Divrei Emunim Reeh 2009

‫תוכן הענינים‬

‫‪úøæòá‬‬

‫דברות קודש‪.......................‬א‬ ‫מבאר רבותינו‪.....................‬א‬ ‫מתוק מדבש‪.......................‬א‬ ‫פתגמין יקירין‪.....................‬ב‬ ‫מפום אריותא‪......................‬ב‬ ‫חודש אלול‪..........................‬ב‬ ‫זכרון צדיקים‪.......................‬ד‬ ‫מעשה הגדולים‪...................‬ד‬ ‫דף הקהילה‪..........................‬ה‬ ‫הילולא דצדיקיא‪...................‬ח‬

‫‪íùä‬‬

‫דברי אמונים‬ ‫‪"÷çöé íäøáà úåãìåú" ìä÷ é"ò ì"åé‬‬ ‫‪à"èéìù ø"åîãà ïøî ÷"ë úåàéùðá‬‬

‫שנה ה' גליון רכ"ג‬

‫
זמנים לשב"ק
‬ ‫עלות השחר‪3.22 ......................‬‬ ‫נץ החמה‪5.00.............................‬‬ ‫סוף זמן ק"ש *‪7.32 ...................‬‬ ‫שקיעה‪6.27................................‬‬ ‫מוצ"ש ר"ת‪7.39 .....................‬‬ ‫שבת מברכים ר"ח אלול‬ ‫המולד יהיה בליל שישי‬ ‫שעה ‪ 10‬ו ‪ 3‬דקות ‪ 6‬חלקים‬ ‫ר"ח ביום חמישי ושישי‬

‫פרשת ראה )שבת מברכים( כ"ה אב תשס"ט‬

‫***‬

‫‪ R‬דברות קודש ‪Q‬‬

‫‪ R‬מבאר רבותינו ‪Q‬‬

‫שנאמרו בליל שב"ק ראה תשנ"ז‬

‫נוטפי דברי אמונים‬

‫ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וגו'‪.‬‬ ‫הנה איתא בחתם סופר דהקשה כי הרי אמרו‬ ‫חז"ל )קידושין לט ע"ב( דשכר מצוה בהאי עלמא‬ ‫ליכא‪ ,‬וא"כ יש להבין מהו ענין השכר והברכה‬ ‫בעוה"ז למקיימי המצוות‪.‬‬ ‫וביאר החתם סופר דאין הכוונה על שכר גופני‬ ‫וגשמי‪ ,‬כי אם על שכר רוחני‪ ,‬ע"ד שאמחז"ל‬ ‫)אבות פ"ד מ"כ( שכר מצוה מצוה‪ ,‬דהיינו שיזכה‬ ‫לעשות מצוות אחרות‪ ,‬ובזכות אלו יעשה עוד‬ ‫אחרים‪ ,‬וכן עונש עבירה עבירה ע"ד אומרם ז"ל‬ ‫)שבת קי ע"א( הבא לטמא פותחין לו‪ ,‬עד שיאמר‬ ‫לו היצה"ר לך עע"ז‪ .‬כמשאחז"ל )שבת קה ע"כ( על‬ ‫פסוק לא יהי' בך אל זר‪ ,‬איזהו אל זר שיש בגופו‬ ‫של אדם הוי אומר זה היצר הרע‪.‬‬ ‫ובזה מפרש הפסוק ראה אנכי נותן לפניכם היום‬ ‫ברכה וקללה‪ ,‬פי' ראה דבר חדש שאני נותן‬ ‫לפניכס היום‪ ,‬בעה"ז‪ ,‬היום לעשותן ולא היום‬ ‫לקבל שכרן‪ ,‬כדאיתא בגמ' )ע"ז ג ע"א(‪ ,‬מכל מקום‬ ‫אני נותן לפניכם קצת שכר ועונש‪ ,‬ברכה וקללה‪,‬‬ ‫והוא הברכה היא לא ברכה גופנית כ"א אשר‬ ‫תשמעו וגו'‪ .‬שע"י קיום המצוות תזכו לשמוע‬ ‫עוד בקול ה' ולעשות עוך מצוות חוקים‬ ‫ומשפטים‪ ,‬והקללה היא שאם לא תשמעו תגיעו‬ ‫אחת לאחת עד ללכת אחרי אלהים אחרים ח"ו‪.‬‬ ‫וי"ל עוד דכבר אמרו חז"ל )אבות פ"ה מי"ח( כל‬ ‫המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו‪ ,‬ועפי"ז‬ ‫מבאר המהרש"א )קידושין לט ע"ב ד"ה הרי( ואצל‬ ‫המזכה הרבים יש שכר בעוה"ז ג"כ‪ ,‬דזכותא‬

‫דרבים שאני‪ ,‬וכבר בעוה"ז נשפע לו כל הטובות‬ ‫והברכות‪ ,‬חוץ מרב טוב הצפון להם לעולם הבא‪.‬‬ ‫ובזה ניחא הבטחת הכתוב כאן‪ ,‬ובהקדם מה שפי'‬ ‫עוד החת"ס בפ' זה‪ ,‬אחרי שדקדק על שינוי‬ ‫הלשון דהתחיל ראה לשון יחיד ומסיים לפניכם‬ ‫לשון רבים‪ ,‬וכתב החת"ס דמרמז למשאחז"ל‬ ‫)קידושין מ ע"ב( לעולם יראה אדם עצמו ואת כל‬ ‫העולם כולו כאלו מחצה זכאי ומחצה חייב‪ ,‬זכה‬ ‫אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לזכות‬ ‫וההיפך בהיפך‪ ,‬ע"י כן בכל מעשה שיעשה אדם‬ ‫יראה עצמו ויאמר לנפשו הרי בזה אני ממית כל‬ ‫העולם או מחייהו הכל לפי המעשה‪ ,‬וזהו מה‬ ‫שהכתוב מצוה לכל יחיד ויחיד‪ ,‬ראה בנפשך‬ ‫לאמר תמיד לכל העולם ואנשיו‪ ,‬אנכי נותן‬ ‫לפניכם היום במעשי‪ ,‬ברכה או קללה‪ ,‬הכל לפי‬ ‫זכותי‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫וכיון דהכתוב בא להורינו ולצוות כאן‪ ,‬על‬ ‫האחריות של כל יחיד לכלל ישראל וביותר לכל‬ ‫העולם כולו‪ ,‬שפיר יבואו עליו כל הטובות אף‬ ‫בהאי עלמא‪.‬‬ ‫ואכן בבחי' זו היתה עבודת הצדיקים הקודמים‬ ‫תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע לרומם את כל העולם‬ ‫כולו ולהכניסם תחת כנפי השכינה‪ ,‬שידעו כולם‬ ‫שתכלית ביאתם לעולם הזה הוא כדי להיות‬ ‫קרוב אל הבורא ית' ע"י הדביקות בתוה"ק‬ ‫ובמצוותיה‪ ,‬ושמבלי קיום התורה הרי החיים‬ ‫אינם חיים‪ ,‬וכל תבל ומלואה אינם כדאי נגד קיום‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ז'‬

‫‪.êááì òøé àìå ïúú ïåúð‬‬ ‫‪äçîùá ïúéì àåä ä÷ãö úðéúðá ìåãâä ø÷éò éë éçà òã‬‬ ‫‪åîë ('ç óéòñ è"îø ïîéñ) ä÷ãö 'ìä ã"åéá àáåîë‬‬ ‫‪êéàäå ,'åâå êááì òøé àìå ïúú ïúð ÷"äåúä äøîàù‬‬ ‫‪àåä íà åì òøé àìù áìì øåñîä øáã ìò úååöì øùôà‬‬ ‫‪êáìî øå÷òì äàøúù äðåëä ÷ø ,äðéçáä åæá åðéà‬‬ ‫‪÷ø åì êúúá ììë êááì òøé àìù ,ïéò òøå úåðöî÷ä‬‬ ‫‪,ì"æ äàø 'ô '÷ä é"øàäî äøåú éèå÷éìáå ,äçîùá ïúúù‬‬ ‫‪áì áåèáå äìåãâ äçîùá ä"äìæ éøåî ïúåð äéä ä÷ãöå‬‬ ‫‪øàùð äéä íà ìëúñî äéä àì íéîòôìå ,äèåùô åãéå‬‬ ‫‪.àì åà åãéá‬‬ ‫‪ò"éæ æ"äåîãà ÷"äéáø‬‬

‫‪.õøàä áø÷î ïåéáà ìãçé àì éë‬‬ ‫‪ãì óã úåëøá) ìàåîùã àøîéîë ,àáì ãéúòì ìò éà÷ äæ‬‬ ‫‪,ïåéáà äéäé àáì ãéúòìù íìåòáù àðéîà äåä éëå (á"ò‬‬ ‫‪úåà÷ñåìâ õøàä àéöåúå ,åîöòî çîöéå ìãâé ìëä àìä‬‬ ‫‪(á"ò à"é÷ óã úåáåúë úëñîá) àúéàãë úìéî éìëå‬‬ ‫‪íìåòî åëåúá òìáðù áäæå óñë ìë íéä èåìôúå‬‬ ‫‪äæ ÷ø ,íééðò åéäé êéàäå ,íéùøãîá àáåîë ,ìàøùéì‬‬ ‫÷‪áøòá çøè àìù éî (á"ò â æ"ò) éë ,úòãä ééðò ìò éà‬‬ ‫‪.úáùá ìëàé äî úáù‬‬ ‫‪ò"éæ æ"äåîãà ÷"äéáø‬‬

‫‪éëðà øùà äìàä íéøáãä ìë úà úòîùå øåîù‬‬ ‫‪éë íìåò ãò êéøçà êéðáìå êì áèéé ïòîì êåöî‬‬ ‫‪.êé÷ìà 'ä éðéòá øùéäå áåèä äùòú‬‬ ‫‪('á äðùî 'ã ÷øô úåáà) ì"æ íøîàî éô ìò ùøôì øùôà‬‬ ‫‪úùøô ùéø) éåì úùåã÷ øôñá ùåøéôå ,äåöî äåöî øëù‬‬ ‫‪íéé÷ì äëåæù äôåâ äæ àåä äåöîä ìù øëùäù (á÷ò‬‬ ‫‪íéé÷ì úåëæì íìåòá ìåãâ øúåéä øùåàä åäæù ,äåöîä‬‬ ‫‪äéëæ íéëéøöå ,êøáúé åéðôì çåø úçð úåùòìå 'ä úåöî‬‬ ‫‪øùåàäå äáåèä åäæ 'ä úåöî íåé÷ù ùéâøäìå ïéáäì‬‬ ‫‪ïòîì 'åâå úòîùå øåîù ÷"äåúä äøîà äæìå ,ìåãâ øúåéä‬‬ ‫‪áåèä äùòú éë àåä äìåãâ øúåéä äáèääå ,'åâå êì áèéé‬‬ ‫‪úåùòìå äåöîä íéé÷ì äëæù ,êé÷ìà 'ä éðéòá øùéäå‬‬ ‫‪.ì"ðë êøáúé åéðôì øùéäå áåèä‬‬ ‫)‪(ò"éæ äðåîà éøáãä ÷"äéáø‬‬

‫≤ ≤‬

‫‪al ixyi lk epipxde miwicv elibe 'da egny‬‬

‫‪±‬‬

‫‪±‬‬

‫‪àúëøáã àñë ùéâð äðéøå äìäö ìå÷áå íéîåää åðááì éùâø úà òéáð àáéìã àúååãçáå ãåáë úøãäá‬‬ ‫÷‪åðúøàôú úøèò åðùàø øæð íéúåù åðà åéîéîå íéñåç åðà åìöá øùà àðîéäî àéòø íã‬‬

‫הוד כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א‬ ‫‪è"æîì äãëðä éñåøéàá åùã÷ ïåòîá äéåøùä äçîùä ìâøì‬‬

‫‪ä"ä .íéøãòì äøåú õéáøî ,ïéñçåéä úìùìù åðúçì úá‬‬

‫הרה"צ מוהר"ר אליעזר צבי טויב שליט"א ר"מ בישיבתנו הק'‬ ‫‪úøàôúìå ïåàâì åéãò úåçáùúá ììåäîå úåìòîä ìéìë ù"àøéå äøåúá âìôåîä ïéåöîä ç"äáä â"áò‬‬

‫הרב יהודה לעמבערגער שליט"א‬

‫בן הרה"צ גאב"ד מאקווא ב"ב זצ"ל‬

‫‪ R‬מתוק מדבש ‪Q‬‬ ‫‪.íëéðôì ïúåð éëðà äàø‬‬ ‫‪àåäù òéáø íòè åéìò ùé "äàø" úìî ìò äðä‬‬ ‫‪"äàøé" úìî úéùòð àéä äæ éãé ìòå ,'é úåà ïéòë‬‬ ‫‪éðôì ãéîú äàøúù ì"øå ,"äéàø" úåéúåà àéä ïëå‬‬ ‫‪'ä éúéåù" åðééäå ,êé"÷ìà 'ä "éëðà"ä úà êéðéò‬‬ ‫‪ä"éåä íùä éë ì"æéøàä áúëå ,"ãéîú éãâðì‬‬ ‫‪íâå ,íéîù úàøéì íãàä úà àéáî äàøé ãå÷ðá‬‬ ‫‪ïçìåùä ìéçúî äæáå ,ä"éøà úåéúåà àéä ä"àøé‬‬ ‫‪.ø÷åáá ãåîòì éøàë øáâúé ,êåøò‬‬

‫‪úåéøáá øùåàå äçîù áåø êåúî ç"öåé ìëî äùåã÷ã úçð íééðôç àìî úååøì à"èéìù åðéáø ïøî ÷"ë äëæéù àåòø àäé‬‬ ‫‪à"áá åðùàøá åðëìîå åð÷ãö çéùî éðô ìá÷ì äëæð éãò íéððòøå íéðùã íééç úåðùå íéîé êøåàì àéìòî àøåäðå àôåâ‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדהא ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫)מבתרי כתבי משפיע קהילתנו הק'‬ ‫הגה"צ רבי דניאל פריש זצ"ל(‬

‫‪ Š‬פתגמין יקירין ‪‰‬‬

‫‪ R‬מפום אריותא ‪Q‬‬

‫פנינים לפרשת השבוע בדרך המוסר והחסידות‬

‫פרפראות ערבים ומתוקים על הפרשה‬

‫את הברכה אשר תשמעו וגו'‪.‬‬ ‫אמרו "את" להעיר כי מלבד הברכה המושגת מדרך ה'‪ ,‬עוד לו עמה יעוד‬ ‫הטוב‪ ,‬והוא "אשר תשמעו"‪ ,‬כי השמיעה בתורה הוא תענוג מופלא ומחיה‬ ‫הנפש‪ ,‬כאמרו "שמעו ותחי נפשכם" )ישעיה נה‪ ,‬ג(‪ ,‬והמרגיש בטעם התורה‬ ‫תשיחנו נפשו כי עליו לשלם גמול טוב לנותן מתנה טובה מופלאת‪ ,‬ואין צריך‬ ‫לומר שאין לתבוע שכר עליה‪.‬‬

‫בנים אתם‬ ‫תתגודדו‪.‬‬

‫לה'‬

‫אלוקיכם‪,‬‬

‫לא‬

‫בתפלת ראש השנה אומרים 'אם כבנים‬ ‫אם כעבדים‪ ,‬אם כבנים רחמנו כרחם‬ ‫אב על בנים'‪.‬‬

‫בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך ובכל משלח‬ ‫ידיך‪.‬‬

‫נ"ל פסוק זה שאם מקיימים את הפסוק‬ ‫לא תתגודדו‪ ,‬כמדרשו 'לא תעשו אגודות‬ ‫אגודות‪ ,‬אלא היו כולכם אגודה אחת'‬ ‫)יבמות יד‪ ,(.‬אזי זהו סימן שבאמת בנים‬ ‫אתם לה' אלוקיכם‪ .‬שהרי עבדים‬ ‫מטבעם מתגודדים ומפולגים ביניהם‪,‬‬ ‫שאין לאחד קשר מיוחד עם חבירו‪ .‬אבל‬ ‫בנים‪ ,‬שבאים משורש אחד‪ ,‬אינם‬ ‫מתגודדים‪ ,‬ולכן אם מקיימים את ה"לא‬ ‫תתגודדו"‪ ,‬זוכים ל'רחמנו כרחם אב על‬ ‫בנים'‪.‬‬

‫כשתעשה משא ומתן או כל דבר אשר תעשה‪ ,‬תראה שכל מחשבותיך יהיו‬ ‫תמיד קשורים בהשי"ת‪ ,‬שלא תסיח דעתו ממנו ית'‪ ,‬והמעשה שאתה עושה‬ ‫יהיה נעשה רק בידיך‪ ,‬אבל המוח והכח שלך יהיו תמיד רק מקושרים‬ ‫בהשי"ת‪ .‬ואם תעשה את כל עבודתך הגשמית ‪ -‬ב"משלח ידיך" ‪ -‬רק בידיך‪,‬‬ ‫והמוח יהיה קשור לה'‪ ,‬אז "בגלל הדבר הזה יברכך ה'" ‪ -‬יתן לך השי"ת‬ ‫ברכה והצלחה וכל טוב‪.‬‬

‫וזהו גם מה שמבקשים 'ויעשו כולם‬ ‫אגודה אחת'‪ ,‬שכל ישראל יחדיו יקיימו‬ ‫בפועל את ה"לא תתגודדו"‪ ,‬וממילא‬ ‫אנו בנים למקום ויש לנו אבא בשמים‬ ‫ואיננו יתומים‪ ,‬וכיון שכך לא אלמן‬ ‫ישראל וממילא נוושע בדבר ישועה‬ ‫ורחמים‪ ,‬כן יהי רצון‪.‬‬

‫אמרות משה – קוברין‬

‫"איבא דאברהם‬

‫"והקללה אם לא תשמעו"‪ .‬פירוש‪ ,‬המונע עצמו משמיעת התורה‪ ,‬הרי הוא‬ ‫מקולל מעצמו‪ ,‬וזה הוא שיעור הכתוב‪" :‬והקללה אם לא תשמעו" ‪ -‬זו היא‬ ‫הקללה‪ .‬ועוד לו שיסובבנו לסור מכללות דרך החיים‪ ,‬כמו שגמר אומר‬ ‫"וסרתם מן הדרך" וגו'‪ ,‬ולא זו בלבד אלא יחצב לו בורות נשברים‪ ,‬כאמרו‬ ‫"ללכת אחרי אלוהים אחרים" וגו'‪.‬‬ ‫אור החיים הקדוש‬

‫לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו'‪.‬‬ ‫יש לדקדק מדוע לא כתוב לא תאכל‪ ,‬ככל לאו שבתורה‪ .‬ויש לומר כי‬ ‫כשהאדם היה אוכל בירושלים או כשאוכל משולחנו של הצדיק שהוא בקדושה‪,‬‬ ‫אז מרגיש טעם טוב באכילה‪ ,‬כיון שהקדושה שורה על המאכל ההוא‪ ,‬ואחר‬ ‫כך כשבא לביתו אינו יכול לאכול בקדושה וטהרה כמו בירושלים ולא מרגיש‬ ‫טעם באכילה ההיא כמו שהרגיש בירושלים משום שאינו בקדושה ההיא‪.‬‬

‫ואכלת לפני ה' אלוקיך במקום‬ ‫אשר יבחר לשכן שמו שם‪ ,‬מעשר‬ ‫דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך‬ ‫וצאנך‪ ,‬למען תלמד ליראה את ה'‬ ‫אלוקיך כל הימים‬ ‫שמעתי בשם הרה"ק רבי שמחה בונם‬ ‫מפרשיסחא‪ :‬היאך לומדים ליראה את‬

‫וזה שאומר "לא תוכל לאכול בשעריך" וגו' ‪ -‬שאינו יכול לאכול בשעריך‬ ‫אפילו "מעשר דגנך" כיון שאינו יכול להשיג בביתו את גודל הקדושה ההיא‬ ‫לכן רצונו תמיד בכל עת לשוב אל ירושלים‪.‬‬

‫אפשר לומר בביאור הפסוק‪ ,‬שתורתינו הקדושה אסרה לנו ללמוד מעובדי‬ ‫עבודה זרה גם את דרכי העבודה וההתלהבות שלהם‪ ,‬שלא תאמר אלך‬ ‫ואראה איך ובאיזה אופן עובדים הם את העבודה זרה שלהם ואלמד מהם‬ ‫את גודל תשוקתם לע"ז שלהם כדי שאוכל לעבוד את בוראנו גם כן בחשקות‬ ‫גדולה ובהתלהבות נפלאה כמוהם‪.‬‬ ‫על זה מזהירה אותנו תורתנו הקדושה ואמרה "השמר לך‪ ...‬ופן תדרוש‬ ‫לאלהיהם לאמור איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם" ‪ -‬שאלמד מהם את‬ ‫החשק וההתלהבות‪" ,‬ואעשה כן גם אני" ‪ -‬גם אני אעבוד כן בהתלהבות‬ ‫גדולה כמותם‪.‬‬ ‫על זה מסיים "לא תעשה כן לה' אלוקיך" וכו' ‪ -‬כי גם את דרכי העבודה לא‬ ‫תלמד מהם‪" ,‬כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם"‪ ,‬וממילא יש לחשוש‬ ‫שילמד מהם גם את זה‪ ,‬לכן השמר מלהתקרב אליהם אפילו פסיעה אחת‪.‬‬

‫מובא בספרים ש"המקום" הכוונה להקב"ה שהוא מקומו של עולם‪ ,‬שיש‬ ‫פעמים שאדם רואה שהוא מרוחק מהקב"ה‪ ,‬נתנה התורה עצה לזה "וצרת‬ ‫הכסף"‪ ,‬כסף מלשון כיסופין‪ ,‬רצון וחשק‪ ,‬שעל ידי רצון וכיסופים אמיתיים‬ ‫יכול להתגבר ולהגיע למה‪.‬‬ ‫לב שמחה‬

‫בקול מבשר‬ ‫הכה תכה את יושבי העיר ההיא‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫טעם מה שהחמירה תורה בעיר הנדחת‬ ‫דצריך לשרוף הכל ואסור ליהנות מכל‬ ‫הנמצא בעיר‪ ,‬וגם על פי דיני התורה גם‬ ‫האפר אסור וגם החליפין אסורין‬ ‫ולכאורה נראה זאת כאכזריות‪.‬‬ ‫אמנם על פי מה שמבואר בהוספת‬ ‫מהרצ"א על הספר הקדוש "סור מרע‬ ‫ועשה טוב"‪ ,‬כי על ידי שכח הפועל‬ ‫בנפעל יש בממון שסיגל הרשע לעצמו‬ ‫כוח של הרשע המסגל‪ ,‬ולזאת הזהיר‬ ‫שם שצריך אדם לשמור את עצמו שלא‬ ‫לקבל ממון וכדומה מרשעים גמורים‬ ‫משום שיש באותו ממון כח נפשם אשר‬ ‫הוא כולו רע‪ ,‬ויש כח באותו ממון‬ ‫להשחית את נפש צדיק המקבל אותו‪,‬‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫ולכן מובן היטב הטעם‪ ,‬כיון שממון‬ ‫ורכוש של אדם רשע יש בו כוח נפשו‬ ‫ומשחית אחרים‪ ,‬לכן החמירה התורה‬ ‫כל כך‪.‬‬ ‫מהרש"ג‬

‫‪ R‬חודש אלול ‪Q‬‬ ‫‪éøáã ïéà èáééøù ò"éæ ùåã÷ä åðéáø‬‬ ‫‪øéî :ì"æå ìåìà ùãåç úàø÷ì äðåîà‬‬ ‫‪øäàé ñàã ,øäàé óåñ ïéåù ïòèìàä‬‬ ‫‪à êéæ èéâ ïòî ,ìòðù øòééæ êøåã èôéåì‬‬ ‫÷‪éåæà ïåà ,øäàé óåñ ïéåù ïòî èìàä ÷å‬‬ ‫‪à êàð ïåà øäàé à êàð êøåã èôéåì‬‬ ‫‪òöðàâ ñàã êøåã èôéåì ñò æéá ,øäàé‬‬ ‫‪ïòñòâøàô èøòåå ñò ïåà ,ïòáòì‬‬ ‫‪ïòååòâ æéà ùèðòî øòã æà ïòöðàâðéà‬‬ ‫‪à ïòáéìáòâ æéà ìôéåå ,èìòåå øòã óéåà‬‬ ‫‪ïòååòâ ïòðòæ ñàåå ïòùèðòî éã ïåô øëæ‬‬ ‫‪èøòãðåä øàô øòãà øäàé âéöôåô øàô‬‬ ‫‪ïòùèðòî éã ,øòéøô êàð øòãà øäàé‬‬ ‫‪ïòèùøòáéåà íòã èðéãòâ ïòáàä ñàåå‬‬ ‫‪éã øàô ,ãòå íìåòì èåâ æéà ééæ øàô‬‬ ‫‪..èùéðøàâ èìòô‬‬

‫תפארת אבות‬

‫כי ירחק ממך המקום‪ ...‬וצרת הכסף‪.‬‬

‫אבל באם לא יהיה להם מה לאכול ‪-‬‬ ‫לא יהיה להם פנאי ללמוד יראת שמים‪,‬‬ ‫מחמת שיהיו טרודים בעניני פרנסה‪.‬‬

‫לעי"נ הקדוש הרה"צ רבי ארי'ה לייביש טייטלבוים זצוק"ל הי"ד‬

‫תפארת שלמה‬

‫השמר לך פן תנקש אחריהם‪ ...‬ופן תדרוש לאלהיהם לאמור‬ ‫איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני‪.‬‬

‫ה' באכילת בקר וצאן? ואמר‪ :‬שהשם‬ ‫יתברך צוה לבני ישראל‪ ,‬שבעת שיעלו‬ ‫לרגל‪ ,‬יכינו ויביאו עמם מה לאכול‪ ,‬כדי‬ ‫שיהיה להם פנאי לחשוב למה באו לשם‪.‬‬

‫‪mmm‬‬

‫‪éëãøî éáø ÷"äøä òñð íòô‬‬ ‫‪éîéá åéãéîìú íò ò"éæ ùèéååëòìî‬‬ ‫‪éãë ÷ãðåôá åøöò êøãä òöîàá .ìåìà‬‬ ‫‪êéùîäì ìëåéå çåðì ñåñä ìëåéù‬‬ ‫‪.åëøãá‬‬ ‫‪øîåà ãçà éåâù åòîùå ÷ãðåôì åñðëð‬‬

‫ב‬

‫‪êéøöù åîë ìîò àìù éî :åéøáçì‬‬ ‫‪ìë ìåëàì äî åì äéäé àì ,äæ ùãåçá‬‬ ‫‪.äðùä‬‬ ‫‪äî åòîù :åéùðàì ÷éãöä øîà ãééî‬‬ ‫‪...øîåà äæù‬‬ ‫‪mmm‬‬

‫‪íéøä ò"éæ 'æøàáìàååî ã"éøäî ÷"äøä‬‬ ‫‪:øîàå åìå÷ úà ìåìà ùãåçá íòô‬‬ ‫‪,àåä êàìî éë - íëç àåä òøä øöéä‬‬ ‫‪äðùä ùàøì êåîñ - äúòù òãåé àåäå‬‬ ‫‪ïëì ,äáåùúì åáì úà ãçà ìë øøåòé‬‬ ‫‪åãøåèì - íãàä ìò øúåéá ÷æçúî àåä‬‬ ‫‪ùôð úîâò åì ìâìâîå àéáîå ,å÷úðìå‬‬ ‫‪øúåé ïåùéì åàéùîå ,åàéîöîå åáéòøîå‬‬ ‫‪.äðùä ìëî‬‬ ‫‪:øîåìå åãâðë ÷æçúäì êéøö íãàä ìáà‬‬ ‫‪,úåîà àì - äòùá ìëåà àì íà óà‬‬ ‫‪àì ïë íâ ,èòî úåçô ìëåà íà åìéôàå‬‬ ‫‪,åæ äòùá ïùéà àì íà åìéôàå ,úåîà‬‬ ‫‪.úåîà àì‬‬ ‫‪äæ åéùëò .íëúîãøúî íéðùé åøåò‬‬ ‫‪.ïîæä‬‬

‫‪ R‬צדיק מה פעל‬

‫‪Q‬‬

‫מתוך דברות קודש מאת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בעת הילולת הרה"ק רבינו יואל מסאטמער זי"ע כ"ו אב‬ ‫במלאות שלושים שנה להסתלקותו תשל"ט – תשס"ט‬

‫אמרו חז"ל )יומא לח ע"ב( ראה הקב"ה הצדיקים מועטים‬ ‫עמד ושתלן בכל דור ודור‪ ,‬ולכאורה מאי נפקא מינה‬ ‫להקב"ה באיזה דור הצדיקים עובדים את השי"ת‪ ,‬אלא‬ ‫כאמור כי עבודת הצדיקים האמתיים אינם לטובת עצמם‬ ‫בלבד‪ ,‬וגם העבודה הרוחנית שלהם אינה בכדי להתרומם‬ ‫ולעלות במדרגות ולהגביה את עצמם לטובתם הרוחנית‪,‬‬ ‫אלא כל ישעם וכל חפצם הוא להשפיע מרב טוב הצפון‬ ‫בלבם לכל הכלל כולו‪ ,‬לקרב לבבות ישראל לאביהם‬ ‫שבשמים‪ ,‬להורות לעם ה' דרך עבודת השי"ת‪ ,‬להיות עבד‬ ‫נאמן לפניו ית'‪ .‬ודרכי היראה והדביקות‪ ,‬ואם כי לכאורה‬ ‫עי"ז נחסר להם משלימות נפשם‪ ,‬כי עבודת קירוב הלבבות‬ ‫דורש הרבה זמן‪ ,‬עד שכמעט אין להם זמן לעצמם‪ ,‬עם כל‬ ‫זה אין הצדיקים משגיחים בזה ומפקירים את טובתם‬ ‫העצמית ואפי' ממעטים משלימות עצמם‪ ,‬ואך טובת‬ ‫הכלל נגד עיניהם‪ ,‬כדי שיתגדל ויתקדש שמו ית' בעולם‪,‬‬ ‫ולכך כאשר ראה הקב"ה שהצדיקים מועטין‪ ,‬עמד ושתלן‬ ‫בכל דור‪ ,‬בכדי לזכות על ידם את כל הדור כולו‪.‬‬ ‫ולכן בעמדינו ביום הזה יומא דהילולא של רביה"ק זי"ע‪,‬‬ ‫עלינו לשבח לאדון הכל על אשר השאיר לנו שריד מאותם‬ ‫הצדיקים הקודמים‪ ,‬שהוא היה הצדיק ששתל הקב"ה‬ ‫בדורנו כדי לזכות על ידו את כל העולם כולו‪ ,‬ובפרט אחרי‬ ‫החורבן הנורא אשר בעו"ה ניטל רוב הודה והדרה של כלל‬ ‫ישראל‪ ,‬ורביה"ק זי"ע אשר עוד לפני המלחמה זכה‬ ‫להעמיד תלמידים לאלפים‪ ,‬ולהעמיד דור שלם של יראים‬ ‫ושלמים‪ ,‬סיבבה ההשגחה העליונה שרבינו זי"ע יגיע‬ ‫למדינת אמעריקא‪ ,‬ויעמיד שם את הדת על תילה‪ ,‬הכל‬ ‫מחדש יש מאין והחזיר עטרה ליושנה‪ ,‬חומות התורה‬ ‫והאמונה ויסודות החסידות הצרופה‪.‬‬ ‫והנה כשהגיע רבינו זי"ע לאמעריקא כבר היה אז בשנות‬ ‫זקנותו‪ ,‬תשוש ושבור מצרותיו הפרטיים‪ ,‬ומצרות הכלל‬ ‫שנהרגו ל"ע רוב מתלמידיו שאב רחום היה להם‪ ,‬היה יכול‬ ‫לעשות חשבון בנפשו הנה כבר גדלתי ורוממתי דור שלם‬ ‫של חסידים ואנשי מעשה יראי ה'‪ ,‬ומה אעשה עכשיו‬ ‫בשנת זקנותי במדינה זרה ויבשה אשר אין בה כל‪ ,‬מלאה‬ ‫טומאה וזוהמה‪ ,‬מוטב לי לישב בשלוה באהלה של תורה‬ ‫להתעלות במעלות ובדביקות הבורא ית' כאוות נפשי‬ ‫וחפצי‪ ,‬מבלי שאיש יפריע לי מעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫אמנם לא איש כרבינו הק' זי"ע‪ ,‬אשר כל ישותו ועצמותו‬ ‫ומהותו היתה אך ורק לקדש שם שמים בכל העולם כולו‪,‬‬ ‫יעדיף טובתו הפרטית על טובת הכלל‪ ,‬ואדרבה היא‬ ‫הנותנת‪ ,‬כי מאחרי שנאבדו כל כך אלפי רבבות יהודים‬ ‫יראים ושלמים מכלל ישראל‪ ,‬והיה חסר בעולם יהודים‬ ‫שומרי תורה ומצוות להשלים רצון הבורא ב"ה בעולם‪,‬‬ ‫והיה חסר בעולם כח עצום של תורה ותפילה קדושה‬ ‫וטהרה וכו'‪ ,‬כאשר היה בשנים שלפני המלחמה‪ ,‬זהו אשר‬ ‫נתן לו הרצון האומץ והגבורה לחדש כנשר נעוריו‪ ,‬לבנות‬ ‫הכל מחדש‪ ,‬יש מאין‪ ,‬כי הן אמת שנעדרו ונעקרו מאתנו‬ ‫אלפי רבבות ת"ח ויראי ה'‪ .‬אבל אני ה' לא שניתי‪ ,‬וכאשר‬ ‫היה רגיל על לשונו הק' אלעס האבן מיר טאקע פארלוירן‬ ‫אבער נישט רעם לעבעדיגן באשעפער‪ ,‬ומכיון שהשי"ת‬ ‫הוא חי וקיים תמיד‪ .‬דארף דער אייבערשטער האבן אידן‬ ‫וואס זאלן עם דינען‪ ,‬קינדער וואס זאלן זיין געטריי פאר‬ ‫עם‪ ,‬שיקיימו את התורה הק' כראוי וכיאות כבימי קדם‪ ,‬און‬ ‫מען דארף אויף שטעלן צוריק א וועלט‪ ,‬ומפני שזה היה כל‬ ‫כוונתו של רבינו הק' זי"ע בלתי לה' לבדו ממש‪ ,‬לכן זכה‬ ‫באמת לקדש שם שמים בכל העולם כולו מקצה הארץ‬ ‫ועד קצהו‪ ,‬עיר וקדיש להאיר לכלל ישראל את חשכת‬ ‫הגלות עד ביאת גוא"צ ב"ב‪.‬‬ ‫רביה"ק זי"ע מרמז במ"ש בפרשתינו )יב כח( שמור ושמעת‬ ‫את כל הדברים האלה וגו'‪ .‬למען ייטב לך ולבניך וגו'‪ .‬כי‬ ‫תעשה הטוב והישר וגו'‪ .‬שנכלל בצווי זה ענין חינוך הבנים‬ ‫לחנכם שיהיו זהירים במצוות ה' בשמירה מעולה‪ ,‬ופי'‬ ‫דאפשר שרמז עלי' הכתוב‪ ,‬באמרו ושמעת את כל‬ ‫הדברים האלה‪ ,‬שתלמד אותם על השמירות וגדרים‬ ‫וסייגים‪ ,‬שנרמזו בתיבת כל הדברים כדברי האוה"ח הק'‪,‬‬ ‫שרמז הכתוב באמרו ושמעת את כל הדברים האלה‪,‬‬ ‫לרבות כל גזירות ושמירות וגדרים שחידשו רז"ל‪,‬‬ ‫שבאמצעות הגדרים יהיו מצוות התורה נשמרים עכ"ד‬ ‫ז"ל‪ ,‬ואז כשהם עושים ומקיימים מצוות ד' וייטיבו‬ ‫מעשיהם על ידך‪ ,‬נחשב לך בעולם העליון‪ ,‬כאלו עדיין‬ ‫אתה חי ומקיים מצוות ד' כמ"ש חז"ל )יבמות צו ע"ב( אם‬ ‫אומרים שמועה מפיו בעוה"ז‪ ,‬שפתותיו דובבות בקבר‪,‬‬

‫שנא' )תהלים סא ה( אגורה באהליך עולמים‪ ,‬ועל דרך זה בכל‬ ‫המצוות‪ ,‬כיון שאתה הגורם למעשיהם ע"י החינוך טוב‬ ‫שנתת להם‪ ,‬נחשב לך למעשה‪ ,‬וח"ו להיפך אם לא יחנכם‬ ‫כראוי‪ ,‬והבנים לא אמון בם ואינם מחזיקים בתורת ד' ר"ל‪,‬‬ ‫נחשב מעשה הרע אליו‪ ,‬מפני שפשע בשמירתם‪ ,‬וע"כ‬ ‫נענש גם הוא על מעשיהם‪ ,‬שהוא הי' הגורם לחטאם‪,‬‬ ‫ונכלל כל זה בחיוב השמירה‪ ,‬שקבלנו עלינו להשמר בכל‬ ‫דבר הגורם לחטא‪ ,‬ובדרך כלל תלוי מעשה הבנים‬ ‫והנהגתם כפי החינוך אשר יקבלו‪ ,‬וזה מאמר הכתוב למען‬ ‫ייטב לך ולבניך אחריך‪ ,‬שתחנכם בדרך התורה שייטיבו‬ ‫מעשיהם עד עולם‪ ,‬ואז כי תעשה הטוב והישר בעיני ד'‪,‬‬ ‫כשיקיימו בניך מצוות ד'‪ ,‬יהי' נחשב לך כאלו אתה בעצמך‬ ‫תעשה הישר והטוב‪ ,‬וע"כ נאמר כי תעשה הישר בלשון‬ ‫עתיד‪ ,‬כי הכוונה על לעתיד בעולם העליון‪ ,‬גם שם תעשה‬ ‫הטוב והישר‪ ,‬ותקיים מצוות ומעש"ט ע"י בניך‪ ,‬כשיהיו הם‬ ‫מקיימים מצוות ד'‪ ,‬יהי' נחשב העשי' הזאת גם לך‪.‬‬ ‫ומוסיף עוד לפרש עפי"מ שפי' הפסוק )משלי כב ו( חנוך‬ ‫לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה‪ ,‬כי דרך העולם‬ ‫כשהבנים מתנהגים בדרך התורה וייטיבו מעשיהם‪ ,‬אז גם‬ ‫אביהם ייטיב דרכו ויתקן מעשיו עוד יותר‪ ,‬ואס ח"ו להיפך‬ ‫אז גם הוא מתקלקל עמהם‪ ,‬וזה חנוך לנער עפ"י דרכו‪,‬‬ ‫שתתן לו חינוך טוב‪ ,‬ואז גם כי יזקין לא יסור ממנה‪ ,‬ר"ל גם‬ ‫אביהם הזקן לא יסור ממצוות ד'‪ ,‬וכמו"כ כאן למען ייטב‬ ‫לך ולבניך אחריך‪ ,‬שתחנכם שייטיבו מעשיהם‪ ,‬ויקיימו‬ ‫מצוות ד'‪ ,‬ואז כי תעשה הטוב והישר בעיני ד' אלקיך‪ ,‬שגם‬ ‫אתה תעשה הטוב והישר ותתקן מעשיך‪.‬‬ ‫וזהו שיש לנו להשים על לבנו ביום גדול זה ההילולא של‬ ‫רביה"ק זי"ע להתבונן צדיק מה פעל וכמו שאמרנו דזה‬ ‫היה כוחו הגדול של אותו זקן רביה"ק זי"ע שהיה יכול‬ ‫לעשות חשבון הנפש למה לו להתייגע בימי זקנותו‬ ‫להתחיל מחדש להקים דור‪ ,‬אחרי מה שעבר עליו‬ ‫בהחורבן הגדול והנורא‪ ,‬אמנם כתיב בתורה ובחרת בחיים‪,‬‬ ‫שכל החיים לא ניתנה לנו מאת השי"ת כי אם לעשות רצון‬ ‫אבינו שבשמים‪ ,‬ודרך הצדיק האמיתי שמשליך נפשו‬ ‫מנגד‪ ,‬ולא משים לב כלל לתועלת עצמו‪ ,‬ואף לשלימות‬ ‫בעוה"ב‪ ,‬כי הרי הכח הגדול והנח"ר מהתורה ותפילה של‬ ‫עם ישראל אינטרעסירט נישט די אייגענע כח‬ ‫אינטרעסירט נישט דאס תענוג עוה"ב‪ ,‬הרי היה חסר‬ ‫מהשי"ת הכח הגדול מעם ישראל‪ ,‬הרי צריכין צוריק אויף‬ ‫צו שטעלן‪.‬‬ ‫ואכן היה לו בזה סייעתא דשמיא מיוחדת להקים מחדש‬ ‫דור שלם של עובדי השי"ת בקדושה וטהרה‪ ,‬ולבצר‬ ‫מחדש הכח של תלמידי אור שבעת הימים הבעש"ט הק'‬ ‫זי"ע‪ ,‬כמו שהי' קודם החורבן אשר הרוצחים ימ"ש עשו‬ ‫כלי' בחלק גדול מכלל ישראל‪ ,‬וזכה רביה"ק להקים ולבנות‬ ‫מחדש את כלל ישראל כולו‪ ,‬והאיר אור האמת והאמונה‬ ‫בלבבות בנ"י‪ ,‬זי"ע‪.‬‬ ‫ואנו בדורינו שזכינו בחסדי ה' לאורו הגדול של רביה"ק‬ ‫זי"ע מחובתינו להתבונן בכל עניניו למען דעת הדרך נלך‬ ‫בה והמעשה אשר נעשה בעז"ה‪ ,‬ומצינו בחז"ל )שבח קיח‬ ‫ע"ב( ששאל אמורא אחד לחכרו אבוך במאי זהיר טפי‪ ,‬ופי'‬ ‫הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע‪ ,‬דלכאו' הרי האדם צריך‬ ‫לקיים כל המצוות‪ ,‬ומהו הפי' במה זהיר טפי‪ ,‬אלא לקיים‬ ‫כל המצוות באופן היותר מועיל בדביקות ושלימות הראוי‬ ‫קשה מאוד‪ ,‬ע"כ צריך כ"א לקבל על עצמו מצוה מיוחדת‪,‬‬ ‫אשר בזו המצוה ישקיע כל כוחו לעשותה בכל פרטי'‬ ‫ודקדוקי'‪ ,‬וזה יביא אותו לקיום כל המצוות כראוי‪ ,‬והם הם‬ ‫דברי הרמב"ם )בפי' המשניות במס' מכות( בפי' דברי הגמ' )נג‬ ‫ע"ב( רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את‬ ‫ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות וז"ל‪ :‬מעקרי‬ ‫האמונה בתורה‪ ,‬כי כשיקיים אדם מצוה מתרי"ג מצות‬ ‫כראוי וכהוגן‪ ,‬ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום‬ ‫פנים‪ ,‬אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה‪ ,‬כמו שבארתי‬ ‫לך הנה זכה בה לחיי העולם הבא‪ ,‬ועל זה אמר רבי חנניא כי‬ ‫המצות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו‬ ‫אחת מהם על מתכונתה ושלמותה‪ ,‬ובעשותו אותה‬ ‫המצוה תחיה נפשו באותו מעשה‪ ,‬וממה שיורה על העיקר‬ ‫הזה מה ששאל ר' חנניא בן תרדיון מה אני לחיי עוה"ב‪,‬‬ ‫והשיבו המשיב כלום בא מעשה לידך‪ ,‬כלומר נזדמן לך‬ ‫לעשות מצוה כהוגן‪ ,‬השיבו כי נזדמנה לו מצות צדקה על‬

‫ג‬

‫דרך שלמות ככל מה שאפשר יזכה לחיי העוה"ב‪ ,‬ופירוש‬ ‫הפסוק )ישעי' מב( ה' חפץ למען צדקו לצדק את ישראל‬ ‫למען כי יגדיל תורה ויאדיר‪ .‬ע"כ לשונו הזהב‪.‬‬ ‫ולכן כאשר אנו מתבוננים באספקלריית רביה"ק בבחי' במה‬ ‫זהיר טפי‪ ,‬תכתב זאת לדור אחרון הנגלות לנו ולבנינו‪ ,‬לדעת‬ ‫ולזכור איך שרביה"ק אחר החורבן הנורא אזר כגבור חלציו‬ ‫להושיע את ישראל‪ ,‬ובמיוחד להצילם מחורבן הרוחני ע"י‬ ‫הרשעים‪ ,‬שרצו לכלות כל חלקה טובה מישראל להסית‬ ‫ולהדיח בפרט את צעירי הצאן מעל ה' ותורתו הק'‪ ,‬ובכח‬ ‫הזרוע והממון שלהם לנתקם ח"ו מהקב"ה עמד רבה"ק‬ ‫ולחם מלחמת ה' כנגדם‪ ,‬ובמה זהיר טפי‪ ,‬להשריש בתוך‬ ‫כלל ישראל בני א•ל חי‪ ,‬לשנוא את הרשעים בתכלית‬ ‫השנאה ולהתבדל מהם בכל הכוחות כבורח מפני האש‪,‬‬ ‫ובמיוחד לא ליהנות מהם כמלוא נימא‪ ,‬ויחד עם זה החדיר‬ ‫בלבבות בנ"י אמונה טהורה שלימה וברורה‪ ,‬ותקוה ובטחון‬ ‫כי עוד ירחם ה' עלינו ויוציאנו מהגלות המר‪ ,‬והאמת יורה‬ ‫דרכו‪ ,‬כי הרי כל מגמת הרשעים היא לפרסם את כוח זרועם‬ ‫כוחי ועוצם ידי כידוע‪ ,‬ולעומת זה כל מה שהצליח ב"ה‬ ‫רביה"ק זי"ע להרחיק אותנו מחם ומהמונם הרי בזה עצמו‬ ‫גילה כח ה'‪ .‬שנדע כי הקב"ה מלכינו ואנו עבדיו‪ ,‬ואנו‬ ‫משועבדים אך ורק לכוחו של הקב"ה‪ ,‬והמלוכה והממשלה‬ ‫לחי עולמים‪.‬‬ ‫ועל כן בעמדינו עתה ביום בהיר זח יום ההילולא של רבה"ק‬ ‫נ"ע אשר כבר ידוע מהספה"ק גודל ענין יום הזה‪,‬‬ ‫וההתקשרות שיש להצדיק עם מקושריו בניו ותלמידיו‬ ‫הקרוין בנים בעוה"ז בוודאי שהוא עתה עת רצון בשמים‪,‬‬ ‫וכמ"ש הבית אהרן מקרלין זי"ע ואברהם עודנו עומד לפני‬ ‫ה' )בראשית יח כב(‪ ,‬שגם שם בעולם העליון התורה"ק היא‬ ‫נצחית‪ ,‬אאע"ה וכל הצדיקים עודם עומדים בתפילה גם‬ ‫היום‪ ,‬ע"כ בצפייתנו צפינו שכמו בחיים חיותו בעוה"ז‬ ‫השגיח על כלל ישראל בעינא פקיחא והגין על הדור כולו‬ ‫מפני הרשעים שלא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי‪ ,‬כמו כן‬ ‫יעזור השי"ת שגם היום בזמנינו אנו זכותו יגן ויעמוד לנו‬ ‫שנוכל לדעת ולהשכיל‪ ,‬שכל חיינו בעוה"ז היא רק לעשות‬ ‫נחת רוח להבורא ית"ש‪ ,‬ולא נשים לב לשום דבר אחר‪ ,‬רק‬ ‫ביראת ה' ואהבתו כל היום‪ ,‬ונזכה להתקדש ולהטהר‬ ‫ולהתבדל מכל התענוגים הגשמיים תענוגים חיצוניים‪ ,‬מה‬ ‫שהרשעים מציעים לנו תענוגי שוא שאחריתה מרה כלענה‪,‬‬ ‫לעומת זה נדבק בחי החיים הקב"ה‪ ,‬ולעשות רצונו ולעבדו‬ ‫בלבב שלם‪ ,‬להרגיש תענוג בשב"ק‪ ,‬תענוג בלימוד התוה"ק‪,‬‬ ‫ביגיעת התפילה‪ ,‬וקיום המצוות‪ ,‬ואם את הדבר הזה נעשה‬ ‫ונהי' דבוקים בהקב"ה כי אז בוודאי זכותו יגן ויעמוד לנו גם‬ ‫היום‪ ,‬ויעזור הקב"ה ויחזק את כוחם של ממשיכי דרכו‬ ‫האדמו"ר הגה"ק מסאטמאר שליט"א ומרן הגאב"ד‬ ‫והבד"צ שליט"א‪ ,‬והקב"ה יקרב כבר את ישועתינו והגאולה‬ ‫השלימה ולקבל פני משיח צדקנו בקרוב בב"א‪.‬‬

‫ובכן צדיקים יראו וישמחו‬ ‫בחרדת קודש והדרת כבוד מנהמת לבי ההומה רגשי דיצה‬ ‫וחדוה עילאית אמלא פי תהילה וברכה‪ ,‬ואברך ברכת מזל‬ ‫טוב אל מול פני עטרת ראשנו ותפארתנו הכהן הגדול‬ ‫העומד ומשמש לפני אדון כל‪ ,‬פאר הדור והדרו‪.‬‬

‫כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א‬ ‫‪ÌȄ„ ˙Ú ÚÈ‚‰· ‰Ï„‚‰ ‰ÁÓ˘‰ Ï‚¯Ï‬‬ ‫·‡‪Ë"ÊÓÏ Â˙„Î ÈÒ¯È‬‬ ‫בת לחתנו הגה"צ האי גברא רבא ויקירא‪ ,‬מו"מ בתורה‬ ‫וחסידות‪ ,‬דולה ומשקה לעדרים‪ ,‬שמו מפארים בהילולים‬ ‫ותוארים‪ ,‬ה"ה‬

‫הרה"צ מו"ה אליעזר צבי טויב שליט"א‬ ‫‪÷"äáéùéá î"ø‬‬

‫מצלא אנא קדם מלכא דבשמיא‪ ,‬שיזכו לרוות רוב תענוג‬ ‫ונחת דקדושה מלא חפניים מכל יוצ"ח‪ ,‬דורות ישרים‬ ‫ומבורכים‪ ,‬ומשמחת בית צדיקים זו יושפע שובע שמחות‬ ‫לכל הנלוים‪ ,‬מתוך שמחה וחדוה‪ ,‬עדי נזכה בקרב הימים‪,‬‬ ‫למבשר הולך תמים‪ ,‬במהרה דידן אכי"ר‬ ‫המברך ומאחל מעומקא דליבא‬ ‫‪èëåøôðîåìá øéàî äðåé‬‬

‫‪ùåáèòìô‬‬

‫‪ Š‬מעשי הגדולים ‪‰‬‬ ‫התקשרות רביה"ק הדברי אמונה זי"ע‬ ‫עם הרה"ק מסאטמר זי"ע‬ ‫על מדת התקשרותו והתדבקותו של‬ ‫רבינו עם מורו ורבו הגה"ק מסאטמר ‪ ,‬אי‬ ‫אפשר וגם אין צורך להכביר במילים‪ ,‬כי‬ ‫מן המפורסמות הוא‪ ,‬ועל זה נאמר "ודבר‬ ‫שפתים אך למחסור"‪.‬‬ ‫וכדאי רק לציין דבר אחד‪ :‬כידוע שרבינו‬ ‫היה יוצא פעמים רבות בנסיעות מפרכות‬ ‫מארץ ישראל לחו" ל‪ ,‬לצרכי הקמת‬ ‫והחזקת מוסדותיו הקדושים‪ ,‬ולמרות‬ ‫הקשיים הגדולים שהיו מנת חלקו תמיד‪,‬‬ ‫עם כל זאת היה רבינו מביע תמיד את‬ ‫שביעות רצונו‪ ,‬שבמסעו לארה" ב הוא‬ ‫יכול על כל פנים להסתופף בחצרת‬ ‫קדשו ‪ ,‬של רבו כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫מסאטמר‪ ,‬לראות ולהיראות עמו פנים‬ ‫בפנים ביחידות ובכללות‪ ,‬ולהתבשם‬ ‫מנועם אור זיו תורתו‪.‬‬ ‫את השתוקקותו הגדולה לזה שבכל‬ ‫מאוויי נפשו ‪ ,‬הביע רבינו פעמים רבות‬ ‫בפ"ק ובמכתבים שונים ‪ - .‬במכתבו משנת‬ ‫תשט"ז אל רבו מסאטמר כתב רבינו‪:‬‬ ‫"ומי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה‬ ‫להסתופף בחצרות קדשו עכ"פ על איזה‬ ‫שבועות‪ ,‬וכמה פעמים אני משתוקק לזה‪,‬‬ ‫אמנם המרחק ובעיקר גודל ההוצאות‬ ‫אשר סותם הדרך לפני" ‪ .‬אמנם רבינו לא‬ ‫יצא מארץ ישראל‪ ,‬מאז ביאתו לארץ‬ ‫הקודש בשנת ת"ש‪ ,‬עד שנת תשי"ט ‪.‬‬ ‫את רבו מסאטמר מזכיר רבינו בהקדמתו‬ ‫לספר דברי אמונה‪" :‬וזאת למו דעי‬ ‫שהרבה מאלו הקונטרסים למראה עיני‬ ‫כ"ק מרן הגאון הקדוש אדמו"ר‬ ‫מסאטמאר שליט"א‪ ,‬והוטב בעיניו‬ ‫והסכים בפה קדשו להדפיסם"‪ ,‬ע" כ‪.‬‬ ‫בדרך כלל היה רבינו מזכירו בשיחותיו‬ ‫בפני צאן מרעיתו‪ ,‬בלשון‪ " :‬דער סאטמער‬ ‫רב שליט"א" " דער סאטמער רב זכרונו‬ ‫לברכה"‪ ,‬אך כשהיה דורש ברבים ב פני‬ ‫תלמידי וחסידי סאטמר‪ ,‬היה כולל את‬ ‫עצמו עמהם יחדיו‪ ,‬והיה קורא אותו‬ ‫בסתם " דער רבי שליט"א" ‪ " ,‬דער רבי‬ ‫זכרונו לברכה"‪ .‬במכתביו מזכירו " כ"ק‬ ‫אדמו"ר מסאטמאר" או " כ"ק אדמו" ר"‪,‬‬ ‫או "רבינו"‪ ,‬תלוי למי נשלח המכתב‪.‬‬

‫***‬ ‫מספר הרה"ח ר' חיים ראטה שליט"א‪:‬‬ ‫בביקורו של רביה"ק הדברי אמונה זי"ע‬ ‫אצל רבינו‪ ,‬כשמסר לו את ספרו דברי‬ ‫אמונה‪ .‬תוך כדי דפדוף בדפי הספר‪ ,‬ראה‬ ‫) דף קנ"ט ע"ב(‪ ,‬שמדבר שם במעלת‬ ‫וסגולת הלימוד של חומש עם פירוש‬ ‫רש" י מפרשת השבוע ‪ ,‬שהוא חיוב ללמוד‬ ‫בכל שבוע‪ ,‬וזה מסוגל להביא את האדם‬ ‫לידי יראת שמים ולאמונה‪ ,‬ונכנסו‬ ‫בשיחת קדשם בענין זה‪.‬‬ ‫ושאל הדברי אמונה‪ :‬מה היה המעשה‬ ‫שסיפר הרבי בישיבה בסאטמר מהרה"ק‬ ‫רבי מרדכ' לע מנדבורנה זי"ע‪ .‬וסיפר ‪ :‬זה‬ ‫היה כשהייתי בגיל שש‪ ,‬והרה"ק רבי‬ ‫מרדכ' לע ‪ ,‬הגיע לסיגוט והיה בבית אבי‬ ‫הקדושת יו"ט‪ ,‬כשראה אותי שאלני אם‬ ‫אני לומד חומש‪ -‬רש"י‪ ,‬ועשה לי "בחינה"‪,‬‬ ‫עניתי לו על כל שאלותיו‪ ,‬כי הייתי רגיל‬ ‫ללמוד היטב חומש‪ -‬רש"י בכל שבוע‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי מרדכי' לע זי"ע הביע אז את‬ ‫שביעות רצונו‪ ,‬ואמר לי‪" :‬טוב אתה‬ ‫עושה‪ ,‬שהנך לומד חומש עם ר ש"י‬ ‫מפרשת השבוע‪ .‬איך האב גיקענט‬ ‫תלמידי חכמים און גרויסע מענטשן‪,‬‬ ‫וואס אויף דער עלטער האבן זיי‬ ‫פארגעסן אז סי' איז דא א באשעפער‬ ‫אויף דער וועלט‪ ,‬ואילו היו לומדים‬ ‫חומש‪ -‬רש"י לא היו באים לידי כך"‪.‬‬ ‫ע"כ סיפר הרבי מסאטמר בשם הרה"ק ר'‬ ‫מרדכ' לע‪ ,‬וסיים שמאז ועד עתה לא עבר‬ ‫עליו אפילו יום אחד בלי חומש עם‬ ‫פירש" י‪.‬‬

‫‪ Š‬זכרון צדיקים ‪‰‬‬

‫הרה"ק רבי יואל טייטלבוים‬

‫זי"ע‬

‫יא"צ יום ראשון כ"ו אב‬ ‫הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמער זי"ע נולד בעיר‬ ‫סיגעט‪ ,‬לאביו רבי חנניה יו"ט ליפא זי"ע‪ ,‬בשנת תרמ"ז‪.‬‬ ‫בעוד מילדותו ראו עליו כי לגדולות נוצר הנער‪ ,‬ואז כבר‬ ‫היה נודע כעילוי גדול‪ ,‬ותלמידי חכמים מופלגים שנקלעו‬ ‫למקום מגוריו נשאו ונתנו עמו בדברי תורה והשתהו‬ ‫מעמקותו ופיקחותו‪ ,‬גם אביו ה"קדושת יו"ט" התבטא‬ ‫עליו לפני חסידיו לאמר‪ :‬מיין יואלי'ש איז שוין גאר נישט‬ ‫קיין קינד‪ ,‬ואח"כ הוסיף 'וואויל וועט זיין דער שטאט ווי‬ ‫ער וועט זיין דארט רב'‪.‬‬ ‫בגיל שמונה עשרה כבר נלקח לבית חותנו והתחתן עם‬ ‫בתו של רבי אברהם חיים מפלאנטש זצ"ל נכד הרה"ק רבי‬ ‫אליעזר מדזיקוב זי"ע‪ .‬חותנו היה גר אז בעיר ראדומישל‬ ‫ושם ישב רבינו ועסק בלימוד בהתמדה גדולה‪ ,‬ופעם שלח‬ ‫חותנו חסיד ישיש שעוד זכה לראות את פני הרה"ק‬ ‫מראפשיץ זי"ע‪ ,‬שיכנס לחתנו ויטול את ברכתו‪ ,‬אף אם‬ ‫כלא החסיד את פליאתו‪ ,‬לא הצליח להסתירה‪ ,‬ושאל –‬ ‫בשל מה ישלחהו רבו לקבל ברכה מאברך צעיר‪ ,‬נענה‬ ‫לעומתו הרב מפלאנטש‪ :‬אף כי צעיר לימים הוא‪' ,‬ער‬ ‫וועט נאך זיין אן אלטער רבי‪ ,‬און ער וועט האבען א יונג‬ ‫פנים'‪ ,‬ודבריו התקיימו במלואם‪ ,‬ואף כשרבינו היה ישיש‬ ‫ושנותיו עלו למעלה מתשעים שנה‪ ,‬היו גוילי פניו חלקים‬ ‫ומאירים‪.‬‬ ‫כבר בשנת תרע"א בהיותו בן עשרים וארבעה שנים בלבד‬ ‫נתקבל לרבה של ארשיווא עיר קטנה במדינת טשעכאיי‪,‬‬ ‫אבל בשבתו על כס הרבנות הרים כבוד הקהלה ונהרו‬ ‫אליו קרובים ורחוקים בצל קדשו לקבל ברכותיו‪ ,‬להפקד‬ ‫בדבר ישועה ורחמים‪ ,‬גם ספסלי ישיבתו הרמת"ה‬ ‫ניתוספו ועיר הקטנה ארשיווא נהפך להיות תל תלפיות‬ ‫תל שהכל פונים אליו‪.‬‬ ‫תלמידי ארשיווא הי' רגיל בלשונם לספר שעשה ותיקן‬ ‫תקנות הרבה על כל שטחי הדת‪ ,‬וחלק מהמעשים האלה‬ ‫נזכרים ונעשים בשו"ת דברי יואל שמרעיש עולמות על‬ ‫גודל הפירצה אשר בגלילות האלה בעוה"ר שביום‬ ‫שמחתכם ושמחת צאצאיכם וכו' מרקדין בחורים‬ ‫ובתולות בתערובות ושעירים ירקדו שם וכו' ומאריך‬ ‫בחומר הענין שם‪.‬‬ ‫רבינו ממש מסר נפשו על זה‪ ,‬ופעם אחת הי' ממש בסכנת‬ ‫נפשות כי כאשר בא למחות ולהפר ריקודי תערובות‪ ,‬ירו‬ ‫הבריונים באקדח ר"ל‪ ,‬והוא נמלט על נפשו דרך החלון‪,‬‬ ‫וראש הבריונים אשר העיז להרים יד בא חיש מהר על‬ ‫עונשו כי נחטף במיתה משונה ר"ל‪.‬‬ ‫כאשר הגאוה"צ רבי שאול בראך זצ"ל נתקבל לכהן פאר‬ ‫בק"ק קאשוי‪ ,‬עזב את העיר קראלי וקהלא קדישא הדין‬ ‫שמו עיניהם על רבינו ובשנת תרפ"ה נתקבל רבינו‬ ‫בהתלהבות גדולה לרבה של קראלי‪.‬‬ ‫בחדש סיון שנת תרפ"ח אחרי הסתלקות הגאוה"צ מו"ה‬ ‫אליעזר דוד גרינוואלד בעל שו"ת קרן לדוד זצ"ל שהיה‬ ‫רבה דעיר סאטמער‪ ,‬שמו קהלא קדישא הדין את עיניהם‬ ‫על רבינו להעלותו על כסא הרבנות דהאי קרתא קדישא‪,‬‬ ‫שכידוע היה רבינו מרביץ תורה בעיר סאטמער מיד אחר‬ ‫חתונתו‪ ,‬וכולם הכירו את רבינו ולכן כולם בפה הכתירוהו‬ ‫להיות להם רועה נאמן‪.‬‬ ‫ששה פעמים נסע רבינו לבקר בארץ ישראל‪ ,‬בראשונה‬ ‫בהיותו עוד רב בעיר קראלי ביקר בארה"ק בקיץ תרצ"ב‪,‬‬ ‫ואח"כ שהה רבינו בירושלים יותר משנה שלימה לאחר‬ ‫המלחמה בשנת תש"ו‪ ,‬ועוד ארבעה פעמים כשכבר הי' גר‬ ‫באמעריקא בשנות תשי"ב‪ ,‬תשט"ו‪ ,‬תשי"ט‪ ,‬וביקורו‬ ‫האחרונה תשכ"ה‪ ,‬כל ביקור לעצמו הביא קירבה והערצה‬ ‫מן הישוב הישן שבארץ ישראל אל רביה"ק זי"ע‪ ,‬ורבינו‬ ‫השאיר רישומא קדישא בגודל קדושתו על כל דרי ארעא‬ ‫קדישא‪ ,‬והשפעתו הגיעה עד למרחוק בכל קצוות ארץ‬ ‫ישראל ומקום שהי' קובץ יהודים החרדים לה' ולתורתו‪.‬‬ ‫רבינו היה פעם חולה מאד‪ ,‬והזמין רופא‪ ,‬שאל הרופא את‬ ‫רבינו מדוע כבוד הרב מזלזל כל כך בשינה הדרושה‬ ‫לבריאות גופו‪ ,‬השיב לו רבינו השינה הוא גזלן שגוזל‬ ‫מבני אדם הזמן היקר שבו יכולים לרכוש תורה ומצוות‪,‬‬ ‫אך מה כשהשינה מתגברת ונופלת על האדם ואונסתו‬ ‫באין לו כל ברירה דומה הדבר למי שנפל בידי רוצח חס‬ ‫ושלום ואין לו מנוס מאתו אבל מי הוא שוטה שימסור‬ ‫עצמו מרצונו הטוב לידי גזלן‪.‬‬ ‫על ענוותנותו מסופר שרבינו נשאל פעם על ידי בדחן‬ ‫בחתונה אם יורשה לו לחקות אותו בפני הציבור כדי‬

‫ד‬

‫לשמח חתן וכלה‪ .‬רבינו השיב בחיוב והאיש עלה על‬ ‫הבמה והחל לחקות את תפילותיו ואת דרשותיו וכו’‪.‬‬ ‫לפתע הבחין הבדחן שרבינו יושב ובוכה‪ ,‬מיד ירד מהבמה‬ ‫וחש לעבר רבינו ושאלו‪" :‬הלא קיבלתי רשות?"‬ ‫"חלילה" השיב אל לך לחשוש פן פגעת בי‪ ,‬לא זו סיבת‬ ‫בכייתי"‪.‬‬ ‫מאוחר יותר התברר שכאשר ראה רבינו כיצד הלה מחקה‬ ‫את תנועותיו בעת התפילה ועבודת ה’‪ ,‬שאל את עצמו‬ ‫"אולי גם אני מחקה את עצמי‪ ,‬ואיני עובד את ה’ באמת‬ ‫מתוך תחושת התחדשות פנימית?" על זה בכה הרבי‪.‬‬ ‫רבינו היה שר התורה שהי' דבוק בה יומם ולילה‪ ,‬וממנו‬ ‫יצאה הוראה לכל בני הגולה‪ .‬בתקופות הקודמות חיוה‬ ‫רבינו דעתו בכל הענינים המסובכים‪ ,‬פסקיו והוראותיו‬ ‫נשארו כ"נכסי צאן ברזל" בכל תפוצות ישראל‪.‬‬ ‫וגם בעמוד העבודה היה אש דת בערה בכל עצמותיו‬ ‫וגידיו‪ ,‬וכל העם ראו את הקולות חוצבי להבות אש אשר‬ ‫יצאו מפה קדשו בשעת התפילה‪ ,‬במסירות נפש‬ ‫והתפשטות הגשמיות‪ ,‬למרות היותו כבר לעת זקנתו ובעל‬ ‫יסורים על רגליו‪ ,‬עד שקרוב לתשעים שנה לא פסק פומי'‬ ‫מגירסא יומם ולילה במיעוט שינה ובמיעוט אכילה‪.‬‬ ‫ובגמילות חסדים אף היה חד בדרא כשאליו התאספו כל‬ ‫איש מצוק וכואב‪ ,‬ושטחו לפניו את צרותיהם‪ ,‬ואף פעם‬ ‫לא שבה ריקם‪ ,‬אם זה במילה טובה‪ ,‬וברכה‪ ,‬ותפלה אשר‬ ‫לא שבו ריקם‪ ,‬ואין קץ למעשה הצדקה והחסד אשר פעל‪,‬‬ ‫כי מעודו לא היה לו הון ועושר‪ ,‬ותמיד מה שקיבל מיד‬ ‫היה מפזרו לעניים ולמוסדות תורה וחסד‪ .‬ואף היה מזרז‬ ‫את חסידיו להיות עושים ומעשים‪ ,‬לאסוף סכומים‬ ‫הגונים עבור עניים‪ ,‬והשריש בקרבם מעשה הצדקה‬ ‫והחסד בלי גבול‪.‬‬ ‫לא בכדי ראו בני ארץ ישראל ברבינו למנהיגם ולרועם‬ ‫הנאמן‪ ,‬כאשר ישא האומן את היונק כן נשא אותם‬ ‫במסירות נפש ממש‪ ,‬כשכל שנותיו שימש כמלכי צדק מלך‬ ‫שלם‪ ,‬בכהונתו רבות בשנים לנשיא העדה החרדית‪ ,‬וכן‬ ‫אח"כ כששימש לגאב"ד עיה"ק כלילת יופי משוש כל‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫אע"ג שרבינו הי' גר בחו"ל‪ ,‬מ"מ היו עיניו ולבו ראשו‬ ‫ורובו מכוונים תמיד למקום המקדש‪ ,‬בבחינת ומצודתך‬ ‫פרוסה עד לירושלים‪.‬‬ ‫רבינו לא הסיח דעתו הקדושה אף לרגע כמימרא‬ ‫מהיהדות החרדית בארץ ישראל‪ ,‬הן בעניני הכלל והן‬ ‫בעניני הפרט של כל יחיד ויחיד‪ ,‬וחיזקם תמיד ועודדם‬ ‫כאב על בנים‪.‬‬ ‫וידוע שפעם הביאו לרבינו בד חדש לתפור ממנו קאפטן‬ ‫לרבינו‪ ,‬כשהמשב"ק נכנס אל הקודש פנימה להראות‬ ‫לרבינו את הבד‪ ,‬אמר לו רבינו למה הי' צריך לקנות אותו‬ ‫והלא יש לי די מלבושים‪ ,‬ענהו המשב"ק שהבד הזה עלה‬ ‫זול ביותר ושילמו לזה לא יותר מעשרים דאלער‪ ,‬השמיע‬ ‫רבינו קול אנחה ואמר לו הרי כמה יהודים מא"י היה‬ ‫אפשר להחיות עם עשרים דאלער‪.‬‬ ‫זאת עמדה במחשבתו של רבינו כל ימיו‪ ,‬ובכל פרוטה‬ ‫מיותרת כבר דאג לבני א"י‪ ,‬לבו הי' ער ופתוח לכל‬ ‫צרכיהם הן בגוף והן בממון והי' מיצר בצרתן של יהודי‬ ‫ארץ ישראל וכמו"כ ראו בחוש גודל החשיבות שיש אצל‬ ‫רבינו ליהודי של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫רבינו נפל למשכב בשב"ק פרשת שקלים שנת תשכ"ח וגל‬ ‫של זעזוע פקד את עולם היהודי‪ ,‬בכל קצוי תבל נפתחו‬ ‫שערי בתי כנסיות וקהלות הקודש באו נקבצו להתפלל‬ ‫אל ה' הרופא כל בשר ומפליא לעשות‪ ,‬שישלח דברו‬ ‫וירפאם להחלימו ולהחיותו את רבינו‪.‬‬ ‫בכל קצוי תבל המשיכו להתפלל להתחנן אל אבינו‬ ‫שבשמים שרבינו יחזור לאיתנו הראשון‪ ,‬ואמנם בזכות‬ ‫תפלת הרבים השתפר מצבו של רבינו‪ ,‬אבל מובן שסדר‬ ‫יומו נשתנה לגמרי אשר ידוע‪ ,‬אבל זכינו שבעזרתו ית"ש‬ ‫המשיך לעמוד איתן על משמרת הקודש‪ ,‬אף גם זאת כי‬ ‫גם משך שנים הללו שנות מחלתו נהרו המוני בית ישראל‪.‬‬ ‫ככה זה נמשך עד שבת האחרון פרשת ראה שנת תשל"ט‪,‬‬ ‫כי אז נחלש מאד‪ ,‬וביום ראשון בבוקר פרשת שופטים כ"ו‬ ‫לחודש מנ"א נח נפשיה דרבינו‪ ,‬ועלתה נשמתו הטהורה‬ ‫זכה וברורה לשמים‪.‬‬ ‫‪ÔÓ‡ χ¯˘È ÏÎ ÏÚ  ÈÏÚ Ô‚È Â˙ÂÎÊ‬‬

‫‪äìéä÷ä óã‬‬ ‫יו"ל ע"י מפעל דף הקהילה שע"י קהל "תולדות אברהם יצחק" בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫הרב עמרם פרענקל‬

‫פניני הדף‬

‫האם לעתיד לבוא יהיה הדבר אחר מותר באכילה ?‬ ‫חזיר מוחא דשיבוטא‬

‫) חולין קט ע "ב(‬

‫מוח ‪ .‬של דג ששמו שיבוטא טעמו כטעם חזיר‪) .‬רש "י(‪.‬‬ ‫לו ‪) .‬פרש תנו (‪.‬‬ ‫ש ָר ם ל ֹא ֹ‬ ‫הוא לָ כֶ ם ִמ ְּב ָׂ‬ ‫וְ אֶ ת הַ ֲ‬ ‫ת אכֵ ּ‬ ‫הוא וְ ל ֹא ג ֵָר ה טָ מֵ א ּ‬ ‫ח זִיר ּ ִכ י מַ פְ ִר יס ּ ַפ ְר סָ ה ּ‬

‫בסוגייתנו מביאה הגמרא דברי 'ילתא' אשת רב נחמן שאמרה לבעלה רב נחמן שכל מה שאסר לנו‬ ‫הקב"ה העמיד לנו תחליף במקומו‪ ,‬בין הדברים היא מונה את החזיר שאפשר לחוש בטעמו על ידי אכילת‬ ‫דג בשם השיבוטא‪ ,‬שטעם מוחו דומה לטעם החזיר‪.‬‬ ‫לא היה ולא נברא כי לא מצאנוהו בשום מדרש‪:‬‬ ‫והנה איתא בחז"ל "למה נקרא שמו חזיר מפני שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל"‪ ,‬ונתחבטו המפרשים איך‬ ‫יכול להיות שיהיה החזיר מותר הרי זאת התורה לא תהא מוחלפת‪ ,‬ואמנם יש האומרים שלא נמצא‬ ‫מאמר זה בחז"ל‪ ,‬כך טוען הגאון מהר"ש יפה בפירושו יפה תואר על המדרש רבה ]ויק"ר פרשה יג פסקא ג[‬ ‫"‪...‬אבל לא היה ולא נברא כי לא מצאנוהו בשום מדרש‪ ,‬ואחשוב שאיזה מהאחרונים המציאו לדרך‬ ‫הלצה לפרש בו אחד מהפירושים הנז'‪ ,‬ולפי דעתי שלהיות המדרשות קשה המציאות ביד כל אדם‪ ,‬בימים‬ ‫הראשונים להעדר הדפוס היה מי שהוא רוצה להתחכם ממציא איזה מאמר שיפורש בו פי' הלציי‪ ,‬והיה‬ ‫תולה אותו מאיזה מהמדרשים שרחוקים להמצא ביד כל אדם‪ ,‬וכן היה ענין מאמר זה‪ ,‬ואחר שהיה שגור‬ ‫בפי הדרשנים באו הטוענים עלינו ונתלו בו"‪.‬‬ ‫לא נודע מקומו כי לא נמצא במדרשי חז"ל שבידינו‪:‬‬ ‫וכן כתב ה"בני יששכר" ]חודש אדר מאמר ז' אות ב[ שאין מקור למאמר זה בחז"ל‪ ,‬וז"ל "והנה מרגלא בפומי'‬ ‫דאינשי שעתיד חזיר ליטהר הן אמת לא נודע מקומו איה כי לא נמצא במדרשי חז"ל שבידינו ואפשר הוא‬ ‫בקבלה דלעתיד ב"ב בדעת הכיבוש שוב עתיד ליטהר כיון שהתורה קראתו טוב בכיבוש הראשון"‪.‬‬ ‫סמך למאמר זה ממדרש שוחר טוב‪:‬‬ ‫ובספר נפש חיים ]ערך חזיר[ מספר רבי חיים פאלאג'י מה שהשיב למה ששאלו אותו אנשים מה המקור‬ ‫למאמר זה‪ ,‬וז"ל "שאלוני איה מקום כבודו של מאמר זה שהביאו המפרשים דלמה נקרא שמו חזיר לפי‬ ‫שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל ע"כ‪ ,‬והראיתי להם מדרש שוחר טוב שאמרו שם בסימן קמ"ו על הפסוק‬ ‫ה' מתיר אסורים יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעוה"ז מטהר אותה הקב"ה לעתיד לבוא כו' ולעתיד‬ ‫לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא שכן הוא אומר אוכלי בשר‬ ‫החזיר כו'‪ ,‬יע"ש דמשמע דלמ"ד קמא התיר להדיא לעתיד לבוא את החזיר וכיוצא בו אבל לשון זה דלמה‬ ‫נקרא שמו חזיר שעתיד להחזירו כעת לא מצאתי בדברי רז"ל כהדין לישנא"‪ .‬ע"כ‪ .‬ובדרך אגב יש להעיר‬ ‫על דבריו‪ ,‬דהנה מדבריו יוצא שכל הבהמות הטמאות ג"כ יהיו מותרים‪ ,‬וא"כ קשה למה דוקא החזיר‬ ‫נבחר להיקרא בשם זה הרי כל הבהמות יוחזרו לישראל ויהיו מותרים באכילה‪ .‬ומה שונה בזה החזיר‬ ‫שנקרא בשם זה‪.‬‬

‫מפעל "דף הקהילה" שע"י לומדי ש"ס דקהל "תולדות אברהם יצחק"‬ ‫מיסודו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫תודה וקול זמרה‬ ‫‪éàä ,äìòîì áåäàå äèîì ãîçð ,äìòðä åðéãéãé íã÷ ,äøéù ìëå áåè ìæî úëøá ,äøåùä úàæá àùéð ,äøåúä úëøáá‬‬ ‫‪áø÷á íéø÷éä åéøåòéùá ììåäî ,åððéîéì ãéîú ãîåòä ,é÷ðå á÷ åúðùî ,é÷áå ïòãé ,àáäãã øúðö ,àøé÷éå àáø àøáâ‬‬ ‫÷‪,õôç éðáàîå íéðéðôî ø÷é ,õøòðå íøåî íéøùé éôá ,åðúìéä‬‬

‫הרה"ג ר' עמרם פרענקל‬

‫שליט"א‬

‫לרגל שמחתו הגדולה בהולדת בתו שתחי' למז"ט‬ ‫‪,äøåàå äçîù êåúî ,äøåúä úöáøäá êéùîäì äëæúù ,åðéúåëøá äôåøöå ,è"ùòîìå äôåçìå äøåúì äìãâì ë"òî äëæéù ø"äé‬‬ ‫‪.à"áá åðùàøá åðëìîå ,àçéùî àëìî úàéá ãò ,äçååøäáå äáçøäá ,øùåòå øùåà áø êì òôùåé åæ äçîùîå‬‬

‫וועד מפעל דף הקהילה‬

‫אלפי לומדי הדף הקהילה‬

‫ה‬

‫כל דאסר לן רחמנא ‪ /‬קט ע"ב‬ ‫בעינן למיכל בשרא בחלבא וכו'‬ ‫מכאן השבתי לנכבד גביר אחד‬ ‫שחקר בענין המן שהיה משתנה והיה‬ ‫טעם כטעם הדבר שחפץ אם חשב‬ ‫לאכול חזיר או שאר איסורין וטעמן‬ ‫במן אי עבד איסורא‪ .‬והשבתי דכיון‬ ‫דיודע דמה שאוכל הוא התר סגי‬ ‫והראיה דילתא אמרה בעינן למיכל‬ ‫בשרא בחלבא וא"ל ר"נ זויקו לה‬ ‫כחלי א"כ אפי' טועם איסור כיון‬ ‫דמה שאוכל יודע שהוא התר אין‬ ‫בדבר איסור‪ .‬ותו דזה היה מעשה‬ ‫שמים להתהפך המן כפי מה שרוצה‬ ‫לטעום ואם חשב לאכול איסור המן‬ ‫לא היה מתהפך אם היה עושה‬ ‫איסור בזה‪.‬‬ ‫פתח עינים להחיד"א‬ ‫הרה"ק מאפטא אמר הנה חז"ל‬ ‫אמרו ]חולין ק"ט[ כל מה דאסר לן‬ ‫רחמנא שרא לן דכותי' והיכן מצינו‬ ‫מסירה דשרי לן‪ .‬ואמר כי נרמז זה‬ ‫בפ' מטות בפסוק וימסרו מאלפי‬ ‫ישראל אלף למטה ובזה נרמז מסירה‬ ‫בהקדושה כדכתיב וימסרו והביאור‬ ‫כי משה לקח עפ"י ד' י"ב אלף חלוצי‬ ‫צבא בודאי רק יראי ד'‪ ,‬כי האיש‬ ‫הירא מעבירות שבידו היה חוזר‬ ‫לביתו כידוע‪ ,‬והנה כל איש צדיק‬ ‫אשר רצה משה ליקח אותו אמר לו‬ ‫שהוא ירא מעבירות שבידו כי זה‬ ‫דרכם בקודש של הצדיקים להחזיק‬ ‫עצמם שלא עשו מאומה בעבודת ד'‬ ‫לזאת הוכרח משה לשלוח אנשים‬ ‫מוסרים להביט אחר מעשיהם‪,‬‬ ‫וכאשר ראה וידע באחד שהוא צדיק‬ ‫הלשין עליו בפני משה שהוא צדיק‬ ‫והוא יוקח למלחמה‪ ,‬נמצא היה‬ ‫המסירה בקדושה לעשות רצון‬ ‫השי"ת ודפח"ח‪.‬‬ ‫שיחת חולין של ת"ח‬ ‫אמר ]המהר"ש מליובאויטש[ אוהב אני‬ ‫סיפורי החסידים ושיחתם‪ ,‬גם אלו‬ ‫הדברים המסופרים שאינם מדוייקים‬ ‫כל כך‪ ,‬ואפילו אלו הדברים שהם‬ ‫מגוזמים‪ ,‬די חסידות'שע סיפורים‬ ‫מאכין ווארעם און ליכטיג אין די‬ ‫חסידות'שע הייזער‪ ,‬די חסידות'שע‬ ‫שיחת חולין‪ ,‬איז דאס חולין על‬ ‫טהרת הקדש‪ ,‬דברים בטלים וואס‬ ‫אין די סיפורי מעשיות וואס זיינען‬ ‫בהגזמה איז דאס איינע פון די זאכין‬ ‫וואס די גמרא רעכינט אין חולין‪ ,‬כל‬ ‫מה דאסר לן רחמנא שרא לן כוותי'‪.‬‬ ‫אגרות קודש מוהריי"צ ח"ג עמ' תט‬

‫לא תבשל גדי בחלב אמו ‪ /‬קיג ע"א‬ ‫עיין בשלחן מלכים דף כ' ע"א שכתב‬ ‫שמעתי מכ"ק אאמו"ר מה"ו שלום‬ ‫לאנדא זצ"ל שרבינו הגדול רבי ר'‬ ‫יונתן זי"ע נהג לקרות מכתבי עתים‬ ‫צייטונגען בביהכ"ס כדי להסיח דעתו‬ ‫מדברי תורה פעם אחת קרא כי חכם‬ ‫אחד מחכמי אומות העולם כתב‬ ‫אריכות דברים עד כמה גדול כחו של‬ ‫בשר בחלב שניהם לבשל בשר בחלב‬ ‫ושפך זה בימי החורף תחת עץ עושה‬ ‫פרי ל' יום זה אחר זה והתחיל העץ‬ ‫לציץ ציץ ולהוציא פרי ועלתה‬ ‫במחשבתו של אותו צדיק שבזה מובן‬ ‫הכתוב )כי תשא( ראשית בכורי‬ ‫אדמתך תביא בית ה' א' לא תבשל‬ ‫גדי בחלב עמו אשר צ"ב ההמשך‪,‬‬ ‫ולפי זה אתי שפיר יען שציותה‬ ‫התוה"ק על הבאת בכורים לבית ה'‬ ‫אם כן יעלה על הדעת להשתדל בכל‬ ‫עוז להיות פי שנים ברוחו ולהביא‬ ‫בכורים אף בימות החורף על ידי‬ ‫בישול בשר בחלב וכהמצאת החכם‬ ‫הנ"ל‪ ,‬ועל ידי זה כפלה התוה"ק‬ ‫באזהרה כפולה אף שצויתיך ראשית‬ ‫בכורי אדמתך תביא בית ה' א' מכל‬ ‫מקום לא תבשל גדי בחלב אמו עבור‬ ‫זה כי בשר בחלב אסור בבישול‬ ‫ובהנאה )ובזה מובן מה שנקט‬ ‫התוה"ק לא "תבשל" דייקא( ויען כי‬ ‫ראה הגאון ז"ל כי הקריאה במכתבי‬ ‫עתים הביאתו לידי הרהור תורה ע"כ‬ ‫גדר בעדו שלא לקרות בביהכ"ס‬ ‫במכתבי עתים ע"כ‪.‬‬ ‫טהרת יום טוב ‪ -‬חי"ג‬

‫כמטמונים תחפשנה‬ ‫דברים שאין ידוע מקורם לרבים‬

‫חזיר ‪ -‬דבר אחר‬ ‫למה קוראים חז" ל בכמה מקומות‬ ‫לחזיר ב שם "דבר אחר " ומה הסברא‬ ‫בזה?‬

‫תשובה‬ ‫בספר נוטריקון‬ ‫לבעל הפרי מגדים‪ ,‬כתב בזה"ל "והנה‬ ‫בתשבי ז"ל שורש דבר כתב קורין‬ ‫לחזיר דבר אחר שלא ידרשו ויחקרו‬ ‫התינוקות ויבואו לאכול כמו שאין‬ ‫זוכרין שם לחם בפסח מטעם זה עכ"ל‪.‬‬ ‫חכם אחד אמר מילתא וחכמה‬ ‫היא וזה במדרש תנחומא הביאו רבינו‬ ‫בחיי ז"ל פרשת שמיני ולמה נקרא שמו‬ ‫חזיר שעתיד להחזיר הדין עליהם ויש‬ ‫גורסים שעתיד להחזיר העטרה ליושנה‬ ‫ויש גורסים שעתיד להחזיר לנו וההמון‬ ‫עם מבינים שעתיד חזיר להיות מותר‬ ‫אבל באור הענין שהיצר לישראל יעזור‬ ‫אח"כ לנו וירבה השלום שנאמר וגר‬ ‫זאב עם כבש עכ"ל‪ .‬היינו שחלילה‬ ‫לתורת ה' אשר קבלנו בסיני שתשתנה‬ ‫לא יחליף ולא ימיר דתו כו' וכבר‬ ‫האריכו המפרשים ז"ל ועי' ביפ"ת‬ ‫בזה‪ ...‬והנה המון עם הורגלו אולי‬ ‫באותו העת לומר חזיר עתיד להחזיר‬ ‫לנו ולהיות מותר‪ ,‬ויש תאבים לבשרו כי‬ ‫הוא שמן ועשיר‪ .‬וכן קטני השכל ידרשו‬ ‫על שמו ויתירו חזיר‪ ,‬באומרם מה לנו‬ ‫להמתין‪ ,‬יתירו מיד‪ ,‬לכן הוסב שמו‬ ‫דבר אחר‪ ,‬רמז כי יש פירוש דבר אחר‬ ‫חזיר שעתיד להחזיר עטרה ליושנה‬ ‫וכדומה"‪ .‬עכ"ל הפמ"ג‪.‬‬ ‫ומדבריו למדנו שיש לקרוא לחיה‬ ‫זו בשם "דבר אחר" ולא בשמות‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫]קונטרס יו"ד עמ' ‪[66‬‬

‫והנה על אף שלא נמצא מאמר זה מפורש במדרש ובחז" ל‪ ,‬כבר הביאוהו גדולי הראשונים והאחרונים‬ ‫בשם חז"ל‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬ ‫אותן שאחזו התורה וקבלוה המה יאכלו את החזיר הזה‪:‬‬ ‫רבי יצחק ב" ר יהודה הלוי מרבני אשכנז תלמיד המהר"מ מרוטנבורג בספרו פענח רזא בפרשתנו‬ ‫ראה[‪ ,‬מביא שלעתיד יותר החזיר באכילה‪ ,‬וז" ל " ואת החזי"ר בגימטריא שעי" ר ואדו"ם‪ .‬והוא אותיות‬ ‫אחז"י תור"ה‪ ,‬לומר שאותן שאחזו התורה וקבלוה המה יאכלו החזיר הזה‪ ,‬ד"א לרמוז שעתיד‬ ‫להחזירו לישראל אוחזי התורה להתירו להם כמו שדרשו משמו"‪.‬‬ ‫] פר '‬

‫כיון שנסתלק יצר הרע אין לחוש לזוהמת בעלי חיים‪:‬‬ ‫רבי יעקב ב" ר חננאל סקילי‬ ‫המנחה" בהקדמה‪ ,‬צפת תשנ"א[ בספרו תורת המנחה מביא מאמר זה בפרשתנו ] פר' ראה‪ ,‬דרשה סט[ על‬ ‫הפסוק " ואת החזיר וגו'" ומבאר שכיון שלעתיד לבא יסתלק היצה" ר על כן אין לחוש לזוהמא‬ ‫שבבעלי חיים‪ ,‬וז" ל "‪ ...‬וגם יוסיפו על ארץ ישראל ארבע מלכיות אחרות והם מלכות בבל ומלכות יון‬ ‫ומלכות מדי ומלכות א דום‪ ,‬כי כ ל אלו הם קרובים וסמוכים לארץ ישראל ויש בהם קצת טהרה‪ ,‬והן‬ ‫הנרמזים בפרשה הזאת‪ ,‬אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה‪ ,‬את הגמל זו מלכות‬ ‫בבל‪ ,‬ואת הארנבת זו מלכות מ די‪ ,‬ואת השפן זו מלכות יון‪ ,‬ואת החזיר זו מלכות אדום‪.‬‬ ‫] תלמיד הרא" ש ‪ -‬כ" כ באוצר הגדולים בערכו ‪ .‬או הרשב"א ‪ -‬כ" כ המו"ל ספר " תורת‬

‫ולא ניתנו לישראל בראשונה מפני שיש בהם קצת זוהמה כדי שלא להוסיף על זוהמת יצר הרע שיש‬ ‫בישראל ויתגבר עליהם יצר הרע אבל לעתיד לבוא שעתיד ליבטל יצר הרע כדכתיב ]ישעיה כה ח[ בלע‬ ‫המות לנצח‪ ,‬לא יחושו על אכילת אלו הארבע וכן אמרו רז" ל למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה‬ ‫להחזירו לישראל‪ ,‬והוא הדין לכולם כי כיון שנסתלק יצר הרע אין לחוש לזוהמת בעלי חיים‪ ,‬כי אין‬ ‫הזוהמא נדבקת בגוף אלא בזמן שיצר הרע שקוע באדם ומצא מין את מינו וניעור"‪.‬‬ ‫עתיד הקב "ה לחדש בריאתו שיהיה מעלה גרה‪:‬‬ ‫הרמ"ע מפאנו בספרו עשרה מאמרות ] מאמר חיקור הדין ח"ד פי" ג[ מבאר שהחזיר שיהיה מותר לעת"ל‬ ‫יהיה מעלה גרה ולכן יהיה מותר‪ ,‬וז" ל " וצריך לטהרם ] הבעלי תשובה[ כטהרת החזיר שעתיד הקב"ה‬ ‫לחדש בריאתו בשני סימנים שעכשיו אינו אלא מפריס פרסה והוא עתיד להעלות גרה"‪.‬‬ ‫התורה לא תשונה רק שיהיה לעתיד מעלה גרה‪:‬‬ ‫וכן כתב ה"אור החיים" הקדוש ] פר' שמיני[ בזה" ל " והוא גרה לא יגר‪ ,‬פירו ש תנאי הוא הדבר כל זמן‬ ‫שהוא לא יגר‪ ,‬אבל לעתיד לבא יעלה גרה ויחזור להיות מותר‪ ,‬ולא שישאר בלא גרה ויותר כי תורה‬ ‫לא תשונה"‪ .‬וביאור דבריו שרק בתנאי זה יהיה מותר כי התורה לא תהא מוחלפת אלא שישתנה‬ ‫הטבע ויהיה מעלה גרה‪.‬‬ ‫למה אין החזיר בכלל דבר שיש לו מתירין הרי לעתיד יהיה מותר?‬ ‫ועפ"י דברי הסמ"ע תירץ החתם סופר בספרו תורת משה בפרשתנו ] פר' ראה[ מה שקשה על המאמר‬ ‫הנ"ל‪ ,‬דאם עתיד הקב"ה להחזיר את החזיר ולהתירו א" כ הוי דבר שיש לו מתירין ואינו בטל‪ ,‬וז" ל‬ ‫" ואת החזיר כי מפריס פרסה היא ולא גרה טמא וגו' בטור יו" ד סי' ק"ב כתב בשם הרשב"א שאינו‬ ‫נקרא דבר שיש לו מתירים אלא דבר שההיתר יבוא ודאי ממילא כמו ביצה וכו'‪ ,‬וכתב הב"ח שם‬ ‫וכיוצא בזה כתב באור זרוע בתשובה ]ח"א סי' תשנ"ו[ וז"ל חתיכה שנאסרה בתיקו ונתבשלה אין שייך‬ ‫כאן דשיל"מ ]=דבר שיש לו מתירין[ אם יבוא אליהו ויטהרנה דאם יטהרנה איגלי מי לתא למפרע דלעולם‬ ‫לא נאסרה‪ ,‬ולא דמי לביצה שנולדה ביו" ט דאסורה ודאי וכן כל כיוצא בזה‪ ,‬עכ" ל‪...‬‬ ‫והקשה הגאון הגדול ר ' אבא זצ" ל אבדק" ק פפ" ד ]ר' אביש' ל פראנקפורטר[ לפי מה דאיתא במדרשים ] עי'‬ ‫מה שכתבנו לעיל בענין מקור המאמר[ שלכך נקרא חזיר בשם ההוא‪ ,‬שעתיד הקב"ה להחזיר ולהתיר‪ ,‬אבל‬ ‫עכשיו הוא באמת אסור‪ ,‬וא" כ לשיטת א" ז הנ" ל היה ראוי שיהיה דשיל"מ ולא יתבטל‪."...‬‬

‫אותן שיהיו אז בחיים וישתנו טבעם יהיו מותרים‪:‬‬ ‫אלא מתרץ החתם סופר על פי דברי הסמ"ע והאור החיים הק' שלעתיד יהיה החזיר מעלה גרה ולכן‬ ‫יהיה מותר וא" כ יוצא לפי זה שחזיר שנפל לתבשיל שעכשיו הוא לא מעלה גרה ועדיין לא נזדכך‬ ‫קודם מיתתו א" כ לחזיר כזה לא יהיה היתר כלל ולא הוי דבר שיש לו מתירין‪ ,‬וז" ל " והנה בודאי‬ ‫שהקב"ה לא יעקור מצוה אחת מכל המצות‪ ,‬כמו שמקשין המפרשים והמחקרים על המדרש הנ" ל‪,‬‬ ‫אבל באמת לעתיד ישנה הקב"ה את טבע החזיר ויפשוט זוהמתו וטבעו יזדכך‪ ,‬ובאם יזדכך טבעו‬ ‫ממילא יעלה גרה ויהא מותר לנו‪ ,‬ולא נעקרה עי" ז מצוה מהתורה‪ ,‬כי הרי מצוה קיימת לעולם‬ ‫שהחזיר שגס בטבעו ועי" ז לא יעלה גרה יהיה אסור לעולם‪ .‬והא תינח אותן שיהיו אז בחיים ישתנו‬ ‫טבעם וישתרו ממילא‪ ,‬אבל אותן שנתערב לנו בתבשי ל או בין חתיכות אחרות שלא נזדכך טבעו קודם‬ ‫מיתתו יהיה אסור לעולם‪ ,‬ולכך לא מיקרי דבר שיל"מ ודו" ק"‪.‬‬ ‫אמרו הטבעים שאין החזיר יכול להסתכל בשמים‪:‬‬ ‫היעב" ץ בסידורו ] פרק שירה סופ"ד[ מבאר למה לא נזכר החזיר בפרק שירה וכן למה יהיה מותר לאכלו‬ ‫רק לעתיד‪ ,‬וז" ל "החזיר‪ .‬אמרו רז"ל שעתיד הקב"ה להחזירו לנו ולהתירו‪ ,‬אכן מפני גודל טומאתו‬ ‫וזוהמתו אין לו שום תיקון עכשיו‪ ,‬עד לעתיד לבוא שיעביר הקב"ה רוח הטומאה מהארץ‪ .‬ואמרו‬ ‫הטבעים שאין החזיר יכול להסתכל בשמים‪ ,‬וזה מחמת נפילתו בעמקי הקליפות בתוקף דיניו‪ ,‬על כן‬ ‫לא נזכר בפרק שירה זו"‪.‬‬ ‫לעתיד לבוא הקב" ה מגלה טעם איסורו‪:‬‬ ‫אולם הרבה פירשו מאמר חז"ל זה " למה נקרא שמו חזיר מפני שעתיד להחזירו לישראל" שלא‬ ‫כפשוטו‪ ,‬וביארו שלא קאי על חזיר ממש‪ ,‬וז" ל הרשב"א בספרו מנחת קנאות ] פרק ב[ " וזה שאמר‬ ‫במדרש למה נקרא שמו חזיר‪ ,‬מפני שעתיד הקב"ה להחזירה לנו‪ ,‬ר" ל מפני שאיסור אכילת חזיר נמנה‬

‫ו‬

‫עם דברים שלא נודע טעמו כמ" ש ז" ל ] יומא נז ע"ב[ חוקים‪ ,‬דברים שהשטן מקטרג בהם ואומות‬ ‫העולם משיבין עליהם‪ ,‬כמו לבישת שעטנז ואכילת חזיר וכו'‪ ,‬ואמרו כי לעתיד לבא הקב"ה‬ ‫מגלה להם טעם איסורן עם שאר טעמי התורה‪ ,‬וזאת היא החזרה הכתובה במדרש‪ ,‬כי הד בר‬ ‫שהיה נודע בימי יהושע וזקנים ונשתכח מן הבנים‪ ,‬כשיודיעהו המלך המשיח הרי הוא כאילו‬ ‫החזירה לנו‪ ,‬חלילה‪ ,‬כי התורה לאל תשתכח ולא תתחדש‪ ,‬כמ" ש רז" ל ]מגילה ב ע"ב[ אלה המצות‪,‬‬ ‫שאין הנביא רשאי לחדש בהם דבר מעתה ועד עולם"‪.‬‬ ‫הכוונה על אדום שנקרא חזיר‪:‬‬ ‫ומצינו גם בחידושי הריטב"א ]נזיר כג ע"א[ שהזכיר מאמר זה ופירש שקאי על אדום‪ ,‬וז"ל "תשעה‬ ‫נטלו חזירים‪ .‬יש שפירשו אדום כדכתיב בו ]תהילים פ‪ ,‬יד[ יכרסמנה חזיר מיער‪ ,‬ועליהם אמרו‬ ‫בהגדה למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל לעתיד לבוא‪ .‬ואין צריך צורך‬ ‫לכך כי בספר הטבעים כתב שהצרעת ונגעים בחזירים הרבה בטבע‪.‬‬ ‫להוראת שעה יתירהו הקב "ה לישראל‪:‬‬ ‫וכך פירש גם דון יצחק אברבנאל בספרו ראש אמנה ] פי" ג[‪ ,‬בזה" ל "וכן אמרם ז"ל‪ ,‬למה נקרא‬ ‫שמו חזיר מפני שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל‪ ,‬כבר פירשו בו בילמדנו‪ ,‬שנאמר על אדום‬ ‫שנקרא חזיר‪ ,‬שנאמר יכרסמנה חזיר מיער‪ ,‬ואם שמפני המלחמות להוראת שעה יתירהו הקב"ה‬ ‫לישראל‪ ,‬כמו שהתירו להם בזמן כבוש הארץ‪ ,‬וכמו שאמרו ובתים מלאים כל טוב‪ ,‬אפילו כתלי‬ ‫דחזירי‪ ,‬ולכן אמרו להחזירו"‪.‬‬ ‫לעתיד ישוב עם שאר הכוחות ויעזור ויתמוך לישראל‪:‬‬ ‫רבי מנחם בר' בנימין מראשוני המקובלים באיטליה בן דורו ש ל הרשב"א כתב בספרו הריקנטי‬ ‫] פרשת שמיני[ "וכבר ידעת מה שדרשו רבותינו ז" ל למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו‬ ‫אלינו‪ ,‬ובויקרא רבה למה נקרא שמו חזיר שמחזיר עטרה ליושנה‪ ,‬והכוונה היא על הכח שלו‬ ‫שהיא החיה רביעית שראה דניאל וישוב עם שאר הכוחות תחת כח ישראל"‪.‬‬ ‫ההמון מבינים שעדיין יהיה טהור לישראל‪:‬‬ ‫ובעקבותיו צועד תלמיד הרשב"א הרבינו בחיי בפירושו לתורה ] פר' שמיני[ מפרש כדבריו‪ ,‬ומביא‬ ‫מאמר זה בשם המדרש תנחומא‪ ,‬וז" ל " ובמדרש תנחומא למה נמשלה מלכות זו ]אדום[ לחזיר‪,‬‬ ‫שעתיד הקב"ה להחזיר עליהן מידת הדין‪ .‬ויש נוסחאות שכתוב בהן שעתיד להחזיר העטרה‬ ‫ליושנה‪ ...‬ויש נוסחאות שכתוב‪ ,‬עתיד הקב"ה להחזירו לנו‪ ,‬וההמון מבינים שעדיין יהיה טהור‬ ‫לישראל‪ ,‬אבל באור הענין על הכח שלו שהוא מצר לישראל ולעתיד ישוב עם שאר כל הכוחות‬ ‫לעזור ולתמוך לישראל כי ירבה השלום בעולם שנאמר וגר זאב עם כבש וגו' וכתיב י רעו ולא‬ ‫ישחיתו בכל הר קדשי"‪.‬‬ ‫ומש"כ הרבינו בחיי שההמון מבינים שיהיה טהור לישראל‪ ,‬יש לתמוה עליו ממה שהבאנו לעיל‬ ‫דברי הפענח רזא הכותב להדיא שיהיה מותר אכילת החזיר לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫יהיו ישראל אוכלים משמנים כאילו הותר להם בשר חזיר‪:‬‬ ‫ובשו"ת הרדב" ז ]ח"ב סי' תתכח[ מבאר ב' דרכים בביאור מאמר זה‪ ,‬וז" ל "וכבר נשאלתי על כיו"ב‬ ‫שאמרו ז" ל למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל‪ ,‬ולפי הפשט אפשר לתרץ על‬ ‫הדרך אשר כתבתי‪ ,‬כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאילו הותר להם בשר חזיר‪ ,‬לא שיותר‬ ‫להם בשר חזיר ח" ו"‪.‬‬ ‫שר אחד הנקרא חזריא "ל והוא קטגור עתיד הקב "ה להחזירו להיות סנגור‪:‬‬ ‫עוד ביאור כתב הרדב" ז‪ ,‬וז" ל "ועל דרך הסוד יש למעלה שר אחד ושמו חזריא" ל והוא קטגור‬ ‫על ישראל ועתיד הקב"ה להחזירו לישראל להיות להם סנגור"‪.‬‬ ‫הדג שיבוטא שטעמו כטעם חזיר עתיד הקב" ה להחזירו‪:‬‬ ‫ובספר אור יקרות ] פר' שמיני[ ביאר מאמר זה עפ" י מה שלמדנו השבוע בסוגייתנו שטעם דג‬ ‫השיבוטא כטעם החזיר‪ ,‬ומבאר שכוונת המאמר על דג זה שיחזור לעתיד לבוא‪ ,‬וז" ל " במדרש‪.‬‬ ‫למה נקרא שמו חזי" ר שעתיד הקב"ה להחזיר להתירו הראשון‪ ,‬המדרש הזה הובא ברמב" ן וצריך‬ ‫עיון למה יתיר הקב"ה חזיר יותר משאר מיני טמאים‪ ,‬ועוד מה לשון להחזיר להיתרו הראשון‬ ‫האיך מצינו שהיה בו היתר פעם אחת אחר מתן תורה שנאסר‪ .‬ונראה לתרץ דאיתא בגמ' מסכת‬ ‫חולין ]בסוגיין[ כל מאי דאסר רחמנא שרי לן כנגדן אסור לן חזיר שרי לן שיבוטא פי' דג ששמו‬ ‫שיבוטא וטעם מוחו כטעם חזיר ובפתיחתא דאיכה איתא דאף דגים גלו עמהן פי' עם ישראל‬ ‫וכולן הדגים חזרו לארץ חוץ מדג אחד ששמו שיבוטא שלא חזר עמהן ]בביאור ענף עץ למד"ר‬ ‫פתיחתא לאיכה רבתי פ" ד מסביר הטעם למה לא חזר עמהן כי גבו של דג זה חלש מאוד‪ ,‬ולכן לא היה יכול לחזור‬

‫עמהם מהגלות בגלל הדרך הארוכה[ ועתיד הקב"ה להחזירו לעתיד לבא וה" פ המדרש דודאי חזיר‬ ‫בעצמו לא יהיה מותר לנו רק הדג שיבוטא יחזיר לנו שטעמו כטעם חזיר‪ ,‬והכי פי' המדרש‬ ‫שעתיד הקב"ה להחזיר להתירו הראשון דהיינו מה שהיה ההיתר נגד חזיר דאסר לן חזיר ושרי‬ ‫לן שיבוטא ולעתיד יחזיר לנו האי שיבוטא וזה פשוט"‪.‬‬

‫‪ Š‬המשך דברות קודש ‪‰‬‬ ‫ועוד מבאר החתם סופר אה"פ‬ ‫באופן אחר‪ ,‬שהברכה הגדולה‬ ‫ביותר שיש לאדם הוא שזוכה‬ ‫לעשות את התורה והמצוות‬ ‫בשמחה ובהתלהבות ולא כמצות‬ ‫אנשים מלומדה‪ ,‬ולזה לא יכול‬ ‫האדם לזכות מעצמו רק ע"י‬ ‫הרבותו וריצתו אחר מעשים‬ ‫טובים אז מזכהו השי"ת שיעשה‬ ‫את כל מעשיו בחיות אלוקות‬ ‫והתלהבות גדולה כמו שצריך‬ ‫להיראות מצווה‪.‬‬ ‫וזהו פירוש הכתוב 'את הברכה‬ ‫אשר תשמעו' דהיינו ע"י עשיית‬ ‫רצון ה' יזכה צו זאך דערהערן די‬ ‫מצוה‪ ,‬ולעשותה מתוך שמחה‬ ‫וטוב לבב‪ .‬וההיפך מזה הוא‬ ‫הקללה ווען מידערהערט נישט די‬ ‫חשיבות און גרויסקייט פון א‬ ‫מצווה זהו גופא קללה‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמר הכתוב "תחת אשר לא‬ ‫עבדת את ה' אלוקיך בשמחה‬ ‫ובטוב לבב ועבדת את אויביך"‬ ‫ובזה מונח הכל‪ ,‬שאם האדם אינו‬ ‫עובד השי"ת בשמחה הוא מגיע‬ ‫ח"ו עד לע"ז‪.‬‬ ‫וזהו עיקר העבודה המוטל על‬ ‫האדם לעשות את מצוות ה'‬ ‫בחשק והתלהבות ובשמחה‪.‬‬ ‫וזהו הענין שנסעו לצדיקים משום‬ ‫שהם הראו לעולם והכניסו בעולם‬ ‫לעבוד את השי"ת בחיות‬ ‫מהרה"ק‬ ‫כידוע‬ ‫ובשמחה‪,‬‬ ‫מלעכאוויטש זי"ע שאמר שעיקר‬ ‫עבודתו של היצה"ר הוא להשכיח‬ ‫מהאדם שהוא בן מלך‪ .‬והפשט‬ ‫בזה הוא כנ"ל משום שכשוכחים‬ ‫את המציאות הזאת שאנו בני‬ ‫מלכים אז אין שמחה בעבודת ה'‬ ‫ואת זה רוצה היצר הרע‪.‬‬ ‫ועל זה צריך האדם לראות לעמוד‬ ‫מול היצר‪ ,‬ויעשה תמיד כל‬ ‫פעולותיו בשמחה ובחיות‪ ,‬כי הם‬ ‫חיינו ואורך ימינו‪ ,‬וזה החיות של‬ ‫כלל ישראל עשיית מצוות‬ ‫ומעשים טובים לעשות נחת רוח‬ ‫להבורא ית"ש‪ ,‬ואז נזכה לפעול כל‬ ‫טוב בכלל ובפרט וימלא ה' כל‬ ‫משאלות לבנו לטובה אמן‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪ Z‬לוח דף הקהילה ‪Z‬‬

‫מסכת חולין‬

‫לפרשת ואתחנן הבעל"ט‬

‫יום בשבוע‬ ‫יום בחודש‬ ‫דף‬

‫ראשון‬ ‫ה' אב‬

‫שני‬ ‫ו' אב‬

‫שלישי‬ ‫ז' אב‬

‫רביעי‬ ‫ח' אב‬

‫חמישי‬ ‫ט' אב‬

‫שישי ‪ /‬שב"ק‬ ‫י'‪ /‬י"א אב‬

‫צט‬

‫ק‬

‫קא‬

‫קב‬

‫קג‬

‫חזרה‬

‫ז‬

‫‪ R‬הילולא דצדיקיא ‪Q‬‬

‫גומלי חסדים "חסדי דניאל"‬

‫ע"ש הגה"צ רבי דניאל ב"ר נפתלי הירצקא זצוק"ל‬

‫ כ"ה אב – א' אלול ‬

‫בעל "מתוק מדבש"‬

‫¯·‪·Â˘Ë‡ÏÊÓ ¯Ú· ·Â„ ¯Î˘È È‬‬

‫עזר נישואין שע"י קהל "תולדות אברהם יצחק"‬

‫)ב"ר בנימין זאב יעקב(‬

‫יום שב"ק‬ ‫כ"ה אב‬

‫‪úàæá äøåâù áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪åéçéù íéø÷éä ù " ðà åðéãéãéì‬‬ ‫הרה"צ ‡‪ ·ÈÂË È·ˆ ¯ÊÚÈÏ‬שליט"א‬ ‫לרגל אירוסי בתו תחי' עב"ג‬ ‫החתן הרב ‪ ¯Ú‚¯Ú·ÓÚÏ ‰„‰È‬שליט"א‬ ‫·‪Ï"ˆÊ ‡Â˜‡Ó „"·‡‚ ˆ"‰¯‰‬‬

‫)ב"ר מרדכי זאב(‬ ‫תקצ"ט‬

‫הרה"ח ˘‪ Șҷ˘È¯˜ ‰ÓÏ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ‪ ¯˘ÈÙ Ô¯‰‡ ˜ÁˆÈ‬שליט"א‬

‫בארא פארק‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È˙ · ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫‪ˆ"ÂËÚ˘·Â Ë"ÊÓÏ‬‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡¯‪ ÔÈÈˢ„Ï‚ ·ÈÈÏ ‰È‬שליט"א‬ ‫לרגל אירוסי בתו תחי' עב"ג‬ ‫החתן כמר ‪ ˜È˘ËÙ˜ χÂÈ‬הי"ו‬

‫‪Ë"ÊÓÏ ˆ"Ó˙ÂÚÏ Ì„Î Ò Îȉ Ï‚¯Ï‬‬

‫הרה"ח ‪ ˜È¯‡ËÒ ¯È‡Ó‬שליט"א‬ ‫לרגל היכנס בנו כמר ‪ ÈÂω ‰˘Ó‬נ"י‬

‫‪˙ˆӉ ‰¯Â˙‰ ÏÂÚÏ‬‬ ‫הרה"ח ‪ ÏÊÈ „„ χ˜ÊÁÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ‪ ËÚÓ‡Ò È·ˆ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ˘‪ ÔÓ¯‚ ÔÓÏÊ ‰ÓÏ‬שליט"א‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È · ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫תקנ"ה‬

‫¯·‪ÔÈÈˢ ¯Â‡ ·˜ÚÈ È‬‬ ‫·‪·˜ÚÈ ˙ÂÚÂ˘È‰ ÏÚ‬‬

‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ Ô‡ÓÒÈÈ ˜ÁˆÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ˆ·‪ Ô‡Ó¯·ÈÏ È‬שליט"א‬

‫‪ˆ"ÂËÚ˘·Â Ë"ÊÓÏ‬‬

‫·‪˜„ˆ ¯˘·Ó ÏÚ‬‬

‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ Ô‡ÓÒÈÈ ˜ÁˆÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ ˘Ëȷ„ȇ„ ÌÁ Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפואר מו"ה ˘‪ Ϙ Ú¯Ù ‡ ΢ 'ÂÏ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ ¯Ú ÊÈȇ Է‡¯ ‰˘Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ Șҷ˘È¯˜ 'ÈÚ˘È‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ ËÚÓ‡Ò È·ˆ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ÏÊÈ ‡„ÂÈ ˜ÁˆÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡‪ Șҷ˘È¯˜ Ô¯‰‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡·‪ ÔÓ¯‚ È·ˆ ¯Â„‚È‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡‪ ÏȘ Ú¯Ù Ô¯‰‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡‪ Ô‡ÓÒÈÈ ÌÂÏ˘ Ô¯‰‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ËÚÓ‡Ò ¯ÊÚχ ÌÈÈÁ‬שליט"א‬

‫יום ראשון‬ ‫כ"ו אב‬

‫¯·‪ÌÈ·ÏËÈÈË Ï‡ÂÈ È‬‬ ‫‪ ÌÏ˘Â¯È „"·‡‚ ¯‡ÓˇÒÓ‬ת"ו‬ ‫)ב"ר חנניה יו"ט(‬

‫·‪‰˘Ó χÂÈ - χÂÈ È¯·„ ÏÚ‬‬ ‫תשל"ט‬

‫יום ב'‬ ‫כ"ז אב‬ ‫יום ג'‬ ‫כ"ח אב‬

‫¯·‪ÔÈ˘ÈË Ú˘Â‰È È‬‬ ‫)ב"ר יוסף(‬

‫‪‰ÓÏ˘ È È‚Ó‬‬ ‫ת"ח‬

‫¯·‪ÔÈϯ· ‰„Â‰È È·ˆ ÈÏ˙Ù È‬‬ ‫‪Ô'ÈÊÂχÂÂÓ ·"Ȉ ‰‬‬ ‫)ב"ר יעקב(‬ ‫תרנ"ד‬

‫¯·‪Ë ‡ÏÒ Ï‡ÂÓ˘ È‬‬ ‫)ב"ר צבי(‬

‫‚‡·"„ ‪ÌÈÏ˘Â¯È‬‬ ‫תרס"ט‬

‫¯·‪ȘүÚÂÂË ¯È‡Ó ÛÒÂÈ È‬‬

‫יום ד'‬ ‫כ"ט אב‬

‫)ב"ר אברהם יהושע העשיל(‬

‫‪‡˜·Â ·ÓÓ‬‬ ‫תרס"ט‬

‫¯·‪Ï‚È˯ÂÙ ‡ÈÒÂÊ ¯ÊÚÈχ È‬‬ ‫)ב"ר ישראל אברהם מסקולען(‬

‫·‪˙˘Â„˜ ¯ÊÚÈχ ÌÚ ÏÚ‬‬ ‫‡‪¯ÊÚÈÏ‬‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫תרס"ט‬

‫¯·‪̉¯·‡ Ô· „È‚ ‰ „„ È‬‬ ‫בן הרמב"ם‬

‫‪äùåã÷ã úçð áåø íäî ååøéù ø " äé‬‬ ‫‪ø " éëà ç " öåé ìëîå‬‬ ‫התאחדות אברכים דקהל תולדות אברהם יצחק "בארא פארק"‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫נשגר בזה להאברך היקר טוב הלב ועדין המידות‪ ,‬לן באהלה‬ ‫של תורה‪ ,‬האברך כמדרשו‪ ,‬האי צנתר דדהבא‪ ,‬מלא חכמה‬ ‫ותבונה‪ ,‬נודע לשם ולתהלה‪ ,‬בתוככי עם סגולה‪ ,‬הולך ופועל‬ ‫צדק תמיד‪ ,‬אוצר כל כלי חמדה‪ ,‬ה"ה‬

‫הרה"ח ר' יצחק אהרן פישר שליט"א‬ ‫לרגל הולדת בתו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלה ולחנכה לתורה ולחופה ולמעש"ט‬ ‫מתוך רוב נחת דקדושה והרחבת הדעת‪.‬‬ ‫‪äøåáçä éøáç úëøáëå úøéúòë‬‬ ‫‪,øòéåá éáö ìàéøáâ ,øòðèòèùòâ øùà ìàåé ,øòáòåå éáö ïøäà‬‬ ‫‪ïàîâøòá ïåòîù ,ïééèùãìåâ øæòéìà íéøôà‬‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברגשי גיל וחדוה נרימה ברכותנו לידידנו וחברנו‪ ,‬האי גברא יקירא‪,‬‬ ‫איש חי ורב פעלים‪ ,‬העומד תמיד הכן לימין בית מדרשנו ברוחו‬ ‫ובמאודו‪ ,‬ובמסירות עד אין קץ‪ ,‬האברך החשוב והיקר‬

‫מוה"ר יצחק אהרן פישר שליט"א‬ ‫‪è"æîì úáä úãìåäá åðåòîá 'éåøùä äçîùä ìâøì‬‬ ‫יהי רצון שיזכה לרוות רב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח‪ ,‬ועוד‬ ‫רבות בשנים יזכה להמשיך בפעליו הכבירים‪ ,‬עץ חיים בימינו‪ ,‬עושר‬ ‫וכבוד בשמאלו‪ ,‬עדי נזכה בקרוב לביאת בן דוד גואלנו בב"א‬

‫קול צהלה ורנה שפתינו תרננה‬ ‫הרה"ח מו"ה אריה לייב גולדשטיין שליט"א‬ ‫לרגל אירוסי בתו למז "ט עב"ג‬

‫ני "ו‬

‫ברכותינו המאליפות‪ ,‬בזה שלוחות‪ ,‬שיזכה מעלת כבודו לרוות רוב נחת‬ ‫דקדושה מכל יוצ"ח‪ ,‬בחדוות הימים‪ ,‬ושנות עולמים‪ ,‬ומשמחה זו ישפיע לך‬ ‫רב ברכות ושובע של שמחה‪ ,‬ויוסף ה' עליך ככה‪ ,‬ברבוי והמשכה‪ ,‬במדה‬ ‫גדושה‪ ,‬בבריות גופא ונהורא נפישא‪ ,‬וכל טוב סלה‪.‬‬

‫המברכים בלונ"ח בניך‬ ‫ישעי'‪ ,‬יואל זאב‪ ,‬חיים משה בנימין‪ ,‬יצחק הלל‪ ,‬אברהם‪ ,‬אהרן‬ ‫חתנך משה ראטמאן‬

‫)ב"ר שמואל(‬

‫·‪ÁÓ˘ ·Ï ÏÚ‬‬ ‫תקצ"א‬

‫‪ïîà ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé íúåëæ‬‬ ‫בס"ד‬

‫קרן המלמדים‬ ‫שע"י תלמוד תורה "תולדות אברהם יצחק"‬ ‫בעיה"ק ירושלים ת"ו‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫הכונו!!!‬ ‫למגבית למען הצלת התלמוד תורה‬

‫המאחלים ומברכים מקרב לב‬ ‫‪ùøãîä úéá éììôúî‬‬ ‫‪íéàáâä‬‬

‫תשית לראשו עטרת פז‬

‫באותות כבוד ותפארת‪ ,‬משגרים אנו בזה ברכת מזל טוב חמה‬ ‫ולבבית למע"כ אבינו היקר והנערץ נועם המעלות ואציל המידות‪,‬‬ ‫אשר מסור לנו ברוחניות ובגשמיות ומסור למען הכלל והפרט‬

‫החתן יואל קופטשיק‬

‫בית המדרש "תולדות אברהם יצחק" בארא פארק‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫יום ו'‬ ‫י' אב‬

‫ס"א‬

‫¯·‪˜ÒÚÏ‡Ó ·Â„ Í Á È‬‬

‫באותות כבוד ויקר וברגשי גיל ושמחה‪ ,‬מביעים אנו בזה ברכותינו‬ ‫המאליפות‪ ,‬קדם בני‪ ,‬אחינו‪ ,‬גיסי היקר‪ ,‬גריס באורייתא תדירא‪ ,‬לא מש‬ ‫מתוך ד' אמות של הלכה‪ ,‬צולל במים אדירים‪ ,‬עדיו לגאון ולתפארה‪,‬‬ ‫כתר שם טוב לראשו עטרה‪ ,‬ה"ה‬

‫הרה"ג ישעי' גולדשטיין שליט"א‬ ‫אשר הוסיף חוליה בשרשרת הזהב‪ ,‬בעומדו על כור המבחן על‬

‫ק"י סימנים אצל מרנן ורבנן שליט"א וזכה להתעטר בנזר יורה יורה‬ ‫וזאת הברכה כה יתן ה' וכה יוסיף שתזכה לישב על התורה ועל העבודה‪,‬‬ ‫מתוך חדוות ימים ושנות עולמים‪ ,‬לישב באהלי שם ולהתענג על ה'‪,‬‬ ‫ולהנות מזיו תורתו הק'‪ ,‬לאורך ימים ושנים‪ ,‬ואך טוב וחסד ידרפוך כל‬ ‫הימים עדי ביאגו"צ בב"א‬

‫‪ïééèùãìåâ áééì 'éøà êéáà úëøáëå úøéúòë‬‬ ‫יואל זאב‪ ,‬חיים משה בנימין‪ ,‬יצחק הלל‪ ,‬אברהם‪ ,‬אהרן‪ ,‬משה רוטמן‪ ,‬המל"ג יואל קופטשיק‬

‫בברכתו ובעידודו של כ"ק מרן עט"ר שליט"א‬ ‫בשם מאות תלמידי מוסדותינו הק'‪,‬‬ ‫ובשם מצדיקי הרבים ‪ -‬אלו מלמדי תשב"ר‬ ‫נפשנו בשאלתנו לאחינו בדעה אנשי שלומינו‬ ‫וידידינו היקרים בכל אתר ואתר‬

‫לבוא לעזרתנו ולהטות שכם‬ ‫למען הצלת התלמוד תורה‬ ‫ומכאן הקריאה יוצאת‬ ‫שאו ידיכם קודש והרימו תרומת ידכם‬ ‫בתמיכה הוגנת להחזקת "קרן המלמדים"‬

‫פרטים יבואו‬ ‫בכ"ר וועד קרן המלמדים‬

‫לתרומות והנצחות ניתן לפנות עד יום רביעי אחה"צ בטלפון ‪057 - 3182265‬‬ ‫או למערכת דברות קודש ת‪.‬ד‪ 57718 .‬ירושלים‬ ‫ח‬