Divrei Kodesh Vishniz Noach 5770

‫פרשת נח‬ ‫גליון קע ‪ -‬תש"ע‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫התודה והברכה לידידנו הנכבדים התורמים בקביעות בעין יפה להוצאת הקונטרסים‬ ‫הנה"ח ישראל ד‪ .‬ג‪ .‬שטרן הי"ו‬ ‫הנה"ח מנחם זאב ברוס הי"ו‬ ‫בעלי‬ ‫"אולמי הכתר" ויזניץ‬

‫הנה"ח יחזקאל כהן הי"ו‬ ‫הנה"ח רפאל שטיין הי"ו‬ ‫בעלי‬ ‫מאפיית ויזניץ‬ ‫"היימישע חלות"‬

‫לע"נ‬ ‫הרה"ח אברהם ב"ר ישראל שמעון ז"ל‬ ‫נלב"ע י"ג תמוז תש"מ‬ ‫זוגתו מרת גאלדא ב"ר מתתיהו ע"ה‬ ‫נלב"ע י"ט תשרי תשנ"ט‬

‫הרה"ח נח הייגר הי"ו‬ ‫לע"נ אביו‬ ‫הרה"ח אריה לייב ז"ל‬ ‫ב"ר שלום פרידל ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ד בשבט תשס"ח‬

‫לע"נ‬ ‫הרה"ח לוי ב"ר משה ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"א מנחם אב תשס"ה‬ ‫זוגתו מרת פערל ב"ר שלמה ע"ה‬ ‫נלב"ע ב' ניסן תשס"ז‬

‫הרבני הנגיד הרה"ח מוה"ר חיים משה פעלדמאן שליט"א‬ ‫איש אמונו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫לע"נ אמו האה"ח מרת בריינדל ב"ר אהרן אליהו ע"ה‬ ‫ולע"נ אחותו מרת גיטל ב"ר אפרים פישל ע"ה בר חורין‬

‫נלב"ע י"ד חשון תשנ"ד‬

‫הרב יהושע העשיל כהן הי"ו‬ ‫לע"נ אמו‬ ‫מרת רחל ע"ה‬ ‫ב"ר אברהם יהושע העשיל ז"ל‬ ‫נלב"ע י"א חשון‬

‫הרה"ח שלמה זלמן ברנד הי"ו‬ ‫לע"נ אמו‬ ‫מרת פייגא פעסיל ע"ה‬ ‫ב"ר מנחם בנציון ז"ל‬ ‫נלב"ע ו' חשון‬

‫הרה"ח אליהו שטיין הי"ו‬ ‫הר"ר יצחק שטיין הי"ו‬ ‫ארה"ב‬ ‫לרגל שמחת נישואי הנכד ‪ /‬הבן‬ ‫הב' החתן נתן נטע זאב צבי הי"ו‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬

‫הרה"ח חיים מ‪ .‬מענדיל סבו הי"ו‬ ‫הרה"ח מרדכי יצחק סבו הי"ו‬ ‫לע"נ אביהם‬ ‫הרה"ח צבי ב"ר מרדכי יצחק ז"ל‬ ‫נלב"ע ז' חשון‬

‫הרה"ח שלמה גרינברג הי"ו‬ ‫לע"נ אביו‬ ‫הרה"ח דוד ב"ר דן ז"ל‬ ‫נלב"ע ו' חשון‬

‫הרה"ח יצחק ברוך‪ ,‬הרה"ח אפרים‬ ‫פישל‪ ,‬הרה"ח יעקב ויזל הי"ו‬ ‫לע"נ אביהם‬ ‫הרה"ח חנוך זונדל ז"ל‬ ‫ב"ר אפרים פישל ז"ל‬ ‫נלב"ע י"ב חשון‬

‫הרה"ג יעקב משה שרף שליט"א‬ ‫הרב לוי יצחק ברגר הי"ו‬ ‫לרגל שמחת אירוסי צאצאיהם‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫הר"ר ישעי' לייב שכטר הי"ו‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבן‬ ‫הבה"ח שמעון אהרן הי"ו‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫הרה"ח טוביה וויינר הי"ו‬ ‫לרגל הכנסת בנו‬ ‫אלכסנדר סנדר אברהם ני"ו‬ ‫בבריתו של אאע"ה‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫כל הזכויות שמורות‬ ‫לתרומות והנצחות ניתן לפנות למשרדי הועד או לפל' ‪054-8425796‬‬

‫נדפס באישור "ועדת הוצאה לאור" שע"י בד"ץ דקהלתנו הק'‬ ‫הדפסה‪" :‬עילית‪-‬דפוס" ‪052-7625300‬‬

‫ב‬

‫דברי אלקים חיים‬ ‫ליש"ק נח תשנ"ו‬ ö−ñïñïô óðê −òëî óñî¼ ñ¾ îôîþë íñî¼í ñ×× îë ö−š½î¼î ö−¾î¼ ,óíë þþî¼³ô êñî ,íïîñòí ó³¼ðî óìîþ ñ¼ ,óëþ ³®¼ë ¾îþðñ −í¾ñ× šîõšõ îëñë ï"¼ ,îë íþ î¾õò¾ îëþñ ¾−ê ¾−ê ³ê −³¼®í þë×î ,ó−îîðí ñ× îîð− ì×îî³íñ −³þîš ñ®ë êëí −òõë −³í−ô³ ³ê ë−¾îíñî ìõ½ñ −³¾−þð ñ¼ −³ê ³ðôî¼ íêþ−í þ¾ê μîò−ì −³ëë î−òë ó−ô¾ ³êþ− ó¼ íþî³ ,óí−ò−¼ô ¾êþë −³ëë óè¾ íò¼¬ëî ,ëþ−½ íñíî ,íõîþ® ,−îêþ× î×òì³− ó³îê ë−¾îí¾ μîò−ì −³ëþ íê−ñõ îñ −³þôêî î−ñê −³−ò¼ò μ³−ëë þþî¼³³ þ¾ê× ¼îðô ,μ−ñ¼ −ñ ³ôî® ,ðë×í ,íê−þí ³îþ¾×ë šõ½ −òõë šõ½í ¼−®³ ,¹î¼í ñ¾ ,ö−ð−èí óêî ,³î¾¼ñ íô ³ð× íêþîí íþîô êñ ¹î¼í ³ê ¹−þ¬− î³¼ð ³îîì õ"¼ êñ ,î−þëð ³ê þî³½ñ μ³¼ð ñ¼ íñ¼− ³ðôñ êñ −× ,î³ê ì×îî³íñ ï−¼³ μîò−ìí ¬þõëî ,íêþîíë ¼ðî− μò−êî êñ μðî¼ô¾ ðî¼ë ì×îî³ôî ðôî¼ μòí ëî¬ ö−ë þþëñ îï í×îðô ñ¼ ³ë¾− ,šìþñ íôî ëþšñ íô ,¼þ ö−ëî ’ë ö−ð−½õô ó−þîí ,êîí μ¾õòëî óñðìôë ,ë"íî¼î ï"íî¼ ,³îôñî¼ ,ö−ì×õ³ô óò−êî ,þ¼òñ μîòìë óñîšñšëî ìò êñ óðêñ ñîðèí ë−îêí ¼þí þ®−í

š−ð® ¾−ê ìò ìò ³ðñî³ ‫אלה‬ ¾− −"¾þëî .’îèî î−³þðë í−í ó−ô³ ö−¾þîð ¾−î ìë¾ñ ö−¾þîð îò−³îëþô š"íõ½ë ê³−êð ô"õ¼ ñ"− ,−êòèñ õ"í¼ ¼"−ï š"í−šïñ óîñ¾ ³ëíê êë þëð óíñ í−í− −× (ï¬ ,ì− ³îô¾) ó−¼½îò óò−ê¾ óðê −òë ¾−ð ,−ñê íë−½ íï−ê óíñ öôðïíë óê −× š−ð®ñ ó¼ ³îë−þ −þëðë êîí óê ,íñ−¼− š−ð®íñ ¼½îò ïê ,íþ¾õñ ¾þðòî îþ−ëì í½òþõ þîë¼ îê ,óí−ò−ë þ¾õ−¾ −í¾ñ× −ô¾è ¾šîëô ,íôîð×î íêîõþ ñëê ,îëþ ñê ³×ññ îô®¼ ì−þ¬ô îò−èë îëþ −õ ñîê¾ñ ó−−òìîþ ó−ò−ò¼ ö−èë î³¼ðë íñî¼ êñ ,óíë èíò³íñ μ−ê ê−¼þ í¾ô öòîñ³í íï ñ¼ ,î−ñê ³×ññ êš−−ð - óíñ í−í− −× þôêî êòô−íô óí−×þ®ñ ¼èîòí þëð ’−õ ,þëð î−³î¾šë ìñ −ñê êë ,ó−−¬þõí ö−ë −³¬õ¾î ö× óòôê ,¾îþðñî ñîê¾ñ óíñ ¬îõ¾ê - îí¼þ ö−ëî ¾−ê ,óí−ò−ë þѾÔõÎê ,î¾îþð− þ¾ê ó−¬õ¾ô −šì ³ê −³¼ðîíî íï ó¼ ðì− ñëê ¼î¬òñ ±ôê³ê ,î−³þî³ ³êî ó−šñêí ,μþë³− î−³î®ô ó−−šñ ’í ³êþ− óëñë .þš−¼í íï −× −ò−ò¼ë ,þ³î−ëî ,óè ¼èîò íïí ‫ענין‬ ðôî¼ ,îë ö−−îñ³ ì®ò −−ì þ¾ê ,μîò−ì

‫ג‬

,í"ëíê ’½ô ó¼ ðì’ê ’í îò−šñ’ê ,íëíêë ¾"ôî¼ ¼"¼ ñëšñ ó×òìñ è−¾− íï ,³"−¾í ó¼ ìîô¾ñ þ½ ¾þîðí þ¾ê×î ,îëþ ³−ë ³¼−ð−ô ,ìë¾ñ óí ó−òëí ïê ,î³¼ô¾ôñ μþë ¼þï óí −× îþ−×− óí−êîþ ñ× ³"þ óè −êòè’ñ ö−¾þî’ð ¾’− ñëê ,’í ó³¼ð ñ¼ ö−×ôî½í íñê ,ð"ñ− óí−³îëþñ ó−ñèþ ó−³³×ô óò−êî −× óíñ íôðò ö¼− ,μ× ñ¼ ¾îþðñ î"ì ïê ,³î¾¼ñ íô î¼ð− óô®¼ë þ¾ê î¼ð−¾ öê× ïôþôî ,−êòèñ îñðè− ñ¼ íñî¼í× ³î¾¼ñ óëñ í³õôí þ®−í êîí ,óíñ ëíîê× îô®¼ í¾î¼î ,ó³¼ð ,μ× þìê óí−ñ¼ èþ¬šôíî ö¬¾í ö"¬¾ ’ô−è ’−êòèñ ’ö−¾þîð ’¾− ³"½í ö³−î ,îò³êô ö¬¾í þ−½− ³"−¾í ,×"í¼ ëñë îðë¼ñî îòî®þ ³î¾¼ñ ³¼ð îòë .óñ¾

ñ−¾×ô í−í ó−òõñô¾ ðî¼ëî ,¬š¾ êñî óñî¼ô öðëêñ ó−ê¬ìë ó−¾òê ³ê ,íïí óñî¼ −èîò¼³ë èò¼³íñ ,êëí ðî×ññ í½òôî îñîëè ³ê ë−ìþôî ¹−½îô êñ μþðë î−òë ³ê ñðèñ óðêí ³ê ñ¼ μ¾ì− ó−ô−í ³îëþë ïê þ¾ê ,ëî¬ ñîôñ óí−òë íêþôô óôñî¼ ó−þîíí êñ îðñì −ô−ë óè¾ ð¼ ,óí−ò−¼ î½êô− íëþðê ,þëð ñ¼ îèò¼³− .³îôñî¼ ’ëô ó−ðîëê îê®ôòî ,óí−−ìë ¾− −"¾þ −þëðë ïîôþí ‫וזהו‬ ö−¾þî’ð ¾’− ,ìë¾ñ ö−¾þîð îò−³îëþô ö−¾þîðí íñê ,ð"ñ− ³"þ ìë¾’ñ óí−ðñ− ó¼ èíò³íñ ð®−× óí−³îëþô −ëþí íòí ,óë−¾îíñ ö×−í ,óí−þî¼òô −î®þí μþð î−òïê ³ê íñè− μþð íþîôí ³êþ−¾ ó−òëñ îñðè− ö¼ôñ íïí ¬þõë ×"íîêí¼ ì"ë¾ñ ,óí−òõ ñ¼ ³þ×−ò ’í ’í ñêþ¾’− ¼ô’¾ šî½õ ³"þ ’ô−è

‫ד‬

‫שיחת קודש בשולחן השני‬ ‫ליל שב"ק נח תשנ"ד‬ ‫ומלאו את הארץ )ט‪ ,‬א(‪ .‬אאמו"ר הק' זי"ע‬ ‫מפרש הכ'‪ ,‬מלא"ו נוט' מ'נוחה ו'שמחה א'ור‬ ‫ל'יהודים‪ ,‬האר"ץ בחשבון צ' פשוטה גימ'‬ ‫שב"ת קד"ש )אהב"י(‪ ,‬תמלאו את השבת‬ ‫קודש עם אורה ושמחה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫שבת קודש היא זמן אסיפה לכל‪ ,‬יהודים‬ ‫מתוועדים ומתאספים יחד לענג את השבת‬ ‫בשירות ותשבחות לקל חי‪ ,‬ע"י שירות‬ ‫ותשבחות מתרוממים כל חד וחד לפום דרגא‬ ‫דיליה אל השי"ת‪ ,‬מ'דארף זינגען שירות‬ ‫ותשבחות מיט אלע ביינער‪ ,‬שיעוררוהו‬ ‫ציפ אין‬ ‫מתרדימתו‪ ,‬סי זאל איהם געבען א ּ‬ ‫אלע ביינער‪ ,‬האסיפה עם יהודים יראים‬ ‫ושלמים מביא את האדם לשנות את הליכותיו‬ ‫והנהגותיו‪ ,‬יחד הם מטכסים עצה היאך‬ ‫להתעלות בעבודת הבורא ב"ה‪ ,‬משוחחים‬ ‫מגדלות הבעשטה"ק ותלמידיו ומצדיקי אמת‪,‬‬ ‫איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק‪ ,‬ומתוך‬ ‫אהבה אחוה ורעות מעוררים זא"ז לתקן את‬ ‫הטעון תיקון ושיפור‪ ,‬אסיפה זו מעלתה רבה‬ ‫ונשגבה מאד‪ ,‬הר"ת ו'מלאו א'ת ה'ארץ אתוון‬ ‫או"ה‪ ,‬שהם האותיות החסרות לשם הוי"ה‬ ‫ולכסא‪ ,‬עדה"כ )שמות יז‪ ,‬טז( כי יד על כס י‪-‬ה‪,‬‬ ‫אשר בכח אסיפות הללו להחיש ולמהר את‬ ‫השלמת השם והכסא‪ ,‬שניגאל גאולת עולם‪.‬‬ ‫בשמירת שבת אין די בשב ואל תעשה‪,‬‬ ‫במניעה ממלאכה גרידא‪ ,‬לנוח בו מעמל ששת‬

‫ימי המעשה‪ ,‬כי אם בקום ועשה‪ ,‬לענג את‬ ‫השבת בלימוד התורה‪ ,‬באסיפת מרעים יחד‬ ‫לשיר ולזמר לכבוד השבת‪ ,‬ואזי סגולתה רבה‬ ‫להגביר קדושת הנשמה על חומר הגוף‪,‬‬ ‫נשמתו תכסוף ותצמא באהבה להבורא כל‬ ‫עולמים‪ ,‬ובאור חוזר יושפע עליו ממרום‬ ‫נהורא עילאה ושפע קודש לזכך את נשמתו‬ ‫ואבריו‪ .‬וכל זה יחסר לאלו אשר יום השבת‬ ‫הוא אצלם יום מנוחה גרידא‪ ,‬השבת לא תביא‬ ‫להם תועלת להתקדש ולהיטהר‪ ,‬בזה‬ ‫שאוכלים מאכלים עריבים‪ ,‬א גוטען טשולנט‪,‬‬ ‫איז נאך זייער א שוואך געשעפט‪ ,‬התענוג‬ ‫האמיתי בשבת קודש הוא לשמוח בשמחת‬ ‫הבורא ב"ה‪ .‬כמובא במאמרינו לפרש אמרם‬ ‫ז"ל )ילקוט ראובני ואתחנן( 'שינה בשבת תענוג'‪,‬‬ ‫שינ"ה עה"כ גימ' שמח"ה אח"ד‪ ,‬אשר‬ ‫השמחה בהאחד יחיד ומיוחד בשב"ק היא‬ ‫תענוג נפלא שאין למעלה הימנו‪ ,‬בזה מענגים‬ ‫את השבת ולא בדברים גשמיים‪ ,‬השבת קודש‬ ‫אין לו תענוג מדברים גשמיים‪ ,‬אלו הם תענוג‬ ‫לגוף האדם‪ ,‬אולם לשבת קודש שהוא נועם‬ ‫הנשמות נדרש לסגל תענוגים אחרים‪,‬‬ ‫תענוגים רוחניים‪ ,‬בהם יענג את השבת‪ .‬ומובא‬ ‫מא"א הק' זי"ע לפרש הכ' )ח‪ ,‬א( ויזכר אלקים‬ ‫את נח ואת כל החיה וגו'‪" ,‬נח" רומז לשני‬ ‫הסוגים של שומרי שבת‪ ,‬הא'‪ ,‬זה הנח מעבודה‬ ‫ושומר את השבת רק בשב ואל תעשה‪ ,‬והב'‪,‬‬

‫ה‬

‫שלובשים בימי החול‪ ,‬אולם מחמת‬ ‫ההשתוקקות לקדושת השבת הכביד עליו‬ ‫משא הכובע יותר ממשא השטריימל‪ .‬הגם‪,‬‬ ‫שהלוואי והיינו משיגים ומרגישים ביום השבת‬ ‫את הקדושה העילאה שהוא השיג והרגיש‬ ‫באמצע ימי החול‪ ,‬בחובשו את הכובע‪ ,‬ברם‬ ‫לפי מדריגותיו הנשגבות היתה אצלו קדושת‬ ‫השבת ביתר שאת ויתר עז בדרגא עילאה‬ ‫ונשגבה עד מאד יותר מימי החול‪.‬‬ ‫האיש ההמוני מרוצה מתהלוכותיו‬ ‫והתנהגותו‪ ,‬דרכו ישרה בעיניו ולא חסר לו‬ ‫כלום‪ ,‬נדמה לו שכמו שהוא עורך את יום‬ ‫השבת כך צריך לערכה‪ ,‬וכפי שהוא מתפלל‬ ‫ככה צריך להיות עבודת התפלה‪ ,‬באם הוא‬ ‫קובע עתים לתורה ומשתתף בשיעור הוא יצא‬ ‫כבר ידי חובתו בחיוב לימוד התורה‪ ,‬אולם‬ ‫האיש המשכיל מתבונן בעבודת ה' של זולתו‬ ‫וממנו יקח מוסר השכל היאך לעבוד את ה'‪,‬‬ ‫מתקנא הוא בקנאת סופרים ‪ -‬אשר תרבה‬ ‫חכמה ‪ -‬בהשגות ריעיו בעבודת הבורא ב"ה‬ ‫ושואף להיות כמוהם‪ .‬באם חשב עד הנה‬ ‫שהוא יודע ללמוד והריהו רואה לומדים‬ ‫מופלגים מלאים מזן אל זן בכל חלקי התורה‬ ‫בש"ס ופוסקים והוא עדיין לא הגיע‬ ‫לקרסוליהם‪ ,‬מתעורר בו חשק ורצון להגביר‬ ‫חיל ועוז בעסק התורה והתמדת התורה‪ ,‬רגשי‬ ‫קנאה יתעוררו בלבבו כשהוא רואה עבודת‬ ‫התפלה מהי‪ ,‬היאך יהודים מתפללים ביקוד‬ ‫אש והתלהבות‪ ,‬בדביקות הבורא ב"ה‪ ,‬כל‬ ‫עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך‪ ,‬תאוה וכסיפה‬ ‫תהא לו להיות דבוק בקדושת השבת‬ ‫המתאחדת ביראתך‪ ,‬ארויס גייען פון די גלייז‬ ‫בשב"ק‪ ,‬ובד"ז מסביר ה'כל בו' טעם חיוב‬

‫שמקדש את השבת בלימוד התוה"ק ובשירות‬ ‫ותשבחות לקל חי העולמים‪ ,‬כי "נח" הוא לשון‬ ‫מנוחה‪ ,‬היינו בשב ואל תעשה‪ ,‬וגם נוט' נ'פש‬ ‫ח'יה‪ ,‬רומז למי שמקדש את השבת בשמחה‬ ‫ובחיות‪ ,‬לא רק בשינה שהוא אחד מס'‬ ‫במיתה‪ ,‬אלא בחיות דווקא‪ ,‬ואת כל החיה ‪-‬‬ ‫בעלי החיות‪ ,‬ואת כל הבהמה ‪ -‬אלו חסרי‬ ‫הדעת‪ ,‬היו עם נח ‪ -‬דא שבת קודש ‪ -‬יחד‪,‬‬ ‫שניהם שומרים את השבת‪ ,‬אך‪ ,‬ויזכ"ר‬ ‫אלקי"ם‪ ,‬גימ' סניגו"ר‪ ,‬היינו שהסניגור ביקש‪,‬‬ ‫ויעבר אלקים רוח על הארץ‪ ,‬שיערה השי"ת‬ ‫רוח על האנשים הללו בעלי רוח בהמי‪ ,‬עד‬ ‫שגם הם יבחרו בשמירת שבת בחיות‬ ‫דקדושה‪ ,‬לקדשו ולענגו בשירות ותשבחות‪,‬‬ ‫ולא יסתפקו בשמירתו על ידי שינה ואכילה‬ ‫ושתיה בלבד‪ ,‬ואז תהיה‪ ,‬רוח אלקים על‬ ‫הארץ‪ ,‬הרוחנית תמשול על ענינים הארציים‬ ‫ותעלה אותם לקדושה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וממנה תוצאות חיים‪ ,‬כאשר עורכים את‬ ‫יום השב"ק בחיות והתלהבות‪ ,‬ברגשי קדושה‬ ‫ושמחת הבורא ב"ה‪ ,‬נמשך מזה שפע קדושה‬ ‫גם לימות החול‪ ,‬אם השבת ערוכה‬ ‫בהתרוממות הנפש ובדביקות השי"ת‪ ,‬איז‬ ‫דער דינסטאג אויך בהתרוממות הנפש‬ ‫ודביקות הבורא ב"ה‪ ,‬ובאם עורכים את השבת‬ ‫מהיכי תיתי‪ ,‬בשב ואל תעשה גרידא‪ ,‬אזי גם‬ ‫ימות החול הם באופן כזה‪ ,‬איז ער דינסטאג‬ ‫אויך מהיכי תיתי‪.‬‬ ‫זקיני הק' ה'אהבת ישראל' זי"ע התלונן‬ ‫פעם לאחר השבת כשהחליף בגדיו לבגדי‬ ‫החול 'אוי‪ ,‬דער שווערער קאפלוטש‪ ,‬כבד עלי‬ ‫משא הכובע שחובשים בימי החול‪ ,‬על אף‬ ‫שמשקל השטריימל הוא יותר ממשקל הכובע‬

‫ו‬

‫הם אינם מגיעים לידיעותיהם של הילדים‬ ‫הרכים‪ ,‬מכל משום יש להם חלק לעוה"ב‪ ,‬כי‬ ‫מהם ילמדו וכן יעשו עוד אחרים‪ ,‬למטרה זו‬ ‫נבראה מידת הקנאה שיקנאו בהם‪ ,‬וקנאת‬ ‫סופרים תרבה חכמה‪ ,‬עי"ז תרבה הדעת‬ ‫ותרבה תורה בישראל‪.‬‬ ‫ובענין זה מפרש אא"ז הק' ה'אמרי נועם'‬ ‫זי"ע את הפסוק )י‪ ,‬ט( 'על כן יאמר כנמרוד‬ ‫גיבור ציד'‪ ,‬ובמסורה ג' פעמים‪ ,‬דין‪ ,‬ואידך‬ ‫)במדבר כא‪ ,‬יד( יאמר בספר מלחמות ה'‪,‬‬ ‫)תהלים פז‪ ,‬ה( ולציון זה איש ואיש יולד בה‪ ,‬עיין‬ ‫בבעל הטורים‪ .‬ונראה כי אמרו ז"ל כל‬ ‫המתגאה כאילו עובד עבודה זרה ר"ל‪ .‬אמנם‬ ‫צריך האדם לפעמים להתפאר עצמו ולגלות‬ ‫התמדת תורתו ומעשיו הטובים‪ ,‬בכדי שיהיה‬ ‫קנאת סופרים תרבה חכמה )ב"ב כא‪ ,(.‬וממנו‬ ‫ילמדו וכן יעשו‪ ,‬וכמו שכת' )דה"י ב' יז‪ ,‬ו( ויגבה‬ ‫לבו בדרכי ה'‪ ,‬וצריך הדבר שכל גדול לשקול‬ ‫הדברים היטב‪ ,‬שיהא כוונתו רק אשר תלמידיו‬ ‫ילמדו את דרכיו הטובים‪ .‬וזהו על כן יאמר‬ ‫שהיא לשון התפארות‪ ,‬עדה"כ )דברים כו‪ ,‬יח(‬ ‫וה' האמירך היום‪ ,‬וכל התפארות וגאות הוא‬ ‫כנמרוד‪ ,‬כאילו מרד נגדו כביכול‪ ,‬והוא כעובד‬ ‫עבודה זרה כמו נמרוד‪ .‬אך עכ"ז יאמר בספר‪,‬‬ ‫היינו לפעמים מותר להתפאר עצמו ללימוד‬ ‫תורתו ספר תורת ה'‪ ,‬אם כוונתו להעמיד‬ ‫תלמידים‪ .‬וזהו ולציון יאמר איש ואיש יולד‬ ‫בה‪ ,‬היינו לתלמידי חכמים המצוינים בהלכה‬ ‫מותר לפעמים להתפאר‪ ,‬אם כוונתו להוליד‬ ‫איש ואיש שהם התלמידים‪ ,‬כי כל המלמד‬ ‫חבירו תורה כאילו ילדו )סנהדרין יט‪.(:‬‬

‫העלייה לרגל לבית הבחירה שלש פעמים‬ ‫בשנה‪ ,‬יען האיש בביתו לא חלי ולא מרגיש‬ ‫חסרון בעצמו‪ ,‬ברם בהתאסף יחד שבטי‬ ‫ישראל במקהלות רבבות עם קודש בבית‬ ‫המקדש נוכח הוא לראות עד היכן טחו עיניו‬ ‫מראות את האמת‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫הגם שמידת הקנאה והתאוה גרועים עד‬ ‫מאד‪ ,‬וכמאה"כ )משלי יד‪ ,‬ל( ורקב עצמות‬ ‫קנאה‪ ,‬ואמרו חז"ל )עי' סוטה ד‪ (:‬כל המתגאה‬ ‫כאילו עובד עבודה זרה‪ ,‬מכל מקום לפעמים‬ ‫מותר להתפאר למען ילמדו ממנו להוסיף‬ ‫חכמה‪ ,‬וכן מותר להתאוות להיות גדול בתורה‬ ‫ובעבודת השי"ת כרעהו‪ ,‬גדולי התורה שהיו‬ ‫בדורות קודמים התאוו לבא למדריגות אדירי‬ ‫דוגמא מאדירי התורה שהיו בדורות‬ ‫שלפניהם‪ ,‬וקנאת סופרים תרבה חכמה‪ ,‬עי"ז‬ ‫עלו גם הם ונתעלו לגדולי התורה‪.‬‬ ‫השבוע ]במעמד חלוקת פרסים שע"י‬ ‫ארגון 'יד חרוצים'[ נוכחנו לראות היאך יכולים‬ ‫לנצל מידת הקנאה והתאוה לטובה‪ ,‬להרבות‬ ‫ידיעות בתורת השי"ת‪ ,‬כאשר ילדים צעירים‬ ‫נבחנו למעלה מאלף משניות עם פי' רע"ב‪,‬‬ ‫וזהו קנאת סופרים תרבה חכמה‪ ,‬מותר‬ ‫להתפאר ולהתכבד בזה‪ ,‬למען ילמדו אחרים‬ ‫להיות גם הם כמותם‪ ,‬חז"ל אמרו )סנהדרין‬ ‫קז‪ (.‬המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬ברם יש אופן שאף אם חבירו‬ ‫יתבייש בפניו ילבינו‪ ,‬ואפילו ברבים אין עליו‬ ‫חטא‪ ,‬שהרי הילדים הללו שיודעים למעלה‬ ‫מאלף משניות בע"פ גורמים בזה בושה‬ ‫להרבה אנשים מבוגרים שנכחו שם‪ ,‬באשר‬

‫ז‬

‫משולחן גבוה‬ ‫פתיחת זמן החורף‬

‫יום ג' פרשת נח‪ ,‬ג' חשון תש"מ‬ ‫טלז סטון‬ ‫תורה צוה לנו מורשה‬

‫אמור הן בינו לבין עצמו והן בינו לבין‬ ‫אחרים‪ ,‬שאל יתבייש בפני מאן דהוא שמא‬ ‫יאמר שאינו יודע בטיב קידושין אלו‪ ,‬אלא‬ ‫כלל שנו לנו חז"ל חיים הם למוציאיהם‬ ‫בפה‪.‬‬ ‫ומאידך עליו לדעת כי רק בקידושי‬ ‫התורה הדברים אמורים‪ ,‬משא"כ ביתר‬ ‫פטפוטי דעלמא שאין בהם משום תורה‬ ‫ועבודת ה'‪ ,‬בהם מותר ‪ -‬ואף הכרחי לו‬ ‫לאדם לשתוק‪.‬‬ ‫ואת כח המעצור ישאב מהתבוננותו‬ ‫בתוצאה שתצא לו מדיבורו‪ ,‬ויחשוב בדעתו‬ ‫את הדיבור שרוצה להוציא מפיו‪ ,‬וכאילו‬ ‫כבר הוציאו מתוכיות מחשבתו החוצה‪,‬‬ ‫ויראה מה הועיל על ידו‪ ,‬ולאחר התבוננות‬ ‫זו בודאי ימנע מהוציא דיבורים בטלים‬ ‫מפיו‪ ,‬אבל בדיבורי תורה ועבודת ה' בל‬ ‫יחסוך‪.‬‬ ‫תוך כדי דיבור ‪ -‬כדיבור‬ ‫וזה הרמז נרמז בלשון חז"ל‪' ,‬תוך כדי‬ ‫דיבור כדיבור דמי'‪ ,‬שהדיבור הנמצא עדיין‬ ‫בתוכיות מחשבתו יהא בעיניו כאילו‬ ‫הוציאו מכבר‪ ,‬ויתבונן בהתועלת שתצא‬ ‫ממנו‪ ,‬אבל בקידושין ‪ -‬היינו בלימוד‬ ‫התורה ‪' -‬תוך כדי דיבור לאו כדיבור דמי'‪,‬‬ ‫שהדיבורים הקדושים שעדיין בתוכיותו לא‬

‫תחלה פתח כ"ק רבינו שליט"א בדברי הגמ'‬ ‫)נדרים פז‪' (.‬הילכתא תוך כדי דיבור כדבור דמי חוץ‬ ‫ממגדף ועובד ע"ז ומקדש ומגרש‪ ,‬והאריך‬ ‫בפלפולא אריכתא'‪ ,‬ואח"כ אמר‪:‬‬ ‫הנה חז"ל אמרו )תענית כו‪ (:‬עה"פ )שה"ש‬

‫ג‪ ,‬יא( 'צאינה וראינה וגו' ביום חתונתו וביום‬ ‫שמחת לבו'‪' ,‬ביום חתונתו זה מתן תורה‬ ‫וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש'‪.‬‬ ‫בדברים אלו דימו חז"ל את מתן תורה‬ ‫לקידושין שבין בני ישראל לאביהם‬ ‫שבשמים‪ ,‬וכן אשר רוצה להתקדש‬ ‫בקדושה של מעלה הרי כתר תורה מונח‬ ‫לפניו ויבוא ויטלה‪ .‬ולרמז אפשר לומר‬ ‫בנוסח 'הרי את מקודשת לי' הרומז‬ ‫לקידושי התורה עם ישראל‪ ,‬כי הרי את‬ ‫גימ' תורה עהאוה"כ‪ ,‬והיינו הרי את ‪-‬‬ ‫התורה ‪ -‬מקודשת לי‪.‬‬ ‫חיים הם למוציאיהם‬ ‫אולם כמה כללים נאמרו בקידושין‬ ‫אלו‪ ,‬הן בגוף הקידושין והן בפרטים‬ ‫הסובבים אותה‪ ,‬בגוף לימוד התורה אמרו‬ ‫חז"ל )עירובין נד‪ (.‬עה"פ )משלי ד‪ ,‬כב( 'כי חיים‬ ‫הם למוצאיהם'‪' ,‬אל תקרי למוצאיהם אלא‬ ‫למוציאיהם בפה'‪ ,‬אשר לימוד התורה יש‬ ‫לבטא בפה ובשפתיים דוקא‪ ,‬ולא‬ ‫להסתפק עם כח המחשבה גרידא‪ ,‬וזה‬

‫ח‬

‫יהיו נחשבים בעיניו כאילו כבר הוציאם‬ ‫לאור עולם ויסתפק ב'כאילו' זה‪ ,‬כי חיים‬ ‫הם למוציאיהם בפה‪ ,‬דוקא‪.‬‬ ‫מאן דמוסיף ‪ -‬יסף‬ ‫ובזה פירשתי מאמר הזוה"ק עה"פ‬ ‫בפרשתנו 'אלה תולדות נח נח איש צדיק'‬ ‫ 'נח נח ‪ -‬נייחא לעילא ונייחא לתתא'‪.‬‬‫ועיין בספה"ק 'צמח צדיק' )ד"ה א"י אלה ‪-‬‬ ‫הה'( שפירש‪ ,‬כי מדרך הטוב להיטיב ויש‬ ‫נחת רוח גדולה להקב"ה במה שהאדם כלי‬ ‫מוכן לקבל‪ ,‬שיוכל הוא ית' להשפיע עליו‬ ‫כל טוב‪ ,‬וזו היתה כוונת נח‪ ,‬שהנייחא‬ ‫לתתא לא היה לכוונת עצמו כי אם שיהיה‬ ‫נייחא לעילא‪ ,‬שיהיה נחת רוח להשי"ת‬ ‫במה שמשפיע לו טובה‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫דורש ומבקש‬ ‫ואפשר לומר כי 'לעילא' רומז לענינים‬ ‫רוחניים שהם גבוהים ורמים‪' ,‬לתתא'‬ ‫רומז לענינים גשמיים‪ ,‬כי כשם שמשתדל‬ ‫האדם למצוא לו מנוחה בדברים הגשמיים‬ ‫ואין לו מנוחה‪ ,‬כי רודף אחר מותרות אלו‬ ‫כל ימי חייו‪ ,‬ויש לו מנה רוצה מאתיים‪ ,‬כן‬ ‫עליו להשתדל כל ימי חייו למצוא לעצמו‬ ‫מנוחה בענינים רוחניים‪ ,‬תורה ועבודת ה'‬ ‫ולא תהיה לו המנוחה‪ ,‬כי באהבתה ישגה‬ ‫תמיד ולא ינוח מרדיפתה‪ ,‬וזהו 'נייחא‬ ‫לתתא ונייחא לעילא'‪ ,‬כשם שבדברים‬ ‫הגשמיים אין לו מנוחה כך גם ועאכו"כ‬ ‫בדברים הרוחניים‪ ,‬שאיפה זו היא‬ ‫הדרישה לכאו"א כסמא דחיי‪ ,‬זהו מקור‬ ‫צמיחתם של גדולי הדורות‪ ,‬כי כל השואף‬ ‫עולה ומתעלה לפסגת שאיפתו‪.‬‬

‫בכח השאיפה‬ ‫הנה עתה בחנתי כ"ז בחורים כמס'‬ ‫'הוי"ה' עה"כ על כל מס' נדרים‪ ,‬ולמרות‬ ‫שגם הנבחנים הינם קרוצי חומר כמו כולם‪,‬‬ ‫עלו והצליחו‪ ,‬וזאת בכח השאיפה‬ ‫שפעמה בקרבם‪ ,‬וכאשר בקיאים במסכת‬ ‫אחת‪ ,‬ולו מסכת קלה‪ ,‬מתעורר החשק‬ ‫והשאיפה להוסיף ולעלות ולקנות עוד‬ ‫ועוד‪ .‬הנה אחד מתלמידי הישיבה קטנה‬ ‫נבחן לאחרונה על שמונה מאות דפי‬ ‫גמרא )!(‪ ,‬כל זאת בכח השאיפה והרצון!‬ ‫קנאת סופרים תרבה חכמה )ב"ב כא‪,(.‬‬ ‫מהם ילמדו וכן יעשו להתעורר לשאיפות‬ ‫גדולות בקנין התורה‪.‬‬ ‫אם אך יכנס יהודי לביהמ"ד‪ ,‬מיד יש‬ ‫לפתוח עמו בשיחה בפלפולא דאורייתא‪.‬‬ ‫השיחה התדירה בכל עת מצוא בדברי‬ ‫תורה מהווה חזרה מעולה על הלימוד‪,‬‬ ‫עליכם לחשוב ולהתבונן שמא מכם‬ ‫צריכים לצמוח גדולי הדור הבא‪ ,‬הרי עד‬ ‫ביאת הגואל יהיה דור הולך ודור בא ולכל‬ ‫דור דורשיו וגדוליו‪' .‬גדול הדור' משמעו‬ ‫בקיא בש"ס ופוסקים‪ ,‬ואם כי אין זה קל‬ ‫כלל וכלל‪ ,‬אולם בהתמדה וברצון אפשר‬ ‫להעפיל ולזכות לכך‪.‬‬ ‫חמש מאות דפי גמרא ולאחריהם‬ ‫שמונה מאות וכן הלאה‪ ,‬מעלין בקודש‪,‬‬ ‫וכאשר ישנה שאיפה איתנה אפשר‬ ‫להגיע אל הפיסגה‪ ,‬וע"כ רואים אנו את‬ ‫גודל כח היצר המעכב בעד האדם מלחזור‬ ‫על לימודיו‪ ,‬כי ע"י החזרה יזכור את לימודו‬ ‫וזה יתן לו שאיפה שילמד עוד‪ ,‬ועל שאיפה‬

‫ט‬

‫זו מתנכל היצר לכבות אישה ולהחניקה‬ ‫ח"ו‪.‬‬ ‫כאילו ילדו‬ ‫'אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים‬ ‫היה בדרתיו את האלקים התהלך נח'‪.‬‬ ‫רש"י פירש‪' :‬יש דורשין לגנאי ויש דורשין‬ ‫לשבח'‪ ,‬וזקיה"ק ה'צמח צדיק' כתב שנח‬ ‫הוא שדרש את עצמו לגנאי‪ ,‬ע"ש‪ .‬ואפשר‬ ‫לומר בד"א‪ ,‬דהנה בספה"ק 'נועם מגדים'‬ ‫מפרש ע"פ מאמר חז"ל )סנהדרין יט‪ (:‬כל‬ ‫המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו‪,‬‬ ‫ונמצא דכל המלמד את עצמו תורה כאילו‬ ‫ילד את עצמו ונעשה בריה חדשה‪ ,‬וזהו‬ ‫פירוש הכתוב 'אלה תולדות נח נח'‪,‬‬ ‫שתולדותיו של נח היו נח‪ ,‬הוא עצמו היה‬ ‫תולדה דיליה שכאילו ילד את עצמו‪ ,‬ע"ש‬ ‫אריכות דבה"ק‪.‬‬ ‫תורה בטהרה‬ ‫אולם דעת לנבון נקל שלימוד התורה‬ ‫לבדו ללא יראת ה' וללא קדושה וטהרה‪,‬‬ ‫שמחה וחמימות‪ ,‬אינו פועל התחדשות‬ ‫האדם שיהא נחשב כאילו ילד את עצמו‪,‬‬ ‫וכאשר מפרש שם )ד"ה א"י אלה ‪ -‬הא'( אשר‬ ‫'אלה' הוא שמא דסטרא אחרא )זוה"ק‬ ‫פקודי רלו‪ ,(:‬והיינו 'אלה תולדות נח'‪,‬‬ ‫שליטת הסטרא אחרא וחיילותיו היא‬ ‫'תולדות נח' מי שנח ואינו יגע בתורה זה‬ ‫מוליד לו את 'אלה'‪ ,‬עכדה"ק‪ .‬אלא שלמען‬ ‫התחדשות האדם עליו להכנס לסביבה‬ ‫שבה לומדים תורת ה' בקדושה ובטהרה‪,‬‬ ‫בשמחה ובחמימות‪ ,‬ובה מתחנך האדם‬ ‫להשריש בדורות הבאים אחריו את קדושת‬

‫הדורות שעברו‪ .‬ואז ורק אז מעלה עליו‬ ‫הכתוב כאילו ילד את עצמו ומתחדש כנשר‬ ‫נעוריו‪.‬‬ ‫ואפשר לרמז זאת בלשון 'הרי את‬ ‫מקודשת לי' הרומז לתורה כפי שביארנו‬ ‫לעיל‪ .‬הרי עה"כ גימ' יראה‪ ,‬את גימ'‬ ‫שמחה חם‪ ,‬והיינו 'הרי את' ‪ -‬לימוד‬ ‫התורה ]הרי את גימ' תורה עהאוה"כ‬ ‫כדלעיל[ ביראת ה' ובשמחה וחמימות לכל‬ ‫דבר שבקדושה ‪' -‬מקודשת לי' ‪ -‬לימוד‬ ‫כזה מקדש את האדם בקדושה של מעלה‪,‬‬ ‫ומהווה תריס ומגן וחומה בצורה בפני היצר‬ ‫הרע והסטרא אחרא לבל יוכלו לשלוט בו‪.‬‬ ‫את אחי ‪ -‬אנכי מבקש‬ ‫ובזה יש לפרש לשון רש"י‪ ,‬יש דורשין‬ ‫לשבח ר"ת ילד‪ ,‬יש מס' ש"י הרומז‬ ‫לקדושת וטהרת האדם כידוע‪ .‬נמצאים‬ ‫אנשים המחפשים עבור ילדיהם סביבה‬ ‫קדושה וטהורה מכל סיג ופגם‪ ,‬לשבח‬ ‫עהאוה"כ גימ' משה הרומז לתורה ע"ד‬ ‫)מלאכי ג‪ ,‬כב( זכרו תורת משה‪ ,‬שבחי' ש"י‬ ‫תהיה בקדושה על פי התורה‪ .‬אבל מאידך‬ ‫יש דורשין לגנאי ר"ת ילד‪ ,‬אנשים‬ ‫המכניסים בניהם למקומות שלא שמים‬ ‫דגש כלל ועיקר על הלימוד שיהא בטהרה‪,‬‬ ‫בחי' ש"י נדרשת שם לגנאי‪ ,‬אינם יודעים‬ ‫קדושה וטהרה מהו‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬וזאת‬ ‫מוטל על ההורים לבא ולפקוד את בתי‬ ‫החינוך שבהם מתחנכים ילדיהם ולבחון‬ ‫את מעמדם‪ ,‬לבוחנם ושמא אף לפוסלם‪,‬‬ ‫להבין ולהשכיל כי עליהם לחנך את בניהם‬ ‫על ברכי קדושה וטהרה ודביקות הבורא‪.‬‬

‫י‬

‫נזיקין‪ ,‬שבאם אין האדם מתקדש‬ ‫בקדושה זו‪ ,‬הופך הוא לאב המזיק‪' .‬בור'‬ ‫ גם הוא מאבות נזיקין והיינו ריקנות‪ ,‬ע"ד‬‫)אבות ב‪ ,‬ה( אין בור ירא חטא ולא עם הארץ‬ ‫חסיד‪ ,‬כי כאשר הלב פנוי מן החכמה היצר‬ ‫מתגבר‪' .‬שדה בור' משמעו ללא חרישה‬ ‫וללא זריעה‪ ,‬אלו הם פניו של זה המבטל‬ ‫את זמנו לריק‪ ,‬ריקם הוא מכל באשר אין‬ ‫לו אחריות ומשטר על זמנו‪' .‬מבעה' ‪-‬‬ ‫איתא פלוגתא בגמרא )ג‪ (:‬רב אמר זה אדם‬ ‫ושמואל אמר זה השן‪ ,‬רב אמר זה אדם‪,‬‬ ‫היינו כי יש אדם המזיק‪ ,‬והוא המלגלג על‬ ‫כל דבר שבקדושה‪ ,‬ויש כאלו הרואים בני‬ ‫אדם ריקנים מתוכן כאמור‪ ,‬ואומרים‬ ‫בנפשם הבה ואעשה כן גם אני ועלולים‬ ‫המה ללמוד מהם‪ ,‬וזהו נזק גדול מאד‪.‬‬ ‫שמואל אמר זה השן‪ ,‬שן עהאוה"כ‬ ‫גימ' שמחה‪ ,‬כי זה שאין לו שמחה בה'‪,‬‬ ‫הוא מאבות הנזיקין‪ ,‬יען אם אין שמחה‬ ‫אין קדושה‪ ,‬העדר השמחה מפקיע ממנו‬ ‫את הקדושה מכל וכל‪.‬‬ ‫וההבער גימ' יראה ושם הוי"ה במילוי‬ ‫יודין‪ ,‬היינו יראת ה'‪ ,‬יסודו של איש יהודי‬ ‫צריך להיות בנוי על יראה‪ ,‬עדה"כ )תהלים‬ ‫קיא‪ ,‬י( ‪ -‬שכל יהודי אומרו בכל בוקר ‪-‬‬ ‫ראשית חכמה יראת ה'‪ ,‬ואב המזיק הוא זה‬ ‫ששורף יראת ה' בידים‪ .‬יש לילך בדרך‬ ‫החסידות בשמחה ‪ -‬וכל עשיותיו הן‬ ‫בתורה והן בשב"ק יהיו הכל בשמחה‬ ‫המגרשת הקליפות מהאדם ‪ -‬שור בור‬ ‫מבעה הבער הר"ת עה"כ גימ' שמח‪,‬‬ ‫השמחה דוחה את כל הנזיקין‪ ,‬ומחדירה‬

‫ועל כן אומרת התורה הק' אלה‬ ‫תולדות נח וגו' אלה ר"ת השיבנו אבינו‬ ‫לתורתך‪' ,‬נח' רומז לשבת קודש שהוא יום‬ ‫המנוחה כדאיתא בזוה"ק‪ ,‬התולדות של‬ ‫לימוד התורה הק' הוא 'נח' שבת קודש‪ ,‬אך‬ ‫בכדי לזכות לתולדות אלו ‪ -‬שבת קודש ‪-‬‬ ‫צריך שהלימוד יהיה בקדושה‪ ,‬בבחי' 'איש‬ ‫צדיק'‪ .‬אלה תולדות נח הר"ת גימ' חתם‬ ‫עה"א‪ ,‬לקדש ולטהר החותם‪ ,‬צדיק עה"כ‬ ‫גימ' הר הרומז ליצר הרע ע"ד )סוכה נב‪(:‬‬ ‫צדיקים נדמה להם כהר‪ .‬שעל ידי זה יזכה‬ ‫שגם אויביו ‪ -‬הוא היצר הרע ‪ -‬ישלים אתו‪.‬‬ ‫'תמים היה בדורותיו'‪ ,‬היינו שהחדיר‬ ‫גם בדורות הבאים קדושה וטהרה‪ ,‬ע"ד‬ ‫)בראשית יז‪ ,‬א( התהלך לפני והיה תמים‪,‬‬ ‫שדרשוה חז"ל )נדרים לא‪ (:‬על המילה‪ ,‬וזה‬ ‫על ידי שישכיל לחנכם שיהא מוחם עסוק‬ ‫ושקוע אין א טיפען תוס'‪ ,‬אין א‬ ‫שווערען רשב"א וכדו'‪ ,‬שכן בלאו הכי‪,‬‬ ‫כאשר המח ריקם מכל‪ ,‬מוצא לו הבעל דבר‬ ‫מקום לשרות בו‪ ,‬ח"ו‪ .‬ואז נזכה שיומתקו‬ ‫הדינים בחסדים ורחמים כרמוז בכתוב‬ ‫'את האלקים התהלך נח'‪ ,‬אלקים הרומז‬ ‫לדינים‪ ,‬יתהלכו ויתהוו לנייחא לעילא‬ ‫ולתתא‪.‬‬ ‫מילי דנזיקין‬ ‫כעת אנו מתחילים בלימוד מסכת בבא‬ ‫קמא‪ ,‬ואמרתי לפרש את המשנה בריש‬ ‫המסכתא בדרך המוסר‪' ,‬ארבעה אבות‬ ‫נזיקין השור והבור המבעה וההבער'‪,‬‬ ‫'שור' ‪ -‬רומז ליוסף ציס"ע ע"ד )דברים לג‪ ,‬יז(‬ ‫'בכור שורו הדר לו'‪ ,‬והוא אחד מאבות‬

‫יא‬

‫באדם אהבת התורה‪ ,‬קדושה וטהרה‪.‬‬ ‫עולמך תראה בחייך‬ ‫עומדים אנו בתחילת זמן החורף‪,‬‬ ‫בעזה"י מתחיל כעת חורף מאיר‪ ,‬להודות‬ ‫ולהלל ולשבח לה' שבאנו כעת למקום‬ ‫חדש המסוגל להתבודדות בתורת ה'‪ ,‬כאן‬ ‫המקום וההזדמנות לכל החפץ בכך לקנות‬ ‫שלימות‪ ,‬לקנות התמדת התורה ודביקות‬ ‫שבת קודש בהרחבת הדעת‪ ,‬הכל כאן חדש‬ ‫ומוכן ומזומן לפניכם ללא טלטולים‬ ‫והפרעות‪ ,‬רואים ושומעים פחות מן החוץ‪,‬‬ ‫כל אלו עולים הון רב ובכם תלוי הדבר‬ ‫האם הכל אכן ישתלם‪...‬‬ ‫ועשית ככל אשר יורוך‬ ‫התאספו כאן כולם כאיש אחד בלב‬ ‫אחד להשתלם בקנין התורה שהוא‬ ‫תכלית הכל‪ ,‬אבקש בכלליות ובפרטיות‬ ‫מכולכם‪ ,‬הן גדולים הן קטנים‪ ,‬מי אשר‬ ‫נמצא בין כותלי הישיבה‪ ,‬לבל יצא מכאן‬ ‫חוצה ולו פסיעה קטנה‪ ,‬ומי שלא יציית‬ ‫לדברי ידע נא שהינו עובר על דברי ולא‬ ‫אמחל לו על כך‪ ,‬כאן מקומכם ותו לא‪.‬‬ ‫עוד אבקש שתהיה משמעת וציות‬ ‫מוחלט להנהלת הישיבה ולמשגיחים‪ ,‬ואם‬ ‫סבור מאן דהוא שאין זה עבורו‪ ,‬אם כן‬ ‫יקדים נא ויעזוב את הישיבה‪ ,‬אבקשכם‬ ‫להתחזק בהתמדת ובאהבת התורה‪,‬‬

‫התפילה וקדושת השבת ובאחדות ואחוה‪,‬‬ ‫או אז תוכלו בס"ד לעלות מעלה מעלה‪.‬‬ ‫יסוד בנין החיים‬ ‫דעו נא ששנים אלו הינן השנים‬ ‫המובחרות המהוות את יסוד בנין החיים‪,‬‬ ‫הרבה אברכים באים אלי באמרם שנזכרים‬ ‫המה עתה בדברי אליהם בעודם בין כותלי‬ ‫הישיבה‪ ,‬אולם דא עקא מדוע לא נזכרו אז‬ ‫ולא התעוררו לקיימם כשהיה לאל ידם‪ ,‬על‬ ‫כן אליכם אקרא ואומר הזכרו כבר עתה‬ ‫ושימו דברי אל לבבכם‪ ,‬כעת לא רובצת על‬ ‫שכמכם שום דאגה ועול מלבד עול התורה‬ ‫והדאגה להבין ולהשכיל בדברי הראשונים‬ ‫והאחרונים‪ ,‬דאס איז א לעכטיגע דאגה‪,‬‬ ‫ובדאגתכם דאגה זו תזכו לחזור לעמקות‬ ‫התורה ולזכות לידיעתה‪ ,‬התחזקו נא‬ ‫בשמחה תמידית בדברי תורה‪ ,‬בעבודת‬ ‫ובאהבת ה' ובכך תזדככו אל ה'‪.‬‬ ‫אקוה בעזר ה'‪ ,‬בזכות אבותי‬ ‫הקדושים‪ ,‬שיהא הזמן הבא עלינו לטובה א‬ ‫הייליגע זמן‪ ,‬א לעכטיגע זמן‪ ,‬לעכטיגע‬ ‫נעכט און טעג‪ ,‬יתרוממו המח והלב אל ה'‬ ‫על ידי לימוד תורת ה' ועבודתו ית'‪ ,‬א‬ ‫לעכטיגע פרייליכע ווינטער‪ ,‬ובזכות התורה‬ ‫נזכה לבנין בית המקדש‪ ,‬הבית המקווה‪,‬‬ ‫ולחזות בביאת גואל צדק במהרה בימינו‬ ‫אמן‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫יב‬