Divrei Emunim Nitzavim 2009

‫תוכן הענינים‬ ‫דברות קודש ‪ .............................‬א‬ ‫מבאר רבותינו ‪ ...........................‬א‬ ‫מתוק מדבש ‪ .............................‬א‬ ‫פתגמין יקירין ‪ ...........................‬ב‬ ‫מפום אריותא‪ ............................‬ב‬ ‫עובדא דצדיקיא‪ ........................‬ב‬ ‫דברי אלוקים חיים ‪ ....................‬ד‬ ‫זכרון צדיקים ‪ .............................‬ד‬ ‫דף הקהילה ‪ .................................‬ז‬ ‫חודש הרחמים והסליחות ‪ .......‬ט‬ ‫הילולא דצדיקיא‪.........................‬יב‬

‫‪íùä‬‬

‫‪úøæòá‬‬

‫דברי אמונים‬

‫למנהגנו מקדימין ב‪ 18-‬דקות‬

‫‪"÷çöé íäøáà úåãìåú" ìä÷ é"ò ì"åé‬‬

‫הזמנים לפי אופק ירושלים‬ ‫ולפי שעון שבת‬

‫‪à"èéìù ø"åîãà ïøî ÷"ë úåàéùðá‬‬

‫שנה ה' גליון רכ"ז‬

‫***‬

‫
זמנים לשב"ק
‬ ‫עלות השחר‪3.45 ......................‬‬ ‫נץ החמה‪5.17.............................‬‬ ‫סוף זמן ק"ש *‪7.40 ...................‬‬ ‫שקיעה‪5.53................................‬‬ ‫מוצ"ש ר"ת‪7.05 .....................‬‬

‫פרשת נצבים וילך )שבת סליחות( כ"ג אלול תשס"ט‬

‫‪ R‬דברות קודש ‪Q‬‬

‫‪ R‬מבאר רבותינו ‪Q‬‬

‫שנאמרו בשב"ק נצבים וילך תשנ"ז‬

‫נוטפי דברי אמונים‬

‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם‬ ‫ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ופרש"י זקניכם שוטריכם‪ ,‬החשוב חשוב קודם‬ ‫ואח"כ כל איש ישראל‪.‬‬ ‫איתא בזוה"ק )בא(‪' ,‬היום' רומז על ראש השנה‬ ‫והיינו שאם כל ישראל עם כל הבחי' וחילוקי‬ ‫הדרגות שבהם‪ ,‬ראשיכם‪ ,‬שבטיכם‪ ,‬זקניכם‪,‬‬ ‫ושוטריכם‪ ,‬כל איש ישראל‪ ,‬כולם יהיו בבחי'‬ ‫כולכם‪ ,‬יחד באחדות‪ ,‬אזי כשיגיע ראש השנה‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם‪,‬‬ ‫בצבים בזקיפת קומה לפני הקב"ה‪ ,‬ולא בכפיפת‬ ‫קומה כאדם שבא בלב מלא פחדים ומוראים‪,‬‬ ‫אלא תבואו נצבים ובלב שקט ובטוח שתזכו‬ ‫בדין‪ ,‬מחמת האהבה והאחוה השורה ביניכם‬ ‫כאמור‪.‬‬ ‫ועל זה מוסיף רש"י לבאר 'החשוב חשוב קודם'‪,‬‬ ‫רש"י מוסיף יסוד גדול בענין האחדות שבכלל‬ ‫ישראל הבאה מצד הקדושה‪ ,‬ששונה היא לגמרי‬ ‫מהאחדות שנראה לפעמים אצל אומה"ע‪ ,‬והיינו‬ ‫כאמור לעיל שיסוד האחדות בישראל תלוי‬ ‫בהכרה זו שיכיר האדם שלא כוחו ועוצם ידו‬ ‫עשו לו את החיל‪ ,‬כי רק הקב"ה הוא הנותן לו‬ ‫כח לעשות חיל‪ ,‬והוא נותן את הגדלות לבני‬ ‫אדם‪ ,‬ולכן לא שייך שיתנשא אחד על חברו‬ ‫בסיבת גדלותו ויתרונו‪.‬‬ ‫כי האדם מצד עצמו אין לו שום חלק בזה‪ ,‬ובמה‬ ‫יוכל להתגאות אם רק מאת ה' היתה לו זאת‪,‬‬ ‫ומטעם זה גם אין לקנא אחד את חברו‪ ,‬על‬ ‫גדלותו‪ ,‬כי הכל הוא ממנו ית'‪ ,‬וכל הכוחות‬ ‫שישים האדם להגיע לגדלות עושר או כבוד‬ ‫וכדו'‪ ,‬הרי בלי השפעת הבורא לא יגיע לכלום‪,‬‬ ‫ואזי כשבאים להכרה זו חיים כולם באחדות‪ ,‬עם‬ ‫כל חלוקי הדרגות שישנם‪ ,‬ראשיכם‪ ,‬זקניכם‪,‬‬ ‫שוטריכם‪ ,‬ופשוטי עם הנכללים בכל איש‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫וזה אומר רש"י דכשיש אחדות קדוש בין בני‬ ‫ישראל‪ ,‬הרי אף שאתם נצבים כולכם יחד‪,‬‬ ‫ולכאורה היה אסור להכיר חילוקי הדרגות ביו‬ ‫שכבות העם‪ ,‬כי במובן הפשוט והגשמי הרי זה‬ ‫מבטל את האחדות‪ ,‬עכ"ז יש כאן הדגשה‬ ‫שהאחדות בין בני ישראל שונה היא ומכל מקום‬

‫החשוב חשוב קודם‪ ,‬כי סיבת האחדות שמצד‬ ‫הקדוש הוא מחמת ההכרה שרק מי שהקב"ה‬ ‫נותן לו חשיבות הוא חשוב‪ ,‬ואין שום אחד‬ ‫מחפש גדלות וכבוד בלי שיתנו לו זאת מן‬ ‫השמים‪ ,‬וכל אחד ואחד מכיר את מקומו‪ ,‬אף‬ ‫אלו הנכללים בכל איש ישראל‪ ,‬ולכן יכולים‬ ‫לחיות באהבה ואחוה גם עם ראשי העם‬ ‫החשובים‪.‬‬

‫אמנם גם בחיי כל איש ישראל‪ ,‬דהיינו היהודים‬ ‫שבדורותינו אלה דור עיקבתא דמשיחא‪ ,‬אף‬ ‫שנכללים לכאורה במעמד הפחותה‪ ,‬עכ"ז‬ ‫חשובים אנו מאד מאד לפני הקב"ה האוהב‬ ‫אותנו באהבה עזה ורבה‪ ,‬ואתה בחרתנו מכל‬ ‫העמים‪ ,‬אהבת אותנו ורצית בנו‪ ,‬והחשיבות הוא‬ ‫בלי שיעור וערך‪ ,‬ומהו החשיבות‪ ,‬שבכוחותינו‬ ‫הדלים אנו נלחמים עם היצה"ר שהוא מלאך‪,‬‬ ‫מלך זקן וכסיל ומלומד מלחמה‪ ,‬ועל אף כל‬ ‫העובר עלינו בגשמיות וברוחניות אנו הקליינע‬ ‫יודעלעך עם הלבבות הנשברות רבים ונלחמים‬ ‫אתו‪ ,‬והכל בכדי שלא לעבור על רצון הבורא‬ ‫ב"ה‪ ,‬ושנשאר דבוקים בו ית' כי בנו בחרת מכל‬ ‫עם ולשון‪ ,‬חשיבות זו מי ימלל ומי יערוך‪.‬‬ ‫ובכן הנה נתחזק יחד להיות באהבה ובאחוה עם‬ ‫כל ישראל‪ ,‬וע"י כן נעביר על מדותינו ויעבירו‬ ‫מאתנו את כל פשעינו‪ ,‬והקב"ה יתנהג אתנו‬ ‫במדה כנגד מדה‪ ,‬ויבטל מעלינו את כל הגזירות‬ ‫הרעות‪ ,‬ונוכל לפעול אצל השי"ת שנה טובה‬ ‫ומבורכת‪ ,‬שנת אורה‪ ,‬א לעכטיג יאר‪.‬‬ ‫והשי"ת יעזור שכל היהודים יוושעו כל אחד‬ ‫במה שצריך לו‪ ,‬ישנם יהודים הצריכים להוושע‬ ‫בבנים לקיים מצות פרו ורבו‪ ,‬ומחכים לשמוע‬ ‫בביתם את הקריאה אבא‪ ,‬ובראש השנה הוא‬ ‫הוא זמן מסוגל לצעוק אבא בשמים תשפיע לי‬ ‫להיות אבא‪ .‬וכן ישנם יהודים הצריכים לעשות‬ ‫שידוכים טונים לקיים רצון הבורא ב"ה‪ ,‬וכן‬ ‫יהודים צריכים פרנסה לעשות בהם דברים‬ ‫טובים ולקיים בהם מצוות‪ ,‬וכן צריכים יהודים‬ ‫להינצל מכל מיני מחלות וכשאנו נסלק את‬ ‫עצמנו מכל השנאות הרי הקב"ה יסלק מאתנו‬ ‫כל מיני המחלות‪ ,‬ונזכה שיהיה שמחה אצל‬ ‫הקב"ה ושמחה אצל בני ישראל‪ ,‬בזה שתהיה‬ ‫לנו כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬וגאולה שלימה בב"א‪.‬‬

‫‪.áåèä úàå íééçä úà íåéä êéðôì éúúð äàø‬‬ ‫‪íéâäðîå íéëøã ìëî ìéáùå ãåñéå êøã íåù ïéà‬‬ ‫‪é÷ìçáå ,ìàøùé éâéäðî é÷çìáå ,íé÷éãöä úåãåñéå‬‬ ‫‪ïéá úåâìôî éðéî çë úåâäðä é÷ìçáå ,ìàøùé éâéäðî‬‬ ‫‪íäì åàöîé àì øùà ,íéùðàä úåéèøôáå ,ìàøùé‬‬ ‫‪øùà ,äô ìòáù ïäå áúëáù ïä '÷ä åðéúøåúî äéàø‬‬ ‫‪úàå íééçä úà íåéä êéðôì éúúð äàø" åá áåúë‬‬ ‫‪ìëì øîàð ììëä äæ øùà ,"òøä úàå úåîä úàå áåèä‬‬ ‫‪úåîäå íééçä äæá àöîú íéëøã éðéî ìëå íéøáãä‬‬ ‫‪úåéàø àéáäì éãë åá ùé øáãå øáã ìëå ,òøäå áåèäå‬‬ ‫‪éë ,êåíéäì ïäå úîàä êøãî ïä ,'÷ä åðéúøåúî‬‬ ‫‪äæ êøã ìò ì"æç éøáã ìë ïëå ,äðúéð äùáìäá äøåúä‬‬ ‫‪ïë éë ,íäéøáãá àöîðä úåàìôä ìë åäæå ,åøîàð‬‬ ‫‪ùé éë òãú ãçà äëë ,íäéøáã ùéáìäì íéîùî ååèöð‬‬ ‫‪éøáãîå '÷ä åðéúøåúî íéìú éìú úåáø úåéàø àéáäì‬‬ ‫‪.äìàä íéøáãä ìë êåôéä ì"æç‬‬

‫‪ò"éæ íéðåîà øîåùä æ"äåîãà ÷"äéáø‬‬

‫‪'ä úà äáäàì 'åâå êááì úà êé÷ìà 'ä ìîå‬‬ ‫‪.êééç ïòîì êùôð ìëáå êááì ìëá êé÷ìà‬‬ ‫‪úðî ìò éåä êééç ïòîì åøîåàã íéùøôîä åù÷ä‬‬ ‫‪åéäú ìà (â"î 'à úåáà) åøîà ì"æçå ,ñøô ìá÷ì‬‬ ‫‪.'åëå ñøô ìá÷ì úðî ìò áøä úà ïéùîùîä íéãáòë‬‬ ‫‪ïîæáã íéùåã÷ä íéøôñá àáåîä éô ìò øîåì øùôàå‬‬ ‫‪åîöò ìò ìá÷ì äöåòéä äöòä éæà øöéä úåøáâúä‬‬ ‫‪éðôì òùø úåéäìî úåîì åì áèåî øúåéù ,ùôð úåøéñî‬‬ ‫‪êøã íà äàøå (ãë èì÷ íéìäú) áåúëù åîëå ,å"ç ä"á÷ä‬‬ ‫‪÷îåòî ä"á÷ä éðôì ììôúéå ,íìåò êøãá éðçð éá áöåò‬‬ ‫‪ïî åäåç÷éù åà ø"äöéä ìò øáâúäì åäøæòéù áìä‬‬ ‫‪ïéà (.â äèåñ) ì"æç åøîà äðäå ,ä"òá ìöðé äæáå íìåòä‬‬ ‫‪åäæå ,úåèù çåø åá ñðëð ïë íà àìà àèåç íãà‬‬ ‫‪úé ñåì÷ðåà íåâøú ,êááì úà êé÷ìà 'ä ìîå øîàù‬‬ ‫‪,àèåçä íãàä ìù úåèù çåøä åðééäã ,êáì úåùôè‬‬ ‫‪.êééç ïòîì åäæå ì"ðë êééç åá úéìúù úåëæá‬‬

‫‪ò"éæ äðåîà éøáãä ÷"äéáø‬‬

‫‪ R‬מתוק מדבש ‪Q‬‬ ‫‪,øîåì øùôà àìà êìä ïàì øîàð àì äîì .'åâå äùî êìéå‬‬ ‫‪ìàøùé ìëì ùéå ,ìàøùé éðáî ãçàå ãçà ìë êåúá êìäã‬‬ ‫‪øéôù äùî ,àøîâá øîàð æ"òå ,äùî ìù úéîéðô äãå÷ð‬‬ ‫÷‪øîàð ùãçì ãéúò ÷éúå ãéîìúù äøåú éùåãéç ìëå ,úøîà‬‬ ‫‪,íé÷éãöä ç÷ìå úåøåãä ìë ìë äàø ä"á÷äå ,éðéñî äùîì‬‬ ‫‪íà øîåà àøîâäå ,øåãä áöî éôë àøãå àøã ìëá íìúùå‬‬ ‫‪éðáë íéðåùàø íàå ,íãà éðáë åðà ,íéëàìîë íéðåùàø‬‬ ‫‪äøåúå ,éçöð àåä äøåúäã ïåéëå ,'åëå ,íéøåîçë åðà ,íãà‬‬ ‫‪øåãáù ÷éãöä 'éô ,äùî ìöà êì ïëì ,äàøåä ïåùìî àåä‬‬ ‫‪,êøã äøåîì êì úåéäì éãë áøì êì äéäéù ,àöîð äúàù‬‬ ‫‪,ïåùòé øùà äùòîäå ,äá åáìé øùà êøãä åðîî ãåîìì‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדהא‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫)מבתרי כתבי משפיע קהילתנו הק'‬ ‫הגה"צ רבי דניאל פריש זצ"ל(‬

‫‪ R‬מפום אריותא ‪Q‬‬

‫‪ Š‬פתגמין יקירין ‪‰‬‬ ‫פנינים לפרשת השבוע בדרך המוסר והחסידות‬

‫פרפראות ערבים ומתוקים על הפרשה‬

‫אתם נצבים היום‪.‬‬ ‫אפ"ל בהקדם הכתוב "אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח" ופירש"י‬ ‫אם מושל העולם יעלה עליך לדקדק אחריך במידת הדין‪ ,‬מקומך אל תנח‪,‬‬ ‫מדתך הטובה אל תנח לומר מה יועיל צדקתי לי עכ"ל‪ .‬ונודע שבר"ה אין‬ ‫להתוודות ולהזכיר החטאים אדרבא צריך האדם ביום הדין לחפש ולהזכיר‬ ‫איזה מצוה שעשה ולהרבות בזכות ולא יאמר האדם הלא עת הדין היא ומה‬ ‫יועיל להזכיר המצוות שעשיתי‪ .‬וזהו "אתם" ר"ת מ'קומך א'ל ת'נח‪" ,‬נצבים‬ ‫היום" זה ראש השנה‪ ,‬היינו בראש השנה כשאתם נצבים בדין אז מקומך אל‬ ‫תנח אלא להתחזק במידותיך הטובות ואז תזכה עי"ז בעיניו בדין ויתעוררו‬ ‫רחמיו עליך‪.‬‬

‫הרה"ק מבערזאן‪ ,‬אמרי יהודה‬ ‫הנסתרות לה' אלוקינו‪.‬‬ ‫יש שני זמנים לגאולתינו‪ ,‬זמן נסתר שאין ידוע לשום אדם והוא סתום וחתום‬ ‫ואפילו משה לא ידע אותו‪ ,‬ויש זמן הגלוי לכל כמו שכתוב "היום אם בקולו‬ ‫תשמעו"‪ .‬והנה משה ניבא על הגלות ואמר "וישליכם אל ארץ אחרת"‪ ,‬ועד‬ ‫מתי קץ הפלאות לא נודע לו הגם שהיה ראש הנביאים‪ ,‬כי זמן הגאולה אינו‬ ‫גלוי רק לה' לבדו‪.‬‬ ‫וזה שכתוב "הנסתרות" ‪ -‬הנסתר שבגאולה הוא "לה' אלוקינו" ולא גילה‬ ‫סודו לעבדיו הנביאים‪ ,‬אבל "הנגלות" ‪ -‬הזמן הגלוי לכל‪" ,‬לנו ולבנינו" הוא‪,‬‬ ‫"לעשות את כל דברי התורה הזאת" ‪ -‬שבידינו לקרב הגאולה ולהביאה בכל‬ ‫יום‪ ,‬כמו שכתוב "היום אם בקולו תשמעו"‪.‬‬

‫כתב סופר‬ ‫לא בשמים היא‪ ...‬כי קרוב אליך‪.‬‬ ‫אם אדם חפץ באמת להדבק בתורה עד כי אפילו אם היתה בשמים או מעבר‬ ‫לים היה מוכן ללכת אחריה כדי להשיגה‪ ,‬אז היא באמת קרובה אליו‪.‬‬

‫חידושי הרי"ם‬ ‫לא בשמים היא‪ ...‬כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשתו‪.‬‬ ‫זה בא לרמז כי אם אדם ישוב אל ה' בלב שלם יתוקנו ממילא הפגמים‬ ‫בעולמות עליונים‪ .‬והנה עיקר התשובה היא חרטה ועזיבה ולהתוודות בפה‪,‬‬ ‫ואם חטא בין אדם לחבירו דהיינו שגזל‪ ,‬ישיב את הגזילה‪ ,‬כידוע שאלו הם‬ ‫עיקרי התשובה‪.‬‬ ‫ולכן אמר כאן "כי קרוב" וגו' "בפיך" ‪ -‬היינו ודוי דברים שיתוודה‪" .‬ובלבבך"‬ ‫ היינו החרטה באמת ועזיבת החטא בלב שלם‪" ,‬לעשותו" ‪ -‬היינו אם גזל‬‫ישיב את הגזילה )כמו שכתב בראשית חכמה שער התשובה פ"א‪ ,‬עיי"ש(‪.‬‬ ‫וממילא יתוקנו הפגמים בעולמות עליונים ואין אתה צריך לעלות לשם לתקן‪.‬‬

‫אמרי יוסף‬ ‫ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ וגו' כי‬ ‫אתה תבוא את העם הזה‪.‬‬ ‫וברש"י‪" :‬כי אתה תבוא" וגו' ‪ -‬ארי את תיעול עם עמא הדין‪ ,‬משה אמר לו‬ ‫ליהושע זקנים שבדור יהיו עמך הכל לפי דעתן ועצתן‪ ,‬אבל הקב"ה אמר‬ ‫ליהושע "כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם" )פסוק‬ ‫כג( תביא על כרחם‪ ,‬הכל תלוי בך‪ ,‬טול מקל והך על קדקדן‪ ,‬דבר )מנהיג(‬ ‫אחד לדור ולא שני דברים לדור )סנהדרין ה‪ .(.‬ולכאורה נראה שיש סתירה בין‬ ‫דבריו של משה ליהושע‪ ,‬לבין דבריו של הקב"ה אליו‪.‬‬ ‫והנראה לפרש‪ ,‬שדבריו של משה הוא על זה הדרך‪ ,‬שאמר לו אם אתה מקבל‬ ‫את ההנהגה ממני עצתי היא שתמלך עם הזקנים שבדור וכו'‪ ,‬אבל ברגע‬ ‫שתקבל את ההנהגה מהקב"ה דהיינו שתהיה לך התגלות מאת ה' אז אין אתה‬ ‫צריך להימלך עם הזקנים ויכול אתה ליטול מקל ולהכותם על קדקדם‪.‬‬

‫מאמר מרדכי‬ ‫חזק ואמץ‪.‬‬ ‫פליאה גדולה היא‪ ,‬יהושע אשר התורה מעידה עליו שמלא רוח חכמה וגם‬ ‫עוד לפני מתן תורה היה מובחר כמו שכתוב שאמר ליהושע "בחר לך אנשים‬ ‫וצא הלחם בעמלק" ולבסוף היה צריך הקב"ה להזהיר אותו "חזק ואמץ"‬ ‫"והגית בו יומם ולילה"‪ ,‬וזהו משום שכל מי שגדול יותר צריך חיזוק ושמירה‬ ‫יתירה‪ ,‬וכאשר הוא סר ח"ו כחוט השערה ממש יכול הוא ליפול לשאול‪.‬‬ ‫וכן כתוב בקריאת שמע "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי" וגו' ואח"כ‬ ‫מזהיר הכתוב "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם" כמובא בשם‬ ‫הבעש"ט זצ"ל שמיד אחרי "וסרתם" בא "ועבדתם" וחוט השערה אצל אדם‬ ‫גדול הוא עבודה זרה‪.‬‬

‫חידושי הרי"ם‬

‫הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות‬ ‫לנו ולבנינו עד עולם )כט‪ ,‬כח(‪.‬‬ ‫כשנמסור את כל "הנסתרות" שלנו ‪-‬‬ ‫הכוונה והמחשבה ‪" -‬לה' אלוקינו"‪,‬‬ ‫לקיים את ההלכה‪" :‬בכל דרכיך דעהו"‬ ‫ ואמרו חכמים‪ :‬כל מעשיך יהיו לשם‬‫שמים" )שולחן ערוך או"ח סימן רלא(‪.‬‬ ‫אז נהיה בטוחים שלא ישלוט השטן‬ ‫וה"סטרא אחרא" ב"הנגלות" ‪-‬‬ ‫בדברים הגלויים‪ ,‬המעשה והדיבור‬ ‫שלנו‪ ,‬ומעשינו ודברינו הטובים יעמדו‬ ‫להיות "לנו ולבנינו עד עולם"‪.‬‬

‫בן איש חי – דרושים‬ ‫ונתן ה' אלוקיך את כל האלות‬ ‫האלה על אויביך ועל שונאיך‬ ‫אשר רדפוך‪.‬‬ ‫לכאורה תיבות "אשר רדפוך"‬ ‫מיותרות דהיה לו לומר "אשר‬ ‫הצירו לך" או כדומה ומדוע‬ ‫נקט רק "אשר רדפוך"‪.‬‬ ‫ונראה דהנה לכאורה לא היה מקום‬ ‫לענוש את האומות על שמצירין את‬ ‫ישראל כי יכולים לומר שמכוונים לשם‬ ‫שמים לעשות שליחות הקב"ה בגלל‬ ‫שישראל אינם מקיימים את התורה‪.‬‬ ‫אך ידוע שלדבר עבירה האדם מתאוה‬ ‫מאד ועושהו בזריזות ואם אינו יכול‬ ‫להשיג בקלות‪ ,‬רודף אחריה להשיגה כי‬ ‫היצר הרע מסייע לו‪ ,‬אך דבר מצוה אין‬

‫היצר הרע מניחו לעשות כל כך בזריזות‬ ‫וכל שכן לרדוף אחרי המצוה‪.‬‬ ‫ואם האומות רודפין אחרי ישראל‬ ‫להרע להם‪ ,‬ואף שאינם מסורים בידם‬ ‫הם רודפים אחריהם להרע להם‪ ,‬מוכח‬ ‫שלא היו מכוונים לשם מצוה‪ ,‬רק‬ ‫לעבירה‪ ,‬דאם היו מכוונים לדבר מצוה‬ ‫אין להם לרדוף אחריהם כי אין זה‬ ‫מדרך המצוה‪.‬‬

‫אמרי שפר‬ ‫כי לא תישכח מפי זרעו‪.‬‬ ‫מאן דהו ביקש להקל בשאלת גיוס‬ ‫בנות לצבא בארץ ישראל‪ ,‬בתואנה‪,‬‬ ‫שהתנגדותנו תגרום חלילה לגיוס בני‬ ‫תורה‪ ,‬והישיבות תיחרבנה‪.‬‬ ‫הגיב על כך רבי יצחק זאב מבריסק‪:‬‬ ‫חלילה לנו להתיר איסורים למען חיזוק‬ ‫התורה‪ .‬מצינו בחורבן הבית שעלו‬ ‫הכהנים לגג וזרקו מפתחות של היכל‬ ‫לשמים‪ ,‬כאילו ביקשו לומר‪ :‬מכיון‬ ‫שאיננו יכולים לקיים המוטל עלינו‪,‬‬ ‫יעשה הקב"ה כטוב בעיניו! ואכן יצאה‬ ‫פיסת יד מן השמים וקיבלה המפתחות‪,‬‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שהכהנים נהגו כשורה‪.‬‬ ‫משמים הסכימו לדעתם‪.‬‬ ‫אף אנו‪ ,‬אם לא נוכל לקיים את לימוד‬ ‫התורה רק מתוך התרת איסורים‪ ,‬נוח‬ ‫לנו להסתלק מדאגה לקיום התורה‬ ‫ולמסור לשמים את ההבטחה "כי לא‬ ‫תשכח מפי זרעו‪"...‬‬

‫ממעינות הנצח‬ ‫לעי"נ הקדוש הרה"צ רבי ארי'ה לייביש טייטלבוים זצוק"ל הי"ד‬

‫‪ R‬דבר בעתו ‪Q‬‬ ‫שבת לפני ראש השנה‬ ‫לאהבה את ה' אלוקיך לשמוע בקולו‬ ‫ולדבקה בו כי הוא חייך ואורך ימיך‬ ‫לשבת על האדמה‪ .‬הנה לעולם קורים‬ ‫פרשת נצבים בשבת לפני ראש השנה‪,‬‬ ‫ומובא בספר יושר דברי אמת )אות נ"ד(‬ ‫דהכתיבה והחתימה בראש השנה תלוי‬ ‫לפי דביקות האדם להקב"הב‪ ,‬וכל עניני‬ ‫הנהגת הגוף של האדם ואשתו ובניו‬ ‫ומזונו וכל מאורעיו הכל טפלים לעניני‬ ‫דבקות הנפש להשי"ת עכדה"ק‪ ,‬וזהו‬ ‫שאמר לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא‬ ‫חייך ואורך ימיך‪ ,‬כי בדביקות זו תלוי‬ ‫חייך ואורך ימיך‪.‬‬ ‫דברי אמונה‬ ‫הרה"ק המגיד מטריסק זי"ע הפציר פעם‬ ‫את הרה"ק ר' יעקב צבי מפאריסוב זי"ע‬ ‫שיאמר תורה בביתו לפני אנשי שלומו‪,‬‬ ‫והיה אז פרשת נצבים‪ ,‬ואמר‪ :‬אתם‬ ‫נצבים היום‪ ,‬את"ם הוא ר"ת א'בן מ'קיר‬ ‫ת'זעק‪ ,‬ואמר‪ :‬שלכן לעולם קורין פרשת‬ ‫נצבים לפני ר"ה כדי לרמז שאף מי שיש‬ ‫לו לב אבן צריך לזעוק "היום" ‪ -‬דא‬ ‫ראש השנה – אל ה'‪ ,‬וגעו כל העם‬ ‫בבכיה‪.‬‬ ‫ספרן של צדיקים‬

‫ב‬

‫פע"א בשב"ק שלפני ר"ה בסעודת שחרית‬ ‫אמר הרה"ק ר' יחזקאל מקאזמיר זי"ע‬ ‫להמסובין על שולחנו בזה"ל‪ :‬אכלו לשם‬ ‫שמים כי המאכלים שלנו מגרשים מן‬ ‫האדם האוכל אצלי כל מיני חומריות‬ ‫וגשמיות וכל מיני אפיקורסות‪ ,‬וכלולים‬ ‫בהם כל מיני קדושות‪ ,‬ובסעודת שבת זו‬ ‫שלפני ראש השנה יש בה כח כל‬ ‫הסליחות מ"זכור ברית" והפיוטים של‬ ‫שחרית ומוסף של ר"ה‪ ,‬ומ"כל נדרי"‬ ‫ושחרית ומוסף של יום הקדוש‪ ,‬ומימים‬ ‫הראשונים של סוכות‪ ,‬ושמיני עצרת‬ ‫ושמחת תורה עד אסרו חג‪ ,‬היינו כענין‬ ‫דכתיב בחנה "ותקם חנה אחרי אכלה‬ ‫בשילה ואחרי שתה וכו' ותתפלל"‬ ‫ולכאורה איך עברה על משאחז"ל )ברכות י‪(:‬‬ ‫לא תאכלו קודם שתתפללו וכו'‪ ,‬אלא‬ ‫בסעודה זו של בעלה הקדוש אלקנה איש‬ ‫אלוקים היה נכלל כח כל התפילות‬ ‫שהתפללה אח"כ‪ ,‬ועל ידי האכילה בסעודה‬ ‫זו ניתוסף לה חיות ומוחין והשיגה‬ ‫מדריגות התפילה ויכלה להתפלל‪ ,‬וכמו כן‬ ‫בסעודת שבת זו שלפני ראש השנה נכלל‬ ‫כח כל התפילות עד אסרו חג כנ"ל‪.‬‬ ‫)דברי ישראל(‬

‫‪ R‬דברי אלוקים חיים ‪Q‬‬ ‫בעת רעוא דרעוין פרשת כי תבוא תשס"ט‬ ‫וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר‬ ‫דיבר לך ולשמור כל מצוותיו‪.‬‬

‫באוה"ח הק' מבאה"כ הנ"ל‪ ,‬דאהבת השי"ת‬ ‫לישראל‪ ,‬ירדה להם בהר סיני‪ ,‬וזאת לא תוכל‬ ‫שום אומה להשיג‪ .‬וגם אילו תעמוד אומה‬ ‫אשר תקיים כל התורה כולה עם מצוותיה‪ ,‬לא‬ ‫תוכל להשיג אהבה מאת הבורא ית' כאהבתו‬ ‫לישראל עמו‪ .‬וזו סגולתם של כלל ישראל‪,‬‬ ‫שנקראו אהובים למקום‪.‬‬ ‫וצריך האדם להתבונן היטב במדת אהבה זו‪,‬‬ ‫ולראות עד היכן מגעת גודל אהבתו ית"ש‬ ‫אלינו‪ ,‬ולחשב כמה הוא משיב להקב"ה על‬ ‫אהבתו זו ע"י מעשיו‪ .‬שהלא אף שהקב"ה‬ ‫תובע מאתנו שנקיים מצוותיו‪ ,‬הלא הוא ית'‬ ‫משלם לנו ע"ז בגודל אהבתו אלינו‪.‬‬ ‫ומוסיף האוה"ח הק' לבאר‪ ,‬דאף כשח"ו אין‬ ‫האדם מקיים רצונו ית'‪ ,‬נשארת אהבת השי"ת‬ ‫אליו‪ .‬וזהו שמסיים הכתוב ולשמור כל‬ ‫מצוותיו‪ ,‬לומר שכיון שהקב"ה אוהבנו תמיד‪,‬‬ ‫צריכים אנו לנקות עצמנו מזוהמת החטאים‪.‬‬ ‫שתכלית כל המצוות היא לזכך את האדם‬ ‫מזוהמת החטא‪ .‬וכשם שאדם המתלכלך‬ ‫מחפש הוא כל דרך האיך להעביר מעליו‬ ‫הלכלוך והזוהמא‪ ,‬כך צריך האדם לקיים‬ ‫המצוות כדי להעביר מעליו זוהמת החטאים‪.‬‬ ‫וכך נוכל להיות הייליגע ריינע אידן צום‬ ‫הייליגן באשעפער‪.‬‬ ‫וע"כ יתבונן האדם היטב‪ ,‬שבכל פעם שמקיים‬ ‫מצוה‪ ,‬הוא ממשיך על עצמו רוח טהרה‬ ‫והתעלות‪ .‬ויחשב היטב כל מעשיו ודרכיו‪,‬‬ ‫האיך יוכל לשלם במעשיו מעט מן המעט‬ ‫מחסדי השי"ת אליו ומאהבתו אותו‪ .‬וזאת‬ ‫מבקש השי"ת מאתנו‪ ,‬שנהיה שמורים מן‬ ‫החטא‪ ,‬ונזהרים מכל עוון מחד גיסא‪ ,‬ולומדים‬ ‫תורה ומקיימים מצוותיה מאידך גיסא‪ .‬ותהיה‬ ‫יראתו תמיד על פנינו‪.‬‬ ‫וע"ז אמר הכתוב )ל‪ ,‬יב( לא בשמים היא ולא‬ ‫בעבר הים היא‪ ,‬אלא הקב"ה נתן לנו התורה‬ ‫הק' בגודל חסדו וטובו‪ ,‬ובזה יכולים אנו‬ ‫להשיב לו במעט על גמולו הטוב אשר הוא‬ ‫גומל עמנו‪ .‬וע"כ יתבונן אדם בכל עת במה‬ ‫ישיב להשי"ת על אהבתו‪ ,‬ובמה ישלם‬ ‫מחויבותו כלפי הבורא ית"ש‪ .‬וישים כל‬ ‫אהבתו רק כלפי הבורא ב"ה‪ ,‬שהיא אהבה‬ ‫נצחית‪ .‬ולא יקח האהבה להשתמש בה‬ ‫לתאוות עוה"ז החולף‪ .‬וכאשר מקיים האדם‬ ‫מצוות ומעשים טובים‪ ,‬המה ממשיכים עליו‬ ‫חיות והשפעות טובות‪.‬‬ ‫בדברי חיים אי' לבאה"כ והיה כי תבוא אל‬ ‫הארץ אשר ה"א נותן לך נחלה וגו' ולקחת‬ ‫מראשית כל פרי האדמה וגו' ובאת אל הכהן‬ ‫אשר יהי' בימים ההם )כו‪ ,‬א‪-‬ג(‪ ,‬דהנה תכלית‬

‫בריאת העולם היא כדי שיזכך האדם את‬ ‫הגשמיות‪ ,‬ויוכל לבוא להתעלות ולדבקות‬ ‫הבורא ב"ה‪ .‬וזה עבודת האדם לשנות את‬ ‫טבעיו ולקיים רצון הבורא ית'‪ .‬ולא להתפתות‬ ‫מפתויי היצר המכניסו לתאוות ושפלות‬ ‫העוה"ז‪ .‬אלא לשנות טבעיו לרצון הבורא‬ ‫ית"ש ולקיים התורה והמצוות‪.‬‬

‫אמנם בל יחשוב אדם שעבודה קלה היא‪,‬‬ ‫להתגבר על כל החמריות והגשמיות‪ .‬שהלא‬ ‫הגוף והיצר מונעים את האדם מלהתעלות‪,‬‬ ‫ומלהפך טבעיו לקדושה‪ .‬אבל על דא כבר‬ ‫אמרו חז"ל )קידושין ל‪ ,‬ב( אלמלא הקב"ה‬ ‫עוזרו אין יכול לו‪ ,‬וא"כ אף כאשר קשה עליו‬ ‫עבודה זו‪ ,‬יזכור שהשי"ת עומד לימינו לעזרו‪.‬‬ ‫ובכח היצר טוב ובסייעתא דשמיא יהיה לו‬ ‫הכח להתעלות‪ ,‬להפך הגשמיות ולזכך החומר‬ ‫ולשנות טבעיו‪ ,‬שזהו תכלית עבודת השי"ת‪.‬‬ ‫וזהו מעלת הצדיקים שהם משברים את‬ ‫טבעם‪ ,‬וזכו לזכך את החומר‪ .‬וכאשר‬ ‫מתבוננים בצדיקים רואים‪ ,‬שאף שהם בשר‬ ‫ודם‪ ,‬זכו ע"י עבודתם לשנות טבעיהם‪,‬‬ ‫ולהעלות החומר לקדושה‪ .‬ומצדיקים אלו‬ ‫יכולים אנו ללמוד שבכח האדם לשנות טבעיו‬ ‫ולזכך החומר‪ ,‬ולבוא עי"ז לדבקות הבורא‪.‬‬ ‫והשי"ת הוא הנותן כח באדם לכל זה‪ ,‬שיוכל‬ ‫לזכך חומרו ולזכות למדת הקדושה‪.‬‬ ‫ובזה מבאר הכתובים הנ"ל‪ ,‬דהנה הדרך‬ ‫להתעלות היא רק כאשר יזכור האדם שכל‬ ‫מה שיכול ועושה‪ ,‬הכל הוא רק מכח השי"ת‪.‬‬ ‫וזהו והיה כי תבוא אל הארץ היינו כאשר ירצה‬ ‫האדם לבוא אל הארציות שבו‪ ,‬לזככה‬ ‫ולהעלותה‪ ,‬אזי יזכור אשר ה"א נותן לך‪ ,‬שביד‬ ‫השי"ת הוא ליתן לו כח להעלות הגשמיות‬ ‫שבו ולהפך טבעו‪ .‬ולולא כח השי"ת אשר בו‬ ‫אין זה בכוחו כלל‪ .‬וכאשר זוכר האדם כל זאת‪,‬‬ ‫ויודע שהקב"ה שומר כל דרכיו‪ ,‬שוב אין‬ ‫העבודה באה לו בקושי כלל‪ .‬כיון שיודע‬ ‫שהשי"ת עומד לימינו לעזרו‪ ,‬ובכח השי"ת‬ ‫יוכל גם לשנות טבעו לגמרי‪.‬‬ ‫וזהו המשך הכתוב ולקחת מראשית כל פרי‬ ‫האדמה‪ ,‬שיוכל בכח השי"ת לקחת את טבעיו‬ ‫ולהעלותם ולרוממם‪ ,‬ולהגיע לקדושה בכח‬ ‫זיכוך החומר‪ .‬ובאת אל הכהן אשר יהיה‬ ‫בימים ההם‪ ,‬היינו שיתבונן בדרכי הצדיקים‬ ‫ובמעשיהם‪ ,‬ומהם ילמד האיך לזכך החומר‬ ‫ולשנות הטבע‪ ,‬ולהשיג עי"ז דבקות הבורא‬ ‫ב " ה‪.‬‬ ‫בחתם סופר מבאר הכתוב )כו‪ ,‬ג( ובאת אל‬ ‫הכהן אשר יהיה בימים ההם‪ .‬דהנה עיקר זכות‬ ‫האדם הוא מה שמתעלה בזכות עבודת עצמו‪,‬‬ ‫ולא מה שיש לו מזכות אבותיו‪ .‬כיון שהזוכה‬ ‫לזכך עצמו זוכה להגיע לדבקות הבורא ית'‪.‬‬ ‫וזה מורה לנו הכתוב‪ ,‬שבמצרים היו ישראל‬

‫ג‬

‫בשפל המצב‪ ,‬ולא היה להם זכות עצמם כלל‪,‬‬ ‫לכן הוזקקו להזכיר זכות אבותיהם‪ .‬אבל בעת‬ ‫שהאדם מזכך עצמו‪ ,‬ויש בידו זכות עצמו‪ ,‬יכול‬ ‫הוא להגיע עי"ז לדבקות הבורא‪ .‬וזהו ובאת אל‬ ‫הכהן אשר יהיה בימים ההם‪ ,‬היינו שלא יצטרך‬ ‫האדם לזכור זכות עבודת הדורות הקדמונים‪,‬‬ ‫אלא יהיה בידו זכות עבודת הימים ההם‪ ,‬דהיינו‬ ‫כוחות וזכות עבודת עצמו‪ .‬ואז יוכל לקדש‬ ‫עצמו להשי"ת בדבקות הבורא‪.‬‬

‫ועתה כאשר באים עלינו לטובה הימים הק'‪,‬‬ ‫צריך האדם להתבונן בכל זאת‪ .‬שהנה עובר‬ ‫שבוע ועוד שבוע‪ ,‬וכבר עומדים אנו בראש‬ ‫השנה‪ ,‬ובימים הק' הממלאים את האדם‬ ‫בהתעוררות תשובה‪ .‬ועל האדם להתבונן האיך‬ ‫עברה עליו השנה‪ ,‬כמה התעלות נתעלה‪ ,‬וכמה‬ ‫ח"ו להיפך נתגשם לתוך ענייני עוה"ז‪ .‬ויתעורר‬ ‫כ"א בתשובה על מעשיו‪ ,‬ויתבונן איך הוא‬ ‫נראה‪ ,‬ויחפש דרכים האיך יתעלה מעתה‪,‬‬ ‫ויקיים מצוות התורה‪ .‬שהלא עומדים כבר לומר‬ ‫מלכיות זכרונות ושופרות ולתקוע בשופר‪,‬‬ ‫ואחר כן בא יוה"ק‪ ,‬סוכות‪ ,‬הלל‪ ,‬שמחת תורה‪,‬‬ ‫וכל שאר עבודות חודש תשרי‪ ,‬וצריך האדם‬ ‫להתבונן האיך הוא ניגש לכל אלו העבודות‪,‬‬ ‫ואיך הוא נראה בבואו לגשת אל הקודש‪.‬‬ ‫ויחשוב באיזה פנים הוא בא לקראת יום הדין‪,‬‬ ‫ולומר מלכיות זכרונות שופרות לפניו ית'‪ .‬הלא‬ ‫ביום זה כולם עוברים כבני מרון לפניו ית'‪,‬‬ ‫וכולם נסקרים בסקירה אחת‪ ,‬ומתבוננים בכל‬ ‫אחד האיך הוא נראה‪ ,‬והאיך עברה עליו השנה‪.‬‬ ‫וע"כ יקבל כ"א ע"ע להטיב דרכיו וללכת בדרך‬ ‫הישר והטוב‪ ,‬וכך יוכל לגשת לקראת הימים‬ ‫הק'‪ .‬ויוכל גם לצאת מכל ענייני העוה"ז שלא‬ ‫יהיה עוד פארגרעבט‪ .‬וע"כ יזהר בכל כוחו‬ ‫מלשה"ר ורכילות ושנאת חנם‪ ,‬שהכל הוא רק‬ ‫מפתויי היצר החפץ להטות את האדם מדרך‬ ‫הטוב‪.‬‬ ‫וידועים דברי הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע בשם‬ ‫הרה"ק הרר"א זי"ע על מאמר המשנה )ר"ה א‪,‬‬ ‫א( באחד באלול ר"ה למעשר בהמה רשב"ג‬ ‫אומר באחד בתשרי‪ ,‬דהיינו שמי שמתעורר רק‬ ‫בראש חודש אלול הוא בבחי' בהמה‪ ,‬ולרשב"ג‬ ‫רק מי שמתעורר רק בר"ה הוא בבחי' בהמה‪,‬‬ ‫עי' דבריו באריכות בסה"ק עבודת ישראל‪.‬‬ ‫עכ"פ עתה עומדים אנו כבר בחצי אלול ועדיין‬ ‫אין זה מאוחר‪ ,‬ויכול כ"א להתעורר בתשובה‪.‬‬ ‫וכמ"ש הרמב"ם )הל' תשובה ב‪ ,‬ב( שתשובה‬ ‫היינו חרטה על העבר וקבלה על העתיד‪ ,‬לכן‬ ‫יקבל כ"א ע"ע איזה קבלה טובה להטיב דרכיו‪.‬‬ ‫שהלא הקב"ה אוהבנו באהבה רבה‪ ,‬ובוודאי‬ ‫בזכות זה ירחם עלינו לבטל מעלינו כל גזירות‬ ‫קשות ורעות‪ ,‬ולהשפיע עלינו שפע ישועה‬ ‫ורחמים‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ה'‬

‫‪ Š‬מעשי הגדולים ‪‰‬‬ ‫‪çñôä âçá ÷øî åðéáø ìëà íòô‬‬ ‫‪åîà äçëùå ,åîà íò úçà äøò÷á‬‬ ‫‪.÷øîä êåúá äöî úåëéúç äñéðëäå‬‬ ‫‪àìù ãéô÷ä åðéáøù éô ìò óàå‬‬ ‫‪(ñ'è÷àøáòâ) äéåøù äöî ìåëàì‬‬ ‫‪÷éñôä àì úàæ ìë íò ,âåäðë‬‬ ‫‪úà ÷ìéñ àìà ,÷øîä úà ìåëàì‬‬ ‫‪áèåøäî ìëàå íéããöì äöîä éøåøéô‬‬ ‫‪íà éë ,øáãä íòèå ,øçà ãöáù‬‬ ‫‪åîà äúéä ,ìåëàì ÷éñôî äéä‬‬ ‫‪äéåøù äðéàù äöî ïéðòå .úøòèöî‬‬ ‫‪íà ãåáéë äçåã àì ,àøîåç àéäù‬‬ ‫‪.àúééøåàã‬‬

‫‘’‬ ‫‪ééçá ä÷ìúñð äëìî úéðáøä åúùà‬‬ ‫‪äëá åðéáøå ,(á"éøú ìåìà 'ç) åðéáø‬‬ ‫‪òåãî åúåà åìàùùëå .áø ïîæ äéìò‬‬ ‫‪éë ,åîöò ìò øîà ,êë ìë äëåá‬‬ ‫‪,äìòî éôìë ïòèå åðå÷ íò ãçééúä‬‬ ‫‪åãéá äéä åìéà éë íéîåøîá éãäñù‬‬ ‫‪äéä ,úéðáøä úà úåéçäìå øéæçäì‬‬ ‫‪àåä ä"á÷ä àìä ïë íàå ,ïë äùåò‬‬ ‫‪ìàøùé úñðëå ,ìòáë ìåëéáë ïë íâ‬‬ ‫‪òåãîå ,ìåëé ìë ù"úé àåäå ,åúéòøë‬‬ ‫‪åðòå ,ìàøùé úà íé÷îå äéçî åðéà‬‬ ‫‪úñðë äúéä íàù ,íéîùä ïî åì‬‬ ‫‪äúéäù åîë 'äì äéåöø ìàøùé‬‬ ‫‪'ä äéä øáë æà ,åì äéåöø úéðáøä‬‬ ‫‪ìàøùé éðáù ìò ,äëåá ïëìå ,íìàåâ‬‬ ‫‪.ïë íðéà‬‬

‫‘’‬ ‫‪éàöåî ìù äëìî äåìî úãåòñ úà‬‬ ‫‪åéä úåëåñ ãòåîä ìåç ùãå÷ úáù‬‬ ‫‪"äëìî äåìî òâéãòëàì" íéðëî‬‬ ‫)‪éë .(÷åçö íò äëìî äåìî úãåòñ‬‬ ‫‪ãò ,äëåñá äìåãâ äúéä úåôéôöä‬‬ ‫‪ìëáå ,åðéáø úà åôçã íéîòô äîëù‬‬ ‫‪éë ,åðéáø ÷çö äôéçãå äôéçã‬‬ ‫‪øáùì éãëå ,ïãô÷ íãà äéä åòáèî‬‬ ‫‪åùòù øáã ìë ìò ÷çö ,åòáè úà‬‬ ‫‪òöîàá åäåãéøèäù åà åðåöø ãâð‬‬ ‫‪äéä äæ íòèîå .ùãå÷á åúãåáò‬‬ ‫‪."äëìî äåìî òâéãòëàì" àø÷ð‬‬

‫‘’‬ ‫‪íéàáä íúåà ìò ãéô÷ä åðéáø‬‬ ‫‪åéäéù øåäèä åðçìåùì ùãå÷ úáùá‬‬ ‫‪åì çåð äéä àìå ,åîò íéãòåñ‬‬ ‫‪åðçìåù ãé ìò ãåîòì åàáùë‬‬ ‫‪óúúùäì‬‬ ‫‪éìá‬‬ ‫‪åéìò‬‬ ‫‪ìëúñäì‬‬ ‫‪íâ éë ,úåçö êøãá øîàå .äãåòñá‬‬ ‫‪ùãå÷ úáù ìéìá íéàáä íéëàìîì‬‬ ‫‪íëúàö" äãåòñä éðôì íéøîåà‬‬ ‫‪ïéôúúùî íðéàù íåùî "íåìùì‬‬ ‫‪.äìéëàá‬‬

‫‘’‬ ‫‪øáë éúî :åðéáø éðôì àèáúä ãçà‬‬ ‫‪íééáøäî øøçúùðå çéùî àåáé‬‬ ‫)‪øîàú ìà :åðéáø øîà .(íéø"åîãà‬‬ ‫‪ãçà ìë õåøé çéùî àåáéùë éë ,ïë‬‬ ‫‪úåðòè äæéà åðãîìéù éãë åáøì‬‬ ‫‪.ïéãá éàëæ àöéù éãë çéùîì ïåòèì‬‬

‫‪ Š‬זכרון צדיקים ‪‰‬‬

‫הרה"ק השר שלום מבעלזא‬

‫זי"ע‬

‫יא"צ יום רביעי כ"ז אלול‬ ‫הרה"ק רבי שלום הנקרא ה"שר שלום" מבעלזא זי"ע‬ ‫נולד בשנת תקמ"ג בעיר בראד לאביו הרה"ק רבי‬ ‫אלעזר רוקח זי"ע‪ ,‬ולאמו הצדקנית מרת רבקה העניא‬ ‫ע"ה‪ .‬רבי אלעזר היה תלמיד מובהק של הגה"ק רבי‬ ‫חיים צאנזער מגדולי חכמי הקלויז דק"ק בראד‪ ,‬מסופר‬ ‫שרבי אלעזר בכה מאוד בשעת פטירת רבו הגה"ק רבי‬ ‫חיים צאנזער ביום ו' שבט תקמ"ג‪ ,‬ובלילה נתגלה אליו‬ ‫רבו בחלום ואמר לו שלא יבכה יותר‪ ,‬כי תיכף יבוא‬ ‫אליו‪ ,‬ואז נולד לו הבן הלא הוא רבינו‪ ,‬ואכן אמרו עליו‬ ‫אנשי דורו שהיתה לו נשמת הגה"ק רבי חיים צאנזער‪.‬‬ ‫אמו היתה בת הגאון המקובל רבי יהודה זונדל רמר"ז‬ ‫שהיה אף הוא מגדולי חכמי הקלויז בבראד‪ ,‬יסופר‬ ‫שהרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע היה פעם‬ ‫בעיר בראד והתאכסן אצל הצדיק ר' יהודה זונדל‬ ‫רמר"ז שהיה מכבד מאוד את הרה"ק מזלאטשוב‪ ,‬לפני‬ ‫נסיעתו בירך אותו והבטיחו שיהיה לו בן שיאיר בכל‬ ‫העולם‪ ,‬כעבור זמן מה שמעה בתם הילדה רבקה העני'‬ ‫את שיחת ההורים המדברים בינם לבין עצמם שזה‬ ‫פלא שהרי כבר זקנים ואיך תקוים ברכתו‪ ,‬נענה הילדה‬ ‫ואמרה‪" :‬הוא התכוון אלי ולא אליכם"‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע שכהיה זקינו ז"ל‬ ‫ילד ושכב בעריסה‪ ,‬היתה עת מלחמה בין שתי ארצות‬ ‫כששכב בצד ימין ניצחה הארץ האחת‪ ,‬וכששכב בצד‬ ‫שמאל ניצחה הארץ השניה‪ ,‬ורצה מהר"ש שהמלך‬ ‫הראשון ינצח ולכן היה מרבה לשכב על צד ימין‬ ‫למרות שכאב לו לשכב על צד אחד‪ ,‬אעפ"כ התאמץ‬ ‫ושכב בצד ימין ולא שת לבו לכאבים‪.‬‬ ‫בילדותו למד וחונך על ברכי אביו רבי אלעזר אשר‬ ‫השגיח עליו שיתמיד בלימודו ולא יבטל ח"ו אפילו‬ ‫שעה אחת מזמנו לריק‪ ,‬וידוע העובדא שפע"א ביקש‬ ‫הנער רשות מאביו ללכת לביהמ"ד היה זה באחד‬ ‫מלילות חנוכה‪ ,‬ואביו סירב לו בחשבו פן יסחף במעגל‬ ‫המשחקים ב'קורטען' כפי שנהוג היה בין הנערים‬ ‫לבלות את ימי חנוכה אבל הנער הפציר באביו מאוד‬ ‫ובלית ברירה הרשה לו אביו ופקד עליו‪ ,‬שאחרי השעה‬ ‫יחזור הביתה ברם בשמים היה חשוב מאוד לימודו של‬ ‫הנער ונעשה לו נס מעין נס חנוכה ודלק הנר הקטן כל‬ ‫הלילה והנער חזר רק בבוקר‪ ,‬אביו שבטוח היה שבילה‬ ‫את הלילה במשחק עם הנערים הפלא בו את מכותיו‬ ‫והילד ספג את המכות ולא הגיב‪ ,‬כשסיפר זאת רבינו‬ ‫הבהיר שאביו לא החזיק אותו כשקרן ואם היה אומר‬ ‫לו שלמד היה מאמין לו רק לא רצה להשתמש בכתרה‬ ‫של תורה‪.‬‬ ‫אביו רבי אלעזר לא זכה לראות את בן טיפוחיו בשיא‬ ‫גאונו ונפטר בדמי ימיו‪ ,‬אחרי פטירת אביו נלקח לבית‬ ‫דודו אחי אמו רבי ישכר בער רמר"ז אבד"ק סקאהל‬ ‫ועל ברכיו של דודו זה נתגדל ונתחנך עד היותו לאיש‪,‬‬ ‫ואז נתן לו דודו לאשה את בתו הצדיקת מלכה‪,‬‬ ‫ומסופר דכשהגיעה לפרקה דובר בה נכבדות והציעו‬ ‫בשבילה שני שידוכים‪ ,‬אחד מאן דהוא מבני העיר‪,‬‬ ‫והשני הלא הוא בן אחותו רבינו‪ ,‬שלח רבי ישכר בער‬ ‫מכתב אל הרה"ק החוזה מלובלין ושאלו במי לבחור‬ ‫והשיב לו החוזה‪" :‬השני נוח לי הראשון קשה הימנו‪,‬‬ ‫ככה הראו לי מן השמים"‪ ,‬והיא היתה לו עזר מקודש‪.‬‬ ‫ומסופר שהיתה נעורה אלף לילות שאחזה הנר לבעלה‬ ‫הק' כדי שיוכל לעסוק בתורה לאורה‪.‬‬ ‫אחרי נישואיו היה רבינו סמוך על שולחן חותנו‪ ,‬והיה‬ ‫שוקד על דלתי התורה יומם ולילה‪ ,‬יסופר שבשנות‬ ‫נעוריו היה דרכו לעלות עשן ופע"א ראה לאחד שמכין‬ ‫את המקטרת שיוכל לעלות עשן‪ ,‬ובתוך זמן זה למד‬ ‫הוא דף אחד גמ'‪ ,‬אמר אם הכלי הזאת יוכל לבטל‬ ‫ממנו דף גמ' לא יבוא עוד בפי‪ ,‬ומאז והלאה הפסיק‬ ‫לעלות עשן‪.‬‬ ‫בשנות נעוריו למד עם עוד שני חברים בחברותא וגילו‬ ‫לו מן השמים כי אם אדם לומד אלף לילות אז יכול‬

‫ד‬

‫להגיע לגילו אליהו‪ ,‬וגמרו בליבם ללמוד אלף לילות‪,‬‬ ‫ואחרי כמה מאות לילות נפרד אחד מהחברים והחבר‬ ‫השני נפרד אחר שמונה מאות לילות כי כשל כח הסבל‬ ‫ולא יכלו עמוד‪ ,‬ורק הוא נשאר לבד ובלילה הראשונה‬ ‫של האלף היה רוח גדולה וחזקה ושבר את חלונות בית‬ ‫המדרש וכבה הנרות‪ ,‬ומרוב פחד רצה לילך לביתו אך‬ ‫הרוח עצר בעדו והלך לארון הקודש ופתחו והתחיל‬ ‫לבכות ולהתחנן לפני ה' עד אשר קמה‬ ‫הסערה לדממה‪ ,‬ונתגלה אליו זקן אחד ולמד אתו‪,‬‬ ‫אח"כ רצה לקבל על עצמו אלף תעניתים וכשהיה אצל‬ ‫רבו הק' מלובלין זי"ע נתן לו שירים ואמר לו בזה"ל‪:‬‬ ‫"פאסטן איז נישט פאר דיר"‪.‬‬ ‫לימים התעוררה ברבינו רשפי אש חשק לנסוע להרה"ק‬ ‫מלובלין כדי לקבל תורה מפיו‪ ,‬כמו"כ נסע הרבה‬ ‫להמגיד הק' מקאזניץ זי"ע‪ ,‬ולהיהודי הק' מפרשיסחא‪,‬‬ ‫גם הי' מסתופף בצל הרה"ק השרף מסטרעליסק‪ ,‬ובצל‬ ‫הרה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע‪.‬‬ ‫כאשר הגיעה השעה שנאלץ רבינו לעזוב את בית חמיו‬ ‫ולא להיות סמוך על שולחנו יותר האיץ בו חותנו‬ ‫שיקבל עליו משרת רבנות‪ ,‬רבינו לא הסכים וניסה מזלו‬ ‫במסחר והיות שהיה לו כסף מהנדן רצה ליקח שותף‬ ‫שהשותף יעסוק במסחר והוא יוכל ללמוד בהרחבת‬ ‫הדעת‪ ,‬וכך הוה שמצא אברך שהיה מוכן להשותפות‬ ‫אבל רצה קודם לקבל ברכת קדשו של רבו הרה"ק‬ ‫מלובלין‪ ,‬ונסעו ללובלין‪ ,‬ובראשונה נכנס רבינו לשאול‬ ‫את עצת רבו מענין השותפות‪ ,‬והסכים עמו רבו‬ ‫להשותפות וברכו לשלום‪ ,‬ואח"כ נכנס שותפו ולא‬ ‫הסכים עמו הרה"ק מלובלין‪ ,‬כשפגשו שניהם זה את זה‬ ‫וכל אחד סיפר תשובת רבם הי' פלא בעיניהם וישבו‬ ‫שמה איזה שבועות‪ ,‬כשרצו לנסוע משם נכנסו עוד‬ ‫פעם כנ"ל והתשובה היתה כנ"ל‪ ,‬ויהי לפלא‪ ,‬ובאותו‬ ‫פעם בא ללובלין הרה"ק היהודי הק' מפרשיסחא וסיפרו‬ ‫לפניו את כל המאורע‪ ,‬אמר להם שיעסקו בהשותפות‬ ‫אף שהשותף היה מגמגם קצת שמע עצת היהודי הק'‬ ‫ונסעו לביתם‪ ,‬והתחיל לעסוק במו"מ אך לא הצליח‬ ‫והפסיד את כל הכסף‪ ,‬ונסעו ללובלין והמתינו לבואו‬ ‫של הרה"ק מפרשיסחא וסיפרו לו את כל מה שאירע‬ ‫להם‪ ,‬אמר להם פרוש אני אומר לכם דברי רבינו‪ ,‬כי‬ ‫הרבי ראה שיפסידו הכסף לזאת אמר להשני שלא‬ ‫יעשה המסחר‪ ,‬אבל להרה"ק מבעלזא ציוה לעסוק‬ ‫שידע שכאשר יפסיד הכסף יוכרח לקבל על עצמו עול‬ ‫הרבנות ואשר זה לטובתו ולטובת הכלל ישראל שהדור‬ ‫צריך אותו‪ ,‬וכל זמן שיהיה לו מעות לא יקבל עליו עול‬ ‫הרבנות‪ ,‬הלכך אמרתי לעשות השותפות אפי' שידעתי‬ ‫שתפסידו כסף הי' מוטב בעיני שיפסיד השותף כמה‬ ‫מאות זהובים כי צורך הרבים וצורך הכלל דוחה הכל‪,‬‬ ‫ואכן אחרי זמן מה התחיל להרגיש את כובד הריחיים‬ ‫על צווארו ולא היתה לפניו ברירה אלא לעשות את‬ ‫רצון חותנו והסכים לקבל עליו את משרת הרבנות‪.‬‬ ‫ובכן בשנת תקע"ז לפ"ק נתמנה לרב בעיר בעלזא‪ ,‬ועל‬ ‫אופן התמנותו לרבנות בעלז מסופר כך‪ :‬בבעלז התגורר‬ ‫גאון וקדוש אחד ושמו רבי אהרן קאצנלנבויגן‪ ,‬שהיה‬ ‫מכונה בפי כל בשם רבי אהרן משיח‪ ,‬לפי שהיה צדיק‬ ‫גדול ואמרו עליו שראוי הוא להיות מלך המשיח‪ ,‬רצו‬ ‫בני העיר למנותו לרב‪ ,‬אבל הוא לא רצה ליהנות‬ ‫מכתרה של תורה‪ ,‬נסעו אנשי העיר בעלזא ללובלין אל‬ ‫החוזה לשאול בעצתו את מי למנות לרב בעירם‪ ,‬יעץ‬ ‫להם 'החוזה' למנות את השר שלום‪ ,‬אנשי בעלזא‬ ‫שמעו לעצתו והתחילו לאסוף חתימות עבור מינויו של‬ ‫השר שלום לרב‪ ,‬כשנכנסו אל הגאון רבי אהרן משיח‬ ‫לקבל את חתימתו התערבה זוגתו הרבנית ואמרה לו‪:‬‬ ‫"למה לך להיות נכנע לאברך הצעיר והיה אתה רב‬ ‫בבעלזא‪ ,‬שמע רבי אהרן בקול אשתו ולא חתם‪ ,‬והוא‬ ‫בעצמו נתקבל לרב בבעלזא‪ ,‬כאשר שמע החוזה את‬ ‫הדבר אמר לחסידיו‪" :‬חז"ל אומרים כי אהרן היה רודף‬ ‫שלום וכאן אנו רואים להיפוך שלום רדף את אהרן"‪.‬‬

‫רבי אהרן משיח לא האריך ימים על כסא‬ ‫הרבנות בבעלזא ונפטר בר"ה שנת תקע"ז ואז‬ ‫נתקבל השר שלום לרב בבעלזא והוא אברך‬ ‫צעיר לימים כבן שלושים וארבע שנים‪ ,‬ושימש‬ ‫שם ברבנות עד סוף ימיו במשך קרוב לארבעים‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫עם עלותו על כס הרבנות בבעלזא הפכה העיר‬ ‫למרכז גדול לחסידות וחסידים למאות ולאלפים‬ ‫החלו נוהרים לבעלזא לשבתות ולמועים וגם‬ ‫בכל ימות השנה נהרו חסידים לשם כדי‬ ‫להסתופף בצילו של הצדיק מכאן יצאה‬ ‫החסידות לכל תפוצות הגולה‪.‬‬ ‫רבינו היה מרפא חולים ע"י שהיה ממשמש בידיו‬ ‫הק' במקום המכה‪ ,‬וכן סיפר הרה"ח הר"י שו"ב‬ ‫שהיתה לו מכה קשה רח"ל והיה אצל רבינו‪,‬‬ ‫והניח הרה"ק את ידו הטהורה על מקום הכאב‬ ‫והוליכה אנה ואנה ואח"כ בירכו ברפואה שלימה‬ ‫וציוהו גם לנסוע ללבוב אל הרופא הגדול שם וכך‬ ‫עשה‪ ,‬וכשהיה אצל הרופא בלבוב אחרי שבדק‬ ‫אותו אמר לו הרופא שאינו רואה את המחלה‬ ‫עליה הוא מדבר‪ ,‬ותוך כך שאלו הרופא באיזה‬ ‫מקום היה לפני שבא אליו‪ ,‬ענה לו שהיה בבעלזא‬ ‫אז אמר לו הרופא כבר ידעתי דרכו של הצדיק‬ ‫מבעלזא שמרפא את המחלה ואח"כ שולח אלי‪.‬‬ ‫פע"א בא אליו חולה אחד ושמו שמעון ומחלתו‬ ‫היתה מחלת הריאה ר"ל והרופאים אמרו נואש‪,‬‬ ‫והרה"ק בקראו את הפתקא אמר בזה"ל‪ :‬הלא‬ ‫שמך שמעון ור' שמעון סובר דניקבה הריאה‬ ‫אינה טריפה עד שתינקב לבית הסמפונות‪,‬‬ ‫והריאה שלך עוד לא ניקבה לבית הסמפונות‪,‬‬ ‫ולכן עדיין אינה טריפה כי הדרא בריא וכן הוה‬ ‫שהאיש חזר לבריאותו כאחד האדם‪.‬‬ ‫בסוף ימיו הי' רבינו סגי נהור ל"ע והי' לו עגמת‬ ‫נפש מרובה והתעצב על לבו‪ ,‬ורצו לרפאותו‬ ‫שלח לו הרה"ק ר' יצחק מנעשכיז זי"ע שלא‬ ‫ישתדל לרפאות א"ע‪ ,‬ולאחר זמן סיפר הרה"ק‬ ‫מנעשכיז שאחד מן הצדיקים שישב בסנהדרין‬ ‫של מעלה נתעלה למקום עליון מאוד והיה צריך‬ ‫אחר למלאות מקומו‪ ,‬ורצו למעלה שיסתלק‬ ‫הרה"ק מבעלזא מן העולם‪ ,‬וימלא מקומו‪,‬‬ ‫ומחמת שידעתי שהעולם צריך לו לכן פעלתי‬ ‫בתפלתי שינטלו מאור עיניו ויהיה כאילו נפטר‪.‬‬ ‫בחודש אלול שנת תרט"ו נחלה ל"ע וציוה רבינו‬ ‫לשלוח טעלעגראמע להרה"ק בעל דברי חיים‬ ‫מצאנז זי"ע שיבקש עליו רחמים‪ ,‬והיה שם סוחר‬ ‫אחד שהי' לו קשרי מסחר עם הגביר החסיד ר'‬ ‫יוסף שיף מטארנא וידע שר' יוסף יסע לראש‬ ‫השנה לצאנז כדרכו תמיד ועל כן שלח את‬ ‫הטעלעגראמע לטארנא לר' יוסף‪ ,‬בערב ראש‬ ‫השנה בבוקר בא ר' יוסף לצאנז ותיכף נכנס‬ ‫להרה"ק מצאנז וסיפר לו ממחלת רבינו‬ ‫ומהטעלעגראמע שקיבל‪ ,‬ולא השיב לו הד"ח‬ ‫דבר‪ ,‬בצהרים הזכירו עוד הפעם על כך‪ ,‬ושוב לא‬ ‫קיבל כל תשובה‪ ,‬וכן היה גם בפעם השלישית‪ ,‬ר'‬ ‫יוסף תמה מאוד איך לא שת הד"ח לבו לזה‬ ‫שהרה"ק מבעלזא צריך לרפואה‪ ,‬אח"כ אמר לו‬ ‫הד"ח בא ואספר לך מעשה שהיה‪:‬‬ ‫להרה"ק ר' אלימלך מליזענסק זי"ע היה אליהו‬ ‫הנביא נגלה תמיד בכל לילה הראשון של ראש‬ ‫השנה והיה מגלה לו מהנעשה בשמים‪ ,‬בליל ר"ה‬ ‫של שנת תקל"ג נגלה לו אליהו כדרכו‪ ,‬ואמר לו‬ ‫שעל שלש תפילות של גדולי הצדיקים עומד‬ ‫היום העולם‪ ,‬ופרט לו את שמותיהם‪ ,‬ותמה‬ ‫מאוד ר' אלימלך שלא חשב לו גם את תפילת‬ ‫רבו המובהק המגיד הק' ממעזריטש זי"ע אך‬ ‫אח"כ נתיישב לו הדבר כי בשנה זו בי"ט כסלו‬ ‫עלתה נשמתו השמימה‪ ,‬וממעשה זה הבין ר'‬ ‫יוסף שאין לתמוה על הד"ח על שאינו שם לב‬ ‫למחלת השר שלום מבעלזא‪ ,‬ואמנם אחרי כן‬ ‫נתברר שעוד ביום כ"ז אלול נסתלק השר שלום‬ ‫ובעת שהזכיר אותו לפני הד"ח כבר היה אחרי‬ ‫פטירתו‪.‬‬ ‫‪ÔÓ‡ χ¯˘È ÏÎ ÏÚ ÂÈÏÚ Ô‚È Â˙ÂÎÊ‬‬

‫‪ Š‬המשך דברי אלוקים חיים ‪‰‬‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע מבאה"כ‬ ‫והיה אם שמוע תשמע בקול ה"א‪ ,‬בהקדם‬ ‫דברי הבעש"ט הק' זי"ע על מאמר חז"ל‬ ‫)חגיגה טו‪ ,‬א( בכל יום בת קול יוצאת מהר‬ ‫חורב ואומרת שובו בנים שובבים חוץ‬ ‫מאחר‪ ,‬שהבת קול היינו הרהורי התשובה‬ ‫הבאים לאדם‪ .‬ואמר ע"ז הרה"ק‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬שזהו רק לאדם המכין‬ ‫עצמו לשמוע הבת קול‪ ,‬ע"י שמשתוקק‬ ‫להתעורר בתשובה‪ ,‬והבת קול משפיע עליו‬ ‫הרהורי תשובה‪ .‬משא"כ מי שבעת שבא‬ ‫חטא לידו אינו מתבונן כלל שיצטרך לשוב‬ ‫ע"ז בתשובה‪ ,‬אינו זוכה כלל לשמוע הבת‬ ‫קול‪.‬‬ ‫)כח‪ ,‬א(‬

‫וע"י שהאדם מקבל קבלות טובות‪ ,‬הוא‬ ‫מכין עצמו לקבל השפעת התשובה‬ ‫הנשפעת מהבת קול‪ ,‬וע"כ יזהר האדם‬ ‫שלא יתפתה מפתויי היצר‪ ,‬ויזהר מכל‬ ‫המכשולות אשר היצר מציב לפניו‪ ,‬ויעשה‬ ‫היטב חשבון נפשו להכין עצמו לקבל‬ ‫ולשמוע את קול ה'‪ .‬ועדיין יש לנו שבוע‬ ‫עד שמתחילין לומר סליחות‪ ,‬שאז יוכל‬ ‫כ"א להתעורר ולהשתוקק לשמוע את קול‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫וע"י שיכין עצמו מעתה‪ ,‬יוכל להיות אז‬ ‫קרוב אל השי"ת‪ .‬שאם לא כן האיך נוכל‬ ‫לגשת אל השי"ת מזוהמים בהתגשמות‬ ‫העוה"ז‪ ,‬ורק ע"י שיהיה לנו הייליגע‬ ‫מחשבות‪ ,‬מיט הייליגע דיבורים‪ ,‬נוכל לקבל‬ ‫א הייליגע צורה‪ ,‬ויוכל השי"ת להתקרב‬ ‫אלינו‪ .‬ועדיין אין מאוחר להתקרב אל‬ ‫השי"ת כדברי הרה"ק הרר"א הנ"ל‪ ,‬וע"י‬ ‫שנעורר עצמנו נוכל לשוב ולהתקרב אליו‬ ‫ית'‪.‬‬ ‫אי' מהרה"ק הרבי מלובלין זי"ע עה"כ )כח‪ ,‬ו(‬ ‫ברוך אתה בבואך ברוך אתה בצאתך‪ ,‬דהנה‬ ‫כאשר האדם מתקרב אל הקדושה‪ ,‬הוא‬ ‫נעשה שמח מזה‪ .‬משא"כ להיפך כשהוא‬ ‫נופל בגשמיות‪ ,‬הוא נעשה עצב ולבו נשבר‬ ‫בקרבו‪ .‬וזהו ג"כ אחד מתחבולות היצר‪,‬‬ ‫להכניס את האדם לעצבות‪ .‬אבל מקור‬ ‫הקדושה הוא להיות בשמחה‪ ,‬ולא ליפול‬ ‫בעצבות ח"ו גם אם בא ח"ו לידי כשלון‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב ברוך אתה בבואך ברוך‬ ‫אתה בצאתך‪ ,‬שאף כאשר האדם הוא ח"ו‬ ‫במצב של יציאה מהקדושה‪ ,‬ישאר‬ ‫בשמחה‪ ,‬ולא יתפתה מן היצר המבקש‬ ‫להפילו בעצבות‪.‬‬

‫בבית אהרן מבאר הכתוב )כו‪ ,‬ב( ולקחת‬ ‫מראשית כל פרי האדמה‪ ,‬שצריך האדם‬ ‫להגביה ולרומם את הראשית‪ ,‬ולהעלות‬ ‫עצמו מתאוות היצר שלא ישמע עוד מכל‬ ‫השווערע פראבלעמען‪ .‬וע"י שיקבלו‬ ‫ישראל ע"ע קבלות טובות בשמירת‬ ‫העיניים‪ ,‬המחשבה‪ ,‬והאברים‪ ,‬ישפיע‬ ‫עליהם הקב"ה השפעות טובות‪.‬‬

‫ה‬

‫וזה יתכן ביאור הכתוב וה' האמירך היום‬ ‫להיות לו לעם סגולה‪ ,‬ופירש"י שהוא לשון‬ ‫הפרשה והבדלה‪ ,‬והיינו שצריך האדם‬ ‫להפריש עצמו מתאוות עוה"ז ומן היצה"ר‪.‬‬ ‫וגם בענייני מדות יפריש עצמו מדיבור רע‪.‬‬ ‫ואז יתן לו השי"ת הכח להתעלות לקראת‬ ‫הימים הק'‪ .‬וזהו שאמר הכתוב וה' האמירך‪,‬‬ ‫שיפרוש האדם מתאוות עוה"ז ויקבל ע"ע‬ ‫עול מלכותו ית'‪.‬‬

‫עוד יתכן לפרש האמירך לשון אמירה‪ ,‬והיינו‬ ‫שהשי"ת אומר ומבקש מעמו ישראל‬ ‫להתעורר לשוב בתשובה שלימה‪ ,‬שעי"ז‬ ‫נוכל להמתיק כל הדינים‪ ,‬וכל הגזירות‬ ‫הקשות‪ .‬שזהו ע"י שישמור האדם עצמו‬ ‫מלהתלכלך בעבירות‪ .‬כי כאשר האדם‬ ‫מזוהם ח"ו בעבירות אין מי שיכול לעמוד‬ ‫לידו‪ ,‬כאדם אשר הוא מטונף ואין שייך‬ ‫לעמוד לידו‪ .‬אבל הקב"ה חפץ להתקרב‬ ‫לישראל בגודל אהבתו אלינו‪ ,‬וע"כ עלינו‬ ‫לשמור על עצמינו מכל דבר חטא ועון‪.‬‬ ‫וזהו המשך הכתוב כאשר דבר לך ולשמור‬ ‫כל מצוותיו‪ ,‬שרצון השי"ת הוא שנתקרב‬ ‫אליו ית'‪ ,‬ונקבל ע"ע עומ"ש‪ ,‬ע"י שנטהר‬ ‫מחשבותינו בלב נשבר‪ .‬וכדאי' בדגל מחנה‬ ‫אפרים שעל האדם לעשות עצמו כלי ראוי‬ ‫לקבל ברכת ה'‪ .‬וע"כ מורה לנו התורה‬ ‫שכאשר נשמור מצוות השי"ת ונקבל ע"ע‬ ‫עומ"ש‪ ,‬תשרה בנו ברכת השי"ת‪ ,‬ונוכל‬ ‫להנות מההשפעות טובות שמשפיע לנו‬ ‫השי"ת‪ ,‬ולראות בטוב ה'‪.‬‬ ‫וה" האמיר"ך היו"ם להיו"ת ל"ו לע"ם‬ ‫סגול"ה עה"ת כמס' כל"ם ישבע"ו ויתענג"ו‬ ‫מטוב"ך‪ ,‬לרמז שע"י קבלת עומ"ש נזכה‬ ‫להנות מטוב השי"ת ומחסדו אשר גבר‬ ‫עלינו‪ .‬וה" האמיר"ך היו"ם להיו"ת ל"ו לע"ם‬ ‫סגול"ה כמס' ומ"י כעמ"ך ישרא"ל גו"י‬ ‫אח"ד באר"ץ עהוה"א‪ ,‬היינו שעי"ז נזכה‬ ‫לראות בהתגלות כבוד שמים‪ ,‬שכולם יראו‬ ‫גודל אהבת השי"ת לישראל עמו‪ ,‬ע"י‬ ‫שנמסור עצמינו ונהפך טבעינו לצאת מכל‬ ‫תאוות העוה"ז‪ .‬ואז נזכה להגיע לאמירת‬ ‫מז"ש מתוך קדושת האברים‪ ,‬ולזכות עוד‬ ‫בזאת השנה לגאולה שלימה‪ ,‬ובקשתינו‬ ‫שתהא השנה הבאה עלינו שנת גאולה‬ ‫וישועה‪ ,‬בגאולה שלימה בב"א‪.‬‬

‫הדא"ח‬ ‫נדבת ידידינו הדגולים‬ ‫אברכי חבורת‬

‫"תולדות אברהם יצחק "‬ ‫בארה"ב‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫חן חן להם‬

‫אל ידידנו היקרים‪ ,‬אנשי שלומנו האהובים‬ ‫כל אחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫ברוך המקום ברוך הוא‪ ,‬אשר לא הסיר חסדו מאתנו‪ ,‬מאז נוסד ה"תלמוד תורה" ראינו סייעתא דשמיא והצלחה מרובה בכל התחומים‪,‬‬ ‫הצלחתה של ה"תלמוד תורה" אינה מן הדברים אשר צריכים ביאור‪ ,‬כאשר על המלאכה מנצח סגל של מלמדים ומחנכים הדגולים אשר‬ ‫עושים את מלאכתם במסירות נפש עילאה למען חינוך צאצאינו היקרים‪ ,‬ופרי טיפוחם ניכר בעליל‪" ,‬כל רואיהם יכירון כי זרע ברך ה'‬ ‫המה"‪ .‬מחונכים להפליא‪ ,‬הן ברמת הלימודים והן במידותיהם הטובות‪.‬‬ ‫אמנם לצערינו המצב הכלכלי הקשה שפקד את העולם בשנה האחרונה‪ ,‬הביא לכך שטלטלות עזות וקשות איימו על המשך קיומו של‬ ‫התלמוד תורה‪ ,‬וכספינה המטורפת בלב ים כמעט רגע היתה לאבדון ח"ו‪.‬‬ ‫עד אשר בס"ד קמו אברכים חשובים מבני קהילתנו הק' הורים לתלמידים‪ ,‬אשר המשך תפקודו של התלמוד תורה נגע לליבם מאוד‪ ,‬וגילו‬ ‫תושיה בהקמת "קרן המלמדים" בברכתו ועידודו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬אשר כל מטרתם הוא אך ורק שהתלמוד תורה יתפקד‬ ‫כמאז מימי קדם‪ ,‬וקול התורה של לימוד ילדי התשב"ר מבני ירושלים עיה"ק ת"ו המסולאים בפז ימשיך להדהד ולהישמע מכתלי‬ ‫מבצרינו‪ ,‬ויגן בעדנו מכל פגע ומשחית‪" .‬מפי עוללים ויונקים יסדת עוז"‪.‬‬

‫קרן המלמדים הוא בעצם שותפות מלאה בין ההורים למלמדים‪ ,‬כאשר ה"שכר לימוד"‬ ‫משולם לעוסק במלאכת הקודש‪.‬‬ ‫ואכן מאז הוקם "קרן המלמדים" התייצבה מערכת התלמוד תורה וחזרה על דרך המלך‪ ,‬מצב החינוך השתפר פלאים‪ ,‬כאשר יעיד כל‬ ‫המכיר מקרוב‪ .‬גם התאפשר לנו לראות את טוב ורוחב לבם של אנשי בני קהילתנו הק' אשר נחלצו מיד לעזרת התלמוד תורה שימשיך‬ ‫ללמוד ולהתעלות בו ילדי התשב"ר כמימים ימימה‪.‬‬ ‫העלות החודשית של התלמוד תורה עומד היום על סכום של כשלושים אלף דולר‪ ,‬כחצי מזה משולם ע"י ההורים מידי חודש בחדשו‪,‬‬ ‫וחצי האחר נצרכים אנו עדיין לבני קהילתנו הק' ואנשי שלומנו בארה"ק וברחבי תבל אשר קיום התלמוד תורה קרוב לליבם ומבינים את‬ ‫גודל ונחיצות הענין‪.‬‬ ‫ולעת כזאת כאשר השליכו עצמם מנגד כמה אברכים יקרים לבוא ולהציל בשעה קשה וגורלית זו‪ ,‬והופיעו ביוזמתם הברוכה לחזק בדקי‬ ‫הבית ולערוך מגבית הצלה דחופה‬

‫¼‪îò−ññî¼ ¾õò ñ‬‬ ‫באנו בדברים לבקש בתחנונים אל כבוד אנשי שלומינו היקרים‪ ,‬הרי מי כמונו יודע כי הצלחת המוסדות היא עתידה ותפארתה של‬ ‫קהילתינו הקדושה‪ ,‬מי עוד כמונו תלמידי וחסידי מרנן רבותינו נבג"מ יודעים להעריך תורה בטהרה של תינוקות של בית רבן מהו‪ ,‬מי עוד‬ ‫כמונו יודע עד כמה נוגע ללבבו הטהור של מרן רבינו שליט"א הצלחת ה'תלמוד תורה' כאשר היא בבת עינו ממש‪.‬‬ ‫ולא להורי התלמידים בלבד מופנים דברינו אלה‪ ,‬כי לכל אשר נמנה גם הוא על ידידינו ואנשי שלומינו וכל אשר יקר תפארת קהילתינו‬ ‫חשוב בעיניו‪ ,‬כי אם אין גדיים אין תיישים‪ ,‬כך אמרו חכמינו זכרונם לברכה‪ ,‬וכך רואים בחוש את מציאות הדברים בימינו אלה‪ ,‬כי כל בנין‬ ‫העתיד תלוי בהצלחת החינוך בצעירי הצאן‪ ,‬כי מגדיים נעשים תיישים‪.‬‬

‫ובכן יבואו נא אלו הדברים אל תוך לבכם כי איככה נוכל לראות באבדן מולדתינו‪ ,‬הביטו‬ ‫וראו כי אין מנוס מלהחלץ חושים בשעה קשה זו ובכל הכוחות לשמור על הקודש‬ ‫והמקדש‪ ,‬ויראה נא כל אחד להשתתף במגבית הנוכחי למעלה ומעבר להיכולת כי בנפשינו‬ ‫ובנפש צאצאינו הוא‪,‬‬

‫‪¼−¾îíñô î¾ì³ ñêî‬‬

‫ו‬

‫בתרומה הגונה‬

‫ל"קרן המלמדים"‬ ‫הינך מובטח בפרנסה‬ ‫בהרחבה לשנה הבעל"ט‬ ‫עומדים אנו ימים ספורים‬ ‫לפני ראש השנה הבעל"ט‬ ‫הזמן שבו יוקצב לכל אחד‬ ‫מזונותיו‪ ,‬כדאיתא בגמ' ביצה‬ ‫]טז ע"א[ "כל מזונותיו של אדם‬ ‫קצובים לו מראש השנה ועד‬ ‫יום הכפורים" הגמרא מסייגת‬ ‫"חוץ" שיש דברים שאינם‬ ‫קצובים‪ ,‬כלומר שאין להם‬ ‫גבול וכמה שיתן לא יחסר לו‪,‬‬ ‫והן "הוצאת שבתות והוצאת‬ ‫י"ט והוצאת בניו לתלמוד‬ ‫תורה שאם פחת פוחתין לו‬ ‫ואם הוסיף מוסיפין לו"‪ .‬הרי‬ ‫לנו הבטחה מפורשת‬ ‫מהגמרא ש"אם הוסיף‬ ‫מוסיפין לו"‪.‬‬

‫‪äìéä÷ä óã‬‬ ‫יו"ל ע"י מפעל דף הקהילה שע"י קהל "תולדות אברהם יצחק" בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫הרב עמרם פרענקל‬

‫פניני הדף‬

‫מנהג אכילת "שיריים" ממה ששייר צדיק באכילתו‬ ‫הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים‬

‫)חולין קלג ע"א(‬

‫הצנועים מושכין את ידיהם‪ .‬בחילוק לחם הפנים קאמר במס' יומא בטרף בקלפי‬ ‫נשתלחה מארה בלחם הפנים‪ .‬רש"י‪.‬‬

‫)דף לט‪(.‬‬

‫משמת שמעון הצדיק‬

‫המנהג לחטוף שיריים ממה שאכל הצדיק ולאכלו הנהוג בחצרות החסידים‪ ,‬האם צריך להימנע מכך‬ ‫שלא יהיה בכלל "הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים"‪ ,‬או להיפך שדווקא יש כן ענין‬ ‫בחטיפת השיריים‪ ,‬ועוד מה בכלל המקור לאכילת שיריים ממה ששייר הצדיק‪ .‬על כך ועוד במאמר‬ ‫שלפנינו‪.‬‬ ‫מקור לזה ממה שהאוכל חתול משכח את הלימוד‪ ,‬ומידה טובה מרובה‪:‬‬ ‫בספר אור פני יהושע ]בתולדות המחבר רבי יהושע בוקסבוים אב"ד גאלנטא עמ' לה[ "זכור אזכרנו את אשר‬ ‫היה רגיל לספר בעת שחלק שיריים‪ ,‬שהגאון הגדול ר' דוד שיק ז"ל‪ ,‬אב"ד דעיר טאקאי בעמה"ס‬ ‫אמרי דוד על מס' חולין וקידושין ]הוא היה בן אחיו של הגאוה"ק מהר" ם שיק ז"ל‪ ,‬והיה אחד הגאונים הגדולים‬ ‫במדינה אבל לא נמנה בין החסידים[‪ ,‬שבת פעם אצל רבן של ישראל הגאון הקדוש מרן ר' צבי הירש זי"ע‬ ‫מליסקא‪ ,‬וכשהרבי מליסקא חילק שיריים לחסידיו לא נתן להגאון מטאקאי באשר ידע כי הוא לא‬ ‫ניסה באלה‪ ,‬ואחר שהשלים הרה"ק מליסקא לחלק את השיריים שאלו הגאון מטאקאי‪ ,‬איפה נמצא‬ ‫מקור למנהג זה בש"ס ופוסקים‪ ,‬והשיב לו הרב הקדוש כי יש להביא מקור לזה מש"ס ]הוריות יג ע"ב[‬ ‫שהאוכל עכבר וממה שאוכל חתול משכח את הלימוד‪ ,‬כי נשארה רוח טומאה על המאכל‪ ,‬והנה‬ ‫מדה טובה מרובה ממדת פורעניות‪ ,‬והלא הדברים קל וחומר‪ ,‬במי שאוכל ממאכל שאכל ממנו איש‬ ‫שפיו קדוש וטהור‪ ,‬וידיו הנה טהורות‪ ,‬וכך חישב הרב הקדוש כל האיברים שבאדם‪ ,‬בודאי שאפשר‬ ‫להמשיך על עצמו ע"י אכילת השיריים שלו קדושה יתירה ומדות טובות ומזוככות‪ ,‬וכאשר שמע‬ ‫הרב הגאון דברים אלו נתלהב כל כך עד שלקח בידו את הקערה שאכל ממנה הרה"ק מליסקא‪ ,‬ולא‬ ‫היה בה רק שיירי מרק והטביל עשר אצבעותיו וליקקם ואכל כל מה שמצא בה"‪.‬‬ ‫האוכל מזה אפילו מעט עושה בו פעולה גדולה‪:‬‬ ‫בספר בית פנחס ]פר' נח[ כתב "שמעתי בשם הגאון הצדיק מוהר"ש סופר ז"ל ]בעל המכתב סופר[ שסיפר‬ ‫שפעם אחת שאל למרן הקדוש מצאנז זי"ע‪ ,‬שיאמר לו מה טיבו של השיריים שהחסידים משתוקקים‬ ‫להנות מהם‪ ,‬והשיב לו היות כי ידוע שבמאכלים יש הרבה פסולת ואינם נותנים כח להאוכלם‪ ,‬רק‬ ‫עיקר הכח שבא להאדם האוכל הוא רק חלק המעולה והטוב שבמאכל‪ ,‬והוא נקרא ניצוצות‬ ‫הקדושים ]כמש"כ על כל מוצא פי ה' יחיה האדם[ והצדיק האוכל בקדושה ובטהרה מתקן את כל המאכל‬ ‫ונעשה כולו קודש‪ ,‬והאוכל מזה אפילו רק מעט עושה בו פעולה גדולה לכל ענינים לטוב"‪.‬‬ ‫כל מי שאוכל משיריים מאכילת צדיק שולח לו השי"ת מבוקשו הצריך לו‪:‬‬ ‫בספר עמק יהושע אחרון ]עלה לתרופה אות מז[ הנה מה שנוהגים חסידים ואנשי מעשה לאכול שיריים‬ ‫מאכילת הצדיק מצאתי מקורו טהור בספר אוהב ישראל מהרב הגה"ק מאפטא זצלה"ה בפ' משפטים‬ ‫]כג כה[ עה"פ ועבדתם את ד' אלקיכם וברך את לחמך וגו' ע"ד שאחז"ל כל הנוטל פרוטה מאיוב‬ ‫מתברך‪ ,‬היינו כל מיש נטל ממנו איזה דבר כו' הוא ג"כ מתברך וזשה"כ ועבדתם את ד' אלקיכם‬ ‫הבטיחנו השי"ת וית' וברך את לחמך כו' והסירותי מחלה מקרבך היינו שהקב"ה יברך לחמו ומימו‬ ‫של הצדיק העובד את ד'‪ ,‬וכל מי שיאכל ויטעום אצלו כלום ישלח לו השי"ת מבוקשו הצריך לו כגון‬ ‫רפואה למי שצריך לרפואה וכדומה שאר מבוקשים ברוחניות וגשמיות כי"ר אמן"‪.‬‬ ‫המקור מירושלמי לאכילת שיריים‪:‬‬ ‫כתב בספר דברי תורה ]מהדו"ק אות יג[ מהגה"ק רבי חיים אלעזר ממונקאטש זי"ע "ענין השיריים שנהגו‬ ‫החסידים ליקח ממאכל רבם‪ ,‬הנה מצאתי מקורו בירושלמי מועד קטן ]פ"ב ה"ג[ ר' יוחנן בצפרא הוי‬ ‫נחית לכנישתא והוי מלקט פירורים ואכיל‪...‬‬

‫ז‬

‫שה ואפילו מקצת שה ‪ /‬קלב‬ ‫ע"ב‬ ‫ושמעתי שפה פראג בימי‬ ‫מוח" ז הגאון המפורסם מהר "ש‬ ‫זצ"ל בשנה אחת ע"י איזה‬ ‫אתרוגים‬ ‫הביאו‬ ‫מקרה‬ ‫המורכבים בסימנים אלו והורה‬ ‫שלא לברך עליהם אך איזה‬ ‫תקיפי ואלמי ארץ היו רוצים‬ ‫להמרות פיו וצרפו אליהם‬ ‫בחלקלקות שבפיהם הגאון בעל‬ ‫שפתי כהן שהיה בעת ההיא‬ ‫אורח נטה ללון פ"פ ‪ ,‬והורו‬ ‫להתיר לברך עליהם בשעת‬ ‫הדחק ועיקר טעמו היה ע"פ‬ ‫הסוגיא דשה אפי' מקצת שה‪,‬‬ ‫וה "ה גבי אתרוג נמי נימא‬ ‫הכי‪...‬‬ ‫ומתקיפתם הכריחו את חזן‬ ‫הכנסת בב "ה הישנה והחדשה‬ ‫]=אלט ניי שול [ שיתחיל לברך‬ ‫בקול רם‪ ,‬וכשרצה להתחיל‬ ‫עכבוהו מן השמים שנפל‬ ‫האתרוג מיגו ונשבר העוקץ‬ ‫מתוכו ואח"כ באו כתבים‬ ‫מגלילות אלו ממדינת אשכנז‬ ‫ופולין ומעהררין שכל גאוני‬ ‫ארץ הורו ג" כ למעשה שלא‬ ‫לברך עליהם באותו שנה‪.‬‬ ‫והגאון בעל הש" כ נתחרט על‬ ‫הוראה זו קודם מותו צוה לבנו‬ ‫בכתב ידו שיבקש מחילה מאת‬ ‫מוח" ז על ששגג בדבר זה נגדו‬ ‫ובנו הראה כתב ידו למו"ה‬ ‫זקני הגאון זצ "ל ותהיה‬ ‫מנוחתם כבוד ובצל שדי‬ ‫יתלוננו‪.‬‬ ‫שבות יעקב ‪ -‬ח"א סי ' לו‬ ‫הצנועים מושכין את ידיהם ‪/‬‬ ‫קלג ע"א‬ ‫הא דקרי להו בשם צנועין ולא‬ ‫חסידים או כשרים או הגונין‪,‬‬ ‫לפי שהיו מושכין את ידיהם‬ ‫בצניעות ‪ ,‬באופן שאינו ניכר‬ ‫לעיני הרואים שהם אין רצונם‬ ‫לאכלו ‪ ,‬דחיישי לכבוד הלחם‬ ‫הקדוש שלא לזלזל בכבודו‪.‬‬ ‫בן יהודע ‪ -‬יומא לט‪.‬‬

‫סיפורי הדף‬ ‫הרה"ק מוהר"ש מליובאוויטש‬ ‫זי"ע עוד בטרם נעשה רבן של‬ ‫ישראל נסע פעם להרה"ק‬ ‫מוהר"ש מבעלזא זי"ע‪ ,‬התחפש‬ ‫לסוחר כדי שלא יכירוהו בשבת‪,‬‬ ‫בשעת עריכת השולחן בא לבית‬ ‫מרן מהר"ש ועמד בפינה מן הצד‪.‬‬ ‫בית המדרש היה מלא אנשים‬ ‫כשנכנס מרן מבעלזא‪ ,‬והוא כבר‬ ‫היה באותה עת סגי נהור ופינו לו‬ ‫מעבר מן הפתח עד השולחן‪,‬‬ ‫הפעם כשנכנס מרן התעכב‬ ‫בכניסתו ואמר שהוא מריח ריח‬ ‫טוב‪ ,‬אחר פנה אל אותו צד שם‬ ‫עמד הצדיק מוהר"ש הלך והריח‬ ‫בדרכו עד שהגיע אליו אחזו בידו‬ ‫ואמר לו "אברך ממני אין‬ ‫מתחבאים" והוליכו אל מקומו‬ ‫והושיבו על ידו‪.‬‬ ‫היו שם חסידים שחשבו שמרן‬ ‫טעה בגלל ראייתו הלקויה‬ ‫והעירו לו שיהודי זה הוא סוחר‬ ‫השיב מרן "נכון באמת סוחר כי‬ ‫טוב סחרה מכל סחורה" בשבתו‬ ‫על יד שולחנו הטהור בעת שחילק‬ ‫שיריים גחן ולחש לרבי שמואל‬ ‫סוד השיריים מעשה זה סיפר‬ ‫מרן מהר"א להרב גור אריה‬ ‫חתנו של הרה"ק הריי"צ‬ ‫מליובאוויטש כשהגיע הרב גור‬ ‫אריה לחותנו הצדיק סיפר לו‬ ‫שבעת שהגיע זקנו הצדיק‬ ‫מוהר"ש לאביו הצדיק בעל‬ ‫ה"צמח צדק" וסיפר לו מה שהיה‬ ‫אתו בבעלזא שאלו אביו הצדיק‬ ‫"למה באמת רצית להתחבא‬ ‫מבעל רוח הקודש כמוהו "‬

‫***‬ ‫כשהיה פעם הגאון בעל "ייטב‬ ‫לב" אצל מרן מהר"ש מבעלזא‬ ‫זי"ע‪ ,‬נתן לו מרן שיריים חתיכת‬ ‫דג‪ ,‬והיה כמפקפק אם לאכלו‪ ,‬יען‬ ‫כי סבל אז ממחלת הקדחת ר"ל‪,‬‬ ‫אמר לו הרה"ק מהר"ש "אברך‬ ‫אכול כי הדגים שלי הם סגולה‬ ‫נגד חולי הקדחת"‪ ,‬אכל ונתרפא‪.‬‬

‫היצה"ר מסית לחטוף שיריים חלק גדול ושמן‪:‬‬

‫ומה דאשמעינן שליקט ר' יוחנן הפירורים בלבד ולא חלק לחם או מאכל הנשאר מסעודה‪ ,‬יש לומר ע"ד‬ ‫ששמעתי בשם קדוש אחד‪ ,‬שהיה אומר כי שיריים הוא ענין גדול כי על כן לעומת זה היצה"ר מסיתו‬ ‫לחטוף שיריים חלק גדול ובשר שמן כדי לאכול לתאוות נפשו‪ .‬ע"כ דבריו הקדושים דפח"ח‪ .‬ודבריהם‬ ‫צריכים לימוד‪ ,‬והרי מזה יש ללמוד בירושלמי הנזכר דלכך אשמעינן שלקט פירורים ממנו יראו וכן ילמדו‬ ‫ליקח רק פירורים לכוונת המצוה של שיריים ולא חלק שמן ועב של אכילה לשובע נפשו‪ .‬והחכם עיניו‬ ‫בראשו‪ .‬ומה שאמרו חז"ל ]פסחים ג ע"ב[ בלחם הפנים וכו' הגיעני כפול‪ ,‬היינו שזהו ג"כ לחשיבות חלק קטן‬ ‫רק כפול כמו בפירורים כנזכר )זולת כשיש ענין לצדיק שנותן לאחד לאכול מהקערה שלו וכיוצא‪ ,‬בוודאי‬ ‫יאכלנה‪ ,‬וסוד ה' ליראיו("‪.‬‬ ‫בחטיפת שיריים קורעים את הדינים‪:‬‬ ‫בספר ילקוט מהרי"א ]מתורת מהרי"א מזידיטשויב עמ' פ[ כתב בזה"ל "הגה"ק מהרי"א מזידישטוב ז"ע אמר טעם‬ ‫נכון על מה שהחסידים חוטפים שיריים ממאכל רבותיהם‪ ,‬והוא שאמרו בעירובין ]נג ע"ב[ אין משיירין פאה‬ ‫באלפס אבל משיירים פאה בקערה‪ ,‬והנה פאה בגימטריא פ"ו‪ ,‬כמנין אלוקים שהוא מורה על מדת דין‪,‬‬ ‫ולכן חוטפים השיריים וקורעים את הדינים"‪.‬‬ ‫חטיפת השיריים תיקון חטא דור המבול‪:‬‬ ‫ובקובץ שפתי צדיקים ]א עמ' יג[ מביא דברי תורה מהרה"ק ר' יעקב ישראל מטשערקאס זי"ע‪ ,‬ובתוך דבריו‬ ‫כתוב "נאמר ]בראשית ו יג[ כי מלאה הארץ חמס‪ ,‬ותרגם אונקלוס ארי אתמליאת ארעא חטופין‪ ,‬ענין אכילת‬ ‫שיריים מהצדיקים הוא תיקון חטא דור המבול‪ ,‬שכל חטאם היה בגזל‪ ,‬ובחטיפה כתרגום אונקלוס‪ ,‬וזה‬ ‫הוא הענין מה שחוטפים שיריים לתקן בחטיפה את חטא דור המבול"‪.‬‬ ‫מי שיש לו שייכות לשורש נשמתו הניה"ק הוא מוסר נפשו עליה‪:‬‬ ‫בספר זכרון טוב ]עניני מאכלו[ מספר מנהגו של הרה"ק רבי יצחק מנעסכיז זי"ע‪ ,‬וז"ל "ובכל ש"ק היו מכניסים‬ ‫שיריים של מאכל קוגל של מאכלו‪ ,‬לשולחן האורחים‪ ,‬וכמה פעמים כשהיה נותן שיירי הטעימה שלאחר‬ ‫קידוש שחרית להנכנסין והיו חוטפים עד כפול כדרך שאיתא בגמרא‪ ,‬היה אומר דסברת התוספות למה‬ ‫כל דאלים גבר‪ ,‬מחמת שמי שהוא שלו מוסר נפשו עליה וכן באכילת שיריים‪ ,‬מי שיש לו שייכות לשורש‬ ‫נשמתו עם הניצוצין קדישין שבהשיריים המגיעים לחלקו‪ ,‬הוא מוסר נפשו עליה ואע"ג דהוא לא חזי‬ ‫מזליה חזי"‪.‬‬ ‫הטעם שנקרא שיריים אע"פ שהוא הרוב‪:‬‬ ‫בספר אוצר אפרים ]פר' ויקרא עמ' קמט[ "שאלו פעם את הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע‪ ,‬מה טעם שקוראים‬ ‫למאכל שהצדיק מחלק לנאספים‪ ,‬הרי שיריים הם מיעוט הנשאר‪ ,‬ואילו אצל הצדיק הוא להיפך‪ ,‬שאוכל‬ ‫מעט ומחלק את המרובה‪ ,‬א"כ צריך לקרוא שיריים מה שהצדיק אוכל‪ ,‬ענה להם הרבי דבר זה למדנו‬ ‫מקרבנות‪ ,‬שאע"פ שרק הדם והאימורים לגבוה‪ ,‬נתנה תורה שם שיריים לכל הבשר‪ ,‬אף שהוא הרוב‪ ,‬ולכן‬ ‫נקראים שיירי קרבן‪ ,‬ומזה אנו רואים שמה שלגבוה הוא העיקר‪ ,‬והשאר נקרא בשם שיריים"‪.‬‬ ‫כיון שעמדו על שלחן של צדיק כבר נקרא שיריים‪:‬‬ ‫מרן הדברי חיים זי"ע אמר ]הובא בבטאון צאנז גליון שיא[ שמאכלים שעמדו על שולחנו של צדיק‪ ,‬אפילו שלא‬ ‫טעם מהם‪ ,‬כבר נקראים "שיריים"‪ ,‬והביא לזה ראיה מלחם הפנים‪ ,‬דאיתא בקידושין ]נג ע"א[ הצנועים‬ ‫מושכים את ידיהם והגרגרנים חוטפים‪ ,‬ובלחם הפנים הרי שום רבי לא אכל‪ ,‬וזה רק עמד משבת לשבת על‬ ‫השולחן‪ ,‬ועם כל זה חטפו‪.‬‬ ‫כשהיו חוטפין מהקערה בטרם שאכל מי שנותן לידו היה גוער בהם‪:‬‬

‫משיב כהלכה‬ ‫מתשובות רבני קהילתנו שליט"א‬

‫אחד בא לשאול להרב הגאון‬ ‫בראנדסדארפער‬ ‫משה‬ ‫רבי‬ ‫שליט"א רב היכל הוראה‬ ‫ירושלים בענין שרוצה לעשות‬ ‫סוכה בחצר ביתו שלא רחוק‬ ‫ממנו נמצא אשפה כללית‬ ‫)צפרדע( שכל השכנים זורקים‬ ‫שם את האשפה‪ ,‬ומרגישים ריח‬ ‫רע האם יוצאים ידי חובת מצות‬ ‫סוכה בישיבה בסוכה זו‪.‬‬ ‫והשיב הרב שתלוי אם מרגיש‬ ‫ריח רע שהדעת יכולה לסבלו דאז‬ ‫יוצא ידי מצות סוכה אבל ברכה‬ ‫אינו יכול לברך שם כמבואר בל'‬ ‫ברכות‪.‬‬ ‫אולם אם אין יכולים לישב‬ ‫שם מחמת הריח רע אם כן אין‬ ‫הסוכה ראוי לדירה וחסר‬ ‫ב"תשבו כעין תדורו" ולכן אינו‬ ‫יוצא ידי חובתו בסוכה זו‪.‬‬ ‫וחילוק זה מבואר במשנ"ב סי'‬ ‫תר"ל ס"ק ד'‪.‬‬

‫הנהגות קדושות מהגה"ק ה"מנחת אלעזר" זי"ע בענין השיריים מצאנו בספר דרכי חיים ושלום ]אות שצז[‬ ‫"מכל מאכל היה מחלק ונותן שיריים להמסובין ולהבאים ועומדים מסביב להשלחן הטהור וראינו איך‬ ‫היה לו בזה ענינים ודרכים עמוקים להמשיך ולהשפיע שפע רב איש על מחנהו ואיש על דגלו לפי צורך‬ ‫ישועתו‪ .‬והקערה של הרוטב ]אחר שגמר אכילתו במדה ובמשקל ובמספר הכפות ביחודיו[ היה מהדר ומחזר אחר‬ ‫איש מצויין ליתן לו וכשהיו אחרים חוטפין ותוחבין כפותיהם בהקערה בטרם שאכל מי שנותן לידו היה‬ ‫גוער בהם‪ .‬וכן בשארי שיריים היה מקפיד מאוד שלא יחטוף אחד חלק חבירו ואמר כמה פעמים אין אדם‬ ‫נוגע במה שמוכן לחבירו וכי אתה צריך לישועה זו שצריך זה‪ .‬וכשנפל מקצת מן השיריים על השלחן היה‬ ‫מגביה ומקבץ ונתן ליד המקבל חלקו‪ .‬וכשנקרא אחד לשיריים ונשתהה עד שדחק ובא וקירב אליו היה‬ ‫משים ויחד לו מקום לחלק הלז ובנתיים חילק מהקערה לשאר אנשים וכשהתקרב האיש לקח ונתן לו‬ ‫חלקו המיוחד‪ .‬וכמה פעמים כשהיה על שבת קודש אורח מצויין ממדינה אחרת ורבינו נתן לו כוס יין או‬ ‫קערה עם הרוטב וכיו"ב ואמר לו "תזכה בזה עבור כל מדינת וכו'" שיזכו לישועה וכיו"ב"‪.‬‬

‫צדיקים הניחו ידיהם מסביב לקערה וחילקו שיריים‪:‬‬ ‫בדברי תורה ]מהדו"ת אות נז[ לבעל מנחת אלעזר זי"ע כתב "שיחה בפי הצדיקים ז"ל‪ ,‬בעת שלא היו יכולים‬ ‫לאכול מהמאכל מפני חולשתם וכיוצא ורצו ליתן שיריים ממאכלם לתלמידיהם המרובים כי יש לו שורש‬ ‫מפורש בירושלמי מועד קטן כמבואר בדברינו בדברי תורה ]מהדו"ק אות יג[ עיי"ש‪ ,‬אמנם בעת שלא היו‬ ‫יכולים לאכול היו כמה מהם שהניחו ידיהם סביב להקערה ואמרו רק דרך צחות הנה קיי"ל ידים מקדשים‪,‬‬ ‫ונתנו מזה שיריים‪ .‬והנה מצאתי סמך ושורש לזה בירושלמי ביצה ]פ"ה ה"ב[ ר' יוחנן ורשב"ל תרוייהו אמרין‬ ‫אנן לא זכינן לאורייתא אלא בגין דחמינן אצבעותיה דרבי מן גולגיקין דידיה ]פי' אצבעותיה דרבי יצאו מן בית‬ ‫יד שלו[‪ ,‬עכל"ה‪ .‬והרי לך כח האצבעות וידים מקדשים אשר בראייה בעלמא קנו אורייתא ר' יוחנן ורשב"ל‬ ‫בשביל שראו אצבעות ידיו של הצדיק‪ ,‬מכל שכן אם מניח ידו בכוונה על איזה דבר או מאכל שיוכלו‬ ‫התלמידים לזכות בזה לישועה בכל ענין"‪.‬‬

‫ח‬

‫‪ Š‬ראש השנה ביים רעבי'ן ‪‰‬‬ ‫מ׳פארט צום רעבי׳ן ‪ -‬מילים האלו נאמרו וחזרו ונשמעו‬ ‫בסילודן‪ ,‬כבר כמה וכמה דורות‪ ,‬מאז התגלות מאור עינינו‬ ‫מרן הבעש״ט זי״ע‪ ,‬העלי׳ לרגל בזמנינו הוא הנסיעה‬ ‫להצדיק‪ ,‬ע׳׳ז סובב כל החסידות שלא שייך שאיש אשר‬ ‫בשם ׳חסיד׳ יכונה ישב בביתו ולא יעזוב את ׳ביתו׳ הגשמי‬ ‫ויסע מסעות להצדיק שהוא הנשמה הכללית‪ ,‬של משה‬ ‫רבינו שבכל דור ודור‪ ,‬שעל ידם יורדים השפע הרוחני‬ ‫והגשמי‪ ,‬ובהתאסף ראשי עם ביחד עם שבטי ישראל‬ ‫מתרבה הקדושה ומתעלה הצדיק יותר ויותר‪.‬‬ ‫אמר הרה"ק רבי פינחס קאריצער זי"ע "ראש השנה הוא‬ ‫הראש של השנה‪ ,‬בסוד עולם שנה נפש‪ .‬וכיון שהוא ראש‪,‬‬ ‫צריך האדם להיות אצל ראש הדור‪ ,‬לכן המנהג לנסוע אל‬ ‫רבו בראש השנה"‪.‬‬ ‫וכן איתא בתורת אבות דפעם אחת לפני ראש השנה שלחו‬ ‫קבוצה מחסידיו של הרה"ק רבי מרדכי מלכוביץ זי"ע למסור‬ ‫לו כי קשה להם הפעם לנסוע אליו לראש השנה‪ .‬אמר‬ ‫הרה"ק לשליח "דרוש נא בשלומם‪ ,‬ואמור להם‪ ,‬זיי זאלין זיך‬ ‫מיישב זיין‪ ,‬הרי הולך לקראתינו אזא ראש השנה‪ ,‬בהאיך‬ ‫אנפין יקומון קמי מלכא"‪ ..‬כשמעם זאת עמדו החסידים‬ ‫ונסעו כולם לרבי‪ ,‬אחד מהם לא נשאר‪.‬‬ ‫כפי המסופר וידוע לכל‪ ,‬איך היה נראה הנסיעות של‬ ‫חסידים לרבם שהיו כרוכות במסירות נפש ומתוך סכנת‬ ‫נפשות ממש ועלו להם בדמים תרתי משמע‪ .‬ועוד הרבה‬ ‫לפני נסיעתם באיזה הכנה דרבה הכינו עצמם‪ ,‬החשבון‬ ‫הנפש והרהורי תשובה‪ ,‬כדי שיהיו כלי קיבול לקבל‬ ‫השפעת הצדיק‪ ,‬וכמו שלכל מצוה בעי לעשות הכנה‪,‬‬ ‫כמו״כ הנסיעה מצוה היא ולהכנה היא צריכה ובלעדיו‬ ‫איזו פנים יש לו‪ .‬וכל חסיד ידע שהנסיעות הם מקור‬ ‫חיותו ונשימתו ורק על ידה אפשר להגיע לתכליתו‬ ‫הנרצה ולצאת מגלות נפשו ולהגיע לפדות נשמתו‪ ,‬להגיע‬ ‫לקצה המטה להקרא בשם חסיד‪ .‬הרי כל חייו זהו‬ ‫תשוקתו ועליו יש הגעגועים להגיע להזמן הזה להרגיש‬ ‫נועם מתיקות גן עדן בעוה״ז‪ ,‬ועם כל הקושי והיגיעה‬ ‫שעלה לו‪ ,‬הוא יודע שזהו מטרתו‪ ,‬וכבר בדרך הנסיעה‪,‬‬ ‫מתחיל כבר תיקונו ועלייתו‪.‬‬ ‫וכך מסופר שאצל חסידי הס"ק האהבת ישראל זי"ע לא‬ ‫היה ענין כזה "אין לי הוצאות לנסוע לראש השנה" כי לא‬ ‫היה קיים אצלם בכלל אפשרות כזאת לא לנסוע‪ .‬פעם דנו‬ ‫החסידים ביניהם כיצד להבריח את הגבול כדי להגיע‬ ‫לגרוסוורדיין לראש השנה איך לעשות כל מיני 'שטיקלעך'‬ ‫כדי לא להיתפס ע"י שומרי הגבול‪ ,‬ניגש אליהם אחד‬ ‫החסידים שהיה תמים ודבוק מאוד בזקיה"ק ואמר להם‪:‬‬ ‫איני מבין מה דנים כאן‪ ,‬נגשים אל השומרים ואומרים להם‬ ‫אז מדארף פארן צום רעבין לראש השנה‪ ..‬כה פשוט היה‬ ‫לו שאפילו גוי מבין שצריכים להיות בר"ה אצל הרבי‪.‬‬

‫ובבואו למחוז חפצו להיכל הצדיק‪ ,‬אז חיל ורעדה יאחזנו‬ ‫שהרי אדמת קודש הוא‪ ,‬שרק להימצא שם כבר מקבל‬ ‫השפעת הצדיק‪ ,‬ובחשבון הנפש חושב באיזה פנים אקדים‬ ‫פני מלכי‪ ,‬שהרי רק בנתינת ידי לשלום עליכם כבר הצדיק‬ ‫יודע מצבי‪ ,‬ובאמת זה מה שרוצה כאו״א שאדרבה הצדיק‬ ‫יכיר מרת נפשו ונשמתו‪ ,‬דכשם שבא לראות כך בא‬ ‫ליראות‪ .‬ומתפלל ומבקש שהצדיק יצליח להדריך‬ ‫ולהוציאו ממיצר להרחבה ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫וכשמגיע תורו להכנס לקודש פנימה ‪ -‬קודש הקדשים של‬ ‫היום‪ .‬נכנס הוא בהכנעה ובביטול הדעת מוחלטת ומתוך‬ ‫אמונת צדיקים שהצדיק ביכלתו להושיעו‪ ,‬שבלעדיו א״א‬ ‫להצדיק להושיעו‪ ,‬ואינו מסתיר את מעשיו הצריכים תיקון‪,‬‬ ‫ואדרבה מגלה להצדיק מעלליו וחסרונותיו‪ .‬ומגיש‬ ‫הקוויטעל עם פדיון נפשו כדי שע״י יוכל הצדיק להשפיע‬ ‫ולברך ולקשר עצמו אליו‪ .‬ומתחנן שהצדיק יתפלל עבורו‬ ‫שהקב״ה מתאווה לתפילתן‪ ,‬ומבקש ברכת הצדיק‬ ‫שהקב״ה מסר את מקור הברכות לצדיקים‪ ,‬וכבר בקריאת‬ ‫הקוויטעל כבר ידוע לצדיק שורש נשמתו ומבוקשו הרוחני‬ ‫והגשמי ושאר הצטרכותיו‪ .‬והצדיק מברכו ומאמין הוא‬ ‫בבירור בברכת הצדיק‪ ,‬שהרי אינו דבר של מה בכך‪ ,‬כל‬ ‫מילה ומילה היוצאת מפיו הק׳ חשוב ומחושב הוא אצלו‪.‬‬

‫ובהתקרב זמן התפילה‪ ,‬כבר קודם ביאת הצדיק להיכלו‪,‬‬ ‫נמצא הוא כבר בהכנה דרבה ומחכה להופעתו‪ ,‬ורק לעמוד‬ ‫בד׳ אמותיו סגולה הוא לקבלת תפילותיו‪ ,‬ואעכו״כ שע״י‬ ‫תפילת הצדיק עולין תפילות ישראל ולכן עומד הוא ומבקש‬ ‫שתפילתו תפילת העני יעטוף עם תפילת הצדיק ויעלה על‬ ‫ידו‪ ,‬וכל התפילות שהתפלל החסיד כל השנה שהיו בלי‬ ‫דחו״ר עכשיו הם עולים ויהא עבורו למליץ‪ .‬הרי הש״ץ‬ ‫האמיתי הלא הוא הרבי והחזן אינו רק טפל להצדיק‪ .‬וכל‬ ‫העבודת היום נעשית ע״י הצדיק שאפילו עבודת הכהנים‬ ‫בזמן שביהמ״ק היה קיים היו נעלים ע״י ראשי הדור‪ ,‬ומאמין‬ ‫שרצון יראיו יעשה‪ .‬והרי ענין התקשרות לצדיקים הוא‬ ‫להתקשר עמהם בתפלתם לכלול תפלתינו עם תפלות‬ ‫הצדיק הדור והצדיק מקשר לאליהו זל״ט‪.‬‬ ‫וכן איתא במאור ושמש והנה האנשים המבקשים את ה'‬ ‫ומסתופפים בצל הצדיקים להורות להם דרכי ה' ודרכי‬ ‫התשובה הנכונה‪ ,‬ואף כי שאור שבעיסה מעכב‪ ,‬מ"מ כוונתם‬ ‫לטובה‪ ,‬וכל אות נפשם לשוב בתשובה שלימה לעבוד ה'‪,‬‬ ‫לאנשים האלה הגם שלא זכו מעשיהם מכל וכל‪ ,‬הכתוב‬ ‫מבשרם שירחמוהו מן השמים"‬ ‫ובעת עריכת שולחנו הטהור ‪ -‬זה השולחן אשר לפני ה׳ הרי‬ ‫הוא הולך להנות מזיו השכינה‪ - ,‬כהנים אוכלים ובעלים‬ ‫מתכפרים‪ ,‬עומד הוא ברתת וביראת הכבוד כאילו כהן עומד‬ ‫ומקריב קרבנו והלויים בשירם ובזמרם‪ ,‬עכשיו הוא השעת‬ ‫הכושר לעלות מעלה ולהתעורר בנגינה היוצאת מעומק‬ ‫ליבו‪ ,‬אפי׳ לב אבן נמס ונשפך הוא כמים‪ ,‬מי בניגוני דביקות‬ ‫ומי בניגוני געגועים ומי ברקידה‪ ,‬מוציא את תשוקת נפשו‬ ‫ונשמתו ומרגיש שיורדת ממנו קליפתו המעכבו להתקרב‬ ‫לאבינו שבשמים‪ ,‬ומתחנן שהלוואי ההרגשה העילאית שיש‬ ‫לו עכשיו תמיד ישאר אצלו‪.‬‬ ‫הלא הצדיק אומר דא״ח‪ ,‬שהוא מה שהקב״ה מזמין לצדיק‬ ‫לדבר כפי נשמת הנמצאים‪ ,‬אז מצמצם הצדיק את מדרגתו‬ ‫לרדת אל העם ומוציא דיבורו בקדושה וטהרה‪ ,‬בבחינת‬ ‫שכינה מדברת מתוך גרונו‪ ,‬שבאמירתו לבד מזכך את‬ ‫נשמת השומעין את דברו‪ .‬משתוקק הוא בכל כחו ומנסה‬ ‫לשמוע מילה במילה או אפי׳ לשמוע בלי להבין די לו‪.‬‬ ‫רצונו של חסיד צריך רק לראות את מלכינו ה״ה לראות את‬ ‫צורת הצדיק ‪ -‬אנפי שכינתא שע״י ראית צורת הצדיק וע״י‬ ‫ראיית הצדיק עליו מקבל השפעת קדושה ותיקון והוא כאבן‬ ‫השואבת את נגעי לבו‪ .‬ואם הוא זוכה לקבל משיירי הקרבן ‪-‬‬ ‫שיריים מאכילת הצדיק מה רב טובו שע״י טעימתו ואכילתו‬ ‫מכניס לתוך תוכו גופו העכור והמגושם קדושה‪ ,‬וגם סגולתו‬ ‫לזכות להשיג מבוקשו הצריך לו כגון רפואה למי שצריך‬ ‫לרפואה וכדו׳ שאר מבוקשים בגשמיות וברוחניות‪ .‬ומה‬ ‫ביאתו בתשובה כך חזרתו משולחן הטהור של הצדיק‬ ‫בתשובה כמו החוזר משולחן המזבח אחר הקרבת קרבנו‬ ‫כאיש אחר‪.‬‬ ‫ובהגיע עת פרידתו הגשמית מהצדיק זמן נעילה היא אצלו‪,‬‬ ‫הרי רצונו ומאוויו הוא להשאר שם תמיד אם היה שייך‪,‬‬ ‫אבל חי הוא עדיין בחיי עוה״ז וצריך הוא לרדת ממקום‬ ‫הגבוהה שהיתה ולהמשיך את חיי היום יום לחזור לביתו‬ ‫הגשמי ולעזוב את ביתו הרוחני כדי להשפיע שם ולהמשיך‬ ‫שמה את ההשפעות אשר קיבל ומילא א״ע כשהי׳ בגן עדן‬ ‫התחתון‪ .‬מקבל הוא את ברכת פרידה מרבו מתוך תפילה‬ ‫ובקשה שבקרוב יגיע מועדים אחרים הבאים לקראתינו‬ ‫שאז יסע עוד הפעם לרבו ואז כבר יהי׳ לו פנים אחרות‬ ‫אחרי הנסיעה הנוכחית והוא כבר יהי׳ במדריגה עילאית‬ ‫יותר במעלת התורה וחסידות‪.‬‬ ‫אפילו אם בעת נסיעתו ובעת שהייתו אצל רבו הוא היה כעץ‬ ‫יבש‪ ,‬כלומר מבלי להרגיש שום הרגשת התרוממות‪ ,‬הוא‬ ‫אינו נופל ח״ו בעצבות ומ״ש‪ ,‬שאין לו מקום בכלל אצל‬ ‫יהודי ובפרט אצל חסיד‪ ,‬מתחזק א״ע שהלא עשה מה שהי׳‬ ‫מוטל עליו לעשות‪ .‬ומי יודע איזה פנים הי׳ לו ואיך הי׳ נראה‬ ‫בלי נסיעתו לצדיק‪ ,‬ודי באמירה הידועה מצדיקים שמי‬ ‫שנוסע לצדיק מובטח לו שלאחר מאה ועשרים שנה יוכל‬ ‫להיות בהיכל הצדיק‪ .‬אז מה טוב ומה נעים לו אשרי חלקו‬ ‫בעוה״ז ואשרי חלקו בעוה״ב‪ .‬אשרינו שאנו יהודים ומה‬ ‫נעים שאנו חסידים‪.‬‬

‫ט‬

‫‪ Š‬נסיעה לצדיק לראש השנה ‪‰‬‬ ‫‪éë ,íìåòá ì"æ è"ùòáä íñøô ïéðòä äæå‬‬ ‫‪ìà ÷áãúäì àåä 'ä úåãáòì ø÷éòä åðéðîæá‬‬ ‫‪÷éãöäî åîöò úà ãéøôîù éî ìëå ,íé÷éãöä‬‬ ‫‪ù÷áì ÷éãöì òåñðì éì äî åááìá øîåàå‬‬ ‫‪øñåîá íéùåã÷ íéøôñ äîë àìä ,åéôî äøåú‬‬ ‫‪úàøéå äøåúá íäéöôç ìëì íéùåøã ìëùä‬‬ ‫‪éðô úééàø éë íåìë äæ ïéà úîàá ìáà ,íéîù‬‬ ‫‪úåòø úåãéîä ìë åðîî ìèáî àåä ÷éãöä‬‬ ‫‪úåòø úååàúä ìëå úåáöòäå úåìöòä åðééäã‬‬ ‫‪."íéîëç ÷åáéã é"ò íéìùé åðåøñç ìëå ,ì"ø‬‬ ‫)‪(íëá ùé ïô ä"ã íéáöð ,äîìù úøàôú‬‬

‫‪åéäå íéé÷ ùã÷îä úéáù ïîæá äéä äæå..‬‬ ‫‪ùã÷îä úéáá íéìâøá äðéëùä éðô ïéìá÷î‬‬ ‫‪,ìâøá åáø éðô úìá÷ì ë"ë ïéëéøö åéä àìå‬‬ ‫‪äðä ,ùã÷îä úéá ïéàù äæä ïîæá ë"àùî‬‬ ‫‪éàù ïåéë íéìâøá íâ áøä éðô ìá÷ì ïéëéøö‬‬ ‫‪úéáá ùîî àúðéëùã éôðà ìá÷ì øùôà‬‬ ‫‪ãáòîì øùôàã äî ìë ô"ëò ,ùã÷îä‬‬ ‫‪,÷éãöä áøä éðô ìá÷ì åðééäã ,ïðéãáò‬‬ ‫‪."àúðéëùã éåôðà íä íé÷éãöã‬‬ ‫)‪åúîã÷äá íù áúë ãåòå .'æ úåà 'â ç"ø øîàî ,øëùùé éðá‬‬ ‫‪éë ,ìâøá åáø éðô ìéá÷äì íãà áééç ì"æçà :÷"ìæå åøôñì‬‬ ‫‪ïéà ,ïîæä úùåã÷á ùãå÷ä ïî úòôùðä äðåéìòä äùåã÷ä‬‬ ‫‪íéãçàì åéäå åáø éðô åúìá÷äáå ,ãéîìúì äîåã áøä êøò‬‬ ‫‪ãçà øùáì åéäå ìá÷îå òéôùî åéçà ìà ùéà íäéðô‬‬ ‫‪(÷"ìëò .øðî øð ÷éìãîë‬‬

‫"‪øúåéá äìéôúä ìá÷úúù äàìôð äìåâñ‬‬ ‫‪."÷éãö ùéàì êåîñ åãîåòá‬‬ ‫)‪òåãî íù øàáîä ,æ"ðù 'îò á"ç øôåñ í"úç úåùøã‬‬ ‫‪åáùåî íå÷îì úåëéîñá äðùä ùàøá äúìéôúá äðç äãîò‬‬ ‫‪.(ù"ééò ïäëä éìò ìù‬‬

‫‪ìòá ïøî ñðëð äðùä ùàø éðôì úçà íòô‬‬ ‫‪úéáì åãáì íåéä òöîàá ò"éæ íééç úøåúä‬‬ ‫‪ãçàå ,åîöòì øáéãå åëåúá êìäúä ,åùøãî‬‬ ‫‪:øîàå ,ãåàî äëåá åúåà òîùå íù øúúñä‬‬ ‫"‪ãéúò øùà äøòùä èåç åúåàì äùòà äî‬‬ ‫‪ùéàä úà äàø ë"çà ."íåðäéâá óøùéäì‬‬ ‫‪åéùðàå ÷éãöä éë ,åúðååë åì øàéáå ,øúúñîä‬‬ ‫‪,íéãé úðéçáá íäù ùéå ,äîéìù äîå÷ äîä‬‬ ‫‪åôøùé àìù éúìòôå ,á"åéëå íééìâø úðéçááå‬‬ ‫‪íäù ãåàî íé÷åçø ùéå ,íåðäéâá íúåà‬‬ ‫‪àì íúæéæâá øùà àãéøâ úåøòù úðéçáá‬‬ ‫‪úà '÷ä åðéáø íééñå .áàë íåù íéùéâøî‬‬ ‫‪èòåå'î æà è'ìòåôéâ áàä êéà ,'ä êåøá :åéøáã‬‬ ‫‪.íåðäéâ ïéà ïéðòøá èùéð êéåà øäàä òðééî‬‬ ‫)‪(ì"öæ øòîéðàìñ ì'èåî 'ø ÷"äøä íùá ,äéúù ïáà‬‬

‫הודעה חשובה לאנ"ש‬ ‫‪ïúéðù è"ìòáä íéàøåðä íéîéä úàø÷ì‬‬ ‫‪íéàáä øåáéöä úçååøì äðéì éëøã øãñì‬‬ ‫‪ùãå÷ä ìöá óôåúñäì‬‬

‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫לימים הנוראים‬ ‫בירושלים‬ ‫‪ãò úåðôì ïúéð úåèéî ïéîæäì íéöåøä‬‬ ‫‪ö"äçà ìåìà å"ë éùéìù íåé‬‬ ‫‪ìöà‬‬ ‫‪‡"ËÈÏ˘ ¯ˆÈÙ˘ χÂÈ ¯"¯‰‬‬ ‫מס' ‪057-31-18532‬‬

‫‪ Š‬ימי הרחמים והסליחות ‪‰‬‬

‫‪ Š‬משל ונמשל ‪‰‬‬

‫ערו ישינים ממשנתכם‬ ‫אנו עומדים כעת לפני סליחות‪ ,‬השבוע יחול‬ ‫ראש השנה‪ ,‬בראש השנה כל באי עולם‬ ‫עוברים כבני מרון ונסקרים לפניו ית'‪,‬‬ ‫כשמגיע זמן נעלה זה כל אחד לפי ערכו יש‬ ‫לו הרהורי תשובה‪ ,‬ורוצה להתקרב אל‬ ‫הבורא ב"ה‪ .‬והאמת הוא שכל השנה‬ ‫צריכים לחיות בהרהורי תשובה‪ ,‬וכמאמר‬ ‫רז"ל )ר"ה טז‪ (.‬אדם נידון בכל יום‪ ,‬אבל‬ ‫היות שבכל ימות השנה הרבה בני אדם‬ ‫טרודים במעשיהם ושוכחים מהקב"ה‪ ,‬לכן‬ ‫ייחד הקב"ה זמנים מיוחדים אלו לעורר את‬ ‫כולם בתשובה שמגיע יום המשפט והדין‪,‬‬ ‫בכדי שיהיו מוכנים ומזומנים ליום הזה‪ ,‬ויזכו‬ ‫לקבל את השפעות הטובות שהקב"ה‬ ‫משפיע לנו תמיד‪ ,‬ולך ה' הצדקה‪.‬‬

‫זמני ההכנה לראש השנה מתחילים כבר‬ ‫בחודש תמוז‪ ,‬וכמאמר הצדיקים שתמוז‬ ‫נוטריקין ז'מני ת'שובה מ'משמשים ו'באים‪,‬‬ ‫ואחרי זה מגיע חודש אב הקרוב לאלול שגם‬ ‫הוא חודש התשובה‪ ,‬וכדאיתא מהרה"ק‬ ‫המגיד מקאזניץ זי"ע על מה שאחז"ל‬ ‫)ברכות כא‪ (.‬שטוב ללכת אחורי ארי ולא‬ ‫אחורי אשה‪ ,‬דהיינו שטוב להתחיל בתשובה‬ ‫בחודש אב שהוא מזל אריה ולא להמתין עד‬ ‫חודש אלול שהוא מזל אשה‪ .‬ואחרי זה מגיע‬ ‫חודש אלול‪ ,‬חודש המיוחד לתשובה‪ ,‬לשוב‬ ‫אל ה' וירחמהו כי ירבה לסלוח‪.‬‬ ‫זמנים האלו נתן לנו הקב"ה מחמת רוב‬ ‫רחמנותו ית' עלינו‪ ,‬להזכיר לנו שנדע‬ ‫שמגיע יום הדין והמשפט‪ ,‬ונוכל להתכונן‬ ‫ליום גדול זה כראוי‪ ,‬כי הנה לאומות העולם‬ ‫לא גילה רז זה שיש יום הדין בעולם‪ ,‬משום‬ ‫שלא חפץ הקב"ה להשפיע מרוב טובו‬ ‫לזרים‪ ,‬ולכן אינו נותן להם שיתכוננו ליום‬ ‫זה ומטריד אותם בהבליהם במיוחד‬ ‫בחדשים אלו‪ ,‬אבל לנו בני ישראל עמו‬ ‫הקב"ה נותן צדקה‪ ,‬ורוצה להשפיע לנן‬ ‫מטובו השפעות טובות מרובות! 'ולכו נתן‬ ‫לנו זמנים מיוחדים אלו לתשובה ולהכנה‪,‬‬ ‫ואכן לכך צריכים אנו להזדרז ולא לבזבז את‬ ‫הזמנים הקדושים חאלו לריק‪ ,‬אדרבא‬ ‫נתכונן כראוי ליום המשפט‪ ,‬שיוסתם פי‬ ‫השטן‪ ,‬בהגיענו ליום הגדול בלב נקי ורמ"ח‬ ‫אברים ושס"ה גידין מזוככים‪.‬‬

‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫אתם נצבים‪ .‬בילקוט אמר להם משה‬ ‫מבקשים אתם לעמוד בעולם עסקו בתורה‬ ‫מה כתיב למעלה ושמרתם את דברי‬

‫לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך‬

‫הברית ואחריו אתם נצבים עכ"ל‪ .‬דהנה‬ ‫הפרשה הזאת אנו קוראים תמיד לפני ראש‬ ‫השנה כי רומזת לכל ישראל‪ ,‬אתם נצבים‪,‬‬ ‫מזומנים ועומדים‪ .‬לפני ה' אלהיכם‪ ,‬למגדול‬ ‫ועד קטן‪ .‬כי צריך להכין את עצמו כל אדם‬ ‫מישראל לפני יום הדין הגדול והנורא‪ .‬וכמו‬ ‫שנהגו לעמוד באשמורת לומר סליחות‬ ‫שבוע שלפני ראש השנה‪ ,‬דהיינו אם חל‬ ‫ר"ה יום ה' די לעמוד ביום א' שלפניו‪ ,‬ואם‬ ‫חל ביום ג' אז מקדימין לעמוד ביום א'‬ ‫משבוע העבר‪:‬‬

‫והנה המג"א )סימן תקפ"א סק"ג( הכריח את‬ ‫עצמו למצוא טעם‪ ,‬וכתב דצריך להיות ד'‬ ‫ימים לפני ר"ה כדי שיהיו עשרת ימי צום‬ ‫עי"ש‪ ,‬ויש לומר גם כן טעם‪ ,‬כי בכ"ה באלול‬ ‫נברא העולם‪ ,‬כי בתשרי נברא אדם‬ ‫הראשון ויצא בדימוס‪ ,‬ואמר לו הקב"ה הרי‬ ‫סימן לבניך וכו' כדאיתא במדרשים‪ ,‬והגם‬ ‫שאנו אומרים בר"ה היום הרת עולם‪ ,‬וכתב‬ ‫האר"י ז"ל כי הרת‪ ,‬הוא מלשון הריון‪ .‬ואם‬ ‫כן אפשר דמשמע כי בריאת עולם היתה‬ ‫במחשבה נעלמת‪ ...‬מכל מקום האמת‬ ‫כפשוטו‪ ,‬כי בתשרי נברא העולם וכדברי‬ ‫המדרשים הנ"ל‪ .‬רק שבחינת המלכות היתה‬ ‫במחשבה נעלמת‪ .‬ולא היתה ניכרת אדנותו‬ ‫ומלכותו עד שיצאו ישראל ממצרים בניסן‬ ‫והוא ראש השנה למלכים )ר"ה ב‪ ,(.‬דהיינו‬ ‫רגל שבו על ידו נתגלה כי ה' לבדו מלך על‬ ‫כל הארץ‪ ,‬אבל הענין האמת‪ ,‬כי העולם‬ ‫נברא בתשרי והתחלתו בכ"ה באלול‪ ,‬ולכן‬ ‫תקנו חז"ל לעמוד באשמורת לומר סליחות‪,‬‬ ‫כדי לקדש ימי הבריאה עד יום הששי שהוא‬ ‫יום המקודש בריאת אדם ר"ה כי כל דבר‬ ‫מתעורר בזמנו‪.‬‬ ‫והנה בני ישראל למטה מתענין ומתריעין‬ ‫למטה בקול שופר ומקבלים עליהם עול‬ ‫מלכות שמים בתשובה ובמעשים טובים עד‬ ‫אשר מתעוררים חסדי הש"י להוציא כאור‬ ‫צדקם ומראה זכותם לפני מלאכי מרום‬ ‫ומצדיקם במשפט‪ ,‬דהיינו עד שכולם מודים‬ ‫כי הוא אלהינו ואנחנו ישראל עמו וכן נכון‬ ‫להיות לעולם ומסכימים על כל הטובות‬ ‫גאולות וישועות והכל בא לנו מחמת‬ ‫אמונתינו‪ ,‬כי על רחמיו המרובים אנו‬ ‫ומתכבסים‬ ‫הגדול‬ ‫ובחסדו‬ ‫בטוחים‬ ‫ומסתפרים לכבוד יום הדין וגילו ברעדה‬ ‫ובהתעוררות תשובה בשמחה‪.‬‬

‫עבודת ישראל ‪ -‬נצבים‬

‫כדלים וכרשים דפקנו דלתיך‬ ‫לכאורה‪ ,‬אם אנו דופקים על דלתו של הקב"ה כדלים‬ ‫וכרשים‪ ,‬לא נוכל להענות במדה גדושה‪ .‬אבל המגיד‬ ‫מדובנא זצ"ל השמיענו שאדרבא‪ ,‬אם דפקנו דלתיו‬ ‫כדלים וכרשים‪ ,‬יש לנו סיכוי להענות במדה גדושה‪.‬‬ ‫ומדוע?‬ ‫הדבר יובן – במשל‪.‬‬ ‫מעשה בעשיר אחד‪ ,‬שחיפש חתן מושלם לבתו‬ ‫היחידה‪ .‬הציעו לו את בחיר תלמידי הישיבות‪ ,‬ברוך‬ ‫כשרונות וכליל המעלות‪ .‬רק חסרון אחד בו‪ :‬אביו‬ ‫עני ואביון‪.‬‬ ‫חייך העשיר ואמר‪" :‬מום עובר הוא זה‪ ,‬חסרון זה –‬ ‫אני אמלאהו!"‬ ‫נועד עם אבי הבן ואמר לו‪" :‬כל מחסורו של בנך‬ ‫עלי‪ ,‬הדירה והרהיטים‪ ,‬המזונות והכלכלה‪ ,‬החתונה‬ ‫והוצאותיה ‪ -‬הכל עלי ואל צוארי‪ .‬אין עליך אלא‬ ‫לבוא עם החתן‪ ,‬לבוש לקראת החתונה!"‬ ‫שמח האב ותפר לו ולבנו בגדים‪ ,‬וליום המיועד‬ ‫הגיעו לעירה של הכלה‪ ,‬שם כבר הוזמנו עבורם‬ ‫חדרים באכסניה – הכל‪ ,‬כמובטח‪ ,‬על חשבון‬ ‫המחותן‪.‬‬ ‫בלילה שלפני החתונה חדרו גנבים לאכסניה‪ ,‬וגנבו‬ ‫את כל אשר בחדרם‪ .‬כסף לא מצאו שם‪ ,‬גם לא‬ ‫חפצים‪ .‬מה גנבו? את בגדי החתונה‪.‬‬ ‫קמו החתן ואביו‪ ,‬והנה שוד ושבר‪ ,‬בגדיהם נעלמו‪.‬‬ ‫בעל האכסניה הגיע לקול זעקותיהם‪ ,‬הדבר נודע‬ ‫למחותן – ובתוך שעה קלה הגיעו חבילות בגדים מן‬ ‫המובחר‪ ,‬חליפות ומעילים‪ ,‬חייטים ותופרים‪ ,‬וכעבור‬ ‫שעה היו השניים לבושים במלבושי כבוד ויקר‬ ‫לתפארת‪.‬‬ ‫החתונה נערכה ברוב פאר והדר‪ ,‬אך במהלך‬ ‫המשתה ראה העשיר את פני החתן‪ ,‬והנם זועפים‪.‬‬ ‫"מה לך‪ ,‬חתני‪ ",‬שאל‪" ,‬למה נפלו פניך?"‬ ‫"לא אוכל לשכוח"‪ ,‬ענה החתן‪ ,‬את דבר הגנבה‪ .‬את‬ ‫הבגדים שנלקחו…"‬ ‫השתאה החותן‪ ,‬וקרא‪" :‬אבל הן לבוש אתה‬ ‫לתפארת‪ ,‬הרי דאגתי לבגדים!"‬

‫‪ Z‬לוח דף הקהילה ‪Z‬‬

‫מסכת חולין‬

‫לפרשת ראש השנה הבעל"ט‬

‫יום בשבוע‬ ‫יום בחודש‬ ‫דף‬

‫ראשון‬ ‫כ"ד אלול‬

‫שני‬ ‫כ"ה אלול‬

‫שלישי‬ ‫כ"ו אלול‬

‫רביעי‬ ‫כ"ז אלול‬

‫חמישי‬ ‫כ"ח אלול‬

‫שישי ‪ /‬שב"ק‬ ‫כ"ט אלול‪ /‬א' תשרי‬

‫קלד‬

‫קלה‬

‫קלו‬

‫קלז‬

‫קלח‬

‫חזרה‬

‫מדור דף הקהילה בחסות כולל ערב "נעימות חיים" לימוד ה'דף הקהילה' בביהמ"ד‬ ‫ע"ש הרה"ח ר' חיים אלכסנד זיסקינד בלומנפרוכט‬

‫זצ"ל‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה י‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫"אין זה אותו דבר"‪ ,‬השיב החתן‪" .‬אני נזכר כמה טרחות‬ ‫טרחנו עבור בגדינו‪ ,‬וכמה יגיעות יגענו‪ .‬איך התלבטנו‬ ‫בבחירת הבד‪ ,‬איך עמדנו על המקח‪ .‬כמה מדידות מדדנו‪,‬‬ ‫כמה תיקונים בוצעו‪ .‬חביבים היו לי הבגדים!"‬ ‫חייך החותן ואמר‪" :‬לדעתי‪ ,‬חייבים אתם להכיר טובה לאותו‬ ‫גנב!"‬

‫‪íšð®î...‬‬

‫"להכיר לו טובה?" תמה החתן‪.‬‬

‫‪íþïèí ¼îþ ³ê ö−þ−ë¼ô‬‬ ‫לרגל הימים הנוראים הבאים‬ ‫עלינו לטובה כבשנה שעברה‬ ‫הננו מתכוננים לצאת‬

‫במגבית ימים‬ ‫נוראים‬ ‫‪åðéúìéä÷ éðáî úåçôùî äîëì‬‬ ‫‪äù÷ úéôñë ä÷åöîá íéàöîðä‬‬

‫ובקשתינו הוא נא לא לעמוד מנגד ולהענות‬ ‫בסבר פנים יפות ובתרומות הגונות‪.‬‬ ‫‪ø "ëá‬‬

‫‪ãòååä éøáç‬‬ ‫‪èòîàñ ÷çöé éëãøî‬‬

‫‪øøãðåî äùî‬‬

‫"אמנם כן"‪ ,‬השיב החותן‪" .‬עליך להבין‪ ,‬כי הבגדים שאתם‬ ‫תפרתם‪ ,‬הבגדים שעליהם אתה מיצר כל כך‪ ,‬היו ככלות הכל‬ ‫בגדי עניים‪ .‬יד אביך לא השיגה לבחור בד יקר ומעולה‪ ,‬ולא‬ ‫לתפור אצל חיט מובחר ויקר‪ .‬אם הייתם מופיעים בבגדים‬ ‫אלו בחתונה‪ ,‬הייתם ללעג ולקלס בעיני כל מכרי המשתתפים‬ ‫כאן‪ ,‬בשמחה‪ .‬עכשיו‪ ,‬שבגדיכם נגנבו‪ ,‬ורכשתי בעבורכם‬ ‫בגדים מכספי‪ ,‬הן הבאתי את המובחר והיקר ביותר‪ ,‬ובכך‬ ‫הצלתי את כבודכם!"‬ ‫והנמשל‪ :‬אילו היינו באים למרום בחסד ובמעשים‪ ,‬ותובעים‬ ‫לזכות בדין בזכות‪ ,‬הן היו מעשינו נבדקים ונבחנים במרום –‬ ‫ומי יצדק לפניו בדין‪ ,‬הן במלאכיו ישים תהלה‪ .‬האם היו‬ ‫תפילותינו בכוונה הראויה‪ ,‬האם חרדנו בעת הזכרת שם‬ ‫שמים? השבתות שלנו‪ ,‬החגים – במה נבוא‪ ,‬מה בידינו‬ ‫להראות? והרי אף בצדיקים נאמר )קהלת ז(‪" :‬כי אדם אין‬ ‫צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"‪ .‬והקב"ה הרי מדקדק‬ ‫עם הצדיקים כחוט השערה‪.‬‬ ‫אבל השב בתשובה מאהבה‪ ,‬שזדונות נעשות לו כזכויות‪ ,‬הרי‬ ‫בזכויות אלו – מעטר אותו הקב"ה בעצמו‪ ,‬והריהן ושלמות‪,‬‬ ‫מאירות ומזהירות‪ .‬שעל כן אמרו )סנהדרין צט(‪ ,‬שבמקום‬ ‫שבעלי תשובה עומדים‪ ,‬אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד‪.‬‬ ‫ומעתה‪ ,‬דוקא משום ש"לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך‪,‬‬ ‫אלא כרשים ודלים דפקנו דלתיך" – הרי דוקא משום כך‬ ‫"מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו‪ ,‬כי אתה שומע תפילה!"‬ ‫כוכב מיעקב‪ ,‬הפטרת ואתחנן‬

‫בית המדרש‬

‫"תולדות אברהם יצחק"‬

‫המתנדבים בעם ברכו את השם‬

‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫אל מע"כ אנ"ש היקרים ולכל באי בית ה'‪.‬‬

‫רמת בית שמש‬

‫לכם ולנו לבנות בית לאלקינו‪...‬‬

‫)‪(b ,c `xfr‬‬

‫‪éë 'éçéù ù"ðà ìä÷ì øùáì åððä ú"éùäì 'éãåäå çáùáå ,äáø äçîùá‬‬ ‫‪äðáî íé÷äì øåùéà åðâùä íéáåøî íéöîàî øçàì àéîùã àúòééñá‬‬ ‫‪.å"öé ùîù úéá úîø úðåëùá äøàôúì ññåðúîä åðéùøãî úéáì‬‬ ‫‪ìúì ú"éùäæòá äéäé øùà ,äðáîä úéðáá ìéçúäì åðà íéãîåò äúòå‬‬ ‫‪.äøéèòîä åðøéò éëëåúá úåéôìú‬‬

‫ובקשתינו שטוחה בזאת לקהל אנ"ש שיחיו‪ ,‬בארה"ק‬ ‫ובחו"ל‪ ,‬אנא!! הרימו נדבת לבבכם הטהור למען‬ ‫הקמת בית מקדש מעט‪ ,‬המהוה אחד ממבצריה של‬ ‫קהילתינו הק'‪ ,‬ועמדו לנו לעזר ולסער להשלים זה‬ ‫הבנין בפאר והדר בע"ה‪.‬‬ ‫‪ìåãâä åáåèáå ú"éùä ãñçá úåàøì ,íééìôë ìôëá íëøëù íìåùé íéîùä ïîå‬‬ ‫‪.ø"éëà øåäèä íëááì úåìàùî ìëá êøáúäìå ,ãéîú íëîò‬‬

‫ע"כ בקשתינו מהציבור החשוב לתרום‬ ‫להוצאות החלב כ"א כפי יכולתו בפרט‬ ‫בעת שמחה לברכה והצלחה‪ ,‬או לעי"נ וכו'‪.‬‬ ‫וזכות המצוה החשובה וזכות הברכות תגן לכל התורמים להיוושע בכל‬ ‫מילי דמיטב וימליצו טוב בימי הרחמים והסליחות להיכתב ולהחתם‬ ‫בספרן של צדיקים ולכתיבה וחתימה טובה וכט"ס אכי"ר‪.‬‬

‫תרומות אפשר למסור‪.‬‬ ‫‪Òȯ‚ ·˜ÚÈ ·¯‰Ï‬‬ ‫‪·ÈÏË‚ ÈÏ˙Ù ·¯‰Ï‬‬ ‫‪˘È¯Ù ÛÒÂÈ ÌÈÈÁ ·¯‰ÏÂ‬‬

‫כעתירה‬ ‫הגבאים‬

‫אנו עומדים כעת בחודש הרחמים והסליחות ומתקרב ימי החגים‬ ‫הבעל"ט‪ ,‬וידוע שאז ההוצאות החלב גדל במאוד‪ ,‬כפול ומכופל מימים‬ ‫רגילים‪.‬‬ ‫הנה החלב לא נתמך ע"י תורמים קבועים‪ ,‬אלא מוטל על כתפי שני‬ ‫אברכים אשר לקחו על עצמם משימה קדושה זו‪ ,‬ובעזרת נדבת‬ ‫הציבור שנתבעים ונותנים מצליחים במשימתם‪ .‬והיות וקופת החלב‬ ‫ריקה כעת ואין הם יכולים לשית עצה בנפשם כדי להמשיך את עבודת‬ ‫הקודש‪.‬‬

‫ועד קרן הבנין‬

‫יא‬

‫‪ R‬הילולא דצדיקיא ‪Q‬‬

‫גומלי חסדים "חסדי דניאל"‬

‫ע"ש הגה"צ רבי דניאל ב"ר נפתלי הירצקא זצוק"ל‬

‫ כ"ג אלול – כ"ט אלול ‬

‫בעל "מתוק מדבש"‬

‫עזר נישואין שע"י קהל "תולדות אברהם יצחק"‬

‫יום שב"ק‬ ‫כ"ג אלול‬

‫‪úàæá äøåâù áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪åéçéù íéø÷éä ù " ðà åðéãéãéì‬‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡‪ Ô‡ÓÒÈÈ ÌÂÏ˘ Ô¯‰‬שליט"א‬ ‫לרגל היכנס בנו כמר ‪ χÂÈ‬ני"ו‬

‫)ב"ר פינחס(‬ ‫תקפ"ו‬

‫¯·‪ÔÚÈ „"·‡ ‰ÙÈ È΄¯Ó È‬‬ ‫שפ"א‬

‫¯·‪ÏÙ¯‡ËÓ „"·‡ ÛÒÂÈ È‬‬

‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ Ô‡ÓÒÈÈ ˜ÁˆÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ¯ÚÊÈȇ Է‡¯ ‰˘Ó‬שליט"א‬

‫‪Ë"ÊÓÏ ˆ"Ó‰Â˙‰ÂÚÏ Ì„Î ÒÎȉ Ï‚¯Ï‬‬

‫‪Ë"ÊÓÏ ˙ˆӉ ‰¯Â˙‰ ÏÂÚÏ‬‬

‫‪˜ÒÈÏÚ¯ËÒÓ È¯Â‡ È·¯ Û¯˘‰‬‬

‫)ב"ר משה(‬

‫יום א'‬ ‫כ"ד אלול‬

‫‪ÍÂÈÁ ˙ÁÓ‬‬ ‫תרל"ד‬

‫¯·‪ÔÈ„‡¯Ó ԉΉ ¯È‡Ó χ¯˘È È‬‬ ‫)ב"ר אריה זאב(‬

‫·‪„ÂÚ ‰¯Â¯· ‰˘Ó ÌÈÈÁ ıÙÁ ÏÚ‬‬

‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ ¯ÚÈȇ¯· È·ˆ È΄¯Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡·¯‪ ϯÚÙ ‰ÂÈ Ì‰‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ¯ÚˆÈÙ˘ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬

‫הרה"ח ‪ ¯ÚˆÈÙ˘ χÂÈ‬שליט"א‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È· ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫תרצ"ג‬

‫‪¯"· ¯ÊÚχ È·¯ ȘÂχ‰ ‡˙‰‬‬ ‫˘‪ȇÁÂÈ ¯· ÔÂÚÓ‬‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì„Î ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫‪äùåã÷ã úçð áåø íäî ååøéù ø " äé‬‬ ‫‪ø " éëà ç " öåé ìëîå‬‬

‫ג"א תתס"ב‬

‫¯·‪·Â˘Ë‡ÏÊÓ ÏÎÈÓ Ï‡ÈÁÈ È‬‬

‫יום ב'‬ ‫כ"ה אלול‬

‫)ב"ר יצחק מדראביטש(‬ ‫תקמ"א‬

‫¯·‪Ì‡Ë˘‡¯·Ï‰ „„ È‬‬ ‫)ב"ר חיים מצאנז(‬

‫‡·"„ ˜‡˘‪·Â‬‬ ‫תרנ"ג‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫בלב מלא הוקרה ובנפש מלא תהלה הננו משגרים‬ ‫בזה ברכת מזל טוב חמה ולבבית לחברינו היקרים‬ ‫נעימי ההליכות‪ ,‬בחירי חבורתנו‬

‫הרה"ח שלום שמחה רוטמאן‬ ‫הרה"ח יואל שפיצר‬

‫שליט"א‬

‫שליט"א‬

‫לרגל השמחה הרוממה השרויה במעונם‬ ‫בהולדת בניהם למז"ט‬ ‫ברכותינו מעומק לבנו שתזכו לרוות נחת מהם ומכל יוצ"ח‬ ‫ותתברכו בברכה המשולשת בנים ובני בנים עוסקים בתורה‬ ‫ובמצות חיי אריכי ומזוני רויחי ואך טוב וחסד ירדפוכם כל‬ ‫הימים עדי נזכה לביאת משיח צדקנו ומלכנו בראשנו בב"א‬

‫המברכים מעומקא דליבא חברי הנעורים‬ ‫הרב יואל קאהן‪ ,‬אברהם בראנדסדארפער‪ ,‬דוד בראנדסדארפער‪ ,‬יצחק‬ ‫אייזיק גוטליב‪ ,‬יואל ראזנבערג‪ ,‬ישכר דוב פרענקל‪ ,‬חיים יוסף פריש‪,‬‬ ‫יוסף קדיש קרישבסקי‪ ,‬נטע זאב וואלרשטיין‬

‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫ברוב שמחה וצהלה וברון שיר ושבח‪ ,‬אביע בזה את ברכתי‬ ‫למע"כ ידידי הדגול והמפואר‪ ,‬היקר שבערכין אהוב למקום‬ ‫ולבריות‪ ,‬לבו לב טוב מעוטר במעלות טובות‪.‬‬

‫הר"ר א‪ .‬שמואל נחמני שליט"א‬ ‫היכנס בנו כמר אלקנה הי"ו‬ ‫לעול התורה והמצוות‬ ‫למזל טוב ובשעטו"מ‬ ‫יה"ר שתזכה לרוות רב נחת דקדושה ממנו ותתברך ממעון‬ ‫הברכות בכל מילי דמיטב לאורך ימים ושנים טובות‪,‬‬

‫כעתירת וברכת ידידך השמח בשמחתך בלונ"ח‬

‫‪ïäà÷ ìàåé áøä‬‬

‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬

‫ברכה לראש משביר‬

‫מזלא טבא שלוחה בזאת למע"כ אחי האהובי ויקירי איש‬ ‫חי ורב פעלים‪ ,‬מוכתר בכל מידה נכונה ומעלה‪ ,‬נעים‬ ‫הליכות ורב תבונות‪ ,‬לב טוב ומרבה להטיב מקבל כ"א‬ ‫בסבר פנים יפות‪ ,‬מצוין בתו' וירא"ש‪ ,‬מוכתר בכשרונות פי‬ ‫שנים‪ ,‬נוח לבריות ולשמים‬

‫מריחוק מקום וקירוב הלב משגרים אנו בזאת ברכת‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה‪ ,‬קדם חברנו וידידנו המרומם‪,‬‬ ‫גריס באורייתא תדירא‪ ,‬נכון בכל מידה נכונה‪ ,‬יראת ה'‬ ‫היא אוצרו‪ ,‬פאר המעלות והמידות‪ ,‬גדוש בתוי"ש‪,‬‬ ‫מתלמידיו של אאע"ה‪ .‬ה"ה‬

‫מוהר"ר יואל שפיצר‬

‫הר"ר יואל שפיצר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת הבן למז"ט‬ ‫יה"ר שתזכה לרוות רב נחת ממנו ומכל יוצ"ח ותתברך ממעון‬ ‫הברכות בכל מילי דמיטב לאורך ימים ושנים טובות‪ ,‬ותזכה‬ ‫להמשיך בפעולותיך הברוכות עוד רבות בשנים‪ ,‬ולרוות רוב נחת‬ ‫דקדושה מכל יוצ"ח מתוך אושר ועושר והרחבת הדעת עד ביאת‬ ‫גו"צ ומלכנו בראשנו בב"א‬ ‫‪êúçîùá çîùä êéçà êøáîå ìçàîä‬‬

‫‪¯ˆÈÙ˘ ¯ÊÚÈχ χÎÈÓ‬‬

‫שליט"א‬

‫לרגל הולדת בנו יקירו למז"ט‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט‪ ,‬עושר‬ ‫ואושר באסמיו‪ ,‬ואך ששון ושמחה ימצא תמיד באהליו‪,‬‬ ‫שלום ושלווה בארמנותיו‪ ,‬כל מילי דמיטב במושבותיו‪,‬‬ ‫עד שיבלו לומר די שפתותיו‪ ,‬ובקרוב בימינו‪ ,‬נזכה ליום‬ ‫מועדנו‪ ,‬בביאת משיח צדקנו ומלכנו בראשנו‪.‬‬

‫‪êéãéãé úëøáëå úøéúòë‬‬

‫¯·‪ÔÈÏÎÈÊÓ ‡·‡ χÂÓ˘ È‬‬ ‫)ב"ר זעליג(‬

‫יום ג'‬ ‫כ"ו אלול‬

‫תרל"ט‬

‫¯·‪¯Ï„‡ Ô˙ È‬‬ ‫)ב"ר יעקב שמעון(‬ ‫תק"ס‬

‫יום ד'‬ ‫כ"ז אלול‬

‫¯·‪ÊÏÚ·Ó Á˜Â¯ ÌÂÏ˘ È‬‬ ‫)ב"ר אלעזר(‬ ‫תרט"ו‬

‫˘‡‪ÍÏÓ‰ ÏÂ‬‬

‫יום ה'‬ ‫כ"ח אלול‬ ‫יום ו'‬ ‫כ"ט אלול‬

‫ב"א תתפ"ו‬

‫¯·‪ÔÈχËÒÓ ‰˘Ó È‬‬

‫‪„"ȉ‬‬

‫)ב"ר ישראל(‬ ‫תש"ב‬

‫‪ïîà ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé íúåëæ‬‬ ‫חבורת חסידי תולדות אברהם יצחק‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמור עט"ר שליט"א‬ ‫‪áåè ìæî úëøá äæá øâùì åðàá ìéâå äçîù éùâøá‬‬ ‫‪íéòð äìòðäå ø÷éä åðøáçì úéááìå äîç‬‬ ‫‪úåìéì íéùî äðåëð äãéî ìëá øúëåîå úåëéìää‬‬ ‫‪'÷ä åðéúøåáç éøàôî '÷ä äøåúä ãåîéìá íéîéë‬‬ ‫‪ä"ä åðòîì äùòîå äùåòå‬‬

‫הבה"ח כמר מרדכי אלעזר שלעזינגער ני"ו‬ ‫‪î"åèòùáå è"æîì ïéëåãéù éøù÷á åàåá ìâøì‬‬ ‫‪äëæúå äôé äìòé âååéæäù äæá äôåøö åðéúåëøá‬‬ ‫‪äàøéäå äøåúä éðãà ìò ìàøùéá ïîàð úéá úåðáì‬‬ ‫‪÷"ë é"ò åðì úåìåìñä äøåàä úåáéúðá úåãéñçäå‬‬ ‫‪áåè êà íéëøåáîå íéøùé úåøåã ,à"èéìù åðéáø ïøî‬‬ ‫‪.íéîéä ìë êåôãøé ãñçå‬‬ ‫‪ïéáòùèå øéî úáéùéá é"àåú úøåáç éðá êéøáç úøéúòë‬‬

‫‪,øòðèòèùòâ .à.é ,øòðèòèùòâ .é.ì ,ïéøâ .ù‬‬ ‫‪,õìàäðòëééà .â ,ùéåà .ã.é ïàîøòéá .é ,ïééèùãìåâ .à‬‬

‫‪ïäà÷ ìàøùé áøä‬‬ ‫‪äøåáçä ùàø‬‬

‫מקומך בל יפקד בעת מגבית ההצלה‬

‫"על נפש עוללינו"‬ ‫שתתקיים בע"ה ביום רביעי כ"ז אלול ד' דסליחות בהיכל בית המדרש הגדול בשעה ‪7:30‬‬

‫לתרומות והנצחות ניתן לפנות עד יום רביעי אחה"צ בטלפון ‪057 - 3182265‬‬

‫דפוס ביטחון‬ ‫‪02-5829560‬‬

‫או למערכת דברות קודש ת‪.‬ד‪ 57718 .‬ירושלים‬

‫ירושלים‬

‫יב‬