Divrei Torah Stitchin Nitzavim 2009

‫‪ ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫שנת תשס״ט ‪ /‬גליון מ״ד ‪ /‬פרשת נצו״י ‪ -‬סליחות‬

‫שיעור בספר לקוטי מוהר״ן‬ ‫תורה ט״ו ‪ -‬ליל חמישי פר׳ כי תבא תשס״ט לפ״ק‬ ‫‪ ‬שרוצה לטעום טעם אור הגנוז‪ ,‬היינו סודות התורה שיתגלה‬ ‫לעתיד‪ ,‬צריך להעלות מדת היראה לשורשה‪ .‬ובמה מעלין היראה‪.‬‬ ‫בבחי' משפט‪ .‬הנה כלל"י טעמו טעם אור העתיד בימי שלמה‬ ‫המלך ע"ה‪ ,‬כי הי' אז מצב של סיהרא באשלמותא מעין לעת"ל‪.‬‬ ‫ואז עלה היראה לשורשה‪ ,‬כמש"כ )דה"ב ט‪ ,‬כ( אין כסף נחשב‬ ‫בימי שלמה‪ ,‬הכל זהב‪ .‬שהי' שולט אז יראה טהורה ברה ונקי'‪,‬‬ ‫וכפירש"י על שה"ש שהיא כולה יראת שמים וקבלת עול מלכותו‪.‬‬ ‫אמנם אחז"ל שהי' נחשב זאת לחטא בימי שלמה שדחו את הכסף‬ ‫יותר מדאי‪ ,‬ועסקו רק בהענין של זהב‪ ,‬והיינו שהזניחו לגמרי‬ ‫את הענין של נגלות התורה‪ ,‬ועסקו רק בסתרי תורה‪ ,‬שזהו הכל‬ ‫זהב‪ .‬ונמצא עכ"פ שגילוי סודות התורה הוא ע"י העלאת היראה‬ ‫לשורשה שזהו הכל זהב‪.‬‬ ‫‪ ‬היראה לסתרי תורה הוא‪ ,‬כי עיקר ענין סתרי תורה‬ ‫הוא גילוי הענין איך אלקות מתלבשת בכלים וספירות‪ ,‬שלולא‬ ‫העסק בסתרי תורה משיגין ענין אלקות רק באופן אמונה פשוטה‬ ‫באחדות הפשוט‪ ,‬אבל להשיג איך אלקות מתלבשת בזה העולם‬ ‫בכלים וספירות‪ ,‬איך שכל דבר הוא משל לדבר עליון‪ ,‬הוא ע"י‬ ‫העסק בסתרי תורה‪ ,‬כי זהו כל החכמה של סתרי תורה‪ .‬ושורש‬ ‫הכלים הוא היראה‪ ,‬כי הכלים נתהוו ע"י הצמצום‪ ,‬שהשי"ת עשה‬ ‫כביכול צמצום וחלל הפנוי‪ ,‬ומשם נתהוו שורש הכלים‪ .‬ממילא‬ ‫כאשר מעלין היראה לשורשה‪ ,‬עי"ז מתגלה האור הגנוז‪ ,‬שהוא‬ ‫האור הגנוז בתוך החושך‪ ,‬כמש"כ ישת חושך סתרו שסתרי תורה‬ ‫אדם זוכה להם ע"י החושך‪ ,‬והיינו שכדי להשיג כל העומק של‬ ‫סודות התורה הוא כאשר משיג שכל החלל הפנוי אינו חלל‪,‬‬ ‫רק הוא מלא עם אותיות התורה שהם כלים מכלים שונים‪ ,‬והם‬ ‫נמשכים משורש שם אלקים‪ ,‬שזהו אראנו בישע אלקים‪ ,‬שהוא‬ ‫הישועה להוציא בחי' שם אלקים מההסתר‪ ,‬כי השם אלקים‬ ‫היוותה את החלל הפנוי‪ ,‬ואם לא מבינים אותה‪ ,‬הרי היא נראית‬ ‫כחלל ח"ו‪ ,‬אבל כאשר מבינים אותה רואים איך היא מליאה עם‬ ‫אותיות וכלים‪ ,‬וכל חכמת סודות התורה הוא להשיג זה הענין‬

‫גליון דברי תורה‬

‫גופא‪ ,‬וגם להבין איך פועלים הכלים ומהו מהותם‪ ,‬שדרך הכלים‬ ‫מתגלה איך שאלקות ממלא את הכל‪ ,‬ואין שום חלל הפנוי‪ ,‬כי כל‬ ‫המקומות מלאים מאלקות‪ ,‬ויכולים לעבוד את השי"ת בכל דבר‪,‬‬ ‫ויכולים למצוא את השי"ת בכל המצבים‪ ,‬וזהו כל החכמה של‬ ‫סתרי תורה שפירושה גילוי דברים הנסתרים‪ ,‬שהם נסתרים באופן‬ ‫שנראים כחלל הפנוי‪ ,‬כאילו אין יכולים למצוא שם אלקות ח"ו‪,‬‬ ‫אבל באמת שם אדרבה היא מליאה מאד עם אלקות‪.‬‬ ‫‪ ‬ביעאע"ה כי בא השמש‪ ,‬שנעשה חושך‪ ,‬ששקעה חמה‬ ‫שלא בעונתה‪ ,‬ויפגע במקום‪ ,‬שעמד על סוד ענין המקום‪ ,‬שהוא‬ ‫מקומו של עולם שפירושו החלל הפנוי‪ ,‬שעמד והתבונן ששורש‬ ‫ההסתר הוא מצד המקום‪ ,‬שעשה השי"ת מקום להעולם‪ ,‬ועשה‬ ‫חלל הפנוי כדי שיהי' מקום להעולם להיכנס שם‪ .‬וכאשר עמד‬ ‫על זה המקום‪ ,‬אז ויקח מאבני המקום שהם האותיות‪ ,‬כמש"א‬ ‫בס' יצירה שאבנים הם אותיות‪ ,‬והיינו שלקח את האבנים‬ ‫והאותיות שנעשו ע"י החלל הפנוי‪ ,‬וישם מראשותיו שהעלה‬ ‫אותם לשורשם‪ ,‬וישכ"ב במקום ההוא אי' בזוה"ק שהוא צירוף‬ ‫ויש כ"ב אותיות במקום ההוא‪ ,‬שכל המקום של החלל הפנוי הוא‬ ‫מליאה עם הכ"ב אותיות‪ ,‬ואמר אכן יש הוי' במקום הזה‪ ,‬היינו‬ ‫שיש כאן מציאות של הוי' גם במקום הזה‪ .‬ואי' בזוה"ק שיש‬ ‫ש"י עולמות שהם הכ"ב אותיות‪ ,‬שזה וי"ש כ"ב אותיות במקום‬ ‫ההוא‪ ,‬וכל החלל הפנוי מליאה עם אלו האותיות‪ ,‬והוא הסוד של‬ ‫אור הגנוז וסתרי תורה ]ענין הש"י עולמות הם מל"ב נתיבות‬ ‫החכמה‪ ,‬כ"א כלול מעשר הרי ש"ך‪ ,‬ונתיב הראשון נעלם מאד‪,‬‬ ‫והוא נתיב לא ידעו עיט‪ ,‬נשאר ל"א נתיבות‪ ,‬כ"א כלול מעשר‬ ‫הרי ש"י‪ ,‬ול"ב נתיבות הם כ"ב אותיות ועשר ספירות‪ ,‬הרי כי‬ ‫ש"י עולמות שייכים לכ"ב אותיות[‪.‬‬ ‫‪ ‬הלך יעאע"ה מבית לבן לאחר כל עבודתו שם‪ ,‬כתיב‬ ‫ויקחו אבנים ויעשו גל‪ ,‬שעשה מאלו האותיות ענין גל שהוא‬ ‫שם אכדט"ם שבגי' א"ם ג"ל כידוע‪ ,‬והוא משתייך לענין גילוי‬ ‫סודות התורה‪ ,‬גל לשון גילוי‪ ,‬והוא הסוד של ל"ג בעומר שבו‬

‫א‬

‫שנת תשס״ט‪ /‬גליון מ״ד ‪ /‬נצו״י ‪ -‬סליחות‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫נעשה גילוי סודות התורה‪ .‬והיינו כי ענין גילוי סודות התורה הוא‬ ‫גילוי סוד הוי' הוא האלקים‪ ,‬וכמו שהתפלל יעאע"ה והי' הוי' לי‬ ‫לאלקים‪ ,‬שיתגלה שהוי' ואלקים הם דבר אחד ממש‪ ,‬והוא ע"י‬ ‫הממוצע המקשר בין הוי' ואלקים‪ ,‬והוא השם אכדט"ם שהוא‬ ‫אותיות הקודמין לשם אלקים‪ ,‬וממילא הוא המתקה לשם אלקים‬ ‫וגורם לו להתקשר לשם הוי'‪ ,‬וזהו שהשיג אז יעאע"ה זה השם‬ ‫אכדט"ם שבגי' ע"ד‪ ,‬ויעקב קרא לו גלע"ד‪ ,‬שהוא הממצע בין‬ ‫הוי' ואלקים‪ ,‬ומה שהתחיל לעבוד ע"ז כשהלך לבית לבן‪ ,‬עתה‬ ‫כשחזר משם השיג שורש הדבר‪ ,‬ועמד על כל הסוד של אותיות‬ ‫התורה‪ ,‬שהוא בחי' אמת ליעקב‪ ,‬כידוע אמ"ת כולל כל הא‪-‬ב‪ ,‬א'‬ ‫הוא הראשית‪ ,‬מ' האמצע‪ ,‬ת' הסוף‪ ,‬והם האותיות שישנם בתוך‬ ‫כל החלל הפנוי‪ ,‬שהם הכלים שבהם מתלבשת אלקות‪ ,‬והוא גילוי‬ ‫אור הגנוז שמתגלה שבאמת אין שום חושך‪.‬‬ ‫‪ ‬סוד יחודא תתאה בשכמל"ו‪ ,‬כי יחודא עילאה שמע ישראל‬ ‫הוא אחדות פשוט‪ ,‬אורות שלמעלה מכלים‪ ,‬אבל אורות בתוך‬ ‫כלים הוא סוד בשכמל"ו‪ ,‬ובשכמל"ו הוא שירת הצפרדע כמש"א‬ ‫בפרק שירה‪ ,‬והוא ציפור שיש בו דעה‪ ,‬ואי' בהגר"י עמדין שהוא‬ ‫סוד בחי' שהמע"ה‪ ,‬וחז"ל )זוה"ק ח"ג רכב‪ :‬רלב‪ (:‬הגידו בענין‬ ‫הצפרדע שגינה את דהמע"ה בשירותיו‪ ,‬והוא שיר השירים של‬ ‫שהמע"ה שיש לו יתרון ע"ג השירות של דהמע"ה‪.‬‬ ‫‪ ‬כי צפור הוא בחי' יראה כמ"ש מכנף הארץ זמירות‬ ‫שמענו‪ ,‬וארץ הוא בחי' יראה כמ"ש ארץ יראה‪ ,‬והוא צפור דעה‬ ‫שהוא העלאת היראה לשורשה‪ ,‬כי שורש היראה הוא הדעת‪ .‬וביאור‬ ‫הענין‪ ,‬כי מכנף הארץ זמירות שמענו פירושו שהיראה מפוזר בכל‬ ‫כנפי הארץ‪ ,‬שארץ הוא בחי' יראה כמבואר‪ ,‬וממילא צריכים לקבץ‬ ‫היראה מכל כנפי הארץ‪ ,‬והוא כמו שמקבצין ד' כנפות הציצית‬ ‫בברכת אהבה רבה כשאומרים וקבצינו יחד מארבע כנפות הארץ‪,‬‬ ‫ומאלו הכנפים המקובצים יוצא שירה שהוא גבורות בחי' יראה‪ ,‬כי‬ ‫ע"י שמקבצין היראה מכל המקומות הנפולים עושין ממנו שירה‪,‬‬ ‫והוא דרגת הלויים שהם בעלי שירה ובעלי יראה‪ ,‬וכפי שמקבצין‬ ‫היראה כ"כ יכול הצפור דעה לשורר שירה שמגנה אפי' השירות‬ ‫של דהמע"ה‪ ,‬כי משורר שירה של דעת שהוא בשכמל"ו‪ ,‬וזהו‬ ‫כל"ו תפלו"ת דו"ד ב"ן יש"י בגי' בשכמל"ו‪.‬‬ ‫‪ ‬הוי זאת עדיין בגניזה‪ ,‬שלכן אומרים בשכמל"ו רק‬ ‫בחשאי‪ ,‬אמנם ע"י שאומרים אותו עכ"פ בחשאי מקבלים איזה‬ ‫טעם מהאור הגנוז‪ ,‬והוא בא ע"י שמעלין היראה לשורש שנמשך‬ ‫ע"י שהאדם דן ושופט א"ע‪ ,‬כי כל העולם הוא מלא פחדים‪,‬‬ ‫והאדם יכול להיות שרוי בפחד כל היום‪ ,‬כי ישנו הרבה דברים‬ ‫של חששות שיכולים לפחדו‪ ,‬כי כל אלו הדברים הם שלוחים‬ ‫לגרום יראה לבנ"א‪ ,‬כי החלל הפנוי ממלא את כל העולם‪ ,‬והוא‬ ‫שורש היראה שהוא מקומו של עולם‪ ,‬וזהו ושם דרך אראנו בישע‬ ‫אלקים‪ ,‬מי ששם אורחותיו עי"ז אראנו בישע אלקים זה בחי'‬ ‫יראה‪ ,‬שהשי"ת מושיע אותו ע"י שמשפיע לו יראת שמים‪ ,‬שעי"ז‬ ‫הוא נפטר מכל היראות חיצוניות‪ ,‬כי נתעלה היראה לשורשה‪.‬‬ ‫וזהו שהתפלל שהמע"ה שיזכה ללב משפט‪ ,‬וזכה אכן לכח גדול‬

‫גליון דברי תורה‬

‫של משפט‪ ,‬כי הוצרך להעלות היראה לשורשה שהוא בחי' זהב‬ ‫כמדובר‪ ,‬וא"י לעשותו כי אם ע"י תיקון המשפט‪.‬‬ ‫‪ ‬יוסף הצדיק שייך לאור הגנוז שהוא גנוז לצדיקים‪,‬‬ ‫וא"י לזכות לאור הגנוז רק ע"י יראת שמים כמבואר‪ ,‬וזהו ה'‬ ‫אורי בר"ה‪ ,‬כי ר"ה הוא יום המשפט‪ ,‬וכשיש משפט למטה אין‬ ‫משפט למעלה‪ ,‬וזהו למשפטיך עמדו היום‪ ,‬אין היום אלא ר"ה‪,‬‬ ‫כי הכל עבדיך‪ ,‬שכולם רוצים להיות שלוחים לזה המשפט‪ ,‬כי‬ ‫כל הכוחות שהם בתוך מקום חלל הפנוי‪ ,‬והם מעלימים על‬ ‫האור כאילו יש ח"ו מקום חלל‪ ,‬הרי הם נעשים שלוחים על הדין‬ ‫הרעה שהם היראות נפולות‪ ,‬ובפרט בר"ה‪ ,‬לכן צריכים להעלות‬ ‫היראה לשורשה‪ ,‬והוא ע"י השופר שמקבץ כל ניצוצי היראה‪,‬‬ ‫כי השופר גורם יראה‪ ,‬ויש לו כח הקיבוץ‪ ,‬שמקבץ כל היראות‬ ‫נפולות לשורשם‪ ,‬ואז אינם נעשים שלוחים לדין‪ ,‬ואזי ה' אורי‬ ‫בר"ה שטועמין טעם של האור הגנוז‪.‬‬ ‫‪ ‬שהיכל הדין שנקרא היכל הזכות הוא באמירת אור חדש‬ ‫על ציון תאיר‪ ,‬כי א"י לזכות לאור הגנוז רק מי שהוא צדיק‪ ,‬כי‬ ‫השי"ת נותן הרבה מתנות טובות בעולם‪ ,‬יש מתנה של בנים טובים‪,‬‬ ‫או הצלחה בלימוד וכדו'‪ ,‬ויכולים כולם לזכות לאלו המתנות‪,‬‬ ‫כי הם אינם תלויים דוקא ליתנם למי שהוא צדיק‪ ,‬רק ישנם בזה‬ ‫חשבונות אחרות בשמים‪ ,‬שהשי"ת עושה מצד החסד וע"ש העתיד‬ ‫או מצד זכות אבות וכדו'‪ ,‬כי ישנה הרבה דברים שיכולים לסייע‬ ‫כדי לזכות לכל מיני הצלחות שבעולם‪ ,‬אבל לזכות לאור הגנוז‬ ‫תלוי הוא בדוקא אם הוא צדיק‪ ,‬שהרי גנזו לצדיקים לבד‪ ,‬ולא שייך‬ ‫למי שהוא לזכות לאור הגנוז מצד זכות אבותיו‪ ,‬כי לא הולך זה‬ ‫הדבר ככה‪ ,‬כי הוא היכל הזכות שצריכים לזכות אליו מצד מעשיו‪,‬‬ ‫להיות בעצמו צדיק‪ ,‬וזה ה' אורי בר"ה שבו דנים את האדם אם הוא‬ ‫צדיק‪ ,‬וכפי כמה הוא צדיק‪ ,‬שבזה תלוי כמה יזכה הוא לאור הגנוז‪,‬‬ ‫והוא עיקר הדין שדנים אז את האדם‪ ,‬כפי כמה יקבל קשר להאור‬ ‫הגנוז‪ ,‬כי עמך כולם צדיקים‪ ,‬אבל יש בזה דרגות‪ ,‬וכפי כמה שהוא‬ ‫צדיק כ"כ אור יקבל‪ ,‬ואם הוא רק צדיק בגניזה אזי גם אורו יישאר‬ ‫בגניזה שלא ידע ממנו‪ ,‬אבל אם הוא מגלה את צדקותו בפועל‪ ,‬אזי‬ ‫גם אורו יצא בגילוי בפועל עד שיזכה להשיגו‪ ,‬וזהו ה' אורי בר"ה‬ ‫שהוא היכל הדין היכל האור‪ ,‬שבו מקבלין טעימה מהאור הגנוז‪.‬‬ ‫‪ ‬זאת ליוסף כמדובר‪ ,‬שלכן יצא יוסף מבית האסורים‬ ‫בר"ה‪ ,‬כי בית האסורים הוא מקום החושך‪ ,‬וכאשר הי' בבית‬ ‫האסורים פירושו שלא נתגלה אז עדיין צדקותו‪ ,‬שהרי דנו אותו‬ ‫ופסקו עליו שצריכים להניחו בתוך בית האסורים‪ ,‬אבל בר"ה‬ ‫נעשה אז עליית המשפט לשורשה‪ ,‬ויתכן שאכן יוסף בעצמו הי'‬ ‫דן ושופט א"ע אז בר"ה‪ ,‬והאשים א"ע במה שמכרו אותו אחיו‬ ‫ועד שירד לתוך בית האסורים של מצרים‪ ,‬שלפי ערך יוסף הי'‬ ‫נחשב שהוא אשם בדבר‪ ,‬וע"י שדיקדק בעצמו וקיבל על עצמו‬ ‫את הטענות שהיו לאחיו עליו‪ ,‬עי"ז זכה לאור הגנוז של ה'‬ ‫אורי בר"ה‪ .‬אמנם השבטים לא דנו ושפטו א"ע כ"כ כמו יוסף‪,‬‬ ‫ולפי ערך השבטים הי' יוסף צודק בדבר‪ ,‬והיו צריכים השבטים‬ ‫להאשים א"ע‪ ,‬וכמו שאמר אח"כ יהודה מה נאמר לאדוני מה‬

‫ב‬

‫שנת תשס״ט‪ /‬גליון מ״ד ‪ /‬נצו״י ‪ -‬סליחות‬

‫נדבר ומה נצטדק‪ ,‬האלקים מצא את עון עבדיך‪ ,‬אבל בתחילה לא‬ ‫סברו השבטים שהם חטאו בזה שמכרו את יוסף‪ ,‬וכמש"א בשפת‬ ‫אמת שרק לאחר שראו כל האירועים והצרות שנתרחשו להם אזי‬ ‫הוא שאמרו שמסתמא אכן חטאו בדבר‪ ,‬והאלקים הוא שמצא‬ ‫בזה איזה עון‪ ,‬ושמעון התוודה כבר בתחילה ואמר אבל אשמים‬ ‫אנחנו על אחינו‪ ,‬וזהו שרצה אז יוסף לגרום לאחיו שיתוודו וידונו‬ ‫את עצמם‪ ,‬שעי"ז לא תוכל עוד להיות שליחים אחרים לדין‪ ,‬וזהו‬ ‫שעבד יוסף בכמה מיני תחבולות לגרום להם שישפטו את עצמם‪,‬‬ ‫עד שאמר להם "זאת עשו וחיו את האלקים אני ירא" שצריכים‬ ‫לירא מהשי"ת‪ ,‬ועי"ז נפטרים מכל הדינים‪ ,‬כי ראה עליהם שיש‬ ‫להם פחדים מכל הדינים‪ ,‬לכן ציוה להם לתקן היראה להיות את‬ ‫האלקים אני ירא‪ ,‬ועי"ז יתפטרו מכל הדינים‪ ,‬וזהו שרצה שישפטו‬ ‫א"ע ועי"ז יעלו את היראה לשורשה‪.‬‬ ‫‪ ‬ששייך יוסף לדרגא דצדיק ולאור הגנוז‪ ,‬שבאמת גנזו‬ ‫הקב"ה לצדיקים לעתיד לבא‪ ,‬אמנם לעת עתה יכולים עכ"פ‬ ‫לטעום איזה טעם מהאור הגנוז‪ ,‬כי ישנם סתרי תורה שהם דרגת‬ ‫ישת חושך סתרו‪ ,‬שהם השגות שא"י כלל להסבירם‪ ,‬והם יתגלו‬ ‫בעיקר לעתיד לבא‪ ,‬והם בחי' שחורות כעורב בחי' ביהמ"ק‪ ,‬שלעת‬ ‫עתה לא זכינו עדיין לשלימות של ביהמ"ק‪ ,‬כי השלימות בזה הוא‬ ‫הביהמ"ק של יעאע"ה‪ ,‬והוא הביהמ"ק שהעמיד יעאע"ה בעת‬ ‫ויפגע במקום שהשיג אז הסוד של האור הגנוז‪ ,‬והוא בית אלקי‬ ‫יעקב שיתגלה רק לעתיד לבא‪ ,‬והוא דרגת ישת חושך סתרו שהוא‬ ‫לעת עתה גנוז מאד‪ ,‬ויכולים רק לקבל ממנו איזה טעימה והארה‬ ‫עכ"פ‪ .‬וזהו בחי' שחורות כעורב‪ ,‬כי על גג הביהמ"ק הי' כלה‬ ‫עורב‪ ,‬היינו טבלאות של ברזל ובם קבועות מסמרות חדין למנוע‬ ‫את העורבים לשכון שם‪ ,‬כי בפשטות העורב הוא רמז להלעו"ז‪,‬‬ ‫שהרי הוא מבשר בשורות רעות והוא פוגם הברית‪ ,‬שכ"ז הוא‬ ‫ההיפוך של יוסף דרגא דאור הגנוז‪ ,‬אמנם ישנו דרגא דברית‬ ‫שיתגלה לעת"ל‪ ,‬שהוא החושך שאין לנו לעת עתה השגה בו‪,‬‬ ‫אבל לעת"ל יתהפך זה החושך וקלי' עורב להקדושה‪ ,‬וכמש"כ‬ ‫ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ‪ ,‬וזהו ענין "כלה עורב" לסלק‬ ‫הטומאה והרע של העורב ולזכות לעורב דקדושה‪ ,‬והוא תכלית‬ ‫קדושת הביהמ"ק שלכן הי' זאת על גג הביהמ"ק‪ ,‬והיו טבלאות‬ ‫של ברזל הגם שבביהמ"ק כתי' לא תניף עליהם ברזל‪ ,‬שברזל‬ ‫הוא היפוך הביהמ"ק‪ ,‬כי הביהמ"ק נבנה ע"י שהמע"ה שהי' איש‬ ‫שלום‪ ,‬וברזל הוא כורת ומחבל היפוך השלום‪ ,‬אבל זה הברזל‬ ‫של כלה עורב הוא עליית הסט"א עצמו‪ ,‬והוא תכלית קדושת‬ ‫הביהמ"ק‪ ,‬דרגת סתרי תורה שיתגלו לעת"ל‪ ,‬שלע"ע יש לנו ממנו‬ ‫רק הארה וטעם בעלמא‪.‬‬ ‫‪ ‬שיכולים אנו גם לע"ע לדבר ולבאר עניני אלקות ולקבל‬ ‫בזה איזה טעימה והשגה‪ ,‬והוא חסד של הקב"ה כמבואר בפנים‪,‬‬ ‫והוא הנקרא "שיתין בתי"‪ ,‬כלשון חז"ל שהצפרדע הי' גדול‬ ‫כאותו כרך של אקרא דהגרוניא‪ ,‬ואקרא דהגרוניא כמה הוי שיתין‬ ‫בתי‪ ,‬כי הצפרדע הוא צפור דעה‪ ,‬ושיתין בתי זה בחי' חסד בחי'‬ ‫אברהם כמ"ש שישים המה מלכות פירש"י זה בחי' אברהם‪ ,‬ובתי‬

‫גליון דברי תורה‬

‫לשון בתי מלכות‪ ,‬והיינו כי סתרי תורה מתלבשין באופן של חסד‪,‬‬ ‫ומלכות עניינה גילוי‪ ,‬והיינו שמתגלה באופן שיכולים להסבירם‬ ‫ולהשיגם‪ .‬וזש"כ אצל שהמע"ה הנה מטתו שלשלמה שישים‬ ‫גבורים סביב לה מגבורי ישראל‪ ,‬שע"י שהעלה שהמע"ה את‬ ‫היראה לשורשה‪ ,‬הי' לו שישים גיבורים שהוא העלאת הגבורות‬ ‫לשורשה‪ ,‬וסילוק היראות נפולות‪ ,‬והכל הוא ע"ד החסד של‬ ‫אאע"ה‪ ,‬שישים המה מלכות‪ .‬והיינו כי החסד של אאע"ה הי' ג"כ‬ ‫כלול בגבורות‪ ,‬שהרי ניתן לו המלכות לאחר שלחם עם הארבעה‬ ‫מלכים‪ ,‬ונמצא עסק אז בענין של דין‪ ,‬והוא ענין העלאת הגבורות‬ ‫הגורם לגילוי סתרי תורה באופן של חסד כמדובר‪.‬‬ ‫‪ ‬כי כשאנו קוראין להקב"ה בתארים של בשר ודם‪ ,‬היינו‬ ‫שאומרים שבחים של הקב"ה שנאמרים גם על בשר ודם‪ ,‬שבשר‬ ‫ודם הוא משל לאלו השבחים‪ ,‬הרי שאין אלו השבחים האמיתיים‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬אבל השבחים שיהיו נאמרים לעת"ל יהיו בדרגא של‬ ‫קדושתי למעלה מקדושתכם‪ ,‬שאינם נאמרים בשום אופן על בשר‬ ‫ודם‪ ,‬שבשר ודם א"י לשמש למשל לאלו השבחים‪ .‬וזהו כי לע"ע‬ ‫ישנו החסד של אברהם‪ ,‬אברה"ם בגי' רמ"ח‪ ,‬שהם רמ"ח אברים‪,‬‬ ‫שהוא ענין הורדת השבחים והתוארים לדרגא שבשר ודם יכול‬ ‫לשמש למשל לאלו השבחים והתוארים‪ ,‬והוא ענין שהמע"ה‬ ‫וידבר שלשת אלפים משל‪ ,‬וזהו השישים גבורים שהי' לו שהוא‬ ‫דרגת זה החסד של אאע"ה‪ .‬וזהו דרגת נגלות התורה שנקרא סיני‬ ‫כמבואר‪ ,‬שהוא חלק התורה שגילה הקב"ה כפי ערכינו‪ ,‬והוא‬ ‫מצד ענוותנותו של הקב"ה‪ ,‬וזהו שניתן התורה על הר סיני שהי'‬ ‫לו שפלות וענוה כמאחז"ל‪ ,‬כי עצם נתינת התורה בהורדה לפי‬ ‫ערכינו הוא מצד ענוותנותו של הקב"ה‪ ,‬ומצד זה אנו יכולים‬ ‫לתארו ולשבחו בתארים ושבחים של בשר ודם‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫‪ ‬אחז"ל )ברכות לג‪ (:‬עה"פ מה ה' אלקיך שואל מעמך כי‬ ‫אם ליראה‪ ,‬אטו יראה מילתא זוטרתי הוא‪ ,‬אין לגבי משה מילתא‬ ‫זוטרתי‪ ,‬והביאור הפשוט יש לומר‪ ,‬כי מרע"ה הוא העניו מכל אדם‪,‬‬ ‫ולגבי מי שהוא עניו הוי יראה מילתא זוטרתי‪ ,‬שהרי עקב ענוה‬ ‫יראת ה'‪ ,‬וזהו "מה" ה' אלקיך שואל מעמך‪ ,‬שמי שהוא בדרגא של‬ ‫מה וענוה אזי היראה אצלו מילתא זוטרתי הוא‪ .‬וביותר עומק יש‬ ‫לומר‪ ,‬שהשי"ת רוצה שיהי' אצל האדם יראת ה' למילתא זוטרתי‪,‬‬ ‫וזהו מה ה' אלקיך שואל מעמך "כי אם ליראה" שיהי' אצלך‬ ‫היראה מילתא זוטרתי‪ ,‬והוא אכן ע"י שתהי' לך ענוה כמבואר‪,‬‬ ‫שזאת יגרום לך ממילא היראה‪ ,‬והרי שיהי' מילתא זוטרתי‪ .‬והיינו‬ ‫כי ישנו הרבה יראות נפולות בעולם והרבה פחדים‪ ,‬עד שלפעמים‬ ‫אין יכולים לנצחם ולהעלותם לשורשם ליראה האמיתית‪ ,‬אלא‬ ‫באם תהי' אצלו היראה מילתא זוטרתי‪ .‬וכאשר שלח מרע"ה‬ ‫את המרגלים לרגל את אר"י‪ ,‬נפלו שם ליראות נפולות‪ ,‬שהיו‬ ‫באמת צריכים לראות את שבח הארץ‪ ,‬שהארץ הוא בחי' יראה‬ ‫כמדובר‪ ,‬והיו צריכים להעלות היראה לשורשה‪ ,‬והוא בהעלות‬ ‫היראה להדעת כמבואר‪ ,‬שהוא הדרגא של משה כמבואר בפנים‬

‫ג‬

‫שנת תשס״ט‪ /‬גליון מ״ד ‪ /‬נצו״י ‪ -‬סליחות‬

‫שישראל מעלין היראה לבחי' משה שהוא בחי' דעת‪ ,‬וזהו שלח‬ ‫לך לדעתך דייקא‪ ,‬שהוא הדעת של משה‪ ,‬והיינו שיעלו המרגלים‬ ‫היראה לדעתך‪ .‬והוא בא ע"י תיקון המשפט‪ ,‬שבכל משפט ישנו‬ ‫הארה של משה‪ ,‬כי משה הוא המופלא שבסנהדרין שהוא הדעת‪,‬‬ ‫והעלאת היראה לשורשו הוא ע"י קשר הארץ לשמים‪ ,‬כי הארץ‬ ‫הוא יראה‪ ,‬והשמים הוא דעת כמבואר בפנים‪ ,‬וזהו "יראת שמים"‬ ‫לקשר היראה לשמים שהוא הדעת‪ .‬ועיקר מקום חיבור שמים‬ ‫וארץ הוא מקום המקדש‪ ,‬הר זה קנתה ימינו‪ ,‬כי הר ענינו העלאת‬ ‫הארץ ללמעלה להתחבר לשמים‪ ,‬והוא העלאת היראה לשורשה‪,‬‬ ‫ושם הוא מקום המשפט‪ ,‬וכמש"כ וקמת ועלית אל המקום‪ ,‬שהוא‬ ‫המקום של הביהמ"ק שגבוה מכל המקומות‪ ,‬ודרשת והגידו לך‬ ‫את דבר המשפט‪ ,‬כי תיקון המשפט הוא במקום העלאת היראה‬ ‫לשורשה‪ ,‬והוא ענין חיבור שמים וארץ כמדובר‪ ,‬ולכן הוא שייך‬ ‫להשגת אור הגנוז לצדיקים‪ ,‬כי דרגא דצדיק הוא דאחיד שמיא‬ ‫וארעא שמעלה הארץ לשמים שהוא העלאת היראה לשורשה‪,‬‬ ‫וביותר הוא במקום הר זה קנתה ימינו שעולה שם הארץ לשמים‪,‬‬ ‫ולכן על הר זה נבנה הביהמ"ק שהוא בחי' סתרי אורייתא‬ ‫כמבואר‪ ,‬כי הר הוא בחי' הר סיני בחי' ענוה‪ ,‬ועקב ענוה יראת‬ ‫ה' הוא העלאת היראה לשורשה‪ ,‬וזהו שאחז"ל סיני עדיף כי‬ ‫הכל צריכין למרי חיטייא‪ ,‬חט"ה בגי' כ"ב אותיות‪ ,‬שהוא ענין‬ ‫ויש כ"ב במקום ההוא‪ ,‬הכ"ב אותיות שנמצאים במקום ההוא‬ ‫שמתגלה בהם אלקות‪ ,‬והכ"ב אותיות במילואם הם ס' אותיות‬ ‫שהם שישים בתי‪ ,‬שכ"ז הוא בחי' אברהם‪ ,‬דרגא דאלקות היורד‬ ‫לדרגת נגלות התורה כמבואר‪.‬‬ ‫‪ ‬הר זה קנתה ימינו שהוא העלאת היראה לשורשה‪,‬‬ ‫כי צורת הר הוא עליית הארץ למעלה להתקשר לשמים‪ ,‬והוא‬ ‫תיקון המשפט של "שופטי ארץ"‪ ,‬שהשופטים הם מקבצים כל‬ ‫ניצוצי היראה בחי' ארץ אל מקום המקדש‪ ,‬וכמו שרואין שבכל‬ ‫יו"ט שיש עליית הרגל הוא זמן של דין‪ ,‬ולכן מי שאין לו קרקע‬ ‫פטור מעליית הרגל‪ ,‬כי עליית הרגל הוא עליית הארץ בחי' יראה‬ ‫לשורשה‪ ,‬אל פני האדון ה'‪ ,‬ולכן הוא אז זמן של משפט ודין‪.‬‬ ‫ואח"כ נעשה ענין אלקים נצב בעדת א‪-‬ל שיורד השמים לארץ‪,‬‬ ‫ונעשה ממש חיבור שמים וארץ‪ ,‬שכאשר הארץ מתרומם לשמים‬ ‫אזי יורד דעת של שמים כדי שיוכל לשפוט‪ ,‬שא"י לשפוט ללא‬ ‫אלקים נצב בעדת א‪-‬ל‪ .‬ממילא כאשר האדם שופט א"ע‪ ,‬עי"ז‬ ‫הוא מעלה היראה לשורשה‪ ,‬ומתחבר הארץ לשמים‪ ,‬ואח"כ‬ ‫שמים לארץ כמדובר‪.‬‬ ‫‪ ‬המשפט נמסר רק ישראל כמש"כ חוקיו ומשפטיו‬ ‫לישראל‪ ,‬כי באם נעשה כ"א שליח לדין הרי זה שנמסר המשפט‬ ‫לערכאות של עכו"ם‪ ,‬וכמבואר בפסוק למשפטיך עמדו היום אזי‬ ‫הכל עבדיך לעשות דין בזה האדם‪ ,‬היינו כולם היונקים מהחלל‬ ‫הפנוי נעשים שליחים לכך‪ ,‬ואין זאת משפט של ישראל‪ ,‬וצריך‬ ‫להיות חוקיו ומשפטיו לישראל‪ ,‬כי חק לישראל הוא משפט‬ ‫לאלקי יעקב‪ ,‬שצריך להיות דייני ישראל‪ ,‬כי הם המעלים היראה‬ ‫לשורשה‪ ,‬וכאשר האדם שופט א"ע‪ ,‬מעלה הוא היראה לשורשה‪,‬‬

‫גליון דברי תורה‬

‫ואזי נמסר דינו רק לדייני ישראל‪ .‬ועז"כ ואלה המשפטים אשר‬ ‫תשים לפניהם ולא לפני ערכאות של עכו"ם‪ ,‬והוא אכן ע"י אשר‬ ‫תשים כששם אורחותיו‪ ,‬שאזי הוא שנמסר דינו רק לדייני ישראל‬ ‫כמבואר‪ ,‬ואין עוד פחד מכל היראות נפולות‪ ,‬כי כולם אינם נעשים‬ ‫עוד שליחים לדין בזה האדם‪ ,‬והוא תיקון המשפט‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫‪ ‬חסד לאברהם‪ ,‬שהשי"ת מניח א"ע להיות מכונה‬ ‫בכינויים ששייכים לבן אדם‪ ,‬נמשך זאת מצד ענוותנותו של‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ממילא יכולים לזכות לזה רק ע"י ענוה בחי' סיני‬ ‫כמדובר‪ ,‬וזהו שהמרגלים היו צריכים להסתכל על שבח הארץ‪,‬‬ ‫היינו לראות היראה קדושה‪ ,‬ולא ליפול לתוך יראות נפולות‪,‬‬ ‫אמנם לא יכלו לזכות לכך רק ע"י ענוה‪ ,‬כי עקב ענוה יראת ה'‪,‬‬ ‫וכמו שביארנו שרוצה הקב"ה שיהי' היראה מילתא זוטרתי‪,‬‬ ‫והוא כאשר יש ענוה שאזי בא היראה בדרך ממילא כמדובר‪,‬‬ ‫אבל כאשר אין להם ענוה אזי יהי' להם נסיונות גדולים בענין‬ ‫יראות נפולות ולא יוכלו לעמוד בה‪ ,‬וזהו שהיו צריכים להתבטל‬ ‫לדעת משה שהוא ענוה בחי' סיני‪ ,‬ועי"ז הי' נעשה אצלם היראה‬ ‫מילתא זוטרתי‪ ,‬ולא הי' להם עוד נסיונות בזה‪ .‬וזהו והימים ימי‬ ‫ביכורי ענבי"ם לשון ענוה‪ ,‬ענבי"ם בגי' עק"ב‪ ,‬בחי' עקב ענוה‪,‬‬ ‫שהם עקבי לאה שנכנסים בראש רחל‪ ,‬לאה הוא ענוה‪ ,‬ורחל‬ ‫הוא יראה‪ ,‬בכור"י בגי' רח"ל‪ ,‬ענבי"ם בגי' עק"ב שהוא לאה‪,‬‬ ‫וע"י ענוה בחי' לאה היו זוכים ליראה בחי' רחל שהוא שבח‬ ‫הארץ‪ .‬וביכורים הוא שבח הארץ‪ ,‬והוא א' מס' בחי' שיתין בתי‪,‬‬ ‫והוא שיתין מסכתות‪ ,‬וענין א' מס' דייקא היינו טעם של האור‬ ‫הגנוז ולא עצם האור הגנוז שהוא רק לעת"ל‪ ,‬ושייך הוא למספר‬ ‫שישים שהוא דרגא דיסוד מדה השישית‪ ,‬בחי' יוסף הצדיק דרגא‬ ‫דאור הגנוז‪ ,‬והאור הגנוז שימש ל"ו שעות שהוא שש פעמים‬ ‫שש‪ ,‬בחי' יסוד מדה השישית‪ ,‬והם כנגד ל"ו מסכתות שיש בהם‬ ‫גמרא‪ ,‬ושיתין מסכתות הם של משניות‪ ,‬וסיום המשניות הוא בזה‬ ‫המאמר של עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות‬ ‫שהוא הטעימה של האור הגנוז כמדובר‪.‬‬ ‫‪ ‬הליכת האדם ממדריגה למדריגה הוא ע"י האור‪,‬‬ ‫כמאחז"ל לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב‪ ,‬והוא ע"י‬ ‫ששם אורחותיו כמ"ש ושם "דרך" אראנו בישע אלקים‪ ,‬שעי"ז‬ ‫יוכל לצאת בדרך‪ ,‬שבלא"ה יכול ליפות ליראות נפולות‪ ,‬כמו‬ ‫שהאריך בלקוטי הלכות שעיקר יראות נפולות הם בדרך‪ ,‬כי‬ ‫כל הדרכים בחזקת סכנה‪ ,‬וכן המרגלים הלכו בדרך ועי"ז נפלו‬ ‫ליראות נפולות‪ ,‬אבל ע"י ששם אורחותיו הרי הוא הולך בדרך‬ ‫של אור‪ ,‬וזוכה הוא להאור הגנוז‪ ,‬ועי"ז הוא מתפטר מכל היראות‬ ‫נפולות‪ ,‬אבל כאשר אינו הולך בדרך של אור‪ ,‬עז"כ ולא תעלה‬ ‫במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערוותך עליו‪ ,‬שנעשה פגם‬ ‫הברית שהוא פגם בהדרך‪ ,‬פגם בהאור הגנוז שהוא דרגא דצדיק‬ ‫כמדובר‪ ,‬וכך היראות נפולות של המרגלים נמשך מפגם הברית‪,‬‬ ‫שע"י פגם הברית לא זוכים לאור הגנוז ועי"ז נופלים ליראות‬

‫ד‬

‫שנת תשס״ט‪ /‬גליון מ״ד ‪ /‬נצו״י ‪ -‬סליחות‬

‫נפולות‪ ,‬ויוסף שהוא תיקון הברית אמר את האלקים אני ירא‬ ‫שהעלה היראה לשורשה‪.‬‬ ‫‪ ‬מהלך אדם בינוני הוא עשרה פרסאות ליום‪ ,‬ובששה‬ ‫ימות השבוע ]שבשבת כתי' אל יצא איש ממקומו[ הם שישים‬ ‫פרסאות כנגד שיתין בתי‪ ,‬שיתין מסכתות‪ ,‬שיש ששה סדרי משנה‬ ‫כנגד ששה ימות השבוע‪ ,‬וכל יום הוא כנגד עשר מסכתות שזהו‬ ‫עשרה פרסאות ליום‪ ,‬שהוא ההליכה עם האור הגנוז‪ ,‬כי שישים‬ ‫דרגא דיסוד כמדובר‪ ,‬וזה השם אורחותיו הולך הוא בדרך זה של‬ ‫שישים פרסאות שהוא טעימה של האור הגנוז‪.‬‬ ‫‪ ‬אר"י הוא בז' פירות‪ ,‬וכל הפסוק הזה של ארץ חטה‬ ‫ושעורה וכו' לא נאמרה אלא לשיעורין‪ ,‬והגם ששיעורין הם הלכה‬ ‫למשה מסיני‪ ,‬אסמכינהו אקרא‪ ,‬וביאור הדברים‪ ,‬כי שיעורין‬ ‫הללו שייכים לסתרי תורה‪ ,‬כמש"א בזוה"ק שהלכה למשה מסיני‬ ‫משתייך לסתרי תורה‪ ,‬וכל שיעורין הללו הם תוארים שמתארים‬ ‫בהם את הקב"ה‪ ,‬כמש"כ נודע בשערים בעלה בשיעורא דלבא‪,‬‬ ‫שכל שיעורין הללו הם מיני צמצומים של אלקות שיכולים‬ ‫בהם לשער גדלות הבורא‪ ,‬ובאמת הם למעלה מדרגת אר"י‪ ,‬כי‬ ‫הם סתרי תורה‪ ,‬וארץ ישראל הוא בחי' התגלות‪ ,‬בחי' שישים‬ ‫מלכות דרגא דחסד כמדובר‪ ,‬כי מה שאנו יכולים לתאר את‬ ‫הקב"ה במשלים שלנו זהו חסד עליון‪ ,‬ונקרא זאת אסמכתא‪ ,‬כי‬ ‫הוא אסמכתא על שבח נעלם‪ ,‬אבל לעצמו אינו השבח האמיתי‪,‬‬ ‫וזהו דאסמכינהו אקרא‪ ,‬שהשי"ת סמכן לאלו השיעורים על שבח‬ ‫אר"י‪ ,‬היינו שבדרך אסמכתא יכולים לתאר בהם את הקב"ה‪ ,‬אבל‬ ‫באמת אינם התוארים האמיתיים‪ ,‬כי השבח של הקב"ה הוא שבח‬ ‫נעלם‪ .‬והיינו שהשי"ת עשה את הארץ שהוא בחי' המלכות להיות‬ ‫כלי שבתוכה תוכל ליכנס שבח אר"י‪ ,‬אבל אמיתת שבח אר"י הוא‬ ‫דברים נעלמים‪ ,‬שיעורי תורה של הלכה למשה מסיני‪ ,‬רק שהם‬ ‫מתגלים למטה בדרך אסמכתא‪.‬‬ ‫‪ ‬שכתוב בביכורים "ושמת בטנא" להניחם בתוך כלי‪ ,‬היינו‬ ‫להניח את שבח אר"י לתוך כלי שיוכל לסובלם‪ ,‬וזהו טנ"א בגי'‬ ‫ס' וכן כל"י בגי' ס'‪ ,‬שיתין מסכתות‪ ,‬בחי' סמ"ך דאסמכינהו‬ ‫אקרא‪ .‬והוא נמשך מצד מי' החסד‪ ,‬וזהו ובאת אל הכהן אשר‬ ‫יהי' בימים ההם‪ ,‬שהכהן הוא בעל החסד‪ ,‬ופרי הראשון של שבח‬ ‫אר"י הוא חטה שכנגד מי' החסד‪ ,‬וחט"ה בגי' כ"ב אותיות‪ ,‬הכל‬ ‫צריכין למרי חיטייא‪ ,‬ובחג הבכורים בו נתגלה התורה על הר סיני‬ ‫דרגא דענוה‪ ,‬ולכן אפי' אגריפס המלך הי' נוטל הסל על כתיפו‬ ‫להראות ענוה‪ ,‬שבזה מתעורר הענוה של הקב"ה שירד על הר‬ ‫סיני והתלבש במי' החסד דאברהם‪ ,‬ומצד זה מניח א"ע להשתבח‬ ‫בתוארים של בני אדם‪ ,‬שהם כל המדות המצומצמים שיכולים‬ ‫אנו בהם להשיג את הקב"ה‪ ,‬שהם הם שבח אר"י‪ .‬ובחי' סתרי‬ ‫תורה הוא בחי' שבת‪ ,‬שהוא למעלה מדרגת שיתין מסכתות‬ ‫של ששה ימות החול‪ ,‬והוא דרגת יוהכ"פ‪ ,‬שזהו שיעור כותבות‬ ‫ליוהכ"פ שהוא פירי השביעי‪ ,‬ובו אומרים בשכמל"ו בקול רם‪,‬‬ ‫שבכל השנה כיון שהוא רק בדרך אסמכתא א"י לאומרו בקול‬

‫רם‪ ,‬אבל ביוהכ"פ מתגלה הדעת של משה‪ ,‬שזהו שיעור כותבות‬ ‫דמייתבא דעתא‪ ,‬לכן יכולים לאומרו בקול רם‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫‪ ‬עה"ח הוא דרגא דסתרי תורה‪ ,‬בחי' ישת חושך סתרו‪ ,‬והוא‬ ‫דרגת הביהמ"ק‪ ,‬וביאור הענין‪ ,‬כי עה"ח שייך לחג השבועות‬ ‫כידוע‪ ,‬אבל הוא משתייך יותר להתורה דלעת"ל דרגא דסתרי תורה‪,‬‬ ‫וזוכין לכך ע"י תפילה שישראל מתפללין לפני הקב"ה וממלאין‬ ‫תאוותו‪ ,‬שהקב"ה מתאווה לתפילתן של ישראל‪ ,‬שאז נעשה‬ ‫כביכול בבחי' אשה שהוא מקבל תענוג מעמנו‪ .‬והיינו כי באופן‬ ‫הרגיל ממשיכין יראת שמים מן השמים‪ ,‬שכל ההשפעות הולכין‬ ‫משמים לארץ‪ ,‬משא"כ כאן הולך הדבר הפוך‪ ,‬מהארץ לשמים‪,‬‬ ‫שזהו בחי' שחורות כעורב‪ ,‬שמתפלל בלי שום כוונת תועלת עצמו‬ ‫אלא בשביל השכינה‪ ,‬והשכינה כביכול נעשה המקבל‪ ,‬ועי"ז‬ ‫מתגלה סתרי תורה כמבואר בפנים‪ .‬וזהו כי גם כאשר אנו מתארים‬ ‫להקב"ה בתוארים של בני אדם שיש לבני אדם השגה בהם‪ ,‬מ"מ‬ ‫ישנו עדיין הגדרים של יחודא עילאה ויחודא תתאה‪ ,‬שיחודא‬ ‫עילאה שייך לדרגת הקב"ה שהוא למעלה‪ ,‬ויחודא תתאה שייך‬ ‫לדרגתינו שאנחנו למטה‪ ,‬כמש"כ )קהלת ה‪ ,‬א( כי האלקים בשמים‬ ‫ואתה על הארץ‪ ,‬וממילא כפי כמה שיתגלה למטה לדרגתינו‬ ‫סוכ"ס הוא עדיין רק משל ואינו הדרגא האמיתי‪ ,‬משא"כ מצד‬ ‫הסתרי תורה שיתגלו לעת"ל יהי' הדבר הפוך‪ ,‬שיתגלה שעיקר‬ ‫שכינה בתחתונים‪ ,‬ועיקר המקור הוא בתחתונים‪ ,‬עד שהשמים‬ ‫יקבלו מהארץ‪ ,‬וזהו אשה ריח ניחוח לה' שהוא רזא דעה"ח‪ ,‬שהוא‬ ‫הדרגא שהקב"ה כביכול מקבל מאתנו‪ ,‬כי אנחנו בדרגת שחורות‬ ‫כעורב בביטול גמור כאילו אין לנו שום גבול ומציאות בעולם‪ ,‬וכל‬ ‫התפילה הוא רק בשביל השכינה‪ ,‬ומצד זה הוי השמים כאן למטה‬ ‫והארץ למעלה‪ ,‬והרי זה גורם מין התגלות אחרת‪ ,‬כי מה שהי'‬ ‫תחילה בנסתר הרי הוא מתגלה עתה‪ ,‬וכל הסדר של גילוי והסתר‬ ‫מתהפך להיות בדרך הפוך‪ ,‬וזהו רזא דעה"ח‪ ,‬שמתגלה שאין שום‬ ‫צמצום למטה‪ ,‬אדרבה למטה הוא הגילוי‪ ,‬ולמעלה הוא הצמצום‪,‬‬ ‫כי נתהפך הדבר‪ ,‬והוא רזא דאחדות‪.‬‬ ‫‪ ‬ממלאין תאוותו של הקב"ה‪ ,‬תאו"ה בגי' בי"ת‪ ,‬זה‬ ‫בית המקדש‪ ,‬עז"כ עץ חיים תאוה בא‪ ,‬שכאשר ממלאין תאוותו‬ ‫של הקב"ה מתגלה עץ החיים‪ ,‬שמתגלה שהחיים באין מלמטה‪,‬‬ ‫כי המקבל אינו בדרגא דחיים‪ ,‬ורק המשפיע שהוא המקור הוא‬ ‫בדרגא דחיים‪ ,‬וכאשר מתגלה שהמשפיע נמצא למטה הרי‬ ‫שהחיים באין מלמטה‪ ,‬והוא הגילוי דלעת"ל‪ ,‬והוא בחי' עוה"ב‬ ‫ששם יש אריכות ימים כמש"כ כימי עץ ימי עמי‪ ,‬והיינו שהצמצום‬ ‫נעשה שם באופן בלי גבול‪ ,‬שעי"ז יכולים להשיג סתרי תורה‬ ‫שאין לו גבול‪ ,‬כי אריכות ימים היינו אריכות המדות באופן בלי‬ ‫גבול‪ ,‬והוא מתגלה בביהמ"ק כמש"כ עדותיך נאמנו מאד לביתך‬ ‫נאוה קודש ה' לאורך ימים‪ ,‬הרי שבביהמ"ק יש אריכות ימים‪,‬‬ ‫והוא רזא דעה"ח כימי עץ ימי עמי‪.‬‬

‫‪z‬‬

‫גליון דברי תורה‬

‫ה‬

‫שנת תשס״ט‪ /‬גליון מ״ד ‪ /‬נצו״י ‪ -‬סליחות‬

‫שיעור בספר מסילת ישרים‬ ‫שיעור י״ב )ח״א(‬

‫פרק ג׳ המשך ב׳ ‪ -‬פר׳ אח״ק תשס״ט לפ״ק‬

‫נושאים כלליים שיש לקבוע אותם כבטוחים להצלחה‬ ‫ודאית בעבודת השם‬ ‫נמשיך בדברינו במה שביארנו‪ ,‬על הא שיימצא לפעמים‬ ‫באנשים שאף אחר כמה השתדלויות בדרכים שונות‬ ‫בעבודה‪ ,‬עדיין מרגישין חלל בעבודתם‪ ,‬ונפשם אומרת‬ ‫להם שעדיין לא זכו להשיג את הדרך האמיתית‪ ,‬עד שדעתם‬ ‫מתבלבלת‪ ,‬ונבוכים באיזה דרך ישכון אור‪ .‬וביארנו שהעצה‬ ‫היעוצה לזה היא שיקבל על עצמו רבי ומורה‪ ,‬שיורהו‬ ‫וידריכו לדרך האמיתית‪.‬‬ ‫אך הענין טעון תוספת הדרכה‪ ,‬למי שלא זכה למצוא‬ ‫מדריך כזה שיכול להדריך אותו על נכון‪ ,‬ויכול לשאול‬ ‫בעצתו על כל דבר ואומר‪ .‬ובכן נפשו בשאלתו‪ ,‬מה יכול‬ ‫לקבוע כהישג ודאי בעבודה‪ ,‬ואיזו עבודה ניתן להגדיר‬ ‫כעבודה כללית‪ ,‬שכל העוסק בה בודאי שצועד בדרך‬ ‫הסלולה והמסוגלת להצלחה‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬יש כמה כללים שיכולין לעזור להעובד השם‪,‬‬ ‫שמלבד דרכי העבודה הפרטיים יש דרכי עבודה כלליים‪,‬‬ ‫שיש לקבוע אותם כיסודות לבנין העבודה‪ ,‬שכל מי‬ ‫שעוסק בהם יכול להיות בטוח שמפלס הוא לדרך העבודה‬ ‫הסלולה‪ ,‬ובודאי שיגיע על ידה אל שערי הצלחה בעבודה‪.‬‬ ‫ואכן צריכין הרבה סייעתא דשמיא ע״ז‪ ,‬ובדרך נשובה‬ ‫ונחקורה – להתפלל על זה )כמבואר בגליון הקודם(‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬כל מי שלומד ספרי חסידות או ספרי מוסר על‬ ‫נכון‪ ,‬מתבררין אצלו דברים שיש לקבוע אותם כעיקרים‬ ‫בעבודה‪ ,‬ושהם דברים שבודאי חוב לעסוק בהם‪ ,‬ושיכול‬ ‫לקוות מהם הצלחה גדולה‪ .‬והיינו‪ ,‬שעניינים אלו מקובלים‬ ‫ומוסכמים בכל הספרים שהם דברים עיקריים השייכים‬ ‫לכל אחד ואחד‪ ,‬ויש להשתדל קודם על קנייתם‪ .‬ובמלים‬ ‫אחרות; אם קונים דברים אלו‪ ,‬אין לו לחשוש אולי נוטה‬ ‫הוא מן דרך הסלולה והמוצלחת‪ ,‬כי יכול להיות בטוח‬ ‫שקרוב הוא אל דרך העבודה הנכונה והישרה‪ ,‬ובמשך הזמן‬ ‫אף יתקרב יותר ויותר‪.‬‬

‫גליון דברי תורה‬

‫הדבר הראשון שיש להגדיר בגדר הנ״ל הוא ההתמדה‬ ‫בתורה והיגיעה בה‪ ,‬שהוא דבר הכי גדול ‪ -‬וכבריח התיכון‬ ‫של כל עבודת השם‪ .‬דהיינו‪ ,‬מי שמשליך נפשו מנגד‪ ,‬ומוכר‬ ‫את עצמו בשביל התורה ‪ -‬שעוסק בה ביגיעה והתמדה‪,‬‬ ‫כמעט שלא יימלט שלא יזכוהו מן השמים ‪ -‬באיזה אופן‬ ‫ שיגיע למדריגת השגה בדביקות הבורא המקווה ממנו‬‫שישיג‪ .‬שהרי על העוסק בתורה באה ההבטחה )משלי ו‪,‬‬ ‫כב( ׳בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמר עליך והקיצות‬ ‫היא תשיחך׳ ‪ -‬שהתורה תעזרהו להשתמט מכל הבוץ‬ ‫של הסט״א וטרדות העוה״ז‪ ,‬ובודאי תאיר לו את דרכו‪.‬‬ ‫וכן דרשו בחז״ל )סנהדרין צט‪ (:‬על הא דכתיב )שם טז‪,‬‬ ‫כו( ׳נפש עמלה עמלה לו׳ – שמי שעמל בתורה‪ ,‬התורה‬ ‫עומלת בשבילו במקום אחר‪ .‬והיינו‪ ,‬שהעסק בתורה היא‬ ‫הדרך הבטוחה ביותר‪ .‬ועל אף שיש כאלו שלא זכו ונעשה‬ ‫להם סם המות )יומא עב‪ ,(:‬אבל בדרך כלל הרי הוא הדרך‬ ‫המובטח ביותר שיש להשתדל בה‪ ,‬וכל מי שעוסק בה‪,‬‬ ‫יכול להיות בטוח שהוא צועד בנתיב נכון ומוצלח‪.‬‬ ‫וכל אלו שלוקחים עצמם לעבודת השם‪ ,‬ובוחרים בכל‬ ‫מיני עבודות‪ ,‬באופן שמזניחים את עבודת ההתמדה‬ ‫בתורה‪ ,‬בדרך כלל – בפרט בזמה״ז – לא יצליחו‪ .‬ועל אף‬ ‫שבימים שלפנינו היו צדיקים שאכן בחרו בדרכים כאלו‪,‬‬ ‫ואף הצליחו וזכו למה שזכו‪ ,‬אבל הם היו מיעוט‪ ,‬ובפרט‬ ‫בזמה״ז לא יצליח‪ ,‬שהוא בודאי עיקר ודבר גדול בזמה״ז‪.‬‬ ‫עוד ענין שיש להגדיר בגדר הנ״ל ‪ -‬שמי שמשתדל עליו‬ ‫בודאי שהוא צועד בדרך נכונה וישרה‪ ,‬ואף שאינו מרגיש‬ ‫שזו הדרך‪ ,‬אבל יכול להיות בטוח בכך; היא עבודת התפלה‪.‬‬ ‫שכן מקובל ומוסכם בכל הספרים‪ ,‬שיהודי צריך להיות‬ ‫מתפלל חזק‪ ,‬ולעשות עסק מהתפלה‪ ,‬שתפלה הוא דבר‬ ‫נפלא מאוד ‪ -‬מדברים העומדים ברומו של עולם )ברכות‬ ‫ו‪ .(:‬ובכן‪ ,‬צריך להתפלל הג׳ תפלות במתינות ובקביעות‪,‬‬ ‫ובשימת לב רצינית‪ ,‬שלא יטרוף תפלת מנחה או מעריב‪,‬‬ ‫וכ״ש שחרית שהוא היסוד ובסיס לכל היום‪.‬‬ ‫ובנוסף לזה גם יכין עצמו לתפלה‪ ,‬שלא ייכנס אל התפלה‬

‫ו‬

‫שנת תשס״ט‪ /‬גליון מ״ד ‪ /‬נצו״י ‪ -‬סליחות‬

‫מתוך שחוק וקלות ראש ושיחה בטלה‪ ,‬אלא מתוך שמחה‬ ‫של מצוה ויישוב הדעת )או״ח צג‪ ,‬ב(‪ ,‬שיעמוד ג׳ פעמים‬ ‫ביום לתפלה מתוך רצינות מליאה‪ ,‬שהוא דבר נפלא עד‬ ‫מאוד‪ ,‬ומסוגל לכל מיני שלימות‪.‬‬ ‫ועוד יש להוסיף ולהרחיב את ענין התפלה‪ ,‬שירגיל את‬ ‫עצמו להיות ׳מתפלל׳‪ .‬והיינו‪ ,‬שעל כל צרכיו‪ ,‬הן על דבר‬ ‫שחסר לו או דבר שרוצה להשיג‪ ,‬יתרגל עצמו להתפלל‬ ‫תפלה קצרה‪ ,‬ואף יכול לקבוע לו זמן להשתפך ולשוח עם‬ ‫השי״ת‪ - ,‬כמובן שצריך לידע כמה זמן יקבע ע״ז‪ ,‬אבל כל‬ ‫אחד לפי מה שאומד את הזמן ומצבו‪ ,‬יכול לקבוע לו זמן‬ ‫להתפלל תפלה עצמית אל השי״ת‪.‬‬ ‫ובפרט מי שנקלע לתוך מצב קשה ועגום‪ ,‬שהולך לו‬ ‫קשה‪ ,‬או שמרגיש נסיונות וטמטום הלב‪ ,‬יסגור עצמו‬ ‫בחדר ויציע שיחתו אל אביו שבשמים‪ ,‬ויאמר לו כל מה‬ ‫שיש לו על לבו‪ ,‬ולא יחשוך אף דבר‪ ,‬רק יגיד הכל! כל לבו!‬ ‫ואף יכול לבוא בטענות אליו ית׳‪ ,‬וכדו׳‪ .‬שדבר זה מסוגל‬ ‫מאוד לעורר את הרגשי הלב‪ ,‬באופן שמעוררו ואף מאירו‪,‬‬ ‫ובנוסף לזה אף מזכיר את האדם דברים ומצבים שונים‪,‬‬ ‫ומוציא את הכוחות הנפלאים הגנוזים וכמוסים בעומק‬ ‫נפשו‪ ,‬עד שיכול לשנות אותו לגמרי‪ .‬וידוע התבטאות‬ ‫הרה״ק הר״ן מברסלב אחר איזה התבודדות‪ :‬׳שרואה לפניו‬ ‫עולם חדש׳‪ ,‬שאינו אותו עולם שראה מלפני ההתבודדות‪.‬‬ ‫ומי שאינו רגיל בזה‪ ,‬יימצא שלא יידע מה לומר ומה‬ ‫להגיד‪ ,‬והיאך להתבטא‪ ,‬שכן אינו מכיר בשפה הנדרשת‪,‬‬ ‫אבל מי שמרגיל עצמו בזה‪ ,‬נפתחים לו הדיבורים‪ ,‬ויאיר‬ ‫לו הענין מאוד‪.‬‬ ‫]כמובן‪ ,‬שאף בזה יעורר הסט״א בלבולי הדעת‪ ,‬כדרכו על‬ ‫כל דבר קדוש‪ ,‬שכשמדברים מענין שפיכת הלב אל השי״ת‬ ‫אומרים מיד שאין זה דרך כללי שיש להדריך לכל אחד‪ ,‬שכן‬ ‫היא דרך פרטית של חסידי ׳ברסלב׳‪ .‬טעות הוא בהחלט‬ ‫ואינו נכון כלל‪ ,‬שהרי הדבר מבואר בכל ספרי חסידות‪ ,‬ואף‬ ‫יכולין להיות ׳ראפשיצער רב׳ ואף ׳חפץ חיים׳ ‪ -‬ועוד כמה‬ ‫וכמה צדיקים ‪ -‬ואעפ״כ יציע שיחתו אל השי״ת‪ .‬ומה שאכן‬ ‫יש לקבוע הוא‪ ,‬שב׳ברסלב׳ קבלוה וקבעוה כהלכה פסוקה‪,‬‬ ‫שממש חוב לקבוע זמן רב עבור זה באופן קבוע‪ ,‬לקום‬ ‫בחצות וכדו׳‪ .‬אבל בכלליות‪ ,‬להיות רגיל שבכל פעם שצריך‬ ‫לאיזה דבר‪ ,‬ובכל פעם שמעיק לו איזה דבר‪ ,‬באיזה זמן‬ ‫ובאיזה מצב ואופן‪ ,‬וכי צריך להיות חסיד ברסלב לפרוש‬ ‫שיחתו אל אביו הנאהב ‪ -‬השי״ת? הלא כל הצדיקים עסקו‬ ‫בזה! ומה גם שזהו עיקר מצות תפלה‪ ,‬שכשחסר לו איזה‬ ‫דבר‪ ,‬מתפלל אל השי״ת שימלא חסרונו‪[.‬‬ ‫ואף מי שאינו מכיר בדרכי העבודה הפרטיים‪ ,‬הרי בב׳‬ ‫דברים אלו ‪ -‬תורה ותפלה‪ ,‬יכול להיות בטוח שצועד הוא‬

‫גליון דברי תורה‬

‫על דרך סלולה להצלחה‪ ,‬שהם דברים שמוסכמים מפי כל‬ ‫ששייכים לכל אחד ואחד‪.‬‬ ‫ויש להדגיש‪ ,‬שחילוק אחד יש בין תורה ותפלה‪ ,‬שכן‬ ‫תורה כמה יותר שיתמיד‪ ,‬טוב יותר‪ ,‬שאף אחד לא יתרעם‬ ‫על התמדה ‪ -‬כאילו שהוא מפריז על המדה‪ ,‬שונה הדבר‬ ‫בתפלה שבאופן כללי לא מצינו את ענין ההתמדה בתפלה‪,‬‬ ‫להרבות להתפלל כל היום‪.‬‬ ‫עוד ענין שיש לקבוע אותו כדרך כללית בעבודה השייכת‬ ‫לכל אחד ואחד‪ ,‬הוא ענין שמירת הברית‪ .‬פירוש; שחוב על‬ ‫כל אדם שיידע בנפשו בבירור‪ ,‬שחוב עליו להיות שומר‬ ‫הברית‪ ,‬ועל אף שעובר נסיונות שונים בענין זו‪ ,‬ובודאי‬ ‫לא יתבע לדין על דברים שאי אפשר לו לעמוד עליהם‪,‬‬ ‫שהרי לפעמים נקלע בלהט הבלבול של הרהורים רעים‬ ‫שאי אפשר לישמט מהם וכדו׳‪ ,‬ואדרבה גם יקבל שכר‬ ‫על הצער והעגמה שעובר‪ ,‬ועל כל צעדיו שלוקח ללחום‬ ‫ולהתריס נגד היצר‪ ,‬ובודאי שהוא עבודה קשה‪ ,‬אבל צריך‬ ‫לידע ולקבוע בנפשו שהוא עיקר גדול בעבודה‪ .‬ואם ח״ו‬ ‫נכשל במזיד ‪ -‬ה׳ ישמרנו ‪ -‬אין לו שום אמתלא על כך‪ ,‬ואם‬ ‫אכן נכשל רח״ל צריך מיד להתרחק מזה ולהשתמט הימנו‪,‬‬ ‫ויפנה מיד אל מורה דרך לטכס עצה כיצד להתנהג‪.‬‬ ‫ועל דבר זה צריך ממש להשקיע מיטב כחותיו‪ ,‬שכן‬ ‫השי״ת בחר בנו בשביל שאנחנו עם קדוש‪ ,‬והשי״ת‬ ‫מתפאר עמנו בכל העולמות שאין אנחנו מתנהגין כבהמות‪,‬‬ ‫רק כ׳עם קדוש׳‪ .‬ו׳קדוש׳ פירושו; שטבע קדושה הוטבע‬ ‫והרגשי‬ ‫ֵ‬ ‫בתוך כלל״י‪ ,‬שכל יהודי כבושה אצלו שנאה גדולה‬ ‫גועל נפש לכל דבר שיש לו נגיעה עם אותה תאוה‪ ,‬וביד‬ ‫כל יהודי להרגישו‪ .‬ואם היצה״ר מטרידו‪ ,‬צריך ללחום‬ ‫נגדו‪ ,‬ויאמר בלבו‪ :‬הכי בהמה אני? הלא אני עם קדוש ועם‬ ‫סגולה! ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת!‪ ...‬ולא יושפע‬ ‫בשו״א מטרדותיו‪ .‬והוא ממש עיקר‪ ,‬ומי שמצליח לעמוד‬ ‫איתן בנסיון‪ ,‬יפתחו לעומתו ויאירו לו כל שערי ההצלחה‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫וג׳ דברים אלו יש לקבוע שהכל מודים שדרך ישר ונכון‬ ‫הוא‪ ,‬להתמיד בלימוד‪ ,‬ולהיות מתפלל חזק‪ ,‬ולשמור עצמו‬ ‫בקדושה‪ ,‬כמעט שבטוח שיעלה מעלה מעלה‪ ,‬ויגיע אל כל‬ ‫מה שצריך להגיע‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫כמובן‪ ,‬שכל דבר יש לו תנאים‪ ,‬שעל אף שיכול לבטוח‬ ‫שהוא צועד בדרך אמת‪ ,‬אבל גם תלוי בתוספת קיום תנאי‪,‬‬ ‫שהרי מי שרוצה להיות עקום יכול להיות עקום גם אם יש‬ ‫לו ג׳ דברים אלו‪ .‬לדוגמא ‪ -‬מי שהוא מתמיד‪ ,‬ומתפלל‪ ,‬ואף‬ ‫שמור‪ ,‬אבל מצד שני נכשל הוא במדת הכעס‪ ,‬בודאי שלא‬

‫ז‬

‫שנת תשס״ט‪ /‬גליון מ״ד ‪ /‬נצו״י ‪ -‬סליחות‬

‫להתעורר עליו ולהבינו מעצמו‪ ,‬ובודאי שמן השמים‬ ‫עוררהו על זה‪ ,‬ורק משום כשלנותו ופשיעתו הפסיד‬ ‫על נפשו‪ .‬דהנה‪ ,‬בהקדמת הר׳ חיים וויטאל זי״ע לכתבי‬ ‫האריה״ק קובע‪ ,‬ששלימות האדם תלויה מאוד בזה‪,‬‬ ‫שיש לו לעסוק בפנימיות התורה‪ ,‬ולא די שהוא תלמיד‬ ‫חכם בנגלות התורה‪ ,‬אלא צריכה להיות לו ידיעה רחבה‬ ‫בנסתרות התורה‪ - ,‬כמובן במצב הנכון ובזמן הנכון‪ ,‬וצריך‬ ‫ללמוד זוה״ק ולעסוק בכתבי האר״י‪ ,‬ולידע ולהכיר בכוונות‬ ‫התפלה‪ ,‬ולפעמים אף לכוונם‪ - .‬ואולי יש אשר נראה להם‬ ‫כחידוש‪ ,‬אבל כן מבואר בפירוש בכתבים הנ״ל‪.‬‬ ‫ודבר זה שייך ביותר לדור עקבתא דמשיחא‪ .‬וביאור‬ ‫הדבר הוא‪ ,‬שהיות שרעש הסט״א בתקופת עקבתא‬ ‫דמשיחא סוער והומה‪ ,‬ומתגבר והולך עד שמעשה שטן‬ ‫הצליח לטמא מאוד את האויר‪ ,‬עד שנהייתה מלחמה מאוד‬ ‫כבידה‪ ,‬וצריכין להתאבק עם כוחות הטומאה הגדולים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חנן השי״ת גם את צד הקדושה בכוחות‬ ‫גדולים וחזקים ‪ -‬שהוא אור פנימיות התורה‪ ,‬וכיום הרבה‬ ‫יותר קל להגיע אל פנימיות התורה‪ ,‬שכן הפחד ללימוד‬ ‫הנ״ל ששרה בתקופות הקודמים נחה כבר‪ ,‬ובודאי שצריך‬ ‫להיות עובד השם בדעת נכון ומצב ראוי לכך‪ ,‬אבל בודאי‬ ‫שיותר קל לגשת לכך היום מאשר בתקופות קודמות‪,‬‬ ‫שהיום ניתנה רשות הרבה יותר‪ ,‬ללמוד בפנימיות התורה‪,‬‬ ‫ולעסוק בהם בכדי להשיג ענינים נעלים ונשגבים‪ .‬ואם‬ ‫יעשה זאת‪ ,‬יאיר לו וירגיש אור גדול‪ ,‬שיבין את כל התורה‬ ‫באופן שונה לגמרי‪ ,‬ויתבטלו הימנו הרבה נסיונות היצר‪,‬‬ ‫ויפתחו לו טמטומי לבו‪ ,‬ויפתח בפניו עולם חדש‪.‬‬ ‫ובכן אולי יימצא‪ ,‬שמישהו שיציית לדברינו‪ ,‬ויתמיד‬ ‫מאוד בלימוד ואף ישתדל ויתחזק בתפלה‪ ,‬ואף ישמור‬ ‫עצמו בקדושה‪ ,‬ועדיין ירגיש אפלות וערפלות בעבודתו‪,‬‬ ‫ואף פעם לא הגיע אל הידיעה הנ״ל‪ ,‬שע״י שיעסוק‬ ‫בפנימיות התורה‪ ,‬ישיג את השלימות הנדרשת‪ ,‬וירגיש‬ ‫אור בעבודתו ‪ -‬וכמו שהרח״ו קובע‪ ,‬והרי הוא בא בטענה;‬ ‫הרי השתדלתי בכללי העבודה‪ ,‬והלא כל מי שעוסק בכללי‬ ‫העבודה המקובלת בפי כל‪ ,‬מובטח לו שישיג ויעלה מדרגא‬ ‫לדרגא אל שלימות הנכון‪ ,‬ובכן מדוע לא נודעתי שבכדי‬ ‫להשתלם ולהאיר את העבודה חובה עלי לעסוק בלימוד‬ ‫הקבלה?!‬ ‫יש להשיבו; שאם אכן ציית לדברינו‪ ,‬אין שום ספק‬ ‫ש׳נפש עמל עמלה לו׳ ‪ -‬שהתורה עומלת לו במקום אחר‪,‬‬ ‫שאם התמיד בלימוד ואף התפלל ושמר עצמו בקדושה‪,‬‬ ‫בלי שום ספק ש׳הבא לטהר מסייעין אותו׳‪ ,‬ובודאי שנעזר‬ ‫מן השמים‪ ,‬ובלי שום ספק שביום מן הימים פגש באיזה‬ ‫רבי או ספר שמעודדין ומעוררין מאוד על חוב ותועלת‬

‫יועילו לו ג׳ הישגים אלו‪ ,‬שכן מבואר בזוה״ק שמי שכועס‬ ‫אובד נשמתו‪ ,‬וז״ל )ח״ב קפב‪ :(.‬׳ודא איהו טורף נפשו באפו‬ ‫)איוב יח ד(‪ ,‬איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה‪ ,‬ואשרי‬ ‫בגויה אל זר׳‪ ,‬עיי״ש בארוכה‪ .‬ועל אף שעובד כבר את‬ ‫השי״ת במשך שנים ארוכות‪ ,‬אבל נשמתו נאבדת ומנותקת‬ ‫מכל זיק דביקות וקדושה‪.‬‬ ‫ויכול לבוא בטענה‪ ,‬שהרי יש לו ג׳ דברים אלו – לומד‬ ‫ומתפלל ושומר הברית‪ ,‬ואמאי אינו מרגיש טעם בקדושת‬ ‫שבת‪ ,‬ומה זה שמרגיש כעץ יבש ודומם בשב״ק‪ ,‬עד שירצה‬ ‫להוכיח ולהחליט בנפשו שבהכרח נטה מן הדרך ועדיין‬ ‫לא השיג את דרך הנכון‪ ,‬ובכן יתמה מדוע אין הוא מובטח‬ ‫בהשתדלות קניית ג׳ דברים אלו‪ .‬יידע נאמנה‪ ,‬שאם הוא‬ ‫כעסן‪ ,‬זאת היא הסיבה שמעכב ממנו מלהשיג הישגים‬ ‫דקדושה‪ ,‬ומלהרגיש כלום‪ ,‬שכן נאבדה ממנו נשמתו‪.‬‬ ‫ובכן אם יבוא בטענה לאמר‪ :‬אם כן הדבר‪ ,‬אמאי לא‬ ‫ראינו לנחוץ להדגיש‪ ,‬שאחד התנאים של השגת העבודה‬ ‫הוא לא להיות כעסן?! והתשובה היא‪ :‬שכן ניתן לקוות‬ ‫מכל אחד‪ ,‬שאם ילמוד ויתפלל ויהי׳ שומר הברית‪ ,‬יבין‬ ‫בעצמו שאסור לו להיות כעסן‪ .‬שהרי אם כחו רב‪ ,‬לעמוד‬ ‫בנסיון ולהתגבר על היצה״ר של התמדה ‪ -‬שהרי זכה‬ ‫והגיע להיות מתמיד‪ ,‬והרי הרבה יותר קשה להתגבר על‬ ‫נסיון ההתמדה מנסיון הכעס‪ .‬ומה גם שאף הגיע להיות‬ ‫בדרגת ׳מתפלל׳‪ ,‬והרי ׳מתפלל׳ מחפש את קירבת השי״ת‬ ‫כמו שאומרים ׳השיבנו אבינו לתורתיך׳ וכדו׳‪ ,‬וגם מציע‬ ‫שיחתו אל השי״ת‪ .‬בודאי הרי ניתן לקוות‪ ,‬שאם יפגוש‬ ‫בדברי חז״ל מאמרים בגנות מדת הכעס‪ ,‬׳כל הכועס כל‬ ‫מיני גיהנם שולטין בו׳ )נדרים כב‪ ,(.‬׳כל הכועס אפילו‬ ‫שכינה אינה חשובה כנגדו׳ )שם ע״ב(‪ ,‬או יפגוש בזוה״ק‬ ‫במאמר )תיקו״ז פט‪ (:‬׳כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה׳‪,‬‬ ‫או המאמר של ׳טורף נפשו באפו׳‪ ,‬או בספרים אחרים‬ ‫בגנות מדת הכעס‪ ,‬הרי בודאי שיימנע מכעס‪.‬‬ ‫ואם פושע הוא‪ ,‬שבכל זאת רוצה בשאט נפש להיות‬ ‫כעסן‪ ,‬בודאי שלא יועיל לו כלום‪ ,‬ולא ישיג שום דבר‪.‬‬ ‫וכן בדברים אחרים ‪ -‬אם רוצה בשאט נפש לדבר לשה״ר‪,‬‬ ‫בוודאי שלא ישיג כלום ולא יועילו לו כללים אלו‪ ,‬אבל‬ ‫יכולין לקוות שמי שיעסוק בדברים אלו לא יהי׳ עקום‪,‬‬ ‫וזאת יגרום לו שבוודאי ישיג ‪ -‬בדרך ממילא ‪ -‬דברים אלו‪.‬‬ ‫לסיכום; בוודאי יש הרבה תנאים שתלויה בהם‬ ‫ההצלחה‪ ,‬אבל אם ישתדל בהם‪ ,‬מובטח לו שיוכל להגיע‬ ‫להישגים אלו‪.‬‬ ‫‪z‬‬

‫עוד ענין שיש לקבוע אותו כתנאי שיש לעובד השם‬

‫גליון דברי תורה‬

‫ח‬

‫שנת תשס״ט‪ /‬גליון מ״ד ‪ /‬נצו״י ‪ -‬סליחות‬

‫לימוד פנימיות התורה‪ ,‬ומן השמים הבינו שמאוד פשוט‬ ‫שעכ״פ יתעורר אצלו ספק שלפחות יפנה אל גדול אמיתי‬ ‫לשאול בעצתו אם חוב עליו ללמוד זוהר‪ ,‬ואם להימנע מזה‬ ‫באמתלות שונות ‪ -‬או משום שלא הי׳ דרכינו בזה‪ ,‬או ש׳אין‬ ‫לנו עסק בנסתרות׳ וכדו׳‪ ,‬ואף שראה שצריכין ללמוד‪.‬‬ ‫ויש להדגיש שכמובן לכל בר דעת‪ ,‬שבודאי שמשום זה‬ ‫לבד שפגש את הענין באיזה ספר‪ ,‬אין עדיין לתבוע אותו‬ ‫על זה שלא למד‪ ,‬אבל על זה שלא הרגיש צורך ונחיצות אף‬ ‫לשאול ולברר אצל מורה על זה‪ ,‬על זה יש לתבועו‪ .‬שבודאי‬ ‫חוב עליו לגשת אל מורה דרך להציע מצבו‪ ,‬ויאמר‪ :‬הרי אני‬ ‫כבר כך וכך שנים אחר נישואי‪ ,‬ואני מתמיד מאוד בלימוד‪,‬‬ ‫ועדיין אני מרגיש חלל פנוי גדול בעבודתי‪ ,‬ואין אני מרגיש‬ ‫מה שיהודי צריך להרגיש‪ ,‬מרגיש אני כעומד בעבודה ואין‬ ‫אני עולה מדרגא לדרגא‪ ,‬מה עוד חוב עלי לעשות‪.‬‬

‫ובלי שום ספק‪ ,‬שהשי״ת הי׳ מנהיגו אל מורה כזה שיורה‬ ‫אותו ללמוד פנימיות התורה‪) ,‬לא שזוהי העצה היחידה‪,‬‬ ‫ואולי הי׳ מדריכו לעצה אחרת‪ ,‬אבל אם זו העצה המתאימה‬ ‫עבורו ומן השמים דורשין זאת ממנו הי׳ בודאי מדריכו‬ ‫ללמוד פנימיות התורה(‪ .‬ובכן התביעה; אמאי לא פנית אל‬ ‫מורה דרך? ע״כ מפני שלא הרגשת בזה כ״כ נחיצות בשביל‬ ‫הצלחתך בעבודה‪ ,‬ובכן הרי פשעת בזה‪ ,‬ואתה הפסדת על‬ ‫נפשך‪ ,‬ומשום זה לא הגעת אל מה שהיית יכול להגיע‪,‬‬ ‫ובודאי שהתמדתך בתורה ותפלה וכו׳ לא יעזרוך להינצל‬ ‫מלבחור אחרת כל עוד שתעכב הצלחתך ע״י פשיעה‪.‬‬ ‫והיינו שכוונות וסיכום דברינו‪ ,‬שמי שילמוד תורה וכו׳‬ ‫בודאי שידיריכוהו מן השמים למצב שיתעורר לשאול‬ ‫ולטכס עצה מה עליו לעשות‪ ,‬והי׳ מקבל מענה לדרך‬ ‫שהיתה מנהיגתו לשלימות הנדרשת ממנו‪.‬‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב שלוחה בזה לכבוד אבינו‪/‬חמי הרב החסיד המרומם נודע לתהלה‬ ‫הרה"ג ר' ברוך יחיאל מיכל שפיטצער שליט"א‬ ‫ולכבוד אחינו‪/‬גיסי היקר הבחור החתן המופלג בתוי"ש וחסידות‪ ,‬כמר משה שפיטצער ני"ו‬ ‫לרגל שמחת אירוסיו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫עב"ג בת הרב החסיד מוהר"ר ברוך אלטמאן שליט"א‬ ‫אב"י בעיר מאנסי יצ"ו‬ ‫יעזור ה' שירוה נחת לרוב ממנו ומכל יוצ"ח‪ ,‬והזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכה לבנות בית נאמן בישראל‪,‬‬ ‫מתוך הרחבה ונחת עד ביאגו"צ בב"א‪.‬‬ ‫המברכים בניך‪/‬חותנך‪,‬‬ ‫זילא‪ ,‬אלימלך‪ ,‬אברהם אשר ישעי׳‪ ,‬יואל‪ ,‬יהודה‪ ,‬ישראל ישכר דוב שפיטצער‪,‬‬ ‫מנחם שמואל ישכר דוב גאלדהערש‬

‫פרנס השבוע‬ ‫פרנס השנה‬ ‫לע"נ האשה היקרה והחשובה‬ ‫מרת ‪  ‬‬ ‫בת ר' ‪ ‬ע"ה‬ ‫נפטרה ח' אדר תשל"ט לפ"ק‬ ‫ולע"נ בנה היקר והאהוב הב'‬ ‫‪ ‬ע"ה‬ ‫בן ‪  ‬נ"י‬ ‫נפ' כ"ב אדר א' תש"ס לפ"ק‬

‫תומכי השנה‬

‫הר"ר משה מרדכי‬ ‫פאנעטה הי"ו‬

‫פרנס החודש‬

‫תומכי החודש‬

‫‪ -‬אליו ‪-‬‬

‫‪ -‬אלול ‪-‬‬

‫הר״ר מתתיהו הלוי‬ ‫דויטש ני״ו‬

‫הר״ר אברהם אשר ישעי׳‬ ‫שפיטצער הי״ו‬

‫מדור מסילת‬ ‫ישרים‬

‫לעי״נ אמו האשא החשובה לע״נ זקינו הרה״ח הישיש ‪   ‬‬ ‫מרת אסתר רויזא בת ר׳ הר״ר נתן נטע ב״ר משה‬ ‫‪ ‬‬ ‫אברהם יחיאל ע״ה‬ ‫נלב״ע ט״ז אלול תשמ״א‬ ‫לפ״ק‬

‫יעקב ע״ה שארף‬ ‫נלב״ע כ״ח אלול תשנ״ז‬ ‫לפ״ק‬

‫כל הזכויות שמורות למכון להוצאת התורות והשיעורים שע״י קהל תולדות יהודה דחסידי סטוטשין‬ ‫‪Mailing Address: 5609-15th Ave. #4F Brooklyn N.Y. 11219 • Tel 718.438.0032 • Fax 718.689.1016 • e-mail [email protected]‬‬

‫באנגלי׳‪07908386603 :‬‬

‫כאן תוכלו להוריד גיליונות פרשת השבוע מידי שבוע‪XXX.MBEBBU.OFU/HJMJPOPU.QIQ :‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫להוצאת התורות והשיעורים‬

‫‪‬‬

‫שע"י קהל תולדות יהודה דחסידי סטוטשין‪‬‬ ‫‪‬‬

‫בפרוס ימים הנוראים תש"ע לפ"ק‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫לכבוד ידידינו החשובים מינויי גליונינו בארה"ק הע"י‬ ‫לקראת שנת תש"ע המתקרב ובא אנו יוצאים בקריאה אחרונה לנסות לבסס התקציב של‬ ‫המכון ולהמשיך להפיץ מעיינות החסידות בקרב הלומדים החשובים‪.‬‬ ‫אי לזאת עלה בידינו בעזה"י להקים 'עמותה' חדשה בשם 'ביהמ"ד תולדות יהודה דחסידי‬ ‫סטוטשין' להקל על התורמים לנדב בדרך נוח ומסודרת ע"י הוראת קבע וכדו'‪.‬‬ ‫אנו מבהירים בזה שעלות ההפצה בארה"ק )בלבד( לשנה עולה לסכום של ‪ 60,000‬ש"ח‬ ‫בערך‪ ,‬חוץ מעולינו הכבד של קרוב ל‪ $40,000‬להחזיק שאר חלקי המכון‪,‬‬

‫‪‬‬

‫ברוב שבח והודי' להשי"ת‪ ,‬שמחים אנו להודיע בזה‪ ,‬שלטובת‬ ‫נוחיות הציבור‪ ,‬ולתועלת הרחבת הדעת בתפלה‪ ,‬ולמען חינוך‬ ‫ילדינו‪ ,‬החלטנו לשכור ביהמ"ד מרווח לקראת ימים הנוראים‬ ‫הבעל"ט‪ ,‬שיכיל בקרבו את מתפללי בית מדרשינו ‪ -‬הם ובניהם‪ ,‬וגם‬ ‫לרבות העזרת נשים‪ ,‬בהרחבה הנדרשת‪.‬‬ ‫התפלות יתקיימו בביהמ"ד 'וויזניץ ווילחאויץ'‬

‫ע"כ אנו מבקשים שכ"א יקבל על עצמו לנדב ע"י הוראת קבע אפי' סכום מועטת ופרוטה‬ ‫ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול‪.‬‬

‫ברחוב ‪Ave. 53rd St.‬‬ ‫‪‬‬

‫פרנס החודש ‪ 1200 -‬ש"ח )‪(12x100‬‬

‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬

‫פרנס השבוע ‪ 600 -‬ש"ח )‪(12x50‬‬

‫‪‬‬

‫תומך ‪ 300 -‬ש"ח )‪(12x25‬‬

‫אנו מבקשים מכל אחד לקבל על עצמו סכום של לכה"פ ‪ 10‬ש"ח לחודש‬ ‫וכל המוסיף מוסיפין לו מן השמים‬

‫‪ 18th‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  –     ‬‬ ‫‪‬‬

‫בשבוע הבא יצורף להגליון טופס הוראת קבע‬ ‫הגליון י"ל בשבוע הבא ביום ג' בעזה"י‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬

‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫הגבאים‬

‫הגבאים‬

‫‪‬‬

ïéùèåèñ éãéñçã äãåäé úåãìåú ìä÷



ò“éæ ä“äììöæ ø“åîãà ÷“ë ù“ò

 

è"ìòáä íéàøåðä íéîé úàø÷ì íéðîæ

‫ברכת מזל טוב‬ ‫לכבוד ידידינו היקר הבחור החתן המופלג‬ ,‫בתוי"ש וחסידות‬ ‫כמר משה שפיטצער ני"ו‬ ‫לרגל שמחת אירוסיו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫ ויזכה לבנות בית‬,‫יעזור ה' שהזיווג יעלה יפה‬ ‫ מתוך הרחבת הדעת ואושר‬,‫נאמן בישראל‬ .‫ בב"א‬,‫ועושר עדי ביאת ינון‬ 

,‫המברכים חביריך‬

          

úåçéìñ 5:30 ’ê óî− 6:30 óî− ñ× 5:30 í"þ ëþ¼ ä"ø ³îþò ³šñðí 6:44 (±−îêìñ−îî - ±−òï−îî ð"ôí−ëë) 7:15 í"þ ëþ¼ íìòô ³−þì¾ (±−îêìñ−îî - ±−òï−îî ð"ôí−ëë) 8:00 (ó−ô− ’ë) 11:45 öìñî¾í ³×−þ¼ 7:25 ’ê óî− íìòô 12:00 ¼¬êë 7:15 ’ë óî− íìòôî ’¾−¬’ äáåùú éîé úøùò óî− ñ× ³îì−ñ½ 6:30 öôïë – ’−ñðè óî®ë ë−þ¼ô íìòô 'ä íåé – úåãî â"é 9:15 í¼¾ë ë−þ¼ô ³îðô è"−ñ þîê ¾îðší óî−ñ íò×í ³îþþî¼³í ³ì−¾ 6:00 ³îì−ñ½ ³î¼ðîôí −þìê îëš¼ – μ−ñ¾³ 4:00 ó−ñí³ 6:00 ³îòëþš ùåã÷ä íåé áøò 6:30 ³îì−ñ½ 3:15 íìòô ùåã÷ä íåé 6:29 ³îþò ³šñðí −þðò ñ× (±−îêìñ−îî - ±−òï−îî ð"ôí−ëë) 7:00 ³−þì¾ (±−îêìñ−îî - ±−òï−îî ð"ôí−ëë) 8:00 7:55 ³"þ öôï 11:00 ×"íî− −ê®îô ¼¬êë

  ó−êëèí