Kehila Kadisha Noach 5770

‫הליכות עולם‬

‫ערש"ק פרשת בנח‪ ,‬גיליון מס' ‪28‬‬

‫מיועד לחזרה ושינון ולהעיר לב המעיינים בהלכה‬ ‫ואין לסמוך ולהורות מזה הלכה למעשה‬

‫דיני קידוש בשבת ‪ /‬ח‬

‫נערך ע"י הרב אהרן מרדכי גרין שליט"א‬

‫כה‪ .‬דיני קידוש במקום סעודה‪.‬‬ ‫א‪ .‬אין קידוש אלא במקום סעודה‪ .‬דכתיב וקראת‬ ‫לשבת עונג‪ ,‬במקום עונג שם תהא הקריאה של קידוש‪.‬‬ ‫ואם לא סעד כלל לאחר הקידוש‪ ,‬לא יצא ידי חובת קידוש‪.‬‬ ‫[שו"ע ס' רע"ג ס"א ומ"ב שם]‪.‬‬

‫ב‪ .‬צריך להיזהר שלא לעשות הפסק בין קידוש‬ ‫לתחילת הסעודה‪ .‬וביותר צריך להיזהר שלא יצא מחוץ‬ ‫לביתו בין הקידוש לסעודה‪ ,‬דלדעת כמה פוסקים כשיצא‬ ‫מביתו צריך לקדש שנית גם אם היה בדעתו בשעת קידוש‬ ‫לאכול הסעודה מיד‪.‬‬ ‫אמנם לצורך הסעודה מותר להפסיק בכל ענין‪.‬‬ ‫(כגון להביא המאכלים מהמטבח וכדו')‪ .‬היוצא לעשות‬ ‫צרכיו לא הוי הפסק‪[ .‬רמ"א‪ ,‬מ"ב‪ ,‬ביאוה"ל שם ס"ג‪ .‬ערוך‬ ‫השולחן שם ס"ד]‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כתב המשנה ברורה [שם סקכ"ה] דהאוכל כזית‬ ‫ממיני מזונות לאחר קידוש‪ ,‬הרי זה נחשב לקידוש במקום‬ ‫סעודה‪ .‬ובמעשה רב כתב שהגר"א לא היה מקדש אלא‬ ‫במקום סעודה ממש‪ ,‬ולא על אכילת מזונות‪[ .‬ביה"ל ד"ה‬ ‫כתבו הגאונים]‪.‬‬ ‫אולם האוכל פירות גם אם אוכל מהם הרבה‪ ,‬אין‬ ‫אכילתו נחשבת לסעודה‪ ,‬ואינו יוצא ידי חובת קידוש‪.‬‬ ‫[שו"ע שם ס"ה]‪ .‬ומכל מקום אם חלש לבו קצת ואין לו‬ ‫מיני מזונות לקדש עליהם‪ ,‬בקידוש של שחרית יכול‬ ‫לסמוך על דעת הראשונים שגם פירות נחשבים לסעודה‪.‬‬ ‫[מ"ב שם סקכ"ז]‪.‬‬

‫בשו"ע [שם ס"ה] הביא שיטת הגאונים‪ ,‬דשתיית‬ ‫רביעית יין נחשב לקידוש במקום סעודה‪.‬‬ ‫וכתב המשנה ברורה [שם סקכ"ז] דיש אומרים‬

‫שצריך לשתות רביעית יין נוספת מלבד הכוס של קידוש‪.‬‬ ‫ומסיק המשנה ברורה [שם סקכ"ה] דכיון שהרבה‬ ‫ראשונים חולקים בזה‪ ,‬אין להקל אלא במקום הדחק‪.‬‬ ‫[בנשמת שבת סקכ"א הביא מהרבה אחרונים דמיץ‬ ‫ענבים דינו כיין לענין אם שתה ממנו רביעית נוספת]‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ירדו גשמים בסוכה ונכנס לקדש בבית‪ ,‬ולאחר‬ ‫הקידוש הפסיקו הגשמים‪ ,‬ורוצה להמשיך הסעודה‬ ‫בסוכה‪ ,‬כתב המשנה ברורה [שם סק"ה] דישתה רביעית‬ ‫יין (נוספת) ואז הוי קידוש במקום סעודה‪ ,‬ואחר כך יוכל‬ ‫להמשיך הסעודה בסוכה‪ .‬ואם קידש בסוכה והתחיל לירד‬ ‫גשמים לאחר הקידוש‪ ,‬ורוצה להמשיך הסעודה בבית‪,‬‬ ‫יאכל תחילה כזית בסוכה שיהא הקידוש במקום סעודה‪,‬‬ ‫ואחר כך ימשיך הסעודה בבית‪[ .‬שעה"צ שם סק"ה]‪.‬‬ ‫ה‪ .‬קידש בבית הכנסת האם יש ענין לקדש שוב בבית‪.‬‬ ‫בשו"ת נשמת שבת [ח"ב סקכ"ו] מסתפק‪ ,‬באחד‬ ‫שקידש בבית הכנסת על מיני מזונות‪ ,‬וגם בני הבית קידשו‬ ‫כבר‪ ,‬האם יש ענין לחזור ולקדש שוב קודם הסעודה על‬ ‫הפת‪.‬‬ ‫וכתב להלכה‪ ,‬דנכון לחזור ולקדש‪ ,‬כדי לצאת דעת‬ ‫הראשונים שסוברים דלא חשיב קידוש במקום סעודה‬ ‫אלא בסעודה גמורה על הפת‪ ,‬ולא על מיני מזונות‪ .‬וכן‬ ‫כתב בשו"ת שלמת חיים [סקס"ו] וכן נהג הגאון בעל‬ ‫המנחת יצחק‪.‬‬ ‫אולם בחוט המשולש [עקכ"ג] הביא עובדא ממרן‬ ‫החתם סופר שלא חזר לקדש קודם הסעודה ממש‪ .‬וכן‬ ‫כתב בספר ועלהו לא יבול [ע' קמ"א] בשם הגרשז"א‪,‬‬ ‫דהעולם לא נהגו לחזור ולקדש‪[ .‬ואם ירצה לשתות יין‬ ‫בתוך הסעודה יזכור לברך בופה"ג]‪.‬‬

‫כולם נקבצו ובאו לך‬

‫דבריהם הם הם זכרונם‬

‫אחר השבר הגדול אשר פקד אותנו בהעלות ארון‬ ‫האלקים אשר בתוכנו‪ ,‬וככלות ימי ה"שלושים"‬ ‫אחר הסתלקותו בנשיקה לשמי רום של‬

‫ניתן יהיה להשיג בעז"ה‬ ‫את הספר‬

‫כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬

‫נתאסף כולנו בצוותא חדא באסיפת מרעים‬ ‫לקראת‬

‫שבת פר' לך לך הבעל"ט‬ ‫בבית המדרש "תפילה למשה" ‪ -‬רמת לעלוב‬ ‫בראשות כל זקני וחשובי אנ"ש שליט"א‬ ‫לעשות נחת רוח לכ' רבינו זיע"א כרצון קדשו כפי שדיבר‬ ‫תמיד על החובה להתאסף יחד "און זעך אלטען צוזאמען"‪,‬‬ ‫וכפי שהתבטא כמה פעמים שענין האסיפת מרעים הוא‬ ‫מסוגל לישועות‪ ,‬ובוודאי ממקום קדשו ישפיע עלינו שפע‬ ‫טובה וברכה בזכות האסיפת מרעים כאיש אחד בלב אחד‬

‫וסעודת צפרא דשבתא‬ ‫תתקיים בצוותא חדא‬ ‫בהשתתפות כל קהל אנ"ש‬ ‫ובו ישא דברים‬ ‫הגה"ח רבי יצחק דוד רוטמן שליט"א‬

‫בס"ד יסודר אש"ל לכל האורחים על הצד הטוב ביותר‬ ‫למען הסדר הטוב נבקש מכאו"א להירשם מבעוד מועד‬

‫דברות קודש‬

‫מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫במחיר סמלי של ‪ 25‬ש"ח‬ ‫רק עד מלאות השלושים י' חשון‬ ‫בני ברק‪...................‬הרה"ח ישראל קורנבליט הי"ו‬ ‫שד' זבולון המר ‪ 12‬רמת לעלוב בני ברק‬

‫ירושלים‪....................‬הרה"ח דוד שמואל קאפ הי"ו‬ ‫רח' עמוס ‪ 10‬ירושלים‬

‫בית שמש ‪......................‬הרה"ח שלמה בלעדי הי"ו‬ ‫רח' לב שמחה בית שמש‬

‫ביתר ‪.................................‬הרה"ח יעקב רוטמן הי"ו‬ ‫רח' פחד יצחק ביתר‬

‫אלעד ‪..................................‬הרה"ח יוסף קאפ הי"ו‬ ‫רח' יהודה הנשיא ‪ 106‬אלעד‬

‫צפת ‪............................‬הרה"ח אברהם לוסטיג הי"ו‬

‫להערות והארות ולתרומות והנצחות‪052-7659588 ,052-7125356 :‬‬

‫שבת‬

‫בנאות דש"א‬

‫ירושלים‬ ‫בני ברק‬

‫דיבורים שיחות אמרות מרבוה"ק‬

‫בית שמש‬

‫י"א חשון‬ ‫יומא דהילולא רחל אימנו‬ ‫איתא בתיקוני זוהר דפורים ויום הכיפורים‬ ‫הן בחינה אחת‪ ,‬וי"ל דהענין שמה שיכולים‬ ‫לפעול ביוהכ"פ על ידי בכי ותשובה אפשר‬ ‫לפעול בפורים על ידי שמחה‪ ,‬וכמו שאיתא‬ ‫בספה"ק בית אהרן עה"כ ועיני לאה רכות‪ ,‬שמה‬ ‫שלאה פעלה על ידי בכי פעלה רחל על ידי‬ ‫שמחה‪.‬‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר מוהרמ"מ זיע"א)‬

‫הזכיר כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א את מאמר‬ ‫אביו כ"ק מרן אדמו"ר מוהרמ"מ זיע"א‪ ,‬על‬ ‫הכתוב (בראשית כט‪ ,‬יז) ועיני לאה רכות‪ ,‬ואיתא‬ ‫ברש"י שהיתה בוכה על שעתידה לעלות בגורלו‬ ‫של עשו‪ ,‬שרחל לא ויתרה על דרך זה של הבכי‪,‬‬ ‫אלא הצפינה את בכיה לעתיד לבא כמו שאמר‬ ‫הכתוב (ירמיה לא‪ ,‬יד) כה אמר ה' קול ברמה‬ ‫נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה‬ ‫וגו'‪.‬‬ ‫והוסיף כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א על זה‬ ‫הדרך את המעשה הידוע מזקנו רביה"ק רבי‬ ‫דוד מלעלוב זיע"א אשר הצפין כל ימי חייו את‬ ‫תורתו‪ ,‬שלאחר הסתלקותו נסעו בנו רביה"ק‬ ‫רבי משה זיע"א והרה"ק רבי יצחק מווארקא‬ ‫זיע"א להרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זיע"א‪,‬‬ ‫והתנה רביה"ק רבי משה עם רבי יצחק מוארקא‬ ‫שלא יאמר את יחוסו לרבי מרדכי‪ ,‬ויהי כאשר‬ ‫שאלו רבי מרדכי מי הוא‪ ,‬השיבו כי הוא רבי‬ ‫משה ומלעלוב הוא‪ ,‬פנה אליו רבי מרדכי ואמר‬ ‫כיון שמלעלוב הינכם אספר לכם מה שבדידי הוי‬ ‫עובדא‪ ,‬כי מעת שנסתלק אביו הרה"ק רבי נחום‬ ‫זיע"א‪ ,‬נוהג היה אביו לבא ולהתגלות אליו מידי‬ ‫לילה ללמוד עמו‪ ,‬ובעת האחרונה היה ארבעים‬ ‫ימים תמימים שבהם לא נתגלה לו‪ ,‬חשב רבי‬ ‫מדרכי כי בו הקולר תלוי‪ ,‬ונתענה תעניות לרוב‬ ‫לדעת מה זה ועל מה זה‪ ,‬לסוף ארבעים יום נגלה‬ ‫אליו שוב אביו הק' באמרו תנוח דעתך כי לפני‬ ‫ארבעים יום עלה למתיבתא דרקיעא צדיק אחד‬ ‫ושמו רבי דוד מלעלוב‪ ,‬ומפני שלא אמר דברי‬ ‫תורה בהאי עלמא מרוב ענוותנותו‪ ,‬הכריזו‬ ‫בישיבה של מעלה כי כל נשמות הצדיקים‬ ‫יתקבצו לשמוע דברי תורה מרבי דוד‪ ,‬וכן הוה‬ ‫שדרש ארבעים יום ברציפות‪ ,‬ולכן לא ירדתי‬ ‫אליך בני‪ ,‬ויהי כאשר כילה רבי מרדכי לדבר‪,‬‬ ‫החווה רבי יצחק מוארקא על רביה"ק רבי משה‬ ‫באמרו‪ ,‬הנה זה בנו‪ ,‬מיד כבדם בכבוד גדול כל‬ ‫זמן שהותם אצלו‪.‬‬ ‫(תשנ"ד)‬

‫מוצ"ש‬

‫ר"ת‬

‫אלעד‬ ‫ביתר‬

‫פתגמין קדישין‬ ‫אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם הרבנים כי תיבת נח הוא‬ ‫תיבות ואותיות התורה כו' שיוכל כל אדם להכניס עצמו‬ ‫בכל תיבה מתורה ותפלה ועי"ז יוכל להנצל מכל הסתר‪.‬‬ ‫ואיתא כל שהתיבה קולטתו כי בודאי צריך האדם להיות‬ ‫ראוי לכנוס תוך דברי תורה אבל ע"י הביטול בכלל‬ ‫ישראל יוכל כל אדם להתדבק בדברי תורה‪:‬‬ ‫שפת אמת‬

‫צהר תעשה לתבה וגו'‪ ,‬האיר אדוני אבי זקיני‬ ‫[הבעל שם טוב] נ"ע‪ ,‬תבה מרומז על מלה‪ ,‬שהוא נקרא‬ ‫תיבה‪ ,‬וזהו מה שאמר צוהר תעשה לתבה‪ ,‬ואמר הוא ז"ל‬ ‫שתראה להאיר התבה היוצא מפיך וכו'‪ ,‬תחתים שנים‬ ‫ושלישים תעשה‪ ,‬יש לומר כאן מרומז מה ששמעתי‬ ‫מן אא"ז נ"ע כי בכל דיבור ודיבור יש עולמות נשמות‬ ‫ואלהות‪ ,‬וזהו שמרמז כאן אצל התבה‪ ,‬ותיבה הוא פירוש‬ ‫דיבור וזהו תחתיים היינו עולמות שהוא מדרגה תחתונה‪,‬‬ ‫שניים הוא לשון משנה אותיות נשמה‪ ,‬והיינו נשמות‪,‬‬ ‫ושלישים היינו אלהות‪ ,‬על שם הכתוב (בפ' בשלח)‬ ‫ושלישים על כלו‪ ,‬שהוא על ידי שהוא מושל ומנהיג את‬ ‫הכל‪ ,‬וכל אלה‪ ,‬תעשיה‪ ,‬היינו התבה והדיבור שתוציא‬ ‫מפיך יהיה בכוונה זו‪ ,‬ובמאמונה שלימה‪ ,‬שיש בכל דיבור‬ ‫תחתיים שניים ושלישים‪ ,‬והם עולמות ונשמות ואלהות‬ ‫כנ"ל‪ ,‬והבן‪:‬‬ ‫(דגל מחנה אפרים נח‪ ,‬ובפ' שלח)‪:‬‬

‫המכוון בתפלתו בכל הכוונות הידועות לו‪ ,‬אינו‬ ‫מכוון רק אותן הידועות לו‪ ,‬אבל כשאומר התיבה‬ ‫בהתקשרות גדול‪ ,‬נכלל בכל התיבה כל הכוונות מעצמן‬ ‫ומאליהן‪ ,‬שכל אות ואות הוא עולם שלם‪ ,‬וכשאמר‬ ‫התיבה בהתקשרות גדול‪ ,‬בוודאי מתעוררין אותן‬ ‫העולמות בעליונים‪ ,‬ועושה פעולות גדולות בזה‪ ,‬לכן‬ ‫יראה אדם להתפלל בהתקשרות ובהתלהבות גדולה‪,‬‬ ‫ובוודאי יעשה בזה פעולות גדולות בעולמות העליונים‪,‬‬ ‫כי כל אות מעורר למעלה‪:‬‬ ‫(צואת הריב"ש ד"ד ע"ב) לקוטים יקרים די"ז ע"ד)‪:‬‬

‫או יאמר על פי מש"כ בזוהר הק' (ח"א ס"ג ע"א)‬ ‫בשעת הגזירה צריך להסתיר פניו מהמחבל שלא יראה‬ ‫פניו ויקטרג אותו‪ ,‬וזהו עשה לך (בראשית ו יד) להנאתך‬ ‫ולטובתך‪ ,‬דאם לא כן הרבה ריוח והצלה לפניו בלא‬ ‫התבה‪ ,‬נ"ל‪:‬‬ ‫אגרא דכלה ‪ -‬דף סו‪/‬ב‬

‫הן עם אחד ושפה א'‪ .‬בזוה"ק למד ק"ו לטוב‬ ‫שמתאספין יחד לחפש עצה לעבודת השי"ת כ"ש שלא‬ ‫יבצר מהם כו' ע"ש‪ ,‬ואמר החי' הרי"מ זצ"ל דלשון הפסוק‬ ‫משמע שקאי על ישראל שנקראו עם אחד ושפה א' לשון‬ ‫הקודש שמיוחד לו ומבטיח ה' כי אם יתחברו ביחד‪,‬‬ ‫וזה החלם לעשות שזהו יהי' התחלתם עשיתם שיהי'‬

‫דברות קודש‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר זיע"א‬

‫נח‬

‫באגודה אחת ולא יבצר מהם כו' וכמ"ש (אבות פ"ד) כל‬ ‫כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים‪ ,‬וזהו שכ' שאל אביך‬ ‫ויגדך כו' בהפרידו כו' כדי שנדע שהכל הי' עבור ישראל‬ ‫ללמוד ק"ו הזה‪:‬‬ ‫וכן נאמר האספו ואגידה לכם שזה הוא מדה בתורה‬ ‫כלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל ואין בכלל אלא מה‬ ‫שבפרט‪ ,‬היינו להטובי ישראל אין להם כלום אלא מתוך‬ ‫ישראל‪ ,‬והי' מסיים גבורי כח וכו' היינו באם שהמה גבורי‬ ‫כח כמו שנאמר איזה גבור וכו' עושה דברו לשמוע בקול‬ ‫דברו‪ ,‬פועלים להטובי ישראל שמשיג דברים לשמוע‪,‬‬ ‫והי' מסיים שבת שמחזיר הכתרים מנעשה ונשמע הוא‬ ‫שיוכלו לקבל עליהם כל אשר דיבר ד' נעשה ונשמע‪,‬‬ ‫דאל"כ למה מחזירים‪:‬‬ ‫שיח שרפי קודש‬

‫וכן בהיות על ידי הרשע הזה נאמר לך כנוס את כל‬ ‫היהודים להקהיל אותם כאיש אחד ובזה יתכפר להם‬ ‫חטא ההשתחוואה לצלם כטעם (הושע ד' י"ז) חבור‬ ‫עצבים אפרים הנח לו‪ ,‬והוא טעם וצומו עלי כטעם (שיר‬ ‫השירים ד' א') מבעד לצמתך מלשון התקשרות וחבור‪,‬‬ ‫ואמנם בהיות האחדות לעולם שורש הכל כי התחלת כל‬ ‫הדברים הוא בחינה אחד‪ ,‬על זה נאמר (בראשית י"א ו')‬ ‫הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החלם לעשות‪ ,‬רצונו‬ ‫כי באחדות שהיה להם היה סיבה לעשות מה שלבם חפץ‬ ‫כי זה החלם לעשות‪ ,‬רצונו שהתחלת כל המעשים הוא‬ ‫האחדות‪ ,‬ובזה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות עד‬ ‫אשר הפיץ והפליג אותם והפרידם‪ ,‬ובהיות כניסת כל‬ ‫היהודים אשר בשושן להיותם כאיש אחד היו דבקים‬ ‫בבחינת אחדות האמיתי‪ ,‬ובזה היה קורעים גזר דינם כי‬ ‫לא יבצר מהם כל רצונם‪ ,‬וזה לשון צורר היהודים כטעם‬ ‫(שמואל א' כ"ה כ"ט) צרורה בצרור החיים‪ ,‬וכן בלשון‬ ‫הגמרא קשורים וצרורים‪ ,‬והנה היה הוא הגורם לצרור‬ ‫כל היהודים בצרור החיים כענין כנוס את כל היהודים‪,‬‬ ‫והכי נמי בסוף מגילה וקבל היהודים בלשון יחיד שהיה‬ ‫להם שפה אחת‬ ‫ברית כהונת עולם‬

‫וזהו מאמר הכתוב ויאמר ה' הן עם אחד וגו' ושפה‬ ‫אחת לכולם רצה לומר רצון האומות הרשעים שיהיה‬ ‫ביניהם אחדות ושידברו כולם בלשון אחד בלשון הקודש‬ ‫כי היא לשון אחת המובחרת ועתה לא יבצר וגו' פירוש‬ ‫בתמיה ח"ו שיהיה זאת שתתקיים מחשבתם חלילה הבה‬ ‫נרדה ונבלה שפתם וגו' אשר לא ישמע איש היינו שיהיה‬ ‫לכל אחד לשון אחר ויפץ ה' וגו' רצה לומר שמאז והלאה‬ ‫יהיה תמיד פירוד ומחלוקת בין הרשעים ועל ידי זה יוכלו‬ ‫בני ישראל עם קרובו להתחזק בעבודתם‪ ,‬וגם על ידי זה‬ ‫יהיה לכבשה הלזו קיום בין הזאבים‪:‬‬ ‫מאור ושמש‬

‫אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה‬ ‫בדורותיו את האלקים התהלך נח (בראשית ו‪,‬‬ ‫ט)‪ .‬ובמדרש (בראשית ל‪ ,‬ג) בכל מקום שנאמר‬ ‫אלה‪ ,‬פסל את הראשונים‪ ,‬ואמר כ"ק מרן אאמו"ר‬ ‫מוהרמ"מ זיע"א על דברי המדרש דיש להבין מה‬ ‫בא לפסול כאן באמרו אלה תולדות נח‪ ,‬גם יש‬ ‫לדקדק בלשון הכתוב דלעיל כתיב (בראשית ו‪,‬‬ ‫ח) ונח מצא חן בעיני ה' שהוא שם הרחמים‪ ,‬וכאן‬ ‫כתוב (בראשית ו‪ ,‬ט) את האלוקים התהלך נח שהוא‬ ‫בחינת דין‪.‬‬ ‫ואמר לפרש עפ"י הידוע מהרה"ק רבי שלמה‬ ‫קארלינער זיע"א עה"כ (קהלת ז‪ ,‬י) אל תאמר‬ ‫מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי‬ ‫לא מחכמה שאלת על זה‪ ,‬שלכל אחד יש זמנים‬ ‫שמתעורר בהם לעבודת השי"ת באיתערותא‬ ‫דלעילא בבחינת ימים טובים‪ ,‬ובזמנים אלו מאירים‬ ‫לאדם מן השמים על מנת שידע מה יוכל להשיג על‬ ‫ידי עבודתו‪ ,‬ולאחר זמן נוטלים אותה ההארה מן‬ ‫האדם כדי שיעמול על אותה ההשגה בכוחות עצמו‬ ‫באיתערותא דלתתא‪ .‬וזהו שאמר הכתוב אל תאמר‬ ‫שהימים הראשונים היו טובים מאלה‪ ,‬שהימים‬ ‫בהם השגת המדריגה הזאת בנקל‪ ,‬היו טובים מאלו‬ ‫הימים בהם היתה נדרשת עבודה מרובה על מנת‬ ‫להשיגם‪ ,‬כי לא מחכמה כי באמת לא חכמתך היא‬ ‫שעמדה לך להשגת המדרגות אז‪ ,‬אלא שאלת זאת‬ ‫קבלת מדריגות אלו בהשאלה בבחינת טעמו וראו‬ ‫כי טוב ה'‪ ,‬ועתה צריך הנך לייגע את עצמך כדי‬ ‫להשיגם‪.‬‬ ‫ועפי"ז יתבאר דהנה כן היתה סדר העבודה‬ ‫אצל נח‪ ,‬תחילה מצא חן בעיני הוי"ה בבחינת‬ ‫רחמים‪ ,‬פירוש שקיבל ההארה משמים באיתערותא‬ ‫דלעילא‪ ,‬ולאחר זמן נתעלה נח למעלה חשובה‬ ‫יותר את האלוקים התהלך נח בחינת דין‪ ,‬שעמל‬ ‫באיתערותא דלתתא להשיג מעלות עליונות‬ ‫בעבודת השי"ת‪ ,‬וגם זה שאמר המדרש אלה‬ ‫פסל את הראשונים‪ ,‬שהיה נח פוסל את עבודתו‬ ‫הראשונה אשר היתה באיתערותא דלעילא בבחינת‬ ‫רחמים‪ ,‬והיה עמל ומתייגע להשיג המדריגות‬ ‫ביגיעה ובאיתערותא דלתתא‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬ ‫ויש לרמוז זה גם בדברי המדרש (בראשית‬ ‫ל‪ ,‬ה) אלה תולדות נח נח‪ ,‬אתמהא לא הוה צריך‬ ‫קרא למימר אלא אלה תולדות נח שם וגו'‪ ,‬אלא‬ ‫וכו' נייחא לעליונים נייחא לתחתונים‪ ,‬ע"כ‪ .‬פי'‬ ‫שתחילה היה נייחא לעליונים היינו באיתערותא‬ ‫דלעילא‪ ,‬ואח"כ היה נייחא לתחתונים שהשיג את‬ ‫מדרגותיו באיתערותא דלתתא‪.‬‬ ‫(תש"ס)‬

‫משא קודש מכ"ק מרן אדמו"ר זיע"א‬

‫לרגל פתיחת זמן החורף הבעל"ט‬ ‫מביאים אנו בפרסום ראשונות מכתב הדרכה לבחורים‬ ‫בכתי"ק של כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א‬

‫פתיחת זמן החורף תשמ"ח‬

‫כתוב בפרשת השבוע (בראשית‬ ‫ו‪ ,‬ט) אלה תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק‬ ‫תמים היה בדורותיו וגו'‪ ,‬וברש"י הק'‬ ‫הביא 'יש מרבותינו דורשים אותו‬ ‫לשבח‪ ,‬כל שכן שאילו היה בדור‬ ‫צדיקים היה צדיק יותר‪ ,‬ויש שדורשים‬ ‫אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה צדיק ואילו‬ ‫היה בדורו של אברהם לא היה נחשב‬ ‫לכלום‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫דהנה כשבא לידי גאות והתנשאות‬ ‫צריך לזכור מאין באת ולאן אתה הולך‬ ‫על מנת להכניע ולכוף את יצרו‪ ,‬וזהו‬ ‫בחינת 'ואנוכי עפר ואפר'‪ ,‬ומאידך גיסא‬ ‫כשהאדם שבור ברוחו ובנפשו‪ ,‬ומדמה‬ ‫כי חלילה אבד נצחי ותוחלתי מה'‪ ,‬כי‬ ‫הלא רבה קלקלתו ומה תועלת יש‬ ‫בתורתו ובתפילתו ואיך יבא אל שער‬ ‫המלך בלבוש שק‪ ,‬וגם זה רעה חולה‬

‫‪...‬והנה בזמנינו משמשים שני הבחינות האמורות בכפיפה אחת‪ ,‬מצד אחד‬ ‫דורו של אברהם אבינו ע"ה ומאידך גיסא רח"ל דור המבול‪ ,‬שכאשר נמצאים‬ ‫בין כתלי הישיבה במחיצת בחורים העוסקים בתורה ויראת שמים היא בחינת‬ ‫דורו של אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬אבל חלילה לפעמים יוצא האדם למקומות שאינם‬ ‫טובים לרחובות מכוערים שם משמשת בחינת דור המבול‪.‬‬

‫הקושיא ידועה למה במקום‬ ‫שאפשר לדרוש לשבח יש שדרשוהו‬ ‫לגנאי‪ ,‬ובספה"ק 'ישמח ישראל'‬ ‫הביא בשם אביו הרה"ק רבי יחיאל‬ ‫מאלכנסדר זיע"א לפרש על פי דברי‬ ‫קדשו של הרה"ק רבי בונם מפרשיסחא‬ ‫זיע"א אשר דבר בקדשו על מאמר חז"ל‬ ‫(סנהדרין לז‪ ).‬לפיכך כל אחד ואחד‬ ‫חייב לומר בשבילי נברא העולם‪ ,‬היינו‬ ‫שצריך האדם להחשיב ולרומם את‬ ‫עצמו‪ ,‬ומאידך גיסא מצינו באברהם‬ ‫אבינו ע"ה שאמר על עצמו (בראשית‬ ‫יח‪ ,‬כז) ואנוכי עפר ואפר‪ ,‬היינו בחינת‬ ‫ענווה ושפלות‪.‬‬ ‫וביאר הרבי ר' בונם שכל אדם‬ ‫מישראל צריך שיהיו לו שני הבחינות‬ ‫האלו‪ ,‬הבחינה האחת 'אנוכי עפר‬ ‫ואפר'‪ ,‬והשנית 'בשבילי נברא העולם'‪,‬‬

‫מעצת היצר הרע הוא אשר אורב לנפש‬ ‫האדם להביאו לידי יאוש ועצבות‪ ,‬ואז‬ ‫חלילה יפול הנופל לגמרי בחבלי היצר‪,‬‬ ‫ואז צריך האדם להתחזק כאמרם ז"ל‬ ‫(סנהדרין לז‪ ).‬בשבילי נברא העולם‪,‬‬ ‫כי יש תקוה לאחריתו וחשיבות גדולה‬ ‫נודעת בשמים לעבודתו‪...‬‬ ‫‪...‬ועל דרך ענין זה מביא הרה"ק בעל‬ ‫ה'ישמח ישראל' בשם אביו הרה"ק רבי‬ ‫יחיאל מאלכסנדר זיע"א לבאר שכוונת‬ ‫היש דורשים היא‪ ,‬כי אנשי דורו של‬ ‫נח היו רשעים‪ ,‬וכדי שחלילה לא‬ ‫יפול ממדריגתו ולא יתחבר לרשעים‬ ‫התהלך נח בבחינת ויגבה לבו בדרכי‬ ‫ה' ובבחינת בשבילי נברא העולם‪ ,‬וזה‬ ‫צדיק תמים היה בדורותיו‪ ,‬שבדורותיו‬ ‫היה נחשב בעיני עצמו לצדיק כנ"ל‪,‬‬ ‫אבל זה ההנהגה הייתה רק בדורו של‬

‫נח‪ ,‬אבל בדורו של אברהם אבינו ע"ה‬ ‫בין הצדיקים לא היה נחשב לכלום‪,‬‬ ‫פירוש שהיה מתהלך בבחינת האחרת‬ ‫של 'ואנוכי עפר ואפר'‪ ,‬כי כן הוא דרך‬ ‫העבודה‪ ,‬פעמים בבחינת 'ואנוכי עפר‬ ‫ואפר' ופעמים בבחינת 'בשבילי נברא‬ ‫העולם'‪...‬‬ ‫‪...‬והנה בזמנינו משמשים שני‬ ‫הבחינות האמורות בכפיפה אחת‪,‬‬ ‫מצד אחד דורו של אברהם אבינו ע"ה‬ ‫ומאידך גיסא רח"ל דור המבול‪ ,‬שכאשר‬ ‫נמצאים בין כתלי הישיבה במחיצת‬ ‫בחורים העוסקים בתורה ויראת שמים‬ ‫היא בחינת דורו של אברהם אבינו‬ ‫ע"ה‪ ,‬אבל חלילה לפעמים יוצא האדם‬ ‫למקומות שאינם טובים לרחובות‬ ‫מכוערים שם משמשת בחינת דור‬ ‫המבול‪.‬‬ ‫נמצא כשנמצאים בבית המדרש או‬ ‫בין כתלי הישיבה‪ ,‬צריך האדם לדעת‬ ‫כי כל אחד ואחד חשוב הוא ממנו‪ ,‬וכפי‬ ‫שמביא הרמב"ן באגרתו הידועה שאם‬ ‫יחשב האדם במה יש לו להתגאות‬ ‫יווכח לנכון כי מאומה בידו וחברו‬ ‫עולה עליו במעלתו‪ ,‬אבל כשיוצא‬ ‫האדם מד' אמות של הלכה לרחובה‬ ‫של עיר‪ ,‬והרחוב הרי אינו כפי שצריך‬ ‫להיות‪ ,‬אזי שם מוטלת עליו החובה‬ ‫להתנהג בבחינת 'ויגבה לבו בדרכי ה'‪,‬‬ ‫וכפי שהבאנו לעיל עה"פ 'שמרה נפשי‬ ‫כי חסיד אני'‪ ,‬שכאשר באה ועומדת‬ ‫הבחינה של שמירת הנפש‪ ,‬אזי על כל‬ ‫אחד ואחד לדעת 'כי חסיד אני' ואין לו‬ ‫חס ושלום שום שייכות אל הרחוב‪.‬‬

‫בס"ד‬ ‫מובא בספה"ק שלכל א' צריך שיהי' ידיד שלא יתביש מפניו‪ ,‬ושיוכל לגלות לפניו את כל מצפוני לבו‪ ,‬בכדי‬ ‫שיתיעץ עמו בעניני רוחניות‪ ,‬ולהורות את הדרך שילך בו‪ .‬רוב רובם של הבחורים באים לידי מכשולות מפני‬ ‫שתועים הם בדרכם ואינם יודעים לשית עצות בנפשם בכדי לצאת מן המיצר‪ ,‬ואם היו מתיעצים עם מי שגדול‬ ‫מהם‪ ,‬לא היו באים לידי כך‪.‬‬ ‫ובדומה‪ ,‬למשל אדם שנקלע ליער ואינו יכול למצוא את הדרך הנכונה לצאת ממנה אל המרחב‪ ,‬ושהה ביער‬ ‫ימים וחדשים‪ ,‬ואפילו שנים‪ ,‬ברעב ובצמא וניזוק בכל גופו‪ ,‬ומכף רגל ועד ראשו אין בו מתום‪ ,‬ולימים מצא‬ ‫שם אדם שרגיל ומכיר היטב את היער‪ ,‬כמובן שהתחנן לפניו שיחזיק בידו ויוליכנו בדרך הישרה‪ ,‬ולהוציאו מן‬ ‫היער כי בנפשו הוא‪ ,‬ואם לא יוציאנו כעת מן היער הרי יפול ח"ו מאפיסת הכוחות ולא יוכל כבר ח"ו לצאת אל‬ ‫המרחב‪.‬‬