Guilyon Divrei Torah Berechit 2009

‫‪ ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫שנת תש״ע ‪ /‬גליון ד׳ ‪ /‬בראשית‬

‫שיעור בספר ליקוטי מוהר״ן‬ ‫תורה טו המשך ב׳ ‪ -‬ליל חמישי פר׳ נצו״י תשס״ט‬ ‫‪ ‬מעלין את היראה‪ ,‬בבחי' משפט‪ ,‬כמ"ש )משלי כט‪ ,‬ד(‬ ‫מלך במשפט יעמיד ארץ וארץ הוא בחי' יראה כמש"כ )תהלים‬ ‫עו‪ ,‬ט( ארץ יראה‪ .‬וכן הוא שם המשך הפסוקים משמים השמעת‬ ‫דין ארץ יראה ושקטה‪ ,‬בקום למשפט אלקים להושיע כל ענוי ארץ‬ ‫סלה‪" ,‬בקום למשפט" היינו שצריכים להקים את המשפט‪ ,‬והוא‬ ‫ע"י שישפוט האדם את כל עסקיו‪ ,‬אבל כשאין אדם דן ושופט את‬ ‫עצמו אזי דנין ושופטין אותו למעלה כמבואר‪ .‬ושורש היראה היא‬ ‫בחי' דעת‪ ,‬וכשמגיע לבחי' דעת זוכה להשגת התורה‪ ,‬כי שכונת‬ ‫התורה הוא אצל בר דעת כמ"ש )דניאל ב‪ ,‬כא( קוב"ה יהיב חכמתא‬ ‫לחכימין‪ .‬וזהו שפסוק הנ"ל "ארץ יראה" הי' לפני מ"ת כמאחז"ל‪,‬‬ ‫כי ע"י העלאת היראה לשורשה זוכים לתורה כמבואר‪.‬‬ ‫‪ ‬המאמר הלז סובב והולך לפרש המאמר של רבה בר בר‬ ‫חנה‪ ,‬וכוונת מאמרו של רבב"ח הוא לספר בשבח אותו האילן‪ ,‬תא‬ ‫חזי כמה נפיש חילא דאילנא‪ ,‬ובודאי שבא לשבח בזה ענין קדוש‬ ‫הנקרא אילן‪ ,‬ובא לבאר הכח של זה האילן‪ ,‬ומבאר מקודם שישנו‬ ‫ענין של צפרדע שהוא גדול ככרך של אקרא דהגרוניא שהי' בו‬ ‫שיתין בתי‪ ,‬ומי שרגיל בשותא דרבנן מכיר שהדברים סובבים על‬ ‫ענין המקושר לדינים וגבורות‪ ,‬כי שיתין בתי הוא מספר השייך‬ ‫לדינים כענין שיתין פולסי דנורא‪ ,‬וכן העושה ריווח בין הדביקים‬ ‫מצננין לו גיהנם‪ ,‬ויש שישים מקומות שצריך ליתן ריווח בין‬ ‫הדביקים‪ ,‬וכן עיר רומז לדינים‪ ,‬כי עי"ר בגי' פ"ר דינים‪ ,‬וכל העוסק‬ ‫בבנין מתמסכן‪ ,‬ממילא עיר שיש בה שיתין בתי בוודאי בדינים‬ ‫עסקינן‪ .‬ואח"כ מבאר ענין של נחש ועורב‪ ,‬הרי שמדבר מענין של‬ ‫קליפות‪ ,‬כי ישנו דינים וישנו קליפות‪ ,‬ומדבר כאן מב' קליפות‬ ‫שהם הנחש והעורב‪ .‬וע"ז משבח הוא את האילן שהוא דבר קדוש‬ ‫ונפיש חילי' עד שהוא יכול לסבול ולהפוך בין הצפרדע בין הנחש‬ ‫והעורב‪ ,‬הדינים והקליפות כמדובר‪.‬‬ ‫‪ ‬בפנים שהאילן רומז על העץ החיים‪ ,‬שהרי הוא האילן‬ ‫היותר גדול מכל האילנות‪ ,‬וידוע שבכוחו של העץ החיים להפוך‬ ‫את כל הקליפות‪ ,‬שכן אדה"ר גם לאחר שנגזר עליו גזירת מיתה‪,‬‬

‫גליון דברי תורה‬

‫באם הי' אז אוכל מעץ החיים הי' עדיין חי לעולם‪ ,‬ולא הי' מזיק‬ ‫לו מה שאכל מהעץ הדעת‪ ,‬הרי שהעץ החיים יכול להתגבר על‬ ‫כל הדינים והקליפות‪ ,‬ובודאי נפיש חילא דאילנא‪ .‬ובענין העורב‬ ‫מתפרש בפנים שלא באופן של קליפה‪ ,‬ועל כרחך שהוא ענין של‬ ‫מדריגה שלפני דרגת העץ החיים‪ ,‬שבאיזה בחי' הוא עורב אבל כבר‬ ‫נתהפך קליפתו‪ ,‬הגם שלא הגיע עדיין להעץ החיים‪ .‬והגם שביארנו‬ ‫שהעץ החיים הוא שבכוחו להפוך את קליפת העורב‪ ,‬מוכרחים‬ ‫לומר שישנו מדריגות לפני דרגת העץ החיים שגם הם יכולים‬ ‫להפכו‪ ,‬ואכן כשכבר היפכו זה הקליפה מגיעין להעץ החיים‪ .‬וענין‬ ‫הנחש בודאי קליפה הוא‪ ,‬שעושה לגרמי' וכמבואר בפנים‪.‬‬ ‫‪ ‬נמצא שהמאמר סובב והולך על ענין העץ החיים‬ ‫שבכוחו לסבול הרבה קליפות‪ .‬וזהו בעצם הסוד של האור הגנוז‪,‬‬ ‫שהוא אור שגם חושך לא יחשיך ממך‪ ,‬שהוא גורם להפוך החושך‬ ‫לאור‪ ,‬והוא אור שהוא בעצם גנוז‪ ,‬כי איפוא מוצאין אור שהוא‬ ‫גנוז‪ ,‬מוצאין אותו בהחושך‪ ,‬וכל מה שהוא יותר חושך הרי הוא‬ ‫יותר גנוז וממילא נמצא שם אור יותר גדול‪ ,‬והוא האור הגנוז‪ ,‬האור‬ ‫שבתוך החושך‪ ,‬שכשעומדין ע"ז האור מהפכין את החושך‪ .‬וזהו‬ ‫האילן שבכוחו להפוך החושך לאור‪ ,‬הצפרדע והנחש והעורב‪ ,‬והרי‬ ‫שהאילן רומז על האור הגנוז‪ .‬או"ר הגנו"ז בגי' עור"ב שהוא חושך‬ ‫וקליפה גדולה‪ ,‬והאור הגנוז מהפכו‪ .‬ואיך יכולים להפוך העורב‪,‬‬ ‫זהו ע"י שמתפללין בלי שום כוונה של לגרמי' רק בשביל השכינה‪,‬‬ ‫ועי"ז הוא ממלא תאוותו של הקב"ה וזוכה להאור הגנוז‪.‬‬ ‫‪ ‬האור הגנוז בודאי שייך לאליהו הנביא‪ ,‬כי הוא המגלה‬ ‫סודות התורה לצדיקים‪ ,‬שזהו כל התכלית של גילוי אליהו כידוע‪,‬‬ ‫ואליהו הוא שהפך את הגוף לנשמה‪ ,‬וכיון שמדובר כאן מאור‬ ‫הגנוז‪ ,‬שהוא כגון אור הנשמה הגנוז תוך חושך הגוף‪ ,‬וא"כ מי‬ ‫הוא הזוכה לאור הגנוז‪ ,‬זהו שיכול להפוך את הגוף לנשמה‪ ,‬וזהו‬ ‫דרגת אליהו כמדובר‪ ,‬ולכן הוא המגלה סודות התורה לצדיקים‬ ‫שהם סודות האור שבתוך החושך שמגלה לצדיקים שבזה העולם‪,‬‬ ‫שיורד הוא לתוך זה העולם החשוך‪ ,‬תשת חושך ויהי לילה זה‬

‫א‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ד׳ ‪ /‬בראשית‬

‫בדרך "תמים" שהוא דרגת אאע"ה בלי סעד כמדובר‪ ,‬ועי"ז הוא‬ ‫ישרתני שזוכין לסתרי תורה‪.‬‬ ‫‪ ‬כי ביארנו באריכות במק"א שענין לכוון לשמה הוא סוד‬ ‫של סתרי תורה‪ ,‬וכלשון הרמב"ם בענין הכוונה שלא ע"מ לקבל‬ ‫פרס שאין מלמדין זאת לקטנים ונשים וכלל עמי הארץ אלא עד‬ ‫שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם "רז זה" מעט‬ ‫מעט וכו'‪ ,‬והרי שהבנת דבר זה תלוי בסתרי תורה‪ ,‬כי סתרי תורה‬ ‫מלמד להאדם איך לכוון לשמה כנכון‪ ,‬לעשות בשביל השכינה‪,‬‬ ‫ולכן הולך בדרך תמים שעושה העבודה הנוגע לזה‪ ,‬אזי מגלין לו‬ ‫יותר ויותר רז זה‪ ,‬שזהו הוא ישרתני‪ ,‬כי הוא הולך בדרך השלם‪,‬‬ ‫הדרך של לכתחילה שנקרא דרך תמים‪ .‬ויש לרמז‪ ,‬ישרתנ"י בגי'‬ ‫ע"ץ בצ' דמנצפ"ך שהוא רזא דעץ החיים‪ ,‬וכן הוא דע"ת במילוי‪,‬‬ ‫וזה הוא ישרתני שזוכה לסתרי תורה‪.‬‬

‫העוה"ז הדומה ללילה‪ ,‬ואצלו אין שום סתירה בין עוה"ז לעוה"ב‪,‬‬ ‫כי הוא מקשר את שניהם‪ ,‬שהוא עולה ויורד כסדר‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫המגלה סודות הללו לצדיקים‪ .‬וזהו שהי' לו שייכות להפוך את‬ ‫קליפת העורב‪ ,‬והעורבים מביאים לו לחם‪ ,‬ונח בדורו לא הי' יכול‬ ‫להפכו‪ ,‬שכן רואין שהעורב לא רצה לילך בשליחותו‪ ,‬עד יבשת‬ ‫המים על הארץ עד שיבא אליהו התשב"י אתוון יבש"ת‪ ,‬ורק היונה‬ ‫רצה לילך בשליחותו‪ ,‬ואכן הביא היונה איזה הארת אור הגנוז‪,‬‬ ‫כי עלה זית טרף בפיה הוא ג"כ אור‪ ,‬אבל לא אור שנכנס לתוך‬ ‫החושך ממש‪ ,‬הגם שזית רומזת לאור הגנוז‪ ,‬וכידוע ענין אור הגנוז‬ ‫של חנוכה‪ ,‬אבל לא הי' כ"כ בדרגא עד שגם העורב יוכל להיות‬ ‫שליח לכך‪ ,‬שזהו שהעורב לא הביא לו עלה זית זו‪ ,‬אבל אור הגנוז‬ ‫הנכון נמשך ע"י עורב‪ .‬ופגמו של נח הי' מה שלא התפלל על דורו‪,‬‬ ‫ומוכח שכדי להביא את האור הגנוז ע"י עורב‪ ,‬צריכים לכח גדול‬ ‫של תפילה‪ ,‬וזאת הי' חסר לנח‪ .‬ומרע"ה השלים זאת באמרו מחני‬ ‫נא מספרך אשר כתבת כידוע‪ ,‬כי ע"י מחני נא נתבטל כל עצמותו‬ ‫וגשמיותו ונתבטל כאילו אינו בעולם‪ ,‬ואינו תופס עוד שום מקום‬ ‫בגבול‪ ,‬והוא שלימות התפילה שאין מדריגה למעלה הימנו‪ ,‬שהרי‬ ‫הוא תכלית הביטול‪ ,‬מחני נא‪ ,‬וזה הביטול הי' חסר לנח‪ ,‬וממילא‬ ‫הי' חסר לו התפילה שבכוחו להפוך את קליפת העורב‪ ,‬ולכן לא‬ ‫הי' יכול העורב לילך בשליחותו‪ ,‬כי העורב הוא מי שמשחיר פניו‬ ‫כעורב ואינו תופס שום מקום‪ ,‬ולנח הי' חסר זאת‪ ,‬וממילא לא הי'‬ ‫יכול להתפלל על דורו כנכון‪.‬‬ ‫‪ ‬הי' לו כבר כח התפילה‪ ,‬וכמבואר בפנים אברהם קנין‬ ‫אחד זה בחי' תפילה‪ ,‬ויש לומר כי אאע"ה כבר נוגע לדרגתו של‬ ‫מרע"ה‪ ,‬וכמו שהשי"ת צר קלסתר פניו של מרע"ה דומה לאאע"ה‪,‬‬ ‫והרי שאצל אאע"ה כבר התחיל התנוצצות של מרע"ה‪ ,‬וכמו‬ ‫שרואין בתפילתו על סדום‪ ,‬הגם שלא הי' ממש בדרגת מרע"ה‪,‬‬ ‫הי' כבר התחלה לדרגא זה‪ .‬והחילוק בין נח לאאע"ה הוא כמש"כ‬ ‫אצל נח שאיש צדיק תמים הי' בדורותיו את האלקים התהלך נח‪,‬‬ ‫שעל דרגת "צדיק תמים" הוצרך סעד לתמכו שהוא ענין "את‬ ‫האלקים התהלך נח"‪ ,‬משא"כ על דרגת צדיק סתם לא הוצרך סעד‪,‬‬ ‫וכמש"כ כי אותך ראיתי "צדיק" לפני בדור הזה‪ ,‬שלא כתוב שם‬ ‫"צדיק תמים" וממילא לא כתוב שם "את האלקים התהלך" כי לא‬ ‫הוצרך בזה סעד‪ ,‬ורק על דרגת "צדיק תמים" הוצרך סעד‪ .‬וזהו‬ ‫כי כשהולכין מעצמו בלי שום סעד‪ ,‬אזי לא מרגישין שום ישות‪,‬‬ ‫כי הוא משפיע מתתא לעילא להשי"ת בלי שום כוונה לעצמו‪,‬‬ ‫והשי"ת נעשה כביכול בבחי' מקבל ממנו‪ ,‬וממילא לא צריך בזה‬ ‫סעד לתמכו שהרי הוא הוא המשפיע ללמעלה‪ ,‬משא"כ כאשר‬ ‫יש סעד לתמכו פירושו שהוא ממשיך מעילא לתתא שהשי"ת‬ ‫משפיע אליו והוא הוא המקבל מהשי"ת‪ ,‬וזהו שמבואר בפנים‬ ‫בסוף המאמר הפסוק "הולך בדרך תמים" זה בחי' אברהם כמש"כ‬ ‫התהלך לפני והיה תמים‪" ,‬הוא ישרתני" זה בחי' סתרי אורייתא‪,‬‬ ‫בחי' הוא‪ ,‬בחי' עוה"ב‪ ,‬והיינו כי "הוא ישרתני" פירושו שהוא‬ ‫המשפיע להרבוש"ע‪ ,‬והרבוש"ע מקבל ממנו‪ ,‬והוא דרגת "התהלך‬ ‫לפני והיה תמים" היינו בלי סעד‪ ,‬היפוך "את האלקים התהלך נח"‪,‬‬ ‫כי אאע"ה גם בדרגת "והיה תמים" לא הוצרך סעד‪ ,‬וזהו הולך‬

‫גליון דברי תורה‬

‫‪z‬‬

‫‪ ‬ענין סתרי תורה והשגת האור בתוך החושך‪ ,‬שהוא רזא דעץ‬ ‫החיים‪ ,‬הרי בעומק זהו סוד הנשמה‪ ,‬סוד האדם‪ ,‬כי ביארנו שהורדת‬ ‫הנשמה למטה לתוך הגוף הוא ענין הורדת האור לתוך כלים‪ ,‬והענין‬ ‫של סתרי תורה הוא לגלות האור בתוך כלים‪ ,‬כי כלים הם חושך‪,‬‬ ‫וכמו"כ הגוף‪ ,‬וכל הכלים שורשן בשם אלקים‪ ,‬משא"כ הנשמה‬ ‫שורשו בשם הוי'‪ ,‬וכל העבודה הוא להוריד הנשמה לתוך הגוף‬ ‫ולאחדם‪ ,‬ואזי הם נקראים חיים אמיתיים‪ ,‬כי הנשמה והגוף שניהם‬ ‫חיים ביחד‪ ,‬כי חיים פירושו שהוא מקור החיים‪ ,‬שהוא משפיע חיים‬ ‫גם לאחרים‪ ,‬שהשי"ת הוא חיים והוא מקור החיים שמשפיע חיים‬ ‫גם לאחרים‪ ,‬וזהו העץ החיים שמשפיע חיים למי שאוכל מפריו‪,‬‬ ‫והרי הוא אילן של צדקה‪ ,‬כי צדקה פירושו שנותן חיים לאחרים‪,‬‬ ‫וזהו כל ענין האדם וענין הנשמה שיגרום תחה"מ וישפיע חיים גם‬ ‫לאחרים‪ .‬ואי' בזוה"ק "נעשה אדם" דא רזא דצדקה‪ ,‬בצלמינו הוא‬ ‫הנשמה‪ ,‬כדמותינו הוא הגוף‪ ,‬וכן בצלמינו הוא העושר‪ ,‬כדמותינו‬ ‫הוא העני‪ ,‬שהנשמה שהוא העושר משפיע להגוף שהוא העני‪,‬‬ ‫והיינו שהנשמה משפיע חיים להגוף‪ ,‬כי הגוף בלי הנשמה הוא מת‪,‬‬ ‫ככלי בלי אור‪ ,‬אמנם בעומק יותר גורם הנשמה שתהי' להגוף חיים‬ ‫מעצמה‪ ,‬ואדרבה הגוף תשפיע חיים להנשמה ולא הנשמה להגוף‪,‬‬ ‫כי מתהפך הגלגל בסוד אשת חיל עטרת בעלה‪.‬‬ ‫‪ ‬כי הנשמה הוא השגה של אמת‪ ,‬שע"י הנשמה משיגין‬ ‫את האמת‪ ,‬ועי"ז מקבלין דביקות הבורא וזוכין לחיים כמש"כ‬ ‫ואתם הדביקים בה"א חיים כולכם היום‪ ,‬וכ"ז כי השגה של אמת‬ ‫מחייב דביקות הבורא‪ ,‬וזה נקרא אור‪ ,‬משא"כ החיות של הגוף‬ ‫לא בא מענין של השגה‪ ,‬כי הגוף הוא חושך‪ ,‬אלא חיותה נמשך‬ ‫ע"י אמונה שהוא מין חיים ודביקות שלא משיגים‪ ,‬והוא מין‬ ‫דביקות יותר נעלה‪ ,‬שהרי אינו דבוק בהרבוש"ע מפאת שמשיג‬ ‫את הרבוש"ע‪ ,‬אלא מפאת שהוא בטל אל הרבוש"ע‪ ,‬והוא באמת‬ ‫אינו צריך כלל להשיג משהו‪ ,‬וזהו סוד גם חושך לא יחשיך ממך‪,‬‬ ‫שהחושך אינו גורם עליו שום הסתר‪ ,‬וזהו "כחשיכה כאורה" אין‬ ‫צורך לו שום השגה‪ ,‬כי יש לו "אמונה" שהוא איזה אור שגורם‬ ‫לו שלילה כיום יאיר‪ ,‬ועוד מאירה לו הלילה יותר מהיום‪ ,‬כי האור‬ ‫שבלתי משיגים הוא יותר גדול מהאור שמשיגים‪ ,‬והחיות שמונח‬

‫ב‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ד׳ ‪ /‬בראשית‬

‫בהכלים הוא יותר גדול מהחיות המונח בהאור‪ ,‬ורק שלא משיגים‬ ‫אנו חיות נעלה הלזו‪ ,‬ולכן לפי ערך השגתינו נראה כאילו הנשמה‬ ‫היא שמחי' את הגוף‪ ,‬אבל אם אנו בטלים להענין שאין אנו‬ ‫משיגים‪ ,‬אזי מתגלה שהגוף יש לו יותר חיות נעלה מהנשמה‪ ,‬כי‬ ‫הגוף שורשו בשם אלקים שהוא אור הבלתי מושג הנראה כחושך‪,‬‬ ‫אבל באמת הוא אור גדול ביותר‪.‬‬ ‫‪" ‬שחורות כעורב" שהעורב הוא דרגא דחושך‪ ,‬וכאשר‬ ‫מבטלים הישות ונעשים אין ואפיסה ממש‪ ,‬אזי נכנסים אל החושך‬ ‫והערפל אשר שם האלקים‪ ,‬ושם מתהפך הדבר‪ ,‬ושם משיגין את‬ ‫האור הגנוז‪ .‬וכ"ז כי יש חיים של אמת‪ ,‬וחיים של אמונה‪ ,‬וצדיק‬ ‫באמונתו יחיה דייקא‪ .‬וזהו החילוק בין יעקב ליוסף‪ ,‬כי יעקב הוא‬ ‫דרגא דאדם‪ ,‬ויוסף הצדיק הוא דרגא דאדם יותר עמוק‪ ,‬שהוא‬ ‫נכנס גם לתוך חושך הגוף‪ ,‬והוא דרגא דצדיק‪ ,‬וצדיק באמונתו‬ ‫יחיה‪ ,‬ואמונתך בלילות‪ ,‬שהוא מקדש את החושך והלילה ע"י אור‬ ‫האמונה‪ ,‬והוא חיותו ודאי‪ .‬וזהו העורב שהוא בעצם קליפה של‬ ‫פגם הברית‪ ,‬שהעורב וגם חם שימשו בתיבה‪ ,‬שלכן נעשו שחורות‪,‬‬ ‫והרי שהוא קליפה של פגם הברית‪ ,‬וממילא גנוז שם קדושת‬ ‫הברית‪ ,‬וע"י שמהפכין הקליפה זוכין להאור הגנוז בתוכו‪ ,‬וזהו‬ ‫אליהו מלאך הברית‪ ,‬שהוא דרגא דצדיק‪ .‬וזהו שהנשמה יורדת לזה‬ ‫העולם כדי להחיות את הגוף ולהפכו‪ ,‬ועי"ז הוא ממלא תאוותו‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬כי נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים שפירושו‬ ‫שנתאווה שהשפע ילך מתתא לעילא מתחתונים לעליונים‪ ,‬ויהי'‬ ‫התאוה אצל העליונים ולא אצל התחתונים‪ ,‬וזהו עץ חיים תאוה‬ ‫בא שהוא התאוה של הקב"ה שנתמלא ע"י רזא דעץ החיים‪,‬‬ ‫ובזוה"ק אי' שהתפילה המתקבלת מיד נקרא עץ חיים תאוה בא‪,‬‬ ‫משא"כ התפילה שלא מתקבלת מיד נקרא תוחלת ממושכה מחלת‬ ‫לב‪ ,‬שצריך התפילה לעבור דרך כל הע' שרים‪ ,‬אבל תפילה נכונה‬ ‫מתקבלת מיד ותאוה בא‪.‬‬ ‫‪ ‬שיוסף הצדיק שייך לאור הגנוז שגנזו לצדיקים‪,‬‬ ‫שמקודם הי' האור הולך ומאיר מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬ואח"כ‬ ‫גנזו לצדיקים‪ .‬ומבואר בפנים שאם לא מעלין היראה לשורשה‪,‬‬ ‫ישנו הרבה פחדים ויראות על האדם‪ ,‬כי הכל עבדיך שכולם נעשו‬ ‫שליחים לדין‪ ,‬וממילא נגרם על ידם הרבה פחדים ויראות‪ ,‬אבל ע"י‬ ‫שמעלין היראה לשורשה‪ ,‬מתפטרים מכל היראות וכו'‪ ,‬עד שזוכים‬ ‫לאור הגנוז‪ .‬וזהו כי מה שהעולם הוא כ"כ מלא בפחדים ויראות‪,‬‬ ‫הרי הוא רושם שנשאר מהאור הגנוז ממה שהי' לפני גניזתו‪ ,‬כי‬ ‫האור הגנוז שייך להיראה השלימה‪ ,‬וכמו שמבואר שכשמעלין‬ ‫היראה לשורשה זוכין לאור הגנוז‪ ,‬וההסבר ג"כ מבואר‪ ,‬שכשמעלין‬ ‫היראה לשורשה הרי נתברר השם אלקים‪ ,‬והשם אלקים הלא הוא‬ ‫בחי' שחורות כעורב כמדובר שהוא הוא האור הגנוז‪ ,‬שגנוז בתוך‬ ‫החושך‪ .‬ממילא כל זמן שלא מבררין השם אלקים‪ ,‬אזי ישנו יראות‬ ‫אחרות נפולות‪ ,‬וזהו שכל העולם הוא מלא ביראות ופחדים כי הי'‬ ‫פעם שם האור הגנוז‪ ,‬ובכל מקום שהי' שם האור הגנוז השאיר שם‬ ‫רושם‪ ,‬וכיון שהי' מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬לכן יש פחדים ויראות‬ ‫מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬וכאשר מבררין היראה אזי מכירין הרושם‬ ‫הלזה‪ .‬וכך הוא תמיד הכלל‪ ,‬שכאשר מסתלק הקדושה מאיזה מקום‬

‫גליון דברי תורה‬

‫ומניח שם רושם‪ ,‬יכולים החיצונים לינק ממנו‪ ,‬וכמו שהוא בטומאת‬ ‫מת שנמשך מצד אחיזת החיצונים בהרושם של הנשמה שנשאר‬ ‫בהגוף כאשר נסתלקה הנשמה למעלה‪ ,‬שכיון שזה הרושם הוא‬ ‫חיות מיעוט‪ ,‬יכולים החיצונים לינק ממנו‪ ,‬ולכן יש טומאת מת‪ .‬אבל‬ ‫הלא צדיקים במיתתן קרויין חיים שפירושו שאינם נתפעלים מענין‬ ‫המיתה והקטנות‪ ,‬כי גם בתוך הקטנות הם מוצאין גדלות‪ ,‬וזהו ממש‬ ‫דרגא דצדיק‪ ,‬והוא דרגת יוסף שמצינו זאת אצלו כמה פעמים‪ ,‬כגון‬ ‫מה שהי' פותר חלומות שאי' באריה"ק שענין החלום הוא הגדלות‬ ‫המאיר לתוך הקטנות‪ ,‬כי המוחין שהיו בתוך האדם ביום ואח"כ‬ ‫נסתלקו למעלה בלילה בשעת השינה‪ ,‬הניחו אמנם רושם בתוך‬ ‫הגוף וממנו באים חלומות‪ ,‬וכיון שהחיצונים יונקים ממנו‪ ,‬לכן‬ ‫נעשים חלומות שקרים‪ ,‬שאין חלום בלא דברים בטלים‪ ,‬וחלומות‬ ‫שוא ידברו‪ ,‬אבל כאשר פותרין חלומות זהו שמוצאין נקודת‬ ‫הרושם שהוא עדיין אמת‪ ,‬שהוא נקודת הקיסטא דחיותא שממנו‬ ‫אין החיצונים יכולים לינק‪ ,‬וזהו שקברי צדיקים אינם מטמאין‪ ,‬כי‬ ‫צדיקים אינם נתפעלים מקטנות‪ ,‬ולא מפאת שגם בשעת קטנותם‬ ‫יש להם יותר חיות מאחרים‪ ,‬כי אין הדבר כך‪ ,‬כי גם להם יש קטנות‬ ‫החיות‪ ,‬וזהו הדרגא של עצמות יוסף‪ ,‬כמש"כ פקוד יפקוד אלקים‬ ‫אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם‪ ,‬שאפי' בשעת שיסתלק‬ ‫הקדושה ויהי' מצב של גלות‪ ,‬פקוד יפקוד אלקים אתכם‪ ,‬והעליתם‬ ‫את עצמותי שהוא הכח שלי הנקרא עצמותי‪ ,‬שהוא הרושם שנקרא‬ ‫ציו"ן שבגי' יוס"ף‪ ,‬וציון היא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה‪,‬‬ ‫וכאשר דורשין ציון מוצאין האור הגנוז‪ ,‬שהאור הגנוז הוא הרושם‬ ‫שגנוז בתוך החושך כמדובר‪ ,‬שהאור הגנוז השאיר רושם הלזה‬ ‫בתוך כל העולם‪ ,‬והצדיק מוצא את זה הרושם‪ ,‬ועי"ז הוא מתפטר‬ ‫מכל היראות נפולות וזוכה הוא ליראה האמיתית‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫‪ ‬דאתינא להכי יכולים כבר לילך בהרחבה‪ ,‬שכ"ז הוא‬ ‫כבר פתח לכמה דברים‪ ,‬וניגע רק במקצת‪ .‬הנה הרבוש"ע הגביל‬ ‫עד כמה הולכת הגבול של הקדושה‪ ,‬אמנם למעשה מה שאנו‬ ‫מקיימים תומ"צ עם ענינים גשמיים‪ ,‬הגם שהם תחת קליפת נוגה‪,‬‬ ‫ואין אנו בדוקא מרגישים איזה דביקות בשעת קיומם‪ ,‬כי הגשמיות‬ ‫נשאר גשמיות‪ ,‬ויתכן שיהי' אדם שיקיים כל המצוות כל ימי חייו‬ ‫ולא יזכה לדביקות‪ ,‬ואעפ"כ יצא ידי חובת כל המצוות‪ ,‬ובודאי‬ ‫אם הוא צדיק אמת יזכה לדביקות‪ ,‬אבל יצא ידי חובתו גם אם לא‬ ‫יזכה לדביקות‪ ,‬כי אינה מעכבת‪ ,‬ולמה הוא כך‪ ,‬זהו מפאת כי כל‬ ‫דבר יש בתוכו האור הגנוז‪ ,‬כי הקב"ה גנזו לצדיקים‪ ,‬ועמך כולם‬ ‫צדיקים‪ ,‬שכלל"י הם בעצם צדיקים‪ ,‬ועושים את הכל בגניזה‪,‬‬ ‫היינו שהם מתקשרים להאור הגנוז שיש בכל הענינים גשמיים‪,‬‬ ‫וזה האור הגנוז הוא אור זיו שכינה‪ ,‬ועי"ז הם גורמים יחוד קוב"ה‬ ‫ושכינתי'‪ .‬ואי' באריה"ק על כוונת נוסח הברכות כי "וצונו" הוא‬ ‫ביסוד‪ ,‬כי הכח שגורם לנו להיות מצווה ועושה הוא הכח של‬ ‫יסוד‪ ,‬שלכן השורש של כל המצוות הוא מילה‪ ,‬כי הוא הגורם‬ ‫לנו להיות מצווה ועושה‪ ,‬והרי שכח היסוד נותן לנו הכח לקיים‬ ‫מצוות גם בלי שנזכה לדביקות‪.‬‬ ‫‪ ‬המרגלים הלכו לאר"י‪ ,‬היו צריכים לעמוד על רזא דעץ‬

‫ג‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ד׳ ‪ /‬בראשית‬

‫הוא ענין העורב‪ ,‬כמו אליהו הנביא שהיפך גם את קליפת העורב‬ ‫עד שגם הוא ישתייך לבשר בשורות טובות של לעת"ל‪ ,‬והוא גילוי‬ ‫אור הגנוז של לעת"ל‪ ,‬וכך ע"י תפילה בבחי' עורב יכולים להמשיך‬ ‫בשורה טובה של לעת"ל‪ ,‬כי בשורה טובה פירושו הארה מענין‬ ‫שיתגלה רק לעת"ל‪ ,‬שזה ההארה הוא בשורה על מה שיתגלה‬ ‫בשלימות לעת"ל‪ .‬ומה שלא זכינו לע"ע רק לנגלות התורה‪ ,‬זהו כי‬ ‫לא העלינו את היראה לשורשה רק באופן נגלה‪ ,‬שהוא דעת הנגלה‬ ‫שגורם יראה באופן נגלה‪ ,‬ונקרא דרגא זאת בחי' ארץ‪ ,‬כי ארץ יש‬ ‫לו גבולים ואינו בלי גבול‪ ,‬משא"כ הים הוא מים שאין להם סוף‬ ‫בלי גבול‪ ,‬וכאשר ארץ יראה בשעת מ"ת‪ ,‬הי' זאת יראה נגלה‪,‬‬ ‫וכאשר נתעלה יראה נגלה הלזה לשורשה‪ ,‬זכינו לנגלות התורה‬ ‫ולאר"י כמדובר‪ ,‬אבל לא זכינו עדיין לסתרי תורה עד לעת"ל‪,‬‬ ‫ורק מעין מזה יש לזכות גם לע"ע‪ ,‬וכפי שיש כח הדיבור למרע"ה‬ ‫כ"כ גילויים ישנו בתורה‪ ,‬וכאשר נזכה ליראה פנימי ולדעת פנימי‪,‬‬ ‫שהוא היראה של הים‪ ,‬כמש"כ האותי לא תיראו אשר שמתי חול‬ ‫גבול לים‪ ,‬אזי תתגלה סתרי תורה‪.‬‬ ‫‪ ‬אלה הדברים אשר תדבר אל בנ"י שפי' בספה"ק שקאי על‬ ‫לעת"ל‪ ,‬שזהו תדבר לשון עתיד‪ ,‬שלעת"ל יגלה לנו מרע"ה סודות‬ ‫התורה‪ ,‬וזהו המשך הפסוקים אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים‬ ‫וכו' והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ‪ ,‬שהגם שנתן‬ ‫לנו השי"ת את אר"י בגבולי' שהוא דרגת מצווה ועושה‪ ,‬אין זאת‬ ‫השלימות‪ ,‬כי לי כל הארץ ולא רק אר"י לבד‪ ,‬וצריכים אתם להיות‬ ‫סגולה מכל העמים‪ ,‬ומתי יהי' זאת‪ ,‬זהו כשתהיו ממלכת כהנים‪,‬‬ ‫ממלכת הוא נגלות התורה‪ ,‬כהנים הוא דרגא דתפילה‪ ,‬וגוי קדוש‬ ‫הוא סתרי תורה‪ ,‬ואז אלה הדברים "אשר תדבר" לעת"ל לגלות‬ ‫לנו סתרי תורה‪ ,‬שאז יקבל מרע"ה שלימות הדיבור ויוכל לגלות‬ ‫לנו סתרי תורה כמדובר‪ .‬והארה מזה היראה דלעת"ל זכינו בשעת‬ ‫קרימ"ס כשירדנו לתוך הים‪ ,‬שאז ירדנו לתוך סתרי תורה‪ ,‬וכמו‬ ‫שדיברנו שסתרי תורה הוא דרגא דאמונה שהוא סוד תחה"מ שהוא‬ ‫חיות הכלים‪ ,‬וזהו וייראו העם את ה' שהוא היראה של הים‪ ,‬ויאמינו‬ ‫בה' ובמשה עבדו הוא דרגא דאמונה‪ ,‬וסמיך לי' אז ישיר מכאן רמז‬ ‫לתחה"מ מן התורה‪ ,‬שהוא מעין הגילוי של סתרי תורה דלעת"ל‪.‬‬

‫החיים‪ ,‬רזא דאור שבתוך החושך‪ ,‬שזהו שאמר להם מרע"ה היש‬ ‫בה עץ אם אין‪ ,‬שימצאו שם העץ החיים‪ ,‬ועי"ז יבינו סוד קיום‬ ‫תומ"צ‪ ,‬כי מקום קיום תומ"צ הוא באר"י‪ ,‬כמו שנקרא משפט‬ ‫אלקי הארץ‪ ,‬ושם הוא הגבול של הקדושה‪ .‬כי באמת היו צריכים‬ ‫לקיים תומ"צ גם עם כל דברי הרשות‪ ,‬כי כולם נכללים בתומ"צ‪,‬‬ ‫ואין דבר שבעולם שלא נכלל בתומ"צ‪ ,‬ואכן לעת"ל יהי' כך‪ ,‬אבל‬ ‫לעת עתה הגביל השי"ת את כוחות הקדושה רק בהגבול של אר"י‪.‬‬ ‫ומה שצדיקים אכן מקיימים תומ"צ גם עם דברי הרשות‪ ,‬זהו כי‬ ‫הם רואים את האור הגנוז יותר מדרגת מצווה ועושה‪ ,‬כי רק לגבי‬ ‫דרגת מצווה ועושה נא' שעמך כולם צדיקים שכולם יכולים להיות‬ ‫מצווה ועושה‪ ,‬אבל הצדיק אמת יכול לעבוד את השי"ת עם כל‬ ‫דברי הרשות‪ ,‬כי הוא רואה בהם אלקות‪ ,‬והמרגלים היו צריכים‬ ‫לראות אלקות עכ"פ בתוך הגבולים של אר"י‪ ,‬ולהשיג שם הסוד‬ ‫של תומ"צ‪ ,‬ומה שלא הצליחו הי' מפאת שנפלו ליראות נפולות‬ ‫ולא העלו את היראה לשורשה‪.‬‬ ‫‪ ‬שרואין תמיד בענין ירושת אר"י מקדים התורה תנאי לדבר‬ ‫אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו בפניהם‪ ,‬היינו שיעלו את היראות‬ ‫נפולות‪ ,‬כי היראות נפולות נמשכים מפאת שהאור הגנוז לא השאיר‬ ‫כי אם רושם‪ ,‬כענין הקיסטא דחיותא של המת‪ ,‬שממנו יונקים‬ ‫החיצונים‪ ,‬לכן צריכים מקודם להעלות את הקיסטא דחיותא‪ ,‬וזהו‬ ‫שציוה להם "עלו זה בנגב" שיעלו מקודם לחברון ששם הוא מקום‬ ‫קבורת האבוה"ק‪ ,‬ששם הוא סוד צדיקים במיתתן קרויין חיים‪,‬‬ ‫ושם הוא סוד המילה‪ ,‬שהרי בחברון ניתן המילה לאאע"ה‪ ,‬וממילא‬ ‫שם יוכלו להשיג דרגא דעצמות יוסף‪ ,‬שהוא סוד צדיקים במיתתן‬ ‫קרויין חיים כמדובר‪.‬‬ ‫‪ ‬כל זמן שסתרי תורה לא נתגלו‪ ,‬אין לו למרע"ה כח‬ ‫הדיבור בשלימות‪ ,‬וכמש"כ אלה הדברים אשר דיבר משה ואי'‬ ‫במדרש הה"ד מרפא לשון עץ חיים‪ ,‬שהעץ חיים מרפא הלשון של‬ ‫מרע"ה‪ ,‬וזהו שמבואר בפנים אלה הדברים זה בחי' יראה הנקרא‬ ‫דיבור‪ ,‬כי כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים‪ ,‬וזה כי יהי'‬ ‫להם דבר בא אלי‪ ,‬שישראל שהם בחי' משפט כמו שנא' חוקיו‬ ‫ומשפטיו לישראל‪ ,‬הם מעלין ומקשרין היראה הנקרא דיבור‪ ,‬אל‬ ‫משה שהוא בחי' דעת‪ ,‬ואזי מקבל מרע"ה כח הדיבור‪ .‬ומבואר‬ ‫בפנים שצפרדע רומז להעלאת היראה לשורשה שהוא הדעת‪ ,‬כי‬ ‫צפרדע הוא צפור דעה‪ ,‬וצפור הוא יראה בחי' ארץ כמ"ש )ישעי'‬ ‫כד‪ ,‬טז( מכנף הארץ זמירות שמענו‪ ,‬והוא היראה שנתפשטה‬ ‫לארבע כנפות הארץ‪ ,‬כי הוא הרושם שנשאר מהאור הגנוז בכל‬ ‫העולם‪ ,‬ולעת"ל מכל ארבע כנפות הארץ זמירות ושירה שמענו‪ ,‬כי‬ ‫יתעלו הגבורות לשורשם שהוא הדעת‪.‬‬ ‫‪ ‬שהגם שעמך כולם צדיקים‪ ,‬ולכן לעולם יירשו ארץ‬ ‫זו אר"י‪ ,‬מ"מ לא העלו עדיין את כל דברי הרשות שיהיו גם הם‬ ‫בכלל תומ"צ‪ ,‬וזהו כי לא ניתן לנו רק נגלות התורה ולא סתרי‬ ‫תורה עד לעת"ל‪ ,‬ורק ע"י תפילה יכולים לזכות גם היום לסתרי‬ ‫תורה‪ ,‬כמו שהיונה מבשר בשורות טובות‪ ,‬כי יונה רומזת לקדושת‬ ‫הברית שאינה מחלפת בן זוגה‪ ,‬ולכן הוא מבשר בשורות טובות‬ ‫של לעת"ל‪ ,‬שהוא גילוי סתרי תורה של לעת"ל‪ ,‬ויותר שלימות בזה‬

‫גליון דברי תורה‬

‫‪z‬‬

‫‪ ‬יש דעת עליון הנקרא דעת הנעלם‪ ,‬ויש דעת תחתון הנקרא‬ ‫דעת הנגלה‪ ,‬ודעת הנעלם לא נתגלה עדיין‪ ,‬והוא נעלם עד לעת"ל‪.‬‬ ‫והנה ענין התוכחה משתייך לברית‪ ,‬כמש"כ אלה דברי הברית‪ ,‬והוא‬ ‫בפר' כי תבא שהוא שבוע השישית של הז' דנחמתא כנגד יסוד‪,‬‬ ‫וכן התוכחה של תורת כהנים קורין בשבוע השישית של ספיה"ע‪,‬‬ ‫וכך אי' באריה"ק שהצ"ח קללות שבתוכחה הם כנגד פגם הברית‪,‬‬ ‫שהוא הזרע היורה כח"ץ‪ ,‬והרי שהתוכחה שייך לברית‪ .‬ובאמת‬ ‫בגניזה הוא כולו ברכות גדולות כמשא"א בזוה"ק‪ ,‬ורק כי פגם‬ ‫הברית גורם לאדם להיות בדרגא דעבד‪ ,‬ועבד הוא ארור‪ ,‬ארור כנען‬ ‫עבד עבדים יהי' לאחיו‪ ,‬ולכן התוכחה הוא קללות שבא מחמת פגם‬ ‫הברית הגורם עבדות וקללות‪ .‬וכיון שעמך כולם צדיקים וכמש"כ‬ ‫בהפטורה הלזו של פר' כי תבא‪ ,‬לכן כל התוכחה לא נוגע להעצם‬ ‫של ישראל‪ ,‬וזש"כ בסוף התוכחה והתמכרתם שם לאוביך לעבדים‬

‫ד‬

‫שנת תש״ע‪ /‬גליון ד׳ ‪ /‬בראשית‬

‫ולשפחות ואין קונה‪ ,‬שלכן לא יקנו אתכם לעבדים כי אכן אין אתם‬ ‫עבדים‪ ,‬אלא אתם צדיקים ושומרי הברית‪ ,‬והרי שהתוכחה לא יגע‬ ‫לעצמיות שלכם‪ .‬כי רק כפי כמה שנופלים לדרגא דעבד כ"כ חל‬ ‫התוכחה ח"ו‪ ,‬אבל על דרגא דבן אין תוכחה‪ .‬וידוע שנגלות התורה‬ ‫הוא בחי' עבד‪ ,‬הגם שהוא בחי' עבד דקדושה‪ ,‬מ"מ בחי' עבד הוא‪,‬‬ ‫ויכול לחול בזה ענין התוכחה‪ ,‬וזהו כי מצד נגלות התורה לומדין‬ ‫התורה עפ"י פשט‪ ,‬וממילא רואים בזה דברי תוכחה כמו שהוא‬ ‫פשטן של דברים‪ ,‬והוא הוא דרגא דעבד‪ ,‬משא"כ מי שהוא בדרגא‬ ‫דבן‪ ,‬הרי שהוא לומד סתרי תורה‪ ,‬וממילא לומד הוא את התוכחה‬ ‫עפ"י נסתר‪ ,‬ואזי רואה רק ברכות‪ .‬ונמצא שהשי"ת לימד אותנו‬ ‫פרשת התוכחה כמו שהוא כתוב בתורה‪ ,‬ויכולים אנו ללמדו איך‬ ‫שאנו רוצין‪ ,‬באם נהי' בדרגא דעבד אזי נלמוד אותו עפ"י פשט‪,‬‬ ‫שהם דברי תוכחה וקללות ח"ו‪ ,‬ואם נהי' בדרגא דבן אזי נלמוד‬ ‫אותו עפ"י סוד‪ ,‬ואזי נראה רק ברכות‪ .‬וכיון שהשי"ת רוצה ללמד‬ ‫אותנו שנלמוד אותו עפ"י סוד‪ ,‬לכן אומר הוא לנו והתמכרתם שם‬ ‫לאוביך לעבדים ולשפחות ואין קונה‪ ,‬כי אין אתם עבדים‪ .‬וזהו ואין‬ ‫קונה‪ ,‬כי קנין הוא ע"י הדעת‪ ,‬ודעת הנעלם נקרא אין‪ ,‬ודעת הנגלה‬ ‫נקרא אני לשון התגלות‪ ,‬וזהו והשיבך ה' מצרים באניות שהוא לשון‬ ‫אני‪ ,‬אבל צריכים אתם להפכו להיות אין‪ ,‬וזהו "ואין קונה" שיהי'‬ ‫כח הקנין שלכם מדרגא דאין‪ ,‬ואזי תראו רק ברכות‪ .‬וזהו למשפטיך‬ ‫עמדו היום "כי הכל עבדיך" שכל העבדים נעשים שליחים לדין‬ ‫כמדובר‪ ,‬אבל למי שאינו בדרגא דעבד אין העבדים הללו יכולים‬ ‫לשלוט בו‪ ,‬כי הוא בדרגא דבן ואינו תחת שליטת העבדים‪.‬‬ ‫‪ ‬סוד מאחז"ל )כתובות מט‪ (:‬שהעורב הוא אכזרי על בניו‬ ‫ואעפ"כ מי שהוא אכזרי על בניו ואינו רוצה לפרנסם אומרים לו‬ ‫עורבא בעי בני והאי גברא לא בעי בני‪ ,‬והרי שאיזה אהבה בין אב‬ ‫לבן מתגלה דוקא אצל העורב‪ ,‬והגם שהוא אכזרי ביותר על בניו‪,‬‬ ‫עם כל זה יש בו נקודה בעורבא דבעי בני‪ ,‬והרי שבתוך החושך‬ ‫ישנו נקודה של אור‪ ,‬והוא שבתוך החושך של פגם הברית ישנו‬ ‫נקודה גנוזה של תיקון הברית שהוא האור הגנוז‪ .‬וביותר עומק‪ ,‬כי‬ ‫זה הענין של עמך כולם צדיקים‪ ,‬שכל ישראל הם בעצם צדיקים‬ ‫גם כאשר פוגמים בברית‪ ,‬זהו איזה גילוי של נקודת צדיק שהצדיק‬ ‫אמת אינו יכול לגלותו‪ ,‬כי הצדיק האמת הלא הוא באמת צדיק‪,‬‬

‫פרנס השנה‬ ‫לע"נ האשה היקרה והחשובה‬ ‫מרת ‪  ‬‬ ‫בת ר' ‪ ‬ע"ה‬ ‫נפטרה ח' אדר תשל"ט לפ"ק‬ ‫ולע"נ בנה היקר והאהוב הב'‬ ‫‪ ‬ע"ה‬ ‫בן ‪  ‬נ"י‬ ‫נפ' כ"ב אדר א' תש"ס לפ"ק‬

‫תומכי השנה‬

‫הר"ר משה מרדכי‬ ‫פאנעטה הי"ו‬

‫אבל זה הפוגם הברית מגלה את ענין האור הגנוז שהוא הנקודת‬ ‫צדיק שיש גם בתוך פגם הברית‪ ,‬וזהו אמיתית דרגא דצדיק‪ ,‬והוא‬ ‫בדרגא של מצווה ועושה כמדובר‪ ,‬כי נקודת הצדיק שבו נמשך‬ ‫מעצם יהדותו ולא מפאת צדקותו‪ ,‬והנקודת צדיק הלזה שנמשך‬ ‫מעצם היהדות הוא יותר במעלה מהנקודת צדיק הנמשך מצדקות‪,‬‬ ‫כי כאשר איש ישראל הוא צדיק גם כאשר בחיצוניות איננו צדיק‪,‬‬ ‫הרי שהוא צדיק יותר גדול‪ ,‬וזהו בחי' צדיקים במיתתן קרויין חיים‬ ‫ועמך כולם צדיקים‪ .‬ואליהו הנביא הוא המגלה זאת‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫מתגלה בכל ברית מילה‪ ,‬גם אצל החופשיים‪ ,‬כי הבחי' צדקות של‬ ‫אליהו הנביא הוא כמש"כ והעורבים מביאים לו לחם‪ ,‬שהוא האור‬ ‫שבתוך החושך שמצד זה עמך כולם צדיקים כמדובר‪.‬‬ ‫‪ ‬הקדושת יהדות נתגלה ביציא"מ‪ ,‬וכתי' )שמות יב‪ ,‬כג(‬ ‫ועבר ה' לנגוף את מצרים‪ ,‬עי' בתורה ע"ג שמבאר שם הפסוק כי‬ ‫תעבור במים אתך אני‪ ,‬תעבור לשון התגלות כמש"כ ועבר ה' לנגוף‬ ‫את מצרים ותירגם ויתגלי ה' וכו'‪ ,‬ואין מים אלא תורה‪ ,‬והפי' הוא‬ ‫כשתרצה שיתגלה לך הנסתר מהתורה‪ ,‬אתך אני‪ ,‬תראה שתעשה‬ ‫הכלי שנקראת אני‪ ,‬כי אין ההשפעה יכולה לירד רק ע"י הכלי הנקרא‬ ‫אני‪ ,‬וכלי הלזה נעשית כאשר מתפלל באופן שמקשר במחשבה אל‬ ‫הדיבור עיי"ש‪ .‬ויש לרמז ועב"ר אותיות עור"ב‪ ,‬ועבר ה' אי' בזוה"ק‬ ‫עברתי על שורת דינא‪ ,‬שעשה הקב"ה כביכול עבירה לשמה בזה‬ ‫שירד ונתגלה בתוך טומאת מצרים‪ ,‬והוא הוא קדושת יהדות‪ ,‬שגם‬ ‫כאשר בחיצוניות הם מונחים בחושך וטומאת מצרים‪ ,‬אבל כאשר‬ ‫בירר השי"ת הקדושה של בני בכורי ישראל‪ ,‬עבר בזה על שורת‬ ‫דינא ונתגלה בתוך זה החושך של מצרים ובירר זה הקדושת יהדות‪,‬‬ ‫והוא הוא הגילוי של סתרי תורה כמש"כ כי תעבור במים כמבואר‪,‬‬ ‫הרי שקדושת יהדות הוא גילוי סתרי תורה‪ ,‬והוא רזא דעץ החיים‪.‬‬ ‫והיינו כי ביציא"מ הי' ב' דרגות‪ ,‬אחד הוא היציאה מהארץ של‬ ‫מצרים‪ ,‬שהוא שייך לנגלות התורה‪ ,‬והוא קדושת היהדות הנוגע‬ ‫לקיום המצוות‪ ,‬והשנית הוא קרימ"ס‪ ,‬שהוא קדושת היהדות השייך‬ ‫לסתרי תורה‪ ,‬וזהו כי תעבור במים אתך אני הרומז לגילוי סתרי‬ ‫תורה השייך לקרימ"ס‪ .‬וזש"ה והשיבך ה' מצרים באניות בחי' אני‬ ‫הלזה‪ ,‬אבל ואין קונה‪ ,‬ולא תוכלו לשוב מצרימה‪ ,‬כי כאשר ראיתם‬ ‫את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עד עולם‪.‬‬

‫פרנס החודש‬

‫תומכי החודש‬

‫‪ -‬תשרי ‪-‬‬

‫‪ -‬אלול ‪-‬‬

‫הר״ר אברהם שמשון‬ ‫בראדט ני״ו‬

‫מדור מסילת‬ ‫ישרים‬

‫הר״ר שמואל יהודה זילבער‬ ‫הי״ו‬ ‫‪   ‬‬ ‫לע״נ הרה״ח הישיש‬ ‫‪ ‬‬ ‫הר״ר משה אהרן ב״ר יוסף‬ ‫ע״ה‬ ‫קעמפלער‬

‫כל הזכויות שמורות למכון להוצאת התורות והשיעורים שע״י קהל תולדות יהודה דחסידי סטוטשין‬ ‫‪Mailing Address: 5609-15th Ave. #4F Brooklyn N.Y. 11219 • Tel 718.438.0032 • Fax 718.689.1016 • e-mail [email protected]‬‬

‫באנגלי׳‪07908386603 :‬‬

‫סניף ארה״ק ‪ -‬רח׳ אבן האזל ‪ 11‬ירושלים‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬ ‫כאן תוכלו להוריד גיליונות פרשת השבוע מידי שבוע‪XXX.MBEBBU.OFU/HJMJPOPU.QIQ :‬‬