Divrei Hayim Noach 5770

‫ו' אלול התש''ע‬

‫בס''ד‬

‫''נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'' ]ו'‪ ,‬ט'[‬ ‫רש''י מביא ''יש מרבותינו שדורשים אותו לשבח‪ ,‬כל שכן‬ ‫שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר‪ ,‬ויש שדורשים‬ ‫אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק‪ ,‬ואילו היה בדורו של‬ ‫אברהם לא היה נחשב לכלום''‪] .‬אגב העולם אומרים‬ ‫בדרך צחות שבדקדוק נקט רש''י בלשונו ''יש מרבותינו‬ ‫שדורשים אותו לשבח‪...‬ויש שדורשים אותו לגנאי''‪ ,‬כלומר‬ ‫שאלו הדורשים לגנאי אינם ראויים להקרא בשם‬ ‫רבותינו‪ -...‬כך הביא האדמו''ר מצאנז זצ''ל[‬ ‫רגילים העולם לפרש המחלוקת שנחלקו על מידת גדלותו‬ ‫של נח‪ ,‬דלהדורשים לגנאי נח היה צדיק רק באופן יחסי‪,‬‬ ‫כך שבדורו של אברהם לא היה ניכר כלל כצדיק‪.‬‬ ‫אמנם יש לפרש דבאמת לכו''ע נח אכן היה צדיק‬ ‫במדריגה גבוהה ומכובדת‪ ,‬רק שנחלקו הדיעות באיזה‬ ‫דור היה יותר קשה לעמוד על מדריגה זו בשל מצב הדור ‪:‬‬ ‫יש דורשים לשבח סוברים שבדורו של נח‪ ,‬בחברת כל‬ ‫רשעי הדור‪ ,‬היה יותר קשה להגיע למדריגה בה הצליח‬ ‫נח להגיע‪ ,‬וא''כ כ''ש שאם היה בדורו של אברהם שאז‬ ‫סרו כל המניעים שהיה יותר צדיק‪.‬‬ ‫ויש דורשים לגנאי סוברים שדווקא בדורו היה יותר קל‬ ‫להגיע למדריגה בה הגיע נח‪ ,‬בראותו כל המיאוס שעושים‬ ‫אנשי דורו‪ ,‬וזה מרחיק את האדם מן העבירה‪ ,‬ולכן אילו‬ ‫היה בדור אברהם אפשר שלא היה מצליח להגיע לדרגה‬ ‫זו‪.‬‬ ‫אולם באשר לעצם מדריגתו‪ ,‬לפי כולם היה נח צדיק גדול‬ ‫ביותר‪.‬‬

‫בשם רבי שמעון שקוף זצ''ל‬ ‫''צהר תעשה לתבה'' ]ו'‪ ,‬ט''ז[‬ ‫רש''י הביא ב' פירושים לכוונת המילה ''צהר'' י''א שזה‬ ‫חלון‪ ,‬וי''א שזה אבן טובה שהיתה עומדת להאיר‪.‬‬ ‫יש לפרש דמחלוקתם תלויה במחלוקת שהביא רש''י לעיל‬ ‫עה''פ ''נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'' ונחלקו רבותינו‬ ‫דיש דורשים אותו לגנאי שלפי דורו היה צדיק‪ ,‬ואילו היה‬ ‫בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום‪ ,‬ויש דורשים אותו‬ ‫לשבח שכל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ‪.‬‬ ‫והנה לפי הדורשים אותו לשבח נמצא דנח ניצל בזכות‬ ‫עצמו‪ ,‬אמנם לפי הדורשים אותו לגנאי נמצא דנח ניצל‬ ‫בזכות הדורות שעתידים לצאת ממנו‪.‬‬ ‫בהפיכת סדום מצינו שהמלאך שהציל את לוט ציוה את‬ ‫לוט ''אל תביט אחריך'' משום שכיון שגם הוא הרשיע‬ ‫עמהם‪ ,‬וכל מה שניצל הוא רק בזכות אברהם‪ ,‬א''כ אינו‬ ‫רשאי לראות בפורענותם והוא ניצול ]רש''י שם[‪.‬‬ ‫ואיתא בספה''ק שכשאדם ניצל בזכות עצמו מותר לו‬ ‫לראות במפלתן של אחרים‪ ,‬משא''כ אם ניצול בזכות‬ ‫אחרים דאז אינו רשאי לראות במפלתן של אחרים‪.‬‬ ‫ולפ''ז יש לפרש מחלוקתם דלאלו הדורשים לגנאי נאסר‬ ‫על נח לראות במפלתן של אנשי דורו‪ ,‬שהרי אינו ניצול‬

‫בזכות עצמו‪ ,‬וא''כ ע''כ שכוונת ''צהר'' אינה חלון שהרי לא‬ ‫היה יכול לראות דרכה מפלתן של אנשי המבול‪ ,‬ולכן‬ ‫הוצרך לדרוש ד''צהר'' הכוונה לאבן טובה שהיתה בתיבה‬ ‫כדי להאיר‪ .‬לעומת זאת אלו שדורשים לשבח ויוצא דניצול‬ ‫בזכות עצמו‪ ,‬שפיר יוכלו לפרש שכוונת ''צהר'' הוא חלון‬ ‫שהרי רשאי היה לראות במפלתן‪.‬‬

‫האדמו''ר מהרי''ד מבעלזא זיע''א‬ ‫''ויאמר ה' בא אתה וכל ביתך אל התיבה כי אתך ראיתי‬ ‫צדיק לפני בדור הזה'' ]ז'‪ ,‬א'[‬ ‫איתא בסנהדרין דף צ''ח ''אין בן דוד בא אלא בדור שכולו‬ ‫זכאי או כולו חייב‪ ,‬והתמיה קיימת מה פתאום שיבוא בדור‬ ‫שכולו חייב?‬ ‫וי''ל דבזמן שחציו זכאי וחציו חייב יש קטרוג על רשעי‬ ‫הדור שהיה להם לשמוע בדברי הצדיקים‪ ,‬אבל כשכולו‬ ‫חייב‪ ,‬הלא אין להם ממי לשמוע דבר ה'‪ ,‬וכי מה יעשה הבן‬ ‫ולא יחטא כשרואה כולם עסוקים בהבלי העוה''ז‪ ,‬ולכן ה'‬ ‫מרחם עלינו ומביא לנו את משיח בן דוד‪.‬‬ ‫וכן בדור המבול שלא נגזירה גזירה אלא לפי שבדור זה‬ ‫היה איש צדיק והוא נח‪ ,‬והיה לבני דורו ללמוד ממנו ולא‬ ‫למדו‪.‬‬ ‫ובזה יובן הכתוב ''וירא ה' כי רבה רעת האדם‪...‬ויאמר ה'‬ ‫אמחה את האדם‪...‬ונח מצא חן בעיני ה''' שמשום ש''ונח‬ ‫מצא חן בעיני ה''‪ ,‬וא''כ היה לבני דור המבול ממי ללמוד‬ ‫ולא למדו‪ ,‬לכן ''ויאמר ה' אמחה את האדם‪.''...‬‬ ‫ועוד יובן מה שנקראו מי המבול ''מי נח'' משום שבאמת‬ ‫המבול בא מחמת נח‪ ,‬שאם לא היה נח‪ ,‬היה הדור כולו‬ ‫חייב ולא היה נענש‪.‬‬ ‫וזהו ג''כ פירוש הפס' שלפנינו ''ויאמר ה' בא אתה וכל‬ ‫ביתך אל התיבה'' וזאת בגלל שאני מביא מבול מים על‬ ‫הארץ‪ ,‬ומפני מה אני מביא מבול על הארץ משום ''כי‬ ‫אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה''‪ ,‬וא''כ היה לבני דורך‬ ‫ללמוד ממך ולא למדו‪ ,‬ולכן נענשים‪.‬‬

‫האדמו''ר מצאנז זיע''א‬ ‫''כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה'' ]ז'‪ ,‬א'[‬ ‫יש לדקדק מדוע לעיל אמר ''צדיק תמים היה בדורותיו''‪,‬‬ ‫ואילו כאן אמר רק ''בדור הזה''? ולמה לעיל הזכיר גם‬ ‫שהיה תמים‪ ,‬וכאן לא הזכיר זאת?‬ ‫נח חי בב' דורות בדור המבול ובדור ההפלגה‪ .‬הנה חטא‬ ‫דור המבול היה גילוי עריות‪ ,‬וחטא דור הפלגה היה דיעות‬ ‫כוזבות‪.‬‬ ‫והנה איתא בע''ז דף ו' ד''תמים'' היינו בדיעותיו‪ ,‬ו''צדיק''‬ ‫היינו במעשיו‪.‬‬ ‫ולכן כשהכתוב מפרט תולדות נח‪ ,‬ונכלל בזה גם דור‬ ‫המבול וגם דור ההפלגה‪ ,‬הריהו מזכיר ''צדיק ותמים‬ ‫בדורותיו''‪ ,‬כי כנגד דור המבול שחטאו במעשים היה‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫''צדיק''‪ ,‬וכנגד דור ההפלגה שחטא בדיעות היה ''תמים''‪,‬‬ ‫אולם כאשר מדבר כאן על דור המבול אומר רק ''אותך‬ ‫ראיתי צדיק לפני בדור הזה''‪.‬‬ ‫]יש שמצאו סייעתא לנ''ל שהמלה ''בדורותיו'' מכוונת לב'‬ ‫הדורות הללו ע''פ גימטריא‪ ,‬שכן מנין ''דורותיו'' עולה‬ ‫ל''דור המבול ודור הפלגה''[‪.‬‬

‫מהר''ם מלובלין‬ ‫''וישת מן היין וישכר'' ]ט'‪ ,‬כ''א[‬ ‫וקשה איך יתכן שנח בהודאתו לה' שניצל מן המבול שתה‬ ‫יין עד כדי שישכר?‬

‫במצוה יקבל את שכרו רק באחרית הימים במלחמת גוג‬ ‫ומגוג‪...‬‬

‫אזנים לתורה‬

‫סיפורי השבוע‬ ‫היה פעם איזה חזן ''מודרני'' שריננו אחריו שאינו שומר‬ ‫מצוות‪ ,‬ובשמיני עצרת ניגש הוא לתפילת גשם‪ ,‬וכבר לפני‬ ‫שסיים את התפילה כבר ירד גשם‪ .‬בסוף התפילה ניגש‬ ‫לרב ואמר לו ''נו‪ ,‬הרב רואה איזה רושם עשתה תפילתי‬ ‫בשמים?!''‪ ,‬ענה לו הרב ''תנוח דעתך‪ ,‬בגלל אנשים כמוך‬ ‫ירד גם מבול לעולם ולא רק גשם‪.''...‬‬

‫אש דת‬ ‫וי''ל דבודאי לא שתה יותר מכדי הרגלו שהיה שותה לפני‬ ‫המבול‪ ,‬ולכן לא עלה על דעתו שיבוא לידי שכרות‪ ,‬אלא‬ ‫שלא ידע שלאחר המבול ירדה חולשה לעולם ]כמ''ש‬ ‫ברמב''ן[‪ ,‬ולכן אף שלפני המבול סבל נח מדה כזו של יין‪,‬‬ ‫מ''מ לאחר המבול נחלש ובא ע''י מדה זו לידי שכרות‪.‬‬

‫בשם השפת אמת‬ ‫''וישת מן היין וישכר'' ]ט'‪ ,‬כ''א[‬ ‫רגילים לומר בקידוש ''סברי מרנן'' והקהל עונה ''לחיים''‪,‬‬ ‫ויש לפרש טעם המנהג משום דהנה היין הביא קללה‬ ‫לעולם בימי נח‪ ,‬שנח נשתכר מן היין וקילל את כנען‪ ,‬ולכן‬ ‫אומרים ''סברי'' כלומר ''תבינו שיש בדעתי לשתות דבר‬ ‫שיצא ממנו קללה לעולם‪ ,‬וגם אתם בדעתכם לשתות‬ ‫והלואי שלא יזיק לי כלום‪ ,‬ועל כן בני אדם רגילים להשיב‬ ‫לו ''לחיים'' כלומר ''לחיים תהיה לך אותה שתיה ולא‬ ‫להיזק''‪.‬‬

‫שבלי הלקט ]אות ק''מ[ בשם רבינו יצחק ב''ר‬ ‫יהודה‬ ‫''ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם‬ ‫וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית‬ ‫וערות אביהם לא ראו'' ]ט'‪ ,‬כ''ג[‬ ‫ברש''י איתא ''אין כתיב ''ויקחו'' אלא ''ויקח'' לימד על שם‬ ‫שנתאמץ במצוה יותר מיפת‪ ,‬לכך זכו בניו לטלית של‬ ‫ציצית ויפת זכה לקבורה לבניו שנאמר ''אתן לגוג מקום‬ ‫שם קבר''‪.‬‬ ‫ויש להבין מה המדה כנגד מדה שיש כאן?‬ ‫הנה כשצוה הקב''ה על מצות מעקה ומזוזה כבר נתן לנו‬ ‫בית‪ ,‬וכן כשצוה על המילה‪ ,‬נתן לנו בן זכר‪ ,‬וכשצוה לנו‬ ‫מצות ציצית‪ ,‬כבר נתן לנו בגדים ]''על כנפי בגדיהם''[‪.‬‬ ‫וזהו המדה כנגד מדה לשם שע''י ששם כיסה את ערות‬ ‫אביו‪ ,‬ה' הבטיח שיהיה לו בגדים‪ ,‬שהרי בעתיד יצווה‬ ‫הקב''ה על מצות ציצית‪ ,‬וא''כ ע''כ שיהיה לו כבר בגדים‬ ‫כדי לקיים מצוה זו‪.‬‬ ‫וכן המדה כנגד מדה של יפת שיתן לבניו קבורה במלחמת‬ ‫גוג ומגוג שיש בזה כיסוי הגויות‪.‬‬ ‫ומעתה יש לנו ללמוד מזה מוסר השכל‪ ,‬ששם שנזדרז‬ ‫במצוה והרי המצוה אצלו בגדר ''מצוה חיה''‪ ,‬זכה מדה‬ ‫כנגד מדה בדברים שזוכה בהם מחיים דהיינו בגדים‪,‬‬ ‫אמנם יפת שרק נגרר אחרי שם אחיו‪ ,‬הרי זה בגדר‬ ‫''מצוה מתה''‪ ,‬ולכן יקבל שכר למת דהיינו קבורה‪ ,‬ומחיים‬ ‫לא יקבל כלום‪.‬‬ ‫ועוד הבדל ששם שנזדרז במצוה קיבל שכרו כבר במתן‬ ‫תורה כשנצטוו על מצות ציצית‪ ,‬ואילו יפת שנתרשל‬

‫''יום ולילה לא ישבתו'' ]ח'‪ ,‬כ''א[‬ ‫פעם שח החפץ חיים עם מישהו בענייני אמונה‪ ,‬והראהו‬ ‫כיצד יש להסתכל על כל דבר במבט של תורה‪ .‬בתוך‬ ‫הדברים נזרקה מפי הלה שאלה ''מהיכן יודע זאת מר?''‪.‬‬ ‫עצר החפץ חיים במהלכו‪ ,‬הביט בו ואמר ''מה השאלה?‬ ‫וכי מהיכן יודעים אנו כל דבר? הנה עכשיו יום‪ ,‬מהיכן יודע‬ ‫מר כי בעוד כמה שעות יחשיך? וכי מאחר שאתמול‬ ‫החשיך ושלשום החשיך‪ ,‬מוכרח שיחשיך גם היום ומחר?‬ ‫הלא זה רק מהכתוב ''יום ולילה לא ישבותו''‪ ,‬זולת זה אין‬ ‫בטחון בשום דבר‪ ,‬ואין ידיעה בעולם‪ ,‬חוץ מדברי התורה‬ ‫שהיא המציאות האמיתית והיחידה !''‪.‬‬

‫לולי תורתך‬

‫תקציר ההפטרה ישעיה נ''ד – נ''ה‬ ‫מפטירין ''רני עקרה'' שבה כתוב ''כי מי נח זאת לי'' שהיא‬ ‫מעין הפרשה‪ .‬ירושלים נמשלה לעקרה שהרי גלו בניה‬ ‫ממנה‪ ,‬אבל בעת הגאולה יחזרו בניה לתוכה והרי כאילו‬ ‫ילדה‪ ,‬ומרוב יושביה תצטרכי להרחיב את אהלה‪ .‬ומרוב‬ ‫שמחתה תשכח את הצרות שהיו לה כשהיתה אלמנה‪ .‬כי‬ ‫ה' קראה לשוב אליו כאשה העזובה מבעלה ועצובת רוח‬ ‫שבעלה קורא אותה לשוב אליו‪ .‬העזבון שה' עזב את עמו‬ ‫נחשב לקטן מול הקיבוץ גלויות שיתמיד לאורך ימים‪.‬‬ ‫במעט קצף הסיר ה' פניו מאתנו‪ ,‬ובחסד שיתקיים עד‬ ‫עולם ירחם אותנו‪ .‬וכמו שה' נשבע שלא יביא את המבול‬ ‫על הארץ‪ ,‬כן ה' מבטיח שלא יקצוף על ירושלים‪ ,‬ואפילו‬ ‫יכלה זכות האבות‪ ,‬לא יסיר חסדו מאתנו‪.‬‬ ‫הנביא מדמה את ירושלים לעניה שלבה סוער מרוב צרות‬ ‫שבה ואין מי לנחמה‪ ,‬וה' מנחם אותה באמרו שירציף‬ ‫רצפת אבניה באבני נופח וכו'‪ .‬ואומר לירושלים אין לך‬ ‫לירא מהעושקים אותך‪ ,‬כי ה' יביא עליהם פורענות על‬ ‫שבעבר הציקו לישראל‪.‬‬ ‫הנביא מדבר על חשיבות לימוד התורה ''הוי כל צמא לכו‬ ‫למים'' ואין מים אלא תורה‪ ,‬ובמקום להוציא כסף ללמוד‬ ‫חכמות נכריות‪ ,‬תלמדו תורה‪ ,‬ותזכו לעמוד בתחיית‬ ‫המתים בימי המשיח‪.‬‬

‫שבת שלום !‬ ‫יוצא לאור לעילוי נשמת שמואל בן חיים‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪ .‬לכל‬ ‫ענייני העלון נא לפנות לטל' ‪06.62.80.62.95‬‬