Kehila Kadisha Berechit 2009

‫הליכות עולם‬ ‫מיועד לחזרה ושינון ולהעיר לב המעיינים בהלכה‬ ‫ואין לסמוך ולהורות מזה הלכה למעשה‬

‫דיני קידוש בשבת ‪ /‬ז‬ ‫כב‪ .‬שלא לקדש על יין מגולה‪.‬‬ ‫בשו"ע [שם ס"א] כתב דאין מקדשין על יין מגולה גם‬ ‫בזמנינו שאין נחשים מצויים‪ .‬והטעם כתב במגן אברהם‬ ‫[סק"א] משום שאינו מהכבוד לקדש בו לפני מלכו של‬ ‫עולם‪ .‬עוד כתב שם‪ ,‬דאם עמד מגולה זמן מועט‪ ,‬אין‬ ‫להקפיד מלקדש עליו‪ ,‬אלא אם כן פג ריחו וטעמו‪ .‬וכתב‬ ‫בשו"ת אז נדברו [ח"א ס"ז] בשם שו"ת דברי מלכיאל‬ ‫[ח"ד ס"א] דהזמן שיפוג טעמו וריחו הוא לערך ה' או ו'‬ ‫שעות‪ .‬ומסיק שם דלכתחילה יש להחמיר שלא לקדש‬ ‫על יין שהיה מגולה גם בזמן מועט‪ ,‬שהוא לערך עשרים‬ ‫דקות‪.‬‬ ‫בכף החיים [שם אות ט'] כתב שאם היין היה בתוך‬ ‫ארון וכדו'‪ ,‬אע"פ שהיה מגולה אינו נפסל בכך‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫פג טעמו וריחו‪.‬‬

‫כג‪ .‬האם אפשר לקדש ביום על יי"ש ושיעור‬ ‫שתייתו‪.‬‬ ‫במשנה ברורה [שם ס"ק כט‪-‬ל] כתב דאף על פי‬ ‫שמצוה מן המובחר לקדש על היין גם בקידוש היום‪ ,‬מכל‬ ‫מקום מי שחביב לו לשתות יין שרף [כיון שהוא משקה‬ ‫שרגילים לשתותו כמשקה חשוב]‪ ,‬יכול לקדש עליו ביום‬ ‫גם לכתחילה‪.‬‬ ‫לדעת המשנה ברורה צריך להקפיד לשתות מהיי"ש‬ ‫כמלוא לוגמיו שהוא רוב רביעית‪ .‬אולם באשל אברהם‬ ‫[בוטשאטש‪ ,‬שם סק"ו] מלמד זכות על המקדשים על יי"ש‬ ‫בכוס קטנה ושותים ממנה מעט‪ ,‬דגם לענין ברכה אחרונה‬ ‫סובר הט"ז [בסימן ר"י סק"א] דהשותה מעט יי"ש כיון‬ ‫שנרגש הרבה‪ ,‬מברכים עליו ברכה אחרונה‪ .‬והוא הדין‬ ‫לענין קידוש‪.‬‬ ‫[עיין בפסקי תשובות ס' רע"ב אות ו' שהביא משו"ת‬

‫נערך ע"י הרב אהרן מרדכי גרין שליט"א‬ ‫מהרש"ם שכן נהגו הגה"ק מלובלין ומרופשיץ זיע"א‪,‬‬ ‫ומאורחות חיים שכן נהג בעל הדברי חיים מצאנז זיע"א]‪.‬‬

‫כד‪ .‬דין קידוש על הפת‪ ,‬והאם אפשר לקדש‬ ‫על שאר משקאות‪.‬‬ ‫מי שאינו יכול לשתות יין בין מחמת חולי ובין מחמת‬ ‫שאינו נהנה ממנו‪ ,‬ואין שם אדם אחר שישתה מהיין‬ ‫ויוציאו ידי חובת קידוש‪ ,‬ואין לו מיץ ענבים‪ .‬דינו כדלהלן‪.‬‬ ‫בלילה יקדש על הפת‪ ,‬דהיינו שיטול ידיו קודם‬ ‫הקידוש‪ ,‬ויניח ידיו על הלחם משנה כשהם מכוסים‪,‬‬ ‫ויאמר הנוסח של קידוש‪ ,‬וכשיגיע לברכת המוציא יגלה‬ ‫הלחם משנה‪ ,‬ואחר כך יכסם שוב עד לאחר ברכת קידוש‪.‬‬ ‫ביום‪ ,‬כשאינו יכול לשתות גם מהיי"ש‪ ,‬יכול לקדש על‬ ‫משקה שרגילים לשתותו באותו מקום כמשקה חשוב‪,‬‬ ‫כגון בירה או מיץ פירות טבעי‪ ,‬שהם חמר מדינה‪ .‬ובאין‬ ‫לו משקאות אלו‪ ,‬יכול לקדש גם כן על כוס קפה או תה‪.‬‬ ‫על פי מה שכתב בשו"ת אגרות משה [ח"ב סע"ה] דחמר‬ ‫מדינה היינו משקה ששותים ממנו גם כשאין צמאים‪ ,‬כגון‬ ‫שמגישים אותו לכבוד‪[ .‬שש"כ פנ"ג סע' ה‪-‬יד]‪.‬‬ ‫סיכום בסדר העדיפויות לענין קידוש‪ .‬בלילה מקדש‬ ‫על היין‪-‬מיץ ענבים‪ ,‬או על פת‪ ,‬וכשאין לו יין או פת‪,‬‬ ‫מקדש על חמר מדינה‪ .‬וביום מקדש על יין‪-‬מיץ ענבים‪,‬‬ ‫או על חמר מדינה‪ ,‬וכשאין לו יין או חמר מדינה‪ ,‬מקדש‬ ‫על הפת‪.‬‬ ‫כשאין לו שום דבר מאכל ומשתה שיכול לקדש‬ ‫עליו‪ ,‬ואינו יודע אם יקבלם אחר כך‪ ,‬יאכל ממה שיש לו‬ ‫בלא קידוש‪ ,‬ויסמוך על מה שהזכיר השבת בתפילתו‪ .‬ואם‬ ‫יקבלם אחר כך יקדש עליהם‪ ,‬ואם הוא ביום לא יאמר‬ ‫ויכולו‪[ .‬מ"ב סרפ"ט סק"י‪ .‬רמ"א סרע"א ס"ז]‪.‬‬

‫מזלא טבא‬

‫מזלא טבא‬

‫ברכת מזל טוב נתונה בזה לכבוד‬

‫ברכת מזל טוב נתונה בזה לכבוד‬

‫הרה"צ רבי אליהו עזריאל בידרמן שליט"א‬

‫הרה"צ רבי אהרן בידרמן שליט"א‬

‫לרגל שמחת הולדת נכדתו תחי'‬

‫לרגל שמחת הולדת נכדו שמעון נתן נטע שיחי'‬

‫בת לחתנו הרב משה מרדכי רוזנבוים הי"ו‬

‫בן לחתנו הרב פנחס אנגלנדר הי"ו‬

‫יהי רצון שיזכו לרוות רוב נחת דקדושה‬

‫יהי רצון שיזכו לרוות רוב נחת דקדושה‬

‫ממנה ומכל יוצ"ח‪ ,‬אמן‬

‫ממנו ומכל יוצ"ח‪ ,‬אמן‬

‫ברכת מזל טוב נתונה בזה לידידינו‬ ‫הרב אליהו טיקוצקי הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדים‬

‫ברכת מזל טוב נתונה בזה לידידינו‬ ‫הרב ישראל נח גולדברג הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה‬

‫ברכת מזל טוב נתונה בזה לידידינו‬ ‫הרב יצחק יחזקאל קאפ הי"ו‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בתו בשעטו"מ‬

‫ברכת מזל טוב נתונה בזה לידידינו‬ ‫הר"ר משה טיקוצקי הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו תחי'‬

‫ברכת מזל טוב נתונה בזה לידידינו‬ ‫הר"ר חיים אלעזר גוטמן הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו כמר שמעון נתן נטע שיחי'‬

‫ברכת מזל טוב נתונה בזה לידידינו‬ ‫הר"ר דוד טיקוצקי הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו כמר שמעון נתן נטע שיחי'‬

‫לוח עמוד‬ ‫היומי‬ ‫מסכת‬ ‫ביצה‬

‫שבת קודש‬ ‫יום ראשון‬ ‫יום שני‬ ‫יום שלישי‬ ‫יום רביעי‬ ‫יום חמישי‬ ‫יום שישי‬

‫כג‪.‬‬ ‫כג‪:‬‬ ‫כד‪.‬‬ ‫כד‪:‬‬ ‫כה‪.‬‬ ‫כה‪:‬‬ ‫כו‪.‬‬

‫ברכת מזל טוב נתונה בזה לידידינו‬ ‫הר"ר שמעון גולדברג הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו תחי'‬

‫להערות והארות ולתרומות והנצחות‪052-7659588 ,052-7125356 :‬‬

‫ערש"ק פרשת בראשית‪ ,‬גיליון מס' ‪27‬‬

‫בנאות דש"א‬

‫ביתר‬

‫פתגמין קדישין‬

‫דברות קודש‬

‫מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫במחיר סמלי של ‪ 25‬ש"ח‬ ‫רק עד מלאות השלושים י' חשון‬ ‫בני ברק ‪...................‬הרה"ח ישראל קורנבליט הי"ו‬ ‫שד' זבולון המר ‪ 12‬רמת לעלוב בני ברק‬

‫ירושלים ‪....................‬הרה"ח דוד שמואל קאפ הי"ו‬ ‫רח' עמוס ‪ 10‬ירושלים‬

‫בית שמש‪.......................‬הרה"ח שלמה בלעדי הי"ו‬ ‫רח' לב שמחה בית שמש‬

‫ביתר‪..................................‬הרה"ח יעקב רוטמן הי"ו‬ ‫רח' פחד יצחק ביתר‬

‫אלעד ‪...................................‬הרה"ח יוסף קאפ הי"ו‬ ‫רח' יהודה הנשיא ‪ 106‬אלעד‬

‫צפת‪.............................‬הרה"ח אברהם לוסטיג הי"ו‬

‫הודעה‬ ‫באנו בזה להודיע לקהל אנ"ש הע"י‬ ‫כי המחזורים וכל שאר החפצים שנשכחו ונשארו‬ ‫באולם בית מלכה בימי ר"ה נמצאים כעת‬ ‫בבית מדרשינו ברח' בהר"ן‬

‫התורה חסה על ממונם של ישראל‬ ‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית נתונה בזה‬ ‫לידידינו העומד לימינינו בכל עת‬ ‫ה"ה הר"ר שמעון גולדברג הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו תחי'‬ ‫ברכותינו שיזכה לרוות שמחה ונחת ממנה ומכל יוצ"ח‬

‫מערכת "קהלא קדישא"‬

‫בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪ .‬ראשי‬ ‫תיבות עולה כ"ב לרמז שבכ"ב אתוון דאורייתא נבראו כל‬ ‫מאור ושמש‬ ‫העולמות‪.‬‬ ‫בראשית ברא‪ .‬פירוש רש"י ז"ל בשביל התורה‬ ‫שנקרא ראשית ובשביל ישראל כו'‪ .‬נראה לפרש דרש"י‬ ‫ז"ל כיון בדברים האלו להראות אחדותו יתברך שמו‬ ‫שהוא יחיד בנפלאותיו ובורא אמת‪ .‬דזה האות וראיה‬ ‫מעמו ישראל הצדיקים אשר אור שכלם ולבם רחב‬ ‫מאוד במעלות ומדות טובות עד אין קץ אשר עינינו‬ ‫רואין מעלתם הגדולה מכל האומות‪ ,‬והתורה הקדושה‬ ‫אשר נתן להם האל הטוב ברחמיו‪ ,‬שני האלו יתנו עידיהן‬ ‫ויצדקו על רב נוראותיו ונפלאותיו אשר ברא עולמו‬ ‫לבדו בלי עזר וסיוע בלעדו‪ ,‬עד"ש שלשה מעידין זה על‬ ‫זה הקדוש ברוך הוא ותורה וישראל‪ ,‬וזהו שמע ישראל‬ ‫ה' רמז שמע על התורה כי שמע היא התורה ששמענו‬ ‫מפיו יתברך וישראל הם עדות על השם שהוא היוצר‬ ‫הוא הבורא‪ ,‬ולזה כיוון רש"י גם כן באומרו בשביל התורה‬ ‫ובשביל ישראל לומר ששני אלו הם ראיה על בראשית ו‬ ‫נועם אלימלך‬ ‫ק"ל‪.‬‬ ‫בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪.‬‬ ‫שמעתי בשם הרבי ר' בונם זצקללה"ה זי"ע מפרשיסחא‪,‬‬ ‫על הפסוק בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪.‬‬ ‫פירושו הוא‪ ,‬כי ראשית ידיעת האדם יהיה‪ ,‬שיבין וישכיל‬ ‫אשר אלקים ברא את השמים ואת הארץ וכל צבאם‪ .‬ועל‬ ‫ידי זה יתבונן להתיישב בדעתו ויאמר בלבו אם כן גם‬ ‫אותי ברא אלקים ועשני ויצרני‪ ,‬ואם כן חוב מוטל עלי‬ ‫לחשוב על תכלית הבריאה למה ברא אותי ואיזה קורת‬ ‫רוח ונחת טוב ימצא בי‪ ,‬והלואי שלא אקניטנו ויתנחם‬ ‫ח"ו על בריאתי‪.‬‬ ‫עבודת יששכר (הובא בספר קול מבשר [פשיסחא])‬

‫וירא אלקים את האור כי טוב‪ .‬ואיתא במדרש כי‬ ‫טוב לגנזו וגנזו לצדיקים ובו משתמשין צדיקים בכל‬ ‫דור ודור (חגיגה י"ב‪ ).‬עיין שם‪ ,‬ושמעתי מאא"ז [הבעש"ט‬ ‫הקדוש] נ"ע זללה"ה היכן נגנז האור ההוא ואמר שהשי"ת‬ ‫גנזו בתורה (עיין בזוה"ק בהשמטות ח"א רס"ד‪ ).‬ולכן‬ ‫משתמשין צדיקים בכל דור ודור באור ההוא היינו‬ ‫על ידי התורה שיש בה אותו האור שיכולין להסתכל‬ ‫בו מסוף העולם ועד סופו כמו שראו עיני ממש כמה‬ ‫מעשיות מה שכתב לדודי זקני המנוח ר' גרשון קוטיבור‬ ‫ז"ל שנסע לארץ הקדושה איך שראה אותו בשבת בחוץ‬ ‫לארץ ומה זה עשה בחוץ לארץ והשיב לו דודי זקני‬ ‫באגרת שבאותו שבת עשה איזה גביר ברית מילה בחוץ‬ ‫לארץ ושלח אחריו להיות מוהל אצלו וכהנה וכהנה אשר‬ ‫קצרה היריעה מהכיל אשר הסתכל ממש מסוף עולם‬ ‫ועד סופו והכל היה על ידי אותו אור שנגנז בתורה‪ ,‬ויש‬ ‫לומר שזה מרומז כאן בפסוק כי הבעל הטורים פירש את‬ ‫האור בגימטריא בתורה נמצא מבואר ממש בפסוק וירא‬

‫‪4:30‬‬

‫‪5:41‬‬

‫‪6:22‬‬ ‫‪6:22‬‬

‫דברות קודש‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר זיע"א‬

‫בראשית‬

‫(כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א‪ ,‬שבת בראשית‪ ,‬תשס"ג)‬

‫ניתן יהיה להשיג בעז"ה‬ ‫את הספר‬

‫אלעד‬

‫‪8:05 7:27 6:23‬‬

‫בני ברק‬

‫שבת בראשית‬

‫דבריהם הם הם זכרונם‬

‫בית שמש‬

‫‪4:30‬‬ ‫‪4:45‬‬ ‫‪4:29‬‬

‫‪5:41‬‬ ‫‪5:43‬‬ ‫‪5:43‬‬

‫‪6:21‬‬

‫ירושלים‬

‫דיבורים שיחות אמרות מרבוה"ק‬

‫בטעם מה שקורין לשבת זו "שבת‬ ‫בראשית"‪ ,‬מה שלא מצינו בשאר שבתות‬ ‫שיקראו אותם "שבת נח" וכו'‪ ,‬דהנה בימים‬ ‫הקדושים שבחודש תשרי מקבל האדם על‬ ‫עצמו קבלות טובות לשפר דרכיו‪ ,‬ובשבת זו‬ ‫מתחיל האדם שנה חדשה עם כל הקבלות‬ ‫טובות שקיבל ע"ע‪ ,‬לכן נקראה שבת זו שבת‬ ‫בראשית‪ ,‬שבה מחילת האדם שנה חדשה‪.‬‬

‫שבת‬

‫מוצ"ש‬

‫ר"ת‬

‫אלקים את האור כי טוב לגנוז והיכן גנזו באת האור ממש‬ ‫היינו בתורה שהוא מספר את האור והבן‪.‬‬ ‫דגל מחנה אפרים‬

‫ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום‬ ‫אחד ותראה היבשה‪ .‬איתא בספר שערי הקדוש' לר"ח‬ ‫וויטל ז"ל‪ .‬דע שכל המדות הרעות נצמחות מארבע‬ ‫יסודות אש רוח מים עפר וכו' ויסוד המים ממנו נצמח‬ ‫התאוות והתענוגים כי כן המים מצמיחים כל מיני תענוג‪.‬‬ ‫ותולדותיה ב'‪ .‬החמדה לממון חבירו וכל אשר לו להתענג‬ ‫בהם‪ .‬והקנאה‪ .‬כי יקנא בחבירו להתענג כמוהו עכ"ל‪.‬‬ ‫וידוע כי המים הם החסדים כמ"ש איש אשר יקח אחותו‬ ‫חסד הוא כמבואר בספרי תלמידי הבעש"ט ז"ל שמדת‬ ‫החסד שרשו אהבה לאהבה לקב"ה ולדבקה בו‪ .‬ובני‬ ‫אדם משתמשין במדת האהבה לאהוב תאוות העוה"ז‪.‬‬ ‫ולזה אמר הכתוב יקוו המים לשון תקוה קוה אל ה'‪.‬‬ ‫שכל החמדות והתענוגים לא יתאוו בני אדם רק לשמים‬ ‫אל מקום אחד‪ .‬ברוך המקום ברוך הוא‪ .‬אחד לאחדות‬ ‫הבורא ב"ה‪ .‬ותראה היבשה ביאת הגאולה כמבואר בז"ח‬ ‫עד יבש"ת המים אותיות תשב"י היינו הגאולה במהרה‬ ‫תפארת שלמה‬ ‫בימינו‪.‬‬ ‫אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות‬ ‫ה' אלהים ארץ ושמים‪ .‬וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ‬ ‫וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה' אלהים על‬ ‫הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה (ב ד‪-‬ה)‪ .‬או יאמר‪,‬‬ ‫אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה'‬ ‫אלהים ארץ ושמים‪ .‬וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ‬ ‫וכל עשב השדה טרם יצמח וכו' ואדם אין לעבוד את‬ ‫האדמה‪ .‬ובמסורה ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים‬ ‫הודו על ארץ ושמים (תהלים קמח‪ ,‬יב)‪ .‬נראה לפרש‪,‬‬ ‫דהנה עכשיו המלאכים הם במדריגה למעלה מישראל‬ ‫ולימות המשיח יהיה ישראל במדריגה למעלה מן‬ ‫המלאכים‪ ,‬כי מלאה הארץ דעה‪ ,‬ויהיה ישראל לפני‬ ‫ולפנים ושואלים אותם המלאכים מה פעל אל‪ .‬וזהו ואלה‬ ‫תולדות השמים והארץ כו'‪ ,‬דהנה תולדות הוא תכלית‬ ‫הדבר‪ ,‬כלומר שתכלית של בריאת שמים וארץ הוא כך‬ ‫שיהיה ביום ביאת משיח צדקנו ארץ קודם לשמים‪ .‬וזה‬ ‫עשות ה' אלקים ארץ ושמים ארץ קודם לשמים‪ ,‬דהיינו‬ ‫ישראל שהם בארץ הם קודמין למלאכים ואימתי יהיו‬ ‫ישראל במדריגה למעלה מן המלאכים כשיהיה ישראל‬ ‫במדריגת אין ואז יהיה כל הדברים במדריגת אין הן דומם‬ ‫הן צומח חי מדבר אז יבא משיח צדקנו‪ .‬וזה שמפרש‬ ‫הפסוק אימתי יהיה ארץ קודם לשמים שנזכר לעיל זה‬ ‫יהיה וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה‬ ‫טרם יצמח‪ ,‬דהיינו שיהיה במדריגות אין מחמת ואדם אין‬ ‫לעבוד את האדמה‪ ,‬שאדם הוא במדרגה אין כנזכר לעיל‬ ‫אז יהיה הארץ קודם לשמים‪ .‬וזהו שמפרש המסורה‬ ‫הודו על ארץ ושמים‪ ,‬דהיינו תכלית ההודאה והשבח של‬

‫בראשית ברא אלקים את השמים ואת‬ ‫הארץ וגו'‪( ,‬בראשית א‪ ,‬א)‪ .‬ובמדרש (בראשית‬ ‫רבה א‪ ,‬א) רבי הושעיה רבה פתח (משלי ח)‬ ‫ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום‬ ‫וגו'‪ ,‬אמון פדגוג אמון מכוסה אמון מוצנע וכו'‪.‬‬ ‫יש לומר על פי עובדא מהרה"ק רבי יהושע‬ ‫מבעלזא זיע"א‪ ,‬שהיה יושב ליד שולחן עם‬ ‫ספרים הרבה‪ ,‬והגביה את כל הספרים בידו‬ ‫ואמר‪ ,‬מכל אלו לא באתי לידי תיקון המידות‪,‬‬ ‫שתיקון המידות אינו באפשרי שיבוא על ידי‬ ‫השכל האנושי רק על ידי לימוד התורה הק'‪,‬‬ ‫אשר המאור שבה מיישרת נתיבות דרכו של‬ ‫איש הישראלי‪ ,‬ותיקון המידות הבא מהשכל‬ ‫אינו בר קיום‪ ,‬וגם התועלת שבא לאדם‬ ‫מהלימוד בספרים המעוררים את האדם‬ ‫לתיקון המידות אינו כמו מלימוד התורה‬ ‫הק'‪ ,‬ואפילו שבשעת הלימוד מתעורר האדם‬ ‫ומקבל על עצמו קבלות טובות‪ ,‬אך אין לזה‬ ‫קיום‪ ,‬ורק על ידי העסק בגמרא יכול האדם‬ ‫לבא לידי שלימות בתיקון המידות‪ ,‬וזולת זה‬ ‫אין לאדם תקנה אחרת‪.‬‬ ‫וזה"פ בדברי המדרש אמון פדגוג פי' על‬ ‫ידי לימוד הגמרא הק' יכול האדם לחנך עצמו‪,‬‬ ‫כמו פדגוג המחנך את הילד‪ ,‬אמון מכוסה‬ ‫אמון מוצנע‪ ,‬ואפילו שבשעת מעשה אינו‬ ‫מרגיש שיש לו תועלת מלימוד הגמרא הק'‪,‬‬ ‫אך וודאי דבר ברור שלימוד הגמ' משפיע על‬ ‫האדם יותר מכל דבר אחר‪ ,‬ולאחר זמן ירגיש‬ ‫את התועלת שהיה לו מכך‪ ,‬וזהו אמון מוצנע‬ ‫שכעת זה מוצנע ואינו מרגיש אבל לאחר זמן‬ ‫יראה התועלת‪.‬‬ ‫(שבת בראשית‪ ,‬תשס"ג)‬

‫הבורא ברוך הוא יהיו בעת שיבוא משיח צדקינו שיהיה‬ ‫קדושת לוי‬ ‫ארץ קודם לשמים כנ"ל והבן‪.‬‬ ‫ביום ברא אלקים אדם וגו'‪ .‬פירוש אם אדם עושה‬ ‫דבר טוב בפני רבים אז נזדמן שיהיה לו פניות ואם‬ ‫בהצנע לכת אז יהיה נזהר בוודאי מפניות‪ ,‬ולכך יראה‬ ‫אדם כאילו הוא לבד בעולם דוגמת אברהם אבינו שכל‬ ‫דורו היו עובדי עבודה זרה והוא היה עובד לבורא לבד‪,‬‬ ‫ובזה ניצל מפניות‪ ,‬וזה ביום ברא אלקים אדם לבדו על‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זיע"א‪ ,‬אמרי פנחס‬

‫זכור תזכור‪ ,‬ותשיח עלי נפשי‪ .‬זאת אשיב אל‪-‬לבי‪,‬‬

‫על‪-‬כן אוחיל‬

‫(איכה ג‪ ,‬כ‪-‬כא)‬

‫עלי זכרונות מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫הרב שמחה אברהם קארנרייך‬ ‫חדב"ן כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל זי"ע‬ ‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬יום ד' בראשית‪,‬‬ ‫שוכט"ס לכבוד מערכת "קהלא קדישא"‬ ‫הע"י‪.‬‬ ‫הריני למלאות בקשתכם בכאן ולרשום עלי‬ ‫גליון בקצרה איזה הנהגות ועובדין טבין של כ"ק‬ ‫מו"ח אבינו רועינו הקוה"ט הכ"מ זיעועכי"א‪.‬‬

‫א) מדת טובו וחסדו של כ"ק רבינו‬ ‫ז"ל הגיע גם לכאלה שלא היו קרובים‬ ‫אליו‪ ,‬וכמעט שלא הכירם‪ .‬ידעתי‬ ‫מעובדא שפעם שביקר רבינו בארה"ב‪,‬‬ ‫הגיע לאזניו אודות זוג א' בנש"ק שעמדו‬ ‫להיפרד זמ"ז‪ ,‬והדבר נגע לנפשו‪ .‬דיבר‬ ‫רבינו עם גיסה של האשה‪ ,‬ואמר לרבינו‬ ‫שחלק מהבעי' הוא הפרנסה שאין הבעל‬ ‫ממציא לביתו‪ ,‬ובעת ההוא עמד הבעל‬ ‫להוציא ספר לאור‪ ,‬ואמר הגיס לרבינו‬ ‫שאולי אם תראה האשה שהביא את‬ ‫הספר לדפוס‪ ,‬תואיל נא לחזור אליו‪ .‬לא‬ ‫עברו שעות אחדות‪ ,‬ורבינו שלח סך אלף‬ ‫דולר להוצאת הספר לאור‪.‬‬ ‫ב) סיפר לי בעל העובדא‪ ,‬שבמשך‬ ‫זמן מרובה רצה למכור דירה ולא עלתה‬

‫בידו‪ ,‬והזכיר את עצמו בפני רבינו‬ ‫כשעדיין היה גר בארה"ב‪ .‬אמר לו רבינו‬ ‫שיקבל על עצמו לעשות דבר טוב‪,‬‬ ‫וכמובן שהסכים‪ .‬במוצש"ק שלאחריו‬ ‫בעת הריקודין לאחר סעודת מלוה‬ ‫מלכה‪ ,‬אמר רבינו להלה (שרקד עמו) "די‬ ‫וואך וועט איר מיט'ן אויבערשטן'ס הילף‬ ‫פארקויפן די דירה"‪ ,‬וכן הוה‪ ,‬והרויח‬ ‫ממכירת הדירה סך מאה וחמשים אלף‬ ‫דאלאר‪ .‬לאחר המקח הביא סך חמש‬ ‫עשרה אלף דאלאר לרבינו‪ ,‬בתור מעות‬ ‫מעשר מהריוח‪ ,‬ושלח רבינו תיכף ומיד‬ ‫את המעות למשפחה א' של נצרכים‪.‬‬ ‫ג) רבינו הק' הרמ"מ זי"ע העריץ מאד‬ ‫את רבינו כידוע‪ ,‬וסיפר לי הרה"ח ר' יעקב‬ ‫שלום העניג נ"י מניו יארק‪ ,‬שזוכר בעת‬ ‫שגר רבינו הרמ"מ ז"ל עוד בתל אביב‪,‬‬ ‫פעם ביום הפורים קיים רבינו בעצמו‬ ‫מאמרם ז"ל חייב איניש לבסומי בפוריא‬ ‫עד דלא ידע וכו'‪ ,‬ובמשך כל הסעודה‬ ‫ביקש מים לשתות‪ ,‬ורבינו הרמ"מ ז"ל‬ ‫אמר לו מפעם לפעם‪" ,‬שמעון‪ ,‬זאג‬ ‫עפעס"‪ ,‬כי רצה לשמוע מה בפיו קדשו‬ ‫בעת שהוא מבוסם ואז לא יוכל להצטנע‬ ‫כ"כ כמו בכל השנה‪ ,‬אבל רבינו לא ענה‬ ‫כלום מרוב פחדו בפני אביו הק'‪.‬‬

‫ד) עוד סיפר לי הנ"ל‪ ,‬שפעם בעת‬ ‫שהיה אביו הרה"ח ר' מרדכי העניג‬ ‫שליט"א אצל רבינו הרמ"מ זי"ע‪ ,‬שאל‬ ‫אותו רבינו הרמ"מ "וואס זאגט מען‬ ‫עפעס צו מיין רבי שמעון"‪.‬‬ ‫ה) ומדי דברי מכיבוד ומורא אב שקיים‬ ‫רבינו ז"ל בעצמו‪ ,‬שמעתי מגיסי הרה"ג‬ ‫ר' מנחם מענדל אלימלך גאלד שליט"א‬ ‫חדב"ן‪ ,‬שפעם כשחזר מו"ח רבינו זצ"ל‬ ‫מארה"ק לארה"ב (בחיי אביו) התקשר‬ ‫רבינו אליו בטעלעפאן ואמר שברצונו‬ ‫לנסוע עוד ביום ההוא למאנראו אל ציון‬ ‫הק' של הרה"ק מסאטמאר זצ"ל‪ ,‬ורצה‬ ‫גיסי הרב ר' מענדל למנעו מזה מחמת‬ ‫חולשה דאורחא‪ ,‬אבל רבינו רצה לנסוע‪,‬‬ ‫ולשאלתו מדוע לא יוכל להמתין עד‬ ‫למחר‪ ,‬ענה רבינו‪" ,‬דער טאטע האט מיך‬ ‫געבעטן מזכיר זיין פאר א רפו"ש ביים‬ ‫ציון פון סאטמארער רב"‪ ,‬ועל כן רצה‬ ‫לנסוע תיכף‪ ,‬וכן עשה‪.‬‬ ‫והרב יהושע דבורקס הי"ו שליט"א‬ ‫מירושלים וכעת בבארא פארק‪ ,‬סיפר לי‪,‬‬ ‫שקודם נסיעתו לארה"ב (בשנת תשל"ט‬ ‫בערך) כאשר דיברו בו נכבדות‪ ,‬היה‬ ‫המדובר שיגורו הזוג חצי שנה בארה"ק‬

‫וחצי שנה בארה"ב‪ ,‬והלך לשאול בדבר‬ ‫איש האלקים ה"ה רביה"ק הרמ"מ זי"ע‬ ‫שהיה גר אז בצפני'‪ ,‬והגיע לבית רבינו‬ ‫הרמ"מ קצת לפני שעה ג' אחה"צ‪.‬‬ ‫כאשר ביקש מהמשב"ק הרה"ח ר' נח‬ ‫גאלדבערג הי"ו שברצונו להיכנס אל‬ ‫רביה"ק‪ ,‬א"ל ר' נח שרבינו עומד עדיין‬ ‫לפני התפלה ובשום אופן לא יוכל‬ ‫להכניסו כעת‪ ,‬אמנם ר' יהושע ביקש‬ ‫מאד שרק ישאול את רבינו אם יוכל‬ ‫להיכנס‪ ,‬והסכים‪ ,‬ורבינו קיבלו במאור‬ ‫פנים‪.‬‬ ‫לאחר ששמע רבינו הרמ"מ את‬ ‫שאלתו‪ ,‬אם יסכים לכך לדור חצי שנה‬ ‫בארה"ק וחצי שנה בארה"ב‪ ,‬אמר לו‬ ‫בזה"ל‪" :‬עס מוז נישט זיין א האלב יאר‪ ,‬א‬ ‫יאר איז אויך נישט געפערליך"‪ .‬והוסיף‪:‬‬ ‫"איך האב מיין ר' שמעונ'ען אויך געשיקט‬ ‫קיין אמעריקע"‪ ,‬והי' משמע מזה כעין‬ ‫ראיה‪ ,‬שאם רבינו הקוה"ט הכ"מ עדיין‬ ‫נמצא בארה"ב זמן זמנים טובא‪ ,‬יוכל גם‬ ‫ר' יהושע להתעכב בארה"ב זמן ממושך‪.‬‬ ‫ו) הנה מדת הכנסת אורחים שנצטיין‬ ‫בה רבינו מנעוריו ועד זיבולא בתרייתא‬ ‫באופן נפלא‪ ,‬ידוע‪ .‬הנה בעת שהיה גר‬ ‫רבינו זי"ע בארה"ב‪ ,‬ברחוב ‪( 43‬וכן היה‬ ‫גם קודם לכן‪ ,‬ב‪'8‬טע עוו‪ ).‬היו כמעט‬ ‫תמיד אורחים בביתו סמוכים על שלחנו‪,‬‬ ‫והיו חדרים מיוחדים שהוקדשו לצורך‬ ‫כך‪ .‬ומ"מ גם כאשר לפעמים היה קשה‬ ‫למצוא מנין לתפלת שחרית בבוקר‪ ,‬לא‬ ‫הניח רבינו ז"ל בשום אופן לעורר את‬ ‫האורחים הישנים כדי לצרפם למנין‪.‬‬ ‫ז) וסיפר לי הרה"ח ר' אברהם שווארץ‬ ‫נ"י מניו יארק‪ ,‬שהיה הגבאי בבית מדרשו‬ ‫של רבינו ז"ל ב‪'8‬טע עוו‪ ,.‬שרבינו ז"ל לא‬ ‫נתן לו לעולם בעת אמירת מי שברך וכו'‪,‬‬ ‫לומר "בעבור שנדר"‪ ,‬אלא תיכף ומיד‬ ‫הוכרח לומר "צוה לברכם‪ ,‬ובשכר זה‪"...‬‬ ‫וכו' כדי שלא להטיל עול על הציבור‪.‬‬

‫הטשיבינער רב זצ"ל נסתלק לעולמו לאחר שזכה לשיבה טובה ולאריכות ימים‬ ‫ושנים‪ ,‬ובהספד שהתקיים בישיבת "חיי עולם" בירושלים עיה"ק‪ ,‬הספידו כ"ק האדמו"ר‬ ‫מצאנז ‪ -‬קלויזנבורג זצ"ל‪ ,‬והזכיר בתוך דבריו שגם הרה"ק ה"דברי חיים" מצאנז זיע"א‬ ‫זכה לאריכות ימים ושנים‪ ,‬ולאחר שנסתלק אמר בנו הרה"ק רבי ברוך מגארליץ זיע"א‬ ‫(יומא דהילולא ב' אדר) כל העולם חושבים שאחר שב"ה זכה אבי לאריכות ימים ושנים‬ ‫א"כ אין הצער גדול כל כך בהסתלקותו‪ ,‬אבל אני אומר לכם שאם הייתי יכול הייתי נותן‬ ‫שיקטעו את עשר אצבעותי למען יחיה אבי עוד עשר דקות בזה העולם‪ ,‬וסיים כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬חייהם של צדיקי הדור וגדולי הדור חשובה עד למאוד‪ ,‬עד שאפי' כל‬ ‫דקה מחיותם מאד חשובה‪ ,‬כי הצדיקים משפיעים על הדור כולו‪.‬‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪ ,‬סעודת ראש חודש אדר‪ ,‬תשס"ב)‬

‫ח) עוד סיפר לי הנ"ל‪ ,‬שלפעמים‬ ‫היה רבינו עומד אצל הבימה ומשוחח‬ ‫עם הבעלי בתים דשם (כגון הרה"ח ר'‬ ‫יודל כ"ץ ע"ה‪ ,‬שרבינו העריץ אותו מאד‪,‬‬ ‫ועוד) בשב"ק בבוקר לאחר התפלה‪.‬‬ ‫פעם אחת באמצע השיחה רץ רבינו מהר‬ ‫מביהמ"ד החוצה‪ ,‬לתמהון העומדים‬ ‫שם‪ .‬ושאל אח"כ ר' אברהם נ"י הנ"ל את‬ ‫רבינו לפשר הדבר שרץ החוצה באמצע‬ ‫השיחה‪ ,‬וענה שמתאכסן כאן בחור‬ ‫ספרדי מארה"ק וחשש פן ילך לאכול‬ ‫בבית אחר‪ ,‬ורצה להזמינו לסעודת יום‬ ‫שב"ק בביתו ‪...‬‬ ‫ט) וסיפר לי ש"ב הרב יוחנן‬ ‫צעהנווירטה נ"י (בן גיסו של רבינו)‪,‬‬ ‫שכשנסע רבינו הקוה"ט זי"ע פעם‬ ‫לארה"ק (בעת שהיה גר בארה"ב) שלחה‬ ‫חמותו הרבנית שרה פעשא ע"ה (שהיתה‬ ‫כאן בארה"ב) ע"י נכדה ר' יוחנן המספר‪,‬‬ ‫עוגה לרבינו שיהי' לו צידה לדרך‪ .‬כאשר‬ ‫נתן ר' יוחנן את העוגה לרבינו‪ ,‬לקח‬ ‫רבינו פרוסה אחת לעצמו‪ ,‬והשאר חילק‬ ‫מיד בין האורחים שהיו שם‪...‬‬ ‫י) עוד סיפר לי הנ"ל‪ ,‬ששמע מש"ב‬ ‫בן גיסו של רבינו זצ"ל‪ ,‬שפעם ביקר עם‬ ‫ב"ב במעון דודו הוא רבינו זי"ע בצפת‪,‬‬ ‫והזמינו רבינו לאכול בביתו‪ ,‬ובעצמו‬

‫הכין ביחד עם הרבנית שתחי' את‬ ‫הארוחה עבורם‪ ,‬ושוחח עמו רבינו יותר‬ ‫מחצי שעה‪.‬‬ ‫אחר כך הצטדק בפני רבינו שמבטל‬ ‫את זמנו של רבינו שטורח בעבורו כ"כ‪,‬‬ ‫אמר לו רבינו בענוותנותו‪" :‬איך בין‬ ‫דאך א בטלן‪ ,‬איך בטל דאך ממילא די‬ ‫צייט‪."...‬‬ ‫יא) עוד סיפר לי הרב ר' יוחנן הנ"ל‪,‬‬ ‫שבנו הרב אשר זעליג נ"י למד בבחרותו‬ ‫בארה"ק והיה מגיע הרבה לרבינו שהיה‬ ‫מקרבו ביותר (בכלל‪ ,‬קירב רבינו מאד‬ ‫את קרוביו כידוע)‪ .‬פעם היה על שב"ק‬ ‫בבני ברק‪ ,‬ובליל שב"ק הזמינו רבינו‬ ‫לאכול בביתו סעודת ליל שב"ק‪ ,‬אבל‬ ‫למעשה אכל בביהמ"ד עם הבחורים‪.‬‬ ‫והנה באמצע הסעודה הגיע רבינו‬ ‫בעצמו לביהמ"ד להתעניין אודותיו‬ ‫ושאלו מדוע לא עלה לביתו לאכול‪,‬‬ ‫והאם קיבל די צרכו‪.‬‬ ‫זכות רבינו הק' הכ"מ יעמוד לנו‬ ‫שנזכה לילך באורחותיו ולדבק במדותיו‪,‬‬ ‫עדי נזכה לביאת גוא"צ ונזכה לראותו‬ ‫באנפאין נהירין דיליה כבחיים חיותו‪,‬‬ ‫עת אשר יקוים הקיצו ורננו וכו' בב"א‪.‬‬