תוכן הענינים
úøæòá
דברות קודש.......................א מבאר רבותינו.....................א מתוק מדבש.......................א פתגמין יקירין.....................ב מפום אריותא......................ב עובדא דצדיקיא..................ב זכרון צדיקים.......................ד דף הקהילה..........................ה חודש הרחמים והסליחות...ז הילולא דצדיקיא...................ח
íùä
דברי אמונים "÷çöé íäøáà úåãìåú" ìä÷ é"ò ì"åé à"èéìù ø"åîãà ïøî ÷"ë úåàéùðá
שנה ה' גליון רכ"ו
נוטפי דברי אמונים
שנאמרו בליל שב"ק כי תבא תשס"ה
≤ ≤
הזמנים לפי אופק ירושלים ולפי שעון שבת
Rמבאר רבותינו Q
Rדברות קודש Q אמנם כאשר נתרבה במאוד גדולת הבן לעושר ולכבוד ויקר התחיל למעט קצת בעבודתו את המלך. כי רצה לענג את עצמו במאכל ומשתה ושינה וטיול עד שלא נשאר לו פנאי לעבודה .וממילא כאשר התחיל לקצר בעבודתו נפסקה קצת אהבת אביו מלבו .כי אהב לראות את עצמו ולא את פני אביו. והמתרשל בעבודה פעם אחת .אחת גוררת חברתה ומתרפה עצמו בכל יום יותר ויותר .וכשראה אוהב המלך את זאת אמר בלבו מעתה פן ח"ו יתבטל מכל וכל ונמצא בטל תענוג המלך ותענוג בנו ויאמר לי המלך איה אהבתך ותשוקתך בהיותך רואה כן ואין לך כאב עלי ולא על בני .על כן אמר לנפשו מוטב אודיע טעם העבודה לבן המלך איך שהוא רק בשביל טובתו ואולי על ידי זה יוחזר העטרה ליושנה וישמח האב ביוצאי חלציו והבן בהוריו. והלך אוהב המלך והודיע להבן ואמר לו תדע מהות הציווי הזו הוא רק בשביל טובתך .כי למה יחפוץ המלך בדוקא שתתראה לפניו בכל יום בהדר יקר תפארתך ולנגן לפניו בכלי השיר ולשיר בשירים .הכי אין לפניו דברים כאלה בכל יום בלעדיך .הלא כל יועציו וחכמיו ושרי המלוכה עומדים לפניו תמיד מלובשים שריון בבגדי יקר ותפארת עד מאוד. ונמצא לפניו מנגנים ומשוררים בכל כלי שיר עד אין מספר שלא שמעתן אוזן מעולם .ולמה יחפוץ זאת מאתך דוקא .אם לא עבור שהוא חפץ מאוד בטובתך .וכשהוא רואה פניך מזוכך ומלובן ומיופה כל מיני יופי כראוי לבן המלך ומלובש בבגדי מלכות המלאים באבנים טובות ,והם מרבים שמחה חדוה במאוד מאוד בלב הרואה אותם .הנה המלך נתמלא שמחה וחדוה בראות פניך בזיו הדר יקר תפארת הזה. המשך בעמוד ז'
al ixyi lk epipxde miwicv elibe 'da egny
למנהגנו מקדימין ב 18-דקות
פרשת כי תבוא ט"ז אלול תשס"ט
***
היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים וגו'. איתא בבאר מים חיים דמבאה"פ ,דהנה לכאורה מהו הלשון "היום הזה מצוך" הלא התורה כבר נצטוו במרה ובהר סיני .ומבאר על דרך משל ,למלך גדול שצוה לבנו יחידו לאמור שבכל יום ויום יבוא לפניו ביופי להדר הפנים והגוף בהידור וזיכוך רב ובבגדי כבוד ויקר למאוד משובצים זהב ואבנים טובות המשמחים לב כל רואיהם .ובידך כלי שיר נפלא ויקר ותנגן ותשורר לפני בכמה מיני נגינות הנפלאים וערבים לשומעם .ולא אמר לו שום טעם למה הוא מצוהו לעשות ככה תמיד בכל יום לפניו. ובן המלך מחמת אהבתו לאביו אכן ציית לבקשת אביו המלך ואכן עשה כך ובכל יום ויום לקיים דבר מלכו ואביו בכדי שיהיה לו תענוג ונחת רוח שעושה רצונו ככל אשר מצוהו ,והמלך כשרואה אהבת בנו אליו בלבב שלם באמת שלא לשום תשלום גמול הוכפל בלבו אהבה על אהבה וחיבה על חיבה לבנו לאהבה אותו בכל לבבו ולתת לו תמיד כיד המלך ברוב גדולה ותענוג עד אין שיעור. והנה בן המלך הגם שראה אשר בשביל עבודה זו הוא מקבל טובה רבה וגדולה מאת המלך .אף על פי כן הוא לא שם לבו לכל זאת לעובדו בשביל כן. ותגדל בקרבו אהבת אביו המלך לעשות רצונו יותר מכל הטובה שמקבל מאתו .גם אוהב המלך לא גילה לו טעם העבודה הזו שהיא בכדי שעל ידי זה יקבל הטובה מאתו .בכדי שלא למנוע תענוג המלך שמתענג במה שהבן עושה רצונו שלא על מנת לקבל פרס .וגם שלא למנוע טובת הבן בזה .כי בעשותו רק בשביל תענוג אביו יקבל הטובה בכפלי כפליים.
זמנים לשב"ק עלות השחר3.41 ...................... נץ החמה5.14............................. סוף זמן ק"ש *7.39 ................... שקיעה6.02................................ מוצ"ש ר"ת7.14 .....................
±
±
àúëøáã àñë ùéâð äðéøå äìäö ìå÷áå íéîåää åðááì éùâø úà òéáð àáéìã àúååãçáå ãåáë úøãäá ÷åðúøàôú úøèò åðùàø øæð íéúåù åðà åéîéîå íéñåç åðà åìöá øùà àðîéäî àéòø íã
הוד כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א è"æîì äãëðä éñåøéàá åùã÷ ïåòîá äéåøùä äçîùä ìâøì
ä"ä .íéøãòì äøåú õéáøî ,ïéñçåéä úìùìù åðúçì úá
הרה"צ מוהר"ר נפתלי יחזקאל שרגא בראך שליט"א ראש כולל להוראה úøàôúìå ïåàâì åéãò úåçáùúá ììåäîå úåìòîä ìéìë ù"àøéå äøåúá âìôåîä ïéåöîä ø÷éä ïúçä â"áò
הרב מנחם ישכר בער רוזנבוים שליט"א
בן הרה"צ כ"ק אדמו"ר מראחוב שליט"א
.'åâå ááì áåèå äçîùá 'ä úà úãáò àì øùà úçú ,íãàäì äçîù àéáäì úìâåñî äøåúäù åîë äðä äëë ,áì éçîùî íéøùé 'ä éãå÷ô (è èé íéìäú) áéúëã úãáò àì øùà úçú äøîà ÷"äåúä äðäå ,øùòî úåöî åìà ìù ú"øäå ,ìë áåøî ááì áåèå äçîùá êéäìà 'ä úà ,ë"äò øùòî äìåò íâå ,äøåú 'ñîë äìåò àåä íéøåáéãä äçîùì òéâäì äöò êì äéäéù '÷ä åðéúøåú äæîøå ìâåñîù ,øùòî úåöî é"ò íâå ,äøåú é"ò 'ä úãåáòá ìë àø÷ðä øùòîì æîåø ìë úáéú íâå ,ïåçèá úãîì )ïåéëå (øùòú øùò ä"ãá ,äàø 'øô úå÷åîò äìâîá ïééòå úåøéøî éðéî ìë åðîî ÷úîð æà ,ïåçèáì äëåæ íãàù ïåçèáå äðåîà øãòä úîçî úåøöä ìë ùøåù éë ,øòöå .å"ç ò"éæ íéðåîà øîåùä æ"äåîãà ÷"äéáø
ïúé éî øîàú áøòáå áøò ïúé éî øîàú ø÷åáá øùà êéðéò äàøîîå ãçôú øùà êááì ãçôî ø÷åá .äàøú úåìãâä éðîæ ìò æîåø ø÷åá äðäã ùøôì øùôà íéëåæå íùä úãåáòá úåøøåòúäå úåéç íéùéâøîù úåëùçå úåðè÷ä éðîæ ìò æîåø äìéìå ,ïéçåîä úåìãâì ø÷éò äðäå ,ú"éùä úãåáòá úåéç íåù íéùéâøî ïéàù íéùéâøî ïéàùë úåðè÷ä éðîæá àåä äãåáòä úåáéùç ì"æ íøîàë ,øöéä úåøáâúä ùéùëå äùåã÷ã úåéç íåù úåìãâä éðîæá ïë ïéàù äî ,àøâà àøòö íåôì ùéâøäì íéëåæå 'ä úãåáòá úå÷éúîå úåéç íéùéâøîù øîàù åîëå ,äãåáòäá àúåáø ïéà æà ,úåîéìùá äðåîàä ìò øëù ìá÷éù äåå÷î åðéàù ò"éæ àùåæ ø"ø ÷"äøä ÷ø ,ú"éùä úãåáòá úå÷éúî ùéâøî äéäù ïîæá åúãåáò .ë"ò äãåáòäá òâééúäì êéøö äéäù ïîæä ìò úåìãâä éðîæá åðééä ,áøò ïúé éî øîàú ø÷åáá åäæå áøò ïîæáù áøò ïúé éî øîàú ø÷åá úðéçáá íäù ,ø÷åá ïîæáë 'ä úãåáòá ÷æçúäì ïë íâ äëæà úåëùçå úåðè÷å úåëùçä éðîæá åðééä ,ø÷åá ïúé éî øîàú áøòáå ,ïéçåîä úåìãâ éðîæ øáë òéâéå ïúé éî ÷÷åúùú ïéçåîä äàøîîå ,ù"úé åúãåáòî å"ç ìåôú àîù ,êááì ãçôî éðîæá ì"çø øöéä úùøì åìôðù íéùðà äàøúù ,êéðéò úåðè÷ä éðîæá àåä äãåáòä úåáéùç ø÷éòù ,úåðè÷ä .ì"ðë ò"éæ äðåîà éøáãä ÷"äéáø
Rמתוק מדבש Q ì"æç åøîà äðä ,'åâå õøàä ìà àáú éë äéäå ìà àáú éë" ,äçîù ïåùì àìà äéäå ïéà ,ùøãîá ïúð êé÷ìà 'ä øùà" ,äæä íìåòì ãøúùë ùåøéô "õøàä ,äá íéé÷úù úåöîäå äøåúä éãé ìò ,"äìçð êì ""äá úáùéå" æà ,úåîéìùá êúãåáò äéäúù "äúùøéå éãéîìúù '÷ä øäæá 'éà éë "úáù" úåéúåà äá ùé úà øîåù àåäù éãé ìòù ,úáù úðéçáá íä íéîëç íéøîåà ïéà úáùá ïëìå ,åúåà úøîåù úáùä ,úáùä éôì ,ìåçáë ãòì ìàøùé åîò øîåù ,åðáéëùä úëøáá .íãàäì äøéîùä àåä åîöò úáùäù
úåéøáá øùåàå äçîù áåø êåúî ç"öåé ìëî äùåã÷ã úçð íééðôç àìî úååøì à"èéìù åðéáø ïøî ÷"ë äëæéù àåòø àäé à"áá åðùàøá åðëìîå åð÷ãö çéùî éðô ìá÷ì äëæð éãò íéððòøå íéðùã íééç úåðùå íéîé êøåàì àéìòî àøåäðå àôåâ
גיליונות פרשת השבוע להורדה אwww.ladaat.net/gilionot.php
)מבתרי כתבי משפיע קהילתנו הק' הגה"צ רבי דניאל פריש זצ"ל(
Rמפום אריותא Q
Šפתגמין יקירין ‰ פנינים לפרשת השבוע בדרך המוסר והחסידות
ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו וישמע ה' את קולנו וירא ענינו וכו'. לכאורה משמע מהפסוק שעל ידי הצעקה שמע ה' את קולם וראה בענים ,והאיך אפשר לומר כן שהקב"ה לא ראה זאת לפני כן .אלא הענין הוא כמו שפירש רש"י ז"ל )פרשת וילך( על הפסוק "והסתרתי פני מהם" -כמו שאיני רואה בצרתם .וזה יש לומר גם כאן שהיתה הסתרת פנים ואחר כך כשצעקו ועשו תשובה שמע ה' אל תפילתם וראה את ענים וגאלם. באר מנחם -רימנוב
ואמרת לפני ה' אלוקיך וגו' לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי. ברש"י :ולא שכחתי -מלברכך על הפרשת מעשרות ,עכ"ל. והמפרשים מדייקים ,הלא הברכות שמברכים על המצוות אינן מן התורה ,ואיך שייך לדרוש מהפסוק "ולא שכחתי" -מלברכך על הפרשת המעשרות? עוד יש לדקדק למה חייבה התורה להתוודות על אי שכחת ברכת הפרשת המעשרות ,מה שלא מצינו כן בשאר ברכות שיהא מצוה להתוודות על אי שכחת הברכה? ונראה לומר ,כי היצר הרע מפתה את האדם לחשוב ,כיצד אתן עשירית מעמלי לאיש אשר לא עמל בו .אך כשיתבונן האדם יראה שבזה טמון סוד הצלחתו ,וכמאמר חז"ל )תענית ט" :(.עשר" -בשביל שתתעשר, ומלת ממון -חסר )כתובות סו ,(:וכשמתבונן בזה אזי לא רק שיקיים את המצוה בשלימות ,אלא עוד יגל וישמח לבו בקיומה ויודה ויברך את ה' על שציווהו להפריש ,כי על ידי כן יתעשר .וזו הכוונה :ולא שכחתי מלברכך על הפרשת מעשרות ,דהיינו שהוא מודה ומשבח לה' עלשציוה להפריש מעשרות ,וגם עוד לפני שנתעשר מודה כבר על העתיד. תפארת יחזקאל
ושמחת בכל הטוב וגו'.
פרפראות ערבים ומתוקים על הפרשה וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך ארמי אובד אבי.
פירש רש"י "בקול רם". ויש לדקדק מה רוצה רש"י לומר בזה .ויש לפרש על פי מה שמובא במסכת ברכות דאסור להגביה קולו בתפלתו לפי שנראה מקטני אמנה ,שסובר שהקב"ה אין עונה לחש ובוחן לבבות ומחשבות חס ושלום. והנה לפי זה אם אדם אומר בתפלתו דבר שנודע מזה לכל העולם שהקב"ה בוחן לבבות ויודע מחשבות אזי רשאי להתפלל בקול רם. והנה כאן הוא אומר "ארמי אובד אבי" דלבן ביקש במחשבתו לעקור את הכל וה' הצילנו מידו דהיה יודע את מחשבתו ובחן את לבבו .ואם כן במקרה כזה רשאי לומר בקול רם. וזה הוא שפירש רש"י "וענית ואמרת" - בקול רם ,וקשה הלא אסור להגביה קולו בתפלתו ,לזה אמר "ארמי אובד אבי" משום כך מותר להגביה את קולו כנזכר לעיל.
כרם שלמה נוהג היה הרה"ק ר' בעל תפארת שלמה מרדאמסק זי"ע כמה פעמים לקלל בקללות נמרצות את האנשים שבאו אליו עם קוויטלעך להפקד בדבר ישועה ורחמים ,עד כי כל השומע תצילנה אזניו, אבל הצלחה גדולה היתה לאיש שקילל אותו ,כי היה מצליח בעסקיו ומתעשר, בדרך הטבע ושלא בדרך הטבע. פע"א בא אליו תלמיד חכם וחסיד ,והוא גם גביר ,מפיוטרקוב ,ליטול עצה ממנו בענין מסחר גדול אחד ,הצדיק נתן לו עצה נפלאה על פי דרך הסוחרים ,עצתו הצליחה מאוד ,והאיש שלח שליח מיוחד להודיע להצדיק כי נעשתה עצתו וכי כאשר ישאל
ירמוז על דרך )ברכות ה' (.אין טוב אלא תורה .ואיתא )חגיגה י"ב(. וירא אלקים את האור כי טוב לגנוז וגנזו לצדיקים ואמר אא"ז זללה"ה שגנזו בתורה ,וזהו ושמחת בכל הטוב היינו ה' טוב רצה לומר שתזכה לה' אורות של ה' חומשי תורה שהאור נגנז בהם והיינו שתזכה לתורת אמת והמשכיל יבין ,כי כל שמחתך לא תהיה רק בתורה כמו שכתב אור החיים אלו הוי ידעי ישראל עריבות ומתיקות התורה אמיתית כמעט היו משתגעין ויוצאין מדעתם מחמת מתיקות ועריבות התורה והבן. דגל מחנה אפרים
ידבק ה' בך את הדבר עד כלותו אותך וגו'. הנה ידוע מספרים הקדושים ומזוהר חדש אשר בכל הקללות האלו רומזים בהם נחמות גדולות ורב ברכות לבני ישראל .ואף אנו נאמר לבאר בפסוק זה שהבטיח הקב"ה לעבדיו הצדיקים המתהלכים לפניו ומתדבקים בו שיחשוק בהם ובעבודתם יותר מעבדות כל צבאות מעלה המשבחים ומהללים לפניו יתברך .וזהו אמרו ידבק ה' בך פירוש שתהיה מדובק בו יתברך על ידי מחשבותיך הקדושים ,את הדבר ,מלת את פירושו עם כמו ויהי ה' את יוסף ,וביאורו שעם דבורך הקדושים ותפלתך הזכה תהיה מדובק באין סוף ב"ה .עד כלותו אותך פירוש כמו כלתה נפשי ,ופירוש כלותו לשון גודל התשוקה והחפיצה עד שיחפוץ בך השם יתברך מעל האדמה השפלה אשר אתה בא שמה לרשתה .גם ירמוז בלשון כליון שמגודל דביקותך תהיה בטל ממציאותך נגד
כבודו יתברך. מאור ושמש
איש בדבר אלוקים היה הדבר ,שמח הצדיק בהצלחת החסיד ,והשליח כשראה שהצדיק בדוחה עכשיו הרהיב עוז ואמר: אל יחר אף רבינו אם אשאלהו שאלה אחת :הלא אנו רואים כי נתן הפעם עצה פשוטה מאוד ,ולמה איפוא הוא נוהג לקלל קללות ולעזור על ידי כך לאנשים, אם הוא יכול לעזור בברכות ,השיב לו הצדיק :תדע שגם מורי ורבי הרה"ק בעל אור לשמים מאפטא זי"ע היתה לו דרך זו, ואמר כך" :יתכן מאוד שבעולם העליון ילקו אותי על שקללתי נפשות ישראל ,אבל אני מוכרח לכך ,ואין עצה אחרת ,ואונס רחמנא פטריה" ,והוא שאמר משה רבינו: "לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם" כי אי אפשר להיוושע מהצדיק אלא ע"י אחד משני אלה :או שהצדיק יקח פדיון ,או שעכ"פ הצדיק יקלל אותו ,ומשה רבינו אמר כי שני הדברים לא היו אצלו ,לא חמור אחד מהם נשאתי, שלא לקחתי מהם שום פדיון ,וגם לא הרעותי את אחד מהם ,שלא קללתי אותם בדיבור רע ,ולכן לא היה יכול לעשות להם טובה .ואכן זו היתה עבודתו בקודש של הרה"ק בעל תפארת שלמה מרדאמסק שאע"פ שהיה משפיע טוב לישראל ע"י של קח מהם פדיונות ,עכ"ז לפעמים כשזה לא עזר קילל אותם ובזה פעל להם שפע ברכה והצלחה וכל טוב סלה.
ובספרו הק' תפארת שלמה בפרשתן מביא שלפיכך קורין את הקללות של פרשת כי תבוא תמיד קודם שבוע של סליחות ,לפי שנאמר "ונשלמה פרים שפתינו" וכשם שהעוסק בפרשת עולה כאילו הקריב עולה, כך אם אולי צריכין ישראל ח"ו לקבל תוכחה אז קריאת הפרשה נחשבת להם כאילו נתקיימה התוכחה בפועל ותכלה שנה וקללותיה.
אמרות חכמה
לעי"נ הקדוש הרה"צ רבי ארי'ה לייביש טייטלבוים זצוק"ל הי"ד
Rעובדא דצדיקיא Q שנשנעו מפ"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
א dnk mr l"vf uiytexn w"dxd rqp mrt rvn`ae ,l"vf oilaeln w"dxdl miciqg el dywy xn`e dlbr lrad cnr jxcd cg` lk m` wx rqil jiyni `le jxcd did oke ,rahn cer xignd lr el siqei zvw xg` ,rahn cer el siqed cg` lky xfge mrtd cer dlbr lrad wiqtd onf el siqei cg` lky cr jiyni `ly xn`e `ly cr ,ztqepd rahnd lr rahn cer w"dxde .el ozil dn miciqgd icia x`yp miciqgde ,'d zewiaca did uiytexn mdl oi` xak ik rqil jiyniy eywa excqi jk xg`e ,eiykr el ozil xzei zern `axiqe oywr did dlbr lrade ,oiprd z .ecia zernd lk z` lawiy cr jiyndl uiytexn w"dxd xxerzp jk oiae jk oia exn` ,rqep `l dlbr lrady df dn l`ye w"dxd xn` ,oiprd z` miciqgd el cva o`k il yi dlbr lradl uiytexn
ב
m`e aeh ixd rqep dz` m` lecb dxew lrad rqp cine ,jze` bxed ipixd e`l dnl miciqgd el`y driqpd xg` .dlbr la` ,milawn mpi` dti miywanyk mdl xn` ,mipian zeyw mixacnyk epi`y x"dvid ly ekxc `ed jky meyn .zeyw wx oian
ב ,r"if wicv gnvd w"dxdl icedi ybip mrt `ed lltzn xy` zra recn eze` l`ye ixg` la` ,c`n dlecb zelrzd yibxn lkn ltep `ed lke`l ribnyk dltzd wicv gnvd el dpr ,elld zebixcnd zra ,it xaci 'd zldz xn` d"rdc 'it` xya lk jxaie z"iydl lltzn ip`y milrzn k"b xya zpiga mdy mr iheyt xya dltzd xg` la` ,izlitza inr envr lr caer `l mc`yk ,xya x`yp if` ycew xya zeidl exya z` jted `le .izin`d eavna zeidl xfeg
íéìåãâä äùòî êùîä
Rהמשך דברות קודש Q ואחר כך אתה מתחיל לשורר ולנגן לפניו בכלי שיר שבידך ומזה מתרבה עוד שמחתו וחדותו ואהבתו אליך לאין קץ עד שמרוב שמחה הוא מברך אותך בכל הברכות .ונותן לך מתנות רבות גדולות ונפלאות בכל יום ויום יותר .וגוזר עליך גזירות טובות ישועות ונחמות ככל אשר תוכל שאת .וממילא על ידי זה הנה כל שרי המלך ויועציו וחכמיו וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחים לך וינשאוך מתנשא לכל לראש ויעטרוך נזר תפארה אחרי ראותם חיבת אהבת המלך אליך לאין קץ .וכל ענין העבודה שצוך אביך להתראות לפניו בכל עת .אינו כי אם בשביל זה שעל ידך ישמח מלך ויתרבה חדותו ואהבתו אליך להיטיבך באחריתך. והנה הבן החכם כששומע כל זאת מאוהבו משים על לבו עד כמה גדלו חסדי אבי המלך וטובו ואהבתו אלי שעושה התפעלות רבות שונות בכדי שייטיב לי על ידיהם .ועל כן הנה כמים הפנים לפנים .על אחת כמה וכמה איך ראוי שתגדל בלבי אהבת אבי וכאש תבער יער כלהבה תלהט הרים כן תוקד ותבער בקרבי אהבתי אליו באהבה עזה כרשפי אש. ושלא אכוון בשום פנים בעבודתי איזה דבר קטן וגדול לטובתי .כי אם רק למלאות רצונו הטוב לעשות לו תענוג ונחת רוח בכלות נפשי וכוחי ממש במה שאעשה רצונו כאשר צוני בטובו .וכן הוא עושה ועובד את אביו באהבה רבה שאין לה סוף ותכלה ומזה בודאי יש לו כל הטוב וברכה וחיים עד העולם מאת אביו עד בלי די. והנמשל מובן .כי כל המצוות אשר נתן לנו השי"ת בהר סיני לא הודיע משה את זה לישראל שכל התורה והמצוה אינו כי אם בשבילם לטובתם .בכדי שיעשו הכל בשמחה ובטוב לבב לכבוד קונם וצורם
בלבד לעשות רצונו שיהיה לו לנחת רוח ,ובזה ירבו זכויותיהם ויכפל שכרם עד מאוד באין שיעור.
אבל כאשר בני ישראל התחילו להזניח 'זיך נאכלאזן פון די תורה' אזי בא משה רבינו ע"ה להוכיח את ישראל על כמה פעמים שמרו את דברו וראה שנפלו קצת ממדרגה זו להיות אהבת ה' תקוע בלבם בכל עוז לעובדו בכל לבב בכדי לעשות רצונו בלבד .אמר בלבו מוטב אודיעם שכל עיקר המצוה הוא רק בשביל טובתם .ואולי על ידי זה ישמרו התורה והמצוה בכל לבבם ונפשם באמת לשמו בראותם כמה השכינה מתלבטת בשבילם לאהבתם ונתן להם תורה ומצוות רק בכדי שעל ידי זה ייטיב להם ולבניהם אחריהם. ועוד שבכל המצוות נעשה חלוקא דרבנן לבוש עליון שהוא אור עליון מאת הקב"ה, וכל מצות לא תעשה שאדם נשמר מהיצה"ר שלא לעשות הרע ,נשמר עי"ז מנחשים ועקרבים ומהמזיקים ,שהרי הקב"ה יש לו די מלאכים ושרפים שעומדים מהבוקר עד הערב ומערב עד בוקר כ"ד שעות ושרים ורוממים את השי"ת בשירות ותשבחות ואין השי"ת נצרך לעבודתינו .אלא שהקב"ה רוצה להשפיע לנו כל טוב והשפעות טובות ולהגדיל אותנו על כל העמים שבעולם. ובזה מפרש הכתוב 'היום הזה ה"א מצווך וגו'' שאע"פ שקבלנו את התורה בהר סיני ,אבל משה רבינו ע"ה בא לבנ"י באמרו שיש בחינה חדשה שלא ידעו עד עתה ,למה להם לקבל את התורה ,והוא מפני שהקב"ה רוצה להיטיב לבנ"י ולתת להם השפעות טובות ברו"ג שפע ברכה והצלחה ,ובזכות שנקבל ונקיים את התורה הקב"ה ייתן לנו כל טוב ,און א געבענטשטער יאהר א לעכטיג יאהר וכוח"ט אמן.
ובכן צדיקים יראו וישמחו
åðéá ääúå ìåîúàä íåé úåòøåàî úà øæçéù àåä .øæåîä åîåìç ïéáì íðéá øù÷ ùé íà åîöò ïéáì åéä íåìçä ïî ùòøðä øñé÷ä ìù åéúåáùçî åîöòáå åãåáëá íéãåäéä ìù íáø ÷ø .úåìáìåáî úøùîä áùùë .øäøä ,éîåìç úà éì øåúôì ìëåé .ì"øäîä úà ãéî åéìà ÷éòæäì åì äøåä ,åøãçì ìù åúéá ãé ìò ä÷éøçá äøöòð úéúåëìîä äøëøëä úà åì øñîå åéðôì áöééúä øñé÷ä çéìù .ì"øäîä äøö÷ úåäù ù÷éá ì"øäîä .øñé÷ä úàøåä .çéìùä ìà óøèöä äéøçàìå ïéúîä øáë ,ïåîøàä ïéì÷øè ìà ì"øäîä ñðëðùë úà øéëä àì éùàøä áøäù äæ êéà" .øñé÷ä åì .äìàùá óìåãåø çúô ,"?äìéìá ìåîúà øñé÷ä øñé÷ä àåìä" .úåîëçä åéðéòá åá èéáä ì"øäîä úåøëåî åéäù íéìéîá áéùä ..."!êë ìë äðúùä .øñé÷ì áèéä ",øñé÷ä êéùîä ,"éîåìç úà äúà òãåé ïë íà "."?åøúåôì íâ ìëåú íàä "úà àéáäì éãë åúøùî úà øñé÷ä àð çìùé ùéç .ì"øäîä áéùä ,"åúèéî ãöì çðåîä êîñîä øñé÷ä ìù åéðô ìò .åéãéá øééðäå úøùîä øæç øäî éë çëù åîöòá .úèìçåî äîäãú úùøà äòéôåä åì äøñîù øééðä úà åúèéî ãöì ùîà çéðä àì áåùå íéøæâì øééðä úà øñé÷ä òø÷é" .äëìîä .ì"øäîä óéñåä ,"äæä âåñä ïî úåîåìç åäåãéøèé íáø ïéá íé÷åãäå íéáåè íéøù÷ åìäðúä íåé åúåàî éë ïééöì øúåéî .óìåãåø øñé÷ä ïéáì âàøô éãåäé ìù íäéúåðåéòø úà æåðâì åöìàð òøä éùøåç ìë ì"øäîä úòë åì äëæù áøä ãåáëä íò íéìùäìå .åîöòáå åãåáëá øñé÷ä ãöî íâ
יחד עם כל הקהל הקודש השמחים בשמחת אהובים ,העוסקים והמתעסקים בשמחת דודים משגרים אנו בזה מלוא הטנא ברכות ,אל מע"כ ידידנו הנכבד והנעלה ,השש לעשות צדק בגילה ,המפואר לשם ולתהלה במעשיו הכבירים ורבת הפעלים לתורה ולתעודה מדות שמנו חכמים לראשו עטרה ,קשור בעבותות אהבה ומסור בלו"נ ללא ליאות לכל קדשי בית חיינו בכלל ,ולמען בית הוד כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א בפרט ,שמו מפארים ,ותהלתו מספרים ,שבחוהו אהובים ,ורוממהו ידידים.
כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א Ë"ÊÓÏ Â˙„Î ÈÒ¯ȇ· ÌȄ„ ˙Ú ÚÈ‚‰· ‰Ï„‚‰ ‰ÁÓ˘‰ Ï‚¯Ï בת לחתנו הגה"צ האי גברא רבא ויקירא ,מו"מ בתורה וחסידות ,דולה ומשקה לעדרים ,שמו מפארים בהילולים ותוארים ,ה"ה
ה ה הרה ח מנחם גבירר שליט א
שליט"א
על אשר הוזיל זהב מכיסו לפאר ולרומם את שמחת בית חיינו, שמחת בית הוד כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
äàøåäì ììåë ùàø
מצלא אנא קדם מלכא דבשמיא ,שיזכו לרוות רוב תענוג ונחת דקדושה מלא חפניים מכל יוצ"ח ,דורות ישרים ומבורכים ,ומשמחת בית צדיקים זו יושפע שובע שמחות לכל הנלוים ,מתוך שמחה וחדוה ,עדי נזכה בקרב הימים, למבשר הולך תמים ,במהרה דידן אכי"ר
וזאת הברכה ברגשי הוקרה והערכה כה יתן ד' וכה יוסיף ה' עליכם אלף פעמים ככה, שפע ברכות מדעת עליון משפע ברכה והצלחה עליונה ,וישרה ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו ,ומשמחת בית צדיקים יושפע לו ולב"ב רוב נחת ושובע שמחות בבריות גופא ונהורא מעליא חדוות ימים ושנות עולמים ,עד אין קץ אכי"ר.
íðî³ −þ−½ê ó−ñìêôî ó−×þëôí
àáéìã à÷îåòî ìçàîå êøáîä
èëåøôðîåìá øéàî äðåé
óåèù åîåìçî øøåòúäå åúèéî ìò êôäúä øñé÷ä úåá÷òá ,åôåâ úà äúñéëù äîçä äòéæä .äòéæ .äø÷ì äøäî ãò äëôä ,íìçù íéúåòéáä íåìç óñë éùâî éðù äàøå äëåîñä äãéùá èéáä àåä .øãçä ìà úøùîä ñðëð òâø øåáòë .äéìò íéçðåî "ìáà .øîà ,"ñðëéäì ù÷áî éúåëìîä øôñä .úøåôñúì úåðåúð åéä àì øñé÷ä ìù åéúåáùçî ".úøùîì äøåä ,"ïéúîéù
äåöî éùåò ïéîñøôî
בחרדת קודש והדרת כבוד מנהמת לבי ההומה רגשי דיצה וחדוה עילאית אמלא פי תהילה וברכה ,ואברך ברכת מזל טוב אל מול פני עטרת ראשנו ותפארתנו הכהן הגדול העומד ומשמש לפני אדון כל ,פאר הדור והדרו.
הרה"צ מו"ה נפתלי יחזקאל שרגא בראך
éùâî éðù åëåúî àéöåäå ïåøàä ìà ùâéð éãåäéä øñé÷ä ."íééðøåôéöì éðùäå úåøòùì ãçàä" ,óñë .åéðôìù ãñçä áø ï÷æá úåòîåã íééðéòá èéáä ".øîà ,"úàæ êì çëùà àì íìåòì ,íìåòì
íìô¾í ð¼îî
ùåáèòìô
האלט פריי די נאכט יום רביעי כ"ז אלול ד' סליחות הבעל"ט לרגל המגבית "על נפש ג
עוללינו" שע"י קרן המלמדים דתלמוד תורה בפעיה"ק ת"ו
Šזכרון צדיקים ‰
Šמעשי הגדולים ‰ äãåäé ÷"äøä ïéá äøù äáø úåãéãé ç"é ö"àé) ò"éæ âàøôî ì"øäîä éàååéì øñé÷ä ,äéîäåá êìî øñé÷äì (ìåìà øúåéá íéáøå÷îä ïî äîëù ãò ,óìåãåø éøáã êìîä ìù åðæåà ìò ùåçìì åìçä ìà ,âàøô éãåäé ìù íáø ìò òìáå äðèéù 'åì å÷ìçù ìåãâä ãåáëä .'âàøôî ì"øäîä äìòä ,íééåâä áø÷î íéáø ïëå íéãåäéä íò íéìùäì åáøéñ ïë åîë .íúîç úà .åúâäðäá úéãåäéä äìéä÷ä ìù äâåùâù íéáøå÷î íúåà åîéé÷ù íééãåñ íéðåéãá äèìçä íáéìá äìîâ íîöò ïéáì íðéá íáøå âàøô éãåäé ìù íùåøéâ éãéì àéáäì íò äæ ïééðòá íäéøáã ìëù àìà .íùàøá øñé÷ä .úåìøò íééðæåà ìò åìôð ,øñé÷ä ìù úâìôåîä åúîëç ìò òîù åîöòá ìò óñåð .ãåáë åì ùçø åáéìáå ì"øäîä ìò åéöòåé åì åøôéñù íéøåôéñä ,êë äë äøéæâ åéðéòá å÷éãöä àì íéãåäéä ÷.úôøåâå äù úùà ìà äúñää éöéç åðôåä êë íåùî äáøäá úòã úì÷ äúééäù ,øñé÷ä íéàìð éúìá íéöîàî øçàì .äìòáî äëìîäå íúîéùîá íéöòåéä åçéìöä øñé÷ä ìò äéä úòë .íú÷ãöá äòðëåù ,äëìîä ãöî íéöçìä íò ããåîúäì .äîëå äîë éô åì äù÷ äéä øáãäå åòéâä ,åúèéî ìò äìò íøèá äìéì åúåàá óåñáì .íàéùì åúùà ìù äéìåãéù úçñåðî äúééä åéìòù ,êîñî åì äèéùåä .åéìò íåúçì åðîî äù÷éáå ,ùåøéâä úøéæâ éë äëìîì çéèáäå øééðä úà ìèð øñé÷ä .ïåãéðá èéìçé ø÷åáä ãò àöåé àåäù êìîä äàåø åîåìçá äðäå øçàì .äðëùä äðéãîä ãâð äîçìîì àáö ìçð ,ùéúîå äù÷ áø÷ ìù úåòåáù ïîæ .éáùá ç÷ìð åîöò àåäå äñåáú øñé÷ä åúåà ìàâéù úååîì äôöî ,åàúá áùé áø .äìåãâä äìôùääîå íéáåìòä íéàðúäî ìòá ,ï÷æ éãåäé êåîñá øáò ãçà íåé øöò éãåäéä .äðéîá úãçåéî íéðô úøãä úåàëåãîä íéðôá ïðåáúäå åîå÷î ìò øñé÷ä .àìëä ïåìçì ãòáî åéìà åô÷ùðù íòôä äúééä åæ ïëù ,ãåàî ùâøúä øöò åäùìë çøåà øáåòù äðåùàøä éðôì ïðçúä ,"äðä ùâ" .åá ïééðòúäå ìà áø÷úä éãåäéä .ùåìç ìå÷á éãåäéä úà øñé÷ä ìàù ,"?éðøéëî êðéàä" .ïåìçä ,óìåãåø øñé÷ä éðà àåìä" ,ääåúä éãåäéä ..."!äéîäåá êìî "àø÷ ,"ãåàî äðúùä øñé÷ä ,ïë íà øæç øñé÷ä íìåà .ïéîàî àìë éãåäéä éãåäéäù ãò ,êìîä ïëà àåä éë øîàå ìçä àåä .äáò ì÷î æçà ï÷æä .òðëúùä ãò ,ïåìçä éâøåñ ìò åúåòöîàá úåëäì íéâøåñä å÷úåð óåñáì .åôôåøúä äìàù øñé÷ä ÷îç úåæéøæáå è÷ùá .íîå÷îî ìà åàéáä äæå ,éãåäéä ìà óøèöäå åàìëî .åúéá ìåáâä úà éàùçá úåöçì ù÷éá øñé÷ä éãåäéä êà ,åàñéë ìàå åúãìåî ìà áåùìå øåæçì øñé÷ì äàð äæ ïéà éë ,ù÷òúä ãåä ìò" .êìëåìîå çðæåî àåäùë åöøàì åäàøî úà áéèéäìå õçøúäì åúåëìî ."åîò éðáì äàøéé íøèá íãå÷ä ãåîòá êùîä
הרה"ק רבי משה אריה פריינד זי"ע 'עטרת יהושע' גאב"ד ירושלים תובב"א
יא"צ יום רביעי כ' אלול הרה"ק ר' משה אריה פריינד זי"ע גאב"ד ירושלים נולד ביום ו' תשרי שנת תרס"ד לאביו הגה"ק רבי ישראל פריינד מהוניאד זי"ע בנו של הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסאד זי"ע ,בנו של הגה"ח רבי משה ארי' פריינד זצ"ל שהי' פרנס ומנהיג דק"ק סיגעט יע"א ומגדולי החסידים של הגה"ק השר שלום ובנו הגה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע ,בן הגה"ק ר' יהושע קראלי זצ"ל ולמעלה בקודש המהר"ם לובלין ,רבי שמחה הכהן ראפאפארט ,השל"ה הק' ,והגה"ק ר' צבי מטשארטקוב זי"ע. מסופר שפעם אחת נסע אביו הגה"ק מהוניאד להגה"ק משינאווא זי"ע והבטיח לו הגה"ק משינאווא שיהיה לו בנים צדיקים ותלמידי חכמים ,ופעם תחת אחד השיחים כשסיפר רבינו את העובדא הוסיף בענוות קדשו :הברכה אכן נתקיימה שהרי אחיי היו צדיקים ותלמידי חכמים מפורסמים... בילדותו נתגדל על ברכי אביו אשר ממנו קיבל רוב תורתו וחכמתו ,וכששהה אביו לעתים תכופות בנאסאד בצל אביו הק' ,נשאר רבינו בביתו בהוניאד ונתחנך על ברכי זקינו הגה"ק ר' זאב וואלף גאלדבערגער זצ"ל אשר ממנו קיבל הרבה ענינים בעבודת ה'. כבר בילדותו ראו עליו שלגדולות נוצר עד שכינוהו מכיריו "דער הייליגער צדיק'ל" ,בעבודת התפלה שכבר מגיל ארבע היה מתפלל עם הציבור במנין בדביקות נפלאה ,כמו כן התבלט בהתמדת התורה והי' יושב ושוקד על התורה ללא הרף שעות ארוכות, ופע"א בערוב ימיו התבטא ואמר בענוות קדשו: מתמיד גדול מעולם לא הייתי אלא שבשנותי הצעירות הייתי אוהב מאוד את ימי הקיץ הארוכים אשר בהם הייתי יכול ללמוד אחרי הצהריים במשך שמונה שעות רצופות. עוד לפני הבר מצוה כבר הי' בקי בכמה מקצועות קשות שבש"ס ,וידע בעל פה מסכת חולין עם הראשונים ,כן הי' בקי בהוראה ובהגיעו לעול המצוות הביא דורון לזקינו הגה"ק מנאסאד זי"ע ארבעים דף שו"ע חושן משפט עם קצות החושן, ובחנו הגה"ק מנאסאד בעל פה ,ונתפעל מרוחב בקיאותו וידיעתו. כשהי' בחור צעיר כבן י"ד שנים כבר התחיל בעבודתו בהרבצת התורה לתלמידים בישיבת אביו הק' בהוניאד ,ועל אף גילו הצעיר עמד לימין אביו בהנהגת הישיבה והכניס בתוך בחורי החמד אהבת תורה ויר"ש ,אשר מאז לא פסקה ישיבה ממנו שמונים שנה. כאשר הי' בחור צעיר כבן שש עשרה נסתלק אחד הדיינים מבית דינו של הגה"ק מנאסאד ,והיו צריכים לדיין שלישי לצרפו בדיני תורה ,ולא מצא הגה"ק מנאסאד דיין יותר הגון מנכדו 'רבינו' לצרפו לבי"ד, ועל אף גילו הצעיר צירפו זקינו להיות חבר הביד"צ, וכשהיו הבעלי דינים צריכים לשלם דמי פסק היו משלמים להגאב"ד ז"ל חלקו כשאר הדיינים. בהיותו כבן שבע עשרה בא בברית האירוסין עם הרבנית הצדקנית מרת ביילא ע"ה .הכלה היתה יתומה מאביה אשר נפטר בגיל צעיר מאוד בשנת תרע"ה ,ונתגדלה בבית זקינה הגה"ק מהוניאד ,והציע השדכן שהיות ששניהם נתגדלו בבית אחד אין מן הצורך שיפגשו לפני השידוך כיון שמכירין זה את זה, לשמע זאת נענה זקינו ואמר" :עס איז ביי מיר קלאר אז ער קען איר נישט ווייל ער האט אויף איר קיינמאל נישט געקוקט". מזיווג זה נולד לו שמונה בנים ובנות אך בימי הזעם נעקדו על קידוש ה' ביום ב' סיון תש"ה ע"י הצוררים הנאצים ימ"ש. אחרי חתונתו כשהי' כבן עשרים שנה הלך לגדולי ישראל כדי לקבל מהם סמיכת חכמים ,ונסע אל העיר גראסווארדיין אל הגאון האדיר ר' יצחק האראוויטץ זצ"ל בעל "פתחא זוטא" לקבל ממנו
ד
סמיכה ,וסיפר נכדו הגה"צ ר' אברהם דוד האראוויטץ זצ"ל משטראסבורג שהוא זוכר עוד כאשר בא אל הגאב"ד אל זקינו הנ"ל לקבל הורמנא, ונתקשרו אז ביניהם בקשרי ידידות. בשנת תרפ"ד נתקבל לכהן כרב בהוניאד ,מקום ששימשו ברבנות הרבה גדולי ישראל ,והקים ישיבה גדולה והרביץ תורה ויראה לעדרי עדרים ,והעמיד תלמידים הגונים וישרים וראוי לציין שאחד מתלמידיו אשר למד אצלו בתקופה זו הי' כ"ק מרן רבינו הקוה"ט ה'דברי אמונה' זי"ע שהי' מקושר רבינו בעבותות אהבה כל השנים .אחר כמה שנים טובות שהשקיע בנהוניאד נסע לעיר נאסאד ולראגנא ושם כיהן כרב במשך כמה שנים. בחודש שבט שנת תש"ה נשתחרר רבינו מידי הנאצים ימ"ש ונגיע לעיר החריבה סאטמאר ,ושיקם את חרבות העיר ,והקים מוסדות חינוך והפיח רוח של תורה ומצוות ,בעיר סאטמאר הקים בי"ד והוא שימש כראב"ד ,והרבה שאלות עגונות דנו שמה. וכאשר סיפר יהודי אחד אשר מרוב הצרות נשתבש בדעותיו והתעצל בקיום המצוות ,ובבואו לביתו בעיר סאטמאר שמע בליל שב"ק האיך שיהודים שרים יחד זמירות שבת ,וקול הזמירות משך אותו לילך לראות אצל מי שרים הזמירות ,והגיע לבית רבינו וראה איך שרבינו אע"פ שנאבדו לו כל בני ביתו לא סר רוחו מעליו ,ושר הזמירות שב"ק בנעימות והתלהבות ,ובזה התחזק אף הוא ברוחו, וחזר לקיים המצוות בשלימות והעמיד דורות ישרים בדרך התורה. בשנת תש"ז נשא הגאב"ד בזיוו"ש עם הרבנית הצדקנית מרת פריידא ע"ה בת הגה"צ ר' פנחס יוסף דאכנער זצ"ל אב"ד בעראמענטע ,שהיתה מיוחסת מנכדי מרן הדברי חיים ולמעלה בקודש. היה זה בתחילת שנת תשי"א הגיע הבשורה המרנינה בין חומות ירושלים ,כי האי אוד מוצל מאש האי גאון וצדיק מפורסם מתכונן לעלות לארה"ק .אותה זמן היתה תקופה קשה לישראל ,היוקר האמיר ולא היתה מנת הלחם בפה ,והיה כל רבני חו"ל כאשר עולים לארץ ישראל נכנסים לד"ר הרצוג הרב הראשי של הציונים ,ונתנו לו כרטיס ביקור לאמר מה הוא ובמה עסק בחו"ל ואיך הצליח ,ואחרי זמן מה היה ד"ר הרצוג ממציא להם עמדה ורבנות כל שהוא ,היה זה קידוש ה' גדול עד למאוד עת שרבינו הגיע בשערי ירושלים היה כמעט היחידי מרבני חו"ל שלא דרכו רגלם על פתח ביתו של הרב הראשי של הציונים. רבינו היה גם מייסדה של "בית ההוראה" של העדה החרדית שהיה מושג חדש בעולם לקבוע בית הוראה שמשם תצא הוראה לישראל ,והוא בעצמו היה יושב שם שנים רבות להורות לעם ה' את הדרך ודבר ההלכה על בוריה ,כמו"כ כל צורבא מרבנן שרצה לשמש ת"ח ללמוד ממנו דרך הוראה למד אצלו, כאשר העיד הגאון הגדול רבי מאיר בראנדסדארפער זצ"ל הכ"מ גאב"ד דקהילתינו הק' בהספידו לפני מיטתו של רבינו כי רוב מורי הוראה המובהקים בירושלים המה תלמידיו. בשנת תשכ"ט התחיל לשמש כחבר בית דין הגדול שבירושלים ,ובשנת תשל"ט עם פטירת מרן הגאב"ד הרה"ק מסאטמאר זי"ע כאשר נבחר בעל "מנחת יצחק" לכהן כגאב"ד העדה החרדית ,נתמנה אז רבינו, לראב"ד ירושלים ,ובשנת תשמ"ט עם פטירת מרן ה"מנחת יצחק" ,נתמנה רבינו לכהן כרב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים בעיה"ק ירושלים תובב"א ,אכן היו שבע שנות השובע כאשר מש"ה רעיא מהימנא עמד בראש מערכות ישראל ומאז נתרומם קרנה בכבוד של ירושלים כולה. ומשה עלה למרום ביום כ' אלול שנת תשנ"ו לפ"ק ויבכו אותו כל בית ישראל. ÔÓ‡ χ¯˘È ÏÎ ÏÚ  ÈÏÚ Ô‚È Â˙ÂÎÊ
äìéä÷ä óã יו"ל ע"י מפעל דף הקהילה שע"י קהל "תולדות אברהם יצחק" בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
סיפורי הדף
הרב עמרם פרענקל
איסור טיסת כהנים מעל בית הקברות והיכי דמי אוהל גרידא בהמשכה
) חולין קכה ע " ב(
מכל דיני הטומאה והטהרה ,טומאת מת היא כמעט היחידה הנוגעת בזמנינו ,משום שכהנים אסורים להטמא למת אף בזמן הזה ,יש והכהן נטמא אף שלא נגע במת כלל ,וזאת ע"י טומאת אוהל ,והנה טומאת אוהל יתכן בשלשה אופנים .א .כאשר האדם מאהיל על המת ,כלומר שהוא שוחה מעליו ומאהיל עליו .ב .כאשר המת מאהיל על האדם .ג .כאשר המת והאדם נמצאים תחת גג אחד המאהיל על שניהם .וכן מבואר ברמב " ם ] הל ' טומאת מת פ"א ה"י[ "דין טומאת אהל הוא בין שהאהיל האדם או הכלי אפילו מחט שהאהילה על המת או שהאהיל המת על האדם או על הכלי או שהיה המת עם האדם או עם הכלים תחת אהל אחד הרי אלו טמאים". שיעור הטומאה: הרמב"ם מדגיש שאפילו מחט ,כי דין המאהיל שהוא מביא טומאה על עצמו בכל שהוא, ולא צריך טפח רק להביא טומאה על אחרים ,ומקור דין זה הוא מהמשנה באהלות ] פט"ז מ"א[ " ...ועל עצמן בכל שהן ,ועל שאר אדם וכלים בפותח טפח". טומאת אוהל ע"י המשכה: והנה השבוע למדנו בסוגייתנו .אמר אביי למטה מטפח אהל נגיעה ,למעלה מטפח אהל גרידא ,רבא אמר אפיל ו למעלה מטפח אהל נגיעה הוא והיכי דמי אהל גרידא ,בהמשכה. ופירש רש"י שהמשכה היא טומאה שעוברת על ידי אהל ,שכיון שדבר אחר מאהיל עליו ועל הטומאה ,הדבר האחר ממשיך את הטומאה עליו .הוא אינו מאהיל על הטומאה ממש, ולא הטומאה מאהילה עליו ,אלא הדבר האחר מעביר את הטומאה מדין טומאת אהל. לעומת זאת ,המאהיל עצמו נטמא בלי להגיע לדיני המשכה של טומאת אהל ,אלא מכיון שהוא נמצא ממש מעל הטומאה ,הוא נטמא. החילוק בין טומאת מגע לטומאת אוהל: ומבואר שיש לחלק בין טומאה שבאה על ידי מאהיל ממש ,שנמצא למעלה מן המת ,לבין טומאה שבאה על ידי המשכה .בטומאת המאהיל עצמו נחלקו אביי ורבא אם יסודו הוא מדין טומאת אהל או מדין טומאת מגע. ביאור החילוק בין טומאת אוהל לטומאת מגע הוא ,שהרי טומאת המת בוקעת ועולה עד לרקיע ,והיינו שכל המקום שמעל המת נחשב מקום הטומאה ,ורק אהל חוצץ בפני הטומאה ,וממשיך את הטומאה לכל מה שמתחתיו .המקום שמעל הטומאה ממש נחשב מקום הטומאה ,לעומת טומאת אהל ,שאינה מקום הטומאה ,אלא באה על ידי המשכה. שיעור הטומאה כשהוא ע"י המשכה: כאמור ,דינו של המאהיל עצמו הוא בכל שהוא ,ואפילו מחט .לעומת זאת בטומאת המשכה של אהל בעינן טפח על טפח ,וכדאיתא במשנה באהלות ] פ"ג מ" ז[ טפח על טפח על רום טפח מרובע מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה ,והגדיר הרמב"ם שאין קרוי אהל אלא טפח על טפח ברום טפח או יתר על זה. המטוס כספינה בים: והנה דינו של מטוס הוא כמו ספינה שבים שמדלג ממקום למקום ,וכדאיתא במשנה במסכת אהלות ] פ" ח מ" ה[ "אלו לא מביאין ולא חוצצין ] פירוש שאינה מביאה את הטומאה למה שמתחתיה ואינה חוצצת בין הטומאה שתחתיה לבין מה שעובר עליה[ הזרעים ...והדולג ממקום למקום והקופץ ממקום למקום והעוף הפורח וטלית המנפנפת וספינה שהיא שטה על פני המים". וכן מבואר בהרבה פוסקים ,וכבר האריך בזה בשו" ת כפי אהרן ]סי' כה וסי' נ[ .ולכן הכהן הנמצא בתוך המטוס הוא מאהיל על המת עצמו ועובר על לאו "לנפש לא יטמא בעמיו", וכן על הלאו "על נפשות מת לא יבוא".
ה
כל שיש ביבשה יש בים /קכז ע"א דרכו של הסבא קדישא ]משפאלי[ זי"ע הי' לספר לפעמים מעשה נפלא שהי' מלא סתרי תורה ורזין דאורייתא ,ובפורים הי' מנהגו כמעט בכל שנה לספר מעשה נפלא כזה שהסוף הי' בשחוק ,ואח"כ מרוב שמחה לקחו עצמם כל החסידים לרקוד ,ולפעמים גם הסבא קדישא הי' מרקד עמהם ,וזוכר אני שפעם אחת הי' מספר מעשה הזה. אצל מלך גדול אחד הי' קבלן גדול ,יהודי חכם מאד ,וכל הבנינים שהיו נצרכים לבנות לצורך המלכות היו נעשים על ידי הקבלן הזה ,פעם אחת אמר אליו המלך" ,הנה תדע שברצוני לבנות עבורי פלטרין יפה מאד למען הקיץ שלא יהי' בנין חומה כי אם בנין עץ, אבל לא מן עץ פשוט ,על כן תבקש ותדרוש עבור זה מין עץ היותר מבחר שבעולם ,ותבנה עבורי פלטרין יקר מפואר כזה ,שהכל יאמרו עליו שלא נמצא דוגמתו בכל העולם ,ואם תעשה לי את הדבר הזה בשלימות אגדלך ואנשאך על כך השרים אשר לי". ויסע הקבלן לשוטט בארץ במדינות רחוקות מאד, והכניס עצמו כמה פעמים בסכנת נפשות עד שמצא במדינה רחוקה יער גדול ,אשר בתוכו גדלים עצים גדולים ועבים מאד ,אשר מראה העץ כמראה אבן ספיר, והיופי של מין העץ הזה אין לשער ואין לספר ,וישמח מאד הקבלן על מציאה הזאת ,ויכרת משם חתיכה עץ להראות למלך את יפיו .ויסע אל המלך בשמחה רבה. כאשר ראה המלך את העץ הזה הבין שבאמת אין דוגמתו בכל העולם .וישמח גם הוא מאד .ואעפ"י שהדרך היה רחוק מאד ,אבל כלום חסר אצל המלך, ויפקד המלך על פועלים בונים וגוזרים שיסעו שמה עם איזו אלפים עגלות ,ומסר ליד היהודי קבלן כסף הרבה על הוצאות הדרך ,ויסעו כולם אל המקום ההוא ויכרתו העצים הנצרכים ,ויתמהמו בדרך הזה שנה תמימה ויבאו אל המלך עם העצים ,זה הקבלן הי' לו ידיעה גדולה בחכמת אנגינרי ובחר לו פועלים ועבדים טובים, ויקח עצמו אל העבודה בחריצות ,ואחר שנה תמימה נגמר הפלטרין בנין גדול מפואר ומהודר מאד ,עד שבאמת לא נמצא דוגמתו בכל העולם. וכל מלכי הארץ היו מקנאים את המלך הגדול הזה. וישמח המלך מאד על הבנין הזה .ויודה אל הקבלן היהודי עבור חכמתו ועבודתו שעשה בשלימות ,ויגדלהו וינשאהו על כל השרים ,אבל עוד הי' חסר דבר אחד מהפלטרין המפואר הזה ,והיינו להעמיד לוחי זכוכיות בתוך החלונות שיהיו ממין זכוכית כזה אשר ג"כ לא יהיה נמצא דוגמתו בכל העולם ,ויאמר המלך שרצונו הוא שהזכוכית יהיה ג"כ אותו המראה כמו עצי הכותלים של הפלטרין ,באופן שלא יהיה ניכר כלל ממרחק אם יש לפלטרין הזה חלונות. ויבקשו מזגג כזה שיוכל לעשות זכוכית כזה ולא נמצא ,ויכתבו בעיתון שידעו בכל העולם ,שזה המלך הגדול מבקש חכם בחכמת מלאכת המזגג שיוכל לעשות זכוכית שיהי' לו מראה אבן ספיר ,ואת הבעל מלאכה הזה יעשרהו המלך בעושר גדול ,ויעשה אותו ג"כ לשר גדול במדינתו .ויבא "קאזאק" אחד שהי' אומן נפלא במלאכת הזכוכית ,ויציע לפני המלך שהוא בודאי יוכל לעשות זכוכית כזה אבל כאן אין לו החומר שנצרך למלאכה הזאת ,רק שיודע מקום רחוק באיי הים אשר נמצא מין חול כזה ואם אך יובא לכאן חול הזה אז יוכל לעשות זכוכית כזה ,והנה כלום חסר מבית המלך, ואעפ"י שהי' הדרך רחוק מאד לא הביטו כלום ,וישלח המלך שמה את הקאזאק עם עגלות ועם פועלים ,ונתן להקאזאק כסף הרבה על הוצאות הדרך ויסעו שמה, ויתמהמהו ג"כ שנה תמימה עד שהביאו אל מדינת המלך את החול הזה ,והקאזאק לקח את עצמו אל המלאכה ,ועשה זכוכית כאלה שהי' להם מראה אבן ספיר ונשלמה מלאכת הפלטרין .ולא הי' פלטרין כמוהו בכל העולם .וישמח המלך מאד ויתן אל הקאזאק עושר גדול וגם נעשה לאחד מן השרים הגדולים. הנה קאזאק נשאר קאזאק ,והתחיל להתגאות בהיהודי שהי' קבלן ,ויאמר בלבו "האף אמנם שזה היהודי עשה מלאכה מפוארה בבנין הפלטרין .אבל מה הי' הפלטרין חשוב בלתי החלונות שלי ,והיתכן שיחפץ המלך לעשות יקר וכבוד וגדולה אל היהודי הזה יותר ממני" .והתחיל זה הקאזאק להלשין על היהודי לפני המלך ,ויפתה גם לשאר השרים שילשינו עליו .כי מסתמא היו כולם שונאים להיהודי מחמת קנאה, והמלך הבין כי אך רוח הקנאה דובר בם ולא שת לבו לדבריהם ,אבל פעם א' הצליח מעשה שטן והעמיד הקאזאק עדים שנשבעו לשקר על היהודי באשר שקלל
את המלך ,והי' מוכרח המלך על פי חוקי ונימוסי המדינה להביא את היהודי במשפט ,ומסתמא גם השופטים היו שונאים להיהודי מחמת קנאה ,ויחרצו משפטו למיתה. המלך ידע בלבו שכל זה אך עלילת שקר .אבל מה היה לו לעשות כי הלא מלך במשפט יעמיד ארץ ,והי' מוכרח להסכים על הפסק ,אב עוד חסד אחד הי' ביד המלך לעשות אתו .להמיר לו את המיתה על משלוח אותו על האי של עזאזל ,והיו קוראין את האי בשם הזה .כיון שהרבה חייבי מיתה מן שרי המלך נשלחו לשם .והאי הזה הי' מדבר שמם ג' פרסאות באמצע הים .ולא צמח בו כל דבר מאכל כי אם אילני סרק גדולים ,אשר יקננו עליהם עופות הדורסים ,ועל הארץ ירקדו קופים ובנות יענה ,חייבי מיתה הנשלחים לשם ינתן להם לחם ומים על חודש ימים. ואח"כ מתים ברעב והיו לברות לעופות השמים ,להמלט משם אי אפשר, כי מקום האי הי' בין אילני אלמוגים הגדלים מתחת למים על תהום הים כמה פרסאות מסביב להאי הזה ,שע"י זה לא הי' באפשרות לספינה גדולה שתלך סמוך להאי הזה .כי אם ברחוק כמה פרסאות משם .וכאשר היו צריכין לבוא אל האי הזה היו מוכרחים לשוט איזה פרסאות על ספינה קטנה מן הספינה הגדולה עד האי .וזאת הי' באפשרות לעשות רק ביום צח ובהיר כאשר לא הי' מנשב שום רוח. אחר שחרצו השופטים משפט מיתה על היהודי .בקש היהודי מאת המלך .כי כאשר המלך יודע האמת שהוא חף מפשע .ע"כ יעשה המלך אתו חסד לבלתי המית אותו כאן ,שלא יראה הקאזאק בעינו את נקמתו רק ישלח אותו על אי העזאזל כדרך השרים .ויאמר אליו המלך צר לי מאד עליך ,כי אני מבין האמת אבל הלא מלך במשפט יעמיד ארץ .וע"כ כל אשר אוכל לעשות לטובתך אעשה .והיינו שאשלח עמך בסוד כסף הרבה כמה שתרצה וגם כלים את אשר תרצה ,ואנכי הנני בטוח כי יען חף אתה מפשע .על כן בלתי ספק תעלה בידך למלט את נפשך משם ,ויאמר היהודי אל המלך ,יען כי לא אדע מה לעשות שם עם הכסף ,ע"כ לא אוכל לבקש כסף הרבה .רק כמה שירצה המלך לשלוח עמדי ישלח ,אבל יותר יכולים להועיל לי הכלים האלה .דהיינו מכונה קטנה לעשות בו אש .גרזן טוב. מנורה טובה .ואיזה חבלים חזקים .גם קנה רובה קטנה ,ומכמרת קטנה לצוד בו דגים .והבטיח לו המלך לשלוח כל זאת אתו בסוד ,כי על פי חק המשפט אין לשלוח אתו כלום .מלבד לחם ומים על חודש ימים .יום של קיום הפסק הגיע ,והיהודי נשלח על אי העזאזל .והמלך שלח עמו בסוד עשרת אלפים שקל כסף .וגם הכלים אשר בקש מאתו היהודי .והקאזאק נשאר קאזאק בחצר המלך. כאשר בא היהודי על אי העזאזל .ראה שהוא מדבר שמם ,וחשך כסה את פניו בראותו שם עצמות אנשים מפוזרים בכמה מקומות .אבל היהודי התחזק ויבטח בהשי"ת שיהי' בעזרו .ולקח עצמו לעבודה ,ראשית עשה שם אש .ויצד דגים במכמרתו וצלה אותם על האש שיהיו לו למאכל עם הלחם .כי איש כזה לא הסכין לאכול לחם יבש .אחר כך חתך עצים ועשה לו כמו רפסודה קטנה ,ע"י הדבקו את העצים עם החבלים העבים והחזקים .וגם עשה לו משוט והתחיל ללמד עצמו לשוט על פני המים עם הרפסודה .ובמשך איזה ימים התלמד עצמו לשוט על הים עם הרפסודה כמו ספן מלומד. פעם אחת ראה שנשלך מן הים על החוף דג מת גדול מאד .כי כן טבע הים שמשליך על החוף כל דבר מת .וחתך היהודי את דג המת לראות מה בקרבו .ומצא בו טבעת זהב משובץ באבנים טובות היקרות מאד ועל הטבעת הי' חקוק חותם המלך שלו .שעשה לו הפלטרין היפה ,כי המלך שלו הי' לו סמוך אל הפלטרין גן ויער גדול .והיער עמד על החוף של נהר גדול שמושך והולך ונופל אל הים ,והמלך שלו הי' מלומד היטב לשוט על המים ועשה לו תענוג כזה שכאשר הי' יום חם הלך לרחוץ בנהר הזה לשוט בו ,פעם אחת שכח המלך להסיר טבעתו מעל ידו .ונפל הטבעת למים בעת שהי' המלך שט בנהר .וזה הדג בא מן הים אל הנהר ובלע את הטבעת .אח"כ חזר הדג אל הים וימת שם ע"י איזו סיבה .ונשלך על החוף של אי העזאזל ,היהודי הכיר תיכף שזה הטבעת שייך להמלך שלו ,ולקח לו את הטבעת .בכל יום ויום אם אך היה הים במנוחה ניסה היהודי לשוט הרחק יותר אל אמצע הים ולפנות ערב חוזר על האי וכך הי' שם קרוב לשני חדשים ,עד שידע בעצמו שיוכל לשוט על הים מרחק גדולל להתקרב אל המקום אשר שטים שם אניות הגדולות מן כל המדינות ,כאשר הי' עת צח וינח הים כראוי ,לקח היהודי את הכסף וגם שאר הלחם יבש שנשאר לו ,עם הרבה דגים צלוים .וישט עם הרפסודה אל אמצע הים ,איזה פרסאות ,וכאשר אך הי' נראה לו ששומע איזה רעש של אניה גדולה, התחיל לירות עם הקנה רובה .ונימוס האניות הוא ,שאם שומעים קול ירייה בים יודעים שזה אות שמבקש מי הצלה מאיזו צרה .וכך היה ששטה אניה גדולה של מדינה אחרת בים ושמעה קול ירייתו .שלחה האניה אל אותו הצד של הירי' ספינה קטנה עם איזה ספנים לראות סבת הירי' .וימצאו את היהודי עומד על הרפסודה .ויתמהו עליו וישאלו אותו איך בא לכאן ,ויאמר שהוא סוחר גדול שנסע בים עם ספינה .ולא נזהרה מן הרי עצי האלמוגים אשר תחת המים ,ונשברה הספינה ,והוא ניצל בדרך נס .בהאחזו בקרש גדול של הספינה אשר שט עמו אל החוף של אי העזאזל ,ומשם בא לכאן ,ויבקש מהם שיקחו אותו אל האניה והוא ישלם היטב .ויקחו אותו ויובילוהו אל האניה ויסע היהודי עם האניה הגדולה למדינה אחרת ,והיהודי נשאר יהודי. אבל היהודי לא נח ולא שקט ,ויאמר בלבו שאין זה מן היושר שהקאזאק ישאר שם קאזאק .ויסע היהודי אל עיר הבירה של המלך שלו שעשה לו הפלטרין ,והיהודי ידע שדרך המלך לנסוע בכל בוקר אל הגן והיער שעומד על שפת הנהר הגדול ולטייל על החוף של הנהר במקום שהאויר צח .ויתחבא היהודי במקום סתר אצל החוף ,את בגדיו החליץ ורק את טבעת המלך לבש על אצבעו .ואיזה רגעים קודם שבא המלך אל המקום ההוא קפץ היהודי אל תוך הנהר והי' שט להתקרב אל החוף שהולך שם המלך לטייל .כאשר ראה המלך שאיש שט בתוך הנהר, התפלא על הדבר לראות מי הוא זה האיש ,היהודי הכיר תיכף את המלך ובירך אותו כראוי בתואר כבור המלך ,ועי"ז הכיר המלך שזה הוא היהודי הקבלן שלו ,ושאל אותו בתמהון מה טיבו בכאן. ויאמר היהודי כי בא אל המלך מעולם אחר בשליחות נחוצה ,אבל הוא בוש לעלות מן הנהר כי ערום הוא ,ויפקד המלך תיכף להביא עבורו מלבושי כבוד .ויעל היהודי מן החוף ויפול לפני רגלי המלך ויבך מאד, ויספר שכאשר בא על אי העזאל ראה שאין לו עצה להמלט משם כי אם שישוט בים מרחק רב ,ואולי יפגוש איזו אניה שתרצה לקחת אותו, וילמוד עצמו בכל יום לשוט במים וכך עבר עליו חודש ימים .וכאשר ראה
פרשת איסור הטיסה לכהנים במטוס -לפני כמה שנים: לפני כשמונה שנים -באלול תשס"א .שלח טייס אחד שאלה לאחד הרבנים מדוע אין בעיה לכהנים כאשר הם טסים מעל בית הקברות ,והנה למרות שלכאורה הטייס ההוא נאמן ,מ"מ בהוראת הפוסקים בדקו את הנושא לעומק ,ואכן התברר שכך הדבר ככל הנראה משנת תשמ"ד. להבנת הנושא נביא תמצית מהרקע הטכני ,נתיב הטיסה המדובר הוא נתיב היציאה הקבוע מישראל מערבה .הנתיב נקבע על ידי מינהל התעופה האזרחי, ואסור לטייסים או לחברות התעופה לבצע שינויים בנתיב הטיסה. כידוע וכמפורסם ,הנתיב המדובר עובר בדיוק מעל בית הקברות שבחולון .בעבר נעשתה הטיסה ללא ניווט מדוייק ,כאשר ידעו את הכוון בעזרת מצפן ,וכשהגיעו ליעד המבוקש נחתו במקום המדוייק לפי מראה עיני הטייס .כיום ,בעזרת מיכשור משוכלל ,יודעים בדיוק היכן המטוס טס ,הניווט נעשה בעזרת נקודות ציון וזויות מדוייקות הנמדדות בעזרת אותות רדיו המשודרים ממשדרים מיוחדים ,ונתיב הטיסה נעשה מאוד מדוייק ומוגדר. מתכנן נתיבי הטיסה לוקח הרבה פרטים בחשבון ,כיווני רוח ,משקל ,נסיבות טכניות ,מיקום נתיבים אחרים ,עומס תנועה אוירית ,איזורים אסורים לטיסה, ועוד .אחד המרכיבים החשובים בתכנון נתיב הטיסה הוא איכות הסביבה, התחשבות ברעש המפריע לתושבי האיזור .לכן ,כאשר טסים בגובה נמוך, משתדלים ככל האפשר להמנע מלטוס מעל איזורים מאוכלסים .וכאשר מוכרחים לטוס באיזור מיושב מעדיפים לטוס מעל שטחים ריקים ,כגון :איזורי תעשיה ,גנים ושטחי צמחיה ,מגרשים ובתי קברות .המתים ,כך מסתבר ,אינם מתלוננים על הרעש הנגרם מהמטוסים כנראה שרעש כזה לא מפריע למנוחתם. הדרך מלוד לכוון הים עוברת מעל גוש דן ,ותכנון נתיב הטיסה מעליו הופך למסובך במיוחד .מדרום ,ישנו איזור האסור לטיסה מטעמי ביטחון ]מטווח אוירי צבאי[ .גוש דן מאוכלס בצפיפות עד לאיזור נתניה ,כך שעקיפה מצפון אינה מעשית בגלל הארכת זמן הטיסה לכן הפתרון הסביר הוא שיעברו מעל בית הקברות בדווקא ,בשביל להימנע מלהפריע לתושבי האיזור. בשדה התעופה ]נתב" ג[ שבלוד ישנם שלושה מסלולי המראה .שלושת המסלולים אכן פונים לכוונים שונים ,אבל הטייס מיד מכוון את המטוס לעבר נתיב הטיסה הקבוע ,כך שלדידן אין הבדל מאיזה מסלול המטוס ממריא לאחר מכן כולם טסים באותו נתיב. ישנו פיקוח הדוק על כל טיסה וטיסה ,כך שכמעט בלתי אפשרי לשנות את נתיב הטיסה .ישנם מודדי רעש מיוחדים מתחת לנתיב הטיסה ,וכן רדאר העוקב אחרי כל מטוס ומטוס .הנתונים שנאספים נשמרים ומתועדים. מכיון שנתיב הטיסה עובר בערך באמצע בית הקברות ,אשר הוא ברוחב של כתשע מאות מטר ,גם אם תהיה סטיה קטנה המטוס עדיין יעבור מעל בית הקברות. הדיוק שנדרש מהטייסים הוא גבוה מאוד ,הטייסים מסוגלים לדייק באופן כמעט מוחלט .יצויין כי הניווט נעשה באופן ממוחשב ,והמחשב מתקן מיד כל סטיה .אי דיוק בנתיב כמוהו כנסיעה במסלול הנגדי של כביש ,או כנסיעה בשדות ולא על האספלט .טעות בנווט גוררת בעקבותיה קנס כספי גבוה ,הן לטייס והן לחברה שמעסיקה אותו ) .מתוך קונטרס "כנפי יונה"(. והנה כל מסלול הטיסה מעל ביה"ק הוא רק במטוסים הגדולים משא"כ מטוסים קטנים לא נוסעים במסלול זה ,ולכן כאשר התייעץ אז כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א אשר הוא כידוע כהן ,עם גאב"ד קהילתנו הק' מרן ה"קנה בשם" זצוק"ל קודם נסיעתו לארה"ב ,וייעץ לו מרן גאב"ד קהילתנו הק' שיסע לארה"ב במטוס קטן לקפריסין ומשם לנסוע לארה"ב. בשנים האחרונות שינו אחרי מאמצים כבירים של עסקנים גדולים הסכימו רשויות התעופה לשנות את מסלול הטיסה ,ובעקבות כך אין כהיום שום חשש לכהנים לנסוע בכל הטיסות.
Zלוח דף הקהילה Z
מסכת חולין
לפרשת נצבים וילך הבעל"ט
יום בשבוע יום בחודש דף
ראשון י"ז אלול
שני י"ח אלול
שלישי י"ט אלול
רביעי כ' אלול
חמישי כ"א אלול
שישי /שב"ק כ"ב /כ"ג אלול
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
חזרה
ו
Šחודש הרחמים והסליחות ‰ בפרשת ראה כשבירכו ר"ח אלול היה הרה"ק ה"דברי חיים" מצאנז זצ"ל מתחיל לומר תורה בניגון )בניגון הזה היה אומר כל חודש אלול( שהיה מעורר את כל אחד לתשובה .כמעט שהיה כל אחד בוכה בשומו אל לבו במה היה מבלה את כל השנה .פעם אחת אמר משל, אחד הולך ביער ותועה בדרך כמה ימים ואיננו יודע איזהו הדרך הנכון ,פתאום רואה אדם אחד הולך ביער לקראתו ,ובאה שמחה בלבו ,שעתה בודאי ידע הדרך הנכון .ויהי כאשר נפגשו שניהם שאלו ,אחי ,אמור לי היכן הוא הדרך הנכון ,כי הנני תועה זה איזה ימים בכאן .והשני משיב לו ,אינני יכול לומר לך מאומה היכן הוא הדרך הנכון ,כי גם אני תועה בכאן הרבה ימים .אינני יכול ליתן לך יותר עצה ,רק שבדרך שהלכתי אני לא תלך אתה כי בדרך הזה תועים ,ועתה נחפש דרך חדש.
והיה הרה"ק רגיל לסיים אחר זה המשל: עולם! הנני יכול לומר לכם רק זאת ,שבאותו הדרך שהלכנו עד עתה לא נלך ,כי בדרך הזה תועים ,רק נחפש דרך חדש .יכולים להבין גודל ההתעוררות שהיתה להקהל על ידי זה. עוד משל היה רגיל הרה"ק לספר .כפרה אחת עניה היו לה כמה ילדים ,המבקשים אוכל ואין לה ליתן להם .ומצאה ביצה אחת ,ותקרא לילדיה ותאמר להם :ילדים! ילדים! אין לנו עוד מה לדאוג .השגתי ביצה אחת ,ואני הנני בעלת תכלית ,לא נאכל את הביצה הזאת, רק אבקש איזה שכן שיניח לי ליתן את הביצה תחת תרנגולת היושבת על ביצים, ותצא מהביצה תרנגולת .הלא אנכי הנני בעלת תכלית ,לא אוכל את התרנגולת, כשתגדל ותניח התרנגולת ביצים ,גם את הביצים לא אוכל ,רק אושיב את התרנגולת על הביצים ,ויצאו מהביצים תרנגולות, והתרנגולות יניחו ביצים ,ויהיו לנו כבר הרבה תרנגולות עם הרבה ביצים .ואני הנני בעלת תכלית ,לא נאכל את התרנגולות והביצים, רק אמכור את התרנגולות והביצים ,ואקנה לי עגלה אחת ,והעגלה לא אוכל ,רק אגדלה עד שתהיה פרה ,והפרה שוב לא אוכל ,עד שתוליד שוב עגלה ,גם אותה לא נאכל ,ויהיה לנו פרות ועגלים .והלא הנני בעלת תכלית,
אמכור הפרות והעגלים ואקנה שדה ,ויהיו לנו כבר שדות ופרות ועגלים ולא יחסר לנו עוד מאומה .ובתוך כך ביני וביני כאשר ספרה הכפרית זאת ,והחזיקה הביצה בידה ותשעשע עצמה עמה נפלה הביצה מידה ותשבר.
כן הדבר אצל האדם ,בבוא הימים הקדושים גומר בדעתו ומקבל עליו להתחיל לעשות תשובה וחושב בלבו כך אעשה וכך אעשה. אך אח"כ בעבור הימים הללו נופל עוד למטה ,אח"כ צריך האדם להשגיח מאד היכן הוא עומד ,שלא יפול חלילה ,רק לחפש הדרך הטוב . עפ"י רביה"ק הדברי אמונה זי"ע
הרה"ק רבי יהודה'לע מדזיקוב זצ"ל ,סיפר פעם בעת שולחן הטהור ,שפעם אחת באמצע עריכת השולחן ,סיפר הרה"ק ה"עטרת ישועה" מדזיקוב זיע"א בזה הלשון: "אמאל בין איך געווען אין וויען האב איך געזען א קערער וואס קערט די גאסען ,האב איך איהם געפרעגט וואס דארף מען קערען, סי ווערט דאך במילא באלד נאך אמאל שמוציג?" ,והשיב לי" :הער ראבינער ווען מי קערט ווען נישט יעדע צייט ,וואלט שוין געווען דע שמוץ איבערען קאפ" ,והראה בידו על למעלה מראשו .והנמשל מובן ,כי גם אם אחרי התשובה אדם חוזר לסורו ,לא יפסיק מלשוב אל בוראו תמיד ,כי אם לא כן, יגיעו עונותיו עד למעלה ראש.
שאין לו עוד לחם לאכול .וגם ידע בעצמו שהוא מלומד היטב לשוט בים אמר שאין לו ברירה אחרת כי אם להסתכן ולשוט בים מרחק רב .והסוף הי' שאבד את כחו והתחיל לטבוע במים ותיכף בא אליו דג גדול מאד ויבלע אותו בקרבו .והי' מתהלך בבטן הדג כמו בתוך היכל גדול כמה וכמה שעות ,עד שהדג הקיא אותו לפני מלך הים שנקרא לויתן .ושם הוא לגמרי עולם אחר כמו הגן עדן .אנכי נבהלתי מאד מן מלך הלויתן ולא יכלתי להביט בפניו .כי יש לו שני עינים מזהירים כמו החמה. וישאל אותי הלויתן מי אנכי ומה טובי ולמה עשיתי משוגעת כזאת לשוט בים מרחק רב כזה .והייתי מוכרח לספר לפניו את כל אשר עבר עלי מרישא לסיפא. וכאשר שמע הלויתן שיש אצל המלך הקאזאק כזה שיכול לעשות חלוני זכוכית נפלאים כאלה .שמח עצמו הלויתן ואמר ,תדע כי כל מה שיש ביבשה יש בים ועצים כאלה גדולים גם בים ,וחשקתי גם אנכי לעשות לי פלטרין יפה ונחמד מעצים האלה .והפלטרין נבנה בחריצות ואומנות נפלאה ע"י חרשים חכמים הנמצאים שם ,אולם לדאבון לבי לא אוכל לדור בפלטרין הזה ,כי גם אנכי חכם כמו המלך שלך אשר על היבשה .וגם אנכי מבין כי לפלטרין כזה אין נאה זכוכית אחר. כי אם אשר יהי' לו ג"כ את המראה של אבן ספיר ,וע"כ עומד זה הפלטרין תוהו ובוהו ,והלויתן פקד תיכף להראות לי את הפלטרין ,ונשתוממתי מאד בראותי את יפיו והדרו ועומד שמם בלי חלונות .ובכן פקד עלי הלויתן לילך בשליחות אליך אדוני המלך ולבקש מלפניך בשם המלך לויתן שתשלח לי את הקאזאק ,שיעשה עבור הלויתן זכוכית כאלה כמו שעשה להפלטרין של המלך ,ולאות אמת שלח הלויתן אל אדוני המלך את טבעת המלך ,שנאבד בהנהר ובלעו דג והביאו אל הלויתן ,ועתה שלחו אל המלך בחזרה לאות אמת ולאות ידידות בין מלך הים ובין מלך היבשה ,ועוד פקד עלי לאמר אל המלך אזהרה גדולה כי אם מלך היבשה ימרה ח"ו את פי מלך הים שהוא הלויתן ,אזי הוא פוקד עד הים שישטוף במבול מים את מדינת זה המלך עם כי אשר עליו ,והיהודי נתן תיכף את הטבעת אל יד המלך ויאמר ,כי הלויתן פקד על דג גדול שיבלע אותי ויוליכנו אל הנהר אשר לפני יער המלך ,וכאן הקיא אותי ,והוא עומד וממתין על הקאזאק לבלוע אותו ולהובילו אל הלויתן. המלך נבהל מאד כשמעו את הדברים האלה ,ולא יכול לספק כלל בדברי היהודי בראותו אות האמת ע"י הטבעת שלו ,כי הוא ידע שאבד את הטבעת בהנהר הזה ,ובכן פקד המלך להביא תיכף לכאן את הקאזאק ולהשליכו באמצע הנהר אל עומק המים ,כדי שיבלע אותו תיכף הדג הגדול ויוליכנו אל מלך הים הלויתן ,כי מי הוא אשר ימרה את פי מלך הים ,פקודת המלך נעשתה תיכף ,הקאזאק נטבע בהנהר והיהודי נשאר יהודי ,המלך עשה אותו לשר השרים בחצר המלך והלבישו בלבוש מלכות בכבוד גדול. כאשר תם הסבא קדישא לספר את המעשה הזה ,אמר בשחוק אל כל האנשים "ועתה אם נצייר שזה הקאזאק הוא המן הרשע ,וזה היהודי הוא מרדכי היהודי, האם לא נצרך לנו לשמח שפטרנו את הקאזאק" .ותיכף שתה לחיים והחסידים התחילו לשמוח ולרקוד על מפלת הקאזאק ,גם ידוע שהחסידים ספרו את המעשה הזה לפני הצדיק הגדול והנורא מרן ר' ישראל מרוזין זצוקל"ה ,אשר אהב תמיד לחקור ולדרוש על הנהגותיו ומופתיו של הסבא קדישא ,וישבח מאד את המעשה הזה ,והרבה פעמים ביקש זה הצדיק שיספרו לפניו את המעשה הזה ביום הפורים, ולפעמים סיפר הוא בעצמו את המעשה הזה בשם הסבא קדישא ,ותמיד אחר סיפור המעשה שחק הוא בעצמו על הקאזאק ,ובין החסידים נעשה תיכף שמחה גדולה. ליקוטי שושנים
äçîùä ãòåå à"èéìù ø"åîãà ïøî ÷"ë úéá úçîù
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
סיפר האדמו"ר מהרי"מ מרחמסטריווקא זצוק"ל :שמעתי בעצמי ממרן מהר"א מבעלזא זצ"ל פעם בשבת מברכין אלול אמר תורה שלא יכלו לשמוע ,אבל את הברכות אחר התורה כן שמעו ,ואמר דאיתא בברכות שלפני התפילה צריכין לשהות שעה אחת ,ובחודש תשרי תפילות גדולות דר"ה ויוהכ"פ בודאי צריכין הכנה דרבה ,על כן כל חודש אלול הוא בחינת שעה לפני התפילה שהחסידים הראשונים שוהין .וגם הזכיר אז דלהתקיעות צריכין תשובה וההכנה לזה הוא בחודש אלול. בקדושתו של אהרן
'÷ä åðúìéä÷ éøáç ìë úà ïéîæäì äæá íéãáëúî åððä é"òä íéáåùçä åðéçøåàå åðéãäåàå åðéãéãé ù"ðà
úçîùì
""úåëøá òáù
ïåøçàä
˘Ë"ÏÚ·‰ ÏÂχ Á"È È ˘ ÌÂÈ· ÌÈȘ˙È
··Ï„‚‰ Â È˘¯„Ó ˙È ·˘5:45 ‰Ú
‡È"Ë ‰Á Ó ¯Á‡ ÛÎÈ˙ ‰Á Ó ˆ"‰Á
íéåìðä ìëì òôùåé åæ íé÷éãö úéá úçîùîù ø"äéå éãò ,úòãä úáçøä êåúî áø òôùá úåçîù òáåù .ø"éëà åðéîéá äøäîá ïåðé úàéá
äçîùä ãòåå úáù éãâá íéùáåì .á.ð
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php
äëøáäå äãåúä
ó−ëî¬ñ ’ð íë−¬í
µîìë¾−î µîðî− −ì −ì
בשיר וקול תודה נברך את כל העוזרים והמסייעים ,המסורים בכל לבם ונפשם למען קדשי בית חיינו בכלל ובפרט ,שעזרו ועסקו ללא ליאות במסירות אין קץ, לפאר ולרומם את שמחת נישואי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א,
לחברנו היקר מאוד נעלה אשר הקדיש את מיטב כחו ומירב כשרונו ,לילות כימים ,בעזרה ובמעשה לפאר את מעמד שמחתנו הגדולה שמחת נישואי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א,
îò³þšîíî îò³îðî³ ³ê íïë ó−ìñî¾ îòòí î¾−ðšíî ³îëþ îþï¼¾ ñ¼ ,×"¼ôñ ó−šîô¼í ³−ë ³ìô¾ ö¼ôñ ó®þôî óòîþ¾×î óòôïô ®ëîþë ,ëî¬ þ³î−í ð® ñ¼ ó−−š³−¾ ,ó−š−ð .í"í ,þðíî þêõ
íéáåùçä íéëøáàä ä"ä þ"íîô
ö−−¬¾þ¼ñêîî ñêî−
î"−í
þ"íîô
èþ¼ëò−−îî ìò ðîð
î"−í
והמסייעים על ידם
î"−í ñï−îî ’−¼¾− þ"íîô
î"−í š−’®’® óìòô þ"þíîô
ë−ëì öîþìê öîþìê
העסקן החשוב המסור בלו"נ ועוסק בלא ליאות למען כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בכלל ,ובשמחת בית חיינו בפרט,
ה"ה מוהר"ר יואל יוסף ליבערמאן
הי"ו
שניצח על המלאכה וארגן וסידר הכל על צד היותר טוב יהי משכורתם שלמה מן השמים ,ויהי ה' עמם בכל דרכיהם למען תשרה הברכה במעשה ידיהם וההצלחה בכל אשר יפנו ,ויזכו לחיי אריכי ומזוני רויחי מתוך נחת והרחבת הדעת ,ואך טוב וחסד ירדפום כל ימי חייהם.
ïééèùøòìàåå áàæ ø"øä ä"ä
å"éä
íå÷îä øåãéñá èøôáå à"èéìù ø"åîãà ïøî ÷"ëì ויה"ר שמשמחת בית צדיקים יושפע עליו ועל ב"ב להתברך בכל מילי דמיטב ברו"ג ובשפע ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו ויזכה להיכתב ולהיחתם בספרן של צדיקים גמורים בכתיבה וחתימה טובה אכי"ר. בכבוד רב וועד השמחה
וועד השמחה
ז
ïàîøòáéì øéàî íééç ø"øä
à"èéìù
על הכנת האוכל לפאר את שמחתנו úåøùëä úçâùäá øîùîä ìò ãîåòäå
ùèééã äùî ãåã 'ø ç"äøä
à"èéìù
’ð ³êô íô−ñ¾ ó׳þî×¾ô −í³î ó×ñ¼õ ’í óñ¾− ,ó×−ñíêë ³ìòî íìô¾ ó×ñ ö³−î ,ñêþ¾− −šîñê −¾¼ô ñ×ë îì−ñ®³î ,ó×−³îòôþêë íìîòôî íîñ¾î ëîþ ë"ëñî ó×ñ ¼õ¾î− ó−š−ð® ³−ë ³ìô¾ôî ,ó×−ð− .þ"−×ê −ð −ñë ð¼ ³îìô¾ ¼ëî¾î ³ìò íðî³ −þ−½ê ó−ñìêôî ó−×þëôí
öêôþ¼ë−ñ ¹½î− ñêî− íìô¾í ð¼îî/ë
גומלי חסדים "חסדי דניאל"
ע"ש הגה"צ רבי דניאל ב"ר נפתלי הירצקא זצוק"ל בעל "מתוק מדבש"
עזר נישואין שע"י קהל "תולדות אברהם יצחק"
úàæá äøåâù áåè ìæî úëøá åéçéù íéø÷éä ù " ðà åðéãéãéì הרה"צ ͇¯· ‡‚¯˘ χ˜ÊÁÈ ÈÏ˙Ùשליט"א חתנא דבי נשיאה
לרגל אירוסי בתו תחי' עב"ג הרב ÌÈ· ʯ ¯Ú· ¯Î˘È ÌÁ Óשליט"א בן הרה"צ ·ÂÁ‡¯Ó ¯"ÂÓ„‡ ˜"Îשליט"א
ˆ"ÂËÚ˘·Â Ë"ÊÓÏ הרה"ח מו"ה ‚¯Ú· ʇ¯ ȯ‡ ÌÈÈÁשליט"א לרגל נשואי בנו כמר ‰ ÂÈ ‰˘Óני"ו עב"ג בהרה"ח מו"ה ˘‡ ԯ‰ Èȇ ‰È¯‡ ÏÂשליט"א הבה"ח ·ÈÏË‚ ‰˘Óהי"ו ·Ï"ˆÊ ÔÓÏÊ ‰ÓÏ˘ ‰"ÂÓ Á"‰¯‰
לרגל נשואיו עב"ג
Ó"ÂËÚ˘·Â Ë"ÊÓÏ הרה"ח מו"ה · ¯ÚÙÈÂÏ ˘È¯Úשליט"א לרגל נשואי בתו שתחי' עב"ג
Ó"ÂËÚ˘·Â Ë"ÊÓÏ
ט"ז אלול – כ"ב אלול ¯·‡ÂÈÏ ‰„Â‰È È ‚‡¯ÙÓ Ï"¯‰Ó‰ )ב"ר בצלאל( שס"ט
¯·˙ÂÈÁ ˜ÁˆÈ È ) ב"ר אברהם(
יום ב' י"ח אלול
·È·¯·¯ ÈÙ‡ ÏÚ שע"ג
הרה"ח ÔÓ¯‚ ·˜ÚÈשליט"א אנטווערפן הרה"ח ˘ Ô‡Ó˯ ‰ÁÓ˘ ÌÂÏשליט"א הרה"ח ˜¯Ó„ ‡¯· ˜ÁˆÈ ·˜ÚÈשליט"א
)ב"ר מרדכי מנעשכיז( תק"צ
Ë"ÊÓÏ Ì‰È · ˙„ω Ï‚¯Ï
¯·ÍÓÂÒ ‰Ïχ„·Ú È
¯·‰ÏÈËÒÂ‡Ó ÛÒÂÈ È
בעל זבחי צדק חזון למועד תרמ"ט
הרה"ח המפו' מו"ה ԯ‰ Èȇ ˜ÁˆÈ ·˜ÚÈשליט"א הרה"ח המפו' מו"ה Ô‡ÓÒÈÈ ˜ÁˆÈשליט"א
Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î È‡Â˘ Ï‚¯Ï הרה"ח המפואר מו"ה ȷ„È„ ÌÁ Óץ שליט"א הרה"ח מו"ה ¯Ú‚ ÈÏ·Ú„ Ô¯‰‡ ‰˘Óשליט"א הרה"ח מו"ה ÔÓ¯‚ È΄¯Óשליט"א הרה"ח מו"ה ˜¯Ó„ ‡¯· È΄¯Óשליט"א הרה"ח מו"ה ˆ· Ô‡Ó˯ ‡·È˜Ú Èשליט"א הרה"ח מו"ה ËÚÓ‡Ò ÛÒÂÈשליט"א הרבנית ·¯‡ „ ¯ÚÙ¯‡„Òתליט"א מרת ·¯‡ „ ˜¯‡Óתליט"א מרת ‚ ·ÈÏËÂתליט"א
Ó"ÂËÚ˘·Â Ë"ÊÓÏ
Rהילולא דצדיקיא Q
Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î ˙„ω Ï‚¯Ï
¯·È˙˘È· · ÌÈÈÁ È )ב"ר ישראל(
·‰Ï„‚‰ ˙Ò Î ÏÚ
יום ג' י"ט אלול
תל"ג
¯·˘Â·ÈÈÙ ‡‚¯˘ ÌÏÂ˘Ó È Ô‡'ʯ·Ó ) ב"ר נפתלי הירץ( תרל"ו
¯·Ô‡ÈÙÂÏ Â‰Èχ È )ב"ר יעקב( בעל לב אליהו תש"ל
יום ד' כ' אלול
¯·„ Èȯ٠‰È¯‡ ‰˘Ó È )ב"ר ישראל( גאב"ד ירושלים
·Ú˘Â‰È ˙¯ËÚ ÏÚ תשנ"ו
¯·ıÈ˘·Èȇ Ô˙ ÂÈ È
יום ה' כ"א אלול
äùåã÷ã úçð áåø íäî ååøéù ø " äé ø " éëà ç " öåé ìëîå
)ב"ר נתן נטע( ·˘·„ ˙¯ÚÈ ÏÚ תקכ"ד
¯·˜ÒÚÏ‡Ó ˘È¯Ú· ·Â„ È )ב"ר שלמה לוצקער( תר"י
¯·Ï"‚Ò ÔÈÏÂÓ ·˜ÚÈ È )ב"ר משה הלוי(
Ï"ȯ‰Ó קפ"ז
סל מלא ברכת ה' שולחים אנו בזה למע"כ איש האשכולות ,נערץ וחביב ,מוכתר בכל מעלות נכונות ,בעל מידות מוזהבות ,ברוך הכשרונות ,משקיע ממיטב כוחו למען הכלל והפרט
מוהר"ר שאול אריה איינהורן
שליט"א
לרגל תת ה' השמחה במעונו בנשואי בתו שתחי' עב"ג יה"ר שהזיווג יעלה יפה ויזכה לבנות בית נאמן בישראל לה' ולתורתו ויתברך בברכה המשולשת בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות חיי אריכי ומזוני רויחי ,ויזכה מע"כ לרוות מלא חופנים נחת מכל יוצ"ח מתוך הרחבת הדעת ,ואך טוב וחסד ירדפוך כל הימים עדי נזכה לביאת משיח צדקנו בב"א æåò êãéãé ã"ë
èòîàñ âéìòæ øùà 'éòùé
בזה אני מתכבד להזמין את כל קהל אנ"ש חבירי ידידי ומכירי הי"ו
èëàð êàååäå - øëæ íåìùäì
יום ו' כ"ב אלול
הברית תתקיים בעז"ה ביום שבת קודש תיכף אחר התפלה
)ב"ר משולם זושא(
·ÌȘÓÚ‰ ˙ ˘Â˘ ÏÚ תרס"ג
¯·„ÈÒÁ ÏÈÙ‡˜ ·˜ÚÈ È
לרגל הולדת בני שיחי' למז"ט שתתקיים בע"ה בבית מו"ח מוהר"ר יוסף סאמעט שליט"א רח' ישעיהו 20
¯·ÏÙÈÈËÒ¯Â‰Ó ·Â„ È΄¯Ó È
)ב"ר נחמיה פייבל( תלמיד הבעש"ט תקמ"ו
ïîà ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé íúåëæ
המחכה לבואכם לשלום בברכת שבתא טבא
כולל בוקר "אילת השחר"
יעקב יצחק במוהר"ר מרדכי שליט"א בראנדמרק
בנשיאות הרה"ג ר' אהרן דיאמנט שליט"א
טנא מלא ברכות בהדרת הכבוד ומתוך רגשי שמחה וחדוה ,ישמחו וירננו התלמידים ,בשבח וסילודים ,להריק שפעת ברכותינו החמות והלבביות ,לכבוד האי גברא רבה ,גן הדסים פע"ח פאר מקדושים ,מרביץ תורה לעדרים, הרב הגאון ר' נפתלי יחזקאל שרגא בראך שליט"א מחשובי לומדי כוללינו
לרגל אירוסי בתו המהוללה שתחי' עב"ג החתן בנש"ק הרב מנחם ישכר דוב רוזבוים הי"ו בהרה"צ האדמו"ר מראחוב שליט"א ברכתנו שלוחה בזאת ,שהזיוויג יעלה יפה כגפן פורחת, ויראה מע"כ ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו ,ויהי ה' עמו בכל מעבדיו ,ואך טוב וחסד ירדפוהו כל ימי חייו עדי נלך לקראת משיח גואלנו ,אכי"ר. הזמנות פרטיות מצד החתן אינן נשלחות ולכל הורי התלמידים שיחיו
תחבורה לחתונה תתקיים מרחבת שומרי אמונים
נא לראות הזמנה זו כאישות
בין השעות 5:00-10:00
כברכת ÏÏÂΉ ˙ω ‰
ÏÏÂΉ È ·¯Â ÈÓÎÁ
לתרומות והנצחות ניתן לפנות עד יום רביעי אחה"צ בטלפון 057 - 3182265 או למערכת דברות קודש ת.ד 57718 .ירושלים ח