יד ראשונה
נמרוד קמר ,על ז'אנר סרטי "היד האחת" שמתבטא בקובץ הדוקומנטרי גלויות מכאן -סיפורי צעירים מרמלה ובו סרטו הרומנטי של חסיד חסידוב הצעיר מערבון | 60
20/12/2006 15:16:16
maravon2 NS.indd 60
מימין :רומן בחריקת בלמים ,סרטו הקצר של חסיד חסידוב
אוסף הדי–וי–די המסכם את פרויקט גלויות מכאן ,כולל עשרה סרטים קצרים של בני נוער מהעיר רמלה .את הפרויקט יזם משה לוינסון ,ודורון צברי שימש כבמאי וכחונך הראשי .עם תחילת ההפקה גייס לוינסון תומכות ראשונות -מועצת הפיס לתרבות ואמנות ועיריית רמלה .אחריהן השקיעה הזכיינית רשת 50%מהתקציב )עבורה נרשם הפרויקט בסל הפקות המקור(, ולכל אלו הצטרפו :קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה ,קרן גשר לקולנוע רב–תרבותי ,הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והסוכנות היהודית. משה לוינסון ,שבבעלותו חברת פרופיל הפקות ,הקים ברמלה מרכז לפעילות הפרויקט ,ששימש גם מעין מועדון ליוצרי גלויות מכאן .במרכז זה רוכזו סדנת ההכשרה ,ציוד הצילום ושני חדרי עריכה בהם חונכים–עורכים עבדו יחד עם היוצרים הצעירים על סרטיהם. עשרת היוצרים הצעירים נבחרו מתוך עשרות מועמדים והגיעו מרחבי רמלה -מבתי ספר שונים וממוצא שונה -לוינסון מכנה זאת "מעין מיקרוקוסמוס של הקהילה הרמלאית הרב–תרבותית". התומכים לא מימנו כל חומרי עזר מיוחדים לצילומים עצמם )היוצרים צילמו עם מצלמות פשוטות( ,ונכנסו לתמונה בעיקר בשלבי העריכה וההפצה הסופיים .כל הסרטים נעשו על פי אותה שיטה עקרונית :הם צולמו ובוימו ב"יד אחת" -כל יוצר יצא לבדו לצלם סרט על חייו ,ללא ציוד עזר או אנשי צוות כלשהם .הלוגו שעל מארז הדי–וי–די מבטא את הרעיון מאחורי הפרויקט -באופן קולע :נראה בו נער אוחז במצלמת מיני–די–וי קטנה ומכוון אותה הפוך ,אל עצמו -משמע קולנוע של דיוקן עצמי ,שמכוון אל ביתו וסביבתו של היוצר. מרבית יוצרי הסרטים גרים בשכונת אפקה במרכז העיר ולומדים באותו תיכון .עם זאת ,בכל סרט מצטלמת סביבה אחרת ושונה בתכלית מקודמתה; נטלי ראג'פורקר מצלמת את משפחתה ההודית ואורח חייהם; מרווא אבו סוחון באני ,רק בת שמונה־עשרה ,מתלבטת בין חתונה ללימודים; גיא דויד ,בן שש־עשרה ,מציג את מכת בכורות על אפלייתו כאח הקטן במשפחה ,ומיכה גילקרוב ,ש"רוצה להיות מאפיונר כי למאפיונר עושים כבוד" ,ביים את הכבוד של מיכה -סרט על החבר'ה. אלו רק חלק מהסרטים ,אשר כאסופה אחת יוצרים סדרה דוקומנטרית בדי–וי–די בודד. לא ארחיק לכת אם אקבע כי העבודות של עשרת הקולנוענים הצעירים במקבץ מעניינות יותר מחלק גדול מהתפוקה הדוקומנטרית הממוסדת יותר הנעשית היום בישראל .המקריוּת והספונטניוּת שנשמרת בסרטי גלויות מכאן ,לצד ההישגים הטכניים של איכות תמונה וקול ,מקרבים את הצופה לרגעי אמת שמתרחשים לעתים בטעות במהלך הצילומים. בסרטי הצעירים שמפנים את המצלמה אל עצמם ,בסגנון שניתן לכנותו "בימוי ביד אחת" ,שיטת ההסתכלות המתמדת שלהם אל המצלמה המופנית לכיוונם ,תוך כדי הצילום במצלמת המיני–די–וי כשהמסך מופנה אליהם )והם רואים את הפריים בכל רגע!( ,לא רק נוחה יותר משיטת העבודה הנהוגה בקולנוע הדוקומנטרי הסטנדרטי )התמקמות ,ציוד הקלטה וצילום כבד וסטטי( ,אלא גם מציעה דרך חדשה ונועזת יותר מבחינה טכנית ,לצלם סרט -כאשר הבמאי ,שהוא גם הצלם והדמות הראשית ,מביט תמידית על העבודה שלו תוך כדי שהיא נעשית ,על כל המשתמע מכך. שיטה זו של עשייה קולנועית ,מזכירה דרכי עבודה בשדה האמנות .באמנות הווידיאו נעשה שימוש בווריאציות אישיות שונות של הכוונת המצלמה אל היוצר בתהליך העבודה .דוגמה בולטת מהתקופה האחרונה לשיטה זו הן עבודותיה של אמנית הווידיאו רותי סלע .בעבודה מום בצוואר ) ,(2000היא אוחזת את המצלמה בידה המתוחה 120מעלות מעל ראשה ,ומספרת על צווארה התפוס .בטרילוגיה מעבר לאשמה ,כפרה ) ,(2006-2004שיצרה יחד עם מעין אמיר השיטה משתכללת ,כאשר השתיים מתעדות עצמן בתאי שירותים של מועדונים משדלות בחורים למין מזדמן; מצלמות האחת את השנייה עם בחורים בחדר מלון ,לאחר שאלה ענו למודעת סאדו–מאזו שפרסמו השתיים; ובסרט האחרון בסדרה הן מזמינות לחדר מלון זונה המתבקשת לצלם אותן )כך שהיא אינה נראית -רק בסוף עם מסכה( .סלע מבקשת ממנה שתורה להן באילו תנוחות עליהן להיעמד ,ובכך הופכת את סדר התפקידים בסרט. עניין הצילום העצמי מציג דרישות גבוהות למדי מיוצר הסרט ,אשר תוך כדי ההסרטה צריך גם להיות יציב ומרוכז דיו כדי ליצור את הסיטואציות .הדוגמה המרהיבה ביותר לשליטה שכזאת באוסף גלויות מכאן היא סרטו של חסיד חסידוב ,בן שמונה־עשרה ,רומן בחריקת בלמים .בסרט כמה קווים סיפוריים :חסיד עובד באטליז של אביו במרכז העיר רמלה ,כותש וקוצץ בשר ללא הרף ורוצה לקנות אוטו חדש ,או לפחות לקבל את האוטו של אביו גם בימי שישי .בו בזמן מתואר הקשר של חסיד עם חברתו היפה יאנה ,והפרידה והחזרה שלהם זו לזה עקב "משבר הבגדים" -חסיד לא רוצה שיאנה תלבש חצאיות קצרות מדי ולבוש חושפני מדי .באחת הסצנות היפות בסרט ,יאנה מודדת כמה אופציות של תלבושות וחסיד מודד לה את אורך החצאיות תוך כדי ריקוד משותף לצלילי מוזיקה הבוקעת מהטלוויזיה .מבנה הסרט מגיע לשיאו בסוף ,באיחוד שני הסיפורים :חסיד קונה אוטו חדש ,מיצובישי יד שנייה ,קושר עליו בלון ,ונוסע איתו ליאנה כדי להפתיעה .הוא מצלצל באינטרקום ויאנה יורדת למטה ,במקרה ,עם סרט המחזיק את שערה .מייד כשחסיד רואה אותה הוא מבקש ממנה להוריד
מערבון | 61
20/12/2006 15:16:17
maravon2 NS.indd 61
את הסרט כדי שתכסה בו את עיניה .היא רוצה לדעת למה ולבסוף מסכימה .קטע זה מדגיש ומאפיין את כל היופי והמקוריות המקרית שבסרטי הפרויקט :הרי אם יאנה לא היתה יורדת עם הסרט בשערה אז לחסיד לא היה במה לכסות את עיניה ,והוא היה צריך להיות זה שיעשה זאת ,עם ידיו שלו .אבל את הידיים שלו ,או לפחות אחת מהן ,הוא צריך כדי להחזיק את המצלמה, משמע -אם יאנה אכן היתה יורדת למטה עם שיער פזור אז חסיד לא יכול היה לצלם אותה כי הוא היה צריך את הידיים שלו על מנת לשמור על עיניה עצומות .או שהיתה משתבשת לגמרי כל ההפתעה והסצנה היתה משתנה לגמרי ,או שהיתה מצולמת מזווית לא רלוונטית .הפתרון שמצא חסיד הוא המוצא האפשרי היחיד ,והטוב ביותר בנסיבות הנתונות. בז'אנר הקולנוע הדוקומנטרי ,זה הנעשה לפחות בארבע ידיים ונראה לעתים קרובות כבד מדי ,אולי היינו מקבלים סצנה דומה ,אבל למה שבא אחר כך בסרט של חסידוב כבר לא היה זכר )אלא אם כן היו מעורבים בסצנה מוות או תאונה קטלנית(: מייד כשיאנה מסירה מעיניה את הסרט ורואה את האוטו החדש של חסיד היא נרגשת מאוד והשניים נוסעים יחד לתל אביב, לים -נהנים ,שמחים וצעירים .ללא כל תאונה או טרגדיה אחרת .מצער ככל שזה ישמע ,בסרט דוקומנטרי מתוקצב כהלכה לא היינו זוכים לראות סצנה כזאת -ודאי שלא כסצנת סיום.
מערבון | 62
20/12/2006 15:16:17
maravon2 NS.indd 62
תוכן דני רוזנברג | עמוס גוטמן6 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עמוס גוטמן | סטיריקון של פליני 10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שמוליק דובדבני | הסבל של הפלסטינים בסרטיהם של יולי גרשטל–כהן ואבי מוגרבי 12 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יוני רז–פורטוגלי | "סרטי בתי המלון" -הקומדיה הישראלית 15 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
איימי טאובין | פארק
העונשים של פיטר ווטקינס תרגום :יהושע סימון 20 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ארי ליבסקר | על המפיקים -דעה 25 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הניה ג'ורדאק | בּוֹסטָה -קולנוע לבנוני חדש תרגום :נמרוד קמר 28 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
רפרם חדד | קרוב לבית
32 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ויקטוריה שולץ עם רוברטו רוסליני | קטע מריאיון תרגום ורקע :יהושע סימון 38 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דוד פישר ,כתריאל שחורי וגיורא עיני | תגובות ל"האסתטיקה של סרטי קרנות"41 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תום שובל | המכתבים של רוב שניידר 46 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ליאת סימון | הפחדנים האמיצים נועם יורן | פיגוע בקניון -סינופסיס 57 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 52 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ארי ליבסקר | דימוי מסרט 58 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נמרוד קמר | סרטי תיכוניסטים מרמלה 60 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דנה לוי | דימוי מסרט 64 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
דרור יזהר | זיכרונותיה של גיישה
66 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אדם אבולעפיה | הפנומנולוגיה של כתוביות תרגום 70 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ליאור שמריז | פוטו–רומן 74 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
רועי רוזן | הצופה -בונואל ,הלהקה ויוגי–הו
78 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מערבון מערבון Maarvon מגזין חדש לקולנוע
חורף 2007 גיליון מס' 2 שער :פארק העונשים ,פיטר ווטקינס1970 ,
20/12/2006 15:14:36
מגזין חדש לקולנוע גיליון 2
עורך :יהושע סימון רכז מערכת :נמרוד קמר מערכת :מעין אמיר ,רועי צ'יקי ארד ,נועם יורן, ארי ליבסקר ,ליאת סימון ,יוסי עטיה ,יוני רז־ פורטוגלי ,דני רוזנברג ,דן שדור ,תום שובל
מו"ל :עמותת מעין -כתב עת לשירה, האקדמיה החופשית ושדוריאן www.maayanmagazine.com לכתבי יד ,מנויים ותגובות:
[email protected] ת.ד ,16277 .תל אביב־יפו 61162
עיצוב :כרם הלברכט עריכה לשונית :קרן גרין
maravon2 NS.indd 3