Divrei Torah Belz 2 Berechit 2009
This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA
Overview
Download & View Divrei Torah Belz 2 Berechit 2009 as PDF for free.
More details
- Words: 11,278
- Pages: 8
בס"ד עש"ק פרשת בראשית
ירושלי בני ברק חיפה אשדוד בית שמש
כ"ח תשרי תש"ע לפ"ק מבה"ח המולד ליל ב' בשעה 11:31בלילה ו' 8ח' ר"ח מרחשו" ביו ראשו" ושני
מוצש"ק הדה"נ בעלזא ר"ת 6:22 6:00 4:30 6:19 5:57 4:45 6:20 5:58 4:35 6:20 5:58 4:46 6:21 5:59 4:29
בראשית ברא אלקי) .א ,א(
ויקרא אלקי לרקיע שמי ויהי ערב ויהי בקר יו שני) .א ,א(
ברא אלוקי :ולא נאמר ברא ה' ,שבתחלה עלה במחשבתו לבראתו במדת הדי ,וראה שאי העול מתקיי ,והקדי מדת רחמי ושתפה למדת הדי ,והיינו דכתיב "ביו עשות ה' אלקי אר ושמי" )רש"י( ויש להבי ,לש מה הוצר לכתוב ולהודיע לנו מה שעלה במחשבה בתחילה לפניו יתבר ,כי מאחר שהרי לא נתקיימה מחשבתו זאת ,אלא ששית מדת הרחמי למדת הדי, א כ לש מה לנו לדעת את מה שהיה תחילה ונתבטל .ועוד יש להבי ,וכי שיי לומר על הקב"ה שכביכול בתחילה סבר כ ,ואחרי כ התחרט ושינה את דעתו וסובר שצרי לעשות אחרת ,הרי ודאי שהקב"ה בפחות מהר עי יידע הכל ,ויכוי אל האמת בהשקפה ראשונה ,וא כ בודאי שכבר מתחילה ידע הקב"ה שאי העול מתקיי במדת הדי. וי"ל שזה שעלה במחשבה תחילה לברוא את העול במדת הדי, מחשבה זו אכ נשארה קיימת ,והיא מתקיימת בצדיקי ,שה אכ נידוני במדת הדי ,והקב"ה מדקדק ע הצדיקי אפילו כחוט השערה )ב"ק נ ,(.וזאת מכיו שמי שקרוב ביותר למל מלכי המלכי הקב"ה ,צרי להיות מזוכ ומקודש ביותר .וזה מה שנאמר "בראשית ברא אלקי" ופירש רש"י ,שבתחילה עלה במחשבתו לברוא את העול במדת הדי ,אי הכונה שמתחילה עלה כ ואחרי כ נשתנה ,אלא שתיבת בתחילה היא פירוש של תיבת "בראשית", ומשמעותו הוא ,בשורש הדבר ,דהיינו כאשר העול היה עוד בבחינת מחשבה .ועוד לא יצא אל הגילוי" ,ברא אלקי" ש הוא אכ נברא במדת הדי ,והצדיקי בני העליה נידוני במדת הדי, )וזאת כי הצדיקי בני העליה אכ שייכי לדרגה זו של שורש העול ,דהיינו לראשית וההתחלה של העול ,כשהוא רוחני והוא בבחינת מחשבה( .וממשי רש"י ואומר :וראה שאי העול מתקיי והקדי מדת רחמי ושיתפה למדת הדי ,דהיינו שראה ]מראש[ שכאשר העול צרי להתקיי בפועל ובגשמיות והוא מרוחק ממקור כל המקורות ,ש הוא אינו יכול להתקיי במדת הדי ,וכל כ ש הקדי הקב"ה את מדת הרחמי ושיתפה למדת הדי.
יש לדקדק בהא דכתיב ויקרא אלקי שמי דלכאו' איפכא הוי למימר ויקרא לשמי רקיע ,כי הנה למשל הנגר יקח ע ויעשה ממנו שלח ,הא יקרא לזה ע ע"ש החומר אשר ממנו נעשה ,או שיקראנו בשמו החדש והוא שלח ,ובוודאי שיקרא לו בשמו החדש, וכא הוי איפכא דהרי ש העצ שלו הוא רקיע והוא נעשה מאש וממי ,ולזה מרמז שמי אש ומי ,והקב"ה קראו שמי מהחומר שבו נעשה וזה תימא ,וי"ל דשמעתי בש הגה"ק החת"ס זי"ע אהא דאמרו חז"ל כש שאי פרצופיה דומי זה לזה ,כ אי דעת דומה זה לזה ,ויל"ד למה הוצרכו לנקוט ע"י משל והוי להו למימר שאי דעות בנ"א שוות ומה הדמיו שנקטו בזה ופ' הוא ז"ל דזה בא להורות כש שאי אד שיהא לו טענה על הבורא למה פרצופו של חבירו משונה משלו כ אע"פ שדיעותיה אינ שוות מ"מ אסור לו לאד שיהא לו טענה על חבירו ,כי זה רצו הבורא יתב"ש וכ ברא את עולמו שאע"פ שאי דעותיה שוות מ"מ צרי להיות יחדיו ובאחדות ללא שו פירוד כלל ,ועי' בספה"ק ישמח משה דרקיע הוא מלשו הבדלה ,כלשו הכתוב )במדבר יז ,ג( רקועי פחי צפוי למזבח ,ושמי הוא רמז לאחדות אש ומי ,וע"כ קרא הקב"ה לו שמי להורות על האחדות ,כי א שהבדיל מי עליוני מהתחתוני ,דכ עלתה במחשבה לפניו יתב"ש ,מ"מ כיו שההבדלה בעצמותה אינה לטובה לפניו ,ע"כ לא נאמר בו כי טוב ביו השני ,ולכ נשתנה ש רקיע לש שמי אשר זה ירמז לאחדות אש ומי עיי"ש] .ובאמת ש רקיע בעצמו ירמז בנסתר על האחדות ,כי הרקיע ע האותיות בגי' שמי אלא כיו שע"פ פשוטו הוא מרמז להבדלה ,לכ הוחל שמו ודו"ק[ .וא כי יש להקשות דהרי ביו ראשו ג"כ כתיב ויבדל אלוקי בי האור והחש ,ואעפ"כ נאמר בו כי טוב ,אול התירו פשוט כי בי האור והחש בוודאי צרי הבדלה ,כי צרי לידע ע מי להתאחד ,ובוודאי ע החוש אי צרי אחדות ,והפירוד הוא טוב מאד ,אול בי מי למי הרי שניה שוי לטובה רק זה מי עליוני וזה מי )תורת איש מהגרי"ש אונגר זצ"ל( תחתוני ,בזה הפירוד הוא לא טוב.
)של"ה הק'(
בראשית ברא אלקי) .א ,א(
ויאמר אלקי יהי אור ויהי אור) .א ,ג(
ולא אמר ברא ד' ,שבתחילה עלה במחשבתו לבראתו במדת הדי ]'אלקי'[ ,וראה שאי העול מתקיי ,והקדי מדת רחמי ]'הויה'[ ,ושתפה למדת הדי ,והיינו דכתיב ביו עשות ד' אלקי )רש"י( ח"ו שיהיה חזרה באחרונה ועוד קשה ,שהרי בפסוק כתוב "ברא" ,ואי כתב רש"י שרק עלה במחשבה.אמנ באמת באופ זה נבראה הבריאה שבאופ זה צרי האד להתנהג שמחשבתו ורצונו תהיה לעשות הכל ממש כ'די' וא כי אינו יכול לגמור המעשה הכל כראוי מטע שעול העשי' אי בו השלימות אח"כ שית )שפת אמת( מידת הרחמי אבל הרצו צרי להיות כדי.
לכאורה הוי ליה למימר 'ויהי כ' ,כמו שאמר בשאר ימי .ונראה שהפסוק בא ללמד שהאד לא יתיאש חלילה במה שנלכד ח"ו בעצת יצה"ר רק יעורר עצמו בתשובה שלימה ,כי הכל היה גלוי לפניו ית"ש במחשבתו הקדומה כשרצה לברוא את העול וראה את האד שיחטא ח"ו ,אבל ראה ג שיעשה תשובה ,כדאיתא במדרש )ילקו"ש תהלי רמז תשכ( :שאלו להקב"ה חוטא מה ענשו ,אמר לה יעשה תשובה ויתכפר לו .וזהו הרמז" :ויאמר אלקי יהי אור" היינו צדיק מעיקרא" ,ויהי אור" רומז לבעל תשובה ,כי ויהי הוא לשו צער )מגילה י ,(:רומז על מי שנלכד ח"ו בעצת היצר הרע ,אבל אח"כ שוב אור ,על ידי התשובה שיעשה ,כי )אור לשמי( הכל היה בכח מאמרו של השי"ת.
הדי ,וראה שאי העול מתקיי ,לכ הקדי מדת רחמי ושתפה למדת הדי .הנה" ,כל מה שנהג השי"ת בבריאת העול ניקח ממנו להשכיל רמיזא לחכמתא בעניני עבודת השי"ת ,דהא התורה הקדושה היתה כלי אומנתו ,כמו שדרשו רז"ל )בר"ר א ,א( מפסוק "ואהיה אצלו אמו" )משלי ח ,ל( .והנה בכל עת שאד רוצה לקבל על עצמו ללכת בדרכי ישרי ולקבל עליו עול תורה ומצוות ולקבוע עתי לתורה ,היצר הרע מכביד עליו העני כמשא כבד ,עד שמדמה בנפשו שאי אפשר לו בשו אופ להתקיי על דר זה ,אבל באמת אל יאבה לשמוע לו בזה ,כי אפילו א בתחילה יכבד עליו ,כ הוא הדר ,דכל התחלות קשות )עי' רש"י שמות יט ,ה( ,ושוב יעזור לו השי"ת שיומתק לו מדבש ונופת צופי ,דהכי אשכח ג בראשית הבריאה מתחילה עלה במחשבה לפניו ית"ש לבראתו במדת הדי ושוב שית הקב"ה מדת הרחמי ,ולא עוד אלא שהקדי מדת הרחמי למדת הדי". )ערוגת הבוש(
רב אבהו אמר :מתחילת ברייתו של עול צפה הקב"ה מעשיה של צדיקי ומעשיה של רשעי וכו'" ,והאר היתה תוהו ובוהו" אלו מעשיה של רשעי" ,ויאמר אלוקי יהי אור" אלו מעשיה של צדיקי ,אבל איני יודע באיזה מה חפ א במעשי אלו וא במעשי אלו? כיו דכתיב "וירא אלוקי את האור כי טוב" ,הוי אומר במעשיה של צדיקי חפ ואינו חפ במעשיה של רשעי" )מדרש רבה( ודברי המדרש תמוה וכי תעלה על דעתנו שחפ במעשיה של רשעי? ויש לפרש ,דהנה אלוקינו בראנו לכבודו, כדכתיב )ישעיה מג ,ז( "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו א עשיתיו" .וא כ יעלה על דעת האד לחקור :הלא ג בעת שהקב"ה נפרע מ הרשע מתקדש ומתגדל שמו ,וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק "נודע ה' משפט עשה" כשהקב"ה עושה די ברשעי שמו מתקדש ומתיירא" ,וכמו שפירשו הפסוק "כל פעל ה' למענהו וג רשע ליו רעה" ,דהיינו שג הרשע הוא למענהו ,ביו רעה,
בראשית ברא אלקי וגו') .א ,א( הביא רש"י ז"ל ,שבתחילה עלה במחשבה לברוא העול במדת ויאמר אלוקי יהי אור ויהי אור) .א ,ג(
א
מתנהג ולכ צריכי ללמוד פשט בגמרא לפי הזמ שהעול מתנהג בה ,כמו ששמעתי מאדוני מורי ורבי הגאו החסיד המפורס מה"ר לוי יצחק זי"ע אב"ד דק"ק בארדיטשוב כשרואי שמתעורר מלחמה בעול ,צריכי לומר חילוק בגמרא ,כי כל מה שיש בעול הכל הוא בתורה שהיא חיות כל העולמות ,ולכ כשרואי מלחמה בעול ,בוודאי כבר נעשה צירופי בתורה ,ולכ צרי לומר חילוק ולפלפל בגמרא ולהפ כל זאת .וזה הכח נת לנו משה רבינו ,שכמו שאנו לומדי הפירוש בגמרא ,כ צריכי כל העולמות להתנהג ,ה עולמות עליוני ה עול התחתו ,כמו ששמעתי מאדמ"ו הגאו הנ"ל ששאל :מה זה שקטרגו המלאכי בשעת מת תורה ואמרו 'אשר תנה הוד על השמי' )שבת פח(. הלא כבר היתה התורה באר אד הראשו חנו משותלח נח אברה וכל האבות ,כול למדו את התורה ,ואמאי לא קטרגו בראשונה.א העני הוא ,שמקוד לא נתקנאו בתחתוני ,שלא היו צריכי להתנהג א"ע על פי פשט של תחתוני כי ה למדו את התורה לפי מדריגת א כשקיבל משה את התורה נת לנו הכח שצריכי כל העולמות להתנהג לפי פשט של ישראל ,ולכ התקנאו א"ע ואמרו 'תנה הוד על השמי'.עכ"ד ודפח"ח כי כפי הפירוש שמפרשי התורה כ מביאי השפע בהעולמות ואברה אבינו ע"ה המשי השפע כפי פירושו והמלאכי כפי פירוש שלמדו ה בהתורה ,ועני מת תורה לישראל היה שכאשר יאמר ישראל הפירוש בהתורה כ יקי ויכריחו את כל העולמות כרצונ, וזהו :ונת "לנו" את התורה "לנו" דייקא וכ תורה צוה לנו משה "לנו" דייקא. )תולדות אהר(
שנתכבד שמו על ידי העונש אשר ייענש .ומכיוו שכ ,יעלה על דעת האד לומר :מה איכפת לו להבורא א יתקדש שמו על ידי מעשה הצדיקי ,או על ידי גמול הרשעי? הלא הוא חי וקיי לנצח ויש לו עת מתי שירצה לפרוע ממנו יתקדש שמו. וזהו כוונת המדרש :אבל איני יודע באיזה מה חפ ,כי זהו בודאי שענוש ייענש האד על כל חטא ופשע אשר יעשה ,רק שאפשר היה לטעות ולחשוב שברצו הקב"ה מעשה טוב ורע שווה ,כיו שנקו יינק ממנו ויתקדש שמו על ידי הרשע .אבל כיו שנאמר "וירא אלוקי את האור כי טוב" ,הרי שבמעשיה של צדיקי חפ, כי הוא אל אמונה ואי עוול ורוצה בטובת בניו שיילכו בדר האמת )זית רענ( והאור כי טוב ,ולא יענשו.
וירא אלוקי את האור כי טוב ויבדל אלקי בי האור ובי החש ) .א ,ד( ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעי ,והבדילו לצדיקי לעתיד לבוא )רש"י( יש לבאר עפ"י הידוע מדר לשו הקודש ,אשר תיבת "יהי" הוראתה לשו "עתיד" .אול כשבא וא"ו בראשה – "ויהי" ,נהפכת מעתיד לעבר והנה בבריאת האור כתיב "ויאמר אלוקי יהי אור ויהי אור" ,ואפשר לפרש שמזה שאמר תחילה לשו "עתיד" ומיד אמר הכתוב לשו "עבר" ,ולא אמר "ויעש אלוקי" או "ויברא אלוקי" וכדו' כמש"כ בשאר הנבראי ,בזה נרמזה דרשת חז"ל שהאור שנברא להיות הול ומאיר בכל יו )קול אליהו( לעתיד נגנז ,ונעשה ממנו עבר וחל .
ויאמר אלקי תדשא האר וכו' ע פרי עושה פרי וגו') .א ,יא( ע פרי ,שיהא טע הע כטע הפרי ,והיא לא עשתה כ אלא ותוצא האר וכו' ,וע עושה פרי ולא ע פרי לפיכ כשנתקלל אד על עוונו נפקדה ג היא על עוונה ונתקללה )רש"י( .וכיו שחטאה האדמה ולא עשתה כציווי ה' להוציא עצי פרי ,אלא הוציאה רק עצי שעושי פרי ,למה לא נענשה לאלתר ,ועל שו מה המתי הקב"ה עד שיחטא האד ורק אז פקדה להאדמה על עוונה .ואלא ידוע הביאור על המקרא משפטי ה' אמת צדקו יחדיו ,שאי משפטו של הקב"ה משפט בשר וד ,שא חטא אד ונתחייב לשמי, עדיי אינו נענש כל זמ שבסיבת עונשו יגר צער למשפחתו ידידיו וסביבותיו ורק כאשר כל מי שיהיה עונשו של האד נוגע אל לבו ג הוא ראוי ליענש רק אז הקב"ה מעניש לכול יחדיו .ומעתה האדמה אשר תפקידה לשרת יצור אנוש עלי חלד ,הג כי חטאה היא ,הרי א תיענש יגר בסיבת עונשה צער ונזק לבני אד וה לא חטאו ואי מקו להעניש ,ורק כאשר חטא האד ונתחייב ג )חת סופר( הוא אז נפקדה האדמה.
ויבר אלקי את יו השביעי) .ב ,ג(
במדרש )ב"ר יא ,ד( ברכו במטעמי וכו' .שמעתי בש מורי הבעש"ט ,טע לענג החומר בשבת הוא מצוה ,שעי"ז יוכל הצורה לשמוח יותר בדביקות הש יתבר ,והוא עפ"י משל לב מל שנשתלח למרחקי לכפר אחר בי פחותי ער ,ובהארי הזמ שמה ,הגיע כתב מאביו המל ,ורצה לשמוח בו מאוד ,א חשש מבני הכפר שילעיגו עליו באמר מה זה יו מיומי ,ושמחה מה זו עושה .מה עשה ב המל ,קרא לבני הכפר וקנה לה יי"ש ושאר מיני המשכרי ,עד ששמחו בעסק היי ,והוא עת הכושר לשמוח מאד בשמחת אביו .והנמשל מוב ,כי הנשמה בושה לשמוח בשבת בתענוגי של אביה המל ממ"ה הקב"ה בהנשמה היתירה שהוא לו אגרת שלומי מאביו ,מחמת הגו שהוא כב כפר ,לכ ציותה התורה לענג את הגו בשבת ויו טוב ,ואז כשהגו שמח בשמחת הגו ,אז יש פנאי לנשמה לשמוח בשמחת דביקות המל הקב"ה, את שני המאורות הגדולי) .א ,טז( )תולדות בש רבינו הבעש"ט זי"ע( ברש"י שוי נבראו ,ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי ודפח"ח. אפשר לשני מלכי שישתמשו בכתר אחד ,ע"כ ואיתא בחז"ל אצל כי בו שבת מכל מלאכתו) .ב ,ג( שעיר ר"ח שכתוב חטאת לה' ואמרו חז"ל הביאו עלי כפרה על העני דילפינ מלאכת שבת ממשכ )עיי שבת מט ,(:ולא חשוב שמיעטתי את הירח .ולכאורה צרי טע דלמה נתחייבו ישראל מלאכה לעני שבת רק מה שהיה במשכ .והטע ,דשביתת שבת להביא כפרה,ונראה דבתשובת הלבנה וכי בשביל שאמרתי דבר הוא זכר למעשה בראשית ,למה ששבת הש יתבר ממלאכת הגו אמעט א"ע ,הק' המפו' דמה שאלה היא ,כיו דצרי למעט בריאת עולמו ,ועל כ צרי האד ג כ לשבות מאות המלאכות אחד א"כ מה חזית דדמא דיד סמיק טפי ,ותי' דשאלתה הי' שהיו בבריאת העול ,כמו ששבת הוא יתבר ממלאכות אלה ,וא שיגדיל אור החמה והיא תעמוד על מעמדה עי' בתו"ח ,והטע איככה נוכל לידע עני המלאכות שהיו בבריאת העול לשנשבות שלא הי' כ דבאמת בתחלת הבריאה הי' מאור השמש גדול מאד מה ,ועל כרח ידעינ זה ממשכ ,דבני המשכ ענינו ג כ רק שנגנז מפני קלקול הדורות כמחז"ל ויבדל ראה שאי העול כבריאת העול ,דהוא עול קט ,כמבואר בראשוני ז"ל דהמקדש כדאי גנזו לצדיקי לעת"ל ולכ ל"ה באפשרי להגדיל אור החמה היה עול קט ,וכל מה שהיה בעול היה ג במקדש בדקות .ועל כי כבר נקצב שיעור ,והוצר למעט הלבנה ,ולעתיד כשיזדככו כ אות המלאכות שהיו בבני המשכ ה היו ג כ בבריאת הדורות כ' והי' אור הלבנה כאור החמה והחמה יהי' שבעתיי כאור העול בהכרח ,ומאות המלאכות איפוא הוא ששבת הוא יתבר שבעת הימי שהלבנה תשאר על עמדה כמו שהיתה קוד מיעוטה בבריאת עולמו ,ועל כ צרי האד לשבות ג כ מאלו המלאכות והחמה תגדל ,ולזה כשראה השי"ת דלא מייתבה דעתה אמר דייקא ,כמו ששבת הוא יתבר מה בבריאת העול .והוא טע לישראל הביאו עלי כפרה על שמיעטתי הירח שאת אשמי בזה מופלא להא דילפינ מלאכות שבת ממשכ ,ובעינ דוקא אות )הרמ"א זי"ע( שא היית טובי ל"ה צרי למעט הירח רק שהחמה תגדל כמו המלאכות שהיו בבני המשכ. שיהי' לעת"ל כשיתוק חטא אד הראשו .ובכ א"ש מה שאומרי אלה תולדות השמי והאר בהברא) .ב ,ד( בתפלת ר"ח ושעירי חטאת "לכפר בעד" דהשעיר בא לכפר על ברש"י עול הזה נברא בה"א .והנה כתיב "בהברא" ,ואמרו ז"ל )לב ארי'ה( "באברה" .העני דהנה אדומו"ר זצללה"ה הכה הגדול ]רבי חנו ישראל ,לא כביכול על הקב"ה. העני [ מאלכסנדר הגיד בלשו 'טבע' ,שהוא טביעה ,כמו אד יו הששי ויכלו השמי והאר ) .ב ,א( ודרשו חכמינו ז"ל )שבת פח' (.הששי' בה"א הידוע ,הוא ו' בסיו ,הטובע בנהר ,אלא האיש הרוצה לזכות שלא לטבוע בנהרי החוש שכל מעשה בראשית תלוי ועומדי עד ו' בסיו שקבלו ישראל של עול הזה צרי להתאמ למעלה מ הטבע .עכ"ד .וזהו :בה"א את התורה ,וזה הוא קיומ ש'א לא בריתי יומ ולילה חוקת ברא ,שהיא פתוחה לגמרי למטה לרדת שחת א הוא מתנהג שמי ואר לא שמתי' )ירמי' לג ,כה( ומה קבלו בסיני ,תורה בטבע הבריאה ,אלא )מנחות כט (:חזינא לספרי דיוקני שבכתב ותורה שבעל פה וכו' .וכל אחד כלול מחבירו ,והוי תורה )המדקדקי .רש"י( דחלו לכרעיה דה"א ,והוא רמז לאות דווקני אחת ,שכמו שאנו לומדי פירוש בתורה שבכתב כ מקבלי את החפצי בחיי לאחוז למעלה מ הטבע ,ולכנוס בפתח קט זה הפירוש למעלה ,ע"ד שאמרו בגמרא 'נצחוני בני' ,וכ העול הזה שהוא רחבה ונסבה למעלה דר מפולש לחיי עול הבא .וזהו:
ב
תפלה ר"ל שחשב בדעתו שבוודאי יהא לרעוא לקד השי"ת, לכ ואל מנחתו לא שעה כי נתבקר פנקסו .ואמנ והבל הביא ג הוא ,ר"ל לא בלבד בזמ הזה הביא ,רק ג בתחלה הביא, והראיה מאמרו מבכורות צאנו ומחלביה לשו רבי .בוודאי לא בפע אחד הביא הבל רק בכמה פעמי ,וז"א :הביא ג הוא ר"ל התרחש ג הבל הביא מנחתו בזמ אשר הביא קי מפרי האדמה ,ועכ"ז שהבל הביא מנחה שמנה וראוי להתכבד ונוס על זה שפעמי רבות הביא זולת זה הפע ,אפ"ה לא ערב לבו לומר מנחה לה' ,לומר ,שהיה מסופק א יתקבל א לא ,כי היה חושב עצמו לאי ולהבל דמה ,וכבר כתיב )ישעי' נז ,טו( 'אשכו את דכא' כו' ,לכ וישע ה' אל הבל ואל מנחתו וגו'. )אור פני משה(
"בהברא – באברה" ,שאברה פתח זה הדר לאחוז למעלה מ הטבע ,וחלק על כל העול ,וכול בקשו להרגו והשלי מנגד את כל מציאותיו דר הטבע ,על כ זכה נמי לחיי למעלה מ הטבע בכבש האש ובמלכי ,וזכה להעמיד בני למעלה מ הטבע, שבדר הטבע לא היה ראוי להוליד ,על כ זיכה נמי לזרעו אחריו, דכמו שכל מציאות הוא למעלה מ הטבע ,כ יהיה בכח להתאמ להתנהג בכל עניניה למעלה מ הטבע לכנוס בפתח )ש משמואל( קט שלמעלה בה"א דר מפולש לחיי עול הבא.
וכל שיח השדה טר יהיה באר וכל עשב השדה טר יצמח וגו' ואד אי וגו') .ב ,ה( ולכאורה למה שינה הלשו ,כי בשיח השדה אמר ש"טר יהיה באר" ובעשב השדה אמר "טר יצמח".אלא" ,שיח השדה" רומז לתפלה ,כדכתיב )לקמ כד ,סג( "ויצא יצחק לשוח בשדה" שהוא לשו תפלה )עיי"ש בפירש"י ז"ל( ואמר" :וכל שיח השדה טר יהיה באר" שלא היתה עדיי עבודת התפלה בעול ,ולפיכ "וכל עשב השדה טר יצמח" ,ולמה אכ לא היתה עדיי עבודת התפלה ,כי "ואד אי" ולא היה מי שיעבוד ויתפלל ,ואמנ כשבא אד והתפלל עליה צמחו האילנות והדשאי ,וכמו שהביא כא רש"י ז"ל" .היוצא לנו מזה ששפע פרנסה תלוי בעבודת התפלה .ונלמד מזה עוד ,שהעצה לפרנסה היא ,שלא יעסוק במשא ומת עד אחר התפלה ,כמו שאמרו רז"ל )ברכות יד (.עיי"ש ,ואז יצליח בשפע פרנסה ,והיינו כמו שהיה במעשה בראשית ,שקוד התפלה לא היה פרנסה בעול ...וכשבא אד והתפלל בא שפע פרנסה לעול וירדו וצמחו האילנות והדשאי ,וכ המחדש בטובו בכל יו תמיד מעשה בראשית .בכל יו הוא כ ,כשהאד מתנהג כ ואינו עוסק במו"מ קוד התפלה אזי אחר התפלה כשהול לעסק המו"מ הוא מצליח בשפע פרנסה )דברי ישראל( וכל טוב".
ויאמר ה' אלקי אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה) .ג ,יד( הנה כתב רש"י לעיל )א ,כב(, שלכ לא ביר השי"ת את החיות ,כיו שהנחש עתיד להתקלל ,ועל כ לא ביר את החיות ,כדי שלא יהא הנחש בכלל הברכהולפי זה נמצא ,שעד שקרה המעשה של הנחש ע ע הדעת ,לא הבינו כל החיות למה ה לא נתברכו ומי הוא זה המעכב את ברכת ,אול כשהנחש חטא אז הבינו החיות למפרע ,שהנחש הוא הסיבה שבעבורו לא נתברכו ,ומאז יקללו כל החיות והבהמות את הנחש על כ שמנע מה את הברכה )כמ"ש "מונע בר יקבוהו לאו" משלי י"א( .וכ יש לדרוש זאת בכתוב" ,ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה" ,שכל הבהמות והחיות יקללו אות ,כי בגלל לא )אמרי שפר( נתברכו.
אל האשה אמר הרבה ארבה עצבנ ) .ג ,טז( צרי להבי ,בקללת הנחש אנו רואי שנת הקדוש ברו הוא טע על מה ולמה נתקלל ,כמו שכתוב" :ויאמר ה' אלקי לנחש כי עשית זאת ארור אתה וגו'" .וכ בקללת אד כתוב" :ולאד אמר כי שמעת לקול אשת " .מדוע בקללת האשה פתח מיד בקללה ,בלי להקדי ולפרט את חטאה שבשלו באה עליה הקללה הזאת .ונראה כי הלא הנחש בחטאו היה לו מקו ללמד זכות על עצמו ,ולומר כי לא היה לה לחוה לשמוע בקולו כי "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעי" ,אלא לפי שאי מהפכי בזכותו של מסית ,לא טע לו הקדוש ברו הוא )סנהדרי כט ,א( ..לפיכ הקדי הקדוש ברו הוא לומר "כי עשית זאת" ,כלומר ,שא על פי שחוה היתה צריכה לדו בעצמה ולומר "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעי" ולא לתת לב לדברי לעבור על רצו הקדוש ברו הוא ,מכל מקו אינ נפטר בזה מעונש ,כי ל לא היה לעשות כ להסיתה לדבר עבירה .אד ג הוא היתה בפיו טענה להקל מענשו ,ולימד זכות על עצמו בצורה הפוכה ,וכמו שאמר "האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מ הע ואכל" ,כלומר ,שעשה בשליחותה .לכ ענה לו הקדוש ברו הוא "כי שמעת לקול אשת " ,כלומר ,שא שהיה המעשה בשליחותה בכל זאת אתה הוא הנענש ,כי לא היה ל לשמוע בקולה ,לפי שאי שליח לדבר עבירה ,והיה ל לדעת כי "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעי" .ועוד" ,ותאכל מ הע" ,שהרי חטא היה עבירת אכילה ואפילו הסוברי כי יש שליח לדבר עבירה והמשלח נענש על עבירת השליח ,כול מודי שבאכילת חלבי ובבעילת עריות השליח חייב ,שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב )קדושי מג ,א( .אבל חוה לא היה בפיה מענה על חטאה ,שהרי עשתה עבירה כפולה ,ששמעה לקול הנחש ,והסיתה את אד ,וממה נפש ,א השליח חייב ,אי לה מענה במה שהסית אותה הנחש ,וא המשלח חייב ,נסתתמו טענותיה שלא היה לאד לשמוע בקולה ,ולזה לא הוצר הכתוב )פני יפות( לפתוח ולתת טע לקללתה.
והנחש היה ערו וגו' ויאמר אל האשה א" כי אמר אלקי לא תאכלו מכל ע הג) .ג ,א( יש לפרש שטענת הנחש היתה שלא ציוה הקב"ה אלא על ה"ע" עצמו ,שכ נאמר )לעיל ב ,יז(" :ומע הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" ,אבל הפרי ,מותר .וזהו שאמר" :א כי אמר אלקי לא תאכלו מכל ע הג" .וחוה השיבה לו שג הפרי אסור ,דעל כרח לא היתה כוונת הקב"ה על הע עצמו ,כיו שאינו ראוי למאכל .אול אחר כ כשראתה שבע זה ,טע פריו ועצו שוה )בר"ר טו ,ז( ,אמרה ,א כ נכו ואמת טענת הנחש .וזהו שנאמר )פסוק ו(" :ותרא האשה כי טוב הע למאכל" ולא נאמר 'פרי הע' – או אז נתפתתה אחר דברי הנחש ,שהרי אילולא היו טע עצו ופריו שווי ,ורק הפרי עצמו היה ראוי למאכל ,אזי א א לא אמר ה' כי א "ומע הדעת טוב ורע לא תאכל" ,ודאי היתה הכוונה על הפרי ,שהרי הע אינו ראוי לאכילה כלל ,אבל עכשיו שראתה שטע פריו ועצו שוי ,קיבלה את טענת הנחש ,שלא אמר הקב"ה כי א את הע ,אבל הפרי מותר ועל כ" :ותקח מפריו )האר"י הק' זי"ע( ותאכל".
ותאמר האשה אל הנחש מפרי ע הג נאכל ומפרי הע אשר בתו הג אמר אלקי לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו) .ג ,ב-ג(
וקשה למה הוסיפה איסור הנגיעה ועוד למה הקדימה ואמרה מפרי ע הג נאכל ,מה נפקא מינה בזה ,וי"ל דאיתא בשו"ע או"ח )סי' תרי"ז( דאי נמנעי מליגע במאכל ביו הכפורי ,וא דבפסח אי נוגעי בחמ מחשש שיבא לאכלו ,שאני פסח שאז מותרי בשאר מאכלי ,לכ חיישינ שישכח ויאכל החמ ,משא"כ ביוה"כ שבו מתעני מכל מאכל ומשקה ,לא חיישינ ובזה מוב הא דהוסיפה נגיעה ,דכיו שרק פרי ע הדעת היה אסור ושאר הפירות היו מותרי ,לכ מכרח שראוי לאסור הנגיעה כבפסח כדי שלא לבוא לאכול מפרי ע הדעת ,וזה שהקדימה ואמרה ,מפרי ע הג נאכל, פי' דכיו ששאר פרי הג מותרי באכילה ,לכ מפרי ע אשר בתו ולאד אמר כי שמעת לקול אשת )ג ,יז(. הג אמר אלקי לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו ,פי' דהוי כאלו אמר "יש לומר שמכא יש סמ על מה שאי מברכי בברכת השחר על אלקי ג איסור נגיעה ,כיו שע"י הנגיעה יכולי לבוא לידי אכילה .כח חוש השמיעה כמו שמברכי ברכת 'פוקח עורי' על כח הראיה, )כתנות אור( כי כיו שעל ידי ששמע אד הראשו ז"ל לאשתו יצא מזה תקלה לכל העול ,וכיו שנצמח תקלה ע"י כח השמיעה אי ראוי לבר וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ,ואל קי וגו') .ג' ד-ה( )מחזה אברה עה"ת להגה"ק מבוטשאטש זי"ע( י"ל טע למה שעה ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קי ואל על זה". מנחתו לא שעה ,ע"פ מאמר חז"ל )ברכות נה (.ג' דברי בזעת אפ תאכל לח ...כי עפר אתה ואל עפר תשוב) .ג ,יט( מזכירי עונותיו של אד וחד מיניה עיו תפלה ,ופירש"י ז"ל מה נתינת טע יש בעובדה ,כי האד עפר ,לכ שנגזר עליו כי שמארי בתפלה וחושב בדעתו שבודאי יתקבל תפלתו .ע"ש .יאכל לח בזיעת אפו .הדבר מבואר על פי דבריו של בעל ואפשר ז"א :ויבא קי מפרי האדמה ומפרש רש"י מ הגרוע כו' "חובת הלבבות" )שער הבטחו פ"ג ,בהקדמה החמישית( הכותב, דיוקו הוא באמרו מ האדמה ולא אמר מפרי הע וק"ל .ועכ"ז כי אחד מ הטעמי שהטריד הקב"ה את האד להיות עסוק אמר וחשב בדעתו שזאת היא מנחה לה' דייקא והוי כמו עיו במציאת מזונותיו ,היינו בכדי שלא יהיה פנוי לחקור במה
ג
שהעלי הבורא מ האד שלא יוכל להשיגו ,כגו מה למעלה ומה למטה ,מה היה קוד שנברא העול ומה יהיה אחרי סופו.זהו שאמר הפסוק" :בזעת אפי תאכל לח" ,ומדוע ,כי עפר אתה ואל עפר תשוב" ,כלומר ,שפל ונבזה אתה ,ואינ כדאי להשיג ולהבי בדברי הנשגבי ממ ,ולכ מ הצור שתהיה )דברי שאול( עמוס בטרדות עד שלא תמצא פנאי להתבוננות.
וקו ודרדר תצמיח ל וגו' בזעת אפ תאכל לח) .ג ,יט-כ( לאחר שתטרח בו הרבה )רש"י( מה קללה היא בכ ,שתצמיח האדמה קוצי ודרדרי ,א בנוס לכ תצמיח ג תבואה ופירות, שלה מצפה האד .אול ,גדול הוא הכאב כאשר את הקו והדרדר מוציאה האדמה מאליה ,ללא טיפול של האד ,ודוקא את מיני הפירות והירקות אינה מוציאה אלא לאחר עמל ויזע של האד .קו ודרדר תצמיח ל האדמה ,ללא כל פעולה מציד .א בזעת אפי תאכל לח ,הלח לא יבוא אלא לאחר עמל רב דהיינו שתטרח בו הרבה )הגה"ק רבי יעקב מליסא זצ"ל(
הלוא א תיטיב שאת וגו') .ד ,ו( רז"ל אמרו )ר"ה יז" (.כל המעביר על מדותיו ,מעבירי לו על כל פשעיו ,שנאמר )מיכה ז ,יח( 'נושא עו ועובר על פשע' ,למי נושא עו – למי שעובר על פשע" ,וזהו שאמר הקב"ה" :הלוא א תיטיב" – לאחרי – "שאת" – אני נושא עונ .ועל כ אמר קי )פסוק יג(: "גדול עוני מנשוא" ,כי אחר שהרגתי את אחי אי לי למי לעבור על פשע ,וא כ מאי יבא עזרי לעורר רחמי בשמי ,שיהא נושא את עוני .וזהו ג מה שאמר הקב"ה )לעיל ב ,יח(" :לא טוב היות האד לבדו" ,כי א יחטא במה יתכפר ,על כ "אעשה לו עזר כנגדו" ,כלומר ,העזר הוא מה שחבירו יהיה כנגדו )כמו שפירש"י: "זכה עזר ,לא זכה כנגדו להלח"( ,וכשיהא הוא עובר על פשע ומעביר על מדותיו ,הרי ימחול לו הקב"ה וישא לו עוונו.
'הול ' ואינו 'עומד' במדרגה אחת כמלא ,רק הול ממדרגה למדרגה ,וכל זה הוא על ידי שפוסל מעשיו הראשוני ומפשפש במעשיו ,ורואה שלא היה עבודתו עדיי בתכלית השלימות הצרי , ומהרהר בתשובה על זה ומתחרט ומקבל על עצמו להוסי בעבודתו מהיו והלאה ,ועל ידי זה הול ממדרגה למדרגה ,ובכל יו מוסי והול בעבודתו יתבר ".אמנ חנו היה הול ועולה ממדרגה למדרגה" ,עד שבא למדרגה גדולה כל כ ,שלא היה רשאי לפסול עוד מעשיו הראשוני ,כי היה בתכלית השלימות ולא היה רשאי עוד לפסול עבודה כזו ולהרשיע עצמו .אכ הוא עצמו היה בשפלות, כדר הצדיקי שאינ מאמיני בעצמ עד יו מות ,ולכ היה יודע השי"ת שבודאי ג עתה יפסול עבודתו וירשיע עצמו ,וירצה להוסי עוד בעבודתו ליל למדרגה יותר גדולה ,וזה לא היה רצו השי"ת שיפסול עוד עבודה הלזו ,לכ לקחו קוד זמנו".וזה שאמר רש"י ז"ל" :צדיק היה" ,רצ"ל שהיה בתכלית השלימות ולא היה צרי לפסול עוד מעשיו הראשוני ,א היות "וקל בדעתו" שהיה נקל בדעתו "לשוב ולהרשיע" רצ"ל ,לשוב בתשובה ג על עבודה זו ולהרשיע עצמו עוד" ,לפיכ מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קוד זמנו כדי שלא יפסול עוד עבודה זו) .אמרי יוס בש הרה"ק מסטרעליסק זי"ע(
וירא ה' כי רבה רעת האד באר וכל יצר מחשבות לבו רק רע
כל היו) .ו ,ה( עיקר התשובה היא ההכנעה ,דכשהאד נכנע ולבו נשבר על חטאיו יכול לשוב אל ה' ולתק את כל אשר עיוות .וזו היתה מגרעת של דור המבול :חוסר ההכנעה ,כי מחשבות לבב היה כל היו על טיב ומעלת עד שהיה נדמה בעיניה שה מלאי זכיות כרמו ומעוטי עוונות .וזהו" :וכל יצר מחשבות לבו רק רע" – 'רק' לשו מיעוט הוא )סנהדרי סט (.שהיה נראה לה שה במיעוט עונות ורוב זכויות ,והוסי הכתוב והדגיש" :כל היו" להורות שאלמלי היה לה הרהור תשובה רגע אחד ביו היה די )תפארת שלמה( למחול לה אפילו כמה פעמי ,כי ]הקב"ה[ טוב וסלח ,א שלא הלוא א תיטיב שאת וא לא תיטיב לפתח חטאת רוב ) .ד ,היה לה שו הרהור תשובה כל היו ,רק כל היו נראה לה שה ז( איתא בספרי שהחילוק אצל ב ישראל בי קיו מצוה לעשיית רוב זכיות ...ועל ידי זה ]היו[ סומכי שימחול לה") .משמרת איתמר( עבירה הוא ,כי כשאד מקיי מצוה ,אזי אחר כ מתאוה ורוצה ונח מצא ח בעיני ה') .ו ,ח( לעשות עוד מצוה ,מה שאי כ לאחר עשיית עבירה רח"ל ,תיכ דהכלל כל דבר שהצדיק רואה ממנו -לוקח עבודת ה' ,וא רואה אחר עשייתה בטלה תאותו ,יע כי על פי רוב העבירות ה לתיאבו ח"ו איזה אד מתאוה לעבירה ,לוקח הצדיק מזה התאוה עבדות ולא להכעיס ,ומיד מתחרט על עשותו העבירה ,ומכל שכ שאינו ה' ,שאומר בלבו ק"ו :מה זה שמתאוה לדבר עבירה שהוא קלה חפ לעשות עוד .וזה אשר רמזה לנו התורה הק'" :הלוא א ונפסד בזמ מועט ,מכל שכ שראוי לו להתלהב לעבודת השי"ת תיטיב" א תעשה מצוה ,אז "שאת" ,תרצה ותתאוה להינשא עוד שעבודה זו יקוי לעול .והיות מקוד נאמר הקרא "ויראו בני בקיו מצוה" ,וא לא תיטיב" ,שתעשה עבירה ח"ו ,אזי "לפתח האלהי את בנות האד" כו' ,שמראה הכתוב שאז היה ח רע חטאת רוב" ,העבירה נשארת רובצת מבלי תאוה לעשות עוד ,בעול ...ומכח זה בחרו לה כל אשר רצו ,הודיע הכתוב "ונח מצא אדרבה ,כי יתחרט על זו ,וא כ בזה תדע ותבח דרכי א עשית ח" ,פירוש ,מצא בעול מדת ח שהיה לתאות רעות וכו' .ואמר מצוה או לא ח"ו. )אמרי יהודה ,ברעזא( הכתוב "ונח מצא ח בעיני ה'" ,שנח הגביה ח ההוא בעיני ה' ויתהל חנו את האלקי וגו') .ה ,כד( לקדושה ,שממנו לקח עבדות ה' ,שאמר מה שיש ח לתאות רעות פירש"י" :צדיק היה וקל בדעתו לשוב ולהרשיע ,לפיכ מיהר הקב"ה מכל שכ שיהיה אד משתוקק שימצא ח בעיני ה' על ידי עבודתו וסילקו והמיתו קוד זמנו" וכו'" .הנה נודע שהצדיק הוא בבחינת ותורתו ויראתו ודו"ק. )קדושת לוי(
מדברי רבותה"ק מבעלזא בראשית ברא אלקי את השמי ואת האר ) .א ,א( וברש"י )ש(" :ברא אלקי ,ולא אמר ברא ה' ,שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדי ,וראה שאי העול מתקיי ,והקדי מדת הרחמי ושתפה למדת הדי ,והיינו דכתיב )ש ב ,ד( 'ביו עשות ה' אלקי אר ושמי'" ,ויש להבי ,אי שיי שינוי רצו לפניו יתבר שמו ,שבתחלה עלה במחשבה לברוא את העול במדת הדי ,ולבסו הקדי מדת הרחמי ושתפה למדת הדי .ויש לומר ,דהנה אמרו רז"ל "לא נבראו רעמי אלא לפשוט עקמומיות שבלב ,שנאמר 'והאלקי עשה שיראו מלפניו'" ,והיינו שהקב"ה ברא את העול באופ שיהיו מוטבעי בו דברי המטילי אימה ופחד על בני אד ,כדי שמתו כ יתעוררו ליראת ה' .והנה כ"ק אא"ז ז"ל )מר אדמו"ר מהר"ש זי"ע( ביאר את נוסח הברכה" :השכיבנו אבינו לשלו ,והעמידנו מלכנו לחיי טובי ולשלו" מפני מה תחלה אומרי" :השכיבנו אבינו" ,ואחר כ אומרי: "והעמידנו מלכנו" ,דהנה מי שמחשבתו דבוקה בה' כל היו בבחינת "שויתי ה' לנגדי תמיד" )תהלי טז ,ח( ,אי הוא יכול לשכב על מטתו, שהרי כאשר ישי אל לבו שהקב"ה מלא כל האר כבודו ועומד עליו ורואה את מעשיו ,מגודל הפחד והבושה אי אפשר לו לשכב על המטה, כמו שאי ראוי לעבדו של מל לשכב על מטה בפני המל ,אמנ מאחר שהבורא ב"ה הוא אבינו ,ואנו בני למקו ,יכולי אנו לשכב במטה ,שכ בנו של המל שוכב על מטתו ג בפני אביו ,ולכ אומרי בבקשה על השכיבה" :השכיבנו אבינו לשלו".אבל כשמבקשי על העמידה אומרי" :והעמידנו מלכנו לחיי טובי ולשלו" ,לפי
שבקימה מ השינה על האד לקבל על עצמו מיד עול מלכות שמי, והיינו שישי אל לבו שהקב"ה עומד עליו ורואה מעשיו ,ויתלבש ביראה גדולה מהשי"ת מל מלכי המלכי ,ומתו כ יקו בזריזות לעבודת בוראו ,ולא יתעצל על משכבו ,וזה יועיל לו ג להתחזק ביראת ה' כל היו עכתדה"ק .והוא דאיתא ב"שלח ערו " "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו ...הגה ,שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקי אשר הולכי לפני האלהי ,כי אי ישיבת האד ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו ,כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מל גדול ,ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא ע אנשי ביתו וקרוביו כדבורו במושב המל ,כל שכ כשישי האד אל לבו שהמל הגדול הקב"ה אשר מלא כל האר כבודו עומד עליו ורואה במעשיו... מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד", והיינו שהרמ"א מוסי על דברי המחבר" :יתגבר כארי לעמוד בבקר לעבודת בוראו" ,שעל ידי "שישי האד אל לבו שהמל הגדול הקב"ה אשר מלא כל האר כבודו עומד עליו ורואה במעשיו ...מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד" ,ומתו כ יתגבר כארי ולא יתעצל על משכבו ,כאמור .על דר זה פירש כ"ק א"ז ז"ל )מר אדמו"ר מהר"י זי"ע( את הפסוק" :אתה ידעת שבתי וקומי" ,והיינו שדוד המל ע"ה היה בכל עת וזמ ביראה גדולה מאד לפני השי"ת ,כיו שהתבונ תמיד שהקב"ה אשר מלא כל האר כבודו עומד עליו ורואה מעשיו ,ולכ כל אימת שהיה צרי לעשות איזו פעולה ,לקו או לשבת, היה אומר לפני הקב"ה כנוטל רשות :הנני רוצה לשבת ,או הנני רוצה
ד
לקו ,וזהו" :אתה ידעתי שבתי וקומי" .כל זה אמור באנשי מעלה, כדוד המל ע"ה ,ואילו סת בני אד צריכי על כל פני מיד בבקר, בתחלת היו ,להתלבש בפחד ה' ויראתו .על פי האמור יש לפרש הכונה" :בתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדי" ,והיינו שהקב"ה הטביע את מדת היראה והפחד בעול ,על ידי שברא בעולמו דברי המטילי אימה ופחד ,כדי שנתמלא ביראת ה'" ,והאלקי עשה שיראו מלפניו" ,והכונה על המדרגה הנעלית של היראה ,שהיא לעמוד ביראת ה' כל היו ,כמו דוד המל ע"ה כאמור",וראה שאי העול מתקיי", כלומר ,מתו גודל הפחד והמורא לא יהיה קיו לעול ,לפי שבני אד לא יוכלו לזוז ממקומ מחמת גודל היראה ,על כ" :הקדי מדת הרחמי ושתפה למדת הדי" ,פירוש ,הקב"ה התלבש כביכול בבחינת אב ,שדרכו לרח על בניו ,כדכתיב" :כרח אב על בני" ,ומתו כ לא יהיה הפחד גדול כל כ ויוכל העול להתישב ,אבל מה ש"בתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדי" לא נתבטל ,כי ג סת בני אד צריכי להתלבש ביראה גדולה מהשי"ת בתחלת כל דבר ,בתחלת העבודה ,בתחלת היו ובתחלת השנה ,כאמור .ובזה יש לומר הרמז בנעיצת סו התורה לתחלתה" :לכל האתת והמופתי ...ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל" ,פירוש, משה רבנו על ידי האותות והמופתי שנעשו ביד חזקה הביא את כל בני ישראל למורא גדול ,ולא ליראה קטנה בלבד ,ש"לגבי משה מילתא זוטרתא היא" )ברכות לג ,ב( ,אלא יראה גדולה מאד ,עד שכל בני ישראל נתמלא לבב בפחד ויראת ה' ,ומאחר שאי כל אד יכול לעמוד כל היו ביראה גדולה כזו ,לכ מסמי הכתוב" :בראשית ברא אלקי את השמי ואת האר" ,והיינו שעל כל פני בהתחלה, "בראשית" ,בתחלת העבודה וכ בהתחלת כל דבר ,צרי האד להיות ביראה גדולה ,כי בתחלה עלה במחשבה לבראות במדת הדי" ,ולצור ישוב העול "הקדי מדת הרחמי ושתפה למדת הדי" ,כאמור. )כ"ק מר אדמו"ר שליט"א(
וירא אלהי את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יו הששי) .א ,לא( ברש"י ז"ל הוסי ה"א בששי בגמר מעשה בראשית לומר שהתנה עמה על מנת שיקבלו עליה ישראל חמשה חומשי תורה .דבר אחר יו הששי שכול תלויי ועומדי עד יו הששי הוא יו ששי בסיו המוכ למת תורה ,ע"ש .ויש לומר שמרומז כא כמו שאמרתי כבר בש אאמו"ר מהרי"ד זי"ע ,אהא דאיתא במדרש )בר"ר ט ,יב-יג( שתי דרשות על טוב מאד ,רבנ אמרי וכו' זה אד ,ורשב"ל דריש על מלכות שמי ,שהכל אחד ,על פי מה דאיתא בשו"ע )או"ח סימ רל"א( עה"פ )משלי ג ,ו( בכל דרכי דעהו, שצריכי לייחד כל עניני העול לעבודתו ית"ש ,וע"כ "טוב מאד זה אד שיכול לקדש הכל לעבודתו ית"ש ולהמשי על עצמו מלכות שמי בכל עניני העול ,אד"ק .והנה איתא בספה"ק שרק ע"י התורה הקדושה יכולי לייחד הכל לעבודתו ית"ש ,וזה מרומז בפסוק "והנה טוב מאד" ,שנכללי בו שתי דרשות הנ"ל שיכולי ליחד הכל לעבודתו ית"ש ,על כ ממשי הכתוב "ויהי ערב ויהי בקר יו הששי", שרומז על מת תורה כמו שפירש רש"י ז"ל ,שע"י שקיבלנו התורה הקדושה יכולי לייחד ולקדש הכל לעבודתו ית"ש ,וממילא "והנה )כ"ק מר מהר"א זי"ע( טוב מאד". ויכולו השמי והאר וכל צבא) .ב ,א( איתא בעטרת זקני מבעלי התוספות רמז על מה דאיתא בגמ' )שבת קי"ט ע"ב( כל האומר ויכולו מעומד בליל שבתות מוחלי לו כל עונותיו ,דהוא מחמת שמעיד שהקב"ה ברא את השמי והאר ושבת ביו השביעי ,ובפרשת שבועת העדות כתיב )ויקרא ח ,א( א לא יגיד ונשא עונו ,משמע הא א יגיד לא ישא עונו ,ולכ א מעיד ויכולו שהקב"ה שבת ביו השביעי לא ישא עונו שהקב"ה ימחול לו .ועוד אפשר לומר רמז בפסוק עפי"מ דאיתא בכתבי האר"י ז"ל )תהלי צו ,יא( ישמחו השמי ותגל האר
ס"ת צלמו ,והכוונה בזה דא האד עושה מצוות ומעשי טובי ומקדש ומטהר מעשיו גור שישמחו שמי ואר כי תיק מה שנברא בשבילו ,וג מה שעושה בעבודת ה' שלו ,שמקרב בריאתו של הקב"ה שעל האר להקב"ה שנקרא שמי עי"ז גור שמחה לשמי והאר, ועי"ז זוכה שימש עליו צל אלוקי דכתיב בצל אלוקי עשה את האד ,שהקב"ה ברא את האד בצל אלוקי ,וכל הכוחות מתפחדי ונפרדי ממנו ,רק ע"י פג המעשי גור לעוות פני מלכ להסיר מעליו צל אלוקי ,וא אד עושה מצוות ומעשי טובי ממשי עליו צל אלוקי ,והנה ס"ת ויכולו השמי והאר וכל ה אותיות צלמו ,וידוע בספרי הק' דיש חילוק בי צל של חול ושל שבת, שבשבת יש התעלות כל העולמות ועי"ז יש התגלות אור פניו יותר ויותר ,ולכ נרמז כא אצל ויכולו צל אלוקי שהקב"ה מאיר לו אור פני של שבת ,וממילא נמש עליו מאור פני מל חיי כל טוב. )כ"ק מר מהר"ש זי"ע(
ויצא קי מלפני ה') .ד' טז( במד"ר )כד ,כח( איתא ,וכו' ,פגע בו אד הראשו אמר לו מה נעשה בדינ ,אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי וכו' ,מיד עמד אד הראשו ואמר לו מזמור שיר ליו השבת וגו' ע"כ .וצ"ב מה שייכות מזמור שיר לעני תשובה ,וי"ל דקי אמר ע"י התשובה נתפשר ולשו פשרה משמע דהתשובה הועילה לו רק על מחצה ,ע"ז אמר אד הראשו מזמור שיר ליו השבת ,ששנינו )שבת קיח( כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלי לו כל עוונותיו ,משמע דע"י שמירת שבת נמחלי העבירות לגמרי ,לכ אמר מזמור זה לרמז לו דעל ידי שמירת שבת )כ"ק מר מהרי"ד זי"ע( ימחלו לו על הכל ולא על מחצה בלבד.
ויתהל חנו את האלקי וגו') .ה ,כד( ופירש"י ז"ל צדיק היה וקל בדעתו לשוב ולהרשיע וכו' ,והוא תמוה מאוד למה מספר רש"י ז"ל בגנותו של אותו צדיק חלילה ,ולכ נראה דאיתא בספרי דכשמגיע הזמ שיסתלק איזה צדיק מ העול ,הקב"ה נמל בו ושואל אותו א מסכי ג"כ ע"ז ,וכשרואה הצדיק שתיק כל מה היה עליו לתק בזה העול ובעצמו מסכי ג"כ לרצו עליו להסתלק מ העול ,א כשהקב"ה רוצה לסלק חלילה איזה צדיק מזה העול קוד זמנו ,אז בוודאי לא יתרצה הצדיק כי הוא רוצה עוד לסגל מצוות ומעשי טובי ,ממילא נות הקב"ה מדעתו שעולה מור בלבבו פ ואולי ח"ו בימי הבאי ישוב לכסלה ,וחטא ואש באיזה דבר חלילה ,ולכ גומר בדעתו של"ל חיי כאלה אשר יש לחוש פ ח"ו יתלכל בחטא ,ומתרצה להסתלק מ העול תיכ קוד הזמ ,וזה הכוונה בדברי רש"י ז"ל צדיק היה ולא היה הקב"ה יכול לסלק אותו לפני זמנו א לא יסכי לזה מרצונו ,וקל בדעתו לשוב להרשיע ,דהיינו שהקב"ה שלח לו מחשבה בדעתו שיחוש ע"ע שהוא קל לשוב ולהרשיע חלילה ,וכשעלה זאת בדעתו מיד הסכי ג"כ לרצו הבורא להסתלק )כ"ק מר מהר"י זי"ע( מזה העול עוד קוד זמנו.
ויתהל חנו את האלקי ואיננו) .ה ,כד( איתא במדרש שעשה אותו מלא ה' לשמור את ישראל וכ הוא אומר )שמות כג ,כ( הנה אנוכי שולח מלא לפני לשמר בדר וגו' כי שמי בקרבו ,ופי' רש"י שזה ממטרו" ששמו כש רבו ,ואמר א"א ז"ל דבזה יש לפרש הפסוק )תהילי קיט ,ט( במה יזכה נער את אורחו לשמור כדברי ,דהיינו במה יכול המלא מט"ט שנקרא נער להשלי את עצמו, לשמור כדברי א ישמור את ישראל כמו שנצטווה ע"י הקב"ה ,אד"ק ז"ל ,וצרי הסבר למה עשה ה' כ ,שהמלא שישמור וימלי זכות על ישראל נוצר דוקא מאד הלא היה יכול למנות מלא מעיקרו לתכלית זה ,וי"ל מפני שאי למלא שו השגה עד כמה גדול כח היצה"ר הבוער באד ולכ אינו יכול להמלי טוב על ישראל אבל אד שהיה בעול הזה וידע כח היצר הרע הוא יכול להמלי היטב כשנעשה מלא ,לכ )כ"ק מר" מהר"י זיע( עשה השי"ת את חנו דוקא למלא .
סיפור על פרשת השבוע בזעת אפי תאכל לח )ג ,יט( הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע ראה פע יהודי אחד ההול בשוק במרוצה ובחפזו רב .שאלו הצדיק :עבור מה אתה ר כל כ ? השיבו האיש :אני רוד אחר מזונותי ופרנסתי .אמר לו הצדיק: וכי מני ל שפרנסת הולכת לפני , שאתה ר אחריה להשיגה? אולי היא נמצאת מאחורי ,ונמצא שאתה בורח ממנה .פע ראה הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע איש אחד מהל
בחפזו ונראה בהול מאד לעסקיו.עכבו ושאלו :במה אתה עוסק ,ר' יהודי? אי לי פנאי לדבר כעת ע כבודו ,השיב האיש. הוסי הרה"ק רבי לוי יצחק ושאלו :ובכל זאת במה עסק ? ענה האיש :מבקש אני מכבודו לבל יעכבני הפע שעתי דחוקה מאד מפאת העסקי שלי .א הרה"ק רבי לוי יצחק לא הרפה ממנו ואמר לו: ניחא ,ניחא ,העסקי דוחקי אות , ורבי העסקי של .אבל אני שואל אות לא לעסקי הרבי ,כי א לעסק
ה
האחד ,במה אתה עוסק? הסתכל בו האיש בתמיהה ולא הבי מה הוא סח. הסביר לו הרה"ק רבי לוי יצחק :הרי כל הטרחות שאתה טורח ה למע הש יתבר ,שהרי כוונת לכלכל את נפש שהוא יתבר נת ל .את המזונות ה עסקו של הש יתבר .ואילו עסק הוא להתיירא מה' .וא כ ,למה אתה מניח את עסק היחיד ור אחרי עסקיו של הקדוש ברו הוא? דהרי אמרו חז"ל הכל בידי שמי חו מיראת שמי.
משל ונמשל על פרשת השבוע בזעת אפי תאכל לח).ג ,יט( משל להאנשי שעובדי ביו ובלילה להרבות עושר ואחר כ לא ישא כלו בעמלו ,כי ה אמת שנתקלל אד הראשו אחר החטא בזיעת אפי תאכל לח ,וצרי אד לעמול שיהיה לו לח ,זה דומה למל שהיה לו שני בני אחד חכ ואחד טפש וחטאו למל בחטא אחד ,והעניש אות שיגרפו ביבי בשוק ב החכ התיישב עצמו מכיו שצרי לקיי העונש, ק בלילה שלא יהיה נראה לשו אד ולבש בגדי מלוכלכי בכדי שלא ללכל בגדי מלכות ועשה את העבודה בכמה שעות בלילה ותיכ אחר כ חל את
הבגדי שגר הביבי ולבש בגדי מלכות כמו שראוי לב מל ,וב הטיפש הל לקיי העונש ביו לגר ביבי ועבד כל היו וכל הלילה בבגדי מלכות ובזה אות .הנמשל הוא אמת כי לאחר חטא אד הראשו היה העונש בזיעת אפי תאכל לח ,מי שהוא חכ יודע שהוא ב מל ומקיי את העונש בכמה שעות ועוסק במסחר או במלאכה מעט שעות לקיי העונש ,ואחר כ חוזר לעסוק בדברי מלכות דהוא התורה ומצוות ג בעת עסקיו זוכר שהוא ב מל .ומי שהוא טיפש עובד ביו ובלילה ושוכח שהוא ב מל ,כי כדי לקיי העונש די לו בכמה
שעות לקיי העונש ואחר כ צרי לזכור שהוא ב מל ולעסוק בדברי מלכות ,ג א המל רואה שכל היו הוא עוסק בדברי מלכות ורואה הנקיות שלו אי שהוא שומר על בגדי מלכות כראוי לב מל אז מבטל ממנו העונש שלא יצטר לעבוד עבודה בזויה וללכל בגדיו אפילו על כמה שעות ,כמו כ הצדיקי שזוכי תמיד שה בני מלכי וא א עוסקי במסחר לב לשמי אפילו בעת העסק שנחשב לגור ביבי מבטל ממנו השי"ת העונש ולא חל עליה העונש של בזיעת אפי ומתפרנסי בנקיות בלי טורח )אלשי הק'( ועמל.
יומא דהילולא הרה"ק רבי מאיר מבארדיטשוב בעל "כתר תורה" זי"ע נלב"ע כ"ט תשרי תקס"ו הגה"ק רבי מאיר זי"ע נולד בשנת תק"כ לאביו הרה"ק סניגור של ישראל רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע בעל קדושת לוי ,ב הגה"ק רבי מאיר אבד"ק הוסאקוב זי"ע ב הגה"ק רבי משה מזאמושטש זי"ע ,נכד רבינו המהרש"א והגאו רבי משה מרגליות אבד"ק טארניגראד זי"ע ,ולאמו הרבנית הצדקנית מרת פערל ע"ה, בת הגה"ק רבי ישראל זצ"ל נכד הגאוני בעל עלה דיונה עמ"ס הש"ס ,בעל בית שמואל על אבה"ע ,בעל קיקיו דיונה ,השר רבי שאול וואהל, מהר" מפאדובה ,ועוד זי"ע ,ונקרא שמו בישראל מאיר ,על ש זקנו הגאו הקדוש רבי מאיר אבד"ק הוסאקוב זי"ע אביו של הגה"ק מבארדיטשוב זי"ע .את חכמתו קנה אצל אביו הק' ,כפי שכותב בעצמו בהקדמת ספרו לח"א, וזל"ק :כל ימי גדלתי אצל כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאו תפארת ישראל בוצינא קדישא מ"ו לוי יצחק נ"י ,וזאת ידוע לכל העול שכמה אלפי תלמידי אשר העמיד כבוד אאמ"ו שיחי' אשר למד אות חידושי גפ"ת ופוסקי ,וג"כ נתלהבו לב לעבודתו ב"ה בשמע תורתו הקדושה בהדרכה ישרה לעבודתו ,ולגודל גדולת אאמ"ו צדקתו וקדושתו ותורתו אפילו שפל ער כמוני אפר כירה נהנה מחכמתו לפי גודל עניות דעתי ,גלל כ לא לקחתי הסכמה מחכמי גאוני וצדיקי זמנינו ,כי בטחתי כיו שהכל הוא לקוח מאור חכמתו של כבוד אאמ"ו שיחי' ,ודאי כול יסכימו ,ע"כ. ובהקדמתו השני' לח"ב חוזר וכותב ,וזל"ק: אמר הצעיר זעירא דמ חבריא ,כבר הקדמתי שכל דברי לקוח הכל מאור חכמתו של כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאו מופת הדור רב של כל בני הגולה בוצינא קדישא מו' לוי יצחק שי' לאי"ט ,שמעודי נתגדלתי אצלו ורוב קדושתו וטהרתו ואור חכמתו שהופיע על אלפי מישראל שזכו ליהנות מאורו ,וחסדי ה' כי לא תמנו שאפילו שפל בער כמוני ,לגודל קדושתו האיר ליהנות מחכמתו כמלקק מ הי ,ע"כ. אביו הקדוש העריצו והחשיבו ,וכפי שנית לראות מזה שבספרו הק' קדושת לוי קבע מקו להעתיק מחידושי תורתו בהלכה ובאגדה, והערכת אביו עליו זורחת ויוצאת מלשו קדשו שהתפאר וכתב בד השער של הקדושת לוי שיצא לאור בחייו בשנת תקנ"ח ,שהביא בספרו "כמה חדושי מבני הנעימי החריפי היראי ושלמי הרבני המאורות הגדולי מוהר"ר ישראל ומוהר"ר מאיר") .החידושי האלה של רבינו בהלכה ואגדה מופיעי בס' קדושת לוי בי הקדושות של פורי לחנוכה ,וכ בפרשת ויגש ד"ה ובאופ אחר יבואר ונחת חמשית לפרעה, ש כותב הקדושת לוי "ולתירו זה העירני בני הרב הגדול מ' מאיר נ"י"(.ועוד מביאו בספרו "קדושת לוי" במיוחד )סו פרשת ויקהל(
והכותרת לדברי תורתו היא :בש בנו המנוח המפורס איש אלקי קדוש מוהר"ר מאיר זצלה"ה. בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית הצדיקת פייגא בתו של הגה"ק רבי אליעזר הלוי ראש הישיבה בפינסק זי"ע ,שהיה רעו ועמיתו של הגה"ק מבארדיטשוב זי"ע מאז שכיה כרבה של פינסק והי' לו אהבה עזה עמו אי לשער.רבי אליעזר שימש בתור ראש ישיבה בפינסק בשנות תק"כ-תק"מ ,ובראשית שנות תק"מ שימש כרב ואב"ד בחאמסק .אחר כ חזר לעיר פינסק ,והיה רב ומו" בהקלויז ש .היה מגדולי החבריא בבית מדרשו של הרה"ק רבי אהר הגדול מקארלי זי"ע .בספר זכרו טוב מובא גודל הערכתו מרבו הקדוש אליו ,והיה אומר "כאשר בא אליהו הנביא ביומא דשוקא ,מקומו או אצל הראש ישיבה או אצלי" .ג בתקופתו של הרה"ק רבי שלמה מקארלי זי"ע היה מקושר אליו ולביהמ"ד של חבורת החסידי ,והיה מתפלל בשטיבל אחד ע הרה"ק רבי שלמה מקארלי זי"ע ,והיו מתפללי לפני התיבה בשבת קודש, זה שחרית וזה מוס ,ובשבת שאחריו זה שחרית וזה מוס . מסופר כי ביו ז' טבת שנת תק"מ ,יו הסתלקותו של הרה"ק רבי צבי זי"ע ב מר רבינו הבעש"ט הק' זי"ע ,הל הגה"ק רבי אליעזר יחד ע הרה"ק רבי בנימי זי"ע )אחיו של הרה"ק רבי חיי מטשערנאווי זי"ע בעל באר מי חיי( לביתו של הרה"ק רבי צבי זי"ע בפינסק כדי לבקרו .ובכדי להגיע לביתו היו צריכי לעבור דר בית עלמי היש של פינסק ,וכאשר עברו ש ראה רבי בנימי אור מבהיק מעל בית העלמי ,פנה אל רבי אליעזר ושאלו הא ג הוא רואה אור זה ,ויענהו שרואה מעט .אמר רבי בנימי ,אור זה סימ הוא שכבר נח נפשיה של הרה"ק רבי צבי ,וכל הצדיקי הטמוני בבית העלמי זה הולכי לקבל נשמתו ,ואכ באותה שעה נסתלק. בא בקשרי השידוכי ע גדולי צדיקי החסידות ,ועל צאצאיו נמני כמה צדיקי הדורות .בנו הראשו היה הגה"ק רבי משה מבארדיטשוב זי"ע ראש הישיבה ואבד"ק באטישא ,שהיה חותנו של הרה"ק רבי ישראל מרוזי זי"ע )שנשא את בתו הרבנית שרה(. וחותנו של הרה"ק רבי מיכל בהרה"ק רבי שמואל מקאשיווקא זי"ע ]חבירו וחביבו של הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע{ )שנשא את בתו הרבנית בילא(. חתניו לוקחי בנותיו של הגה"ק רבי אליעזר היו רבינו רבי מאיר זי"ע ,והרה"ק רבי ישראל דוב בער הלוי מסטעפי זי"ע ב הרה"ק רבי דוד המגיד מסטעפי זי"ע חת הרה"ק המגיד מזלאטשוב זי"ע ,והגאו המקובל רבי ראוב
ו
אבד"ק נאווהארדיק זי"ע ,זקינו של הרה"ק רבי משה מקאברי זי"ע. מקו מנוחתו של הגה"ק רבי אליעזר זי"ע בעיר קארלי בתו ד' אמותיו של הרה"ק רבי אהר הגדול מקארלי זי"ע ,שהניחוהו ש לפי צוואתו הקדושה לפני הסתלקותו ,שאמר רצונו של הרה"ק רבי אהר הגדול היה ,שאהיה שכ שלו בתו ד' אמותיו .ויהי אורו של רבי מאיר הול וגדול מאד עד שעלה ונתעלה להיות "גאו וקדוש".פוק חזי מה שכתב עליו אחיו הרה"ק רבי ישראל מפיקוב זי"ע בהקדמת ספרו הקדוש תולדות יצחק ב לוי לקוטי מהרי" ,וזל"ק: "והנה אמת ואמת מה אני חדל אישי לא בינת אד לי לומר איזה דיבור בהבנת התורה הקדושה ,רק כאשר הבנתי בדברי אאמו"ר הגאו הקדוש איש אלקי נשמתו בג עד עליו כ רשמתי ,וכ מדברי אחי החרי ובקי בוצינא קדישא המנוח הקדוש זצלה"ה הבנתי מדבריו וכ רשמתי ,זכות וזכות כל הצדיקי יג על כל ישראל ועלינו ועל כל זרעינו שלא ימוש התורה הקדושה מפינו ויהיה יראת ה' על פנינו ,ולא נבוש בעול הזה ולא נכל בעול הבא ,ונזכה ונראה ימות המשיח במהרה בימינו אמ".ובספרו הנ"ל פ' כי תצא עה"פ זכור את אשר עשה ל עמלק ,מביא ד"ת מרבינו וזל"ק" :ושמעתי מפי אחי הקדוש הרב הגדול בוצינא קדישא מוהר"מ זצלה"ה וכו'". בהסכמתו לספה"ק צמח ה' לצבי להרה"ק רבי צבי הירש המגיד מנדבורנא זי"ע שיצא לאור ע"י בנו הק' הרה"ק רבי דוד ארי' זי"ע חתנו של רבינו זי"ע ,כותב וז"ל" :היו הזה ראיתי מגילה עפה וכו' ביד כבוד חת אחי הרב הגאו הגדול הצדיק והחסיד בוצינא דנהורא המנוח מוהר"ר מאיר זללה"ה" .במכתבו של המגיד הקדוש מקאזני זי"ע להרה"ק רבי ישראל מפיקוב זי"ע אחי רבינו זי"ע מיו ה' אלול תקע"ד כחודש ימי לפני הסתלקותו לחיי עוה"ב )בערב סוכות תקע"ה( הוא מתאונ על מצב בריאתו ומבקש ממנו שיתפלל לרפואתו ולהזכירו לטובה על ציו אביו הרה"ק זי"ע ועל ציו אחיו הרה"ק זי"ע, וזל"ק" :ואול כעת אני חלוש למאוד ,וברו הש אשר עד כה עזרני ,אבל עדיי אני חלוש ותש כח מאוד ,ולא אוכל לעמוד לשקוד על התורה ועבודה כדרכי תמיד ,על כ ג אליו בקשתי להעלות זכרוני לטובה ,בפרט בימי הקדושי הבאי עלינו לטובה להתפלל בעדי לה' ,וג לצוות להסרי למשמעתו ליל עבורי להשתטח על קברי הצדיקי ה"ה כבוד אביו אדמ"ו המנוח זצ"ל ,וכבוד אחיו המנוח זכר צדיק לברכה ,לעורר ישני לבקש רחמי עלי שישלח לי הש יתבר רפואה שלימה בקרוב ,ואשיב לבריאותו ואחזור לאיתני ברב כח ויתר עז לשוב להסתפח בנחלת ד' כי זה חלקי מכל עמלי".
הרה"ק רבי אברה יהושע העשיל בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע בהסכמתו לספה"ק קדושת לוי כותב הרה"ק מאפטא זי"ע בזה"ל" :הרב החרי חסידא ופרישא בוצינא קדישא המנוח מו"ה מאיר ז"ל". הרה"ק רבי אהר מזיטאמיר זי"ע בעממח"ס תולדות אהר בהסכמתו לספה"ק קדושת לוי כותב עליו" :הרב הגאו החסיד המפורס מוהר"ר מאיר זצלה"ה". הרה"ק רבי שלו שכנא מפראהוביטש זי"ע במכתבו להרה"ק בעל קדושת לוי זי"ע הוסי בשולי המכתב פריסת שלו לבנו ה"ה רבינו המחבר וזל"ק" :רב שלו וישע רב לבנו המפורס בוצינא קדישא מ"ו מאיר נ"י" .אול נשמתו הק' לא האריכה ימיה עלי אדמות ,ובעודו בימי עלומיו לקח אותו אלקי ביו כ"ט תשרי שנת תקס"ו לפ"ק ,בחיי חיותו של אביו הקדוש .ותשקע שמשו בצהרי באמצע עבודתו והתעלותו ,שהיתה עומדת להגיע לדרגות עילאות גבוה מעל גבוה ,וכפי העדות הנפלאה שהובאה בהקדמת הגה"צ מדראגמירעשט זצ"ל וז"ל :נודע אשר המחבר הלזה היה איש קדוש ונורא ,וכשמו כ הוא מאי"ר לאר ולדרי בתורתו הקדושה ,וכאשר שמעתי כי הגה"ק מר רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע סיפר כי שמע מחותנו ]זקינו[ הרה"ק רבי אהר מטשערנאביל זי"ע שאמר כי הצדיקי שבדורו אמרו עליו כי א היה הגה"ק רבי מאיר זי"ע מארי ימי היה נתעלה עוד יותר מאביו הקדוש ,עכ"ל. בקשר ע פטירתו בקוצר ימי ל"ע ,ראוי לציי את אשר אמרו הצדיקי,שהקדושת לוי היה בו נשמת התנא הקדוש רבי עקיבא ,ובגלל זה לא רצה המגיד הק' מקאזני זי"ע לכנות א"ע כתלמיד הקדושת לוי ,מאחר שתלמידי רבי עקיבא לא האריכו ימי ל"ע ,ולפי שרבינו היה תלמיד מובהק לאביו כנז"ל ,עלה גורלו כגורל תלמידי רבי עקיבא. סיפר הרה"צ ר' ברו יצחק פריינד זצ"ל שהקדושת לוי נצטער מאד מהסתלקות בנו, ורצה לעשות פעולות ולבקש רחמי ולהחיותו, א אמרה לו הרבנית ,הלא הקב"ה רוצה כ , והאי אתה רוצה לעשות אחרת ,ובזה נחה דעתו. ומשנחה דעתו של הקדושת לוי לא זו בלבד שלא הי' שרוי בצער אלא שבעת הלוי' הי' מהל אחר המטה ורוקד ריקוד של שמחה לפני בורא עול ,השתוממו תלמידיו על ההנהגה המופלאה ולפי אחת הגירסאות שאל אותו מחותנו הגה"ק בעל התניא זי"ע מילא לולי הי' רק שמח ומקיי בכ "חייב אד לבר על הרעה כש שמבר על הטובה" וכדברי רש"י "ולבר על מדת פורענות בלבב של" אבל לרקידה מה זו עושה? פנה אליה האב הגדול ואמר :נשמה טהורה קיבלתי ונשמה טהורה החזרתי – ולא אשמח?! ושורר שיר מיוחד "מאיר'רע מיי קינד" שחיבר באותו מעמד נורא :על הנשמה המתייצבת לפני הבורא לית די וחשבו ,בשיר נרגש זה משתפ הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע בתחינה לה' יתבר להשפיע על ישראל שפע ברכה ,בני ,חיי ,ומזוני ,ובני עוסקי בתורה. מאיר'ל מיי קינד! )ג"פ( צו ווייסט דו, ווער דו ביסט? )ג"פ( הנני העני ממעש, טאטעניו! )ג"פ( מאיר'ל מיי קינד! )ג"פ( צו וויסט דו ,פאר וועמ דו שטייסט? )ג"פ( לפני מל מלכי המלכי ,טאטעניו! )ג"פ( מאיר'ל מיי קינד! )ג"פוואס ווילסטו אויס בעט ביי איה? )ג"פ( בני חיי ומזוני ,טאטעניו! )ג"פ( מאיר'ל מיי קינד! )ג"פ( צו וואס דארפסט דו "בני"? )ג"פ( בני עוסקי בתורה! טאטעניו! )ג"פ( מאיר'ל מיי קינד! )ג"פ( צו וואס דארפסט דו "חיי"? )ג"פ( כל החיי יודו ,טאטעניו! )ג"פ( מאיר'ל מיי קינד! )ג"פ( צו וואס דארפסט דו "מזוני"? )ג"פ(
ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלוקי , טאטעניו! )ג"פ( וג מסופר שהקדושת לוי העיד על בנו רבינו ,בעת הלוי' שהחזיר את נשמתו לבוראה בקדושה וטהרה כמו שקיבלה נקי' מכל סיג ופג .מנוחת קדשו הוא בבארדיטשוב ,ואביו הקדוש כשנסתלק ארבע שני אחריו ביו כ"ה תשרי תק"ע לפ"ק נטמ סמו לו .וידוע האגרת תנחומי ששלח הגה"ק בעל התניא זי"ע למחותנו ,מר הקדושת לוי ,לנחמו על הסתלקות בנו הוא רבינו ,והיא נדפסה בספר הק' תניא אגרת הקודש פרק כ"ח. ספר "כתר תורה" שהוציא לאור רבינו המחבר הק' בעצמו ,ח"א בשנת תקס"ג בעיר מעזירוב, וח"ב בשנת תקס"ו בעיר זיטאמיר ,מכיל חידושי על הרמב" ועל כמה מסכתות הש"ס, וג פירושי בדר החסידות על התורה בנוי על דברי אביו הרה"ק זי"ע כמבואר בהקדמותיו לספרו הק' ,וג מדברי רבותינו הקדושי גדולי החסידות רבינו הבעש"ט הק' ,המגיד הגדול ממעזריטש ,הרבי ר' אלימל מליזענסק ואחיו הרבי ר' זושא מהאניפאלי ,המאור עיני מטשערנאביל ,זצ"ל וזכות יג עלינו .הספר נער ונקדש מאז ,מקודש לשעתו ומקודש לעתיד .וראוי להעתיק מהקדמתו של הרב צבי חיי מגיד ז"ל ,המו"ל בשנת תרצ"ג ,וזה לשונו: "וכל גדולי דורו הפליגו מאוד בשבח כתרה של תורה הלזו ,וג הצדיקי שבדורו השתוקקו עד למאוד לרוות צמאונ בהוצאת הספר הלזה לאור עול ,וכשהייתי אצל הגה"ק מר רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע עוררני ג הוא ובקש מאתי עד למאוד אשר אוציא לאור עול את החמדה גנוזה הלזה ,והתרע מאוד על מו"ל חלק הראשו לבד ,שלא הדפיס ג את חלק השני הלזה ,כי דבר ולא חצי דבר וכו'. מאמרותיו הק': הכל בידי שמי חו מיראת שמי) .ברכות לג ,ב( ,שמעתי מפי הקדוש האלוקי ר' מאיר ב הרב הגאו הקדוש האלוקי ר' לוי יצחק אבד"ק בארדיטשוב ,בעת היותי בבארדיטשוב ,שהקשה בעת לימודו אי ייתכ העני ,הלא הכל מאתו ית"ש ואי יכול להיות חו מיראת שמי ,ותיר ר' מאיר הנ"ל בעצמו פירוש :הכל בידי שמי "ג כאשר תבקש ותתפלל על איזה דבר ,אפשר שלא יתנו ל ,אבל א תבקש מהשי"ת שיתנו ל מדת היראה ,בודאי יתנו ל איזה מדריגה שיהיה ,כי אית יראה ואית יראה וכו' )תיקוני זוהר בהקדמה ה ,ב( אבל מכל מקו יתנו ל איזה מדריגה א תבקש ודפח"ח" )שארית ישראל שער ההתקשרות עמ' סב(. הרה"ק רבי מאיר ב הרה"ק רבי לוי יצחק אבד"ק בארדיטשוב היה מקהיל קהלות בימי נוראי שיהיו יושבי ושותי משקה ואומרי לחיי .ואמר לו אביו מדוע עושה כ ,והשיב לו שמצא במדרש כשישראל יושבי ושותי באגודה אחת לחיי הקב"ה מוחל לה עונותיה .ועוד אמר ,ידוע ששני יודי" הוא ש ,וכו"ס ראשי תיבות ו'יאמר ס'לחתי כ'דבר )במדבר י"ד כ'(, וא כ כששני ישראלי שותי לחיי נאמר עליה ויאמר ד' סלחתי כדבר ,וכנזכר. הרה"ק רבי מאיר ב הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע אמר ,שאות העבודות והתפלות שהעלו והתפללו הצדיקי בחייה ,מניחי לה להמשי וממשיכי בה בעול הבא ג לאחר שעלו לשמי מעלה לצרור בצרור החיי .וזהו נקו נקמת בני ישראל מאת המדיני אחר תאס אל עמי )במדבר ל"א ב'( ורצ"ל ,נקו נקמת בני ישראל מאת המדיני ,א אחר תאס אל עמי . שמעתי בש הגה"ק מו"ה מאיר זי"ע ב לרב של כל ישראל מבארדיטשוב זלה"ה בפרשת ראה על פסוק )דברי ט"ו י'-י"א( נתו תת לו
ז
ולא ירע לבב בתת לו כי בגלל הדבר הזה יברכ ד' אלקי בכל מעשי ובכל משלח יד ,כי לא יחדל אביו מקרב האר .ודרשו חז"ל שבת )ד קנ"א ע"ב( תניא ר' אלעזר הקפר אומר לעול יבקש אד רחמי על מדה זו שא הוא לא בא בא בנו וא בנו לא בא ב בנו בא שנאמר כי בגלל הדבר הזה ,תנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעול וכו' .עוד ש אמר לה ר' חייא לדביתהו כי אתי עניא אקדי לי' ריפתא כי היכי דליקדמו לבני ,אמרה לי' מילט קא לייטת להו, אמר לה קרא קא כתיב כי בגלל הדבר הזה, ותנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעול, עיי"ש .וקשה איזה שכר הוא על המצוה הגדולה והנוראה הלזו מצות צדקה נת תת לו וכו' ,כי בגלל כו' ,שא הוא לא בא בא בנו או ב בנו, וכמו שאמרה באמת דביתהו דר' חייא .ומה שהשיב לה קרא כתיב ,ובכל זאת לא נתיישב כלל ,כי התורה הקדושה דרכיה דרכי נוע )משלי ג' י"ז( ,אדרבא ברוב מצות שכרה בצדה. ולתר כל זאת הוא כ ,כי ידוע מכל הספרי הקדושי אשר מכל מצוה נברא מלא ,והנה מי שעושה המצוה בכל לב ונפש בשמחה ,ומכוו לקיי מצות בוראו ,אזי המלא הוא שנברא מהמצוה הזה הוא בגו ונשמה ,כי בעשיית המצוה סת אפילו בעל כורחו בלא לב שמח ,ג כ בורא מלא ,רק המלא הזה אי לו רק גו בלא נשמה ,והנשמה של המלא נבראת מהשמחה וכוונה של המצווה .והנה רוב עשירי נותני צדקה רק בלא לב ,רק מחמת אי ברירה או מפני הכבוד ,אזי מהמצות האלה נבראי מלאכי רק גופי בלא נשמות .והנה העניי ג כ א על פי שאי ביכולת לית צדקה ,כי בית ריק מכל ,בכל זאת כל היו תשוקת מאוד לית צדקה ,ובכשרות לב מענה בפיה תמיד ,מי ית שיהיה לנו ממה לית צדקה ,אזי בוודאי בכל לב ובכל נפש ובשמחה רבה יהיה נתינתינו .והנה המחשבה טובה הקדוש ברו הוא מצר למעשה ,וג מזה נבראי מלאכי ,רק נשמות בלא גופי .והנה הקדוש ברו רחמיו על כל מעשיו )תהלי קמ"ה ט'( ,מה עושה ,העשיר הזה שנות צדקה בעל כרחו בלא לב יורד מנכסיו ונעשה עני ,ושוב יש לו לב טוב לית בכל לב ונפש ,ובורא בזו המחשבה מלאכי רק נשמות ,ומזדווגי כעת מהאיש הזה המלאכי שלו מקוד רק גופי ע המלאכי של עכשיו רק נשמות ,אזי יש לו כמה מלאכי שלימי בגו ונשמה .וכמו כ העני שהיה לו עד עתה נפש טובה ותשוקה גדולה לית צדקה בכל לב יש לו מלאכי רק נשמות ,אזי הקדוש ברו הוא נות לו עושר ,ושוב נתינתו רק בעל כרחו ובורא כעת מלאכי רק גופי בלא נשמות ,אזי ג כ מזדמני הנשמות שלו ע הגופי שלו ,אזי יש ג לו כעת מלאכי שלימי בגו ונשמה .על כ בא התורה הקדושה באזהרה גדולה למאוד נת תת לו ,ולא ירע לבב בתת לו כי בגלל הדבר הזה ,כדתנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעול ,וסו סו יצטר העשיר לירד מנכסיו לזכות לנשמות למלאכי הגופי שלו ,מוטב שית מיד בעודו בעשרו בלב ונפש ובשמחה רבה, ואז יהיה לו תיכ מלאכי שלימי קדושי ג כ מלאי ששו ושמחה ,ועשירות לו ולזרעו עד )דבש השדה( עול ,ע"כ. בניו וחתניו הק' :א( הרה"ק רבי יוס" זי"ע. הוא הוציא לאור בשנת תקע"ו בבארדיטשוב שני חלקי הספה"ק קדושת לוי ,והגה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע בהסכמתו להוצאה הזאת מתארו" ,כבוד ידידי הרב המופלג החרי השנו החכ השל מוה' יוס נ"י בהרב החרי חסידא ופרישא בוצינא קדישא המנוח מוה' מאיר ז"ל."... ב( הרה"ק רבי ישראל איסר זצ"ל .ג( הרבנית הצדיקת אסתר רחל ע"ה אשת הרה"ק רבי דוד ארי' מגיד זי"ע הנקרא ר' דוד לייב ,ב הרה"ק
רבי צבי הירש המגיד הקדוש מנדבורנא זי"ע בעמח"ס צמח ה' לצבי ,אלפא ביתא ,ועוד. ואודות שידו זה מסופר מהרה"ג רבי אברה ווילנער זצ"ל נכד הרה"ק רבי דוד ארי', ששמע מסבתו הרבה"צ בתי' ע"ה )אשת הרה"צ רבי משה בר"ל זצ"ל נכד הרה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע( בת הרה"ק רבי משול זוסיא ווייסבלו זצ"ל מנדבורנא ומצפת, ששמעה זאת מסבתה זו הרבנית אסתר רחל, שאחרי פטירת אבי' רבינו המחבר הק' ,נתגדלה בבית זקינה הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע .פע בבוקר כשקמה משינתה אמרה לה זקינתה הרבנית פערל ע"ה אשת הרה"ק מבארדיטשוב מזל טוב ל .ושמע בעלה הקדושת לוי ,ושאל אותה מהו המזל טוב ,ואז פיה פתחה בחכמה ותאמר לבעלה שהיא יודעת הכל ,שאתמול בלילה בא אליו מעלמא דקשוט הרה"ק המגיד מנדבורנא בעל צמח ה' לצבי זי"ע ,והציע לפניו את בנו הרה"ק רבי דוד ארי' לחת עבור נכדתנו, ונתקשרו ביניה .והרה"ק המגיד מנדבורנא אמר, שבעוד יומי יבוא שדכ ויציע את השידו ,וכ היה .ד( הרה"ק רבי אליעזר זי"ע .נשא את הרבנית הצ' שרה ע"ה בת הרה"ק רבי דוב בער מליבאוויטש זי"ע ב הגה"ק בעל התניא מליאדי זי"ע ,חתונת הגדולה התקיימה בזלאבי ,פרשת נשא שנת תקס"ז לפ"ק .ה( הרבנית הצדיקת גיטל ע"ה אשת הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זי"ע בעל תולדות יצחק ,ב הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע. הרה"ק רבי יצחק זי"ע בא בברית השידוכי בשנת תקנ"ח בשנת העשור לחייו ובספר זכרו טוב מסופר ,כי חותנו זקנו הרה"ק הקדושת לוי זי"ע הבטיח להחת וכלה שיאכלו על שלחנו ארבע שני ,וכאשר ניסו המחותני לדרוש ממנו שיבטיח ויוסי עוד כמה שני ,אמר שאינו יכול להבטיח להזוג עוד יותר מזונות מארבעה שני בשו אופ ,ואכ החתונה התקיימה אחר שמונה שני בשנת תקס"ו ,וארבעה שני לאחר מכ בכ"ה תשרי תק"ע נסתלק הרה"ק הקדושת לוי מבארדיטשוב זי"ע לחיי העול הבא ,ויהי לפלא כי אז ראו הכל כי רוח אלקי דיבר בו באמרו שיותר מארבע שני אינו יכול להבטיח. החוזה מלובלי זי"ע היה נות שבח והודי' להקב"ה במש ט"ז שנה בכל יו חצי שעה בי מנחה למעריב ,על ששלח את הבארדיצ'ובר לעול .פע נזדמ שרבינו הק' מבארדיטשוב זי"ע עבר דר עיר לובלי ,והרה"ק הרבי מלובלי זי"ע חזה זאת ברוח קדשו ואמר לתלמידיו שיצאו לקבל פניו בבגדי שבת .הרה"ק ר' צבי הערש מזידיטשוב זי"ע התחבא בחדרו של הרבי
מלובלי ורצה לראות הכנת רבו מלובלי כדי לקבל פני הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע ,ושמע אי שהחוזה הק' הול נבו בחדרו ומדבר לעצמו: רבש"ע אי אשא פני ,פני גאו וצדיק וקדוש כזה ,הלוא הוא בטח יכיר ערכי ופרצו שלי .כל העול חושב עלי שאני צדיק ,אבל הוא יכיר אותי שאינני צדיק ואי לא אבוש ולא אכל מפניו .כי תשאלנו מדוע לא אבוש ולא אכל ממ ,התשובה את אני כבר רגיל ,ועמו אינני רגיל. פע דברו נכבדות לבת הרה"ק רבי פנחס מקארי זי"ע במשפחת הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע והרה"ק השתהה מתחילה בתשובתו שלא נראה לו כל כ ,ולאחר הימי הנוראי שלח לקרוא את השדכ ואמר שהוא חפ לגמור את השידו בכי טוב .וסיפר :לפני הימי הנוראי ראה מחיצה גדולה המפסקת בי כנסת ישראל לאבינו שבשמי שלא יתקבלו התפלות ח"ו, וכמה צדיקי ניסו לבטל את המחיצה ולא עלתה ביד ,בערב ראש השנה כשעמד הרה"ק מבארדיטשוב ליל למקוה נעשה רעש גדול בשמי והמחיצה התחילה להתפוגג עד שבעת שחזר מהמקוה כבר נתבטל המחיצה לגמרי, ושמע בשמי שהקב"ה כביכול אומר הזהרו שלא ישאר שו רוש מהמחיצה כי כשיוודע לרבי לוי יצחק ממחיצה הלזו ,ירעיש עולמות האי נתנו לעשות מחיצה נוראה כזו ...ובראותי כי נשגבה מעלתו עד כדי כ רוצה אני להשתד אתו. הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע נהג ביו הפורי שעמד על שלחנו קרוג וכל מי שהביא משקאות שפ בזה הקרוג ,ואמר הרב מבארדיטשוב שרבינו הקדוש ממעזריטש זי"ע אמר כי יש לו תלמיד שיודע לצר האותיות כבריאת שמי ואר כמו בצלאל ,וכיוו זאת עלי ,חבל לקלקל מוח כזה ,רק א חז"ל אמרו חייב אד לבסומי בפוריא צריכי על זה מסירת נפש ושתה מהקרוג. הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע היה פע בעיר בראד בחג השבועות ,והרה"ק מבארדיטשוב אמר למשמשו כי רוצה לומר דרשה בביהמ"ד ביו שני של חג ,והפציר המשמש להרב ואמר הלא הרבי היה ניעור בליל שבועות ,וכא נמצא חכמי הקלויז אריות בתורה ,ומפחד שלא יחלישו דעתו, השיב לו הרב מבארדיטשוב הלא חצי הש"ס הנני זוכר בעל פה ,וחצי השני בי אי אוי נישט פרעמד )הנני ג"כ לא זר( ביז זיי וועלי זי אריר געבי וואו וועל אי שוי האלטי) ,ועד שה יזיזו עצמ היכ אני כבר יחזיק( ,וכ הוה שהרה"ק מבארדיטשוב אמר פלפול בפרק שני
ברכת מזל טוב להרה"ח ר' הלל פרסטר שליט"א ולאביו הרה"ח ר' ישראל פרסטר שליט"א לרגל נשואי בנו הבה"ח דוד נ"י עב"ג הכלה החשובה תחי' בת הרה"ח ר' אהר" דירנפלד שליט"א )בני ברק( בורא עול בקני ישלי זה הבני ,והזיווג יעלה יפה יפה ויזכו לבנות בית נאמ בישראל לתפארת מתו שפע ברכה והצלחה ולרוות מה ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאויוש"ט אמ ברכת מזל טוב להרה"ח ר' הרשל שוואר( שליט"א ולסבי החשובי הרה"ג ר' שלמה שוואר( שליט"א ולהגאו ר' חיי דוד שובקס שליט"א מו" דקהילתינו הק' לרגל הולדת בנו -נכד נ" יה"ר שיזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט ותרוו ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאויוש"ט אמ
אוחזי שטרי חוב המוקדמי פסולי והמאוחרי כשרי ,וכול התפעלו מעומק הפלפול ,והיה ביניה רבי אהר זיטאמיר זי"ע והוא היה מתלמידי הגר"א זי"ע ועדיי לא היה שיי להחסידי ,וכשירד הרה"ק מבארדיטשוב מהבימה לצאת מהביהמ"ד פגש ברבי אהר והניח ידו הקדושה על כתפיו של ר' אהר ,וחזר לשו הגמרא וכשחייב מודה אמאי לא יחזיר, ובדיבורי הללו שנכנסו ללבו הטהור של ר' אהר לא רצה כבר להפרד מהרה"ק מבארדיטשוב ,ומני אז והלאה נעשה מקושר אל הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע והיה מגדולי תלמידיו. פע נסע הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע ביחד ע תלמידו הרה"ק רבי אהר זיטאמיר זי"ע להרבי הקדוש ר' אלימל זי"ע ,וכעבור איזה ימי נסע מש הרב הקדוש מבארדיטשוב ,ורבי אהר נשאר בליזענסק ,ושאל אותו הרבי ר' אלימל זי"ע מדוע לא נוסע הלא רבו כבר נסע, השיב רבי אהר כי הרבי שלו מכיר כבר ,ועכשיו רוצה להכיר את הרבי ר' אלימל זי"ע .ענה לו הרבי של הנ מכיר ?,אפילו הפאלע שלו )שולי בגדיו( עדיי אינכ מכירי .ובנוסח אחר תידע שאפילו את הזשיפיצע שלו את )גלימתו אינ מכיר. הרה"ק רבי ישראל מרוז'י זי"ע אמר כי הזכרת שמו של רבינו מעוררת המתקת הדיני, ואילו בנו הרה"ק רבי אברה יעקב מסדיגורא זי"ע הוסי כי ש העיר בארדיטשוב דיה לעורר רחמי בדוגמת הזכרת העיר חברו ,בכדי להזכיר זכות אבות. וכ כותב בנו הרה"ק רבי ישראל זי"ע מפי אאמו"ר הגאו הקדוש נשמתו בג עד ,כי הצדיק שמתפלל תמיד תמיד על הדור ,זה הצדיק יש לו המדריגה ,שג אחרי פטירתו נשמתו תמיד לפני כסא הכבוד להתפלל ולמשו חסד על הדור, ואמר שזה שאמרו חז"ל )סו ברכות( צדיקי אי לה מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ,בזה העול מתפלל על הדור ,וכ בעול הבא מתפלל על הדור ,וזהו:יעקב אבינו לא מת ,כלומר: שיעקב היה אבינו להמשי תמיד רחמי עלינו, זה הבחינה לא מת ,והוא נחקק תמיד בכסא הכבוד להמשי רחמי על ישראל בניו ,עד כא דברי קדשו .וכבוד גדול עשו לו בבארדיטשוב שאפילו אחרי הסתלקותו לא הושיבו בני העיר רב אחר על מקומו ולא קיבלו עליה עוד אלא מורי הוראה בלבד. זכות יג עלינו ועל כל ישראל אמ. מקורות: כתר תורה ,אור יקרות ,תורתו של ר' מאיר.
ברכת מזל טוב להרה"ח ר' מאיר שטיסל שליט"א ולסבי החשובי הרה"ח ר' זלמ" הופמ" שליט"א והרה"ח יקותיאל יהודה שטסל שליט"א והרה"ח ר' חיי הופמ" שליט"א לרגל הולדת בנו -כד הילד שלמה אריה נ"י יה"ר שיזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט ותרוו ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאויוש"ט אמ
ברכת מזל טוב להרה"ח משה יעקב גלנדואר שליט"א ולסבי החשובי הרה"ח ר' אברה נוח גלנדואר שליט"א והרה"ח שמואל דוד ברגר שליט"א לרגל הולדת בנו -נכד יה"ר שיזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט ותרוו ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה לאויוש"ט אמ
ברכת מזל טוב להרה"ח ר' פנחס יצחק צבי לוינגר שליט"א ולסבי החשובי הגאו ר' משה אדלר שליט"א אב"ד טורדא ולהרה"ח ר' אליעזר לוינגר שליט"א ולהרה"ח ר' דוד למפי" שליט"א ולהגאו ר' שלו וידר שליט"א מו"צ דקהילתינו הק' לרגל נשואי בתו -נכדת החשובה תחי' עב"ג הבה"ח אליעזר נ"י ב הרה"ג ר' יעקב מאיר לאמפי" שליט"א יה"ר שיעלה הזיווג יפה וברה לש ולתפארת ולתהלה דורות ישרי מבורכי לתפארת המשפחות הרוממות ותרוו מה ומכל יוצ"ח רוב נחת ותענוג דקדושה באי מחסור כל מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאויוש"ט אמ לעילוי נשמת הרה"ח ר' דוד יוס) אונגר ז"ל ב הרה"ח ר' אברה יהודה ז"ל ולע"נ זוגתו האשה החשובה מרת רבקה ע"ה בת הרה"ח ר' יוס) ז"ל לע"נ הרה"ח ר' אליעזר צבי ז"ל ב הרה"ח ר' נת" בנימי" ז"ל ולע"נ האשה החשובה מרת הענדיל ע"ה בת הרה"ח ר' יוס) מאיר ז"ל הונצחו ע"י משפחת מאייער שיחיו
לעלוי נשמת הרה"ח ר' דוד רובינשטיי" ז"ל ב הרה"ח ר' מאיר צבי ז"ל וזוגתו האשה החשובה מרת טויבא ע"ה בת הרה"ח ר' פנחס ז"ל לע"נ הרה"ח ר' יהודה זיגלמ" ז"ל ב הרה"ח ר' נחמ" ז"ל נלב"ע כ"ח תשרי תשס"ו הונצח ע"י בנו הרה"ח ר' ישראל זיגלמ" שליט"א
לע"נ הרה"ג ר' אשר אנשיל קליי" ז"ל לעלוי נשמת אב"ד מראש-ווארשהלי ראש כולל ומתיבתא האשה החשובה מהר" שיק ב יו"ר דקהילתינו מרת צפורה מרי רובינשטיי" ע"ה הרה"ח ר' שמואל שמחה בונ זצ"ל בת הרה"ח ר' מנח הלל ז"ל נלב"ע ב' חשו תש"ס ,הונצח ע"י אחיו הונצחה ע"י בני המשפחה שיחיו הרה"ח ר' מנח קליי" שליט"א לע"נ הרה"ח ר' מתתיהו סיגל ז"ל ב הרה"ח ר' יוס) דוב ז"ל נלב"ע כ"ט תשרי תשס"ח הונצחה ע"י בנו הרה"ח ר' יעקב אליהו סיגל שליט"א
לעילוי נשמת
הרה"ח ר' אברה אלכסנדר צבי ז"ל ב שיבדלחט"א הרה"ח ר שמשו" רינגל שליט"א נלב"ע ג' טבת תשמ"ח
www.ladaat.net/gilionot.php להורדה השבוע גיליונות 057-3153864 052-7653861 02-5386003 :íéðåôìèì úåðôì àð íéáøä éåëæì פרשתúåàöåää éåñëì úåçöðäå úåîåøúì ח בחסות הקו החדש 0747-300100 :קו החדשות של הציבור החרדי
לע"נ האשה החשובה מרת חיה בריינדל ע"ה בת הרה"ח ר' אשר אנשיל הלוי ז"ל
אשת הרה"ח המפואר רבי שמחה בונ קליי" זצ"ל ראש הקהל דקהל מחזיקי הדת דחסידי בעלזא נפטרה ה' סיו ערב שבועות תשס"ט הונצחה ע"י בנה הרה"ח ר' מנח קליי" שליט"א לע"נ הרה"ח ר' אליעזר ז"ל ב הרה"ח ר' מנח צבי ז"ל וזוגתו האשה החשובה מרת שיינדל ע"ה בת שיבדלחט"א הרה"ח ר' משה שליט"א הונצחו ע"י בנ הרה"ח ר' אשר שטיסל שליט"א
ירושלי בני ברק חיפה אשדוד בית שמש
כ"ח תשרי תש"ע לפ"ק מבה"ח המולד ליל ב' בשעה 11:31בלילה ו' 8ח' ר"ח מרחשו" ביו ראשו" ושני
מוצש"ק הדה"נ בעלזא ר"ת 6:22 6:00 4:30 6:19 5:57 4:45 6:20 5:58 4:35 6:20 5:58 4:46 6:21 5:59 4:29
בראשית ברא אלקי) .א ,א(
ויקרא אלקי לרקיע שמי ויהי ערב ויהי בקר יו שני) .א ,א(
ברא אלוקי :ולא נאמר ברא ה' ,שבתחלה עלה במחשבתו לבראתו במדת הדי ,וראה שאי העול מתקיי ,והקדי מדת רחמי ושתפה למדת הדי ,והיינו דכתיב "ביו עשות ה' אלקי אר ושמי" )רש"י( ויש להבי ,לש מה הוצר לכתוב ולהודיע לנו מה שעלה במחשבה בתחילה לפניו יתבר ,כי מאחר שהרי לא נתקיימה מחשבתו זאת ,אלא ששית מדת הרחמי למדת הדי, א כ לש מה לנו לדעת את מה שהיה תחילה ונתבטל .ועוד יש להבי ,וכי שיי לומר על הקב"ה שכביכול בתחילה סבר כ ,ואחרי כ התחרט ושינה את דעתו וסובר שצרי לעשות אחרת ,הרי ודאי שהקב"ה בפחות מהר עי יידע הכל ,ויכוי אל האמת בהשקפה ראשונה ,וא כ בודאי שכבר מתחילה ידע הקב"ה שאי העול מתקיי במדת הדי. וי"ל שזה שעלה במחשבה תחילה לברוא את העול במדת הדי, מחשבה זו אכ נשארה קיימת ,והיא מתקיימת בצדיקי ,שה אכ נידוני במדת הדי ,והקב"ה מדקדק ע הצדיקי אפילו כחוט השערה )ב"ק נ ,(.וזאת מכיו שמי שקרוב ביותר למל מלכי המלכי הקב"ה ,צרי להיות מזוכ ומקודש ביותר .וזה מה שנאמר "בראשית ברא אלקי" ופירש רש"י ,שבתחילה עלה במחשבתו לברוא את העול במדת הדי ,אי הכונה שמתחילה עלה כ ואחרי כ נשתנה ,אלא שתיבת בתחילה היא פירוש של תיבת "בראשית", ומשמעותו הוא ,בשורש הדבר ,דהיינו כאשר העול היה עוד בבחינת מחשבה .ועוד לא יצא אל הגילוי" ,ברא אלקי" ש הוא אכ נברא במדת הדי ,והצדיקי בני העליה נידוני במדת הדי, )וזאת כי הצדיקי בני העליה אכ שייכי לדרגה זו של שורש העול ,דהיינו לראשית וההתחלה של העול ,כשהוא רוחני והוא בבחינת מחשבה( .וממשי רש"י ואומר :וראה שאי העול מתקיי והקדי מדת רחמי ושיתפה למדת הדי ,דהיינו שראה ]מראש[ שכאשר העול צרי להתקיי בפועל ובגשמיות והוא מרוחק ממקור כל המקורות ,ש הוא אינו יכול להתקיי במדת הדי ,וכל כ ש הקדי הקב"ה את מדת הרחמי ושיתפה למדת הדי.
יש לדקדק בהא דכתיב ויקרא אלקי שמי דלכאו' איפכא הוי למימר ויקרא לשמי רקיע ,כי הנה למשל הנגר יקח ע ויעשה ממנו שלח ,הא יקרא לזה ע ע"ש החומר אשר ממנו נעשה ,או שיקראנו בשמו החדש והוא שלח ,ובוודאי שיקרא לו בשמו החדש, וכא הוי איפכא דהרי ש העצ שלו הוא רקיע והוא נעשה מאש וממי ,ולזה מרמז שמי אש ומי ,והקב"ה קראו שמי מהחומר שבו נעשה וזה תימא ,וי"ל דשמעתי בש הגה"ק החת"ס זי"ע אהא דאמרו חז"ל כש שאי פרצופיה דומי זה לזה ,כ אי דעת דומה זה לזה ,ויל"ד למה הוצרכו לנקוט ע"י משל והוי להו למימר שאי דעות בנ"א שוות ומה הדמיו שנקטו בזה ופ' הוא ז"ל דזה בא להורות כש שאי אד שיהא לו טענה על הבורא למה פרצופו של חבירו משונה משלו כ אע"פ שדיעותיה אינ שוות מ"מ אסור לו לאד שיהא לו טענה על חבירו ,כי זה רצו הבורא יתב"ש וכ ברא את עולמו שאע"פ שאי דעותיה שוות מ"מ צרי להיות יחדיו ובאחדות ללא שו פירוד כלל ,ועי' בספה"ק ישמח משה דרקיע הוא מלשו הבדלה ,כלשו הכתוב )במדבר יז ,ג( רקועי פחי צפוי למזבח ,ושמי הוא רמז לאחדות אש ומי ,וע"כ קרא הקב"ה לו שמי להורות על האחדות ,כי א שהבדיל מי עליוני מהתחתוני ,דכ עלתה במחשבה לפניו יתב"ש ,מ"מ כיו שההבדלה בעצמותה אינה לטובה לפניו ,ע"כ לא נאמר בו כי טוב ביו השני ,ולכ נשתנה ש רקיע לש שמי אשר זה ירמז לאחדות אש ומי עיי"ש] .ובאמת ש רקיע בעצמו ירמז בנסתר על האחדות ,כי הרקיע ע האותיות בגי' שמי אלא כיו שע"פ פשוטו הוא מרמז להבדלה ,לכ הוחל שמו ודו"ק[ .וא כי יש להקשות דהרי ביו ראשו ג"כ כתיב ויבדל אלוקי בי האור והחש ,ואעפ"כ נאמר בו כי טוב ,אול התירו פשוט כי בי האור והחש בוודאי צרי הבדלה ,כי צרי לידע ע מי להתאחד ,ובוודאי ע החוש אי צרי אחדות ,והפירוד הוא טוב מאד ,אול בי מי למי הרי שניה שוי לטובה רק זה מי עליוני וזה מי )תורת איש מהגרי"ש אונגר זצ"ל( תחתוני ,בזה הפירוד הוא לא טוב.
)של"ה הק'(
בראשית ברא אלקי) .א ,א(
ויאמר אלקי יהי אור ויהי אור) .א ,ג(
ולא אמר ברא ד' ,שבתחילה עלה במחשבתו לבראתו במדת הדי ]'אלקי'[ ,וראה שאי העול מתקיי ,והקדי מדת רחמי ]'הויה'[ ,ושתפה למדת הדי ,והיינו דכתיב ביו עשות ד' אלקי )רש"י( ח"ו שיהיה חזרה באחרונה ועוד קשה ,שהרי בפסוק כתוב "ברא" ,ואי כתב רש"י שרק עלה במחשבה.אמנ באמת באופ זה נבראה הבריאה שבאופ זה צרי האד להתנהג שמחשבתו ורצונו תהיה לעשות הכל ממש כ'די' וא כי אינו יכול לגמור המעשה הכל כראוי מטע שעול העשי' אי בו השלימות אח"כ שית )שפת אמת( מידת הרחמי אבל הרצו צרי להיות כדי.
לכאורה הוי ליה למימר 'ויהי כ' ,כמו שאמר בשאר ימי .ונראה שהפסוק בא ללמד שהאד לא יתיאש חלילה במה שנלכד ח"ו בעצת יצה"ר רק יעורר עצמו בתשובה שלימה ,כי הכל היה גלוי לפניו ית"ש במחשבתו הקדומה כשרצה לברוא את העול וראה את האד שיחטא ח"ו ,אבל ראה ג שיעשה תשובה ,כדאיתא במדרש )ילקו"ש תהלי רמז תשכ( :שאלו להקב"ה חוטא מה ענשו ,אמר לה יעשה תשובה ויתכפר לו .וזהו הרמז" :ויאמר אלקי יהי אור" היינו צדיק מעיקרא" ,ויהי אור" רומז לבעל תשובה ,כי ויהי הוא לשו צער )מגילה י ,(:רומז על מי שנלכד ח"ו בעצת היצר הרע ,אבל אח"כ שוב אור ,על ידי התשובה שיעשה ,כי )אור לשמי( הכל היה בכח מאמרו של השי"ת.
הדי ,וראה שאי העול מתקיי ,לכ הקדי מדת רחמי ושתפה למדת הדי .הנה" ,כל מה שנהג השי"ת בבריאת העול ניקח ממנו להשכיל רמיזא לחכמתא בעניני עבודת השי"ת ,דהא התורה הקדושה היתה כלי אומנתו ,כמו שדרשו רז"ל )בר"ר א ,א( מפסוק "ואהיה אצלו אמו" )משלי ח ,ל( .והנה בכל עת שאד רוצה לקבל על עצמו ללכת בדרכי ישרי ולקבל עליו עול תורה ומצוות ולקבוע עתי לתורה ,היצר הרע מכביד עליו העני כמשא כבד ,עד שמדמה בנפשו שאי אפשר לו בשו אופ להתקיי על דר זה ,אבל באמת אל יאבה לשמוע לו בזה ,כי אפילו א בתחילה יכבד עליו ,כ הוא הדר ,דכל התחלות קשות )עי' רש"י שמות יט ,ה( ,ושוב יעזור לו השי"ת שיומתק לו מדבש ונופת צופי ,דהכי אשכח ג בראשית הבריאה מתחילה עלה במחשבה לפניו ית"ש לבראתו במדת הדי ושוב שית הקב"ה מדת הרחמי ,ולא עוד אלא שהקדי מדת הרחמי למדת הדי". )ערוגת הבוש(
רב אבהו אמר :מתחילת ברייתו של עול צפה הקב"ה מעשיה של צדיקי ומעשיה של רשעי וכו'" ,והאר היתה תוהו ובוהו" אלו מעשיה של רשעי" ,ויאמר אלוקי יהי אור" אלו מעשיה של צדיקי ,אבל איני יודע באיזה מה חפ א במעשי אלו וא במעשי אלו? כיו דכתיב "וירא אלוקי את האור כי טוב" ,הוי אומר במעשיה של צדיקי חפ ואינו חפ במעשיה של רשעי" )מדרש רבה( ודברי המדרש תמוה וכי תעלה על דעתנו שחפ במעשיה של רשעי? ויש לפרש ,דהנה אלוקינו בראנו לכבודו, כדכתיב )ישעיה מג ,ז( "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו א עשיתיו" .וא כ יעלה על דעת האד לחקור :הלא ג בעת שהקב"ה נפרע מ הרשע מתקדש ומתגדל שמו ,וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק "נודע ה' משפט עשה" כשהקב"ה עושה די ברשעי שמו מתקדש ומתיירא" ,וכמו שפירשו הפסוק "כל פעל ה' למענהו וג רשע ליו רעה" ,דהיינו שג הרשע הוא למענהו ,ביו רעה,
בראשית ברא אלקי וגו') .א ,א( הביא רש"י ז"ל ,שבתחילה עלה במחשבה לברוא העול במדת ויאמר אלוקי יהי אור ויהי אור) .א ,ג(
א
מתנהג ולכ צריכי ללמוד פשט בגמרא לפי הזמ שהעול מתנהג בה ,כמו ששמעתי מאדוני מורי ורבי הגאו החסיד המפורס מה"ר לוי יצחק זי"ע אב"ד דק"ק בארדיטשוב כשרואי שמתעורר מלחמה בעול ,צריכי לומר חילוק בגמרא ,כי כל מה שיש בעול הכל הוא בתורה שהיא חיות כל העולמות ,ולכ כשרואי מלחמה בעול ,בוודאי כבר נעשה צירופי בתורה ,ולכ צרי לומר חילוק ולפלפל בגמרא ולהפ כל זאת .וזה הכח נת לנו משה רבינו ,שכמו שאנו לומדי הפירוש בגמרא ,כ צריכי כל העולמות להתנהג ,ה עולמות עליוני ה עול התחתו ,כמו ששמעתי מאדמ"ו הגאו הנ"ל ששאל :מה זה שקטרגו המלאכי בשעת מת תורה ואמרו 'אשר תנה הוד על השמי' )שבת פח(. הלא כבר היתה התורה באר אד הראשו חנו משותלח נח אברה וכל האבות ,כול למדו את התורה ,ואמאי לא קטרגו בראשונה.א העני הוא ,שמקוד לא נתקנאו בתחתוני ,שלא היו צריכי להתנהג א"ע על פי פשט של תחתוני כי ה למדו את התורה לפי מדריגת א כשקיבל משה את התורה נת לנו הכח שצריכי כל העולמות להתנהג לפי פשט של ישראל ,ולכ התקנאו א"ע ואמרו 'תנה הוד על השמי'.עכ"ד ודפח"ח כי כפי הפירוש שמפרשי התורה כ מביאי השפע בהעולמות ואברה אבינו ע"ה המשי השפע כפי פירושו והמלאכי כפי פירוש שלמדו ה בהתורה ,ועני מת תורה לישראל היה שכאשר יאמר ישראל הפירוש בהתורה כ יקי ויכריחו את כל העולמות כרצונ, וזהו :ונת "לנו" את התורה "לנו" דייקא וכ תורה צוה לנו משה "לנו" דייקא. )תולדות אהר(
שנתכבד שמו על ידי העונש אשר ייענש .ומכיוו שכ ,יעלה על דעת האד לומר :מה איכפת לו להבורא א יתקדש שמו על ידי מעשה הצדיקי ,או על ידי גמול הרשעי? הלא הוא חי וקיי לנצח ויש לו עת מתי שירצה לפרוע ממנו יתקדש שמו. וזהו כוונת המדרש :אבל איני יודע באיזה מה חפ ,כי זהו בודאי שענוש ייענש האד על כל חטא ופשע אשר יעשה ,רק שאפשר היה לטעות ולחשוב שברצו הקב"ה מעשה טוב ורע שווה ,כיו שנקו יינק ממנו ויתקדש שמו על ידי הרשע .אבל כיו שנאמר "וירא אלוקי את האור כי טוב" ,הרי שבמעשיה של צדיקי חפ, כי הוא אל אמונה ואי עוול ורוצה בטובת בניו שיילכו בדר האמת )זית רענ( והאור כי טוב ,ולא יענשו.
וירא אלוקי את האור כי טוב ויבדל אלקי בי האור ובי החש ) .א ,ד( ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעי ,והבדילו לצדיקי לעתיד לבוא )רש"י( יש לבאר עפ"י הידוע מדר לשו הקודש ,אשר תיבת "יהי" הוראתה לשו "עתיד" .אול כשבא וא"ו בראשה – "ויהי" ,נהפכת מעתיד לעבר והנה בבריאת האור כתיב "ויאמר אלוקי יהי אור ויהי אור" ,ואפשר לפרש שמזה שאמר תחילה לשו "עתיד" ומיד אמר הכתוב לשו "עבר" ,ולא אמר "ויעש אלוקי" או "ויברא אלוקי" וכדו' כמש"כ בשאר הנבראי ,בזה נרמזה דרשת חז"ל שהאור שנברא להיות הול ומאיר בכל יו )קול אליהו( לעתיד נגנז ,ונעשה ממנו עבר וחל .
ויאמר אלקי תדשא האר וכו' ע פרי עושה פרי וגו') .א ,יא( ע פרי ,שיהא טע הע כטע הפרי ,והיא לא עשתה כ אלא ותוצא האר וכו' ,וע עושה פרי ולא ע פרי לפיכ כשנתקלל אד על עוונו נפקדה ג היא על עוונה ונתקללה )רש"י( .וכיו שחטאה האדמה ולא עשתה כציווי ה' להוציא עצי פרי ,אלא הוציאה רק עצי שעושי פרי ,למה לא נענשה לאלתר ,ועל שו מה המתי הקב"ה עד שיחטא האד ורק אז פקדה להאדמה על עוונה .ואלא ידוע הביאור על המקרא משפטי ה' אמת צדקו יחדיו ,שאי משפטו של הקב"ה משפט בשר וד ,שא חטא אד ונתחייב לשמי, עדיי אינו נענש כל זמ שבסיבת עונשו יגר צער למשפחתו ידידיו וסביבותיו ורק כאשר כל מי שיהיה עונשו של האד נוגע אל לבו ג הוא ראוי ליענש רק אז הקב"ה מעניש לכול יחדיו .ומעתה האדמה אשר תפקידה לשרת יצור אנוש עלי חלד ,הג כי חטאה היא ,הרי א תיענש יגר בסיבת עונשה צער ונזק לבני אד וה לא חטאו ואי מקו להעניש ,ורק כאשר חטא האד ונתחייב ג )חת סופר( הוא אז נפקדה האדמה.
ויבר אלקי את יו השביעי) .ב ,ג(
במדרש )ב"ר יא ,ד( ברכו במטעמי וכו' .שמעתי בש מורי הבעש"ט ,טע לענג החומר בשבת הוא מצוה ,שעי"ז יוכל הצורה לשמוח יותר בדביקות הש יתבר ,והוא עפ"י משל לב מל שנשתלח למרחקי לכפר אחר בי פחותי ער ,ובהארי הזמ שמה ,הגיע כתב מאביו המל ,ורצה לשמוח בו מאוד ,א חשש מבני הכפר שילעיגו עליו באמר מה זה יו מיומי ,ושמחה מה זו עושה .מה עשה ב המל ,קרא לבני הכפר וקנה לה יי"ש ושאר מיני המשכרי ,עד ששמחו בעסק היי ,והוא עת הכושר לשמוח מאד בשמחת אביו .והנמשל מוב ,כי הנשמה בושה לשמוח בשבת בתענוגי של אביה המל ממ"ה הקב"ה בהנשמה היתירה שהוא לו אגרת שלומי מאביו ,מחמת הגו שהוא כב כפר ,לכ ציותה התורה לענג את הגו בשבת ויו טוב ,ואז כשהגו שמח בשמחת הגו ,אז יש פנאי לנשמה לשמוח בשמחת דביקות המל הקב"ה, את שני המאורות הגדולי) .א ,טז( )תולדות בש רבינו הבעש"ט זי"ע( ברש"י שוי נבראו ,ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי ודפח"ח. אפשר לשני מלכי שישתמשו בכתר אחד ,ע"כ ואיתא בחז"ל אצל כי בו שבת מכל מלאכתו) .ב ,ג( שעיר ר"ח שכתוב חטאת לה' ואמרו חז"ל הביאו עלי כפרה על העני דילפינ מלאכת שבת ממשכ )עיי שבת מט ,(:ולא חשוב שמיעטתי את הירח .ולכאורה צרי טע דלמה נתחייבו ישראל מלאכה לעני שבת רק מה שהיה במשכ .והטע ,דשביתת שבת להביא כפרה,ונראה דבתשובת הלבנה וכי בשביל שאמרתי דבר הוא זכר למעשה בראשית ,למה ששבת הש יתבר ממלאכת הגו אמעט א"ע ,הק' המפו' דמה שאלה היא ,כיו דצרי למעט בריאת עולמו ,ועל כ צרי האד ג כ לשבות מאות המלאכות אחד א"כ מה חזית דדמא דיד סמיק טפי ,ותי' דשאלתה הי' שהיו בבריאת העול ,כמו ששבת הוא יתבר ממלאכות אלה ,וא שיגדיל אור החמה והיא תעמוד על מעמדה עי' בתו"ח ,והטע איככה נוכל לידע עני המלאכות שהיו בבריאת העול לשנשבות שלא הי' כ דבאמת בתחלת הבריאה הי' מאור השמש גדול מאד מה ,ועל כרח ידעינ זה ממשכ ,דבני המשכ ענינו ג כ רק שנגנז מפני קלקול הדורות כמחז"ל ויבדל ראה שאי העול כבריאת העול ,דהוא עול קט ,כמבואר בראשוני ז"ל דהמקדש כדאי גנזו לצדיקי לעת"ל ולכ ל"ה באפשרי להגדיל אור החמה היה עול קט ,וכל מה שהיה בעול היה ג במקדש בדקות .ועל כי כבר נקצב שיעור ,והוצר למעט הלבנה ,ולעתיד כשיזדככו כ אות המלאכות שהיו בבני המשכ ה היו ג כ בבריאת הדורות כ' והי' אור הלבנה כאור החמה והחמה יהי' שבעתיי כאור העול בהכרח ,ומאות המלאכות איפוא הוא ששבת הוא יתבר שבעת הימי שהלבנה תשאר על עמדה כמו שהיתה קוד מיעוטה בבריאת עולמו ,ועל כ צרי האד לשבות ג כ מאלו המלאכות והחמה תגדל ,ולזה כשראה השי"ת דלא מייתבה דעתה אמר דייקא ,כמו ששבת הוא יתבר מה בבריאת העול .והוא טע לישראל הביאו עלי כפרה על שמיעטתי הירח שאת אשמי בזה מופלא להא דילפינ מלאכות שבת ממשכ ,ובעינ דוקא אות )הרמ"א זי"ע( שא היית טובי ל"ה צרי למעט הירח רק שהחמה תגדל כמו המלאכות שהיו בבני המשכ. שיהי' לעת"ל כשיתוק חטא אד הראשו .ובכ א"ש מה שאומרי אלה תולדות השמי והאר בהברא) .ב ,ד( בתפלת ר"ח ושעירי חטאת "לכפר בעד" דהשעיר בא לכפר על ברש"י עול הזה נברא בה"א .והנה כתיב "בהברא" ,ואמרו ז"ל )לב ארי'ה( "באברה" .העני דהנה אדומו"ר זצללה"ה הכה הגדול ]רבי חנו ישראל ,לא כביכול על הקב"ה. העני [ מאלכסנדר הגיד בלשו 'טבע' ,שהוא טביעה ,כמו אד יו הששי ויכלו השמי והאר ) .ב ,א( ודרשו חכמינו ז"ל )שבת פח' (.הששי' בה"א הידוע ,הוא ו' בסיו ,הטובע בנהר ,אלא האיש הרוצה לזכות שלא לטבוע בנהרי החוש שכל מעשה בראשית תלוי ועומדי עד ו' בסיו שקבלו ישראל של עול הזה צרי להתאמ למעלה מ הטבע .עכ"ד .וזהו :בה"א את התורה ,וזה הוא קיומ ש'א לא בריתי יומ ולילה חוקת ברא ,שהיא פתוחה לגמרי למטה לרדת שחת א הוא מתנהג שמי ואר לא שמתי' )ירמי' לג ,כה( ומה קבלו בסיני ,תורה בטבע הבריאה ,אלא )מנחות כט (:חזינא לספרי דיוקני שבכתב ותורה שבעל פה וכו' .וכל אחד כלול מחבירו ,והוי תורה )המדקדקי .רש"י( דחלו לכרעיה דה"א ,והוא רמז לאות דווקני אחת ,שכמו שאנו לומדי פירוש בתורה שבכתב כ מקבלי את החפצי בחיי לאחוז למעלה מ הטבע ,ולכנוס בפתח קט זה הפירוש למעלה ,ע"ד שאמרו בגמרא 'נצחוני בני' ,וכ העול הזה שהוא רחבה ונסבה למעלה דר מפולש לחיי עול הבא .וזהו:
ב
תפלה ר"ל שחשב בדעתו שבוודאי יהא לרעוא לקד השי"ת, לכ ואל מנחתו לא שעה כי נתבקר פנקסו .ואמנ והבל הביא ג הוא ,ר"ל לא בלבד בזמ הזה הביא ,רק ג בתחלה הביא, והראיה מאמרו מבכורות צאנו ומחלביה לשו רבי .בוודאי לא בפע אחד הביא הבל רק בכמה פעמי ,וז"א :הביא ג הוא ר"ל התרחש ג הבל הביא מנחתו בזמ אשר הביא קי מפרי האדמה ,ועכ"ז שהבל הביא מנחה שמנה וראוי להתכבד ונוס על זה שפעמי רבות הביא זולת זה הפע ,אפ"ה לא ערב לבו לומר מנחה לה' ,לומר ,שהיה מסופק א יתקבל א לא ,כי היה חושב עצמו לאי ולהבל דמה ,וכבר כתיב )ישעי' נז ,טו( 'אשכו את דכא' כו' ,לכ וישע ה' אל הבל ואל מנחתו וגו'. )אור פני משה(
"בהברא – באברה" ,שאברה פתח זה הדר לאחוז למעלה מ הטבע ,וחלק על כל העול ,וכול בקשו להרגו והשלי מנגד את כל מציאותיו דר הטבע ,על כ זכה נמי לחיי למעלה מ הטבע בכבש האש ובמלכי ,וזכה להעמיד בני למעלה מ הטבע, שבדר הטבע לא היה ראוי להוליד ,על כ זיכה נמי לזרעו אחריו, דכמו שכל מציאות הוא למעלה מ הטבע ,כ יהיה בכח להתאמ להתנהג בכל עניניה למעלה מ הטבע לכנוס בפתח )ש משמואל( קט שלמעלה בה"א דר מפולש לחיי עול הבא.
וכל שיח השדה טר יהיה באר וכל עשב השדה טר יצמח וגו' ואד אי וגו') .ב ,ה( ולכאורה למה שינה הלשו ,כי בשיח השדה אמר ש"טר יהיה באר" ובעשב השדה אמר "טר יצמח".אלא" ,שיח השדה" רומז לתפלה ,כדכתיב )לקמ כד ,סג( "ויצא יצחק לשוח בשדה" שהוא לשו תפלה )עיי"ש בפירש"י ז"ל( ואמר" :וכל שיח השדה טר יהיה באר" שלא היתה עדיי עבודת התפלה בעול ,ולפיכ "וכל עשב השדה טר יצמח" ,ולמה אכ לא היתה עדיי עבודת התפלה ,כי "ואד אי" ולא היה מי שיעבוד ויתפלל ,ואמנ כשבא אד והתפלל עליה צמחו האילנות והדשאי ,וכמו שהביא כא רש"י ז"ל" .היוצא לנו מזה ששפע פרנסה תלוי בעבודת התפלה .ונלמד מזה עוד ,שהעצה לפרנסה היא ,שלא יעסוק במשא ומת עד אחר התפלה ,כמו שאמרו רז"ל )ברכות יד (.עיי"ש ,ואז יצליח בשפע פרנסה ,והיינו כמו שהיה במעשה בראשית ,שקוד התפלה לא היה פרנסה בעול ...וכשבא אד והתפלל בא שפע פרנסה לעול וירדו וצמחו האילנות והדשאי ,וכ המחדש בטובו בכל יו תמיד מעשה בראשית .בכל יו הוא כ ,כשהאד מתנהג כ ואינו עוסק במו"מ קוד התפלה אזי אחר התפלה כשהול לעסק המו"מ הוא מצליח בשפע פרנסה )דברי ישראל( וכל טוב".
ויאמר ה' אלקי אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה) .ג ,יד( הנה כתב רש"י לעיל )א ,כב(, שלכ לא ביר השי"ת את החיות ,כיו שהנחש עתיד להתקלל ,ועל כ לא ביר את החיות ,כדי שלא יהא הנחש בכלל הברכהולפי זה נמצא ,שעד שקרה המעשה של הנחש ע ע הדעת ,לא הבינו כל החיות למה ה לא נתברכו ומי הוא זה המעכב את ברכת ,אול כשהנחש חטא אז הבינו החיות למפרע ,שהנחש הוא הסיבה שבעבורו לא נתברכו ,ומאז יקללו כל החיות והבהמות את הנחש על כ שמנע מה את הברכה )כמ"ש "מונע בר יקבוהו לאו" משלי י"א( .וכ יש לדרוש זאת בכתוב" ,ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה" ,שכל הבהמות והחיות יקללו אות ,כי בגלל לא )אמרי שפר( נתברכו.
אל האשה אמר הרבה ארבה עצבנ ) .ג ,טז( צרי להבי ,בקללת הנחש אנו רואי שנת הקדוש ברו הוא טע על מה ולמה נתקלל ,כמו שכתוב" :ויאמר ה' אלקי לנחש כי עשית זאת ארור אתה וגו'" .וכ בקללת אד כתוב" :ולאד אמר כי שמעת לקול אשת " .מדוע בקללת האשה פתח מיד בקללה ,בלי להקדי ולפרט את חטאה שבשלו באה עליה הקללה הזאת .ונראה כי הלא הנחש בחטאו היה לו מקו ללמד זכות על עצמו ,ולומר כי לא היה לה לחוה לשמוע בקולו כי "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעי" ,אלא לפי שאי מהפכי בזכותו של מסית ,לא טע לו הקדוש ברו הוא )סנהדרי כט ,א( ..לפיכ הקדי הקדוש ברו הוא לומר "כי עשית זאת" ,כלומר ,שא על פי שחוה היתה צריכה לדו בעצמה ולומר "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעי" ולא לתת לב לדברי לעבור על רצו הקדוש ברו הוא ,מכל מקו אינ נפטר בזה מעונש ,כי ל לא היה לעשות כ להסיתה לדבר עבירה .אד ג הוא היתה בפיו טענה להקל מענשו ,ולימד זכות על עצמו בצורה הפוכה ,וכמו שאמר "האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מ הע ואכל" ,כלומר ,שעשה בשליחותה .לכ ענה לו הקדוש ברו הוא "כי שמעת לקול אשת " ,כלומר ,שא שהיה המעשה בשליחותה בכל זאת אתה הוא הנענש ,כי לא היה ל לשמוע בקולה ,לפי שאי שליח לדבר עבירה ,והיה ל לדעת כי "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעי" .ועוד" ,ותאכל מ הע" ,שהרי חטא היה עבירת אכילה ואפילו הסוברי כי יש שליח לדבר עבירה והמשלח נענש על עבירת השליח ,כול מודי שבאכילת חלבי ובבעילת עריות השליח חייב ,שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב )קדושי מג ,א( .אבל חוה לא היה בפיה מענה על חטאה ,שהרי עשתה עבירה כפולה ,ששמעה לקול הנחש ,והסיתה את אד ,וממה נפש ,א השליח חייב ,אי לה מענה במה שהסית אותה הנחש ,וא המשלח חייב ,נסתתמו טענותיה שלא היה לאד לשמוע בקולה ,ולזה לא הוצר הכתוב )פני יפות( לפתוח ולתת טע לקללתה.
והנחש היה ערו וגו' ויאמר אל האשה א" כי אמר אלקי לא תאכלו מכל ע הג) .ג ,א( יש לפרש שטענת הנחש היתה שלא ציוה הקב"ה אלא על ה"ע" עצמו ,שכ נאמר )לעיל ב ,יז(" :ומע הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" ,אבל הפרי ,מותר .וזהו שאמר" :א כי אמר אלקי לא תאכלו מכל ע הג" .וחוה השיבה לו שג הפרי אסור ,דעל כרח לא היתה כוונת הקב"ה על הע עצמו ,כיו שאינו ראוי למאכל .אול אחר כ כשראתה שבע זה ,טע פריו ועצו שוה )בר"ר טו ,ז( ,אמרה ,א כ נכו ואמת טענת הנחש .וזהו שנאמר )פסוק ו(" :ותרא האשה כי טוב הע למאכל" ולא נאמר 'פרי הע' – או אז נתפתתה אחר דברי הנחש ,שהרי אילולא היו טע עצו ופריו שווי ,ורק הפרי עצמו היה ראוי למאכל ,אזי א א לא אמר ה' כי א "ומע הדעת טוב ורע לא תאכל" ,ודאי היתה הכוונה על הפרי ,שהרי הע אינו ראוי לאכילה כלל ,אבל עכשיו שראתה שטע פריו ועצו שוי ,קיבלה את טענת הנחש ,שלא אמר הקב"ה כי א את הע ,אבל הפרי מותר ועל כ" :ותקח מפריו )האר"י הק' זי"ע( ותאכל".
ותאמר האשה אל הנחש מפרי ע הג נאכל ומפרי הע אשר בתו הג אמר אלקי לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו) .ג ,ב-ג(
וקשה למה הוסיפה איסור הנגיעה ועוד למה הקדימה ואמרה מפרי ע הג נאכל ,מה נפקא מינה בזה ,וי"ל דאיתא בשו"ע או"ח )סי' תרי"ז( דאי נמנעי מליגע במאכל ביו הכפורי ,וא דבפסח אי נוגעי בחמ מחשש שיבא לאכלו ,שאני פסח שאז מותרי בשאר מאכלי ,לכ חיישינ שישכח ויאכל החמ ,משא"כ ביוה"כ שבו מתעני מכל מאכל ומשקה ,לא חיישינ ובזה מוב הא דהוסיפה נגיעה ,דכיו שרק פרי ע הדעת היה אסור ושאר הפירות היו מותרי ,לכ מכרח שראוי לאסור הנגיעה כבפסח כדי שלא לבוא לאכול מפרי ע הדעת ,וזה שהקדימה ואמרה ,מפרי ע הג נאכל, פי' דכיו ששאר פרי הג מותרי באכילה ,לכ מפרי ע אשר בתו ולאד אמר כי שמעת לקול אשת )ג ,יז(. הג אמר אלקי לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו ,פי' דהוי כאלו אמר "יש לומר שמכא יש סמ על מה שאי מברכי בברכת השחר על אלקי ג איסור נגיעה ,כיו שע"י הנגיעה יכולי לבוא לידי אכילה .כח חוש השמיעה כמו שמברכי ברכת 'פוקח עורי' על כח הראיה, )כתנות אור( כי כיו שעל ידי ששמע אד הראשו ז"ל לאשתו יצא מזה תקלה לכל העול ,וכיו שנצמח תקלה ע"י כח השמיעה אי ראוי לבר וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ,ואל קי וגו') .ג' ד-ה( )מחזה אברה עה"ת להגה"ק מבוטשאטש זי"ע( י"ל טע למה שעה ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קי ואל על זה". מנחתו לא שעה ,ע"פ מאמר חז"ל )ברכות נה (.ג' דברי בזעת אפ תאכל לח ...כי עפר אתה ואל עפר תשוב) .ג ,יט( מזכירי עונותיו של אד וחד מיניה עיו תפלה ,ופירש"י ז"ל מה נתינת טע יש בעובדה ,כי האד עפר ,לכ שנגזר עליו כי שמארי בתפלה וחושב בדעתו שבודאי יתקבל תפלתו .ע"ש .יאכל לח בזיעת אפו .הדבר מבואר על פי דבריו של בעל ואפשר ז"א :ויבא קי מפרי האדמה ומפרש רש"י מ הגרוע כו' "חובת הלבבות" )שער הבטחו פ"ג ,בהקדמה החמישית( הכותב, דיוקו הוא באמרו מ האדמה ולא אמר מפרי הע וק"ל .ועכ"ז כי אחד מ הטעמי שהטריד הקב"ה את האד להיות עסוק אמר וחשב בדעתו שזאת היא מנחה לה' דייקא והוי כמו עיו במציאת מזונותיו ,היינו בכדי שלא יהיה פנוי לחקור במה
ג
שהעלי הבורא מ האד שלא יוכל להשיגו ,כגו מה למעלה ומה למטה ,מה היה קוד שנברא העול ומה יהיה אחרי סופו.זהו שאמר הפסוק" :בזעת אפי תאכל לח" ,ומדוע ,כי עפר אתה ואל עפר תשוב" ,כלומר ,שפל ונבזה אתה ,ואינ כדאי להשיג ולהבי בדברי הנשגבי ממ ,ולכ מ הצור שתהיה )דברי שאול( עמוס בטרדות עד שלא תמצא פנאי להתבוננות.
וקו ודרדר תצמיח ל וגו' בזעת אפ תאכל לח) .ג ,יט-כ( לאחר שתטרח בו הרבה )רש"י( מה קללה היא בכ ,שתצמיח האדמה קוצי ודרדרי ,א בנוס לכ תצמיח ג תבואה ופירות, שלה מצפה האד .אול ,גדול הוא הכאב כאשר את הקו והדרדר מוציאה האדמה מאליה ,ללא טיפול של האד ,ודוקא את מיני הפירות והירקות אינה מוציאה אלא לאחר עמל ויזע של האד .קו ודרדר תצמיח ל האדמה ,ללא כל פעולה מציד .א בזעת אפי תאכל לח ,הלח לא יבוא אלא לאחר עמל רב דהיינו שתטרח בו הרבה )הגה"ק רבי יעקב מליסא זצ"ל(
הלוא א תיטיב שאת וגו') .ד ,ו( רז"ל אמרו )ר"ה יז" (.כל המעביר על מדותיו ,מעבירי לו על כל פשעיו ,שנאמר )מיכה ז ,יח( 'נושא עו ועובר על פשע' ,למי נושא עו – למי שעובר על פשע" ,וזהו שאמר הקב"ה" :הלוא א תיטיב" – לאחרי – "שאת" – אני נושא עונ .ועל כ אמר קי )פסוק יג(: "גדול עוני מנשוא" ,כי אחר שהרגתי את אחי אי לי למי לעבור על פשע ,וא כ מאי יבא עזרי לעורר רחמי בשמי ,שיהא נושא את עוני .וזהו ג מה שאמר הקב"ה )לעיל ב ,יח(" :לא טוב היות האד לבדו" ,כי א יחטא במה יתכפר ,על כ "אעשה לו עזר כנגדו" ,כלומר ,העזר הוא מה שחבירו יהיה כנגדו )כמו שפירש"י: "זכה עזר ,לא זכה כנגדו להלח"( ,וכשיהא הוא עובר על פשע ומעביר על מדותיו ,הרי ימחול לו הקב"ה וישא לו עוונו.
'הול ' ואינו 'עומד' במדרגה אחת כמלא ,רק הול ממדרגה למדרגה ,וכל זה הוא על ידי שפוסל מעשיו הראשוני ומפשפש במעשיו ,ורואה שלא היה עבודתו עדיי בתכלית השלימות הצרי , ומהרהר בתשובה על זה ומתחרט ומקבל על עצמו להוסי בעבודתו מהיו והלאה ,ועל ידי זה הול ממדרגה למדרגה ,ובכל יו מוסי והול בעבודתו יתבר ".אמנ חנו היה הול ועולה ממדרגה למדרגה" ,עד שבא למדרגה גדולה כל כ ,שלא היה רשאי לפסול עוד מעשיו הראשוני ,כי היה בתכלית השלימות ולא היה רשאי עוד לפסול עבודה כזו ולהרשיע עצמו .אכ הוא עצמו היה בשפלות, כדר הצדיקי שאינ מאמיני בעצמ עד יו מות ,ולכ היה יודע השי"ת שבודאי ג עתה יפסול עבודתו וירשיע עצמו ,וירצה להוסי עוד בעבודתו ליל למדרגה יותר גדולה ,וזה לא היה רצו השי"ת שיפסול עוד עבודה הלזו ,לכ לקחו קוד זמנו".וזה שאמר רש"י ז"ל" :צדיק היה" ,רצ"ל שהיה בתכלית השלימות ולא היה צרי לפסול עוד מעשיו הראשוני ,א היות "וקל בדעתו" שהיה נקל בדעתו "לשוב ולהרשיע" רצ"ל ,לשוב בתשובה ג על עבודה זו ולהרשיע עצמו עוד" ,לפיכ מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קוד זמנו כדי שלא יפסול עוד עבודה זו) .אמרי יוס בש הרה"ק מסטרעליסק זי"ע(
וירא ה' כי רבה רעת האד באר וכל יצר מחשבות לבו רק רע
כל היו) .ו ,ה( עיקר התשובה היא ההכנעה ,דכשהאד נכנע ולבו נשבר על חטאיו יכול לשוב אל ה' ולתק את כל אשר עיוות .וזו היתה מגרעת של דור המבול :חוסר ההכנעה ,כי מחשבות לבב היה כל היו על טיב ומעלת עד שהיה נדמה בעיניה שה מלאי זכיות כרמו ומעוטי עוונות .וזהו" :וכל יצר מחשבות לבו רק רע" – 'רק' לשו מיעוט הוא )סנהדרי סט (.שהיה נראה לה שה במיעוט עונות ורוב זכויות ,והוסי הכתוב והדגיש" :כל היו" להורות שאלמלי היה לה הרהור תשובה רגע אחד ביו היה די )תפארת שלמה( למחול לה אפילו כמה פעמי ,כי ]הקב"ה[ טוב וסלח ,א שלא הלוא א תיטיב שאת וא לא תיטיב לפתח חטאת רוב ) .ד ,היה לה שו הרהור תשובה כל היו ,רק כל היו נראה לה שה ז( איתא בספרי שהחילוק אצל ב ישראל בי קיו מצוה לעשיית רוב זכיות ...ועל ידי זה ]היו[ סומכי שימחול לה") .משמרת איתמר( עבירה הוא ,כי כשאד מקיי מצוה ,אזי אחר כ מתאוה ורוצה ונח מצא ח בעיני ה') .ו ,ח( לעשות עוד מצוה ,מה שאי כ לאחר עשיית עבירה רח"ל ,תיכ דהכלל כל דבר שהצדיק רואה ממנו -לוקח עבודת ה' ,וא רואה אחר עשייתה בטלה תאותו ,יע כי על פי רוב העבירות ה לתיאבו ח"ו איזה אד מתאוה לעבירה ,לוקח הצדיק מזה התאוה עבדות ולא להכעיס ,ומיד מתחרט על עשותו העבירה ,ומכל שכ שאינו ה' ,שאומר בלבו ק"ו :מה זה שמתאוה לדבר עבירה שהוא קלה חפ לעשות עוד .וזה אשר רמזה לנו התורה הק'" :הלוא א ונפסד בזמ מועט ,מכל שכ שראוי לו להתלהב לעבודת השי"ת תיטיב" א תעשה מצוה ,אז "שאת" ,תרצה ותתאוה להינשא עוד שעבודה זו יקוי לעול .והיות מקוד נאמר הקרא "ויראו בני בקיו מצוה" ,וא לא תיטיב" ,שתעשה עבירה ח"ו ,אזי "לפתח האלהי את בנות האד" כו' ,שמראה הכתוב שאז היה ח רע חטאת רוב" ,העבירה נשארת רובצת מבלי תאוה לעשות עוד ,בעול ...ומכח זה בחרו לה כל אשר רצו ,הודיע הכתוב "ונח מצא אדרבה ,כי יתחרט על זו ,וא כ בזה תדע ותבח דרכי א עשית ח" ,פירוש ,מצא בעול מדת ח שהיה לתאות רעות וכו' .ואמר מצוה או לא ח"ו. )אמרי יהודה ,ברעזא( הכתוב "ונח מצא ח בעיני ה'" ,שנח הגביה ח ההוא בעיני ה' ויתהל חנו את האלקי וגו') .ה ,כד( לקדושה ,שממנו לקח עבדות ה' ,שאמר מה שיש ח לתאות רעות פירש"י" :צדיק היה וקל בדעתו לשוב ולהרשיע ,לפיכ מיהר הקב"ה מכל שכ שיהיה אד משתוקק שימצא ח בעיני ה' על ידי עבודתו וסילקו והמיתו קוד זמנו" וכו'" .הנה נודע שהצדיק הוא בבחינת ותורתו ויראתו ודו"ק. )קדושת לוי(
מדברי רבותה"ק מבעלזא בראשית ברא אלקי את השמי ואת האר ) .א ,א( וברש"י )ש(" :ברא אלקי ,ולא אמר ברא ה' ,שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדי ,וראה שאי העול מתקיי ,והקדי מדת הרחמי ושתפה למדת הדי ,והיינו דכתיב )ש ב ,ד( 'ביו עשות ה' אלקי אר ושמי'" ,ויש להבי ,אי שיי שינוי רצו לפניו יתבר שמו ,שבתחלה עלה במחשבה לברוא את העול במדת הדי ,ולבסו הקדי מדת הרחמי ושתפה למדת הדי .ויש לומר ,דהנה אמרו רז"ל "לא נבראו רעמי אלא לפשוט עקמומיות שבלב ,שנאמר 'והאלקי עשה שיראו מלפניו'" ,והיינו שהקב"ה ברא את העול באופ שיהיו מוטבעי בו דברי המטילי אימה ופחד על בני אד ,כדי שמתו כ יתעוררו ליראת ה' .והנה כ"ק אא"ז ז"ל )מר אדמו"ר מהר"ש זי"ע( ביאר את נוסח הברכה" :השכיבנו אבינו לשלו ,והעמידנו מלכנו לחיי טובי ולשלו" מפני מה תחלה אומרי" :השכיבנו אבינו" ,ואחר כ אומרי: "והעמידנו מלכנו" ,דהנה מי שמחשבתו דבוקה בה' כל היו בבחינת "שויתי ה' לנגדי תמיד" )תהלי טז ,ח( ,אי הוא יכול לשכב על מטתו, שהרי כאשר ישי אל לבו שהקב"ה מלא כל האר כבודו ועומד עליו ורואה את מעשיו ,מגודל הפחד והבושה אי אפשר לו לשכב על המטה, כמו שאי ראוי לעבדו של מל לשכב על מטה בפני המל ,אמנ מאחר שהבורא ב"ה הוא אבינו ,ואנו בני למקו ,יכולי אנו לשכב במטה ,שכ בנו של המל שוכב על מטתו ג בפני אביו ,ולכ אומרי בבקשה על השכיבה" :השכיבנו אבינו לשלו".אבל כשמבקשי על העמידה אומרי" :והעמידנו מלכנו לחיי טובי ולשלו" ,לפי
שבקימה מ השינה על האד לקבל על עצמו מיד עול מלכות שמי, והיינו שישי אל לבו שהקב"ה עומד עליו ורואה מעשיו ,ויתלבש ביראה גדולה מהשי"ת מל מלכי המלכי ,ומתו כ יקו בזריזות לעבודת בוראו ,ולא יתעצל על משכבו ,וזה יועיל לו ג להתחזק ביראת ה' כל היו עכתדה"ק .והוא דאיתא ב"שלח ערו " "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו ...הגה ,שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקי אשר הולכי לפני האלהי ,כי אי ישיבת האד ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו ,כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מל גדול ,ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא ע אנשי ביתו וקרוביו כדבורו במושב המל ,כל שכ כשישי האד אל לבו שהמל הגדול הקב"ה אשר מלא כל האר כבודו עומד עליו ורואה במעשיו... מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד", והיינו שהרמ"א מוסי על דברי המחבר" :יתגבר כארי לעמוד בבקר לעבודת בוראו" ,שעל ידי "שישי האד אל לבו שהמל הגדול הקב"ה אשר מלא כל האר כבודו עומד עליו ורואה במעשיו ...מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד" ,ומתו כ יתגבר כארי ולא יתעצל על משכבו ,כאמור .על דר זה פירש כ"ק א"ז ז"ל )מר אדמו"ר מהר"י זי"ע( את הפסוק" :אתה ידעת שבתי וקומי" ,והיינו שדוד המל ע"ה היה בכל עת וזמ ביראה גדולה מאד לפני השי"ת ,כיו שהתבונ תמיד שהקב"ה אשר מלא כל האר כבודו עומד עליו ורואה מעשיו ,ולכ כל אימת שהיה צרי לעשות איזו פעולה ,לקו או לשבת, היה אומר לפני הקב"ה כנוטל רשות :הנני רוצה לשבת ,או הנני רוצה
ד
לקו ,וזהו" :אתה ידעתי שבתי וקומי" .כל זה אמור באנשי מעלה, כדוד המל ע"ה ,ואילו סת בני אד צריכי על כל פני מיד בבקר, בתחלת היו ,להתלבש בפחד ה' ויראתו .על פי האמור יש לפרש הכונה" :בתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדי" ,והיינו שהקב"ה הטביע את מדת היראה והפחד בעול ,על ידי שברא בעולמו דברי המטילי אימה ופחד ,כדי שנתמלא ביראת ה'" ,והאלקי עשה שיראו מלפניו" ,והכונה על המדרגה הנעלית של היראה ,שהיא לעמוד ביראת ה' כל היו ,כמו דוד המל ע"ה כאמור",וראה שאי העול מתקיי", כלומר ,מתו גודל הפחד והמורא לא יהיה קיו לעול ,לפי שבני אד לא יוכלו לזוז ממקומ מחמת גודל היראה ,על כ" :הקדי מדת הרחמי ושתפה למדת הדי" ,פירוש ,הקב"ה התלבש כביכול בבחינת אב ,שדרכו לרח על בניו ,כדכתיב" :כרח אב על בני" ,ומתו כ לא יהיה הפחד גדול כל כ ויוכל העול להתישב ,אבל מה ש"בתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדי" לא נתבטל ,כי ג סת בני אד צריכי להתלבש ביראה גדולה מהשי"ת בתחלת כל דבר ,בתחלת העבודה ,בתחלת היו ובתחלת השנה ,כאמור .ובזה יש לומר הרמז בנעיצת סו התורה לתחלתה" :לכל האתת והמופתי ...ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל" ,פירוש, משה רבנו על ידי האותות והמופתי שנעשו ביד חזקה הביא את כל בני ישראל למורא גדול ,ולא ליראה קטנה בלבד ,ש"לגבי משה מילתא זוטרתא היא" )ברכות לג ,ב( ,אלא יראה גדולה מאד ,עד שכל בני ישראל נתמלא לבב בפחד ויראת ה' ,ומאחר שאי כל אד יכול לעמוד כל היו ביראה גדולה כזו ,לכ מסמי הכתוב" :בראשית ברא אלקי את השמי ואת האר" ,והיינו שעל כל פני בהתחלה, "בראשית" ,בתחלת העבודה וכ בהתחלת כל דבר ,צרי האד להיות ביראה גדולה ,כי בתחלה עלה במחשבה לבראות במדת הדי" ,ולצור ישוב העול "הקדי מדת הרחמי ושתפה למדת הדי" ,כאמור. )כ"ק מר אדמו"ר שליט"א(
וירא אלהי את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יו הששי) .א ,לא( ברש"י ז"ל הוסי ה"א בששי בגמר מעשה בראשית לומר שהתנה עמה על מנת שיקבלו עליה ישראל חמשה חומשי תורה .דבר אחר יו הששי שכול תלויי ועומדי עד יו הששי הוא יו ששי בסיו המוכ למת תורה ,ע"ש .ויש לומר שמרומז כא כמו שאמרתי כבר בש אאמו"ר מהרי"ד זי"ע ,אהא דאיתא במדרש )בר"ר ט ,יב-יג( שתי דרשות על טוב מאד ,רבנ אמרי וכו' זה אד ,ורשב"ל דריש על מלכות שמי ,שהכל אחד ,על פי מה דאיתא בשו"ע )או"ח סימ רל"א( עה"פ )משלי ג ,ו( בכל דרכי דעהו, שצריכי לייחד כל עניני העול לעבודתו ית"ש ,וע"כ "טוב מאד זה אד שיכול לקדש הכל לעבודתו ית"ש ולהמשי על עצמו מלכות שמי בכל עניני העול ,אד"ק .והנה איתא בספה"ק שרק ע"י התורה הקדושה יכולי לייחד הכל לעבודתו ית"ש ,וזה מרומז בפסוק "והנה טוב מאד" ,שנכללי בו שתי דרשות הנ"ל שיכולי ליחד הכל לעבודתו ית"ש ,על כ ממשי הכתוב "ויהי ערב ויהי בקר יו הששי", שרומז על מת תורה כמו שפירש רש"י ז"ל ,שע"י שקיבלנו התורה הקדושה יכולי לייחד ולקדש הכל לעבודתו ית"ש ,וממילא "והנה )כ"ק מר מהר"א זי"ע( טוב מאד". ויכולו השמי והאר וכל צבא) .ב ,א( איתא בעטרת זקני מבעלי התוספות רמז על מה דאיתא בגמ' )שבת קי"ט ע"ב( כל האומר ויכולו מעומד בליל שבתות מוחלי לו כל עונותיו ,דהוא מחמת שמעיד שהקב"ה ברא את השמי והאר ושבת ביו השביעי ,ובפרשת שבועת העדות כתיב )ויקרא ח ,א( א לא יגיד ונשא עונו ,משמע הא א יגיד לא ישא עונו ,ולכ א מעיד ויכולו שהקב"ה שבת ביו השביעי לא ישא עונו שהקב"ה ימחול לו .ועוד אפשר לומר רמז בפסוק עפי"מ דאיתא בכתבי האר"י ז"ל )תהלי צו ,יא( ישמחו השמי ותגל האר
ס"ת צלמו ,והכוונה בזה דא האד עושה מצוות ומעשי טובי ומקדש ומטהר מעשיו גור שישמחו שמי ואר כי תיק מה שנברא בשבילו ,וג מה שעושה בעבודת ה' שלו ,שמקרב בריאתו של הקב"ה שעל האר להקב"ה שנקרא שמי עי"ז גור שמחה לשמי והאר, ועי"ז זוכה שימש עליו צל אלוקי דכתיב בצל אלוקי עשה את האד ,שהקב"ה ברא את האד בצל אלוקי ,וכל הכוחות מתפחדי ונפרדי ממנו ,רק ע"י פג המעשי גור לעוות פני מלכ להסיר מעליו צל אלוקי ,וא אד עושה מצוות ומעשי טובי ממשי עליו צל אלוקי ,והנה ס"ת ויכולו השמי והאר וכל ה אותיות צלמו ,וידוע בספרי הק' דיש חילוק בי צל של חול ושל שבת, שבשבת יש התעלות כל העולמות ועי"ז יש התגלות אור פניו יותר ויותר ,ולכ נרמז כא אצל ויכולו צל אלוקי שהקב"ה מאיר לו אור פני של שבת ,וממילא נמש עליו מאור פני מל חיי כל טוב. )כ"ק מר מהר"ש זי"ע(
ויצא קי מלפני ה') .ד' טז( במד"ר )כד ,כח( איתא ,וכו' ,פגע בו אד הראשו אמר לו מה נעשה בדינ ,אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי וכו' ,מיד עמד אד הראשו ואמר לו מזמור שיר ליו השבת וגו' ע"כ .וצ"ב מה שייכות מזמור שיר לעני תשובה ,וי"ל דקי אמר ע"י התשובה נתפשר ולשו פשרה משמע דהתשובה הועילה לו רק על מחצה ,ע"ז אמר אד הראשו מזמור שיר ליו השבת ,ששנינו )שבת קיח( כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלי לו כל עוונותיו ,משמע דע"י שמירת שבת נמחלי העבירות לגמרי ,לכ אמר מזמור זה לרמז לו דעל ידי שמירת שבת )כ"ק מר מהרי"ד זי"ע( ימחלו לו על הכל ולא על מחצה בלבד.
ויתהל חנו את האלקי וגו') .ה ,כד( ופירש"י ז"ל צדיק היה וקל בדעתו לשוב ולהרשיע וכו' ,והוא תמוה מאוד למה מספר רש"י ז"ל בגנותו של אותו צדיק חלילה ,ולכ נראה דאיתא בספרי דכשמגיע הזמ שיסתלק איזה צדיק מ העול ,הקב"ה נמל בו ושואל אותו א מסכי ג"כ ע"ז ,וכשרואה הצדיק שתיק כל מה היה עליו לתק בזה העול ובעצמו מסכי ג"כ לרצו עליו להסתלק מ העול ,א כשהקב"ה רוצה לסלק חלילה איזה צדיק מזה העול קוד זמנו ,אז בוודאי לא יתרצה הצדיק כי הוא רוצה עוד לסגל מצוות ומעשי טובי ,ממילא נות הקב"ה מדעתו שעולה מור בלבבו פ ואולי ח"ו בימי הבאי ישוב לכסלה ,וחטא ואש באיזה דבר חלילה ,ולכ גומר בדעתו של"ל חיי כאלה אשר יש לחוש פ ח"ו יתלכל בחטא ,ומתרצה להסתלק מ העול תיכ קוד הזמ ,וזה הכוונה בדברי רש"י ז"ל צדיק היה ולא היה הקב"ה יכול לסלק אותו לפני זמנו א לא יסכי לזה מרצונו ,וקל בדעתו לשוב להרשיע ,דהיינו שהקב"ה שלח לו מחשבה בדעתו שיחוש ע"ע שהוא קל לשוב ולהרשיע חלילה ,וכשעלה זאת בדעתו מיד הסכי ג"כ לרצו הבורא להסתלק )כ"ק מר מהר"י זי"ע( מזה העול עוד קוד זמנו.
ויתהל חנו את האלקי ואיננו) .ה ,כד( איתא במדרש שעשה אותו מלא ה' לשמור את ישראל וכ הוא אומר )שמות כג ,כ( הנה אנוכי שולח מלא לפני לשמר בדר וגו' כי שמי בקרבו ,ופי' רש"י שזה ממטרו" ששמו כש רבו ,ואמר א"א ז"ל דבזה יש לפרש הפסוק )תהילי קיט ,ט( במה יזכה נער את אורחו לשמור כדברי ,דהיינו במה יכול המלא מט"ט שנקרא נער להשלי את עצמו, לשמור כדברי א ישמור את ישראל כמו שנצטווה ע"י הקב"ה ,אד"ק ז"ל ,וצרי הסבר למה עשה ה' כ ,שהמלא שישמור וימלי זכות על ישראל נוצר דוקא מאד הלא היה יכול למנות מלא מעיקרו לתכלית זה ,וי"ל מפני שאי למלא שו השגה עד כמה גדול כח היצה"ר הבוער באד ולכ אינו יכול להמלי טוב על ישראל אבל אד שהיה בעול הזה וידע כח היצר הרע הוא יכול להמלי היטב כשנעשה מלא ,לכ )כ"ק מר" מהר"י זיע( עשה השי"ת את חנו דוקא למלא .
סיפור על פרשת השבוע בזעת אפי תאכל לח )ג ,יט( הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע ראה פע יהודי אחד ההול בשוק במרוצה ובחפזו רב .שאלו הצדיק :עבור מה אתה ר כל כ ? השיבו האיש :אני רוד אחר מזונותי ופרנסתי .אמר לו הצדיק: וכי מני ל שפרנסת הולכת לפני , שאתה ר אחריה להשיגה? אולי היא נמצאת מאחורי ,ונמצא שאתה בורח ממנה .פע ראה הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע איש אחד מהל
בחפזו ונראה בהול מאד לעסקיו.עכבו ושאלו :במה אתה עוסק ,ר' יהודי? אי לי פנאי לדבר כעת ע כבודו ,השיב האיש. הוסי הרה"ק רבי לוי יצחק ושאלו :ובכל זאת במה עסק ? ענה האיש :מבקש אני מכבודו לבל יעכבני הפע שעתי דחוקה מאד מפאת העסקי שלי .א הרה"ק רבי לוי יצחק לא הרפה ממנו ואמר לו: ניחא ,ניחא ,העסקי דוחקי אות , ורבי העסקי של .אבל אני שואל אות לא לעסקי הרבי ,כי א לעסק
ה
האחד ,במה אתה עוסק? הסתכל בו האיש בתמיהה ולא הבי מה הוא סח. הסביר לו הרה"ק רבי לוי יצחק :הרי כל הטרחות שאתה טורח ה למע הש יתבר ,שהרי כוונת לכלכל את נפש שהוא יתבר נת ל .את המזונות ה עסקו של הש יתבר .ואילו עסק הוא להתיירא מה' .וא כ ,למה אתה מניח את עסק היחיד ור אחרי עסקיו של הקדוש ברו הוא? דהרי אמרו חז"ל הכל בידי שמי חו מיראת שמי.
משל ונמשל על פרשת השבוע בזעת אפי תאכל לח).ג ,יט( משל להאנשי שעובדי ביו ובלילה להרבות עושר ואחר כ לא ישא כלו בעמלו ,כי ה אמת שנתקלל אד הראשו אחר החטא בזיעת אפי תאכל לח ,וצרי אד לעמול שיהיה לו לח ,זה דומה למל שהיה לו שני בני אחד חכ ואחד טפש וחטאו למל בחטא אחד ,והעניש אות שיגרפו ביבי בשוק ב החכ התיישב עצמו מכיו שצרי לקיי העונש, ק בלילה שלא יהיה נראה לשו אד ולבש בגדי מלוכלכי בכדי שלא ללכל בגדי מלכות ועשה את העבודה בכמה שעות בלילה ותיכ אחר כ חל את
הבגדי שגר הביבי ולבש בגדי מלכות כמו שראוי לב מל ,וב הטיפש הל לקיי העונש ביו לגר ביבי ועבד כל היו וכל הלילה בבגדי מלכות ובזה אות .הנמשל הוא אמת כי לאחר חטא אד הראשו היה העונש בזיעת אפי תאכל לח ,מי שהוא חכ יודע שהוא ב מל ומקיי את העונש בכמה שעות ועוסק במסחר או במלאכה מעט שעות לקיי העונש ,ואחר כ חוזר לעסוק בדברי מלכות דהוא התורה ומצוות ג בעת עסקיו זוכר שהוא ב מל .ומי שהוא טיפש עובד ביו ובלילה ושוכח שהוא ב מל ,כי כדי לקיי העונש די לו בכמה
שעות לקיי העונש ואחר כ צרי לזכור שהוא ב מל ולעסוק בדברי מלכות ,ג א המל רואה שכל היו הוא עוסק בדברי מלכות ורואה הנקיות שלו אי שהוא שומר על בגדי מלכות כראוי לב מל אז מבטל ממנו העונש שלא יצטר לעבוד עבודה בזויה וללכל בגדיו אפילו על כמה שעות ,כמו כ הצדיקי שזוכי תמיד שה בני מלכי וא א עוסקי במסחר לב לשמי אפילו בעת העסק שנחשב לגור ביבי מבטל ממנו השי"ת העונש ולא חל עליה העונש של בזיעת אפי ומתפרנסי בנקיות בלי טורח )אלשי הק'( ועמל.
יומא דהילולא הרה"ק רבי מאיר מבארדיטשוב בעל "כתר תורה" זי"ע נלב"ע כ"ט תשרי תקס"ו הגה"ק רבי מאיר זי"ע נולד בשנת תק"כ לאביו הרה"ק סניגור של ישראל רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע בעל קדושת לוי ,ב הגה"ק רבי מאיר אבד"ק הוסאקוב זי"ע ב הגה"ק רבי משה מזאמושטש זי"ע ,נכד רבינו המהרש"א והגאו רבי משה מרגליות אבד"ק טארניגראד זי"ע ,ולאמו הרבנית הצדקנית מרת פערל ע"ה, בת הגה"ק רבי ישראל זצ"ל נכד הגאוני בעל עלה דיונה עמ"ס הש"ס ,בעל בית שמואל על אבה"ע ,בעל קיקיו דיונה ,השר רבי שאול וואהל, מהר" מפאדובה ,ועוד זי"ע ,ונקרא שמו בישראל מאיר ,על ש זקנו הגאו הקדוש רבי מאיר אבד"ק הוסאקוב זי"ע אביו של הגה"ק מבארדיטשוב זי"ע .את חכמתו קנה אצל אביו הק' ,כפי שכותב בעצמו בהקדמת ספרו לח"א, וזל"ק :כל ימי גדלתי אצל כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאו תפארת ישראל בוצינא קדישא מ"ו לוי יצחק נ"י ,וזאת ידוע לכל העול שכמה אלפי תלמידי אשר העמיד כבוד אאמ"ו שיחי' אשר למד אות חידושי גפ"ת ופוסקי ,וג"כ נתלהבו לב לעבודתו ב"ה בשמע תורתו הקדושה בהדרכה ישרה לעבודתו ,ולגודל גדולת אאמ"ו צדקתו וקדושתו ותורתו אפילו שפל ער כמוני אפר כירה נהנה מחכמתו לפי גודל עניות דעתי ,גלל כ לא לקחתי הסכמה מחכמי גאוני וצדיקי זמנינו ,כי בטחתי כיו שהכל הוא לקוח מאור חכמתו של כבוד אאמ"ו שיחי' ,ודאי כול יסכימו ,ע"כ. ובהקדמתו השני' לח"ב חוזר וכותב ,וזל"ק: אמר הצעיר זעירא דמ חבריא ,כבר הקדמתי שכל דברי לקוח הכל מאור חכמתו של כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאו מופת הדור רב של כל בני הגולה בוצינא קדישא מו' לוי יצחק שי' לאי"ט ,שמעודי נתגדלתי אצלו ורוב קדושתו וטהרתו ואור חכמתו שהופיע על אלפי מישראל שזכו ליהנות מאורו ,וחסדי ה' כי לא תמנו שאפילו שפל בער כמוני ,לגודל קדושתו האיר ליהנות מחכמתו כמלקק מ הי ,ע"כ. אביו הקדוש העריצו והחשיבו ,וכפי שנית לראות מזה שבספרו הק' קדושת לוי קבע מקו להעתיק מחידושי תורתו בהלכה ובאגדה, והערכת אביו עליו זורחת ויוצאת מלשו קדשו שהתפאר וכתב בד השער של הקדושת לוי שיצא לאור בחייו בשנת תקנ"ח ,שהביא בספרו "כמה חדושי מבני הנעימי החריפי היראי ושלמי הרבני המאורות הגדולי מוהר"ר ישראל ומוהר"ר מאיר") .החידושי האלה של רבינו בהלכה ואגדה מופיעי בס' קדושת לוי בי הקדושות של פורי לחנוכה ,וכ בפרשת ויגש ד"ה ובאופ אחר יבואר ונחת חמשית לפרעה, ש כותב הקדושת לוי "ולתירו זה העירני בני הרב הגדול מ' מאיר נ"י"(.ועוד מביאו בספרו "קדושת לוי" במיוחד )סו פרשת ויקהל(
והכותרת לדברי תורתו היא :בש בנו המנוח המפורס איש אלקי קדוש מוהר"ר מאיר זצלה"ה. בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית הצדיקת פייגא בתו של הגה"ק רבי אליעזר הלוי ראש הישיבה בפינסק זי"ע ,שהיה רעו ועמיתו של הגה"ק מבארדיטשוב זי"ע מאז שכיה כרבה של פינסק והי' לו אהבה עזה עמו אי לשער.רבי אליעזר שימש בתור ראש ישיבה בפינסק בשנות תק"כ-תק"מ ,ובראשית שנות תק"מ שימש כרב ואב"ד בחאמסק .אחר כ חזר לעיר פינסק ,והיה רב ומו" בהקלויז ש .היה מגדולי החבריא בבית מדרשו של הרה"ק רבי אהר הגדול מקארלי זי"ע .בספר זכרו טוב מובא גודל הערכתו מרבו הקדוש אליו ,והיה אומר "כאשר בא אליהו הנביא ביומא דשוקא ,מקומו או אצל הראש ישיבה או אצלי" .ג בתקופתו של הרה"ק רבי שלמה מקארלי זי"ע היה מקושר אליו ולביהמ"ד של חבורת החסידי ,והיה מתפלל בשטיבל אחד ע הרה"ק רבי שלמה מקארלי זי"ע ,והיו מתפללי לפני התיבה בשבת קודש, זה שחרית וזה מוס ,ובשבת שאחריו זה שחרית וזה מוס . מסופר כי ביו ז' טבת שנת תק"מ ,יו הסתלקותו של הרה"ק רבי צבי זי"ע ב מר רבינו הבעש"ט הק' זי"ע ,הל הגה"ק רבי אליעזר יחד ע הרה"ק רבי בנימי זי"ע )אחיו של הרה"ק רבי חיי מטשערנאווי זי"ע בעל באר מי חיי( לביתו של הרה"ק רבי צבי זי"ע בפינסק כדי לבקרו .ובכדי להגיע לביתו היו צריכי לעבור דר בית עלמי היש של פינסק ,וכאשר עברו ש ראה רבי בנימי אור מבהיק מעל בית העלמי ,פנה אל רבי אליעזר ושאלו הא ג הוא רואה אור זה ,ויענהו שרואה מעט .אמר רבי בנימי ,אור זה סימ הוא שכבר נח נפשיה של הרה"ק רבי צבי ,וכל הצדיקי הטמוני בבית העלמי זה הולכי לקבל נשמתו ,ואכ באותה שעה נסתלק. בא בקשרי השידוכי ע גדולי צדיקי החסידות ,ועל צאצאיו נמני כמה צדיקי הדורות .בנו הראשו היה הגה"ק רבי משה מבארדיטשוב זי"ע ראש הישיבה ואבד"ק באטישא ,שהיה חותנו של הרה"ק רבי ישראל מרוזי זי"ע )שנשא את בתו הרבנית שרה(. וחותנו של הרה"ק רבי מיכל בהרה"ק רבי שמואל מקאשיווקא זי"ע ]חבירו וחביבו של הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע{ )שנשא את בתו הרבנית בילא(. חתניו לוקחי בנותיו של הגה"ק רבי אליעזר היו רבינו רבי מאיר זי"ע ,והרה"ק רבי ישראל דוב בער הלוי מסטעפי זי"ע ב הרה"ק רבי דוד המגיד מסטעפי זי"ע חת הרה"ק המגיד מזלאטשוב זי"ע ,והגאו המקובל רבי ראוב
ו
אבד"ק נאווהארדיק זי"ע ,זקינו של הרה"ק רבי משה מקאברי זי"ע. מקו מנוחתו של הגה"ק רבי אליעזר זי"ע בעיר קארלי בתו ד' אמותיו של הרה"ק רבי אהר הגדול מקארלי זי"ע ,שהניחוהו ש לפי צוואתו הקדושה לפני הסתלקותו ,שאמר רצונו של הרה"ק רבי אהר הגדול היה ,שאהיה שכ שלו בתו ד' אמותיו .ויהי אורו של רבי מאיר הול וגדול מאד עד שעלה ונתעלה להיות "גאו וקדוש".פוק חזי מה שכתב עליו אחיו הרה"ק רבי ישראל מפיקוב זי"ע בהקדמת ספרו הקדוש תולדות יצחק ב לוי לקוטי מהרי" ,וזל"ק: "והנה אמת ואמת מה אני חדל אישי לא בינת אד לי לומר איזה דיבור בהבנת התורה הקדושה ,רק כאשר הבנתי בדברי אאמו"ר הגאו הקדוש איש אלקי נשמתו בג עד עליו כ רשמתי ,וכ מדברי אחי החרי ובקי בוצינא קדישא המנוח הקדוש זצלה"ה הבנתי מדבריו וכ רשמתי ,זכות וזכות כל הצדיקי יג על כל ישראל ועלינו ועל כל זרעינו שלא ימוש התורה הקדושה מפינו ויהיה יראת ה' על פנינו ,ולא נבוש בעול הזה ולא נכל בעול הבא ,ונזכה ונראה ימות המשיח במהרה בימינו אמ".ובספרו הנ"ל פ' כי תצא עה"פ זכור את אשר עשה ל עמלק ,מביא ד"ת מרבינו וזל"ק" :ושמעתי מפי אחי הקדוש הרב הגדול בוצינא קדישא מוהר"מ זצלה"ה וכו'". בהסכמתו לספה"ק צמח ה' לצבי להרה"ק רבי צבי הירש המגיד מנדבורנא זי"ע שיצא לאור ע"י בנו הק' הרה"ק רבי דוד ארי' זי"ע חתנו של רבינו זי"ע ,כותב וז"ל" :היו הזה ראיתי מגילה עפה וכו' ביד כבוד חת אחי הרב הגאו הגדול הצדיק והחסיד בוצינא דנהורא המנוח מוהר"ר מאיר זללה"ה" .במכתבו של המגיד הקדוש מקאזני זי"ע להרה"ק רבי ישראל מפיקוב זי"ע אחי רבינו זי"ע מיו ה' אלול תקע"ד כחודש ימי לפני הסתלקותו לחיי עוה"ב )בערב סוכות תקע"ה( הוא מתאונ על מצב בריאתו ומבקש ממנו שיתפלל לרפואתו ולהזכירו לטובה על ציו אביו הרה"ק זי"ע ועל ציו אחיו הרה"ק זי"ע, וזל"ק" :ואול כעת אני חלוש למאוד ,וברו הש אשר עד כה עזרני ,אבל עדיי אני חלוש ותש כח מאוד ,ולא אוכל לעמוד לשקוד על התורה ועבודה כדרכי תמיד ,על כ ג אליו בקשתי להעלות זכרוני לטובה ,בפרט בימי הקדושי הבאי עלינו לטובה להתפלל בעדי לה' ,וג לצוות להסרי למשמעתו ליל עבורי להשתטח על קברי הצדיקי ה"ה כבוד אביו אדמ"ו המנוח זצ"ל ,וכבוד אחיו המנוח זכר צדיק לברכה ,לעורר ישני לבקש רחמי עלי שישלח לי הש יתבר רפואה שלימה בקרוב ,ואשיב לבריאותו ואחזור לאיתני ברב כח ויתר עז לשוב להסתפח בנחלת ד' כי זה חלקי מכל עמלי".
הרה"ק רבי אברה יהושע העשיל בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע בהסכמתו לספה"ק קדושת לוי כותב הרה"ק מאפטא זי"ע בזה"ל" :הרב החרי חסידא ופרישא בוצינא קדישא המנוח מו"ה מאיר ז"ל". הרה"ק רבי אהר מזיטאמיר זי"ע בעממח"ס תולדות אהר בהסכמתו לספה"ק קדושת לוי כותב עליו" :הרב הגאו החסיד המפורס מוהר"ר מאיר זצלה"ה". הרה"ק רבי שלו שכנא מפראהוביטש זי"ע במכתבו להרה"ק בעל קדושת לוי זי"ע הוסי בשולי המכתב פריסת שלו לבנו ה"ה רבינו המחבר וזל"ק" :רב שלו וישע רב לבנו המפורס בוצינא קדישא מ"ו מאיר נ"י" .אול נשמתו הק' לא האריכה ימיה עלי אדמות ,ובעודו בימי עלומיו לקח אותו אלקי ביו כ"ט תשרי שנת תקס"ו לפ"ק ,בחיי חיותו של אביו הקדוש .ותשקע שמשו בצהרי באמצע עבודתו והתעלותו ,שהיתה עומדת להגיע לדרגות עילאות גבוה מעל גבוה ,וכפי העדות הנפלאה שהובאה בהקדמת הגה"צ מדראגמירעשט זצ"ל וז"ל :נודע אשר המחבר הלזה היה איש קדוש ונורא ,וכשמו כ הוא מאי"ר לאר ולדרי בתורתו הקדושה ,וכאשר שמעתי כי הגה"ק מר רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע סיפר כי שמע מחותנו ]זקינו[ הרה"ק רבי אהר מטשערנאביל זי"ע שאמר כי הצדיקי שבדורו אמרו עליו כי א היה הגה"ק רבי מאיר זי"ע מארי ימי היה נתעלה עוד יותר מאביו הקדוש ,עכ"ל. בקשר ע פטירתו בקוצר ימי ל"ע ,ראוי לציי את אשר אמרו הצדיקי,שהקדושת לוי היה בו נשמת התנא הקדוש רבי עקיבא ,ובגלל זה לא רצה המגיד הק' מקאזני זי"ע לכנות א"ע כתלמיד הקדושת לוי ,מאחר שתלמידי רבי עקיבא לא האריכו ימי ל"ע ,ולפי שרבינו היה תלמיד מובהק לאביו כנז"ל ,עלה גורלו כגורל תלמידי רבי עקיבא. סיפר הרה"צ ר' ברו יצחק פריינד זצ"ל שהקדושת לוי נצטער מאד מהסתלקות בנו, ורצה לעשות פעולות ולבקש רחמי ולהחיותו, א אמרה לו הרבנית ,הלא הקב"ה רוצה כ , והאי אתה רוצה לעשות אחרת ,ובזה נחה דעתו. ומשנחה דעתו של הקדושת לוי לא זו בלבד שלא הי' שרוי בצער אלא שבעת הלוי' הי' מהל אחר המטה ורוקד ריקוד של שמחה לפני בורא עול ,השתוממו תלמידיו על ההנהגה המופלאה ולפי אחת הגירסאות שאל אותו מחותנו הגה"ק בעל התניא זי"ע מילא לולי הי' רק שמח ומקיי בכ "חייב אד לבר על הרעה כש שמבר על הטובה" וכדברי רש"י "ולבר על מדת פורענות בלבב של" אבל לרקידה מה זו עושה? פנה אליה האב הגדול ואמר :נשמה טהורה קיבלתי ונשמה טהורה החזרתי – ולא אשמח?! ושורר שיר מיוחד "מאיר'רע מיי קינד" שחיבר באותו מעמד נורא :על הנשמה המתייצבת לפני הבורא לית די וחשבו ,בשיר נרגש זה משתפ הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע בתחינה לה' יתבר להשפיע על ישראל שפע ברכה ,בני ,חיי ,ומזוני ,ובני עוסקי בתורה. מאיר'ל מיי קינד! )ג"פ( צו ווייסט דו, ווער דו ביסט? )ג"פ( הנני העני ממעש, טאטעניו! )ג"פ( מאיר'ל מיי קינד! )ג"פ( צו וויסט דו ,פאר וועמ דו שטייסט? )ג"פ( לפני מל מלכי המלכי ,טאטעניו! )ג"פ( מאיר'ל מיי קינד! )ג"פוואס ווילסטו אויס בעט ביי איה? )ג"פ( בני חיי ומזוני ,טאטעניו! )ג"פ( מאיר'ל מיי קינד! )ג"פ( צו וואס דארפסט דו "בני"? )ג"פ( בני עוסקי בתורה! טאטעניו! )ג"פ( מאיר'ל מיי קינד! )ג"פ( צו וואס דארפסט דו "חיי"? )ג"פ( כל החיי יודו ,טאטעניו! )ג"פ( מאיר'ל מיי קינד! )ג"פ( צו וואס דארפסט דו "מזוני"? )ג"פ(
ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלוקי , טאטעניו! )ג"פ( וג מסופר שהקדושת לוי העיד על בנו רבינו ,בעת הלוי' שהחזיר את נשמתו לבוראה בקדושה וטהרה כמו שקיבלה נקי' מכל סיג ופג .מנוחת קדשו הוא בבארדיטשוב ,ואביו הקדוש כשנסתלק ארבע שני אחריו ביו כ"ה תשרי תק"ע לפ"ק נטמ סמו לו .וידוע האגרת תנחומי ששלח הגה"ק בעל התניא זי"ע למחותנו ,מר הקדושת לוי ,לנחמו על הסתלקות בנו הוא רבינו ,והיא נדפסה בספר הק' תניא אגרת הקודש פרק כ"ח. ספר "כתר תורה" שהוציא לאור רבינו המחבר הק' בעצמו ,ח"א בשנת תקס"ג בעיר מעזירוב, וח"ב בשנת תקס"ו בעיר זיטאמיר ,מכיל חידושי על הרמב" ועל כמה מסכתות הש"ס, וג פירושי בדר החסידות על התורה בנוי על דברי אביו הרה"ק זי"ע כמבואר בהקדמותיו לספרו הק' ,וג מדברי רבותינו הקדושי גדולי החסידות רבינו הבעש"ט הק' ,המגיד הגדול ממעזריטש ,הרבי ר' אלימל מליזענסק ואחיו הרבי ר' זושא מהאניפאלי ,המאור עיני מטשערנאביל ,זצ"ל וזכות יג עלינו .הספר נער ונקדש מאז ,מקודש לשעתו ומקודש לעתיד .וראוי להעתיק מהקדמתו של הרב צבי חיי מגיד ז"ל ,המו"ל בשנת תרצ"ג ,וזה לשונו: "וכל גדולי דורו הפליגו מאוד בשבח כתרה של תורה הלזו ,וג הצדיקי שבדורו השתוקקו עד למאוד לרוות צמאונ בהוצאת הספר הלזה לאור עול ,וכשהייתי אצל הגה"ק מר רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע עוררני ג הוא ובקש מאתי עד למאוד אשר אוציא לאור עול את החמדה גנוזה הלזה ,והתרע מאוד על מו"ל חלק הראשו לבד ,שלא הדפיס ג את חלק השני הלזה ,כי דבר ולא חצי דבר וכו'. מאמרותיו הק': הכל בידי שמי חו מיראת שמי) .ברכות לג ,ב( ,שמעתי מפי הקדוש האלוקי ר' מאיר ב הרב הגאו הקדוש האלוקי ר' לוי יצחק אבד"ק בארדיטשוב ,בעת היותי בבארדיטשוב ,שהקשה בעת לימודו אי ייתכ העני ,הלא הכל מאתו ית"ש ואי יכול להיות חו מיראת שמי ,ותיר ר' מאיר הנ"ל בעצמו פירוש :הכל בידי שמי "ג כאשר תבקש ותתפלל על איזה דבר ,אפשר שלא יתנו ל ,אבל א תבקש מהשי"ת שיתנו ל מדת היראה ,בודאי יתנו ל איזה מדריגה שיהיה ,כי אית יראה ואית יראה וכו' )תיקוני זוהר בהקדמה ה ,ב( אבל מכל מקו יתנו ל איזה מדריגה א תבקש ודפח"ח" )שארית ישראל שער ההתקשרות עמ' סב(. הרה"ק רבי מאיר ב הרה"ק רבי לוי יצחק אבד"ק בארדיטשוב היה מקהיל קהלות בימי נוראי שיהיו יושבי ושותי משקה ואומרי לחיי .ואמר לו אביו מדוע עושה כ ,והשיב לו שמצא במדרש כשישראל יושבי ושותי באגודה אחת לחיי הקב"ה מוחל לה עונותיה .ועוד אמר ,ידוע ששני יודי" הוא ש ,וכו"ס ראשי תיבות ו'יאמר ס'לחתי כ'דבר )במדבר י"ד כ'(, וא כ כששני ישראלי שותי לחיי נאמר עליה ויאמר ד' סלחתי כדבר ,וכנזכר. הרה"ק רבי מאיר ב הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע אמר ,שאות העבודות והתפלות שהעלו והתפללו הצדיקי בחייה ,מניחי לה להמשי וממשיכי בה בעול הבא ג לאחר שעלו לשמי מעלה לצרור בצרור החיי .וזהו נקו נקמת בני ישראל מאת המדיני אחר תאס אל עמי )במדבר ל"א ב'( ורצ"ל ,נקו נקמת בני ישראל מאת המדיני ,א אחר תאס אל עמי . שמעתי בש הגה"ק מו"ה מאיר זי"ע ב לרב של כל ישראל מבארדיטשוב זלה"ה בפרשת ראה על פסוק )דברי ט"ו י'-י"א( נתו תת לו
ז
ולא ירע לבב בתת לו כי בגלל הדבר הזה יברכ ד' אלקי בכל מעשי ובכל משלח יד ,כי לא יחדל אביו מקרב האר .ודרשו חז"ל שבת )ד קנ"א ע"ב( תניא ר' אלעזר הקפר אומר לעול יבקש אד רחמי על מדה זו שא הוא לא בא בא בנו וא בנו לא בא ב בנו בא שנאמר כי בגלל הדבר הזה ,תנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעול וכו' .עוד ש אמר לה ר' חייא לדביתהו כי אתי עניא אקדי לי' ריפתא כי היכי דליקדמו לבני ,אמרה לי' מילט קא לייטת להו, אמר לה קרא קא כתיב כי בגלל הדבר הזה, ותנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעול, עיי"ש .וקשה איזה שכר הוא על המצוה הגדולה והנוראה הלזו מצות צדקה נת תת לו וכו' ,כי בגלל כו' ,שא הוא לא בא בא בנו או ב בנו, וכמו שאמרה באמת דביתהו דר' חייא .ומה שהשיב לה קרא כתיב ,ובכל זאת לא נתיישב כלל ,כי התורה הקדושה דרכיה דרכי נוע )משלי ג' י"ז( ,אדרבא ברוב מצות שכרה בצדה. ולתר כל זאת הוא כ ,כי ידוע מכל הספרי הקדושי אשר מכל מצוה נברא מלא ,והנה מי שעושה המצוה בכל לב ונפש בשמחה ,ומכוו לקיי מצות בוראו ,אזי המלא הוא שנברא מהמצוה הזה הוא בגו ונשמה ,כי בעשיית המצוה סת אפילו בעל כורחו בלא לב שמח ,ג כ בורא מלא ,רק המלא הזה אי לו רק גו בלא נשמה ,והנשמה של המלא נבראת מהשמחה וכוונה של המצווה .והנה רוב עשירי נותני צדקה רק בלא לב ,רק מחמת אי ברירה או מפני הכבוד ,אזי מהמצות האלה נבראי מלאכי רק גופי בלא נשמות .והנה העניי ג כ א על פי שאי ביכולת לית צדקה ,כי בית ריק מכל ,בכל זאת כל היו תשוקת מאוד לית צדקה ,ובכשרות לב מענה בפיה תמיד ,מי ית שיהיה לנו ממה לית צדקה ,אזי בוודאי בכל לב ובכל נפש ובשמחה רבה יהיה נתינתינו .והנה המחשבה טובה הקדוש ברו הוא מצר למעשה ,וג מזה נבראי מלאכי ,רק נשמות בלא גופי .והנה הקדוש ברו רחמיו על כל מעשיו )תהלי קמ"ה ט'( ,מה עושה ,העשיר הזה שנות צדקה בעל כרחו בלא לב יורד מנכסיו ונעשה עני ,ושוב יש לו לב טוב לית בכל לב ונפש ,ובורא בזו המחשבה מלאכי רק נשמות ,ומזדווגי כעת מהאיש הזה המלאכי שלו מקוד רק גופי ע המלאכי של עכשיו רק נשמות ,אזי יש לו כמה מלאכי שלימי בגו ונשמה .וכמו כ העני שהיה לו עד עתה נפש טובה ותשוקה גדולה לית צדקה בכל לב יש לו מלאכי רק נשמות ,אזי הקדוש ברו הוא נות לו עושר ,ושוב נתינתו רק בעל כרחו ובורא כעת מלאכי רק גופי בלא נשמות ,אזי ג כ מזדמני הנשמות שלו ע הגופי שלו ,אזי יש ג לו כעת מלאכי שלימי בגו ונשמה .על כ בא התורה הקדושה באזהרה גדולה למאוד נת תת לו ,ולא ירע לבב בתת לו כי בגלל הדבר הזה ,כדתנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעול ,וסו סו יצטר העשיר לירד מנכסיו לזכות לנשמות למלאכי הגופי שלו ,מוטב שית מיד בעודו בעשרו בלב ונפש ובשמחה רבה, ואז יהיה לו תיכ מלאכי שלימי קדושי ג כ מלאי ששו ושמחה ,ועשירות לו ולזרעו עד )דבש השדה( עול ,ע"כ. בניו וחתניו הק' :א( הרה"ק רבי יוס" זי"ע. הוא הוציא לאור בשנת תקע"ו בבארדיטשוב שני חלקי הספה"ק קדושת לוי ,והגה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע בהסכמתו להוצאה הזאת מתארו" ,כבוד ידידי הרב המופלג החרי השנו החכ השל מוה' יוס נ"י בהרב החרי חסידא ופרישא בוצינא קדישא המנוח מוה' מאיר ז"ל."... ב( הרה"ק רבי ישראל איסר זצ"ל .ג( הרבנית הצדיקת אסתר רחל ע"ה אשת הרה"ק רבי דוד ארי' מגיד זי"ע הנקרא ר' דוד לייב ,ב הרה"ק
רבי צבי הירש המגיד הקדוש מנדבורנא זי"ע בעמח"ס צמח ה' לצבי ,אלפא ביתא ,ועוד. ואודות שידו זה מסופר מהרה"ג רבי אברה ווילנער זצ"ל נכד הרה"ק רבי דוד ארי', ששמע מסבתו הרבה"צ בתי' ע"ה )אשת הרה"צ רבי משה בר"ל זצ"ל נכד הרה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע( בת הרה"ק רבי משול זוסיא ווייסבלו זצ"ל מנדבורנא ומצפת, ששמעה זאת מסבתה זו הרבנית אסתר רחל, שאחרי פטירת אבי' רבינו המחבר הק' ,נתגדלה בבית זקינה הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע .פע בבוקר כשקמה משינתה אמרה לה זקינתה הרבנית פערל ע"ה אשת הרה"ק מבארדיטשוב מזל טוב ל .ושמע בעלה הקדושת לוי ,ושאל אותה מהו המזל טוב ,ואז פיה פתחה בחכמה ותאמר לבעלה שהיא יודעת הכל ,שאתמול בלילה בא אליו מעלמא דקשוט הרה"ק המגיד מנדבורנא בעל צמח ה' לצבי זי"ע ,והציע לפניו את בנו הרה"ק רבי דוד ארי' לחת עבור נכדתנו, ונתקשרו ביניה .והרה"ק המגיד מנדבורנא אמר, שבעוד יומי יבוא שדכ ויציע את השידו ,וכ היה .ד( הרה"ק רבי אליעזר זי"ע .נשא את הרבנית הצ' שרה ע"ה בת הרה"ק רבי דוב בער מליבאוויטש זי"ע ב הגה"ק בעל התניא מליאדי זי"ע ,חתונת הגדולה התקיימה בזלאבי ,פרשת נשא שנת תקס"ז לפ"ק .ה( הרבנית הצדיקת גיטל ע"ה אשת הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זי"ע בעל תולדות יצחק ,ב הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע. הרה"ק רבי יצחק זי"ע בא בברית השידוכי בשנת תקנ"ח בשנת העשור לחייו ובספר זכרו טוב מסופר ,כי חותנו זקנו הרה"ק הקדושת לוי זי"ע הבטיח להחת וכלה שיאכלו על שלחנו ארבע שני ,וכאשר ניסו המחותני לדרוש ממנו שיבטיח ויוסי עוד כמה שני ,אמר שאינו יכול להבטיח להזוג עוד יותר מזונות מארבעה שני בשו אופ ,ואכ החתונה התקיימה אחר שמונה שני בשנת תקס"ו ,וארבעה שני לאחר מכ בכ"ה תשרי תק"ע נסתלק הרה"ק הקדושת לוי מבארדיטשוב זי"ע לחיי העול הבא ,ויהי לפלא כי אז ראו הכל כי רוח אלקי דיבר בו באמרו שיותר מארבע שני אינו יכול להבטיח. החוזה מלובלי זי"ע היה נות שבח והודי' להקב"ה במש ט"ז שנה בכל יו חצי שעה בי מנחה למעריב ,על ששלח את הבארדיצ'ובר לעול .פע נזדמ שרבינו הק' מבארדיטשוב זי"ע עבר דר עיר לובלי ,והרה"ק הרבי מלובלי זי"ע חזה זאת ברוח קדשו ואמר לתלמידיו שיצאו לקבל פניו בבגדי שבת .הרה"ק ר' צבי הערש מזידיטשוב זי"ע התחבא בחדרו של הרבי
מלובלי ורצה לראות הכנת רבו מלובלי כדי לקבל פני הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע ,ושמע אי שהחוזה הק' הול נבו בחדרו ומדבר לעצמו: רבש"ע אי אשא פני ,פני גאו וצדיק וקדוש כזה ,הלוא הוא בטח יכיר ערכי ופרצו שלי .כל העול חושב עלי שאני צדיק ,אבל הוא יכיר אותי שאינני צדיק ואי לא אבוש ולא אכל מפניו .כי תשאלנו מדוע לא אבוש ולא אכל ממ ,התשובה את אני כבר רגיל ,ועמו אינני רגיל. פע דברו נכבדות לבת הרה"ק רבי פנחס מקארי זי"ע במשפחת הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע והרה"ק השתהה מתחילה בתשובתו שלא נראה לו כל כ ,ולאחר הימי הנוראי שלח לקרוא את השדכ ואמר שהוא חפ לגמור את השידו בכי טוב .וסיפר :לפני הימי הנוראי ראה מחיצה גדולה המפסקת בי כנסת ישראל לאבינו שבשמי שלא יתקבלו התפלות ח"ו, וכמה צדיקי ניסו לבטל את המחיצה ולא עלתה ביד ,בערב ראש השנה כשעמד הרה"ק מבארדיטשוב ליל למקוה נעשה רעש גדול בשמי והמחיצה התחילה להתפוגג עד שבעת שחזר מהמקוה כבר נתבטל המחיצה לגמרי, ושמע בשמי שהקב"ה כביכול אומר הזהרו שלא ישאר שו רוש מהמחיצה כי כשיוודע לרבי לוי יצחק ממחיצה הלזו ,ירעיש עולמות האי נתנו לעשות מחיצה נוראה כזו ...ובראותי כי נשגבה מעלתו עד כדי כ רוצה אני להשתד אתו. הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע נהג ביו הפורי שעמד על שלחנו קרוג וכל מי שהביא משקאות שפ בזה הקרוג ,ואמר הרב מבארדיטשוב שרבינו הקדוש ממעזריטש זי"ע אמר כי יש לו תלמיד שיודע לצר האותיות כבריאת שמי ואר כמו בצלאל ,וכיוו זאת עלי ,חבל לקלקל מוח כזה ,רק א חז"ל אמרו חייב אד לבסומי בפוריא צריכי על זה מסירת נפש ושתה מהקרוג. הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע היה פע בעיר בראד בחג השבועות ,והרה"ק מבארדיטשוב אמר למשמשו כי רוצה לומר דרשה בביהמ"ד ביו שני של חג ,והפציר המשמש להרב ואמר הלא הרבי היה ניעור בליל שבועות ,וכא נמצא חכמי הקלויז אריות בתורה ,ומפחד שלא יחלישו דעתו, השיב לו הרב מבארדיטשוב הלא חצי הש"ס הנני זוכר בעל פה ,וחצי השני בי אי אוי נישט פרעמד )הנני ג"כ לא זר( ביז זיי וועלי זי אריר געבי וואו וועל אי שוי האלטי) ,ועד שה יזיזו עצמ היכ אני כבר יחזיק( ,וכ הוה שהרה"ק מבארדיטשוב אמר פלפול בפרק שני
ברכת מזל טוב להרה"ח ר' הלל פרסטר שליט"א ולאביו הרה"ח ר' ישראל פרסטר שליט"א לרגל נשואי בנו הבה"ח דוד נ"י עב"ג הכלה החשובה תחי' בת הרה"ח ר' אהר" דירנפלד שליט"א )בני ברק( בורא עול בקני ישלי זה הבני ,והזיווג יעלה יפה יפה ויזכו לבנות בית נאמ בישראל לתפארת מתו שפע ברכה והצלחה ולרוות מה ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאויוש"ט אמ ברכת מזל טוב להרה"ח ר' הרשל שוואר( שליט"א ולסבי החשובי הרה"ג ר' שלמה שוואר( שליט"א ולהגאו ר' חיי דוד שובקס שליט"א מו" דקהילתינו הק' לרגל הולדת בנו -נכד נ" יה"ר שיזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט ותרוו ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאויוש"ט אמ
אוחזי שטרי חוב המוקדמי פסולי והמאוחרי כשרי ,וכול התפעלו מעומק הפלפול ,והיה ביניה רבי אהר זיטאמיר זי"ע והוא היה מתלמידי הגר"א זי"ע ועדיי לא היה שיי להחסידי ,וכשירד הרה"ק מבארדיטשוב מהבימה לצאת מהביהמ"ד פגש ברבי אהר והניח ידו הקדושה על כתפיו של ר' אהר ,וחזר לשו הגמרא וכשחייב מודה אמאי לא יחזיר, ובדיבורי הללו שנכנסו ללבו הטהור של ר' אהר לא רצה כבר להפרד מהרה"ק מבארדיטשוב ,ומני אז והלאה נעשה מקושר אל הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע והיה מגדולי תלמידיו. פע נסע הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע ביחד ע תלמידו הרה"ק רבי אהר זיטאמיר זי"ע להרבי הקדוש ר' אלימל זי"ע ,וכעבור איזה ימי נסע מש הרב הקדוש מבארדיטשוב ,ורבי אהר נשאר בליזענסק ,ושאל אותו הרבי ר' אלימל זי"ע מדוע לא נוסע הלא רבו כבר נסע, השיב רבי אהר כי הרבי שלו מכיר כבר ,ועכשיו רוצה להכיר את הרבי ר' אלימל זי"ע .ענה לו הרבי של הנ מכיר ?,אפילו הפאלע שלו )שולי בגדיו( עדיי אינכ מכירי .ובנוסח אחר תידע שאפילו את הזשיפיצע שלו את )גלימתו אינ מכיר. הרה"ק רבי ישראל מרוז'י זי"ע אמר כי הזכרת שמו של רבינו מעוררת המתקת הדיני, ואילו בנו הרה"ק רבי אברה יעקב מסדיגורא זי"ע הוסי כי ש העיר בארדיטשוב דיה לעורר רחמי בדוגמת הזכרת העיר חברו ,בכדי להזכיר זכות אבות. וכ כותב בנו הרה"ק רבי ישראל זי"ע מפי אאמו"ר הגאו הקדוש נשמתו בג עד ,כי הצדיק שמתפלל תמיד תמיד על הדור ,זה הצדיק יש לו המדריגה ,שג אחרי פטירתו נשמתו תמיד לפני כסא הכבוד להתפלל ולמשו חסד על הדור, ואמר שזה שאמרו חז"ל )סו ברכות( צדיקי אי לה מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ,בזה העול מתפלל על הדור ,וכ בעול הבא מתפלל על הדור ,וזהו:יעקב אבינו לא מת ,כלומר: שיעקב היה אבינו להמשי תמיד רחמי עלינו, זה הבחינה לא מת ,והוא נחקק תמיד בכסא הכבוד להמשי רחמי על ישראל בניו ,עד כא דברי קדשו .וכבוד גדול עשו לו בבארדיטשוב שאפילו אחרי הסתלקותו לא הושיבו בני העיר רב אחר על מקומו ולא קיבלו עליה עוד אלא מורי הוראה בלבד. זכות יג עלינו ועל כל ישראל אמ. מקורות: כתר תורה ,אור יקרות ,תורתו של ר' מאיר.
ברכת מזל טוב להרה"ח ר' מאיר שטיסל שליט"א ולסבי החשובי הרה"ח ר' זלמ" הופמ" שליט"א והרה"ח יקותיאל יהודה שטסל שליט"א והרה"ח ר' חיי הופמ" שליט"א לרגל הולדת בנו -כד הילד שלמה אריה נ"י יה"ר שיזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט ותרוו ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאויוש"ט אמ
ברכת מזל טוב להרה"ח משה יעקב גלנדואר שליט"א ולסבי החשובי הרה"ח ר' אברה נוח גלנדואר שליט"א והרה"ח שמואל דוד ברגר שליט"א לרגל הולדת בנו -נכד יה"ר שיזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט ותרוו ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה לאויוש"ט אמ
ברכת מזל טוב להרה"ח ר' פנחס יצחק צבי לוינגר שליט"א ולסבי החשובי הגאו ר' משה אדלר שליט"א אב"ד טורדא ולהרה"ח ר' אליעזר לוינגר שליט"א ולהרה"ח ר' דוד למפי" שליט"א ולהגאו ר' שלו וידר שליט"א מו"צ דקהילתינו הק' לרגל נשואי בתו -נכדת החשובה תחי' עב"ג הבה"ח אליעזר נ"י ב הרה"ג ר' יעקב מאיר לאמפי" שליט"א יה"ר שיעלה הזיווג יפה וברה לש ולתפארת ולתהלה דורות ישרי מבורכי לתפארת המשפחות הרוממות ותרוו מה ומכל יוצ"ח רוב נחת ותענוג דקדושה באי מחסור כל מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאויוש"ט אמ לעילוי נשמת הרה"ח ר' דוד יוס) אונגר ז"ל ב הרה"ח ר' אברה יהודה ז"ל ולע"נ זוגתו האשה החשובה מרת רבקה ע"ה בת הרה"ח ר' יוס) ז"ל לע"נ הרה"ח ר' אליעזר צבי ז"ל ב הרה"ח ר' נת" בנימי" ז"ל ולע"נ האשה החשובה מרת הענדיל ע"ה בת הרה"ח ר' יוס) מאיר ז"ל הונצחו ע"י משפחת מאייער שיחיו
לעלוי נשמת הרה"ח ר' דוד רובינשטיי" ז"ל ב הרה"ח ר' מאיר צבי ז"ל וזוגתו האשה החשובה מרת טויבא ע"ה בת הרה"ח ר' פנחס ז"ל לע"נ הרה"ח ר' יהודה זיגלמ" ז"ל ב הרה"ח ר' נחמ" ז"ל נלב"ע כ"ח תשרי תשס"ו הונצח ע"י בנו הרה"ח ר' ישראל זיגלמ" שליט"א
לע"נ הרה"ג ר' אשר אנשיל קליי" ז"ל לעלוי נשמת אב"ד מראש-ווארשהלי ראש כולל ומתיבתא האשה החשובה מהר" שיק ב יו"ר דקהילתינו מרת צפורה מרי רובינשטיי" ע"ה הרה"ח ר' שמואל שמחה בונ זצ"ל בת הרה"ח ר' מנח הלל ז"ל נלב"ע ב' חשו תש"ס ,הונצח ע"י אחיו הונצחה ע"י בני המשפחה שיחיו הרה"ח ר' מנח קליי" שליט"א לע"נ הרה"ח ר' מתתיהו סיגל ז"ל ב הרה"ח ר' יוס) דוב ז"ל נלב"ע כ"ט תשרי תשס"ח הונצחה ע"י בנו הרה"ח ר' יעקב אליהו סיגל שליט"א
לעילוי נשמת
הרה"ח ר' אברה אלכסנדר צבי ז"ל ב שיבדלחט"א הרה"ח ר שמשו" רינגל שליט"א נלב"ע ג' טבת תשמ"ח
www.ladaat.net/gilionot.php להורדה השבוע גיליונות 057-3153864 052-7653861 02-5386003 :íéðåôìèì úåðôì àð íéáøä éåëæì פרשתúåàöåää éåñëì úåçöðäå úåîåøúì ח בחסות הקו החדש 0747-300100 :קו החדשות של הציבור החרדי
לע"נ האשה החשובה מרת חיה בריינדל ע"ה בת הרה"ח ר' אשר אנשיל הלוי ז"ל
אשת הרה"ח המפואר רבי שמחה בונ קליי" זצ"ל ראש הקהל דקהל מחזיקי הדת דחסידי בעלזא נפטרה ה' סיו ערב שבועות תשס"ט הונצחה ע"י בנה הרה"ח ר' מנח קליי" שליט"א לע"נ הרה"ח ר' אליעזר ז"ל ב הרה"ח ר' מנח צבי ז"ל וזוגתו האשה החשובה מרת שיינדל ע"ה בת שיבדלחט"א הרה"ח ר' משה שליט"א הונצחו ע"י בנ הרה"ח ר' אשר שטיסל שליט"א
Related Documents
Divrei Torah Belz Berechit 2009
June 2020 2
Divrei Torah Belz 2 Berechit 2009
June 2020 0
Divrei Torah Belz Shoftim 2009
May 2020 3
Divrei Torah - Belz - Devarim
May 2020 1
Divrei Torah Belz Reeh 2009
May 2020 3