Divrei Torah Belz Shoftim 2009

‫בס"ד‬

‫עש"ק פרשת שופטי‬ ‫אבות פ"ו‬ ‫ב' דר"ח אלול תשס"ט לפ"ק‬

‫שופטי ושוטרי תת ל בכל שערי וגו '‪ .‬ושפטו את הע‬ ‫משפט צדק‪) .‬טז‪ ,‬יח( רמז הכתוב עצה טובה אי יזכה האד ביו‬ ‫הדי ‪ ,‬והוא כאשר ילמד זכות על כל איש מזרע ישראל‪ ,‬יעורר‬ ‫למעלה שג הקב" ה ידו אותו לכ זכות‪ ,‬שהרי במדה שאד מודד‬ ‫מודדי לו )מגילה יב‪ , (:‬ובאתערותא דלתתא לדו כל אד במדת‬ ‫החסד‪ ,‬מתעורר עובדא דלעילא להשפיע חסדי על ישראל‪ .‬וזהו‬ ‫שאמר הכתוב‪" :‬שופטי ושוטרי תת ל בכל שערי"‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫שתת ותכי את השופטי ואת קו המשפט של מעלה‪ .‬על ידי ‪:‬‬ ‫"ושפטו את הע משפט צדק" ‪ ,‬שתלמד זכות וצדקה על זרע ישראל‪,‬‬ ‫)קדושת לוי(‬ ‫ועי" ז יד ונו ג אות לכ זכות‪.‬‬

‫שופטי ושוטרי תת ל וגו '‪ .‬צדק צדק תרדו‪) .‬טז‪ ,‬יח‪ -‬כ(‬ ‫"שופטי ושוטרי תת ל" ‪ ,‬משמע באד עצמו‪ ,‬שיעשה לו שופט‬ ‫ושוטר ‪ ,‬דהיינו במוח ובלב‪ ,‬כי המוח שופט ומברר בעיני השכל מה‬ ‫ראוי לעשות ומה אינו ראוי לעשות והלב מוציא את הדברי לפועל‬ ‫ע"י כלי המעשה ‪ ,‬כמו השוטר שממונה על קיו פסק דינו של‬ ‫השופט להכריח את האד לקיימו‪ .‬והנה הגה"ק בעל אבני נזר‬ ‫מסאכטשוב זי"ע פירש המדרש )דב "ר ד‪ ,‬ב( "הסיי והספר ירדו‬ ‫כרוכי מ השמי" ‪ ,‬ע "פ דברי הגמרא )ע"ז יז(‪" :‬אי סייפא לא ספרא‬ ‫ואי ספרא לא סייפא" ‪ ,‬דהנה‪ ,‬סיי – חות ומפריד את הראש מ‬ ‫הגו – רומז שאי המוח מאיר אל הלב‪ ,‬וא שמבי בשכלו שאי‬ ‫ראוי לעשות כ ‪ ,‬מ"מ הלב חושק ומתאוה לדברי מכוערי והוא‬ ‫כעי מידת סיי שאי לראש חיבור ע הגו‪ ,‬והסגולה לזה היא עסק‬ ‫התורה‪ ,‬כי התורה פועלת באד שיהיה הלב נמש אחר המוח‬ ‫ושיהיה המוח מאיר לתו הלב ‪ .‬וזהו ‪" :‬אי סייפא" א נראה באד‬ ‫שאי הלב מקבל מ המוח‪ ,‬סימ הוא ש"לא ספרא" לא למד בתורה‪,‬‬ ‫"ואי ספרא " מי שעוסק בתורה‪" ,‬לא סייפא" אי בו פירוד המוח מ‬ ‫הגו ‪ ,‬עכדה "ק וזוהי סמיכות הפסוקי ‪" :‬שופטי ושוטרי תת ל "‪,‬‬ ‫שהשוטר יעשה ככל אשר ישפוט השופט ‪ ,‬והיינו שהלב יוציא לפועל‬ ‫כל אשר מאיר לו המוח‪ ,‬ולא ישנה את תפקידו‪ ,‬ועיקר העצה לזה‬ ‫הוא ‪ :‬צדק צדק תרדו " לעסוק בתורה ‪ ,‬שעסק התורה הוא הסגולה‬ ‫)אר‪ #‬צבי‪ ,‬קוז 'יגלוב(‬ ‫לזה‪.‬‬

‫ולא תקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמי וגו '‪) .‬טז‪ ,‬יט(‬

‫ירושלי‬ ‫בני ברק‬ ‫חיפה‬ ‫אשדוד‬ ‫בית שמש‬

‫מוצש"ק‬ ‫הדה"נ‬ ‫בעלזא ר"ת‬ ‫‪8:32 8:10‬‬ ‫‪6:41‬‬ ‫‪8:30 8:08‬‬ ‫‪6:56‬‬ ‫‪8:32 8:10‬‬ ‫‪6:48‬‬ ‫‪8:30 8:08‬‬ ‫‪6:56‬‬ ‫‪8:31 8:09‬‬ ‫‪6:40‬‬

‫צא מאצטגנינות של שאי מזל לישראל ‪ ,‬מאי דעתי דקאי צדק‬ ‫)שהוא מזל של ‪ .‬רש"י ( במערב מהדרנא ומוקמינא ליה ) אחזירהו‬ ‫ואעמידהו( במזרח‪ ,‬והיינו דכתיב )ישעי ' מא ‪ ,‬ב(‪' :‬מי העיר ממזרח‬ ‫צדק יקראהו לרגלו '"‪ .‬בזה הראה הקב"ה שבני ישראל אינ תחת‬ ‫ממשלת המזל ‪ ,‬בזכות שיש לה אחיזה בתורה שנבראת קוד‬ ‫בריאת העולמות )שבת פח ‪ (:‬וכל העולמות הרי חיות היא מהתורה‪,‬‬ ‫ועל ידי שישראל עוסקי בתורה ה נותני כח וחיות לכל העולמות‬ ‫ומזלות‪ ,‬ולכ אי מזל שולט בה‪ ,‬אדרבה ה מושלי בהמזל‪ .‬וזהו‬ ‫הרמז‪" :‬צדק צדק תרדו" ‪ ,‬התורה הק' נקראת צדק כדכתיב בתהלי‬ ‫קיט ‪ ,‬קלה‪" :‬צדק עדותי" רצ"ל על ידי התורה צדק"‪" ,‬צדק תרדו"‬ ‫נעשה שידוד מערכות לישראל‪ .‬וא א מזל צדק עומד במערב נוכל‬ ‫לרדפו ולהחזירו למזרח ‪ ,‬כפי שהראה הקב"ה לאברה אבינו‪ ,‬כי בני‬ ‫)מאור ושמש(‬ ‫ישראל אינ תחת ממשלת המזל‪.‬‬

‫צדק צדק תרדו למע תחיה וירשת את האר‪ #‬אשר ה' אלקי‬ ‫נת ל‪) .‬טז‪ ,‬כ ( כפל הלשו "צדק צדק " צרי ביאור‪ .‬ג מה שאמר‬ ‫"למע תחיה"‪ ,‬שהרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא" )קידושי לט‪.(:‬‬ ‫ונראה לפרש ‪ ,‬כי ידוע מפי ספרי וסופרי שהצדיקי כל ימיה‬ ‫בתשובה על המצוות ומעשי טובי שעשו ‪ ,‬כי על ידי שמתעלי‬ ‫מדי יו ביומו ומשיגי גדולתו ית"ש ביתר שאת‪ ,‬מביני ה‬ ‫שהמצוות ומעשי טובי שעשו עד כה לא היה לפי מה שראוי‬ ‫לעבוד לפני מל הכבוד ‪" .‬ואמרו עליו על הרה"ק מו"ה נפתלי‬ ‫מראפשי‪ #‬זי"ע שהיה מסתופ פע אחת בצל קדשו של הרה"ק‬ ‫מהר" מרומינוב זי"ע בראש השנה‪ ,‬וכששב הרה"ק מהר" מאמירת‬ ‫תשלי ‪ ,‬פגע בהרה "ק מהר"נ שהיה הול לש לומר תשלי‪ ,‬ושאל‬ ‫הה"ק מהר " את מהר" נ‪ :‬להיכ אתה הול? והשיב‪ :‬אני הול ללקט‬ ‫את המצוות שהשלי אדומ"ו למצולות י וענינו על פי הנ" ל ‪ ,‬דמדי‬ ‫שנה בשנה הוסי הרה "ק מדרגה יותר גבוהה ‪ ,‬והיה אצלו כל המצוות‬ ‫שעשה בשנה שעברה בבחינת חטאי"‪.‬והנה א דשכר מצוה בהאי‬ ‫עלמא ליכא‪ ,‬מכל מקו על עבירה פורע הקב"ה הגמול ג בעול‬ ‫הזה ‪ ,‬וא כ במי שנראי לו כל המצוות כ'עבירות '‪ ,‬בדי הוא‬ ‫שישתל שכרו עליה בעוה"ז‪ .‬זהו שאמר הכתוב‪" :‬צדק צדק‬ ‫תרדו " – שתעשה בכל פע המצוות ביתר שלימות ‪ ,‬ותעלה מעלה‬ ‫מעלה באופ שהמצוה שעשית מקוד לא תיחשב לכלו לעומת‬ ‫המצוה שעשית עתה‪ ,‬ומצוה זו של עכשיו תהיה רודפת את המצות‬ ‫הקודמת‪" ,‬למע תחיה וירשת"‪ ,‬שעל ידי זה תזכה לשכר ג בעול‬ ‫הזה שהרי א המצוה נחשבת כעבירה מגיע על זה שכר ג בעוה" ז‪,‬‬ ‫) ערוגת הבוש(‬ ‫כאמור‪.‬‬

‫הנה‪ ,‬לעיל בפרשת משפטי )כג ‪ ,‬ח( כתיב‪" :‬כי השוחד יעור פקחי"‪.‬‬ ‫ויש להבי פשר השינוי‪ ,‬שכא אמר 'חכמי ' וש 'פקחי' ‪.‬וי"ל ‪ ,‬כי‬ ‫ישנ שני דברי שמוכרחי להיות בדיי ‪ ,‬האחד ‪ ,‬שיהא חכ בתורה‪,‬‬ ‫להבי הדי על בוריו‪ .‬השני‪ ,‬שיהא חכ בטיב המסחר ומרמת‬ ‫העוה"ז ‪ ,‬כדי שיוכל להבי בדי מרומה‪ .‬והנה ‪' ,‬חכ ' נקרא חכ‬ ‫בתורה‪ ,‬ו 'פקח' הוא זה שמבי ויודע במרמת העול‪ .‬ואמר הכתוב‪ :‬כי כי יפלא ממ דבר למשפט בי ד לד‪ ...‬דברי ריבות בשערי‪) .‬יז‪,‬‬ ‫השוחד יעור בי עיני 'חכמי' – בחכמת התורה‪ ,‬ובי את ה 'פקחי' ח( יבואר בדר דרוש‪ ,‬על פי המובא בילקוט‪ ,‬ששאלו מלאכי השרת‬ ‫)הגה"ק הגר"א מוילנא זי" ע( להקב"ה למה חסת על כבוד חיות ועופות וחייבת לכסות את דמ‪ ,‬ולא‬ ‫היודעי בטיב העול‪.‬‬ ‫חסת על כבוד ישראל‪ ,‬שנאמר‪" :‬שפכו דמ כמי סביבות ירושלי ואי‬ ‫ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמי‪) .‬טז‪ ,‬יט(‬ ‫מי ה אות "חכמי " אשר השוחד עלול לעוור את עיניה ‪ .‬הנה א קובר"‪ ,‬השיב לה הקב"ה‪ ,‬בשביל שנאת חינ שהיה לה זה על זה‪.‬‬ ‫ראוב אומר על שמעו שהוא "עשיר "‪ ,‬כדי לאמוד את מדת עושרו דברי הללו מרומזי במקרא זה‪" ,‬כי יפלא ממ דבר למשפט בי ד‬ ‫של שמעו‪ ,‬עלינו לדעת מהי מידת עשירותו של ראוב ומה מושגיו לד"‪ ,‬פירוש‪ ,‬כי יפלא ממ‪ ,‬למה נשתנה ד ישראל מד חיות ועופות‪,‬‬ ‫בעשירות‪ .‬יתכ שראוב עני ואביו הוא ולגביו ג מי שהוא קצת הסיבה היא "דברי ריבות בשערי"‪ ,‬המריבות ושנאת חינ שהיו ביניה‪.‬‬ ‫)הגה"ק האלקי רבי שמשו מאוסטרופולי זי"ע(‬ ‫בעל ממו ‪ ,‬הרי הוא "עשיר"‪ .‬אול א ראוב עשיר מופלג ‪ ,‬ונשמע‬ ‫מפיו כי שמעו הינו עשיר‪ ,‬אזי אפשר לשער גודל עושרו של שמעו‪ .‬כי יפלא ממ דבר למשפט וגו' דברי ריבות בשערי וגו '‪) .‬יז‪ ,‬ח(‬ ‫כ ג לגבי חכמה‪ .‬א ראוב יאמר על שמעו שהוא "חכ" ‪ ,‬צריכי יש לפרש בדר רמז שיש כא תוכחת מוסר לבני אד ההולכי אחר‬ ‫אנו לברר תחילה עד היכ מגיעה חכמתו של ראוב‪ .‬אול א שרירות לב הרע ואינ מאמיני כלל שיש משפט למעלה להשגיח‬ ‫שמענו שהגאו רבי עקיבא איגר כתב על אחד שהוא "חכ" ‪ ,‬וקל על כל פרטי מעשה בני אד‪ .‬וסיבת הדבר ‪ ,‬יע כי רואי דר רשעי‬ ‫וחומר א שמענו שהרמב " העיד על מישהו שהוא "חכ "‪ ,‬אזי אי צלחה‪ ,‬וא שעוברי עבירות בכל יו‪ ,‬אינ נענשי עליה תיכ ‪,‬‬ ‫ספק כי מדובר בחכ גדול‪ .‬על אחת כמה וכמה‪ ,‬א שלמה המל‪ ,‬ולכ נופלי ה ברשת הטעות חלילה דלית די ודיי ‪ .‬אמנ טח‬ ‫החכ מכל אד‪ ,‬היה כותב על מישהו שהוא "חכ"‪ ,‬היה ידוע לנו עיניה מראות‪ ,‬שהיה לה לקחת ראיה משופטי האר‪ #‬הממוני‬ ‫בבירור כי חכמתו מרובה עד למאוד ‪ .‬ועתה צא וחשוב ‪ ,‬מהי מדת מטע המלכות‪ ,‬אשר יש כמה פעמי שאד עובר בגניבה ורציחה‬ ‫חכמתו של מי שהקב"ה בכבודו ובעצמו מעיד עליו שהוא "חכ"‪ .‬אי וכדומה ‪ ,‬וע כל זה א השופט הוא בטוח שהעבריי לא יברח ‪ ,‬כי יש‬ ‫ספק כי מדובר באד שאי גבול ושיעור לחכמתו‪ .‬וא על פי כ לו בית‪ ,‬שדות וכרמי‪ ,‬אז ית לו להלו חפשי בביתו וזמ המשפט‬ ‫מעידה התורה שהשוחד יעוור עיניו‪ ,‬כי הרי כתוב בפירוש‪" :‬כי ימש שנה או שנתי‪ ,‬אשר כמעט נשכח מאת בעל העבירה כל‬ ‫השוחד יעוור עיני חכמי"‪ ,‬ובאיזה חכ דיבר הכתוב‪ ,‬הוי אומר לא העני ‪ ,‬א בבוא זמ גמר המשפט יענישהו וינת לבית הסוהר ‪ .‬וכמו‬ ‫במי שהבריות אומרי עליו שהוא חכ ‪ ,‬אלא במי שהקב" ה עצמו כ הוא להבדיל במלכותא דרקיעא ‪ ,‬יע אשר בידו נפש כל חי ובטוח‬ ‫מעי ד עליו שחכ הוא‪ .‬צא ולמד עד כמה גדול כוח השוחד ‪ ,‬עד כביכול שלא יברח מתחת ידו ‪ ,‬ואר אפי הוא‪ ,‬לכ אינו ממהר‬ ‫שאפילו מי שהקב" ה מעיד עליו כי הוא "חכ" ‪ ,‬אי הוא יכול לעמוד להיפרע‪ ,‬אבל אי שכחה לפני כסא כבודו ועל הכל יבא אלקי‬ ‫)החפ‪ #‬חיי( במשפט ‪ ,‬ו"כל האומר הקב"ה ותר הוא‪ ,‬יוותרו חייו" ))ב"ק נ(‪ .‬וזהו‪:‬‬ ‫בפני השוחד "כי השוחד יעוור עיני חכמי "‪.‬‬ ‫"כי יפלא ממ דבר למשפט" – שנעל ממ דבר המשפט מחמת‬ ‫צדק צדק תרדו וגו '‪) .‬טז‪ ,‬כ(‬ ‫חז"ל דרשו )שבת קנו‪ (.‬שאמר אברה לפני הקב"ה‪" :‬רבונו של אור הזמ‪ ,‬אזי תקח ל ראיה ‪ " :‬דברי ריבות בשערי" היינו‬ ‫עול‪ ,‬נסתכלתי באצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד ב‪ ,‬אמר ליה‪ :‬א‬

‫מהמשפטי הנהוגי בעול הזה ‪ ,‬ואז תדע כי לא נשכח שו דבר‪,‬‬ ‫ועל הכל יבוא עת משפט ‪.‬‬ ‫) אמרי נוע(‬

‫כי יפלא ממ דבר למשפט וגו' דברי ריבות בשערי וקמת‬ ‫ועלית אל המקו אשר יבחר ה ' אלקי בו‪) .‬יז‪ ,‬ח( איתא בגמרא‬ ‫)ברכות ג‪ :(.‬רבי יוסי נכנס להתפלל אל אחת מחורבות ירושלי ובא‬ ‫אליהו ושמר לו על הפתח ‪ .‬ולכאורה מהו השמירה שהיה צרי לה‪ .‬ג‬ ‫מהו הלשו "על הפתח"‪ .‬ונראה לרמז בזה‪ ,‬על פי דברי הרמב"  ז"ל‬ ‫בפסוק "ועבדת את ה ' אלקיכ" )שמות כג ‪ ,‬כה( ‪ ,‬דהיינו‪ ,‬עבודה‬ ‫שבלב זוהי תפלה‪ ,‬עיי"ש ‪ .‬כי באמת עבודה היא להתפלל בלי שו‬ ‫מחשבה זרה ‪ .‬וזה שהיה רבי יוסי נכנס להתפלל על חורבות ירושלי‬ ‫שיבנה במהרה בימינו ‪" ,‬ובא אליהו ושמר לו על הפתח "‪ ,‬היינו ‪ ,‬על‬ ‫פתחי פיו ‪ ,‬שטר שיצאו הדברי בכוונה הרצויה‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫)תהלי נא‪ ,‬יז(‪" :‬ה ' שפתי תפתח וגו'‪,‬וכ נאמר )מלאכי ג ‪ ,‬כג (‪" :‬הנה‬ ‫אנכי שולח לכ את אליהו הנביא לפני בוא יו ה ' הגדול והנורא ‪.‬‬ ‫וזה הרמז ‪" :‬כי יפלא ממ דבר וגו ' דברי ריבות בשערי" ה המו‬ ‫המחשבות זרות המבלבלות את האד בשעת התפלה‪ ,‬לזאת נתנה‬ ‫התורה עצה לזה‪" :‬וקמת ועלית אל המקו" ‪ ,‬פירוש ‪ ,‬תיכ כשאד‬ ‫עומד בבקר תהי ראשית מחשבתו על גודל צער גלות השכינה‪ ,‬וזהו‪:‬‬ ‫וקמת ועלית אל המקו " זה ביהמ "ק שיבנה ב "ב אמ ‪ ) .‬תפארת שלמה(‬

‫והאיש אשר יעשה בזדו לבלתי שמוע אל הכה העומד לשרת‬ ‫ש את ה ' אלקי וגו '‪ .‬וכל הע ישמעו ויראו וגו '‪) .‬יז‪ ,‬יב‪ -‬יג( יש‬ ‫לדקדק מה השייכות של כל הע לזק ממרא‪ ,‬דהלא "זהו מוסר‬ ‫ואזהרה לגדולי ישראל שלא ירבו מחלוקת ‪ ,‬אבל כל הע מה לה‬ ‫ולו" ; וביותר צרי עיו למה הארי כא‪" :‬אל הכה העומד לשרת ש‬ ‫את ה ' אלקי " ולא אמר סת 'אל הכה ' או 'אל השופט ' כדכתיב‬ ‫בתחלת הפרשה )פסוק ט(‪" :‬אל הכהני הלוי ואל השופט אשר‬ ‫יהיה בימי הה"‪ .‬ונראה לפרש על פי מה שאמרו חז" ל )ברכות לב ‪:(:‬‬ ‫חסידי הראשוני היו שוהי שעה אחת‪ ,‬ומתפללי שעה וחוזרי‬ ‫ושוהי שעה אחת ‪ .‬והקשו ‪ :‬וכי מאחר ששוהי תשע שעות ביו‬ ‫בתפלה‪ ,‬תורת היא משתמרת ומלאכת היא נעשית ‪ .‬ותרצו‪ :‬מתו‬ ‫שחסידי ה‪ ,‬תורת משתמרת ומלאכת מתברכת‪ " .‬והנה‪ ,‬בתחלת‬ ‫הפרשה הזהיר שיעלו אל השופט 'אשר יהיה בימי הה'‪ ,‬ופירש"י ‪:‬‬ ‫"אי ל אלא שופט שבימי" שלא יאמרו שני הצדדי‪ :‬אנו‬ ‫מחולקי בדבר ומי יכריע‪ ,‬הלא אלו שבירושלי אינ חשובי נגדנו‬ ‫כלו‪ ,‬על כ הזהיר‪' :‬אי ל אלא שופט שבימי'‪ ,‬א עתה שכבר עלו‬ ‫ושמעו מפיה‪ ,‬באיזו טענה ימרה הזק הזה‪ ,‬אי לא שיאמר‪ :‬אני‬ ‫עוסק בתורה ומעיי בה יומ ולילה ‪ ,‬והכה הזה וחבריו מצאתי‬ ‫חסידי ואנשי מעשה שוהי שעה אחת ומתפללי ומקריבי קרבנות‬ ‫כל היו וכל הלילה לא יחשו ‪ ,‬ותורת מתי משתמרת ‪ ,‬שיבואו‬ ‫ויכריעו עלי‪ ,‬ולא יאמי כיו שחסידי ה רוח ה' בקרב ותורת‬ ‫משתמרת ומכווני ההלכה אל האמת ‪ .‬והיינו דקאמר ‪' :‬אשר יעשה‬ ‫בזדו לבלתי שמוע אל הכה העומד לשרת ש את ה' אלקי‪ ,‬הואיל‬ ‫ועומד לשרת וטרוד בשרותו משו הכי יהיה לו טענה לזוד בזדו‬ ‫שלא לשמוע ‪ .‬והנה זה מקי ל עבודת ה ' בעיני ישראל ‪ ,‬שארית הע‪,‬‬ ‫שיאמרו קדושי עליו אינ בני תורה‪ .‬על כ‪ ,‬במיתתו של זה הזק‬ ‫נאמר‪' :‬וכל הע ישמעו ויראו ' שזה נוגע לכל הע מקצה )חת סופר(‬

‫שו תשי עלי מל וגו '‪) .‬יז‪ ,‬טו(‬ ‫ודרשו רז"ל )כתובות יז‪" (.‬שתהא אימתו עלי"‪ .‬ויש לדקדק אמאי‬ ‫אמרו "שתהא אימתו עלי " ולא אמרו בפשיטות שתהא ירא ממנו‪.‬‬ ‫אלא‪ ,‬היות ויש בני אד שאכ עובדי את ה' א אי עבודת לש‬ ‫שמי ‪ ,‬אלא כדי שייקראו בש חסיד ‪ ,‬או מפני יראת האד או כדי‬ ‫שיקבלו מתנות וכדומה‪ .‬ולא כ המל‪ ,‬כשהוא עובד את השי"ת אי‬ ‫לחשדו באחת מאלו ‪ ,‬שהרי הוא אינו חפ‪ #‬במתנות וג אינו ירא‬ ‫משו אד‪ ,‬וא כ בודאי אימתו מהשי" ת היא בשלימות בלא שו‬ ‫פניות ‪ .‬ולכ יפה דרשו ‪" :‬שתהא אימתו עלי " ‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאימת הש‬ ‫השורה על המל‪ ,‬שהיא לש שמי ולא לשו סיבה אחרת‪ ,‬אימה‬ ‫זו תהא עלי ‪ ,‬שג אתה תעבוד את ה' ביראה כזו‪.‬‬ ‫)הגה " ק רבי יהודא אסאד זי " ע(‬

‫שו תשי עלי מל‪) .‬יז‪ ,‬טו(‬ ‫לכאו ' צרי ביאור למה כעס שמואל על בנ"י שבקשו תנה לנו מל‪.‬‬ ‫הרי זו מצוה מ התורה‪ .‬אלא שיש הבדל בי שימה ולנתינה‪ .‬שומה‬ ‫היא ערבוב וחדירה בפני‪ ,‬ונתינה היא על השטח החיצוני כפי‬ ‫שכתוב )ויקרא ה‪ -‬יא (‪ ,‬לא ישי עליה שמ‪ .‬דבר לח המתערב‬ ‫ומתבולל בעיסה‪ ,‬בלולה בשמ‪ ,‬ולא ית עליה לבונה‪ .‬שמפזרי רק‬ ‫למעלה‪ ,‬ואת כל הלבונה אשר על המנחה ‪ .‬ובתורה נאמר בלשו‬ ‫שומה‪ ,‬שו תשי עלי מל‪ ,‬שיהיה מעורב ע הע ותפקידו לנהל‬ ‫את הע בדרכי ה'‪ .‬שיפעיל וישפיע על מחשבותיה ומעשיה‪ ,‬על‬ ‫פנימיות לב‪ .‬וה דרשו תנה לנו מל ‪ ,‬מור ומובדל מהע ‪ .‬רק‬ ‫לש הטכס והצורה החיצונית‪ .‬ולכ היה הרוגז עליה מה ' ומשמואל‪.‬‬ ‫)הגה "צ ר ' יהושע מקוטנא זצ" ל(‬

‫ולא ירבה לו נשי ולא יסור לבבו וכס וזהב לא ירבה לו מאד‪.‬‬ ‫)יז‪ ,‬יז ( איתא במדרש )שמו "ר ו ‪ ,‬א (‪" :‬עמד שלמה המל והחכי על‬ ‫גזירתו של הקב" ה‪ ,‬ואמר ‪ :‬למה אמר הקב"ה לא ירבה לו נשי‪ ,‬לא‬

‫בשביל שלא יסור לבבו‪ ,‬אני ארבה ולבי לא יסור‪ .‬אמרו רבותינו‪:‬‬ ‫באותה שעה עלתה יו "ד שב'ירבה ' ונשתטחה לפני הקב"ה ואמרה‪:‬‬ ‫רבו העולמי‪ ,‬לא כ אמרת אי אות בטלה מ התורה לעול" וכו'‪.‬‬ ‫רבי מקשי למה דייקא האות יו" ד קטרגה‪ ,‬והדבר צרי תלמוד ‪.‬‬ ‫ונראה על פי מה ששמעתי בש הגה "ק בעל המנחת חנו זצ"ל‬ ‫לבאר מה שכתוב )פסוק יח(‪' :‬והיה כשבתו על כסא ממלכתו '‪,‬‬ ‫שלכאורה קשה שהיה צרי הכתוב לומר "בשבתו" ‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל‬ ‫אצל אחשורוש ) אסת"ר א‪ ,‬יא( "בשבת המל אי כתיב כא אלא‬ ‫כשבת המל‪ ,‬ישיבה שאינה ישיבה ) שאוה"ע אי לה ישיבה (‪ ,‬אבל‬ ‫ישיבת של ישראל ישיבה‪ ,‬שנאמר )שופטי יא‪ ,‬כו(‪" :‬בשבת ישראל‬ ‫בחשבו ובבנותיה" ‪ ,‬וא כ למה נאמר כא אצל מלכי ישראל‬ ‫"כשבתו"‪.‬אלא רמז הכתוב שיתנהג המל כל ימיו כאשר קיבל על‬ ‫עצמו בשעה שהתחיל לישב על כסא המלוכה‪ ,‬שהרי אז ההתחדשות‬ ‫פועל התרגשות הנפש ‪ ,‬וכל מל בתחילה הוא שפל בדעתו ומקבל‬ ‫עליו עול מלכות שמי בשלמות ‪ ,‬אלא אח" כ במש הזמ ההרגל‬ ‫עושה את שלו‪ ,‬ומדמה בנפשו שכוחו ועוצ ידו עשה לו כל החיל‬ ‫הזה ‪ ,‬ולכ מזהיר הכתוב‪" :‬והיה" ‪ ,‬שיהיה המל תמיד באותה מדרגה‬ ‫"כשבתו" ‪ ,‬כמו שהיה בעת שבתו על כסא המלוכה‪ ,‬והעצה לזה היא‪:‬‬ ‫"וכתב לו את משנה התורה הזאת וגו ' וקרא בו כל ימי חייו"‪.‬נמצא‬ ‫לפי זה שאי החשש שיסור לבב המל מה' בעת תחילת מלכותו‬ ‫בשבתו על כסא ממלכתו‪ ,‬אלא עיקר החשש הוא על העתיד ‪ ,‬ולכ‬ ‫נאמר ‪ :‬מ"לא ירבה " – לשו עתיד‪ ,‬והיו" ד של " ירבה " עושהו לשו‬ ‫עתיד‪ ,‬ולפיכ האות יו"ד דייקא עלתה וקטרגה ‪.‬‬ ‫)הגה "ק המהרש " מבערזא זצ " ל(‬

‫וזה יהיה משפט הכהני מאת הע מאת זובחי הזבח א שור‬ ‫א שה ונת לכה הזרוע והלחיי והקבה‪) .‬יח‪ ,‬ג(‬ ‫'הלחיי וכו'' דורשי רשומות היו אומרי‪ ,‬זרוע תחת יד שנאמר‬ ‫'ויקח רומח בידו'‪ .‬לחיי תחת תפילה‪ ,‬שנאמר 'ויעמוד פינחס ויפלל'‪.‬‬ ‫והקבה תחת 'האשה אל קבתה'‪) .‬רש"י(‪ .‬איתא בנמ' )סנהדרי פב‪ ,‬ב(‬ ‫'ויעמוד פינחס ויפלל‪ ,‬אמר רבי אלעזר ויתפלל לא נאמר אלא ויפלל ‪,‬‬ ‫מלמד כביכול שעשה פלילות )ריב( ע קונו' ומבואר ש בגמ'‬ ‫שחבט לפני המקו ואמר לפניו רבש"ע על אלו יפלו כ" ד אל‬ ‫מישראל‪ .‬הרי לפנינו שנחלקו בהבנת תיבת ויפלל ‪ ,‬דבגמ ' משמע‬ ‫דהיינו לשו מריבה ‪ ,‬ואילו לפי דורשי הרשומות שהביא רש"י היינו‬ ‫לשו תפילה ועלינו לברר במאי נחלקו‪ .‬ונראה‪ ,‬דבגמ' )סנהדרי מג‪,‬‬ ‫ב( מובא מחלוקת בדרשת הפסוק ) דברי כט‪ ,‬כח( 'הנסתרות לה'‬ ‫אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עול למה נקוד על לנו ולבנינו ועל‬ ‫העי'  שב'עד'‪ ,‬רבי יהודה דרש דבא ללמד שלא ענש על הנסתרות עד‬ ‫שעברו ישראל את הירד‪ ,‬א" ל ר ' נחמיה וכי ענש על הנסתרות‬ ‫לעול‪ ,‬והלא כבר נאמר עד עול ‪ ,‬אלא כש שלא ענש על‬ ‫הנסתרות‪ ,‬כ לא ענש על עונשי שבגלוי עד שעברו ישראל את‬ ‫הירד‪ .‬ומבואר ש בגמ' דלרבי יהודה היו הצדיקי נענשי רק על‬ ‫העבירות הגלויות של עוברי העבירה משו ערבות‪ ,‬א לא על‬ ‫הנסתרות ‪ ,‬ואילו ר' נחמיה ס"ל דהצדיקי לא היו נענשי כלל‬ ‫בעוונות חבריה ‪ .‬והשתא י" ל דרבי אלעזר שסובר דאות כ" ד אל‬ ‫איש שנפלו בשיטי ‪ ,‬לא היו החוטאי עצמ אלא דנענשו מחמת‬ ‫ערבות לזמרי ‪ ,‬ע "פ זה פירש את הפסוק ד'ויפלל ' שעשה פלילות‬ ‫ע קונו ‪ ,‬ושאל הא בשביל אלו יפלו כ"ד אל איש‪ .‬אמנ רש"י‬ ‫לקמ בפרשת נצבי )כט ‪ ,‬כח( מפרש כרבי נחמיה ‪ ,‬דא על הנגלות‬ ‫לא נענשו עד שעברו את הירד‪ ,‬וא"כ אות שנפלו בשיטי היו‬ ‫החוטאי עצמ וע "פ די מתו ‪ ,‬וממילא לא שיי לפרש ד'ויפלל'‬ ‫)יעלת ח(‬ ‫לשו פלילות‪ .‬לכ פירש"י דויפלל לשו תפילה‪.‬‬

‫כי הגוי האלה אשר אתה יורש אות אל מעונני ואל קוסמי‬ ‫ישמעו ואתה לא כ נת ל ה ' אלקי‪) .‬יח‪ ,‬יד ( פירוש ‪ ,‬הלא עיקר‬ ‫התועלת שיש מ המעונני והקוסמי לפי דעת הסכל הוא‪ ,‬שה‬ ‫מגידי מראשית אחרית את הצלחת האד ומזלו ‪ ,‬א לטוב וא‬ ‫לרע ‪ ,‬והנה דבר זה נצר דוקא לגוי התלוי במזל ‪ ,‬אמנ לישראל‬ ‫שה למעלה מ המזל ) שבת קנו‪ (.‬וביד להטותו לאשר יחפוצו‪,‬‬ ‫אינ צריכי לשו מעונני‪ .‬וזהו שנאמר ‪" :‬ואתה ל א כ נת ל ה'‬ ‫אלקי" היינו שהשי"ת נת ל כח שיהיה ביד לומר 'לא' – להמזל ‪,‬‬ ‫דהיינו לשנותו ‪ ,‬ולומר 'כ ' להסכי כפי המזל‪.‬‬ ‫) הרה "ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי" ע (‬

‫תכי ל הדר ושלשת את גבול ארצ אשר ינחיל ה' אלהי‬ ‫והיה לנוס שמה כל רוצח נפש בשגגה‪) .‬יט‪ ,‬ג ( ונראה לבאר‬ ‫בהקד דברי השל"ה הקדוש ‪ ,‬עה "פ ואשר לא צדה והאלקי אנה‬ ‫לידו ושמתי ל מקו אשר ינוס שמה ‪) ,‬שמות כא ‪ ,‬יג ( ר"ת אלול‪,‬‬ ‫וצ "ב מה עני פסוק המדבר מרציחה אצל חודש אלול‪ ,‬והנראה ע "פ‬ ‫מה שמובא בספר "בינה לעתי" עה "פ בסו הפרשה ואתה תבער‬ ‫הד הנקי מקרב כי תעשה הטוב והישר בעיני ה'‪ .‬וביאר כי כל אד‬ ‫אשר עושה עבירה הרי הוא עושה עצמו בחינת רשע ‪ ,‬וכ בכל עבירה‬ ‫ועבירה‪ ,‬בר צרי שידע‪ ,‬כי כמו למשל א נעשה לאד פצע‬ ‫וחבורה ולא יטפל בה כדי להבריא האבר הרי האבר ההוא ימות ‪ ,‬כ‬ ‫הוא א עושה אד עבירה וממילא הרי האד רוצח את עצמו ואת‬

‫ב‬

‫נפשו ‪ ,‬והעיר מקלט של רוצח כזה הוא חודש אלול ‪ ,‬ואי ע" י תשובה ואמר אליה שמע ישראל את קרבי היו למלחמה וגו '‪) .‬כ‪,‬‬

‫ומע "ט‪ .‬וזש"ה ואתה תבער הד הנקי " מקרב " דייקא ‪ ,‬ע"י כי תעשה‬ ‫הטוב והישר בעיני ה'‪ ,‬אימתי בחודש אלול‪ .‬ואיתא במדרש‪ ,‬הנות‬ ‫בי דר ובמי עזי נתיבה )ישעיה מג‪ ,‬טז ( הנות בי דר‪ ,‬זה‬ ‫חודש אלול ‪ ,‬כי אז ימינו של הקב" ה פשוטה לקבל שבי ובספרי‬ ‫איתא כי דר ע האותיות בגימטריא ימי במילוי ]יוד מ יוד נו[‬ ‫ע הכולל ‪ ,‬שהוא רמז לחודש אלול ‪ ,‬שימינו פשוטה לקבל שבי‪,‬‬ ‫והנה הובא בטור בש מדרש תנחומא משל למדינה שחייבת מס‬ ‫למל ולא נתנו לו‪ ,‬בא אליה בחיל להכותו‪ ,‬כשנתקרב אליה בי'‬ ‫פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו וכו '‪ ,‬הניח לה שליש וכו'‪,‬‬ ‫יצאו בינוני העיר לקראתו הניח לה שליש השני וכו'‪ ,‬כשנתקרב‬ ‫יותר יצאו כל בני המדינה לקראתו והניח לה הכל‪ .‬כ המל זה‬ ‫הקב"ה ‪ ,‬בני המדינה אלו ישראל שמסגלי עוונות כל השנה‪ ,‬ער"ה‬ ‫הגדולי מתעני ומוותר לה שליש עונותיה ‪ ,‬בי ' ימי בינוני‬ ‫מתעני ומוותר לה שני שליש‪ ,‬ביוה"כ הכל מתעני ומוותר לה‬ ‫הכל‪.‬נמצא ג' זמני ה‪ :‬חודש אלול שסופו הוא ער"ה‪ ,‬עשרת ימי‬ ‫תשובה ‪ ,‬ויוה"כ‪ ,‬וזהו פי' הפסוק הכי ל הדר ושלשת‪ ,‬דהיינו‬ ‫בחודש אלול שהוא " דר"‪ ,‬אז תכי עצמ כ‪ ,‬ו "שלשת " שכבר ימחל‬ ‫ל שליש מ העוונות‪ ,‬כדי שביוה"כ ימחול הקב" ה על הכל וכדברי‬ ‫) תורת איש מהגרי" ש אונגר זצ" ל (‬ ‫המדרש הנ"ל‪.‬‬

‫ג ( דרשו רז"ל )סוטה מב ‪ :(.‬אפילו אי בידכ אלא זכות קריאת שמע ‪,‬‬ ‫את כדאי להנצל מיד אויביכ )הובא בפירש "י(‪ .‬ומ התימה היא‬ ‫למה הזכיר דוקא זה הזכות ‪ .‬והנראה ‪ ,‬דהנה איש הירא ור הלבב‬ ‫מעבירות שבידו היה חוזר מעורכי המלחמה )ש מד‪ ,(.‬ואפילו שח‬ ‫בי 'ישתבח ' ל'יוצר ' חוזר ‪ .‬ולכאורה ייפלא ‪ ,‬הלא "אי צדיק באר‪#‬‬ ‫אשר יעשה טוב ולא יחטא" )קהלת ז‪ ,‬כ(‪ .‬אלא‪ ,‬תשובה מועילה על‬ ‫כל העבירות‪ ,‬ודי אפילו בהרהור תשובה‪ ,‬כדאיתא )קידושי מט‪(:‬‬ ‫דהמקדש את האשה על מנת שאני צדיק‪ ,‬ונמצא רשע גמור‪,‬‬ ‫מקודשת ‪ ,‬דשמא הרהר בתשובה ‪ .‬א יש לתמוה ‪ ,‬שהרי רבי ישמעאל‬ ‫היה דורש ד ' חילוקי כפרה‪ :‬עבר אד על עשה ושב – אינו זז מש‬ ‫עד שמוחלי לו ; עבר על לא תעשה ושב – תשובה תולה ויו‬ ‫הכיפורי מכפר ; עבר על כריתות ומיתות בי" ד – תשובה ויוה"כ‬ ‫תולי ויסורי ממרקי; ועל חילול הש – כול תולי ומיתה מכפרת‬ ‫)יומא פו‪ ,(.‬ולפי זה היא אפשר לומר שבהרהור תשובה בלבד‬ ‫יכופרו כל העונות‪" .‬א עצה היעוצה לזה מבואר בזוה"ק פר' במדבר‬ ‫א מוסר האד את נפשו באמיתיית הקבלה בלב בשעת קריאת‬ ‫שמע‪ ,‬איתחשיב ליה כאילו מסר את עצמו בפועל למיתה על קדושת‬ ‫הש ‪ ,‬ומתכפר לו אפילו אות העונות שאי לה כפרה אלא במיתה‪,‬‬ ‫ומכל שכ שמתכפרי ע" י יוה" כ ויסורי ‪ .‬ועל כ במלחמה דצריכי‬ ‫להיות נקיי מכל חטא ועו‪ ,‬אמר אליה הכה ‪ :‬שמע ישראל –‬ ‫אפילו אי בידכ אלא זכות קריאת שמע במסירות נפש מתכפר‬ ‫)אגרא דכלה(‬ ‫לכ"‪.‬‬

‫ועשית לו כאשר זמ לעשות לאחיו ובערת הרע מקרב‪) .‬יט‪,‬‬ ‫יט ( כאשר זמ ' ולא כאשר עשה‪ ,‬מכא אמרו‪ ,‬הרגו אי נהרגי‪.‬‬ ‫)רש" י ( טעמי רבי נאמרו בסברת הדי דהרגו אי נהרגי‪ ,‬דהרי‬ ‫לכאורה ק"ו הוא ומה א לא הרגו נהרגי הרגו לא כ"ש ‪ .‬ועוד הרי‬ ‫בכל כאשר עשה הי ' בו ג כאשר זמ דהוי בכלל מאתיי מנה‬ ‫ואמאי לא יענש בגלל הכאשר זמ? והגה" ק בעל " פני יהושע" תיר‪#‬‬ ‫שא ייהרגו העדי הזוממי לאחר שבית הדי הרג את הנידו ‪ ,‬א‬ ‫כ ממה נפש נהרג כא לפחות אד אחד שלא כדי ‪ ,‬ויהיה בכ‬ ‫גנאי גדול‪ ,‬ולכ גזר הכתוב שלא להרוג את העדי‪ ,‬והרבה שלוחי‬ ‫למקו להיפרע מה ממקו אחר‪ ..‬ועוד יש לבאר )וכעי זה איתא‬ ‫ברמב" והחינו מצוה תקכ"ד(‪ :‬דהנה כל אחד יכול להרוג אד שלא‬ ‫נתחייב להיות נהרג ‪ ,‬והוא בבחירתו החפשית יכול להרגו‪ .‬וכבר נודע‬ ‫דבר זה מהזוהר על הפסוק "ויצילהו מיד" דא שהאחי השליכו‬ ‫את יוס לבור שיש בו נחשי ועקרבי ‪ ,‬בכל זאת נחשב לראוב‬ ‫שהצילו מיד משו שהצילו מיד אנוש השולטת ביד בחירה חפשית‪,‬‬ ‫אשר לא תועיל לו שו זכות‪ ,‬ומסרו ביד בעלי חיי שאפשר להנצל‬ ‫ואלקי יסכר פו אריוותא ע"ש ‪ .‬וגדולה מזו מצינו ששמואל נתיירא‬ ‫מלכת בצווי ה' ואמר "ושמע שאול והרגני" הרי שיד הבחירה חפשית‬ ‫א נגד רצו הבורא‪ .‬אמנ נראה סברא ישרה וברורה‪ ,‬שכל זה שיי‬ ‫רק באופ שהוא עושה מעשהו בעצמו ‪ ,‬אבל שיוכל האד לבחור‬ ‫שאד אחר יעשה רעה בשוגג ע"י צווי שלו זה אי אפשר‪ .‬בזה מוב ‬ ‫היטב ‪ ,‬דהניחא במה שזממו לעשות ה בעצמ ‪ ,‬על זה בחירת‬ ‫חופשית ויכולי להרוג בחינ בעדות‪ .‬אבל כאשר בית די עשו‬ ‫מעשה וה שגו והרגו חינ בשביל בחירת של העדי זה לא יתכ‪,‬‬ ‫ויכול הקב" ה להפריע מחשבת והבי" ד יעמדו על האמת‪ ,‬ומזה‬ ‫שהרגו לבסו על כרח שמה' יצא הדבר להיות נהרג‪ .‬ובזה מוב ‬ ‫בעני ערי מקלט ‪ ,‬הלא בכל התורה כולה החשיבה את מעשה השוגג‬ ‫לעבירה וחייבה על זה קרב‪ ,‬מדוע בשפיכות דמי הקפידה התורה‬ ‫שיעשו ערי מקלט וחסה עליו? אלא לפי הדברי הנ"ל מוב היטב‬ ‫מזה שהרג בשוגג בלי בחירה‪ ,‬מוכח שמה' יצא הדבר‪ ,‬לכ חסה עליו‬ ‫)דברי שאול(‬ ‫התורה‪.‬‬

‫ואמר אליה שמע ישראל את קרבי היו למלחמה וגו '‪) .‬כ‪,‬‬ ‫ג ( וברש" י‪" :‬אפילו אי בכ זכות אלא קריאת שמע בלבד‪ ,‬כדאי‬ ‫את שיושיע אתכ" )עי ' סוטה מב‪ .(.‬יש לפרש‪ ,‬כי עני המלחמה‬ ‫ונצחונ של ישראל לא היה כדר הטבע כידוע‪ ,‬רק בדר נסיי‪,‬‬ ‫ומטע זה היה הירא מעבירות שבידו חוזר מעורכי המלחמה )ש‬ ‫מד‪ ,(.‬כי אינו כדאי וראוי ליעשות נס על ידו‪ .‬והנה‪ ,‬רז"ל נתנו לנו‬ ‫שלשה דרכי להנצל ממוקשי היצר הרע )ברכות ה‪" :(.‬יעסוק בתורה‬ ‫וכו '‪ ,‬א נצחו מוטב וא לאו יקרא ק "ש וכו '‪ ,‬א נצחו מוטב וא‬ ‫לאו יזכור לו יו המיתה"‪.‬אמנ‪ ,‬היוצאי למלחמה מורא יעלה על‬ ‫ראש מה יעשו כשיפגע ב מנוול זה‪ ,‬לעסוק בתורה אי אפשר‬ ‫בשעת מלחמה )עי' מגילה ג ‪ ,(.‬ג הזכרת יו המיתה ידוע שלא‬ ‫תחריד כי א לזה שיושב בביתו בשלוה ‪ ,‬לא כ לזה שיוצא לשדה‬ ‫הקרב‪ ,‬שתחילת יציאתו היא להרוג או ליהרג ‪ ,‬ולא נשאר לה א כ‬ ‫אלא העצה השלישית לקרות שמע ‪ ,‬ולכ אמר ‪ " :‬אפילו אי בכ זכות‬ ‫אלא קריאת שמע בלבד ‪ ,‬כדאי את שיושיע אתכ" ממלחמת‬ ‫היצה "ר ‪ ,‬שהיא המלחמה הגדולה ‪ ,‬וכשיצליחו במלחמה הגדולה‬ ‫)הגאו האדיר רבי מאיר אריק זי" ע(‬ ‫יצליחו נמי במלחמה הקטנה‪.‬‬

‫והיה א שלו תענ ופתחה ל והיה כל הע הנמצא בה יהיו‬ ‫ל למס ועבדו‪ ) .‬כ‪ ,‬יא( "איתא בכת"י אאמו "ר ]הרה "ק רבי פייבוש‬ ‫מברעזא[ ז"ל‪' :‬הלוא א תיטיב שאת' )בראשית ד‪ ,‬ז( היינו א תל‬ ‫תמיד במחשבה שתוכל אתה להיטב עוד ולהיות טוב‪ ,‬וזה 'הלא א‬ ‫תיטיב '‪ ,‬אז ' שאת'‪ ,‬בכח זה תוכל באמת להתנשא בעבודת הש‬ ‫ולעשות מעשי טובי‪ ' .‬וא לא תיטיב' הינו שח"ו תל במחשבה‬ ‫שאי אפשר ל להיות טוב‪ ,‬וח"ו אבדה תקות‪ ,‬אז ח"ו ' לפתח חטאת‬ ‫רוב‪ ,' #‬כי הרי לא תתאמ‪ #‬כלל להיטיב דרכי ‪ ,‬עיי"ש ‪ .‬וזה שאנו‬ ‫מבקשי עוד מהקב"ה ‪' :‬והיה א שלו תענ'‪ ,‬היינו א אד יל‬ ‫רק במחשבה שיוכל עוד להיות טוב ולעשות תשובה‪ ,‬שיהיה שלו‬ ‫בינו ובינ אבינו שבשמי‪ ,‬כנ" ל 'א תיטיב ' תקבל זאת המחשבה‪,‬‬ ‫' ופתחה ל ' היינו זאת המחשבה שאד מעמיק בה‪ ,‬תיחשב לפני‬ ‫שבזה עשה איתערותא דלתתא‪ ,‬ותפתח בזה את השערי רחמי של‬ ‫עליו ‪ ,‬שתאיר לבבו לשוב בתשובה‪ ,‬וייטיב מעשיו עד שיגיע למדרגה‪,‬‬ ‫'והיה כל הע )' ע מלשו גחלי עוממות' כנודע מספרי( הנמצא‬ ‫בה '‪ ,‬היינו מה שהי ' עד עתה מעשיו בבחי ' גחלי עוממות ‪ ,‬מעתה‬ ‫'יהיו ל למס ועבדו'‪ ,‬מעתה ועד עול בלבב של באמת"‪.‬‬

‫ואמר אליה שמע ישראל את קרבי היו למלחמה על‬ ‫אויביכ‪ ) .‬כ‪ ,‬ג( וברש"י ז" ל‪" :‬אפילו אי בכ זכות אלא קריאת‬ ‫שמע בלבד כדאי את שיושיע אתכ"‪.‬עומק הדברי יבואר במה‬ ‫שיש להתבונ‪ ,‬מדוע נקראת "קריאת שמע" עול מלכות שמי‪ ,‬הלא‬ ‫היא דביקות ואהבה אל השי"ת ואי ל תענוג גדול מזה ‪ ,‬ולמה א‬ ‫כ היא נקראת 'עול' א התירו‪ #‬הוא שעיקר מצות ק" ש הוא שלא‬ ‫יעשנו בעבור האהבה והתענוג שיש לו‪ ,‬אלא מחמת צווי השי"ת ‪ ,‬וזו‬ ‫היא קבלת עול מלכות שמי שמבטל רצונו – ההשתוקקות ש יש לו‬ ‫אל המצוה‪ ,‬מפני רצו השי" ת‪ ,‬שעושה זאת רק משו שכ הוא רצו‬ ‫הבורא ‪ .‬וזאת היא זכות מצות קריאת שמע העומדת לה לישראל‬ ‫בעת מלחמה ‪ ,‬כמו שכתב הרבי מלובלי זי"ע ‪" ,‬שכשיש לאד איזה‬ ‫צער רח" ל ובא להתפלל לפני השי" ת ישלי מנגד את הצער שלו‬ ‫ויתפלל רק בעבור כביכול‪ ,‬כאמר ז"ל )סנהדרי מו ‪ :(.‬בשעה שאד‬ ‫מצטער‪ ,‬שכינה מה אומרת 'קלני מראשי '‪ ,‬כי א הוא מתפלל‬ ‫להשי"ת להסיר צערו כמה מקטרגי עומדי כנגדו‪ ,‬אבל א הוא‬ ‫מתפלל להסיר את צער השכינה המצטערת בצערו אז נסת פי‬ ‫המקטרגי"‪.‬ולכ כשבני ישראל בשעת המלחמה אינ משגיחי על‬ ‫צער רק על צער השכינה כביכול ‪ ,‬ואי המלחמה אלא בעבור כבודו‬ ‫יתבר שמו‪ ,‬הוא הוא מדרגת ישראל בשעת "קריאת שמע "‪,‬‬ ‫שמבטלי רצונ וצרכיה מפני רצו הבורא ‪ ,‬ובודאי "כדאי את‬ ‫שיושיע אתכ"‪.‬‬ ‫) ש משמואל(‬

‫) אמרי יהודה‪ ,‬ברעזא (‬

‫כי תצור אל עיר ימי רבי להלח עליה לתפשה לא תשחית‬ ‫את עצה וגו' כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האד ע‪#‬‬ ‫השדה וגו '‪ ) .‬כ‪ ,‬יט( גו האד נקרא 'עיר '‪ ,‬כמו שדרשו רז" ל )נדרי‬

‫ג‬

‫לב‪ (:‬על הפסוק )קהלת ט‪ ,‬יד(‪" :‬עיר קטנה ואנשי בה מעט"‪ .‬ובאה‬ ‫התורה הקדושה להזהיר את האד‪ ,‬שכאשר יתעורר לשוב בתשובה‪,‬‬ ‫ויצור על הגו לסגפו ‪ ,‬אל יאמר‪" :‬אבטל את עצמי מכל וכל עניני‬ ‫עוה" ז‪ ,‬ואפילו ההכרחית "‪ ,‬דאינו רשאי לעשות כ‪ .‬וביותר יש להיזהר‬ ‫בכ בחודש אלול המעותד לתשובה טר בוא יו הנורא‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫מבואר בספה "ק שבחודש אלול יש תרצ"ו שעות המעותדי‬ ‫לתשובה‪ .‬ולרמז זה אמר דייקא "כי תצו"ר" לרמז על חודש אלול בו‬ ‫יש תצו"ר שעות‪ .‬וזהו הרמז‪ :‬כי תצו "ר אל עיר ‪ ,‬רוצה לומר שתרצה‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬בתרצ"ו שעות שבו‪,‬לצור אל עיר‪ ,‬שהוא הגו ולסג‬ ‫אותו‪ ,‬כמבואר בכל הספרי מוסר אשר בימי אלול צרי האד‬ ‫להתענות ולסג את עצמו לתק מה שפג‪ ,‬וזהו שאמר‪' :‬להלח‬

‫היתה דא א נחטא לפעמי ימחול לנו‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב‪' :‬אשר פדית‬ ‫ה''‪ .‬ע"כ משיבה רוח הקודש 'כל זמ שתעשו כ הד מכפר לכ'‪ ,‬דהיינו‬ ‫שלא תטעו לחשוב דהקב"ה ימחול לכ בכל מצב בגלל שפדאכ‪ ,‬אלא‬ ‫א עליכ מוטל לעשות את שלכ ואחרי כ תזכו למחילה וכפרה‪ .‬ולכ‬ ‫עתה במציאת החלל זקוקי את קוד לעשות עגלה ערופה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫תועיל בקשת הכפרה מחמת שעל מנת כ פדיתנו‪ ,‬אבל מחובתכ אי‬ ‫)אמרי שפר(‬ ‫את רשאי להיפטר‪.‬‬

‫עליה'‪ ,‬רצ"ל מלחמת היצר‪' ,‬לתפשה ' להכניע הגו ותאותיו‪ .‬לזה‬ ‫אמר‪' :‬לא תשחית את עצה'‪ ,‬רצ"ל לא תסג את עצמ יותר מדאי‬ ‫ולא תשחית את הגו שהוא כע‪ ...#‬שלא יכלה את גופו בסיגופי‬ ‫יותר מדאי רק הכל בהשכל ובמישור‪ .‬ואמר הטע‪' :‬כי ממנו תאכל '‪,‬‬ ‫רצ" ל כי על ידי הגו תאכל לעוה "ב ‪ ,‬כי תעשה מצות ומעשי טובי‬ ‫בגו ובזה תזכה לחיי העוה" ב‪ ,‬וא תכלה כל גופ בתעניתי‬ ‫וסיגופי יותר מדאי‪ ,‬אזי לא תוכל אח" כ לעבוד את השי"ת ולקיי‬ ‫מצותיו בפועל‪."...‬‬ ‫)אמרי יוס( ואתה תבער הד הנקי מקרב כי תעשה הישר בעיני ה '‪) .‬כא‪ ,‬ט(‬ ‫כפר לעמ ישראל אשר פדית ה' ואל תת ד נקי בקרב עמ ישראל מגיד שא נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג והוא‬ ‫וגו' )כא‪ ,‬ח( כהניא יימרו כפר לעמ ישראל וכו'‪) .‬תרגו אינקלוס(‪ .‬הישר בעיני ה'‪) .‬רש" י( וקשה דלמה קרא הכתוב לד ההורג ד נקי‪,‬‬ ‫מבואר מדברי התרגו‪ ,‬דהכהני אמרו "כפר לעמ ישראל"‪ ,‬וכ איתא והלא באמת חייב מיתה ודמו בראשו‪ .‬ונראה הכוונה דהנה בכל‬ ‫בספרי‪ .‬ולכאורה מדוע דוקא הכהני אמרו זאת‪ ,‬ומני המקור לכ עבירה אע "פ שהשי" ת מכפר עליה מ" מ עדיי נשאר איזה פג עד‬ ‫שהכהני ה המה שאומרי‪ .‬התוס' )ב"ב כג‪ ,‬ד"ה בדליכא( תמהו‪ ,‬דהת שזוכי לתק את החטא לגמרי‪ .‬וכמו כ הכא‪ ,‬א שמביאי בני העיר‬ ‫משמע שהעיר הקרובה מביאה עגלה ערופה‪ ,‬משו דמתו הקורבא מוכח עגלה ערופה‪ ,‬מ" מ נשאר רוש החטא‪ ,‬והוא כדמצינו בכתוב‬ ‫שמש בא ההורג‪ ,‬ואילו בגמ' )סוטה מה‪ ,‬ב( תניא 'מני שא נמצא )בראשית ד ‪ ,‬י ( קול דמי אחי צועקי אלי מ האדמה‪ ,‬שהדמי‬ ‫)ההרוג( סמו לעיר שאי בה בית די‪ ,‬שמניחי אותה שאי בה בית די רותחי כל זמ שלא ניתנה נקמה להרוצח‪ ,‬וכמעשה נבוזראד וד‬ ‫והולכי לעיר אחרת שיש בה בית די'‪ ,‬ואמאי והלוא מתו הקורבא נראה זכריה הנביא ‪ .‬א לאחר שהורגי את הרוצח ‪ ,‬אז שוקט הד הנקי‬ ‫שמאותה שאי בה בית די היה‪ .‬ונראה ליישב‪ ,‬דבאמת המדידה היתה של הנרצח והחטא מסולק מכל וכל‪ .‬וזה כוונת הכתוב‪ ,‬ואתה תבער‬ ‫מחמת ב' טעמי‪ ,‬א' כדי לידע היכ העיר שיש בה בית די‪ ,‬ב' לידע מהי הד הנקי מקרב‪ ,‬שתבער ד הנרצח הנקי הצועק ומרתיח‪ ,‬כי‬ ‫העיר הקרובה‪ ,‬דמתו הקורבא מוכח דמש בא ההורג‪ .‬והנה שנינו תעשה הישר בעיני ד'‪ ,‬כשתהרוג את הרוצח שהוא הישר בעיני ד'‬ ‫)דברי יחזקאל(‬ ‫במסכת אבות )פ"ה מ"ח( "חרב בא לעול על עינוי הדי ועל עוות הדי כמו שכתב רש"י ‪ ,‬אז יתב ער העו בשלימות‪..‬‬ ‫ועל המורי בתורה שלא כהלכה'‪ ,‬וא"כ צרי למדוד ולחפש את העיר ואתה תבער ד הנקי מקרב כי תעשה הישר בעיני ה '‪) .‬כא‪ ,‬ס(‬ ‫שיש בה ב"ד‪ ,‬כדי שהב"ד יחזרו ממעשיה ויבקשו כפרה על עצמ‪.‬ואל תיבת 'הנקי ' יתור לשו הוא ‪ .‬וג אינו מדוקדק ‪ ,‬כי אדרבה ‪ ,‬ד‬ ‫צרי מדידה נוספת כדי לידע מהי העיר הקרובה‪ .‬בר הטע הראשו הוא הרוצח צרי לבער )וראה באונקלוס ובאב"ע(‪ .‬ונראה לפרש ‪ ,‬כי‬ ‫טע נחו‪ #‬יותר ועל כ הוא דוחה את הטע השני‪ ,‬ולכ עדי ללכת לעיר קוד נאמר ‪" :‬וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הד " וגו ' ופירש" י ‪:‬‬ ‫שיש בה ב"ד על פני העיר הקרובה‪ .‬ומכ יש להביא מקור דהכהני "לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה" ‪ ,‬וא כ ‪ ,‬פ‬ ‫שהמה הדייני‪ ,‬כדכתיב בפסוק הקוד 'ונגשו הכהני בני לוי וגו' ועל יעלה על דעת זקני העיר לחשוב כי המה נקיי ואי לה שו‬ ‫פיה יהיה כל ריב וכל נגע'‪ ,‬ה אלו שצריכי לומר 'כפר לעמ ישראל' נדנוד אשמה במיתת החלל כי המה עשו את שלה שנתנו לו‬ ‫)הגה"ק המהרי"ל דיסקי זי"ע( מזונות ועשו לו לויה ‪ ,‬אבל לא כ הדבר ‪ ,‬כי היו צריכי לבקש‬ ‫כי בה תלוי הקולר‪.‬‬ ‫כפר לעמ ישראל אשר פדית ה' ואל תת ד נקי בקרב עמ ישראל רחמי תמיד שלא יארע שו מקרה רעה בתוכ ‪ ,‬כמו שהובא‬ ‫וגו'‪) .‬כא‪ ,‬ח( 'אשר פדית ה'' על מנת כ פדיתנו שא נחטא אתה מכפר בגמרא ) מכות יא‪" (.‬דההוא גברא דאכליה אריא ברחוק תלתא‬ ‫עלינו‪ ,‬ורוח הקודש אומר כל זמ שתעשו כ‪ ,‬הד מכפר לכ )ילקוט פרסי מניה דר ' יהושע ב לוי ולא אישתעי אליהו בהדיה תלתא‬ ‫שמעוני רמז תתקכד(‪ .‬נראה דהילקוט נתקשה‪ ,‬דלכאורה מה שנאמר יומי" ‪ ,‬כי כל צדיק צרי לעורר רחמי ולהשפיע קדושה‬ ‫'אשר פדית ה'' מיותר‪ .‬דמה צרי להזכיר כא בעת עריפת העגלה את בתפלתו לבל יתהוה שו מקרה ועני רע בתו בני ישראל ‪ .‬ולזה‬ ‫פדותינו במצרי‪ .‬אלא דכשפדה הקב"ה אותנו ממצרי הרי ידע את הזהיר הכתוב ‪" :‬ואתה תבער ד הנקי" – תבער מחשבה זו‬ ‫העתיד וראה שסופינו לחטוא‪ ,‬וא"כ היה מקו לומר דעדי היה שלא שאתה נקי מד הנשפ " מקרב" ממחשבת‪ .‬וא " כי תעשה‬ ‫יוציאנו‪ ,‬שמשה רבנו טע 'למה יאמרו מצרי לאמר ברעה הוציא'‪ ,‬וכיו הישר בעיני ה ' – שנתת לו מזונות ועשית לו לויה ‪ ,‬מ" מ מאחר‬ ‫שפדה הקב"ה אותנו בוודאי מאתו לא תצא הרעות‪ .‬ובוודאי שכוונתו שקרה כדבר הזה בודאי לא התפללת די ‪ ,‬ובעונ הוא נהרג‬ ‫)דברי צדיקי אושפיצי(‬

‫מדברי רבותה"ק מבעלזא‬ ‫שופטי ושוטרי תת ל‪ ...‬ושפטו את הע‪) .‬טז‪ ,‬יח(‬ ‫מפני מה פותח פסוק זה בגו שני‪" ,‬תת ל"‪ ,‬ומסיי בגו שלישי "את‬ ‫הע" היה ראוי להאמר‪..." :‬תת ל ושפטו אות משפט צדק" או "תת‬ ‫לע ושפטו את הע משפט צדק"‪ .‬ויש ליישב דרכו של עול‪ ,‬כשרואי‬ ‫פשוטי הע כי חשובי הקהל שומעי בקול הרב או הדיי מכבדי ה‬ ‫אות ומצייתי לפסקיה; בר‪ ,‬כשדברי הרב אינ נשמעי ע"י‬ ‫החשובי – א ההדיוטות מזלזלי בה‪ .‬וכ יתפרש הפסוק‪- :‬‬ ‫"שופטי ושוטרי תת ל"‪ ,‬הדברי הללו נאמרי לגדולי הע‪:‬‬ ‫"שופטי ושוטרי תת ל – א תמנה עלי שופט ושוטר ‪ ,‬ותציית לכל‬ ‫דבריו‪ ,‬בסופו של דבר יתקיי ‪":‬ושפטו את הע" יהיו הללו מסוגלי‬ ‫) כ "ק מר אדמו " ר מהר" י זי" ע(‬ ‫לשפוט א את פשוטי הע‪.‬‬

‫בבחינת שופטי ושוטרי עלי ‪ ,‬והיינו שתלמד את פרשיות העונשי‬ ‫והתוכחות בתורה ‪ ,‬ועל ידי שתתמלא מתו כ פחד ורעדה מאימת‬ ‫הדי‪ ,‬יהיה נחשב כאילו באו עלי היסורי ולא יצטרכו להתקיי ב‬ ‫בפועל ממש‪ .‬ובזה יש לפרש את כונת המדרש‪" :‬מהו 'ש ו פטי‬ ‫ושו טרי'‪ ,‬רבנ אמרי ‪ ,‬שיהיה השוטר כשופט" ‪ ,‬פירוש ‪ ,‬כמו שהשופט‬ ‫אינו מעניש בפועל‪ ,‬אלא מורה את הוראות התורה‪ ,‬כ ג השוטר לא‬ ‫יהא צרי להעניש בפועל את מי שנתחייב ללקות ‪ ,‬ומפרש המדרש‬ ‫אימתי יתקיי זה ‪" :‬כשיהיו המעשי כנגד המקל והרצועה" ‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫כאשר ילמד האד תורה וישי אל לבו מה שכתוב בה‪ ,‬ויבוא ליראת‬ ‫הבורא ית"ש ‪ ,‬יהיה זה במקו העונשי והתוכחות‪ ,‬שלא יצטרכו‬ ‫להתקיי בפועל ‪ ,‬כאמור‪.‬‬ ‫) כ "ק מר מהרי" ד זי " ע(‬

‫שופטי ושטרי תת ל בכל שערי אשר ה' אלקי נת ל צדק צדק תרדו וגו '‪) .‬טז‪ ,‬כ(‬ ‫לשבטי ושפטו את הע משפט צדק‪) .‬טז‪ ,‬יח ( ובמדרש אמרו‪:‬‬

‫מהו ש ופטי ושו טרי‪ ,‬רבנ אמרי ‪ ,‬שיהא השוטר כשופט כשיהיו‬ ‫המעשי כנגד המקל והרצועה ושלא יהא המכה צרי ללקות‪ .‬ויש‬ ‫לפרש את כוונת המדרש‪ ,‬בהקד מה מה שפירש כ"ק אבי ז"ל )מר‬ ‫מהר"י זי"ע ( את הפסוק )תהלי צד ‪ ,‬יב(‪" :‬אשרי הגבר אשר תיסרנו‬ ‫י‪ -‬ה ומתורת תלמדנו" ‪ ,‬דהנה יש להבי ‪ ,‬אי שיי לומר "אשרי הגבר"‬ ‫על אד שהקב"ה מייסר אותו‪ .‬ואמר כ"ק אבי ז"ל‪ ,‬שפרשיות‬ ‫העונשי והתוכחות הכתובות בתורה ‪ ,‬אי תכלית שיבואו על האד‬ ‫בפועל ח"ו‪ ,‬אלא שהאד ילמד פרשיות אלו‪ ,‬ויתמלא פחד ורעדה‬ ‫מאימת הדי‪ ,‬ויבוא ליראת הבורא ולתשובה שלמה‪ ,‬ובזה יהיה נחשב‬ ‫לו כאילו באו עליו העונשי והתוכחות ‪ ,‬ולא יצטרכו להתקיי בו‬ ‫בפועל ממש ‪ ,‬על דר שאמרו רז"ל )מנחות קי‪ ,‬א(‪" :‬כל העוסק בתורת‬ ‫חטאת ‪ ,‬כאילו הקריב חטאת‪ ,‬וכל העוסק בתורת אש‪ ,‬כאילו הקריב‬ ‫אש"‪ .‬וזהו ‪" :‬אשרי הגבר אשר תיסרנו י‪ -‬ה ומתורת תלמדנו"‪,‬‬ ‫פירוש‪" ,‬אשרי הגבר אשר תיסרנו י‪ -‬ה" על ידי " ומתורת תלמדנו"‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אשרי הגבר שהיסורי אינ באי עליו בפועל ממש ח"ו‪,‬‬ ‫אלא לומד את פרשיות העונשי והתוכחות בתורה וספרי מוסר‬ ‫המביאי לידי יראת השי"ת ‪ ,‬ונחשב לו כאילו באו עליו היסורי‬ ‫בפועל ממש‪ .‬עכדה" ק‪.‬‬ ‫והנה השופטי ה העוסקי בתורה ומורי את הוראות התורה לבני‬ ‫ישראל‪ ,‬והשוטרי ה המלקי את מי שנתחייב ללקות‪ ,‬וזה שנרמז‬ ‫בפסוק‪" :‬שפטי ושטרי תת ל"‪ ,‬פירוש‪ ,‬אתה בעצמ תהיה‬

‫ידוע‪ ,‬שכל איש ישראל צרי לדבק עצמו אל יוצרו על ידי מצוות‬ ‫ומעשי טובי‪" ,‬והעיקר הוא לעשות רצו עליו‪ ,‬בלי שו פניה וכונה‬ ‫אחרת‪ .‬והנה יש מי שמלביש עצמו בלבושי צדיק‪ ,‬ואי תוכו כברו"‪.‬ולזה‬ ‫רמז הכתוב ‪" :‬צדק צדק תרדו" ‪ ,‬שני פעמי צדק א ' – לעשות צדק‪,‬‬ ‫היינו מצוות ומעשי טובי‪ ,‬ו' צדק ' זה גופא יהיה ב 'צדק'‪ ,‬היינו בלי‬ ‫כוונת חו‪ #‬הפוסלת בקדשי ‪" .‬ובא חלילה עשה צדק בלי צדק ‪ ,‬הוא רק‬ ‫באומנות אצלו"‪ .‬ובזה יש לפרש ג הפסוק )תהלי יא ‪ ,‬ז(‪" :‬כי צדיק ה'‬ ‫צדקות אהב" – ולכאורה היה לו לומר‪' :‬צדק אהב '‪ .‬אלא שמרמז לשני‬ ‫) כ "ק מר מהר" ש זי" ע(‬ ‫פעמי צדק‪ ,‬כאמור‪ ,‬לעשות צדק בצדק ‪.‬‬

‫כי יפלא ממ דבר למשפט בי ד לד בי די לדי ובי נגע לנגע‬ ‫דברי ריבות בשערי וקמת ועלית אל המקו אשר יבחר ד' אלקי‬ ‫בו וגו' )יז ‪ ,‬ח‪ -‬ט ( הכתוב רומז למה שמובא בש הגה "ק רבי שמשו‬ ‫מאוסטרופולי זי"ע – הי"ד בביאור מה שמצינו בחז"ל )שבת קמ" ז‪ ,‬ב(‬ ‫רבי אלעזר ב ער איקלע להת אימשי בתרייהו איעקר תלמודיה‬ ‫כי הדר אתא‪ ,‬ק למיקרי בספרא‪ ,‬בעא למיקרי‪ :‬החודש הזה לכ‬ ‫)שמות יב‪ ,‬ב(‪ ,‬אמר‪ :‬החרש היה לב‪ ,‬בעו רבנ רחמי עליה והדר‬ ‫תלמודיה ‪ .‬ותמוה שהחלי ר 'בד'‪ ,‬וי 'בז' וב ' בכ '‪ ,‬אלא שנרמז בזה ששר‬ ‫של שכחה שמו רי "ב ויש לו תר"ה חיילות ‪ ,‬לכ החלי אותיות אלו‬ ‫באותיות רי" ב‪ ,‬ואילו‪ :‬החרש היה לב עולה בגימטריא תר"ה ‪ ,‬והיינו‬ ‫ששלט עליו שר של שכחה וחילותיו ‪ .‬והנה בכדי לבטל את השר של‬ ‫שכחה צרי לכוי לש העולה בגימטריא תכ" ד והוא הש החקוק‬

‫ד‬

‫על מצחו של משיח ב דוד ‪ ,‬העולה א הוא בגימטריא תכ" ד‪ ,‬ועל כ‬ ‫בעו רחמי עליה שיתעורר ש זה הנרמז בתיבות החודש הזה לכ‬ ‫שעולה בגימטריא תכ"ד‪ .‬נמצינו למדי שיש עני של שכחת התורה‪,‬‬ ‫הנובע מפגמי וחטאי שהעוו גור לו לבוא לשכחה‪ ,‬והוא שרמז‬ ‫הכתוב שלפנינו‪ :‬כי יפלא ממ דבר למשפט ‪ ,‬היינו שיתעל ויתכסה‬ ‫ממ די או הלכה מסויימת ה בדיני נפשות או בדיני ממונות בי‬ ‫ד לד וגו' ‪ .‬תדע שאתה בעצמ גרמת לזאת במעשי אשר לא‬ ‫טובי ‪ ,‬והעצה להחזיר ל אבידת היא‪ :‬דברי ריבות בשערי‪ ,‬כי‬ ‫ריבות הוא לשו רבי של רי" ב‪ ,‬ובכדי לבטל כוחו של שר השכחה‬ ‫ששמו רי" ב‪ ,‬צריכי לכוו את הש תכ"ד ‪ ,‬והנה ב' פעמי רי"ב עולה‬ ‫תכ" ד‪ ,‬וזה ‪ :‬דברי ריבות פעמי רי"ב‪ .‬אלא שבכדי לעורר דבר זה‪:‬‬ ‫וקמת ועלית אל המקו אשר יבחר ד ' אלקי בו ‪ ,‬כלומר ‪ ,‬שומה עלי‬ ‫לעלות אל חכמי הדור‪ ,‬וה יבקשו רחמי עלי‪ ,‬כדר שאמרו ברבי‬ ‫אלעזר ב ער בעו רבנ רחמי עליה ‪ ,‬ובכ יתעורר הש תכ"ד‬ ‫ותתבטל ממ שכחת התורה‪.‬‬ ‫) כ "ק מר אדמו "ר מהר" ש זי" ע(‬ ‫והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על‬ ‫ספר מלפני הכהני הלוי ‪ .‬והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למע ‬ ‫ילמד ליראה את ה' אלקיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת‬ ‫החקי האלה לעשות ‪ .‬לבלתי רו לבבו מאחיו ולבלתי סור מ ‬ ‫המצוה ימי ושמאל וגו' )יז ‪ ,‬יח‪ -‬כ( ויש להבי ‪ ,‬מפני מה הזהירה‬ ‫התורה את המל ביחוד על עני הגאוה ‪ ,‬בעוד שאזהרה זו שייכת‬ ‫לכל אחד מבני ישראל ) עי ' רמב"  (‪ .‬ג יש להבי ‪ ,‬שלכאורה היה‬ ‫הכתוב צרי להקדי ‪ :‬לבלתי סור מ המצוה ימי ושמאל ‪ ,‬שהוא‬ ‫מוסב על כללות תרי "ג המצוות ‪ ,‬ואחר כ לכתוב הפרט ‪ :‬ולבלתי רו‬ ‫לבבו מאחיו‪ .‬ויש לומר דהנה מטבע הדברי הוא ‪ ,‬שככל שהאד‬ ‫נכבד ביותר ‪ ,‬צרי להיות נזהר יותר ממדת הגאוה וכמו שמצינו‬ ‫בגמרא ) ברכות לד ‪ ,‬א ב (‪ " :‬אלו ברכות שאד שוחה בה ‪ ,‬באבות‬ ‫תחלה וסו ‪ ,‬בהו דאה תחלה וסו‪ ...‬כה גדול ‪ ,‬תחלת כל ברכה‬ ‫וברכה ‪ ,‬המל ‪ ,‬כיו שכרע שוב אינו זוק" ‪ ,‬ופירש רש"י ‪ " :‬כל מה‬ ‫שהוא גדול ביותר ‪ ,‬צרי להכניע ולהשפיל עצמו" כדאיתא ברמב"  ‪:‬‬ ‫" כדר שחלק לו ) למל ( הכתוב הכבוד הגדול ‪ ,‬וחייב הכל בכבודו ‪,‬‬ ‫כ צוהו להיות לבו בקרבו שפל וחלל ‪ ,‬שנאמר ‪ " :‬ולבי חלל בקרבי" ‪,‬‬ ‫ולא ינהוג גסות לב בישראל יתר מדאי ‪ ,‬שנאמר " לבלתי רו לבבו‬ ‫מאחיו "‪ ...‬לעול יתנהג בענוה יתרה "‪ .‬וזה שהזהירה התורה כא את‬ ‫המל ביחוד על מדה מגונה זו ‪ ,‬כי מאחר שחייבי הכל לחלוק לו‬ ‫כבוד ‪ ,‬על כ צרי להזהירו יותר משאר כל אד שיהיה לבו שפל‬ ‫בקרבו ויתנ הג בענוה יתרה‪.‬‬ ‫והנה כאשר המל ירו לבבו מאחיו ‪ ,‬הוא נפרד מ הכלל ‪ ,‬מה שאי‬ ‫כ כשהוא מתנהג במדת הענוה ‪ ,‬הוא אחד ע הכלל ‪ ,‬ואז כשהוא‬ ‫דבוק בתורה הקדושה ‪ ,‬בכחו להשפיע על כל בני ישראל שג ה‬ ‫יהיו דבקי בתורה ‪ ,‬כמו שכתב הרמב "  ‪" :‬על הסרת לבו ) של המל (‬ ‫הקפידה תורה ‪ ,‬שנא מר ‪ ' :‬ולא יסור לבבו '‪ ,‬שלבו הוא לב כל קהל‬ ‫ישראל ‪ ,‬ולפיכ דבקו הכתוב בתורה יותר משאר הע ‪ ,‬שנאמר ‪' :‬כל‬ ‫ימי חייו '"‪ .‬וזה יש לפרש את המש הכתובי ‪ " :‬והיה כשבתו על כסא‬ ‫ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת וגו '‪ .‬וקרא בו כל ימי חייו‬ ‫למע ילמד ליראה את ה ' אלקיו לשמר את כל ד ברי התורה הזאת‬

‫ואת החקי האלה לעשות" ‪ ,‬ומזהירה התורה עוד ‪ " :‬לבלתי רו‬ ‫לבבו מאחיו" ‪ ,‬ועל ידי שיתנהג בענוה ‪ ,‬ישפיע ג על בני ישראל ‪:‬‬ ‫"ולבלתי סור מ המצוה ימי ושמאל" ‪ ,‬כלומר ‪ ,‬על ידי שהמל ילמד‬ ‫ליראה את ה ' ולשמור את כל התורה ‪ ,‬כאשר לא ירו לבבו מאחיו‪,‬‬ ‫ישפיע ג על כל קהל ישראל שלא יסורו ממצוות השי "ת ימי‬ ‫) כ "ק מר מהר "א זי " ע(‬ ‫ושמאל ‪ ,‬כי "לבו הוא לב כל קהל ישראל"‪.‬‬

‫נביא בקרב מאחי כמוני יקו ל ד' אלקי‪) .‬יח‪ ,‬טו(‬ ‫ואי ' בתרגו "י דדמי לי ברוח קודשא ודקדק כ " ק מר מהרי " ד זי "ע‬ ‫דהרי נא ' ולא ק נביא עוד בישראל כמשה ) דברי ל ד ‪ ,‬ו ( וכ הקשה‬ ‫ג "כ בילקוט ועיי "ש ‪ .‬ותי ' עפ " ד האוה " ח הק ' עה " פ בפ ' פנחס קח את‬ ‫יהושע אשר רוח בו‪ ,‬ומפ ' האוה " ח הק ' דכמו שמשה רבינו ע " ה היתה‬ ‫נשמתו שורש נשמות ישראל כ יהושע היה דומה לו שהוא היה שורש‬ ‫רוחות ישראל וזהו קח את יהושע אשר רוח בו שהוא שורש הרוח של‬ ‫בנ " י עכדה " ק‪ ,‬ועפי " ז פי ' את כוונת התרגו "י דדמי ליה ברוח קודשא‬ ‫שג יהושע היה דומה לו שהוא השורש של בנ " י רק החילוק שאני‬ ‫שורש נשמת ישראל ויהושע שורש רוח ישראל וזהו דדמי לי ברוח‬ ‫קודשא דייקא ‪ .‬ועוד יש לפרש פי ' ע " פ דברי כ " ק מר מהרי " ד זי "ע‬ ‫ויל משה כ ' התרגו " י ואזל לביה כנישתא ופי ' עפי " ד א " ז מר מהר " י‬ ‫זי "ע עה "פ ועתה כתבו לכ את השירה הזאת דיש מ " ד שזה קאי על‬ ‫פר ' האזינו שזהו תוכחה‪ ,‬וא " כ קשה ולמה קורא לזה שירה והרי זה‬ ‫תוכחה‪ ,‬ואמר א " ז זי "ע מהר "י דאי התכלית שיתקיימו בפועל ממש‬ ‫העונשי והתוכחות‪ ,‬רק כאשר יהודי לומד פ ' העונשי ו התוכחות‬ ‫ונופל עליו פחד ה ' והדר גאונו עי "ז נחשב כאילו התקיימו העונשי‬ ‫בפועל‪ ,‬וא " צ להתקיי בפועל ממש‪ ,‬ובכזה האופ היה תוכחת האזינו‬ ‫"שירה " כאשר אינה מתקיימת בפועל ממש‪ ,‬אד " ק ז "ל‪ ,‬ועפי " ז אמר‬ ‫שמשרע "ה הל לומר תוכחה לבנ "י אול לא היה רצונו שיתקיימו‬ ‫בפועל ממש ולכ אי' בתרגו "י ואזל משה לבי כנישתא דהיינו ללמוד‬ ‫התוה " ק שע " י לימוד התוה "ק נחשב כאילו נתקיי העונשי בפועל‬ ‫ממש אד " ק ז "ל‪ ,‬ועפי " ז י "ל דזהו כווננת הפ ' נביא וגו ' כמוני וכבר‬ ‫הקשה הילקוט דהרי נאמר ולא ק נביא כמשה‪ ,‬ותי ' הילקוט דדמי‬ ‫ליה בתוכחות‪ ,‬והכוונה שכמו שאני אומ ר תוכחה לבנ " י ואי הכוונה‬ ‫שתתקיי בפועל ממש כ "א ע " י לימוד התוה " ק כ הקב "ה יקו‬ ‫נביאי שכאשר יאמרו תוכחה לבנ "י לא תהיה כוונת שיתקיי‬ ‫התוכחה בפועל ממש כ " א ע " י לימוד התוה " ק יהיה נחשב כמו‬ ‫)הגה" ק מהר " מבולגרייא ז י" ע (‬ ‫שנתקיי בפועל ממש‬

‫וענו ואמרו‪ ,‬ידינו לא שפכו את הד הזה וגו '‪) .‬כא‪ ,‬ז(‬ ‫לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה ) רש " י ז " ל ( כל המלוה את‬ ‫חברו ארבע אמות – אינו ניזוק ) מסכת סוטה מז ( הליווי בא להורות שאד‬ ‫זה היוצא לדר אינו פרטי‪ ,‬נפרד מ הכלל ‪ .‬וממילא נשמר מכל פגע ואי‬ ‫למזיקי שליטה עליו כי כוח הרבי מג בעדו ‪ .‬לכ מסביר המהר " ל‬ ‫מפראג זי " ע‪ ,‬ע ל זקני בית הדי ש לא ליווהו הרי זה כאילו שפכו את דמו ‪.‬‬ ‫כי חסרה לו השמירה שבאה ע " י כוח הרבי ‪ .‬וזה הפי ' את מה שמובא‬ ‫בגמרא ‪" :‬הנפרד מחבירו אל יפרד ממנו אלא מתו דבר הלכה " ומאי ניהו‬ ‫הלכה " יחיד ורבי הלכה כרבי "‪ .‬בשעת הפרידה מרמז המלוי להנפרד‪,‬‬ ‫שההלכה הינה כרבי והיחיד טפל הינו לרבי והוא כלול עמה ולכ כוח‬ ‫הרבי יעמוד לו לנפרד ‪ ,‬היחיד ‪ ,‬לשמירת הדר ‪ ) .‬כ "ק מר אדמו "ר שליט " א(‬

‫סיפור על פרשת השבוע‬ ‫תמי תהי ' ע ה ' אלוקי ‪ ) .‬יח ‪ ,‬יג(‬ ‫פירש" י ולא תחקור אחר העתידות פע‬ ‫לאחר נישואי אחד מצאצאיו של הרה " ק‬ ‫רבי דוד מזלאטיפאלי זצוק" ל ) בנו של‬ ‫הרה "ק רבי יוחנ מראחמיסטריווקא זי "ע ‪,‬‬ ‫וחת ה " בית אהר " מקארלי זי "ע( נכנס‬ ‫אליו המחות שלו ושאל ממנו ‪ :‬רבי ‪,‬‬ ‫מחות ‪ ,‬מה דעתו על העתיד ‪ ,‬מהיכ יהיה‬ ‫פרנסה להבני שלנו שזה עתה נישאו ?‬

‫השי ב לו הרה "ק הנה ידוע שדרכו של‬ ‫רש" י הק ' בפירושו לקצר תמיד בלשונו‬ ‫ככל היותר ‪ ,‬שלא לכתוב א מלה אחת‬ ‫מיותרת ‪ ,‬א במקו אחד מוצאי אנו‬ ‫בדברי רש"י שהל בדר אחרת שהארי‬ ‫הרבה שלא כדרכו ‪ ,‬וזהו בפירושו על‬ ‫הפסוק ‪ ' :‬תמי תהיה ע ה ' אלקי '‪ ,‬כא‬ ‫מארי בלשונו הקדוש ‪ ,‬שכותב ‪ ' :‬התהל‬ ‫עמו בתמימות ‪ ,‬ותצפה לו ‪ ,‬ולא תחקור‬

‫אחר העתידות '‪ ,‬ואחר כל זה הוא חוזר‬ ‫עוד פע ‪ ' :‬אלא כל מה שיבא עלי קבל‬ ‫בתמימות '‪ ,‬ואח " כ מסיי רש" י בלשונו‬ ‫הק ' ‪' :‬ואז תהיה עמו ולחלקו '‪ .‬על כרח‬ ‫שכא בא רש" י הק ' להורות לנו ‪ ,‬שממדה‬ ‫זו של התמימות והבטחו בה ' שלא‬ ‫לחקור אחר העתידות ‪ ,‬יש להלו בה‬ ‫תמיד בשלימות מבלי כל שאלות‬ ‫וספיקות"‪.‬‬

‫העומד בראש החיל ‪ ,‬חושב מזימות‬ ‫היא לערו את המלחמה ‪ ,‬וכל‬ ‫תחבולות ותכסיסי המלחמה נחתכי‬ ‫על פיו ‪ ,‬והחיל מוציאי מחשבותיו‬ ‫מ הכח אל הפועל‪ .‬והנה א יהיו‬ ‫אנשי חיל לבד ‪ ,‬בלא שר מצביא‬ ‫ומושל בראש ‪ ,‬אז בלי ספק לא‬ ‫יצליחו למלחמה ‪ ,‬יע כי ה לא‬ ‫יודעי את התוכניות ‪ ,‬וכ להיפ ‪ ,‬א‬ ‫יהיה רק שר מצביא לבד ויחסרו‬ ‫אנשי המלחמה בודאי לא תעשנה ידי‬ ‫שר המצביא תושיה ‪ ,‬כי מה בצע לו‬ ‫בכל המחשבות אשר הוא חושב‬ ‫אחרי שאי איש להוציא מחשבתו‬

‫למעשה ולפעולת אד ‪ ,‬נמצא שר‬ ‫המצביא הוא המחשבה ‪ ,‬ואנשי חיל‬ ‫המה המעשה ‪ ,‬ואי אפשר זה בלא זה ‪.‬‬ ‫הנמשל ‪ :‬הנה ידוע שתפילי של ראש‬ ‫מורה על המחשבה ותפילי של יד‬ ‫מורה על המעשה ‪ ,‬וזהו כוונת‬ ‫מאמר ז" ל ‪ :‬שח בי תפילה של‬ ‫ראש לתפילה של יד ‪ ,‬ואומר כי‬ ‫המחשבה והמעשה אי צריכי זה‬ ‫לזה ‪ ,‬ואפשר באחד מה ‪" ,‬עבירה‬ ‫היא בידו ‪ ,‬וחוזר עליה מעורכי‬ ‫המלחמה" ‪ ,‬שמראי לו מעורכי‬ ‫מלחמה ‪ ,‬שמה מוכח היפו דבריו ‪,‬‬ ‫ודפח" ח‬

‫משל ונמשל על פרשת השבוע‬ ‫ויספו השוטרי לדבר אל הע ואמרו‬ ‫מי האיש הירא ור הלבב וגו '‪) .‬כ‪ ,‬ח(‬ ‫וברש"י ‪" :‬הירא ור הלבב – רבי יוסי‬ ‫הגלילי אומר הירא מעבירות שבידו" ‪,‬‬ ‫עיי"ש‪ .‬ומבואר בגמרא )סוטה מד ‪:(:‬‬ ‫שלשיטתו "שח בי תפילה לתפילה‬ ‫)בי הנחת תפילי של יד לתפילי‬ ‫של ראש‪ .‬רש"י ( עבירה היא בידו ‪,‬‬ ‫וחוזר עליה מעורכי המלחמה"‪.‬הסביר‬ ‫]הרב הגאו המנוח מוהר" ר ליבוש‬ ‫נ" ז )נאטנזאה ( זצ"ל מבערזא אבי‬ ‫הגאו בעל ה 'שואל ומשיב ' ( ע" פ‬ ‫משל ‪ :‬במלחמה יש שר צבא ויש‬ ‫אנשי חיל ‪ ,‬והנה‪ ,‬השר המצביא ‪,‬‬

‫ה‬

‫יומא דהילולא‬ ‫הגה"ק רבי ישעיה מפשעדבורז זי"ע ד' אלול תקצ"א‬ ‫הגה"ק רבי ישעיה וועלטפרייד‬ ‫מפשעדבורז זי "ע נולד בלאסק שבפולי‬ ‫בשנת תקי"ח לאביו רבי מאיר שמגזע‬ ‫קודש מחצבתו‪ ,‬ני ונכד לאותו גאו‬ ‫וקדוש רבינו אליקי גע‪ #‬זי"ע בעל שו"ת‬ ‫"אב השה" ו"רפדוני בתפוחי" בתורת‬ ‫הנסתר‪ ,‬רבה של ק"ק הילדסהיי‬ ‫שבאשכנז ‪ .‬בהיותו תינוק נתיית מאביו‪,‬‬ ‫ואמו גדלתו והכנסתו לתורה ולחופה‪.‬‬ ‫בעודו נער ור בשני נודע בש "העילוי‬ ‫מלאסק"‪ ,‬וש שקידתו וחריפותו בתורה‬ ‫יצא לתהילה‪ ,‬עד שזכה בו בהיותו א ורק‬ ‫בשנתו הי"ד אחד מנגידי פשעדבורז רבי‬ ‫ד לוינבערג שלקחו חת לבתו בהבטיחו‬ ‫להחזיק בו למע יוכל לישב ולהגות‬ ‫בתורה מתו הרחבה ובאי מפריע‪.‬‬ ‫אחר נישואיו ישב רבינו באהלה של‬ ‫תורה והגה בה יומ ולילה‪ ,‬והרבה לעסוק‬ ‫בתורה בצוותא ע רבה של פשעדבורז‪,‬‬ ‫הגה"ק רבי נת נטע אייבשי‪ #‬שזכה עוד‬ ‫להסתופ בציל של המגיד הק '‬ ‫ממעזריטש זי"ע והרבי רבי אלימל‬ ‫מליזענסק זי"ע‪ ,‬וכשנסתלק הגאו‬ ‫לישיבה של מעלה קנה לו רב וחבר את‬ ‫הגאו החרי רבי אריה לייב היילפרי‬ ‫זי"ע )בעל "חי ' מהר"א" עמ"ס גיטי(‬ ‫שמילא את מקומו ובישיבתו למד‬ ‫בצוותא ע ידידו ורעו "היהודי הקדוש"‬ ‫מפרשיסחא זי"ע ‪ .‬לאחר מכ גל ו למקו‬ ‫תורה אל ישיבתו של הגאו האדיר רבי‬ ‫דוד טעביל מליסא זי"ע‪ ,‬ומסופר כי ש‬ ‫נתיידד ע אבר צעיר שלימי נתפרס‬ ‫כגאו הדור רבי עקיבא אייגר זי"ע‪ ,‬ויחדיו‬ ‫שקדו על תלמוד‪ ,‬וידידות נמשכה ג‬ ‫כאשר נתקרב הגה"ק רבי ישעיה לדר‬ ‫החסידות ‪ .‬לימי כאשר ניסו אנשי ריב‬ ‫ומדו לדבר סרה על החסידי‪ ,‬שאינ‬ ‫יודעי ללמוד וכדו'‪ ,‬לפני הגה"ק רבי‬ ‫עקיבא אייגר‪ ,‬דחה אות בשתי ידי‬ ‫באמרו לה‪ :‬ה רבי ישעיה הוא גאו‬ ‫חסיד!‬ ‫בשנת תקמ "ח נלב"ע חותנו‪ ,‬ורבינו‬ ‫נשאר ללא משע‪ ,‬אעפ"כ למד ונתעלה‬ ‫מתו הדחק‪ ,‬עד שלימי כשסיי יו‬ ‫אחד את ארבעת הטורי ע נושאי‬ ‫כליה‪ ,‬באותו לילה נגלה אליו בחלומו‬ ‫רבה של פשעדבורז הגה"ק רבי נת נטע‬ ‫זי"ע ואמר לו ‪ :‬דע שאני נות ל את‬ ‫משרת הרבנות של העיר במתנה ‪ .‬ואכ‬ ‫בהקיצו הגיעו טובי העיר וכתב הרבנות‬ ‫בידיה ‪ .‬על גודל חריפותו מסופר‪ ,‬כי‬ ‫גדולי הלומדי בפשעדבורז ניצבו פע‬ ‫לפניו בערב שבת‪ ,‬כשעמד ללכת לטבול‪.‬‬ ‫בראותו אות שאל באיזה סוגיא ה‬ ‫עוסקי‪ ,‬וכאשר ענו לו שה מעייני‬ ‫באחת הסוגיות החמורות בפרק "חזקת‬ ‫הבתי" במסכת בבא בתרא‪ ,‬התהל‬ ‫בחדרו אנה ואנה מספר רגעי‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכ פנה אליה ואמר ‪" :‬ברצוני לומר‬ ‫לכ מה שנתחדש לי כעת בסוגיא זו"‪,‬‬ ‫ואמר לה "פלפול בחריפות גדולה‬ ‫ועמוקה‪ ,‬ולמרות שהיו עסוקי באותה‬ ‫סוגיא מספר שבועות‪ ,‬לא עלה ביד‬ ‫לתפוס את חידושיו‪ ,‬א כי היו גדולי‬

‫תורה ולומדי מובהקי"‪.‬פע התבטא כי‬ ‫רק "חלק אחד ממאה הוא עוסק בנגלות‬ ‫התורה‪ ,‬ואילו צ"ט חלקי עסקו בנסתרות‬ ‫ובפנימיות התורה ‪ .‬כאמור התרועע רבינו‬ ‫בפשעדבורז ע היהודי הק' מפרשיסחא‬ ‫זי"ע והשני עסקו בתורה יחדיו‪ .‬באחד‬ ‫הימי הגיע לש הרה"ק רבי דוד‬ ‫מלעלוב זי"ע בשליחות רבו מלובלי‪,‬‬ ‫שפקד עליו לקרב את שני האברכי‪ ,‬רבה‬ ‫של פשערבורז ורעו היהודי הק'‪,‬‬ ‫ולהכניס להיכל החסידות‪ .‬וכ מסופר‪,‬‬ ‫כי בהיות שקועי בלימוד‪ ,‬ניגש היהודי‬ ‫הק ' לעיי בספר בסמו לארו הספרי‪,‬‬ ‫לפתע פנה אליו הרה"ק מלעלוב ואמר לו‪:‬‬ ‫"דע ל בני‪ ,‬כי א אי מכירי את הרבי‬ ‫מלובלי‪ ,‬לא יתכ ללמוד ולהבי אפילו‬ ‫ד גמרא כראוי"‪.‬כעבור מספר דקות נגש‬ ‫ג רבינו לש‪ ,‬וא לו אמר הרה"ק‬ ‫מלעלוב אות הדברי‪ ,‬וא כי בשעת‬ ‫מעשה לא שמו לב כלל לדבריו‪ ,‬מאחר‬ ‫שחשבוהו לאיש פשוט‪ ,‬א כשעזב אותו‬ ‫צדיק את בית המדרש‪ ,‬נכנסו הדברי‬ ‫ללב‪ ,‬ולא יכלו להמשי בלימוד‪ ,‬עד‬ ‫שהחליטו לצאת לרחוב ולחפש את האיש‬ ‫הפלאי שהצית בלב אש קודש‪ ,‬אלא‬ ‫שלא הצליחו למצאו ‪ .‬רק למחרת‬ ‫כשהמשיכו בלימוד‪ ,‬ראוהו לפתע נכנס‬ ‫לביהמ"ד מיד מיהרו אליו והודיעו לו כי‬ ‫נמלח בלב ההחלטה לנסוע ללובלי‪,‬‬ ‫לחזות פני הרבי מלובלי‪ .‬מיד נתמלא‬ ‫הרה"ק מלעלוב שמחה גדולה ואמר לה‪:‬‬ ‫עליכ להשיג קוד שורש נשמתו של‬ ‫מלובלי‪ ,‬ורק אח"כ תוכלו‬ ‫הרבי‬ ‫להסתופ בצלו‪ .‬לאחר שהתעמקו‬ ‫במחשבת זכו להשיג כי מקננת בו‬ ‫נשמת התנא רבי יוסי הכה‪ ,‬שחז"ל‬ ‫הגדירוהו כחסיד )אבות ב‪ ,‬י( ושהיה‬ ‫מחמשת תלמידי רב יוחנ ב זכאי‬ ‫כשהגיעו ללובלי עמד לפני הרבי תלמידו‬ ‫הרה"ק רבי פר‪ #‬זי"ע שחזר מביקור באר‪#‬‬ ‫ישראל‪ .‬לגודל השתוממות שמעו כיצד‬ ‫הרבי שואל אותו א ביקר בטבריה‬ ‫והשתטח על קברו של רבי יוסי הכה‪,‬‬ ‫בהוסיפו כי בקרבו שוכנת נשמת אותו‬ ‫תנא‪ ,‬וכ נוכחו לדעת כי רוח הקודש‬ ‫שורה עליו! היה הרה"ק רבי דוד מלעלוב‬ ‫אומר‪ :‬כי כל בואו לובלינה‪ ,‬היה בעיקר‬ ‫על מנת לקרב את שני האריות האלה‬ ‫לחבורה הקדושה ‪ .‬דרכ של שני הגאוני‬ ‫והקדושי ממשיכה יחדיו‪ ,‬כתלמידי מ‬ ‫המני בהיכל "החוזה"‪.‬לימי‪ ,‬מתפרדת‬ ‫החבילה הגה"ק רבי יעקב יצחק‪ ,‬פונה אל‬ ‫פשיסחא‪ ,‬ש מקי "היהודי הקדוש" את‬ ‫בית מדרשו‪ .‬רבי ישעיה נותר נאמ ללא‬ ‫סייג לרבו מלובלי‪ ,‬המעריכו ומקרבו עד‬ ‫מאד ונוהג בו כבוד‪.‬‬ ‫בכל עת שהותו בלובלי ‪ ,‬משמש רבה‬ ‫של פשעדבורז כשלח ערו חי לרבי‬ ‫ולתלמידיו‪ .‬כל שאלה בהלכה מופנית‬ ‫אליו‪ ,‬משיב חדות וקצרות ולעול אינו‬ ‫מנמק פסיקתו ‪ .‬א נמנע מלהשיב‬ ‫למבקריו‪ .‬אירע דבר ורבה של פשעדבורז‬ ‫פסק פע בשאלה חמורה לאיסור‪ .‬נשמעו‬ ‫הדברי לאזני רבה של לובלי‪ ,‬הגאו‬

‫ו‬

‫האדיר רבי עזריאל הורבי‪" ,#‬ראש‬ ‫הברזל"‪ .‬הל רבי עזריאל אל בית הכנסת‬ ‫והכריז כי פסק דינו של רבי ישעיה נוגד‬ ‫את ההלכה‪ .‬שמע רבה של פשעדבורז‬ ‫ושתק‪ ,‬כדרכו ‪ .‬סיפרו חסידי ל "חוזה "‪ ,‬על‬ ‫הכרזתו של הרב ועל שתיקתו של המורה‪.‬‬ ‫קרא האדמו"ר אליו את תלמידו "היהודי‬ ‫הקדוש"‪ ,‬והורהו ליל אצל רבי עזריאל‪,‬‬ ‫להוכיח לו את צדקת הרב מפשעדבורז‪.‬‬ ‫יומיי תמימי עמדו רבי עזריאל‬ ‫ו"היהודי" בויכוח תורני נוקב‪ ,‬ליבנו את‬ ‫ההלכה לעומק ולרוחב‪ ,‬עד שיצאה כאור‬ ‫צדקתו של הרב מפשעדבורז ‪ .‬ק רבי‬ ‫עזריאל‪ ,‬הל שוב אל בית המדרש והכריז‬ ‫בפומבי כי טעה בביקורתו וכי פסק‬ ‫ההלכה של הרב מפשעדבורז שריר וקיי‪.‬‬ ‫רבינו היה מו" ‪ #‬בבית הרבי מלובלי זי"ע‪,‬‬ ‫והיה פע שאלה על עו והכשיר‪,‬‬ ‫ושאלוהו חבריו הלא על פי הדי כשר רק‬ ‫במקו הפסד מרובה‪ ,‬והשיב כמה טרחות‬ ‫היה לרוח עד שנתגלגל בעו ועד שבא‬ ‫לפני "הרבי" א כ יהיה זה הפסד מרובה‬ ‫לעו‪.‬‬ ‫בשנת תקנ "ג החל הרב מפשעדבורז‬ ‫להרבות לנסוע ללובלי‪ .‬עשרי ושתי‬ ‫שנה דבק ברבו‪ ,‬ולא החסיר א תנועה‬ ‫מתנועותיו של רבו ‪ .‬בכל עת שהותו‬ ‫בלובלי‪ ,‬כמעט אינו מש מפתח אוהלו‬ ‫של הרבי‪ .‬לומד בעקביות וביסודיות את‬ ‫דרכו בעבודת ה' ‪ .‬לימי‪ ,‬העיד על עצמו‪:‬‬ ‫"עשרי ושתי שנה לא הסרתי עי‬ ‫מהרבי ומעיד אני עליו שבכל לילה ולילה‬ ‫היה ק בחצות בדיוק‪ ,‬מעול לא הקדי‬ ‫ולא אחר"‪.‬א האדמו" ר הרבה לתת עיניו‬ ‫לטובה בתלמידו הגדול‪ .‬פע‪ ,‬יצא‬ ‫ה"חוזה" לטשכויב הסמוכה ללובלי‪.‬‬ ‫ביקש הרה"ק רבי צבי בנו של הרבי‬ ‫מלובלי ליטול עמ ג ארגז ספרי ‪ .‬לא‬ ‫הסכי הרבי והפטיר‪ ,‬בהצביעו על רבה‬ ‫של פשעדבורז‪ :‬ה ארו הספרי שלנו‬ ‫עמנו‪ ...‬הגדיל החוזה מלובלי להפליג‬ ‫בגדולת תלמידו‪ ,‬עד כי העיד בו כי "אור‬ ‫תורתו זורח מסו העול ועד סופו"‪.‬כמה‬ ‫מבניו של הרה"ק רבי ישעיה‪ ,‬נפטרו על‬ ‫פניו בקטנות‪ .‬א היו שמתו מחמת‬ ‫מילה ‪ .‬הודיע רבינו צערו לפני רבו‪,‬‬ ‫"החוזה" מלובלי ‪ .‬ויברכהו והבטיחו‪ ,‬כי ב‬ ‫זכר ושל קיימא יולד לו בקרוב‪ .‬א הורה‬ ‫לו‪ ,‬כי בהוולד הב בשעטומ"צ יודיעוהו‬ ‫לאלתר‪ .‬ויהי בשנת תקס"ב כאשר נולד‪,‬‬ ‫נסע לובלינה ושמחה גדולה היתה‬ ‫ל"חוזה"‪ ,‬אמר לו הרבי‪ ,‬כי מפאת חולשת‬ ‫בריאותו‪ ,‬אינו יכול לנסוע בעצמו אל‬ ‫הברית וציוהו לכבד בסנדקאות את‬ ‫האבר "בעריל מראדושי‪) ,"#‬שנודע‬ ‫לימי כ"סבא קדישא" מראדושי‪ ,(#‬א‬ ‫הורהו לקרוא לילד בש עמנואל לאמור‪:‬‬ ‫"עמנו א‪ -‬ל"‪.‬אל סעודת הברית נתקבצו‬ ‫ובאו גדולי תלמידי "החוזה"‪ ,‬וביניה‬ ‫"היהודי הקדוש" והרה"ק רבי דוד‬ ‫מלעלוב ‪ .‬הרה"ק מראדושי‪ ,#‬נחבא היה‬ ‫אל פינת הבית‪ ,‬בי האורחי‪ ,‬עטוי בגדי‬ ‫קרועי ומטולאי‪ ,‬עקב עניותו הרבה‪.‬‬ ‫כאשר הביאו את התינוק‪ ,‬פנה בעל‬

‫הברית אל הרה"ק היהודי הק ' וביקשו‬ ‫לקרוא את הכיבודי‪ .‬בהגיע אל‬ ‫הסנדקאות הכריז בקול‪" :‬האבר ר '‬ ‫בעריל מראדושי‪ #‬מכובד בסנדקאות!"‪.‬‬ ‫האורחי שהצטופפו במקו‪ ,‬לא ידעו‬ ‫למי הכוונה ‪ .‬רבי מה חשבו את רבי‬ ‫בעריל לאיש פשוט ולא שיערו כי הכוונה‬ ‫אליו‪ .‬א הרה"ק מראדושי‪ #‬לא נע‬ ‫ממקומו‪ .‬סבור היה בענוותו כי עוד אבר‬ ‫כא‪ ,‬ב ראדושי‪ #‬ושמו בעריל‪ ...‬ג בפע‬ ‫השניה‪ ,‬כאשר הכריז היהודי הק ' בשמו‪,‬‬ ‫לא זז רבי בעריל‪ ,‬אז ניגש אליו "היהודי"‬ ‫וקרא אליו בהחוותו כלפיו באצבע ‪" :‬אכ‪,‬‬ ‫אלי הכוונה!" נטל היהודי הק' את‬ ‫התינוק והניחו על ברכי הסנדק ואמר לו‪:‬‬ ‫" בעריל‪ ,‬השומע אתה מה אנכי אומר‬ ‫אלי?‪ ...‬הא ל הילד והחזירהו בריא‬ ‫אול כאחד האד ולא יהיה שו מכשול‬ ‫ח" ו בילד הזה!"‪ .‬הרה"ק מראדושי‪ #‬שהיה‬ ‫צעיר לימי ולא הורגל בכגו דא‪ ,‬נבהל‬ ‫מאד ‪ .‬אול חזקה עליו מצוות רבו ‪ .‬ויהי‬ ‫לעת המילה‪ ,‬לא יכול המוהל לעצור את‬ ‫הד‪ .‬מהומה גדולה התחוללה בי‬ ‫הציבור‪ .‬מיד רמז היהודי הק ' אל הסנדק‬ ‫ואמר לו‪" :‬הלא אמרתי ל דבר!" פר‪#‬‬ ‫הרה"ק רבי בעריל בבכי גדול‪ ,‬עד‬ ‫שנתמלא כל הכר שעליו התינוק בדמעות‬ ‫ומיד נעצר הד‪ .‬פתחו לאמור‪" :‬או"א‬ ‫קיי את הילד הזה לאביו ולאמו ויקרא‬ ‫שמו בישראל‪ :‬עמנואל!"‪ .‬היסבו האורחי‬ ‫אל הסעודה בשמחה רבה ואת הסנדק‬ ‫הושיבו בי שאר גדולי החבורה‪ .‬אול‬ ‫לפתע באמצע הסעודה‪ ,‬שוב החל הד‬ ‫שותת והילד שוב הגיע לסכנת נפשות‪.‬‬ ‫חרדה גדולה תקפה את כל הנוכחי ושוב‬ ‫החזיר היהודי הק ' פניו אל הרה"ק רבי‬ ‫בעריל‪" :‬הלא אמרתי ל שתחזיר לי את‬ ‫הילד בריא כאחד האד! והיכ‬ ‫הבטחת ?!" השעי הרה"ק ראשו על‬ ‫השולח ודמעות רבות זלגו מעיניו‪ ,‬עד‬ ‫אשר נעשה כעי נחל דמעות סביבו‪ .‬ויהי‬ ‫לנס‪ ,‬כי מיד חדל הד ‪ .‬ולא הפסיק לאט‬ ‫לאט‪ ,‬כדר הטבע‪ ,‬כי א חדל באחת‪.‬‬ ‫הגביה הרה"ק מראדושי‪ #‬ראשו ואמר‬ ‫אליה‪" :‬מעתה אל תדאגו עוד‪ ,‬כי בעזרת‬ ‫הש יתבר לא יארע עוד שו רע ושו‬ ‫מכשול בילד!" שבה השמחה אל סגל‬ ‫החבורה הקדושה‪.‬‬ ‫אחר הסתלקות רבו‪ ,‬החוזה מלובלי‪,‬‬ ‫ביו המר והנמהר המר והנמהר תשעה‬ ‫באב שנת תקע"ה‪ ,‬דבקו רבי מחסידיו‬ ‫אל רבינו‪ ,‬ולמרות שסירב בכ‪ ,‬הוכתר על‬ ‫ידי גדולי התלמידי לרבי ומנהיג ורבי‬ ‫נהרו אליו‪ ,‬בי הצדיקי גדולי עול‬ ‫שנסעו להסתופ אצלו היה הרה"ק בעל‬ ‫ה"מאור ושמש" זי"ע ובניו הרה"ק רבי‬ ‫ארו מקראקא‪ ,‬והרה"ק רבי יוס ברו‬ ‫"היהודי הטוב" מניישטאדט‪ ,‬הסבא‬ ‫קדישא מראדושי‪ ,#‬בעל ה"תפארת‬ ‫שלמה" מראדומסק הרבי ר ' משה‬ ‫מלעלוב‪ ,‬השר ממאגלניצא‪ ,‬הרה"ק רבי‬ ‫יעקב אהר מאלכסנדר זי"ע ‪ .‬הוא עצמו‬ ‫ראה בההנהגה עונש משמי‪ ,‬באמרו‪:‬‬ ‫" נענשתי באדמורו"ת‪ ,‬כי על כ שמעתי‬ ‫מדברי בשבחי בשנות נעורי‪ ,‬ושתקתי‬ ‫ולא מחיתי‪ ,‬אמרתי מה זה איכפת לי‪ ,‬מה‬ ‫זה נוגע לי‪ ,‬על כ נפרעו ממני מ‬

‫השמי"‪.‬בחדר שרהיטי נעדרו ממנו‪ ,‬היה‬ ‫הרבי יושב ועיניו עצומות כמעט לחלוטי‪,‬‬ ‫כדוגמת רבו‪" ,‬החוזה הק '"‪ .‬חסידיו‬ ‫הגדולי הרגישו‪ ,‬כאילו הוא נוחת עבור‬ ‫משמי רו ומעלה אות לפסגות‪ .‬חסידי‬ ‫ישישי אמרו כי הוא מזכיר את החוזה‬ ‫הק ' בכל‪.‬‬ ‫פע אחת בליל יו הכיפורי אחר‬ ‫תפלת ערבית נשאר רבינו ע חסידי‬ ‫ויראי ה ' בבית המדרש לעסוק בתורה‬ ‫ותפלה כל הלילה‪ ,‬אחר חצות הלילה ראה‬ ‫רבינו והנה בעל הבית אחד עשיר עומד‬ ‫בי החסידי ואומר תהלי ‪ .‬פנה אליו‬ ‫רבינו ואמר הלא תדע כי מחוקי הצבא‬ ‫א חיל בורח מגדודו אל גדוד אחר אע"פ‬ ‫שאינו בורח מהצבא‪ ,‬הוא מתחייב בנפשו‪,‬‬ ‫כ ג למל מלכי המלכי הקב"ה יש לו‬ ‫גדודי רבי‪ ,‬יש העובדי בתורה ותפלה‪,‬‬ ‫ויש העובדי בצדקה וחסד‪ ,‬אתה הנ מ‬ ‫העשירי ומקומ בי חילי הצדקה וחסד‬ ‫ולמה זה ברחת אל חיל העובדי בתורה‬ ‫ותפלה‪ ,‬וזה לא יתכ‪ ,‬אתה תל לבית‬ ‫ותשכב וערבה שנת עד עלות השחר‬ ‫עבודת היא לאחר יו הכיפורי‪ ,‬תשגיח‬ ‫על העניי שיהיה לה צרכי חג הסוכות‪,‬‬ ‫ולאחר החג‪ ,‬שיהיה לה עצי לימות‬ ‫החור וכיו"ב ואנחנו פה נהיה ערי כל‬ ‫הלילה על התורה ועבודה שזאת‬ ‫עבודתינו‪.‬‬ ‫מרגלא בפומיה‪ ,‬כי מטרת השינה‬ ‫בלילה היא להשיג מה שאי האד יכול‬ ‫להשיג ביו‪ ,‬בגלל הגו הגשמי‪ ,‬ולכ יסד‬ ‫הבורא ית' עני השינה בעול‪ ,‬שאז יוכל‬ ‫להתבונ בדברי עליוני ללא מפריע‪,‬‬ ‫וכ הסביר את הדבר ‪" :‬כי שינה הוא‬ ‫מלשו חזרה‪ ,‬על דר חוזר ושונה‪ ,‬והוא‬ ‫שצרי האד לחזור בלילה בעת השינה‬ ‫על מה שלמד ביו‪ ,‬ובא אינו חוזר על‬ ‫לימודו‪ ,‬אי זו שינה הגונה"‪) .‬דברי בינה‬ ‫להרה"ק רבי יצחק יעקב מביאלא זי"ע‬ ‫פרשת ויצא ד"ה וייק‪ #‬הב'(‪ .‬ענ ותנותו של‬ ‫רבינו משתקפת לפנינו בפירושו בדר‬ ‫רמז על הכתוב‪ :‬וא המר ימירנו והיה‬ ‫הוא ותמורתו יהיה קודש ) ויקרא כז‪ ,‬לג(‬ ‫כי כתוב זה רומז לכ שעל איש ישראל‬ ‫להיות נשמר שלא תחול בו תמורה בכל‬ ‫מצב שהוא נמצא‪ ,‬וג א זיכהו השי"ת‬ ‫להתעלות לגדולה‪ ,‬חלילה לו מזחיחות‬ ‫הדעת והתנשאות‪ ,‬אלא עליו להשאר‬ ‫בשפלות רוחו ‪ .‬יסוד זה נרמז בפסוק‬ ‫האמור‪ :‬וא המר ימירנו‪ ,‬ובחילופי‬ ‫אותיות כאילו היה כתוב‪ :‬וא הר‬ ‫ירימנו‪ ,‬היינו שנתרומ ונתעלה לגדולה‪,‬‬ ‫אזי המבח למעלה זו א רצויה היא‬ ‫לפני השי"ת מותנה בכ ‪ :‬והיה הוא –‬ ‫בהווייתו יהיה‪ ,‬שיוותר במצב בו היה ללא‬ ‫רמות רוחא ואז‪ :‬ותמורתו – ותרומתו‪,‬‬ ‫יהיה קודש‪ .‬אות הוא כי אותה רוממות‬ ‫נובעת מהקדושה‪ ,‬ואינה חלילה ממקו‬ ‫אחר‪ ,‬ובודאי היא לרצו לפניו ית '‪ .‬על‬ ‫הצדיק לדעת כי כוחו נובע בזכות הרבי‪,‬‬ ‫ולא מכח עצמו ‪ .‬וכ מביא ה"תפארת‬ ‫שלמה" "ששמענו מהרב הגאו אדומ"ו‬ ‫רבי ישעי ' מפשעדבו רז זלה"ה על מה‬ ‫שאמרו )בסדר העבודה ( והכהני והע‬ ‫העומדי בעזרה‪ ,‬פירוש‪ ,‬שהע עמדו‬ ‫בעזרתו בתפלה ותחנוני עבור הכה‬

‫ז‬

‫הגדול שיקובל עבודתו ברצו‪ ,‬כי האמנ‬ ‫הוא מובחר האנושי מכלל ישראל‪ ,‬אע"פ‬ ‫כ לא היה בכחו לגשת אל הקודש בלתי‬ ‫סעד ועזר אשר נתנו בו כח‪ ,‬וזה מה‬ ‫שנאמר‪ :‬והכה הגדול מאחיו )ויקרא כא‪,‬‬ ‫י( ובחז"ל‪ :‬גדלהו משל אחיו )יומא יח‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫רוצה לומר‪ ,‬גדולתו היה מכח אחיו‪ ,‬כלל‬ ‫ישראל המסייעי אותו"‪.‬להל הוא‬ ‫ממשי‪" :‬וכיוצא בזה שמענו אומרי‬ ‫בש הרב הקדוש מוהר"מ מענדלי‬ ‫מפריסטיג זלה"ה‪ ,‬מה שאמרו בגמרא )עי'‬ ‫סוטה לה‪ ,‬כ ( הארו נושא את נושאיו‪ ,‬רמז‬ ‫לצדיק הדור‪ ,‬הוא נושא את התלמידי‬ ‫הנלוי אליו‪ ,‬כנשר יעיר קנו על גוזליו‬ ‫ירח‪ ,‬א צרי להיות מקוד איתערותא‬ ‫דלתתא מ התלמידי‪ ,‬ע"י זה נתרבה כח‬ ‫הרב להיות נושא את נושאיו להגביה‬ ‫למעלה לתקנ‪ ,‬דוגמת הארו שהיה‬ ‫נושא את הכהני הנושאי אותו"‪.‬‬ ‫רבינו קובע יסוד גדול כי אלו הזוכי‬ ‫להתקשר אל הצדיק הרי ג לאחר‬ ‫הסתלקותו מ העול לא נותק הקשר‪,‬‬ ‫אלא הוא נמש והול בזה הוא מיישב‬ ‫את דברי הזוה"ק התמוהי )ח" ב כא‪ ,‬ב(‬ ‫שאמר רבי אבא ווי לעול בשעה‬ ‫שיסתלק ממנו רבי שמעו בר יוחאי‪ ,‬הרי‬ ‫זה תמוה מאד‪ ,‬שבעודו בחיי חיותו‬ ‫יספידוהו ויתאבלו עליו " והוא דבר תימה‬ ‫שיאמרו תלמידי כ לרב הגדול‪ ,‬ואי‬ ‫זה מעני דר אר‪."#‬בר שמענו בזה‬ ‫מאת כבוד מו" ר הרה"ק מוהר" י זלה"ה‬ ‫מפשעדבורז כי רצו להתחזק בגודל‬ ‫אהבה עזה עליו כי מאחר שהיה לה‬ ‫תענוג תמידי‪ ,‬רצו לצייר בנפש א יחסר‬ ‫לה התענוג הזה מה יעשו וג זאת‬ ‫אמרו מה נעשה אחר מות‪ ,‬כדי שיתקשר‬ ‫עמ וע נשמת אחר מיתתו ‪) .‬תפארת‬ ‫שלמה וארא ד"ה רק הרחק וכו'(‪ .‬סערת‬ ‫הנפש‪ ,‬הרצו העז והחתירה המתמדת‬ ‫להתעלות בעבודת ה'‪ ,‬שולבו דוקא‬ ‫בשמחה וחדוות הלב‪ .‬היה הרבי אומר על‬ ‫דברי שלמה המל במשלי )יא‪ ,‬יז( " ועוכר‬ ‫שארו אכזרי" דרשו חכמינו‪ :‬זה שמגעת‬ ‫לו שמחה ואינו מדבק קרוביו עמו משו‬ ‫עניות‪ .‬וכי מה יעשה אד‪ ,‬הקשה הרבי‪,‬‬ ‫והוא אינו יכול לגאול את קרוביו‬ ‫ממצוקת ועניות? הוא מותיב ומפרק‪:‬‬ ‫יעשה הכל‪ ,‬על מנת לשמח ולהשכיח‬ ‫סאת צרותיה מלב‪ ...‬הוא היה אומר‬ ‫וא מקיי‪ .‬העידו חסידי‪ :‬רוממות רוח‬ ‫מזוגה שמחה של מצוה‪ ,‬היו שרויי בבית‬ ‫מדרשו ‪ .‬עוז וחדוה במקומו ‪ .‬במחיצתו‪,‬‬ ‫שכחו הכל את מצב החומרי ‪ .‬עשיר ורש‬ ‫נפגשו‪ .‬זה שוכח מרישו וזה נעלמי ממנו‬ ‫לשעה אוצרותיו‪ .‬אול הוא גופו‪ ,‬בכל‬ ‫דרכיו וארחותיו‪ ,‬היה אוצר של אהבת‬ ‫חינ לכל בר ישראל‪ .‬חתנו‪ ,‬הגה"ק רבי‬ ‫בעריש וינברג‪ ,‬הקשה בפניו‪ ,‬מה טע‬ ‫הוא הוגה חיבה יתירה אפילו לפורקי‬ ‫עול ? השיב הרה"ק ‪" :‬בני את לה'‬ ‫אלקיכ" כתיב‪ .‬וכתיב‪" :‬אלה מועדי ה'‬ ‫אשר תקראו אות במועד"‪ .‬דרשו‬ ‫חכמינו במסכת ראש השנה )ד כ"ה(‪,‬‬ ‫"אל תקרי אות‪ ,‬אלא את‪ .‬את אפילו‬ ‫שוגגי את אפילו מזידי"‪ .‬מדבריה‬ ‫למדנו וא אנו נקרא ‪ :‬בני את לה'‬ ‫אלקיכ אפילו מזידיחדוות ה ' מעוזו של‬

‫רבינו‪ .‬שמחה פנימית שאינה תלויה בדבר‪.‬‬ ‫לימי‪ ,‬באו ודרשו כי יצמיד לשמו חניכה‪,‬‬ ‫ש משפחה‪ .‬נענה ואמר‪" :‬וועלטפרייד"‬ ‫יהיה הכינוי‪ ,‬לאמור‪ :‬שמחת עול‪.‬‬ ‫התפרנס הרבי מקופת הקהילה והמוני‬ ‫החסידי מסרו בידיו סכומי כס ניכרי‪.‬‬ ‫אול מעול לא לנה פרוטה בביתו‪ .‬הכל‬ ‫מחולק לצדקה בו ביו‪ .‬לעול אי עני‬ ‫יוצא בידיי ריקות מביתו ‪ .‬את משכורתו‬ ‫החודשית פיזר מיד לעניי ‪ .‬התחכמו‬ ‫ראשי הקהילה וחילקו משכורתו לשני‬ ‫עשר חלקי ‪ .‬שלוש פעמי בשבוע‬ ‫הכניסו את שכרו אל מעונו‪ .‬אלא שהרבי‬ ‫מצא דר א כנגד תחבולה זו ‪ .‬לוה את‬ ‫כל ס המשכורת מאחד מעשירי העיירה‪,‬‬ ‫תו הבטחה לשל החוב לשיעורי‪ ,‬שלוש‬ ‫פעמי בשבוע‪ ...‬את הכס כולו חילק‬ ‫כדרכו לעניי‪...‬‬ ‫לא עלה רבינו על יצועו למנוחה קלה‪,‬‬ ‫טר פיזר כל אשר בביתו לצדקה‪ .‬א‬ ‫מהרבנית דרש לבל תלי פרוטה בבית ‪.‬‬ ‫לעתי מזומנות סבל רעב‪ ,‬המחסור היה‬ ‫אורח קבוע בביתו ‪ .‬ניסו בני ביתו להניאו‬ ‫מכ‪ ,‬אול רבינו בשלו ‪ :‬אי תיתכ מידת‬ ‫הבטחו‪ ,‬א מחביאי כס למחר ‪ ...‬ובלי‬ ‫בטחו מלא בה'‪ ,‬אי יתכ ללכת לישו?‬ ‫פע‪ ,‬באישו לילה‪ ,‬התדפק עני על חלו‬ ‫הרבי‪ ,‬אצה דרכו ליריד פיטרקוב והוא‬ ‫מבקש כי הרבי יואיל לכבד ו במתת יד‪.‬‬ ‫ביקשו חסידי הרבי ושמשיו לעשות‬ ‫שפטי‪ ,‬שהעז להעיר את הרבי בעזות‬ ‫מצח‪ ,‬על מנת לתבוע נדבה‪ .‬אלא שהרבי‬ ‫דוקא הסביר פני לאביו המוזר ‪ .‬הוא‬ ‫הכניסו לחדרו וביקשו להמתי קימעא‪,‬‬ ‫הורה לשמש לצאת אל האכסניות‪ ,‬לברר‬ ‫הא הגיעו בלילה חסידי שטר נכנסו‬ ‫לנטילת שלו ‪ .‬א תמצא כאלה שיבואו‬ ‫מיד! הורה הרבי‪ .‬שני חסידי נבהלי‬ ‫התייצבו בפתחו ‪ .‬באת ע פדיונות ? כ‪,‬‬ ‫השיבו החסידי ‪ .‬א כ‪ ,‬תתנו לי עתה‬ ‫את הכס ומחר תביאו את ה"קוויטל"‬ ‫ותשמיעו מה בפיכ‪ .‬ואת כס הפדיונות‬ ‫העניק על אתר לעני ממנו נפרד במאור‬ ‫פני‪...‬‬ ‫הרה "ק רבי מאיר מאפטא בע ל אור‬ ‫לשמי זי"ע אמר עליו שהוא נשמת‬ ‫ישעיהו הנביא‪ .‬הרה"ק רבי יוס ברו‬ ‫הגוטער יוד מניישטאט זי"ע אמר מי‬ ‫שנוגע בידו הקדושה של רבינו לא ידע‬ ‫כבר שלוות הנפש לעול ‪ .‬כשבאו לפניו‬

‫ע בקשה על חולה או מקשה לילד וכדו'‪,‬‬ ‫היה אומר פלפול הלכה באותו עני‬ ‫השיי מעי הבקשה‪ ,‬כגו לעני איזה‬ ‫מחלה היה משתדל לתר‪ #‬רמב" מוקשה‬ ‫בדיני טריפות באותה מחלה וכד'‪ ,‬וכ‬ ‫המשי ישועה לכל מי שהיה זקוק‬ ‫לה‪.‬אמר רבינו רבי ישעיה זי"ע גמירי ל‬ ‫דמ העת אשר למדנו וגמרנו כל הלכות‬ ‫שבת השו"ע ע כל נושאי כליו‪ ,‬לא חל‬ ‫שו מכשול של חילול שבת ח"ו‪.‬‬ ‫על ספה "ק נוע אלימל אמר‬ ‫הספה"ק נוע אלימל אינו כפשוטו‪,‬‬ ‫יוכלני לחבר ספר פירושי על הנוע‬ ‫אלימל אשר בכל ד גדול‪ ,‬יהיה שורה‬ ‫א' מתורת נוע אלימל וכל הד סביב‬ ‫יהיה מלא בפירושי וביאורי‪ .‬מדרכו‬ ‫היה להמלי‪ #‬טוב אפילו על הרחוקי‬ ‫ביותר‪ ,‬וכאשר נשאל על כ היתה‬ ‫תשובתו מדבריה ז"ל )סנהדרי יז ‪(.‬‬ ‫שאי מושיבי בסנהדרי אלא מי שיודע‬ ‫לטהר שר‪ #‬מ התורה‪ ,‬והרי זה תמוה " וכי‬ ‫בטיהור שרצי מ התורה עסקו‬ ‫בסנהדרי‪ ,‬והלא כל עיסוק לא היה אלא‬ ‫בדיני תורה על עבירות שבי אד לחבירו‬ ‫ושבי אד למקו ‪ .‬אלא רמז רמזו לנו‬ ‫בכ‪ ,‬שאי להושיב בסנהדרי‪ ,‬אלא‬ ‫אנשי כאלו היודעי ללמד זכות א על‬ ‫שר‪ #‬היינו אד שפל ונבזה שאי כל‬ ‫מקו ללמד עליו זכות ומי שאינו‬ ‫מתדבק במידותיה של אנשי סנהדרי‪,‬‬ ‫אסור לו לכה כרב ומנהיג בישראל"‪.‬‬ ‫מאמרותיו הק'‪ :‬שמעו דבר ה' בני‬ ‫ישראל כי ריב לה' ע יושבי האר‪ #‬כי אי‬ ‫אמת ואי חסד ואי דעת אלקי באר‪#‬‬ ‫)הושע ד'‪ ,‬א'( שאלו לרבינו מדוע שונאי‬ ‫האנשי את האמת ? השיב רבינו מפני‬ ‫שמפחדי ממנו‪ ,‬הוסיפו לשאלו ומהי‬ ‫הסיבה ששונאי את הצדק ? ענה לפי‬ ‫שהוא מפריע‪.‬‬ ‫אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו‬ ‫)מלאכי ג‪ ,‬ט"ו( כי הנה מצינו שתואר איש‬ ‫מורה על חשיבות על דר הכתוב והאיש‬ ‫משה וגו'‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב אז נדברו‬ ‫יראי ה'‪ ,‬כאשר נדברי ביניה יראי ה'‪,‬‬ ‫אזי איש אל רעהו‪ ,‬כל אחד מה מעניק‬ ‫את החשיבות לרעהו ומכבדו כערכו הר‪.‬‬ ‫רבינו מבאר את מה שפירש" י ז"ל‬ ‫)דברי ג‪ ,‬לג( " אע"פ שיש לצדיקי‬ ‫לתלות במעשיה הטובי‪ ,‬אינ‬ ‫מבקשי רק מתנת חנ" כי כא מודגשת‬

‫דאגת הצדיקי להמו הע‪ ,‬שהרי‬ ‫צדיקי נוטלי בזרוע ובכוח באמת‬ ‫להסתמ על מעשיה הטובי בבקשת‬ ‫ממנו ית'‪ ,‬אלא שבידע את המצב הירוד‬ ‫של ההמוני‪ ,‬שאי לה זכות שבגללה‬ ‫יוכלו לתבוע את מילוי בקשותיה‪ ,‬לפיכ‬ ‫מיוסדת בקשת א ורק על מתנת חנ‪,‬‬ ‫כי בכ תיפתח דר ישועה ג לזה שאינו‬ ‫הגו ואינו כדאי‪ ,‬שהרי אי גבול למתנת‬ ‫חנ‪ ,‬וא הללו שאינ ראויי תתמלא‬ ‫בקשת מכוחה של מתנת חנ‪.‬‬ ‫ביו ד' אלול‪ ,‬שנת תקצ"א‪ ,‬לאחר‬ ‫סיימו תפילתו‪ ,‬נכנס למיטת חוליו ‪ .‬נרעשו‬ ‫מקורביו ובני ביתו‪ ,‬הרעישו עולמות‬ ‫והזעיקו את מיטב הרופאי‪ ,‬אלא‬ ‫שנגזרה גזירה והאדמו"ר השיב נשמתו‬ ‫הקדושה והגדולה ליוצרה ‪ .‬נשלמה מסכת‬ ‫חייו המופלאי של הצדיק המופלא‪,‬‬ ‫ראשו האדמו"רי לבית פשעדבורז‬ ‫וממשי דרכו של "החוזה" מלובלי זי"ע‪.‬‬ ‫כט"ו שנה הנהיג רבינו הקדוש את עדתו‪,‬‬ ‫ובשנת הע"ג לחייו עלתה נשמתו הטהורה‬ ‫לשמי מרו ‪ .‬בנו הקדוש של רבינו‪ ,‬רבי‬ ‫עמנואל זי"ע מילא את מקומו‬ ‫בפשעדבורז‪.‬‬ ‫אמר הרה"ק רבי שלמה מראדומסק‬ ‫בעל התפארת שלמה זי"ע על רבו‪ ,‬רבינו‬ ‫ישעיה זי"ע כי מרוב דבקותו בהש‬ ‫יתבר לא התפלל ביחוד עבור בניו‬ ‫דידיה‪.‬‬ ‫דבריו האחרוני של רבינו בטר‬ ‫שעלה לגנזי מרומי נמסרו ע" י תלמידו‬ ‫בספה"ק "תפארת שלמה" )פר ' ק רח ד"ה‬ ‫כל הקרב( שהיה נוכח באותה שעה‪" :‬כמו‬ ‫ששמעתי מפי אדומו" ר הרב הגאו‬ ‫הקדוש וכו' מו"ה ישעיה זלה"ה אבד"ק‬ ‫פרשעדבורז‪ ,‬אשר אמר טר פטירתו‪ ,‬על‬ ‫זה הפסוק‪' :‬הא תמנו לגוע ' ) במדבר יז‪,‬‬ ‫כח(‪ ,‬הא השגנו מעלות השלימות‪ ,‬אשר‬ ‫האד צרי להשיג בחייו‪ ,‬אזי יכול להיות‬ ‫דבריו‬ ‫ע "כ‬ ‫לגוע‪,‬‬ ‫ח" ו‬ ‫מוכ‬ ‫הקדושי"‪.‬עפי"ז הוא ממשי לפרש את‬ ‫הכתוב‪" :‬חסדי ה' כי לא תמנו" )איכה ג‪,‬‬ ‫כב(‪ ,‬פירוש זהו החסד הגמור שאיננו בא‬ ‫לתכלית התמימות ויש לו עוד מלחמת‬ ‫היצר‪ ,‬כדי שיהיה לו עוד חיות בעול‬ ‫הזה"‪.‬‬ ‫זכותו יג עלינו ועל ישראל אמ ‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫דברות חיי‪ ,‬אור יקרות‪ ,‬זכות אבות‪.‬‬

‫התודה והברכה להרה"ח ר' ישראל צבי )הרשל( קליי‪ %‬שליט"א על השתתפותו להוצאות העלו‪ %‬לזכוי הרבי‬ ‫הקב"ה ישל ל& כגמול& הטוב ותשרה ברכה והצלחה בכל מעשה יד& ותרווה רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתו& בריות גופא ונהורא מעלייא לאור& ימי ושני טובי אמ‪%‬‬ ‫ברכת מזל טוב להרה"ח ר' משה דוד קליי‪ %‬שליט"א לרגל הכנס בנו היניק והחכי ‬ ‫כמר שמואל נ"י לעול תורה ומצוות יה"ר שיעלה מעלה מעלה על במתי התורה והיראה ויתעביד‬ ‫לאילנא רברבא ולרגל הולדת נכדו אצל בנו הרה"ח ר' זאב שליט"א חת הרה"ג ר' יוס' סגל שליט"א‬ ‫יה"ר שירוו מה ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתו בריות גופא ונהורא מעלייא אמ‬

‫ברכת מזל טוב להרה"ח ר' שלמה נפתלי הכה‪ %‬פריד שליט"א לרגל הכנס בנו היניק והחכי ‬ ‫כמר ברו& מרדכי הכה‪ %‬נ"י לעול תורה ומצוות יה"ר שיעלה מעלה מעלה על במתי התורה‬ ‫והיראה ויתעביד לאילנא רברבא ותרוו ממנו ומכל יוצאי חלציכ רוב נחת דקדושה‬ ‫מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאור ימי ושני טובי אמ‬ ‫לעילוי נשמת הרה"ח ר' דוד יוס' אונגר ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' אברה יהודה ז"ל‬ ‫ולע"נ זוגתו האשה החשובה‬ ‫מרת רבקה ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' יוס' ז"ל‬

‫לע"נ הרה"ח ר' דוד רובינשטיי‪ %‬ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' מאיר צבי ז"ל‬ ‫וזוגתו האשה החשובה‬ ‫מרת טויבא ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' פנחס ז"ל‬

‫לעלוי נשמת הרה"ג ר' נחמ‪ %‬ז"ל‬ ‫ב הרה"צ ר' אהר‪ %‬כהנא ז"ל‬ ‫אבד"ק ביסטרא נלב"ע ח' אלול תשס"ו‬ ‫הונצח ע"י בנו‬ ‫הרה"ח ר' חיי לייב כהנא שליט"א‬

‫לע"נ הרה"ח ר' ברו& פויגל ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' חיי ז"ל‬ ‫נלב"ע ט' אלול תשנ"א‪ , .‬הונצח ע"י בנו‬ ‫הרה"ח ר' חיי צבי פויגל שליט"א‬ ‫)מלבור אוסטרליה(‬

‫לע"נ הרה"ח ר' אליעזר צבי ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' נת‪ %‬בנימי‪ %‬ז"ל‬ ‫ולע"נ האשה החשובה מרת הענדיל ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' יוס' מאיר ז"ל‬ ‫הונצחו ע"י משפחת מאייער שיחיו‬

‫לעלוי נשמת‬ ‫האשה החשובה‬

‫לעילוי נשמת הרה"ח‬ ‫ר' יוס' אלכמייסטר ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' ישעי'ה יצחק ז"ל‬ ‫נלב"ע ה' אלול‪,‬תשס"ז הונצח ע"י בנו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק אלכמייסטר שליט"א‬

‫לעילוי נשמת‬

‫מרת צפורה מרי רובינשטיי‪ %‬ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' מנח הלל ז"ל‬ ‫הונצחה ע"י בני המשפחה שיחיו‬

‫הרה"ח ר' אברה אלכסנדר צבי ז"ל‬ ‫ב שיבדלחט"א‬ ‫הרה"ח ר שמשו‪ %‬רינגל שליט"א‬ ‫נלב"ע ג' טבת תשמ"ח‬

‫לע"נ האשה החשובה מרת חיה בריינדל ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' אשר אנשיל הלוי ז"ל‬ ‫אשת הרה"ח המפואר רבי שמחה בונ קליי‪ %‬זצ"ל‬ ‫ראש הקהל דקהל מחזיקי הדת דחסידי בעלזא‬ ‫נפטרה ה' סיו ערב שבועות תשס"ט‬ ‫הונצחה ע"י בנה הרה"ח ר' מנח קליי‪ %‬שליט"א‬

‫לע"נ הרה"ח ר' אליעזר ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' מנח צבי ז"ל וזוגתו האשה החשובה‬ ‫מרת שיינדל ע"ה בת שיבדלחט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה שליט"א הונצחו ע"י בנ ‬ ‫הרה"ח ר' אשר שטיסל שליט"א‬

‫‪ 057-3153864 052-7653861 02-5386003 :íéðåôìèì úåðôì àð íéáøä éåëæì úåàöåää éåñëì úåçöðäå úåîåøúì‬כא תוכלו להוריד גיליונות פרשת השבוע מידי שבוע‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬

‫ח‬