Divrei Torah Belz Nitzavim 2009

‫בס"ד‬ ‫עש"ק פרשת נצבי ויל‬ ‫שבת סליחות‪-‬אבות פ"ה‪-‬ו'‬ ‫כ"ב אלול תשס"ט לפ"ק‬

‫ירושלי‬ ‫בני ברק‬ ‫חיפה‬ ‫אשדוד‬ ‫בית שמש‬

‫מוצש"ק‬ ‫הדה"נ‬ ‫בעלזא ר"ת‬ ‫‪8:06 7:44‬‬ ‫‪6:15‬‬ ‫‪8:03 7:41‬‬ ‫‪6:30‬‬ ‫‪8:05 7:43‬‬ ‫‪6:21‬‬ ‫‪8:04 7:42‬‬ ‫‪6:30‬‬ ‫‪8:05 7:43‬‬ ‫‪6:14‬‬

‫הנסי הגלויי לעי כל ה "לעשות את כל דברי התורה הזאת"‬ ‫את נצבי היו וגו'‪) .‬כט‪ ,‬ט(‬ ‫)חת סופר(‬ ‫בכל מקו שנאמר הלשו נצב מורה על עני ויכוח‪ ,‬שנצב להתווכח‪ ,‬שעדיי ישראל דבקי בתורה ובקיו מצוותיה‪.‬‬ ‫כמו שנאמר )ישעי' ג‪ ,‬יג( "נצב לריב ה'" וגו' )עי' רש"י איוב א'‪ ,‬ו(‪ .‬והיה כי יבואו עלי כל הדברי האלה הברכה והקללה אשר‬ ‫וי"ל‪ ,‬כי אחר שראה משה שהוריקו פניה של ישראל ונעצבו נתתי לפני והשבות אל לבב )ל‪ ,‬א( הנה הכתוב מדבר כא על‬ ‫בשמע את הקללות )ראה פירש"י בפסוק יב( אמר לה "שלא תשובה מתו יסורי‪" ,‬והיה כי יבואו עלי ‪ ...‬והשבות אל לבב "‪.‬‬ ‫ייראו מזה‪ ,‬כי ח"ו לא יזנח ד'‪ ,‬כי ג שאת בבחינת נצבי‪ ,‬היינו ולהל )פסוק ו( הוא אומר "ומל ה' אלוקי את לבב ואת לבב‬ ‫מנגדי להבורא‪ ,‬אעפ"כ השי"ת דורש טובת‪ .‬כי באמת אי העונש זרע ‪ ,‬לאהבה את ה' אלוקי בכל לבב ובכל נפש "‪ .‬במשמע‪ ,‬שג‬ ‫בגדר עונש ח"ו כמו שמייסר מל בשר וד להמורדי בו‪ ,‬רק כל מתשובה הבאה מתו קללה ויסורי‪ ,‬אפשר לזכות למדרגת אהבה‪.‬‬ ‫מגמת השי"ת להתדבק בנו‪ ,‬וא ח"ו חטא מונע הטוב‪ ,‬כי הקב"ה תימה היא על דברי רבי יהודה )יומא פו‪ ,‬א‪ ,‬וברש"י ש(‪ ,‬הסובר‬ ‫קדוש ואינו משרה קדושתו ח"ו‪] .‬ואע"ג דכתיב[ 'השוכ את בתו שרק א שב ללא שקיבל יסורי נחשב ששב מאהבה‪ ,‬ונקרא ב‬ ‫טמאות' )ויקרא טז‪ ,‬טז(‪ ,‬א הקב"ה רצה לזכותנו שנוכל להנות למקו‪ ,‬כמאמר הכתוב "שובו בני שובבי" )ירמיה ג‪ ,‬יד(‪ ,‬אבל‬ ‫מזיו אור קדושתו יתעלה ויתבר ‪ ,‬לזה מעניש רק להת החטא השב מתו יסורי שבאו עליו‪ ,‬אינו נקרא ב רק עבד‪.‬‬ ‫ולמרק הזוהמא‪ ,‬אבל לא ח"ו בדר עונש‪ ,‬רק בדר משל שכובסי אכ נראה‪ ,‬שבתשובה על ידי יסורי ישנ שני אופני‪ .‬יש עבד‬ ‫מלבוש חשוב‪ ,‬וכ מבואר בזוה"ק )וישב קפא‪" (.‬הוא אשר אמר לה שמרד באדונו והאדו מייסרו בשוטי‪ ,‬עד שהעבד מבקש מחילה‪,‬‬ ‫משה "אל תתייראו מהקללות‪ ,‬כי המה לא בדר עונש‪ ,‬רק 'את ומבטיח שיחזור לעשות ככל אשר יצוהו‪ .‬הסיבה העומדת אחר‬ ‫נצבי' ורוגני כביכול נגדו ית"ש‪ ,‬אעפ"כ את 'כולכ לפני ה' הבטחתו ותחנוניו‪ ,‬אינה אהבתו לאדו‪ ,‬רק הרצו להסיר מעליו‬ ‫"אע"פ שמעניש אותנו ח"ו‪ ,‬הוא רק למע שנטיב דרכנו ונוכל לקבל היסורי‪ .‬לא כ ב שחטא לאביו‪ ,‬וזה מיסרו על מעשיו‪ ,‬עד ששב‬ ‫הטובות"‪ .‬וזהו‪ :‬לעבר בברית" שכוונתו יתבר בהעונשי והקללות מתו היסורי‪ .‬אצלו היסורי היו רק למזכרת עו‪ ,‬כאשר על יד‬ ‫רק שנטיב דרכינו ונקבל בריתו‪.‬‬ ‫)דברי חיי( התעורר לשוב לדר הטוב‪ ,‬תו שהאהבה הטבעית מבני לאבות‬ ‫את נצבי היו‪) .‬כט‪ ,‬ט(‬ ‫מתלהבת בקרבו‪ ,‬והוא מתחרט על המעשי אשר בגינ התרחק‬ ‫מדרש אגדה‪ ,‬למה נסמכה פרשת את נצבי לקללות‪ ,‬לפי מאביו‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שצערו על שהכעיס את אביו‪ ,‬מכאיב לו יותר‬ ‫ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתי‪ ,‬חו‪ $‬ממ"ט שבתורת מהיסורי שיסרו אביו‪ .‬הוי אומר‪ ,‬כי מטרת התשובה אצלו אינה‬ ‫כהני הוריקו פניה ואמרו מי יוכל לעמוד באלה )רש"י( יש להבי להוריד מעליו היסורי‪ ,‬רק להתקרב אל אביו ולאהבו כבראשונה‪.‬‬ ‫עני של מאה חסר שתי‪ ,‬ומ"ט קללות‪ ,‬ולמה הוריקו פניה‪ ,‬ויש רבי יהודה‪ ,‬שאומר שהשב מתו יסורי נשאר במדרגת עבד‪ ,‬כונתו‬ ‫לומר‪ ,‬שא מזהירי את מישהו שיקבל מכות בלי לכנות את למי ששב רק כדי להציל עצמו ולהסיר היסורי מעליו‪ ,‬לא לש‬ ‫המספר‪ ,‬או שקוראי במספר עגול חמשי או מאה‪ ,‬אז יש להניח התקרבות ואהבת ה'‪ ,‬לכ אינו זוכה למדרגת אהבה‪ .‬אבל הכתוב‬ ‫שהמספר אינו מדויק‪ ,‬לשו גוזמא‪ ,‬ואי ק‪ $‬וגבול להורדה ולויתור‪ ,‬מדבר שאחר כל הקללות והיסורי יתקיי "והשבות אל לבב "‪,‬‬ ‫אבל א קוראי במספר לא עגול‪ ,‬אז ניכר שהוא מדוקדק וקבוע‪ ,‬כלומר‪ ,‬שמחמת מתעורר להשיב אל לבו התקרבות ואהבת‬ ‫ולכ כיו ששמעו מאה חסר שתי ומ"ט קללות‪ ,‬ראו שזה מספר המקו‪ ,‬והתשובה היא ממקור הלב‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שמתקיי‬ ‫)דברי שאול( "ושבת עד ה' אלוקי "‪ ,‬היינו‪ ,‬שתגיע התשובה עד ה'‪ .‬תשובה כזו‬ ‫מדויק‪ ,‬לכ הוריקו פניה‪.‬‬ ‫א‪ %‬שבאה על ידי יסורי‪ ,‬יכולה להביא את השב למדרגת ב אוהב‬ ‫והוא יהיה ל לאלהי‪) .‬כט‪ ,‬יב(‬ ‫)הגה"ק בעל הנודע ביהודה זי"ע(‬ ‫למה נסמכה פרשת את נצבי לקללות לפי ששמעו ישראל מאה‬ ‫קללות חסר שתי חו‪ $‬ממ"ט שבתורת כהני‪ ,‬הוריקו פניה והשבות אל לבב בכל הגוי אשר הדיח ה' אלקי שמה‪) .‬ל‪,‬‬ ‫ואמרו מי יוכל לעמוד באלו‪ ,‬התחיל משה לפייס את נצבי היו א( בא וראה כי לגודל רחמיו ית' ואהבתו לישראל‪ ,‬הרי כביכול הוא‬ ‫וכו'‪) .‬רש"י( יש לדקדק בהלשו מאה חסר שתי‪ ,‬ולמה לא אמר יורד לירכתי שאול‪ ,‬בכדי להעלות מש את החוטא שנשקע‬ ‫צ"ח קללות‪ .‬ונראה דהנה כתב האלשי הקדוש בפסוק וינח ד' על בטומאה‪ ,‬והוא שאמר דוד המל ע"ה‪ :‬כי חסד גדול עלי והצלת‬ ‫הרעה אשר דיבר לעשות לעמו‪ ,‬כי דר האד בעת יחרה אפו על נפשי משאול תחתיה )תהלי פו‪ ,‬יג( כלומר‪ ,‬שלגודל חסדיו ית'‬ ‫חבירו שבא מוציא משפתיו את חמתו והוא מאיי להעניש את הוא עצמו מציל את האד מעמקי שאול‪ .‬והוא שנאמר‪:‬והשבות אל‬ ‫חבירו‪ ,‬אז תשכ חמתו בקרבו כאלו כבר עשה את הדבר‪ ,‬אבל א לבב בכל הגוי אשר הדיח היינו אותה התעוררות של תשובה‬ ‫עוצר כעסו בלבבו‪ ,‬אז לבו בוער באש ולא ינוח ולא ישקוט עד המתעוררת בלבב ‪ ,‬למרות היות שקוע במעמקי הקליפות‪ ,‬בכל‬ ‫שיבצע בפועל את העונש‪ .‬וזה שאמר הכתוב‪ ,‬וינח ד' על הרעה הגוי אשר הדיח אינה מכח אלא מחמת‪ :‬ה' אלקי שמה היות‬ ‫אשר דיבר לעשות לעמו‪ ,‬דכיו שדיבר והוציא בשפתיו כביכול השי"ת נמצא ש בכדי להציל ולהעלות מרדת שאול ומאבד‬ ‫ודיבר לעשות לעמו רעה‪ ,‬על כ וינח‪ ,‬נח רוגזו‪ .‬ונראה דג הכא חלילה‪ .‬יתר על כ בכחה של תשובה אמיתית להעלות לא רק את‬ ‫לא נתייראו ישראל מפני הצ"ח קללות שיצאו בדיבור בהתוכחה‪ ,‬ניצוצות הקדושה שנפלו לקליפות בעקבות מעשיו הרעי של‬ ‫דהואיל והטיל כעסו בדיבור על כ ינצלו מה עי"ז‪ ,‬אלא שהוריקו האד‪ ,‬אלא א‪ %‬את אות הניצוצות שנפלו‪ ,‬בתחילת הבריאה‪ ,‬והוא‬ ‫פניה משו השתי קללות שנחסרו ולא יצאו בדיבור בגלוי‪ ,‬דהיינו שנאמר להל‪ :‬א יהיה נדח בקצה השמי מש יקבצ ה' אלקי‬ ‫מה שכתוב בהתוכחה ג כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר כלומר‪ ,‬יקב‪ $‬ויעלה את הניצוצות שהפלת אתה בעצמ במעשי ‪,‬‬ ‫התורה הזאת יעל ד' עלי ‪ ,‬דכיו שנעלמי ה ועדיי כבושי ולא זו בלבד אלא‪ :‬ומש יקח א‪ %‬אות השרויי ש מימות‬ ‫בלב מי יוכל לעמוד בה‪ ,‬ושפיר מדוייק לשו רש"י מאה קללות עול יתרוממו ויתעלו כתוצאה מתשובה הגונה ושלימה‪.‬‬ ‫)עבודת ישראל(‬ ‫חסר שתי‪ ,‬שעל השתי היתה יראת‪ ,‬הואיל ולא נתגלו בדיבור‪.‬‬

‫ושבת עד ה' אלקי וגו'‪ .‬ושב ה' אלקי את שבות וגו'‪) .‬ל‪ ,‬בג(‬

‫)לב אריה(‬

‫הנסתרות לה' אלקינו והנגלת לנו ולבנינו עד עול לעשות את‬ ‫כל דברי התורה הזאת‪) .‬כט‪ ,‬כח( ג כאשר הנהגת ה' עמנו היא‬ ‫בהסתר פני‪ ,‬הרי באמת בכל רגע ורגע ניסיו ונפלאותיו עמנו‪ ,‬אלא‬ ‫שה נסי נסתרי ואי בעל הנס מכיר בניסו‪ ,‬כמו שנאמר‪:‬‬ ‫"לעשות נפלאות גדולות לבדו" שאי אד מכיר בה‪.‬א הגלוי‬ ‫הוא‪ ,‬שעל א‪ %‬כל הצרות והגלויות‪ ,‬ע היותינו בי שיני אריות בכל‬ ‫אור הגלות הזו‪ ,‬הרי נס גלוי לכל באי עול שבס"ד שומרי אנו‬ ‫על דת התורה הקדושה‪ .‬על כ רומז הפסוק באמרו "הנגלות"‬

‫א‬

‫כשאד שב בתשובה ומתחרט על מעשיו‪ ,‬אזי גור ג תשובה‬ ‫למעלה‪ ,‬דבאתערותא דלתתא אשתכח אתערותא לעילא )עי' זוה"ק‬ ‫ח"א פח‪ ,(.‬על דר שאמרו ז"ל )סוכה נב‪ (:‬שהקב"ה מתחרט על‬ ‫בריאת היצר הרע ואומר‪ :‬ואשר הריעותי )מיכה ד‪ ,‬ו(‪ .‬ויוב על דר‬ ‫"משל לאב שנת לבנו החביב עליו‪ ,‬סכי לשחוק בו‪ ,‬ובזה יגיע‬ ‫שעשוע ותענוג לבנו משחוק זה‪ .‬ובנו בסכלותו לא סגר הסכי‬ ‫בנדנו‪ ,‬רק פתחו וחת בו ידו‪ ,‬והיה לו צער גדול‪ .‬וכשרואה אביו‬ ‫הצער של בנו‪ ,‬יש לו ג"כ צער גדול מזה שיש לבנו צער וכאב‪ ,‬וחו‪$‬‬

‫מזה מצטער אביו על שהוא בעצמו גר לבנו הצער הזה בנתנו‬ ‫לבנו הסכי‪ ,‬א‪ %‬שבאמת היה כוונת האב לטובת הב‪ ,‬מכל מקו‬ ‫מתחרט האב על זה שנת לו דבר שנמש מזה צער לבנו‪.‬כ על‬ ‫דר זה הקב"ה ברא היצה"ר לטובת האד‪ ,‬רק שהיה צרי האד‬ ‫לסגור התאוות וכוחות היצה"ר‪ ,‬ואז היה היצה"ר לטובתו כידוע )עי'‬ ‫זוה"ק ח"ב קסג‪ (.‬וכשלא עשה כ האד והגביר על עצמו את‬ ‫היצה"ר וקלקל לעצמו‪ ,‬אומר ית"ש 'ואשר הריעותי'‪ ,‬ומתחרט על‬ ‫בריאת היצה"ר‪ ,‬כשרואה שמצטער האד מאוד על מעשיו לא‬ ‫טובי מפאת היצה"ר‪ ,‬ואומר ית"ש כביכול‪ :‬מה עשיתי שבראתי‬ ‫דבר כזה שיומש מזה צער גדול לבני‪ ,‬שמתחרט ומסג‪ %‬א"ע‬ ‫בתשובה וחרטה כל כ ‪ .‬וע"י שמתחרט על בריאת היצה"ר‪ ,‬מזה‬ ‫נתבטל כח היצה"ר והסט"א ונמחה מ העול‪ ,‬כמו שע"י האד‪ ,‬ע"י‬ ‫החרטה מוחה פשעיו וחטאותיו‪ ,‬כ נמחה היצה"ר ע"י חרטתו ית"ש‬ ‫כביכול"‪ .‬וזה שאמר‪" :‬ושבת עד ה' אלקי וגו'‪ ,‬וכשתשוב לפניו‪ ,‬אזי‪:‬‬ ‫"ושב ה' אלקי את שבות "‪ ,‬שג כ יעשה תשובה כנ"ל "ויגאלינו‬ ‫מיד היצר הרע ומתחת יד האומות העול שה כח הסט"א‪ ,‬ונזכה‬ ‫)זרע קודש(‬ ‫לעבדו יתבר ‪.‬‬ ‫והותיר ה' אלקי בכל מעשה יד וגו' לטובה‪ ,‬כי ישוב ה' לשוש‬ ‫עלי )ל‪ ,‬ט( הרי זו הבטחה מהשי"ת כי למרות שהוא ית"ש מעניק‬ ‫לו לאד את טובות העול הזה‪ ,‬בכל זאת לא ינוכה בגלל זה שכרו‬ ‫לעול הבא‪ ,‬כי מה שיש לו לאד את טובות עול הזה מעניק לו‬ ‫הקב"ה‪ ,‬בגלל רצונו ית' להטיב ע בריותיו‪ ,‬כי השי"ת יש לו כביכול‬ ‫תענוג‪ ,‬כשמשפיע לנו טובה בעול הזה‪ .‬והוא שנאמר‪ :‬והותיר ה'‬ ‫אלקי כלומר‪ ,‬שלא ינכה מזכויותי מחמת קבלת טובות עול‬ ‫הזה‪ ,‬אלא שאות טובות הוא משפיע כמו שנאמר‪ :‬כי ישוב ה'‬ ‫לשוש עלי לטוב‪ ,‬והיינו מחמת תענוגו להשפיע טוב לבריותיו‪,‬‬ ‫ואילו שכר עול הבא יותיר לו השי"ת‪ ,‬לבל יחסר לו לאד מאומה‬ ‫)קדושת לוי(‬ ‫לעול הבא‪.‬‬

‫לרפאות‪ .‬כלל יסודי בהנהגת השי"ת את עולמו‪ ,‬הוא "מדה כנגד‬ ‫מדה"‪ .‬ה בשכר וה חלילה בעונש‪ .‬כיו שאנו רואי שעונש‬ ‫יהיה באופ לא טבעי‪ ,‬עד שדברי המנוגדי זה לזה כמו‬ ‫"זיבורא" ו"עקרבא" יתאחדו כדי להרע לישראל‪ ,‬בהכרח שג‬ ‫החטא שהוא סיבת הרעות‪ ,‬היה באופ דומה‪ .‬כי עני הכפירה‬ ‫בהשי"ת מחד‪ ,‬והאמונה בהבל וריק ועבודה זרה מאיד ‪ ,‬ה‬ ‫סתירה מניה וביה‪ .‬הרי הכפירה יסודה במדת הגאוה שבאד‪ ,‬עד‬ ‫שאי זה לפי כבודו להכנע ולהשתעבד להשי"ת‪ .‬בשל מדה רעה‬ ‫זו‪ ,‬בונה האד את יסוד הכפירה במה שלמעלה הימנו‪ .‬לכאורה‪,‬‬ ‫אד "ספק" שכזה‪ ,‬שאינו מאמי רק בתבונתו ובחכמתו‪ ,‬לא‬ ‫יתכ ששעבד עצמו לפסילי אב נעדרי כל‪ .‬רק פתיי המאמיני‬ ‫לכל דבר‪ ,‬עלולי להכשל באמונת הבל ולהאמי בע‪ $‬ואב‪ ,‬א‬ ‫אותו כופר החושב עצמו כבעל חכמה והבנה‪ ,‬מה לו ולאמונת‬ ‫הבל בפסילי‪ .‬א למרבה הפלא‪ ,‬לא די לה לחוטאי שה‬ ‫עוזבי את האמונה בהשי"ת‪" ,‬ועזבני" הרי "וק הע הזה וזנה‬ ‫אחרי אלהי נכר האר‪ ."$‬כלפי השי"ת ה יהיו "כופרי"‪ ,‬בועטי‬ ‫באמונה‪ ,‬ואילו כלפי אלילי ה יהיו "בעלי אמונה"‪...‬על סתירה‬ ‫תמוהה זו‪ ,‬יהיה ענש מדה כנגד מדה‪ ,‬על ידי "רעות" שנעשו‬ ‫"צרות זו לזו"‪ .‬השי"ת יביא עליה דברי מנוגדי וסותרי‪,‬‬ ‫)בית הלוי(‬ ‫שיתאחדו כדי להעניש ולהפרע מה‪..‬‬

‫ואמר ביו ההוא הלא על כי אי אלקי בקרבי מצאוני הרעות‬

‫האלה ואנכי הסתר אסתיר פני ביו ההוא‪) .‬לא‪ ,‬יז‪,‬יח( מקשי‬ ‫בזה‪ ,‬אחר שכבר התודו על עונ ואמרו על כי אי אלקי בקרבי‬ ‫מצאוני הרעות האלה מדוע מגיע לה שוב עונש של ואנכי הסתר‬ ‫אסתיר‪ .‬ופירש‪ ,‬כי הדבר הגרוע ביותר אצל יהודי צרי להיות הוא‬ ‫כאשר אי אלקי בקרבי‪ ,‬שאז חייו אינ חיי ואינו מוצא מקו‬ ‫לנפשו‪ ,‬אבל כא ה אומרי "על כי אי אלקי בקרבי מצאוני‬ ‫הרעות האלה"‪ ,‬דמשמע שזה ש"אי אלקי בקרבי" לא כ"כ כואב‬ ‫ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמ! לה‪ ,‬אלא בעיקר כואב לה מה ש"מצאוני הרעות האלה"‪ ,‬לכ‬ ‫כי אתה תבוא את הע הזה אל האר! וגו'‪) .‬לא‪ ,‬ז( וברש"י‪ :‬כי מגיע לה העונש ששוב אנכי הסתר אסתיר וגו'‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי מאטיל מסלוני זצ"ל(‬ ‫אתה תבוא את הע הזה‪ ,‬ארי את תעול ע עמא הדי‪ .‬משה אמר‬ ‫לו ליהושע‪ ,‬זקני שבדור יהיו עמ ‪ ,‬הכל לפי דעת ועצת‪ .‬אבל ואנכי הסתר אסתיר פני וגו'‪) .‬לא‪ ,‬יח(‬ ‫הקב"ה אמר ליהושע 'כי אתה תביא את בני ישראל אל האר‪ $‬אשר על הגה"ק המקובל הנודע רבי שמשו מאוסטרופלי זי"ע מסופר‪,‬‬ ‫נשבעתי לה' )פסוק כג(‪ ,‬תביא על כרח‪ ,‬הכל תלוי ב ‪,‬טול מקל שחיפש בכל הקללות הנזכרות בפרשיות אלו‪ ,‬ומצא שבכל אחת‬ ‫וה על קדקד‪ ,‬דבר אחד לדור ולא שני דברי לדור"‪ .‬יש לפרש על מה לוטה ג איזו ברכה‪ .‬עד שהגיע למקרא זה "ואנכי הסתר‬ ‫פי זה אמר ז"ל )ב"ב עה‪ :(.‬קח ל את יהושע וגו'‪ .‬ונתתה מהוד אסתיר פני ביו ההוא"‪ ,‬שלא העלה בו כל צד זכות‪ ,‬או כל טובה‬ ‫עליו )במדבר כז‪ ,‬יחכ( מהוד ולא כל הוד ‪ ,‬זקני שבאותו הדור כלשהיא היכולה לצמוח מהסתרת פני‪ .‬במצוקתו התענה על הדבר‬ ‫אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה‪ ,‬אוי לה לאותה כמה תעניות‪ ,‬ונתגלה לו דבר זה‪ .‬הנביא ישעיה אומר בש הקב"ה‪,‬‬ ‫בושה אוי לה לאותה כלימה"‪ .‬דהנה‪ ,‬ידוע )חולי ס‪ (:‬שבמעשה כתשובה לטענת ציו "עזבני ה' ואדני שכחני"‪" ,‬ה על כפיי‬ ‫בראשית קיטרגה הלבנה לפני הקב"ה ואמרה‪ :‬רבש"ע‪ ,‬אי אפשר תקותי חומתיי נגדי תמיד" )ישעיה מט‪ ,‬טז(‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬שמאחר‬ ‫לשני מלכי שישתמשו בכתר אחד‪ .‬אמר לה הקב"ה לכי ומעטי שחקק את ש ירושלי על כפיו‪ ,‬הרי היא תמיד לנגדו‪ ,‬ולעול לא‬ ‫את עצמ ‪ .‬ולפי זה יתבאר מה שאמרו הזקני שבאותו הדור "פני ישכחה‪ .‬בר‪ ,‬הלא על עת החרב נאמר "השיב אחור ימינו" )איכה‬ ‫משה כפני חמה"‪ ,‬היינו שסבר כמו החמה‪ ,‬שאפשר לשני מלכי ב‪ ,‬ג(‪ ,‬א כ היד אשר ירושלי חקוקה עליה כבר אינה לנגדו‪ ,‬ושוב‬ ‫שישתמשו בכתר אחד‪ ,‬ולכ אמר ליהושע‪" :‬זקני שבדור יהיו עמ ‪ ,‬אפשר שישכחה חלילה‪ .‬אלא שעל זה בא הפסוק ואומר כא "ואנכי‬ ‫הכל לפי דעת ועצת"‪ .‬אמנ יהושע נהג כפי שאמר לו הקב"ה‪ :‬הסתר אסתיר פני ביו ההוא"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיסוב את פניו לאחור‪ .‬וכיו‬ ‫מנהיג אחד לדור ולא עשה כדבר הזקני שבדורו‪ ,‬וזו היתה כוונת שפניו לאחור‪ ,‬וג יד ימינו החזיר לאחור‪ ,‬א כ טובה גדולה‬ ‫הזקני‪" :‬פני יהושע כפני לבנה"‪ ,‬שקטרגה בסברה שאי אפשר תצמח לנו מכ ‪ ,‬ששוב תהיה ירושלי נגד פניו ולא ישכח‪.‬‬ ‫)הגה"ק האלוקי רבי שמשו מאוסטרופולי זי"ע(‬ ‫לשני מלכי שישתמשו בכתר אחד‪ ,‬ו"אוי לה לאותה בושה אוי לה‬ ‫)הגה"ק היעב"‪ $‬זי"ע( ואנכי הסתר אסתיר פני ביו ההוא על כל הרעה אשר עשה‬ ‫לאותה כלימה"‪.‬‬ ‫וגו')לא‪ ,‬יח( לכאו' קשה אמאי מגיע לה כ אחרי שכבר התוודו‬ ‫הקהל את הע האנשי והנשי והט"‪) .‬לא‪ ,‬יב(‬ ‫איתא בגמרא )חגיגא ג‪ (.‬שרבי אלעזר ב עזריה דרש‪" :‬א אנשי מקוד וי"ל דהפי' הוא כ דבו ברגע שיהרהרו בתשובה מבטיח‬ ‫באי ללמוד נשי באות לשמוע ט‪ %‬למה באי? כדי לית שכר הקב"ה ואנכי הסתר אסתיר פני ביו ההוא על כל הרעה אשר עשה‬ ‫למביאיה" וכו'‪ .‬ואמר ר' יהושע‪ :‬אשרי אברה אבינו שר' אלעזר שימחק את העוו ויסתירהו מנגד עיניו‪ ,‬ואפילו א הוא חמור‬ ‫ב עזריה יצא מחלצי ‪ ,‬אי דור יתו שראב"ע שרוי בתוכו )עי' ביותר כי פנה אל אלהי אחרי ג אותו יסתיר הקב"ה לגודל‬ ‫)הגה"ק רבי צדוק מלובלי זי"ע(‬ ‫מכילתא פר' בא פט"ז(‪ .‬וצרי להבי כוונת ושייכות דיבורי הללו‪ .‬חסדיו ‪.‬‬ ‫ונראה‪ ,‬כי באמת הט‪ %‬מפריעי ומבלבלי את השומעי בשעת ועתה כתבו לכ את השירה הזאת‪) .‬לא‪ ,‬יט(‬ ‫הדרשה‪ ,‬ולכאורה מוטב היה לו היו משאירי אות בבית‪ .‬בר‪ ,‬ע מצוה זו של כתיבת ספר תורה‪ ,‬היא המצוה האחרונה בתורה‪ .‬ובא‬ ‫כל זה טוב לאנשי למעט שלימות עצמ בכדי להמשי לב הט‪ %‬הציווי לאחר שנאמר בפסוק הקוד‪" :‬ואנכי הסתר אסתיר פני ביו‬ ‫לעבודת ה'‪ .‬ומעלה זו מצינו אצל אברה אע"ה שהיה מורה ומדרי ההוא"‪ ,‬ללמדנו שאפילו בעת "הסתר פני" גדול כוחה של התורה‬ ‫את אחרי‪ ,‬ולא כחנו שהוא בעצמו התהל לפני האלקי ולא הקדושה‪ ,‬להג ולהציל מכל צרה ויגו‪ .‬כמו בדורנו אנו‪ ,‬דור של‬ ‫הדרי אחרי‪ .‬וזהו שאמר‪ :‬אי דור יתו שראב"ע שרוי בתוכו‪ ,‬כי "הסתר פני"‪ ,‬מכל מקו התורה מפיצה את אורה‪ ,‬למע נדע את‬ ‫הוא דרש שחביב יותר בעיני הקב"ה להביא את הט‪ %‬ולית שכר הדר בה נל ‪ ,‬כמו שמשלו חז"ל )סוטה( על הפסוק "כי נר מצוה‬ ‫למביאיה‪ ,‬מאשר יתק האד וידאג רק לעצמו‪ ,‬ואשרי אברה ותורה אור"‪ ,‬שעל ידי אור התורה ננצל מ הפחי והבורות וכל‬ ‫)הגה"ק רבי נת אדלער זי"ע( המכשולות של חשכת הגלות‪ .‬וביחוד בעת צרה ויגו כזו‪ ,‬שע‬ ‫אבינו שלמד זה ממ ‪.‬‬ ‫ישראל נמצא בתוכה‪ ,‬שמחו‪ $‬תשכל חרב ומחדרי אימה‪ ,‬עלינו‬ ‫ומצאוהו רעות רבות וצרות‪) .‬לא‪ ,‬יז(‬ ‫"רעות" שנעשות "צרות" זה לזה‪ ,‬כגו זיבורא ועקרבא )חגיגה להחזיק במעוז התורה ביותר‪ ,‬ולהאיר החשכה והעלטה שבאה‬ ‫ה‪ (.‬ופי' רש"י שתרופה לרעה זו קשה לרעה זו ולא נית בעקבות הסתר פני שאי כמוהו‪.‬‬ ‫)חפ‪ $‬חיי(‬

‫ב‬

‫בגלות‪ ,‬א‪ %‬על פי כ הגלות גופא הוא שמחה‪ ,‬שיטלו ישראל נצוצות‬ ‫הקדושה מאת‪ ,‬ואז בכלות מאת הקדושה ממילא יכלו‪ .‬וזהו‪' :‬ויכתוב‬ ‫משה את דברי השירה הזאת'‪ ,‬שנקרא שירה שמורה על השמחה‪ ,‬הג‬ ‫שנאמר בו גלות‪ ,‬לזה אמר‪' :‬עד תומ'‪ ,‬פירוש שהגלות גור להאומות‬ ‫)קדושת לוי(‬ ‫כליה‪ ,‬כי ישראל מעלי מתוכ נצוצות הקדושה‪.‬‬

‫ויכתוב משה את השירה הזאת וגו'‪ .‬וידבר משה וגו' )לא‪ ,‬כב‪ ,‬ל(‬ ‫"אמרו רז"ל )פסחי פז‪ (:‬לא גלו ישראל לבי האומות אלא כדי שיתוספו‬ ‫עליה גרי‪] ,‬ע"כ[‪ .‬דישראל מעלי הנצוצות הקדושות שבתו האומות‪,‬‬ ‫ועל ידי זה נוטלי מאת כל הנצוצות‪ .‬ולהכי נקרא דברי משה שאמר‬ ‫בפרשת האזינו‪ :‬שירה‪ ,‬שרומז על שמחה‪ ,‬הג שנאמר בו שישראל יהיו‬

‫מדברי רבותה"ק מבעלזא‬ ‫כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היו לפני ה' אלקינו )כט‪ ,‬יד( כי המצוה הזאת אשר אנכי מצו היו לא נפלאת היא‬ ‫פע ביומא דהילולא של אביו הקדוש מר ה"שר שלו" ממוגו'‪ .‬כי קרוב אלי הדבר מאד בפי ובלבב לעשותו‪) .‬ל‪,‬‬ ‫מבעלזא זי"ע אמר יש לדקדק מפני מה כתיב "עומד" אצל יא‪ ,‬יד( ואיתא בת"י בפ' זה ארו קריב לכו פתגמא בבית‬ ‫"אשר ישנו פה עמנו" ולא כתיב "עומד" אצל "אשר איננו פה‬ ‫עמנו"‪ .‬אלא ידוע מהזוהר הקדוש שבכל מקו שנאמר היו‬ ‫הכוונה לראש השנה‪ .‬לפני ר"ה באי הרבה אנשי אל הצדיק‬ ‫שיתפלל בעד שהמוחל עוונות יסלח לה‪ .‬והיות ואי צדיק‬ ‫באר‪ $‬אשר יעשה טוב ולא יחטא‪ ,‬צרי ג הצדיק להתפלל על‬ ‫עוונותיו‪ .‬לא כ הצדיק אשר הוא בעול העליו‪ ,‬היושב בג עד‪,‬‬ ‫הוא יכול להתפלל בעד כלל ישראל‪ .‬וזה שאמרה התורה‪" :‬כי‬ ‫את אשר ישנו פה עמנו עומד היו" הצדיק שנמצא בעול הזה‬ ‫יחד עמנו‪ ,‬הוא בעצמו עומד היו להתפלל לפני ה' שימחול לו‪,‬‬ ‫א לא כ "את אשר איננו פה"‪ ,‬כי א הוא בעול העליו הוא‬ ‫יכול להתפלל בעדנו‪ ,‬לכ‪ ,‬אבי הנני מבקש ‪ :‬התפלל נא בעדנו‪.‬‬

‫מדרשיכו פתחו פמכו למהוי הגיי בהו ברירו לבכו למעבד‬ ‫יתהו ע"כ‪ .‬ואמר אאמורז"ל כ' הת"י‪ ,‬שלהתרגו קשה שלפי‬ ‫הסדר ה המחשבה דיבור ומעשה‪ ,‬וכא בכ' מזכיר קוד בפי‬ ‫ואח"כ בלבב ‪ ,‬והרמב" ז"ל פי' עה"פ כי המצוה הזאת שקאי על‬ ‫מצות תשובה‪ ,‬והנה תשובה בודאי לא בנקל לעשות תשובה‪ ,‬כי‬ ‫כשאד מחשב א"ע לפני השי"ת ק' לו לעשות תשובה‪.‬וז"כ הת"י‬ ‫ארו קריב וכו' פתחו פמכו היינו בעת שרוצה להתקרב‬ ‫לעבודת ה' ולקיי מצותיו העצה לזה שקוד כל יפתח פיו‬ ‫כדאי' במד"ר שהש"ר )פר' ה'‪ ,‬ג'( פתחו לי פתח כחודו של מחט‬ ‫ואני אפתח לכ כפתחו של אול‪ ,‬ועי"ז תזכו אח"כ לבירור הלב‬ ‫ולמעבד יתהו ע"כ שפיר כתב קוד בפי ואח"כ יהיה בלבב ‪,‬‬ ‫אדקז"ל‪ .‬וי"ל דאי' באוהחה"ק עה"פ לא בשמי היא ולא מעבר‬ ‫הי היא הכ' שא יהיה בשמי א"א להשיג בשו אופ‪ ,‬אבל‬ ‫מעבר הי אפשר ע"י טורח רב להגיע אצלו אבל למצות ה' ל"צ‬ ‫אפי' טירחא כזו‪ .‬וי"ל שזה מרומז עוד בפ' שהדבר כ"כ קרוב‬ ‫וא"צ לטירחא יתירה של' מאד מורה שקרוב ממש ולא צרי‬ ‫שו טירחא יתירה ע"כ אמר בפי שא יפתח רק פיו לפתוח‬ ‫כפתחו של מחט אז אפתח לכ כפתחו של אול‪ ,‬ויחיה כבר‬ ‫בלבב ‪.‬‬ ‫)כ"ק מר מהר"א זי"ע(‬

‫)כ"ק מר מהר"י זי"ע(‬

‫הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עול וגו' )כט‪,‬‬ ‫כח( יש לפרש כוונת הכתוב על פי דברי אא"ז כ"ק מר מהר"י‬ ‫מבעלזא זי"ע שכש שעל ידי לימוד פרשת הקרבנות נחשב‬ ‫כאילו הקריב הקרבנות בפועל‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל )מנחות קי‪:(.‬‬ ‫"כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת"‪ ,‬כמו כ על ידי‬ ‫שלומד העונשי הכתובי בתורה וממשי עליו יראת הבורא‬ ‫ית'‪ ,‬נחשב כאילו כבר נתקיימו בפועל‪ ,‬ועל ידי זה הוא ניצול‬ ‫מכל הדברי הרעי‪ .‬וזהו מה שמסיי כא הפסוק לאחר כל‬ ‫התוכחה‪" :‬הנסתרות לה' אלוקינו" א אתה רוצה שכל העונשי‬ ‫הכתובי יהיו רק בבחינת 'נסתרות'‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שלא יתקיימו‬ ‫בפועל‪ ,‬אזי העצה היא‪" :‬והנגלות לנו ולבנינו לעשות את כל‬ ‫דברי התורה הזאת"‪ ,‬לימוד התורה‪ ,‬שעל ידי עסק התורה‬ ‫)כ"ק מר מהר"א זי"ע(‬ ‫ניצולי מכל העונשי‪ ,‬כאמור‪.‬‬

‫ויל משה וידבר את הדברי האלה אל כל ישראל‪) .‬לא‪ ,‬א(‬ ‫כבר תמהו על הלשו‪ :‬ויל משה‪ ,‬ולא נאמר להיכ הל ‪ ,‬ובכלל‬ ‫מה ענינה של הליכה זו לדיבורו של משה רבינו‪ ,‬וכ מה שתרג‬ ‫יונת‪ :‬ואזל משה למשכ בית אולפנא‪ ,‬אינו מוב‪ .‬בר מצינו‬ ‫בזוה"ק )ח"ג רפג‪ ,‬ב‪ ,‬בתחילת פרשה זו( שקישר פסוק זה ע‬ ‫הסתלקותו של אהר הכה‪ ,‬שעליה נאמר‪ :‬וילכו בלא כח לפני‬ ‫רוד‪) %‬איכה א‪ ,‬ו( ולכאורה איזה קשר יש בי הדברי‪ ,‬א מצינו‬ ‫שנאמר‪ :‬וישמע הכנעני מל ערד יושב הנגב כי בא ישראל דר‬ ‫האתרי )במדבר כא‪ ,‬א( ובחז"ל ששמע מפטירת אהר‬ ‫וכתוצאה מכ נסתלקו ענני הכבוד‪ ,‬ולכ בא להלח בישראל‪.‬‬ ‫והכוונה‪ ,‬כי רשע זה סבר שלאחר שנסתלק אהר הכה יוכל‬ ‫לשלוט ח"ו בישראל‪ ,‬משו שבהסתלקותו נסתלקה הקדושה‬ ‫מישראל‪ ,‬א טעות היתה בידו‪ ,‬כמו שכתוב )ש(‪ :‬כי בא ישראל‬ ‫דר האתרי‪ ,‬ופירש"י‪" :‬דר התייר הגדול הנוסע לפניה"‬ ‫וביאר כ"ק מר מהר"י זי"ע שהכוונה היא לזכות התורה שנותרה‬ ‫בידי ישראל‪ ,‬והיינו שלמרות שנסתלק אהר ועמו ענני הכבוד‪,‬‬ ‫הרי בזכות התורה זוכי לכל הקדושות ויוחזרו לה ענני‬ ‫הכבוד‪ ,‬כי ע"י התורה יש לה שייכות ע כל הקדושות‬ ‫והצדיקי שהיו בעוה"ז ונחשב לה כאילו אהר הכה עודנו חי‬ ‫עמה‪ .‬ולפי זה יתבאר הפסוק שלפנינו‪ ,‬כי כשראה משה רבינו‬ ‫שהוא עומד להסתלק מ העול‪ ,‬חשש שמא יחשבו ישראל‬ ‫שבפטירתו אבד סבר והקדושה עלולה להסתלק מה‪ ,‬כש‬ ‫שבפטירת אהר נתפס הכנעני לטעות זו‪ ,‬וכל שכ כעת כשג‬ ‫משה רבינו ייפטר מ העול‪ ,‬ומתו שתרד יאוש של ישראל‬ ‫שיהיו בבחינת וילכו בלא כח לפני רוד‪ %‬כדר שאירע לה‬ ‫לאחר הסתלקות אהר‪ ,‬לפיכ ‪ :‬ויל משה וכתרגו יונת‪ :‬ואזל‬ ‫משה למשכ בית אולפנא‪ ,‬היינו שהורה לה שע"י לימוד‬ ‫התורה יוחזר לה הכל ותעמוד לה זכותו ג לאחר פטירתו‪,‬‬ ‫שהרי באמצעות התוה"ק יוכלו לעמוד בכל המצבי‪ ,‬ולהתחזק‬ ‫)כ"ק מר מהרי"ד זי"ע(‬ ‫בכל האופני‪.‬‬

‫והיה כי יבאו עלי כל הדברי האלה ושבת עד ה' אלקי‪) .‬ל‪,‬‬ ‫א‪-‬ב( בפרשת התשובה חזר הכתוב‪ ,‬כפל ושילש ריבע וחימש‬ ‫ענינה של תשובה‪ ,‬להורות לנו אופני שוני המעוררי את‬ ‫האד לתשובה‪ ,‬ללמד כי למרות הבדלי המדרגות כול‬ ‫רצויי לפניו יתבר ‪ ,‬בתחילה נאמר‪ :‬והשבות אל לבב בכל‬ ‫הגויי אשר הדיח ה' אלקי שמה‪ ,‬כלומר‪ ,‬תשובה זו נובעת‬ ‫מהרגשת כובד עול הגלות‪ ,‬במטרה שנזכה להיגאל התשובה‬ ‫השניה‪ :‬ושבת עד ה' אלקי אתה ובני ‪ ,‬אחריו‪ .‬ואילו האופ‬ ‫השלישי של תשובה היא בכדי שיזכה לחיי עוה"ב‪ :‬ומל ה'‬ ‫אלקי את לבב וגו' למע חיי ה החיי הנצחיי‪ ,‬חיי‬ ‫עוה"ב‪ .‬הסיבה הרביעית תשובה לש תשובה‪ ,‬בתור קיו‬ ‫מצוות השי"ת שציוינו לשוב בתשובה; ואתה תשוב ושמעת‬ ‫בקול ה' ועשית את כל מצותיו‪ .‬ואילו התשובה המעולה ביותר‬ ‫היא תשובה מאהבה‪ :‬כי תשוב אל ה' אלקי בכל לבב ובכל‬ ‫)כ"ק מר מהר"י זי"ע(‬ ‫נפש ‪.‬‬

‫ומל ה' אלקי את לבב ואת לבב זרע לאהבה את ה' אלקי‬ ‫בכל לבב ובכל נפש למע חיי )ל‪ ,‬ו( ופירש עפ"ד אביו‬ ‫הקדוש זי"ע שהקשה במה שאנו מתפללי )בתפלת ערבית‬ ‫אהבת עול(‪" :‬ובה נהגה יומ ולילה"‪ ,‬הלא הכל בידי‬ ‫שמי חו‪ $‬מיר"ש )ברכות לג‪ ,‬ב(‪ ,‬וא"כ אי שיי בזה עני‬ ‫תפלה‪ ,‬ופירש כ דהנה כשאד אינו יכול לעבוד את הבב"ה‬ ‫כראוי והוא מצטער ע"ז אז חייו אינ חיי ואי כל עוה"ז‬ ‫נחשב בעיניו כלל‪ ,‬וא"כ לפי"ז הדבר נוגע ג לעניני עוה"ז‪,‬‬ ‫דכיו שאינו עובד את השי"ת כראוי הוא מואס בכל עוה"ז‪,‬‬ ‫וע"כ שיי שפיר להתפלל ע"ז‪ ,‬וזה שאנו אומרי‪" :‬כי ה‬ ‫חיינו ואור ימינו"‪ ,‬ר"ל שזה הוא נתינת טע לתפלתו על‬ ‫יר"ש כי מחמת שבה תלוי חיותינו‪ ,‬ע"כ אנו מבקשי ממ ‪:‬‬ ‫"ובה נהגה יומ ולילה" ולפ"ז מתור‪ $‬שפיר כוונת הפסוק‬ ‫"למע חיי " דכיו דכתיב "ומל ה' אלקי את לבב " על‬ ‫כהוא נות טע שהדבר תלוי בחייו כנ"ל‪ .‬וא"כ הו"ל כשאר‬ ‫)כ"ק מר מהרי"ד זי"ע(‬ ‫צרכי עוה"ז שיכולי להתפלל עליה"‪.‬‬

‫ויכתוב משה את השירה הזאת ביו ההוא וילמדה את וגו'‪.‬‬ ‫)לא‪ ,‬כב( לכאורה למה לא נאמר שש את הדברי בפיה כמו‬ ‫שנצטוה‪ :‬ועתה כתבו לכ את השירה הזאת ולמדה את בני‬ ‫ישראל שימה בפיה‪ ,‬א באמת היה הציווי רק שילמדה את בני‬ ‫ישראל‪ ,‬ואילו שימה בפיה אינו ציווי אלא שבזה מודגש סגולת‬ ‫התורה‪ ,‬שבאמצעותה יישארו דברי התוכחה בפיה‪ ,‬ולא‬ ‫)כ"ק מר מהר"א זי"ע(‬ ‫יתקיימו בפועל‪.‬‬

‫ג‬

‫סיפור על פרשת השבוע‬ ‫ללכת בדרכיו ולשמור מצותיו וחקתיו ומשפטיו‬ ‫וחיית ורבית‪) .‬ל‪ ,‬טז( )מתו מכת"ק שכתב כ"ק‬ ‫מר מהר"י מבעלזא זי"ע להרה"ק רבי מנח‬ ‫מענדיל מוויזני‪ $‬בעל צמח צדיק זי"ע( באתי‬ ‫במכתבי הלזה‪ ,‬כי לפלא בעיני ששמעתי כי‬ ‫עלה מורה בלב אנשי שלומו ד' עליה יחיו פ‬ ‫ירצה כבוד קדושתו להתענות ביו הקדוש‬ ‫הבעל"ט‪ ,‬ומי יוכל להאמי כזאת על איש קדוש‬

‫כמותו ירבו בישראל‪ ,‬הלא מרועה אחד מצווי‬ ‫אנחנו ועומדי לבלתי לאכול ביו הכפורי‪,‬‬ ‫'ונשמרת‬ ‫נאמר‪:‬‬ ‫המצטר‬ ‫ובמקו‬ ‫לנפשותיכ'‪ .‬זכרתי בעת שאאמו"ר זי"ע היה‬ ‫חולה‪ ,‬והלכנו במבוכה פ לא ירצה לאכול‬ ‫ביוה"כ‪ ,‬אמנ הוא זי"ע בגודל צדקתו היה זריז‬ ‫בדבר‪ ,‬ותיכ‪ %‬אחר כל נדרי מיהר וצוה לית לו‬ ‫לאכול כפי שהיה צרי ‪ ,‬ואמר בזה הלשו‪ :‬הריני‬

‫מוכ ומזומ לקיי מצות בוראי כפי שאמרו‬ ‫חז"ל‪ .‬ואכל בשמחה יתירה‪ ,‬כמעט לא ראינו‬ ‫שמחה כזאת רק בעת אכילת מצוה ונטילת‬ ‫לולב‪ ,‬ובודאי ג כבוד קדושתו יהיה זריז‬ ‫במצוה זו‪ ,‬ויתנהג כפי פקודת הרופאי עליו‪.‬‬ ‫ובפרט אד גדול אשר עיני ישראל עליו‪ ,‬צרי‬ ‫להזהר ביותר פ כי יחמיר בזה‪ ,‬ילמדו ממנו‬ ‫ויבא ח"ו לידי סכנה‪.‬‬

‫לפנות אל רחמיו הרבי ולבקש את‬ ‫מחילתו‪ .‬המל מסוגל‪ ,‬מפאת סיבות‬ ‫שונות‪ ,‬לחרוג מספר החוקי ולחו את‬ ‫הנאש א הוא רואה את חרטתו ואת‬ ‫רצונו האמיתי לשוב בתשובה ולהטיב את‬ ‫דרכיו‪ .‬הנמשל‪ :‬עפ"י זה מסביר המגיד‬ ‫מדובנא את הפסוק‪" :‬שובה ישראל עד ה'‬ ‫אלקי כי כשלת בעוונ "‪ .‬הכשלו בעוו‬

‫גר לכ ששוב אי אפשרות להנצל ע"י‬ ‫בתי הדי הרגילי‪ .‬הדר היחידה להנצל‬ ‫היא להגיע‪ ,‬כביכול‪ ,‬עד ה' עצמו‪" ,‬עד ה'‬ ‫אלקי "‪ ,‬עד לפני כסא כבודו כאשר האד‬ ‫מראה שהוא שב בתשובה מעומק לבו‬ ‫ורצונו להתחיל בחיי חדשי של עשיית‬ ‫רצו ה' בלב של‪ ,‬כא טמו הסיכוי היחיד‬ ‫להנצל‬

‫משל ונמשל על פרשת השבוע‬ ‫ושבת עד ה' אלקי ושמעת בקלו‪) .‬ל‪ ,‬ב(‬ ‫משל לאד שחטא בחטא חמור במיוחד‪,‬‬ ‫אי כל ספק שכל בתי המשפט שהוא‬ ‫יעמוד בפניה יחייבוהו ויענישו אותו‬ ‫קשות‪ .‬בתי משפט אלו כפופי ה‬ ‫לחוקי כתובי וברורי וש מדובר‬ ‫במפורש על חטא זה ועל עונשו‪ .‬הדר‬ ‫היחידה להנצל היא להתייצב בפני המל ‪,‬‬

‫יומא דהילולא‬ ‫כ"ק מר' אדמו"ר הרה"ק רבי שלו מבעלזא זי"ע כ"ז אלול )תרט"ו(‬ ‫בשנת תקע"ז עלה רבינו לכה פאר כרבה‬ ‫של בעלזא על פי הצעתו של רבו הק' מלובלי‪.‬‬ ‫העיירה בעלזא הפכה להיות לתל תלפיות‪.‬‬ ‫אול כיו שנהירת הרבי גרמה לו לביטול‬ ‫תורה‪ ,‬לא נראתה לו הדבר‪ ,‬והתלונ ע"כ בפני‬ ‫הרה"ק מאפטא זי"ע‪ ,‬אמר לו ה"אוהב ישראל"‪:‬‬ ‫"ג לי היה ספק זה‪ ,‬א מידה אחת היתה לי‬ ‫שפעלתי אצל הבורא ית"ש שכאשר הנני‬ ‫מסתפק באיזה דבר‪ ,‬אני פותח את הספר‬ ‫הראשו שמזדמ תחת ידי‪ ,‬והקב"ה עוזרני‬ ‫למצוא בכתוב התרה לספקותי‪ .‬ואמנ כ‬ ‫עשיתי‪ ,‬ונזדמ לי הספר 'אגרת הרמב"' וש‬ ‫כותב הרמב" ז"ל לר"י ועקני את רוב‬ ‫טרדותיו‪ ,‬וכי את ה'יד החזקה' חיבר בעשר‬ ‫שני‪ ,‬שנטמ במערה כדי שלא יפריעוהו‬ ‫במלאכת הקודש"‪ ,.‬המשי הרה"ק ואמר‪:‬‬ ‫"הרהרתי בלבי‪ :‬למה הניחו מ השמי שיהיו‬ ‫להרמב" ז"ל טרדותי? הלא א בעשר שני‬ ‫הוציא מתחת ידו ספרי כאלו‪ ,‬מה גדולות‬ ‫ונצורות היה יכול להוציא ולחבר עוד‪ ,‬אילו היו‬ ‫כל שנותיו במנוחה‪ ...‬אלא שמ השמי רצו כ‪,‬‬ ‫כי אלמלא טרדותיו היה משלי עבודתו‬ ‫בעוה"ז בזמ קצר ולא היה לו מה לעשות עוד‬ ‫בעול השפל‪ ,‬ע"כ טוב שיטרד כדי שיארי‬ ‫ימיו לטובת העול"‪ .‬בכ נחה דעתו של רבינו‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫בעיה"ק צפת תובב"א היה זק אחד ר'‬ ‫אלימל טרוסטער‪ ,‬שנסע להרה"ק מר השר‬ ‫שלו מבעלזא זי"ע‪ ,‬ולמר הרה"ק מבעלזא‬ ‫היה משמש בש אלימל ‪ ,‬פע אחת אחר‬ ‫שלש "סעודות ישב ר' אלימל טרסטער ביחד‬ ‫ע המשמש אלימל בבית המדרש בצד‬ ‫מערב‪ ,‬והרה"ק מבעלזא עמד במזרח‪,‬‬ ‫והביהמ"ד היה ארו מאד‪ ,‬ור' אלימל‬ ‫טרוסטער אמר להגבאי אלימל כי מקובל‬ ‫מצדיקי א מדברי במוצאי שב"ק מרבינו‬ ‫הבעש"ט הקדוש זי"ע מסוגל לפרנסה‪ ,‬וא‬ ‫מדברי מרבינו רבי אלימל זי"ע מסוגל‬ ‫ליראת שמי וכדומה‪ .‬כששמע זאת הגבאי‬ ‫אלימל צחק קצת מדברי ר' אלימל‬ ‫טרוסטער‪ ,‬והרה"ק מבעלזא ראה היא‬ ‫שהמשמש אלימל צוחק‪ ,‬אמר לו‪ :‬מיילא‬ ‫וואס לאכסטו אזוי גראב )למה אתה צוחק כל‬ ‫כ (? ענה הגבאי כי אלימל טרוסטער אומר‬ ‫א מדברי מזה הצדיק מסוגל לפרנסה‪ ,‬ומזה‬ ‫הצדיק מסוגל ליראת שמי ולרפואה‪ .‬אמר‬ ‫הרה"ק מבעלזא זי"ע‪ :‬א מדברי מצדיקי‬ ‫יש לה נייחא בעלמא דקשוט‪ ,‬וצדיקי אינ‬ ‫רוצי להנות נהמא דכסופא‪ ,‬לכ משפיעי‬

‫בחזרה פרנסה ויראת שמי וכל מיני ישועות‪.‬‬ ‫וסיי הרה"ק מבעלזא זי"ע‪ :‬וכשידברו ממני‬ ‫יהיה ג כ טובה"‪.‬‬ ‫כתב כ"ק הגה"ק מבילגורייא זי"ע‪ ,‬כ"ק א"ז‬ ‫ז"ל )מר מהר"ש זי"ע( עשה את לימוד התורה‪,‬‬ ‫לא רק כדר והכנה לחסידות‪ ,‬אלא מעיקרי‬ ‫החסידות‪ ,‬וכ סיפר לי כ"ק אחי שליט"א‬ ‫]זי"ע[ )מר מהר"א זי"ע( בליל שב"ק פרשת‬ ‫בא שנת תש"ו לפ"ק‪ ,‬שפע באו אברכי‬ ‫מחסידי פולי )קאצק( לבעלזא‪ ,‬וביקשו מכ"ק‬ ‫א"ז זי"ע שידבר את "חסידות"‪ ,‬ועיכב אות‬ ‫כ"ק א"ז זי"ע בבעלזא זמ רב‪ ,‬עד שיו אחד‬ ‫ביקש שיקראו אות ואמר לה‪" :‬אי בי‬ ‫געוועה א יונגערמא בי אי דור געגאנגע‬ ‫אלע דרכי חסידות‪ ,‬האב אי געזעה דער‬ ‫בעסטער דר החסידות איז צו לערנע אביי‬ ‫ורבא או צו פאהרע צו צדיק אמת"‪,‬‬ ‫וכשסיי את דבריו פנה אל הגבאי ואמר לו‪:‬‬ ‫"אלימל ‪ ,‬גיב אריי לעקי או בראנפי"‪.‬ועוד‬ ‫כתב‪ :‬פע העיד כ"ק א"ז זי"ע )מר מהר"ש‬ ‫זי"ע( על עצמו‪" :‬את הספר 'כרתי ופלתי'‬ ‫למדתי כולו‪ ,‬אינגאנצע‪ ,‬ואת הספר 'אורי‬ ‫ותומי' למדתי רובו ככולו‪ ,‬וואס הייסט רובו‬ ‫ככולו‪ ,‬כמעט אי גאנצע‪ ,‬אי קע פארט נישט‬ ‫זאגע אינגאנצע"‪] .‬ובמקו אחר מביא‬ ‫הנוסח‪" :‬אורי ותומי רובו ככולו‪ ,‬כמעט אי‬ ‫גאנצע‪ ,‬וואס הייסט כמעט אי גאנצע‪,‬‬ ‫טאקע אי גאנצע"‪ [.‬ועוד כתב אור ליו ה'‬ ‫פרשת תרומה שנת תש"ו לפ"ק‪ ,‬סיפר כ"ק אחי‬ ‫שליט"א ]זי"ע[ )מר מהר"א זי"ע(‪ :‬זה היה‬ ‫בדוק ומנוסה‪ .‬כשהיה כ"ק א"ז ]זי"ע[ )מר‬ ‫מהר"ש זי"ע( יש‪ ,‬והיה יש באמת‪ ,‬היו יכולי‬ ‫לדבר אתו ולשאול אותו בדברי תורה‪ ,‬כל כ‬ ‫היתה הדביקות שלו בתורה‪ ,‬וא‪ %‬שבמילי‬ ‫דעלמא לא יכלו לשאול אותו כשהיה יש‪ ,‬אבל‬ ‫בתורה היה דבוק כל כ ‪ ,‬שהיו יכולי לשאול‬ ‫אותו אפילו כשהיה יש‪.‬‬ ‫כ"ק מר מהר"ש זי"ע מבעלזא אמר על‬ ‫עצמו שהוא משורש טוב שבקי‪ ,‬דהיינו גבורה‬ ‫שבקדושה‪ .‬ואמר הגה"ק מקאלשי‪ ,$‬שלכ‬ ‫בבעלזא כיסו ע הטלית את הידי‪ ,‬מפני שה‬ ‫מורי על גבורות‪ ,‬וכיו שבעלזא היה מגבורה‬ ‫שבקדושה‪ ,‬כיסו את הגבורות‪.‬‬ ‫כ"ק מר מהר"ש זי"ע מבעלזא אמר פע‪,‬‬ ‫דהמאמר בזוהר רזא דשבת שאומרי בליל‬ ‫ש"ק‪ ,‬אינו מוב רק למי שהוא במדריגת רואה‬ ‫ואינו נראה‪ .‬והוסי‪ %‬הגה"ק מקאלשי‪ $‬שהשר‬ ‫שלו מבעלזא זי"ע היה בבחינת רואה ואינו‬ ‫נראה‪ ,‬כי פע בסוכות היה אצלו הרה"ק רבי‬

‫ד‬

‫שלו מקאמינקא‪ ,‬ואמר שבשעה שאמר הלל‬ ‫לפני התיבה לא ראה את הרה"ק מבעלזא‬ ‫זי"ע‪ ,‬אלא ראה רק את האתרוג והלולב בלבד‪.‬‬ ‫ופירש אז הרה"ק מקאמינקא את הכתוב‬ ‫)ויקרא כ"ג( ולקחת 'לכ' ביו הראשו פרי‬ ‫ע‪ $‬הדר וכפות תמרי‪ ,‬שיקח האד את‬ ‫ה'לכ'‪ ,‬היינו את כל עצמותו שלו‪ ,‬ויבטל את‬ ‫עצמו בתו הארבעה מיני‪ .‬עכ"פ רואי מזה‬ ‫שהשר שלו היה בבחינת רואה ואינו נראה‬ ‫רבינו שהה פע בשב"ק בעיר אחת הסמוכה‬ ‫לבעלזא‪ ,‬והגבאי ר' אלימל סידר את‬ ‫השולחנות באופ אחר ממה שצוה לו רבינו‪.‬‬ ‫נענה רבינו‪ :‬כד הוינא טליא כב ד' או ה'‪ ,‬הייתי‬ ‫בבראד )רבינו נולד בבראד( והלכתי ע אחותי‬ ‫לדודתי‪ ,‬וכיבדה אותנו בדגי קטני‪ ,‬ובשעת‬ ‫אכילת הדגי‪ ,‬נודע לי שורש נשמתי ולש מה‬ ‫באתי לעול‪ ,‬והנה אני אומר לעשות השולח‬ ‫באופ פלוני‪ ,‬ואלימל הול ועושה כרצונו‪.‬‬ ‫רבינו אמר לבנו כ"ק מר רבי יהושע זי"ע‬ ‫כשהיה עדיי ילד‪ :‬הא יודע אתה שהצדיקי‬ ‫בשעה שמזכירי ש תנא או אמורא רואי‬ ‫אותו‪ .‬ושאל לו מר מהר"י‪ :‬אבא‪ ,‬הא ג אתה‬ ‫רואה? ענה‪ ,‬לא‪ .‬שוב שאל‪ :‬מדוע‪ ,‬השיב רבינו‪:‬‬ ‫משו שה )הצדיקי הרואי( סבלו יסורי‪,‬‬ ‫אול בשעה שאני לומד טור והטור מביא דבר‬ ‫בש איזה תנא‪ ,‬אז הנני מרגיש את כל‬ ‫קדושת התנא‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' ישראל לייב טארנער‪ ,‬שמע‬ ‫מדודו הרה"צ ר' מענדיל‪ ,‬ששמע מזקינו‬ ‫הרה"ק ר' פייוויש בערזאנער בעל השפת אמת‬ ‫)חת הרה"ק ר' אשר'ל ראפשיצער זי"ע(‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' פייוויש נסע לכמה צדיקי הדור ונסע‬ ‫ג להרה"ק מר מהר"ש לבעלזא‪ ,‬ובמוצש"ק‬ ‫כשהל להפרד מהרה"ק מהר"ש אמר לו‬ ‫הרה"ק‪ ,‬דו וועסט דא זיי ביי מיי העני 'ל‬ ‫)חתנו הרה"ק בעל לב שמח מאלעסק והוא הי'‬ ‫כותב התורות מחותנו הרה"ק(‪ ,‬תאמר לו שלא‬ ‫יכתוב התורה מסעודה שלישית כי אני איני‬ ‫מבינו ומלא זה )אמר שמו( ג"כ אינו מבינו‬ ‫והוא )הלב שמח( בוודאי שאינו מבינו‪ .‬פע‬ ‫אמר הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זי"ע‪ :‬איני‬ ‫רוצה לומר עוד חידושי תורה‪ ,‬הלואי ויעזור‬ ‫הש יתבר שנקיי כל מה שאמרנו עד עתה‬ ‫וכו' וסיפרו לפניו אי שהרב הצדיק הקדוש ר'‬ ‫שלו מבעלזא זצוקללה"ה היה אומר שהוא‬ ‫מוכרח לומר חידושי תורתו‪ ,‬ושהעליוני‬ ‫משתוקקי לשמוע דברי תורתו‪ ,‬וכיוצא‬ ‫בדברי אלו וראו שהיו הדברי נייחי לו‬ ‫]להצדיק מנעשכיז זצוק"ל[‬

‫סיפר הגה"צ מנאראל זצ"ל שאבי זקינו‬ ‫הרה"ק מנאראל זצ"ל שבת פ"א בשב"ק אצל‬ ‫כ"ק מר מבעלזא זי"ע וג הרה"ק רבי שלו‬ ‫מקאמינקא זי"ע היה ש ואמר מר זי"ע‬ ‫בסעודה שלישית לפני התורה בזה"ל זהו‬ ‫מדריגה קטנה לראות אר‪ $‬ישראל בבנינה‬ ‫ירושלי בבנינה וביהמ"ק בבנינה‪ ,‬מ'האט אונז‬ ‫ב"ה געוויזע אר‪ $‬ישראל כו' ואנחנו נל ע‬ ‫צדיק הדור לקראת משיח'‪ .‬יותר לא שמע‬ ‫זקיני‪ ,‬והרה"ק מקאמינקא הטה עצמו להרה"ק‬ ‫מבעלזא ולחש לו‪ ,‬אמנ זקיני לא שמע יותר‪.‬‬ ‫פע אחת חלה זקיני ובא הרה"ק מר מהר"י‬ ‫מבעלזא לבקרו נתגלגלה השיחה מהתורה‬ ‫הנ"ל‪ ,‬אמר הרה"ק מהר"י לזקיני‪ ,‬אבי אמר לי‬ ‫שני פעמי דבר הנ"ל‪ ,‬בחדא אמר לי שלא‬ ‫אגלה‪ ,‬ובשני' לא אמר לי שלא אגלה‪ ,‬לכ אני‬ ‫מתיר לי לגלות לכ‪ .‬דער טאטע האט‬ ‫געמיינט צדיק הדור רבי מאטעלי נעשכיזער‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫סיפר האדמו"ר מפאלטיטשא זצ"ל כאשר‬ ‫בא הרה"ק ר' שלו מקאמינקא )הנקרא‬ ‫הראווער עילוי( והי' תלמידו של הרה"ק השר‬ ‫שלו זי"ע‪ ,‬אחר פטירת רבו הרה"ק ר' נפתלי‬ ‫ראפשיצער זי"ע אל הרה"ק מרוזי אמר‬ ‫הרה"ק הנ"ל אליו שמעתי שהעול רועשי‬ ‫ע בעלזא במופתי‪ ,‬איזה דר הוא זה אמר‬ ‫הרה"ק ר' שלו קאמינקער‪ ,‬רבי שלי אינו‬ ‫עושה מופתי אלא כל מה שאומר‪ ,‬הקב"ה‬ ‫מצייתו ועושה‪ .‬שאל לו הרה"ק מרוז'י במה‬ ‫כוחו גדול כל כ ‪ ,‬ענה לו בכח התורה‪ ,‬והסביר‬ ‫שהרה"ק מבעלזא אינו משביע שמות רק בכח‬ ‫התורה הוא פועל ישועות‪ .‬כאמור‪ ,‬היה מנהגו‬ ‫בקודש לרפאות החולי במגע ידי קדשו‪,‬‬ ‫דהיינו בשתי אצבעותיו‪ ,‬אמה ואצבע‪ ,‬שהיה‬ ‫מעביר על גו‪ %‬החולה‪ ,‬כשנשאל על כ פע‬ ‫ע"י אחד מגדולי הצדיקי היתה תשובת‬ ‫קדשו‪ ,‬כי מאחר שדרכו בעת לימודו להצביע‬ ‫על אותיות התורה בשתי אצבעות אלו‪ ,‬הרי‬ ‫נתקדשו אות שתי אצבעות מכוח קדושת‬ ‫התורה‪ ,‬וידוע שסיבת כל חולי ושורש כל‬ ‫מחלה נובע מפג ועבירה שעשה האד‪,‬‬ ‫לפיכ מעביר הוא שתי אצבעות אלו‪ ,‬בכדי‬ ‫שבכוח קדושת התורה השורה עליה יתוק‬ ‫הפג הרוחני‪ ,‬וממילא עוברת ג החולי!‬ ‫הגה"ק רבי יהודה מודערע זצ"ל מסיגוט‪,‬‬ ‫תלמיד ה"חת סופר"‪ ,‬סבל קשות תקופה‬ ‫ארוכה משיניו החולות‪ ,‬כשבא אל רבינו‬ ‫להתאונ על יסוריו‪ ,‬הניח רבינו את אצבעותיו‬ ‫הק' על שיניו‪ ,‬ומיד חל‪ %‬הכאב לגמרי‪ .‬נענה‬ ‫אותו גאו ואמר‪" :‬אצבע אלקי היא"‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי יצחק אייזיק מספינקא מספר‬ ‫בהקדמתו לספה"ק "אמרי יוס‪) "%‬בראשית(‪:‬‬ ‫"סיפר לי הרה"ח ר"י שו"ב ז"ל שהיה לו מחלה‬ ‫כבידה ר"ל‪ ,‬והיה אצל מר הגאוה"ק מהר"ש‬ ‫מבעלזא זי"ע‪ ,‬ונת ידו הטהורה על מקו‬ ‫הכאב והוליכה אנה ואנה‪ ,‬ואח"כ בירכו‬ ‫ברפואה שלימה‪ ,‬וציוה לו לנסוע ג ללבוב‬ ‫להרופא הגדול שהיה אז‪ ,‬וכ עשה‪ .‬וכאשר בא‬ ‫להרופא ובקרו‪ ,‬אמר לו הרופא שאינו רואה‬ ‫עוד את המחלה אשר סיפר לו‪ ,‬והראה להרופא‬ ‫את המרשמי אשר נתנו לו שאר הרופאי‪,‬‬ ‫ושאלו הרופא הגדול היכ היה כעת‪ ,‬ואמר לו‬ ‫שהיה בבעלזא‪ ,‬ואז ענה הרופא‪ :‬כבר ידעתי‬ ‫דרכו של הרה"ק מבעלזא זי"ע שהוא מרפא‬ ‫המחלה‪ ,‬ואח"כ שולח אלי לראות" ]עיי"ש‬ ‫שכותב שמסתמא היה טעמו של רבינו לשלוח‬ ‫אל הרופאי כדי להלביש הרפואה בדר‬ ‫הטבע וכו{'‬ ‫סיפר הרה"ק ר' שלמה סאסובער‪ ,‬ב‬ ‫הגה"ק רבי העני מאלעסק זי"ע שעוד ישב‬

‫קעסט אצל אבי אמו הרה"ק השר שלו‬ ‫מבעלזא‪ .‬זי"ע פע אחת אחזו להרה"ק‬ ‫מקאמינקא שיתוק רח"ל‪ ,‬ושלח להרה"ק מר‬ ‫מהר"ש מבעלזא שרוצה לבא‪ ,‬אמר הרה"ק מר‬ ‫מהר"ש אי לי רפואה בשביל ‪ ,‬כשיהי' לי‬ ‫רפואה אשלח אחרי ‪ .‬פע אחת שלח להרה"ק‬ ‫מקאמינקא שעכשיו יבא‪ ,‬ובא‪ .‬ובאמצע בא‬ ‫חולה מלעמבערג והי' שוכב ממש כבול ע‪,$‬‬ ‫והורידו אותו וצוה הרה"ק מבעלזא שיושיבו‬ ‫אותו בכסאו עד כמה שיכולי‪ ,‬וצוה שכל א'‬ ‫יצא החוצה‪ ,‬והי' ש א'‪ ,‬זקינו של הרה"ח ר'‬ ‫געציל שי‪ ,%‬והטמי עצמו וראה שהרה"ק מר‬ ‫מהר"ש הול אנה ואנה ציקאכט‪ ,‬ונגש אל‬ ‫החולה ומשמש אבר א'‪ ,‬אח"כ הל עוה"פ אנה‬ ‫ואנה ציקאכט ומשמש אבר אחר‪ ,‬וכ כל הגו‪%‬‬ ‫עד שהבריא ואחזו פחד וברח מש‪ ,‬בקיצור‪,‬‬ ‫החולה נתרפא ועלה על המרכבה בעצמו‪ .‬אח"כ‬ ‫הגיע הרה"ק מקאמינקא‪ ,‬אמר לו הרה"ק הי'‬ ‫פה חולה א' וכו' )כוונתו שהרה"ק השתמש‬ ‫בהרפואה לחולה שהגיע ביני לביני( ואי לי‬ ‫רפואה בשביל ‪ ,‬צוה לו להמתי‪ .‬ואח"כ הי' בפ'‬ ‫יתרו וצוה כ"ק מר זי"ע לקרא לו ללוי וקרא‬ ‫בניגו ‪".‬וצו אלוקי ויכלת עמוד" והבריא‪.‬‬ ‫סיפר הגה"צ אבד"ק טארטיקוב זצ"ל‬ ‫שסיפר לו חותנו אבד"ק וואלאווא זי"ע‪ ,‬כי‬ ‫זקנו הגה"ק רבי שמואל אב"ד גארלי‪ $‬זי"ע‬ ‫נסע פע להרה"ק מר השר שלו מבעלזא‬ ‫זי"ע ע בנו ה"ה אביו הרה"ק רבי יוקל זצ"ל‬ ‫אבד"ק וואלאווא‪ ,‬ובעת היות בחדרו בא‬ ‫חולה אחד אשר כתוצאה ממחלתו נסתובב‬ ‫ראשו ל"ע עד שצורת פניו חזרה לאחור‪ .‬וניגש‬ ‫אליו מר השר שלו זי"ע ובמו שתי ידיו סיבב‬ ‫והחזיר את ראשו על מקומו‪ ,‬המה ראו כ‬ ‫תמהו על הדבר‪ ,‬ומרוב התרגשות התחילו‬ ‫לבכות‪ .‬ויאמר לה הרה"ק‪ ,‬לא יהא הדבר‬ ‫חידוש אצלכ‪ ,‬א אי עושי רעה ע הידי‪,‬‬ ‫יכולי לעשות עמה מה שרוצי‪.‬‬ ‫פע אחת נסע הרה"ק רבי שלמה זלמ‬ ‫מוויעליפאלע זי"ע לשבות בשבת קודש‬ ‫במחיצתו של כ"ק מר רבי שלו מבעלזא‬ ‫זי"ע‪ ,‬וכשהיה במקוה לפנות ערב שפ עליו‬ ‫הבל )בעדער( בטעות כלי גדול ע מי‬ ‫רותחי והרה"ק מוויעליפאלע נכווה באופ‬ ‫קשה בכל חלקי גופו‪ ,‬והוציאוהו מבית המרח‪$‬‬ ‫כשהוא מדוכה בייסורי‪ .‬במצב קשה הובל‬ ‫לאכסניה‪ .‬כאביו וייסוריו היו חזקי עד כדי כ‬ ‫שלא היה מסוגל לבוא לתפילת קבלת שבת‬ ‫וערבית בבית הכנסת של מר רבי שלו‬ ‫מבעלזא זי"ע‪ .‬כאשר נכנס הרבי‪ ,‬מר ה"שר‬ ‫שלו" מבעלזא זי"ע לבית המדרש‪ ,‬חיפש מיד‬ ‫את הרבי מויעליפאלע כשנוכח לדעת כי איננו‪,‬‬ ‫הורה לבעל התפילה להמתי ולא להתחיל‬ ‫בתפילה עד שיבוא האורח‪ .‬ניגש אליו אחד‬ ‫הגבאי וסיפר למר ה"שר שלו" זי"ע על כי‬ ‫האורח המיוחל איננו יכול לבוא מאחר והוא‬ ‫מוטל על ערש דוי ומדוכא ביסורי‪ ,‬נענה מר‬ ‫ה"שר שלו" זי"ע ואמר‪" :‬תנו לי את מעילי‬ ‫ואל לבקר את הרבי מויעליפאלי באכסניה‬ ‫שלו"‪.‬כאשר הגיע כ"ק מר זי"ע לאכסניה מצא‬ ‫את הרה"ק מויליפאלע עומד בתפילת קבלת‬ ‫שבת מתו כאבי נוראי‪ .‬נענה ה"שר שלו"‬ ‫ואמר‪" :‬נו‪ ,‬כעת נאמר התפילה י'שלח ד'ברו‬ ‫ו'ירפא" ראשי תיבות‪ :‬יד"ו‪ ,‬צדיק יכול לרפא‬ ‫בכח ידו"‪ ,‬נטל את ידו והוליכה על גופו הפצוע‬ ‫של האורח‪ ,‬וראה זה פלא! בכל מקו שנגעה‬ ‫ידו של הרבי‪ ,‬עלתה ארוכה ומרפא ובשרו‬ ‫כמעט שב כבראשונה‪ ,‬לאחר מכ הוסי‪ %‬מר‬ ‫ה"שר שלו" זי"ע ואמר שעדיי לא הבריא‬ ‫לגמרי אבל מחר בבוקר תוכל להגיע בעזרת ה'‬ ‫לתפילת שחרית בבית מדרשנו‪ .‬הבטיחו כ"ק‬

‫ה‬

‫מר נאמנה‪ .‬ואמנ‪ ,‬כהבטחתו כ היה‪ ,‬בשבת‬ ‫קודש בבוקר הופיע הרה"ק מויעליפאלע‬ ‫במלוא הדרו‪ ,‬בבית מדרשו של מר הרה"ק‬ ‫מבעלזא‪ ,‬ללא שו סימני כוויה על גופו‬ ‫הקדוש כאשר הגיעו הדברי לאזני הרה"ק רבי‬ ‫ישראל מריז'י זי"ע‪ ,‬חיי ואמר‪ :‬שפיל לסיפיה‬ ‫דקרא‪ ,‬סופי התיבות של שלוש המלי הללו‪,‬‬ ‫ישל'ח דבר'ו וירפא'‪ ,‬ה "מו"ח"‪ .‬הרבי‬ ‫מבעלזא משתמש בידו ובראשי התיבות‪ ,‬ואנו‬ ‫משתמשי בראשנו )המוח(‪ ,‬ובסופי התיבות‬ ‫של המילי‪.‬‬ ‫וביאר כ"ק מר אדמו"ר שליט"א והנה אלו‬ ‫ואלו דברי אלקי חיי‪ ,‬ויש לומר ביאור העני‬ ‫של עבודת הצדיקי בהמשכת רפואת הגו‪%‬‬ ‫לבני ישראל‪ ,‬שה משפיעי וממשיכי תחלה‬ ‫רפואת הנפש‪ ,‬שכ חולי הגו‪ %‬יסודו ושרשו‬ ‫הוא מחולי הנפש‪ ,‬כמו שאמרו רז"ל )ברכות ה‪(.‬‬ ‫'א רואה אד שיסורי באי עליו יפשפש‬ ‫במעשיו'‪ ,‬וכ אמרו )שבת נה‪' :(.‬אי יסורי‬ ‫בלא עו'‪ ,‬ולכ כדי להמשי רפואת הגו‪%‬‬ ‫צריכי להמשי תחלה רפואת וטהרת הנפש‪.‬‬ ‫והנה כדי לזכות לטהרת הנפש כראוי‬ ‫ולתשובה שלמה‪ ,‬צריכי תחלה לטהרת הלב‬ ‫והמח‪ ,‬שהיא בינה ודעת‪ ,‬כדכתיב )ישעי' ו‪ ,‬י(‪:‬‬ ‫'ולבבו יבי ושב ורפא לו'‪ ,‬ולכ תקנו אנשי‬ ‫כנסת הגדולה בתפלת שמונה עשרה ברכת‬ ‫'אתה חונ' קוד לברכת 'השיבנו' כאמר ז"ל‬ ‫)מגילה יז‪' :(.‬ומה ראו לומר תשובה אחר בינה‪,‬‬ ‫דכתיב 'ולבבו יבי ושב ורפא לו'‪ ,‬והיינו שרק‬ ‫אחר שזוכי לטהרת הלב והמח חכמה בינה‬ ‫ודעת‪ ,‬יכול האד לזכות לתשובה שלמה‪.‬‬ ‫והדר להגיע לטהרת הלב והמח הוא בשני‬ ‫אופני‪ ,‬האחד‪ ,‬שהאד יקדש תחלה את‬ ‫רמ"ח אבריו במצוות ובמעשי טובי ויתק‬ ‫את מדותיו‪ ,‬ועל ידי זה יוכל לבא לטהרת הלב‬ ‫והמח להבי ולדעת את הבורא ית"ש ולעבדו‬ ‫בכל לב ובכל נפש‪ .‬השני‪ ,‬שהאד יתחיל‬ ‫לטהר ולקדש את מוחו‪ ,‬בהתבוננו בחכמתו‬ ‫ודעתו בגדלות הבורא ית"ש וביחודו ואחדותו‪,‬‬ ‫ועי"ז יבוא ליראתו ואהבתו ית"ש )עי' רמב"‬ ‫הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב( ולקדש את אבריו בקיו‬ ‫המצוות ולתק מדותיו כראוי‪ .‬אמנ מי‬ ‫שמעשיו מקולקלי ומדותיו אינ מתוקנות‪,‬‬ ‫קשה לו מאד להתחיל לטהר ולקדש את המח‬ ‫ולבא לשלמות הדעת‪ ,‬להתבונ בחכמתו‬ ‫ובדעתו בגדלות השי"ת‪ ,‬ומתו כ לבוא לתקו‬ ‫המעשי והמדות כראוי‪ ,‬ועל כ הדר הרצויה‬ ‫היא‪ ,‬שתחלה יתק האד את מעשיו בקיו‬ ‫מצוות התורה בפועל‪ ,‬שהוא ג כ בחינת דעת‪,‬‬ ‫כמו שמצינו )ירמי' כב‪ ,‬טז(‪' :‬ד די עני ואביו‬ ‫אז טוב הלא היא הדעת אתי נא ה''‪ ,‬ויטהר‬ ‫ויקדש את אבריו ויתק את מדותיו‪ ,‬ואחר כ‬ ‫יוכל לזכות לטהרת הלב והמח‪ ,‬להתבונ כראוי‬ ‫בחכמתו ודעתו בגדלות השי"ת‪.‬‬ ‫וזהו העני שכ"ק אא"ז ז"ל המשי רפואה‬ ‫לחולה במשמוש הידי‪ ,‬כי עבודתו הקדושה‬ ‫היתה להמשי רפואת הנפש על ידי טהרת‬ ‫וקדושת האברי‪ ,‬שהוא תקו המעשי ותקו‬ ‫המדות תחלה‪ ,‬ומתו כ יבא האד לטהרת‬ ‫המח ויזכה לטהרת ורפואת הנפש ותשובה‬ ‫שלמה כראוי‪ ,‬ולכ ריפא את החולה בידיו‬ ‫הקדושות‪ ,‬כי הידי מורי על תקו המעשי‪,‬‬ ‫ואילו הרה"ק מרוז'י זי"ע המשי רפואה‬ ‫לחולה על ידי המח‪ ,‬כי עבודתו הקדושה היתה‬ ‫להמשי רפואת הנפש על ידי טהרת וקדושת‬ ‫המח‪ ,‬שהיא בהתבוננות בגדלות הבורא ית"ש‪,‬‬ ‫ומתו כ יבוא האד לטהרת האברי ותקו‬ ‫המדות‪ ,‬ויזכה לטהרת הנפש ותשובה שלמה‪.‬‬ ‫פע אחת בא אל רבינו זי"ע איש אחד‬ ‫ונת לו קוויט"ל ע פדיו נפש כנהוג‬

‫ובהקוויט"ל היה כתוב בקשתו‪ ,‬ואח"כ ראו‬ ‫מקורביו שעמדו ש מסביב לקודש כי נטל‬ ‫הקוויט"ל בידיו הקדושי הרבה פעמי והביט‬ ‫והצי‪ $‬בו ולא ידע להשיב להאיש על בקשתו‪,‬‬ ‫ואח"כ ראו שנטל את בתי ידיו )הארבי"ל( של‬ ‫שני ידיו הקדושי וכר אות למעלה‪ ,‬והצי‪$‬‬ ‫על הידי הטהורות שלו‪ ,‬ואחר זה תיכ‪ %‬ומיד‬ ‫השיב להאיש על בקשתו‪ ,‬המה ראו כ תמהו‬ ‫על המראה הנורא הזה‪ ,‬ושאלו ואמרו רבינו‬ ‫הקדוש למה ועל מה זה לא ידע להשיב לאיש‬ ‫על בקשתו עד אשר הצי‪ $‬בידיו הטהורות‪,‬‬ ‫והשיב לה‪ :‬אמת כ הוא כי לא ידעתי‬ ‫מהקוויט"ל די השב לאיש ההוא‪ ,‬עד אשר‬ ‫נתיישבתי בדעתי מ"ש אנשי כנסת הגדולה‬ ‫)בתפלת מוס‪ %‬לראש השנה( וע"ל יד"י עבדי"‬ ‫הנביאי" כתו"ב לאמו"ר‪ ,‬פי' שעל הידי של‬ ‫הנביאי כתוב מה שיש לאמו"ר להשיב לאיש‬ ‫על בקשתו הכתו"ב בקוויט"ל ע"כ לשונו‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫סיפר איש נאמ כי זקנו היה אצל כ"ק מר‬ ‫מהר"ש מבעלזא זי"ע בט' באב‪ ,‬וקרא לו‬ ‫להכנס לתו ביתו וסגר את הדלת‪ ,‬והניח לפניו‬ ‫פת לאכול‪ .‬האיש הלז אשר היה מאנשי‬ ‫חסידיו של רבינו עמד כמשתומ‪ .‬אבל הוא‬ ‫אמר לו‪" :‬נעניתי ל ‪ ,‬קו אכול"‪ ,‬ואכל‪ .‬אח"כ‬ ‫כאשר בא לביתו נחלה ר"ל בחולי גדול באי‬ ‫תרופה ומרפא למחלתו‪ ,‬אנשי ביתו בכו ובקשו‬ ‫מהרופא היהודי אולי יש עוד איזה תקוה‪ .‬אמר‬ ‫לה‪ :‬אולי הי' עוד איזה רפואה וסמי‬ ‫)מעדיציע( לתת לו‪ ,‬אבל נכתב בספר‬ ‫הרפואות שלה שא החולה הלז לא אכל כל‬ ‫היו וכל הלילה במש ארבעי יו מקוד‬ ‫שנפל בחוליו‪ ,‬אזי אינו רשאי לית לו הסמי‬ ‫החריפי הלז‪ ,‬כי אז בוודאי בסכנה הוא‪,‬‬ ‫וידעתי כי בלי ספק התענה בט"ב העבר‪.‬‬ ‫החולה כאשר שמע את זאת‪ ,‬נזכר את אשר‬ ‫עשה עמו כ"ק מר זי"ע‪ ,‬ואמר את זאת‪ ,‬ונתנו‬ ‫לו רפואה הלז ונתרפא ואז ראה את רוח קדשו‬ ‫של כ"ק מר זי"ע‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ג ר' שלמה מאיר אב"ד גלאגיב‪,‬‬ ‫אשר פע אחת היה ע אביו הרה"ג ר' גרשו‬ ‫מאילינוב אצל הרה"ק מר רבי שלו מבעלזא‬ ‫זי"ע‪ ,‬ובאו אז לפני מר הרה"ק אחד שלא ראה‬ ‫בעיניו‪ ,‬ונת הרה"ק ידו על עיני העור‪ ,‬ואח"כ‬ ‫שאל להעור א הוטב לו‪ ,‬והשיב שלא הוטב‬ ‫לו‪ ,‬והניח ידו עוד הפע על עיני העור לכמה‬ ‫רגעי‪ ,‬ואמר העור שהוטב לו‪ ,‬ואחז עוד ידו‬ ‫עליו‪ ,‬ואמר‪ :‬עתה הנ רואה היטב! וכ היה‬ ‫שתיכ‪ %‬קרא העור בספר ככל בריא ושל‪.‬‬ ‫והרהר הרב ר' גרשו בלבו‪ :‬היתכ לאמור‬ ‫ברבי לעור פקח עיני ‪ ,‬אפשר לא יתרפא‬ ‫ויהיה ח"ו חילול הש?! והרגיש תיכ‪ %‬מר‬ ‫הרה"ק את מחשבתו‪ ,‬ואמר לו‪ :‬אילינאווער רב‪,‬‬ ‫אל יקשה בעיניכ אי הרהבתי עוז בנפשי‬ ‫לאמור לחולה שנתרפא‪ ,‬א העני הוא‪ ,‬שיש‬ ‫חולאי שה מכח סט"א‪ ,‬וכשהנני מקדש את‬ ‫ידי ונות על מקו הכאב‪ ,‬הנני מרגיש הכח‬ ‫הרע נדחה מפני‪ ,‬לזאת ידעתי לאמור ברור‬ ‫שתרפא‪ .‬והתפלא אביו על נס האחרו יותר‬ ‫מהראשו‪ ,‬שידע מחשבתו‪.‬‬ ‫הוי עובדא וצדיק גדול אחד מנכדי הרה"ק‬ ‫הרבי ר' ברו ממעזיבוז זי"ע ש פעמיו‬ ‫לבעלזא ברצותו לבא אל כ"ק מר מהר"ש‬ ‫זי"ע‪ ,‬א בדרכו היו לו עיכובי רבי ומניעות‬ ‫שונות ומשונות‪ ,‬כמו העגלה שנשברה והסוסי‬ ‫שמתו ועוד כהנה וכהנה תלאות אשר מצאתהו‬ ‫בדר ‪ ,‬עד שסו‪ %‬סו‪ %‬הגיע לבעלזא‪ .‬בהגיעו‬ ‫ראה את כ"ק מר זי"ע מהל לאטו אל‬ ‫התפילה בבית הכנסת‪ ,‬לעומת זאת בעת‬ ‫חזרתו לביתו‪ ,‬לאחר התפילה‪ ,‬ראה אח"כ אי‬

‫שמר זי"ע ממהר בדרכו‪ .‬ויהי הדבר לפלא‬ ‫בעיניו‪ ,‬שהרי מצד הדי צרי לעשות להיפ ‪,‬‬ ‫למהר בהליכה לבית הכנסת ולהאט בצאתו‬ ‫מש‪ .‬לאחר מכ כשנכנס אל הקודש פנימה‪,‬‬ ‫פנה אל כ"ק מר זי"ע ואמר שברצונו לשאול‬ ‫שלש שאלות‪ ,‬ומר נענה לו שאל הצדיק‬ ‫ראשית‪ ,‬רציתי לשאול‪ ,‬אולי יוכל הרבי לבאר‬ ‫לי פשר המניעות והעיכובי המשוני שהיו לי‬ ‫בבואי לכא; ב‪ .‬למה הל הרבי אל התפילה‬ ‫באיטיות מרובה‪ ,‬ובשובו‪ ,‬במהירות רבה; ג‪.‬‬ ‫ראיתי שהרבי מרפא חולי כשהוא מניח את‬ ‫שתי האצבעות‪ ,‬האמה והאצבע‪ ,‬על מקו‬ ‫החולי‪ ,‬וברצוני לשאול למה דוקא בשתי‬ ‫אצבעות אלו‪ .‬השיב לו כ"ק מר זי"ע כדברי‬ ‫האלה‪ :‬על השאלה הראשונה‪ ,‬הנה בעת‬ ‫שהתחילו להדפיס את סידורי התפילה‪ ,‬נבוכו‬ ‫רבי וטובי כיצד להדפיס את ש הש‪ ,‬כי‬ ‫א ידפיסוהו ככתיבתו‪ ,‬אפשר ויבא פע לידי‬ ‫בזיו‪ ,‬ופסקו הרבני שיכתבו את הש על‬ ‫שתי יודי‪ .‬נמצא ששני יודי )יהודי( ביחד זה‬ ‫יחוד ש הש‪ ,‬ומהאי טעמא מנסה הבעל דבר‬ ‫לעכב בכל מיני עיכובי את פגישת של שני‬ ‫יהודי‪ ,‬וזו הסיבה שכל כ קשה היתה‬ ‫ביאתכ לכא‪ .‬על השאלה השניה גילה לו מר‬ ‫זי"ע‪ :‬בדרכי לבית הכנסת באות נשמות רבות‬ ‫לבקש את תיקונ‪ ,‬ואיני יכול לסרב לה‪ ,‬וזו‬ ‫הסיבה שאני מאיט הליכתי‪ ,‬אבל בשובי‬ ‫מהתפילה אי לי ברירה‪ ,‬כי אילולא אמהר‬ ‫בהליכתי לא אגיע לביתי עד הערב‪ .‬ועל‬ ‫השאלה השלישית אמר לו מר‪ :‬ה ידוע‬ ‫שרמ"ח המצוות ה כנגד הרמ"ח האיברי‪,‬‬ ‫וכשחלילה אד לוקה באחד מאיבריו אי זה‬ ‫אלא שחיסר את המצוה שכנגד אותו אבר‪,‬‬ ‫והיות ובעת לימודי אני מצביע ומחווה תמיד‬ ‫בשתי אצבעות אלו ומעביר מעל התיבות‪ ,‬הרי‬ ‫שורה עליה קדושת התורה אשר כוללת את‬ ‫כל המצוות‪ ,‬ולכ אני מעביר שתי אצבעות אלו‬ ‫על מקו החולי‪ ,‬ואור התורה מאיר ומשלי‬ ‫את הפג של המצוה שכנגד אותו האבר ובכ‬ ‫מתרפא‪.‬‬ ‫חתנו של כ"ק מר זי"ע הרה"ק ר' יצחק‬ ‫ראדיחובער זי"ע התחבא פ"א בהגרויסע שטיב‬ ‫ועשה א"ע כאילו הוא יוש‪ ,‬ומנהגו של כ"ק‬ ‫מר זי"ע היה שהיה שולח בכל לילה את‬ ‫המשמש אחר שהאנשי הלכו כבר לראות א‬ ‫נשאר אחד בביהמד"ר ובלילה ההוא שלח את‬ ‫משמשו ע נר וראה את ר' יצחק הנ"ל יוש‬ ‫ולא רצה להעירו כי הוא אחד מבניו של מר‬ ‫זי"ע ואח"כ שלחו עוה"פ והל לראות א הוא‬ ‫יש עמוק וראה כ הוא‪ ,‬ונכנס כ"ק מר זי"ע‬ ‫לביהמד"ר ונתמלא כל השטוב אלפי ע‬ ‫נשמות ור' יצחק הנ"ל נבהל מאוד ואח"כ‬ ‫כשיצאו שמח מאוד‪ .‬ואח"כ נכנס אחד ע‬ ‫צורה נוראה מאוד‪ ,‬ור' יצחק נבהל מאוד אבל‬ ‫הוא החזיק א"ע בכל כוחו כדי שלא לבלבל‬ ‫את כ"ק אא"ז זי"ע כ עבר כל הלילה ובערב‬ ‫שב"ק ראה עוה"פ את האיש הנ"ל‪ ,‬ונבהל‬ ‫מאוד ונכנס אל הרבנית וסיפר לה את כל זאת‪,‬‬ ‫ואמר את חטאי אני מזכיר היו וסיפר לה את‬ ‫כל המעשה וא"ל שהוא מפחד מאוד מהאיש‬ ‫הנ"ל וא"ל הרבנית שזה היה אליהו הנביא‬ ‫ובגלל זה שלא הפרעת למר זי"ע בעת התיקו‬ ‫נשמות זכית לראות עוה"פ‪ ,‬על גבי תקרת בית‬ ‫המדרש בעיר ווישניצא היו מצויי צפרי‬ ‫רבי שהיו מפריעי בעת התפלה‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫היה להפריח מש בשו אופ‪ ,‬כשרבינו‬ ‫התפלל פע בבית המדרש ההוא פרחו‬ ‫העופות מש ושוב לא חזרו‪) .‬שהיו גלגולי‬ ‫נשמות‪ ,‬ומאחר שבאו על תיקונ בכח תפלת‬ ‫רבינו‪ ,‬נעלמו מש(‪.‬‬

‫ו‬

‫סיפר כ"ק מר מהרי"ד זי"ע דג גדול מאוד‬ ‫שאינו בנמצא כי א בי‪ ,‬ניצוד פע באחד‬ ‫הנהרות הסמוכי לבעלזא‪ ,‬והובא לבית רבינו‬ ‫ע"י חסידי שקנו אותו לכבודו‪ .‬ואמר כ"ק מר‬ ‫מהרי"ד‪ :‬הלא החסידי אומרי גוזמאות‪,‬‬ ‫ואמרו שהיה הדג גדול כל כ ‪ ,‬עד שהוצרכו‬ ‫לשאת אותו בשתי עגלות‪ ,‬וזה גוזמא‪ ,‬אבל‬ ‫עגלה אחת אמנ הוזקקה לכ ‪ .,‬כשהביאו את‬ ‫הדג לרבינו‪ ,‬אמר‪ :‬כבר בעת צאת הדג ממקומו‬ ‫)פי' מהי לנהר( ידענו אודותו‪ .‬כשיצא רבינו‬ ‫פע מהיכל קדשו של הרה"ק החוזה מלובלי‬ ‫זי"ע‪ ,‬נכנס אחריו הרה"ק רבי שמעו‬ ‫מיעריסלוב זי"ע לקבל ברכת פרידה‪ ,‬וראה את‬ ‫החוזה מלובלי זי"ע פוסע בחדרו הלו ושוב‬ ‫ואומר‪ :‬שני עשר פרסאות סביביו צריכי‬ ‫לנסוע אליו‪ ,‬וחייבי לנסוע אליו )צוועל‪ %‬מייל‬ ‫ארו אי דאר‪ %‬מע פאר צו אי או מע‬ ‫איז מחויב צו פאר צו אי(‪ .‬הבי הרה"ק רבי‬ ‫שמעו שהדברי מכווני אליו‪ ,‬ואכ נסע‬ ‫בזקנותו לרבינו‪ .‬הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב‬ ‫זי"ע התבטא‪" :‬איני רואה בדור הזה מי שיוכל‬ ‫להתייצב לפני מל מהגויי ולומר‪' :‬שלח עמי‬ ‫ויעבדוני'‪ ,‬זולת הרב מבעלזא )בלשונו‪ :‬אי‬ ‫שפיר נישט אי דע דור אז עס זאל ווער‬ ‫קענע גיי צו א מל פו די גוי או זאג‬ ‫"שלח עמי ויעבדוני"‪ ,‬אויסער דער בעלזא רב(‪.‬‬ ‫כ"ק מר רבי שלו מבעלזא אמר‪ :‬אי פראווע‬ ‫ניט מיט קיי שמות‪ ,‬נאר אי האב זייער‬ ‫רחמנות‪ ,‬זאגט מע אי הימל אז א בשר וד‬ ‫האט אזוי פיל רחמנות‪ ,‬דאר‪ %‬מע דא פו‬ ‫הימל אודאי רחמנות האב‪] ...‬אינני משתמש‬ ‫בשמות כלל‪ ,‬רק אני מרח מאד ואומרי‬ ‫בשמי א בשר וד מרח כל כ ‪ ,‬משמי‬ ‫בודאי צרי לרח[‪ .‬הגה"ק ר' משה בראדער‬ ‫זצ"ל פ"א בא לכ"ק מר מהר"ש זי"ע‪ ,‬אמר לו‬ ‫כ"ק מר‪ :‬משה‪ ,‬הלא אתה ת"ח תגיד לי‪,‬‬ ‫הרמב" אומר שתשובה אינו קרוי' תשובה‬ ‫אלא עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב‬ ‫לכסלה עוד‪ ,‬נמצא מזה שתשובתינו אי נקרא‬ ‫בכלל תשובה ובשעת מעשה האט זי‬ ‫געגאסע טרער פו אי )ור' משה לא ענה‬ ‫כלו כמוב(‪ .‬אמר לו כ"ק מר אי מיי‬ ‫שבשעת שאד עושה תשובה הוא עושה‬ ‫תשובה במרירות הלב כ"כ שבוודאי לא ישוב‬ ‫לכסלה עוד וזה שאנו רואי שחוזר לכסלו זהו‬ ‫כבר דבר אחר )פי' זה הרגע אינו קשור ע‬ ‫הרגע שלפניו ודו"ק(‪ .‬עובדא הוה ביהודי אחד‪,‬‬ ‫שנשמתו היתה מטונפת בעוונות ל"ע‪ .‬כאשר‬ ‫הגיע שעתו והוא נפטר לבית עולמו‪ ,‬החל‬ ‫המלא הממונה לטלטלו ולהוליכו ממקו‬ ‫למקו‪ .‬ביקש אותו יהודי מהמלא ‪ ,‬שייקחהו‬ ‫דר העיירה בעלזא‪ ,‬והמלא נענה לבקשתו‪.‬‬ ‫כשהגיעו לבעלזא ועברו ע"י ביהמ"ד‪ ,‬ביקש‬ ‫מהמלא שרצונו להיכנס אל ביהמ"ד פנימה‪.‬‬ ‫המלא הסכי ג לבקשתו זו‪ ,‬באומרו שהוא‬ ‫ממתי לו בחו‪ .$‬כשעבר זמ ניכר והמלא ראה‬ ‫שהנשמה אינה חוזרת‪ ,‬נכנס לביהמ"ד לקחתו‪,‬‬ ‫ואז החל כ"ק מר רבי שלו מבעלזא זי"ע‬ ‫לזעוק‪" :‬הבו לי גרז! ]גיט'ס מיר א האק!"[ אני‬ ‫אערו‪ %‬לו מיד את ראשו! אי ייתכ שיש לה‬ ‫העזה להיכנס לביתי לקחת נשמה שעברה את‬ ‫מפת דלתי?!‬ ‫הגה"צ מטארטיקוב זצ"ל שמע מאיש נאמ‬ ‫ששמע מפי הגה"ק בעל מנחת חינו זצ"ל‪,‬‬ ‫שפע חזר המנחת חינו מנסיעה אצל כ"ק‬ ‫מר מהר"ש מבעלזא זי"ע וכולו נסער‬ ‫)צוקאכט( על שראה ש רוח הקודש גלויה‪:‬‬ ‫המנ"ח ראה כמה אנשי שנכנסו אל הרה"ק‪,‬‬ ‫ואחד הזכיר עצמו לרפואה והרה"ק ענה לו‬ ‫לקחת איזו תערובת ומרקחת של תרופה‪,‬‬

‫וכעבור זמ מה נכנס איש אחר והזכיר ג"כ את‬ ‫אותה מחלה לרפואה‪ ,‬והרה"ק איחל לו רפואה‬ ‫שלימה‪ .‬נענה הגבאי‪ :‬והלא לפניו השיב הרבי‬ ‫לאיש הקוד תשובה אחרת? ענה לו הרב‬ ‫הקדוש מבעלזא‪ :‬אי האב געזאגט? ס'האט‬ ‫זי געזאגט!"‪.‬‬ ‫פע אחת אחר פטירת הרבנית ע"ה‬ ‫נתעורר כ"ק מר זי"ע בבכיה עצומה וידעו שזה‬ ‫בגלל הרבנית‪ ,‬אבל לא ידעו מה שעכשיו הוא‬ ‫בוכה‪ ,‬ושאל אותו אחד מבניו למה זה נתעורר‬ ‫פתאו? א"ל מפני שאמרתי להקב"ה אתה‬ ‫יודע א הייתי יכול והיה בכוחי להחיות אותה‬ ‫אז הייתי מחיה אותה‪ ,‬אבל אתה הרי יכול‬ ‫אתה להקי את כנסת ישראל ולמה אי אתה‬ ‫מקימה‪ .‬והשיב לי הקב"ה א הייתי מרוצה‬ ‫מכנסת ישראל כמו שאתה היית מרוצה‬ ‫מהרבנית אז ג אני הייתי מקימה ועל זה אני‬ ‫בוכה‪ .‬הרבנית הצדקנית נפטרה בשנת תרי"ב‬ ‫ובניה בכו מאוד וא"ל אביה אילו ידעת‬ ‫איזה שמחה יש עכשיו בפמליא של מעלה לא‬ ‫היית בוכי‪ .‬מר הספיד אותה ואמר עה"פ‬ ‫הצדיק אבד ואי איש ש אל לב ואמר דאי'‬ ‫בזוה"ק נאבד אי כתיב אלא אבד כי נאבד‬ ‫היינו מעוה"ז ובי מהעוה"ב אבל אבד הוא רק‬ ‫מהעוה"ז היא בבחינת אבד רק מהעוה"ז ולא‬ ‫מהעוה"ב‪ ,‬ויש לפרש באופ אחר דכ' יענ ה'‬ ‫ביו צרה ישגב ש אלוהי יעקב‪ ,‬וקשה למה‬ ‫כ' דוקא יעקב ולא שאר האבות ומתר‪ $‬המד'‬ ‫שכל זמ שיש צער לישראל מרגיש בשאת‬ ‫יעקב יותר משאר האבות יבא בעל הקורה‬ ‫ויכנס בעובי הקורה ולכ כ' דוקא יעקב‪ ,‬והנה‬ ‫איתא בגמרא יעקב לא מת ולכאורה אי יכול‬ ‫להיות שיליד אשה ינצל ממיתה‪ ,‬אלא צרי‬ ‫לומר שהוא לא היה איש כלל כפירש"י ז"ל‬ ‫ויקרא לו אל אלוקי ישראל‪ .‬שהקב"ה קרא‬ ‫ליעקב אל ובזה יש לפרש הגמ' ביוס‪ %‬הצדיק‬ ‫ויבא הביתה לעשות מלאכתו וכו' וח"א לעשות‬ ‫צרכיו אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו‪.‬‬ ‫ולכאורה אי זה מרומז בקרא‪ ,‬ובזה י"ל וירא‬ ‫כי אי איש היינו יעקב אבינו שלא הי' איש‬ ‫מאנשי הבית שיעקב קראו בית‪ .‬וזה הפי' ג‬ ‫הכא הצדיק אבד ואי איש היינו יעקב אבינו‬ ‫שהוא לא איש ש אל לב היינו שהוא מצטער‬ ‫על זה‪ .‬דרכה של הרבנית היתה לחלק את‬ ‫הקאשע להיושבי בבעלזא‪ ,‬ופ"א בא אבר‬ ‫וביקש קאשע ונתנה לו אח"כ בא פע שניה‬ ‫ונתנה לו‪ ,‬אח"כ כשבא בפע הג' א"ל‬ ‫יונגערמא א אתה רעב יש לי מספיק ואת‬ ‫ל אבל א לא‪ ,‬דע שעשיתי תשובה על כל‬ ‫מאכל מיותר שאכלתי מיו עמדי על דעתי‪.‬‬ ‫כ"ק מר מהר"א זי"ע אמר על זקנתו‬ ‫הרבה"צ מרת מלכה ע"ה בזה"ל‪ :‬צדיקי אמרו‬ ‫עליה גדולות )צדיקי האב אוי‪ %‬איר גרויס‬ ‫גערעדט(‪ ,‬אבי זי"ע )כ"ק מר מהרי"ד זי"ע(‬ ‫אמר לי ראיה הכי גדולה שהיתה אשה גדולה‪,‬‬ ‫כי זקני מר מהר"ש לא הסתיר מפניה כלו‪,‬‬ ‫)די גרעסטע ראיה אז זי איז גרויס געווע איז‪,‬‬ ‫ווייל דער זיידע זי"ע האט פו איר גארנישט‬ ‫באהלט(‪ .‬כ"ק דודי ז"ל אמר שכ"ק אא"ז‬ ‫)מהר"ש( זי"ע התייע‪ $‬עימה בכל העניני ולא‬ ‫העלי ממנה אפי' רעבישע זאכע‪.‬‬ ‫כ"ק מר אדמו"ר שליט"א אמר הרבה‬ ‫פעמי עיינתי אי הגיעה הרבנית הצדקנית‬ ‫להשגות גדולות כ"כ‪ ,‬פשוט אפשר להיות מצד‬ ‫נשמתה שהיה לה נשמה גבוהה‪ ,‬ועוד יש לומר‬ ‫כמו דאיתא בגמרא ברכות נשי במאי קא‬ ‫זכיי במה שמניחי לבעליה ליל לביהכנ"ס‬ ‫והיא הרי עזרה לבעלה כ"ק אא"ז זי"ע לעבודת‬ ‫השי"ת וכ ג היא הגיעה למדרגות הגדולות‬ ‫האלו‪ .‬פע בראש השנה‪ ,‬ראה כ"ק מר מהר"ש‬

‫זי"ע שני יהודי שעומדי בצד ומדברי‬ ‫ביניה‪ .‬שלח כ"ק מר מהר"ש זי"ע את בנו‪,‬‬ ‫כ"ק מר מהר"י זי"ע לשמוע שיחת‪ ,‬וכ עשה‪,‬‬ ‫והל אצל‪ ,‬ושמע כיצד אחד אומר לחבירו‬ ‫מתו שברו לב‪ :‬אוי‪ ,‬היו הוא ראש השנה‪,‬‬ ‫יו אדיר ונורא‪ ,‬במה אנו באי לפני מל‬ ‫מלכי המלכי הקב"ה הבוח כליות ולב?! וא‪%‬‬ ‫חבירו נאנח מעומק הלב לעומתו ושקע‬ ‫בהרהורי תשובה‪ .‬שב מר מהר"י זי"ע וחזר‬ ‫לפני אביו‪ ,‬מר מהר"ש זי"ע על דברי היהודי‪.‬‬ ‫נענה מר מהרי"ש ואמר‪ :‬קטרוג גדול היה על‬ ‫ע ישראל‪ ,‬רח"ל‪ ,‬ועל כל דברי המליצה של‬ ‫הסניגור ענה המקטרג וטע כנגדו‪ :‬ישראל‬ ‫נותני צדקה‪ ,‬אמר הסניגור‪ :‬ג הגוי נותני‬ ‫צדקה‪ ,‬טע הקטיגור‪ .‬כ נמש הדי ודברי‬ ‫בי הסניגור להקטיגור‪ ,‬עד שהגיעו למעלה‬ ‫שיחת היהודי הללו‪ ,‬דברי שנאמרו מתו‬ ‫שברו לב אמיתי‪ ,‬וטע הסניגור‪ :‬לע ישראל‬ ‫יש לב נשבר! וכא עמד המקטרג מולו שותק‪,‬‬ ‫כי נכו הדבר שלב נשבר יש רק לישראל‬ ‫דיבר בקדשו מר מהרי"ד זי"ע‪" :‬אמר לי‬ ‫כ"ק אבי ז"ל )מר מהר"י זי"ע( כשבאתי פע‬ ‫אחת לפניו‪ ,‬שעיקר הדר לבוא לידי שבירת‬ ‫ותקו המדות הוא על ידי עסק התורה‬ ‫הקדושה‪ ,‬ולא על פי עצות שכליות לא עצת‬ ‫שכל עצמו ולא עצת שכל חברו‪ ,‬וג לא על‬ ‫ידי עצות שבספרי המיוסדי על עניני תקו‬ ‫המדות על פי השכל‪ ,‬אלא על ידי לימוד ספרי‬ ‫מוסר הבנויי על פסוקי תנ" ומאמרי רז"ל‪,‬‬ ‫כי רק בכח התורה הקדושה יכול האד לבוא‬ ‫לידי שבירת ותקו המדות‪ .‬וסיפר לי כ"ק אבי‬ ‫ז"ל באותו מעמד‪ ,‬שפע אחת כשנכנס אל‬ ‫כ"ק אביו ז"ל מר מהר"ש זי"ע‪ ,‬והיו מונחי‬ ‫על שלחנו כמה ספרי קדושי‪ ,‬הגביה בידיו‬ ‫הטהורות ואמר לו‪ :‬רק על ידי עסק התורה‬ ‫יכול האד להלהיב את לבו כיקוד אש‬ ‫לעבודת השי"ת ולדבק את עצמו בבורא ב"ה‪,‬‬ ‫ולא על ידי השכל‪ .‬וא‪ %‬על פי שלפעמי נראה‬ ‫לאד שג על ידי עצות שכליות שבספרי‬ ‫נתעורר ונתלהב לבו לעבודת הבורא ב"ה‪ ,‬הרי‬ ‫זה רק לפי שעה‪ ,‬ואינו מתקיי זמ רב‪ ,‬ואילו‬ ‫התעוררות והתלהבות שעל ידי עסק התורה‬ ‫הק' מתקיימות לעד‪ ,‬כי כמו שהתורה הק' היא‬ ‫נצחית‪ ,‬כ ג ההשפעה וההתלהבות שעל ידה‬ ‫ה נצחיות‪ .‬וג א לפעמי אי האד מרגיש‬ ‫את התעוררות הקדושה בשעת הלימוד‪ ,‬ידע‬ ‫נאמנה שקדושת התורה חודרת בלבו פנימה‪,‬‬ ‫וכאשר יבוא לידי קיו מצוה ועבודת הבורא‬ ‫ית"ש‪ ,‬תתעורר קדושת התורה שבלבו‪ ,‬ותצא‬ ‫מ הכח אל הפועל‪ ,‬ותסייעהו לעבודת הבורא‬ ‫ב"ה‪ .‬עד כא דבריו הקדושי של כ"ק אבי‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫סיפר הרה"צ רבי שלו מגריידינג ב מר‬ ‫הרה"ק רבי משה ב הרה"ק רבי שלו‬ ‫מבעלזא זי"ע שאמר זקינו במעשה ד'איש‬ ‫חסיד' )זמירות למוצ"ש‪" :‬עבר בשוק בסברתו‪,‬‬ ‫והנה אליהו הנביא לקראתו‪ ,‬פ‪ $‬לו וכו' קרא‬ ‫למי בדעתו קנות עבד אי כמותו"‪ .‬וכו'(‪ ,‬כי‬ ‫לכאורה דבר פלא הוא‪ ,‬למה הוצר אליהו זכור‬ ‫לטוב לעשות כל זה למכור עצמו לעבד‪ ,‬הא‬ ‫לא היה טוב יותר א היה נות לו את כל‬ ‫הכס‪ %‬במזומני‪ .‬א שבא אליהו הנביא‬ ‫להורות דר בעבודת השי"ת‪ ,‬דא נצר איזה‬ ‫איש לישועה‪ ,‬מהראוי שימכור עצמו לעבד כדי‬ ‫לעשות טובה לאיש ישראל‪.‬‬ ‫הגדול מו"ה דובעריש‬ ‫סיפר הגאו‬ ‫רפאפורט זצ"ל אבד"ק ראווא‪ ,‬שסיפר לו הרב‬ ‫הגדול וגביר מפורס מו"ה ירחמיאל הורווי‪$‬‬ ‫ז"ל מלבוב‪ ,‬אשר בדידיה הוה עובדא‪ .‬בעת‬ ‫אשר הרה"ק מהר"ש מבעלזא היה פע אחת‬

‫ז‬

‫בלבוב‪ ,‬ותהו כל העיר‪ ,‬גדולי וחכמי‪ ,‬כול‬ ‫השכימו לפתחו לקבל ברכת קדשו‪ .‬והנה הרב‬ ‫הגדול רבי ירחמיאל הנ"ל היה נבו ברעיוניו‬ ‫א ליל ג כ או לחדול‪ .‬א כאשר שמע כי‬ ‫הרב הוא ג כ גדול בתורה‪ ,‬גמר בדעתו שיל‬ ‫לקבל פניו‪ ,‬א לא כמו כל הדופקי על פתחו‪,‬‬ ‫רק כמו לאחד משאר גדולי תורה‪ ,‬לפלפל‬ ‫ולסלסל עמו בפלפולא דאורייתא‪ .‬ויהי כאשר‬ ‫בא אל בית האכסניא של הרה"ק זי"ע לא‬ ‫מצא שו איש בחדר החיצו‪ ,‬והדלת מ היכל‬ ‫קדשו היה סגור ומסוגר‪ ,‬והמתי מעט‪ ,‬א‬ ‫תיכ‪ %‬אמר בלבו‪ :‬הלא אנכי לא באתי הנה‬ ‫כדר החסידי העומדי לפניו בהכנעה‬ ‫יתירה‪ .‬והל ודפק על הפתח‪ .‬ויע כי אי איש‬ ‫בהחדר‪ ,‬הל הרה"ק בעצמו ויפתח את הדלת‪.‬‬ ‫ויהי כאשר ראה רבי ירחמיאל את פני קדשו‬ ‫כראות פני אלקי‪ ,‬נפל עליו אימה ופחד‪,‬‬ ‫ואשתקל מילוליה איזה רגעי ונשכח ממנו כל‬ ‫החידושי אשר הכי לו לדבר עמו א הטה‬ ‫אזנו לשמוע לקול ברכתו‪ ,‬באימה וביראה‬ ‫ובחרדת קודש‪ .‬ובעת שסיפר הרב רבי‬ ‫ירחמיאל הנ"ל זאת לפני הגאו מראווא‬ ‫זלה"ה‪ ,‬סיי בלשונו הזהב‪ :‬ובעת הזאת הבנתי‬ ‫על נכו כוונת הכתוב )דברי כח‪ ,‬י( "וראו כל‬ ‫עמי האר‪ $‬כי ש ה' נקרא עלי ויראו ממ "‪.‬‬ ‫הרב החסיד מו"ה ברו פריש ז"ל מנו"כ‬ ‫בארה"ק‪ ,‬ב הרה"ק מוה"ר צבי הירש מדילוטי‬ ‫ז"ל‪ ,‬סיפר משמו של מר מהר"ש מבעלזא‬ ‫זי"ע‪ ,‬שפע אחת באו לפניו הרבה אנשי‬ ‫שהיו מלאי צרות צרורות רח"ל‪ ,‬וכל אחד‬ ‫צעק ממרורות לבו לישועה‪ ,‬אז אמר הרה"ק‬ ‫זי"ע בשבת קודש אנו אומרי בברכת המזו‪:‬‬ ‫"הרחמ הוא ינחילנו ליו שכולו שבת ומנוחה‬ ‫לחיי עולמי"‪ ,‬כי הנה בזה העול אי מנוחה‬ ‫כביכול להקב"ה‪ ,‬שכל אחד מתרע עליו בלב‪,‬‬ ‫למה עושה כ ולמה נוהג כ ‪ ,‬כי לפי דעת‬ ‫האד נדמה שהיה היושר להנהיג באופ אחר‪,‬‬ ‫ועל כ כל אחד צועק ומתרע‪ .‬וא יש צרות‬ ‫בעול אז אי מנוחה כביכול אבל כאשר יהיה‬ ‫עול התיקו ומלאה האר‪ $‬דעה‪ ,‬וישיגו כל‬ ‫העול כי כל מה דעביד רחמנא היה רק‬ ‫טובות‪ ,‬והוא נוהג בחסדו‪ ,‬ואל אמונה ואי עול‬ ‫)דברי לב‪ ,‬ד(‪ ,‬אז יהיה לו כביכול מנוחה‪ .‬וזה‬ ‫שאנו מבקשי‪" :‬ינחילנו ליו שכולו שבת"‬ ‫הוא עול התיקו‪ ,‬ואז יהיה "מנוחה לחי‬ ‫העולמי"‪ ,‬שכביכול חי העולמי יהיה לו‬ ‫מנוחה‪ ,‬ודפח"ח‪ .‬עוד‪ :‬בברכת המזו מסיימי‪:‬‬ ‫"ומכל טוב לעול אל יחסרנו"‪ ,‬ולכאורה קשה‪,‬‬ ‫שהרי כבר אמר מקוד "וכל טוב"‪ ,‬ומה הוסי‪%‬‬ ‫עוד בתפלה זו‪ .‬אמר כ"ק מר מהר"ש מבעלזא‬ ‫זי"ע‪ :‬שבקשתינו היא‪ ,‬שא‪ %‬שיהא לנו כל‬ ‫הברכות הנ"ל‪ ,‬מכל מקו מ'כל טוב לעול'‪,‬‬ ‫היינו מעול הבא‪" ,‬אל יחסרנו"‪ ,‬שלא יפחתו‬ ‫מחלקינו לעול הבא בשביל הברכות‪.‬‬ ‫כתב הגה"ק המהרש" מברעזא זצ"ל‬ ‫בהסכמתו לספה"ק 'מי רבי'‪" :‬שמעתי‬ ‫ממורי ורבי הגה"ק אבד"ק בעלזא זי"ע‪ ,‬כי בכל‬ ‫מדה יש אמת ושקר‪ ,‬כמו בגאוה 'ויגבה לבו‬ ‫בדרכי ה'‪ ,‬וכ בענוה יש ענוה דקדושה וענוה‬ ‫פסולה‪ ,‬והמבח הוא‪ ,‬כי מי שהוא עניו בשקר‬ ‫חושב את עצמו לאי‪ ,‬וג אנשי אחרי ה‬ ‫כמוהו כאי וגרועי‪ .‬והעניו באמת יחשוב כל‬ ‫העול לצדיקי והוא הגרוע שבעול‪ .‬ומוטב‬ ‫להיות גאה ויחשוב ג כל הענוי לטובי‪,‬‬ ‫מלהיות עניו בענוה פסולה ושיחשוב ג‬ ‫אחרי לגרועי‪ .‬ועל ידי בחינה במבח הזה‬ ‫ידע האד בנפשו א זכה לענוה באמת מצד‬ ‫הקדושה"‪.‬‬ ‫כ"ק מר שליט"א אמר‪ :‬כ"ק א"א זקיני ז"ל‬ ‫)מר אדמו"ר מהר"ש זי"ע( היה אומר על מה‬

‫בחינו הבית של שלמה המל )מ"א ח‪ ,‬סו(‪:‬‬ ‫"ויברכו את המל וילכו לאהליה שמחי‬ ‫וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד‬ ‫עבדו ולישראל עמו"‪ ,‬שדרשו רז"ל )שבת ל‪:(.‬‬ ‫שמחי שנהנו מזיו השכינה‪ ,‬וטובי לב‬ ‫שנפקדו כל אחד בב זכר וכו'‪ .‬ואכ ‪ ,‬נצח‬ ‫ישראל לא ישקר‪ ,‬ובכלל נס התחיה לע‬ ‫סגולה‪ ,‬נתחנ היכל בית המדרש הקדוש‬ ‫בחצרות בית ה' בתוככי ירושלי עיה"ק על ידי‬ ‫כ"ק מר אדמו"ר מבעלזא שליט"א שזכה‬ ‫להמשי קדושתו ותפארתו של אותו בית‬ ‫מקדש מעט‪ ,‬ובזה נשלמה הבטחתו הידועה‬ ‫של כ"ק מר מהרי"ש זי"ע בעת ייסוד בית‬ ‫הכנסת הקדוש ש"בעלזא תהיה פינה יקרת‬ ‫שידעו משמו יתבר עד ביאת המשיח" אכי"ר‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זי"ע היה פוקד‬ ‫בשלו הרב הצדיק הקדוש ר' שלו מבעלזא‬ ‫זלה"ה פע אחת שמע שחושש בעיניו‪,‬‬ ‫ושרוצה לעסוק ברפואות ופקד אליו על ידי‬ ‫אחד שנסע לש‪ ,‬לומר לו בשמו שלא ישתדל‬ ‫לרפאות את עצמו על עיניו וידוע שהיה‬ ‫לזקנותו סגי נהיר‪ .‬לאחר זמ סיפר שאחד‬ ‫מהצדיקי שישב בסנהדרי של מעלה נתעלה‬ ‫למקו עליו מאוד‪ ,‬והיה צרי אחר למלאות‬ ‫מקומו‪ ,‬ורצו למעלה שיסתלק הבעלזער רב‪,‬‬ ‫וימלא מקומו בסנהדרי למעלה‪ ,‬ומחמת‬ ‫שידעתי שהעול צרי לו‪ ,‬לכ פעלתי בתפלתי‬ ‫מוטב שינטלו מאור עיניו‪ ,‬ויהיה כאילו נפטר‪,‬‬ ‫כדי שיתקיי בעול הזה‬ ‫לפני הסתלקותו דיבר בקדשו‪ :‬ה' עשקה לי‬ ‫ערבני" )ישעי' לח‪ ,‬יד( בשעה שנגזר על נשמתי‬ ‫לרדת לעול‪ ,‬סירבתי כי יראתי חלילה‬ ‫מכשלו בעוה"ז‪ ,‬הראוני משמי מת שכר של‬ ‫מצוות שאסגל בעוה"ז‪ ,‬ועל א‪ %‬זאת המשכתי‬ ‫בסירובי‪ .‬הראוני משמי כמה אלפי נשמות‬ ‫הממתינות לתיקונ על ידי‪ ,‬א יראתי מקלקול‪.‬‬ ‫עד אשר כביכול השי"ת בכבודו ובעצמו היה לי‬ ‫ערב בדבר הזה‪ ,‬שאכנס לעוה"ז בשלו ואצא‬ ‫ממנו בשלו‪ .‬ופירש את הפסוק האמור‪ ,‬כי‬ ‫כביכול ה' היה ערב לו בדבר עבור הנשמות‬ ‫העשוקות‪" :‬ה' עשקה לי"‪ ,‬בגלל הנשמות הללו‬ ‫"ערבני"‪ ,‬היה לי לערב‪ ,‬על כ הנני מבקש‬ ‫שתקיי את הערבות‪ ...‬יו ב' כ"ז אלול שנת‬ ‫תרט"ו‪ ,‬הוא היו בו עלתה נשמתו הטהורה‬ ‫לגנזי מרומי‪ .‬חתנו הרה"ק רבי חנו העני‬ ‫מאלעסק זי"ע אמר כי רבינו הבעש"ט הק'‬ ‫והרבי ר' דוב בער ממעזריטש זי"ע יחד ע כל‬ ‫הצדיקי ומלאכי עליו יצאו לקראתו בשעת‬ ‫הסתלקותו ורבינו נתכבד לדרוש למעלה משש‬ ‫שעות במתיבתא דרקיעא‪ ,‬דברי אלו נתגלו לו‬ ‫ע"י נשמות מעלמא דקשוט‪ ,‬וכאשר שאל‬ ‫אות מני ה יודעי כל זאת? השיבו כי‬ ‫המלאכי ה שסיפרו לה את גודל הכבוד‬ ‫שזכה לו רבינו ‪ ,‬בכדי להראות לה אי יכול‬ ‫אד בעול לזכות לכל זה‪.‬‬ ‫זכותו הגדולה יג עלינו ועל כל ישראל אמ‬

‫שאומרי בפיוט "ונתנה תוק‪ "%‬בראש השנה בצחות לשונו‪' :‬שלו' ובניו יהיו מ הבוני את‬ ‫ויוהכ"פ‪" :‬ומלאכי יחפזו וחיל ורעדה יאחזו בית ה' ואכ‪ ,‬פקודתו שמרה רוח‪ ,‬ונאמני‬ ‫ויאמרו הנה יו הדי לפקד על צבא מרו בדי לצוואתו הקדושה‪ ,‬הוסיפו כל רבוה"ק מבעלזא‬ ‫כי לא יזכו בעיני בדי"‪ ,‬דיש להבי‪ ,‬הלא זי"ע על הלשכות והעזרות שבמקדש מעט זה‪,‬‬ ‫המלאכי אינ בעלי בחירה‪ ,‬ומה שיי אצל שעמד בתפארתו ובקדושתו עד החורב הנורא‬ ‫עני פחד ורעדה מיו הדי כי לא יזכו בעיני והאיו‪ .‬זמ קצר לפני הסתלקותו דיבר בקדשו‬ ‫בדי‪ ,‬ואמר‪ ,‬כי תפקיד של מלאכי השרת הוא כ"ק מר מהר"א זי"ע‪ ,‬ואמר בזה"ל‪" :‬אי ווייס‬ ‫ללמד זכות על בני ישראל‪ ,‬לפי שכ הוא רצו נישט‪ ,‬נאר די גויי האבע דערציילט‪ ,‬בשעות‬ ‫השי"ת לזכות את בני ישראל‪ ,‬ועל כ מ'האט אונגעצונדע די שוהל אי בעלזא‪ ,‬האט‬ ‫"ומלאכי יחפזו וחיל ורעדה יאחזו" ביו מע גיזעה א אלטע איד מיט א ווייסע‬ ‫הדי‪ ,‬שמא לא יצאו ידי חובת בלימוד זכות בארד‪ ,‬האט שפאציערט אי שוהל‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫על בני ישראל‪ .‬ויש לפרש הכוונה בזה‪ ,‬דהנה שוהל‪ ,‬שוהל‪ ,‬וויי נישט‪ ,‬מ'האט אי דיר‬ ‫איתא במג"א )סי' תקפד ס"ק ב( שאי גידאווענט‪ ,‬או מ'וועט ווייטער אי דיר‬ ‫להתוודות בפה ולהזכיר עונות בראש השנה‪ ,‬דאווענע" וכה כותב הגה"ק מהר" מבילגוריא‬ ‫אול כל יהודי המאמי בה' צועק בלבו‪ :‬זי"ע‪" :‬אא"ז מהר"ש ז"ל אמר‪ :‬די שוהל וועט‬ ‫חטאתי‪ ,‬עויתי‪ ,‬פשעתי‪ .‬ודבר זה אינו ידוע כי זיי איינע פו די שעהנסטע שוהל' אי‬ ‫א להקב"ה בלבד הבוח לבבות‪ ,‬כדאיתא ירושלי‪ ,‬דער כה גדול וועט גיי טוהע די‬ ‫בשל"ה הק' שהמלאכי אינ מביני דברי עבודה‪ ,‬וועט ער מוזע דור גיי מיי שוהל"‬ ‫שבלב וכמו כ אינו ידוע לה מה שכל איש )וממשי ‪" :‬ואדוני אבי ז"ל כ"ק מר מהרי"ד‬ ‫ישראל מקבל על עצמו במחשבה מכא ואיל זי"ע אמר‪ ,‬לכאורה יש חשש לקפנדריא‪ .‬א‬ ‫לעשות מצות ומעשי טובי‪ ,‬ומחשבה טובה י"ל שפירוש כוונתו שיל מ הצד על יד בית‬ ‫הקב"ה מצרפה למעשה )קידושי מ‪ ,‬א(‪ .‬ולכ הכנסת ולא בפני‪ .‬או ע"י שקדושת בית‬ ‫"ומלאכי יחפזו וחיל ורעדה יאחזו" שמא המקדש תהיה גדולה משל ביהכ"נ יש היתר‬ ‫לא ילמדו על בני ישראל זכות די צרכ‪ ,‬כיו ליל מבפני"(‪ .‬ועוד אמר לעתיד לבא כשיבא‬ ‫שאינ ידועות לה התשובה והקבלות משיח צדקינו בב"א יהיה הביהמ"ק הזה ע"י‬ ‫הביהמ"ק וכשיעשה הכה"ג את העבודה ביוה"כ‬ ‫שבלבות בני ישראל‪.‬‬ ‫הגה"ק משינאווא זי"ע אמר בש רבו בי עבודה לעבודה וועט ער זי א‪ %‬ריעה אי‬ ‫הקדוש מוהר"ש מבעלזא זי"ע ביאור הכתוב מיי בהמ"ד‪ .‬כ"ק מר מהר"ש זי"ע תיכנ‬ ‫עוד אקב‪ $‬עליו לנקבציו היינו שעוד קוד בעצמו את בני הבית הכנסת‪ ,‬ואמר שבנה‬ ‫ביאת המשיח כבר יהיו רבי מבנ"י מקובצי אותו כ ‪ ,‬שמצד מזרחו עד מקו המקדש אי‬ ‫בארה"ק וע"ז אמה"כ שאחר הגאולה יקב‪ $‬שו כנסיה נוצרית‪ ,‬שתי וערב או פסל!‬ ‫נינו הגה"ק מבילגורייא זי"ע כותב‪" :‬בעת‬ ‫הקב"ה את כול מארבע כנפות האר‪ $‬לא"י‪,‬‬ ‫וזש"ה עוד אקב‪ $‬עליו לנקבציו והב‪ .‬ידוע שהניח א"ז זי"ע את היסודות עבור ביהכ"נ‪,‬‬ ‫ומפורס לכל היגיעה העצומה והעבודה שטח תחינתו לפני ד' שכל מי שיבוא להתפלל‬ ‫הנשגבה שהשקיע האדמו"ר הראשו לבית בו‪ ,‬תישמע תפילתו בשמי מרומי"‪ .‬אגב‪,‬‬ ‫בעלזא מר ה"שר שלו" זי"ע ואחריו בניו מסופר כי שני אברכי שרצו לצאת פע‬ ‫רבוה"ק לבית בעלזא זי"ע בקדושה ובטהרה‪ ,‬לאסו‪ %‬כספי לצור בניית בית כנסת‪ ,‬באו אל‬ ‫בבני בית הכנסת המפואר בבעלזא ובבית מר מהר"ש זי"ע וביקשו ממנו כתב המלצה‪,‬‬ ‫המדרש הסמו לו‪ ,‬שנבנה במו ידיו הקדושות‪ ,‬אמר לה מר‪ :‬מכתב איני יכול לתת לכ‪,‬‬ ‫במש ט"ו שנה משנת תקפ"ח עד שנת תר"ג אבל יכולני לומר לכ דבר תורה‪ ,‬שכאשר‬ ‫אחרי גילוי אליהו הנביא שלימדו הלכות בית תגידו זאת לאחב"י ודאי יתנו לכ תרומתכ‪.‬‬ ‫הכנסת‪ .‬ידוע שמר מהר"ש זי"ע כיוו כוונות ואמר‪ :‬כתיב "אב מקיר תזעק"‪ ,‬פירוש‪ ,‬א‬ ‫מיוחדות‪ ,‬ויחודי עליאי בעת בניית בית נותני כס‪ %‬לבני בית הכנסת‪ ,‬אזי אחר‬ ‫הכנסת‪ ,‬פע לקח מר דלי מלא סיד וטיט אריכת ימיו ושנותיו של האד‪ ,‬בעלותו לעול‬ ‫והל לעסוק בעצמו בעבודת הבני‪ ,‬כשראה העליו‪ ,‬זועקת אותה אב שזה האד בנה‬ ‫זאת אחד ממקורביו‪ ,‬ביקש לעזור לו ולהוציא אותי! דבר פלא מספר הגה"ק מהר"‬ ‫את הדלי מידו‪ ,‬הרבה"צ מרת מלכה ע"ה מבילגורייא זי"ע‪" :‬פע באמצע עבודת הבניה‪,‬‬ ‫שהיתה מפורסמת בצדקתה הגדולה ובעלת הפסיק א"ז )מהר"ש( ז"ל את המש העבודה‬ ‫מדרגה‪ ,‬השקיפה בעד החלו‪ ,‬הזהירה את בבני בית הכנסת‪ ,‬ואמר יע אשר נצר לשני‬ ‫האיש לבל ירהיב בנפשו לקחת ממנו את ספרי לעיי בה לצור הבניה‪ .‬וכשבא עת‬ ‫הדלי‪ ,‬למע לא יבלבל את מחשבותיו הצור ‪ ,‬הגיע מוכר ספרי אחד‪ ,‬שהיו לו‬ ‫הקדושות של הרב‪ .‬כידוע‪ ,‬הניח מר מהר"ש באמתחתו למכירה שני ספרי הנצרכי למר‪.‬‬ ‫זי"ע מקו ג לזרעו אחריו‪ ,‬להוסי‪ %‬לבני בית והפלא היה אמר אח"כ זקני מר מהר"י זי"ע‬ ‫ה'‪ ,‬בהותירו חלק מהבני‪ ,‬כדי שה ימשיכו שעיי בשני ספרי אלו‪ ,‬ולא היה בה שו‬ ‫ויוסיפו עליו‪ ,‬וכפי שהמלי‪ $‬פע את מאמר שייכות לעני בית הכנסת"‪...‬כותבי העתי‬ ‫ז"ל )ברכות סד‪ (.‬על הפסוק 'ורב שלו בני ' מספרי על רפואות וישועות שנושעו רבי‬ ‫)ישעי' מ‪ ,‬יג( 'אל בני אלא בוני '‪ ,‬ואמר בעת חנוכת הבית‪ ,‬וכאותה בחינה שמצינו‬ ‫הונצח ע"י הרה"ח ר' אהר' רוקח שליט"א לכבוד יומא דהילולא של כ"ק מר' מהר"ש מבעלזא זי"ע כ"ז אלול ולכבוד הבר מצוה לבנו נ"י שתתקיי בעז"ה בכ"ז אלול‬

‫ברכת מזל טוב להרה"ח ר' אהר' רוקח שליט"א לרגל הכנס בנו היניק והחכי כמר חיי שלמה לייב נ"י לעול תורה ומצוות יה"ר שיעלה מעלה מעלה על במתי התורה והיראה ויתעביד לאילנא רברבא‬ ‫ותרוו ממנו ומכל יוצאי חלציכ רוב נחת דקדושה מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאור ימי ושני טובי אמ‬ ‫לעילוי נשמת הרה"ח ר' דוד יוס* אונגר ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' אברה יהודה ז"ל‬ ‫ולע"נ זוגתו האשה החשובה‬ ‫מרת רבקה ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' יוס* ז"ל‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' אליעזר צבי ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' נת' בנימי' ז"ל‬ ‫ולע"נ האשה החשובה מרת הענדיל ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' יוס* מאיר ז"ל‬ ‫הונצחו ע"י משפחת מאייער שיחיו‬

‫לע"נ הרה"ח ר' משה יהושיע ז"ל‬ ‫ב הגה"ח ר' ישראל יעקב ווידובסקי שליט"א‬ ‫נלב"ע כ"ו אלול תשס"ד ולע"נ אבי זקנו הרה"ח‬ ‫המפואר ר' משה סמט ז"ל נכד הרה"ק מאפטא‬ ‫זצ"ל נלב"ע כ"ג אלול תשכ"א הונצחו ע"י‬ ‫הגה"ח ר' ישראל יעקב ווידובסקי שליט"א‬

‫לעלוי נשמת‬ ‫האשה החשובה‬

‫מרת צפורה מרי רובינשטיי' ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' מנח הלל ז"ל‬ ‫הונצחה ע"י בני המשפחה שיחיו‬

‫לעלוי נשמת‬ ‫לע"נ האשה החשובה מרת רחל נחמה ע"ה‬ ‫הרה"ח ר' ישעי' אשר מילר ז"ל‬ ‫אשת שיבלחט"א הרה"ח ר' חיי קנובלי שליט"א‬ ‫ב הרה"ח ר' יוס* אביגדור ז"ל‬ ‫בת הרה"ח ר' אלימל ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ז אלול הונצח ע"י בנו‬ ‫נפטרה כ"ה אלול תשס"ח‬ ‫הרה"ח ר' יוס* אביגדור מילר שליט"א‬ ‫הונצחה ע"י בני המשפחה שיחיו‬

‫לע"נ האשה החשובה מרת חיה בריינדל ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' אשר אנשיל הלוי ז"ל‬ ‫אשת הרה"ח המפואר רבי שמחה בונ קליי' זצ"ל‬

‫לעלוי נשמת‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב דמ' ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' מרדכי ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ט אלול ער"ה תשנ"ה‬ ‫הונצח ע"י בנו‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי דמ' שליט"א‬

‫ראש הקהל דקהל מחזיקי הדת דחסידי בעלזא‬ ‫נפטרה ה' סיו ערב שבועות תשס"ט‬ ‫הונצחה ע"י בנה הרה"ח ר' מנח קליי' שליט"א‬

‫הרה"ח ר' אברה אלכסנדר צבי ז"ל‬ ‫ב שיבדלחט"א‬ ‫הרה"ח ר שמשו' רינגל שליט"א‬ ‫נלב"ע ג' טבת תשמ"ח‬

‫לע"נ הרה"ח ר' אליעזר ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' מנח צבי ז"ל וזוגתו האשה החשובה‬ ‫מרת שיינדל ע"ה בת שיבדלחט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה שליט"א הונצחו ע"י בנ‬ ‫הרה"ח ר' אשר שטיסל שליט"א‬

‫לעילוי נשמת‬

‫‪057-3153864 052-7653861 02-5386003 :íéðåôìèì úåðôì àð íéáøä éåëæì úåàöåää éåñëì úåçöðäå úåîåøúì‬‬

‫ח‬