Haichud Bechidud Berechit 2009

‫לע"נ ר' שמעון יהודה בן הגה"צ ר' אברהם יעקב )זיידל( עפשטיין זצוקלה"ה‬

‫מענינא‬ ‫מענינא‬ ‫מענינא‬ ‫מענינא‬ ‫דירחא‬ ‫דירחא‬ ‫"‪.Ê"Ë '„ ˙È˘‡¯· ."Ô„Ú ˙Ó„˜ „Â ı¯‡· ·˘È '‰ ÈÙÏÓ ÔȘ ‡ˆÈÂ‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ל"איחוד בחידוד" ולרבנים הכותבים – מודיעין עילית ‪ -‬ארץ ישראל‬

‫איתא בב"ר )כ"ב י"ג(‪" ,‬ויצא קין מלפני ה'‪... ,‬פגע בו אדם הראשון‪,‬‬ ‫א"ל מה נעשה בדינך‪ ,‬א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי‪ ,‬התחיל אדם‬ ‫הראשון מטפח על פניו‪ ,‬אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי‬ ‫יודע‪ ,‬מיד עמד אדה"ר ואמר )תהלים צ"ב א'( מזמור שיר ליום‬ ‫השבת"‪.‬‬ ‫ויש לתמוה‪ ,‬מה ענין 'מזמור שיר ליום השבת'‪ ,‬לגבי כחה של‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫ויש לבאר זה בהקדם מה שהקשו המפרשים ז"ל‪ ,‬דבאמת היאך‬ ‫קיבל הקב"ה תשובתו של קין‪ ,‬וחישב לו דינו כדין שוגג‪ ,‬שדי לו‬ ‫בגלות כמשפט השוגגים‪ ,‬והלא קין מזיד היה‪ ,‬וא"כ נתחייב מיתה‬ ‫לאלתר כמשפט הרוצחים במזיד‪] .‬עי' בחזקוני )לעיל ט"ו(‪ ,‬שתירץ‬ ‫משום "שלא הוזהר ולא הותרה"‪ ,‬והרס"ג באמונות ודעות )ג' ט'(‬ ‫כתב מפני שלא היה בעדים‪ ,‬ועוד תרוצים בזה[‪.‬‬ ‫והנה שנינו במכות )ז' א'( "רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים‪ ,‬אילו‬ ‫היינו בסנהדרין‪ ,‬לא נהרג אדם מעולם"‪ ,‬ומבואר שם בגמ' הטעם‪,‬‬ ‫לפי שהיו תולין שמא טריפה הרג‪ ,‬ומשמע דרבנן חולקים‪ ,‬משום‬ ‫שסומכים על רוב העולם שאינם בחשש טריפה‪] .‬ועי"ש בתוס' )ד"ה‬ ‫דלמא(‪ ,‬שביארו שאין הכוונה שלדעת ר"ע חיישינן למיעוט טריפות‪,‬‬ ‫אלא שלענין חקירת העדים‪ ,‬חוקרים אותם גם על זה‪" ,‬שעל ידי‬ ‫שהוא מרבה בבדיקות אי אפשר שלא יכחיש אחד מהם חבירו"‪ ,‬וע"י‬ ‫זה נמצא שרוב פעמים לא היה אדם יכול ליהרג ע"פ העדים[‪.‬‬ ‫עוד מבואר בתוס' שם )ד"ה כמכחול(‪ ,‬דאמנם לענין רוצח ניחא‬ ‫לר"ע‪ ,‬שלא היה נהרג אדם מעולם‪ ,‬משום ריבוי חקירת העדים‪,‬‬ ‫דשמא היה ספק טריפה וכאמור‪ ,‬אבל לענין מחלל שבת מאי איכא‬ ‫למימר‪ ,‬הרי מחלל שבת נהרג גם אם הוא טריפה‪.‬‬ ‫ותירצו‪ ,‬דאה"נ שאין הכוונה שלא היה אדם נהרג כלל‪ ,‬דעל חילול‬ ‫שבת באמת היה כל אדם יכול ליהרג בקל‪ ,‬אלא דמשום שרוצח‬ ‫ועריות שכיחי טפי‪ ,‬לכן כלפי אלו מיירי‪ ,‬שעליהם לא היה מצוי‬ ‫שאדם נהרג‪ ,‬מחשש שטריפה הרג‪.‬‬ ‫וע"פ זה כתב בספר 'גנא דפלפלי'‪ ,‬לבאר המדרש הנ"ל‪ ,‬דהנה כלפי‬ ‫הריגת הבל‪ ,‬א"ש מה שדן הקב"ה לקין כמשפט השוגגים‪ ,‬שבזה אף‬ ‫רבנן יודו לר"ע ור"ט‪ ,‬שאין לדון הנהרג לפי רובא דעלמא‪ ,‬שכן קין‬ ‫והבל היו אז לבדם בעולם בבחינת 'אינשי דעלמא'‪ ,‬שכן אדם וחוה‬ ‫יצירי כפיו של הקב"ה‪ ,‬ואין לדונם לגבי חשש טריפה כשאר אנשים‪,‬‬ ‫)ויל"ע לענין התאומות שנולדו עמהם‪ ,‬וצ"ע אם יש לצרף נקיבות‬ ‫לזכרים לענין זה(‪.‬‬ ‫ומעתה כיון שלכו"ע אין רוב בעולם לדון להבל כרובא דעלמא שאינם‬ ‫טריפה‪ ,‬א"כ שפיר נתקבלה תשובתו של קין כדין שוגג‪.‬‬ ‫ולכן כיון ששמע אדם הראשון שנתקבלה תשובתו של קין‪ ,‬ראה‬ ‫והבין עד כמה גדול כחה של תשובה‪ ,‬שאפילו לקין שהרג את הנפש‬ ‫נפתח לו פתח זכות להחשב כשוגג‪ ,‬משום דילמא טריפה הרג‪ ,‬ואילו‬ ‫גבי חילול שבת ח"ו‪ ,‬הרי אין לו פתח לתשובה מצד שהמחלל טריפה‬ ‫הוא‪ ,‬לכן מיד אמר 'מזמור שיר ליום השבת'‪ ,‬שלגבי שבת יש ליזהר‬ ‫ביותר מלחללה‪ ,‬שכח השבת גדול כי 'מחלליה מות יומת' אפי' הוא‬ ‫טריפה‪] .‬ואמנם עי"ש בתוס'‪ ,‬דלתירוצם הב' גם גבי שבת משכח"ל‬ ‫פטור דטריפה[‪.‬‬ ‫ויש בנו"ט להוסיף‪ ,‬דמאידך ראה אדה"ר כמה גדול כח השבת‪,‬‬ ‫שהרי קין נתחייב גלות כדין שוגג‪ ,‬וילפינן מקין בסנהדרין )ל"ז ב'(‪,‬‬ ‫שהגלות מכפרת עון‪ ,‬ואילו גבי שבת שנינו )שבת קי"ח ב'( "שאלמלי‬ ‫משמרין ישראל ב' שבתות כהלכתן מיד נגאלים"‪ ,‬הרי שגדול כח‬ ‫השבת לכפר אף על חובת גלות‪ ,‬ולכך אמר תיכף 'מזמור שיר ליום‬ ‫השבת'‪.‬‬ ‫]כמו"כ נאמרו עוד ביאורים רבים בדברי המדרש הנ"ל‪ ,‬ועי' בקובץ‬ ‫עיון הפרשה שנה ב' גליון כ"ו עניני שב"ק‪ ,‬עמ' ע"א ואילך[‪.‬‬

‫שעות רבות ישנתי‪,‬‬ ‫ולצבא השמים עבדתי‪.‬‬

‫דירחא‬ ‫דירחא‬

‫‪Ô¢Á ˘„ÂÁ „ÏÂÓ‬‬ ‫‪'· ÏÈÏ‬‬ ‫·˘‪11:31.8 ‰Ú‬‬

‫בחולין )ס' ב'( איתא‪..." ,‬‬ ‫אמרה ירח לפני הקב"ה‪,‬‬ ‫רבש"ע אפשר לשני מלכים‬ ‫שישתמשו בכתר אחד‪ ,‬אמר‬ ‫לה‪ ,‬לכי ומעטי את עצמך‪,‬‬ ‫‪...‬חזייה דלא קא מיתבא‬ ‫דעתה‪ ,‬אמר הקב"ה‪ ,‬הביאו‬ ‫כפרה עלי שמיעטתי את‬ ‫הירח‪ ,‬והיינו דאמר רשב"ל‬ ‫מה נשתנה שעיר של ר"ח‬ ‫שנא' בו לה'‪ ,‬אמר הקב"ה‪,‬‬ ‫שעיר‪„ÏÂÓ‬‬ ‫‪ ÔÒÈ‬על‬ ‫‪ ˘„ÂÁ‬כפרה‬ ‫זה יהא‬ ‫הירח"‪.‬‬ ‫שמיעטתי את‬ ‫‪È˘ÈÓÁ‬‬ ‫‪ÌÂÈ‬‬ ‫‪‡Ï˘ ˘„ÂÁ‬‬ ‫‪˘‡¯ Â˘È ̇‰‬‬ ‫‪06.21.01‬‬ ‫‪.˙‡ËÁÏ ¯ÈÚ˘ · ·ȯ˜‰‬‬

‫פרשת בראשית ‪ -‬תש"ע‬

‫גליון‬ ‫צ"ח‬

‫שנה‬ ‫רביעית‬

‫בזכות שהחזרתי את השלוחים‪,‬‬ ‫ממני עמדו שלשה מלכים‪.‬‬ ‫כשנשתנה תוארו אבי איבד את מעמדו‬ ‫ומעשה בזיון עשיתי בכדי לכבדו‬

‫רמז‪ :‬דמות הקשורה לפרשה‬ ‫תזכורת‪:‬הקשר בין הדמות לפרשה הוא בהזכרתה או ברמיזתה בפרשה או בפרש"י‬

‫בישיבת 'העוסקים בצרכי ציבור‬ ‫באמונה'‪ ,‬חברי ה'ועד השכונתי'‪ ,‬העלה‬ ‫ראובן‪ ,‬אחד מהחברים את הענין של‬ ‫'קריאת שם' לשכונתם שהוקמה‪ ,‬כאשר‬ ‫הינו מציע את שם 'הגאון פלוני זצ"ל'‬ ‫שתרומתו לעיר היתה רבה‪ .‬שמעון‬ ‫חבירו‪ ,‬אמר שגם הוא חשב אודות‬ ‫רעיון זה‪ ,‬אך הציע ונקט בשם 'גאון‬ ‫אחר זצ"ל'‪ ,‬מפורסם יותר‪ .‬שאר חברי‬ ‫הועד הצטרפו לויכוח‪ ,‬כאשר הוא נסוב‬ ‫סביב הענין‪ ,‬מי הוא הגאון שראוי יותר‬ ‫לזכות שהשכונה המפוארת תישא את‬ ‫שמו‪.‬‬

‫בשו"ע )חו"מ סי' י"א ס"א(‬ ‫מבואר‪ ,‬שמי שהוזמן לבית דין‬ ‫ולא בא משמתין אותו‪.‬‬ ‫לפי"ז יש צורך ליישב עובדא‬ ‫באדם גדול מסויים‪.‬‬

‫‪? ‰ÈÓ Ú„˙‰‬‬ ‫]ואם תדע מי היה תלמידו של חתן בית‬ ‫הנשיא‪ ,‬תגלה מיהו[‪.‬‬

‫לוי‪ ,‬אף הוא מחברי הועד‪ ,‬הגיב בביטול‬ ‫על כל הנושא‪ ,‬ואמר‪ ,‬וכי מה איכפת‬ ‫להם לאותם גאונים‪ ,‬אם השכונה‬ ‫תישא את שמם‪ ,‬וכי יש בכך משום ענין‬ ‫בכלל‪.‬‬ ‫ואילו שמעון חבירו השיבו‪ ,‬בפרשתינו‬ ‫)ד' י"ז( נאמר‪' ,‬ויהי בנה עיר ויקרא שם‬ ‫העיר כשם בנו חנוך'‪ ,‬הרי שיש בזה ענין‪,‬‬ ‫שאם לא כן‪ ,‬למה כתבה זאת התורה‪.‬‬

‫איזו הלכה נוגעת לכל‬ ‫אדם בכל יום‪ ,‬והשו"ע‬ ‫השמיט מלהביאה משום‬ ‫ש'מוטב יהיו שוגגין ואל‬ ‫יהיו מזידין'‪.‬‬

‫השאלה היא‪ ,‬הצדק עם מי ?‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬ ‫קיי"ל בכל התורה‪ ,‬שקביעת הלילה‪ ,‬ע"פ צאת הכוכבים‪.‬‬ ‫‪˜¯ Â‰Ê˘ ‡ ,‰ÏÈÏÏ ÌÂȉ ˙ÂÙÏÁ˙‰Ï '‰·ÈÒ' Â‰Ê Ì‡‰ ,ÂÈ˙˘¯ÙÓ ÁΉ‬‬ ‫'‪.„·Ï· 'ÔÓÈÒ‬‬

‫לע״נ הבה״ח שמואל ז״ל בן יבלחט״א הגאון רבי אפרים שליט״א רוטשילד‬

‫דבר לפותרים‬ ‫״שני תלמידי חכמים המחדדין זה לזה בהלכה‪ ,‬הקב״ה מצליח‬ ‫להם‪ ...‬ולא עוד אלא שעולין לגדולה‪ ...‬למיימינין בה אורך ימים‪...‬‬ ‫שני ת״ח הנוחין זה לזה‪ ,‬הקב״ה מקשיב להן״‪ .‬שבת ס״ג א׳‪.‬‬ ‫‪Ï˘ .ÔÈÈÓÈÈÓÏ .„„Á˙‰Ï ‡Ï‡ ÁÙ˜Ï ‡Ï ,ÔÈ·È˘Ó ÔÈÏ‡Â˘ .ÔÈ„„ÁÓ‰ :Ì˘ È"˘¯·Â‬‬ ‫˙‪‰Ê ÔÈÁÂ‰ .‰Î‡ÏÓÏ ˙ÓÂÈÓ‰ ÔÈÓÈÎ ,Ôȯ¯Â·Â ˜Â„˜„· Ô‰ÈÓÚË ÔÈ˘Ù˘ÙÓ˘ ,‰¯Â‬‬ ‫‪.‰ÊÓ ‰Ê „ÓÏÈ˘ È„Î ÔȘÒÚ˙Ó ,Á¯ ˙Á· ‰· ÔÈ˙Â Ôȇ˘Â .‰ÊÏ‬‬ ‫מטרת החידוד‪ ,‬לעורר לב המעיינים‪ ,‬הן לבקיאות והן לחילוקים‪ ,‬בנושאים מגוונים בש"ס‬ ‫ופוסקים‪ ,‬מדרשי אגדה ואגדות חז"ל‪ ,‬והתועלת עצומה‪ ,‬ופוק חזי שגדולי ישראל‪ ,‬כבעל 'האגור'‬ ‫ובעל 'בן איש חי' חיברו חיבורים שלמים בסגנונות אלו‪.‬‬ ‫‪Ï˘ ÌÏÂÚ ¯Â‡Ï Â˙‡ˆÂ‰Ï ˙ÈÚÈ·¯‰ ‰˘‰ ˙ÏÈÁ˙· ¯·Î Â‡Â ,˙„ÁÂÈÓ ‡ÈÓ˘„ ‡˙ÚÈÈÒ· ÂÈÎÊ‬‬ ‫‪˙Á‡‰ ‰˘‰ Ï˘ ‰Á˙Ù· ¯·Î˘ Ê"ÚÏ ÔÂ˘Ï· ‰¯Â„‰Ó‰ „·ÏÓ] ÂÊ Â˙¯Â„‰Ó· „„ÈÁ· „ÂÁȇ‰‬‬ ‫‪˙‡ÓÏ ˙·¯‰ ˙·‚˙‰ Ô„ÈÚÈ ¯˘‡Î ,Ô·¯ ÈÎÏÓ Ô‡Ó ,ÌÈÎÏÓ ÔÁÏ¢ ÏÚ ‰ÏÂÚ ‰"·Â ,[‰¯˘Ú‬‬ ‫‪‰¯Â˙ Èω‡· ¯Ú˘ È·˘ÂÈ Ì· ÂÁÈ˘È ÂÙÈÒÂÈ˘ ˙"È˘‰ Ô˙È ÔÎ ,„"Ò· ‰Î „Ú ÂÂ‚È˘‰˘ ÌÈÙχÂ‬‬ ‫·‡¯‪.‰¯È„‡‰Ï ‰¯Â˙ ÏÈ„‚‰Ï ,Ï"ÂÁ·Â ˘„˜‰ ı‬‬ ‫‪ÂÓÒ¯ÂÙÈ ÌÈÏÏΉ] '„„ÈÁ· „ÂÁȇ'‰ ÈÂÈÏ‚ Ï˘ ÌÈÏÏΉ ˙‡ ÌÈÓÒ¯ÙÓ ÌÈ·˘ Â‡ ÌÈ·¯ ˙˘˜·Ï‬‬ ‫¯˜ ‪.[̯ÓÂ˘Ï Èˆ¯ ÔÎ ÏÚ ˙ÚÏ ˙ÚÓ‬‬ ‫החידות מחולקים לששה סוגים קבועים ]ואחת שאינה קבועה[‪ .‬א‪ .‬כתב חידה‪ .‬ב‪ .‬מעשה רב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לחכימא ברמיזא‪ .‬ד‪ .‬מבין חידות‪ .‬ה‪ .‬מענינא דסדרא ]ולקראת 'שבת מברכים' מוסיפים חידת‬ ‫'מענינא דירחא'‪ ,‬וב'עידנא דמועדא' מוסיפים חידת 'מענינא דמועדא'[‪ .‬ו‪ .‬סיפור ושאלה בצידו‪.‬‬ ‫‡‪ - ‰„ÈÁ ·˙Î .‬יכלול '˘˘‪ ,'˙ÓÈÂÒÓ ˙ÂÈ˘È‡ ÏÚ ˙¯„‚‰ ‰‬המוזכרת בפרשה או בפרש"י‪.‬‬ ‫ששת ההגדרות הם על אותה האישיות‪ ,‬למעט אם כתוב ש'בנו נהג כן'‪ ,‬או ש'אביו חי כך וכך' וכל‬ ‫כה"ג‪ ,‬ובכדי לידע אם אכן מדובר באישיות הנכונה‪ ,‬בהכרח שכל ששת ההגדרות יתאימו‪.‬‬ ‫אם אחת מההגדרות אינה מתאימה‪ ,‬יתכן והתשובה אינה נכונה‪ ,‬או שיש מאמר חז"ל בענין‪,‬‬ ‫שאינו ידוע לפותר‪.‬‬ ‫לפעמים התשובות הם רק לפי דעה אחת‪ ,‬ופעמים רבות כדעה השניה הלא ידועה כ"כ‪.‬‬ ‫אין התשובות ע"פ משחקי מילים או כל כה"ג‪ ,‬אלא רק ע"פ ידיעות מורחבות בדברי חז"ל‬ ‫ורבותינו הראשונים‪.‬‬ ‫כמו"כ‪ ,‬בפירושם של מילים מסוימות‪ ,‬נשתדל תמיד לדייקם ע"פ פירושי רבותינו הראשונים‬ ‫ולא ע"פ המדובר בשפתינו‪.‬‬ ‫הקשר בין הדמות לפרשה‪ ,‬הוא בהזכרתה או ברמיזתה בפרשה או בפירוש רש"י‪.‬‬ ‫·‪ - ·¯ ‰˘ÚÓ .‬יכלול '‪ ,'È˙Îω ˜ÙÒ Â„Èω˘ ÌÈ˘ÚÓ‬המעשים ארעו באופן דומה למוצג כאן )אך‬ ‫יתכנו שאלות על מעשים אפשריים(‪.‬‬ ‫‚‪ - ‡ÊÈÓ¯· ‡ÓÈÎÁÏ .‬יכלול '‪ ,'‰„Ȉ· ‰Ï‡˘Â Ï"ÊÁ ¯Ó‡Ó‬וענינו לברר עובדא ב'אדם גדול'‬ ‫שלכאורה נראית תמוהה‪ ,‬והטעם לכך‪ .‬לצד השאלה יופיע בסוגריים רמז לפתרון בכיוון מסוים‪,‬‬ ‫אך לא כפתרון בלעדי‪.‬‬ ‫השאלות הינם אך ורק על חכמי התלמודים והמדרשים‪ ,‬ובני תקופתם‪.‬‬ ‫„‪ - ˙„ÈÁ ÔÈ·Ó .‬יכלול '˘‡‪ ,'ȈÓÈ˙ ÈÎȉ Ï˘ ˙ÂÏ‬כמו איך יתכן מציאות תמוהה כזו וכזו‪ ,‬או דין‬ ‫מחודש בלתי ידוע וכל כיוצ"ב‪.‬‬ ‫השאלות אינם בהכרח לפי ההלכה הפסוקה‪ ,‬אבל תמיד לפי שיטות מגדולי הראשונים או‬ ‫האחרונים‪.‬‬ ‫‪ - ‡¯„Ò„ ‡ÈÚÓ .‰‬יכלול '˘‡‪.'ÂÈ˙˘¯ÙÓ ‡˘Â ‡ ÔÈ„ ÏÚ ˙ÂÏ‬‬ ‫‪ - „Ȉ· ‰Ï‡˘Â ¯ÂÙÈÒ .Â‬יכלול '‪ ,'‰Ï‡˘ „Ȉ·˘ ¯ÂÙÈÒ‬שפתרונו הוא עפ"י דברי רש"י בפרשה‪.‬‬ ‫הסיפור נכתב במטרה לעורר את בני המשפחה ללימוד הפרשה עם פרש"י‪ ,‬וזאת מלבד המסרים‬ ‫החינוכיים השזורים בינות למעשה‪.‬‬ ‫להשגת התועלת הרצויה‪ ,‬מומלץ ללמוד הפרשה עם פירוש רש"י‪ ,‬לפני קריאת הסיפור‪.‬‬ ‫הסיפור בדרך כלל מבוסס על 'מעשה שהיה'‪ ,‬ולמרות כן אין להסיק ממנו מסקנות הלכתיות או‬ ‫הנהגתיות ]עפ"י רוב‪ ,‬כל השמות הפרטיים והמשפחות בסיפור‪ ,‬שונו מטעמים מובנים[‬ ‫‪.‬‬

‫¯·‪ÍÎ ÏÚ Ï·˜Ï ,Âχ˘˘ ‰„ÈÁ ‰Ï‡˘ ÏÚ ‰·Â˘˙ ˙ÂÚÏ ¯˙ÂÓ Ì‡‰ ,ÌÈÏ‡Â˘Â ÌȘÙ˙ÒÓ ÌÈ‬‬ ‫˙‚‪.‰·Â˘˙Ï ÌÈÚÈ‚Ó Âȉ ‡Ï ÂÈ„ÚÏ·Â ,¯Á‡Ó ‰·Â˘˙‰ ˙‡ ÂÚÓ˘ ¯˘‡Î ,‰Î¯Ú‰ ‡ ÏÂÓ‬‬ ‫בכדי לידע מה היא דעת תורתינו הקדושה בשאלה זו‪ ,‬נביא בזה מדברי הגאון רבי יצחק‬ ‫זילברשטיין שליט״א‪ ,‬שעמד בשיעורו בענינים אלו‪ ,‬והביא את המקורות העוסקים בעניני‬ ‫חידה ושאלה‪.‬‬ ‫בנביא )שופטים י״ד( נכתבה ׳פרשת שמשון׳‪ ,‬הכוללת בתוכה עניני חידה‪ ,‬שכאשר עשה‬ ‫שמשון משתה והיו עמו שלשים מרעים‪ ,‬אמר להם שמשון‪ ,‬שהוא יחוד להם חידה‪ ,‬והיה‪ ,‬אם‬ ‫הם יגידו לו את התשובה עד סיום שבעת ימי המשתה‪ ,‬הוא יתן להם שלשים סדינים ושלשים‬ ‫חליפות בגדים‪ ,‬אך אם הם לא יוכלו לענות לו‪ ,‬אזי כל אחד מהם יצטרך לתת לו סדין וחליפת‬ ‫בגדים‪ ,‬ולאחר שלא יכלו לענות על החידה‪ ,‬הלכו לאשתו של שמשון ואיימו עליה שתפתה‬ ‫את שמשון שיאמר לה את פתרון החידה‪ ,‬והיא תגלה להם‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬הם ישרפו אותה ואת‬ ‫בית אביה באש‪.‬‬ ‫ולאחר שאשת שמשון בכתה והציקה לו בדבר החידה‪ ,‬הגיד לה שמשון את פתרונה והיא‬ ‫אמרה אותה להם‪ ,‬ועוד טרם שקיעת החמה של היום האחרון‪ ,‬הם באו ואמרו את פתרון‬ ‫החידה לשמשון‪ ,‬והבין שמשון שכל ידיעתם היתה רק ממה ששמעו מאשתו ]למרות שהם‬ ‫ניסו לשנות את לשון התשובה ממה ששמעו‪ ,‬ואמרוה מתוך פלפול ועיון‪ ,‬וכל זאת כדי‬ ‫ששמשון לא ירגיש שכל ידיעתם היתה מאשתו‪ ,‬בכל זאת הבין שמשון שמקור דבריהם‬ ‫הם ממנה‪ ,‬ולכך אמר להם ״לולא חרשתם בעגלתי״ – ע״פ האברבנאל[‪ ,‬ואעפ״כ הוא הלך‬ ‫אשקלונה‪ ,‬הרג שלשים איש והפשיט מהם את חליפותיהם‪ ,‬ונתנם לאותם שלשים מרעים‬ ‫שענו על חידתו‪ ,‬וחרה אפו ועלה לבית אביו‪.‬‬ ‫והנה צריך ביאור בהנהגתו זו של שמשון‪ ,‬שהרי הוא הבטיח להם שלשים סדינים ושלשים‬ ‫חליפות‪ ,‬ולבסוף נתן להם רק שלשים חליפות‪ ,‬ממ״נ‪ ,‬אם הוא סבר שעל תשובתם זו שהם‬ ‫שמעו מאשתו מגיע להם את התחייבותו‪ ,‬היה לו לתת להם גם סדינים‪ ,‬ואם הוא סבר שעל‬ ‫תשובה זו לא מגיע להם דבר‪ ,‬מדוע נתן להם את החליפות‪.‬‬ ‫מכח קושיה זו מבאר האברבנאל )והובא גם במלבי״ם(‪ ,‬ששמשון נסתפק בשאלתינו‪ ,‬מה דינו‬ ‫של השומע תשובה מאחר‪ ,‬האם מגיע לו הגמול שהובטח‪ ,‬שדעתו היתה שלא מגיע להם‪,‬‬

‫כללים בעניני התשובות‬ ‫‪ .1‬על התשובות להכתב בכתב קריא וברור ]כתב בלתי קריא וכיו"ב‪ ,‬מונע מאתנו לפעמים‬ ‫להתייחס לדברים[‪.‬‬ ‫רצוי להשאיר את שולי הדף ריקים‪ ,‬כשתי ס"מ בכל צד ולמעלה ומטה‪ ,‬שכידוע שולי הדף בפקס‬ ‫פעמים רבות אינם ברורים‪.‬‬ ‫יש לכתוב בבירור את שם השולח‪ ,‬כתובתו ומס' טלפון במקום בולט בראש פקס התשובות‬ ‫]אך לא בקצה הדף[‪.‬‬ ‫‪ .2‬יש לכתוב לפני כל פתרון‪ ,‬על איזה מהשאלות או מהחידות הוא נכתב‪.‬‬ ‫‪ .3‬התשובות לכל השאלות יכולות להיות מגוונות‪ ,‬למעט אם צוין במפורש בשאלה‪ ,‬שלילה‬ ‫למקרה מסויים‪.‬‬ ‫‪ÍÂ˙Ó˘ ,ÌÈÈÂÒÓ ¯ÙÒ Â‡ ‡È‚ÂÒ ÔÈÈˆÏ Ô˙È ͇ ,ÔÓ‡ ¯Â˜Ó· ˙Â‚ÂÚÓ ˙ÂÈ‰Ï ˙ÂÎȯˆ ˙·¢˙‰ .4‬‬ ‫‪.‰·Â˘˙‰ ˙ÂÂÎÏ ‰È‡¯ ‡È·‰Ï ˘È Ìȯ·„‰‬‬ ‫תשובה שאינה מנומקת וללא מקור‪ ,‬אינה נחשבת ]כגון‪ ,‬תשובה ל'מעשה רב' בסגנון 'הצדק‬ ‫עם פלוני'‪ ,‬בלא לנמק מדוע או מבלי לציין מקור‪ ,‬וכן תשובה ל'כתב חידה' בסגנון 'הדמות‬ ‫היא אלמוני'‪ ,‬בלא לפרט היאך התשובה מתאימה לכל ההגדרות )או לכה"פ לארבע מתוך שש‬ ‫הגדרות(‪ ,‬וכן כל כה"ג[‪.‬‬ ‫‪ .5‬על מנת להשתתף בהגרלה‪ ,‬מספיק להשיב על אחת מהחידות‪ ,‬אך כל פתרון נכון של חידה‬ ‫ושאלה נוספת‪ ,‬מזכה בזכות השתתפות נוספת בהגרלה‪.‬‬ ‫כל תשובה נכונה משתתפת בהגרלה ]אף אם אינה התשובה המודפסת[‪.‬‬ ‫‪ .6‬התשובות יופיעו בעזהי"ת בגליון הבא במדור '‪ ,'¯·„ ·È˘Ó‬משולב בתשובות הפותרים‬ ‫החשובים‪.‬‬ ‫תשובות שיש בהם הוספות והערות‪ ,‬המגיעות למערכת עד בוקרו של יום שני בשעה ‪,8:00‬‬ ‫נשתדל בל"נ לשלבם בתשובות המודפסות ]לאחר הנ"ל‪ ,‬לא תמיד ניתן לשלבם‪ ,‬ואי"ה עוד‬ ‫חזון למועד[‪.‬‬ ‫‪ .7‬יודגש‪ ,‬כי בהיות ומדובר בגליון לבני תורה ובדרכם של רבותינו גדולי ישראל זיע"א ויבלחט"א‪,‬‬ ‫הרי שנימנע מלצטט בדברינו איזה ענינים‪ ,‬הן בנושאים והן ממחברים שאיננו יודעים אם נמנים‬ ‫על שלומי אמוני ישראל‪ ,‬ולכן רצוי מאוד‪ ,‬שהכותב שם של ספר ממחבר שאינו ידוע וכיוצ"ב‪,‬‬ ‫יכתוב את שם המחבר ושנת ההדפסה‪ ,‬וממי נתנו ההסכמות אם ישנם‪ ,‬או לחילופים‪ ,‬יביא‬ ‫מספרים חשובים וידועים המצטטים מספרו‪.‬‬ ‫‪ .8‬פותרים המעונינים ששמם ישאר חסוי או שיופיע רק בר"ת כאשר מביאים מדבריהם בתוך‬ ‫התשובות‪ ,‬יציינו זאת במפורש )ולא לשלוח בשם בדוי וכדו'(‪ ,‬ובעזהי"ת נשתדל לכבד את‬ ‫בקשתם‪.'Ì˘ ÌÂÏÈÚ'· ˙ÂÎÊÏ ÏÎÂ ‡Ï ˙ÂÓÈÂÒÓ ˙·ÈÒ ÈÙÓ˘ ,‰Ï¯‚‰· ‰ÎÂÊ˘ ‰¯˜Ó· ,ËÚÓÏ ,‬‬ ‫‪ .9‬כל פתרון נכון‪ ,‬יצורף להגרלה השבועית ]'סיפור ושאלה בצידו'‪ ,‬בהגרלה נפרדת[‪.‬‬ ‫‪ .10‬אנו שמחים לקראת מכתבי ההערות והארות המחכימות‪ ,‬ככלל‪ ,‬כל מכתב נקרא בתשומת‬ ‫לב הראויה לו‪ ,‬אלא שלא תמיד מתאפשר להגיב על בקשות הקוראים ]עד כה‪ ,‬משך קרוב למאה‬ ‫גליונות שבסייעתא דשמיא יצאו לאור עולם‪ ,‬הגיעונו אלפי אלפי תשובות הערות והוספות וכו'‪,‬‬ ‫חלק גדול מהם שמורים תחת ידינו‪ ,‬ואי"ה‪ ,‬עוד חזון למועד לפרסם את החידושים שבהם[‪.‬‬ ‫‪ .11‬אין לשלוח אותו דף פעמיים ]ואף לא לשתי מספרי הפקס השונים[‪.‬‬

‫תקנון ההגרלות‬ ‫‪ .1‬כל התשובות הנשלחות נבדקות אישית אחד לאחד ונכנסות להגרלה השבועית‪.‬‬ ‫‪ .2‬זוכה שעלה בגורל באחד השבועות‪ ,‬יכול להמשיך ולהצטרף להגרלות הבאות‪ ,‬אך זכות‬ ‫השתתפותו מוגבלת לפרס הראשון ]והגדול[ בלבד‪ ,‬ולאחר ששה שבועות חוזר להשתתף‬ ‫כרגיל‪.‬‬ ‫לתשומת לב אלו השואלים מדוע עדיין לא זכו למרות היותם שולחים קבועים‪ ,‬ואילו אחרים זכו‬ ‫וחזרו וזכו‪ ,‬להוי ידוע שבדרך כלל בכל שבוע מגיעים למערכת מאות רבות של תשובות‪ ,‬וענין‬ ‫ה'זכיה בהגרלה' הינה מ'נפלאות תמים דעים'‪.‬‬ ‫‪ .3‬תשובה הנשלחת לאחר המועד‪ ,‬אין התחייבות לצרפה להגרלה‪.‬‬ ‫‪ .4‬אלו שעלו בגורל וזכו‪ ,‬יוכלו לקבל את הספרים באחד משלשת 'תחנות החלוקה'‪ ,‬בעיה"ק‬ ‫ירושלים‪ ,‬בבני ברק ובמודיעין עילית‪ ,‬כפי אשר יתאמו עמם‪.‬‬ ‫‪ .5‬כל כללי ופרטי ההגרלה‪ ,‬הם בכפוף ל'תקנון ההגרלה' הנמצא במערכת‪.‬‬

‫ואדעתא דהכי הוא לא התחייב‪ ,‬ואילו הם טענו שכל עוד שלא התנה כן‪ ,‬הוא מחוייב לשלם‬ ‫להם את גמולם‪ ,‬ולבסוף נתפשרו במיצוע‪ ,‬שרק יקבלו חצי מן הגמול שהובטח‪ ,‬לכך נתן להם‬ ‫רק את החליפות‪ ,‬ולא את הסדינים ]ובמלבי״ם למד בדבריו‪ ,‬שהיה זה מדין ׳ממון המוטל‬ ‫בספק חולקין׳[‪.‬‬ ‫עוד מצאנו כדבר הזה במדרש‪ ,‬מעשה באחד מבני ״אתינס״ שהגיע לירושלים‪ ,‬נכנס לבית‬ ‫הספר וראה ילדים יושבים ורבם לא היה לפניהם‪ ,‬ושאלם שאלות והם השיבוהו‪ ,‬אמרו לו‬ ‫הילדים‪ ,‬בא ונעשה עסקה בינינו‪ ,‬שכל מי שישאל את השני שאלה והנשאל לא יוכל לענות‬ ‫עליה‪ ,‬יקח המנצח את בגדיו של המנוצח‪ ,‬ולאחר שהסכים ואמר להם שהוא ישאל בראשונה‪,‬‬ ‫שהרי הם בני המקום ועליהם להשיב ראשונה‪ ,‬אמרו לו הילדים‪ ,‬אדרבה‪ ,‬אתה מבוגר יותר‪,‬‬ ‫יש ֵאל ויענה ראשונה‪ ,‬שאלוהו‬ ‫ולכך עליך לענות בראשונה‪ ,‬ולאחר שהסכים לדבריהם שהוא ָ‬ ‫דבר חידה‪ ,‬וכשלא יכל לענות להם‪ ,‬הוצרך לפשוט את בגדיו ולהביאם להם‪.‬‬ ‫באותה שעה חרה אפו של האורח והלך לרבי יוחנן רבם ואמר לו‪ ,‬כל כך הרבה רעה יש‬ ‫אצלכם‪ ,‬שכאשר מגיע אורח ביניכם אתם נוטלים לו את בגדיו‪ ,‬אמר לו ר״י‪ ,‬אולי שאלוך‬ ‫שאלה ולא ידעת לענות להם‪ ,‬וכפי שסיכמתם לקחו את בגדיך‪ ,‬השיב לו האורח שאכן כדבריו‪.‬‬ ‫שוב שאלו ר״י בדבר השאלה ששאלוהו‪ ,‬וענהו את התשובה הנכונה‪ ,‬מיד הלך אותו האורח‬ ‫לילדים‪ ,‬אמר להם את תשובתו של ר״י ולקח את בגדיו‪ ,‬אמרו לו הילדים‪ ,‬עליך נאמר הפסוק‬ ‫״לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי״‪ ,‬שאילולא שהיו מגלים לך‪ ,‬לא היית מוצא תשובה‬ ‫לחידתינו‪ .‬ע״פ איכ״ר א׳ י״א‪.‬‬ ‫פשטות המדרש נראה‪ ,‬שממה שר״י גילה לאורח את התשובה ומחמתה יכל לקבל חזרה את‬ ‫בגדיו‪ ,‬ניתן להוכיח שאפשר לשמוע תשובה מאחר‪ ,‬רק הילדים טענו עליו שאין זה הוגן‪,‬‬ ‫דאת״ל שאסור‪ ,‬היאך ר״י גילה זאת לאיש‪ ,‬כאשר בדין היה צריך להפסיד את בגדיו לילדים‪,‬‬ ‫אלא בע״כ שאפשר לגלות‪.‬‬ ‫בשו״ת רב פעלים‪ ,‬ח״ד‪ ,‬חו״מ סימן ה׳‪ ,‬בריש דבריו רצה להוכיח כן‪ ,‬שתועיל ׳שאלת חכם׳‬ ‫גם בנידון זה‪ ,‬אבל בהמשך דברי התשובה דוחה דבריו‪ ,‬וכותב שיתכן שלאחר שראה ר״י את‬ ‫תרעומתו של האורח‪ ,‬למרות שע״פ דין לא היה מקום לתרעומתו זו‪ ,‬בכל זאת חפץ שתלמידיו‬ ‫ינהגו עמו ׳לפנים משורת הדין׳‪ ,‬וידע ר״י שבעבור רצונו ובקשתו‪ ,‬תלמידיו ימחלו לו לאותו‬ ‫אורח‪ ,‬ולכך גילה לו את פתרון החידה‪ ,‬אך ר״י חשב לומר זאת אח״כ לתלמידיו‪ ,‬וברור היה לו‬

‫דבר המערכת‬ ‫מתוך הודאה ותהלה לבורא עולמים ית״ש על חסדיו הרבים עמנו בכל עניננו‪,‬‬ ‫ואשר נגלו לנו בקיומו של הגליון ״האיחוד בחידוד״‪ ,‬ובמיוחד כעת בעמדינו‬ ‫בפתחה של השנה הרביעית‪ ,‬והמשכיותו בסייעתא דשמיא מרובה‪ ,‬וכן יעזור‬ ‫השי״ת שנמשיך לזכות את הרבים להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫לבקשת הרבים‪ ,‬אשר חדשים לבקרים חקרו ודרשו‪ ,‬לפרט כללים ופרטים בעניני‬ ‫גליון דנן‪ ,‬בחרנו בפתיחת שנה זו שתתחדש עלינו ועל כל בית ישראל לטובה‪,‬‬ ‫לרענן את הנדפס מאז בגליון הראשון‪ ,‬וגם לרבות כללים חדשים‪ ,‬שבמשך הזמן‬ ‫נזדקקנו להוסיף ולגרוע לפי הענין‪.‬‬ ‫·‪ÌÈ¢‡¯ ,Á¯ ȯ˜È Ì˙Â‡Ï ,‰·¯‰ ‰˙ίډ ˙‡ ‰ÚÈ·Ó ˙ίÚÓ‰ ÂÊ ˙Âӄʉ‬‬ ‫‪‡Ï ,Ì‰Ó ÌÂ‡Ó '‰ ˙‡ „·ÎÏ ,Ú·˘· Ú·˘ È„ÈÓ ÌÈÎÂʉ ,‰˘Â„˜·˘ ¯·„ ÏÎÏ‬‬ ‫‪ÂȈ¯‡·˘ Ì˙‡ Ô‰ ,Ì‰È¯Â‚Ó ˙ÂÓ˜ӷ ıÈىϠÒÈÙ„‰Ï ,ÌȈӇӷ ÌÈÎÒÂÁ‬‬ ‫‪˙·¯ ˙ÂÈ„Ó· ÌȈÙÂÓ ÌÈÚÈ‚Ó ˙ÂÂÈÏ‚‰ Ì˙ÂÎÊ·˘ ,ÌÈÏ ¯·ÚÓ˘ ԉ ,‰˘Â„˜‰‬‬ ‫‪ÌÈ·¯· ‰¯Â˙ ˙ˆÙ‰ ˙ÂÎÊ ,ÏÈÁ‰ ȯ·Ȃ ÌÎȯ˘‡ ,Ï·˙ È·Á¯· ÌÈ¯Ú ˙¯˘ÚÂ‬‬ ‫˙‪.¯"È· ,‚"¯· ·ËÈÓ„ ÈÏÈÓ Ïη ͯ·˙‰Ï ÌÎÈÏÚ '„ ˙ί· .Ìη ‰ÈÂÏ‬‬ ‫זכינו בס״ד לשמש כשופר לאלפים הצמאים לדבר תורה‪ ,‬המצפים משבוע לשבוע‬ ‫להופעתו של הגליון‪ ,‬כפי אשר יעידון יגידון אלפי האגרות‪ ,‬אשר הגיעונו במשך‬ ‫הזמן מאז זכינו בס״ד להופעת ׳האיחוד בחידוד׳‪ ,‬תודות ליוזמתו של מכובדינו‬ ‫הדגול‪ ,‬צורבא מרבנן שליט״א‪ ,‬ממשפחת רם‪ ,‬בן גדולים‪ ,‬אשר טורח ללא ליאות‬ ‫בעול החזקת הגליון‪ ,‬ושותף גם בכתיבת חלק מהחידו״ת הנדפסים‪ .‬יברכהו‬ ‫השי״ת בכלל כל מזכי הרבים בכל מילי דמיטב‪ ,‬אורך חיים בימינה בשמאלה‬ ‫עושר וכבוד‪ ,‬רב נחת דקדושה מכל יוצ״ח‪ ,‬אכי״ר‪.‬‬ ‫כמו״כ נביע תודתינו העמוקה‪ ,‬לידידנו הדגול‪ ,‬המפורסם לשם ולתהילה‪ ,‬הרב ר׳‬ ‫מיכאל דור שליט״א‪ ,‬יו״ר ארגון ׳דרכי חינוך׳‪ ,‬המסור בלב ונפש חפיצה‪ ,‬ופועל‬ ‫ללא ליאות לטובת הפצת הגליון בארה״ק‪ .‬יבורך מפי עליון בברכות השמורות‬ ‫למצדיקי הרבים‪ ,‬ויזכה לרב נחת מכל יוצ״ח מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪,‬‬ ‫אכי״ר‪.‬‬ ‫‪„Á‡Â „Á‡ ÏÎÏ „ÁÂÈÓ ÔÙ‡· ÚÈ·‰ÏÓ ÚÓ‰ ÔÓ ¯˘‡· ,ÌÈ„·Î‰ ÌÈ·˙ÂΉÏÂ‬‬ ‫‪ÂÚ˜˘Â‰ ÈÎ ¯ÎÈ ¯˘‡ ÌÈ·˙ÎÓ Ì˙‡ ˯ٷ ,‰È‡¯‰ ‰Î¯Ú‰‰ ˙‡ ·˙ÎÓ ¯Â·Ú‬‬ ‫·‪ÏÚ ,χ¯˘È ˙È· ÈÙÏ‡Ï ‰Î¯·Â ‰„Â˙ ˙ÂÏÏη ˙‡Ê· ÚÈ· ,·¯ ÔÓÊ ıÓ‡Ó Ì‰‬‬ ‫‪,‰„˜ ,·"‰¯‡) Ï·˙ Ȉ˜ ÏÎÓ ˘„˜‰ ı¯‡Ó ˙ÂÚÈ‚Ó ¯˘‡ ,˙ÂÙÈχӉ ˙¯‚‡‰‬‬ ‫ˆ¯‪Â‡ ,'ÂΠ„„ÈÚ È·˙ÎÓ ˙Âί· „·ÏÓ ,(„ÂÚ ,˜ÈÒÎÓ ,ıÈ¢ ,'È‚Ï· ,'ÈÏ‚‡ ,˙Ù‬‬ ‫¯‪,Ìȯȉ·Ó Ìȯ¯ÂÚÓ ,ÌȯȇÓ ÌȯÈÚÓ˘ ÌÈ·¯ Ì˙Â‡Ï „ÁÂÈÓ· ˙Â„Â‰Ï ÌȈÂ‬‬ ‫‪.¯˙ÂÈ ¯˙ÂÈ Ì˜ÂÈ„ ÏÚ Ìȯ·„‰ ˙„ÓÚ‰· Ì‰Ï ·¯ ˜ÏÁ˘ ˜ÙÒ ÔȇÂ‬‬ ‫כמובן שאין באפשרותינו להדפיס את החומר הרב שמגיע מידי שבוע‪ ,‬אם מחמת‬ ‫מועד קבלתם‪ ,‬או מסיבות אחרות )אשר מפורטים יותר בכללים המצורפים בגליון‬ ‫הנוכחי(‪ ,‬אך כל המכתבים המגיעים‪ ,‬נקראים בתשומת לב‪ ,‬ואותם שיש בהם‬ ‫תוספת חידוש וכיו״ב‪ ,‬נשמרים בבית אוצרנו‪ ,‬ואי״ה עוד חזון למועד‪ ,‬לכשנדפיס‬ ‫בל״נ במהדורה מיוחדת את כלל החידו״ת שנדפסו ויודפסו בעזה״י בעתיד‪.‬‬ ‫ובכן יה״ר מלפני השי״ת שכשם שעזרנו עד כה לעמול בתוה״ק ולכבדה ולהדרה‪,‬‬ ‫בהפצת מעיינותיה חוצה‪ ,‬כן יעזרנו השי״ת ביתר שאת להוסיף עוד ועוד להגדיל‬ ‫תורה ולהאדירה‪ ,‬מתוך דקדוק לאמיתה של תורה‪ ,‬ויה״ר שתשרה שכינה במעשי‬ ‫ידינו שלא נכשל ח״ו‪ ,‬רק סולת ברורה ונקיה‪ ,‬וחפץ ה׳ בידינו יצליח להרבות כבוד‬ ‫שמים‪ ,‬ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬

‫שלא יקפידו על כך‪ ,‬לכן עשה כן‪ ,‬אבל לעולם יתכן ואסור לנשאל לשאול לחכם בכה״ג‪ ,‬ואסור‬ ‫לחכם לענות כשיודע מה מטרת השאלה‪.‬‬ ‫המשיך הגר״י זילברשטיין שליט״א את שיעורו וסיפר‪ ,‬ששמע מהגאון רבי יהודא צדקה‬ ‫זצ״ל מעשה שאירע עמו בילדותו‪ ,‬היה זה כשהאדמור מגור‪ ,‬האמרי אמת זצ״ל‪ ,‬הגיע לבקר‬ ‫לראשונה בארץ ישראל‪ ,‬באו לראותו רבים מבני הישיבות‪ ,‬והאדמור שאל את כל הצעירים‬ ‫שביניהם שאלות‪ ,‬מספר הגרי״צ‪ ,‬כשנכנסתי לחדרו של הרבי שאלני מה אני לומד‪ ,‬וכשהשבתי‬ ‫לו ׳מסכת שבת׳‪ ,‬שוב שאלני כמה פרקים יש במסכת‪ ,‬ועניתי לו עשרים וארבע‪ .‬כעת שאלני‬ ‫הרבי‪ ,‬מדוע יש במסכת שבת עשרים וארבע פרקים‪ ,‬באותה שעה ׳נאלמתי דומיה׳‪ ,‬לא ידעתי‬ ‫תשובה לשאלתו‪ ,‬ומיד יצאתי ומיהרתי לרוץ ברחובות ירושלים‪ ,‬למקום תלמודו של הגאון‬ ‫רבי יעקב חיים סופר זצ״ל‪ ,‬בעל ה׳כף החיים׳‪ ,‬נכנסתי אליו ושאלתיו את שאלתו של הרבי‪.‬‬ ‫השיב לי הגרי״ח‪ ,‬היות ושבת נקראת ׳כלה׳‪ ,‬וכלה מתקשטת ב׳עשרים וארבע קישוטים׳‪ ,‬לכך‬ ‫גם למסכת שבת יש עשרים וארבעה פרקים‪ .‬שמחתי על התשובה כ׳מוצא שלל רב׳‪ ,‬ומיהרתי‬ ‫לשוב אל הרבי ולענות לו את תשובתו של הגרי״ח‪ ,‬ואכן הרבי שמח עם התשובה שהבאתי‪,‬‬ ‫ונתן לי בחיבה על תשובתי שתי מטבעות ׳גרוש׳‪.‬‬ ‫ממשיך הגרי״צ בסיפורו‪ ,‬כשבאתי לביתי וסיפרתי מה שאירע עמי היום והבאתי את המטבעות‪,‬‬ ‫לקחה אמי חוט וקשרה בו את המטבע ]המטבע היה עם חור[‪ ,‬ותלתה אותו בצווארי ל׳קמיע׳‪,‬‬ ‫ומאותו זמן היה לי הרבה הצלחה בתלמודי‪.‬‬ ‫לפי כל הדברים שהובאו בזה‪ ,‬סיים הגר״י זילברשטיין שליט״א את שיעורו המרתק‪ ,‬נמצאנו‬ ‫למדים שדרכו של עולם‪ ,‬שהחד חידה ושואל שאלה‪ ,‬אין כוונתו בהכרח שידעו מעצמם‬ ‫את התשובה‪ ,‬אלא שיעיינו ויחפשו וישאלו‪ ,‬ולבסוף יגיעו לתשובה‪ ,‬אף אם שמעום מאחר‪,‬‬ ‫תשובתם ראויה לשבח‪.‬‬ ‫‡˘¯ ‪˙Âχ˘· ÔÈÈÚÏ ÔÂ„Ï ¯Â·Èˆ‰ ˙‡ ¯¯ÂÚÏ ,‡Â‰ "„„ÈÁ· „ÂÁȇ‰" Ï˘ Â˙¯ËÓ Ïȇ‰ ,ÔÎ ÏÚ‬‬ ‫‪Ïη ,˙ÂÚÈÒ·Â '˙·˘ ˙„ÂÚÒ'· ,'ͯ„· Í˙ÎÏ·Â Í˙È·· Í˙·˘·' ,Â·˙ΠÂχ˘ ̉ÈÏÚ˘ ˙ÂÈ‚ÂÒ·Â‬‬ ‫‪˘È‡ ,‰ÚÂÓ˘‰ ÈÙÓ Â‡ ,ÌȯÙÒ ÌȯÙÂÒ ÈÙÓ ,'ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ‡ˆÓ˙ ‡ˆÓ‰' ‰·Â˘˙‰ Ì‚ ,·ˆÓ Ì˜Ó‬‬ ‫‪,„Ȉ· Ô¯Î˘ Ô˙Ó ÌÚ ,ÌÈ·È˘Ó‰Â Ìȯ˙ÂÙ‰ ÔÈÓÏ Û¯Ëˆ‰Ï ÌÈȇ¯Â ÌÈȈ¯Â ÌÈ¢ ÌÏÂÎ ,˘È‡ ÈÙÓ‬‬ ‫‪.‰¯È„‡‰Ï ‰¯Â˙ ÏÈ„‚‰Ï ,‡È‰ ÂÈ˙¯ËÓ ÏΠȯ‰˘ ,˙ÈÚ·˘‰ ‰Ï¯‚‰‰ È„È ÏÚ ‚‰Î‬‬

‫ליקוט במעלת שאלות וחידות‬ ‫‪,'¯Â‚‡‰' ÏÚ·Ï 'ÔÂÊÁ ¯ÙÒ'Ï ‰Ó„˜‰‰ ÍÂ˙Ó‬‬ ‫אשר חיבר ויסד החכם מוהר"ר יעקב בן מוהר"ר יהודה לנדא ז"ל‬ ‫‪̉ ¯ÈÙ‡ ·‰Ê· ,Ì˙ ÔÈ„Â ˙„ ÈÚ„ÂÈÏ ,Ì¯˙Ù ˙„ÈÁ ˙ÂÚˆ‰ ‡Â‰Â‬‬ ‫‪.ÌȈÙÁ ÏÎ ÂÂ˘È ‡Ï ̉Èχ ,ÌȈ·Â˘Ó‬‬ ‫]מנוסח שער הספר[‪.‬‬ ‫"·‪ ˙Âȉ‬כי המצות המעשיות סתומות בפירושיהן‪ .‬והתלמוד ארוך ארוכה מארץ מדתו‬ ‫ורחבה מני ים‪ .‬ולבות בני אדם קצרו להשיגו על אמתתו‪ .‬ודברים רבים אשר הם‬ ‫עמוקים ונראים הפכים מן האמת‪ .‬והסברות מפוזרים ומפורדים בקצוי התלמוד‪.‬‬ ‫נערתי חצני ללקט בעמרים אחרי הקוצרים‪ .‬וקבצתי מהם כפי ההזדמן‪ .‬לא בכוונה‬ ‫ורצון מאשר למדתי מעט מזער‪ .‬ולמען יהי' לי למשמרת‪.‬‬ ‫‪ È˙˜˜Á‬הענינים אשר הם זרים לשומעיהם‪ .‬ונראים הפכים ומכחישים האמת‪ .‬וכאשר‬ ‫יתבונן בהם המתבונן‪ .‬ימצאם כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת‪ .‬וקראתים‬ ‫חידות‪ .‬וחקקתי החידות בכתב אמת חרות על הלחות למען אתנחם ממעשינו‪.‬‬ ‫ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה' ולא יחשב לי לסכלות‪ .‬ולא להתפארות ולא‬ ‫לסכלות‪ .‬כי כוונתי לשם שמים ורחמנא ליבא בעי ולא להתפארות כי אין בזה הפועל‬ ‫דבר שישתבח בו הפועל‪ .‬ושלמת הפעולה יורה על שלמות הפועל ועל כל פשעיו‬ ‫תכסה אהבה‪.‬‬ ‫‪ È˙‡¯˜Â‬לקבוץ המעט הזה ‪ ÔÂÊÁ ¯ÙÒ‬כי ההשגות הנעלמות כשישיגם החוקר‬ ‫אחריהם‪ .‬נמשלים לחזון ולנבואה כי החזון והנבואה ישיגם החוזה בפתע פתאום מצד‬ ‫התגברות עליו השפע האלוקי מה שאי אפשר להשיג לחכם כי אם בטורח וביגיעה‬ ‫פעמים רבות ובהקדמות רבות‪ ,‬וכאשר יעמוד אדם על הדברים העמוקים נראה לו‬ ‫כאילו בא לו מצד השפע העליון‪."...‬‬

‫***‬

‫‪ÛÒÂÈ ¯"¯‰ÂÓÎ ...‡·¯Â ‡¯ÓÏ ,'‰È· ȯӇ' ¯ÙÒÏ ‰Ó„˜‰‰ ÍÂ˙Ó‬‬ ‫‪.'ÈÁ ˘È‡ Ô·'‰ ÏÚ· „„‚·Ó Ï"˜ÂˆÊ ÌÈÈÁ‬‬ ‫"‪ ¯Á‡Â‬הדברים והאמת אשר דברתי ושפכתי שיחתי לפני קוני‪ ,‬אגידה ואספה לפי‬ ‫תמי לעיני בני עמי‪ ,‬זה דרכי מילדותי לאהב משל ומליצה דברי חכמים וחידותם‪,‬‬ ‫ולהתחכם מעמק סברתם ושכלם וחכמתם‪ ,‬ולשתות מים זכים מים חיים הנובעים‬ ‫מפומיהו דרבנן תנאי ואמוראי ורבנן סבוראי‪ ,‬חכמי הדורות קמאי ובתראי‪ ,‬על כן כדי‬ ‫להיטיב ולזכות לילדים ותלמידי דבי רב לחדד שכלם בתורה ודברי חכמה‪ ,‬לקטתי‬ ‫ואספתי מחכמי המשנה והתלמוד‪ ,‬זה הים גדול תלמוד בבלי‪ ,‬וגם מן חכמת נושאי‬ ‫כליו‪ ,‬דברים המחכמים את הלב ומחדדים השכל‪."...‬‬

‫***‬

‫‪.'‰¯Â˙ ȯ·„· „„Á' ‡¯˜‰ ˜ÏÁÏ Â"¯ ¯·ÁÓ‰ ÈÂÈ‚‰ ÍÂ˙Ó‬‬ ‫"‪ ˜ÏÁ‰‬הזה קראתיו חדוד בדברי תורה‪ ,‬והוא קשיות ותרוצים בדרך סברה ודרך‬ ‫המצאות שכליות בנויים על פי השכל אשר לקחתים ואספתים מן ים התלמוד‪ ,‬מדברי‬ ‫התנאים והאמוראים והחונים עליהם‪ .‬והן הן אשר הייתי מחדד בהם את שכל בני‬ ‫ביתי בתוך הסעודה ואחר הסעודה‪ ,‬בלילות וימים טובים‪ ,‬ולפעמים גם בלילי ימות‬ ‫החול על יד על יד‪.‬‬ ‫‪ È˙¯Ó‡Â‬טוב לרשם אותם על ספר למזכרת כדי שיהיו לאחר זמן מצויים ביד‬ ‫המלמדים לחדד בהם התלמידים‪ ,‬או לחברים זה את זה כדי שיולידו סברות משכלם‪,‬‬ ‫וימציאו מיני המצאות מדעתם ובינתם‪ ,‬ובזה יתחדד שכלם ותתרחב הבנתם ותאיר‬ ‫חכמתם‪ ,‬כי נודע שהשכל יתחדד מאד כשמוליד המצאות חדשות"‪.‬‬

‫***‬

‫‪.Ïȇ˘Ó Ï"ˆÊ Ô¯Úˢ Ê"ȯ‚‰Ï ÛÒÂ‰È ¯ÎÊ ˙"¢ ȯ·„Ó‬‬ ‫"‪ ‚‰‬מימים מקדם‪ ,‬לנסות שכל האדם ולחדדו‪ ,‬למצוא דבר נפלא בתחילת העיון‪,‬‬ ‫מצד נושאו או בהיותו סותר את עצמו‪ ,‬והיותו נגלה בהמצא הנקודה מידיעת נושאו‪,‬‬ ‫כמו חידת שמשון ומרעיו‪ ,‬וכמ"ש בביאורי למשלי כ' א' – ו'‪.‬‬ ‫‪ ˙ÈÏÎ˙ÏÂ‬זה השתמשו האגור ומהר"י מינץ סימן ט'‪ ,‬ומהר"י מברונא סימן קמ"ח‬ ‫וקמ"ט‪ ,‬וכמוהם בדורות האחרונים‪ ,‬בפתח השער משו"ת ר"ב אשכנזי מאורלא‪ ,‬ועולת‬ ‫יצחק‪ ,‬וטוב רואי שבסו"ס מגדל דוד‪ ,‬דברי חכמים וחידותם‪ ,‬ועוד זולתם‪ ,‬שקבצו‬ ‫ענינים שונים‪ ,‬לחדד הרעיון‪ ,‬לגלות הסתום בתחילת העיון‪ ,‬ולנסות זכרון התלמידים‬ ‫בבקיאותם ולשנן בהם‪.‬‬ ‫‪ ,‰Ê·Â‬הנני נותן קבוצת חידות והיכי תימצא‪ ,‬שהמצאתי אנוכי‪ ,‬יותר מששה עשר‬ ‫מאות במספרם‪ ,‬על סדר חלקי השו"ע‪ ,‬וגם בדיני קרבנות וקדשים‪ ,‬וטומאה וטהרה‪,‬‬ ‫ובתוכם כמה דינים מחודשים‪ ,‬מילתא בטעמא‪ ,‬ואשר כאלה נמצא מפוזר‪ ,‬בדברי חז"ל‬ ‫כמדרש משלי סימן א'‪ ,‬ותרגום אסתר ממלכת שבא‪ ,‬בבואה לנסות את שלמה בחידות‪,‬‬ ‫שציירו מענינים שבני אדם רגילים לאמרם‪ ,‬מהו שבעה יוצאין ושבעה נכנסין‪."...‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫השאלה היא‪ :‬היאך בפרשתינו עפרש"י מפורשים דברי הדיינים ?‬ ‫תשובה ל"סיפור ושאלה בצידו" משבוע פרשת האזינו‬

‫תודת המערכת נתונה להרב אליעזר‬ ‫דוד רוטמן שליט"א ששלח לנו את‬ ‫הסיפור המתפרסם בגליון זה‪.‬‬

‫·˙˘‪ .‰ÓÏ˘ ψÈ ,È"˘¯ÙÚ ÂÈʇ‰ ˙˘¯Ù· ¯ÎÊÂÓ‰ ȇ¯Â ¯·„ ‰ÊÈ‡Ó ,‰Ï‡˘Ï ‰·Â‬שלמה שעבר את האירוע הנוראי בראיית הוצאה להורג של אדם ובפחד הגדול שנפל עליו‪ ,‬ניצל מלמות מפחד שהוא אחד מהקללות‬ ‫המוזכרות בפרשה‪ ,‬וזאת מדברי רש"י ל"ב כ"ה‪ ,‬עה"פ‪" ,‬מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה"‪ ,‬וביאר רש"י‪" ,‬ומחדרים אימה‪ .‬כשבורח ונמלט מן החרב‪ ,‬חדרי ליבו נוקפים עליו‬ ‫מחמת אימה‪ ,‬והוא מת והולך בה"‪ .‬מבואר בדברי רש"י‪ ,‬שאחד מהקללות הוא‪ ,‬שאדם ימות מחמת פחד‪ ,‬ושלמה ניצל מקללה נוראה זו‪ ,‬שלמרות הפחד הנוראי שהיה לו‪ ,‬הצילו ה' ממיתה משונה זו‪ ,‬וחננו במתנת חסד‬ ‫של חיים‪.‬‬

‫תשובות לשאלות המתפרסמות בעלון זה‪ ,‬יש לשלוח בכתב ברור וקריא‪ ,‬בצירוף שם וטלפון‬

‫שמות הזוכים לשבוע פרשת האזינו‪:‬‬

‫או לפקס ‪ 1-732-3634947‬או למייל ‪ [email protected]‬עד יום ב' בערב בלבד‪.‬‬

‫‪Á"‰·‰ \ ÌÈ·¯‰‬‬

‫‪ „·Ï· 23.00 ‰Ú˘· '‚ ÌÂÈÏ „Ú‬לפקס' ‪ 24)+ 972-8 - 9741115‬שעות(‬ ‫הפרסים לשבוע זה‪ :‬ספר ‪” :‬מנחת חנוך השלם“‪ ,‬ג“כ‪.‬‬ ‫עוד שלושה זוכים נוספים‪ ,‬כל אחד בספר “לקט יושר“‪.‬‬ ‫הפרס לשבוע זה על "סיפור ושאלה בצידו"‪ :‬שני זוכים‪ ,‬כל אחד בספר ”שערי אפרים – הלכות קריאת התורה“‪ ,‬הוצאה חדשה‬

‫‚‪ – . ¯ÏÈȈ„ÏÂ‬מודיעין עילית – חיי אדם השלם‪.‬‬ ‫‪ – . ȇ˘Á‬חיפה – וזאת הברכה – חיי אדם השלם‪.‬‬ ‫‪ – .È ¯˘ÈÙ‬קרית ספר – וזאת הברכה – חיי אדם השלם‪.‬‬ ‫‪.ÌÈÎÂÊÏ ÁÏ˘˙/‰ÁÏ˘ ‰Ú„‰‬‬

‫להערות‪ ,‬הארות ותגובות וכל עניני העלון‪ ,‬יש לפנות לפקס' הנ"ל ‪.‬‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות והפצה ניתן לפנות למערכת‬

‫© ‪χ¯˘È ı¯‡ - ˙ÈÏÈÚ ÔÈÚÈ„ÂÓ ÌÈ·˙ÂΉ ÌÈ·¯Ï "„„ÈÁ· „ÂÁȇ"Ï ˙¯ÂÓ˘ ˙ÂÈÂÎʉ ÏÎ‬‬

‫לתקופת נסיון‪ ,‬ניתן לקבל‬ ‫כל שבוע את העלון ·‪Ò˜Ù‬‬ ‫או ·‡‪) ÏÈÈÓÈ‬ללא תשלום(‪.‬‬ ‫המעונינים לקבלו‪ ,‬ישלחו‬ ‫את שמם וכתובתם בכתב‬ ‫ברור‪ ,‬בתוספת מס' טלפון‬ ‫לבירורים‪ ,‬לפקס המערכת‬ ‫או למייל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫הסיפור לא נכתב הלכה למעשה‪ ,‬ואין להסיק מסקנות הלכתיות או הנהגתיות מסיפור הדברים‪.‬‬

‫·‪ ÏÎ‬הדורות ובכל מקומות מושבותיהם של בני ישראל‪ ,‬ידעו‬ ‫הכל‪ ,‬כי המרא דאתרא הוא הסמכות העליונה בכל עיר ועיר‪ ,‬בין‬ ‫בהכרעה בהלכה ובין בשאר הענינים‪ ,‬על פיו ישק ויקבע כל דבר‪,‬‬ ‫אפילו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין‪.‬‬ ‫‪ ÈÙÏ‬כמאתיים שנה‪ ,‬בעת שהחלה תקופת 'ההשכלה'‪ ,‬ורבני‬ ‫הקהילות‪ ,‬גדולי ישראל וחכמיה‪ ,‬לחמו בהם את מלחמתה של‬ ‫תורה‪ ,‬הבינו המשכילים שכל עוד ה'שלטון' יהא ביד הרבנים ראשי‬ ‫אלפי ישראל‪ ,‬הרי שמערכתם אבודה‪ ,‬ולכך החלו להלחם במינוי‬ ‫'רע‪-‬בנים' מטעם המלוכה‪ ,‬רחוקים מהתורה וקרובים למלכות‪,‬‬ ‫עניים מרודים בידיעת התורה ועשירים מופלגים ב'השכלה כללית'‪,‬‬ ‫ועל ידי רע‪-‬בנים אלו החלו לשלוט ולהפיץ את רעלם הנוראי‪,‬‬ ‫ורבים חללים הפילו‪.‬‬ ‫‪ „Ú‬ימינו אנו‪ ,‬ברוב המקומות בעולם‪ ,‬גדולי ישראל‪ ,‬אדירי התורה‬ ‫וארזי הלבנון‪ ,‬ברחו מלהתמנות כ'רבנים מטעם'‪ ,‬הגם שהיה מקום‬ ‫לומר שיהא בכך תועלת 'לחטוף את החנית מיד המצרי'‪ ,‬בכל זאת‬ ‫העדיפו שלא להיות מחוייבים לממניהם‪ ,‬שדי בנגיעות זו בכדי‬ ‫שתמנע מהם לקנאות קנאת ה' צבקות במחללי בריתו ועוברי‬ ‫עבירה‪.‬‬ ‫·˜‪ ˙ÂÏȉ‬רבות עמלו גדולי ישראל‪ ,‬שהרב מטעם שיתמנה‪ ,‬אכן‬ ‫יהא תלמיד חכם וירא אלקים‪ ,‬ולא מן המשכילים או הציונים‬ ‫ושאר הפושעים לדורותיהם‪ ,‬ובזה ראו נחמה פורתא בהצלת אותם‬ ‫קהילות מרדת שחת‪ ,‬ובעמידה על המשמר לבל יפרץ בהם פרץ‪.‬‬ ‫˘‪ ‰Â‬הדבר בקהילות הקטנות‪ ,‬בכפרים ובעיירות‪ ,‬בהם לא התערבו‬ ‫השלטונות במינוי המרא דאתרא‪ ,‬ובמקומות אלו נשאר המצב‬ ‫שגדולי ישראל נטלו עבדות לעצמם‪ ,‬לעמוד בראשם ולהנהיגם‬ ‫בדרך המלך והתורה‪ ,‬כשאבוקת התורה אור בידיהם‪ ,‬ומאירה להם‬ ‫את הדרך אשר ילכו בה והמעשה אשר יעשון‪.‬‬ ‫‪ ÍÎ‬הדבר היה אף בעיירת 'ברידז'פארט' שב'קאנעקטיקוט'‪,‬‬ ‫ב'ארה"ב'‪ .‬מאה וחמישים המשפחות היהודיות שהתגוררו בה‪ ,‬נטלו‬ ‫לראשם עטרה‪ ,‬במינויו של הגאון הגדול רבי יחזקאל איידעלפירער‬ ‫שליט"א‪ ,‬שהנהיגם בדרך התורה והמסורה‪ ,‬ובנתיבותיו צעדו‬ ‫והלכו כל בני הקהילה‪ ,‬וכל עניניהם נחתכו ונקבעו על פיו‪.‬‬ ‫‪ È·Â˘ÁÓ‬ה'מוסדות' שהיו בעיירה‪ ,‬התנוסס לתפארה בנין ה'תלמוד‬ ‫תורה וישיבה'‪ ,‬בו שקדו על התורה והיראה מאות ילדי חמד‬ ‫מבני העיירה‪ ,‬כשמחנכים חשובים ויראי ה' מופקדים על חינוכם‬ ‫ותלמודם‪.‬‬ ‫‡‪ ˙Á‬הדרישות שהמרא דאתרא הציב בפני הנהלת התלמוד תורה‬ ‫והישיבה היתה‪ ,‬בדבר שכל המלמדים והמחנכים יתגוררו בעיירה‪.‬‬ ‫המגורים בעיירה יגרמו שהמחנכים יראו את הילדים והנערים גם‬ ‫בשבתות וביומי דפגרי‪ ,‬יפגשו את אבותיהם בבית הכנסת מידי יום‬ ‫ביומו‪ ,‬ויוכל להיות מכך תועלת חינוכית רבה‪.‬‬ ‫‪ ÌÈ˘‰‬שעברו ונקפו הראו את התועלת הגדולה של מגורי‬ ‫המלמדים והמחנכים בעיירה‪ ,‬וזאת מלבד מה שהוספתם של אותם‬ ‫עשרות משפחות מיוחדות של המחנכים‪ ,‬גרמה תוספת קדושה‬ ‫ומעלה לעיירה‪.‬‬ ‫¯' אייזיק אוסלערנערליינען‪ ,‬המלמד הידוע מכיתת המכינה‪ ,‬היה‬ ‫לשם דבר בתלמוד תורה ובכל העיירה‪ .‬שמו זכור לטובה בכל בית‪,‬‬ ‫שחינך ולימד במשך כעשרים שנה את אותיות הא'‪-‬ב' הקדושות‪,‬‬ ‫לרוב נערי וילדי העיירה‪ ,‬הנחילם את 'תורת הקריאה'‪ ,‬ובזכותו‬ ‫יכלו כולם לקרוא‪ ,‬להתפלל וללמוד‪.‬‬ ‫·˘‪ ‰‬האחרונה‪ ,‬מסיבות שונות נאלץ ר' אייזיק לעזוב את העיירה‪,‬‬ ‫ובעקבות כך גם את תפקידו החשוב‪ .‬חברי הנהלת התלמוד תורה‬ ‫דרשו וחיפשו אחר מלמד מומחה‪ ,‬שיוכל לעמוד בתפקיד החשוב‪,‬‬ ‫ללמד את ילדי העיירה את האותיות הקדושות‪ ,‬ולדעת לקרוא‬ ‫בשטף‪.‬‬ ‫‪ ¯Á‡Ï‬דרישות וחקירות רבות הם מצאו את אשר איותה נפשם‪,‬‬ ‫את ר' אליעזר ארטעמנישט‪ ,‬מלמד מיוחד‪ ,‬בעל נסיון‪ ,‬ומלא בכל‬ ‫מידה טובה של השקעה ומסירות לתלמידיו‪ ,‬ועל הכל‪ ,‬הללו אותו‬ ‫רבים‪ ,‬שהוא בקי בכל הכ"ד ספרים על בורים‪.‬‬ ‫¯' אליעזר הגיע בשעה טובה ומוצלחת לעיירה‪ ,‬ותוך זמן קצר הבינו‬ ‫הורי תלמידיו‪ ,‬שאכן ההנהלה מצאה עבור בניהם את המלמד‬ ‫המיוחד ביותר‪ ,‬אשר מלמדם בחן ובסבלנות‪ ,‬בשמחה ובששון‪ ,‬וכל‬ ‫ילדיהם שמחים וצוהלים להגיע לתלמוד תורה‪.‬‬ ‫˙‪ ÍÂ‬זמן קצר התברר‪ ,‬שלמרות מעלותיו הרבות של המלמד‪ ,‬חסרון‬ ‫אחד מרכזי היה בהבאתו לעיירה‪ .‬לצערם הרב של בני העיירה‪,‬‬ ‫משפחתו שהגיעה להתגורר עמו במקום‪ ,‬לא נהגו כאימותינו‬ ‫הקדושות לדורותיהם‪ ,‬אלא פרצו פרצות בחומות 'דת יהודית'‪.‬‬ ‫‪ ˙ω‰‬התלמוד תורה הבינה ששגגה בדבר שלא ביררו אף אודות‬ ‫בני משפחתו‪ ,‬כפי שעשו אצל מלמדים קודמים‪ .‬טעותם היתה בזה‬ ‫שראו את רוב מעלותיו‪ ,‬ולא חשבו שמאחריהם יכל לעמוד בית‬ ‫שאינו מקפיד לא על קלה ואף לא על חמורה‪.‬‬ ‫·˙‪ ‰ÏÈÁ‬ניסו השכנים והמכרים להעיר ולהאיר להם‪ ,‬שמנהג‬ ‫המקום אינו עולה בקנה אחד עם הנהגותיהם‪ ,‬ודברים אשר כל‬ ‫בן ובת דעת מבינים שתכליתם לפרוץ את הקדושה‪ ,‬לא יכולים‬ ‫להעלות על יהודים שתכליתם היא להרבות את הקדושה‪ ,‬ומלבד‬ ‫מה שכבר גדולי ישראל צווחו על כך רבות‪ ,‬וכתבו מפורשות בדבר‬ ‫האיסור החמור לנהוג כן‪ ,‬אך הדברים נפלו על אזניים ערלות‪ .‬בני‬ ‫הבית שמעו את הדברים‪ ,‬והמשיכו באורחותיהם הקלוקלות‪.‬‬ ‫‡‪ „Á‬מרבני התלמוד תורה ניגש לר' אליעזר‪ ,‬שוחח עמו ארוכות‪,‬‬ ‫ברגישות ובעדינות בדבר הפירצה שמשפחתו פרצה בחומות‬

‫הקדושה‪ .‬שדברים אלו מהווים סתירה לכל החינוך שאנו מנחילים‬ ‫לילדינו ובני ביתנו‪.‬‬ ‫‚‪ Ì‬שיחה זו ואחרות נוספות לא הועילו לשנות מאורחותם של‬ ‫בני משפחתו של ר' אליעזר‪ ,‬שלטענתם של ר' אליעזר ובני ביתו‪,‬‬ ‫במקום מגוריהם הקודם הם לא היו יוצאי דופן בהנהגתם זו‪,‬‬ ‫ומשפחות נוספות הנקראים 'חרדים' אף הם הולכים ונוהגים כן‪.‬‬ ‫¯·‪ ˙Â‬ניסו להסביר לר' אליעזר ובני משפחתו‪ ,‬את הדברים‬ ‫הפשוטים שכל יהודי יודע‪ ,‬שהאסור והמותר‪ ,‬הרצוי והנכון‪ ,‬אינו‬ ‫נקבע לפי מה שעושים אלו הנקראים "חרדים"‪ ,‬אלא לפי מה‬ ‫שנפסק בשו"ע והכרעתם של גדולי ישראל בכל דור ודור‪ ,‬והם אלו‬ ‫שקבעו לנו את גדרי הצניעות ודת יהודית‪ ,‬מהו הדרך אשר חובה‬ ‫לנהוג בה‪ ,‬ומהו הידור‪ ,‬ומה אסור בשום פנים ואופן‪.‬‬ ‫‪ ˙ÂÚ·˘‰‬שעברו ונקפו כאשר בני המשפחה המשיכו להתגורר‬ ‫בעיירה‪ ,‬גרמה שכמה מבני העיירה שדעתם קצת קלה‪ ,‬החלו אף‬ ‫הם לפרוץ כמותם פרצות בקדושה‪ ,‬וכבר היה חשש שאם משפחת‬ ‫המלמד החדש תמשיך להתגורר בתחומי העיירה‪ ,‬יהיה מכך מכשול‬ ‫ותקלה חמורה שמי יודע אחריתה‪.‬‬ ‫‪ ‡¯Ó‰‬דאתרא‪ ,‬שכל הענין עלה על שולחנו ובא לפניו להכרעתו‪,‬‬ ‫הסתפק בדבר המעשה אשר יעשה‪ ,‬האם יורה על סילוקו המיידי‬ ‫של ר' אליעזר מהיותו מלמד בתלמוד תורה‪ ,‬למרות שכיתתו‬ ‫תישאר ימים רבים ללא מחנך ומלמד‪ ,‬או שלעת עתה יבקשו ממנו‬ ‫להעביר את משפחתו מהעיירה‪ ,‬וכאשר ימצאו מלמד אחר‪ ,‬ישלחו‬ ‫אף אותו אליהם‪.‬‬ ‫·‪ ˘˜È‬המרא דאתרא לשקול את הענין כמה ימים‪ ,‬ובינתיים ביקש‬ ‫מהגבאים המקומיים שיערכו 'עצרת מרכזית' בה ישאו דברים‬ ‫רבנים ומגידים חשובים אשר יעוררו את הציבור על ביצור חומות‬ ‫הצניעות‪ ,‬בכדי שהנהגותיהם הנלוזות של אותה משפחה‪ ,‬לא‬ ‫יגרמו לעוד אחרים רפי שכל ודעה להגרר אחריהם‪.‬‬ ‫‪ ‡¯Ó‰‬דאתרא‪ ,‬ראשון הדוברים בעצרת‪ ,‬עורר את הציבור עם דברי‬ ‫חז"ל שכל פירצה הנפרצת בחומת הצניעות גורמת לסילוק שכינה‬ ‫ולאסונות רבים‪ ,‬והוסיף והביא את דברי מרן החפץ חיים זצ"ל‪,‬‬ ‫שהאסון הנוראי ביותר שיכול להיות לישראל הוא‪ ,‬סילוק שכינה‬ ‫הנגרמת מהנהגות של חוסר צניעות‪.‬‬ ‫‪ ̉ȯÁ‡Ï‬נשא 'המגיד' נאום חוצב להבות אש אודות המצב המר‬ ‫בו אנו חיים‪ .‬אם המציאות המצערת בימינו היא‪ ,‬שבמקום של‬ ‫שומרי תורה ומצוות יכולה אשה לילך ברחוב עם 'בגד אדום' או‬ ‫כל לבוש פרוץ אחר‪ ,‬ולא זו בלבד שלא תחשוש שיקרעו את הבגד‬ ‫מעליה‪ ,‬אלא אין היא מתביישת בלבישתו‪ ,‬אות קלון הוא לנו כל‬ ‫שומרי התורה והמצוות‪.‬‬ ‫‪ ÛÈÒ‰‬וסיפר המגיד סיפורים רבים מחז"ל בשכרם העצום של‬ ‫הנזהרים בכל דיני ופרטי הלכות צניעות‪ ,‬ויחד עם זאת‪ ,‬בעונשם‬ ‫החמור של החוטאים והפורצים את הפרצות והגורמים לסילוק‬ ‫שכינה מישראל‪ ,‬החוטאים והמחטיאים את הרבים‪ ,‬שכל בני‬ ‫ביתם יענשו בעוונם וישאו עליהם חטא‪.‬‬ ‫‪ „È‚Ó‰‬תיאר את אותו יהודי שהחליט בדעתו להשמר מכל משמר‬ ‫שלא להכשל בהסתכלויות אסורות והרהורים רעים‪ .‬אותו אחד‬ ‫הולך בדרכו‪ ,‬משתדל לעמוד על דעתו ולהמנע מלהכשל‪ ,‬עיניו‬ ‫מביטות לכיוון הארץ‪ ,‬מחשבותיו עסוקות בקושיה חריפה‪ .‬לפתע‬ ‫ריח נוראי של 'עריות' עולה באפו‪ ,‬ומה יעשה הבן ולא יחטא‪ ,‬עיניו‬ ‫שמורות במאמץ נוראי‪ ,‬וכי הוא יכול כעת שלא לנשום? מה עולה‬ ‫בדעתה של אותה פרוצה? האם היא יודעת עד כמה היא מזיקה‬ ‫ומציקה להולכים ושבים ברחוב ולו רק בשל ריחה הנוראי ההולך‬ ‫ונודף‪ .‬לפעמים הריח הנוראי נשאר במקום שעה ארוכה‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫הדברים אמורים במקומות סגורים כחדרי מדריגות וכדומה‪ ,‬שכל‬ ‫אותם רבים העוברים במקום ונכשלים במחשבת איסור‪ ,‬האשה‬ ‫ההיא תשא את עונה!‬ ‫‪ ÌÈÈÒ‬המגיד את דבריו המעוררים‪ ,‬שעלינו לדעת‪ ,‬שלצערינו‬ ‫ובושתינו המרובה ישנם משפחות רבות הנקראות "חרדים"‬ ‫שכל אורחות בני משפחתם זועקת‪' ,‬בתורה אין אנו מאמינים‪,‬‬ ‫ובחוקותיה איננו מתחשבים'‪ ,‬ועליהם נאמר "סורו נא מעל אהלי‬ ‫האנשים הרשעים האלה‪ ...‬פן תספו בכל חטאתם"‪.‬‬ ‫·‡‪ Ì˙Â‬הימים ערכו גם כן 'כנס לנשים'‪ ,‬בהם תיארה אחת‬ ‫מהרבניות את הרגע המרגש והמרטיט אליו אנו מצפים ומייחלים‬ ‫כל ימינו‪ ,‬בו נזכה לשמוע את קול שופרו של משיח צדקינו ואת‬ ‫ההכרזה הגדולה לצאת לקבל את פניהם של אבותינו ואמותינו‬ ‫הקדושים והטהורים שקמו בתחיית המתים‪.‬‬ ‫‪ ˙ÚÎ‬עלינו להתבונן‪ ,‬שאלה הרבנית‪ ,‬האם באותו הרגע שכל אחת‬ ‫תמהר לחפש את הבגד אותו תוכל ללבוש בכדי לצאת לקבל את‬ ‫פני אמותינו הטהורות‪ ,‬האם המצא תמצא הבגד ההוא בארון‬ ‫הבגדים‪ ,‬או שמחוסר ביגוד נאלץ להשאר ספונים בבושה בבתים‪,‬‬ ‫להציץ מהחרכים ולראות מרחוק את כל האחרות הממהרות לקבל‬ ‫את פניהם‪ ,‬הרי אוי לאותה בושה ואוי לאותה חרפה!‬ ‫·‪ È‬הקהילה ומשפחותיהם יצאו מחוזקים מהכנסים שנערכו‪,‬‬ ‫כאשר הם מקוים שדבר הנבלה תצא ממקומם וביניהם‪,‬‬ ‫והמקום ימשיך להתנהל רק על פי ההלכה הצרופה ללא פשרות‬ ‫ומכשולות‪.‬‬ ‫·‡‪ Ì˙Â‬הימים החל המלמד ר' אליעזר ללמד את ילדי כיתתו‬ ‫את האותיות הסופיות‪' ,‬מנצפ"ך'‪ ,‬כאשר הוא מלמדם‪ ,‬שיש 'פּ"ה‬ ‫סופית' ו'פ"ה סופית'‪ .‬ההורים שמעולם לא שמעו שיש אות 'פּ"ה‬ ‫סופית'‪ ,‬באו למלמד בטענות‪ ,‬מדוע הוא מלמד את בנם אות‬

‫שאינה קיימת‪ ,‬אך הוא פטרם בטענה‪ ,‬שלא יראו בפני בניהם את‬ ‫ה'עמרצות' שלהם בידיעת האותיות‪.‬‬ ‫‪ Ìȯ‰‰‬פנו אל ההנהלה וטענתם בפיהם‪ ,‬שכל הסיבה שלא‬ ‫שילחוהו מעבודתו במלמדות‪ ,‬למרות התקלה החמורה שהגיעה‬ ‫מחמתו היתה‪ ,‬בדבר היותו מלמד מומחה‪ ,‬אך אם כעת התברר‬ ‫שהוא מן ה'משכילים' ומלמד לבנינו דברים שלא שערום‬ ‫אבותיהם‪ ,‬ממציא מליבו אותיות חדשות‪ ,‬ועוד טוען על ההורים‬ ‫בדבר עמרצותם‪ ,‬אם כן‪ ,‬מן הראוי לפטרו כמה שיותר מוקדם‪,‬‬ ‫ויצטרכו למצוא מלמד זמני שימלא את מקומו‪ ,‬עד אשר ימצא‬ ‫המלמד המתאים שגם יראתו קודמת לחכמתו‪.‬‬ ‫‪ ȯ·Á‬ההנהלה שבדקו את תלונות ההורים לעומקם‪ ,‬שמעו מפי‬ ‫הכל את אותם התשובות‪ ,‬שהמלמד אכן לימדם אות חדשה‬ ‫שלא נשמע כדבר הזה‪ ,‬ולכך‪ ,‬עוד באותו היום שלחו אליו מכתב‬ ‫פיטורין שנכנס לתוקפו מיידית‪ ,‬כאשר הם כותבים בצידו‪ ,‬שכל‬ ‫עניני הממונות המגיעם לו‪ ,‬יקבלם עד הפרוטה האחרונה‪ ,‬הכל כפי‬ ‫שיפסק על ידי בית הדין דמתא בראשות המרא דאתרא‪.‬‬ ‫¯' אליעזר שקיבל את מכתב הפיטורין‪ ,‬נזעק שפיטרוהו על לא עול‬ ‫בכפו‪ ,‬ולכך פנה ל'בית הדין'‪ ,‬בבקשת 'דיון דחוף' בענין פיטוריו‪,‬‬ ‫ועוד באותו היום התיישבו דייני בית הדין לדון בענינו‪.‬‬ ‫·‪ ÍωÓ‬הדיון טען 'מנהל התלמוד תורה'‪ ,‬שהאמת היא שמן הראוי‬ ‫היה לפטר את המלמד מתפקידו זה עידן ועידנים‪ ,‬וזאת מחמת‬ ‫הפירצה החמורה בחומות הקדושה של העיירה שנפרצה מביתו‪,‬‬ ‫מה גם שבעת התמנותו למלמד הוא התחייב לנהוג בכל אורחותיו‬ ‫כהוראתו של המרא דאתרא שליט"א‪ ,‬ולמרות הוראותיו המפורשות‬ ‫בענין קדושת המחנה‪ ,‬הוא לא שעה אל הדברים‪ .‬ובמיוחד שאדם‬ ‫שאינו מנסה לחנך את בני ביתו לבל יהוו מכשול‪ ,‬וודאי שאינו‬ ‫ראוי ללמד את בנינו הטהורים את האותיות הטהורות והקדושות‪,‬‬ ‫ולכך המתנו לשעת הכושר כפי הכרעת המרא דאתרא‪.‬‬ ‫‪ ,˙ÚÎ‬אמר מנהל התלמוד תורה‪ ,‬כאשר המלמד נהג כמנהג‬ ‫המשכילים מקדמת דנא‪ ,‬שהמציא מדעתו אות חדשה שלא‬ ‫קיבלנוה במסורת ואף אינה קיימת‪' ,‬פּ"ה סופית'‪ ,‬הגענו למסקנא‬ ‫ששעת הכושר הגיעה‪ ,‬וזה הזמן לבער את הנגע ממחנינו‪ ,‬בשילוחו‬ ‫של המלמד מתפקידו‪ ,‬ויחד עם זה‪ ,‬שיעבור להתגורר במקום‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫‪ ˙˘˜·Ï‬דייני בית הדין‪ ,‬ר' אליעזר הגיב לטענות החמורות‬ ‫שהושמעו נגדו‪ ,‬וכה היו דבריו‪ :‬על עיקר הדברים שמחמתם‬ ‫סילקוני ממשרתי עליהם דברתי‪ ,‬שלא רק שאין רבני הנהלת‬ ‫ה'תלמוד תורה' בקיאין בכ"ד ספרים על בורים‪ ,‬אלא אפילו פירוש‬ ‫רש"י עה"ת‪ ,‬שנפסק בשו"ע שיש ללמוד בכל שבוע‪ ,‬ככל הנראה‬ ‫הם אינם לומדים‪ ,‬שאם אכן כן‪ ,‬הם לא היו באים כלפי בטענות על‬ ‫שהמצאתי אות חדשה‪.‬‬ ‫‪ ÌÈÈÈ„‰‬הרהרו קמעה בדבריו‪ ,‬שהרי במושכל ראשון דברי הנהלת‬ ‫התלמוד תורה צודקת‪ ,‬שלא זכור להם שיש אות 'פּ"ה סופית'‪.‬‬ ‫ומאידך‪ ,‬ר' אליעזר טוען שאות זו מופיעה בכתבי הקודש ואף‬ ‫בפרש"י עה"ת‪.‬‬ ‫‪ ¯Á‡Ï‬כמה רגעים נזכר ה'אב בית דין'‪ ,‬שאכן יש פסוק שבו מוזכר‬ ‫תּוֹסףּ על דבריו פן יוכיח‬ ‫'פּ"ה סופית'‪ ,‬והוא בספר משלי )ל' ו'(‪" ,‬אל ְ‬ ‫'תּוֹסףּ' מנוקדת ב'פּ"ה סופית'‪ ,‬וכפי שכתב שם‬ ‫ְ‬ ‫בך ונכזבת"‪ ,‬ותיבת‬ ‫ב'מנחת שי' שה'פ"ה' מודגשת‪ ,‬ואף רש"י בפירושו עה"ת בפרשת‬ ‫בראשית )ג' ג'( מזכיר תיבות אלו מהפסוק‪.‬‬ ‫‡·‪ ,Ï‬הוסיף האב"ד ואמר‪ ,‬ראשית‪ ,‬למרות שאכן מצאת 'אות'‬ ‫שאינה ידועה לציבור‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬לא היתה לך את הרשות לשנות‬ ‫את 'מסורת הלימוד' שאנו מנחילים לבנינו‪ ,‬בלא ליטול את רשותו‬ ‫של המרא דאתרא‪.‬‬ ‫‪ ¯˜ÈÚÏÂ‬טענות ההנהלה ובני המקום על אורח חייהם של בני‬ ‫משפחתך‪ ,‬אמרו דייני בית הדין לר' אליעזר‪ ,‬טענותיהם חזקות‬ ‫ומוחלטות דיים בכדי להוציאך ממשרתך‪ ,‬במיוחד לאחר שהוזהרת‬ ‫על כך כמה פעמים‪ ,‬ועצם מגוריך במקום מהווים פירצה חמורה‬ ‫בחומת הצניעות והטהרה‪ .‬וכל טענותיך בדבר מקומות אחרים‬ ‫שאינם נוהגים כדת וכדין‪ ,‬הנם טענות של הבל‪ ,‬ומנהגי שטות‪,‬‬ ‫שאין להתייחס אליהם כלל‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬עלינו לישא תפילה לפני שוכן‬ ‫מרומים שיערה גם עליהם רוח טהרה‪ ,‬ויחזרו בהם מהנהגותיהם‪.‬‬ ‫‪ ‰¯È˙È‬מזאת אמרו הדיינים‪ ,‬אורח חייהם של בני ביתך מראה‬ ‫שכפי הנראה הם בדרגה 'גבוהה' כל כך‪ ,‬שאפילו 'יצר הרע' ניטל‬ ‫מהם‪ ,‬וכל הנהגותיהם הם כבעלי 'יצר הטוב' בלבד‪ ,‬אך המצב של‬ ‫שכיניהם אנשי העיירה הם‪ ,‬שהם זכו לקבל גם את ה'יצר הרע'‪,‬‬ ‫וזה תפקידם ועמלם בעולם‪ ,‬להתגבר על יצרם הרע ולעשות רצון‬ ‫בוראם‪.‬‬ ‫‪ ‡Ï‬הבנתי את דבריכם‪ ,‬פנה ר' אליעזר לדיינים‪ ,‬אם אתם טוענים‬ ‫שבני ביתי אינם נוהגים כשורה‪ ,‬היאך יחד עם זאת אתם אומרים‬ ‫ש'יצר הרע' ניטל מהם‪ ,‬הרי אילו ה'יצר הרע' היה ניטל מהם‪,‬‬ ‫לכאורה הם היו צריכים להיות צדיקים ואנשי מעשה‪.‬‬ ‫‪ ˙ÂÚË‬בידך‪ ,‬אמר האב"ד‪ ,‬ראשית‪ ,‬צדיקים ואנשי מעשה יש‬ ‫להם יצר הרע והם מתגברים עליו‪ ,‬אך עצם דברינו הם כהמשך‬ ‫לטענותיך ב'התחכמותך' בלימוד הילדים את אות ה'פּ"ה סופית'‪,‬‬ ‫בהם התלוננת על ההנהלה שלא למדו חומש עפרש"י‪ ,‬ואתה הוא‬ ‫הבקי בחומש עפרש"י‪ ,‬בחוסר הבנתך את דברינו אתה מגלה את‬ ‫בקיאותך בתורה ובפרש"י‪ .‬הנה באותה פרשה בה מצאת בפרש"י‬ ‫את האות 'פּ"ה סופית'‪ ,‬בה עפרש"י מפורשים דברינו‪.‬‬