Kahala Kadisha Ekev 2009

‫הליכות עולם‬

‫ערש"ק פרשת עקב‪ ,‬גיליון מס' ‪19‬‬

‫מיועד לחזרה ושינון ולהעיר לב המעיינים בהלכה‬ ‫ואין לסמוך ולהורות מזה הלכה למעשה‬

‫דיני הטועה בתפילת שבת ‪ /‬ב‬ ‫נערך ע"י הרב אהרן מרדכי גרין שליט"א‬

‫ג‪.‬‬ ‫החליף תפלת שבת זו בזו‪.‬‬

‫מוסף‪ ,‬אם עדיין לא סיים ברכת מקדש השבת‪ ,‬יפסיק‬ ‫במקום שעומד‪ ,‬ויתחיל בתכנת שבת‪.‬‬ ‫ואם נזכר לאחר ברכת מקדש השבת‪ ,‬יאמר‬ ‫קודם רצה ונעשה לפניך קרבן מוסף‪.‬‬ ‫ואם התחיל כבר רצה אומר ב‪-‬והשב העבודה‬ ‫לדביר ביתך ונעשה לפניך בתמידי היום ובקרבן‬ ‫מוסף‪.‬‬ ‫ואם נזכר לאחר ברכת המחזיר שכינתו לציון‪,‬‬ ‫מפסיק במקום שנזכר‪ ,‬וחוזר לתכנת שבת‪ .‬ולאחר‬ ‫שעקר רגליו‪ ,‬חוזר ומתפלל תפלת מוסף‪ ,‬כיון שלא‬ ‫הזכיר בתפלתו קרבן מוסף‪.‬‬ ‫[שו"ע ומ"ב שם ס"ו‪ .‬ובביה"ל הביא מדה"ח‬ ‫שאם התחיל כבר רצה ג"כ חוזר לתכנת שבת‪ .‬באשי‬ ‫ישראל עתי"ב הביא מהגר"ח קנייבסקי שגם קודם‬ ‫רצה צריך לומר הנוסח ונעשה לפניך בתמידי היום‬ ‫ובקרבן מוסף ע"ש]‪.‬‬ ‫במשנה ברורה [שם סקי"א] כתב דאם אמר כל‬ ‫הנוסח של מוסף‪ ,‬וחיסר פסוקי הקרבנות יצא‪.‬‬

‫אם נזכר לאחר שסיים ברכת מקדש השבת‪ ,‬אין‬ ‫צריך לחזור לסדר התפלה שצריך להתפלל עכשיו‪,‬‬ ‫דעיקר ברכה רביעית היא רצה נא במנוחתינו‪ ,‬וזה‬ ‫נאמר בכל התפלות של שבת‪ ,‬וכיון שאמרה יצא‪,‬‬ ‫אך אם עדיין לא סיים ברכת מקדש השבת‪ ,‬יפסיק‬ ‫במקום שעומד‪ ,‬ויתחיל בסדר התפלה שצריך‬ ‫להתפלל עכשיו‪.‬‬ ‫במה דברים אמורים במעריב שחרית ומנחה‪,‬‬ ‫אבל אם טעה והתפלל תפלת מוסף במקום אחד‬ ‫משאר תפלות של שבת‪ ,‬אם נזכר קודם שעקר‬ ‫רגליו‪ ,‬מפסיק במקום שנזכר‪ ,‬ומתחיל בסדר התפלה‬ ‫שצריך להתפלל אז‪ .‬ואם עקר רגליו‪ ,‬חוזר לראש‬ ‫התפלה‪.‬‬ ‫וכתב המשנה ברורה [בסקי"ז] דבכהאי גוונא‬ ‫[שהתפלל מוסף במקום שחרית] אינו מתפלל עוד‬ ‫של מוסף‪ ,‬דכבר יצא ידי תפלת מוסף בתפלה ראשונה‪,‬‬ ‫אפילו שהתכוין לשם שחרית‪ .‬אולם בקצות השולחן‬ ‫[סע"ח ס"ד] כתב דכיון שיש פוסקים שחולקים בזה‬ ‫וסוברים שגם ידי תפלת מוסף לא יצא‪ ,‬נכון שיכוין‬ ‫לצאת מהש"ץ ידי חובת תפלת מוסף‪.‬‬ ‫ואם טעה והתפלל תפלת שבת אחרת במקום‬

‫טעה וסיים מקדש ישראל במקום מקדש השבת‪,‬‬ ‫לא יצא‪ .‬ואם עדיין לא עקר רגליו חוזר לתחילת‬ ‫הברכה האמצעית‪ ,‬ואם עקר רגליו‪ ,‬חוזר לראש‬ ‫התפלה‪[ .‬מ"ב ס' תפ"ז סק"ב]‪.‬‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫הרב מרדכי גלבשטיין הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו‬ ‫החתן שמעון הי"ו‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫הרב שלמה בלעדי הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו‬ ‫החתן משה מרדכי הי" ו‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫הרב יוסף גולדברג הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו‬ ‫החתן שלמה זלמן חיים הי"ו‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫הר"ר שלמה גלבשטיין הי"ו‬ ‫לרגל שמחת‬ ‫הולדת בתו תחי'‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫הר"ר משולם פייש אונגר הי"ו‬ ‫לרגל שמחת‬ ‫הולדת בתו תחי'‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫הר"ר יוסף שיף הי"ו‬ ‫לרגל שמחת‬ ‫הולדת בתו תחי'‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫הר"ר ברוך מרגלית הי"ו‬ ‫לרגל שמחת‬ ‫הולדת בתו תחי'‬

‫ד‬

‫לוח‬ ‫עמוד‬ ‫היומי‬ ‫מסכת‬ ‫סוכה‬

‫שבת קודש‬ ‫יום ראשון‬ ‫יום שני‬ ‫יום שלישי‬ ‫יום רביעי‬ ‫יום חמישי‬ ‫יום שישי‬

‫להערות והארות ולתרומות והנצחות‪054-8441262 ,052-7125356 :‬‬

‫מג‪:‬‬ ‫מד‪.‬‬ ‫מד‪:‬‬ ‫מה‪.‬‬ ‫מה‪:‬‬ ‫מו‪.‬‬ ‫מו‪:‬‬

‫בנאות דש"א‬

‫ירושלים‬ ‫בני ברק‬

‫דיבורים שיחות אמרות מרבוה"ק‬

‫בית שמש‬

‫המשך מעמוד קודם‬

‫אלעד‬

‫עד הלילה ושמחו בסעודת מצוה‪ ,‬ובלילה ג"כ היו שם‪,‬‬ ‫ויהי בערך בשעה אחד עשרה בלילה‪ ,‬אמר רביה"ק ר"ד‬ ‫זי"ע להרה"ק רמ"ש משטעקיטשין בא נא עמי לאיזה‬ ‫מקום‪ ,‬והלך עמו‪ ,‬ובעיר שטעקיטשין היה הגבול בין‬ ‫צרפת לגרמני'ה‪ ,‬ולא הניחו ללכת מצד אחד למשנהו‬ ‫בלא מכתב רשיון – כידוע‪ ,‬ורבינו הק' והרמ"ש היו‬ ‫צריכים לעבור הגבול לצד השני‪ ,‬ואמר רבינו הק'‬ ‫להרה"צ רמ"ש נלכה נא ואתה תניח ידך באבנט שלי‬ ‫ונוכל לעבור‪ ,‬וכן עשה‪ ,‬ועברו בלא שום פחד‪ ,‬שאף‬ ‫אחד לא ראה אותם‪,‬‬

‫ביתר‬

‫(קודש הילולים)‬

‫‪6:55‬‬ ‫‪7:10‬‬ ‫‪6:54‬‬ ‫‪7:04‬‬ ‫‪6:55‬‬

‫‪8:09‬‬ ‫‪8:11‬‬ ‫‪8:10‬‬ ‫‪8:11‬‬ ‫‪8:09‬‬

‫‪8:47‬‬ ‫‪8:44‬‬ ‫‪8:46‬‬ ‫‪8:46‬‬ ‫‪8:47‬‬

‫פתגמין קדישין‬ ‫פרשת עקב‬

‫(מג"ד)‬

‫בשנת תקע"ג אחרי מלחמת רוסיה וצרפת‪,‬‬ ‫התחברו יחד שלשה גדולי ישראל צדיקי הדור לשם‬ ‫המטרה הנשגבה שהציבו נגד עינהם‪ ,‬והוא ‪ -‬להביא‬ ‫את הגאולה השלימה‪ ,‬חבורה קדושה זו היתה מורכבת‬ ‫מהמגיד הק' מקאזניץ‪ ,‬מהרבי מלובלין ומהרה"ק ר'‬ ‫מנחם מנדל מרימנוב‪ ,‬ראשית כל החליטו שצריך‬ ‫לשלוח שליח למרום שהוא יתראה עם הרה"ק האוהב‬ ‫ישראל ר' לוי יצחק מבארדיטשוב בעל הקדושת לוי‪,‬‬ ‫שתמיד היה מליץ יושר בעד כלל ישראל‪ ,‬מרגיש את‬ ‫כאבם ומיצר על צרתם‪ ,‬הוא הוא יכול לעזור אותם‬ ‫במלחמתם מלחמת תנופה את הצד הרע‪ ,‬וביותר בכך‪,‬‬ ‫שבעל הקדושת לוי נשבע קודם הסתלקותו כי הוא לא‬ ‫יניח ולא ישקוט בקברו ולא יתן מנוחה להמון הצדיקים‬ ‫הנהנים בגן עדן מזיו השכינה‪ ,‬עד שיביא בעזרתם‬ ‫את הגאולה‪ ,‬ולקח היהודי הקדוש על עצמו את‬ ‫המשימה הזאת בכדי שהחוט המשולש שלא במהרה‬ ‫ינתק‪ ,‬וכך הוה שהיהודי הקדוש נסתלק מן העולם‪,‬‬ ‫בראש השנה לפני תקיעת שופר פנה הרבי מלובלין‬ ‫אל תלמידיו הגדולים בזה"ל‪ :‬ווער איז גרעייט מיט‬ ‫צוגעהן אין דער מלחמה (מי מוכן להצטרף למלחמה?)‬ ‫והצטרפו אליו כמה מתלמידיו – הרה"צ ר' קלמן‬ ‫קלונימוס מנוישטאדט בעל המאור ושמש העמיד‬ ‫עצמו לצד ימין רבו הרבי מלובלין‪ ,‬והרה"צ ר' נפתלי‬ ‫הערץ מברזשאן לצד שמאלו‪ ,‬ורביה"ק ר' דוד הבעל‬ ‫תוקע‪ ,‬והרבי מלובלין בעצמו המקריא של התקיעות‪,‬‬ ‫והרבי מלובלין הוריד את טליתו מול פניו עד לבו‪,‬‬ ‫והיה כולו רועד מפחד הבורא‪ ,‬ורביה"ק ר"ד בירך את‬ ‫ברכת התקיעות בקול איום ונורא‪ ,‬הכניס את השופר‬ ‫לפיו וחיכה לשמוע סדר התקיעות מפיו של הבעל‬ ‫מקרא – הרבי מלובלין‪ ,‬תקיעה‪ ,‬התחיל החוזה‪ ,‬אע"פ‬ ‫שרביה"ק ר"ד היה בעל תוקע מומחה לא יצא אף קול‬ ‫מהשופר‪ ,‬נתרגש הרבי מלבלין ופנה אל רביה"ק ר"ד‬ ‫בזה"ל‪ :‬תקע! רחמנא אמר תקע‪ ,‬ואם יש להבעל דבר‬ ‫הדעה ואינו מניח לתקוע יתקע הוא בעצמו‪ ,‬רביה"ק‬ ‫ר"ד ניסה עוד פעם את כוחו והחל לתקוע‪ ,‬אך בעת‬ ‫שישב הרבי מלובלין על שולחנו בסעודת ר"ה אמר‪:‬‬ ‫זהו ענין קשה‪ ,‬כנראה מן השמים לא רוצים להביא את‬ ‫הגאולה והקטרוגים גדולים מאוד‪ ,‬אבל סיים את דבריו‬ ‫הק'‪ ,‬מה שלא יכלנו להציא לפועל ע"י תקיעת שופר‬ ‫במצב של אימה ויראה נוציא לפועל ע"י ששון ושמחה‬ ‫עם כוח התורה‪ ,‬אך שוד ושבר – כי בין הימים נוראים‬ ‫לשמחת תורה ניתק חוט מן החוט המשולש כי נסתלק‬ ‫המגיד מקאזניץ מן העולם‪ ,‬ובשמח"ת קרה אסון והרבי‬ ‫מלובלין נמצא מוטל בפינה בעיר וכולו חבול‪ ,‬ואמר‬ ‫הרבי מלובלין‪ :‬הסטרא אחרא כולה ניצבה כנגדי‪ ,‬וכמו‬ ‫שהשמחת תורה כך התשעה באב – והכן ביום תשעה‬ ‫באב נסתלק הרבי מלובלין לשמי מרום‪ ,‬זיע"א‪.‬‬

‫שבת‬

‫מוצ"ש‬

‫ר"ת‬

‫או יאמר דהנה ידוע דקודם ביאת הגואל צדק נהיה‬ ‫מוכרחים כולנו כאחד לשוב בתשובה שלימה ואז יהיה‬ ‫הגאולה שלימה במהרה‪ ,‬וזש"ה והיה עקב תשמעון‪ ,‬הלא‬ ‫סוף הדבר יהיה שתהיו מוכרחים לשמוע לדברי ותעשו‬ ‫תשובה שלימה ותשמעו את המשפטים האלה לזה‬ ‫מבקש הש"י ממנו עם קרובו א"כ על מה ולמה ושמרתם‬ ‫תמתינו מלעשות מה שצריך [כמו ואביו שמר את‬ ‫הדבר] (בראשית לז‪ ,‬יא) הלא טוב יותר ועשיתם אותם‪,‬‬ ‫ר"ל שתעשו תיכף ומיד ותקיימו כל המצות ועי"ז תזכו‬ ‫להגאולה שלימה מיד וכיה"ר אמן‪:‬‬ ‫ספר אוהב ישראל ‪ -‬פרשת עקב‬

‫והנה בוודאי החכם עיניו בראשו וכל ימיו בתשובה‬ ‫ומעשים טובים ואינו ממתין עד ר"ה שהוא יום הדין‬ ‫דווקא שיעשה אז תשובה מאימת הדין‪ ,‬אלא תשובתו‬ ‫הוא מיראת השם יראת בושת יראת הרוממות‪ ,‬והוא כל‬ ‫השנה כולה‪ ,‬והוא תשובה מעולה‪ .‬אבל מי שאינו חכם‬ ‫ואינו משיג גדולתו ית"ש לעבדו ביראת הרוממות תמיד‪,‬‬ ‫רק כשרואה יום הדין ממשמש ובא והגיע ט"ו באב אז‬ ‫תש כחו מאימת הדין ועושה תשובה בודאי‪ ,‬וממילא כי‬ ‫אריה שאג מי לא יירא ‪ -‬כי בט"ו באב ארבעים יום קודם‬ ‫מכריזין כנ"ל‪ ,‬ותשובה זו באמת פחותה היא כידוע‪,‬‬ ‫שבאה מיראה תתאה כנ"ל‪ ,‬והוי אמינא שאינה מקובלת‬ ‫כלל‪ ,‬וע"ז הבטיחנו הכתוב ואמר והיה עקב תשמעון‪,‬‬ ‫ר"ל עק"ב הוא מלשון סוף‪ ,‬אפילו כשהתשובה הוא בסוף‬ ‫השנה מצד אימת יום הדין‪ ,‬ומחמת זה תשמעון‪ ,‬ומן הדין‬ ‫הוא תשובה פחותה מאד‪ ,‬אעפי"כ ושמר ה' אלהיך לך את‬ ‫הברית וגו'‪:‬‬ ‫ספר בת עין ‪ -‬פרשת עקב‬

‫או יאמר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה‪,‬‬ ‫דהנה הקב"ה צוה לעשות מצותיו יתברך והם חוקים‬ ‫ומשפטים‪ ,‬חוקים הם המצות שאין בהם טעם והם‬ ‫למעלה מן השכל ובהם אי אפשר לחדש שום חידוש לא‬ ‫שכל לא סברא מפני שהם למעלה מן השכל‪ ,‬ומשפטים‬ ‫הם המצות שיש בהם טעם ושם יוכל האדם לחדש‬ ‫חידושין באורייתא‪ .‬וביותר רוב משפטים הם בדיני‬ ‫ממונות וכדאמרינן בגמרא הרוצה להחכים יעסוק בדיני‬ ‫ממונות שהן כמעין הנובע‪ .‬והאדם ההוא אשר ה' חלק לו‬ ‫בבינה שיכול לחדש חידושין ומורה לעם דרך ומשמיע‬ ‫אותם המשפטים‪ ,‬מאד מאד צריך ליזהר שלא יגבה לבו‬ ‫בזה ואדרבה צריך להשפיל עצמו שאין החכמה שלו‬ ‫כי ה' יהיב חכמה מפיו דעת ותבונה‪ ,‬רק ילמוד תורה‬ ‫לשמה וישפוט בצדק ולא יהיה מחמיר לאחרים ומקיל‬ ‫לעצמו רק שהוא עצמו ישמור ויעשה המשפטים שיהא‬ ‫נאה דורש ונאה מקיים‪ .‬וזה פירוש הפסוק והיה עקב‬ ‫תשמעון את המשפטים האלה‪ ,‬פירוש שתהיו בהכנעה‬

‫דברות קודש‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫והיה אם שמע תשמעו וגו' (דברים י"א י"ג)‪ .‬פרש"י אם תשמע בישן תשמע בחדש‪ .‬ואפ"ל‬ ‫דבא לומר שיש פעמים שאדם לומד סוגיא ומתיגע בה ואעפ"כ אינו מוציא מתח"י דבר ברור‬ ‫ואינו מבין כ"כ הסוגיא‪ ,‬ולבו נשבר בקרבו שהרי יגע כ"כ בסוגיא הזו ועכ"ז אינו יודע אותה‬ ‫על בורי'‪ ,‬אזי אל יתיאש ואל יפול רוחו בקרבו‪ ,‬אלא יש לו לדעת כי יגיעה זו אינה נעלמת‬ ‫מן העולם‪ ,‬כי אע"פ שאז לא הועילה לו יגיעה זו בסוגיא זו‪ ,‬מ"מ יראה פירות יגיעתו בסוגיא‬ ‫אחרת‪ ,‬שכשילמדנה יפתחו לו שערי בינה ויבין הכל בלא יגיעה כלל כיון שכבר יגע בסוגיא‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫וזהו אם תשמע בישן‪ ,‬היינו שיגעת בסוגיות הקודמות אע"פ שלא עלתה בידך יפה כ"כ‪,‬‬ ‫עליך לידע שתשמע בחדש שיגיעה זו תעמוד לך בפעם אחרת‪.‬‬ ‫כשתשמיעון לעם את המשפטים האלה‪ .‬ושמרתם‬ ‫ועשיתם אותם‪ ,‬שגם אתם תשמרו ועשיתם שתהיה נאה‬ ‫דורש ונאה מקיים אז ישמור ה' אלהיך לך את הברית ואת‬ ‫החסד וגו'‪ :‬ספר מאור ושמש ‪ -‬פרשת עקב ד"ה או‬ ‫עוד יתכן אומרו והיה עקב תשמעון (דברים ז יב)‪,‬‬ ‫דהיינו שהלימוד והשמיעה יהיה על מנת לעשות‪ .‬והיינו‬ ‫והיה עקב תשמעון‪ ,‬שיהיה סופו ותכליתו של השמיעה‬ ‫של המשפטים האלה‪ ,‬ושמרתם ועשיתם וכו'‪ ,‬אז ושמר‬ ‫ה'‪:‬‬ ‫או יאמר והיה עקב תשמעון וכו' (דברים ז יב)‪ .‬ר"ל‬ ‫שהסוף של השמיעה יהיה ושמרתם וכו'‪ ,‬כי המאור שבה‬ ‫מחזירו למוטב (ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז)‪ ,‬ומתוך שלא‬ ‫לשמה בא לשמה וכו' (פסחים נ' ע"ב)‪:‬‬ ‫ספר ישמח משה ‪ -‬פרשת עקב דף קג‪/‬א‬

‫נחזור לענינינו דכשהישראל עובדים את ה' בכנופיא‬ ‫נידונין אחר הרוב ובהשגחה פרטית כמו האבות שכל‬ ‫אחד היה שקול כנגד כל העולם‪ ,‬וזהו והיה עקב תשמעון‬ ‫התחיל בלשון רבים שיחד כלם יעבדו את ה' אזי ושמר ד'‬ ‫לך כו' ואת הברית והחסד שנשבע לאבותיך וכנ"ל‪.‬‬ ‫מראה יחזקאל דברים פרשת עקב‬

‫וזה"ש כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון‬ ‫לעשות פי' מלשון ואביו שמר את הדבר שתמתינו‬ ‫אימת יבוא לידינו לקיימם‪ ,‬והנה מדה זו היתה באבותינו‬ ‫שקיימו תרי"ג מצות קודם שנצטוו ולא היה להם שום‬ ‫מורה דרך שהיו משוקעים בין האוה"ע ואעפי"כ נמשכו‬ ‫אחר השי"ת‪ ,‬וזהו שאמר והיה עקב תשמעון כו' ושמרתם‬ ‫ועשיתם אותם שתמתינו מתי יבא לידכם לקיימם אזי‬ ‫ושמר ה' ג"כ את הברית והחסד שנשבע לאבותיכם‬

‫שתהיו חביבין לפניו כמוהם‪.‬‬ ‫מראה יחזקאל דברים פרשת עקב‬

‫והיה עקב תשמעון את המשפטים וגו'‪ .‬הרב אדומו"ר‬ ‫הה"ק ר' דוב בעריש מביאלע זצוקללה"ה‪ ,‬פי' תשמעון‬ ‫מלשון שמע ישראל‪ ,‬ובאיזה אופן תבינו את המשפטים‬ ‫מלמדינו הכתוב במלת עקב להיות בענוה‬ ‫ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך‪ ,‬כשהי' נכד של‬ ‫הרה"ק הר' ליב שרה'ס זצ"ל אצל אדומו"ר הקדוש‬ ‫מקאצק זצ"ל ביקש ממנו שיאמר איזה דברי תורה‪ ,‬אם‬ ‫שמע מזקינו זצ"ל ואמר ששמע עה"פ ורם לבבך ושכחת‬ ‫את ה' א'‪ ,‬כשבני ישראל יש להם עשירות עי"ז רם לבבם‬ ‫ועי"ז ושכחת היינו שהם תמיד שכיחים אצל השי"ת‬ ‫מחמת שאין להם דאגת הפרנסה‪ ,‬ועי"ז יש להם שהות‬ ‫לחשוב עצות איך להתקרב להשי"ת עכ"ל‪:‬‬ ‫שש"ק‬

‫לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך‪ .‬היינו שלא‬ ‫תהיה תפלתך עקרה מלעשות פירות שיהיה מקובל לפני‬ ‫הש"י לרצון‪ .‬ובבהמתך ר"ל אפילו בבהמות שלך רוצה‬ ‫לומר אכילה ושתיה וכדומה שהם ענינ גשמיות‪ ,‬גם‬ ‫בזה תפעול פעולות גדולות ותעשה שורש למעלהופרי‬ ‫למטה‪.‬‬ ‫דברי צדיקים –אושפיצין פרשת עקב‬

‫כי תאמר בלבבך בהדף כו' בצדקתי כו' וברשעת כו'‬ ‫כי אם אדם חושב בצדקתו של עצמו אז ידע נאמנה לא‬ ‫בצדקתך כו'‪ .‬רוצה לומר אלא כך מותר לחשוב – ברשעת‬ ‫כו' ולמען כו' ר"ל בזכות אבותינו הקדושים‪ .‬דוק היטב כי‬ ‫נכון הוא למבין‪.‬‬ ‫אור פני משה‬

‫הילולא דצדיקיא‬

‫עמוד היומי‬

‫הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א‬ ‫כ"א מנחם אב תשי"ז‬

‫מסכת סוכה‬

‫דומה לכושי תנן (לו‪ ,‬א)‬ ‫“שמעתי ממ”ו ההפלאה זצ”ל בהא דפליגי‬ ‫רשב”י ור’ ישמעאל ר”פ כיצד מברכין ומסקינן הרבה‬ ‫עשו כר”ש ולא עלתה בידן‪ ,‬אמר הוא ז”ל שעשו‬ ‫כרשב”י ולא רשב”י ממש‪ ,‬דודאי מי שכונתו לשם‬ ‫ה’ הבוחן מחשבותיו ויודע עשתונותיו בודאי יעלה‬ ‫בידו‪ ,‬אלא הם עשו כרשב”י נדמו לו ולא בעצם‬ ‫תוכניותם‪ ,‬ע”כ לא עלתה בידם‪ ,‬ואמר היינו דאמרי’‬ ‫הכא אתרוג הכושי היינו הצדיק המשונה במעשיו‬ ‫ככושי המשונה בעורו הוא כשר‪ ,‬אך דומה לכושי‬ ‫שרוצה לדמות עצמו לרשב”י זה פסול כי לא עלתה‬ ‫בידו‪ ,‬ע”כ דברי הרב ודפח”ח‪.‬‬ ‫מכאן ואילך תוספת דברי תלמידו הפעוט כמוני‪,‬‬ ‫נלע”ד ר’ ישמעאל נמי לא אמר מקרא ואספת דגנך‬ ‫אלא בא”י ורוב ישראל ורוב ישראל שרויין שהעבודה‬ ‫בקרקע גופה מצוה משום ישוב ארץ ישראל‬ ‫ולהוציא פירותיה הקדושים‪ ,‬ועל זה ציותה התורה‬ ‫ואספת דגנך ובועז זורה גורן השעורים הלילה משום‬ ‫מצוה וכאילו לא תאמר לא אניח תפילין מפני שאני‬ ‫עוסק בתורה‪ ,‬ה”נ לא תאמר לא אאסוף דגני מפני‬ ‫עסק התורה ואפשר שאפי’ שארי אומניות שיש‬ ‫בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה‪ ,‬אבל כשאנחנו‬ ‫מפוזרים בעו”ה בין או”ה וכל שמרבה העולם ישוב‬ ‫מוסיף עבודת ה’ חורבן מודה ר”י לרשב”י וע”ז אנו‬ ‫סומכין על ר’ נהוראי במתני’ סוף קידושין מניח‬ ‫אני כל אומניות שבתורה ואיני מלמד את בני אלא‬ ‫תורה היינו בח”ל וכנ”ל‪ ,‬והיינו דמחדש רבא באתרוג‬

‫הכושי אפי’ אינו נדמה אלא כושי ממש דהיינו רשב”י‬ ‫וחביריו האמיתיים מ”מ הא לן והא להו‪ ,‬לבני בבל‬ ‫כשר ולבני א”י פסול דבעי’ ישוב ארץ ישראל ע”י‬ ‫ישראל”‪:‬‬ ‫חי’ חתם סופר‬

‫מנ”ל דעבדינן זכר למקדש (לו‪ ,‬ב)‬ ‫“צריך חקירה‪ ,‬ממ”נ‪ ,‬אי גם אחר חורבן בית‬ ‫ראשון תקנו הנביאים הם זכר למקדש א”כ ריב”ז‬ ‫לא חידש כלום ואי לא עבדו זכר למקדש ק’ מ”ט הא‬ ‫כיון בעי דרישהכ‪ ,‬ועי’ כפ”ת דקדק הרבה על לשון‬ ‫הקרא ממכתך ארפאך‪ .‬עוד יל”ד משמעות הקרא כי‬ ‫נכמרו רחמי הקב”ה על ציון יען ואין לה דורש וע”כ‬ ‫יעלה לה ארוכה‪ ,‬וא”כ איך תיקן ריב”ז לדרוש לציון‬ ‫ושוב לא יכמרו רחמי הקב”ה‪ ,‬אומר אני לשון ממכתך‬ ‫ארפאך כמ”ש במדרש ממכה עצמה מתקן רטיה‬ ‫וכן היה בבינן בית שני שמככה עצמה תיקן רטיה‬ ‫ורפואה כי כורש ודריוש שהיינו עבדים להם הם‬ ‫סייעו בבנין בית המקדש וכתציב כי עבדים אנחנו‬ ‫ובעבודתינו לא עזבנו אלקינו ויט עלינו חסד לפני‬ ‫מלכי פרס‪ .‬אמנם אין זה ישועה המתבקשת לתקן‬ ‫רפואה מהמכה אלא שתהיה רפואה קודם למכה‬ ‫שהיא גאולה העתידה בב”א שמשיח כבר נולד קודם‬ ‫החורבן ובהמ”ק כבר עומד בנוי ומשוכלל למעלה‬ ‫כפירש”י בשמעתין‪ .‬והנה אחר חורבן בית ראשון‬ ‫לא עשו דרישה לציון ע”כ לא זכו לגאולה שלימה‬ ‫רק ממכה עצמה תיקן רפואה‪ ,‬והיינו דקאמר קרא‬ ‫ממכתך ארפאך ואל רפואה קודם למכה‪ ,‬מאי‬

‫בנאות דש"א‬ ‫דיבורים שיחות אמרות מרבוה"ק‬

‫טעם משום היא דורש לה ובחורבן בית שני נתעורר‬ ‫ריב”ז על זה לעשות דרישה לציון וזכר למקדש כדי‬ ‫שנזכה לגאולה שלימה רפואה קודם למכה‪ ,‬ולפ”ז‬ ‫יש המשך להני תרי תקנות‪ ,‬ניטל במדינה ז’ ויום הנף‬ ‫כולו אסור‪ ,‬כי ע”י שעשה זכר למקדש נזכה לבנין‬ ‫משוכלל למעלה ואפשר שיבנה בלילה או ביו”ט ע”כ‬ ‫יום הנף כולו אסור”‪:‬‬ ‫חי’ חתם סופר‬

‫מוליך ומביא מעלה ומוריד וכו’ זאת אומרת שירי‬ ‫מצוה מעכבין את הפורענות (לז‪ ,‬ב)‬ ‫“נראה לי ע”פ מש”כ לעיל מסוד הארת אור‬ ‫מקיף של הנשמה המאירה על גוף האדם ובעשיית‬ ‫המצוה כתקנה ע”פ גבול ההלכה מאיר אור הפנימי‬ ‫שהוא בכלי וגבול‪ ,‬אבל בעשיית המצוה ביתר שאת‬ ‫ובחומרות ומלי דחסידי וזה מבלי גבול ושיעור כי‬ ‫כל אחד מחמיר כפי שירצה‪ ,‬הנה הוא מאיר אור‬ ‫המקיף שהוא אינו מוגבל בכלי‪ ,‬וכל מי שמקיים‬ ‫המצוה ביתר שאת מאיר ביותר למרחוק האור מקיף‪,‬‬ ‫ומהאור מקיף בורחין כל המקטריגין וכל הקליפות‬ ‫כמה דאת אמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא‬ ‫עליך דייקא‪ ,‬היינו אור המקיף שהוא על האדם‪ .‬והנה‬ ‫החומרות ומילי דחסידי שישנם בכל חמצות הם‬ ‫נקראים שיירי מצוה וזהו שמאר שיירי מצוה מעכבין‬ ‫את הפורענות‪ ,‬כי אינם יכולין החבילי טהירין לגשת‬ ‫אל האדם מכח גודל האור המקיף”‪:‬‬ ‫בני יששכר‪ ,‬מאמרי חודש תשרי מאמר יא אות חיים אות ח’‬

‫מלחמת צרפת ‪ -‬רוסיה בשנת תקע"ג‬

‫שנת תקע"ג היתה גורלית לעם ישראל במקומות פזוריהם‪ ,‬החייל הקורסקני‪,‬‬ ‫נאפליון באנפרטה‪ ,‬ההרפתקן אמיץ הלב ורב הכוח‪ ,‬דהר על סוסו האביר בדרכי‬ ‫אירופה‪ ,‬ואחריו צעדו המוני חיילים אדירי כוח‪ ,‬מצויידים בנשק חדיש והרסני‪,‬‬ ‫עוברים ושוטפים ארצות ועמים‪ ,‬כשמגמת פניהם כיבוש מוסקבה‪ ,‬עיר הממלכה‬ ‫הרוסית‪ ,‬ועל ידי כך להכניע את מלכם האציל‪ ,‬אלכסנדר הראשון‪ ,‬מלחמה זו‬ ‫גרמה לפילוג רעיוני בתוך יהדות רוסיה – רבים נשארו נאמנים למלכם אלכסנדר‬ ‫הראשון‪ ,‬ואחרים התפללו לנצחונו של נאפליון‪ ,‬מפני שקרא דרור ליהודים בצרפת‬ ‫ובמקומות שכבש‪.‬‬ ‫בעיצומה של התכונה לפלישה למוסקוה‪ ,‬עבר וכבש את העיר הפולנית‬ ‫צנסטחובה מפני חשיבותה לנוצרים‪.‬‬ ‫בעת שהות הקיסר נאפליון בצנסטחובה‪ ,‬עיר הסמוכה ללעלוב‪ ,‬נודע לו על‬ ‫רביה"ק רבי דוד זי"ע‪ ,‬איש האלוקים‪ ,‬יודע עתידות ואת אשר ידבר בוא יבא‪ ,‬לכן‬ ‫החליט לבא אל בית הרבי‪ ,‬והתחפש הקיסר בלבוש חייל פשוט‪ ,‬ובא אל בית הרבי‪,‬‬ ‫ונכנס אל הקודש פנימה‪ ,‬משנתייצב לפני הרבי‪ ,‬גילה לו אדרת המלוכה שלבש‬ ‫מתחת לבגדו וזיהה את עצמו כקיסר צרפת‪ ,‬ומיד שאל‪ :‬הודיעני איש האלוקים‬ ‫אני יוצא לכבוש את מוסקבה‪ ,‬כלום אצליח בדרכי או לא? החזירו רבינו הק'‪ :‬לא‬ ‫אוכל לענות לך לפני שתבטיחני כי לא יאונה לי כל רע גם אם תשובתי לא תנעם לך‪,‬‬ ‫ונאפליון הקיסר הבטיח‪ ,‬אמר לו רבינו א"כ דע לך‪ ,‬לא תצליח וסופך לנחול מפלה‬ ‫ניצחת! בזעם חירק הקיסר את שיניו וסינן‪ :‬שמע רבי‪ ,‬אם יאמנו דבריך – אין לי‬ ‫עליך כלום‪ ,‬ואולם אם שקר דיברת – מרה תהא אחריתך‪ ...‬ומדברי רבינו לא נפלה‬ ‫שערה ארצה‪ ,‬ונאפליון נוצח והובס ביד צבאות אלכסדר הראשון‪ ,‬צרפת נכבשה‬ ‫בידי חיילות רוסיה אוסטריה גרמניה ושבדיה‪ ,‬ונאפליון נמלט כל עוד עורו לנפשו‬ ‫וחיפש מפלט מידי שוביו‪ ,‬איכשהו הגיע גם ללעלוב וסר לבית רביה"ק רבי דוד זי"ע‪,‬‬ ‫כרע לפניו אפיים ארצה‪ ,‬ואמר‪ :‬צדקת ממני איש האלוקים‪ ,‬לא נפל דבר מכל אשר‬

‫דיברת ולאות הוקרה הרי לך כמתנה את אדרתי העשויה קטיפה אדומה‪ ,‬היא אדרת‬ ‫המלוכה‪ .‬והייתה אדרת זו מונחת בלעלוב‪ ,‬עד שעלה רביה"ק רבי משה זי"ע לארץ‬ ‫ישראל ולקחו עמו‪ ,‬וטבל את האדרת במקוה‪ ,‬ועשה הימנה פרוכת לארון הקודש‬ ‫אשר בבית מדרשו בירושלים העתיקה‪,‬‬ ‫(פרי קודש הילולים)‬

‫מובא מהאבני נזר שתמה מאוד על מדינת צרפת האיך נתקלקלה כ"כ מדינה‬ ‫שלימה שהיו בה גדולי ישראל‪ ,‬ודיבר הרבה אודות הסיבה שהיה שם שליטה‬ ‫לחיצונים בעבודתם‪ .‬וסיפר ששרה של צרפת בשמים‪ ,‬היה מבקש רשות מרביה"ק‬ ‫ר' דוד זי"ע להכנס לפולין והיה שוכב על תנורו [בלה"ט‪ :‬ער איז גילעגען אויף זיין‬ ‫פיעקעליק] ארבעים יום והתחנן לפניו ע"ז‪ ,‬והבטיח השר שיהיה בזה טוב לישראל‪,‬‬ ‫ולא נתן לו רבינו זי"ע רשות‪ ,‬ואמר האבני נזר‪ :‬שטוב עשה מה שלא האמין לו‪.‬‬ ‫(אביר הרועים)‬

‫כשהיה המלחמה הגדולה בין מלך רוסיה ומלך צרפת – הידועה‪ ,‬לא יכלו הרבה‬ ‫אנשים לנסוע ללובלין‪ ,‬ונסעו ללעלוב שהיה קרוב‪ ,‬ושמעתי שפ"א ישב רביה"ק ר"ד‬ ‫זי"ע על שולחנו הטהור אם אנשי שלומו‪ ,‬ואמר בזה"ל‪ :‬עתה אני יושב על שולחן‬ ‫הרבי מלובלין ומיד פירש בעצמו את דבריו ואמר‪ :‬דהנה אם העולם היו יודעים כמה‬ ‫גדלו של הרבי מלובלין היו כל העולם נוסעים אליו‪ ,‬וממילא היה נתפשט שולחן‬ ‫הרבי עד העיר לעלוב ג"כ‪ ,‬כי היו הרבה מיושבי שולחנו ואני דוד הקטן ודאי הייתי‬ ‫יושב בסוף השולחן כמו שהנני יושב עכשיו‪ ,‬וא"כ אם אני יושב בכאן ‪ -‬אני יושב‬ ‫בשולחן הרבי‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫(מג"ד)‬

‫בימי המלחמה עשה הרה"צ ר' ליפא זצ"ל משטעקיטשין ברית מילה והיה שם‬ ‫רביה"ק ר"ד זי"ע והרה"צ ר' משה שמואל זצ"ל משטעקיטשין‪ ,‬והיו שם כל היום‬

‫המשך בעמוד אחרון‬

‫כ"ק האדמו"ר הקוה"ט ר' אהרן‬ ‫מבעלזא זיע"א נולד בשנת תר"מ לאביו‬ ‫כ"ק האדמו"ר הקוה"ט ר' ישכר דוב‬ ‫מבעלזא זיע"א בעיירה בעלזא שבגליציה‪.‬‬ ‫בצעירותו גודל וחונך על ברכי זקנו הרה"ק‬ ‫ר' יהושע מבעלזא זיע"א‪.‬‬ ‫בשנת תרנ"ד בהיותו בגיל בר מצוה‬ ‫דובר בו נכבדות והציעו לו שידוכים‬ ‫מפוארים ממשפחות אדמורי"ם ורבנים‪,‬‬ ‫אולם זקנו הרה"ק ר' יהושע מבעלזא‬ ‫זיע"א חפץ היה להשאירו במשפחתו‬ ‫ולפיכך אירסו עם בת בנו הרה"ק ר' שמואל‬ ‫מסקאהל זיע"א‪ .‬בשנת תרנ"ח התקיימו‬ ‫נישואיו בעיר סקאהל‪ .‬אחר נישואיו שהה‬ ‫תקופה מסויימת אצל חותנו בסקאהל‬ ‫ואח"כ חזר לבעלזא‪.‬‬ ‫בשנת תרפ"ז הסתלק אביו הקדוש‬ ‫[בכ"ב מרחשון] והוא הוכתר למלאות‬ ‫מקומו כאדמו"ר וכרב העיר "בעלזא"‪.‬‬ ‫בשנת תרפ"ט נסע למדינת גרמניה‬ ‫ושהה שם תקופה קצרה במקום מסוים‬ ‫שבחר לשהות בו‪ ,‬ולימים התגלה שמקום‬ ‫זה שכן מול משרדו של הצורר הרשע‬ ‫ימ"ש‪ ,‬במקום זה ראוהו מתהלך אנה ואנה‬ ‫בחדרו תוך שהוא שקוע בדביקות גדולה‬ ‫ומרעיש עולמות בתפילתו שם‪ ,‬וכשהורה‬ ‫לעזוב את המקום אמר ש"לא הצליח לו"‬ ‫וחזר ל"בעלזא"‪ .‬בשנים אלו לפני פרוץ‬ ‫מלחמת העולם השניה התפלל תדיר‬ ‫והתעצם בדביקותו לעורר רחמים מרובים‬ ‫עבור כלל ישראל‪.‬‬ ‫בסוף שנת תרצ"ט החלה המלחמה‬ ‫וכעבור כמה שבועות נפלה העיירה‬ ‫"בעלזא" בחלקה של גרמניה ובחג הסוכות‬ ‫ביום "הושענא רבא" בצהריים הודיעו‬ ‫הגרמנים שלמחרת בבוקר נכנסים הם‬ ‫לעיירה "בעלזא"‪ .‬ולפיכך לאחר עריכת‬ ‫ה"הקפות" בבעלזא סעד הרה"ק מבעלזא‬ ‫את סעודתו בזריזות והתכונן לנסיעה‬ ‫אל עבר העיר "סקוהל"‪ ,‬לשם כך הורה‬ ‫להביא את "בגדי הגלות" (גלות קליידער)‬ ‫והחליף את השטריימל לכובע ותיכף‬ ‫ומיד נסע לעיר "סקוהל" שהיתה עדיין‬ ‫בשליטת רוסיה‪ .‬בשילהי שנת ת"ש נדד‬ ‫משם אל העיר "פרימישלאן" שם הצטרף‬ ‫אליו – כפי בקשתו – אחיו הרה"ק ר'‬ ‫מרדכי מבילגורייא זיע"א‪ ,‬ובחודש סיון‬ ‫שנת תש"א כבשה גרמניה את מדינת‬ ‫פולין וגליציה כולה‪ ,‬באותו זמן רצחו את‬ ‫בנו הקדוש ר' משה הי"ד אשר התבטא‬ ‫עליו גדולות ונצורות וכשמעו מדבר‬ ‫פטירתו התבטא ואמר‪" :‬ברוך השם אשר‬ ‫גם אני זכיתי להביא קרבן"‪ .‬בחודש טבת‬ ‫בשנת תש"ב הצליחו החסידים להעבירו‬ ‫לעיר" וישניצא" שבמערב גליציה ומשם‬ ‫אל העיר "קראקא" שם שהו עד תחילת‬ ‫שנת תש"ג עת בו החלו הגרמנים ימ"ש‬ ‫לרצוח את כל יהודי הגטו של העיר‪ .‬אחד‬ ‫מעסקני החסידים פעל להצלתו והצליח‬ ‫להעבירו אל גטו "בוכניה"‪ .‬באותה עת‬ ‫דאגו החסידים להצילו ולהבריחו מפולין‬ ‫ולהעבירו להונגריה [שהיתה בעלת ברית‬ ‫של גרמניה] ואכן עלתה בידם כשתמורת‬ ‫שוחד ממון רב ניאות קצין הונגרי לקבל‬ ‫עליו את המשימה ולסכן את עצמו עבור‬ ‫ההצלה‪.‬‬

‫בקיץ תש"ג הגיע אל העיר "אונוואר"‬ ‫שבהונגריה כאמור ע"י פעולת הקצין‬ ‫ההונגרי‪ ,‬ומשם לעבר העיר הבירה‬ ‫"בודאפעסט" שם נהרו אליו רבים‬ ‫והסתופפו בצילו אלפים מישראל‪.‬‬ ‫בשנת תש"ד כשלא נותרה ברירה‬ ‫אלא לעקור גם משם גמר בדעתו לעלות‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬באותה עת פעל כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר הקוה"ט זיע"א יחד עם עוד‬ ‫חסידים [ביניהם הרה"ח ר' הלל וינד ז"ל‬ ‫מנאמני ביתו של הרה"ק מבעלזא‪ ,‬הגה"ח‬ ‫ר' אלימלך אשכנזי שליט"א] להצלתו‬ ‫וכיתת רגליו ממקום למקום בכדי לאסוף‬ ‫ממון עבור ההצלה ומסופר כי פעם הלך‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א עם הרה"ח ר' הלל‬ ‫וינד בשבת אל עשיר אחד אשר לא נתן‬ ‫כסף מפני השבת ואמר לו אדמו"ר זיע"א‬ ‫שיראה לו היכן מונחים המעות והוא יקחם‪.‬‬ ‫עוד מסופר כי בעת שכ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫זיע"א הלך עם הגה"ח ר' אלימלך אשכנזי‬ ‫שליט"א באו פעם אל עשיר אחד אשר‬ ‫הסכים לתת נתינה מועטת בשעה שהיה‬ ‫ביכולתו לתת הרבה יותר והר' אלימלך‬ ‫הנ"ל לא רצה לקחת ממנו מפני כבודו של‬ ‫הרה"ק מבעלזא אולם כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫זיע"א לקח ממנו באמרו שאין הוא יכול‬ ‫לראות איך יהודי אחד לא יהיה לו חלק‬ ‫בהצלתו של הרה"ק מבעלזא זיע"א‪.‬‬ ‫בדרכו לארץ ישראל נדד במספר‬ ‫מדינות ובהם‪ :‬רומניה יוון טורקיה סוריה‬ ‫ולבנון‪ ,‬וביום ט' שבט דרכו רגליו על עפר‬ ‫אדמת הקודש – ארץ ישראל ‪ ,-‬תחילה‬ ‫בעיר "נהריה" ואח"כ בעיר "חיפה"‪ ,‬ולאחר‬ ‫ימים ספורים נסע לבקר בעיה"ק ירושלים‪,‬‬ ‫בדרכו – כשראה את העיר "ירושלים" –‬ ‫קרע קריעה ונאנח מקירות לבו‪.‬‬ ‫קבע דירתו בעיר "תל אביב" ובכל‬ ‫שנה לאחר חג השבועות היה מעתיק‬ ‫את מקום מגוריו מתל אביב אל שכונת‬ ‫"קטמון" שבירושלים והיה שוהה שם עד‬ ‫לאחר הימים הנוראים‪.‬‬ ‫בארץ ישראל פעל רבות להציל‬ ‫יהודים משארית הפליטה שבגולה‪ .‬כן יסד‬ ‫מחדש את חברת "מחזיקי הדת" שנתייסד‬ ‫עוד ע"י זקנו המהר"י מבעלזא זיע"א‬ ‫וכן יסד ישיבה לבחורים ובשנת תשי"ד‬ ‫התקיים מעמד הנחת אבן הפינה לבנייני‬ ‫הישיבה בעיה"ק ירושלים‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א היה‬ ‫משתתף פעמים רבות בשוה"ט של הרה"ק‬ ‫מבעלזא זיע"א והרה"ק מבעלזא היה‬ ‫מושיבו לידו במזרח השולחן‪.‬‬ ‫בשנת תשט"ז הביע רצונו לעקור‬ ‫דירתו ולהתגורר בעיה"ק ירושלים וביום‬ ‫ט"ו תמוז שנת תשי"ז אכן הגיע לדור‬ ‫ולהתגורר בירושלים‪ .‬במוצש"ק זמן מועט‬ ‫לפני הסתלקותו ביקרו כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫זיע"א‪ ,‬ולאחר שהביט בו והסתכל עליו‬ ‫שב לביתו‪ .‬כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א התבטא‬ ‫אח"כ ואמר שלא ידע שמצבו חמור כ"כ‬ ‫ומשמים רימו אותו שלא ירבה בתפילה‪.‬‬ ‫נסתלק ועלה השמימה במוצש"ק כ"א‬ ‫מנחם אב תשי"ז‪ ,‬ומנו"כ בהר המנוחות‬ ‫בעיה"ק ירושלים תובב"א‪.‬‬ ‫רבינו הקדוש ר' שמעון נתן נטע‬

‫שמעתי מכ"ק חותני זצ"ל‪ ,‬שפעם הלך הה"ק מהרי"ד מבעלז לבקר את בנו‬ ‫הה"ק ר' אהרון כשלא היה בקו הבריאות‪ ,‬ואמר‪ :‬העולם סוברים שבנו הה"ק ר'‬ ‫אהרון הייסט נאכן ר' אהרון מטשערנאבל (שהיה זקנו) ובאמת שמו הי' ע"ש ר'‬ ‫אהרון מקארלין ( שגם הה"ק ר"א מטשערנאבל הי' נקרא על שמו ) שכל ימיו הי'‬ ‫חולה בשביל צרות ישראל וכדומה‪ ,‬ולכן גם הוא (ר' אהרון מבעלזא) כמו כן‪( .‬ידיו‬ ‫של ר' אהרון מבעלזא הי' כמו של תינוק)‪ ,‬והוסיף וכמו שר' אהרון מקארלין הי'‬ ‫לו ייסורים בשביל הדור‪ ,‬כמו"כ בנו (מוהר"א הי' בעל ייסורים גדול ) ! – הה"ק‬ ‫ר"א מבעלז לא אכל ולא שתה‪ ,‬ר' אהרון קארלינער האט געליטן אסאך אויף‬ ‫פארשידענע ערליי חולאים‪[ ,‬כדי] ראטעווען די אידן‪ ,‬ומהר"א מבעלז הי' לו ב'‬ ‫או ג' בנים אילמים ל"ע‪.‬‬ ‫[הרה"ק ר' יעקב מפשעווארסק זיע"א מפיהם ומפי כתבם]‬

‫פעם אחת נכנס להרה"ק רבי אהרון מבעלזא זי"ע‪ ,‬אדם חשוב‪ ,‬ששיכל רח"ל‬ ‫את כל משפחתו‪ ,‬בניו ובני ביתו‪ ,‬בגיא ההריגה‪ ,‬שואת יהודי אירופה הנוראה‪,‬‬ ‫והוא דואב ומר נפש‪ ,‬שבור‪ ,‬כאוב ורצוץ‪ ,‬על כל התלאות והזוועות אשר מצאוהו‬ ‫שם‪ ,‬שפך את דאבון לבו בפני מרן ז"ל‪ ,‬ותחת אחד השיחים אמר למרן‪" :‬ומי הוא‬ ‫זה אשר יבין ללבי הפצוע‪ ,‬כמו ה"רבי" שאיבד אף הוא את משפחתו במלחמה‬ ‫ל"ע!?" תיכף בשומעו זאת‪ ,‬ניתר מרן ממקומו בסערת רגשות עזה‪ ,‬והכריז‬ ‫מנהמת לבו‪ ":‬חס ושלום‪ ,‬מיט מיר האט דער רבש"ע קיינמאל נישט שלעכעט‬ ‫געטוהן‪ ,‬דער רבש"ע האט אימער גוטס געטוהן‪ ,‬און נאר גוטס געטוהן [חס‬ ‫ושלום עמדי לא פעל ה' רעה אף פעם‪ ,‬ואך טוב עשה עמי הרבש"ע]‪ ,‬וחזר שוב "‬ ‫מיט מיר האט דער רבש"ע קיינמאל נישט שלעכעט געטוהן"‬ ‫וציווה מרן ז"ל על זה האיש ליטול את ידיו‪ ,‬ולחזור בו מדבריו‪ ,‬וחלף זמן מה‬ ‫עד שמרן ז"ל שבה אליו רוחו‪ ,‬ושככה סערת נפשו‪.‬‬ ‫[הגה"צ ר' יצחק שלמה אונגר זצ"ל גאב"ד חוג חתם סופר‪ ,‬רשומים בשמך]‬

‫מעשה ובא הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע‪ .‬לבקר אצל הרה"ק ה"אמרי אמת"‬ ‫מגור זי"ע‪ .‬בתום הביקור ביקש הרה"ק מגור ללוות את מרן ז"ל‪ .‬אך‪ ,‬מפאת‬ ‫חולשתו‪ ,‬נבצר הימנו ללוותו ברגליו‪ ,‬ונאלצו לשאתו‪ .‬וכך כשהוא ישוב על כיסא‬ ‫ונישא בידי משמשיו ליווהו כברת דרך גדולה‪ .‬בשובו הביתה‪ ,‬ביקש בנו‪ ,‬הרה"ק‬ ‫ה"בית ישראל" זי"ע‪ .‬להבין על שום מה התאמץ אביו הרה"ק כל כך‪ ,‬ללוות‬ ‫בטורח גדול כזה את מרן ז"ל‪.‬‬ ‫אמר לו ה"אמרי אמת" בהאי לישנא "דער בעלזער רב‪ ,‬אפילו ער וועלט‬ ‫געווען אין צייט פון אפטא רב‪ ,‬וואלט ער געווען א חידוש"‪[ ,‬הרבי מבעלזא אפילו‬ ‫אם היה חי בזמנו של הרב מאפטא‪ ,‬גם אז נחשב לחידוש]‪.‬‬ ‫[הגה"צ ר' יצחק שלמה אונגר זצ"ל גאב"ד חוג חתם סופר‪ ,‬רשומים בשמך]‬

‫פעם אחת נדברו מרן הרה"ק מבעלזא‪ ,‬והרה"ק ה"בית ישראל" מגור זכותם‬ ‫יגן עלינו ועל כל ישראל ברום דרגתו ובעוצם גדולתו וקדושתו של מרן הרה"ק‬ ‫ה"שר שלום" מבעלזא זי"ע‪ ,‬ותחת אחד' השיחים‪ ,‬סיפר מרן ז"ל על הרה"ק רבי‬ ‫שמעון מיערוסלב זי"ע‪ .‬שהיה נוסע מיערוסלב לבעלזא‪ ,‬וכששאלוהו מפני מה‬ ‫נוסע הוא למרן ה"שר שלום"‪ ,‬והלא צעיר הוא ממנו בשנים רבות?‬ ‫השיב הרה"ק מיערוסלב‪" :‬זימנא חדא עת שוחחתי עם הרבי‪ ,‬הרה"ק‬ ‫ה"חוזה" מלובלין זי"ע‪ ,‬חלף במקום הרה"ק רבי שלום מבעלזא והחוה לי‬ ‫הרבי באצבעו הק'‪ :‬הרואה אתה את האברך הקדוש הזה? הוא עוד ינהיג עדת‬ ‫חסידים גדולה‪ ,‬ומי אשר יהא בתחום י"ב מיל שלו ולא יסע אליו‪ ,‬עתיד ליתן‬ ‫על כך את הדין‪ -‬המשיך הרה"ק מיערוסלב – ואף שהדרך מיערוסלב לבעלזא‬ ‫ארוכה י"ב מיל‪ ,‬אין זה אלא בדרך ארץ ובהילוך רגליים‪ ,‬אולם‪ ,‬מן האוויר המרחק‬ ‫מיערוסלב לבעלזא קטן מי"ב מיל‪ .‬אשר על כן‪ ,‬מחויב אני לנסוע אליו"‪ .‬הוסיף‬ ‫מרן ז"ל‪ ,‬ואמר להרה"ק מגור זי"ע‪" :‬בימינו מגיעים מכל קצוות תבל לבעלזא‬ ‫מהר יותר מאשר מיערוסלב לבעלזא בימים ההם"‪ .‬בצאת ה"בית ישראל" זי"ע‬ ‫פנה לחסידים הצובאים על פתח ואמר‪ :‬השמעתם? הרבי אמר שצריכים להגיע‬ ‫אליו‪ ,‬מכל מקום שהוא"‪.‬‬ ‫[הגה"צ ר' יצחק שלמה אונגר זצ"ל גאב"ד חוג חתם סופר‪ ,‬רשומים בשמך]‬

‫מלעלוב זיע"א התבטא עליו כי לפי גודל‬ ‫ערך עבודת קדשו‪ ,‬אף אילו היה נולד‬ ‫לאב רועה צאן היה גם כן מגיע למדריגות‬ ‫נעלות ורמות‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫אמר‪ ,‬אשר לדעתו של הרה"ק מבעלזא‬ ‫זיע"א היה המשיח ראוי לבוא בדורו משום‬ ‫דאיתא בגמרא שהמשיח יבוא או בדור‬ ‫שכולו חייב או בדור שכולו זכאי ולדעתו‬ ‫של הרה"ק מבעלזא היה דורו כולו זכאי‪.‬‬

‫כן התבטא עליו כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א‬ ‫אשר מעולם לא ראה אותו שלא בשמחה‪,‬‬ ‫כי עם כל מה שעברו עליו היה תמיד‬ ‫בשמחה‪ .‬כמו"כ התבטא עליו שכל ביתו‬ ‫מלא ביראת שמים‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א נהג‬ ‫לערוך שולחנו הטהור בכל שנה ביום‬ ‫הילולא דיליה כ"א אב‪.‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‪.‬‬