Divrei Emunim Haazinu Kippur 5770

‫תוכן הענינים‬ ‫דברות קודש ‪ .............................‬א‬ ‫מבאר רבותינו ‪ ...........................‬א‬ ‫מתוק מדבש ‪ .............................‬א‬ ‫פתגמין יקירין ‪ ...........................‬ב‬ ‫מפום אריותא‪ ............................‬ב‬ ‫דבר בעתו ‪ ..................................‬ב‬ ‫דברי אלוקים חיים ‪ .....................‬ג‬ ‫זכרון צדיקים ‪ .............................‬ד‬ ‫מעשה הגדולים ‪ ........................‬ד‬ ‫יום הכיפורים‪...............................‬ה‬

‫‪íùä‬‬

‫‪úøæòá‬‬

‫
זמנים לשב"ק
‬ ‫עלות השחר‪3.59 ......................‬‬ ‫נץ החמה‪5.26.............................‬‬ ‫סוף זמן ק"ש *‪7.43 ...................‬‬ ‫שקיעה‪5.35................................‬‬ ‫מוצ"ש ר"ת‪6.47 .....................‬‬

‫דברי אמונים‬ ‫‪"÷çöé íäøáà úåãìåú" ìä÷ é"ò ì"åé‬‬

‫למנהגנו מקדימין ב‪ 18-‬דקות‬

‫הזמנים לפי אופק ירושלים‬ ‫ולפי שעון שבת‬

‫‪à"èéìù ø"åîãà ïøî ÷"ë úåàéùðá‬‬ ‫שנה ו' גליון רכ"ט‬

‫פרשת האזינו )שבת שובה( ח' תשרי תש"ע‬

‫***‬

‫‪ R‬דברות קודש ‪Q‬‬

‫‪ R‬מבאר רבותינו ‪Q‬‬

‫שנשמעו בליל שב"ק האזינו תש"ס‬

‫נוטפי דברי אמונים‬

‫האזינו השמים ואדברה‪.‬‬ ‫איתא בבאר משה לבאה"כ‪ ,‬דהנה פר'‬ ‫האזינו קוראים תמיד בשבת שובה‪ ,‬וטעם‬ ‫הדבר שקוראים לשבת זו שבת שובה הוא‪,‬‬ ‫משום דאחז"ל אלמלי שמרו ישראל ב'‬ ‫שבתות מיד היו נגאלין‪.‬‬ ‫ושבת שובה הוא בבחינת ב' שבתות‪ ,‬משום‬ ‫דשבת הוא זמן תשובה‪ ,‬ולכן שבת ר"ת‬ ‫ש'בת ב'ו ת'שוב‪ ,‬וממילא שבת תשובה יש‬ ‫בו ב' פעמיים שבת‪ ,‬א' שבת עצמו ב' הזמן‬ ‫תשובה שבו‪ ,‬וע"י ששומר אדם שבת זו‬ ‫כראוי זוכה לעורר את הכח של הגאולה‪,‬‬ ‫את הכח של מיד היו נגאלין‪.‬‬ ‫עוד מבאר דבשבת שובה מתעורר הכח של‬ ‫יוה"כ‪ .‬משום דיוה"כ נקרא שבת שבתון‪,‬‬ ‫ובשבת שובה יש ג"כ הכח של שבת‬ ‫שבתון‪ ,‬שיש בו ב' פעמים שבת וכמש"נ‪,‬‬ ‫וא"כ בשבת זו אפשר לזכות להגיע לבחינת‬ ‫יוה"כ‪.‬‬ ‫ובזה מבאר הא דאיתא במדרש שבעת‬ ‫שברא הקב"ה את העולם‪ ,‬אמרו לפניו‬ ‫מלאכי השרת הרי עתידים לחטוא לפניך‪,‬‬ ‫ולמי אתה בורא את העולם‪ ,‬אמר להם‬ ‫הקב"ה בראתי תשובה‪.‬‬ ‫ודבר זה תמוה וכי מפני שברא הקב"ה‬ ‫תשובה אפשר לחטוא‪ ,‬ומבאר דהנה‬ ‫הקב"ה הוא יודע יצרם‪ ,‬השי"ת יודע כמה‬ ‫קשה לאדם כל יום ויום נסיונות היצה"ר‪,‬‬ ‫וכמה רע ומר הולך לאדם מלחמת היצה"ר‪,‬‬ ‫כמה קשה להתגבר על א ביטערע נסיונות‪,‬‬ ‫אך זה היה רצונו ית"ש שבנ"י ילחמו אם‬ ‫היצה"ר על אף כל הקשיים שעוברים‬ ‫עליהם‪ ,‬אמנם נפש החוטאת מה תעשה‪,‬‬ ‫אם נפל אדם בעבירה מה יהיה עליו‪ ,‬על כן‬ ‫ברא הקב"ה כח התשובה‪ ,‬שע"י יתמרק‬ ‫האדם מעונותיו‪.‬‬ ‫וממילא ע"י שאדם עושה תשובה מרבה‬ ‫הוא כבוד שמים בעולם‪ ,‬ומקדש שמו‬

‫יתברך בעולם‪ ,‬כי בזה מראה הוא שצדקו‬ ‫דברי השי"ת שאמר למלאכים בעת בריאת‬ ‫העולם בראתי תשובה‪ ,‬והיינו שכדאי הוא‬ ‫תכלית בריאת האולם‪ ,‬ואף אם בנ"י יחטאו‬ ‫יש בידם הכח של תשובה‪ ,‬אבל אם ח"ו אין‬ ‫אדם חוזר בתשובה‪ ,‬מוציא הוא ללעג וקלס‬ ‫דברי השי"ת שאמר בראתי תשובה‪.‬‬ ‫ובזה מבאר הא דאחז"ל גדולה תשובה‬ ‫שמגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬גדולה תשובה‪ ,‬כי‬ ‫התשובה הוא כ"כ גדול‪ ,‬שמגעת עד כסא‬ ‫הכבוד‪ ,‬שע"י התשובה מרומם האדם את‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬הוא מרומם כבוד שמים‬ ‫בעולם‪ ,‬שמראה הוא שצדקו דברי השי"ת‬ ‫למלאכים‪ ,‬שאמר בראתי תשובה‪ ,‬משום‬ ‫שבנ"י משתמשים בה‪ .‬ובזה מבאה"כ‬ ‫השמים מספרים כבוד קל‪ ,‬הוא מרומם את‬ ‫כבוד השי"ת בעולם‪.‬‬ ‫ובזה מבאה"כ האזינו השמים ואדברה‪.‬‬ ‫האזינו‪ ,‬הנה יש לאדם ב' אוזנים‪ ,‬אוזן ימין‬ ‫רומז להשי"ת‪ ,‬שהוא שומע תפילות בנ"י‪,‬‬ ‫והוא בבחינת משפיע‪ ,‬אוזן שמאל רומז על‬ ‫בנ"י‪ ,‬שהם בבחינת מקבל‪ ,‬שקיבלו התורה‬ ‫והמצות‪ .‬השמים רומז לתשובה‪ .‬וזה אוה"כ‬ ‫האזינו השמים תשמעו לקול ה' המדבר‬ ‫אליכם לעשות תשובה‪ ,‬ובזה תרוממו את‬ ‫כבוד השי"ת‪ ,‬ותרבו כבוד שמים בעולם‪.‬‬ ‫ואיתא באהבת שלום אוזן בגימ' חן‪ ,‬דע"י‬ ‫ששומע אדם לקול המדבר אליו‪ ,‬ומטה אוזן‬ ‫לתשובה ולתורה ותפילה‪ ,‬זוכה לחן‪ ,‬ונח‬ ‫מצא חן בעיני ה'‪ .‬וחן רומז לשם ס"ג שהוא‬ ‫מרומז ה' שמות ע"ב מ"ה ס"ג ב"ן‪ ,‬שבכח חן‬ ‫זוכה לתקן השמות הנ"ל‪.‬‬ ‫ואיתא בערבי נחל לבאה"כ כי ביום הזה‬ ‫יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם‬ ‫לפני ה' תטהרו‪ .‬עפ"י משל לילד קטן‬ ‫שנתלכלך באיזה לכלוך‪ ,‬אם אינו יודע‬ ‫לנקות את עצמו צריך הוא להמתין לאמו‬ ‫שתבוא לנקותו‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ג'‬

‫א‬

‫‪.íëç àìå ìáð íò‬‬ ‫‪úùåã÷ éë íëç àìå ìáð íò áåúëäá æîøì øùôà‬‬ ‫‪åìéá÷ã 'éô íåâøúäå ,äîëçá àåä äìéëàä øåøéáå‬‬ ‫‪øùôà äøåúä ãåîéì é"ò éë ,ïéîéëç àìå àúééøåà‬‬ ‫‪åðééäã ìáð íò áåúëä äéîúî äæå äåàúîä çë øáùì‬‬ ‫‪íëç àìå ,ìáð àø÷ð øùà åì øúåîäî åñéøë úåàìîì‬‬ ‫‪àåäù éåàøë øøáì äìéëà úùåã÷á ÷áãî åðéàù‬‬ ‫‪ë"ôòàå àúééøåà åìéá÷ã íåâøúä øîàîëå äîëçî‬‬ ‫‪.åîéëç àì‬‬

‫‪ò"éæ æ"äåîãà ÷"äéáø‬‬

‫‪.íúéøçà äî äàøà íäî éðô äøéúñà‬‬ ‫‪èéáîå äàåøå ,ìàøùéî åéðô øúúñî ä"á÷ä åðééäã‬‬ ‫‪ùôð ìë ìù åðå÷ú óåñ úéøçà äî ,úåøúñää åìà ìëá‬‬ ‫‪.çãð åðîî çãé àì (ãé 'á ìàåîù) éë ,ìàøùéî‬‬

‫‪ò"éæ æ"äåîãà ÷"äéáø‬‬

‫‪.øëð ìà åîò ïéàå åðçðé ããá 'ä‬‬ ‫‪éøáã êìéå úùøôá åðàáäù äî éô ìò ùøôì øùôà‬‬ ‫‪äøéîùì äëåæ 'ä úðåîàá ÷åáã íãàùëã ì"æ í"áîøä‬‬ ‫‪ããá 'ä åäæå ,ù"ééò ø÷éò ìë òø åá òâé àìå äðåéìò‬‬ ‫‪àìà øëð ì÷ åîò ïéàù ïîæá ,òø ìëî åìéöäì åðçðé‬‬ ‫‪.ú"éùäá àåä ÷åáã‬‬

‫‪ò"éæ äðåîà éøáãä ÷"äéáø‬‬

‫‪.íäî éðô äøéúñä øîàéå‬‬ ‫‪íãàäù àåä íéðô úøúñää úéìëú äðäã øîåì øùôà‬‬ ‫‪àáåîë 'ä øåà éåìéâì äøúñää úà êåôäéå äìâé‬‬ ‫‪àéîùã àúòééñì íãàä êéøö äøúñää ïîæáå ,÷"äñá‬‬ ‫‪àåä äöòäå å"ç ìåôé àìå 'ä úãåáòá ÷æçúäì äëæéù‬‬ ‫‪ãéøôé àì äéäéù äî äéäé ùôð úåøéñî ò"ò ìá÷éù‬‬ ‫‪øúåé ä"á÷äì ìåãâ çåø úçð íøåâ äæáå ä"á÷äî åîöò‬‬ ‫‪åäæå ,åúùåã÷å 'ä øåà åéìò äìâúå ,úåìãâä éðîæáî‬‬ ‫‪åðééä ,íúéøçà äî äàøà íäî éðô äøéúñà øîàù‬‬ ‫‪íúéøçà äéäé äî äàøàù éãë àåä äøúñää íòèù‬‬ ‫‪.'ä úãåáòá å÷æçúé íàä‬‬

‫‪ò"éæ äðåîà éøáãä ÷"äéáø‬‬

‫‪ R‬מתוק מדבש ‪Q‬‬ ‫‪àìîìà ì"æçîàù ò"éæ å"çøäî 'éà äáåù úáù‬‬ ‫‪éøééî .ïéìàâð åéä ãéî úåúáù éúù ìàøùé åøîù‬‬ ‫‪íéîòô 'á 'øèåð "äáåùú úáù" .äáåù úáù ìò‬‬ ‫‪úáùä äæ íéøîåùù éãé ìòù ,ä"éåä íùî ä"å úáù‬‬ ‫‪,äáåè äðùì íéìàâð ãéî úåúáù éúùì äðåëîä‬‬ ‫‪íéøáãä ú"ø äáåùúù åæîøù íé÷éãöî àáåîå‬‬ ‫‪."êé÷åìà 'ä íò äéäú íéî'ú" ÷åæéç íéëéøöä‬‬ ‫"‪."êé÷åìà 'ä úà úáäà'å" ."ãéîú éãâðì 'ä éúå'ù‬‬ ‫"‪."êé÷ìà 'ä íò úëì òðö'ä" ."åäòã êëøã ìë'á‬‬ ‫)מבתרי כתבי משפיע קהילתנו הק'‬ ‫הגה"צ רבי דניאל פריש זצ"ל(‬

‫‪ Š‬פתגמין יקירין ‪‰‬‬

‫‪ R‬מפום אריותא ‪Q‬‬

‫פנינים לפרשת השבוע בדרך המוסר והחסידות‬

‫פרפראות ערבים ומתוקים על הפרשה‬

‫האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‪.‬‬ ‫יראה לבאר בזה על פי מאמר חז"ל על פסוק ויותר שהיה קהלת‬ ‫חכם וגו' ואיזן וחקר וגו' ודרשו חז"ל ואיזן שעשה אזנים לתורה‬ ‫כקופה זו שאין לה אזנים לאחוז בה ובא ועשה לה אזנים‪ .‬וביאור‬ ‫הדבר כי בלא צדיקי הדור אשר הם בכל דור ודור אין באפשרי‬ ‫לאדם להשיג המצוות על בורים ולהבינם על אופניהם‪ .‬וכן ביארו‬ ‫בזוהר פרשת תשא כי אלולי צדיקי הדורות המלמדים להועיל‬ ‫ומורים דרך ה' לא ישיג אדם אפילו מצוה אחת כתקנה הגם כי‬ ‫ילמדנה הרבה פעמים‪ .‬והצדיק עושה אזנים לתורה להתבונן על ידו‬ ‫דרכי התשובה‪ .‬וזהו אמרו האזינו השמים ואדברה‪ ,‬שמים רומז‬ ‫לצדיקי הדורות‪ ,‬ופירושו שהם יעשו אזנים לתורה ולמה שמדבר‬ ‫אשר על ידי זה תשמע הארץ אמרי פי רומז לאנשים שהם קטנים‬ ‫בערכם ישמעו ויבינו על ידי זה אמרי פי‪.‬‬

‫מאור ושמש‬ ‫האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‪.‬‬ ‫אמר רבי יהושע דסיכנין‪ :‬מכאן אתה למד שיש לשמים פה ולב‬ ‫ואוזן‪ .‬פה מנין דכתיב השמים מספרים כבוד א‪-‬ל‪ ,‬ולב מנין דכתיב‬ ‫וההר בוער באש עד לב השמים‪ ,‬ואוזן מנלן דכתיב האזינו )דברים‬ ‫רבה פ"י(‪.‬‬ ‫לכאורה יש לתמוה על לשון המדרש ‪ ,‬שבתחילה אמר "מכאן"‬ ‫אתה למד שיש לשמים פה ולב ואוזן‪ ,‬ואילו בהמשך מביא המדרש‬ ‫לכל דבר פסוק בפני עצמו ‪ ,‬הרי שלא מכאן הוא הלימוד? ועוד ‪,‬‬ ‫בכל מקום שאמרו חז"ל לשון "מכאן"‪ ,‬הרי יש לנו ללמוד ממנו דין‬ ‫כלשהו ‪ ,‬ואילו כאן איזו נפקא מינה יש לנו אם לשמים יש פה ואוזן‬ ‫ולב או לא? ונראה ליישב‪ ,‬דדבר ידוע הוא ‪ ,‬שהכל כשרים להעיד‬ ‫חוץ מחרש שוטה וקטן ‪ ,‬שפסולים לעדות ‪ .‬והנה על הפסוק שלפנינו‬ ‫כתב רש" י ‪ :‬האזינו השמים ‪ -‬שאני מתרה בהם בישראל ‪ ,‬ותהיו‬ ‫אתם עדים בדבר שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים ‪ ,‬וכן‬ ‫ותשמע הארץ‪ ,‬ולמה העיד בהם שמים וארץ ‪ ,‬אמר משה אני בשר‬ ‫ודם למחר אני מת אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית מי‬ ‫בא ומכחישם ‪ ,‬לפיכך העיד בהם שמים וארץ ‪ ,‬עדים שהן קיימים‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫אבל לכאורה יש להקשות‪ ,‬איך יכולים השמים והארץ להעיד‪ ,‬והלא‬ ‫אין להם פה ואוזן ולב‪ ,‬ואם כן דינם כדינם של חרש שוטה וקטן‪,‬‬ ‫הפסולים לעדות? אלא בהכרח עלינו להסיק שאכן לשמים ולארץ יש‬ ‫פה ולב ואוזן‪ .‬ועל כן נקט המדרש בלשון "מכאן" אתה למד וכו'‪ ,‬כי‬ ‫הלימוד הוא ממה שהשמים והארץ מעידים על ישראל‪ .‬זו גם הנפקא‬ ‫מינה מכך שיש להם פה ולב ואוזן‪ .‬ויש לומר שהפסוקים שהובאו‬ ‫במדרש לאחר מכן לא באו ללמד את עצם הידיעה שיש לשמים‬ ‫ולארץ פה ולב ואוזן‪ ,‬אלא רק ראיות נוספות ואסמכתאות לכך‪.‬‬

‫שתי ידות‬ ‫אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל‪.‬‬ ‫רבא רמי כתיב אני אמית ואחיה וכתיב מחצתי ואני ארפא‪ ,‬השתא‬ ‫אחויי מחיי מרפא לא כל שכן‪ ,‬אלא אמר הקב"ה מה שאני ממית‬ ‫אני מחיה כמו שמחצתי ואני ארפא )פסחים סח‪,‬א(‪ .‬ונראה לבאר‬ ‫הפסוק בעוד אופן‪ ,‬דהנה אמרו חז"ל )תענית ב‪ ,‬א( שמפתח תחיית‬ ‫המתים הוא רק ביד הקב"ה‪ ,‬ודבר זה ידוע הוא ומוסכם אף על חכמי‬ ‫המחקר‪ ,‬שאין יכולת ביד האדם להחיות נברא בעולם‪ ,‬אבל לגבי‬ ‫המצאת תרופות למחלות שנמסר בידי הרופאים‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫"ורפא ירפא" שנתנה רשות לרופא לרפא‪ ,‬טועים בני אדם וסוברים‬ ‫כאילו זה כחו העצמי של הרופא‪ ,‬בעוד שלאמיתו של דבר הרופא‬ ‫אינו אלא שליחו של הקב"ה‪ ,‬שלפעמים מצליח בדרכו‪ ,‬אם כך נגזר‬ ‫מן השמים‪ .‬וכך מלמדנו הכתוב‪" :‬אני אמית ואחיה"‪ ,‬כלומר כאשר‬ ‫אנו רואים שרק הקב"ה לבדו יכול להחיות מתים‪ ,‬הרי מכאן הוכחה‬ ‫ניצחת ש"מחצתי ואני ארפא" כי גם לגבי הרפואה‪ ,‬אמנם נתנה‬ ‫רשות לרופא לרפא‪ ,‬אולם הרופא אינו אלא שליח ה' לרפא את‬ ‫החולה‪" ,‬ואין מידי מציל" ‪.‬‬

‫עין הבדולח‬

‫כי דור תהפוכות המה‪.‬‬ ‫אתה שואל אחד‪ ,‬מפני מה אין הוא בא בכל‬ ‫ימות השבוע לבית הכנסת להתפלל ‪ -‬והוא‬ ‫משיב לך‪ ,‬שלצערו אין שעתו פנויה‪ ,‬והוא‬ ‫טרוד מאוד בעסקיו‪ .‬וכשאתה בא אל אותו‬ ‫יהודי לבקש ממנו צדקה‪ ,‬הריהו מעמיד פנים‬ ‫נפולים ומשיב לך‪ ,‬שהימים קשים הם‪,‬‬ ‫העסקים שובתים‪ ,‬ואין בידיו עיסוק כלשהו‪,‬‬ ‫ומהיכן יקח? אתה נכנס לביתו ביום של‬ ‫תענית ציבור ומוצאו אוכל‪ ,‬ואתה שואלו‪:‬‬ ‫הייתכן? מפני מה אין הוא צם? והוא משיב‬ ‫לך‪ ,‬שקשה עליו הצום‪ ,‬שאכן נחלשו והלכו‬ ‫הדורות האחרונים‪ .‬אבל בה בשעה נפתחת‬ ‫הדלת‪ ,‬ונכנס עני לבקש נדבה ‪ -‬ומיד נשכחת‬ ‫מלבו "חולשתם של הדורות האחרונים"‪ ,‬והוא‬ ‫בא על העני בכעס‪ ,‬שנרפה הוא‪ ,‬מתעצל‬ ‫ואינו רוצה לעבוד! אכן זהו הפשט‪" :‬כי דור‬ ‫תהפוכות המה" ‪ -‬כפי שנוח להם באותה‬ ‫שעה‪ ,‬כך מהפכים הבריות בלשונם!‬

‫מנחת עני‬ ‫ראו עתה כי אני הוא ואין אלוקים‬ ‫עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני‬ ‫ארפא ואין מידי מציל‪.‬‬

‫כאמור שם "הויה" מורה על ההנהגה נסית‬ ‫ואילו שם "אלוקים" ‪ -‬על הנהגה בדרך‬ ‫הטבע‪ .‬והנה‪ ,‬יש דברים שאדם מייחס אותם‬ ‫להנהגה טבעית ואינו שם לב לסיבה‬ ‫העיקרית ולגורם הראשון שהוא הבורא אשר‬ ‫הטביע את חוקי הטבע וההנהגה הטבעית‪.‬‬ ‫כגון אדם שחלה פונה אל הרופא‪ ,‬כי דבר‬ ‫טבעי הוא שהרופא יודע לרפא את החולי‪ .‬כך‬ ‫שהוא שם מבטחו ברופא‪ .‬אבל כשיחלה אדם‬ ‫אנושות והרופאים מתייאשים ממנו לחלוטין‪,‬‬ ‫כי אז ידוע שאין אל מי לפנות אלא אל‬ ‫הבורא‪ ,‬שכן נדרש כעת רק נס כדי להשיב את‬ ‫החולה לחיים‪ .‬בדברים האמורים כאן כלפי‬ ‫ישראל ששמו פניהם רק אל ההנהגה‬ ‫הטבעית בסמכם על כוחם ועוצם ידם‬ ‫להרבות הון‪ ,‬אומר כאן הכתוב כי לבסוף‬ ‫יכירו וידעו שהטבע כנס בא מאת הבורא‪ .‬זהו‬ ‫שנאמר כאן‪" :‬ראו עתה כי אני אני הוא" ‪-‬‬ ‫שם הויה ‪" -‬ואין אלוקים עמדי"‪ .‬כשם ש"אני‬ ‫אמית ואחיה" שהוא ענין של נס המתייחס‬ ‫רק לקב"ה‪ ,‬כן "מחצתי ואני ארפא" גם‬ ‫מתייחס רק לבורא שכן "אין מידי מציל"‪.‬‬

‫‪R‬דבר בעתו ‪Q‬‬ ‫שבת שובה‬ ‫ותנח התיבה בחודש השביעי כו' רמז‬ ‫שעיקר הוא לאדם לתקן את מעשיו‬ ‫בחודש השביעי הוא תשרי ואז תפילתו‬ ‫רצוי יותר משאר ימות השנה כמו שדרשו‬ ‫חז"ל דרשו ה' בהמצאו אלו עשרת ימי‬ ‫תשובה שאז הוא כח יותר השראת‬ ‫הקדושה וזה ותנח התיבה כו' בשבעה‬ ‫עשר יום לחודש דהיינו לאחר שעברו גם‬ ‫כן ימי החג שני ימי הראשונים וקיים‬ ‫בהם מצות סוכה ולולב ואז יש כח‬ ‫להקדושה לשלוט על הרי אררט רמז‬ ‫להקליפות לשבר אותם על ידי הקדושה‪.‬‬ ‫ ‪ÍÏÓÈχ ÌÚÂ‬‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלקיך‪ .‬דער תכלית‬ ‫און דער עיקר פון אלע זאכן איז מען זאל‬ ‫זוכען צו טאן דעם רצון ה'‪ ,‬א' מענטש‬ ‫לעבט אפ א חלק פון לעבען אפילו מען‬ ‫טיט מצות און מעשים טובים‪ ,‬מען‬ ‫פארגעסט אבער אינגאנצען פון תכלית‪,‬‬ ‫דער תכלית איז א יוד דאר‪ ,‬זיכן נתקרב‬ ‫ווערען צום בורא כל עולמים טאמער‬ ‫נישט דאס‪ ,‬איז אלעס כמעט גארנישט‬ ‫ווערד‪ ,‬דאס איז דער תכלית פון לערנען‬ ‫דאס איז דער תכלית פון דאוונען‪ ,‬דאס‬ ‫איז דער תכלית פון די מצות ומעשים‬ ‫טובים אויך פון אלע ענינים וואס א‬ ‫מענטש טוט‪ ,‬ביים עסען און ביים‬ ‫טרינקען ביים גיין און ביים שטיין‪ ,‬ביי‬ ‫אלע זאכן דארף זיין דער תכלית עס זאל‬ ‫עד ה' אלקיך‪ ,‬שובה ישראל די תשובה‬ ‫זאל זיין עד ה' אלקיך אז אלעס וואס די‬ ‫וועסט טאן זאלסטו נאר זוכען ווי אזוי‬ ‫זאלסט צוקומען צום אויבערשטען‪.‬‬ ‫¯·‪Ú"ÈÊ ‰ ÂÓ‡ ȯ·„ ÏÚ· ˜"‰È‬‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלקיך‪ .‬ע"פ מה שכתב‬ ‫הרב הקדוש החיד"א ז"ל דהלומד תורה‬ ‫לשמה א"צ לד' חילוקי כפרה‪ ,‬והנה כל‬ ‫התורה כולה שמותיו של הקב"ה אשר‬ ‫כולם תלויים בשם הנכבד‪ ,‬וא"כ תורת‬ ‫אמת הוי' תמימה והיא ענין לימוד תורה‬ ‫לשמה‪ ,‬שבלימדו הנה הוא נדבק כביכול‬ ‫בעצם כבודו ית'‪ ,‬וראו כל עמי הארץ כי‬

‫ב‬

‫שם הוי' נקרא עליו וזהו שיש לפרש‬ ‫שובה ישראל עד הוי' אלקיך‪,‬עד אשר‬ ‫השם הוי' יהיה נקרא עליך להיות‬ ‫אלקיך‪ ,‬היינו ע"י לימוד תורה הוי'‬ ‫תמימה‪ ,‬ואמר הטעם כי כשלת בעונך‬ ‫עונות ממש וכנ"ל‪ ,‬אבל כשתלמד תורה‬ ‫הנה קחו עמכם דברים‪.‬‬ ‫· ‪¯Î˘˘È È‬‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלקיך‪ .‬פי' עד לשון‬ ‫תכשיט שהקב"ה מתקשט עם בני ישראל‬ ‫על כן מבקש הקב"ה מבני ישראל תעשו‬ ‫תשובה עד ה"א בכדי שיהיה לי‬ ‫תכשיטים נאים‪ ,‬שאוכל להתקשט עם‬ ‫תכשיטים נאים‪.‬‬

‫הרה"ק מקאצק‬ ‫השבת שלפני יום הכפורים נקרא שבת‬ ‫תשובה‪ ,‬כי יום הכפורים העתיד להיות‬ ‫באחד מימי השבוע שלאחריו כחו הוא‬ ‫על שהוא יום התשובה לישראל השבים‬ ‫אל ה' בחמשה עינוים ובתפלות בבכי‬ ‫וצעקה‪ ,‬ועי"ז הקב"ה מוחל להם‬ ‫עונותיהם ושבים אל חזקתם הראשונה‪,‬‬ ‫וזה ידוע והכנת ענין זה צריכה להעשות‬ ‫בשבת הקודם בהתעוררות‪ ,‬וזה הכח‬ ‫מצדנו לפעול בהתעוררות למעלה‪ .‬וזאת‬ ‫נעשה ע"י שמקבלים ישראל עליהם בכל‬ ‫לבם בשבת הקודם לשוב אל הקב"ה‬ ‫בחזקה וזה מבואר‪ .‬ולכך נקרא זה‬ ‫השבת שבת תשובה‪.‬‬ ‫„·¯‪ÌÈ„È‚ È‬‬ ‫יש להתחזק בשמירת שבת תשובה‬ ‫שהוא שבת ראשון בשנה מעין מ "ש‬ ‫חז "ל אילו שמרו ישראל שבת ראשונה‬ ‫לא שלטה בולשון ‪ .‬ובכל שנה יש סדר‬ ‫חדש ‪ .‬ולכן כששומרין שבת ראשונה אין‬ ‫הסט"א שולטת אח"כ‪ .‬ועיקר התשובה‬ ‫הוא בכח התורה כמ"ש תורת ה'‬ ‫תמימה משיבת נפש ‪ .‬כמו שכל הבריאה‬ ‫הי' ע "י ה תורה‪ .‬כן מתקנים כל הפגמים‬ ‫ע "י התורה‪.‬‬ ‫˘‪˙Ó‡ ˙Ù‬‬

‫‪ R‬דברי אלוקים חיים ‪Q‬‬

‫‪ Š‬המשך דברות קודש ‪‰‬‬

‫בעת נעילת החג יום שני דראש השנה‬

‫אבל אם הוא יודע לנקות א"ע אזי זה אצלו חשיבות גדולה‬ ‫שיכול לנקות א"ע‪ ,‬ואינו צריך לחכות לאמו שתבוא לנקותו‪.‬‬ ‫ובזה מבאה"כ כי ביום הזה יכפר וגו'‪ ,‬יוה"כ הוא זמן שהשי"ת‬ ‫שולח רוח טהרה לזה העולם‪ ,‬אבל עבודת האדם הוא לפני ה'‬ ‫תטהרו‪ ,‬שלא ימתין שהשי"ת ינקה אותו מכל עונותיו‪ ,‬אלא‬ ‫הוא ינקה את עצמו‪ ,‬כי בעת שהשי"ת צריך לנקות את האדם‬ ‫אזי זה מגיע אם מכות ועונשים‪ ,‬וע"כ צריך האדם לראות לפני‬ ‫ה' תטהרו‪ ,‬שינקה א"ע מכל עונותיו ולא ימתין שהשי"ת ינקה‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫ואיתא בחת"ס לבאה"כ שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת‬ ‫בעוניך קחו עמכם דברים ושובו אל ה'‪ .‬וקשה מדוע כפל ב"פ‬ ‫הלשון תשובה‪ ,‬ומבאר בהקדם הכתוב ואתם הדבקים בה'‬ ‫אלוקיכם חיים כולכם היום‪.‬‬ ‫דהנה אחז"ל עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד‬ ‫שירצה את חבירו‪ .‬וזהו דבר פלא שאעפ"י שביום זה יורד רוח‬ ‫טהרה לעולם‪.‬‬ ‫אי אפשר לאדם לזכות לרוח טהרה הזאת אם יש בידו איזה‬ ‫עבירה שבין אדם לחבירו‪ ,‬ואפילו אם יש בידו איזה דבר קטן‬ ‫מענינים האלו‪ ,‬כגון שפגע בחבירו וכד' אינו יכול לזכות לרוח‬ ‫טהרה זו‪.‬‬ ‫וע"כ צריך כל אחד לבדוק את עצמו קודם יום הקדוש ולראות‬ ‫אם יש בידו איזה עבירות מענינים האלו‪ ,‬וילך וירצה את‬ ‫חבירו‪ ,‬כי הרבה פעמים אנשים פוגעים במכוון או שלא במכוון‬ ‫או שאומר איזה ווערטיל‪ ,‬וחושב לעצמו מה עשיתי רק אמרתי‬ ‫איזה ווערטיל‪ ,‬ולא התכוונתי לפגוע בו וכדו'‪ ,‬אבל אינו יודע‬ ‫שהוא שפך את דמו‪ ,‬ועבר על מלבין פני חבירו ועוד איסורים‪,‬‬ ‫ואם לא הולך לפייס את חבירו אזי כשמגיע יוה"כ איך נראה‬ ‫אדם זה‪ ,‬כל בנ"י זוכים לטהר א"ע ביום זה ע"י רוח הטהרה‬ ‫שמגיע לעולם‪ ,‬והוא נשאר מלוכלך בעוונות‪ ,‬הוא עומד‬ ‫באמצע יוה"כ מלוכלך בעבירות‪ ,‬וע"כ צריך כל אחד לראות‬ ‫לתקן את העבירות שבין אדם לחבירו‪ ,‬שלא יעבור עליו יום זה‬ ‫וישאר מלוכלך בעבירות‪.‬‬ ‫ובזה מבאה"כ ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום‪ .‬דהנה‬ ‫כשאדם זוכה לעשות תשובה הוא נהיה בבחינת חיים‪ ,‬ונהיה‬ ‫בבחינת מת‪ ,‬וכדאיתא שביוה"כ בברכת מחיה המתים יכוין‬ ‫האדם על האנשים שזכו לעשות תשובה‪ ,‬שהיו עד עכשיו‬ ‫בבחינת מתים ועכשיו נהיו בבחינת חיים‪.‬‬ ‫ובזה מבאר החת"ס הכתוב 'ואתם הדבקים'‪ ,‬ע"י שתהיו‬ ‫דבוקים אחד עם השני באחדות‪ ,‬עי"ז 'חיים כולכם היום'‪ ,‬תזכו‬ ‫לבחינת חיים שהשי"ת יקבל את התשובה שלכם‪ ,‬ויהיה 'ה''‬ ‫לפני ה' תטהרו‪.‬‬ ‫וע"י שנתקן את זה‪ ,‬השי"ת יעזור שיהיה חיים של תורה‪ ,‬חיים‬ ‫של ברכה‪ ,‬חיים של פרנסה טובה‪ ,‬חיים של גאולה שלימה‪,‬‬ ‫וימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה‪ ,‬בביאת גואל צדק במהרה‬ ‫בב"א‪.‬‬

‫הרה"ק ר' יודל'י זי"ע סיפר שזקינו‬ ‫הרה"ק העטרת ישועה זי"ע נכנס פעם‬ ‫אחרי ההקפות בש"ת למקום סעודת‬ ‫החסידים‪ ,‬וראה שהם מאד צוקאכט‪.‬‬ ‫ושאל על מה מדברים‪ ,‬ס'האט‬ ‫אויסגעבראכן א וועלטס קריג? עד‬ ‫שהשיבו א' החסידים שהעולם‬ ‫נתפעלו ביותר מההקפות של הרבי‪,‬‬ ‫וע"ז נסבה שיחתם‪ .‬נענה הרה"ק‬ ‫ברוב ענוותנותו ואמר "מתוך‪ ,‬שלא‬ ‫לשמה" והראה על עצמו‪" ,‬בא‪,‬‬ ‫לשמה" והראה על העולם‪ .‬והיינו‬ ‫שהוא לא נתכוון לש"ש‪ ,‬אבל העולם‬ ‫שקבלו וראו הי' כונתם לש"ש‪.‬‬ ‫וחשבתי הטעם שסיפר לי זאת ר"י‬ ‫זי"ע‪ ,‬שידע שיבוא זמן שהעולם‬ ‫המקבל יהי' "בא לשמה" אבל‬ ‫ה"מתוך" יהיה "שלא לשמה"‪...‬‬ ‫אי' בתולדות יעקב יוסף על מאמחז"ל‬ ‫)ר"ה י‪ ,‬ב( בר"ה יצא יוסף מבית‬ ‫האסורין‪ .‬בהקדם דברי הבעש"ט‬ ‫)מובא בכתר שם טוב( שבכל דבר ודבר‬ ‫שבעולם יש חיות אלוקית‪ .‬וכח‬ ‫היצה"ר הוא להשכיח הנקודה הזו‪,‬‬ ‫וממילא אין מוצאים האלקות שבכל‬ ‫דבר‪ .‬אבל באמת זולת החיות‬ ‫האלוקית שבכל דבר‪ ,‬לא הי' קיום‬ ‫כלל לדבר ההוא‪.‬‬ ‫ועד"ז מבאר שבתיבת "חטא"‬ ‫מבטאים בפה רק האותיות ח' וט'‪,‬‬ ‫ולא את הא' שהוא בהסתר‪ .‬כיון‬ ‫שאות א' מרמז על אלופו של עולם‬ ‫המוסתר בכל דבר‪ .‬ורק ע"י שהיצר‬ ‫משכיח את האלופו של עולם‪ ,‬יכול‬

‫תש"ע‬

‫הוא לגרום לאדם לחטוא‪ .‬אבל באמת‬ ‫גם החטא גופא‪ ,‬יכול להיות רק ע"י‬ ‫כח האלקות שבו‪ .‬אבל אם האדם‬ ‫מגלה נקודה זו של אלקות‪ ,‬מתבטלת‬ ‫ממנו כל ההסתרה‪ ,‬וממילא תיכף‬ ‫יתפרדו כל פועלי און‪ ,‬ואין הוא בא‬ ‫לידי חטא‪.‬‬ ‫ועפ"ז מבאר הגמ' הנ"ל‪ ,‬בר"ה יוסף‬ ‫יצא מבית האסורים‪ .‬כי השנ"ה בגי'‬ ‫שט"ן עה"כ‪ .‬והיינו שהשטן משכיח‬ ‫תמיד את אלופו של עולם כנ"ל‪ ,‬ומזה‬ ‫כל ירידת האדם‪ .‬וגם מה שביקש‬ ‫יוסף משר המשקים שיזכירהו‪ ,‬היה‬ ‫מחמת כח השטן שהשכיחו מאלופו‬ ‫של עולם‪ .‬אבל בר"ה נתוסף להשטן‬ ‫עוד א' שהוא מספר השנ"ה‪ ,‬ועי"ז‬ ‫נזכר יוסף הצדיק באלופו של עולם‬ ‫ויצא מבית האסורים‪.‬‬ ‫אי' מהרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע‬ ‫שבר"ה זוכה כ"א מישראל להרהור‬ ‫תשובה‪ .‬והטעם בזה הוא כיון דאי'‬ ‫מהאריז"ל שמי שאינו מוריד דמעות‬ ‫במשך ימי ר"ה‪ ,‬סימן שנשמתו לא‬ ‫טהורה‪ .‬והענין בזה הוא מחמת‬ ‫שהמקטריגים רוצים לקטרג ח"ו על‬ ‫ישראל ביום הדין‪ ,‬אבל כל עוד שבנ"י‬ ‫מהרהרים בתשובה‪ ,‬א"א להם‬ ‫לקטרג‪ .‬ולכן מן השמים מזכין את‬ ‫בנ"י בהרהורי תשובה במשך ימי ר"ה‬ ‫כדי לבטל מהם כל הקטרוגים‪.‬‬ ‫˙˘‪‰"ÂÓ Á"‰¯‰ ¯˜È‰ ͯ·‡‰Ï Á"ÁÂ‬‬ ‫˘‪˙Ú·˘ ¯Â‡ ÔÂÎÓ ¯"ÂÈ ‡"ËÈÏ˘ Ôȯ‚ ÔÂÚÓ‬‬ ‫‪˙ÏÚÂ˙Ï ÔÂÈÏ‚ ÈÏÚ Ìȯ·„‰ ‰ÏÚ‰˘ ÌÈÓȉ‬‬ ‫‪.ÌÈ·¯‰‬‬

‫הודעה חשובה‬ ‫בזה אנו מודיעים שבעזהשי"ת יתקיים מעמד הנשגב לגומרה של תורה‬

‫סיום מסכת חולין‬ ‫שנלמד במסגרת הדף הקהילה‬ ‫באור ליום שלישי כ"ה חשון‬

‫יומא דהילולא קדישא דהרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע‬

‫גדול יהיה המעמד הזה‬

‫פרטים יבואו בע"ה‬

‫‪ Z‬לוח דף הקהילה ‪Z‬‬

‫מסכת בכורות‬

‫לפרשת חג הסוכות הבעל"ט‬

‫יום בשבוע‬ ‫יום בחודש‬ ‫דף‬

‫ראשון‬ ‫ט' תשרי‬

‫שני‬ ‫י' תשרי‬

‫שלישי‬ ‫י"א תשרי‬

‫רביעי‬ ‫י"ב תשרי‬

‫חמישי‬ ‫י"ג תשרי‬

‫שישי ‪ /‬שב"ק‬ ‫י"ד תשרי‪ /‬ט"ו תשרי‬

‫ג‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ז‬

‫חזרה‬

‫בהתחלת מסכת בכורות‬ ‫הצטרף כעת ללגיון של מלך הקובעים את לימודם מדי יום ביומו בדף הקהילה‬ ‫ג‬

‫‪ R‬זכרון צדיקים ‪Q‬‬

‫‪ Š‬מעשי הגדולים ‪‰‬‬ ‫"מה רצונך?"‪ ,‬שאל בעל הבית את החסיד שנכנס לבית‬ ‫המזיגה שלו והתיישב אל השולחן‪ .‬מה לו לחסיד כמותו‬ ‫במקום זה‪ ,‬אפוף עשן מקטרות וספוג ריח חריף של יי"ש‬ ‫משיכרותם של איכרים ועוד בליל ערב יום הכיפורים?‬ ‫"רצוני ללון כאן הלילה"‪ ,‬השיב החסיד‪.‬‬ ‫"הלא תוכל למצוא לך מקום נוח יותר ונעים יותר?"‪ ,‬לא‬ ‫הבין המוזג‪ .‬אך החסיד לא ויתר‪ .‬דווקא כאן הוא מבקש‬ ‫לעשות את הלילה‪ .‬אין לו צורך בחדר מיוחד; אפילו אין הוא‬ ‫זקוק למיטה‪ .‬הוא פשוט מבקש לשבת בחדר עד אור הבוקר‬ ‫ולהמשיך בדרכו‪.‬‬ ‫היתה לו לחסיד סיבה טובה להישאר שם‪ .‬הוא היה מחסידיו‬ ‫של הרה"ק ר"ר אלימלך מליזענסק‪ .‬זה מכבר היה בו תשוקה‬ ‫לראות את רבו באשמורת הבוקר של ערב יום הכיפורים‪,‬‬ ‫בשעה שהוא עורך את מנהג ה'כפרות'‪.‬‬ ‫ביום האתמול הגיע אל הצדיק‪ ,‬וביקשו להניח לו להביט‬ ‫ב'כפרות' שלו‪" .‬מה יש כאן לראות?"‪ ,‬שאל ר"ר אלימלך‪" .‬אני‬ ‫רוצה לראות איך עורך הרבי את ה'כפרות'"‪ ,‬השיב החסיד‪.‬‬ ‫"ואיך אתה עורך את הכפרות?"‪ ,‬שאלו הרבי‪.‬‬ ‫החסיד נבוך‪" .‬אני?!"‪ ,‬גימגם‪" ,‬אני נוטל תרנגול לבן‪ ,‬קם‬ ‫באשמורת הבוקר‪ ,‬וקורא את סדר ה'כפרות' מתוך הסידור‪:‬‬ ‫זה חליפתי‪ ,‬זה תמורתי זה כפרתי"‪.‬‬ ‫"כך גם אני עושה"‪ ,‬נענה הרבי‪" .‬אולם אם רצונך לראות סדר‬ ‫כפרות מיוחד‪ ,‬שתוכל ללמוד ממנו‪ ,‬סע לכפר פלוני והיכנס‬ ‫לביתו של היהודי בעל בית המזיגה‪ .‬אצלו תראה 'כפרות'‬ ‫מסוג אחר"‪...‬‬ ‫החסיד לא התמהמה‪ .‬חיש מהר רתם את סוסיו ובשעת ערב‬ ‫מאוחרת הגיע ליעדו‪ .‬הוא ציפה לפגוש יהודי צדיק‪ ,‬בעל נפש‬ ‫נעלה והתאכזב‪ .‬בעל הבית היה יהודי כפרי פשוט בתכלית‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬הרבי אמר‪ .‬החליט להישאר ולראות‪ .‬יושב הוא‬ ‫בפינת החדר‪ ,‬מצטנף בפינתו‪ ,‬משים עצמו כישן‪ ,‬אך עיניו‬ ‫עוקבות אחר הנעשה‪.‬‬ ‫שעת חצות‪ .‬המוזג היהודי מתחיל לשלח את לקוחותיו‪ .‬את‬ ‫חלקם הצליח לסלק בעדינות‪ ,‬אך את אלה השתויים לשכרה‬ ‫ואינם מבחינים בין ימינם לשמאלם‪ ,‬נאלץ לגרור החוצה‬ ‫בכוח‪ ,‬תוך גערות רמות‪ .‬והחסיד יושב ומביט‪ ,‬ואינו מבין מה‬ ‫הוא עושה כאן‪.‬‬ ‫הבית התרוקן מיושביו‪ .‬החלונות הפתוחים הפיגו את‬ ‫הריחות העזים והשיבו רוח לילה קרירה‪ .‬האווירה בחדר‬ ‫השתתתקה‪.‬‬ ‫המוזג היגע התיישב אל השולחן‪ ,‬כשההוא ממלמל‪" :‬ערב יום‬ ‫הכיפורים היום‪ .‬צריך לעשות 'כפרות'‪ .‬יהודים אנחנו"‪.‬‬ ‫"הביאי נא את פינקסי אשר על הארון"‪ ,‬קרא לעבר אשתו‪ .‬זו‬ ‫מיהרה להגיש לו פינקס קטן ובו רשימות צפופות בכתב יד‪.‬‬ ‫הכפרי נוטל את הפינקס לידו‪ ,‬מעלעל בו ומתחיל לקרוא‪.‬‬ ‫שורה אחר שורה‪ .‬והנה‪ ,‬החסיד שומע את כל חטאיו של‬ ‫המוזג אשר חטא במשך השנה כולה‪ .‬בפינקס נרשמו כל‬ ‫עבירותיו‪ ,‬יום יום‪ ,‬רישום מדוקדק‪.‬‬ ‫בעל הבית קורא והדמעות ניגרות מעיניו‪ ,‬שוטפות את פניו‬ ‫וקולו נשנק‪ .‬הוא ממשיך ומונה את חטאיו‪ ,‬בזה אחר זה‪ .‬כך‬ ‫עד העמוד האחרון של הפינקס‪ .‬בכי קורע לב התפרץ מליבו‪.‬‬ ‫הוא נאנח מרה וקרא בקור שבור‪:‬‬ ‫"רבונו של עולם! ראה נא‪ ,‬כל זאת עוללתי בשנה החולפת‪.‬‬ ‫הן תזכור כיצד חזרתי בתשובה בשנה שעברה‪ .‬הבטחתי כי‬ ‫לא אוסיף לחטוא‪ .‬והנה‪ ,‬רואה אתה‪ ,‬לא קיימתי‪ .‬חטאתי‬ ‫והוספתי לחטוא‪ .‬ועתה מה יהיה עלי?"‪.‬‬ ‫הוא ממרר בבכי ואינו יכול להירגע‪ .‬ניכר עליו שצערו אמיתי‬ ‫וכן הוא‪ .‬החסיד יושב לו מכורבל בפינתו ומאזין לכל מילה‪.‬‬ ‫רטט של התרגשות עובר בו למראה היהודי שמתייסר‬ ‫מחטאיו‪.‬‬ ‫כשהתאושש קימעא ביקש מאישתו שתגיש לו פינקס נוסף‪.‬‬ ‫גם בו עילעל משהו‪ ,‬והחל לקרוא בו בקול רם‪ .‬בחלל החדר‬ ‫נשמעו כל צרותיו וייסוריו של הכפרי במשך השנה כולה‪ .‬כל‬ ‫אחת נכתבה על ידו בפינקס ביום שאירעה‪ .‬אחת מבנותיו‬ ‫נפטרה בשנה החולפת‪ .‬פעם התנפלה עליו חבורת גויים‬ ‫וכיבדה אותו במכות רצח‪ .‬כך ממשיך היהודי וקורא בזו אחר‬ ‫זו את כל תלאותיו שמצאוהו השנה‪ .‬והרשימה מתארכת‪.‬‬ ‫"אוי‪ ,‬רבונו של עולם!"‪ ,‬פונה הוא שוב אל הקדוש ברוך הוא‬ ‫בתחינתו‪" .‬הלא ביקשתי ממך בשנה שעברה שתיתן לי שנה‬ ‫טובה‪ .‬התפללתי שתעניק לי שנת ברכה וחיים טובים‪ .‬בכל‬ ‫ליבי בטחתי בך‪ .‬האמנתי שאכן כך יהיה"‪.‬‬ ‫"ומה היה?"‪ ,‬הוא ממשיך‪" .‬ראה נא כמה צרות הבאת עלי‬ ‫במשך השנה‪ .‬רבות כל כך סבלתי והתייסרתי"‪.‬‬ ‫"אלא מה‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬היום‪ ,‬ערב יום הכיפורים‪ .‬ביום‬ ‫זה חייבים להתרצות ולמחול זה לזה‪ .‬על כן‪ ,‬הבה ונתפייס‪,‬‬ ‫הבה נשתווה בינינו‪ .‬אני לא חייב לך על חטאי שחטאתי‪,‬‬ ‫ואתה לא חייב לי על הצרות‪ .‬שנינו פותחים מהיום דף‬ ‫חדש"‪...‬‬ ‫החסיד‪ ,‬מפינתו‪ ,‬מתחיל רק עכשיו להבין על מה ולמה נשלח‬ ‫לכאן‪ .‬הנה הוא רואה כיצד נוטל המוזג היהודי‪ ,‬שעיניו‬ ‫נפוחות מבכי‪ ,‬את שני פינקסיו‪ ,‬כורכם זה בזה‪ ,‬ומסובבם‬ ‫מעל לראשו כשפיו אומר את מילות הכפרות‪" :‬זה חליפתי‪,‬‬ ‫זה תמורתי‪ ,‬זה כפרתי"‪...‬‬

‫הרה"ק רבי אברהם המלאך‬

‫זי"ע‬

‫יא"צ יום רביעי י"ב תשרי‬ ‫הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ע‪ ,‬נולד לאביו‬ ‫המגיד הקדוש רבי דוב בער ממעזיריטש‪,‬‬ ‫בשנת ת"ק‪ ,‬קדושתו היה לפלא‪ ,‬ואין לשער‬ ‫ואין לספר עוצם פרישותו ודבקתו להבוית"ש‪,‬‬ ‫עד שבני דורו קראוהו בשם "המלאך"‪ ,‬הוא‬ ‫לקח בתו של הגה"ק משולם פייביש האראוויץ‬ ‫מקרעמניץ בעל משנת חכמים על ששה סדרי‬ ‫משנה לו לאשה‪ ,‬והוליד ב' בנים קדושי עליון‪,‬‬ ‫הראשון היה הרה"ק ישראל חיים מלאדזמוס‪,‬‬ ‫והשני הרה"ק שלום שכנא אבי הרה"ק ישראל‬ ‫מריזין‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב זי"ע אמר‬ ‫למה קראו את זקיני רבי אברהם 'המלאך'‪,‬‬ ‫והלא הצדיק הוא יותר גבוה ממלאך שהוא‬ ‫עומד והצדיק נקרא הולך‪ ,‬ואמר‪ ,‬אמנם‬ ‫שנשמתו היה גבוה מאוד יותר ממלאך ושרף‪,‬‬ ‫אך הגוף שלו היה מזוכך ומקודש כמו מלאך‬ ‫אלקים‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי איציק'ל מראדוויל זי"ע שמע‬ ‫שקוראין לבשר ודם בשם "מלאך" היינו רבינו‪,‬‬ ‫נסע במכוון אליו לעיר חאסטוב‪ ,‬מקום‬ ‫מושבו‪ ,‬בימי המצרים אשר הוא בחי' מוחין‬ ‫דקטנות לראותו‪ ,‬ויבוא אליו בערב תשעה‬ ‫באב‪ ,‬ואחר סעודת המפסקת ראה כי ישב על‬ ‫הארץ ונתן ראשו בין ברכיו‪ ,‬ולא קם ולא זע‬ ‫עד למחרת בצהריים וראה נחל דמעה תחתיו‪,‬‬ ‫ואחר צהריים הרים ראשו מבין ברכיו ואמר‪:‬‬ ‫אוי "איכה"‪ .‬אז אמר הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע‪:‬‬ ‫"לא לחנם נקרא מלאך" ‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק רמ"ח מסלונים זצ"ל‪ :‬ה"מלאך"‬ ‫היה רב בחווסטעב ומנהגו שהיה יושב כל‬ ‫היום בטלית כפול שירד עד ברכיו‪ ,‬ובאו בני‬ ‫העיר אל רבי נחום טשערנובלער והתאוננו‬ ‫לפניו שרצונם לראות את רבם‪ ,‬ואמר להם‬ ‫שיזמינו אותו על ברית שיהיה בעיר ויכבדוהו‬ ‫בסנדק וממילא יראוהו‪ ,‬ועשו כדבריו‪ ,‬ולאחר‬ ‫זמן הזמינו את "המלאך" להיות סנדק בברית‬ ‫שעשה אחד מבני העיר‪ ,‬והתאספו כל בני‬ ‫העיר על הברית כי כולם רצו לראות את פני‬ ‫רבם‪ ,‬ובאה ידיעה שהוא הולך ונפל פחד על‬ ‫כל הנאספים‪ ,‬וברחו כולם ונשאר רק מנין‬ ‫מצומצם‪ ,‬ורבי נחום טשערנובלער היה‬ ‫המוהל‪ ,‬ונפלה הסכין מידיו מרוב פחד‪ .‬אח"כ‬ ‫שאלו רבי נחום‪" :‬אוואו האט איהר גינומען‬ ‫אזא מורא"? והשיב לו המלאך‪" :‬איך ווייס ניט‬ ‫וויא האט מען דאס ניט מורא"!‬ ‫הרה"ק הצמח צדק מלובאוויטש זצ"ל אמר‪ ,‬כי‬ ‫כאשר רבינו היה מתפלל ברכת יוצר אור‪,‬‬ ‫היתה התלהבותו גדולה כל כך עד שניתן היה‬ ‫להדליק ממנו קיסם‪ ,‬וזו אינה גוזמא‪.‬‬ ‫הרה"ק מהוסיאטין סיפר‪ ,‬שפעם הגיע המלאך‬ ‫לכלות הנפש בתפילתו‪ ,‬עד שכמעט נפשו‬ ‫יצאה בדברו‪ .‬הורה רעו הרה"ק בעל התניא‬ ‫לחלוץ ממנו התפילין דרש"י ולהניח לו תפילין‬ ‫דרבינו תם‪ ,‬ורוחו שבה אליו‪ .‬קרא עליו המגיד‬ ‫את הפסוק "והחכמה תחיה את בעליה"‬ ‫)והתפילין דרבינו תם הם בחינת חכמה‪,‬‬ ‫כידוע(‪.‬‬ ‫סיפר נכדו הרה"ק מריזין‪ :‬בחתונת זקיני רבי‬ ‫אברהם המלאך הגיע רק אם הכלה‪ ,‬אב הכלה‬ ‫הרה"ק ר' משולם פייביש הלוי מקרעמניטץ‬ ‫לא הגיע כי לא רצה לבטל מלימודו‪ ,‬כשהיא‬ ‫נסעה בחזרה לביתה סיפרה לבעלה הרה"ק ר'‬

‫ד‬

‫משולם את כל הסדר של שמחת הנשואין‬ ‫וגדולת חתנו רבינו‪ ,‬ודברה על לבו הטהור כי‬ ‫יסע שמה לראות את מחותנו זל"ה ואת חתנו‬ ‫המלאך זל"ה‪ ,‬ויען כי לא רצה לבטל מלימודו‪,‬‬ ‫עשה לעצמו כמו שלחן )סטענדר( וזאת תלה‬ ‫על צוארו‪ ,‬ועל סטענדר הלז היה מונח‬ ‫המשניות‪ ,‬וככה למד מתוכו על כל הדרך‪,‬‬ ‫והלוך ונסוע הנגבה עדי כי בא שמה אצל‬ ‫הרה"ק המגיד‪ ,‬והכין לעצמו כמה וכמה‬ ‫קושיות וחומרות אשר היה לו בעניני למודו‬ ‫וכאשר בא אל מחותנו צי דעם גרוסען זיידען‬ ‫רבי ר' בעריש האט איהם דער אליגער זיידע‬ ‫אלע קושיות פערענפערט פאר עהר האט נאך‬ ‫גיפרעגט‪ .‬ואת חתנו הרה"ק המלאך עוד לא‬ ‫היה ביכלתו לראות את פניו הקדושים כי היה‬ ‫סגור ומסוגר בתוך האלקיר )מחסן( שלו וצוה‬ ‫למשמשו כי יאמר לו כי ימתין עד כי יבא העת‬ ‫ויניח אותו כי יבא לפניו‪ ,‬ערב שבת קודש‬ ‫בלילה צוה עליו כי יבא לפניו וכאשר בא‬ ‫לפניו נפל בחלשות‪ ,‬שאל אותו חתנו המלאך‬ ‫וואס איז דער שוועהר פערחאלישט? אמר לו‬ ‫כי ראה את ב' המלאכים המלוין לאדם‬ ‫בהכנסת שבת קודש ונפל עליו פחד ורעדה‪.‬‬ ‫אמר לו חתנו המלאך‪ :‬שוועהר! דאס זענען‬ ‫אייערע צוויי מלאכים אין אז איהר אהט נאך‬ ‫גיזעהן מיינע צוויי מלאכים וואס העט איהר‬ ‫גיזאגט‪.‬‬ ‫סיפר אדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה‬ ‫מטשארטקוב זלה"ה אשר זקינו המלאך‬ ‫הקדוש בא פעם אחת לחותנו הגה"ק ר'‬ ‫פייוויש זל"ה לקרעמניץ העיר‪ ,‬ובאו כל בני‬ ‫העיר הלומדים והנכבדים לקבל פני קדשו‬ ‫ולראות את האיש האלקי הזה שנקרא בפי כל‬ ‫העולם בשם מלאך‪ ,‬אך המלאך הקדוש לא‬ ‫פנה אליהם כלל רק עמד אצל החלון אשר שם‬ ‫נגד החלון היה הר גבוה ותלול והשקיף שם‪,‬‬ ‫והנה כל האנשים הנכבדים שנמצאו שם‬ ‫השתוקקו מאד לשמוע איזה הגה מפי קדשו‬ ‫אבל הוא עמד על מקומו ומסתכל במחשבה‬ ‫עמוקה בחלון הזה נגד ההר‪ ,‬והיה אז בין‬ ‫העומדים האלה אברך אחד נכבד ולמדן‬ ‫ומיוחס ולא יכול להתאפק לכל הנצבים‬ ‫שנראה זה לזלזול כבודם בעיניו אשר אינו‬ ‫משים עין עליהם )כמובן היה האברך הזה איש‬ ‫מתגאה בעיניו( ויפנה אל המלאך הקדוש זל"ה‬ ‫בשאלתו כמפליא‪ ,‬ויאמר להמלאך הקדוש מה‬ ‫זה תביטו כל כך על ההר הזה שהוא רק גוש‬ ‫עפר‪ .‬ויענה המלאך הקדוש אני עומד ומסתכל‬ ‫ומתפלא על זה כי איך גוש עפר פשוט כזה‬ ‫יתגאה כל כך עד שנעשה הר גבוה‪ ,‬ויחרד‬ ‫האברך וילפת מהתשובה העמוקה הזאת‬ ‫שחדרה אל לבו להבין על מה היו רומזים‬ ‫דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫לרבינו נאספו אלפי ישראל ללמוד ממנו‬ ‫קדושה וטהרה‪ .‬ונדפס ספר חסד לאברהם‬ ‫עה"ת על דרך פרד"ס‪ .‬מרבינו ומבניו ונכדיו‬ ‫נשתלשלו משפחה גדולה ומיוחסת בישראל‬ ‫גאוני וצדיקי הדור‪.‬‬ ‫רבינו נפטר בגיל צעיר והוא רק בן ל"ז שנה‪,‬‬ ‫בעיר חוואסטוב ביום י"ב תשרי שנת תקל"ז‪- ,‬‬ ‫הוא היום שבא הקב"ה לבקר את אברהם‬ ‫אבינו ע"ה ביום ג' למילתו‪ ,‬והמלאכים‬ ‫בשרוהו לידת יצחק אבינו ע"ה‪.‬‬

‫‪.ÔÓ‡ χ¯˘È ÏÎ ÏÚ  ÈÏÚ Ô‚È Â˙ÂÎÊ‬‬

‫תוכן הענינים‬ ‫דברות קודש ‪..............................‬ה‬ ‫מבאר רבותינו ‪............................‬ה‬ ‫מתוק מדבש ‪..............................‬ה‬ ‫פתגמין יקירין ‪.............................‬ו‬ ‫כל האוכל בתשיעי ‪.....................‬ו‬ ‫קדושת יום הכיפורים ‪................‬ז‬ ‫עבודת הצדיקים ‪.........................‬ז‬ ‫הילולא דצדיקיא‪.........................‬ח‬

‫‪íùä‬‬

‫‪úøæòá‬‬

‫דברי אמונים‬ ‫‪"÷çöé íäøáà úåãìåú" ìä÷ é"ò ì"åé‬‬ ‫‪à"èéìù ø"åîãà ïøî ÷"ë úåàéùðá‬‬

‫שנה ו' גליון ר"ל‬

‫
זמנים ליוה"ק
‬ ‫זמן הדלקה"נ‪4.59 .....................‬‬ ‫עלות השחר‪4.01 ......................‬‬ ‫נץ החמה‪5.27.............................‬‬ ‫סוף זמן ק"ש *‪7.45 ...................‬‬ ‫שקיעה‪5.32................................‬‬ ‫מוצ"ש ר"ת‪6.45 .....................‬‬ ‫למנהגנו מקדימין ב‪ 18-‬דקות‬

‫הזמנים לפי אופק ירושלים‬ ‫יום הכיפורים י' תשרי תש"ע‬

‫***‬

‫‪ R‬דברות קודש ‪Q‬‬

‫‪ R‬מבאר רבותינו ‪Q‬‬

‫דרשה לפני כל נדרי תשס"ו‬

‫נוטפי דברי אמונים‬

‫אי' מהרה"ק בעל באר מים חיים דיש כמה‬ ‫מדריגות בענין אהבת ד' לישראל‪ ,‬המדריגה‬ ‫הראשונה בחי' 'בתי' והמדרגה יותר מזה בחי'‬ ‫'אחותי' שהוא בחי' פנים אל פנים עם בני ישראל‪,‬‬ ‫והמדריגה העליונה היא בחי' 'אם' שכביכול‬ ‫הקב"ה מגביה את בנ"י למעלה מראשו מרוב‬ ‫אהבתו ית' אלינו‪.‬‬ ‫הנה אנו עומדים בליל יום הקדוש‪ ,‬בליל קדוש כזה‬ ‫הקב"ה מגביה אותנו במדריגה גבוהה מאוד בבחי'‬ ‫למעלה מראשו‪ ,‬הקב"ה אוהב כ"כ את בנ"י הוא‬ ‫עומד ומצפה לתשובתינו הוא עומד ומשתוקק‬ ‫שנשוב בתשובה אמיתית‪ ,‬ונתקרב אליו‪ ,‬ונתן לנו‬ ‫יום קדוש כזה שבנ"י כ"כ מתעלים ומתרוממים‪,‬‬ ‫ורק יש לראות לנצל את יום הק' הזה שהעיקר‬ ‫בזה להמשיך את הכח ג"כ לאחריו במשך השנה‪.‬‬ ‫אי' מהבאר משה )עי' דעת משה( שהיצה"ר בא‬ ‫להאדם בפיתוי‪ ,‬הנה ראית כמה חטאת‪ ,‬הן במילא‬ ‫עשית חבילות חבילות חטאים ואיך יעלה בלבך‬ ‫לעשות תשובה על כל אלו‪ ,‬ומכניס ייאוש באדם‬ ‫שלא ישוב עוד‪.‬‬ ‫אמנם בעת הזה שאנו עומדים הקב"ה משפיע‬ ‫הרהורי תשובה לכל בנ"י‪ ,‬וכ"א באיזה מצב שהוא‬ ‫נמצא יכול להתקרב‪ ,‬כל יחיד יכול עתה להתקרב‬ ‫להקב"ה כי ביום הזה יכפר עליכם ביום ל' בהירות‬ ‫הקב"ה משפיע ומוריד אור גדול של תשובה‪,‬‬ ‫וצריכים רק להרהר בתשובה‪ ,‬כל בנ"י מתאספים‬ ‫בבתי מדרשות לשוב ולצעוק להקב"ה‪.‬‬ ‫וכדאי' בדברי חיים שאפי' פחותים שבישראל‬ ‫באים לביהמ"ד בליל יוה"ק‪ ,‬ועושים תשובה‬ ‫וצמים‪ ,‬משא"כ הגוים שהם ממשיכים כדרכם אין‬ ‫זייער פראסטע טמא'נע וועלט ככל יום ואין להם‬ ‫שום שייכות בזה היום וזה זכות גדול לבנ"י‬ ‫שמתאספים לצעוק אל ד' באמיתיות לבנו‪.‬‬ ‫שובה ישראל עד ד' אלקיך‪ ,‬ישראל היינו לי ראש‪,‬‬ ‫אנחנו צריכין רק לשוב בהרהורי תשובה וממילא‬ ‫נתקרב להקב"ה והקב"ה יקרבנו להגביהנו בבחי'‬ ‫למעלה מראשי כביכול‪ ,‬הקב"ה רוצה מאתנו‬ ‫הרהור תשובה אמיתית לפניו ית' כבר עבר חודש‬ ‫תמוז אב אלול ר"ה עשי"ת‪ ,‬עומדין כבר ביום‬ ‫אחרון של עשי"ת‪ ,‬עתה כבר בוודאי זמן לעשות‬ ‫תשובה‪ ,‬ואם לא עכשיו אימתי‪ ,‬כ"א יודע נגעי‬ ‫לבבו איך עבר עליו השנה ומה עליו לעסוק בתיקון‬ ‫נפשו‪ ,‬והקב"ה יעזרנו שנוכל לשוב בתשובה‬ ‫אמיתית‪.‬‬ ‫כבר אמרנו בשם ספה"ק בית אהרן עה"פ והיה‬ ‫הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם‬ ‫על הכפורת ופניהם איש אל אחיו‪ ,‬כי הכרובים הם‬

‫בחי' מלאכים קדושים המגינים על בנ"י פורשי‬ ‫כנפים למעלה‪ ,‬שהם מעלים את הזכותים‬ ‫והתפלות ומעש"ט של בנ"י‪ ,‬סוככים בכנפיהם על‬ ‫הכפורת‪ ,‬כפורת מלשון כפרה שהמלאכים מגינים‬ ‫ומסתירים שלא יקטרגו על בנ"י ויתכפרו‬ ‫עוונותיהם של ישראל‪ ,‬אמנם ופניהם איש אל‬ ‫אחיו שהכל יכל להיות ע"י שבנ"י מתאחדין‪ ,‬ויש‬ ‫אחדות בבנ"י‪ ,‬ורק ע"י שיש אחדות בינינו יוכלו‬ ‫המלאכים לגונן עלינו‪ ,‬כ"א יודע מה שיש בלבו על‬ ‫חבירו‪ ,‬עתה הוא הזמן שימחול כ"א לחבירו בלב‬ ‫שלם‪ ,‬ולא יהא לו טינא בלבו על חבירו‪ ,‬ועי"ז גם‬ ‫הקב"ה ימחל לנו‪.‬‬ ‫אי' בתפארת שלמה עה"פ כי ביום הזה יכפר‬ ‫עליכם לטהר אתכם מכל חטתיכם‪ ,‬ביום הזה‬ ‫הקב"ה מעלה את בנ"י למעלה מבחי' מלאכים‪,‬‬ ‫להיות ראוים לעמוד בהיכל המלך וזה א"א כ"א‬ ‫ע"י שישראל מטהרים מכל שמץ ודופי‪ ,‬וע"כ‬ ‫הקב"ה מוחל לעוונות בני ישראל כדי שיוכלו‬ ‫לידבק עצמם בהקב"ה יותר מבחי' המלאכים‪.‬‬ ‫כי המלאכים הם נמצאים בשמים אין להם יצה"ר‬ ‫אינם יודעים כלל מה הם הקשיים והביטערע‬ ‫מלחמות שיהודי לוחם כל יום‪ ,‬אנו בנ"י יודעים‬ ‫ומכירים את הנסיונות‪ ,‬הקב"ה רואה שבנ"י רייסן‬ ‫פון זיך לעבעדיגע שטיקער כדי להיות קרוב‬ ‫להקב"ה‪ ,‬מרייסט זיך בכל שמירת עיניים‪ ,‬או‬ ‫שמירת המחשבה רק הקב"ה יודע שאף שאנו‬ ‫נמצאים בעולם השפל אנו לוחמים ומתרפקים על‬ ‫כל דבר‪ ,‬והקב"ה מתנהג במדה כנגד מדה והקב"ה‬ ‫רואה איך שאנו נהרגים בשביל מלחמת היצר‬ ‫שלא להכנע אליו ח"ו‪ ,‬ואפי' אלו שעדיין אינם‬ ‫נמצאים בדרגא זו‪ ,‬עכ"פ רוצים עתה בתשובה‪,‬‬ ‫והקב"ה יביט על כל זה‪ ,‬ותדרוש לשפך דמם‬ ‫לדעת מה זה ועל מה זה‪ ,‬והקב"ה זאל רייסן‬ ‫לעבעדיגע שטיקער מכל אלו המקטרגים שלא‬ ‫יוכלו לקטרג על בנ"י‪.‬‬ ‫בפרט על הביטערע מחלות ל"ע שבנ"י סובלים‬ ‫מזה במשך השנה‪ ,‬כמה אידישע שטיבער כבר‬ ‫נחרבו מחמת זה‪ ,‬אוי מה שמתרחש בעולם שאין‬ ‫לך יום עובר שאין המחלה הזה מתפשטת רח"ל‬ ‫וממית מבנ"י‪ ,‬אוי כמה צער השכינה נגרם ע"י‬ ‫מחלה זה‪ ,‬לא די שיש להשכינה הק' צער הגלות‪,‬‬ ‫שכבר כמה אלפי שנים שכינתא בגלותא‪ ,‬סובלת‬ ‫צער בנ"י‪ ,‬אוי עכשיו הזמן לבקש ולהתפלל על זה‬ ‫שלא יבוא עוד‪ ,‬השכינה הק' לא תוחילו עוד‬ ‫לצער‪ ,‬אבינו מלכינו עשה למענך אם לא למעננו‪,‬‬ ‫בנ"י יהיה להם רק טוב‪ ,‬וכבר תבוא הישועה‬ ‫אמיתית לבנ"י וגאולה שלימה בב"א‪.‬‬

‫ה‬

‫‪ìëî íëúà øäèì íëéìò øôëé äæä íåéá éë‬‬ ‫‪.åøäèú 'ä éðôì íëéúàèç‬‬ ‫‪éë éðòì äìôú ÷åñôä ìò '÷ä è"ùòáä íùá àúéà‬‬ ‫‪,ìùî êøã ìò äæá äðååëä ,åçéù êåôùé 'ä éðôìå óåèòé‬‬ ‫‪,åøåñçî ìë ù÷áéù ãçà ìëì úåùø ïúðù êìîì‬‬ ‫‪àìù ãçà äéäå ,äù÷á äæéà ù÷éá ãçà ìë íðîàå‬‬ ‫‪ãéîú åì äéäéù åúù÷á äúéä úàæ ÷ø íåìë ù÷éá‬‬ ‫‪øáë åì ùé æ"éòù ïáåîëå ,êìîä éðôì ñðëéäì úìåëéä‬‬ ‫‪ñðëéäì àåä ìåëé óëéú äîåàî åì øñç íàá éë ,ìëä‬‬ ‫‪àåä åæ êøã ìò ïë .åøåñçî éã ù÷áìå êìîä ìà‬‬ ‫‪ìë ììåëù äôéèò ïåùìî óåèòé ,óåèòé éë éðòì äìôú‬‬ ‫‪'ä éðôì ãéîú äéäéù 'åëå 'ä éðôìå åðééä ,úåìôúä‬‬ ‫‪.åçéù êåôùé‬‬ ‫‪äðùá ãçà íåé åðì ïúð ä"á÷äã ïàë øîåì øùôà ïë‬‬ ‫‪äìôúä ø÷éò íðîà ,åéðôì ïðçúäìå ù÷áì ìëåðù‬‬ ‫‪äéäéù äëæéù ì"ðë åðééä ,åøäèú 'ä éðôì úåéäì êéøö‬‬ ‫‪.ìëä åì äéäé øáë äæáå ,'ä éðôì ãéîú‬‬ ‫‪åìéôà úåáùçîäå çîä úà ìáìáî ã"òáä íðîà‬‬ ‫‪êøãá êìäù éî ìùîì äîåã àåäå ,äæë ùåã÷ íåéá‬‬ ‫‪,áø ïåä åá çéåøäì øùôà äéäù ÷ñò äæéà êøåöì‬‬ ‫‪åá òâô êøãáå ,âìôåî øéùò æ"éò úåéäì ìåëé äéäå‬‬ ‫‪ãò åñôúì ùåòøôä íò ÷çùì ìéçúä ,åö÷òå ùåòøô‬‬ ‫‪úà åùò íéøçà íéùðà íééúðáå ïîæ äîë åéìò øáòù‬‬ ‫‪úà ãéñôäå ,åúòéñð úøèî äúéä åæù øçñîä‬‬ ‫‪àåä ïë ,äæî ìåãâ øòö åì ùéù ïáåîëå ,úåøéùòä‬‬ ‫‪íàå ,úòãäå çîä ìåáìáá äìôúá òâåôù ã"òáä‬‬ ‫‪ìåáìáá íéøåîæî äîë øåáòì ìëåé äæî ÷ñò íéùåò‬‬ ‫‪àåä òâøå äòù ìë ùåã÷ä íåéáù òãéì êéøöå ,úòãä‬‬ ‫‪õîàúäìå øáâúäì êéøö ïë ìòå ,ãàî áåùçå ø÷é‬‬ ‫‪.äìôúá‬‬ ‫‪,ìàøùé ììëì íéðéãä ú÷úîä äéäéù ú"éùä øåæòé‬‬ ‫‪.ïîà 'åëå ø"ùéå äìôúá ÷æçúäì ìëåðùå‬‬

‫‪ò"éæ äðåîà éøáã ìòá ÷"äéáø‬‬ ‫‪ã"ëùú ùåã÷ä íåéá åãåä éðôì äçéùá‬‬

‫‪ R‬מתוק מדבש ‪Q‬‬ ‫‪åðì ìçî ä"á÷äù íðéîàî åðà ùåã÷ä íåé éàöåîá‬‬ ‫‪íëéìò øôëé äæä íåéá éë øîàðù åîë ,úåðåòä ìë‬‬ ‫‪ìùîå .åøäèú éðôì íëéúåàèç ìëî íëúà øäèì‬‬ ‫‪ïè÷ íúë æ"ò ùéå ïáì ãâá åì ùéù íãàì àåä‬‬ ‫‪ììë ìù íäéúåðåò åìçîðùë åéùëòå ,øëéð íúëä‬‬ ‫‪ïè÷ äøéáò ìë éæà ,éðùä èåçä ïáìúðå ìàøùé‬‬ ‫‪ïáì äîùðä øéàùäì øäæéäì êéøö ä"ùîå ,øëéð‬‬ ‫‪ø÷åáä úøåîùàá úøçîì ãåîòì åæì äöòäå ,é÷ðå‬‬ ‫‪,÷"äåé úøçîì äîëùää ìãåâ úà íéøôñá øàåáîë‬‬ ‫‪.äðùä úåîé ìëì äøäèä ìá÷ì éìë äéäéù éãë‬‬ ‫)מבתרי כתבי משפיע קהילתנו הק'‬ ‫הגה"צ רבי דניאל פריש זצ"ל(‬

‫‪ R‬כל האוכל בתשיעי‪Q ...‬‬

‫‪ Š‬פתגמין יקירין ‪‰‬‬ ‫פנינים ליום הקדוש בדרך המוסר והחסידות‬

‫טעמי המצוה‬ ‫כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישרון בכל דור ודור‪.‬‬ ‫למה אמרו ״סלחן״ ו״מחלן״‪ ,‬ולא אמרו סולח ומוחל?‬

‫אם עבר אדם על מצות לא תעשה ועשה‬ ‫תשובה‪ ,‬ידאג לעונו ויכסוף ויחכה להגיע ליום‬ ‫הכיפורים למען יתרצה אל הש"י‪ ,‬ועל כן אמרו‬ ‫רז"ל כל הקובע סעודה בערב יוה"כ כאלו‬ ‫נצטוה להתענות תשיעי ועשירי והתענה‬ ‫בהם‪ ,‬כי הראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו‪,‬‬ ‫ותהיה לו לעדה על דאגתו לאשמתו‪ ,‬ויגונותיו‬ ‫לעונותיו‪.‬‬

‫בשו״ע )חו״מ סימן רעב( אמרו‪ :‬מי שפגע בחברו בדרך‪ ,‬ובהמתו‬ ‫רובצת תחת משאה‪ ,‬בין שהיה עליה משא הראוי לה‪ ,‬בין שהיה‬ ‫עליה יותר ממשאה‪ ,‬הרי זה מצווה לפרוק מעליה‪ ,‬שנאמר ״עזב‬ ‫תעזב עמו״ )שמות כג‪,‬ה(‪ ,‬היה דרך הבהמה לרבוץ תמיד תחת‬ ‫משאה‪ ,‬אינו חייב‪ ,‬כי דרשו חכמים )בבא מציעא לג‪ ,‬א( ״רובץ ולא‬ ‫רבצן״‪ ,‬כי רובץ פירושו‪ :‬מקרה הוא לו שרובץ תחת משא ובפעם‬ ‫הזאת‪ ,‬ולא רבצן‪ ,‬היינו‪ :‬הרגיל בכך‪ .‬אם כן‪ ,‬אם ישראל חוטאים‬ ‫פעם‪ ,‬פעמים‪ ,‬אז הקב״ה סולח להם‪ ,‬אבל מכיון שאנו עומדים‬ ‫בתפלה מדי שנה בשנה‪ ,‬ומבקשים סליחה ומחילה על חטאתינו‪ ,‬לכן‬ ‫אנו אומרים בתפלה ״כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישרון‬ ‫בכל דור ודור״‪ ,‬שה׳ מוחל וסולח‪ ,‬לא רק באופן מקרי‪ ,‬כי אם מדי‬ ‫שנה בשנה‪.‬‬

‫והשנית כי בשאר ימים טובים אנחנו קובעים‬ ‫סעודה לשמחת המצוה‪ ,‬כי יגדל וישגא מאד‬ ‫שכר השמחה על המצות‪ ,‬כמו שנאמר דברי‬ ‫הימים א‪ ,‬כט ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי‬ ‫בשמחה להתנדב לך‪ ,‬ונאמר )דברים כח‪ ,‬מז(‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה‬ ‫ובטוב לבב‪ ,‬ומפני שהצום ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫נתחייבו לקבוע הסעודה על שמחת המצוה‬ ‫בערב יוה"כ‪.‬‬

‫רבי ישראל מרוזי'ן‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן ועל חטא שחטאנו‬ ‫לפניך במאכל ובמשתה‪.‬‬

‫והשלישית למען נחזק להרבות בתפלה‬ ‫ותחנונים ביום הכיפורים‪ ,‬ולשית עצות‬ ‫בנפשנו על התשובה ועיקריה‪.‬‬ ‫שערי תשובה‬

‫יש לפרש הקשר בין שני הנושאים האלו‪ ,‬כי יש כאשר יבא האדם‬ ‫לעיר אחת ויראה שכתוב על השלט ״מסעדה כשרה״‪ ,‬הוא יכנס‬ ‫ויזמין לו ארוחה בלי שום חקירה ודרישה‪ ,‬אבל אם בתוך המסעדה‬ ‫יפנה אליו בעל המסעדה ויבקש ממנו הלואה בתור גמילות חסד‪ ,‬אז‬ ‫הוא ידחה אותו ויגיד‪ :‬״הלא אינני מכיר אותך״ ולא יתן לו בהלואה‬ ‫אף פרוטה‪ .‬משום כך אנחנו אומרים בימים הנוראים‪ :‬״על חטא‬ ‫שחטאנו לפניך במשא ובמתן״‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאיננו בוטחים בישראל‬ ‫חברנו שהוא איש הגון ושבודאי ישלם חובו‪ ,‬אלא אנחנו חושדים בו‬ ‫שהוא גזלן‪ ,‬אולם כאשר מגיע הענין לאכילת דבר כשר‪ ,‬אז אנו‬ ‫מחזיקים אותו לאיש כשר‪ ,‬בלי שום חקירה ודרישה‪ .‬לפיכך אנחנו‬ ‫אומרים מיד אחרי ״על חטא״ הקודם ‪ -‬״ועל חטא שחטאנו לפניך‬ ‫במאכל ובמשתה״‪.‬‬

‫רבי הלל מקאלאמיי‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה‪.‬‬ ‫אינו מובן‪ ,‬וזה לשון הרב הגדול חיד"א זללה"ה בספרו דבש לפי‬ ‫)מערכת אות ו' סימן ב'‪ (,‬תכלית וידוי הוא שיכיר החטא היינו‬ ‫שבכל חטא ועון שימצא בפשפושו במעשיו יכירוהו כמה הוא גדול‬ ‫כגון כל הכועס כאילו עובד ע"ז‪ ,‬כל המתייהר כאילו בא על כל‬ ‫העריות ]סוטה ד ע"ב[‪ ,‬המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים‬ ‫]ב"מ נח ע"ב[ וכיוצא‪ ,‬הרי לך דברים כאלה שכיחין בכל זמן‬ ‫בעוה"ר‪ ,‬ובאם האדם לא יכיר אותן מי הם ומאיזה סוג הם לא יכיר‬ ‫לשוב כי נראין קטנים בעיניו‪ ,‬וכן לשון הרע שקול כג' ראשי‬ ‫עבירות הנ"ל ]ערכין טו ע"ב[ וכן המוציא ז"ל ח"ו ]נדה יג‪ [.‬וכן‬ ‫אמרו כל המשנה בדבורו כאילו וכו' כל זה צריך השב להכיר‪ ,‬הבן‬ ‫הדברים‪ .‬ולפני מי חטא היינו שיחשוב בגדולתו ית"ש ובשפלות‬ ‫האדם כי הכל לפי המבייש והמתבייש כנ"ל‪ ,‬ויתבייש מאד ויתחרט‬ ‫ויעיד עליו היודע תעלומות שלא יחטא עוד ואל ישוב לכסלה כמ"ש‬ ‫הרמב"ם בהל' תשובה ]פ"ב ה"ב[ ויכוין להתוודות עליו ועל כל בני‬ ‫ביתו על מה שחטא בגלגול זה ובגלגולים אחרים‪ ,‬וישער בעצמו כי‬ ‫הוא חייב מיתה על שהכעיס למלך הכבוד ועבר על מצותיו‪,‬‬ ‫ובחרדה ורעדה בא לבקש שימחול לו המלך‪ ,‬וכתבו ז"ל דזהו מה‬ ‫שתקנו על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה‪ ,‬כלומר שהתוודה בפה מן‬ ‫השפה ולחוץ ולא בלב וצריך להתוודות על הוידוי שלא התוודה‬ ‫כהוגן ושיהיו פיו ולבו שוין )ונ"ל שזה היה טעם קדמונינו שלא‬ ‫הנהיגו לומר וידוי אשמנו וכו' בכל יום בבתי כנסיות רק בבתי‬ ‫מדרשות לתלמידי חכמים וזקנים אבל למרבית המון עם המתפללים‬ ‫בבית הכנסת לא היו מנהיגים אותם לומר הוידוי בכל יום‪ ,‬דחששו‬ ‫להיותן טרודין על המחיה ועל הכלכלה ואינם מפנים את לבם‬ ‫לאיכות ומהות הוידוי‪ ,‬והנה כאשר יתוודו בהרצות שפתים ולבם בל‬ ‫עמם הנה יוסיפו על חטאתם פשע ויצטרכו למיתב תענית‬ ‫לתעניתם היינו וידוי לוידויים‪.‬‬

‫בני יששכר‬

‫תענית הפסקה של ג' ימים‬ ‫כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב‬ ‫כאילו התענה בתשיעי ועשירי )ראש השנה‬ ‫ט‪ ,‬א(‪ .‬נמצא דזה נחשב לתענית הפסקה של‬ ‫שלושת ימים‪ ,‬בעשירי בעצמו מתענה‪,‬‬ ‫ואכילת תשיעי נחשבת כאילו התענה תשיעי‬ ‫ועשירי‪.‬‬ ‫שפת אמת‬

‫עינוי הנפש‬ ‫כתב בשל"ה )מס' יומא פרק תורה אור(‬ ‫דעינוי נפש דערב יו"כ על ידי האכילה‪ ,‬הוא‬ ‫כדי שיענה הנשמה‪ ,‬וזה תענו "נפשותיכם"‬ ‫דייקא‪ ,‬תרי נפשות‪ ,‬הנשמה בערב יו"כ והגוף‬ ‫ביו"כ‪ .‬והטעם לפי עניות דעתי שכל דבר‬ ‫יתוקן בדומה לו‪ ,‬ולכן רדיפת התאות‬ ‫הגשמיות יתוקנו בצום דיוה"כ‪ ,‬ומיעוט עונג‬

‫בשבתות וימים טובים וסעודת מצוה והדומה‬ ‫יתוקנו באכילת ערב יו"כ‪.‬‬ ‫דרשות חת"ם סופר‬

‫שמחת התורה‬ ‫הסעודה שעושין בערב יוה"כ‪ ,‬משום שלא‬ ‫היה יום טוב לישראל כיוה"כ שבו נתנו לוחות‬ ‫האחרונות )תענית כו‪,‬ב; ל‪ ,‬ב( ולפי שמתענין‬ ‫ביוה"כ מקדימין הסעודה‪.‬‬ ‫שפת אמת‬

‫כפי ערך ב' ימים‬ ‫בכתבי האריז"ל‪ :‬צריך להרבות ביום זה‬ ‫באכילה ושתיה‪ ,‬ולכן צריך לאכול כפי ערך ב'‬ ‫ימים‪.‬‬ ‫פרי עץ חיים‬

‫ירצה צום עמך‬ ‫אנו אומרים בהפזמון )בערב יוה"כ( "ירצה צום‬ ‫עמך אשר דמו לך מזה"‪ ,‬והגם כי איננו צום‬ ‫ונהפוך הוא כי אסור להתענות בו‪ ,‬אך הכונה‬ ‫הוא‪ ,‬כי הירא מיומא דדינא רבא ובבואו לאכול‬ ‫בערב יוה"כ נתהפך אכילתו במעיו כאילו אוכל‬ ‫דמו ממש ‪.‬‬ ‫בארת המים‬

‫תיקון לכל האכילות‬ ‫בשם הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז זצ"ל כל‬ ‫האכילות של ערב יום כיפור הוא תיקון לכל‬ ‫האכילות של כל השנה‪.‬‬ ‫בית אהרן‪ ,‬ליקוטים‬

‫והסר שטן‬ ‫יום כ'פורים‪ ,‬כי בפורים השטן מקטרג על‬ ‫תענוגים שמתענגין ישראל‪ ,‬ומשיבו הקב"ה‬ ‫ישראל בניי אינם מכוונים להנאת עצמן רק‬ ‫לקיים מצותי‪ ,‬הלא תראה ביום אתמול כי‬ ‫יעבור צויתי להם להתענות והתענו כל היום‪.‬‬ ‫וכהאי גוונא בערב יום הכיפורים השטן‬ ‫מקטרג על תענוגיהם ושמחתם‪ ,‬ומשיבו‬ ‫הקב"ה הלא תראה ביום מחר יתענו כולם‬ ‫לקיים מצותי‪ .‬וזהו שתקנו אנשי כנסת‬ ‫הגדולה "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו"‪.‬‬ ‫הרי בשמים‬

‫בית המדרש‬

‫"תולדות אברהם יצחק"‬

‫רמת בית שמש‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם‬ ‫אחים יקרים!!!‬ ‫היות שבימים הקרובים מתכוננים בע"ה בפועל את‬

‫בנין בית מדרשינו בשכונת רמב"ש ב'‬ ‫לאחר שבמאמצים מרובים עלה בידי העסקנים שיחיו להשיג אישור להקים מבנה לבית‬ ‫מדרשינו אחר שנסגר והיה נראה שח"ו כלו כל הקיצין‪ .‬והביהמ"ד יתנוסס לתפארה‬ ‫בשכונת רמת בית שמש יצ"ו‪ .‬אשר יהיה בעזהשי"ת לתל תלפיות בתוככי עירנו‬ ‫המעטירה‪.‬‬

‫לשם בניית ביהמ"ד זקוקים מתפלליו לעזרת‬ ‫אנ"ש שיחיו‪,‬‬

‫בתרומת של סך ‪₪ 150‬‬ ‫הנך נעשה שיתוף בבנין בית הכנסת ולקחת חלק בפועל‬ ‫במצוה רבה זו השקולה של כל המצוות‬

‫אל תעלם אזנך לרווחתינו לשוועתינו‬ ‫‪ìëî äùåã÷ã úçð áø úååøì íëì ãåîòú åæ äáø äåöî úåëæå‬‬ ‫‪ø"éëà è"çîâìå ù"àøéìå äøåúì íìãâìå íëéàöàö‬‬ ‫לפרטים נוספים‬

‫הרב שלמה קרישבסקי ‪05731.09499‬‬ ‫‪05731.99041‬‬ ‫הרב יוסף קדיש גרומן‬

‫ו‬

‫אמרות‪ ,‬פנינים יקרים‪ ,‬בגדולת וקדושת יום הקדוש‬ ‫התפלה ביום הקדוש‬ ‫הנה אנו נמצאים כעת ביום הקדוש והנורא‪ ,‬ועוצמו של יום‬ ‫מכפר‪ ,‬ובעיקר כששבים בתשובה שלימה לפניו יתברך‪,‬‬ ‫ושובה הוא כמו שכתב הרמב"ם ז"ל )הלכות תשובה פרק‬ ‫ב' הלכה ב'( עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא יחטא עוד‬ ‫ע"כ‪ ,‬והיינו שישיב אל ה' בלב שלם וישפוך נפשו לפניו‬ ‫יתברך שאל ירחקהו מאור פניו הקדושים והמאירים‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמר דהע"ה אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח‬ ‫ממו‪.‬‬ ‫רביה"ק בעל דברי אמונה זי"ע‬

‫יוה"ק היא הכנה לתשובה לכל ימות השנה‬ ‫אמנם שיום הכיפורים אינו אלא פעם אחת בשנה‪ ,‬מ"מ‬ ‫אצל הבורא כל עולמים שהוא למעלה מן הזמן יתכן‬ ‫להטהר תמיד‪ ,‬שהוא יכול למחול על העוונות גם בכל‬ ‫השנה לזכות למחילת עוונות‪ ,‬וז"ש כי ביום הזה יכפר‬ ‫עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם‪ ,‬היינו ביוה"כ עצמו‪,‬‬ ‫ומלבד זה לפני ה' תטהרו‪ ,‬שאצל הבוכ"ע שהוא למעלה מן‬ ‫הזמן יכולין להטהר תמיד‪ ,‬וע"י קדושת היום של יו"כ יכולין‬ ‫להמשיך הטהרה על כל השנה‪.‬‬ ‫דברי יואל‬

‫החמשת עינויים הם חמשת תענוגים‬ ‫ה' עינויים אלו הם להיפך תענוגים‪ ,‬ר"ל שצריך להיות תענוג‬ ‫גדול‪ ,‬כמו שמחויב להתענג בשבת באכילה ושתיה וכיוצא‪,‬‬ ‫עכשיו צריך להיות לאדם תענוג על ידי ה' עינויים שהם ה'‬ ‫תענוגים‪ ,‬ונגדם הם ה' תפלות להתענג בם שזכה להיות לו‬ ‫בעולם הזה בחינת שליטת עולם הבא שאין בו בחינת‬ ‫אכילה ושתיה‪ ,‬ויהיה לו ענויים הללו לתענוג שאין צריך‬ ‫לגשמיות עולם רק כמו בעולם הבא שהוא תענוג רוחני‬ ‫שהוא חיות לה'‬ ‫אור החכמה‬

‫תענית יוה"כ איננו להנות נפש ולצער את ישראל ח"ו כ"א‬ ‫מחמת קדושה וקריבות ודביקות והם כמלאכי השרת‪,‬‬ ‫והוא כענין מ' יום הראשונים והאחרונים שהי' משה רבינו‬ ‫בהר לחם לא אכל ומים לא שתה מדביקות וקדושה ונהנה‬ ‫מזיו השכינה‪ ,‬ומה דכתיב ביוה"כ תענו את נפשותיכם איננו‬ ‫לשון עינוי אלא התעוררות כמו )הושע ב'( השמים יענו את‬ ‫הארץ וכו'‪.‬‬ ‫דרשות חת"ס‬

‫שבועות‪ .‬ע"ד דאיתא בגמרא )תענית פה‪ ,‬א( נשבע הקב"ה‬ ‫שלא יבא לירושלים שלמעלה עד שתבנה ירושלים‬ ‫שלמטה‪ .‬והנה אנחנו עם קדושו כשאנו רואים שבעוונותינו‬ ‫הרבים נמשך כל כך זמן רב והשכינה הקדושה עמנו בגלות‪.‬‬ ‫אנו מתפללים שהשכינה הקדושה מהרה תשוב למקומה‬ ‫ולא תהא במאסר עוד‪ .‬ואף שמחמת עוונותינו הרבים עוד‬ ‫אין אנו מוכנים לגאולה השלימה עכ"פ למה תהא היא‬ ‫עמנו בגלות‪ .‬ואף שנשבע הש"י שלא יבא לירושלים‬ ‫שלמעלה עד שיבנה ירושלים שלמטה הנה אנו מתירים‬ ‫השבועה זו‪ .‬ואומרים ושבועתנא לא שבועו'‪ .‬היינו השבועה‬ ‫שהוא עבורנו כנ"ל לא שבועות‬ ‫תפארת שלמה‬

‫כי ביום הזה יכפר‬ ‫כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם‬ ‫לפני ה' תטהרו ויקרא טז‪,‬ליש לדקדק מה שכתיב קודם‬ ‫"יכפר עליכם" ואח"כ "לטהר אתכם"‪ ,‬כי לכאורה היה‬ ‫צריך לומר מתחלה הטהרה ואחר כך הכפרה‪ ,‬כי זהו הסדר‬ ‫מתחלה הטהרה שאיש ישראל מטהר עצמו ואחר כך‬ ‫הכפרה?‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬דהנה עזרא כשהזהירם על התשובה‪ ,‬אמר‬ ‫להם והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים )עזרא י‪,‬יג(‪,‬‬ ‫שתשובה היא מלאכה גדולה‪ ,‬ומאד קשה הדבר שברגע‬ ‫אחד יוכל איש ישראל לתקן הכל‪ ,‬והנה הר"ר שמעלקא‬ ‫זצ"ל אמר משל‪ ,‬כמו שיש סוחר אחד שהיה בלחץ ובדוחק‬ ‫בעסקיו‪ ,‬ומבקש מהבעלי חובות שלו‪ ,‬שימתינו עם‬ ‫החובות הישנים ומעט מעט ישלם להם‪ ,‬ומכאן והלאה לא‬ ‫יעשה עוד חובות‪ ,‬כמו כן ישראל מבקשים מה'‪ ,‬מה שהיה‬ ‫עד עתה אנו מקוים ומצפים לה' שנתקן עצמנו‪ ,‬ומכאן‬ ‫והלאה אנו מצפים שלא נעשה עוד ח"ו‪ .‬אמנם תשובה אי‬ ‫אפשר לחשוב ולהחזיק עצמו שכבר עשה תשובה‪ ,‬רק‬ ‫צריך איש ישראל לצפות שיעזרהו ה' לעשות תשובה‪ ,‬כי‬ ‫תשובה אי אפשר להחזיק עצמו שכבר עשה‪ ,‬רק צריך‬ ‫איש ישראל תמיד לעשות תשובה‪.‬‬ ‫ויכול להיות זה הכונה בפסוק כי ביום הזה יכפר וגו'‪ ,‬כי לא‬ ‫היה יכול לומר מתחלה תטהרו ואחר כך יכפר עליכם‪,‬‬ ‫דהיה נראה שמתחלה כבר היתה הטהרה‪ ,‬ואמנם איך‬ ‫אפשר להחזיק עצמו שכבר טהר עצמו‪ ,‬אך "כי ביום הזה‬ ‫יכפר עליכם לטהר אתכם" תיכף‪" ,‬לפני ה' תטהרו" שהוא‬ ‫ציווי על להבא שאיש ישראל יעסוק תמיד לטהר עצמו‪ ,‬כי‬ ‫אי אפשר להחזיק שכבר טהר עצמו‪.‬‬

‫צריכים גם עבודה עצמית‬ ‫רב‬ ‫ע‬ ‫בסעודת‬ ‫ע‬ ‫פעם אמר הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"‬ ‫לכל העם בשגגה‬ ‫יוה"כ‪ ,‬כי ביום הזה יכפר‪ ,‬ר"ל עיצומו של יום מכפר‪ ,‬אבל‬ ‫עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם ר"ל שהדבר מוטל הרה"ק רבי שלמה זלמן מוויעליפאלא זצ"ל אמר קודם כל‬ ‫נדרי‪ ,‬בעמדו לפני ארון הקודש‪ ,‬בבכיה יתירה והתלהבות‬ ‫עליכם לטהר את עצמיכם מכל חטאתיכם‬ ‫גדולה‪ ,‬הנה אנו אומרים ונסלח וגו' כי לכל העם בשגגה‪,‬‬ ‫דברי יצחק‬ ‫מהפלא הוא‪ ,‬הכי אפשר כי כל העם יהיו שוגגין ולא יהיה‬ ‫כל שעה ביוה"ק הוא כמה ימים במשך השנה‬ ‫שום מזיד ביניהם‪ ,‬אך רבונו של עולם אני מעיד בהם כי אין‬ ‫כמה‬ ‫כל שעה ורגע מיום הקדוש והנורא הזה‪ ,‬הוא כולל‬ ‫בהם שום איש שיאמר לשם יחוד קודם בואו לעבור‬ ‫ימים מימי השנה‪ ,‬שהוא הכללות מכל השנה כולה‪.‬‬ ‫עבירה‪ ,‬ואם כן יתכן לומר עליהם כי כולם שוגגין המה‪.‬‬ ‫מהר"י מבעלזא‬

‫באר משה‬

‫בארת המים‬

‫כל נדרי‬ ‫כל נדרי כו'‪ .‬נדרנא לא נדרי ואסרנא לא אסרי ושבועתנא‬ ‫לא שבועות‪ .‬הנ"ל בענין התפלה זו ביום האדיר והקדוש‬ ‫הזה אשר קודם לכל התפלות בזה היום אנו מתחילים‬ ‫תפלת כל נדרי‪ .‬אך הנה ידוע כי מיום שחרב הבהמ"ק וגלינו‬ ‫מארצנו השכינה הקדושה ג"כ עמנו בגלות וז"ש )ירמיהו מ‪,‬‬ ‫א( והוא אסור בזיקים לרמז על השכינה הקדושה‪ .‬ותכלית‬ ‫כל כוונתינו בתפלותינו צריך לשום לב על השכינה‬ ‫שתוושע במהרה וממילא גם אנחנו נוושע בכל הטוב‪ .‬ע"כ‬ ‫קודם התחלת כל התפלות היום הקדוש והאדיר הזה אנו‬ ‫מתחילין כל נדרי וכו' ואסרנא לא אסרי‪ .‬היינו שהשכינה‬ ‫תחזור במהרה למקומה ולא יהי' מסך המבדיל ע"י‬ ‫עוונותינו ולא תהא עוד במאסר עמנו‪ .‬ושבועתנא לא‬

‫לכאורה‪ ,‬הרי אנו רואים בחוש שיש אנשים שעוברים‬ ‫עבירות בזדון‪ ,‬ואיך אנו אומרים כי "לכל העם" בשגגה?‬ ‫ואמר על כך הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬כי הנה רואים אנו‬ ‫אנשים כאלו‪ ,‬שבכל ימות השנה אינם יכולים להתאפק‬ ‫מלשתות אפילו כמה שעות‪ ,‬ואילו עכשיו מסוגלים הם‬ ‫לעמוד יום שלם בלא אכילה ושתיה‪ .‬והסיבה‪ ,‬כיון‬ ‫שיודעים הם מה זה יום הכיפורים‪ ,‬ומפני קדושתו וחומרתו‬ ‫הם יראים וצמים‪ .‬ומזה ראיה‪ ,‬כי כל העבירות שהם‬ ‫עוברים‪ ,‬אין זה אלא משום שאינם יודעים ומכירים‬ ‫בחומרת העבירה‪ ,‬ואם כן שוגגים הם‪ .‬וזהו מה שנאמר כי‬ ‫"לכל העם" בשגגה‪.‬‬ ‫ליקוטי קדושת לוי‬

‫ז‬

‫‪ Š‬עבודת הצדיקים ביום הכיפורים‪‰‬‬ ‫אילו לא היו חוטאים בניך‬ ‫רבי זושא מאניפולי נכנס פעם לבית הכנסת לתפילת 'כל‬ ‫נדרי' וראה כי ציבור המתפללים כולו אחוז התלהבות‬ ‫וחמימות עצומה‪ .‬הכול היו שקועים באמירת תהילים מעומק‬ ‫הלב‪ ,‬ודמעות חמות ניגרו על לחיי המתפללים‪.‬‬ ‫המראה עשה רושם רב על הצדיק‪ .‬הוא ניגש אל ארון‬ ‫הקודש‪ ,‬נשא עיניו למרום וקרא‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬אילו לא‬ ‫היו חוטאים בניך‪ ,‬אימתי היית שומע תפילות חמות ונלהבות‬ ‫כאלה? רואה אתה אפוא‪ ,‬שמהחטאים והעוונות שלהם יצא‬ ‫דבר טוב ונפלא כזה‪ .‬ובשביל זה בלבד ראוי שתסלח‬ ‫לעמך"‪...‬‬

‫שמח על הזכות שניתנה לו לנקות את חצרו‬ ‫הבעל שם טוב הק' נזקק פעם לעשות את הימים הנוראים‬ ‫בעיר אחת‪ .‬כשהגיע לשם‪ ,‬שאל מיהו החזן המקומי בתפילות‬ ‫ראש השנה ויום הכיפורים‪ .‬השיבו לו‪ ,‬שרב העיר נוהג‬ ‫לעבור לפני התיבה‪ .‬שאל הבעש"ט‪ ,‬איך הוא נוהג לערוך את‬ ‫תפילותיו‪ .‬ענו לו‪ ,‬שביום הכיפורים הוא שר את כל‬ ‫ה'ווידויים' בניגונים שמחים ועליזים‪.‬‬ ‫כשנפגש הבעש"ט עם הרב‪ ,‬שאלו לפשר הדבר‪ .‬השיב‬ ‫הרב‪" :‬בחצר המלך ישנו העבד שתפקידו לנקות את החצר‬ ‫ממי השופכין ומכל הלכלוך והטינופת‪ .‬עבד זה‪ ,‬אם הוא אוהב‬ ‫את המלך‪ ,‬שמח על הזכות שניתנה לו לנקות את חצרו‪,‬‬ ‫וכשהוא מגרף ומקרצף את הלכלוך‪ ,‬הוא שר ומזמר מתוך‬ ‫שמחה וגיל"‪.‬‬ ‫אמר לו הבעש"ט‪" :‬אם זו כוונתך בתפילתך ‪ -‬יהי חלקי‬ ‫עמך"‪.‬‬

‫שתהיה לך נחת מבניך‬ ‫פעם התפלל המגיד ממעזריטש זי"ע לפני התיבה תפילת‬ ‫מוסף של יום הכיפורים‪ ,‬ובאמצע התפילה הפסיק והתעכב‬ ‫בשתיקה למשך זמן ארוך‪ .‬התלמידים הבינו כי לא דבר‬ ‫פשוט הוא וגעה כל הציבור בבכייה‪ .‬כעבור זמן מה התעורר‬ ‫המגיד בשמחה וסיים את תפילתו‪ .‬במוצאי היום שאל אותו‬ ‫רבי וואלף קיצעס מה אירע בתפילת מוסף‪ .‬ענה לו המגיד‪:‬‬ ‫ראיתי שהקטגור עדיין חזק מאוד‪ ,‬עד שנסתם פיו משום‬ ‫מעשה שהיה‪ :‬אישה אחת בעירנו ילדה בן כשהייתה בגיל‬ ‫חמישים‪ ,‬והבן היה יקר מאוד בעיניה‪ .‬כשהלכה לבית הכנסת‬ ‫השאירה אותו אצל המטפלת‪ ,‬ובשעת תפילת מוסף הלכה‬ ‫להניק אותו ובשעה שישבה והניקה אותו והשתעשעה איתו‪,‬‬ ‫אמרה‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬במה אוכל להודות לך על הילד‬ ‫שנתת לי? אאחל לך אפוא שתהיה לך נחת מבניך כשם‬ ‫שיש לי נחת מבני‪.‬‬

‫מלך מוחל וסולח‬ ‫פעם ביום הכיפורים בתפילת נעילה‪ ,‬לפני שסיים המגיד את‬ ‫ברכת 'מלך מוחל וסולח לעוונותינו'‪ ,‬הפסיק ושתק למשך‬ ‫זמן‪ .‬המגיד הניח את ראשו על הסטנדר ובכה מאוד‪ ,‬וכל‬ ‫המתפללים געו בבכייה‪ .‬רק לאחר זמן רב מאוד 'התעורר'‬ ‫המגיד וסיים את הברכה בשמחה עצומה‪ .‬גם הפעם שאל‬ ‫אותו הצדיק רבי זאב קיצעס מה קרה‪ .‬ענה לו המגיד‪ :‬ראיתי‬ ‫שהס"מ עדיין בתוקף גדול‪ ,‬הלכתי בהיכלות העליונים ולא‬ ‫מצאתי עצה נגדו‪ .‬עד שנזכרתי במעשה שאירע כשהייתי בן‬ ‫שנתיים וחצי‪ :‬אמי הלכה אתי לשוק לקנות תפוחים והחזיקה‬ ‫אותי על ידיה‪ .‬כשלקחה את התפוחים הביתה‪ ,‬ביקשתי‬ ‫ממנה שתיתן לי תפוח אדום אחד שמצא חן בעיניי‪ .‬אמרה לי‬ ‫אמי‪ :‬כשאבוא הביתה ואשטוף את התפוחים‪ ,‬אתן לך אחד ‪.‬‬ ‫אך מרוב תשוקתי לתפוח‪ ,‬החלטתי לברך על התפוח ואז‬ ‫תיאלץ לתיתו לי‪ ,‬שהרי לא תרצה שאכשל בברכה לבטלה‪...‬‬ ‫עתה‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ ,‬אעשה כך גם הפעם‪ ,‬וכאשר אברך‬ ‫'מלך מוחל וסולח' ייאלץ ה' למחול לנו‪ .‬וכך עשיתי‪.‬‬

‫עכשיו מתחילים‬ ‫הרבי הריי"צ מליובאוויטש סיפר‪ :‬פעם אחת‪ ,‬למחרת יום‪-‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬נכנסתי אל אבי )הרבי הרש"ב( ושאלתיו‪ :‬ומה‬ ‫עכשיו? וענני‪ :‬עכשיו צריך להתחיל לעשות תשובה‪.‬‬

‫‪ R‬הילולא דצדיקיא ‪Q‬‬

‫גומלי חסדים "חסדי דניאל"‬

‫ע"ש הגה"צ רבי דניאל ב"ר נפתלי הירצקא זצוק"ל‬ ‫בעל "מתוק מדבש"‬

‫ ח' תשרי – י"ד תשרי ‬

‫עזר נישואין שע"י קהל "תולדות אברהם יצחק"‬

‫‪úàæá äøåâù áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪åéçéù íéø÷éä ù " ðà åðéãéãéì‬‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ¯Ú‚ ÈÏ·Ú„ ˜ÁˆÈ ÌÈÈÁ‬שליט"א‬ ‫לרגל אירוסי בנו כמר ˘‪ 'ÈÚÓ˘ ‰ÓÏ‬ני"ו עב"ג‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ËÚÓ‡Ò ÌÈÈÁ χ¯˘È‬שליט"א‬

‫·˘‪Ë"ÊÓÏ Ó"ÂËÚ‬‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ÔÚÊÈȇ ڢ‰È‬שליט"א‬ ‫לרגל אירוסי בנו כמר ‪ ÁÒÙ ÌÈÈÁ‬ני"ו עב"ג‬

‫ווליאמסבורג‬

‫·˘‪Ë"ÊÓÏ Ó"ÂËÚ‬‬ ‫הרה"ח ‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò„ ‡¯· ÏËÈÈ¯Ë ‰„‰È‬שליט"א‬ ‫לרגל היכנס בנו כמר ‪ ‰˘Ó‬הי"ו‬

‫‪˙ˆӉ ‰¯Â˙‰ ÏÂÚÏ‬‬ ‫הרה"צ ‪ ˜È¯‡ËÒ ¯È‡Ó‬שליט"א‬ ‫לרגל היכנס בנו כמר ‪ ÈÂω È·ˆ ¯È‡Ó‬הי"ו‬

‫‪˙ˆӉ ‰¯Â˙‰ ÏÂÚÏ‬‬ ‫הרה"ח ‪ ı¯‡Â¢ 'Èχ ‰˘Ó‬שליט"א‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Â · ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫הרה"ג מורנו ‪ ÔÚÊÈȇ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ¯ÚÈȯ· È·ˆ È΄¯Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ˘‪ ı¯‡Â¢ È΄¯Ó χÂÓ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ¯Ú‚ ÈÏ·Ú„ Ô¯‰‡ ‰˘Ó‬שליט"א‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î ÈÒ¯ȇ Ï‚¯Ï‬‬

‫קהל תולדות אברהם יצחק‬ ‫‪à"îåçðú ùøãî‬‬ ‫נלכה נא שדה בוכים ובמסתרים תבכה נפשינו על‬ ‫סילוקו בפתאומית של חברינו היקר האברך היקר וותיק‬ ‫וחסיד‪ ,‬רב חסד ומרבה להיטיב ולא מחזיק טיבותיה‬ ‫לנפשיה‪ ,‬מיצר בצרתן של ישראל ושמח בשמחתן‬ ‫משב"ק אצל כ"ק מרן הדברי אמונה זי"ע‬

‫הרה"ח המפואר ר' רפאל לויפער שליט"א‬

‫משב"ק כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א‬

‫ומביעים אנו בזה את תנחומינו‬ ‫הכנים למשפחתו החשובה‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי‬ ‫ציון וירושלים‬ ‫והשי"ת ירפא ויחבוש את שבר לבכם‪ ,‬ומהיום והלאה לא‬ ‫ישמע עוד שוד ושבר בגבולכם וימהר ויקרב הימים‬ ‫שיקיצו וירננו נרדמים ויושיענו בתשועת עולמים‪,‬‬ ‫בביאת גוא"צ בב"א‬

‫המשתתפים בצער‬

‫וועד הקהילה‬

‫מתפללי ביהמ"ד‬

‫הודעה חשובה‬ ‫הרוצים להעמיד יין )שטעלן ווין(‬ ‫לשנה הבעל"ט בשלחן הטהור‬

‫של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫‪:úåðôì àð‬‬ ‫‪ïøåäðééà äéøà ìåàù 'ø ç"äøäì‬‬ ‫‪øöéôù ãåã ø"øäìå‬‬

‫)ב"ר מרדכי(‬

‫יום שב"ק‬ ‫ח' תשרי‬

‫‪Ë"ÊÓÏ ˆ"Ó‰Â˙‰ÂÚÏ Â„Î Ò Îȉ Ï‚¯Ï‬‬

‫תקצ"ג‬

‫¯·‪ ÔÒÈ ¯ÊÚÈχ È‬טייטלבוים‬ ‫מדראהביטש‬ ‫)ב"ר משה הישמח משה(‬ ‫תרט"ז‬

‫יום א'‬ ‫ט' תשרי‬

‫¯·‪˯ÚÙˆ‡¯Ó ‡˜ˆ¯È‰ ÈÏ˙Ù È‬‬ ‫)ב"ר יעקב פרץ הלוי(‬ ‫תרנ"ח‬

‫‪ÛÒÂÈ Ô· ‡·È˜Ú È·¯ ‡ ˙‰‬‬ ‫ג"א תתפ"ד‬

‫יום ב'‬ ‫י' תשרי‬

‫¯·‪˜Ò¯‡Â¢ÙÓ ˜ÁˆÈ ‰˘Ó È‬‬

‫הרה"ג מורנו „‪ ¯ÚÓÈ¢ „Â‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ Ô‡ÓÒÈÈ ˜ÁˆÈ‬שליט"א‬ ‫הרבנית ·¯‡ „‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò‬תליט"א‬

‫)ב"ר נפתלי אלימלך(‬ ‫תשל"ז‬

‫¯·‪͇ÏÓ‰ ̉¯·‡ È‬‬ ‫)ב"ר דוב בער(‬ ‫תקל"ז‬

‫יום ד'‬ ‫י"ב תשרי‬

‫¯·‪¯Ú˜¯Â‡ ÈÂω ˘¯È‰ È·ˆ È‬‬ ‫)ב"ר גדליה(‬

‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ˘Ëȷ„ȇ„ ÌÁ Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ԯ‰ Èȇ ˜ÁˆÈ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ԯ‰ Èȇ ‰˘Ó‬שליט"א‬

‫)ב"ר דוד צבי שלמה(‬ ‫תר"ץ‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì„Î ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫¯·‪¯‚Èȇ ‡·È˜Ú È‬‬

‫‪äùåã÷ã úçð áåø íäî ååøéù ø " äé‬‬ ‫‪ø " éëà ç " öåé ìëîå‬‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫¯·‪˘ËÈÂÂÎÚÏÓ Á È‬‬

‫וועד ההורים‬ ‫שע"י ת"ת "תולדות אברהם יצחק" בית שמש‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫*************************‬ ‫‪äåöî éùåò ïéîñøôî‬‬ ‫ברנן וגילה‪ ,‬נביע שבח יקר וגדולה‪ ,‬להאי גברא רבא ויקירא‪,‬‬ ‫העוסק בצרכי ציבור בתדירא‪ ,‬נח לשמים ונח לבריות‪,‬‬ ‫תהלתו מלאה כל פיות‪ ,‬חכו ממתקים וכולו מחמדים‬ ‫הרה"ח מו"ה שמעון אלטמאן שליט"א‬

‫אשר בהשתדלותו נתנדבו הוצאות‬ ‫העלעקטרי לת"ת לשנת תש"ע‬ ‫ברכתינו הנאמנה‪ ,‬אליו בזה נתונה‪ ,‬שיתברך בזאת‬ ‫השנה‪ ,‬בכל הברכות האמורות בתורה‪ ,‬וה"מאור" שבה‬ ‫יהיה לו לאורה‪ ,‬למען ישכיל ויצליח בכל אשר יפנה‪,‬‬ ‫ויהי ה' עמו בכל פינה שיהא פונה‪ ,‬ואך טוב וחסד‬ ‫ירדפוהו כל ימי חייו‪ ,‬אכי"ר‬ ‫‪úëøáë‬‬ ‫‪íéøåää ãòåå‬‬ ‫‪êøáîä ïî øúåé äðåòä ìåãâ‬‬ ‫‪øéàî á÷òé êéçà‬‬

‫בימים הנוראים האלה‬ ‫אנא! הקדש מזמנך למען פדיון שבויים והתפלל‬

‫תקפ"ח‬

‫¯·‪·ÂÏÚÏÓ ÚË Ô˙ ÔÂÚÓ˘ È‬‬

‫)ב"ר משה(‬

‫יום ה'‬ ‫י"ג תשרי‬

‫תקצ"ח‬

‫¯·‪˘Ú„Ó ËÚ ‡Ù Ï„ ÚÓ ÌÁ Ó È‬‬ ‫)ב"ר יחזקאל(‬

‫‡· ‪˜„ˆ È‬‬ ‫תרמ"ה‬

‫¯·‪ıÈ Ê‡˜Ó χ¯˘È È‬‬ ‫)ב"ר שבתי(‬ ‫תקע"ה‬

‫יום ה'‬ ‫י"ד תשרי‬

‫¯·‪˘ËÈ·‡¯ÙÓ ‡ ΢ ÌÂÏ˘ È‬‬ ‫)ב"ר אברהם המלאך(‬ ‫תקפ"ח‬

‫¯·‪‡È˜Ò È˘Â„ È·ˆ ÛÒÂÈ È‬‬ ‫)ב"ר ישראל(‬

‫‚‡·"„ ‪ÌÈÏ˘Â¯È‬‬ ‫תש"ט‬

‫‪ïîà ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé íúåëæ‬‬ ‫כסא דנחמתא‬ ‫[‬

‫בצער רב מעומק הלב ומתוך נימי הנפש משגרים אנו בזה את‬ ‫תנחומינו הכנים קדם חברנו היקר‪ ,‬מלא חכמה ותבונה‪ ,‬לן באהלה‬ ‫של תורה‪ ,‬ומכתר ומעוטר במעלות רמות שבחו מי ימלל‪,‬‬

‫מוה"ר שרגא פיוול ענגעלמאן שליט"א‬ ‫אב"י ליעקוועד‬

‫וכל המשפחה החשובה‬ ‫המתאבלים מרה על פטירת אמו האשה החשובה ע"ה‬

‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‬ ‫והשי"ת ירפא ויחבוש את שבר לבכם‪ ,‬ומהיום והלאה לא ישמע‬ ‫עוד שוד ושבר בגבולכם וימהר ויקרב שיקוצו וירננו נרדמים‬ ‫ויושיעינו בתשועתעולמים‪ ,‬בביאת גואל צדק בב"א‬ ‫המשתתפים בצערך כי רב חברי החבורה‬ ‫יעקב ישראל אללעך‪ ,‬שלמה זלמן ראזענבערג‪ ,‬יהודה אריה‬ ‫ראזענבערג‪ ,‬חיים יצחק ראזענבערג‪ ,‬אברהם ישעי' גולדמן‪ ,‬דוד‬ ‫הארוויטץ‪ ,‬שלום אוסט‪ ,‬שמעון מנחם קראוס‪ ,‬מנחם נחום‬ ‫קאפעלנער‪ ,‬בנימין יעקב דוב נוימאן‬ ‫ג"א מצטרך באבלך הכבד הרב ישראל קאהן‬

‫על שלשת בחורי ציון היקרים האסורים ביפן שנמצאים במצב‬ ‫קשה ביותד‬

‫הננו להודיע בזאת‬

‫יואל זאב בן מירל ריסא חוה‪,‬‬ ‫יוסף בן איטא רבקה‪,‬‬ ‫יעקב יוסף בן רייזל‬

‫עד יום רביעי אחה"צ‬

‫שיצאו מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה אכי"ר‬

‫בכ"ר המערכת‬

‫ניתן יהיה להכניס מודעות בגליוננו על חג הסוכות‬ ‫אצל הרב בנימין מונדרר שליט"א‬ ‫בטלפון ‪0573192466‬‬

‫גמר חתימה טובה לכל אנש בכל אתר ואתר‬ ‫לתרומות והנצחות ניתן לפנות עד יום רביעי אחה"צ בטלפון ‪057 - 3182265‬‬ ‫או למערכת דברות קודש ת‪.‬ד‪ 57718 .‬ירושלים‬ ‫ח‬