Guilyon Divrei Torah Kippour 5770

‫‪ ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫שנת תש״ע ‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫שיחת התעוררות‬ ‫י״ג מידות תשס״ט ‪ -‬בבית מדרשינו בב״פ‬ ‫מעלת וסגולת ימים אלו‬ ‫עומדים אנו בעשרת ימי תשובה שהם ימים גדולים‪ ,‬ימים של‬ ‫׳דרשו ה׳ בהמצאו׳ ‪ -‬שמתגלים בהם חלקים עמוקים הגנוזים‬ ‫בנשמה שלכל יהודי‪,‬שאינםמתגליםכלהשנה‪.‬ובפרט יוה״כ שאין‬ ‫בו אכילה ושתיי׳ ‪ -‬מעין עוה״ב‪ ,‬דהיינו שמתגלה הבחי׳ של ׳כל‬ ‫ישראל יש להם חלק לעוה״ב׳ )סנהדרין פ״י מ״א( ‪ -‬ואפי׳ חוטא‪,‬‬ ‫שהוא גילוי עומק קדושת ישראל‪ ,‬שסוכ״ס הרי נקרא ישראל‪,‬‬ ‫ו׳ישראל אע״פ שחטא ישראל הוא׳ )סנהדרין מד‪ .(.‬שקדושת‬ ‫׳ישראל׳ הוא ענין הכי קדוש‪ ,‬והשי״ת משתשע בשעשועים הכי‬ ‫גדולים ששייך עם עמו ישראל‪ ,‬ושעשועים אלו מתגלים בימים‬ ‫אלו והיינו שהשי״ת מגלה בימים אלו השעשועים הכי יקרים‬ ‫שיש לו‪ ,‬ואין להאדם היכולת והכח להעריך ולמדוד ערך קדושה‬ ‫זו‪ ,‬שכן חלקו החיצוני אינו מכיל חושי הבחנה לעמוד על גודל‬ ‫ערך יקר קדושת נשמתו‪ ,‬רק שיש זמנים שהם עידני רצון שבהם‬ ‫מגלה השי״ת זאת הקדושה‪ ,‬וכמובן שיש מדריגות בזה ‪ -‬כמה‬ ‫מגלה‪ ,‬אבל ודאי שהוא זמן מסוגל להגיע לזה‪ ,‬וכשזוכים להשיג‬ ‫מקום זה‪ ,‬מתעלים על העבירות ומקבלים כח לשוב עליהם‪ ,‬ואף‬ ‫זוכין לכפרת העוונות‪.‬‬ ‫והשם ׳ישראל׳ הוא שם הכי קדוש‪ ,‬עד שכשמזכירים בשמים‬ ‫את השם הקדוש הזה‪ ,‬רועדים כל המלאכים בכל העולמות‪,‬‬ ‫ומתבטלים בביטול גמור ומעריצים ומשבחים‪ ,‬בידעם שזהו‬ ‫הדבר הכי קרוב שיש לו להשי״ת בעולמו ‪ -‬קדושת ישראל‪.‬‬ ‫וכן מתאר השי״ת את עצמו בתוארים ׳קדוש ישראל׳‪ ,‬׳מלך‬ ‫ישראל׳‪ .‬ובחינות אלו מתגלים בימים אלו‪ ,‬שמתחילים בר״ה‬ ‫בהמלכת השי״ת ל׳מלך׳ ישראל‪ ,‬ומסיימים ביום הקדוש‬ ‫בבחינת ׳קדוש ישראל׳‪.‬‬ ‫והתפקיד בזמן כזה הוא ׳אחזתיו ולא ארפנו׳ )שה״ש ג‪ ,‬ד(‪,‬‬ ‫שאם זכו כבר להשתמט ולהתעלות מעל החטאים‪ ,‬צריכין‬ ‫לאחוז בכך באופן של ׳ולא ארפנו׳ ‪ -‬שלא ירפה הימנה לעולם‪,‬‬

‫גליון דברי תורה‬

‫וגם צריך להביאו בפועל לידי מעשה ‪ -‬׳עד שהבאותיו אל בית‬ ‫אמי ואל חדר הורתי׳ )שם(‪.‬‬ ‫וכל ימי תשרי עד שמנ״ע סובבים על השגת היחודא שלים‬ ‫שמתגלה בשמנ״ע‪ ,‬וביוה״כ ‪ -‬יום הקדוש‪ ,‬הוא היום שבחי׳‬ ‫עולם הבא של כל ישראל מתגלה בה‪ ,‬וממילא מסוגל לזכות‬ ‫להצלחות נוראות ‪ -‬ובאמת זה לבד שעוברים יום הכיפורים‬ ‫הוא כבר הצלחה גדולה‪ ,‬אבל בנוסף לזה מה שמוטל עלינו‬ ‫מחובת העבודה הוא שנשתדל להשתנות לגמרי‪.‬‬ ‫ולא נדבר מאותם האנשים שנגשים אל חודש תשרי‬ ‫בצורת העברה בעלמא‪ ,‬כמי שצריך לסדר איזה ענינים‪ ,‬בלי‬ ‫שום התייחסות רצינית )‪ -‬ערלעדיגן דעם תשרי(‪ ,‬אומרים‬ ‫סליחות‪ ,‬מתירין נדרים‪ ,‬הולכים לתשליך‪ ,‬מסובבים כפרות‪,‬‬ ‫ואח״כ אתרוג‪ ...‬שכן הרבה יש מה לעשות ולסדר‪ ,‬ואם עשה‬ ‫הכל כנכון אבל בדרך פשוטה‪ ,‬ויוצא מהתשרי כמו שנכנס ‪-‬‬ ‫על אף שהכל חשוב וגם מועיל‪ ,‬אבל בודאי שלא לזאת היתה‬ ‫הכונה‪ ,‬רק נדבר אל אותם עובדי השם‪ ,‬שאכן עובדים בימי‬ ‫אלול וחודש תשרי למצוא פתח ולפתוח איזה שער בעבודה‪.‬‬ ‫ויש ענין שמעיק להרבה עובדי השם‪ ,‬שכן עובר עוד תשרי‬ ‫ועוד תשרי וסברו שאחר תשרי הזה כבר ישתנו לגמרי‪ ,‬וקיוו‬ ‫שאחר עשרת ימי תשובה ויוה״כ תתעורר מהפיכה גדולה בנפשם‪,‬‬ ‫ולדאבונם אינם נפגשים באותו השינוי מצב ומרגישים כמעט‬ ‫כמו שהי׳ לפניו‪ - ,‬שעל אף שיודעים שבודאי הועילו משהו‪ ,‬וגם‬ ‫אולי אחר תשרי זה אכן נשתנו קצת‪ ,‬שבלעדיו היו בדרגא נמוכה‬ ‫וגרועה יותר‪ ,‬אבל עכ״פ לא נתמלא כיסופם שתתעורר בקרבם‬ ‫מהפיכה גדולה יותר שתעזור להם להשתנות לגמרי מן הקצה אל‬ ‫הקצה‪ .‬ובכן צריכין ׳זיך אדורך‪-‬רעדן׳ )‪ -‬לשוחח יחדיו( בענינים‬ ‫שאכן מסוגלים לעורר מהפיכה בנפש‪ ,‬ולקבוע שינוי בשיגרת‬ ‫החיים הרגילה שכל כך קשה להשתמט הימנה‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫א‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫בדרך אגב ‪ -‬מה ששללנו דרך מחשבת ההמון הניגשים אל‬ ‫חודש תשרי באופן העברה בעלמא ‪ -‬הנה לא ללמד על עצמו‬ ‫יצא אלא על הכלל כולו יצא‪ ,‬שכן באופן כללי סוגי מחשבות‬ ‫כאלו ׳וועלטליכע מחשבות׳‪ ,‬׳בעה״ב׳טישע מחשבות׳ ‪ -‬דרך‬ ‫מחשבת ההמון הנשטפים בזרם ההרגל השטחי‪ ,‬פסולים‬ ‫ומופרכים בשרשם‪ ,‬ואסור לבעל עבודה להיכנע לדרך מחשבה‬ ‫זו‪ .‬שכן דרך מחשבה זו הוא כמי שאומר‪ :‬כבר התעורר ביום‬ ‫שלש עשרה מדות‪ ,‬וכבר עבר יוה״כ‪ ,‬וכבר רקדו )‪ -‬אנגעטאנצען(‬ ‫את ההקפות‪ ,‬אולי בחודש חשון עדיין יהיה ניכר משהו‪ ,‬אבל‬ ‫נמתין קצת על חודש כסלו‪ ,‬אז כבר לא יישאר כלום מכל‬ ‫ההתעוררות‪ ,‬ואף מוכן להבטיח ולהשקיע כסף ע״ז ‪ -‬כן פועל‬ ‫הילוך מחשבה זו‪.‬‬ ‫והאדם בטבעו מתרגל מאליו לחשוב כן‪ ,‬שהרי זוכר ויודע כל‬ ‫מה שעבר עליו בכל התקופות‪ ,‬עד שמתרגל לדרך מחשבה זו‪,‬‬ ‫וגורם שבמשך הזמן גם כל ההתעוררות נכבשת תחת הנהגת‬ ‫׳מצוות אנשים מלומדה׳‪ ,‬שמתעורר‪ ,‬ואחריו‪ ...‬לא כלום! ובכן‬ ‫צריך לקבוע בנפשו שכלל מחשבת ההמון ‪ -‬כל אלו המחשבות‬ ‫שנגדרים בגדר מחשבות עולם כמנהגו נוהג‪ ,‬הם מחשבות‬ ‫שהעובד השם צריך לפוסלם מיד בהתעוררם לכתחלה‪ ,‬ואסור‬ ‫לו לחשוב בהם‪ ,‬רק יסלוד מהם מיד‪.‬‬ ‫וננקוט דוגמא המוכיחה מרחק רב וחד בין ב׳ דרכי מחשבות‬ ‫אלו‪ .‬כי הנה חז״ל אומרים )נדה ל‪ (:‬׳משביעין אותו תהי‬ ‫צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק‬ ‫אתה היה בעיניך כרשע׳‪ .‬יתבונן המתבונן כיצד יש לחשוב;‬ ‫הרי מדברים אף באופן שכל העולם כולו אומרים עליו שהוא‬ ‫צדיק‪ ,‬וחז״ל מצווים ׳אתה היה בעיניך כרשע׳‪ .‬ופלא הוא‪ ,‬וכי‬ ‫שייך לחלוק על כל העולם? האם כל העולם טועים? כל העולם‬ ‫אינם יודעים ורק אתה יודע?! ‪ -‬עם דעת בעה״ב אי אפשר‬ ‫להבין זאת‪ ,‬שכן בודאי לפי דרך מחשבה זו אכן העולם צודקים‬ ‫ולא אתה‪ ,‬רק שצריך לקנות דרך מחשבה מרוממת ודעת תורה‬ ‫אמיתית‪ ,‬׳ארויסהאבן דעם ענין׳ )‪ -‬להבין הענין על בוריו(‪,‬‬ ‫ואז יזכה לעמוד על האמת שבו‪ .‬ולא נרד עכשיו לבאר שורש‬ ‫הענין‪ ,‬שכן אין זה ענינינו כאן‪ .‬אבל זה ודאי שצריך איזה סוג‬ ‫שכל מיוחדת של תורה להבין הענין על בוריו‪ ,‬ועל ידו יתברר‬ ‫לו שאכן שייך להחזיק עצמו לרשע ‪ -‬בלי שום נדנוד ספק‪ ,‬בו‬ ‫בזמן שכל העולם מחזיקים אותו לצדיק‪.‬‬ ‫וכמ״כ בעבודת האמונה של ׳אחכה לו בכל יום שיבוא׳ ‪ -‬הרי‬ ‫פירושו שמאמין ודאי ש׳היום יבוא׳‪ ,‬ועל אף שאתמול ושלשום‬ ‫ג״כ חשב אחכה לו בכל יום שיבא ‪ -‬ולא בא‪ ,‬ובכן מדוע יחכה‬ ‫ודאי שהיום יבא – בדיוק היום? אבל ודאי שמחשבה פסולה‬ ‫היא‪ ,‬שכן כך פועלת מחשבת העובד השם ש׳אחכה לו בכל יום‬ ‫שיבא׳ ‪ -‬שמאמין באמונה שלימה שהיום דוקא יבוא‪ .‬ואין כאן‬ ‫המקום לפרש כל הענינים כיצד פועלים‪ ,‬אבל זהו יסוד נחוץ‬ ‫בדרך מחשבת עובד השם‪ ,‬שעובד השם חושב אחרת‪ ,‬ובודאי‬ ‫שצריך להרגיל עצמו לדרך מחשבה זו‪ ,‬והוא לימוד המצריך‬ ‫להשקיע עבודה בכדי להשיגו‪ ,‬שעל זה נבנה כל חכמת העבודה‬

‫גליון דברי תורה‬

‫ חכמת החובת הלבבות והמסילת ישרים וספרי חסידות‪,‬‬‫המלמדים את האדם כיצד יהודי עובד השם צריך לחשוב‪,‬‬ ‫שהוא דרך מחשבה שונה לגמרי‪.‬‬ ‫ואין לחשוש על כך שתובעים ממנו דרך מחשבה שונה‬ ‫מהמון העולם‪ ,‬שהרי אברהם אבינו נקרא אברהם העברי על‬ ‫שם ׳שכל העולם בעבר זה והוא בעבר אחר׳ )בר״ר מב‪ ,‬ח(‪,‬‬ ‫שחלק על כל העולם‪ ,‬שכן כל הרוח וה׳מאדע׳ המקובלת של‬ ‫העולם כמנהגו נוהג‪ ,‬היתה לעבוד עבודה זרה‪ ,‬והיה אצלם‬ ‫לדבר פשוט ומקובל‪ ,‬והוא חלק והתריס נגד כל העולם‪ ,‬ועל‬ ‫שם זה נקראים אנו ׳עברים׳‪ ,‬שאנחנו חייבים להחזיק עצמינו‬ ‫מ׳עבר׳ השני של מחשבות הרגילות אצל המון החיצוני‪ .‬ובכן‬ ‫כשמדברים מעבודת השם‪ ,‬דבר הראשון הצריך לידע הוא‪ ,‬שאי‬ ‫אפשר לו להיכנס להיכל העבודה עד שייפטר מאלו המחשבות‪,‬‬ ‫וצריך לקבל מבט תורתי ודרך הסתכלות שחז״ל קבעו ‪ -‬ועל‬ ‫אף שקשה להבין הכל מיד‪ .‬וגם צריך לידע היאך ללמוד ולהבין‬ ‫כל דבר‪ ,‬אבל זה ברור שלא כמו שהעולם חושבים‪ ,‬שכן הם‬ ‫אינם יודעים מה מדברים‪.‬‬ ‫ולענינינו ‪ -‬מחשבה המונית זו של העברת חודש תשרי‬ ‫בעלמא )‪ -‬אנגעטאנצן א תשרי( והכל הוא כמו שהי׳ מקודם‪,‬‬ ‫בלי שום שינוי רציני‪ - ,‬מחשבה כזו אין לה שום מקום בעבודת‬ ‫השם‪ ,‬שעובד השם צריך להכיר שאף אם עברו כבר חודשי‬ ‫תשרי שלא השיג בהם מה שקיוה‪ ,‬ולא עבר כמו שצריך להיות‪,‬‬ ‫אבל תשרי זה ‪ -‬הבא עלינו לטובה‪ ,‬בטח יעבור באופן הראוי‪,‬‬ ‫ובודאי בתשרי זה אזכה שתתעורר מהפיכה גדולה בנפשי‪,‬‬ ‫ובודאי אזכה למה שאני מקווה ומחכה כבר כל כך הרבה זמנים‬ ‫ועידנים ‪ -‬ורק כך יצליח העובד השם‪.‬‬ ‫ובכן כשמגיע חודש תשרי‪ ,‬והשי״ת אומר דרשו ה׳ בהמצאו‪,‬‬ ‫היינו שהשי״ת סובר שכדאי להשקיע בהמצאת עצמו אל עמו‬ ‫ כלל״י‪ ,‬ובודאי שתבוא לו תועלת עי״ז‪ ,‬והשי״ת סובר שכדאי‬‫ליתן יוה״כ לכלל״י לכפרת עונות‪ ,‬והיינו שהשי״ת אינו סובר‬ ‫שהוא ככה ‪ -‬כהעברה בעלמא‪ ,‬רק מוכן לגלות ולעשות דברים‬ ‫נוראים ונפלאים‪ ,‬משום שסובר שכדאי להשקיע‪ ,‬ובודאי‬ ‫השי״ת צודק בזה‪ .‬ובכן עבודתינו הוא להשתדל להתאים‬ ‫עצמינו למצב זה‪ ,‬ואזי בודאי שנראה ונשיג נפלאות ונוראות‬ ‫בזה הענין של תשרי‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫להגביה את ה׳סטנדרט׳ הרוחני‬ ‫ובכן נרד להתבונן במה שניתן לזכות‪ ,‬ומה צריכין לזכות בימים‬ ‫אלו‪ ,‬ונדגיש תפקיד כל אחד הן בתורת יחיד‪ ,‬והן בתורת רבים‪.‬‬ ‫ונתחיל בתפקיד כל אחד בתורת יחיד‪ .‬הנה‪ ,‬מכללי העבודה‬ ‫ ובפרט בזמה״ז ‪ -‬הוא‪ ,‬שלפני שנכנס אדם לעולם העבודה יש‬‫לו להגדיל ולרומם ולהרחיב את ההשגות ‪ -‬מה פירוש עבודת‬ ‫השם‪ .‬דהיינו; יש דבר כזה של השגות בעבודה‪ ,‬והוא כהקדמה‬ ‫ויסוד לפני שנכנסים לעבודה המעשית‪ ,‬שצריכין לרכוש את‬ ‫ההשגה מהו עובד השם‪.‬‬

‫ב‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫וכמו שיש מושג של ׳סטנדרט׳ בחיי עוה״ז ‪ -‬כמה גשמיות צריך‬ ‫כל אדם לרכוש‪ ,‬שכיום הוא ברמה גבוהה מאוד‪ ,‬והצורך ההכרחי‬ ‫מתרבה ומתרחב‪ ,‬כי לפני המלחמה כמעט לא עלה על דעתו של‬ ‫אף אחד שצריך לרכוש רהיטים‪ - ,‬אולי בעיירות הגדולות שגרו‬ ‫אנשים עתירי נכסין ‪ -‬הם רכשו איזה רהיטים‪ ,‬אבל סתם בני‬ ‫אדם היו להם שולחן וכסאות פשוטים ומוזנחים‪ ,‬עד שאם היו‬ ‫צריכין קיסמים לעדות בשרפו הצפרניים ‪ -‬כמנהג חסידים‪ ,‬היו‬ ‫מגררים מהשולחן בסכין‪ .‬ומה גם שכמעט כל הבתים לא היו‬ ‫מסויידים כראוי ‪ -‬אולי קצת צבע סיד‪ .‬ומה גם כל המכשירים‬ ‫שהם הכרחיים לנו‪ ,‬לא היו בנמצא בימים ההם ‪ -‬׳מקרר׳‪ ,‬׳טלפון׳‪,‬‬ ‫בזמנים ההם הי׳ נראה כחידוש נפלא‪ ,‬וכיום אי אפשר לחיות‬ ‫בלעדם‪ .‬מקוה חמה ונקיי׳ בכל יום‪ ,‬ומה גם שמנקים אותו בכל‬ ‫יום ב׳פילטער׳ ‪ -‬לפי ערך זמנים ההם נחשב כקיצוניות ממש‪,‬‬ ‫ומי מדבר מרחיצה כל יום במקלחת ‪ -‬קיצוניות מוזרה ממש‪,‬‬ ‫וכדו׳ וכדו׳ הרבה דברים שלא עלו על דעת דורות שלפנינו נהפכו‬ ‫כיום לצרכים הכרחיים שאי אפשר לחיות בלעדם‪.‬‬ ‫צורות הדירות הרגילות של אנשים בינונים ‪ -‬לא עשירים ‪-‬‬ ‫שאנחנו גרים בהם כיום‪ ,‬היה נחשב בדורות שלפנינו כארמון‪,‬‬ ‫ואם הי׳ בא אחד מדור הקודם ‪ -‬שגר עדיין באירופא ‪ -‬לבקר‬ ‫באחד מהם‪ ,‬לא הי׳ עולה על דעתו שכך נראית דירה רגילה‬ ‫של סתם אדם‪ ,‬כי הרי זהו נראה כארמונו של מלך או מושל‬ ‫הכי גדול‪.‬‬ ‫זכורני‪ ,‬שכשהייתי ילד כבר דיברו מזה שכיום נתרבו הצרכים‪,‬‬ ‫ובתקופה ההיא לא הי׳ עדיין ׳עיר קאנדישן׳ דבר נפוץ‪ ,‬עד כדי‬ ‫כך שכשנכנסתי בילדותי לתוך חדר מקורר‪ ,‬הי׳ ממש כחידוש‬ ‫נפלא‪ .‬וכן מכונות כביסה ויבוש לא הי׳ לאף אחד‪ ,‬והיום חוב‬ ‫מוכרח לכל אחד‪ - ,‬׳סלפון׳ ׳פקס׳‪ ...‬הצרכים הגשמיים נתרבו‬ ‫ונתרחבו מאוד מאוד‪.‬‬ ‫ובאמת ענין זה הוא ג״כ נושא בפני עצמו‪ ,‬אבל אנחנו לענינינו‬ ‫הרי משתמשים בו כמשל‪ .‬והיינו‪ ,‬דכמו כל החזיון הנ״ל הוא ג״כ‬ ‫כשמדברים מצרכים רוחניים ‪ -‬׳סטנדרט׳ הרוחני‪ .‬כי הנה‪ ,‬אם‬ ‫מישהו ירצה להגיד דרשה לאיזה קיבוץ יהודים מחוץ לעיר‪,‬‬ ‫קשה לחשוב מה אפשר לדרוש לפניהם‪ ,‬ועל איזה דבר יכולין‬ ‫לעוררם‪ ,‬או לתבוע מהם ‪ -‬אולי ואולי יוכל לעוררם‪ ,‬שבשבת‬ ‫אחר צהריים יבואו חצי שעה לפני מנחה לשמוע איזה שיעור‬ ‫או דרשה ‪ -‬אולי‪ ,‬אבל לתבוע יותר‪ ,‬בודאי שלא יוכל‪ ,‬ואם יתבע‬ ‫יותר יפגינו לעומתו שהוא קיצוני‪ ,‬ותובע דברים מוזרים שלא‬ ‫שייך אליהם כלל‪ .‬אם יגיד להם שבסוכות מאריכין בנענועים‬ ‫למשך זמן רב‪ ,‬יסתכלו עליו כמי שאינו שפוי בדעתו‪ ,‬כי מה יש‬ ‫להאריך כ״כ בנענועים?!‬ ‫וביאור הדבר הוא‪ ,‬דכמו שהאדם מרגיל השגותיו בעבודת‬ ‫השם‪ ,‬כך נקבעת אצלו ׳נארמאלקייט׳ בעבודה‪ ,‬ויותר מזה‬ ‫נגדר כקיצוניות‪ ,‬ומאוד נפוץ באנשים שמתרגלים לכל מיני‬ ‫הרגליים‪ ,‬וקובעים אותם בנפשם שזהו דרגתם בעבודה‪ ,‬ואם‬ ‫מוסיף עליו מרגיש כקיצוניות‪.‬‬

‫גליון דברי תורה‬

‫ובכן צריך לידע דלפי ערך ההשגות בעבודת השם שהיו‬ ‫בזמנים שלפנינו‪ - ,‬מה שהי׳ נקרא עבודת השם ומה שהי׳‬ ‫מוגדר כבן עליי׳ ובעל מדריגה‪ ,‬ומה שעובדי השם פעלו‬ ‫והשתדלו בעבודה‪ ,‬רחוקים אנו היום מאוד מאותם ההשגות‪,‬‬ ‫ובאמת הא בהא תליא מה שביארנו בריבוי צרכים הגשמיים‪.‬‬ ‫שהרי ׳פארצייטישע יודן׳ של פעם‪ ,‬ואפי׳ הפשוטים שבהם היו‬ ‫מרבים להתענות‪ ,‬אמת ‪ -‬שקיבלנו מאת גדולי דורינו שבזמנינו‬ ‫אלה אין הזמן לסיגופים‪ ,‬אבל בלעדי הסיגופים הלא יכולים‬ ‫לעשות דברים אחרים תחת התענית‪ .‬איך היו נראים התפלות‪,‬‬ ‫וכיצד היו נראים השבתות‪ ,‬כמה הרבו להחמיר בעבודת השם‪,‬‬ ‫ה׳נארמאלקייט׳ של עבודת השם הי׳ בצורה רחבה הרבה יותר‬ ‫מהיום‪ ,‬וכל זה בתקופות לא כ״כ רחוקות‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬כל אחד אצל עצמו בתורת יחיד‪ ,‬יראה לרומם קצת את‬ ‫השגותיו‪ ,‬שלא יקבל התפעלות ממה שנגדר ונקבע כ׳נארמאל׳‬ ‫בדור הזה‪ ,‬כי הרי הוא דור שפל‪ ,‬רק יגביה את ה׳נארמאלקייט׳‬ ‫בעבודת השם‪ ,‬וירומם את ההשגה מהו נקרא עובד השם‪ ,‬הן‬ ‫בתורה והן בהתמדת התורה‪ ,‬הן בתיקון המדות‪ ,‬והן בקדש‬ ‫עצמך במותר לך‪ ,‬וכן בכל הדברים שיהיו בדרגא גבוהה ונעלה‪,‬‬ ‫שכן לא ייתכן שהצרכים הגשמיים יתמלאו בתכלית השלימות‪,‬‬ ‫ולעומתם הצרכים הרוחניים יעמדו בתכלית השפלות‪,‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הלא בודאי שחוב על כאו״א לרומם את ערך ההשגות‬ ‫הרוחניות בעבודת השם‪.‬‬ ‫ומה עוד לקום באשמורת הבוקר ‪ -‬הרי כל יהודי פשוט הי׳‬ ‫משכים לקום באשמורת‪ ,‬הרבה יהודים פשוטים קמו כבר‬ ‫בשעה ארבע שלש‪ ,‬וכיום כמעט שאפי׳ בני תורה אינם קמים‬ ‫באותה שעה‪ ,‬לפחות לקום בחמש שיהיו לו כמה שעות להכין‬ ‫עצמו לתפלה‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לומר תהלים‪ ,‬ולעסוק בספרי יראה ‪-‬‬ ‫מוסר וחסידות‪ ,‬עכ״פ יכין עצמו שהתפלה תהי׳ איזה דבר‪,‬‬ ‫בחיות דקדושה ובמתינות ‪ -‬׳עס זאל זיין א דאווענען׳‪ ,‬שכל זה‬ ‫נחשב בסך הכל ל׳נארמאלקייט׳ בעבודה‪ ,‬ואין מדברים ממה‬ ‫שיש להוסיף ע״ז שבימים שלפנינו הי׳ כל זה דבר פשוט‪.‬‬ ‫צורת המלחמה הרוחנית בעקבתא דמשיחא‪ ,‬והעבודה‬ ‫הנדרשת מאתנו‬ ‫והתפקיד בתורת רבים‪ .‬הנה‪ ,‬דרכי ה׳ נסתרים הם‪ ,‬ואין‬ ‫לנו שום ידיעה במהלך הנהגת השי״ת‪ ,‬שכן ׳הנסתרות לה׳‬ ‫אלקינו׳‪ ,‬אבל יש דברים שאכן נוגעים לנו לדעת‪ ,‬שהם נכללים‬ ‫ב׳והנגלות לנו ולבנינו׳‪ ,‬וצריכין לשים לב להתייחס גם אל‬ ‫הכלל‪ .‬כי הנה‪ ,‬עומדים אנו בתקופת עקבתא דמשיחא‪ ,‬וענין‬ ‫זו תובע מאתנו שנפנה מחשבה אליו‪ ,‬שהרי כבר בדברי נביאים‬ ‫מתנבאים על אותו זמן וגם בדברי חז״ל מוזכרים הרבה פרטים‬ ‫וענינים הנוגעים לזמן עקבתא דמשיחא‪ ,‬מה מחייב הענין של‬ ‫עקבתא דמשיחא‪ ,‬ובכן‪ ,‬אם הנביאים כבר עסקו בזה‪ ,‬וחז״ל‬ ‫נתנו כל הסימנים על תקופת עקבתא דמשיחא‪ ,‬הרי שהוא‬ ‫מחייב ונוגע לכל אחד‪.‬‬ ‫וממילא חוב עלינו לחשוב על זה‪ ,‬ועל אף שאין לנו שום השגה‬

‫ג‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫ואין אנו מבינים כלום בדרכי השי״ת בהבאת משיח‪ ,‬אבל דבר‬ ‫אחד ידעינן‪ ,‬שכל הענין של משיח קשור בד בבד עם מלחמה‬ ‫כבידה נגד הסט״א‪ ,‬והאבקות עיקשת אתו‪ ,‬מלחמת רוחני‬ ‫וגשמי‪ ,‬שהסט״א מתייצב על ה׳ ועל משיחו‪ ,‬בכל תוקף ועוז‪.‬‬ ‫לפני המלחמה דיברו כבר מחבלי משיח‪ ,‬אבל לא עלה על‬ ‫דעתו של אף אחד שהתכוונו לחבלי משיח כאלו‪ ,‬מה שעבר‬ ‫על כלל״י במשך מלחמת העולם האחרונה‪ ,‬שאף אחד לא חלם‬ ‫עד היכן הדברים מגיעים‪ ,‬מה שכלל״י יהיו צריכין לעבור בזה‬ ‫החורבן‪ .‬וממילא‪ ,‬הענין של עקבתא דמשיחא בכלליות מחייב‬ ‫אותנו להרבות בתפלה על ביאת המשיח‪ ,‬והרבה צריכין לשפוך‬ ‫שיח שמשיח יבוא ברחמים ‪ -‬בלי חבלי משיח‪ ,‬והצדיקים הרבו‬ ‫לפעול על ענין זה‪ ,‬וצריכין הרבה המתקות על כך‪ ,‬וצריכין‬ ‫להשתדל ולהרבות מחשבה‪ ,‬שמשיח יבוא ברחמים‪.‬‬ ‫ובזמנינו אלה‪ ,‬שהחבלי משיח הגשמיים נרגעו קצת‪,‬‬ ‫התעוררו לעומתם חבלי משיח רוחניים באופן נורא מאוד‪.‬‬ ‫והמעיין במצב העולם יראה השגחה מיוחדת איך שצורת‬ ‫המלחמה תואמת מכל הצדדים‪ ,‬שכן מצד אחד מתגברים‬ ‫כוחות הטומאה בכל יום מאוד‪ ,‬והשפלות פרשה כנפיה על‬ ‫כל העולם באופן נורא מאוד‪ ,‬עד שחודרת ופורצת לתוך כל‬ ‫גבולי הקדושה‪ .‬וידוע מה שהתבטא הרה״ק מסקווירא זי״ע‬ ‫בהחלטתו לבנות את שיכון סקיוורא יע״א‪ ,‬שכשעבר פעם אחת‬ ‫ברחוב ולא הי׳ יכול לסבול את הזוהמא‪ ,‬התבטא‪ :‬ששמע כבר‬ ‫על טומאת וטריפת אמעריקא‪ ,‬אבל לטומאה כזו לא עלה על‬ ‫דעתו׳ ‪ -‬שהוא הרבה יותר ממה שחשב‪ ,‬שכן הטומאה שאדם‬ ‫סופג בתוכו ברחוב ניו יארק ביום אחד ‪ -‬הפריצות וההשחתה‬ ‫בכל הצדדים ‪ -‬מוגזמת‪ ,‬ומי מדבר מאותם שמוכרחין לצאת‬ ‫למסחר לעיר ׳מאנהעטן׳ שהוא ממש כנכנס אל בית הטומאה‪,‬‬ ‫איני יודע מה יעשה הבן‪ ...‬שהרי כשגוי מדבר‪ ,‬הרי הוא מדבר‬ ‫רק ניבול פה ‪ -‬כל כולו טומאה והשחתה ושפלות‪ ,‬ומה גם כלי‬ ‫המשחית שמתחדשים תמיד ללא הרף ‪ -‬׳אינטערנעט׳ ודומהו‪,‬‬ ‫הרי רואין בבירור שהוא זמן של עקבתא דמשיחא‪.‬‬ ‫ומאידך גיסא נלקחו מאתנו הצדיקים והגדולים של פעם‪,‬‬ ‫ועל אף שלא אלמן ישראל ובכל דור יש צדיקים‪ ,‬ובודאי שגם‬ ‫היום יש צדיקים‪ ,‬שבכל דור מוכרחים להיות צדיקים‪ ,‬אבל‬ ‫כנראה אין להם את אותם הכוחות של התגלות שהי׳ לצדיקים‬ ‫בתקופות שלפנינו‪ ,‬ונמנע מהם הכח להשפיע ולגלות את יד ה׳‬ ‫והשגחתו בצורה גלויה מאוד ‪ -‬במופתים וכדו׳‪ ,‬ובכלל חסרים‬ ‫אותם כוחות ההשפעה התקיפה‪ ,‬שבכוחה לכבוש ולרומם‬ ‫את כל המצב של כלל״י ‪ -‬שכל זה מתנהג כיום בצורה נעלמת‬ ‫מאוד‪ ,‬שאין לנו את אותם הגדולים שמיד כשבאו למחיצתם‪,‬‬ ‫היו מרגישים כמי שהתעלה לעולם אחר‪ ,‬שכן האויר דקדושה‬ ‫העלה כל סביבותם באופן נפלא מאוד‪ ,‬והיתה אפשרות לראות‬ ‫איך נראה צדיק אמת‪ ,‬השב״ק של הצדיק‪ ...‬כל זה הוא כיום‬ ‫בהעלמה מאוד‪.‬‬ ‫ובכלל מצב החסידות בזמנינו סובל מהתדרדרות גדולה‪,‬‬

‫גליון דברי תורה‬

‫שכן החסידות המקורית היא‪ ,‬שהרבי עבד עם חסידיו על‬ ‫מדריגות מרוממות ונפלאות‪ ,‬והגם שדרך החסידות מסתעפת‬ ‫להרבה ענפים‪ ,‬אבל במקורה נבנתה על יסוד העבודה ‪ -‬הרבי‬ ‫עם תלמידיו ‪ -‬על דרגות רמות מופשטות מגדרי האי עלמא‬ ‫לגמרי‪ .‬וכן ניתן להוכיח מזה שאף פעם לא נגיד על מישהו‬ ‫שהי׳ ׳חסיד׳ של המגיד זי״ע‪ ,‬רק נגיד שהי׳ ׳תלמיד׳ של המגיד‪,‬‬ ‫שאז לא הי׳ מושג כזה של חסיד בלי שיהי׳ גם תלמיד‪ ,‬על אף‬ ‫שבודאי גם הסתובבו מן הצד כל סוגי אנשים‪ - ,‬כאלה שבאו‬ ‫להתברך ולהיוושע‪ ,‬וכאלה שבאו להתעורר‪ ,‬אבל בעיקר היו‬ ‫התלמידים שעבדו להשיג מדריגות נוראות בעבודת השם‪.‬‬ ‫והדבר נשתלשל מדור לדור‪ ,‬שבמשך הזמן ‪ -‬לאט לאט ‪-‬‬ ‫נתמעטו הלבבות וההשגות‪ ,‬עד שכיום ניתן לומר שכל מה‬ ‫שנשאר מדרך החסידות נחשב רק כשיירי שיריים‪ ,‬וכמעט‬ ‫שעובדים רק על פשטות היהדות‪ ,‬ואין עובדים על השגות‬ ‫יותר נעלות‪.‬‬ ‫והיינו שנמצאת לפנינו מלחמה כבידה מוחשבת ומתאימה‬ ‫מכל הצדדים‪ ,‬שכן ענין הגשמיות מתרחב ומתפשט‪) ,‬הגם‬ ‫שהוא בעצם טובה אבל למעשה יכול להוות מניעה בעבודת‬ ‫השם(‪ ,‬ולעומתו הרוחניות מצטמצמת ונהיית קשה ‪ -‬כ״כ‬ ‫הרבה גשמיות וכה מעט רוחניות‪ ,‬וכוחות הטומאה מתרחבים‬ ‫ומתאמצים ומשתלטים‪ ,‬ונחשכו כל הגילויים‪ ,‬והתגלות‬ ‫הצדיקים נמנעת‪ ,‬וקשה לפגוש יהודי מרומם‪ ,‬ההשגחה של‬ ‫פעם נתעלמה בתוך הסתר של דרך הטבע‪ ,‬שכן הכל שואלים‬ ‫מיד את חכמי הטבע‪ ,‬והם נהפכים להיות המושלים‪ ,‬כל זה‬ ‫מסתכם להסתר פנים גדול‪ ,‬והרי היא מלחמת גוג ומגוג ‪-‬‬ ‫מלחמה ממשית שהסט״א לוחם קשות על ה׳ ועל משיחו‪.‬‬ ‫וממילא צריכין להתבונן קצת שאנחנו חיים במצב של‬ ‫מלחמה כבידה‪ ,‬וכדי להמתיק את החבלי משיח צריכין‬ ‫להשתדל לעשות העבודה שהשי״ת מצווה לעשות במצב‬ ‫המלחמה הזה‪ ,‬ובודאי שניתנו לנו הכלי זיין להתריס וללחום‬ ‫כנגדו‪ ,‬ויש לנו הכח ללחום אתו לשברו ולהכניעו‪ ,‬שע״י שאין‬ ‫מקבלים שום התפעלות מהמצב‪ ,‬ורק עומדים איתן ועובדים‬ ‫את השי״ת‪ ,‬׳מען ברעכט עס אדוירך׳‪ ,‬הרי זו ההמתקה הכי‬ ‫גדולה על החבלי משיח ‪ -‬ה׳ ישמור שלא יהי׳ צרות‪ ,‬וזוכים בזה‬ ‫להמתיק ולהפך הקליפות שמתגברים כ״כ בעקבתא דמשיחא‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬צריכין להתבונן בזה‪ ,‬ולעשות חשבון הנפש טוב‪,‬‬ ‫שיכול לעמוד בנסיונות של עקבתא דמשיחא‪ ,‬ודבר הראשון‬ ‫הוא שתמיד יתפלל על משיח‪ ,‬ולכוון תמיד שעומדים אנו כבר‬ ‫בעקבתא דמשיחא ומקווים ׳אחכה לו בכל יום ‪ -‬ממש ‪ -‬שיבוא׳‪,‬‬ ‫שכן הסימנים של חז״ל מראים מכבר שהוא זמן שקרובים‬ ‫מאוד לזה‪ ,‬ונקווה שיהי׳ ממש בימינו‪ ,‬אבל עכ״פ צריכין לשום‬ ‫לב לזאת שחיים אנו בעקבתא דמשיחא שהוא זמן מלחמה‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫מסגולות הבהרת האמונה בעקבתא דמשיחא‪ ,‬להשתקע‬ ‫בתורה‪ ,‬ובפרט בפנימיות התורה‬

‫ד‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫אחרי ביאורינו השקפה הכללי שיש להאדם לקבוע בנפשו‬ ‫הן בתורת יחיד ‪ -‬להגביה השגותיו בחובת העבודה‪ ,‬והן בתורת‬ ‫רבים ‪ -‬לישא בעול המצב הרוחני של הדור ‪ -‬דור עקבתא‬ ‫דמשיחא‪ ,‬נפנה לבאר כמה פרטים שהשקפה זאת מחייבת‬ ‫ותובעת בעבודה המעשית שיש להאדם להשתדל בה‪ .‬וכמובן‬ ‫שאי אפשר להרבות בדברים ולבאר הכל‪ ,‬רק לנגוע באפס‬ ‫קצהו‪ ,‬וישמע חכם ויוסיף לקח‪.‬‬ ‫ונתחיל במה שקבענו בגודל ההסתר פנים השורה בדורינו‬ ‫זה ‪ -‬דור עקבתא דמשיחא‪ ,‬וממילא צריכים לקבוע בנפשינו‬ ‫בהירות באמונה שלא לקבל התפעלות מההסתר‪ ,‬וצריכין‬ ‫לעסוק בזה‪ ,‬ואם עוסק בזה אפי׳ קצת יעזרהו השי״ת‪ ,‬ויגלה‬ ‫לפניו אורות נפלאים ונוראים אף בתוך זה ההסתר‪ ,‬שיהי׳ לו‬ ‫כסעד לתומכו לשבור ולהאיר זה ההסתר‪.‬‬ ‫ויש כמה סגולות להבהיר את האמונה‪ ,‬ויש הרבה מצוות‬ ‫סגוליות שבכוחם לשבור זה ההסתר של עקבתא דמשיחא‪.‬‬ ‫הענין הראשון שיש להציע ‪ -‬ולכאורה הוא העיקרי ביותר ‪-‬‬ ‫הוא עסק התורה‪ ,‬שמי שזוכה להתעמק ולהשתקע בתורה‬ ‫יכול להשיג את האורות הנפלאים של חכמת התורה‪ ,‬והקדושה‬ ‫הנשגבה הגנוזה בה‪ ,‬והיא בודאי סגולה נפלאה להרגיש את‬ ‫השי״ת פנים בפנים אף בדור של עקבתא דמשיחא‪ .‬והרי‬ ‫רואין שבזמנינו פתח השי״ת את שערי התורה הרבה יותר‬ ‫מבתקופות הקודמים ‪ -‬הן לתורת הנגלה והן לתורת הנסתר‪,‬‬ ‫שהרי כיום יש גישה להרבה ספרים שלא היו בנמצא בימים‬ ‫ההם‪ ,‬וגם נתרבו הישיבות וכו׳‪ ,‬והרבה יותר קל כיום להשתקע‬ ‫ולהצליח בלימוד‪.‬‬ ‫והיותר מסוגל להבהרת האמונה בעקבתא דמשיחא הוא‬ ‫העסק בפנימיות התורה‪ ,‬דהרי איתא בזוה״ק )ח״ג קכד‪(:‬‬ ‫ש׳האי ספר הזהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי׳‪ ,‬שספר הזוהר‬ ‫היינו; הגילוי הכללי של פנימיות התורה‪ ,‬שהוא אור נפלא‬ ‫ונורא‪ ,‬ומי שזוכה לזה יכול להביט ולהשקיף מבעד כל ההסתר‪,‬‬ ‫ואינו מתפעל מכל החושך והערפל של עקבתא דמשיחא‪ ,‬שכן‬ ‫נפתח אצלו מעיין של קדושה‪ ,‬מעיין של תורה‪ ,‬ששם נתגלה‬ ‫השי״ת‪ .‬וכמובן שיש הרבה מדריגות בזה‪ ,‬וגם יש כאלו שיש‬ ‫להם ידיעה רחבה בלימוד הקבלה‪ ,‬אבל לא מוכרח שלומדים‬ ‫פנימיות התורה‪ ,‬ואף לא נגעו באפס קצה של חכמת הקבלה‪.‬‬ ‫אבל בודאי יש כאלו שאכן שייכים לזה האור‪ ,‬וראויים ללימוד‬ ‫הנ״ל‪ ,‬וצריכין לשאול‪ ,‬ומבקש ה׳ שרוצה ומשתדל להתעלות‬ ‫ולהתרומם‪ ,‬בודאי שהנהגה כזו תביאהו להשיג את האור של‬ ‫פנימיות התורה‪.‬‬ ‫שמירת הברית ‪ -‬כתנאי העיקרי להשגת אורה של תורה‬ ‫ומהתנאים העיקריים להשגתה הוא שמירת הברית‪ .‬ובאמת‬ ‫קשה להגדיר גדרים מסויימים בקדושה הנ״ל‪ ,‬הגם שיש כללים‬ ‫על כך‪ ,‬אבל עומקה קשה להגדיר ממש בפועל‪ ,‬שקדושת‬ ‫הברית צריך להוציא איזה הרגש בנפש שמעורר אצלו שנאה‬ ‫כבושה לכל עניני גשמיות ‪ -‬עד שממש אינו יכול לסובלו‪,‬‬

‫גליון דברי תורה‬

‫שכשמרגיש הנאה גשמית מרגיש כמי שנאנס וככפאו שד‪.‬‬ ‫לישב למנת אוכל ולהשתקע בה כל כולו ‪ -‬בכל החשק‪ ,‬נחשב‬ ‫אצלו כבעל תאוה גמור‪ ,‬והנהגה כזו מאוסה אצלו‪ ,‬שכן עובד‬ ‫השם צריך לסלוד מהנהגה כזו‪ ,‬כי כל ענין האכילה נחשב אצלו‬ ‫כמי שהעמיסו עליו עול כבד‪ - ,‬ועל אף שיכול להיות שאוכל‬ ‫את אותו אוכל שהבעל תאוה אוכל ואולי גם אותה כמות‪ ,‬רק‬ ‫מרגיש בזה כהעמסת עול‪ ,‬ומצדו הי׳ רוצה להתפטר מכך‪ ,‬ואף‬ ‫מתפלל בתפלת ׳ושבור עול הגליות מעל צוארנו׳ שיבא זמן‬ ‫שיתפטר הימנו‪ ,‬שמרגיש סלידה ושנאה לכל תאוות גשמיות‪,‬‬ ‫ואינו נכבש משום תאוה‪ .‬ובפרט כל מה ששייך לאותה תאוה‬ ‫של קדושת הברית מעורר אצלו שנאה וסלידה וגיעול‪) ,‬ואין‬ ‫מדברים מאותם המדריכים שמדריכים בהדרכה פסולה‬ ‫ומופרכת בשורשה(‪ ,‬וזהו פירושו הנכון של קדושת הברית‪.‬‬ ‫ומה שנוגע להנהגה מעשית הוא‪ ,‬שצריך לשמור את העינים‪,‬‬ ‫וגם המחשבה ‪ -‬כמה ששייך לשמור‪ ,‬ואולי קשה בשלימות שכן‬ ‫חז״ל העידו כבר )ב״ב קסד‪ (:‬ש׳הרהור עבירה אין אדם ניצול‬ ‫מהם בכל יום׳‪ ,‬אבל צריך להרחיקם מעליו מיד ולהשליכם‬ ‫בכל מה שאפשר‪ ,‬וברוב ההרגל בזה יומחש אצלו רגש השנאה‬ ‫והסלידה‪ ,‬וזוהי המדה של קדושה בכלל ובפרט בענין הברית‪,‬‬ ‫ששומר הברית מרגיש בנפשו שנאה כבושה לזה הענין‪.‬‬ ‫ואותם הבעלי המסחר שצריכין לצאת לעולם המסחר ‪-‬‬ ‫קשה לי לדבר מזה שכן אין אני עוסק במסחר ‪ -‬צריכין לשאול‬ ‫ולברר כיצד יתנהגו‪ ,‬אבל מאמין אני שיש סייעתא דשמיא‬ ‫והשגחה מיוחדת עליהם‪ ,‬ועם הזמן אין מפריע וגם אין מפסיד‬ ‫להם רוב הדברים שליושבי אוהל היו מפריעים‪ ,‬אבל עכ״פ מה‬ ‫שניתן להגדיר ודאי גם לבעלי מסחר הוא‪ ,‬שצריכין לשמור לא‬ ‫לדבר מה שאין צריכין‪ ,‬ולא להסתכל במה שאינו מוכרח‪ ,‬קשה‬ ‫להגדיר הענין שהרי גם מוכרחין לעסוק עם נשים‪ - ,‬אבל רק‬ ‫מה שמוכרחין ולא יותר‪.‬‬ ‫בכלל יש לבעלי עסקים יותר סייעתא דשמיא‪ ,‬שכן הרבה‬ ‫פעמים מראין להם השגחה יתירה ממה שמראין ליושבי אוהל‪,‬‬ ‫ורואין שמי שנושא ונותן באמונה‪ ,‬ומאמין שהשי״ת מנהיג‬ ‫אותו ומשגיח עליו‪ ,‬פוגש הרבה השגחה בעסקיו‪ .‬שמעתי‬ ‫מהרבה בעלי מסחר שרואין השגחה מיוחדת‪ ,‬ובכן אם הוא‬ ‫בקירבה עם השי״ת‪ ,‬משפיע הדבר עליו חיזוק ותקיפות‪ ,‬שכן‬ ‫מרגיש ששורה אצל השי״ת‪ ,‬והוא הנותן לו כח ועוז להתחזק‬ ‫בכל המצבים‪ ,‬ואף מעלה על ידו ניצוצין‪ ,‬ועליו אומר הכתוב‬ ‫)דברים לג‪ ,‬יח( ׳שמח זבולון בצאתך׳‪.‬‬ ‫עכ״פ יש הענין של שמירת הברית שהוא כתנאי להרגיש ענין‬ ‫פנימיות התורה‪ ,‬ותנאי על הקשר לפנימיות התורה‪ ,‬ופנימיות‬ ‫התורה יש בה הרבה מדריגות‪ ,‬ומי שהוא בדרגא ללמוד‬ ‫פנימיות התורה בודאי יזכה שייפתחו אצלו מעייני התורה‪,‬‬ ‫שהוא אור נורא ונפלא‪ ,‬אור ה׳‪ ,‬אור אלקות ממש‪ ,‬והוא סגולה‬ ‫מיוחדת לחזק את האמונה ולנצח את חושך עקבתא דמשיחא‪.‬‬ ‫ונכלל בזה גם ההתעמקות בעומק לימוד החסידות ספרי‬ ‫הבעש״ט ותלמידיו וכן בספרי מהר״ל וכדו׳‪ ,‬עכ״פ מתעמק‬

‫ה‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫בהאור של עמקות ופנימיות התורה‪ ,‬שכל זה נכלל בהענין של‬ ‫׳בהאי חבורא יפקון מן גלותא ברחמי׳ שהוא שובר מחיצות‬ ‫וחושך של עקבתא דמשיחא‪ .‬וכן ההתעמקות בנגלות התורה‬ ‫ שכן נתגלו ונרחבו גבוליה מאוד‪ ,‬ומי שמתעמק בה יכול‬‫לראות אורות וחכמות התורה וקדושתה הנפלאה של תורה‪,‬‬ ‫וההשתקעות בה היא סגולה נפלאה להרגיש את השי״ת פנים‬ ‫בפנים אף בדור של עקבתא דמשיחא‪ ,‬ולנצח את חשכתו‪.‬‬ ‫עוד מסגולות הבהרת האמונה בעקבתא דמשיחא ‪ -‬תפלה‪,‬‬ ‫קדושת שבת‪ ,‬סיפורי צדיקים‬ ‫עוד ענין שבסגולתו לחזק ולהבהיר את האמונה ‪ -‬היא‬ ‫עבודת התפלה‪ ,‬שבנוסף על זה שניתן לפגוש את ההשגחה‬ ‫העליונה ‪ -‬ע״י עניית התפלות‪ ,‬כדכתיב )דברים ד‪ ,‬ז( כי מי‬ ‫גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה׳ אלקינו בכל קראינו‬ ‫אליו‪ ,‬בנוסף לזה הוי שעת התפלה זמן של אמונה‪ ,‬ובפרט‬ ‫תפלת שחרית שהיא תפילת אברהם אבינו )ברכות כ‪ (:‬שהוא‬ ‫ראש למאמינים‪ ,‬בדואי שהוא זמן שמסוגל לזכות אז לאמונה‪,‬‬ ‫וממילא צריכין להשתדל להתכונן לתפילת שחרית עם הכנה‬ ‫טובה‪ ,‬שכל אחד לפי ערכו יכין את עצמו לתפלת שחרית‪ ,‬ומה‬ ‫גם להתפלל במתינות ‪ -‬מלה במלה‪ ,‬כמש״א חז״ל )ברכות ו‪(:‬‬ ‫׳כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו׳‪ ,‬׳קובע׳ פירושו‬ ‫שהוא אצלו עסק‪ ,‬ואינו כמי שעבר עוד תפלה )‪ -‬אנגעדאוונט(‪,‬‬ ‫רק קובע מקום וזמן כל יום במתינות‪ ,‬ואזי ׳אלקי אברהם׳ ‪-‬‬ ‫פירוש ענין האמונה‪ ,‬׳בעזרו׳‪ .‬ובזוה״ק )תיקו״ז פז‪ (.‬דרש על‬ ‫הפסוק )תהלים קד‪ ,‬כג( ׳יצא אדם לפעלו זה תפלת שחרית׳‪,‬‬ ‫ש׳פעלו׳ ‪ -‬העסק שלו הוא תפלת שחרית‪ ,‬שבזה צריך להרחיב‬ ‫העסק בה‪ ,‬והבעלי מסחר שממהרין לעבודתם‪ ,‬ידעו ש׳פעלם׳‬ ‫היינו תפלת שחרית‪ .‬ובשעת התפלה ‪ -‬משעמד כבר להתפלל‪,‬‬ ‫כבר אינו צריך לעשות כלום‪ ,‬ורק יקח סידור ויאמר מלה במלה‬ ‫במתינות‪ ,‬ובודאי שעם הזמן יעזרהו השי״ת ויפתח לו הארה‬ ‫נפלאה בתפלתו‪ - ,‬וכמובן בתנאים הנ״ל‪ ,‬שיכין עצמו היטב‬ ‫מלפניו‪ ,‬וישתדל שיתפלל באופן ובמקום ובזמן שיש לו יישוב‬ ‫הדעת‪ .‬עכ״פ קביעת התפלה בכל יום‪ ,‬הוא ענין וכח נפלא‬ ‫שיכול לגרום לו לאמונה‪ ,‬ובכלל מרומם את האדם מאוד‪.‬‬ ‫ויש לעורר שאחד הדברים שמסוגלים להארה בתפלה הוא‪,‬‬ ‫התפלה בביהמ״ד שנבנה ונתייסד על תכלית התפלה ברצינות‪,‬‬ ‫וכל הרוצה לזכות להארה בתפלה צריך לבחור להתפלל‬ ‫בבימה״ד כזה שמשתדלים להתפלל בהתלהבות‪ ,‬ועל תכלית זו‬ ‫נתייסד ‪ -‬שמחפשים קדושת התפלה‪ ,‬שביהמ״ד כזה הוא ממש‬ ‫כמקדש מעט שהשכינה שרתת שמה ‪ -‬מעין הביהמ״ק‪ ,‬וע״ז‬ ‫כתיב )יחזקאל יא‪ ,‬טז( ׳ואהי׳ להם למקדש מעט׳‪ ,‬שכן נבנה‬ ‫על תכלית קדושה ולכן הרי הוא מקדש מעט‪ ,‬ובביהמ״ד כזה‬ ‫התפלה שונה לגמרי‪ ,‬שכן נבנה על תכלית ׳ושכנתי בתוכם׳‬ ‫)שמות כה‪ ,‬ח(‪ .‬והוא מהדברים הצריכין תיקון כיצד לייסד‬ ‫ביהמ״ד על נכון‪.‬‬ ‫וכלל התנאים שייסוד ביהמ״ד צריך לכלול הוא; שמתאסף‬

‫גליון דברי תורה‬

‫קיבוץ אנשים רציניים שרוצים להתכנס להתפלל וגם ללמוד‬ ‫ביחד‪ ,‬בתכלית וכונה מאוחדת ‪ -‬שרוצים לעבוד את השי״ת‪,‬‬ ‫ועל שם כונה זו מתאחדים ומיסדים בית כנסת‪ ,‬ומקבלים‬ ‫על עצמם משפיע שסוברים שהוא מוכשר לכך וראוי לאותו‬ ‫איצטלא ‪ -‬להשפיע רוחניות‪ .‬והיינו שהתקבצות לעבודת השם‬ ‫ זהו בית הכנסת‪ ,‬שבית הכנסת פירושו שמתכנסים לעבודת‬‫השם‪ .‬עכ״פ צריכין להשתדל להתפלל בביהכ״נ שמיוסד על‬ ‫רצינות ועבודת השם‪ ,‬וזה גורם חיות בתפלה בכללות‪.‬‬ ‫עוד סגולה להרגשת האמונה היא קדושת שבת‪ .‬שישתדל‬ ‫שלא יהי׳ סתם שבת קודש‪ ,‬רק שיהי׳ כולו לה׳‪ ,‬וכמובן שאין‬ ‫לעסוק בדברים בטלים ‪ -‬ובפרט בהסעודה‪ ,‬שהרי גם סעודות‬ ‫שבת הוא דבר קדוש מאוד‪ ,‬וכמו שנדרש עליו בזוה״ק )ח״ב‬ ‫פח‪ (.‬הפסוק אז תתענג על ה׳ ‪ -‬שהוא זמן נפלא של עונג בה׳‪.‬‬ ‫ומה גם שיתכונן אליה בערב שבת ‪ -‬ילך למקוה ויעסוק בספרי‬ ‫חסידות כהכנה לקבלת שבת‪ ,‬ומתפלל במקום שמתפללין‬ ‫כדבעי ‪ -‬כנ״ל‪ ,‬כ״ז מאוד מסוגל לעורר אצלו הרגש קדושת‬ ‫שבת‪ .‬וכלל גדול הוא‪ ,‬שאם מתנהגים כשורה‪ ,‬במשך הזמן‬ ‫זוכים למדריגות ‪ -‬׳והתקדשתם והייתם קדושים׳‪.‬‬ ‫עוד ענין שמאוד מסוגל להבהרת האמונה היא‪ ,‬סיפורי‬ ‫צדיקים‪ ,‬שכן הוא מהענינים שמאוד מסוגלים לאמונה‪ ,‬שהם‬ ‫ממש מחממים את הלב‪ ,‬וקדושתם ְמחייה את הנפש‪ ,‬ואין‬ ‫מדברים מהמופתים‪ ,‬רק מהקדושה והאור והגילוי וכל הרוח‬ ‫הרוממה שהשרו בעולם‪ ,‬ואין בכך שום ביטול תורה כשעוסק‬ ‫לספר בביתו או לחבריו סיפורי צדיקים‪ ,‬ואף הצדיקים היתה‬ ‫להם עבודה גדולה בזה‪ ,‬כי ענין זה מרומם מאוד ומזכך את‬ ‫כל האויר והסביבה‪ ,‬והוא מעמיד את האדם בהשגות אחרות‬ ‫באמונה ובעבודת השם הכללית‪ .‬ובכלל נמשכת אמונה בדרך‬ ‫סגולה‪ ,‬שכן רואין איך שהשי״ת שרה אתם‪ ,‬ובכל מה שעשו ראו‬ ‫שהשי״ת שוכן בקרבם‪ ,‬ובכל מה שעסקו תפלתם נתקבלה מיד‪,‬‬ ‫ומה גם השראת רוח הקודש‪ ,‬והיתה להם השפעה מיוחדת‪ ,‬עד‬ ‫שבכל פנייתם ניתן לראות את ה׳וה׳ עמו׳‪ ,‬וכשמספרים מהם‬ ‫ממשיכים האור שלהם‪ ,‬וכאילו שנכנסים לעולם אחר לגמרי‬ ‫שממשיך אויר של צדיקים‪ ,‬ומתפטרים מהבלים דהאי עלמא‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫היסוד הכללי לעבודת השם ‪ -‬ההרגש שבלעדיו למה לי‬ ‫חיים‬ ‫עוד ענין שיש לעורר עליו‪ ,‬הוא מה שהשי״ת מחפש שבדור‬ ‫זה יהי׳ מאותם המנדבים את לבם להיות עובדי השם אמיתיים‪,‬‬ ‫אנשים שמחפשים דביקות הבורא‪ .‬ויש כמה כללים מהו נקרא‬ ‫עובד השם‪ ,‬וקשה לדבר הכל אבל ניגע בקצהו‪.‬‬ ‫הנקודה הראשונה והיסודית היא‪ ,‬שהעובד השם קובע‬ ‫הרגש בנפשו תשוקה ורצון עמוק לעבודת השם‪ ,‬עד שנקבע‬ ‫אצלו ההרגש שאם לא יהי׳ עובד השם למה לו חיים‪ ,‬שאינו‬ ‫מוצא שום טעם בחייו‪ ,‬שכן לא למלאות תפקידו שעבורו‬ ‫נברא‪ ,‬למה לו חיים ‪ -‬שאין לו מה לחפש בזה העולם‪ ,‬ואין‬

‫ו‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫לו שום סיבה להסתובב כאן‪ .‬והיינו שעורר בעצמו תשוקה‬ ‫כזו‪ ,‬עד שמרגיש שבלעדי כך אי אפשר ובשום אופן לא שייך‬ ‫אחרת‪ ,‬שאינו מבין איך יכול לחיות כן ‪ -‬וכמופרך מעיקרו‪ ,‬כי‬ ‫הלא לכך נוצר‪ ,‬וזוהי כל מציאותו‪ ,‬ובע״כ יוכרח להגיע לכך‪,‬‬ ‫ תשוקה כזו צריך כל עובד השם לרכוש‪ ,‬ובקצת התבוננות‬‫ביד כל אחד להוציאו אל הפועל‪.‬‬ ‫יאמר נא ישראל‪ ,‬וכי אין הדבר כן? בשביל מה באנו לזה‬ ‫העולם אם לא לעבוד את השי״ת ולמלא התפקיד שנבראנו‬ ‫בשבילו‪ ,‬וכי באנו לזה העולם להסתובב סתם? מה שוה‬ ‫להסתובב?! הלא הי׳ יותר טוב לא להימצא בזה העולם כלל!‬ ‫שבשביל מה יש להסתובב בזה העולם אם לא להיות עובד‬ ‫השם ולידע תכלית החיים מהו?!‬ ‫והוא דבר פשוט מאוד‪ ,‬וכל הרוצה לבוא בשערי העבודה‬ ‫צריך להקדים ולקבוע זאת בנפשו ‪ -‬התשוקה שגנוזה עמוק‬ ‫בתוכו‪ ,‬עד שזה ידחפהו כל ימי חייו‪ ,‬ולא יתן מנוחה ומרגוע‬ ‫לנפשו‪ ,‬עד שממש יפריע מנוחתו ביום ובלילה‪ - ,‬ההחלטה‬ ‫שאני אהי׳ עובד השם‪ ,‬שמוכרח אני להיות מרוצה לקוני‪,‬‬ ‫שהרי אהיה מוכרח לענות לבי״ד של מעלה ‪ -‬כשהשי״ת ישב‬ ‫על כסא דין‪ ,‬תבוא השאלה הנוקבת; פלוני בן פלוני האם היית‬ ‫עובד השם או לא?! ואם לא אוכל לענות‪ ,‬אם כן למה לי חיים!‬ ‫ומחשבה זו מעוררת אותו תמיד לעבודה‪ ,‬ומחייבת אותו‬ ‫לפעולות וקבלות של עבודת השם‪.‬‬ ‫וכמובן‪ ,‬שקבלה שנובעת מתוך השקפה זו‪ ,‬היא קבלה‬ ‫אחרת‪ ,‬ויש לה משמעות אחרת‪ ,‬שכן גנוז מתחתיה רצון‬ ‫עמוק‪ ,‬וכל מה שעושה יעשהו בתוקף אחר לגמרי‪ ,‬ולא‬ ‫שהיום מקבל ע״ע ולמחרתו מתרשל ומזניח‪ ,‬כי עובד השם‬ ‫פירושו שהוא תקיף וקבוע‪ ,‬אמיץ בכל מה שעושה‪ ,‬וממלאו‬ ‫כל ימיו‪ ,‬שכן אם החליט וקיבל עליו להיזהר בתפלה בציבור‪,‬‬ ‫לא יימלט שיתפלל ביחידות‪ ,‬חוץ אונס גמור וכדו׳‪ ,‬ואם קבע‬ ‫לעצמו שיעור באשמורת הבוקר‪ ,‬יחזיקנו כל ימיו‪ ,‬ואף פעם‬ ‫אינו מתרשל או מתמוטט‪ .‬ואם שמור הוא באיסור לשה״ר‪,‬‬ ‫אזי אף פעם לא ייתפס באיסור לשה״ר‪ ,‬ולא פעם כן ופעם‬ ‫אחרת‪ ,‬כאן תפסה אותו הנהגה זו ופעם נכבש להנהגה אחרת‪,‬‬ ‫רק תקיף ואמיץ בכל אשר עושה‪ ,‬וכל זה הוא גילוי מרצון‬ ‫עמוק‪ ,‬שעבודת השם קבועה אצלו לדבר מאוד נחוץ‪ ,‬וזה נותן‬ ‫לו התוקף בכל מה שעושה‪ ,‬ובקביעות זו צריך כל עובד השם‬ ‫להתחיל דרכו בעבודה‪.‬‬ ‫מהתנאים העיקריים לעבודת השם ‪ -‬להימצא תמיד אצל‬ ‫פנימיותו‬ ‫עוד צריך האדם לעשות סביבו ד׳ אמות קדושות‪ ,‬שצריך‬ ‫להיות איש פנימי‪ ,‬וכמו שארז״ל )ב״מ י‪ (.‬׳ד׳ אמות של אדם‬ ‫קונות לו בכל מקום׳‪ ,‬ופירושו; שהד׳ אמות של האדם נחשב‬ ‫כרשות היחיד‪ ,‬שנברא יחידי בעבור שהוא יחידי‪ ,‬שאינו חי‬ ‫בעולם החיצוני‪ ,‬שיש לו תוך ופנימיות‪ ,‬ומכיל בקרבו המחשבה‬ ‫שלפני כל מה שעושה מתבונן מה שהולך לעשות‪ ,‬שהוא נמצא‬

‫גליון דברי תורה‬

‫ה׳פנים׳ שלו‪ ,‬שתמיד‬ ‫׳אצלו׳ )‪ -‬ביי זיך( בכל הזמן‪ ,‬ונמצא אצל ְּ‬ ‫מצוייר לפניו שיש ׳עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר‬ ‫נכתבים׳ ובכן כל מה שעושה הוא עם חשבון‪.‬‬ ‫וכשמדבר עם אדם אין הוא שקוע באותו אדם שמדבר אליו‪,‬‬ ‫רק הוא אצלו‪ ,‬וחושב מתחת לראשו מה ידבר ומה לא ידבר‪,‬‬ ‫מה מותר לדבר ומה אסור וכדו׳‪ - ,‬מחזיק ראש )‪ -‬האלט קאפ(‪,‬‬ ‫וכן בכל דבר‪ .‬והיינו שיש לו הד׳ אמות שהן רשות היחיד שלו‪,‬‬ ‫והוא אצלו ממש‪ .‬וכמובן שיש דרגא יותר גבוה ‪ -‬לא להסיח‬ ‫דעתו מ׳שויתי׳‪ ,‬ובודאי שיש לעבוד גם על זה‪ ,‬אבל אפילו לפני‬ ‫שקנה דרגא זאת‪ ,‬דוקרת לו תחת ראשו המחשבה שהשי״ת‬ ‫מסתכל עליו ואינו יכול לעשות כל מה שרוצה‪.‬‬ ‫ומהדברים הכי מסוגלים לזה הוא שמירת הדיבור‪ ,‬שאם אין‬ ‫׳פנים׳‪ ,‬שכן מסגולת‬ ‫מרבין בדיבור מתהוה ומתמחש אצלו ְּ‬ ‫הפה להוציא את האדם לחוץ ממנו‪ ,‬שתמיד הוא עסוק עם‬ ‫העולם ‪ -‬כיון שמדבר כל הזמן‪ ,‬עומד לפני התפלה ומדבר עם‬ ‫מישהו הרי הוא כבר קשור עם העולם החיצוני‪ ,‬ובדרך ממילא‬ ‫שבשעת התפלה יישאר קשור עם הענין ששח לפני התפלה‪,‬‬ ‫שכן עדיין לא התנתק מאותה שיחה‪ ,‬ולא יוכל לתרץ עצמו‬ ‫בכך על הזנחת הכונה בתפלה‪ ,‬שכן מי ביקש מידך להתקשר‬ ‫לפני התפלה עם השיחה הזאת‪ ,‬שאזי היית נמצא ׳אצלך׳‪ .‬וכך‬ ‫הוא תמיד‪ ,‬כל מי שהיכן שנמצא מדבר ומפטפט‪ ,‬הרי הוא‬ ‫תמיד קשור בחיצוניות ואף פעם לא שרוי אצל עצמו‪ ,‬שאף‬ ‫פעם אינו מתבודד עם קונו‪ ,‬עם ד׳ אמות שלו‪.‬‬ ‫וזוהי המדה של ׳התבודדות׳ ]בברסלב משתמשים עם מלה‬ ‫זו כשם התואר על תפלה בינו לבין קונו‪ ,‬ויותר נכון הי׳ לקרותו‬ ‫׳תפלה בינו לבין קונו׳[‪ ,‬שההתבודדות פירושה שיהי׳ מתבודד‪,‬‬ ‫ויהי׳ נמצא אצל עצמו‪ ,‬וגם יכול לעשות פועל דמיוני ע״ז ע״י‬ ‫שיסתגר בחדר למשך זמן‪ ,‬ובודאי שהוא דבר טוב שלא להיות‬ ‫תמיד מקושר בין אנשים‪ ,‬ויכול ללמוד אז מוסר או סתם לימוד‬ ‫ביישוב הדעת‪ ,‬ולאו דוקא שצריך להתפלל‪ ,‬שאזי מתבודד‬ ‫עם קונו ונמצא הוא אצל הקב״ה‪ ,‬ועסוק במחשבות רציניות‬ ‫ מחשבות כאלו שהעולם החיצוני מפריע להם‪ ,‬שכן הרעש של‬‫כל העולם החיצוני הסוער וההומה מפריע מאוד לעשות חשבון‬ ‫הנפש רציני ולקבל עליו קבלות טובות וכדו׳‪ ,‬ואפי׳ יסתגר‬ ‫בגלל הלימוד ביישוב הדעת ובעמקות‪ ,‬ג״כ מסוגל להתעורר‬ ‫אצלו מחשבות רציניות‪ ,‬כי הרי נמצא בינו לבין קונו‪ ,‬משא״כ‬ ‫אם קשור תמיד בהמון הרועש והסוער‪ ,‬הרי הוא כמי שנמצא‬ ‫תמיד בשדה התעופה שאף פעם לא נמצא אצלו בביתו‪.‬‬ ‫והמפריעים לזה נתרבו כיום מאוד‪ ,‬שהם מעמיסים על‬ ‫האנשים הרבה שעבודים‪ .‬קונה רכב‪ ,‬הרי הוא משעבדו לנסוע‬ ‫לחתונה לחוץ לעיר וכדו׳‪ .‬ובכלל הרעש של העולם נתרבה‬ ‫מאוד ע״י כל הכלים והמכשירים‪ ,‬עד שהאדם לא נמצא עם‬ ‫עצמו אף פעם‪ ,‬כל כך ריבוי התחייבויות ‪ -‬צריך לרוץ לנסוע‬ ‫ומאידך גיסא ה׳סלפון׳ מצלצל תמיד‪ - ,‬מקושר תמיד עם עולם‬ ‫החיצוני‪ ,‬ובכן צריך להתנתק פעם אחד‪ ,‬אינו צריך להחזיק‬

‫ז‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫אצלו ה׳סלפון׳ כל היום ‪ -‬קשה להתריס כל כך‪ ,‬וגם אינו צריך‬ ‫לנסוע ברכב כל הזמן‪ ,‬יכול גם לילך לביהמ״ד רגלי‪ ,‬וכך יוכל‬ ‫לחשוב בדרך איזו מחשבה טובה לפני התפלה ‪ -‬שהולך לפני‬ ‫הקב״ה וכדו׳‪ .‬ובכלל יימצא לו קצת זמן להתבודד עם הקב״ה‬ ‫וגם יכול לדבר אל קונו ‪ -‬אין יכולין להאריך בכל כך הרבה‬ ‫עניינים בפעם אחד ‪ -‬אבל עכ״פ הענין הוא שינתק עצמו‬ ‫מעולם החיצוני ולהיות פנימי‪ ,‬ולהיות אדם כזה שהכוחות‬ ‫החיצוניים סגורים‪ ,‬ועל ידי כך יפתחו לעומתן בדרך ממילא‬ ‫הכוחות הפנימיים ‪ -‬המח נפתח‪ ,‬הלב נפתח‪ ,‬הפנים כולו נפתח‪,‬‬ ‫שאם החיצונית נסגרת הפנימיות נפתחת לעומתה‪.‬‬ ‫ההתעמקות בעבודת השם‬ ‫עוד נקודה‪ .‬הנה‪ ,‬החכמה של עבודת השם עמוקה היא‬ ‫מאוד‪ ,‬וצריכין לעסוק בה ואף להתעמק‪ ,‬לעסוק בספרי מוסר‬ ‫וחסידות עד שיקנה בנפשו מהלך המחשבה שיפרה וירבה‬ ‫לחדש חידושים והארות בעבודת השם‪ .‬שהוא מקצוע רחב‬ ‫וכמו שקבע כבר ה׳חובת הלבבות׳ שהוא מקצוע נפלא ורחב‬ ‫מאוד‪ ,‬כיצד עובד השם חושב וכיצד מתמודד עם כל הנסיונות‬ ‫בעמקות ‪ -‬׳הן יראת ה׳ הוא חכמה׳ )איוב כח‪ ,‬כח(‪.‬‬ ‫ולהבדיל ‪ -‬כמו שנפל העמקות לפסיכלוגים ‪ -‬שיורדים‬ ‫להתבונן בחכמת תכונות האדם‪ ,‬שמתבוננים כיצד האדם‬ ‫חושב ואיך מדותיו פועלות‪ ,‬ובאמת היא נפילה וירידה מחכמת‬ ‫עבודת השם‪ ,‬שכן ע״ז נבנית חכמת עבודת השם‪ ,‬לחשוב כיצד‬ ‫היצה״ר פועל וכיצד היצ״ט פועל‪ ,‬כיצד פועלת מערכת האדם‬ ‫ ה׳פסיכלוגיה׳ של האדם‪ ,‬עם איזה יצה״ר צריך להתמודד‪,‬‬‫שכאשר מתעוררת אצלו הגאוה ‪ -‬למשל‪ ,‬יתבונן בו מאיזה‬ ‫שורש נובע‪ ,‬ואיך לשרש אחריה‪ ,‬ובודאי כשמתבונן בעומק עם‬ ‫מקורות חז״ל ‪ -‬וכמו שהמסילת ישרים כותב שצריך לקבוע‬ ‫זמן על התבוננות‪ ,‬מתבהרת אצלו עמקות חדשה בעבודת‬ ‫השם‪ ,‬וכמובן שהתוצאות יהיו אחרות לגמרי‪ ,‬וכל מי שרוצה‬ ‫להיות עובד השם בעמקות ולא בדרך מצוות אנשים מלומדה‬ ‫צריך להתרגל לזה‪ ,‬שאם לא יעסוק בזה פתוח הוא תמיד‬ ‫להיתפס ולהיכשל במכשולות שהיצה״ר מעמיד לפניו‪.‬‬ ‫ואם הי׳ בכח הבעל חי להתבונן במצודות שהציידים‬ ‫פורשים לתופסו‪ ,‬לא הי׳ נתפס אף פעם לתוך המצודה‪ ,‬שאם‬ ‫הי׳ מתבונן בפוגשו מצודה ‪ -‬קופסא עם בשר‪ ,‬מדוע מונחת‬ ‫כאן פתאום קופסא עם חתיכת בשר שמן כזה‪ ,‬מי הביא אותה‬ ‫לכאן‪ ,‬הלא משהו מוזר קורה כאן‪ ,‬לא היתה נכנסת ולא היתה‬ ‫נצודה‪ ,‬רק מה‪ ,‬אין לה הכח להתבונן בזה‪ ,‬אבל האדם הרי‬ ‫בכוחו להתבונן בזה‪ ,‬וממילא צריך להתבונן במצודות היצה״ר‪,‬‬ ‫אמאי כיום שאין צדיקים מתגברין הנסיונות כ״כ‪ ,‬וגם מתרבים‬ ‫הישגים הגשמיים‪ ,‬הלא בוודאי שפרושה כאן מצודה‪ ,‬ובכן‪,‬‬ ‫אמאי אפול לתוך מצודתו‪ .‬וכך פועל היצה״ר כל משך ימי חייו‬ ‫שמשליך תחתיו מצודות ונסיונות העוקבים אחריו‪ ,‬ומעמיד‬ ‫מצבים שעשויים ללכדו‪.‬‬ ‫ויש דוגמאות לרוב ‪ -‬הנייר יכלה והם לא יכלו‪ ,‬וננקוט אחת‬

‫גליון דברי תורה‬

‫מהם‪ .‬מצוי מאוד שאחד ישמש בתור מרביץ תורה‪ ,‬ובקירבתו‬ ‫נמצא מרביץ תורה אחר שמצליח הרבה יותר ממנו‪ ,‬ומתעוררת‬ ‫בלבו קנאה עליו‪ .‬הרגיל בהתבוננות יתבונן מיד‪ ,‬אמאי דוקא‬ ‫אותו המג״ש שנמצא בקירבתי מצליח כ״כ ואני איני מצליח‪,‬‬ ‫בודאי שהיצה״ר העמיד מצודה בכדי שאכשל בקנאה ושנאה‬ ‫וכדו׳ ובשום אופן לא אתן לו שיצליח‪ ,‬וכדו׳‪ .‬ומי שמתבונן‬ ‫בעמקות העבודה מצליח להיחלץ‪ ,‬ולעומתו מי שאינו מתבונן‬ ‫תמיד הוא בסכנה להיתפס בתוך מצודות ומכשולות היצר‪.‬‬ ‫ולכן ׳ישעי׳ קראו מכשול׳ )סוכה נב‪ ,(.‬שאמר )ישעי׳ נז‪ ,‬יד(‬ ‫׳סורו מכשול מדרך עמי׳‪ ,‬ושורש ׳מכשול׳ הוא‪ ,‬כמו ׳לפני עור‬ ‫לא תתן מכשול׳‪ ,‬והיינו שמי שהוא עור יכולין להעמיד לפניו‬ ‫מכשול‪ ,‬אבל מי שאינו עור אי אפשר להכשילו‪ ,‬וא״כ מי ציוה‬ ‫לך להיות עור ונכשלת‪ ,‬רק מחמת שעוסק בדרך מצוות אנשים‬ ‫מלומדה‪ ,‬זה גרם לו להיכשל‪.‬‬ ‫בבהפטרת יום כיפור אומרים פסוק ׳סורו מכשול מדרך‬ ‫עמי׳‪ ,‬והיינו שביוה״כ צריכין להתבונן בזה לקבל עליו שלא‬ ‫יתן שיוכלו להכשילו‪ ,‬ולשמור עצמו שלא יהי׳ עור ‪ -‬שלא יהי׳‬ ‫פתוח למכשולות‪.‬‬ ‫בדרך אגב יש להבהיר‪ ,‬שכל עובד השם יש לו מקצוע שעסוק‬ ‫אתו באופן כללי‪ ,‬אבל אעפ״כ צריך לידע שאף אם יש לו מקצוע‬ ‫יחידי‪ ,‬אינו צריך להזניח לגמרי דברים אחרים‪ ,‬וכן אומר שלמה‬ ‫בקהלת )ז‪ ,‬יח( ׳טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את‬ ‫ידך כי ירא אלהים יצא את כולם׳‪ ,‬שלכן נברא האדם בב׳ ידים‬ ‫לרמז‪ ,‬שבימין יאחוז עיקר הדבר‪ ,‬ובשמאל יקיים את ה׳גם‬ ‫מזה אל תנח ידיך׳‪ ,‬שהשמאל ג״כ נחשב לדבר‪ .‬ובכן‪ ,‬יש אשר‬ ‫שקועים בלימוד החסידות או קבלה‪ ,‬שכן גם הם נחשבים ודאי‬ ‫למקצועות בתורה‪ ,‬ויש אשר יותר מסוגלים לזה‪ ,‬ויש אחרים‬ ‫אשר שקועים בעיקר בלימוד הלכה למעשה ויש אשר עוסקים‬ ‫בלומדות‪ ,‬ובודאי שבעל לומדות צריך ג״כ לידע קצת הלכה‪ ,‬וגם‬ ‫אינו יכול להזניח חסידות לגמרי וכן עניני אמונה‪ ,‬שכן יהודי‬ ‫חייב לידע ולהכיר איך יהודי חייב לחשוב ומקיים בזה ׳גם מזה‬ ‫אל תנח ידיך׳‪ .‬ובכן על אף שחכמי המוסר היו בעיקר מונחים‬ ‫בחכמת עבודת השם‪ ,‬וזה היה עיקר מקצועם‪ ,‬אבל גם כל אחד‬ ‫על אף שיש לו מקצוע עיקרי שעוסק בו‪ ,‬אבל בודאי ששייך ע״ז‬ ‫ענין ׳אל תנח ידיך׳ ‪ -‬שצריך גם להתעמק ולהתבונן בעבודה‪.‬‬ ‫והרבה יש לדבר בעבודת השם‪ ,‬שהיא חכמה עמוקה ונפלאה‪,‬‬ ‫מה שהדור שלנו צריך לתקן‪ ,‬וגם היתרונות שהדור הזה בידם‬ ‫לתקן יותר מדור שלפנינו‪ ,‬ורק צריך להתבונן וגם לעסוק בהם‬ ‫ובוודאי שייעזר ממעל‪ ,‬וכדכתיב )תהלים פד‪ ,‬יב( ׳לא ימנע‬ ‫טוב להולכים בתמים׳‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫מעלת המרביץ תורה ‪ -‬וחובתו‬ ‫עוד ענין שיש לעורר עליו‪ ,‬כי הנה רואין הרבה פעמים‬ ‫ ובפרט בזמה״ז‪ ,‬שהשי״ת חפץ לזכות את ישראל‪ ,‬ושולח‬‫לפעמים כוחות נפלאות של זיכוי‪ ,‬והרבה פעמים אדם עומד‬

‫ח‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫במצב שיכול לזכות בזכיות נוראות‪ ,‬ורק יש לו איזה מונע‬ ‫שמפריעו ומונעו מזה‪.‬‬ ‫יש כמה אשר נמצאים במצב של זיכוי הרבים‪ - ,‬וכשמדברים‬ ‫מזיכוי הרבים צריכין לידע‪ ,‬שעל אף שיש חיוב לעסוק בעבודת‬ ‫הענוה ולברוח משררה ופרסום‪ ,‬הגם שאין לו לחפש אחריו‬ ‫ממש‪ ,‬שכן מי אמר שאתה בר הכי לכך‪ ,‬וגם לפעמים יש לשאול‬ ‫שאלה על כך אבל אם השי״ת אינה לידו אופן שיכול לזַכות את‬ ‫הרבים ‪ -‬רבים ממש או אף יחידים‪ ,‬בדרך כלל כדאי ושווה לו‪,‬‬ ‫והיא פשוט מתנה שניתנה לו מן השמים ובאופן כללי אסור לו‬ ‫למנוע עצמו מזה‪ .‬ואיתא בחובת הלבבות שהיא זכות הכי גדולה‬ ‫שיכולה להיות‪ .‬ובכלל‪ ,‬וכי להסט״א מותר לעשות הכל‪ ,‬פרסום‬ ‫וכו׳‪ ,‬ואנחנו אסורין לעשות‪ ,‬בודאי שלא‪ ,‬אם השי״ת נותן כח‬ ‫הדיבור של השפעה ומזכה אותו במצב השפעה‪ ,‬בודאי שצריך‬ ‫להשפיע‪ .‬ומי שמונע עצמו מזה עליו הכתוב אומר )משלי יא‪,‬‬ ‫כו; עי׳ רש״י( ׳מונע בר יקבהו לאום׳ ‪ -‬שמי שמונע בר‪ ,‬כל‬ ‫המדינה יקללהו‪ ,‬כיון שהי׳ יכול להפך את כל המדינה‪ ,‬שכן‬ ‫הי׳ יכול להצמיח פירות ופירות מפירות עד שהי׳ יכול להיות‬ ‫לאום שלם‪ ,‬וכל הלאום שהי׳ יכול להשתלשל ממנו יקללהו‬ ‫על שמנע זאת‪ .‬והוא דבר חמור מאוד‪ ,‬שעל מניעה זאת ייתבע‬ ‫בבי״ד של מעלה הרבה יותר מעל דברים אחרים‪ ,‬שהרי היכן‬ ‫היא האחריות שלך כלפי השי״ת‪ ,‬הכי זוהי אהבת השם?!‬ ‫ובכן‪ ,‬יש הרבה שהשי״ת העמיד אותם במצב שעובדים‬ ‫בישיבות ויש להם תלמידים‪ ,‬ובידם להעמיד דורות שלמים‬ ‫ דורי דורות שיקראו על שמם‪ ,‬שהרי כל מג״ש עובר תחת‬‫ידו בכל שנה ושנה בערך עשרים או שלשים תלמידים שהם‬ ‫יעמדו ג״כ דורות‪ ,‬ויש אשר אומרים שיעורים לבעלי בתים‪,‬‬ ‫כוחות נפלאות של זיכוי הרבים‪ ,‬ואף חנן אותם השי״ת בהכח‬ ‫להשפיע‪ ,‬והרבה מהם מזניחים זאת ומאבדים כח זה בידים‪,‬‬ ‫והוא ממש חבל‪ ,‬ועגמת נפש עמוקה‪.‬‬ ‫ויכולין להמתיק ע״ז משל בסיפור ידוע שקרה אצל ה׳חפץ‬ ‫חיים׳ זי״ע‪ ,‬שהי׳ פעם מישהו שהשתכר בפורים‪ ,‬ונכנס אל‬ ‫החפץ חיים ואמר שלא יצא מכאן עד שיבטיח לו שהוא יהי׳‬ ‫שכן שלו בג״ע‪ ,‬כיון שהיום פורים והוא עת רצון לא יירף עד‬ ‫שיבטיחו‪ .‬וכמובן שהח״ח לא רצה‪ ,‬וציוה שיוציאוהו משם‪.‬‬ ‫והוא לא נתן שיוציאוהו ולא הרפה בבקשתו‪ ,‬עד שהח״ח‬ ‫פנה אליו ואמר‪ :‬׳ווייסטו וואס?׳ ‪ -‬כנראה שהי׳ עת רצון ‪ -‬אם‬ ‫אתה מקבל על עצמך מהיום והלאה לא לדבר לשה״ר אזי אני‬ ‫מבטיחך שתהי׳ שכן שלי בג״ע! והנ״ל בשמעו תנאי הח״ח לא‬ ‫רצה לקבלו‪ .‬גער הח״ח‪ :‬הוציאו אותו מעלי‪ - ,‬עמד אצל הג״ע‬ ‫ולא רצה להיכנס!!!‬ ‫ולענינינו‪ ,‬יש אנשים אשר עומדים אצל פתח הג״ע‪ ,‬ואינם‬ ‫רוצים להיכנס‪ ,‬אם השי״ת ממציא תלמידים צריכין לראות‬ ‫לעשות משהו איתם‪ ,‬מדוע יצאו תלמידים אחר שנה שלימה‬ ‫בלי שידעו תכלית שלהם בעולמם ‪ -‬נכון‪ ,‬שמסר שיעור‬ ‫בצורה ברורה‪ ,‬אבל האם אין פה לרבי? או אין לו החוש?‬

‫גליון דברי תורה‬

‫הרי רואה לפניו צעירים שמסוגלים להיעשות לעובדי השם‪,‬‬ ‫ויכולין לצמוח לכלים יקרים‪ ,‬רק שאין מי שיגיד להם איזו‬ ‫מלה בעבודת השם‪ ,‬שהרבה פעמים הוריהם אינם טובים יותר‬ ‫מהם‪ ,‬וכאן עומדים הם אצליך ‪ -‬שנשלחו מן השמים אליך‬ ‫שאתה תדבר אתם בעבודת השם‪ ,‬ובכן‪ ,‬הכי אין לך נשמה?‬ ‫הכי אין לך פה? תסגור הגמרא ‪ -‬ניתן לך ההיתר ‪ -‬לפחות‬ ‫פעמיים בשבוע‪ ,‬ותתחיל לדבר אליהם‪ ,‬קח מסילת ישרים‬ ‫ודבר עם כל הכח והנשמה ׳מהו חובתו בעולמו׳‪ ,‬תספר‬ ‫ממדריגות הצדיקים ‪ -‬ותאיר להם מה שכל בחור יכול לזכות‪,‬‬ ‫עד שתדע ודאי שכשהתלמיד יוצא ממך הוא נתהפך לאדם‬ ‫אחר לגמרי‪ ,‬ואינו אותו שנכנס אליך‪ ,‬שפתחת עיניו לעולם‬ ‫חדש‪ .‬ואם כשהתלמיד יוצא ממך הוא בסך הכל יודע עוד‬ ‫כמה דפים גמרא‪ ,‬מה תענה כשתתבע בבי״ד של מעלה‪ ,‬הלא‬ ‫נתנו לך נשמות כדי שתקיץ אותם‪ ,‬ופשוט הזנחת‪ - .‬לפעמים‬ ‫מגיע אני לישיבות לדרוש‪ ,‬ואני אומר דברים פשוטים‪ ,‬והרבה‬ ‫פעמים מרגיש אני כמי שמחדש חידושים אל התלמידים‬ ‫ שלא שמעום מעולם‪ ,‬וקשה לי להבין אמאי המצב כך‪ ,‬וכי‬‫אין פה למשגיחים ולמלמדים‪ - ,‬הלא עוסקים כ״כ בשיפור‬ ‫החינוך‪ ,‬ובכן‪ ,‬היכן היא הנשמה של המלמד‪ ,‬היכן היא החיות‬ ‫של המלמד‪ ,‬שיידע ש׳חי׳ הוא‪ ,‬ובודאי שהוא דבר שצריכין‬ ‫להתבונן בו‪.‬‬ ‫ואחד הגורמים לזה הוא מה שכל החינוך נתהפך להיות‬ ‫כדבר טכני ומלאכותי‪ ,‬עושה כך ועושה כך‪ ,‬במצב כזה צריכין‬ ‫לעשות כן‪ ,‬ובמצב כזה חייב לעשות אחרת‪ ,‬וכאילו שהאדם‬ ‫הוא מכונה שצריכין להנהיגו )קאנטראלירן(‪ ,‬וכל החינוך נהפך‬ ‫להיות כחיקוי בעלמא‪.‬‬ ‫בדרך אגב ‪ -‬בהזכירני ענין זה של חינוך כדאי לעורר ולהדגיש‪,‬‬ ‫שדרך החינוך הטכני והמלאכותי גורם בכלל להפסיד את הקשר‬ ‫הטבעי של מלמד לתלמידיו‪ .‬זכורני‪ ,‬שבילדותי הי׳ לי מלמדים‬ ‫שלא היו בקיאים בכל אלו ההלכות ‪ -‬בודאי שהי׳ להם דברים‬ ‫שהיו יכולין לשפר בדרך חינוכם ‪ -‬אבל ביסוד הדברים היו‬ ‫מלמדים טבעיים‪ ,‬והיו משקיעים יותר נשמה וחיות בהתלמידים‪,‬‬ ‫ואכן השפעתם חדר לתוך עומק נפש התלמידים‪.‬‬ ‫הי׳ לי מלמד שהי׳ נקרא ׳יארמיט׳ער רב׳ ז״ל ‪ -‬הי׳ נכד מהרה״ק‬ ‫מטשענגער ועל שמו החזיק ביהמ״ד מנוחת אשר‪ ,‬ולפרנסה‬ ‫שימש בתור מלמד‪ ,‬והוא הי׳ מסתכל על הכתה כמו שהוא‬ ‫קהילה‪ ,‬והם כמתפללים בבית מדרשו‪ ,‬וכך ניהל את הכתה‪,‬‬ ‫אמר שיעור‪ ,‬ואף דיבר כל מיני ענינים‪ ,‬וגם במילי דעלמא‪,‬‬ ‫הרבה שמועס׳ן‪ ,‬ברבים ואף ביחידות ‪ -‬בלי דחילו ורחימו‬ ‫שהולך לדבר עם תלמיד‪ ,‬רק הכל באופן טבעי‪ ,‬וכל הכתה הי׳‬ ‫כמו ׳קרעמיל׳‪ ,‬ואף הלכו לביתו לעזור לו ‪ -‬אשתו היתה חולנית‪,‬‬ ‫ואף עזרו לו בביהמ״ד‪ .‬זכורני יום אחד שבא מלויה והוא לא‬ ‫הי׳ מרוצה מההספדים שנאמרו שם‪ ,‬והציע לפני התלמידים‬ ‫שהוא סובר שרבני אונגארין ‪ -‬נכדי החת״ס ותלמידיו ‪ -‬יודעים‬ ‫איך להספיד‪ ,‬ולאו כל אחד יודע איך להספיד שכן הוא אומנות‬ ‫לפני עצמו‪ ,‬והתחיל להציע להתלמידים דוגמא כיצד הי׳ תלמיד‬

‫ט‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫החת״ס מספיד‪ - ,‬שהתנהג אתנו כמו עם בנים ממש‪ ,‬ולא כמי‬ ‫שמנהל עסק‪ ,‬רק כמי שיש לו בית ובני ביתו הם התלמידים‪,‬‬ ‫ואכן השפעתו על התלמידים היתה נפלאה‪.‬‬ ‫וענין זה צריכין המלמדים להתלמד קצת‪ ,‬שאין הוא כמי‬ ‫שיש לו משרה בבית חרושת‪ ,‬רק הם כבנים ממש‪ ,‬וצריכין‬ ‫למסור להם כל מה שביד המלמד למסור‪ ,‬ובפרט הענין הזה‬ ‫שדיברנו לעוררם על עבודת השם שיתהפכו להיות עובדי‬ ‫השם אמיתיים‪ - ,‬פתח מוחם ולבם‪ ,‬דבר דיבורים שצריכין‬ ‫לדבר‪ ,‬וזכותך גדול מאוד‪.‬‬

‫יעזור השי״ת שירבו זכיותינו‪ ,‬ונזכה לנצל אלו הימים ‪ -‬יום‬ ‫י״ג מדות ויום הקדוש ‪ -‬הבאים עלינו לטובה‪ ,‬לגלות עומק‬ ‫הנפש ‪ -‬בחינת עוה״ב הגנוזה בכל אחד‪ ,‬ולהיאחז בה בבחי׳‬ ‫׳אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמי ואל חדר‬ ‫הורתי׳‪ ,‬׳בית אמי׳ זהו הסוכה ‪ -‬כ׳אמא מסככת על בנין׳ )ח״ג‬ ‫שט‪ ,(.‬ו׳חדר הורתי׳ זה שמיני עצרת ‪ -‬שנכנסים אל ביהמ״ד‬ ‫עם כל ההתעוררות‪ ,‬עד שנקבע לדבר של קיימא‪ ,‬עדי נזכה‬ ‫לביאת המשיח בב״א‪.‬‬

‫‪z‬‬

‫שיחה לקראת יום כיפור‬ ‫אירגון שיעורי תורה ‪ -‬ז׳ תשרי תשס״ט‬ ‫‪ ‬על עשי"ת כתוב 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב'‬ ‫)ישעיה נה‪ ,‬ו‪ ,‬ר"ה יח‪ (.‬שהשי"ת ממציא את עצמו בהם לכלל"י‪,‬‬ ‫ובימים אלו בכלל וביוהכ"פ בפרט מתגלים באדם כוחות הנפש‬ ‫חדשים‪ ,‬כוחות נעלים שמצד הנשמה‪ ,‬אשר כל ימות השנה נעלמים‬ ‫הם ואינם מתגלים‪ ,‬שהרי יש לו לאדם הרבה כוחות בנפשו‪ ,‬מהם‬ ‫כוחות שבהתגלות יותר ומהם כוחות נעלמים שאינם מתגלים עד‬ ‫מהרה‪ ,‬וכדחזינן שהאדם אינו עומד בכל עת באותו מעמד אלא‬ ‫יש לו כמה מצבי הנפש‪ ,‬וישנם מצבים בהם נראה האדם שונה‬ ‫לגמרי מכפי שרגיל הוא ליראות‪ ,‬ובימים אלו של עשי"ת ובפרט‬ ‫ביוהכ"פ מתווספים לכל א' כוחות נעלים הבאים לידי גילוי‪.‬‬ ‫ובודאי שנצרכת עבודה לאדם שאכן יהא לו שייכות אל כוחות‬ ‫אלו ושישתוה אליהם‪ ,‬אך כשמשתדל בכך ישנו סיעתא דשמיא‬ ‫לזכות שיתגלו כוחות הנעלמים שבנפשו‪ ,‬וכל א' יכול להרגיש‬ ‫בכוחות אלו ואי"צ להיות בעל מדריגה כדי להרגיש זאת‪ ,‬אלא‬ ‫שבעיקר צריך להשתדל ליאחז בכוחות אלו ולהתעלות על ידם‬ ‫ממצבו הרגיל בבחי' 'אחזתיו ולא ארפנו'‪ ,‬באופן שהתשובה‬ ‫ששב בעשי"ת תהא דבר של קיימא‪ ,‬דישנם בני אדם שיכול לעבור‬ ‫עליהם כל חודש תשרי שבעצם הינו חודש נורא כ"כ‪ ,‬ומושפעים‬ ‫בו אורות נפלאים מאוד‪ ,‬והם מעבירים את כל חודש תשרי‬ ‫ועושים בו את כל מה שצריך לעשות בו‪ ,‬פדיון כפרות ואמירת‬ ‫תשליך וקניית ד' מינים ובניית סוכה וכדו'‪ ,‬ומיד בעבור שמחת‬ ‫תורה וימי חודש תשרי הנה כל זאת נחשב כלא היה‪ ,‬ובודאי שלא‬ ‫על אופן זה ניתנו כל האורות הנפלאים וכל הימים הנוראים של‬ ‫עשי"ת וחודש תשרי‪ .‬והנה בענין יוכ"פ בפרט ובענין התשובה‬ ‫בכלל יש הרבה מה לבאר‪ ,‬דסוגיות עמוקות הן וענינים עמוקים‪,‬‬

‫גליון דברי תורה‬

‫ונבאר במקצת ענינים אלו‪.‬‬ ‫‪ ‬יום הכיפורים נקדים שהנה יוכ"פ הוא יום שאין בו‬ ‫אכילה ושתיה‪ ,‬ובגמ' )יומא עד‪ (:‬ילפינן לעינוי זה ממאי דכתי'‬ ‫לגבי המן 'ויענך וירעיבך ויאכילך את המן'‪ ,‬מה להלן עינוי רעבון‬ ‫אף כאן עינוי רעבון‪ ,‬נמצא דעינוי התענית דיוהכ"פ דומה להעינוי‬ ‫שהי' ע"י המן‪ ,‬והנה באמת הרי אכלו את המן‪ ,‬ומאי דכתיב גבי'‬ ‫'ויענך וירעבך' אין המכוון בכך שצמו ולא אכלו‪ ,‬אלא העינוי‬ ‫שבו הי' מצד דהמן היה מזון רוחני‪ ,‬וכדחז"ל )שם עה‪ (:‬עה"פ‬ ‫'לחם אבירים אכל איש' )תהלים עח‪ ,‬כה( לחם שמלאכי השרת‬ ‫אוכלין אותו‪ ,‬ומכיון שכן הנה להגוף הגשמי ולהרגשים הגשמיים‬ ‫היה זאת כעינוי‪ ,‬והיינו שע"מ שיהא לאדם ישוב הדעת ע"י‬ ‫אכילת המן היה נצרך שיהא איש נעלה וישתוה לדרגא נעלית כדי‬ ‫שאכן תהא לו ישוב הדעת ע"י אכילה זו‪ ,‬דאיש מגושם כפי כמה‬ ‫שהיה מגושם כן הרגיש עינוי באכילת המן‪ ,‬דהגוף הגשמי אינו‬ ‫בא ליתובי דעתא ע"י מזון רוחני‪ ,‬וזהו העינוי שבהמן‪ ,‬ומעתה‬ ‫אם ילפינן לעינוי רעבון ביוהכ"פ מן המן‪ ,‬הרי שגם ענין העינוי‬ ‫ביוכ"פ הוא כענין זה‪ ,‬דאין ענינו הרעבון גרידא שלא לאכול‪,‬‬ ‫אלא ענינו הוא שביוהכ"פ ניזון האדם ממזון רוחני דוגמת המן‪,‬‬ ‫ולהגוף הגשמי יש בכך עינוי‪ ,‬וכדאי' כן מהאריז"ל באריכות‬ ‫דהחמשה תפלות של יוהכ"פ הם נגד החמשה עינויים שבו‪,‬‬ ‫דמה שמתענה הגוף בהעינויים הגשמיים מקבל הוא תמורתו‬ ‫בהתפילות‪ ,‬שזוכים בו למזון רוחני‪.‬‬ ‫‪ ‬בענין כפרת העוונות שביוהכ"פ פליגי רבי ורבנן )יומא‬ ‫פה‪ ,(:‬דרבי סבר שעיצומו של יום מכפר אפי' לשאינם שבים‪,‬‬ ‫ורבנן סברי דמכפר הוא רק לשבים‪ .‬וענין זה צ"ב‪ ,‬מה זאת‬

‫י‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫בעשי"ת 'שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה''‪ ,‬דממעמקי נפש זו‬ ‫שמתגלה בעשי"ת קראתיך ה'‪ ,‬ובזוה"ק כ' בפר' שמות )דף כ‪(.‬‬ ‫עה"פ 'ויהי בימי הרבים ההם וכו' ויאנחו בנ"י מן העבודה ויזעקו‬ ‫וכו' וישמע א' את נאקתם' )שמות ב‪ ,‬כג‪-‬כד(‪ ,‬דבנ"י צעקו אז‬ ‫אל השי"ת צעקה עמוקה כ"כ עד לא יכיל למירחש בשפוותיה‪,‬‬ ‫וגדולה צעקה מכולן שצעקה היא בלב‪ ,‬הדא הוא דכתיב )איכה‬ ‫ב‪ ,‬יח( 'צעק לבם אל ה''‪ ,‬וזו קרובה לפני הקב"ה יותר מתפלה‬ ‫ואנחה ולעולם לא הדרא ריקניא‪ ,‬ואת צעקה זו שמע השי"ת‪,‬‬ ‫וכמו"כ בכל ר"ה צועק כל איש ישראל להשי"ת מעומק נפשו‬ ‫שרוצה הוא להמליך אותו ית'‪ ,‬וצועק הוא על גילוי מלכות שמים‬ ‫וכבוד שמים שיתגלה כבר בעולם‪ ,‬וזהו צעקה עמוקה כ"כ דלא‬ ‫יכיל למירחש בשפוותיה‪ ,‬ומתבטא זאת ע"י השופר‪.‬‬ ‫‪ ‬דר"ה מיירי ג"כ במין צעקה כזו‪ ,‬וכדכתיב בתפילת‬ ‫חנה )ש"א א‪ ,‬יג( 'וחנה היא מדברת על לבה‪ ,‬רק שפתיה נעות‬ ‫וקולה לא ישמע‪ ,‬ויחשבה עלי לשכורה'‪ ,‬והיינו דגם היא התפללה‬ ‫תפלה עמוקה כזו דלא יכיל למירחש בשפוותיה שעל כן רק‬ ‫שפתיה נעות וקולה לא ישמע עד שחשבה עלי לשיכורה‪' ,‬ויאמר‬ ‫אליה עלי עד מתי תשתכרין‪ ,‬הסירי את יינך מעליך‪ .‬ותען חנה‬ ‫ותאמר לא אדוני‪ ,‬אשה קשת רוח אנכי‪ ,‬ויין ושכר לא שתיתי‪,‬‬ ‫ואשפוך את נפשי לפני ה''‪ ,‬והיינו דהנה אי' בזוה"ק )ח"ג רל‪(:‬‬ ‫בכ"מ על ענין 'קשת' דהוא ר"ת תקיעה שברים תרועה‪] ,‬והגם‬ ‫דר"ת תקיעה הוא ת'‪ ,‬מ"מ כן נדרש הוא בזוה"ק דהק' מרמז על‬ ‫תקיעה[‪ ,‬וענינו כנ"ל‪ ,‬שהרי ישנה צעקה עמוקה בלב דלא יכיל‬ ‫למירחש בשפוותיה‪ ,‬אלא שהרבוש"ע נתן לנו עיצה עמוקה‬ ‫האיך לבטא זאת‪ ,‬והוא ע"י השופר שהשופר יכול לבטאות צעקה‬ ‫זו ג"כ‪ ,‬וזהו בי' מה שאמרו חז"ל )ר"ה טז‪ (.‬אמרו לפני בר"ה‬ ‫מלכיות כדי שתמליכוני עליכם‪ ,‬זכרונות כדי שיעלה זכרונכם‬ ‫לפני לטובה‪ ,‬ובמה בשופר‪ ,‬והיינו שמבקש אני ממכם שתאמרו‬ ‫לפני מלכיות‪ ,‬אולם תאמרו זאת מעומק הנפש‪ ,‬וכן את הזכרונות‬ ‫תאמרו באופן שאכן יעורר זכרון למעלה‪ ,‬וזה ע"י שתאמרו זאת‬ ‫מעומק הנפש‪ ,‬וא"ת דעומק זה שבנפש עמוק הוא כ"כ עד שאין‬ ‫כח בידינו לגלותו‪ ,‬וא"כ האיך אפשר לבטא עומק זה שבנפש‪,‬‬ ‫וע"ז מסיק 'ובמה בשופר'‪ ,‬דנתן לנו השי"ת העיצה של שופר שעל‬ ‫ידו יוכלו לגלות עומק כזה בנפש אשר בדרך כלל א"א לגלותו‪ .‬וזו‬ ‫היתה תשובת חנה לעלי‪ ,‬יין ושכר לא שתיתי ואיני שיכורה‪ ,‬אלא‬ ‫צועקת אני להשי"ת צעקה כזו שבאמת א"א לבטאותה בפה‪ ,‬וע"מ‬ ‫לבטאות זאת בא השופר‪ ,‬ומכיון שאין לי שופר ע"כ אין שומעים‬ ‫את קולי‪ ,‬ונשארת הצעקה בלב 'וקולה לא ישמע'‪ ,‬וזהו 'כי אשה‬ ‫קש"ת רוח אנכי'‪ ,‬שצועקת אני צעקה שע"ז בא ה'תקיעה שברים‬ ‫תרועה' לגלותו‪ ,‬ועל כן 'ואשפוך את נפשי לפני ה''‪.‬‬ ‫‪ ‬נפש זה שופך כל איש ישראל את נפשו בעשי"ת לפני‬ ‫ה'‪ ,‬דעשי"ת הינם ימים אשר 'ממעמקים קראתיך ה''‪ ,‬והיהודי‬ ‫מגלה את עומק זה שבנפשו שבו רוצה הוא להיות דבוק בה'‪,‬‬ ‫ואומר 'קויתי ה' קיותה נפשי'‪ ,‬דכהיום מקוה אני להשי"ת‪ ,‬אך‬ ‫בכל השנה איני יכול לומר שהנני מקוה להשי"ת כיון שאינני עומד‬ ‫בדרגא זו‪ ,‬אולם כהיום רואה אני שמה ש'קויתי ה'' היום‪ ,‬בעצם‬

‫ש'עצם היום' מכפר ואפי' אם לא שב החוטא בתשובה‪ ,‬ועוד‬ ‫דאפי' לרבנן דבעי תשובה מ"מ הרי אין הבי' שהתשובה היא‬ ‫שמכפרת‪ ,‬דיוכ"פ הוא המכפר‪ ,‬אלא שע"מ שיוכ"פ אכן יכפר יש‬ ‫בו תנאי שמוכרח החוטא לשוב בתשובה‪ ,‬אך למעשה כתיב 'כי‬ ‫ביום הזה יכפר עליכם' דיוכ"פ הוא המכפר‪ ,‬וצ"ב מה זאת שיום‬ ‫מסויים הוא מכפר‪.‬‬ ‫‪ ‬הוא דהנה ידוע הכלל שכל מה שיש בשנה ישנו גם בנפש‪,‬‬ ‫וא"כ היינו דישנו חלק בהנפש שיש לו שייכות להזמן דיוהכ"פ‪,‬‬ ‫וחלק זה נקרא בחי' הקודש קדשים שבנפש‪ ,‬וחלק זה מתגלה‬ ‫ביוהכ"פ ביום בו נכנס הכהן גדול לקודש הקדשים‪ .‬וקודש קדשים‬ ‫זה שבנפש הוא בחי' עוה"ב‪ ,‬ויוכ"פ גם הוא בבחי' עוה"ב‪ ,‬שהרי‬ ‫אין בו אכילה ושתיה כהעוה"ב שאין בו אכילה ושתיה‪ ,‬והמזונות‬ ‫של עוה"ב הינם מזון רוחני מזונות של נשמה‪ ,‬וכמו"כ הן אלו‬ ‫המזונות של יוכ"פ כנ"ל‪ ,‬והיינו דביוכ"פ מוריד השי"ת את בחי'‬ ‫עוה"ב לעוה"ז‪ .‬ועי"ז מתגלה גם הבחי' שבנשמה שעליה אמרו‬ ‫חז"ל שכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב‪ ,‬ומאמר חז"ל זה הוא‬ ‫באמת דבר פלא שלולי שחז"ל אמרוה הי' קשה בעינינו להבין‬ ‫ששייך ד"ז‪ ,‬ואכן ד"ז הוא מהסוגיות העמוקות שבתורת החסידות‬ ‫והמחשבה‪ ,‬ובאמת צריך ללמוד סוגיא זו בעמקות ולהבין ענינים‬ ‫אלו אך אכהמל"ב‪ ,‬ועכ"פ קושטא הוא שאמרו חז"ל דכל ישראל‬ ‫יש להם חלק לעוה"ב מלבד אלו שמנו חז"ל שם במקומו‪ ,‬ודורשי‬ ‫רשומות סברו שאף לאלו יש ג"כ חלק לעוה"ב‪ ,‬ונמצא שאפי'‬ ‫החוטא הגדול ביותר שחטא ושוב חטא ושוב חטא מ"מ יש לו‬ ‫חלק לעוה"ב‪.‬‬ ‫‪ ‬אם לכל ישראל יש חלק לעוה"ב בע"כ שהבי' הוא‬ ‫שישנו איזה עומק בנפשו של כל איש ישראל שבעומק זה לא‬ ‫חטא‪ ,‬ולא רק שלא חטא בפועל אלא שאף לא רצה לחטוא‪ ,‬ואפי'‬ ‫בשעה שחטא מ"מ היתה לו צעקה עמוקה בעומק לבו שהתנגדה‬ ‫להחטא‪ ,‬ובאה צעקה זו ממקום עמוק כ"כ בנפשו עד שהוא עצמו‬ ‫לא הרגיש בה ולא ידע ממנה‪ ,‬אך עכ"פ היתה לו עומק בנפשו‬ ‫שבה לא רצה לחטוא ועוד צעקה 'גיוואלד' שאינה רוצה בהחטא‬ ‫אלא שכאילו הכריחוה לחטוא‪ ,‬וחלק זה שבעומק הנפש הוא‬ ‫החלק של עוה"ב שיש לכל ישראל‪ ,‬דבעוה"ב יתגלה שישנו חלק‬ ‫זה שבנפש הנק' עוה"ב אפי' אצל הרשע הגדול ביותר ‪ ,‬שמצד‬ ‫חלק זה 'ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא' )סנהדרין מד‪ (.‬וזהו‬ ‫חלקו לעוה"ב‪ ,‬כיון שחלק זה לא חטא‪.‬‬ ‫‪ ‬חלק זה שבהנשמה שהיא נעלית מן העבירות‪ ,‬והיא עומק‬ ‫הנפש שבכל ישראל שאינה רוצה לחטוא‪ ,‬בדרך כלל ישינה היא‬ ‫ונעלמת‪ ,‬וביוכ"פ מתגלית היא באופן גדול‪ .‬ובאמת מתגלית היא‬ ‫בכל אלו הימים של 'דרשו ה' בהמצאו'‪ ,‬אלא שיש בגילוי זה כמה‬ ‫מדריגות עד כמה מתגלה עומק זה‪ ,‬ועד איזו בחי' הוא מתגלית‪,‬‬ ‫ותחלת גילויה הוא בראש השנה ע"י התקיעת שופר‪ ,‬דקול‬ ‫השופר הוא מבטא את הצעקה שבלב ע"י שתוקע בכל כוחו בתוך‬ ‫השופר‪ ,‬ותוקע לתוכו את עומק נפשו‪ ,‬וכנודע שנשימות האדם‬ ‫וקולו זהו נשמת חייו ומבטאת את נשמתו‪ ,‬וכשתוקע בכל כוחו‬ ‫בהשופר הנה בכך מתגלה איזה עומק בנפש שעליה אנו אומרים‬

‫גליון דברי תורה‬

‫יא‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫שהוא מכיון שזיכך את גופו ונעשה 'קדוש'‪ ,‬עי"ז בא למדריגת‬ ‫עוה"ב שבו הגוף והנשמה פועלים כאחד‪ ,‬וגם יוכ"פ הוא כן‪.‬‬ ‫וכן עוה"ב נברא באות י' וכמו"כ יוכ"פ שהוא יום העשירי שייך‬ ‫לעוה"ב שנברא באות י'‪ ,‬ויעק"ב גם הוא נוט' י' עק"ב‪ ,‬דענין‬ ‫יעקב הוא האות י' )בחי' עוה"ב( שיתגלה בעקב וסוף הזמן‪,‬‬ ‫וכמו"כ אי' בחז"ל שיעקב ועשיו חלקו בנחלת ב' עולמים‪ ,‬עשיו‬ ‫נטל את עוה"ז לחלקו ויעקב את עוה"ב‪ ,‬נמצא דעוה"ב הוא חלקו‬ ‫של יעקב אבינו‪ ,‬וזהו מדריגת העוה"ב שמתגלה ביוהכ"פ‪ ,‬שבו‬ ‫מתגלה המדריגה האמיתית של כל איש ישראל‪ ,‬ענין 'תתן אמת‬ ‫ליעקב' וענין תפארת שתפארת לו מעושיה ותפארת לו מן האדם‪,‬‬ ‫וע"כ רבינו הק' שיש לו שייכות מיוחדת ליעקב אבינו כנ"ל הוא‬ ‫אשר אמר שעיצומו של יוהכ"פ מכפר אף בלא תשובה‪ ,‬וזאת‬ ‫מחמת עומק הנפש בחי' אמת שבכל יהודי שמתגלה ביום זה‪.‬‬

‫הוא אשר 'קיותה נפשי' בכל עת להשי"ת‪' ,‬ולדברו הוחלתי'‪ .‬וזהו‬ ‫העומק המתגלה בעשי"ת שתחילתו בראש השנה ע"י צעקת הלב‬ ‫שמתגלית בהשופר‪ ,‬ואח"כ הולכים מדרגא לדרגא שמצעקת לב‬ ‫זו נעשו דיבורים כדכתיב )הושע יד‪ ,‬ג( 'קחו עמכם דברים ושובו‬ ‫אל ה''‪ ,‬דקול השופר נתן את הכח שיוכלו לקיים כנכון את ה'אמרו‬ ‫לפני מלכיות' כנ"ל‪ ,‬ולדבר דיבורים של מלכיות‪ ,‬אולם כ"ז עדיין‬ ‫אינו אלא מכוחות הנשמה‪ ,‬ועיקר המכוון הוא להמשיך זאת גם‬ ‫אל הגוף‪ ,‬שהגוף והנשמה יתאחדו כאחד‪ ,‬וכעוה"ב שיהא בו‬ ‫תחית המתים ע"י שיזדכך הגוף ויחיה באחדות עם הנשמה‪ ,‬והגוף‬ ‫יהא ניזון מאותו המקום שממנו ניזונית הנשמה‪ ,‬וזהו מדריגת יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬דהגוף מקבל מזון רוחני כהנשמה‪ ,‬ומה שהתחילו‬ ‫לגלות את עומק הנפש של איש ישראל בהנשמה בלבד ע"י קול‬ ‫השופר‪ ,‬הנה עתה המשיכו זאת עד הגוף שפועל הוא כאחד עם‬ ‫הנשמה‪ ,‬ומרגישים שניהם אותה הרגשה‪ ,‬וזהו המדריגה הקרובה‬ ‫ביותר לדרגת אדם הראשון קודם החטא‪.‬‬ ‫‪ ‬נודע שרבינו הק' שסבר דעיצומו של יום מכפר אף בלא‬ ‫תשובה יש לו שייכות מיוחדת ליעקב אבינו‪ ,‬דנק' הוא בשם‬ ‫רבינו ה'קדוש' ונודע דברכת אתה 'קדוש' הוא כנגד יעקב אבינו‪,‬‬ ‫וכדאי' בטור דברכת מגן אברהם היא נגד אברהם אבינו‪ ,‬וברכת‬ ‫אתה גבור הוא כנגד יצחק אבינו שתיקן מחיה מתים‪ ,‬וברכת אתה‬ ‫קדוש הוא כנגד יעקב אבינו כדכתיב )ישעיה כט‪ ,‬כג( 'והקדישו את‬ ‫קדוש יעקב'‪ ,‬ולרבינו הק' יש שייכות למידה זו של 'והקדישו את‬ ‫קדוש יעקב'‪ .‬וכן רבינו הק' אומר באבות )פ"ב מ"א( איזהו דרך‬ ‫ישרה שיבור לו האדם‪ ,‬כל שהיא תפאר"ת לעושיה ותפאר"ת לו‬ ‫מן האדם'‪ ,‬והרי נודע דחסד הוא מידת אברהם וגבורה הוא מידת‬ ‫יצחק ותפאר"ת היא מידת יעקב‪ .‬וכן אי' בחז"ל עה"פ 'שני גיים‬ ‫בבטנך' שבפשטות קאי על עשיו ויעקב‪ ,‬ונדרש בחז"ל גייים כתיב‬ ‫כמו גאים‪ ,‬אלו אנטונינוס ורבי‪ ,‬הרי דאנטונינוס שהוא נכדו של‬ ‫עשיו ורבי שהוא נכדו של יעקב נרמזו בפסוק הנ"ל דקאי על עשיו‬ ‫ויעקב‪ ,‬וכן אי' במדרש )בר"ר צו‪ ,‬ה( דבחייו )של רבינו הק'( היה‬ ‫דר בציפורי שבע עשרה שנה‪ ,‬והיה קורא על עצמו 'ויחי יעקב‬ ‫בארץ מצרים שבע עשרה שנה' וחיה יהודה בציפורי שבע עשרה‬ ‫שנין‪ ,‬והרי דפסוק שנכתב על יעקב אבינו קרא לי' רבי אנפשיה‪.‬‬ ‫וכן אי' בחז"ל דיעקב אבינו לא מת‪ ,‬וכמו"כ רבינו הק' הי' בבחי'‬ ‫זו כדאי' בגמ' )כתובות קג‪ (.‬דכל בי שמשי הוה אתי לביתיה אחר‬ ‫פטירתו‪ ,‬נמצא דרבינו הק' הינו ג"כ במדריגת 'לא מת'‪ ,‬בחי' 'תתן‬ ‫אמת ליעקב'‪.‬‬ ‫‪ ‬שכן א"ש הא דרבי סבר שעצומו של יום בלבד מכפר‪,‬‬ ‫דהנה יוכ"פ הוא יום החותם שבו חותם השי"ת על הדין‪' ,‬וביום‬ ‫צום כיפור יחתמון'‪ ,‬והרי חותמו של הקב"ה אמת דהוא מידת‬ ‫יעקב כנ"ל דכתי' 'תתן אמת ליעקב'‪ ,‬ואם החותם הוא 'אמת'‬ ‫היינו שבהחותם מתגלה אמיתת כל איש ישראל‪ ,‬מהו מציאותו‬ ‫האמיתית ומהו מהותו באמת‪ ,‬וזה מתגלה ביום החותם ביוהכ"פ‪,‬‬ ‫דהגוף ביוכ"פ אינו מסתיר על הנשמה אלא אדרבה משתוה הוא‬ ‫להנשמה ופועלים שניהם יחד‪ ,‬וה"ז כענין יעקב אבינו לא מת‬

‫גליון דברי תורה‬

‫‪z‬‬

‫‪ ‬מהחסרונות הגדולים שיש בעולם‪ ,‬שאפ"ל דחסרון זה‬ ‫הוא עיקר ושורש סיבת כל החטאים וכל החסרונות‪ ,‬בכך שבני‬ ‫אדם אינם מתבוננים ואינם עומדים עד כמה גדול ונעלה הוא איש‬ ‫ישראל‪ ,‬ולאיזה מדריגה יכול הוא לבוא‪ ,‬ופשוט הוא שהתבוננות‬ ‫בכך הוא הספר מוסר הגדול ביותר‪ ,‬וכדכתיב )תהלים כ‪ ,‬כא(‪,‬‬ ‫'אוכיחך ואערכה לעיניך'‪ ,‬דאם ארצה להוכיח אותך ולומר לך‬ ‫דברי מוסר‪ ,‬לא אייסר אותך במה שעשית כך או כך‪ ,‬והינך כך‬ ‫או כך‪ ,‬שאין זה שורש החטא שעל כך אומר לך דברי מוסר‪ ,‬אלא‬ ‫אוכיחך ע"י ואערכה לעיניך‪ ,‬שאומר לך מי אתה ואעריך אותך‬ ‫לעיניך‪ ,‬שאראה לך את תמונתך מה הינך באמת‪ ,‬וכשרק תראה‬ ‫האיך נראה אתה בשעה שמתגלה ה'תתן אמת ליעקב' חותמו של‬ ‫הקב"ה שאזי מתגלה מה הינך באמת‪ ,‬הנה זהו הספר מוסר הגדול‬ ‫ביותר‪ ,‬ואינך צריך ספר מוסר לטוב יותר ממנו‪ ,‬שאם רק תתבונן‬ ‫מה הינך באמת‪ ,‬והאם משתוה אתה לכך בפועל‪ ,‬הנה זהו התוכחה‬ ‫הגדולה ביותר‪ .‬וביוכ"פ יכול כל איש ישראל לזכות להארה מגילוי‬ ‫זה‪ ,‬שיכול הוא להתעלות למדריגה שבה יאיר לו השי"ת הארה‬ ‫להרגיש בכוחות נפשו‪ ,‬ולהרגיש בקדושתו קדושת יהדותו‪ ,‬שיראה‬ ‫מה הוא ולמה יכול הוא להגיע באמת‪ ,‬וצריך שיתבונן בכך‪.‬‬ ‫‪ ‬יבואר מהו העסק הגדול שעשו מן הכהן גדול ביוהכ"פ‪,‬‬ ‫שהשתדלו לראותו )עיי' יומא סח‪ ,(:‬ושמעו את הקול יוצא מפי‬ ‫כהן גדול בקדושה ובטהרה‪ ,‬ומה נהדר היה מראה כהן כדאי'‬ ‫בפיוטי מוסף דיוכ"פ‪ ,‬וכל זאת הוא מענין הנ"ל‪ ,‬דהכהן גדול‬ ‫הוא דוגמא האיך צריך כל יהודי להיראות‪ ,‬דהכהן גדול היה‬ ‫נשמה כללית ושורש כל כלל"י‪ ,‬וכמשיח דאי' בחז"ל )סנהדרין‬ ‫צח‪ (:‬דבי ר' שילא אמרי שילא שמו‪ ,‬ודבי ר' ינאי אמרי ינון שמו‪,‬‬ ‫ודבי ר' חנינה אמרי חנינה שמו‪ ,‬והרי דכל תלמיד אמר על רבו‬ ‫שהוא משיח‪ ,‬והבי' בכך הוא מכיון דמשיח הוא נשמה הכוללת‬ ‫את כל נשמות ישראל‪ ,‬וא"כ כל א' כשהסתכל על משיח ראה‬ ‫את שורשו שבמשיח‪ ,‬והרי ענין 'רבי' הוא שורש הנפש‪ ,‬וא"כ כל‬ ‫א' ראה את רבו שהוא שורש נפשו במשיח‪ ,‬דמשיח הוא נשמה‬ ‫הכוללת את כל הנשמות‪ ,‬וכל הנשמות שהשלימו עצמם באמת‬

‫יב‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫קצת פוליטיק‪ ,‬שהרי לעת"ל מביאו הקב"ה ליצה"ר ושוחטו בפני‬ ‫הצדיקים ובפני הרשעים‪ ,‬ורשעים נדמה להם כחוט השערה‪,‬‬ ‫ורשעים בוכין ואומרים האיך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה‬ ‫הזה )סוכה נב‪ ,(.‬ובעבור חוט השערה הזה ויתרתי על כל העוה"ב‪,‬‬ ‫שעל איזה שטות ותאוה ונגיעה מכרתי את כל העוה"ב‪ .‬וכשיעמוד‬ ‫א' להתבונן בד"ז ובמחשבות הדומות לכך איני מאמין שיוכל‬ ‫לישאר אחר יוכ"פ אותו אדם כמו שהיה‪ ,‬שהרי הגילויים שהכין‬ ‫השי"ת לכללות ישראל ולכל נשמה ונשמה בפרטיות‪ ,‬והמדריגות‬ ‫והשראת השכינה והדביקות והשעשועים‪ ,‬הנה א"א למיפרט‬ ‫אותם בשפוותיה‪ ,‬ולמה רק צדיקים זוכים לכך‪ ,‬והרי עמך כולם‬ ‫צדיקים‪ ,‬זהו נקו' של יוכ"פ‪.‬‬

‫הם בונים את קומת משיח והינם חלק ממנו‪ .‬והנה מעין זה היה‬ ‫ג"כ הכה"ג שהוא דוגמת משיח‪ ,‬דהוא היה צדיק הדור בדורו‬ ‫בחינת משיח שבדורו‪ ,‬וכל א' כשהביט על הכהן גדול הבחין בכך‬ ‫דוגמא להצורה האיך הוא עצמו היה צריך להיראות‪ ,‬ומה שראו‬ ‫את מראה כהן בצאתו בשלום מן הקודש שהיה נראה כזיו החיות‬ ‫הנה כן צריך כל אדם ליראות‪ ,‬ובמדריגה זו צריך הוא שיעמוד‪,‬‬ ‫והכה"ג לא עמד כאיש בפני עצמו אלא כשליח של כל כלל"י‪,‬‬ ‫ואזי נתגלה מין כח אצל כל יהודי האיך צריך הוא ליראות כשהוא‬ ‫עומד בדרגת צדיק‪.‬‬ ‫‪ ‬ענין זה הוא ממש עיקר הפגם שבכל הפגמים‪ ,‬ועיקר‬ ‫החטא והגורם הגדול אליהם‪ ,‬בכך שהאדם אינו מעריך את עצמו‬ ‫כנכון‪ ,‬דהאדם סבור שמכיר הוא את עצמו וא"כ בעה"ב הוא על‬ ‫עצמו‪ ,‬ואם יאמר לו חבירו דבר על מהותו ישיבנו 'וכי אתה בא‬ ‫לומר לי מי אני'‪ .‬ובאמת ליצנות ממש הוא לומר כן‪ ,‬וכי הוא‬ ‫בעצמו אכן יודע הוא מי הוא‪ ,‬הלא באמת אינו מתחיל כלל לידע‬ ‫מי הוא‪ ,‬וכ"כ אינו יודע מה מהותו עד שהוא וחבירו שוים ממש‬ ‫בכך‪ ,‬דכשאך יתגלו לו הכוחות הגנוזים שבנפשו יראה שאדם‬ ‫אחר הוא לגמרי‪ ,‬וכלל אינו אותו אדם כפי שחשב להכיר‪ ,‬אלא‬ ‫שלא גילה אותם מעולם‪ ,‬ונשארו כוחות אלו גנוזים בנפשו עד‬ ‫שאינו יודע מקיומם כלל‪ ,‬אך יוכ"פ הוא יום בו מתגלה הסוד‬ ‫הגדול שבנפש‪ ,‬העוה"ב שבנפש‪ ,‬וכל יהודי צריך ליאחז בכך‬ ‫ולהתעלות עי"ז מעל לעוונותיו בכך שמהיום והלאה יתנהג כפי‬ ‫שצריך אדם כזה שנתגלה ביוכ"פ להתנהג‪.‬‬ ‫‪ ‬דוגמא אחת להתבוננות בענינים אלו מתוך הרבה‬ ‫התבוננויות שבענינים אלו שהאדם צריך להיות מונח בהם‬ ‫ולהתבונן בהם בכל השנה‪ ,‬דהנה יעמוד אדם ויתבונן האיך ייראה‬ ‫הזמן דלעתיד לבוא בו עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים‪,‬‬ ‫ומי שזכה להכיר בצדיקי אמת מדורות הקודמים יכול להיות‬ ‫לו קצת ציור מה זאת הענין שהצדיק מאיר בקדושת השכינה‪,‬‬ ‫ובאותו המחול תעמוד השכינה כביכול באמצע‪ ,‬והצדיקים יעמדו‬ ‫מסביב מאירים בקדושת השכינה‪ ,‬ומה נהדר יהא הדביקות שלהם‬ ‫והיחודים שלהם והשראת השכינה שעליהם עד כדי שממש א"א‬ ‫לפרש ציור זה למי שלא זכה לראות כזאת‪ ,‬אולם בעומק הנפש‬ ‫בודאי יש לכל א' הרגש בכך‪ ,‬אך הוא דבר דאי אפשר למפרט‬ ‫בשפוותיה וא"א לפרשו‪ .‬ומעתה יתבונן מי הם אלו הצדיקים‬ ‫שיזכו לכך‪ ,‬וכי ישנם נבראים מיוחדים שהשי"ת בראם כצדיקים‬ ‫וכטענת איוב 'בראת צדיקים'‪ ,‬והלא כתיב 'ועמך כולם צדיקים'‪,‬‬ ‫וא"כ מי הם אלו הצדיקים‪ ,‬ומי שיעמוד שם מן הצד ויראה איך‬ ‫שהצדיקים רוקדים עם השכינה‪ ,‬ויראה איזה השראת השכינה‬ ‫שישנה עליהם‪ ,‬ובאיזה שעשועים משתעשעים הם עם השכינה‪,‬‬ ‫ואילו הוא יצטרך לעמוד מן הצד ולהסתכל על מחזה זה ולחשוב‬ ‫שהנה גם הוא היה יכול לימנות בין צדיקים אלו שהרי 'ועמך‬ ‫כולם צדיקים'‪ ,‬ואל מחול זה היה גם הוא יכול להצטרף‪ ,‬ומדוע‬ ‫בכל זאת אינו נמצא שם‪ ,‬אין זה אלא מפני שחיפש כבוד וכסף‬ ‫ופוליטיק בעוה"ז‪ ,‬ונמצא שהחליף את המחול לצדיקים בעבור‬

‫גליון דברי תורה‬

‫‪z‬‬

‫‪ ‬נוסף ישנו בימים אלו שגם הוא ענין ארוך ואכהמל"ב‪ ,‬דהנה‬ ‫המניעה הגדולה ביותר לענין התשובה הוא בכך שאין עומדים‬ ‫על כח התשובה עד כמה יכולה היא לפעול‪ ,‬דבדברי חז"ל בענין‬ ‫התשובה חזינן כסדר שיש בה חידושים גדולים ונפלאים‪ ,‬ואין‬ ‫צריך דוגמא טובה יותר ממה שכ' הרמב"ם )פ"ז מהל' תשובה‬ ‫ה"ז( כמה מעולה מעלת התשובה‪ ,‬אמש היה זה מובדל מה' אלקי‬ ‫ישראל‪ ,‬צועק ואינו נענה‪ ,‬עושה מצוות וטורפין אותן בפניו‪,‬‬ ‫והיום הוא מודבק בשכינה‪ ,‬צועק ונענה‪ ,‬ועושה מצוות ומקבלין‬ ‫אותן בנחת ושמחה‪ ,‬ולא עוד אלא שמתאווים להם‪ ,‬נמצא שדבר‬ ‫זה אי"צ אריכות הזמן‪ ,‬דאמש היה כך והיום כך‪ ,‬ורגילים אנו‬ ‫למאמר זה וע"כ איננו מבחינים בהחידוש הנורא שבו‪ .‬והנה אם‬ ‫ישאל א' מהו 'צדיק גמור'‪ ,‬ועל מי אפשר לומר שהוא 'צדיק‬ ‫גמור'‪ ,‬הנה בפשטות צדיק אמת הוא צדיק גמור שאפשר ליתן לו‬ ‫קוויטלעך ופועל הוא ישועות‪ ,‬והנה חז"ל אמרו על בעל תשובה‬ ‫שצדיק גמור הוא‪ ,‬והמקדש את האשה ע"מ שאני 'צדיק' אפילו‬ ‫רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו )קידושין מט‪,(:‬‬ ‫ואף אם ברגע הקודם היה רשע גמור‪ ,‬אפי' הכי מקודשת שמא‬ ‫הרהר תשובה בלבו‪ ,‬והרי דאם הרהר תשובה בלבו כבר נחשב‬ ‫בדברי חז"ל לצדיק גמור ואפשר ליתן לו קוויטל‪ ,‬וכי לאו חידוש‬ ‫הוא זה‪ ,‬הלא חידוש נפלא ונורא הוא‪.‬‬ ‫‪ ‬אי' בחז"ל )ע"ז יז‪ (.‬על ר' אלעזר בן דורדיא שעבר‬ ‫ממש על כל עבירות שבעולם כל ימיו‪ ,‬ועבירות חמורות ביותר‬ ‫עבר‪ ,‬ושעה אחת שב בתשובה וכבר יצתה בת קול ואמרה ר"א‬ ‫בן דורדיא מזומן לחיי העוה"ב‪ ,‬ובכה רבי יש קונה עולמו בכמה‬ ‫שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת‪ ,‬ואמר רבי לא דיין לבעלי‬ ‫תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי‪ ,‬ומה שנקרא‬ ‫'רבי' היינו שנעשה לתנא‪ ,‬ונמצא דאף שהיה רשע גמור כל ימיו‪,‬‬ ‫הנה בשעה א' נעשה תנא‪ ,‬ואכהמל"ב אך כדוגמא זו ישנם עוד‬ ‫חידושים ע"ג חידושים בענין התשובה‪ .‬וכן נמי מה דאי' בחז"ל‬ ‫)ילקו"ש תהלים רמז תש"ב( ששאלו לחכמה נפש החוטאת מה‬ ‫תעשה וענתה שתמות‪ ,‬ואף כששאלו לתורה לא ענתה שתעשה‬ ‫תשובה אלא שיביא קרבן ויתכפר לו‪ ,‬ורק כששאלו להקב"ה‬ ‫בעצמו השיב שיעשה תשובה‪ ,‬ונמצא שכח התשובה הוא מין כח‬

‫יג‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫הנשיא הוא שנתן לו את כח זה‪ ,‬אך סו"ס ניתן לו כח שהוא יהא‬ ‫הבעה"ב‪ ,‬וא"כ בעה"ב הוא ויש מקום לעבוד את ראש העיר כיון‬ ‫שיש לו איזה כח ביחס למדינתו‪ ,‬וכמו"כ מדמים הם את כוחות‬ ‫המלאכים שיש מקום לעובדם כיון שניתן להם כח ביחס לאלו‬ ‫שתחת שליטתם‪.‬‬ ‫‪ ‬אנו יודעים ד'אין עוד מלבדו'‪ ,‬ורק השי"ת בעצמו מנהיג‬ ‫העולם‪ ,‬אלא דהרבוש"ע מסתיר עצמו בכמה מיני הסתרים עד שנראה‬ ‫כאילו שכוחות אלו מנהיגים העולם‪ .‬אולם כאשר א' מתייחס לדרך‬ ‫הטבע כאילו הוא דבר מוכרח ח"ו ה"ז ג"כ כענין עוע"ז‪) ,‬דנתלה‬ ‫הוא בהסיבה ולא במסבב‪ ,‬אלא דהעוע"ז תולה עצמו בסיבות‬ ‫המלאכים והכוכבים ומזלות‪ ,‬והוא תולה עצמו בסיבת דרך הטבע‪,‬‬ ‫אך ענין שניהם שוה(‪ ,‬והגם דאכן ישנה הנהגה טבעית בעולם‪ ,‬ועולם‬ ‫כמנהגו נוהג והנהג בהם מנהג דרך ארץ‪ ,‬שאכן צריך להשתוות‬ ‫להנהגה זו‪ ,‬אולם אסור להתייחס לדרך הטבע כאילו הוא הבעה"ב‪,‬‬ ‫ואם יאמר הרופא להחולה שח"ו אין לו שום רפואה‪ ,‬והלה יתייאש‬ ‫מחמת כן‪ ,‬ויחשוב דאם אמר הרופא כן שוב אין מקום להתפלל‪,‬‬ ‫ה"ז ג"כ מעין עבודה זרה‪] ,‬איני אומר שנחשב כע"ז ממש‪ ,‬אך כיון‬ ‫שמתייחס להטבע כבעה"ב ה"ז מעין ע"ז וכנ"ל[‪ ,‬שהרי אמאי אינו‬ ‫מתפלל‪ ,‬והלא חז"ל אמרו )ברכות י‪ (.‬שאפי' חרב חדה מונחת על‬ ‫צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים‪ ,‬דתפלה מועלת בכל עת‪,‬‬ ‫והרבוש"ע הוא כל יכול ויכול הוא לרפאותו על אף דעת הרופא‪,‬‬ ‫דאינו משועבד לסיבות הטבע‪ ,‬והמתייחס לעניני הטבע כאילו יש‬ ‫להם בעצמם איזה כח ה"ז כע"ז‪.‬‬ ‫‪ ‬א' המתקשה בעניני פרנסה‪ ,‬ואכן משתדל הוא לפרנסתו‬ ‫כפי הרגילות אך אעפ"כ פרנסתו באה לו בקושי‪ ,‬הנה אם חפץ‬ ‫הוא שתבוא לו פרנסתו בניקל יותר יש לו עבור כך ב' דרכים‪ ,‬או‬ ‫שמעתה יהא צדיק יותר‪ ,‬שירבה בתפילה ויוסיף שיעורי תורה‬ ‫כיון שכנראה עד היום לא למד כפי הצורך‪ ,‬וכעי"ז יוסיף בענינים‬ ‫רוחניים‪ ,‬וישנו אחר שאינו חושב עד"ז‪ ,‬אלא אומר הוא לנפשו‬ ‫שכנראה לא השתדל דיו לפרנסתו עד היום‪ ,‬וע"כ אם היה לו‬ ‫שיעור תורה לפנות בוקר יבטל הוא שיעור זה כדי שיתוסף לו‬ ‫זמן לעסוק בפרנסה‪ ,‬וכעי"ז יוסיף השתדלות בעניני פרנסה‪ ,‬הנה‬ ‫אדם זה מתייחס הוא לדרך הטבע כאילו יש לה בעצמה מה לומר‪,‬‬ ‫דדרך הטבע הוא הבעה"ב בנידון דידן‪ ,‬דאלא"ה הרי בפשטות‬ ‫כבר יצא ידי חובתו במנהג דרך ארץ הרגיל‪ ,‬דהשתדל דיו‪ ,‬וא"כ‬ ‫כשרוצה שפרנסתו תבוא לו בניקל היה עליו לשוב בתשובה‬ ‫וליעשות צדיק יותר ולהרבות בתורה ובעבודה ובתפלה‪ ,‬ואילו‬ ‫אם מתייחס הוא לעניני הטבע ולההנהגה החיצונית של השי"ת‬ ‫בעולם כאילו הנהגה זו היא כל הענין‪ ,‬ומעלים הוא את עצמו‬ ‫מהשי"ת שהוא מנהיג את הכל בפנימיות‪ ,‬ה"ז בגדר ענין ע"ז‪.‬‬ ‫‪ ‬נמצא שעבו"ז נבנית מצד ההנהגות שהנהיג השי"ת‬ ‫בעולם‪ ,‬והשי"ת מסתתר תחת אלו ההנהגות‪ .‬והנה שורש‬ ‫כל ההנהגות שהנהיג השי"ת בעולם הוא הנהגת התורה‪,‬‬ ‫שהרי אסתכל קוב"ה באורייתא וברא עלמא‪ ,‬אלא שבריבוי‬ ‫השתלשלויות מעולמות העליונים דרך עולם המלאכים והשרפים‬

‫שאפי' התורה אינה יכולה לפרש זאת‪ ,‬דכפי דרגת הגילויים שישנם‬ ‫בתורה לא נתגלה דבר זה‪ ,‬דישנם גילויים שהחכמה אינה משגת‬ ‫אותם‪ ,‬ובתורה לא נתגלו‪ ,‬ולא נתגלו אלא ע"י הקב"ה בעצמו‪.‬‬ ‫ונמצא דענין התשובה הוא חידוש שחידש הקב"ה בעולם‪ .‬וכבר‬ ‫אמרנו שסוגיא עמוקה היא זו‪ ,‬אך הנוגע למעשה מתחילה הוא‬ ‫שצריך להאמין בחידוש זה‪ ,‬ובני אדם מעריכים עצמם שהינם כך‬ ‫או כך ואינם מבינים שברגע א' שישובו בתשובה‪ ,‬וכשרק יהא‬ ‫להם רצון נכון לשוב בתשובה‪ ,‬הנה כבר נהפכו לגמרי לבריה‬ ‫חדשה‪ ,‬ולא זו בלבד שעוונות בעל התשובה מתכפרים אלא‬ ‫שכאשר שב מאהבה נהפכים הם לזכויות‪ ,‬והרי זה מין גילוי‬ ‫שמגלה הקב"ה ביוכ"פ שגילוי זה נק' 'הקב"ה בכבודו ובעצמו'‪,‬‬ ‫שזהו אלקות ממש‪ ,‬דהרבוש"ע בעצמו מתגלה ביוכ"פ ומקבל את‬ ‫השבים בתשובה‪.‬‬ ‫‪ ‬בכך הוא‪ ,‬בהקדם דהנה נודע שמלבד הא שיוכ"פ הוא‬ ‫יום של תשובה‪ ,‬הנה הוא קשור ג"כ לענין תיקון עבודה זרה‪,‬‬ ‫שמתחילה נתקן הוא לתיקון עבודה זרה‪ ,‬שהרי העמיד השי"ת‬ ‫מתחילה את יוכ"פ לכפר על עון העגל שהוא חטא ע"ז‪ ,‬וכמו"כ‬ ‫אי' בחז"ל )סנהדרין סד‪ (.‬דאנשי כנסת הגדולה ביטלו יצרא בע"ז‪,‬‬ ‫וביטול זה היה ביוכ"פ‪ ,‬נמצא דיוכ"פ הוא יום בו נטהרים מפגם‬ ‫של עבו"ז‪ ,‬דמתכפר בו חטא ע"ז ומתבטל בו יצרא דע"ז‪ ,‬ולכאו'‬ ‫הלא יוכ"פ הוא יום תשובה על כל העוונות‪ ,‬ומה זאת השייכות‬ ‫המיוחדת דחזינן ליוכ"פ עם ענין ע"ז‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬ ‫‪ ‬הוא עפ"י מש"כ הרמב"ם‪ ,‬דטעות ע"ז באה מצד‬ ‫שהשי"ת העמיד סדר בעולם‪ ,‬דישנו דרך הטבע‪ ,‬ולמעלה ממנו‬ ‫ישנם כוכבים ומזלות שהם מנהיגים את הטבע‪ ,‬ולמעלה מהם‬ ‫ישנו עולם המלאכים וגבוה מעל גבוה שומר עליהם והם הממונים‬ ‫על הכוכבים ומזלות‪ ,‬והרי דישנו סדר שלם האיך מנהיג השי"ת‬ ‫את העולם‪ ,‬דהשי"ת משפיע על המלאכים‪ ,‬והם על הכוכבים‪,‬‬ ‫והכוכבים משפיעים למטה להכוחות כאן בעוה"ז‪ ,‬וכן מתנהג‬ ‫הסדר הפשוט‪ .‬אולם בפנימיות כל סדר זה מנהיג הרבוש"ע בעצמו‬ ‫את העולם בהשגחה עליונה‪ ,‬והוא אינו משועבד לשום סדר ולשום‬ ‫טבע ושום כוכב ומלאך ח"ו‪ ,‬ולעומת השי"ת אין שום כח והטבע‬ ‫אינו כלום‪ ,‬דאם חפץ השי"ת לשנות את הטבע הנה ברגע א' משנה‬ ‫הוא את כל הטבע‪ ,‬ואם חפץ השי"ת לסלק ממלאך מסויים את‬ ‫כוחו הנה מסתלקת כוחו ממנו‪ ,‬וכן מן השרף ומכל א'‪.‬‬ ‫‪ ‬ע"ז היינו שהוא מתעלם ואינו מכיר בכך שהשי"ת‬ ‫מנהיג בעצמו את העולם‪ ,‬ונראה בעיניו כאילו שח"ו להמלאך‬ ‫יש כח ולהכוכב יש כח ולהגלגל יש כח‪ ,‬וע"כ עובד הוא אותם‪,‬‬ ‫דמתייחס הוא אל הכוכב או אל המזל והמלאך כאילו הוא 'מאן‬ ‫דאמר' וכאילו הוא הבעה"ב‪ ,‬והגם שאכן אף עובדי ע"ז ידעו‬ ‫מהרבוש"ע וקראו לו 'אלקא דאלהיא'‪ ,‬דידעו שהוא האלקים‬ ‫של כל העבו"ז‪ ,‬מ"מ טעותם היתה בכך שדימו זאת למשל‬ ‫כהנשיא שיש תחתיו ראש עיר‪ ,‬דאכן הנשיא נעלה יותר מראש‬ ‫העיר‪ ,‬וראש העיר משועבד להנשיא‪ ,‬מ"מ סו"ס לראש העיר‬ ‫ישנם כוחות מסויימים‪ ,‬ובעניני העיר הוא הבעה"ב‪ ,‬ויתכן שאכן‬

‫גליון דברי תורה‬

‫יד‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫שם העצם שנתגלה‪ ,‬וזהו הא דאחז"ל )ר"ה יז‪ (:‬על ב"פ הוי"ה‬ ‫שבי"ג מידות של רחמים‪ ,‬דהיינו אני הוי"ה קודם שיחטא האדם‬ ‫ואני הוי"ה לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה‪ ,‬דזהו אני בעצמי‪,‬‬ ‫ולגבי שם הוי"ה שהוא שם העצם אין הבדל בין קודם שיחטא‬ ‫לבין אחר שיחטא‪ ,‬דאותו השם הוי"ה שישנו קודם שיחטא הנה‬ ‫אותו השם בעצמו ישנו ג"כ לאחר שיחטא האדם‪.‬‬ ‫‪ ‬אדם הראשון אחר שחטא ואכל מעץ הדעת כתיב )בראשית‬ ‫ג‪ ,‬ח( 'ויתחבא האדם ואשתו מפני ה"א בתוך עץ הגן'‪ ,‬וחז"ל‬ ‫אמרו שהתחבא בתוך עץ הדעת עצמו כיון שבו חטא‪ ,‬ובאלשיך‬ ‫הק' שם פי' דלכאו' והלא כמו זר נחשב להתחבא במקום החטא‪,‬‬ ‫כי אדרבא הו"ל לברוח ממנו‪ ,‬אך הוא כי אדה"ר נתיירא שיפגשנו‬ ‫השי"ת‪ ,‬ולא רצה שידבר השי"ת עמו‪ ,‬וע"כ רצה להיחבא ולברוח‬ ‫מהשי"ת‪ ,‬והלא היכן אפשר לברוח מפניו‪ ,‬הרי אם יסתר איש‬ ‫במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'‪ ,‬ונמצא שא"א להיסתר מפניו‪,‬‬ ‫אלא דאדה"ר ידע שבמקום שחטא שורה רוח הטומאה‪ ,‬ובמקום‬ ‫בו שורה רוח טומאה שכזו לא יתגלה השי"ת‪ ,‬וע"כ התחבא‬ ‫בהעץ שבו חטא כדי ששם תהא לו כעין מחיצה בפני הקדושה‬ ‫ע"י העבירה שעבר‪ ,‬ושוב במילא לא תנוח שם השראת השכינה‪,‬‬ ‫ושם יוכל ליחבא מהשי"ת‪ .‬והנה ע"ז אמר לו השי"ת 'איכה' ופי'‬ ‫בתרגום יונתן 'איך אנת סבר בלבך לאטמרא מן קדמי'‪ ,‬אם סבור‬ ‫אתה שתוכל ליחבא ממני וכי אינך יודע שמלא כל הארץ כבודו‬ ‫וא"א ליחבא ממני‪ .‬ולכאו' הלא צודק אדם הראשון‪ ,‬שהסתתר‬ ‫במקום החטא שבו שורה רוח הטומאה‪ ,‬ושם לכאורה אפשר‬ ‫ליסתר מפניו‪ ,‬דהרי הרבוש"ע אינו שורה במקום שבו שורה רוח‬ ‫הטומאה‪ ,‬וע"כ הסתתר שם כיון שבו לא יהא השראת השכינה‬ ‫לכאורה‪ ,‬ומהו תשובת השי"ת על כך‪.‬‬ ‫‪ ‬תשובת השי"ת שא"ל 'איכה' הוא‪ ,‬וכי סבור אתה שבמקום‬ ‫זה אכן יכול אתה ליסתר ממני‪ ,‬הנה באמת בכל חטא מונח‬ ‫כח נעלם הנק' כח התשובה‪ ,‬וכח זה כשמתגלה מהפך הוא את‬ ‫הזדונות לזכויות‪ ,‬וע"כ איתא בספרים דבתיבת 'חטא' יש א' נחה‬ ‫שאינה נשמעת כיון שהוא כח נעלם שאינו נשמע‪ ,‬וזהו האלופ"ו‬ ‫של עולם המסתתר בתוך החטא והוא הנותן כח שעל ידו יתהפכו‬ ‫הזדונות לזכויות‪ ,‬וכח נעלם הוא זה‪ ,‬שבאמת זהו סוד בשכמל"ו‬ ‫הנאמר ביוהכ"פ בקול רם‪ ,‬וכמבואר זאת באריכות ב'נפש החיים'‬ ‫להגר"ח מוואלוז'ין שבשכמל"ו הוא סוד שהרבוש"ע שורה‬ ‫במקומות הנמוכים ביותר‪ ,‬ואף במקום הטומאה הגדולה ביותר‬ ‫מ"מ מסתתר שם השי"ת‪ ,‬וא"א לגלות זאת וזהו סוד בשכמל"ו‪,‬‬ ‫וביוכ"פ אומרים זאת בקול רם כיון שביוכ"פ מתגלה כח התשובה‬ ‫הגנוז בהמקומות הנמוכים ביותר שבעולם‪ ,‬וזהו 'איכה'‪' ,‬איך‬ ‫אנת סבר בלבך לאטמרא מן קדמי'‪ ,‬האיך סבור אתה שבמקום‬ ‫החטא תוכל להיסתר‪ ,‬וכי אינך יודע ד'גם חושך לא יחשיך ממך‪,‬‬ ‫ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה' )תהלים קלט‪ ,‬יג(‪ ,‬דשורה אני‬ ‫בההסתרים הגדולים ביותר‪ .‬וכאשר האדם מוצא את השי"ת אף‬ ‫במקום זה‪ ,‬הנה בכך הפך את הזדונות לזכויות‪.‬‬

‫נשתלשל זאת עד שבא להנהגת הטבע‪ ,‬אך שורש הנהגה זו היא‬ ‫בתורה‪ .‬ומעתה אם על ענין התשובה אמרו חז"ל לשון שהתורה‬ ‫אמרה שיביא קרבן‪ ,‬ורק השי"ת הוא שאמר שיעשה תשובה‬ ‫ויתכפר לו‪ ,‬נמצא דענינו הוא מצד ההנהגה שבו מנהיג השי"ת‬ ‫בעצמו את העולם בהנהגה שאינה משועבדת אפי' לההנהגה‬ ‫הנק' 'תורה'‪ ,‬אלא הנהגה זו מונהגת אך ורק ע"י הקב"ה בעצמו‪,‬‬ ‫והיינו שזהו מין הנהגה של 'אני ה''‪ ,‬אני ולא מלאך אני ולא שרף‬ ‫אני ולא השליח אלא אני בעצמי‪ ,‬דהרבוש"ע מנהיג העולם במין‬ ‫הנהגה המתייחסת אך ורק להקב"ה לבדו‪ ,‬ומהנהגה זו נובע ענין‬ ‫התשובה‪ .‬ונמצא שענין התשובה פועל באופן זה‪ ,‬דאם יעשה‬ ‫האדם כל מיני חשבונות מצד ההנהגות שהנהיג השי"ת בעולם‪,‬‬ ‫הנה ע"פ הנהגות אלו אכן אין נראה שהתשובה תועיל‪ ,‬ואם‬ ‫בכל זאת הוא עושה תשובה‪ ,‬הרי שמוכיח הוא בכך שיודע הוא‬ ‫שהרבוש"ע בעצמו מנהיג לבדו את העולם‪ ,‬לא ע"י מלאך ולא‬ ‫ע"י שליח ולא ע"י שרף אלא השי"ת בעצמו‪ ,‬ותולה הוא את עצמו‬ ‫בהשי"ת לבדו שהוא יקבלו בתשובה‪ ,‬וזהו ענין 'שובה ישראל עד‬ ‫ה' אלקיך'‪ ,‬דשב הוא עד השי"ת בעצמו‪ ,‬וגדולה תשובה שמגעת‬ ‫עד כסא הכבוד שפונה להשי"ת בעצמו‪ ,‬והנה בכך בודאי ממילא‬ ‫מתבטלים כל הע"ז מעיקרן‪ ,‬וכשמתקבל הוא בתשובה הנה בדרך‬ ‫קל וחומר מתבטלים כל ההנהגות שבעולם‪ ,‬וממילא א"ש הקשר‬ ‫המיוחד שיש ליוכ"פ שהוא יום של תשובה לכך שהוא ג"כ יום‬ ‫של ביטול ע"ז‪.‬‬ ‫‪ ‬שעומק התשובה הוא למעלה מכל חשבונות‪ ,‬דאם יעשה‬ ‫האדם חשבונות ע"פ הענינים וההנהגות שקבע השי"ת בעולם‬ ‫אכן לא יראה שתשובה תועיל‪ ,‬וכדחזינן כן נמי אצל ר' אלעזר בן‬ ‫דורדיא בתשובתו הנ"ל‪ ,‬דביקש מן ההרים והגבעות ומהשמים‬ ‫והארץ‪ ,‬מחמה ולבנה ומכוכבים ומזלות שיבקשו עליו רחמים‪,‬‬ ‫וכולם השיבוהו שאין זה ביכולתם כיון שתשובתו לא תועיל‪,‬‬ ‫וא"כ נמצא שמצד ההנהגה הטבעית לא היה לו במי לתלות עצמו‪,‬‬ ‫והנה ע"כ אכן לא תלה את עצמו אלא בהשי"ת לבדו עד שיצתה‬ ‫נשמתו‪ ,‬ואזי הוא שזכה לבוא לדרגת תנא בשעה אחת שיקרא‬ ‫'רבי' אלעזר בן דורדיא‪ ,‬והרי דזהו כח התשובה‪ ,‬שיוכל האדם‬ ‫לתלות עצמו בהשי"ת לבדו‪ ,‬ויוכל לגלות בעצמו עומק הנפש‬ ‫שכזו שמצד עומק זה יכול הוא להתאחד עם הקב"ה בעצמו‪,‬‬ ‫וזהו בחי' יחידה ליחדך‪ ,‬בחי' היחידה שבנפש המתגלית בתפילת‬ ‫נעילה דיום הכיפורים‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫‪ ‬שהקשר בין כלל"י להשי"ת שמתגלה ביוכ"פ הוא‬ ‫מין קשר באופן דקוב"ה וישראל חד הוא‪ ,‬שמדלגים בו על כל‬ ‫ההנהגות ועל כל המחיצות‪ ,‬והוא עולם של חידושים‪ ,‬וכפי כמה‬ ‫שהאדם מאמין בחידושים אלו כן יש לו שייכות לעולם התשובה‪,‬‬ ‫וע"כ צריך כל א' ליקח עצמו לכך שאכן תהא לו שייכות להאור‬ ‫של יוכ"פ‪ ,‬שהוא האור של עוה"ב‪ ,‬האור של 'עד ה' אלקיך'‪ ,‬של‬ ‫השי"ת בעצמו‪ ,‬דזהו גילוי של שם הוי"ה בעצם‪ ,‬שע"כ שמעו‬ ‫את השם מפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה‪ ,‬שזהו‬

‫גליון דברי תורה‬

‫‪z‬‬

‫טו‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫‪ ‬עומדים אנו בזמן עקבתא דמשיחא שהוא החושך‬ ‫הגדול ביותר‪ ,‬וצדיקים בכל הדורות פחדו מחושך זה )עי' סנהדרין‬ ‫צח‪ ,(:‬דידעו שקודם ביאת משיח יהא ההסתר פנים גדול ביותר‪,‬‬ ‫וכנראה שסבורים בשמים שאנו הנמצאים בדור זה די חשובים‬ ‫שנוכל לגלות את האור הגדול הזה הגנוז בתוך החושך‪ ,‬ד'העם‬ ‫ההולכים בחושך ראו אור גדול'‪ .‬ושמעתי מכ"ק רבינו זי"ע מעשה‬ ‫שלם שהרה"ק מראפשיץ זי"ע שבת פעם בשבת אחת בעיר ראוא‬ ‫שהיתה סמוכה לעיר בעלזא‪ ,‬ובני הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע‬ ‫באו לשבות אצל הרה"ק מראפשיץ‪ ,‬וכשנפרדו ממנו אחר שבת‬ ‫אמר להם הרה"ק מראפשיץ שהייתי סבור שגם אביכם בעצמו‬ ‫יבוא לכאן על שבת‪ ,‬וכשבאו לאביהם ומסרו לו את דברי הרה"ק‬ ‫מראפשיץ זי"ע‪ ,‬הורה הרה"ק מבעלזא שיבוא לראוא על שבת‬ ‫שלאחריה‪ ,‬ולכבודו נשאר הרה"ק מראפשיץ בראוא על שבת‬ ‫נוספת ובא הרה"ק מבעלזא לשבות יחד עמו בראוא‪.‬‬ ‫‪ ‬אספר את כל העובדא שהיה בשבת זו‪ ,‬דבהגיע זמן מנחה‬ ‫בער"ש היה שם בביהמ"ד עולם גדול כ"כ כיון שהגיעו חסידים‬ ‫מכל המקומות לחזות בשני צדיקים אלו‪ ,‬דהרה"ק מראפשיץ‬ ‫זי"ע כבר היה אז לעת זקנותו‪ ,‬וידעו העולם ששוב לא תהא להם‬ ‫עוד הזדמנות כזו‪ ,‬והיה שם דוחק גדול כ"כ עד שהנרות התלויים‬ ‫בביהמ"ד כבו מחמת שלא היה להם די אויר‪ .‬ואחר מנחה אמר‬ ‫הרה"ק מראפשיץ להרה"ק מבעלזא‪ ,‬הנה הינך רואה את הדוחק‬ ‫הגדול שנעשה כאן‪ ,‬וסכנת נפשות הוא‪ ,‬סבור אני שכדאי הוא‬ ‫שתלכו עם העולם שלכם להתפלל 'קבלת שבת' במקום אחר‪,‬‬ ‫והרה"ק מבעלזא זי"ע לא השיב לו כלום רק כיחכח בגרונו קצת‬ ‫ותו לא‪ ,‬וכן ביקש ממנו הרה"ק מראפשיץ זאת כמה פעמים‬ ‫והרה"ק מבעלזא לא שעה לדבריו‪ .‬והנה להרה"ק מראפשיץ‬ ‫היה מנהג שהוא בעצמו אמר את הקדיש שקודם כגוונא‪ ,‬ולא‬ ‫הבעל תפילה‪] ,‬בניו אחריו לא החזיקו במנהג זה‪ ,‬דהיה זה‬ ‫מנהגו של הרה"ק מראפשיץ כשלעצמו בלבד[‪ ,‬ואחר התפילה‬ ‫אמר הרה"ק מבעלזא לאנשיו‪ ,‬מה הינכם סבורים שהיה הטעם‬ ‫שעל כן לא רצה הרה"ק מראפשיץ שנתפלל יחד קבלת שבת‪,‬‬ ‫אין זה אלא מפני טעם זה‪ ,‬דכאשר יבוא משיח אזי יאמר דרשה‪,‬‬ ‫ואי' מהאריז"ל שאת הקדיש שלאחר הדרשה יאמר זרובבל בן‬ ‫שאלתיאל‪] ,‬ואגב‪ ,‬אי' מהאריז"ל שבקדיש זה יוציא זרובבל את‬ ‫כל הרשעים מגיהנום[‪ ,‬וקדיש זה שאמר הרה"ק מראפשיץ היה‬ ‫מעין אותו הקדיש שיאמר זרובבל בן שאלתיאל‪ ,‬ואנו השגנו ע"י‬ ‫קדיש זה נבזבזין רברבין‪ ,‬סודות גדולים[‪.‬‬ ‫‪ ‬באותו שבת אחר הסעודה דיום השבת הלכו שני‬ ‫הצדיקים יחד 'שפאצירן' אנה ואנה‪ ,‬והעולם עמדו מן הצד ולא‬ ‫שמעו מה שדיברו ביניהם‪ ,‬וכן סבבו כמה שעות ושוחחו ביניהם‪,‬‬ ‫והנה את תוכן שיחה זו לא סיפר הרה"ק מראפשיץ זי"ע לבניו‬ ‫וגם הרה"ק מבעלזא זי"ע לא סיפר זאת לבניו‪] ,‬בבעלזא מספרים‬

‫)לא שמעתי זאת מרבינו זי"ע( דרק שני דברים לא סיפר הרה"ק‬ ‫מבעלזא לבניו‪ ,‬שיחה זו‪ ,‬ועוד שיחה עם הרה"ק מאפטא זי"ע[‪,‬‬ ‫וכשנפגשו פעם הרה"ק מראזוודוב זי"ע עם הרה"ק מהר"י‬ ‫מבעלזא זי"ע ושוחחו ביניהם מאותה השבת שהיתה בראוא‪ ,‬אמר‬ ‫הרה"ק מבעלזא להרה"ק מראזוודוב שאבי סיפר לי הכל‪ ,‬והכל‬ ‫היינו הכל ממש‪ ,‬והוא ציוה לי אפי' לקרוא בתורה‪] ,‬אולם הרה"ק‬ ‫מהר"י לא היה קורא בתורה‪ ,‬ושאלו הרה"ק מראזוודוב דא"כ‬ ‫למה אינו קורא‪ ,‬והשיבו ס'ליינט זיך נישט[‪ ,‬ומ"מ את השיחה‬ ‫הנ"ל לא גילה לי‪ ,‬ואמר לי 'קינד לעבן‪ ,‬אל תפציר בי שאגלה לך‬ ‫שיחה זו‪ ,‬כיון שאת שיחה זו א"א לי לגלות לך'‪ ,‬ואמר הרה"ק‬ ‫מבעלזא דידעתי שאם אפציר בו בדווקא אזי יגלה לי‪ ,‬אך הבנתי‬ ‫שיהא איכפת לו על כך ולכן לא הפצרתי בו‪ ,‬ונשארה שיחה זו‬ ‫סתומה‪ .‬ואמר רבינו זי"ע בשם אביו אדמוה"ז‪ ,‬דאף שאכן איני‬ ‫יודע מה היתה תוכן שיחה זו‪ ,‬אולם לשער מה שוחחו ביניהם‬ ‫יכול אני‪ ,‬והשערתי היא ששוחחו ביניהם ליתן עיצות איך יניחו‬ ‫תפילין בדור עקבתא דמשיחא‪ ,‬ואיך יחזיקו יהודים את עצמם‬ ‫ביידישקייט בדור זה‪ ,‬דראו שיבוא חושך נורא בעקבתא דמשיחא‪,‬‬ ‫וחיפשו עצות איך שיוכלו פשוט להחזיק עצמם ביידישקייט‪.‬‬ ‫‪ ‬שלנו ניתנה עבודה זו לגלות את האור שבתוך החושך‪ ,‬את‬ ‫האור העמוק ש'גם חושך לא יחשיך ממך' בהחושך העמוק ביותר‪,‬‬ ‫וכדאי' בחז"ל )ירושלמי תענית פ"א סה"א(‪ ,‬שאם יאמר לך אדם‬ ‫היכן הוא אלקיך‪ ,‬אמור לו בכרך גדול שברומי וכמו"כ במצרים‬ ‫חיפשו כל המצריים היכן הוא מושיען של ישראל‪ ,‬וחיפשו כל‬ ‫מיני עיצות לכך‪ ,‬הבה נתחכמה לו למושיען של ישראל‪ ,‬וחיפשו‬ ‫מי הוא הגואל והיכן הוא נמצא‪ ,‬וביום שבו נולד מושיען של‬ ‫ישראל גזרו דכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו‪ ,‬וחיפשו עיצות‬ ‫נגד משיח‪ ,‬ולמעשה הנה גואל ישראל שכל המכשפים חיפשוהו‬ ‫בכל פינה במצרים הנה לא עלתה על דעתם שנמצא הוא בארמונו‬ ‫של פרעה ופרעה בעצמו מחנכו ומגדלו‪ ,‬וזהו היכן אלקיך‪ ,‬בכרך‬ ‫גדול של רומי‪ ,‬שבהחושך הגדול ביותר טמון האור הנעלה ביותר‪,‬‬ ‫וכשחודרים לראות בתוך החושך ומאמינים כי גם חושך לא יחשיך‬ ‫ממך‪ ,‬והאדם לוקח עצמו לעבוד עבודה ולחיות חיים רוחניים‪,‬‬ ‫שתהא לו חיות נעלית‪ ,‬ושיכין עצמו לקדושת שבת‪ ,‬ושיתלהב‬ ‫בקדושת שבת ובהג' תפלות שמתפללים בכל יום וכדו'‪ ,‬וכל א'‬ ‫שישער בעצמו עיצות לכך‪ ,‬ובעיקר ישתדל לצאת מהמולת העולם‬ ‫החיצוני‪ ,‬ושיתבודד בינו לבין קונו‪ ,‬ויפנה זמן לעצמו להתבוננות‬ ‫ולחשבון הנפש וללימוד ספרי מוסר‪ ,‬ושיוסיף בתורה ובתפילה‬ ‫ויכניס עצמו לעולם של חיים רוחניים‪ ,‬אזי יראה שהאורות שישנם‬ ‫כאן בעוה"ז הינם אורות נפלאים ונוראים ממש‪ ,‬אלא שאין להם כח‬ ‫להתגלות כיון שהכל מכוסה במין כיסוי‪ ,‬אך כשישברו חושך זה‬ ‫יעזור השי"ת שנזכה לאור גדול ולאורו של מלך המשיח בב"א‪.‬‬

‫‪z‬‬

‫גליון דברי תורה‬

‫טז‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫מוצאי יום כיפור‬ ‫תשס״ז ‪ -‬תשס״ט‬

‫‪‬‬

‫וממילא היא עיקר הקידושין‪ ,‬וזהו דחיישינן שמא שוה פרוטה‬ ‫במדי‪ ,‬כי במ"ת הי' מודעא רבה לאורייתא )שבת פח‪ ,(.‬ורק שהדור‬ ‫קבלוהו בימי אחשורוש‪ ,‬ובזה נתחזקה הקידושין של מ"ת‪ ,‬וזהו‬ ‫שמתגלה השויות של הקידושין של התמרה במדי דייקא‪ .‬והנה שמש‬ ‫רומז על מרע"ה‪ ,‬פני משה כפני חמה )ב"ב עה‪ ,(.‬והשמש שבראש‬ ‫אילנות בודאי איירינן באלו האילנות המשתייכים להשמש‪ ,‬וכיון‬ ‫שתמ"ר בגי' שמ"ש‪ ,‬וכן מתיקות התמרים בא ממתיקות השמש‪,‬‬ ‫הרי שאלו האילנות בתמרים עסקינן‪ ,‬וזהו השמש שבראש אילנות‪,‬‬ ‫שהוא הדעת והאור‪ ,‬וההתקשרות של מרע"ה שבכוחו לייחד קוב"ה‬ ‫ושכינתי'‪ ,‬שזהו איל"ן מספר היחוד של הוי' אדנ‪-‬י‪.‬‬ ‫‪ ‬ישנו ע"ז חומות יריחו המונע בעדו‪ ,‬אבל בשעת נעילה‬ ‫שוברין כל החומות‪ ,‬כמו שאומרים פתח לנו שער בעת נעילת שער‪,‬‬ ‫שנועלין השער בפני החיצונים ונעשה חותם‪ ,‬וכלל"י נכנסים לתוך‬ ‫השער‪ ,‬והרי שאותו השער שנועלין בפני החיצונים הם נפתחים‬ ‫לפני כלל"י‪ ,‬והרי שהוא שער כזה שהחיצונים א"י ליכנס שם‪,‬‬ ‫וזהו החותם של נעילה שנעשה כחומה בפני החיצונים‪ ,‬וזהו עיקר‬ ‫הקידושין שאסירא כנס"י אכו"ע כהקדש כדי שהחיצונים לא יוכלו‬ ‫לינק ממנה‪ ,‬וכלל"י נכנסין בשער זו‪ ,‬וזהו החמה שבראש אילנות‪,‬‬ ‫חמ"ה הוא חומ"ה‪ ,‬שהחמה נעשה לחומה‪ ,‬כי במקום שיש הארת‬ ‫פני משה פני חמה‪ ,‬אין אחיזה לחיצונים‪ ,‬ומתגלה כ"ז בנעילה‬ ‫כמדובר‪ .‬וכן יש חותם בהושע"ר ושמ"ע שחותמין ההתקשרות של‬ ‫כנס"י עם דודה כדי שהחיצונים לא יוכלו לקבל אחיזה שם‪ ,‬וכלל"י‬ ‫נכנסין לתוך החותם והחומה‪ ,‬ששם הוא נקודת ההתקשרות‪,‬‬ ‫והתחלת התגלותה הוא ביוהכ"פ‪.‬‬ ‫‪ ‬מחרת יוהכ"פ נקרא גאט'ס נאמען'ס טאג‪ ,‬כי הודאי שמו כן‬ ‫תהילתו‪ ,‬שהשם ה' הוא ענין של ודאי‪ ,‬והוא מכניע כל הענין של‬ ‫ספק‪ ,‬וכדי להתקשר להשי"ת צריכים להתקשר באופן של ודאי‪ ,‬וכיון‬ ‫שהחסידים הראשונים היו מביאים אשם תלוי בכל יום מחמת ספק‬ ‫חטא )כריתות כה‪ ,(.‬חוץ ממחרת יוהכ"פ שלא הביאו‪ ,‬כי בו בודאי לא‬ ‫חטאו‪ ,‬וממילא יכלו להתקשר בו בשם ה'‪ ,‬כי בשם ה' יכולים להתקשר‬ ‫רק בקשר וודאות‪ ,‬אבל כאשר יש ספק חטא הרי זה ספק קשר‪ ,‬וזהו‬ ‫שביום מחרת יוהכ"פ כיון שבודאי לא חטאו נתקשרו בהודאי שמו‬ ‫כמדובר‪ ,‬ולכן הוא נקרא גאט'ס נאמען'ס טאג‪ .‬והיינו שבאמת אם‬ ‫רצו בדוקא לחשוד א"ע שמא חטאו‪ ,‬הי' עדיין מקום לחשד‪ ,‬כי אפשר‬ ‫עבר כבר משך זמן שהי' פנאי לחטוא בהם‪ ,‬כגון כל הלילה‪ ,‬אמנם‬ ‫העבודה של מחרת יוהכ"פ הוא לידע שלא חטאו ולהאמין שטהורים‬ ‫הם מחטאים‪ ,‬ולכן במכוון לא הביאו אז אשם תלוי‪.‬‬

‫‪ ‬הנה זמן תפילת נעילה הוא בשעה שהחמה בראש אילנות‬ ‫)ירושלמי תענית פ"ד ה"א(‪ ,‬כי הנה אחז"ל )יומא כ‪ (:‬וכבר צעק‬ ‫אנא ה' ונשמע קולו ביריחו‪ ,‬וזהו כי יריחו הוא עיר התמרים‪,‬‬ ‫וממילא יש לו שייכות מיוחדת ליוהכ"פ‪ ,‬כי שיעור עינוי של יוהכ"פ‬ ‫הוא ככותבת שהוא התמר‪ ,‬והוא שיעור דמייתבא דעתא )יומא‬ ‫עט‪ ,(:‬וזהו כי ביוהכ"פ מקבלים אנו הארה מהדעת של מרע"ה‪,‬‬ ‫כי ביוהכ"פ חוזר ונעשה הקידושין של הקב"ה עם כלל"י שנעשה‬ ‫במ"ת‪ ,‬שכאשר שבר מרע"ה את הלוחות נתבטל הקידושין‪ ,‬כי כל‬ ‫דמקדש אדעתא דרבנן מקדש )יבמות צ‪ ,(:‬שהוא אדעתא דמרע"ה‬ ‫שהוא הנותן הדעת לקידושין‪ ,‬וכאשר חזר ונעמד הקידושין‬ ‫ביוהכ"פ‪ ,‬זהו ששוב עמדו על הדעת של מרע"ה‪ ,‬שכאשר נעשה‬ ‫הארה של דעת מרע"ה‪ ,‬אזי נעשית כנס"י מקודשת לדודה‪ ,‬כי‬ ‫התקשרות של מרע"ה הוא התקשרות של קידושין‪ ,‬שהוא כריתת‬ ‫ברית‪ .‬וכל החטא העגל שהי' יצרא דעבו"ז‪ ,‬היינו שלא עמדו כנכון‬ ‫על זה הכריתת ברית של מ"ת‪ ,‬וכאשר חזר ונעמד הברית ביוהכ"פ‪,‬‬ ‫הי' זאת בתוקף יותר גדול ממה שהי' בלוחות הראשונות‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב מפורש בהלוחות שניות הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך‬ ‫אעשה נפלאות אשר לא נבראו וכו'‪ ,‬ונתגלו היגמש"ר‪ ,‬והרי שנעשה‬ ‫הברית בתוקף יותר גדול‪.‬‬ ‫‪ ‬יוהכ"פ נעשה כפרה לחטא העגל‪ ,‬וזהו כי כתיב )שמות‬ ‫לב‪ ,‬לד( וביום פקדי ופקדתי שהחטא העגל הוא שמור לדורות‪,‬‬ ‫וממילא צריכה היא כסדר לכפרה‪ ,‬ולכן בכל יוהכ"פ נעשה עליו‬ ‫כפרה‪ ,‬וממילא נתחזק יותר הכריתת ברית והקידושין‪ .‬וזהו שנעשה‬ ‫מייתבא דעתא שהוא הארת הדעת של מרע"ה‪ ,‬וכיון שמרע"ה‬ ‫התענה ארבעים יום שהם כמו ארבעים שנה‪ ,‬ואחז"ל )עבו"ז ה‪(:‬‬ ‫שאין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה‪ ,‬לכן לאחר ארבעים‬ ‫יום הללו עומדין אנו על דעתו של מרע"ה ויכולין אנו ג"כ להתענות‬ ‫כמו מרע"ה‪ ,‬כי מה שמרע"ה התענה זהו שאכל רוחניות‪ ,‬וכדי שיזין‬ ‫הרוחניות כמו אכילה גשמית צריכים לזה דעת של מרע"ה‪ ,‬ולאחר‬ ‫ארבעים יום עומדין אנו על דעת זו‪ ,‬ועי"ז יכולים אנו ג"כ להיות‬ ‫ניזון ממה שניזון מרע"ה כל ארבעים יום הללו‪ ,‬והרי שביוהכ"פ‬ ‫מקבלין הארת מרע"ה‪.‬‬ ‫‪ ‬שהוא עיר התמרים השייך לשיעור כותבות דמייתבא‬ ‫דעתא כמדובר‪ ,‬הרי הוא שייך לקידושין‪ ,‬כמאחז"ל )קידושין יב‪(.‬‬ ‫קידשה בתמרה מקודשת‪ ,‬כי תמרה רומזת להדעת של מרע"ה‬

‫גליון דברי תורה‬

‫יז‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫לאשטוני הוא לעומת תשעה באב דאית לי' רשות לאשטוני‪ ,‬ואזי‬ ‫יכולים לזכות שיהי' הרפואה רק ע"י הקב"ה בעצמו‪ ,‬וכמו שהי'‬ ‫אצל יעאע"ה ויזרח לו השמש לרפאותו מצלעתו‪ ,‬ודאי שמשא דא‬ ‫קוב"ה‪ ,‬ולעת"ל נזכה כולנו לזה השמש‪ ,‬כמש"כ )ישעי' נח‪ ,‬ח( אז‬ ‫יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמיח‪ ,‬וזהו שהזמן של תפילת‬ ‫נעילה הוא כאשר השמש בראש אילנות‪ ,‬שהוא כענין ויזרח לו‬ ‫השמש לרפאותו‪.‬‬ ‫‪ ‬דיברנו שרפואה בא ממי' ההוד‪ ,‬כמו שמכוונים בבורא‬ ‫רפואות למי' ההוד‪ ,‬אמנם בברכת רפאינו מכוונים למי' התפארת‪,‬‬ ‫ושמעתי ממו"ח שליט"א כי אכן יש ב' מיני רפואה‪ ,‬וכמאחז"ל‬ ‫)גיטין יב‪ (.‬שיש סמא המרפא לחמשה ימים ויש סמא חריפא המרפא‬ ‫לשלשה ימים‪ ,‬כי סתם רפואה בא ממי' ההוד שהוא מי' החמישית‪,‬‬ ‫אבל רפואה חריפא בא ממי' התפארת שהוא ממי' השלישית‪ ,‬וזהו‬ ‫ברכת רפאינו שמכוונין בו ניקוד חולם שהוא ניקוד התפארת‪,‬‬ ‫חולם לשון הדר חלים‪ ,‬ואי' בתיקו"ז )ד‪ (:‬כי החמה הוא בצורת‬ ‫חול"ם בגי' חמ"ה במ"ק‪ ,‬והוא שמש המרפא בסמא חריפא‪ ,‬וזהו‬ ‫הרפואה של יוהכ"פ שאם זוכין ממשיכין רפואה של מי' התפארת‪,‬‬ ‫שיוהכ"פ הוא יום החותם וחותמו אמת שהוא מי' יעאע"ה מי'‬ ‫התפארת‪ ,‬והוא ברכת רפאינו שהוא מי' התפארת כמדובר‪.‬‬ ‫‪ ‬הנה הכהן גדול לאחר כל העבודה של יוהכ"פ‪ ,‬שנכנס לפני‬ ‫ולפנים‪ ,‬ובו הי' תלוי כפרת כלל"י‪ ,‬וכאשר הצליח שהלבין הלשון‬ ‫של זהורית ראו כולם שהצליח בעבודתו‪ ,‬ונתפרסם הדבר בכל‬ ‫כלל"י‪ ,‬והרי שהי' יכול ליפול ח"ו לגאוה והתנשאות‪ .‬אמנם הרי‬ ‫בתחילת בריה"ע נברא האדם יחידי‪ ,‬וכאשר נכנס הכה"ג לקה"ק‬ ‫כתיב )ויקרא טז‪ ,‬יז( וכל אדם לא יהי' באוהל מועד‪ ,‬שהי' צריך‬ ‫לחשוב שהוא אדם יחידי בעולם ואין עוד שום אחר בעולם עמו‪,‬‬ ‫ואם הי' תופס איזה התפעלות של מה יאמרו הבריות‪ ,‬בודאי שלא‬ ‫הי' מצליח בעבודתו ובכניסתו לקה"ק‪ ,‬כי כדי להצליח בזה הי'‬ ‫צריך להיות ממש יחידי‪ ,‬כדי להתייחד עם הרבוש"ע‪ ,‬וממילא לא‬ ‫הי' שייך אצלו יצה"ר כזה כלל‪] .‬והגם שהתפלל שם על כלל"י‪ ,‬כבר‬ ‫ידוע הענין שכל אחד מכלל"י הוא יחידי‪ ,‬ואינו מפריע היחידיות‬ ‫של כ"א זה לזה[‪.‬‬ ‫‪ ‬הנה מוציאין את הס"ת בכל נדרי כדי לפייס את התורה‪,‬‬ ‫וגם הוא תיקון לחטא הידוע‪ .‬ויש לומר שזהו כי ביוהכ"פ ניתנו‬ ‫לוחות שניות‪ ,‬ולכן מוציאין את הס"ת לעשות קבלת התורה‬ ‫חדשה של הלוחות שניות‪ ,‬ועי"ז נזכרים שאנו גרמנו השבירה‬ ‫של הלוחות הראשונות‪ ,‬והלוחות שניות אינם עוד בדרגא של‬ ‫הלוחות הראשונות‪ ,‬וממילא צריכים לפייס את התורה‪ ,‬על מה‬ ‫שלא זכינו להלוחות הראשונות‪ .‬והנה חטאים פוגמים בהכ"ב‬ ‫אותיות‪ ,‬שכל איש ישראל יש לו שייכות להכ"ב אותיות התורה‪,‬‬ ‫ולכן אומרים הוידוי בר"ת הכ"ב אותיות כדי לתקן מה שפגמו‬ ‫בהכ"ב אותיות‪ ,‬ואי' בזוה"ק )ח"א קנו‪ (:‬שהכ"ב אותיות הם ש"י‬ ‫עולמות‪ ,‬שזהו וישכב במקום ההוא וישכ"ב אותיות ש"י כ"ב‪,‬‬ ‫שזהו שעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות‪,‬‬ ‫שיקבל השגה בקדושת הכ"ב אותיות‪ .‬והנה חטא הידוע הוא פגם‬ ‫בש"י עולמות‪ ,‬קר"י בגי' ש"י‪ ,‬וממילא הוי התיקון לפייס הכ"ב‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬הנה כל ההלכות של ציות לרופא כתוב בהלכות יוהכ"פ‪ ,‬וזהו‬ ‫)יומא פו‪ (.‬כי גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם‪ ,‬שנא' ארפא‬ ‫משובתם אוהבם נדבה‪ ,‬וכיון שיוהכ"פ הוא יום תשובה‪ ,‬לכן מקבל‬ ‫אז הרופא כח לרפאות‪ ,‬ונמשך רפואה בעולם‪ ,‬ולכן נמסרו הלכותיו‬ ‫בהלכות יוהכ"פ‪ ,‬כי משם הוא מקבל את כוחו כמדובר‪ .‬ואחז"ל‬ ‫)קידושין פב‪ (.‬טוב שברופאים לגיהנם‪ ,‬כי אי' ברמב"ן )ויקרא כו‪,‬‬ ‫יא( שאין לעסוק ברפואות‪ ,‬כי מה לו לרופאים בבית עובדי ה'‪ ,‬והרי‬ ‫שלכתחילה לא הי' צריך להיות שום כח לרופא‪ ,‬אלא היו צריכים‬ ‫להתפלל אל השי"ת רפאנו ה' ונרפא‪ ,‬ויבא הרפואה מהשי"ת‬ ‫בעצמו‪ .‬ומה שיש אכן כח לרופא‪ ,‬זהו כמו שאי' באריה"ק לכוון‬ ‫בבורא רפואות למי' ההוד‪ ,‬שנמשך הרפואה ממי' ההוד‪ ,‬וכיון שהי'‬ ‫פגם ההוד ע"י ויגע בכף יריכו‪ ,‬עי"ז נפל כח הרפואה לרופאים‪,‬‬ ‫כי זהו פגם ההוד שצריך להטות א"ע לציית להרופא‪ ,‬וכך מצווה‬ ‫ההלכה לציית להרופא‪ ,‬והרי זה שמודים לציווי הרופא‪ ,‬והוא פגם‬ ‫ההוד כמדובר‪ ,‬שלכתחילה הי' צריך הרפואה לבא רק מהקדושה‬ ‫לבד‪ ,‬וכמו שאמר חזקי' והטוב בעיניך עשיתי שגנזתי ספר רפואות‬ ‫)ברכות י‪ ,(:‬כי אני ה' רופאיך כתיב )שמות טו‪ ,‬כו(‪.‬‬ ‫‪ ‬שמצינו בהנהגת הרופאים להיפוך מהנהגת הקב"ה‪,‬‬ ‫שבאמת בכל דבר מצינו שצריכים להתנהג כמו הקב"ה בדרך‬ ‫אדמה לעליון‪ ,‬משא"כ בענין הרפואה מצינו שהקב"ה מרפא בדרך‬ ‫נדבה‪ ,‬כמש"כ ארפא משובתם אוהבם נדבה‪ ,‬שהקב"ה הוא רופא‬ ‫חנם‪ ,‬אבל רופא בו"ד אסיא דמגן במגן מגן שויא )ב"ק פה‪ ,(.‬שאין‬ ‫לו להיות רופא חנם‪ ,‬והרי שהוא היפוך מדתו של הקב"ה‪ ,‬וזהו כי‬ ‫נפל כח הרפואה להנחש‪ ,‬והנחש אינו עושה שום דבר בחנם‪ ,‬כי‬ ‫הוא נושך ומוציא כל מה שיוכל‪ ,‬וכיון שטוב שברופאים לגיהנם‬ ‫כמו הנחש‪ ,‬לכן יש לו מדתו של הנחש‪ ,‬היפוך מידת הקדושה‪,‬‬ ‫ואדרבה כפי כמה שהוא נושך כסף כ"כ רופא טוב הוא‪ ,‬כמו שרואין‬ ‫שהרופאים הגדולים לוקחין הרבה כסף‪ ,‬והקטנים לוקחים פחות‪,‬‬ ‫משא"כ אצל הקדושה הוא להיפוך‪ ,‬אוהבם נדבה‪.‬‬ ‫‪) ‬שמות כא‪ ,‬יט( אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו‬ ‫ונקה המכה‪ ,‬רק שבתו יתן ורפוא ירפא‪ ,‬מכאן שניתנה רשות לרופא‬ ‫לרפאות‪ ,‬ויש להבין למה כתוב והתהלך בחוץ "על משענתו" מה‬ ‫משמיענו בזה‪ ,‬הלא כוונת הכתוב לומר שכבר נתרפא‪ ,‬שלכן ונקה‬ ‫המכה‪ ,‬וא"כ הי' צריך לומר שכבר נתרפא לגמרי עד שאי"צ גם‬ ‫למשענת‪ ,‬ועי' רש"י‪ ,‬ויש לומר שכוונת הכתוב אכן לומר כי לא‬ ‫נתרפא עדיין לגמרי באשר צריך עדיין למשענת שהוא מצד ענין‬ ‫פגם ההוד שהוא רגל השמאל כידוע‪ ,‬ולכן מסיים הכתוב ורפא‬ ‫ירפא שמעתה מוכרחין ליתן רשות לרופא לרפאות‪ ,‬שכיון שלא‬ ‫נתרפא עדיין לגמרי ויש פגם ההוד‪ ,‬הרי שפגם ההוד מחייב ליתן‬ ‫רשות לרופא לרפאות כמדובר‪.‬‬ ‫‪ ‬ששורש הרפואות בא מיוהכ"פ כמש"כ ארפא משובתם‪,‬‬ ‫ממילא אם דרגת יוהכ"פ הוא בשלימות אזי הוא מבטל את תשעה‬ ‫באב שהוא כנגד ויגע בכף יריכו כידוע‪ ,‬כי יוהכ"פ דלית לי' רשות‬

‫גליון דברי תורה‬

‫יח‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ב׳ ‪ /‬האזינו ‪ -‬תשובה‬

‫אותיות התורה‪ .‬וזש"כ )ויקרא טז‪ ,‬ל( לפני ה' תטהרו כי האותיות‬ ‫שלפני השם הוי' הם טדה"ד בגי' כ"ב‪ ,‬שזהו תטהרו מהפגם של‬ ‫הכ"ב אותיות שהם לפני ה' כמדובר‪ .‬טהו"ר בגי' י"פ כ"ב‪ .‬וכיון‬ ‫שעתיד להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות‪ ,‬הרי שהוא ב"פ‬ ‫ש"י לב"פ צדיק‪ ,‬והוא בגי' כת"ר‪ ,‬וזהו לפני ה' הרומז לבחי' כתר‬ ‫בחי' קוצו של יו"ד שלפני אותיות הוי'‪ ,‬וכן תטהר"ו בגי' כת"ר‪.‬‬ ‫וזהו שאומרים בעל חטא סדר של ב"פ כ"ב אותיות כנגד ב"פ‬ ‫ש"י עולמות כמדובר‪ .‬והאריה"ק ציוה לאיזה תלמיד שיקנה את‬ ‫זכות הוצאת הס"ת שלפני כל נדרי בכל ממון שיפסקו עליו‪ ,‬וזהו‬ ‫כי קר"י אתוון יק"ר‪ ,‬ונקרא טפה יקירא‪ ,‬ולכן כאשר משלם כסף‬ ‫יקר הרי הוא תיקון לכך‪.‬‬ ‫‪ ‬דרשו חז"ל )ר"ה יז‪ (:‬אני הוי' לאחר שיחטא האדם‪,‬‬ ‫שהשי"ת מחדש כ"ב אותיות חדשות שהם הלוחות שניות‪ ,‬וזהו‬ ‫שאומרים הפסוק אור זרוע לצדיק‪ ,‬כי הש"י עולמות הם או"ר מימין‬ ‫וק"ג משמאל‪ ,‬וכאשר מתגברין הדינין מתגברין הק"ג משמאל‪,‬‬ ‫וצריכים להגביר הימין שהוא או"ר זרוע לצדיק‪.‬‬ ‫‪ ‬ענין לימוד תורה לשמה אי' בנפה"ח שעניינו שנלמוד לשם‬ ‫התורה עצמה‪ ,‬ואי"צ שום עוד מחשבה בזה‪ ,‬כגון של דביקות‬ ‫וכדו'‪ ,‬וביארנו במק"א כי כוונת לשם התורה עצמה הוא באמת‬

‫ענין המתיקות והאלקות שמרגישין בתורה‪ ,‬שגם זה נקרא דביקות‪,‬‬ ‫ובזה הכל מודים‪ ,‬ונמצא שהשאלה הוא רק מה נקרא דביקות‪ ,‬אבל‬ ‫בודאי שכוונת תורה לשמה הוא לשם דביקות‪ .‬ויש לומר שכל‬ ‫הענין שיכולים ללמוד שלא לשמה ולא להרגיש מה שצריכים‬ ‫להרגיש‪ ,‬ולא להיות נמשכים אחר הכוונה של לשמה‪ ,‬זהו רק מצד‬ ‫הלוחות שניות‪ ,‬משא"כ מצד הלוחות הראשונות לא הי' שייך‬ ‫זאת‪ ,‬כי לוחות הראשונות באו גם האבנים מן השמים‪ ,‬והכוונה‬ ‫בכל העשיות הלא צריך להיות "לשם שמים"‪ ,‬כי כשמרגישין את‬ ‫השמים אזי מרגישין התכלית‪ ,‬וכגון התכלת שהוא לשון תכלית‪,‬‬ ‫והוא מצד שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע )סוטה יז‪ ,(.‬והרי‬ ‫שהשמים שייך להתכלית‪ ,‬וכיון שלוחות הראשונות נמשך כולו מן‬ ‫השמים‪ ,‬לכן הרגישו בו השמים‪ ,‬ולא הי' שייך שילמדו אותו שלא‬ ‫לשמה‪ ,‬ורק בלוחות שניות שייך זאת כמדובר‪ .‬וכיון שהצדוקים‬ ‫פקרו מחמת שלא הבינו הענין של לשמה )אדר"נ ה‪ ,‬ב(‪ ,‬הרי שפקרו‬ ‫מצד הלוחות שניות‪ ,‬כי אם הי' לנו הלוחות ראשונות לא הי' שייך‬ ‫שיפקרו‪ ,‬ממילא ביוהכ"פ שבו ניתנו לוחות שניות‪ ,‬לכן עסקו בו‬ ‫להכניע את הצדוקים‪ ,‬כדי לתקן הפגם שנגרם ע"י הלוחות שניות‬ ‫כמדובר‪ .‬ושלימות התיקון הוא ע"י שמגלין העומק של לימוד‬ ‫תורה לשמה‪ ,‬ועי"ז עוקרים אותם בשורשם‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫פרנס השבוע‬ ‫נתנדב על ידי‬ ‫הר"ר יהודה שפיטצער ני"ו‬ ‫לרגל שמחתו בהולדת בנו למז"ט‬ ‫יעזור ה' שיזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט‬ ‫ושיזכה לנחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח מתוך‬ ‫הרחבת הדעת ומתוך עושר ואושר עדי‬ ‫ביאת ינון‪ ,‬בב"א‪.‬‬

‫פרנס השנה‬ ‫לע"נ האשה היקרה והחשובה‬ ‫מרת ‪  ‬‬ ‫בת ר' ‪ ‬ע"ה‬ ‫נפטרה ח' אדר תשל"ט לפ"ק‬ ‫ולע"נ בנה היקר והאהוב הב'‬ ‫‪ ‬ע"ה‬ ‫בן ‪  ‬נ"י‬ ‫נפ' כ"ב אדר א' תש"ס לפ"ק‬

‫תומכי השנה‬

‫הר"ר משה מרדכי‬ ‫פאנעטה הי"ו‬

‫פרנס החודש‬

‫תומכי החודש‬

‫‪ -‬תשרי ‪-‬‬

‫‪ -‬אלול ‪-‬‬

‫הר״ר אברהם שמשון‬ ‫בראדט ני״ו‬

‫מדור מסילת‬ ‫ישרים‬

‫הר״ר שמואל יהודה זילבער‬ ‫הי״ו‬ ‫‪   ‬‬ ‫לע״נ הרה״ח הישיש‬ ‫‪ ‬‬ ‫הר״ר משה אהרן ב״ר יוסף‬ ‫ע״ה‬ ‫קעמפלער‬

‫כל הזכויות שמורות למכון להוצאת התורות והשיעורים שע״י קהל תולדות יהודה דחסידי סטוטשין‬ ‫‪Mailing Address: 5609-15th Ave. #4F Brooklyn N.Y. 11219 • Tel 718.438.0032 • Fax 718.689.1016 • e-mail [email protected]‬‬

‫סניף ארה״ק ‪ -‬רח׳ אבן האזל ‪ 11‬ירושלים‬

‫באנגלי׳‪07908386603 :‬‬



 

  

1437-54th Street

‫מזלא טבא וגדיא יאה‬                           

‫שמשון זילבער‬

‫אברהם שמשון בראדט‬ ‫וועד הקהלה‬

‫יצחק לאנדערער‬

‫ברכת מזל טוב‬    

‫הר"ר יהודה שפיטצער שליט"א‬

‫לרגל הולדת בנך בשעטו"מ‬      ‫ נציגי המכון בארה"ק‬- ‫הלא כה דברי המברכים‬

‫יצחק שלאס‬

‫שמואל יוסף שלאס‬





‫שמואל אהרן סאמעט‬

‫ארי' גראס‬





‫ נציגי המכון בארה"ב‬- ‫ג"א מצטרפים בברכות עד בלי די‬ ‫אביגדור מאנדלבוים‬ ‫יוסף וואלדמאן‬ 



‫‪ ‬‬

‫להוצאת התורות והשיעורים‬ ‫שע"י קהל תולדות יהודה דחסידי סטוטשין‪‬‬ ‫‪Tel. 718.438.0032 ♦ Fax 718.689.1016‬‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫שלוחה בזה אל מעלת ידידנו הנכבד‪ ,‬מפליג פעולות‪ ,‬משליך נפשו מנגד‬ ‫בעבור הפצת התורות‪ ,‬מה רבה הזכות אשר תלוי בו‬ ‫ר' יהודה שפיטצער ני"ו‬ ‫מייסד ומנהל המכון‬

‫לרגל הולדת בנו למז"ט‬

‫בשם כל שוחרי תורת רבינו ‪ -‬בחוץ לארץ ובערי יהודה וירושלימ‬ ‫רון שיר ושבח ושירה ‪ -‬בבשורת השמחה בלידת בנך אהובכ‬ ‫כמיהה וצמיאה חש לבינו ‪ -‬ברוב הכרת הטוב לעומתו ברוך יאמרו‬ ‫תורה הקדושה לבשה עוז ‪ -‬בהופעת נעימתה בשמחה וששון‬ ‫סימן טוב ומזל טוב לידידנו האהוב ‪ -‬בכבוד ותפארת‬ ‫יהודה אתה ‪ -‬יודוך אחיך מכל קצוי תבל ומלואו‬ ‫מים רבים לא יוכלו לכבות ‪ -‬את רבבי תודות והלל‬ ‫נחלי מים שוטפים וזורמים ‪ -‬את תורת רבינו ברצף ובתמיד‬ ‫ואש דת לחקוק בלב ‪ -‬הבוערות בהתגלות אור ה' ותורתו‬ ‫מסירות נפש בכל המרץ והכח ‪ -‬להאיר העולם ‪ -‬בימים ולילות‬ ‫זאת המתמדת בזיכוי הרבים ‪ -‬בשנס מתניו בהתגברות כארי‬ ‫לא ניתן שנת לעיניו ‪ -‬בכל שבוע מחדש להפיץ הדברי תורה‬ ‫'טבעת הזהב' וקובצי המועדים ‪ -‬בטעם מיוחד ברוב יפיו והדרו‬ ‫ועוד ידו נטויה להנחיל מורשה ‪ -‬למלאות הארץ בדעה ובתורת חסד‬ ‫ברכות והשפעות עם מיטב איחולים ‪ -‬מלב ההוגים בזה נשלחה‬ ‫הלא כה דברי המברכים‬ ‫צוות העורכים במכון‬

‫נחמי בראדט‬ ‫נתן האפמאן‬

‫דוד רוח‬ ‫אשר שפיטצער‬

‫גם אנו מצטרפים בברכה‬

‫אלפי נהני הגליונות מדי שבוע בשבוע ברחבי תבל‬