Divrei Emunim Berechit 2009

‫תוכן הענינים‬ ‫דברות קודש ‪ .............................‬א‬ ‫מבאר רבותינו ‪ ...........................‬א‬ ‫מתוק מדבש ‪ .............................‬א‬ ‫פתגמין יקירין ‪ ...........................‬ב‬ ‫פרפראות ערבים ‪ .......................‬ב‬ ‫דבר בעתו ‪ ..................................‬ב‬ ‫דברי אלוקים חיים ‪ .....................‬ג‬ ‫זכרון צדיקים ‪ .............................‬ד‬ ‫דף הקהילה ‪ ................................‬ה‬ ‫הילולא דצדיקיא‪...........................‬ז‬

‫‪íùä‬‬

‫‪úøæòá‬‬

‫
זמנים לשב"ק
‬ ‫עלות השחר‪4.14 ......................‬‬ ‫נץ החמה‪5.39.............................‬‬ ‫סוף זמן ק"ש *‪7.49 ...................‬‬ ‫שקיעה‪5.09................................‬‬ ‫מוצ"ש ר"ת‪6.21 .....................‬‬

‫יו"ל ע"י קהל "תולדות אברהם יצחק"‬

‫שבת מברכים ר"ח מר‪-‬חשון‬ ‫המולד יהיה בליל שני‬ ‫שעה ‪ 11‬ו ‪ 31‬דקות ‪ 8‬חלקים‬ ‫ר"ח ביום ראשון שני‬

‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫למנהגנו מקדימין ב‪ 18-‬דקות‬

‫שנה ו' גליון רל"ב‬

‫פרשת בראשית כ"ט תשרי תש"ע‬

‫***‬

‫שנשמעו בליל שב"ק פרשת בראשית‬ ‫ויברך א‪-‬לקים את יום השביעי ויקדש אתו כי‬ ‫בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא א‪-‬לקים‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫איתא מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע עה"פ כי בו‬ ‫שבת מכל מלאכתו וגו'‪ ,‬דתיבת שבת היא‬ ‫מלשון שיבה וחזרה‪ ,‬דבש"ק חוזר כל איש‬ ‫ישראל לשרשו‪ ,‬ויכול להתדבק בהקב"ה‪,‬‬ ‫והשב"ק מביא כח גדול של דביקות בהאדם‪,‬‬ ‫ובדגל כתב לבאר פסוק הנ"ל בידוע שבשעה‬ ‫שהצדיק מתעלה ומתרומם הוא מעלה עמו‬ ‫את כל הבריאה‪ ,‬וידוע שכל יהודי הוא בבחי'‬ ‫צדיק‪ ,‬ואלו היושבים כאן יחדיו און‬ ‫מ'ווארעמט זיך מיט שירות ותשבחות צום‬ ‫הייליגן באשעפער בוודאי הם בבחי' צדיק‪,‬‬ ‫ובוודאי כשישראל שמחים ומתרוממים‬ ‫בשב"ק הם מרוממים עמם את כל הבריאה‬ ‫ואת כל הנלוים אליהם‪ ,‬וזה"פ כי בו שבת מכל‬ ‫מלאכתו שע"י קדושת הש"ק מתרומם גם כל‬ ‫מלאכתו דהיינו כל הבריאה‪.‬‬ ‫באוה"ח הק' כתב לבאר הפסוק אשר ברא‬ ‫אלקים לעשות‪ ,‬דבאמת לא ברא השי"ת‬ ‫עולמו אלא לששה ימים בלבד‪ ,‬ורק בזכות‬ ‫שמירת השב"ק נשפע חיות לעולם לו' ימים‬ ‫נוספים‪ ,‬וכך הוא בכל שבת ושבת שנברא‬ ‫בריאה חדשה לעוד ו' ימים‪ ,‬ומחשב שם‬ ‫האוהחה"ק שבכל הדורות למן בריאת העולם‬ ‫היו שומרי שבת‪ ,‬למן אדה"ר‪ ,‬שת‪ ,‬חנוך‪,‬‬ ‫מתושלח‪ ,‬נח‪ ,‬שם‪ ,‬ואח"כ מאברהם אבינו ע"ה‬ ‫והלאה האבות והשבטים הק' עד לכלל ישראל‬ ‫נמשך שמירת השבת‪ ,‬ובזכות זה נתקיים תמיד‬ ‫העולם‪ ,‬ואילו הי' במציאות שבת אחת שלא‬ ‫ישמרוה הי' העולם חרב‪.‬‬ ‫והנה וודאי שכל מי ששומר שבת כהלכתה‬ ‫במניעת מלאכה גם לו יש חלק בקיום העולם‪,‬‬ ‫אבל זה לבדו אין די‪ ,‬אלא עיקר החיות נשפע‬ ‫ע"י שמתעלים ומתרוממים בשב"ק און‬ ‫מ'פארשלאפט נישט די הייליגע שבתים‪.‬‬ ‫ובפרט בשבת בראשית שידוע משלו של‬ ‫הרה"ק מצאנז זי"ע למלך שנסע לטייל בעולם‪,‬‬ ‫ובכל מקום חלקו לו כבוד גדול ורב‪ ,‬ונתאספו‬ ‫לכבודו אלפי אלפים‪ ,‬ובוודאי הי' לו נח"ר גדול‬

‫נוטפי דברי אמונים‬

‫תשס"ד‬

‫מאד מכל הכבוד והתהלה והתהילה שחלקו לו‪,‬‬ ‫אבל הנח"ר היותר גדולה הי' לו לאחר שובו‬ ‫לביתו ולנחלתו‪ ,‬ששם ניחא דעתיה מכל‬ ‫ההמולה‪ ,‬ונוח לו יותר מכל הכבוד שחלקו לו‬ ‫בטיילו בעולם‪ ,‬משום ששם הוא ביתו וכסאו‬ ‫ושולחנו‪ ,‬ואין בו מכל הרעש שהי' לו מחוצה‬ ‫לו‪ .‬וכן הדבר כביכול אצל הבוית"ש שבמשך‬ ‫כל הימים הק' עובדים לו בכל מיני עבודות‪,‬‬ ‫סליחות‪ ,‬תק"ש‪ ,‬יוה"ק‪ ,‬סוכות‪ ,‬שמח"ת‪ ,‬והוא‬ ‫כביכול כאותו מלך המטייל בעולם וכל העם‬ ‫מתאספים לכבודו‪ ,‬ובשבת בראשית נמשל‬ ‫כאילו חוזר לביתו ולמקומו‪ ,‬כמ"ש בא שבת בא‬ ‫מנוחה‪ ,‬וזה ניחא לו יותר מעבודת הימים הק'‪,‬‬ ‫שעכשיו מתחיל מחדש מסלול השבתים הק'‪,‬‬ ‫ושוב יכולים אנו זיך צו ווארעמען מיט א הודו‪,‬‬ ‫מזמור לדוד‪ ,‬כגוונא‪ ,‬הכל יודוך‪ ,‬נשמת‪,‬‬ ‫ולהתרומם בשירות ותשבחות מתוך לב בוער‬ ‫באהבה ותשוקה לקל חי‪.‬‬ ‫איתא באהבת שלום עה"פ כי בו שבת מכל‬ ‫מלאכתו וגו' דידוע מאמר חז"ל מחד בשבא‬ ‫לשבתא‪ ,‬וכן רואים אצל כל האנשים העובדים‬ ‫במשך ימי השבוע למחייתם‪ ,‬כשבא שבת נחים‬ ‫הם ממלאכתם‪ ,‬ולאחר השבת חוזרים‬ ‫לעבודתם‪ ,‬וכן צריך להיות גם ברוחניות דע"י‬ ‫שמכינים עצמם כל ימי השבוע להשב"ק‪ ,‬זוכים‬ ‫להתרומם ולהתעלות בשב"ק ולהרגיש טעם‬ ‫בשב"ק‪ ,‬ואפי' מי שכבר זכה לטעום פ"א טעם‬ ‫השב"ק אל יחשוב שכבר הגיע לדרגה הגבוהה‬ ‫ביותר אלא לאחר השבת ימשיך בעבודתו‬ ‫להכין לשבת הבאה‪ ,‬וכך יתעלה לדרגה יותר‬ ‫גבוהה בקדושת הש"ק‪ ,‬וזהו מחד בשבא‬ ‫לשבתא‪ ,‬וכ"א יכול לזכות לזה‪ ,‬אפי' שכבר‬ ‫נמצא במדרגה שפלה ביותר‪ ,‬אם יכין עצמו‬ ‫בימות החול יזכה להרגיש טעם הש"ק‪.‬‬ ‫וע"י שיתרומם בש"ק כבר ממילא יהיו גם‬ ‫הימים הבאים אחר השבת דערהויבן בקדושה‬ ‫וטהרה‪ ,‬ואם בש"ק זו שהוא שבת בראשית‬ ‫מתחממים באור הש"ק‪ ,‬כבר יתמשך הכח הזה‬ ‫לכל שבתות השנה שיזכו לטעום בהם טעם‬ ‫הש"ק‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ז'‬

‫‪ú"éùàøá‬‬ ‫‪íùá úçúåô äùåã÷ä åðéúøåú úçéúôá éë äàøú‬‬ ‫‪úéìëú äæù úåøåäì ,íé÷ìà àøá úéùàøá ,íé÷ìà‬‬ ‫‪úéùàøá äðéçáì íé÷ìà úðéçá êåôäì ,äàéøáä‬‬ ‫‪äàéøáä óåñ íâå ,úå÷ìà éåìâ àåäù úáù àøé àåäù‬‬ ‫‪éë æîø ïë íâ ,úåùòì íé÷ìà àøá úáéúá úîééúñî‬‬ ‫‪úðéçá íé÷ìà úðéçáî äùòúù ,úåùòì íé÷ìà àøá‬‬ ‫‪åéúåöî úééùò äùòîä íìåò é"ò äùãç äàéøá‬‬ ‫‪äàéøáä óåñå äàéøáä úéùàø íäéðùå ,êøáúé‬‬ ‫‪éôåñ ú'åùòì í'é÷ìà à'øá ,í'é÷ìà à'øá ú'éùàøá‬‬ ‫‪íåùá øùôà éà éë ú"îà úáéú àåä ïåäìã úåáéú‬‬ ‫‪.úîà úãå÷ð éãé ìò ÷ø êøáúé åúå÷ìà úåìâì ïôåà‬‬

‫‪ò"éæ æ"äåîãà ÷"äéáø‬‬ ‫‪.äøåúä úëéîñ‬‬ ‫‪ìéáùáå äøåúä ìéáùá úéùàøá ùøéô ì"æ é"ùø äðä‬‬ ‫‪ìëù äæ éôì àöîðå .ë"ò úéùàø åàø÷ðù ìàøùé‬‬ ‫‪ìàøùé éðáùëå ,ìàøùé éðáì úãáòåùî äàéøáä‬‬ ‫‪äàéøáä úçøëåî òáèä êøãë àìù íéñðì íé÷å÷æ‬‬ ‫‪íéñéð íäì äùòéù íìéáùá äâäðîå äòáè úåðùì‬‬ ‫‪'åâå íéúôåîäå úåúåàä ìëì åäæå ,òáèä êøãë àìù‬‬ ‫‪äéä çë äæéàáå ,ìàøùé ìë éðéòì äùî äùò øùà‬‬ ‫‪àøá úéùàøá ,òáèä úåðùìå íéñðä úåùòì ìåëé‬‬ ‫‪ìéáùá úàøáð äàéøáä ìëù éðôî åðééä 'åëå íé÷ìà‬‬ ‫‪úçøëåî ïëì ,ì"ðë úéùàø åàø÷ðù ìàøùé éðá‬‬ ‫‪.íìéáùá äòáè úåðùì äàéøáä‬‬

‫‪ò"éæ äðåîà éøáãä ÷"äéáø‬‬ ‫‪äùòà åãáì íãàä úåéä áåè àì íé÷ìà øîàéå‬‬ ‫‪.åãâðë øæò åì‬‬ ‫‪'ì óã ïéùåãé÷) ì"æç åøîàù äî íã÷äá ùøôì øùôà‬‬ ‫‪àìîìàå 'åëå íåé ìëá åéìò øáâúî íãà ìù åøöé (á"ò‬‬ ‫‪àåä é÷ìàä øæòäå ,ë"ò åì ìåëé ïéà åøæåò ä"á÷ä‬‬ ‫‪åøáçî ìåãâä ìëù òøä åøöé úðéçá éôì íãà ìëì‬‬ ‫‪,(à"ò á"ð óã äëåñ) ì"æç åøîàù åîë ,åðîî ìåãâ åøöé‬‬ ‫‪øæò åúîåòì ùé ïë òøä åøöé úðéçá éôì íãà ìëå‬‬ ‫‪úåéä áåè àì øîàù åäæå ,åéìò øáâúäì ìëåéù é÷ìà‬‬ ‫‪äùòà àìéòìã òåéñ àìá åãáì åðééäã ,åãáì íãàä‬‬ ‫‪åøöé ãâðë øæò åì äùòàù ùåøéô ,åãâðë øæò åì‬‬ ‫‪.åì ãçåéîä‬‬

‫‪ò"éæ äðåîà éøáãä ÷"äéáø‬‬

‫‪ R‬מתוק מדבש ‪Q‬‬ ‫‪.ìëàú ìëà ïâä õò ìëî øîàì íãàä ìò íé÷ìà åöéå‬‬ ‫‪ì"öæ øðéîåä ìàåîù 'ø ö"äøäî êìîä ãáò øôñá 'éà‬‬ ‫‪àøá ä"á÷äù ïåéë ,ìåëàì äøåúä ïî äåöî ïàë ùéù‬‬ ‫‪äùòéù éãë ìåëàì íãàä êøèöéù òáèá íãàä úà‬‬ ‫‪ïéùéã÷ ïéöåöéð íäá ùéù íéìëàîä ìù íéãé÷ôúä‬‬ ‫‪úà íéîù íùì äðåëá êøáî íãàäù æ"éòå ,íð÷úìå‬‬ ‫‪ï÷úð æ"éò äðåøçàä äëøáä äðåùàøä äëøáä‬‬ ‫‪.íéìëàîä‬‬ ‫)מבתרי כתבי משפיע קהילתנו הק'‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫א‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫הגה"צ רבי דניאל פריש זצ"ל(‬

‫‪ R‬פתגמין יקירין ‪Q‬‬

‫‪ R‬פרפראות ערבים ומתוקים ‪Q‬‬

‫לפרשת השבוע בדרך המוסר והחסידות‬

‫פנינים על הפרשה‬

‫לעיני כל ישראל ‪ -‬בראשית ברא‪.‬‬ ‫י״ל בסמיכות סיום התורה לתחילתה ‪ -‬ד״לכל היד החזקה אשר עשה‬ ‫משה״ זהו שבירת הלוחות כמבואר ברש״י‪ ,‬וזה שהראה משה לעיני כל‬ ‫ישראל‪ ,‬שבחטא ‪ -‬כשפורקים עול מלכות שמים ‪ -‬אזי התורה לא תועיל‬ ‫לאדם‪ ,‬אלא עליו לדעת ולראות שיתחזקו ב״בראשית״‪ ,‬הוא ה״ראשית‬ ‫חכמה יראת ה׳״‪ ,‬ורק כשיש יראת ה׳‪ ,‬כשנכנסים תחת עול מלכות שמים‪,‬‬ ‫אזי יכולה התורה לעזור ולסייע לאדם‪.‬‬

‫בית ישראל‬ ‫ויכל א‪-‬לקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי‬ ‫מכל מלאכתו אשר עשה‪.‬‬ ‫בתחלה לא אמר הכתוב כל מלאכתו‪ ,‬וגבי שביתה אמר מכל מלאכתו‪.‬‬ ‫והטעם‪ ,‬דויכל פירושו שגמר אותם ונגמרו בצורתם‪ ,‬ועל כן לא אמר בו‬ ‫מכל מלאכתו‪ ,‬דיש דברים שלא נגמרו לגמרי אז‪ ,‬וכמו עשרה דברים‬ ‫שנבראו בערב שבת בין השמשות פי הארץ ופי הבאר ופי האתון וכו'‬ ‫)אבות ה‪ ,‬ח( דבריאתם היה אז‪ ,‬וגמרם הש"י כל אחד בזמנו‪ .‬אבל גבי‬ ‫שביתה‪ ,‬דפירושו הפסק מלחדש מלאכה‪ ,‬אמר בו מכל מלאכתו‪ ,‬שמכולם‬ ‫שבת ביום השבת‪ .‬וזהו שסיים "אשר ברא א‪-‬לקים לעשות" ‪ -‬דעכשיו‬ ‫היתה בריאתם‪ ,‬ו"לעשות" לעתיד כל אחד בזמנו‪ ,‬דגם מהם ָׁשבַ ת‪.‬‬

‫בית הלוי‬

‫‪íé÷ì -à øîàéå‬‬ ‫‪.åðúåîãë åðîìöá‬‬

‫‪äùòð‬‬

‫‪íãà‬‬

‫‪á÷ä‬״ ‪ íãà ìëì øîåà ä‬״‪äùòð‬‬ ‫‪íãà‬״‪äùòð äúàå éðà øîåìë ,‬‬ ‫‪.ùãçî íåé ìëá êúåà ùãçðå‬‬ ‫‪áå÷èøåùèî ìàøùé éáø‬‬

‫‪çîöé íøè äãùä áùò ìëå‬‬ ‫‪åâå‬׳ ‪.ïéà íãàå‬‬ ‫‪ àåä íãàäù éãé ìò‬״‪ïéà‬״ ‪éðéòá‬‬ ‫‪,íìåòì òôù àåä íøåâ ,åîöò‬‬ ‫‪.äìåòå çîåö äãùä áùòù êë‬‬ ‫÷‪éåì úùåã‬‬

‫‪.áäæä íù øùà äìéåçä õøà‬‬ ‫‪øå÷î úåéäì êôåä áäæäå ùé‬‬ ‫‪ïåùìî äìéåçä - íãàì äìáç‬‬ ‫‪.úåôìçúî úåéúåàá ,äìáç‬‬

‫ויברך א‪-‬להים את יום השביעי ויקדש אתו‪.‬‬

‫‪.íé÷ì -à øîà éë óà‬‬ ‫‪íãà ìåëé äì÷ ìåèéá úòåðúá‬‬ ‫‪ ä úãåáòî åøéáç úà ïðöì‬׳‪.‬‬ ‫‪ øîà ùçðä éøäù‬״‪øîà éë óà‬‬ ‫‪íéäì-à‬״‪äù êëá äî øîåìë ,‬׳‬ ‫‪,õòäî ìåëàì àì íëì øîà‬‬ ‫‪ ä ãçô äáìî âô ãéîå‬׳ ‪äìëàå‬‬ ‫‪.úòãä õòî‬‬ ‫‪éøä éùåãéç‬״ ‪í‬‬

‫‪.íééçä õò êøã úà øîùì‬‬ ‫‪åæ íééç õò ,õøà êøã åæ êøã‬‬ ‫‪äîã÷ õøà êøãù ãîìî ,äøåú‬‬ ‫‪øôñì äîã÷äù íùëå ,äøåúì‬‬ ‫‪,øôñä ìù åáéè òéãåäì äàá‬‬ ‫‪íãàä ìù åúåâäðúäá ùé êë‬‬ ‫‪.äøåúá åáéè ìò òéãåäì‬‬ ‫‪÷öà÷î ÷"äøä‬‬

‫‪êìîéìà íòåð‬‬

‫ברכו במן‪ ,‬שכל ימות השבוע ירד להם עומר לגלגלת ובששי לחם משנה‪,‬‬ ‫וקדשו במן שלא ירד כלל בשבת )רש"י(‪.‬‬ ‫בשלמא קדשו שלא ירד בשבת שפיר‪ ,‬אלא ברכה לא מצינו‪ ,‬שבעל כרחך‬ ‫היה הכרח שירד בששי כפל‪ ,‬דאם לא כן מה יאכלו בשבת? ונראה‬ ‫שהברכה היתה שהחלק שהיה לשבת ניתוסף בו שיהיו שלש סעודות‪ ,‬מה‬ ‫שאין כן בשאר ימים שלא הוצרכו רק לשתי סעודות‪.‬‬

‫‪ R‬דבר בעתו ‪Q‬‬ ‫"שבת בראשית" אלע אין איינים‬

‫דברי דוד‬ ‫ויאמר לו איכה‪.‬‬ ‫אין אנו מסוגלים להבין כיצד התחבא האדם הראשון עד שהקב״ה היה‬ ‫צריך לפנות אליו בקריאה‪ :‬אַ י ֶּכָ ה?״‪ ,‬הרי האדם הראשון הכיר את בוראו‪,‬‬ ‫וידעשמלא כל הארץ כבודו‪ ,‬ואם כן כיצד הוא מתחבא כביכול מאדון‬ ‫הארץ? כמו כן אנו מלאים תמיהה כיצד מתבטא קין בצורה שקרית‬ ‫״השומר אחי אנכי?״ בשעה שהוא מדבר במחזה הנבואה עם הקב״ה‬ ‫בכבודו ובעצמו? שאלות אלו קיימות כל עוד אין אנו מכירים את גדלות‬ ‫ועוצמת הנפש של האדם‪ ,‬אשר חנן אותו הקב״ה‪ .‬כל עוד הביטוי‬ ‫״בצלמנו כדמותנו״ מתקבל אצלנו כמליצה‪ ,‬אין אנו מכירים את האמת‪.‬‬ ‫רק משנעמוד על משמעות העובדה שהבורא נפח באדם נשמת חיים‬ ‫ענקית‪ ,‬בצלמו כדמותו ממש‪ ,‬ורק ״ותחסרהו מעט מא‪-‬לקים״‪ ,‬אז נבין גם‬ ‫את הדרישות הגדולות שנדרש האדם‪ ,‬וכפי שניסחו אותם חז״ל בקצרה‪:‬‬ ‫״מה הוא ‪ -‬אף אתה״‪ .‬אז גם נבין את טעויותיהם של אדם הראשון וקין‪.‬‬ ‫הם חשו את מלוא עצמת נפשם‪ ,‬שהיא בצלם א‪-‬להים‪ ,‬וטעו רק בנקודת‬ ‫״ותחסרהו מעט מא‪-‬לקים״‪ .‬ולכן הם טעו והעריכו כי ביכלתם‪ ,‬לכאורה‪,‬‬ ‫להתמודד עם יוצרם ח״ו‪ .‬לנו אין את הטעויות האלו‪ ,‬משום שיש לנו‬ ‫טעות יותר גדולה‪ ,‬שאין אנו יודעים עד כמה גדולים אנו‪ ,‬ואיזה כוחות‬ ‫נפש עצומים העניק לנו הבורא יתברך‪.‬‬

‫המשך היום טוב‬

‫כולל כל שבתות השנה‬

‫אמר בשם הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב‬ ‫זי"ע‪ ,‬שבת שאחרי יו"ט נקראת בלשון המדוברת‬ ‫שבת נָ אך יו"ט‪ ,‬והפירוש ס'איז נאך יו"ט‪ ,‬הוא ז"ל‬ ‫אמר זאת על שבת שאחרי שבועות‪ ,‬ובפרט שבת‬ ‫שאחרי שמחת תורה‪ ,‬שהכל מודים שבשבת‬ ‫ניתנה תורה‪ ,‬וכל ההשפעות הטובות שנמשכות‬ ‫לעולם הזה הן על ידי התורה ושבת‪.‬‬

‫מפני מה נקרא שבת זה שבת בראשית‪ ,‬הלא שבת‬ ‫תשובה הוא שבת הראשון לשבתי השנה‪ ,‬רק כי‬ ‫בשבת הזה נכללין כל שבתי השנה‪.‬‬

‫)דברי שמואל(‬

‫"שבת בראשית" משמעותה שבת שמתחילין‬ ‫בה הכל מבראשית‪.‬‬ ‫טעם למה נקראת פרשת בראשית "שבת‬ ‫בראשית"‪ ,‬ולמה לא נקרא כן פרשת נח או פרשת‬ ‫לך לך‪ ,‬שבת נח או שבת לך לך‪ ,‬אמר מו"ח‬ ‫הגה"ק אריה דבי עלאי זי"ע אבד"ק וישניצא‪,‬‬ ‫דהענין כל הוא‪ ,‬דבימים הנוראים הקדושים כל‬ ‫אדם היה לו אז הרהור תשובה‪ ,‬וקבל אז על עצמו‬ ‫איזה הנהגה טובה‪ ,‬כל איש לפי ערכו ומדרגתו‪,‬‬ ‫לכן נקרא "שבת בראשית" שמזכירין להאדם‬ ‫שמה שעבר עבר‪ ,‬ומעתה מתחיל סדר חדש‪,‬‬ ‫וישתדל את עצמו שיהיה מעתה טוב‪.‬‬ ‫)דברי יחזקאל(‬

‫מראש אמנה‬ ‫ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל‬ ‫ממנו אכלת‪.‬‬ ‫נראה לפרש על פי מה דאיתא בספר עשרה מאמרות‪ ,‬שמצוות עשה‬ ‫שצונו השי״ת הוא כדי להגן על מצוות לא תעשה‪ ,‬וכמ״ש ״סור מרע״‬ ‫והפעולה לזה הוא ״ועשה טוב״‪ .‬והנה באור החיים כתב‪ ,‬שחוה הטעתו‬ ‫לאדם‪ ,‬ואמרה אליו שפרי הזה אינו מן עץ הדעת אלא מן שאר אילנות‬ ‫שבגן‪ ,‬ואם כן היה אדם יכול להיות מסופק אם לאכול כדי לקיים מצות‬ ‫עשה ״מכל עץ הגן אכל תאכל״ כדי להנצל מן הלא תעשה ״ומעץ הדעת‬ ‫טוב ורע לא תאכל ממנו״‪ .‬וזה שאמר לו הקב״ה ״המן העץ אשר צויתיך״‪,‬‬ ‫ר״ל שאר אילנות שבגן אכלת בזה הכוונה ״לבלתי אכל ממנו״‪ .‬והשיב לו‬ ‫״האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל״‪ .‬וביאר באוה״ח‬ ‫שחוה הכתה אותו בעץ כדי שיאכל‪ ,‬ואם כן לא אכל בזו הכוונה כדי לקיים‬ ‫מצות עשה באכילתו‪ .‬והבן‪.‬‬

‫ראשי בשמים‬

‫"שבת בראשית" אלע אין איינים‬

‫)כנסת ישראל(‬

‫ב"שבת בראשית" הקב"ה כביכול חוזר לביתו‬ ‫הגאון האמיתי מוהר"ש ענגיל אב"ד ראדומישלא‪,‬‬ ‫שמע בעצמו מפ"ק של זקינו הרה"ק מצאנז זי"ע‪,‬‬ ‫כשהי' אצלו בשבת בראשית‪ ,‬ששבת בראשית זהו‬ ‫משל למלך שהי' מטייל במדינות מלכותו‪ ,‬ובכל עיר‬ ‫ועיר ובכל כרך וכרך שהגיע המלך עשו לו קבלת‬ ‫פנים עם כל מיני כיבודים שונים‪ ,‬והושיטו לו‬ ‫דרונות כראוי למלך‪ ,‬וכדומה‪ ,‬ואח"כ כשחזר לביתו‬ ‫אמר המלך שאמנם כיבודו בכל מקום כדבעי‬ ‫וכהוגן‪ ,‬עכ"ז עיקר הכיבוד למלך הוא דווקא בתוך‬ ‫ביתו והיכלו ושולחנו שולחן המלך‪ ,‬וכמו כן בר"ה‬ ‫יו"כ סוכות בני ישראל עושים כיבודים למלך הכבוד‬ ‫ע"י מצוות ומעש"ט‪ ,‬שופר יו"כ סוכה ד' מינים‬ ‫ערבה הקפות‪ ,‬עכ"ז שולחן המלך הוא בשבת קודש‬ ‫דייקא‪ ,‬וכשחוזרים לשבתות השנה שם הוא ביתו‬ ‫עכדה"ק‪ ,‬והי' מסיים הגאון מוהר"ש הנ"ל זי"ע‪,‬‬ ‫שבוודאי יש סודות גדולות במשל הזה‪ ,‬עכ"ז‬ ‫בפשטות הוא מובן היטב‪.‬‬ ‫)בספר החיים(‬

‫שמעתי מהרה"ק מו"ה יוסף רויזינפעלד זי"ע שו"ב‬ ‫בעיר גליניאנא‪ ,‬שפעם אחת היה עם גיסו אצל‬ ‫הרה"ג בעל הישועות יעקב אחר שבת בראשית‬ ‫ובא איש אחד‪ ,‬ואמר אספר לכם מה שראיתי‬ ‫בשבת בראשית‪ ,‬הייתי בין החסידים של הצדיק ר'‬ ‫רפאל מבערשיד זי"ע וכל יום השבת זמרו‪ ,‬שבת‬ ‫בראשית אלע אין איינים‪ ,‬דהיינו שבת בראשית‬ ‫כולנו כאחד ביחד‪ ,‬והיה לפלא בעיני הגאון בעל‬ ‫הישועות יעקב מה זאת לשיר כל יום השבת‬ ‫בדבורים שלא נשמעו מעולם‪ ,‬אז סיפר לו מה‬ ‫ששמע בשם הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע שביאור‬ ‫המדרש‪ ,‬הכל יודוך והכל ישבחוך זו שבת‬ ‫בראשית והוא פלאי‪ ,‬וביאור באריכות דהיינו‬ ‫שהמלאכים בעת שבת בראשית כולם היו שווים‬ ‫ולא הוצטרכו להיות טפלים זו לזו ולכן אנו בשבת‬ ‫בראשית אנו משווים עצמנו למלאכים ולכן היה‬ ‫שר אז השיר‪.‬‬

‫כיון דשבת בראשית הוא שבת מברכים חשוון‪,‬‬ ‫והצירוף דחודש מר חשוון יוצא מהפסוק ודבש היום‬ ‫הזה ה'‪ ,‬איתא מהעטרת צבי דמשום כך נהגו‬ ‫לשתות מעד בשבת בראשית‪ ,‬וכן נהגו אחריו‬ ‫הרה"ק ר' יידעלע זי"ע והרה"ק ר' איציקל זי"ע‬ ‫ושאר צדיקים‪.‬‬

‫)סדר הגדה שלחן הטהור(‬

‫)כק מרן אדמו"ר שליט"א(‬

‫ב‬

‫להשריש מדת הבטחון ב"שבת בראשית"‬ ‫שמעתי כי הרה"ק מאפטא זי"ע האוהב ישראל‪,‬‬ ‫היה רגיל בשבת בראשית לחזור לפני הציבור כי‬ ‫ר"ת ב'ראשית ב'רא א'לקים א'ת הם תיבות ב'ך‬ ‫ב'טחו א'ל א'בושה‪ ,‬וכן למפרע תיבות א'שרי א'דם‬ ‫ב'וטח ב'ך‪ ,‬וכוונתו היתה בזה להשריש מדת‬ ‫הבטחון בכל אדם בתחילת שבת בראשית‪.‬‬ ‫)אבני זיכרון(‬

‫שתיית מעד בשבת בראשית‬

‫דברים חוצבים להבות אש בעת דרשת הושענא רבא תש"ע‬ ‫בדגל מחנה אפרים אי' לבאה"כ אשריך ישראל מי‬ ‫כמוך עם נושע בה' מגן עזרך וגו'‬ ‫אשריך ישראל‪ ,‬היינו כאשר טוב להם לישראל‪,‬‬ ‫ואשרי חלקם‪ ,‬אזי עם נושע בה'‪ ,‬פי' שגם להשי"ת‬ ‫הוא ישועה‪ .‬משא"כ כשישראל שרויין בצער ח"ו‪,‬‬ ‫שכינה מצטערת עמהם ואומרת קלני מראשי קלני‬ ‫מזרועי‪ .‬ואך כשטוב לישראל יכול הקב"ה לשמוח‬ ‫עמהם כביכול‪ .‬וע"כ מבקשים אנו מהשי"ת שייטיב‬ ‫לישראל למען יהיה נחת רוח ושמחה לפניו יתברך‬ ‫משמחתן של ישראל‪.‬‬ ‫ובוודאי ישראל קדושים משתדלים בכל כוחם‬ ‫להטיב עם השי"ת ע"י מעשיהם הטובים‪ ,‬וכיון‬ ‫שבשמי מעל בוודאי יודעים מה גורם לנחת רוח‬ ‫לפניו ית'‪ ,‬ע"כ עלינו לבקש ולהרעיש עולמות‬ ‫שייטיבו עם ישראל בבחי' אשריך ישראל‪ ,‬שעי"ז‬ ‫יהיה נחת רוח לפניו ית'‪.‬‬ ‫ומוסיף הדגל לבאר המשך הכתוב מגן עזרך‪ ,‬מגן‬ ‫רומז לד' מינים‪ ,‬שסוד ד' מינים הוא ג"פ א‪-‬ל‪ ,‬וג"פ‬ ‫א‪-‬ל בגימ' מג"ן‪ .‬וכאשר זכה כלל ישראל לקיים‬ ‫פעם נוספת מצוה חביבה זו של ארבע מינים ומצות‬ ‫סוכה‪ ,‬זכות זו תעמוד לנו‪] .‬והגם שלא כולם זכו לזה‬ ‫)דברים לג‪ ,‬כט(‬

‫בעוה"ר‪ ,‬אבל אלו שזכו בזה ב"ה‪ ,‬ויעזור השי"ת שישארו עמנו‬ ‫לאורך שנים‪ ,‬ידעו גודל המתנה שזכנו הבורא ית' במצוותיו הק'‪,‬‬ ‫אשר זכות זו תעמוד לנו[‪.‬‬

‫הנה כשבא יום הושענא רבא‪ ,‬על האדם להתעורר‬ ‫ולעשות חשבון נפשו‪ ,‬לדעת מה נשאר בידו מכל‬ ‫עבודת הימים הק'‪ ,‬אשר בהם זכה להרגיש טעם‬ ‫ומתיקות בעבודת השי"ת ובקיום מצוותיו‪ .‬ולחשוב‬ ‫חשבונות האיך יוכל להשאר במצב המרומם הזה‪,‬‬ ‫ולהמשיך בעצמו את קדושת המועדים לימי השנה‪.‬‬ ‫ועל דא דהוה מרגלא בפומיה דכ"ק אאמו"ר זי"ע‬ ‫שכל יהודי חפץ באמת צו זיין גוט‪ ,‬אלא שהשאור‬ ‫שבעיסה מעכבו‪ .‬ובוודאי ישראל חפצים להתעורר‬ ‫בתשובה ולהשאר דבקים בהשי"ת‪ ,‬אלא שהיצר‬ ‫עובד על כל אחד ואחד ואינו מניח‪ .‬וע"כ צריך‬ ‫האדם לחפש דרכים להשאיר ההתעוררות בקרבו‪.‬‬ ‫וכדפי' הרה"ק מקאזניץ זי"ע הושענא דגן מדלקת‪,‬‬ ‫דגן רומז ליצה"ר‪ ,‬ובקשתינו מהשי"ת הושענא דגן‬ ‫מדלקת שיושיענו מהדלקת והתבערה שמכניס בנו‬ ‫היצר לתאוות העוה"ז‪ ,‬ויוציא מליבנו את כל‬ ‫התאוות הנפסדות‪ .‬יודן ווילן דאך זיין גוט וחפצים‬ ‫להתערר בתשובה‪ ,‬וע"כ בקשתינו השוענא דגן‬ ‫מדלקת‪.‬‬ ‫ובבני יששכר אי' עה"כ ארוממך ה' כי דיליתני ולא‬ ‫שמחת אויבי לי )תהלים ל‪ ,‬ב( דהנה מצינו שביקש דוד‬ ‫המלך ע"ה אות מן השמים לידע שנתקבלה‬ ‫תשובתו ונמחל לו חטאו‪ .‬וניתנה לו בקשתו בימי‬ ‫שלמה בנו‪ ,‬שביקש להכנס בשערי ביהמ"ק‪ ,‬ולא‬ ‫נפתחו השערים עד שהזכיר חסדי דוד אביו‪ .‬והנה‬ ‫באמת לא היה דוד ראוי לאותו חטא אלא להורות‬ ‫תשובה לרבים )ע"ז ד‪ ,‬ב(‪ ,‬וע"כ רצה הקב"ה להראות‬ ‫לישראל שבזכותו ובכוחו של דוד המלך יכולים הם‬ ‫להתעורר בתשובה שלימה‪ .‬ועפי"ז אומר הבני"ש‬ ‫שביום הושענא רבא‪ ,‬אושפיזא דדוד מלכא‬ ‫משיחא‪ ,‬הזמן מסוגל ביותר להתעורר בתשובה‬ ‫שלימה בכוחו של דוד המלך ע"ה‪ ,‬אשר הורה‬ ‫תשובה לרבים‪ .‬וזהו שאמר דוד המלך ע"ה ארוממך‬

‫ה' כי דיליתני ששמח בזה שעלתה בידו להורות‬ ‫תשובה לרבים‪.‬‬ ‫ובעמדינו לעת כזאת‪ ,‬יתעורר כל אדם בתשובה‪,‬‬ ‫ויתחנן לפני השי"ת שיוכל להמשיך בהתעוררות זו‬ ‫למשך כל השנה‪ .‬ובפרט שכבר עבר עלינו לטובה‬ ‫חודש אלול‪ ,‬ותקיעת שופר בר"ה‪ ,‬ושאר הימים‬ ‫הקדושים‪ ,‬אשר בכל אחד ואחד מהם התעורר‬ ‫האדם לתשובה שלימה ולחשבה"נ‪ ,‬וזכר לקיים‬ ‫מאמר הכתוב ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם‬ ‫היום‪ .‬צריך האדם לעורר עצמו ביתר שאת ביום זה‬ ‫יום הושענא רבא שהוא היום האחרון יום החתימה‪,‬‬ ‫ולהתבונן מה נשאר בידו מכל עבודת הימים הק'‬ ‫האלו‪ .‬הלא לא יתכן שישוב עתה לכל תאוות‬ ‫העוה"ז‪ .‬לכן יתבונן היטב כמה חסר הוא עדיין‬ ‫בדבקות הבורא ב"ה‪ ,‬ויזעק אל הבורא ית' אנא‬ ‫הושע נא כי פנה יום‪ .‬ואף שבכל יום ויום יכול האדם‬ ‫להתעלות‪ ,‬אבל עתה הוא זמן המסוגל ביותר‬ ‫לתשובה‪.‬‬ ‫הרה"ק מראפשיץ זי"ע מבאר מ"ש הושענא אדון‬ ‫המושיע בלתך אין להושיע‪ ,‬דהנה בעת שהאדם‬ ‫נמצא בזמן של התעלות‪ ,‬הוא מתעורר בתשובה‬ ‫ומקבל ע"ע קבלות טובות להתקרב על ידם‬ ‫להשי"ת‪ .‬אבל כשעובר ממנו זמן ההתרוממות הוא‬ ‫חוזר לקדמותו‪ .‬וענין זה חוזר ונשנה אצל האדם‬ ‫פעם אחר פעם‪ ,‬עד שהוא מתמלא בושה וכלימה‬ ‫מהשי"ת‪ .‬ואין בידו מעש להצטדק ולבוא שוב‬ ‫לחלות פני האדון ה' בבקשותיו ומשאלותיו‪ ,‬כיון‬ ‫שכבר כמה פעמים שב בתשובה ואח"כ חזר לסורו‪.‬‬ ‫וזהו בקשתינו הושענא אדון המושיע‪ ,‬ששבים אנו‬ ‫ומבקשים ישועה מאת השי"ת‪ ,‬אף שאנו מלאים‬ ‫בושה וכלימה מאתו ית'‪ ,‬כיון שבלתך אין להושיע‪,‬‬ ‫פי' שיודעים אנו שאין מי שיעזרנו זולת השי"ת‪ ,‬ואין‬ ‫לנו ברירה אלא לזעוק ולהתחנן לפניו ית' שירחמנו‬ ‫ויושיענו על אף רוע מעללינו‪.‬‬ ‫ובחי' הרי"מ מבאר מ"ש הושענא שואגים הושענא‪,‬‬ ‫דהנה בנערה המאורסה מצינו שאם צעקה בעיר‬ ‫ואין מושיע לה‪ ,‬אזי אין לה עונש כיון שזעקה‪ .‬ובא‬ ‫ללמד לאדם שאף אם אין בידו ללחום ביצרו‬ ‫כדבעי‪ ,‬יזעק בכל כוחו אל השי"ת‪ ,‬ויפטר מן העונש‪.‬‬ ‫וזהו שאומרים הושענא שואגים הושענא‪ ,‬שיראה‬ ‫השי"ת שזועקים אנו ואין אנו מניחים ליצר‪ .‬ואז‬ ‫ייטיב לנו השי"ת ס'זאל זיין בעסער ווי ס'איז געווען‪.‬‬ ‫מהרה"ק מסאטמאר זי"ע אי' עמ"ש הושענא בית‬ ‫הבחירה‪ ,‬בהקדם מ"ש בתפילה אומרים ואין אנחנו‬ ‫יכולים לעשות חובותינו בבית בחירתך‪ ,‬דהנה בזמן‬ ‫שבית המקדש היה קיים‪ ,‬השפיע ביהמ"ק קדושה‬ ‫לכלל ישראל‪ ,‬והיה בידם כח להתגבר על כל‬ ‫הנסיונות‪ .‬אבל מעת שחרב בית קדשינו‪ ,‬ניטל‬ ‫מאתנו הכח להתגבר‪ .‬וע"כ אנו זועקים הושענא בית‬ ‫הבחירה‪ ,‬שיחזיר לנו השי"ת את בית מקדשינו כדי‬ ‫שנוכל להתגבר על כל פתויי היצר‪.‬‬ ‫והרה"ק הייטב לב זי"ע ביאר הכתוב שיר המעלות‬ ‫לדוד ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי‬ ‫בגדולות ובנפלאות ממני )תהלים קלא‪ ,‬א( שאמר דוד‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬שאמנם יודע אנכי גודל שפלותי‪ ,‬שלא‬ ‫גבה לבי ולא רמו עיני‪ ,‬ואיני ראוי להתפלל כלל לפניו‬

‫ג‬

‫ית'‪ .‬אבל כשצריך אני להורות את עם ה'‪ ,‬הריני‬ ‫מתעטף בגאוה של קדושה‪ ,‬ופותח את פי להורות‬ ‫את עם ה'‪ .‬וזהו כחם של ישראל לזעוק אל השי"ת‬ ‫הושענא‪ ,‬אף אם אין מרגישים ראויים לכך‪ ,‬וכדברי‬ ‫הרה"ק מראפשיץ זי"ע הנ"ל שבלתך אין להושיע‪.‬‬ ‫הנה השנה אשר עברה עלינו היתה שנה קשה‬ ‫ביותר‪ ,‬ואחד מן הדברים אשר הכבידו ביותר על‬ ‫כלל ישראל היה ענין הפרנסה‪ ,‬הן אצל אנשים‬ ‫פרטיים שהיו עשירים גדולים ואבדו את כל הונם‪,‬‬ ‫והן במוסדות התורה אשר כשל כח סבלם‪ .‬ועתה‬ ‫כאשר עומדים אנו ביום הושענא רבא שבו‬ ‫מבקשים על המים‪ ,‬ומים רומזים לפרנסה כידוע‪,‬‬ ‫הזמן גרמא לעורר רחמי שמים מרובים על ענין‬ ‫הפרנסה‪ .‬וכבר המליץ ע"ז הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫זי"ע שכל מה שישראל נזקקים לפרנסה הוא רק‬ ‫בכדי לקיים בכספם את מצוות התורה‪ ,‬הוצאות‬ ‫שבת ויו"ט‪ ,‬והוצאות בניו לת"ת‪ ,‬צדקה ומעשים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫והנה בדורות הקדמונים היו הצדיקים יודעים‬ ‫הנעשה בשמים‪ ,‬וידעו לומר מה צריכים לתקן‪.‬‬ ‫בימינו אין מי שרואה את הנעשה‪ ,‬ואין אתנו יודע‬ ‫עד מה‪ .‬רק זאת ברור שמעוררים אותנו מן השמים‬ ‫לתקן מעשינו‪ .‬וע"כ עלה ברעיוני בס"ד לקבל על‬ ‫עצמנו להזהר היטב בזמן קריאת שמע ותפילה‪.‬‬ ‫ובכח קבלה טובה זו‪ ,‬ישפיעו עלינו מן השמים‬ ‫השפעות טובות‪.‬‬ ‫דהנה גזירת הפרנסה פגעה בכל העולם‪ ,‬ועל זמן‬ ‫קרי"ש ותפילה אי' בזוה"ק שהמאחרו מונע מעצמו‬ ‫הפרנסה‪ ,‬ועוד דברים רבים ונוראים‪ ,‬ומביא לידי‬ ‫חטאים ופגמים ה"י‪ .‬וע"כ כאשר נזהר לשמור‬ ‫מלעבור זמן קרי"ש ותפילה‪ ,‬ואיש את רעהו יעזורו‬ ‫ולאחיו יאמר חזק‪ ,‬בוודאי יושפע עלינו השפעות‬ ‫טובות מן השמים‪ .‬ועי"ז גם תושפע עלינו קדושה‬ ‫וטהרה למנעינו משאר עוונות ופגמים ה"י‪.‬‬ ‫ומן השמים בוודאי חפצים להשפיע לישראל במדה‬ ‫מלאה וגדושה‪ ,‬וכאשר יקבלו כל הציבור עליהם‬ ‫לשמור זמן קר"ש ותפילה‪ ,‬בוודאי יושפע עליהם‬ ‫במדה גדושה‪ .‬ועתה שעומדים אנו לזעוק אל‬ ‫השי"ת הושענא‪ ,‬הוא הזמן הראוי לקבל קבלה‬ ‫טובה זו‪ .‬ובכח הקבלה שיקבל כ"א ע"ע מעומק לבו‬ ‫יוכל לזכות לזעוק אל השי"ת הושענא‪.‬‬ ‫ואז נזכה שיענה ה' לשוועתינו וזעקתינו ויאמר‬ ‫סלחתי כדברך‪ ,‬וכולנו כאחד נזכה להשפעות טובות‬ ‫ברו"ג לבל יחסר מאתנו איש‪ ,‬ולגאולה שלימה‬ ‫בביאת משיח צדקנו בקרוב בב"א‪.‬‬

‫הדא"ח‬ ‫נדבת ידידינו הדגולים‬ ‫אברכי חבורת‬

‫"תולדות אברהם יצחק "‬ ‫בארה"ב‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫חן חן להם‬

‫‪ R‬מעשי הגדולים ‪Q‬‬ ‫ר ' יהושע' לה חריף‪ .‬כשמו כן הוא היה חריף ובקי בכל‬ ‫חדרי התורה‪.‬‬ ‫יום אחד התקבצו ס ביבו כמה מצעירי החסידים וביקשו‬ ‫ליהנות מחוכמתו ומחסידותו‪ .‬הגאון נודע גם בדבקותו‬ ‫הרבה בהרה "ק רבי ישראל מרוז 'ין זי" ע )יא "צ ג ' חשון(‪.‬‬ ‫באותה הזדמנות גילה הגאון כיצד התקרב לחסידות‪.‬‬ ‫כל ימי גדלתי וחונכתי בעולמה של תורה‪ ,‬בישיבות‬ ‫שאליהן החסידות לא הגיעה כלל‪ ,‬סיפר הגאון‪ .‬בכל אזור‬ ‫מגוריי לא נמצא אפילו בית כנסת אחד של חסידים‪ .‬אני‬ ‫המתי את עצמי באוהלה של תורה‪ ,‬שבה מצאתי סיפוק‬ ‫לנפשי ‪ ,‬וכל עניין החסידות והחסידים לא העסיק אותי‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫יום אחד הגיע לישיבתנו יהודי עשיר ותלמיד חכם‪ ,‬שחיפש‬ ‫חתן לבתו‪ .‬ראש הישיבה המליץ עלי לפניו והשידוך נגמר‬ ‫בכי טוב‪ .‬התחתנתי ועברתי להתגורר וללמוד בבית חותני‪.‬‬ ‫לאחר נישואיי חשתי פתאום צורך להכיר גם את חלקי‬ ‫התורה הידועים לי פחות‪ .‬על לימודי הגמרא‪ ,‬המפרשים‪,‬‬ ‫הרמב" ם ‪ ,‬השולחן ערוך ונושאי כליו ‪ ,‬הוספתי אפוא גם‬ ‫עיון בספר הזוהר הקדוש‪ .‬במשך הזמן נוכחתי בתועלת‬ ‫שלימוד זה הביא לי ביראת שמים‪.‬‬ ‫חותני ‪ ,‬שמעת לעת נהג לפלפל עמי בתורה ‪ ,‬נמנה עם‬ ‫חסידיו של הרה "ק מרוז 'ין‪ .‬לא אחת ביקשני להתלוות‬ ‫אליו אל רבו ‪ ,‬אך אני סירבתי ‪" .‬מה לי ולמנהגים משונים‬ ‫של 'עריכת טישים ו ' שיריים' "‪ ,‬הרהרתי בליבי ‪ .‬נוסף על‬ ‫כך גם חששתי מפני ביטול התורה הכרוך בנסיעה‪.‬‬ ‫אולם חותני לא נואש ולא חדל מלשדלני‪" .‬אם תראה פעם‬ ‫אחת צדיק אמת ‪ ,‬תדע עד כמה הייתה נשמתך כלואה ולא‬ ‫ראתה אור"‪ ,‬נהג לומר לי ‪ .‬אבל אני הרגשתי שלא חסר לי‬ ‫דבר וסירבתי לנסוע‪.‬‬ ‫פעם אחת נכנסו דברי חותני באוזניי והסכמתי להתלוות‬ ‫אליו בנסיעתו הבאה אל רבו ‪ .‬מובן שהידיעה על כך‬ ‫שימחה את ליבו מאוד‪ .‬אולם החלטתי שלא לבוא ריקם‪.‬‬ ‫מכיוון שלאחרונה התחבטתי קשות בקושיה חמורה‬ ‫שהציקה לי‪ ,‬החלטתי להביאה אל הרה "ק ‪ .‬למעשה‬ ‫התכוונתי שלא להציגה לפניו‪ ,‬אלא לראות אם יידע עליה‬ ‫מעצמו ויתרצה לי מיוזמתו‪ .‬אז אדע שרוח הקודש מפעמת‬ ‫בו ‪...‬‬ ‫הוטרדתי אז מסתירה מפורשת שמצאתי בין דברי הגמרא‬ ‫לבין הזוהר הקדוש‪ .‬בגמרא )נדרים טז‪ ,‬ב( מבאר אביי את‬ ‫ההבדל שבין נדר לשבועה‪ ,‬ומסביר‪ ,‬שבנדר נאסר החפץ על‬ ‫האדם ואילו השבועה מחייבת את האדם‪ .‬משום כך נדר‬ ‫יכול לחול רק על דבר שיש בו ממש‪ ,‬לעומת שבועה‬ ‫שיכולה לחול על כל דבר‪ ,‬מכיוון שהיא מחייבת את‬ ‫הנשבע ‪ .‬ואילו בזוהר )שמות קטו ‪ ,‬ב ( נאמר במפורש להפך‪:‬‬ ‫"שבועה לא חלה אלא על דבר שיש בו ממש ‪ ,‬נדר חל אפילו‬ ‫על דבר שאין בו ממש "!‬ ‫איני זוכר איזה יום בשנה זה היה ‪ .‬כשהגענו לבית מדרשו‬ ‫של הרה" ק‪ ,‬נכחו שם חסידים רבים ‪ ,‬שהגיעו ממקומות‬ ‫רחוקים ‪ .‬הר בי ישב במרכז השולחן וסקר בעיניו את‬ ‫המוני המסתופפים‪ .‬לפתע צדה עינו חסיד זקן ונשוא פנים‬ ‫ושמו ר ' לייב ‪ ,‬והוא הזמינו לשבת לימינו‪.‬‬ ‫כשהתיישב‪ ,‬פנה אליו הרבי‪ " :‬מילא ' אותנו' אין מחשיבים‬ ‫בעולם כלמדן ‪ ,‬אף שאנו מסיימים בכל חודש את הש"ס‪.‬‬ ‫אבל סבי הקדוש‪ ,‬המגיד הגדול ממעז ריטש ‪ ,‬שכולם הכירו‬ ‫בגאונותו האדירה‪ ,‬גם אותו ניסה פעם לבחון ' ליטוואק'‬ ‫) ליטאי ( אחד‪...‬‬ ‫"ומעשה שהיה כך היה ‪ :‬אותו ' ליטוואק ' הגיע יום אחד‬ ‫לבית מדרשו של המגיד וביקש לראות אם יגלה את הצפון‬ ‫במחשבתו‪ .‬מיד כשהתקרב אל סבי המגיד‪ ,‬פתח ואמר‪:‬‬ ‫'יש כאן יהודי ליטאי שבראשו מנקרת קושיה עצומה מן‬ ‫הגמרא בנדרים על מאמר הזוהר הקדוש בפרשת‬ ‫משפטים‪ ,‬בהבדל שבין נדר לשבועה'‪...‬‬ ‫חשתי סחרחורת בראשי ‪ .‬עתה כבר היה ברור כי הרבי‬ ‫קרא את מחשבותיי‪ .‬וזאת אף על פי שכל אותה שעה לא‬ ‫פנה אלי כלל ואף לא הביט לעברי אפילו פעם אחת!‬ ‫הצדיק המשיך ואמר‪ ,‬ש לא יחזור כעת על התשובה‬ ‫שהשיב סבו המגיד לאותו ' ליטוואק'‪ ,‬והשיב באריכות‬ ‫תשובה משלו שהתבססה על דברי הגמרא במסכת בבא‬ ‫מציעא‪ ,‬בעניין המחלוקת שבין קודשא בריך הוא לבין‬ ‫מתיבתא דרקיעא‪.‬‬ ‫כשסיים להסביר את העניין לר' לייב שישב לצידו‪ ,‬הפנה‬ ‫אלי לפתע את ראשו ושאל בפנים מאירות‪" :‬נו‪ ,‬אברך‪,‬‬ ‫הכבר תהיה חסיד?"‪ .‬בדברו הגיש לי את מקטרתו ‪ ,‬כדי‬ ‫שאצית בה אש דבר שנחשב בין החסידים קירוב גדול‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫מאז סיים ר' יהושעל'ה חריף את סיפורו נקשרתי לצדיק‬ ‫ואני חש כיצד כל נסיעה אליו‪ ,‬לא זו בלבד שאינה גורמת‬ ‫לי ביטול תורה‪ ,‬אלא היא מביאה לי תוספת עצומה הן‬ ‫בלימוד התורה והן באהבת ה ' ויראתו‪.‬‬

‫‪ R‬זכרון צדיקים ‪Q‬‬ ‫הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויזניץ‬

‫זי"ע "צמח צדיק"‬

‫יא"צ שב"ק כ"ט תשרי‬ ‫הרה"ק רבי מ נחם מענדל מוויזניץ זי"ע בעל‬ ‫צמח צדיק נולד בכ"ד אייר שנת תק"צ ‪ ,‬לאביו‬ ‫הרה"ק ר ' חיים מקאסוב בעל תורת חיים זי"ע ‪,‬‬ ‫בהרה"ק רבי מנחם מענדל מקאסוב בעל אהבת‬ ‫שלום שע"ש נקרא‪ .‬בהרה"ק רבי יעקב קאפיל‬ ‫חסיד‪ .‬ולאמו הצדקנית בת הרה"ק רבי מאיר‬ ‫אב"ד שפיוטבקא‪.‬‬ ‫מילדותו שקד רבינו על לימוד התורה מתוך‬ ‫פרישות‪ ,‬והצטיין בכישרונות מפליאים‬ ‫והתפרסם כעילוי ‪ .‬בהיותו בגיל שש בחר בו‬ ‫הרה"ק רבי ישראל מרוז' ין כחתן לבתו ובשנת‬ ‫ה 'תר"ד והוא בן י"ד נערכו הנישואין‪.‬‬ ‫במשך כעשר שנים ישב על התורה ועל העבודה‬ ‫כשהוא סמוך על שולחן אביו‪ ,‬כיהן כרב ואב"ד‬ ‫בוויזניץ ובכ"ה אייר ה 'תרי"ד עם הסתלקות‬ ‫אביו ה 'תורת חיים ' החל לכהן כרבה של‬ ‫אלפים מחסידי אביו‪ ,‬ואפילו שהיה רק כבן‬ ‫כ"ד דבקו כולם בדרך העבודה של רבינו‬ ‫שמסירות הנפש היתה אחת מהיסודות‪.‬‬ ‫רבינו קירב את כל ישראל באהבה רבה‪ ,‬ולא‬ ‫נהנה מעוה"ז רק מעט מזעיר‪ ,‬והכל פיזר נתן‬ ‫לאביונים בפרט למצות הכנסת כלה‪ ,‬רבינו הי '‬ ‫איש מופת ובעל רוה"ק ‪.‬‬ ‫סיפר משמשו של רבינו ר' קלמן‪ ,‬שפעם אחת‬ ‫בלילי מרחשון והגשם שוטף בזעם עד אין‬ ‫לשער ‪ ,‬ורבינו יושב בבית הפנימי ולומד ‪ ,‬והוא‬ ‫ישב בבית החיצון‪ .‬ופתאום פתח רבינו הפתח‬ ‫ואמר לו היה מטובך ליקח ה 'רעגינשירם'‬ ‫)מטרי '( בידך ותלך העירה‪ .‬השיב‪ :‬רבי! האיך‬ ‫אוכל לילך בזמן כזה בחצות הלילה באישון‬ ‫ואפלה ‪ .‬וחזר לחדרו ולמד כבראשונה‪.‬‬ ‫וכעבור שעה חדא יצא מחדרו פעם ב' ובאגרופו‬ ‫מלא מעות ואמר יהיה מה שיהיה מוכרח אתה‬ ‫לילך למקום שתראה נר דלוק‪ ,‬ותקרא הבעה"ב‬ ‫חוצה ותמסור בידו הסך ותאמר אני שלחתיך‪,‬‬ ‫ויותר אין ‪ .‬והלך בפחי נפש בכל העיר ויהי‬ ‫חושך ואפלה עד אשר ראה מרחוק נר דולק‬ ‫וקרב לבית זה ועמד משתאה ומחריש לדעת‬ ‫ההצליח ה' דרכו כי הוא ידע מכבר את‬ ‫הבעה"ב הזה שמעודו התפרנס ממעשי ידיו‪,‬‬ ‫ולא קבל מתנת בשר ודם‪ .‬אך כאשר עמד אצל‬ ‫החלון ושמע כי הבעה"ב התנצל לפני אשתו כי‬ ‫אבד עשרו בענין רע‪ ,‬והמסחרים רעים המה‪ ,‬עד‬ ‫שנשאר בעירום ובחוסר‪ ,‬ואין בידו לפרוט‬ ‫אפילו שוה פרוטה‪ .‬הבין כי לזה שלחו מרן‪,‬‬ ‫ודפק על החלון ‪ ,‬ובא הבעה"ב חוצה ומסר לו‬ ‫הסך וחזר לביתו‪ .‬וכמה היה הסכום‪ ,‬אמר לי‬ ‫שאינו יודע אם רב או מעט‪ ,‬רק זאת יודע‬ ‫שהוא חזר להיות סוחר גם מאז והלאה‬ ‫כמקדם והצליח‪ ,‬ובזה קיים רבינו כי ימוך‬ ‫אחיך והחזקת בו‪.‬‬ ‫פקחות מפתיעה גילה רבינו עוד בהיותו סמוך‬ ‫על שולחן אביו ‪ ,‬במדת נדיבות הרבה ועזרה‬ ‫לעניים‪ ,‬והעובדא דלהלן תוכיח על כך ‪ ,‬פעם‬ ‫כשנכנס למרחץ בערב ש''ק ראה את אחד‬ ‫החסידים העניים פושט את בגדיו הקרועים‬ ‫והמטולאים ‪ ,‬והבחין שאין לו בגדים אחרים‬

‫להחליפם לכבוד ש''ק ‪ ,‬כשנכנס החסיד‬ ‫להתרחץ‪ ,‬לקח רבינו את בגדיו והשליכם‬ ‫למקוה ‪ ,‬וכשחזר החסיד וחפש את בגדיו‪,‬‬ ‫ספרו לו האנשים על מעשהו של רבינו‪,‬‬ ‫וכשראה רבינו את האיש מצטער נגש אליו‬ ‫והגיש לו את בגדיו הוא שפשט מעצמו כאילו‬ ‫לפייסו ‪ ,‬ובגדים אלו נשארו אצלו לעולמים ‪ ,‬כך‬ ‫גמל רבינו חסד עם העני מבלי שהלה והאנשים‬ ‫שעמדו מסביב ירגישו בכך‪.‬‬ ‫גדולי וצדיקי דורו נסעו עליו כהגהקרצ"ה‬ ‫אב"ד ליסקא בעל אך פרי תבואה ‪ ,‬והגה"ק רבי‬ ‫שמעלקא מסעלעש בעל צרור החיים‪ ,‬והגה"ק‬

‫ד‬

‫רבי יחזקאל שרגא אב"ד שינעווא ועוד רבים‪,‬‬ ‫פעם כששהה הרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע‬ ‫במרחץ קארלסבאד ופלפל עם בעל 'הכתב‬ ‫סופר ' בדברי תורה ‪ ,‬באו ואמרו לו שרבינו‬ ‫הגיע העירה‪ ,‬מיד עזב את הכתב סופר והלך‬ ‫לקבל את פני רבינו‪ ,‬חלשה דעת הכתב סופר‬ ‫והתלונן בפני אחיו רבי שמעון סופר אב''ד‬ ‫קראקא על הדבר ‪ ,‬לאחר זמן כשנפגש רבי‬ ‫שמעון עם הרבי מצאנז ‪ ,‬שאלו מדוע עזב את‬ ‫אחיו הגאון עבור הרבי מויזניצא? ענה לו‪:‬‬ ‫למדתי דבר זה מהשי''ת אשר העדיף לבנות‬ ‫את בית המקדש בהר המוריה מקום שמסר‬ ‫יצחק אע''ה נפשו להשי''ת‪ ,‬מאשר לבנותו‬ ‫בהר סיני מקום שנתנה תורה‪ ,‬וסיים הרב‬ ‫מצאנז אשר הוא מכיר את הרבי מויזניצא‬ ‫שה וא מוסר נפשו לפני השי ''ת בכל עת ובכל‬ ‫רגע‪ ,‬ולכן הלך לקבל פניו באמצע לימודו עם‬ ‫הכתב סופר‪.‬‬ ‫פעם ניגש יהודי להרה"ק הצמח צדיק זי"ע‪,‬‬ ‫ושאל אותו מדוע בעת אשר מתפלל הוא‬ ‫מרגיש התעלות גדולה מאד‪ ,‬אבל אחרי‬ ‫התפלה כשמגיע לאוכל הוא נופל מכל‬ ‫המדריגות הללו‪ ,‬ענה לו הצמח צדיק דהע"ה‬ ‫אמר תהלת ה' ידבר פי‪ ,‬בעת שאני מתפלל‬ ‫להשי"ת ויברך כל בשר אפי' פשוטי עם שהם‬ ‫בחינת בשר ג"כ מתעלים עמי בתפילתי ‪ ,‬אבל‬ ‫אחר התפלה בשר נשאר בשר‪ ,‬כשאדם לא‬ ‫עובד על עצמו ולא הופך את בשרו להיות בשר‬ ‫קודש אזי חוזר להיות במצבו האמיתי‪.‬‬ ‫בראש השנה התאסף אצלו קיבוץ גדול של‬ ‫חסידים ובתוכם מגדולי הדור‪ .‬קיים את‬ ‫מצוות הצדקה בהתלהבות ולאחר הכנות‬ ‫מיוחדות במינן‪ ,‬את כל הכסף שקיבל‬ ‫מחסידיו פיזר לצדקה אך עם זאת בהגיע‬ ‫הימים הנוראים התאונן על שלא עשה מאומה‬ ‫כי בסך הכל הוא לוקח מיהודי אחד ונותן‬ ‫לשני ואיך יבוא להתפלל לפני המלך‪.‬‬ ‫לאחר מחלה וייסורים קשים הסתלק בליל‬ ‫שבת קודש שנת ה 'תרמ"ה‪.‬‬

‫שפתותיו דובבות‬ ‫כי תשא את ראש וגו' דאי' בגמ' אלמלא שמרו‬ ‫ישראל שבת ראשונה אין כל אומה ולשון‬ ‫יכולה לשלוט בהם‪ .‬ועוד אמרו אלמלי שמרו‬ ‫ישראל ב' שבתות מיד נגאלין‪ .‬ופרשנו דהכל‬ ‫אחד דבאמת אם לא היו ישראל חוטאין היו‬ ‫מקבלין השבת ראשונה כראוי ואז לא הי'‬ ‫שום אומה ולשון יכולי' לשלוט בהם וגם‬ ‫ממילא היו שומרים גם השבת השני ' כראוי כי‬ ‫אם מקבל השבת כראוי מתברכין מיני'‬ ‫השיתא יומין וממילא מקכל גם השבת השני‬ ‫כראוי‪ .‬אמנם לאחר החטא צריכין שתי‬ ‫שבתות שבת ראשונה כדי שימחול להם‬ ‫הקב''ה עוונות יהם כמשאחז''ל כל השומר‬ ‫שבת כהלכתו אפי' עובד ע ''ז כאנוש מוחלין לו‬ ‫ולכן שבת הוא אותיות בשת שצריך ליבוש‬ ‫מקדושת שבת קודש ולעשות תשובה כי שבת‬ ‫אותיות תשב‪ .‬ואז ממילא יזכה לקבל השבת‬ ‫השני כהלכתו ויהי ' השבת השני שבת‬ ‫ראשונה ‪ .‬וזה יש לרמז בפסוק כי תשא את‬ ‫ראש‪ .‬תשא עה''כ גימ' שבת פי' אם תשמור‬ ‫שבת א ' כראוי ממילא את ראש ר ''ל האותיות‬ ‫שלמעלה מן אותיות ראש הוא ג ''כ שבת‬ ‫שיזכה ממילא גם לשבת השני' שיהי' כהלכתו‬ ‫ואז ממילא יהיו שמירת השתי שבתות וכנ''ל‪.‬‬ ‫וכ'' ז זוכין ע '' י בני ישראל לפקודיהם ‪ .‬שבני‬ ‫ישראל הם אצלם מלאים חסרונות מל ' ויפקד‬ ‫מקום דוד‪ .‬והם בבחי' ענוה ועי''ז זוכין לש ''ק‬ ‫שהיא ג''כ בחי' ענוה דלית ל ' מגרמ ' כלום‬ ‫ונשפע עליהם חסדים ורחמים‪.‬‬

‫)צמח צדיק – כי תשא(‬

‫‪äìéä÷ä óã‬‬ ‫יו"ל ע"י מפעל דף הקהילה שע"י קהל "תולדות אברהם יצחק" בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫פניני הדף‬

‫הרב עמרם פרענקל‬

‫שבת בראשית‬

‫צורת העולם עגולה או מרובעת‬ ‫בדוקין שבעין‬

‫)בכורות טז ע"א(‬

‫בדוקין שבעין‪ .‬פירש רש"י "‪ ...‬ל"א‪ ,‬דוקין שיש לו מום בעפעפים ולהכי קרי לעפעפים דוק על העין כרקיע‪ ,‬דהכי‬ ‫אמרינן בספרי אגודות‪ ,‬העין דומה לעולם קטן‪ ,‬העפעפים כנגד הרקיע‪ ,‬והתחתון כנגד הארץ‪ ,‬והלבן שמקיף את‬ ‫העין כנגד ים אוקיינוס שסובב את העולם‪ ,‬והשחור שבו שהוא עגול דומה לגלגל חמה"‪.‬‬ ‫השחור שבעין זה העולם‪:‬‬ ‫וכעין זה איתא במסכת דרך ארץ זוטא‬

‫]פ"ח[‬

‫"אבא איסי בן יוחנן משום שמואל הקטן אומר‪ ,‬העולם הזה דומה‬

‫לגלגל עינו של אדם‪ ,‬לבן שבו זה אוקיינוס שמקיף את כל העולם‪ .‬שחור שבו זה העולם‪ .‬קומט שבשחור זה‬ ‫ירושלים‪ ,‬פרצוף שבקומט זה בית המקדש שיבנה במהרה בימינו ובימי כל ישראל אמן"‪.‬‬ ‫העולם עגול ככדור‪:‬‬ ‫ומזה שכתוב שהעולם דומה לעין‪ ,‬והשחור שבו זה העולם מבואר שלמד שהעולם בצורת עיגול‪ ,‬וכן הוא‬ ‫בירושלמי עבודה זרה‬

‫]פ"ג ה" א[‬

‫ונראה לבאר ע"פ דברי התוס'‬ ‫)סנהדרין לז ע"ב ד"ה מכנף( וז"ל‪ :‬כתוב‬ ‫בתשובות הגאונים וכו' שש כנפים‬ ‫לאחד וכל כנף הוא אומר שירה‬ ‫אחת בששת ימי החול‪ ,‬וכשיגיע‬ ‫שבת אומרים החיות לפני המקום‪.‬‬ ‫רבונו של עולם אין לנו עוד כנף‪.‬‬ ‫והקב"ה משיב להם‪ .‬יש לי עוד כנף‬ ‫אחד שאומר לפני שירה‪ ,‬שנאמר‬ ‫"מכנף הארץ זמירות שמענו"‪.‬‬ ‫עכ"ל‪.‬‬

‫שהעולם בצורת כדור‪ ,‬וז"ל "א"ר יונה אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל‬

‫והנה זה הוא בכל ימות עולם מה‬ ‫שאין כן בשבת בראשית היה עדיין‬ ‫כנף אחד לחיות‪ ,‬דהא המלאכים‬ ‫נבראו ביום שני‪ ,‬כמש"כ רש"י ז"ל‬ ‫בפר' בראשית )א‪ ,‬ה( והתחילו לומר‬ ‫שירה ביום ב'‪ ,‬ונשאר להם עוד‬ ‫כנף ששי לומר שירה ביום השבת‪.‬‬ ‫וזו כוונת הילקוט דהכל יודוך וכו'‬ ‫קאי על שבת בראשית‪ ,‬כלומר‬ ‫דבשבת בראשית הכל יודוך אפילו‬ ‫המלאכים‪ ,‬אבל בשבתות שאר‬ ‫ימות עולם אומרים ישראל בלבד‬ ‫שירה‪ ,‬כי למלאכים אין עוד כנף‪.‬‬

‫]עמ' לב[‬

‫מהרי"ד מבעלזא‬

‫והוה סלק וסלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה בגין כך ציירין לה בכדורא בידה‪ ,‬ויצורינה קערה‬ ‫בידה‪ ,‬אינו שליט בים אבל הקב"ה שליט בים וביבשה‪ ,‬מציל בים ומציל ביבשה"‪.‬‬ ‫וכן איתא במדרש רבה‬

‫מששת ימי בראשית ‪ /‬יז ע"א‬ ‫הכל יודוך והכל ישבחוך וכו'‪.‬‬ ‫איתא בילקוט ראובני )בראשית אות‬ ‫סג( דזה קאי על שבת בראשית‪,‬‬ ‫וצריך ביאור‪.‬‬

‫]במדבר פי"ג[‬

‫"מנין שהים עשוי דוגמת קערה והעולם עשוי ככדור‪ ,‬כדתנן חכ"א אינו אסור‬

‫אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור‪ .‬מקל שהוא רודה בו את העולם א"ר אלכסנדרוס כד בעי מיסק‪ ,‬לעיל‬ ‫הוא סליק עד שרואה את העולם ככדור ואת הים כקערה"‪.‬‬ ‫ושם במדרש רבה ]יג‪ ,‬יד[ "מזרק אחד כסף כנגד העולם שהוא עשוי ככדור הנזרק מיד ליד"‪.‬‬ ‫וכן הדבר מפורש בזוהר הק' בפרשת ויקרא‬

‫]ח"ג דף י ע"א[‬

‫כתוב "בספרא דרב המנונא סבא פריש יתיר‪ ,‬דהא כל‬

‫ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור"‪.‬‬ ‫דעת הראשונים שהעולם ככדור‪:‬‬ ‫רבי יצחק הישראלי הראשון‪ ,‬בן זמנו של רבי סעדיה גאון‪ ,‬הנקרא אבוסהל דונש בפירושו לס' יצירה‬ ‫מתאר את צורת העולם ככדור‪ ,‬וז"ל "‪ ...‬וזה כי אחר שהיו משכני הארץ בלתי זויות כי הארץ ככדור‪"...‬‬ ‫רבינו אברהם ב"ר חייא הנשיא בן דורו של רש"י ב"ספר העבור"‬

‫] שער א[‬

‫כתב "הוי יודע כי כל החכמים המעיינים‬

‫בענין זה הסכימו כלם על דעת אחת שהארץ עגולה כגון כדור או כנורת"‪.‬‬ ‫וכ"ה בספר משל הקדמוני ]עמ' ‪ [150‬לרבי יצחק סהולה שחי בזמן הרשב"א "דע כי הארץ עגולה יושבת על תילה"‪.‬‬ ‫ובספר "למשאלה כקדרות" ]שער א[ מהחכם רבי אברהם אבן עזרא כתב "יוצר הכל ברא הארץ בדמות עגול‪."...‬‬ ‫הרמב"ם ‪ -‬דעת הסכלים שהארץ שטוחה‪:‬‬ ‫וכן כתב הרמב"ם במורה נבוכים‬

‫]ח"א פרק עג[‬

‫"וכבר התבאר במופת שהארץ כדורית"‪ .‬ועוד כותב שם‬

‫]פרק לא[‬

‫"כי‬

‫כל דבר שנודעה אמיתתו במופת‪ ,‬אין מחלוקת בו ולא הכזבה ולא מניעה‪ ,‬אלא מסכל‪ ,‬יחלוק המחלוקת אשר‬ ‫תקרא המחלוקת המופתית‪ ,‬כמו שתמצא אנשים חלקו בכדוריות הארץ‪ ,‬והיות הגלגל עגול‪ ,‬וכיוצא בזה‪ ,‬ואלו‬ ‫אין מבוא להם בזה הענין"‪.‬‬ ‫העולם מרובע ‪ -‬ד' כנפות הארץ‪:‬‬ ‫אולם מצאנו להאמוראים רבי אליעזר ור' יהושע שנחלקו במסכת בבא בתרא ]כה ע"ב[ אם העולם לאכסדרה הוא‬ ‫דומה או לקובה הוא דומה‪ ,‬א"כ מבואר שלמדו שהעולם מרובע‪.‬‬ ‫וכדעה זו מצאתי בספר תוספות השלם‬

‫]י"ל ירושלים תש"ו[‬

‫שמביא מתוס' בכת"י על פרשת תרומה‬

‫]שמות כז‪ ,‬א[‬

‫שכתב‬

‫בתו"ד שהעולם הוא מרובע‪ ,‬וז"ל "רבוע יהיה המזבח‪ ...‬רבוע‪ ,‬כנגד העולם שהוא מרובע ומגן ומכפר על כל‬ ‫העולם"‪ .‬וכן כתב המקובל האלוקי המהר"מ פאפירש בספרו מאורות נתן‬

‫]מערכת ע אות ו[‬

‫וז"ל "וכן הארץ היא‬

‫מרובעת ד' כנפות הארץ"‪.‬‬ ‫ובגליוני הש"ס למהר"י ענגיל‬

‫] שבת עה ע"א[‬

‫הביא בזה"ל "ראיתי בספר עליות אליהו בשם הגר"א מוילנא ז"ל‬

‫שהיתה סברתו שאין העולם כדורי מדכתיב לאחוז בכנפות הארץ ומבואר בסיפרי אקרא דעל ארבע כנפות‬ ‫כסותך למעט קרן עגולה דאין לו כנפות הרי דבעיגול לא שייך לשון כנפות"‪.‬‬

‫ה‬

‫לקראת סיום הש"ס‬ ‫ביום א' דחג הסוכות תשע"א‬

‫איפה הייתם ?‬ ‫הגאון האמתי ציס"ע כו' מרן יוסף‬ ‫דובער זצ"ל אב"ד דק"ק בריסק‪,‬‬ ‫אמר לי פעם אחת‪ :‬בל ידמה‬ ‫ש "ס‬ ‫החברות‬ ‫שהתייסדות‬ ‫ומשניות היו סימן יפה לישראל ‪,‬‬ ‫הדבר הוא בהיפך‪ :‬לפנים היה כל‬ ‫אחד מישראל קובע עתים לתורה ‪,‬‬ ‫אבל משנתמעטו הלבבות וגדולי‬ ‫הדור ראו שמתמעטים הקובעים‬ ‫עתים לתורה‪ ,‬יסדו חברות ש "ס‬ ‫ומשניות כו'‪ ,‬לבעבור יחזיקו‬ ‫מעמד ע"י התקשרות החברות‪ ,‬כי‬ ‫ההתקשרות עם חברה הוא כעין‬ ‫נתינת ערבות על עצמו שאם לא‬ ‫יבוא ימים מספר אל השיעור‬ ‫הקבוע‪ ,‬הלא כל אחד ישאל‪ :‬איפה‬ ‫הייתם‪ ,‬ומהם שיושיטו ידיהם לו‬ ‫בשאלת שלום כאורח‪.‬‬ ‫)איש מבית לוי‪ ,‬קובץ יגדיל תורה שנה‬ ‫ב' תר"ע קונטרס כח(‬

‫כמטמונים תחפשנה‬ ‫דברים שאין ידוע מקורם לרבים‬

‫שם‬ ‫שם או הַ ּגָ ּ ׁ ֶ‬ ‫מו ִריד הַ ּגֶ ּ ׁ ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫רבים נוהגים לומר בשמו"ע‬ ‫ֶשּׁם‪ ,‬והנה לפי‬ ‫משיב הרוח ומוריד ַהגּ ֶ‬ ‫כללי הדקדוק היה יותר ראוי לומר‬ ‫ָשּׁם כמו בכל אתנחתא‪ ,‬ובאמת כן‬ ‫ַהגּ ֶ‬ ‫נוהגים הרבה חוגים כמו יוצאי‬ ‫ליטא ועוד‪ ,‬וצריך לברר למה אין‬ ‫אנו נוהגים כן?‬

‫כל משולש או עיגול מורכב מחלקיקים מרובעים קטנים שא"א לראותם‪:‬‬ ‫וכן דעת ה'ספר יצירה'‬ ‫ד[‬

‫]מיוחס לאברהם אבינו ע"ה[‬

‫שהארץ מרובעת‪ ,‬ורבי סעדיה גאון בפירושו לספר יצירה‬

‫]פ"ב משנה‬

‫מקשה דהרי הוסכם אצל החכמים שהעולם כדורי‪ ,‬וז"ל "ואם יאמר אדם אנו רואים שכאלו סובר בעל הספר‬

‫הזה‬

‫]ספר יצירה[‬

‫כי הארץ מרובעת והשמים מרובעים‪ ,‬ואף שאין שמים תחת הארץ‪ ,‬ושני הדברים הללו היפך‬

‫המוסכם מכל החכמים‪ .‬נאמר תחילה אפשר שדבריו אלה על דרך המשל לא בדיוק‪ ,‬כאלו המשיל בשמים‬ ‫ובארץ כמו שהדגמנו אנו בבית או תיבה‪ ,‬ונאמר עוד ואפילו היו דבריו אלה בדיוק‪ ,‬אין בהם חריגה מדברי‬ ‫החכמים בשני הדברים יחד‪ ,‬והוא‪ ,‬שמקצת החכמים כבר אמרו שהארץ מרובעת‬

‫]ב"ב כה‬

‫ע"ב[‪ ,‬ואף מי שאמר‬

‫שאין שום תבנית בעולם זולת המרובע‪ ,‬ושכל משולש או מעוגל שאנו רואים הרי כל זה מורכב מחלקיקים‬ ‫מרובעים קטנים מהודקים היטב שאי אפשר לחוש לראותם‪ ,‬ולכן אין להתפלא על זה שאמר בכיוצא בכך"‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬

‫היות הארץ כדורית איננו מקובל לכל רבותינו ז"ל‪:‬‬

‫בסידור "שער השמים" נוסח אשכנז‬ ‫מהשל"ה הק'‪] ,‬נדפס בשנת תק"ב[ כתוב‬ ‫ֶשּׁם‬ ‫שם "משיב הרוחב ומוריד ַהגּ ֶ‬ ‫הגימ"ל בסגו"ל"‪.‬‬ ‫וכתב בשו"ת שמן רוקח ]מהדורא‬ ‫תליתאי או"ח סי' לב[ "‪ ...‬והנך רואה‬ ‫איך נלחץ עצמו שלא לשנות‬ ‫במחזורים‬ ‫האמורה‬ ‫הנוסחא‬ ‫וסידורים‪ ...‬מכ"ש מה שהחזיקו כל‬ ‫ישראל בשנים קדמוניות לומר‬ ‫ומוריד הגשם בסגו"ל וכן נדפס בכל‬ ‫הספרים הקדמונים שאין בזה רק‬ ‫שעפ"י הכלל המונח למדקדקים‬ ‫ָשּׁם‬ ‫כשבא בסוף הענין יש לומר ַהגּ ֶ‬ ‫בקמ"ץ דאין לשנות הנוסחא‬ ‫והמנהג‪ ,‬ואפשר דבמתכוין קבעו‬ ‫לומר הגשם בסגו"ל עפ"י מה‬ ‫דאמרינן בברכות דף ל"ג מתוך‬ ‫ששקולה כתחיית המתים לפיכך‬ ‫קבעוה בתיית המתים ולכן לא רצו‬ ‫לקבעה בלשון המורה על הפירוד כי‬ ‫אם בסמיכות‪ ,‬ועיין בס' שו"ת‬ ‫יוסיף אומץ שם שהתאמץ עצמו‬ ‫התדיריות‬ ‫הנקודות‬ ‫להחזיק‬ ‫ומורגלות בפי כל המון ישראל"‪.‬‬ ‫ובספר זכרון יהודה ]עמ' יט‪ [:‬מביא‬ ‫מנהגו של המהר"ם א"ש‪ ,‬וז"ל‬ ‫"בשמונה עשרה נהג לומר בימות‬ ‫החמה משב הרוח ומוריד הטל‪ ,‬ואם‬ ‫כי היה מתפלל עפ"י דקדוק לשון‬ ‫הקודש עם כל זה אמר ומוריד‬ ‫ֶשּׁם הגימ"ל בסגול"‪.‬‬ ‫ַהגּ ֶ‬ ‫בקובץ אוצרות ירושלים ] רכא‪-‬רמ עמ'‬ ‫תקלה[ מביא ששמע מהגאון רבי‬ ‫משה הלברשטאם זצוק"ל כי דודו‬ ‫זקנו הגה"ק משינווא בעל דברי‬ ‫יחזקאל זי"ע אמר בשם אביו כ"ק‬ ‫מרן מצאנז בעל הדברי חיים זי"ע‬ ‫ָשּׁם‪.‬‬ ‫שהקפיד מאוד שלא לומר ַהגּ ֶ‬ ‫וכן אמר ששמע בשם דו"ז בעל‬ ‫ָשּׁם‬ ‫הדברי יחזקאל כי מי שאומר ַהגּ ֶ‬ ‫צריך בדיקה אחריו"‪.‬‬ ‫ומביא שם עוד שמצא כת"י ישן‬ ‫שנאמר שם בזה"ל "שמעתי מאיש‬ ‫אחד ששמע מפי איש נאמן ששמע‬ ‫פיו הקדוש של הה"צ רצ"ה‬ ‫מליסקא בעל האך פרי תבואה‬ ‫זללה"ה זי"ע שאמר כי מי שאמר‬ ‫ָשּׁם צריך בדיקה אחריו‪,‬‬ ‫ַהגּ ֶ‬ ‫והדברים עמוקים‪"...‬‬ ‫ובשו"ת יד יצחק ]סי' רצג[ להרה"ג‬ ‫מו"ה אברהם יצחק גליק אבד"ק‬ ‫טאלטשווא כתב בזה"ל "ומ"ש במה‬ ‫שאומרים משיב הרוח ומוריד‬ ‫הגשם בקמ"ץ עפ"י הדקדוק וי"א‬ ‫ָשּׁם‬ ‫בסגו"ל‪ ...‬ושמעתי עוד טעם כי גּ ֶ‬ ‫בקמ"ץ הוא גם לשון גשמיות לכן‬ ‫נמנעים הספרדים לומר בקמ"ץ הגם‬ ‫שאין לזה טעם בכ"ז מאחר שראינו‬ ‫שיראי ה' נמנעים לומר בקמ"ץ ונכון‬ ‫לנהוג כן וכן אני נוהג בזה"‪.‬‬ ‫ובספר דרכי חיים ושלום ]אות קנו[‬ ‫הביא מנהגו של הגה"ק ממונקאטש‬ ‫זי"ע וז"ל "בחורף שצ"ל משיב‬ ‫הרוח ומוריד הגשם‪ ,‬נהוג לומר‬ ‫ֶשּׁם‬ ‫מאבותיו הקדושים זי"ע ַהגּ ֶ‬ ‫בסגו"ל תחת הגימ"ל‪ ,‬ושמע‬ ‫מצדיקים זי"ע שהקפידו על‬ ‫האומרים בקמ"ץ תחת הגימ"ל"‪.‬‬

‫רבי עזריה מן האדומים בספרו 'מאור עינים'‬

‫]אמרי בינה פרק יא[‬

‫האריך להביא הדעות השונות בנידון‪ ,‬וז"ל "באשר‬

‫תדע לפי מה שיתבאר ג"כ בסמוך כי היות הארץ כדורית ומונחת באמצע מכל צד כמרכז בתוך העגולה איננו‬ ‫מקובל לכל רבותינו ולא רמינן בדרוש הזה גברא אגברא‪ ,‬הלא תראה גם דעות חכמי האומות שונות על ככה‪,‬‬ ‫כי תמצא‬

‫ב]פרק[‬

‫שני מספר אותות עליונות לפלוסוף בדברו על הרעש שהביא וסתר דעת אנכסאגוראס על אמרו‬

‫כי הארץ שטוחה‪"...‬‬ ‫הדיעות השונות בחכמי הפילוסופים‪:‬‬ ‫וממשיך להביא בפרוטרוט דברי הפילוסופים‪" ,‬ובלעדי אלה תמצא ג"כ במאמר פלוטארקט הנז' חלק דעות‬ ‫הפלוסופים פ"י שהוא מביא דעותם הרבות בדרוש הזה‪ ,‬ואלו דבריו‪ :‬טאליטי וכת הסטויצי אומרים שהארץ‬ ‫כדורית ואנסימנדרו אמר שהיא עמודית‪ ,‬ואנסימיני אמר כדמות שלחן‪ ,‬וליבזיפוס אמר כדמות אירוס‪,‬‬ ‫ודימוקרטיטו אמר שהיא דומה לכלי שטוח עמוק מעט באמצעו עכ"ל‪ ,‬והנה תמצא לפנינו הרבה מאמרים לקצת‬ ‫חכמים ז"ל אשר כל איש תבונה ידין אותם שוין לדעת חכמי האומות מאמיני שטחיותה‪...‬‬ ‫והנה אליהם הסכימו או מהם למדו קצת רבותינו‪ ,‬דהא בהדיא גרסינן פרק ב' דבתרא‬

‫]ב"ב כה ע"ב[‬

‫תניא ר'‬

‫אליעזר אומר עולם לאכסדרה הוא דומה‪ ...‬ור' יהושע אומר לקובה הוא דומה‪ ...‬אין ספק שהיא מיוסדת על‬ ‫דעת שטחיות הארץ‪."...‬‬ ‫בגילוי יבשת אמריקה מנפץ קולומבוס את המיתוס הנפוץ שהעולם הוא שטחי‪:‬‬ ‫והנה בזמנו של רבי עזריה מן האדומים‪ ,‬בשנת ה"א רנ"ב גילה קולומבוס את יבשת אמריקה‪ ,‬אחר שרצה להגיע‬ ‫להודו שמזרח על ידי מסע לצד מערב‪ ,‬מתוך בטחון שהעולם כדורי והגיע ליבשת חדשה‪ ,‬אז החלו המדענים‬ ‫להבין כי אכן צורת העולם כדורית‪ ,‬וזאת בניגוד לדיעה הרווחת באותה תקופה כי הארץ שטוחה‪ ,‬ועל כך‬ ‫מתייחס רבי עזריה מן האדומים "אם החכמים ז"ל מאמיני השטחיות התודע אליהם מה שהתפרסם בדורותינו‬ ‫על הספרדים תופשי משוט אשר מצאו את עולם חדש בחצי כדור הצפוני שבו יושביו ימצאו מנוח לעמת כף‬ ‫רגלנו‪ ...‬הלא כולם פה אחד היו עונים ואומרים אלינו כדוריות הארץ‪ "...‬והנה אם נתבונן שהנתון היחידי אשר‬ ‫היה לפניהם‪ ,‬רק משטח של שדות והרים‪ ,‬ולא היה שום סיבה להניח שהעולם כדורי ובפרט לפני שגילה המדען‬ ‫'ניוטון' את כח המשיכה‪ ,‬לא היה שום הגיון לומר שהעולם כדורי‪ ,‬ואכן גישה זו הלכה ונתחזקה‪ ,‬ובפרט בדורות‬ ‫האחרונים קיבלה גושפנקא מדעית לאור תצלומי הלוויין בחלל אשר בהם רואים בבירור שהיא עגולה ככדור‪.‬‬ ‫אין להאשימם כי מדריגתם בכאלה ככל אדם בדורותיהם‪:‬‬ ‫ומיישב רבי עזריה את טעותם של החכמים בזה‪ ,‬וז"ל "נשוב אל דרוש כדוריות הארץ ונאמר כי בכל דבר מתיחס‬ ‫אליו ולכל כיוצא בו מן הדברים העיוניים בלתי תוריים אשר הם ז"ל כל או קצתם יראו בו פנים שלא כהלכה‬ ‫לדעת האחרונים‪ ,‬אין להאשימם מאומה כי מדרגתם בכאלה ככל אדם שהיו בדורותיהם‪ ,‬וכלל נאמר‬ ‫בהתנצלות אין לו לדיין אלא מה שעיני שכלו תראינה"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫חז"ל לא היו בקיאים בחכמה זו רק מה שהוא לצורך קביעות החודש‪:‬‬ ‫בפירוש יפה תואר בפרשתנו על דברי המדרש רבה‬

‫]בראשית פרשה ב סימן ו[‬

‫"ולא היה בין מים העליונים למים‬

‫התחתונים אלא בשתים ושלש אצבעות" הביא ג"כ שדעת חכמינו ז"ל שהארץ שטוחה‪ ,‬ומבאר איך יתיישב עם‬ ‫ההוכחות החותכות לכך שהעולם עגול‪ ,‬וזה לשונו "מי שירצה לפרש מימרא זו כפשטה צ"ל דאין דעת רז"ל‬ ‫שהשמים מקיפים סביב הארץ מכל צדדיה כדעת התוכנים שאמרו שהארץ כמרכז בתוך העגולה דא"כ בהכרח‬ ‫יש בין מים העליונים לתחתונים שיעור רב שהוא גובה השמים על הארץ ועובי השמים‪ ,‬אלא דעתם שהשמים‬ ‫למעלה מן הארץ בלבד כאהל הנטוי על הארץ‪ "...‬ומאריך להביא מהרבה מקומות שמצאנו בדברי חז"ל‬ ‫שהארץ אינה כדורית "ואף על פי שחכמי התכונה לא יסבלו זה כלל ומופתיהם נאמנים אינו קשה שהרי חז"ל‬ ‫לא היו בקיאים בחכמה זו רק מה שהוא צורך לקביעא דירחא‪ ...‬ומ"מ קרוב לשמוע דברי בעל העקידה ושאר‬ ‫המחברים בזה עם שהם דרך דרש ויהיה זה המדרש ממין המדברים בדרך רמז"‪.‬‬ ‫בתחילת הבריאה היה העולם כדורי בלא הר ובקעה‪:‬‬ ‫ובענין שלימות כדוריות העולם יש להביא מה שכתב בספר פרדס יוסף בפרשתנו‬

‫]בראשית א‪ ,‬א עמ' ו[‬

‫וז"ל "ועי'‬

‫בהגהות מהר"צ חיות נדה דף כג‪ .‬דבתחלת הבריאה היה הארץ כדורית ולא היה לא הר ולא בקעה‪ .‬ועי'‬ ‫ירושלמי פ"ג דנדרים אין מרובע מששת ימי בראשית‪ ,‬ועי' הקדמת בעל העקרים‪ ,‬וברבות הימים ע"י הרוחות‬ ‫וע"י המבול נתחברו מזה הרים וגבעות וכמ"ש בירושלמי דהר לא היה בתחלת הבריאה"‪.‬‬ ‫לא חששו להרים ובקעות כי אין להם ערך לנגד עוצמתה‪:‬‬ ‫והנה רבי אברהם ב"ר חייא הנשיא מחבר ספר העיבור‪ ,‬מתייחס גם הוא להרים ובקעות‪ ,‬ובספרו "צורת הארץ"‬ ‫] שער א פתח א[‬

‫כותב בזה"ל "וכן נתנו לצורת הארץ ותבנית גופה דמות עגול ותמונת כדור ולא חששו להרים‬

‫ובקעות הנמצאים על שטח גופה מפני שאין להם ערך לנגד עוצם גופה‪"...‬‬

‫ו‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫בשב"ק סוף זמן קריאת שמע‬

‫‪ R‬המשך דברות קודש ‪Q‬‬ ‫ידוע עובדא שפע"א נפגשו הרה"ק ר' שלום‬ ‫מקאמינקא זי"ע והגה"צ בעל ישועות יעקב‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ושאל הישועות יעקב להרה"ק ר"ש הנה‬ ‫שמעתי שהחסידים יושבים בליל ש"ק‬ ‫ומבלים שעות ארוכות בשירות ותשבחות‪,‬‬ ‫ובאמת זה דבר חשוב‪ ,‬ואני מסכים לזה‬ ‫שמזמרים זמירות אשר מקורם טהור‬ ‫בסדורים ובספרי הזמירות‪ ,‬אבל מה זה‬ ‫ששמעתי שאצל הרה"ק ר' רפאל מבערשיד‬ ‫מזמרים בשבת בראשית איזה ניגון תמוה‬ ‫"שבת בראשית טאנצן מיר אינאיינעם" שאין‬ ‫לזה שום מקור בספרים‪ .‬השיבו הרה"ק ר"ש‪,‬‬ ‫שבמחילת כ"ת נעלם ממנו תוס' מפורש‬ ‫במס' סנהדרין‪ ,‬שכתבו שם התוס'‬ ‫דהמלאכים נבראו בשש כנפיים‪ ,‬ובכל יום‬ ‫מימי החול הם משבחים לבוראם בא'‬ ‫מהכנפיים‪ ,‬וכשבא ש"ק שואלים הם להקב"ה‬ ‫במה ישבחוהו היום‪ ,‬ומשיבם שבשבת יזמרו‬ ‫יחד עם בנ"י ויכנעו תחתיהם‪ ,‬ואכן כן הוא‬ ‫שהמלאכים הגדולים והקדושים נכנעים‬ ‫בש"ק תחת בנ"י ומזמרים עמם יחד להבורא‬ ‫ית'‪ ,‬ועפי"ז אמר הרה"ק מבערשיד דהנה ידוע‬ ‫שהמלאכים נבראו ביום ב'‪ ,‬וא"כ כשבא שבת‬ ‫ראשונה‪ ,‬עדיין הי' להם כנף אחד לשבח בו‬ ‫לבוראם‪ ,‬ולא נצרכו לבנ"י‪ ,‬ע"כ מזמרים‬ ‫"שבת בראשית טאנצן מיר אינאיינעם"‬ ‫שבשבת זו המלאכים בדרגה שוה לבני‬ ‫ישראל ואינם צריכים להכנע תחתם‪.‬‬ ‫ביו"ט דשמח"ת בעת אמירת קדושת כתר‬ ‫אמרנו יתנו לך מלאכים המוני מעלה עם עמך‬ ‫ישראל וגו'‪ ,‬ועלה ברעיוני שאיזה מן דמיון הוא‪,‬‬ ‫המלאכים המה קדושים וטהורים ואין להם‬

‫גוף‪ ,‬ואינם נעשים עייפים ולא רעבים וצמאים‪,‬‬ ‫ואין שום רבותא במה שהם משבחים ועובדים‬ ‫את בוראם‪ ,‬אבל בנ"י הם כאן בעוה"ז‪ ,‬ויש‬ ‫להם גוף גשמי שנעשה במהרה עייף ורעב‪,‬‬ ‫ובפרט ביום שמח"ת בשעת כתר שכבר‬ ‫עומדים אחר הצום דיוה"ק‪ ,‬ואחר עבודת‬ ‫הנענועים בחג הסוכות‪ ,‬ועבודת ההקפות‬ ‫בש"ת‪ ,‬ועדיין לא קדשו על היין‪ ,‬ומה דמיון‬ ‫הוא זה‪ .‬אלא עלה בדעתי דאחר עבודה‬ ‫והתאמצות כזו ג"כ שוכחים מכל הגוף‪,‬‬ ‫וזועקים בכל כוחינו כתר יתנו לך וגו'‪ ,‬הרי‬ ‫שבוודאי אנו דומין למלאכים שאין להם גוף‬ ‫כלל‪ ,‬שכן גם אנו אין מסתכלים על חלישות‬ ‫גופינו כלל‪.‬‬ ‫ועוד גם זאת שעתה אחר כל ההתאמצות יש‬ ‫עדיין יהודים שיושבים בליל ש"ק בזמירות‬ ‫שירות ותשבחות להבורא ית'‪ ,‬בוודאי שכל‬ ‫הנמצאים כאן הם בבחי' מלאכים‪ ,‬און מ'געבט‬ ‫ארויס די גאנצע הארץ און נשמה מיטן גאנצן‬ ‫ברען לשיר ולשבח להבורא ית' בלא שום‬ ‫עייפות וחלישות‪ ,‬וכך יוצאים מהימים הק'‬ ‫בקדושה‪.‬‬ ‫יעזור השי"ת שישאר בנו רושם הקדו"ט‬ ‫וההזדככות מהימים הק' לכל השנה‪ ,‬ונשאר‬ ‫תמיד עם הייליגע נשמות והייליגע רמ"ח‬ ‫אברים עם שמי"ע ושמירת המחשבה‪ ,‬ופה‬ ‫קדוש מלימוד התורה"ק בקו"ט‪ ,‬ושלא ישכח‬ ‫מאתנו קדושת הימים הק'‪ ,‬ולא נתרחק יותר‬ ‫מקוב"ה אחר שנתקרבנו אליו כ"כ‪ ,‬ונוכל‬ ‫להוסיף ולהתרומם בקדושת השבתים הק' ע"י‬ ‫שירות ותשבחות‪ ,‬וימלא ה' כל משאלות לבנו‬ ‫לטובה עם הגאולה השלימה בב"א‪.‬‬

‫‪7.49‬‬

‫למנהגנו מקדימין ב‪ 18-‬דקות‬

‫‪ãåîìì íéãéîìúä íò ïéìéçúîù íòèä‬‬ ‫‪?úåëøá úëñî‬‬ ‫‪úàéø÷ù òãåé äéä ãéîìúä åìéàã ïåéë‬‬ ‫‪áìåì úìéèðì äååù äðîæ øçà òîù‬‬ ‫‪.ø÷åáá øúåé íã÷åî í÷ àåä äéä ,äëåðçá‬‬ ‫ספה"ק‬

‫שמח תשמח רעים האהובים‬ ‫ברגשי ידידות והוקרה‪ ,‬נשגר בזאת השורה‪ ,‬ברכת מזל טוב קדם חברנו‬ ‫היקר הצמוד לקירות לבנו‪ ,‬הנודע לעוז ולתפארה‪ ,‬מידותיו היקרים‬ ‫לראשו עטרה‪ ,‬מופלג ביראת ה' תמימה‪ ,‬ה"ה‬

‫החתן יעקב וואלרשטיין הי"ו‬

‫‪Ó"ÂËÚ˘·Â ·ÂË ÏÊÓÏ ÂÈÒ¯‡· Â˙ÁÓ˘ Ï‚¯Ï‬‬ ‫ברכתנו שלוחה שהזיווג יעלה יפה ויזכה לבנות בית נאמן בישראל על אדני‬ ‫התורה והיראה‪ ,‬ומשמחה זו יתמשך עליו רב ברכות ושובע שמחות עדי‬ ‫נזכה לביאת משיח צדקנו ומלכנו בראשנו בב"א‬ ‫כעתירת וברכת חבריך וידידיך השמחים בשמחתך‬

‫זלמן שטיינמעטץ‪ ,‬אברהם גוטליב‪ ,‬יחיאל יעקב קרויס‪ ,‬אהרן ווייזר‪,‬‬ ‫יחיאל מיכל אייזנער‪ ,‬יוסף קדיש פישמן‬

‫ברכת מזל טוב חמה‬ ‫מריחוק מקום ומעומק הלב פנימה הנני משגר את ברכותי‬ ‫החמות והלבביות‪ ,‬קדם ידיד נפשי וחברי היקר‪ ,‬הצמוד לקירות‬ ‫ליבי‪ ,‬כריע כאח לי‪ ,‬כלי מחזיק ברכה‪ ,‬מופלג בכל מידה ומעלה‬ ‫נכונה‪ ,‬ה"ה‬

‫מוה"ר אהרן פרענקל‬

‫הי"ו‬

‫לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת הבן הי"ו לאוי"ט וזאת‬ ‫ברכתי מעומק לבבי שתזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל‬ ‫יוצ"ח במדה גדושה מתוך הרחבת הדעת וכט"ס‬

‫‪æåò êãéãé êëøáîä‬‬ ‫יחיאל פינק‬

‫‪ Z‬לוח דף הקהילה ‪Z‬‬

‫מסכת בכורות‬

‫לפרשת נח הבעל"ט‬

‫יום בשבוע‬ ‫יום בחודש‬ ‫דף‬

‫ראשון‬ ‫ל' תשרי‬

‫שני‬ ‫א' חשון‬

‫שלישי‬ ‫ב' חשון‬

‫רביעי‬ ‫ג' חשון‬

‫חמישי‬ ‫ד' חשון‬

‫שישי ‪ /‬שב"ק‬ ‫ה' חשון‪ /‬ו' חשון‬

‫יח‬

‫יט‬

‫כ‬

‫כא‬

‫כב‬

‫חזרה‬

‫הכרזה‬ ‫באור ליום כ"ה תשרי ש‪.‬ז‪ .‬בהאי יומא דהילולא דהרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע בעת‬ ‫מעמד סיום מסכת חולין הכריזו ע"י 'וועד מפעל דף הקהילה' שב"ה בשנה הבאה כעת חיה‬

‫ביום כ"ה תשרי תשע"א‬ ‫תתקיים המעמד הגדול והמפואר לגומרה של תורה של‬

‫מסיבת סיום הש"ס מחזור ראשון‬ ‫והתחלת המחזור השני של הש"ס‬ ‫שנלמדו למעלה מעשר שנים מאת הכרזתו של כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א ביום ז' אדר א' תש"ס‬

‫גדול יהיה המעמד הזה‬ ‫ז‬

‫‪ R‬הילולא דצדיקיא ‪Q‬‬

‫גומלי חסדים "חסדי דניאל"‬

‫ע"ש הגה"צ רבי דניאל ב"ר נפתלי הירצקא זצוק"ל‬ ‫בעל "מתוק מדבש"‬

‫ כ"ט תשרי – ה' חשון ‬ ‫¯·‪χ·¯·‡ ˜ÁˆÈ Ô„ È‬‬

‫עזר נישואין שע"י קהל "תולדות אברהם יצחק"‬

‫‪úàæá äøåâù áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪åéçéù íéø÷éä ù " ðà åðéãéãéì‬‬

‫)ב"ר יהודה(‬

‫·‪˙"‰Ú χ·¯·‡ ÏÚ‬‬ ‫רס"ט‬

‫¯·‪˘Ë‡˘ËÂ·Ó „„ ̉¯·‡ È‬‬

‫יום שב"ק‬ ‫כ"ט תשרי‬

‫הרה"ח מו"ה ‪ ËÚÓ‡Ò ÛÒÂÈ‬שליט"א‬ ‫לרגל נשואי בנו כמר ˙‡‪ Ï‬ני"ו עב"ג‬ ‫בהרה"ח מו"ה ‪ ԯ‰Èȇ ‰˘Ó‬שליט"א‬

‫הרה"ח ‡‪ ÔȘËÚÙ Ô¯‰‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ‡·¯‪ ˜¯Ó„‡¯· ‡"¯· ÛÒÂÈ Ì‰‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ‡‪ ϘÚ¯Ù È"ȯ· Ô¯‰‬שליט"א‬

‫·˘‪Ë"ÊÓÏÂ Ó"ÂËÚ‬‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È· ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫הרה"ח מו"ה ‡·¯‪ ÔÈÈˢ¯Ï‡Â ̉‬שליט"א‬ ‫לרגל אירוסי בנו כמר ‪ ·˜ÚÈ‬ני"ו עב"ג‬

‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ԯ‰Èȇ ˜ÁˆÈ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ˘Ëȷ„ȇ„ ÌÁÓ‬שליט"א‬ ‫הרבנית ·¯‡„‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò‬תליט"א‬

‫יום א'‬ ‫ל' תשרי‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î È‡Â˘ Ï‚¯Ï‬‬

‫יום ב'‬ ‫א' חשוון‬

‫) ב"ר אשר אנשיל(‬ ‫תר"א‬

‫¯·‪¯‚‡‰ ÏÈ„ÚÓ ÌÁÓ È‬‬ ‫‪ıÈÊÈÂÓ‬‬ ‫) ב"ר חיים מקאסוב(‬

‫·‪˜È„ˆ ÁÓˆ ÏÚ‬‬ ‫ת"ר‬

‫¯·‪¯Ú‚Ȉ‡„ È·ˆ χÂÓ˘ È‬‬ ‫) ב"ר יחיאל(‬

‫‡·"„ ‡‪χÂÓ˘ ˙¯‡Ù˙ ÏÚ· ¯„ÒÎÏ‬‬ ‫תרפ"ד‬

‫·˘‪Ë"ÊÓÏ Ó"ÂËÚ‬‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ËÚÓ‡Ò ¯ÊÚχ ÌÈÈÁ‬שליט"א‬ ‫לרגל אירוסי בנו כמר ‪ ÏËÈÈ¯Ë ‰„‰È‬ני"ו עב"ג‬ ‫בהרה"ח מו"ה ‪ ˘ËÈÈ„ ‰˘Ó‬שליט"א‬

‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ËÚÓ‡Ò È·ˆ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ‰Ë‡¯ Ï„ÚÓ ÌÁÓ ÌÈÈÁ‬שליט"א‬

‫·˘‪Ë"ÊÓÏÂ Ó"ÂËÚ‬‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î ÈÒ¯ȇ Ï‚¯Ï‬‬

‫הרה"ח מו"ה ‪ ‰Ë‡¯ ‚ÈÏÚÊ ¯˘‡ 'ÈÚ˘È‬שליט"א‬ ‫לרגל אירוסי בנו כמר ‪ χÈÁÈ ‰˘Ó‬ני"ו עב"ג‬ ‫בהרה"ח מו"ה ‪ ¯„ÚÏ· χÈÓÁ¯È‬שליט"א‬

‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ¯ÚÈȯ· È·ˆ È΄¯Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ˘Ë¯‡Ó ¯ÊÚÈχ ˜ÁˆÈ‬שליט"א‬

‫יום ג'‬ ‫ב' חשון‬

‫¯·‪˙ÂÈÁ ˘¯È‰ È·ˆ È‬‬ ‫)ב"ר מאיר(‬

‫·‪˙ÂÈÁ ı"ȯ‰Ó ÏÚ‬‬ ‫תרט"ז‬

‫¯·‪'ʯ·χÂÂÓ ˘È¯Ú· ·Â„ ¯Î˘È È‬‬ ‫)ב"ר משה הכהן(‬

‫·‪¯Î˘˘È ˙„Â·Ú ÏÚ‬‬ ‫תרל"ח‬

‫¯·‪‰È„ÂÓ È„ χÂÓ˘ È‬‬ ‫)ב"ר משה(‬

‫·‪Ì"„˘¯‰Ó ÏÚ‬‬ ‫ש"ו‬

‫¯·‪Ô'ÈÊÂ¯Ó Ï‡¯˘È È‬‬

‫‪Ë"ÊÓÏ ˆ"Ӊ‰ÂÚÏ Ì‰È„Î ÒÎȉ Ï‚¯Ï‬‬

‫·˘‪Ë"ÊÓÏ Ó"ÂËÚ‬‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ¯ˆÈÙ˘ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬ ‫לרגל היכנס בנו כמר ‡‪ ‰ÈÏ‬הי"ו‬

‫‪˙ˆӉ ‰¯Â˙‰ ÏÂÚÏ‬‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡‪ ·ÈÏË‚ ‰Èχ ÈÏ˙Ù Ô¯‰‬שליט"א‬ ‫לרגל היכנס בנו כמר ‪ Ú˘Â‰È ÌÁÓ‬הי"ו‬

‫‪˙ˆӉ ‰¯Â˙‰ ÏÂÚÏ‬‬ ‫הרב „‪ ÌÈ·ʯ È·ˆ „Â‬שליט"א‬

‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ˘Ëȷ„ȇ„ ÌÁÓ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ˘‪ ϘÚ¯Ù ‡΢ ÌÂÏ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ˘‪ ı¯‡Â¢ È΄¯Ó χÂÓ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ‰Ë‡¯ Ï„ÚÓ ÌÁÓ ÌÈÈÁ‬שליט"א‬ ‫הרה"ג מו"ה ‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò„‡¯· ˘È„˜ ÛÒÂÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡‪ ˜¯Ó„‡¯· Ô¯‰‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ϘÚ¯Ù ÛÒÂÈ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ‰Ë‡¯ ‚ÈÏÚÊ ¯˘‡ 'ÈÚ˘È‬שליט"א‬ ‫הרבנית ·¯‡„‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò‬תליט"א‬ ‫מרת ·¯‡„‪ ˜¯Ó‬תליט"א‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫‪Ë"ÊÓÏ ˙·‰ ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫‪äùåã÷ã úçð áåø íäî ååøéù ø " äé‬‬ ‫‪ø " éëà ç " öåé ìëîå‬‬ ‫קול צהלה ורנה שפתינו תרננה‬

‫מרכז מנחת מאיר‬

‫בלב מלא הוקרה אנו משגרים בזה ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫קדם אבינו וחותנינו היקר האי גברא רבא אהוב וחביב על כל‬ ‫יודעיו ומכיריו איש החסד והמעש איש האשכולות שמו מפארים‬ ‫בהילולים ותוארים‪ ,‬מסור לנו ברוחניות ובגשמיות‪ .‬ה"ה‬

‫הרה"ח מו"ה משה דייטש שליט"א‬

‫‪‚"·Ú Ë"ÊÓÏ Â˙· ÈÒ¯ȇ· ÂÈω‡· ‰ÁÓ˘‰ '‰ ˙˙ Ï‚¯Ï‬‬ ‫החתן הבחור המופלג בתוי"ש אהוב למעלה ונחמד למטה כליל‬ ‫המעלות והמידות‪ ,‬אין גומרין עליו את ההלל‬

‫כמר יהודה טרייטל סאמעט ני"ו‬ ‫ברכותינו צרופות בזה בורא עולם בקנין השלם זה הבנין‪ ,‬ויה"ר‬ ‫שהזיווג יעלה על דרך הסלולה בדרכי התורה והחסידות‪ ,‬ויזכה‬ ‫אבינו לרוות מהם רוב נחת ומכל יוצ"ח‪ ,‬וימלא ה' כל משאלות לבו‬ ‫לטובה ואך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים אכי"ר‬

‫‪êéðúçå êéðá ç"ðåìá íéëøáîä‬‬ ‫‪øàô ìàåé ,øòôéåì ãåã äðåé åéðúç ,ìàåîù ,òùåäé‬‬

‫)ב"ר שלום שכנא מפראהבישט(‬ ‫תרי"א‬

‫יום ד'‬ ‫ג' חשון‬

‫¯·‪ıȯ‡‰ ÈÂω ¯ÊÚÈχ È‬‬ ‫‪·Â˜ÈÊ„Ó‬‬ ‫)ב"ר נפתלי צבי מראפשיץ(‬ ‫תרכ"א‬

‫¯·‪ËÒÂÙ‡˜Ó ·ÈÈÏ ‰„Â‰È È‬‬ ‫)ב"ר מנחם מענדל מליובאוויטש(‬ ‫תרכ"אז‬

‫יום ה'‬ ‫ד' חשון‬

‫¯·‪„"ȉ ‡¯ÈÙ˘ ÔÓϘ ÒÂÈÓÂϘ È‬‬ ‫‪‡ˆÒÚÈÙÓ‬‬ ‫)ב"ר אלימלך(‬ ‫·‪ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙·ÂÁ ÏÚ‬‬ ‫תש"ד‬

‫¯·‪„ÈÒÁ‰ ‰„Â‰È È‬‬

‫יום ו'‬ ‫ה' חשון‬

‫תס"א‬

‫¯·‪‚¯Ú·ÈÈÂÂ Ú˘Â‰È „„ ‰ÓÏ˘ È‬‬ ‫)ב"ר אברהם(‬

‫)‪(ÌÈÂÏÒÓ‬‬ ‫תש"ד‬

‫‪ïîà ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé íúåëæ‬‬ ‫‪íúåáà íéðá úøàôú‬‬ ‫מעומק לבינו נשגר ברכת מזל טוב נאמנה‪ ,‬קדם‬ ‫אבינו‪/‬חותנינו היקר שבערכין‪ ,‬תהלתו בקהל חסידים‪,‬‬ ‫טובו וישרו המה מעידים‪ ,‬רב חינא ורב חסדא‪ ,‬מותיקי‬ ‫וחשובי אנ"ש‪ ,‬שבחו מי ימלל‪ ,‬אין גומרין עליו את ההלל‪,‬‬ ‫שמו הטוב נודע בשערים‪ ,‬מעוטר במעלות ובמדות יקרים‬

‫הרב החסיד המפואר‬

‫ע"ש זכרו של הגה"צ מרן הגר"מ בראנדסדורפער זצוק"ל‬ ‫בראשות חתנו‬ ‫הרה"ג ר' דוד צבי האלבערשטאם שליט"א‬

‫מוהר"ר ירחמיאל בלענדר‬

‫שליט"א‬

‫************************‬

‫לרגל השמחה השרויה במעונו באירוסי בתו‬ ‫הכלה הבתולה המהוללה תחי'‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה‪ ,‬מוקטרת ומוגשת‪ ,‬בניב וארשת‪ ,‬קדם האי‬ ‫גברא רבא ויקירא חברנו היקר שבערכין‪ ,‬אהוב למקום ולבריות‪,‬‬ ‫לבו לב טוב מעוטר במעלות טובות ובמדות תרומיות‪ ,‬מוסר‬ ‫נפשו למען כוללינו דולה ומשקה לעדרים ה"ה‬

‫עב"ג החתן הבחור המפלג בהפלגת חכמים ונבונים‪ ,‬כסתו‬ ‫מוטלת בין יושבים ושונים‪ ,‬אוצר כל כלי חמדה‬

‫כוס של ברכה‬

‫הרה"ח ר' חיים משה שווארץ שליט"א‬ ‫מחשובי לומדי כוללינו 'מנחת ערב'‬ ‫לרגל שמחתו בהולדת הבן למזל טוב ובשעטו"מ‬

‫יה"ר מן קדם אבוהון דבשמיא שיזכה לגדלו לתורה ולחופה‬ ‫ולמעש"ט‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפוך כל ימי חייך‪ ,‬מתוך בריות‬ ‫גופא ונהורא מעליא ומתוך אושר ועושר עדי נזכה ונחי'‬ ‫בישועתן של ישראל בב"א‬

‫חכמי ורבני הכולל‬

‫ההנהלה‬

‫הבה"ח משה יחיאל הכהן ראטה שליט"א‬ ‫יהא רעוא מן קדם אבונא דבשמיא‪ ,‬שיהא הזיווג עולה‬ ‫יפה יפה לתפארת כל המשפחה‪ ,‬ויראה מהם זרע ברוכי‬ ‫ה' כהלכה‪ ,‬וירווה מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה‪,‬‬ ‫מתוך הרחבה והרווחה במדה גדושה‪ ,‬ואך ששון ושמחה‬ ‫ישרו באהלו תמיד‪ ,‬עדי יבוא ינון ויבנה הלבנון‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫כעתירת בניו וחתניו‬

‫אהרן ראובן‪ ,‬דוד‪ ,‬שמואל אליהו‪ ,‬יעקב יצחק יאראוויטש‪ ,‬בנימין‬ ‫סימון‪ ,‬משה גוטליב‪ ,‬יעקב שווארץ‪ ,‬חיים מנחם‪ ,‬יודא טרייטל‬ ‫סאמעט‪ ,‬מאיר‪ ,‬מאיר יהודא פרייא‪ ,‬יואל‪ ,‬עמרם פרענקל‪.‬‬

‫לתרומות והנצחות ניתן לפנות עד יום רביעי אחה"צ בטלפון ‪057 - 3182265‬‬ ‫או למערכת דברות קודש ת‪.‬ד‪ 57718 .‬ירושלים‬ ‫ח‬