תוכ העניני
úøæòá
דברות קודש ......................א מבאר רבותינו ....................א מתוק מדבש ......................א פתגמי יקירי ....................ב מפו אריותא .....................ב עובדא דצדיקיא .................ב מעשה הגדולי...................ג זכרו צדיקי.......................ג הילולא דצדיקיא .................ד
íùä
דברי אמוני
זמני לשב"ק עלות השחר3.14 ...................... נ החמה4.55............................. סו זמ ק"ש *7.29 ................... שקיעה6.34................................ מוצ"ש ר"ת7.46 .....................
"÷çöé íäøáà úåãìåú" ìä÷ é"ò ì"åé
למנהגנו מקדימי ב 18-דקות
à"èéìù ø"åîãà ïøî ÷"ë úåàéùðá
הזמני לפי אופק ירושלי
שנה ה' גליון רכ"ב
פרשת עקב י"ח אב תשס"ט
***
Rדברות קודש Q שנאמרו בליל שב"ק עקב תשנ"ז
והי' עקב תשמעו את המשפטי האלה ושמרת ועשית אות ושמר ה"א ל וגו'. איתא מהרה"ק מאפטא זי"ע דמבאר הפסוק ומקשה דא ישראל מקיימי את רצונו של מקו מה ה נזקקי לזכות אבותיה ,הלא מצד עצמ המה ראוי לחסד הבוית"ש. אלא מבאר האוהב ישראל דהנה כשרוצה אד לעבוד את בוראו ולקיי מצוותיו ,צרי הוא כח גדול להלח ביצרו המבקש תמיד למנעו מזה, ולכ פעמי רבות יש שהאד נשבר בקרבו מחמת קושי מלחמת יצרו ,וע"כ צרי הוא לזכור תמיד שהקב"ה חפ במעשיו ,ולכ יסייע לו לעשות רצונו ית'. וע"י ידיעה זו יקבל האד השתוקקות גדולה לקיי רצו בוראו ,כיו שיזכור שהקב"ה מצפה לעבודתו ,ועי"ז יתחיל בקיו המצות ,עד שיזכה לקיי את כול ,ובזה מעורר את זכות האבות הק' שיסייעו לקיי רצו בוראו ,שבלא סיוע דלעילא אי האד יכול לעשות מאומה. וע"ז הדר מבאר החת סופר זי"ע עה"פ "ואמרת בלבב כחי ועוצ ידי עשה לי את החיל הזה" ,שג בעבודת הבורא ית' יזכור האד תמיד שלא כחו הוא זה ,וא כבישת יצרו אינה מכוחו כלל ,ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו ,והכל הוא רק מכח השי"ת .ועני זה הוא כלל גדול בעבודת ה' לידע תמיד שאי האד יכול בעצמו כלו וכל השגותיו היא רק מאתו יתבר. א לפי זה צרי ביאור עני הבחירה ,דהלא הכל הוא מכח השי"ת וא כ מהי עבודת האד .אלא דכיו שההשתוקקות ביד האד היא ועצ הרצו שיחפו בעבודת ה' ע"ז יש לו בחירה א ישתוקק כדבעי לעבודת הש א לאו ,וזה נמצא בידו להתפלל ולבקש מבוכ"ע שיזכהו לעובדו ולעשות רצונו בלבב של ,ואח"כ יוקל מעליו לקיי את מצוות ה'. וזהו מש"כ בספרי הקדושי שההכנה למצוה גדולה מגו המצוה ,כיו שההכנה וההשתוקקות ביד האד המה ,ואז אי היצה"ר מפריעו כל כ כמו בעת קיו המצוה גופה ,וא מכי עצמו כדבעי ממילא זוכה ג לקיי את גו המצוה בשלמות.
ועד"ז מקשה בשפת אמת עה"פ "והיה א שמע תשמעו אל מצותי" לכאורה אי שיי שהאד יקיי את כל התרי"ג מצות בשלימות ,והלא בכל יו מתוספי טעמי חדשי למצות ה', וא"כ חסר לו בשלימות המצוה. אלא מבאר דחובת האד היא להשתוקק לקיי המצות בשלימות ,וכגודל השתוקקותו כ משפיעי עליו מ השמי שיוכל לקיי את המצות בשלמות כדבעי ,וכ זוכה האד לקיי את כל התרי"ג מצות בשלימות. ומוסי עוד דלזה אפשר לזכות בכח השבת קודש ,שהשב"ק משפיע השתוקקות וגעגועי לעבודת הבורא ,וע"י זה זוכה לקיי המצות בשלימות. האהבת שלו זי"ע מבאר המדרש "אתה סבור שלרעת נתתי ל את השבת לא נתתי ל אלא לטובת ,כיצד אמר ר' חייא ברבי אבא אתה מקדש את השבת במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ומענג את נפש ואני נות ל שכר". ולכאורה איזה הוה אמינא היא שנת הקב"ה את השבת לרעה. אלא מבאר עפ"י דאיתא בחז"ל כל המשמר את השבת אפי' עבד ע"ז כדור אנוש מוחלי לו, ולכאורה צרי ביאור אי יתכ שאד יכול לעבור על כל התורה כולה ובשביל שמירת שבת ימחלו לו הכל ,אלא ע"ז בא המדרש לומר דהיינו אתה סבור שלרעת נתתי ל את השבת דהיינו למעשי הרעי אתה חושב שנתתי ל את השבת כדי לכפר על עונותי שעברת בששת ימי המעשה ,לא היא ,אלא א בששת ימי המעשה עלי להישמר מהחטא ,וכשיגיע שבת קודש ותענגה במאכל ובמשתה ובכסות נקיה וגו' אז תזכה לקבל שכר ,וזהו לא נתתי את השבת אלא לטובת. ובדר זה איתא בספרי הק' דהאוכל בשבת אפילו א נהנה מ המאכל ,מ"מ א כל עשיותיו ה לכבוד שבת ולא להנאת עצמו ,זוכה ומקבל את הארת השב"ק. וע"י שנשמור ש"ק כראוי ,ישפיע לנו השי"ת השפעות טובות ויפסקו מעלינו כל צרותינו ,ויהיה א טוב לישראל ,וימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה ולברכה ,ונזכה לגאולה שלימה בב"א.
א
Rמבאר רבותינו Q נוטפי דברי אמונים
.ïåòîùú á÷ò äéäå àìà äéäå ïéà ,ïåòîùú á÷ò äéäå äøåú äøîà àéäù á÷òá 'ä úåöîì òîùéù éîù ,äçîù éîù íéîùá äìåãâ äçîù äùòð ,àçéùîã àúá÷éò íéúåèùä äæä øåãá åúàî ÷éçøäì äëåæù ,êøáúé åéìà òâòâúîå 'ä ù÷áîå ùôçîå ,íéìáääå ãéúòì åúîùð äìòúé æà ,äøúñä ïãòá èøôáå äî àìà óåñá ïéà éë ,ïéùàø éùàø úåöéçîá .ùàøáù )(ò"éæ íéðåîà øîåù ìòá æ"äåîãà
ìà êáø÷á êéäìà 'ä éë íäéðôî õåøòú àì .àøåðå ìåãâ úðåîàá ÷åáã íãà ïáùë äðäã ùøôì øùôà é÷øôá øàåáîù åîë ,òø ìëî ìåöéð éæà ú"éùä 'â ÷ìç íéëåáð äøåî øôñá) í"áîøäì ããåáúîä íù íééñîå ,íé÷åñô äîëî úåëéøàá (à"ð ÷øô éðáî ùéà úåéäá äáéñä éë êì øàáúä äðä ì"æå úåîäáë ìåëàì ïîåæî äéäéå äø÷îì ø÷ôåî íãà àì åáø÷á åé÷ìàù éî ìáà ,íùäî ìãáð úåéä àåä "ëò ø÷éò ìë òø åá òâéלàì ÷"äåúä äøîàù åäæå , êåúá åðééäã ,êáø÷á êé÷ìà 'ä éë ,íäéðôî õåøòú ïéàùë åìéôà ïëìå ,êúáùçîå êááì úåéîéðô åãçôú àì òáèä êøãá íëéáéåà úà çöðì íëçëá ä"á÷ä úòåùé ìò åëîñú ÷ø ,íäéðôî åöøòú àìå .àøåðå ìåãâ ìà àåäù ,äùøôá ïìäìã ÷åñôä íâ ùøôì øùôà åæ äðéçááå úùøì àáì ïãøéä úà íåéä øáåò äúà ìàøùé òîù 'ä éë íåéä úòãéå ,'åâå êîî íéîåöòå íéìåãâ íéåâ àáì ìëåúù åðééä ,'åâå êéðôì øáåòä àåä êé÷ìà éë ïðåáúúå òãúù éãé ìò ,êîî íéîåöòå íéåâ úùøì .êéðôì øáåòä àåä êé÷ìà 'ä )(ò"éæ äðåîà éøáãä ÷"äéáø
Rמתוק מדבש Q ,äçîù ïåùì àìà äéäå ïéà .ïåòîùú á÷ò äéäå "àçéùîã àúá÷ò ïîæáù "ïåòîùú á÷ò ìò íéøáâúî íàå ,íåé ìëá íéøáâúî úåðåéñðä äìåãâ äçîù àåä ,äæä ìôùä øåãá úåðåéñðä úà" äàøð ìàåâä úàéá úòáå ,íéîùá úåøöäå íéðéãä ìëù åðééäã "äìàä íéèôùîä íéé÷úé æàå ,åðéúáåèì äéä ìëä úåìâá åéäù éðá åëæéå ,õøàä ìâúå íéîùä åçîùé ë"ùî íé÷éãö åçîù ù"îë ,úéúéîà äçîùì ìàøùé .åùã÷ øëæì åãåäå 'äá )מבתרי כתבי משפיע קהילתנו הק' הגה"צ רבי דניאל פריש זצ"ל(
Šפתגמין יקירין ‰
Rמפום אריותא Q
פנינים לפרשת השבוע בדרך המוסר והחסידות
פרפראות ערבים ומתוקים על הפרשה
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. לפעמים היצר הרע מטעה את האדם ומראה לו סימן טהרה על ענין עבירה ,עד שידמה בעיניו שהוא מצוה ואינו מבין על עצמו. והמבחן לזה ,אחרי עשותה כולה או מקצתה ,הנה "פקודי ה' ישרים משמחי לב" ואם ירך לבו ויתחרט ,זה מורה שהיה עבירה .ודבר זה יש ללמוד ממה דכתוב בדוד )ש"א כד ,ד-ו( "ויכרות את כנף המעיל אשר לשאול בלט ,ויהי אחרי כן ויך לב דוד וגו' ויאמר לאנשיו חלילה לי" וגו') .עיין באלשיך ותמצא מבואר( .אמנם אם יגל וישמח אחר עשות המעשה ,זה לאות ומופת כי עשה מצוה ולבעבור זה ישמח לבו ויגל .וזהו שאמר" ,והיה" -לשון שמחה, "עקב" -אם בסוף המעשה תהיו ששים ושמחים ,זה לאות כי "תשמעון וגו' ושמרתם ועשיתם". וזה ענין סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת קודש בזמירות שירות ותשבחות ,לאות על שביתתנו בשבת לשם ה' "כי בו שבת" וגו' .על כן אנו שמחים בצאת השבת על העבר. ייטב לב
ושמר ד' אלוקיך לך את הברית ואת החסד. צריך להבין את לשון "ושמר" ולא אמר ויתן ד' אלוקיך לך את הברית ואת החסד .ויש לומר שהוא להגיד מדת טובו של הקב"ה שגם לאחר שנותן ומשלם שכר המצוות עוד הוא משמר השכר ביד האדם שלא יאבד ממנו ,לא כבשר ודם שמשלם שכר לפועלו ושוב לא איכפת לו אם יתקיים בידו אם לא אחר שכבר מילא את שלו, אבל הקב"ה אינו כן אלא משלם שכר לפועליו ושומר ומשגיח עליהם שיתקיים בידם .וזה "ושמר ד' אלוקיך לך את הברית ואת החסד". ארו עדות
כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות ,למען תחיון ורביתם וחייתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם.
והיה אם שכח תשכח אלקיך.
קשה הרי אמרו חז"ל )אסת"ר( אין והיה אלא שמחה ,והיאך יתכן שמחה על שכחת ה' ח"ו. רק הפי' דהיינו כאשר תפול במרה שחורה ועצבות ותשכח במדת השמחה )וזהו "והי' אם שכח" שתשכח השמחה הרמוז בתיבת והיה( תדע שזה יגרום לך שתשכח את ה' אלקיך ,כי הרי עוז וחדוה במקומו ,ובעל מרה שחורה לא יכון לנגד עיניו.
הרה"ק מריזי' זי"ע למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן. המשנה אומרת )אבות ו,ד( כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו׳ .וכידוע אפשר היה לטעום במן הטעם של כל מיני מאכלים טובים שבעולם ,וזה היה הנסיון: אם יסתפקו לטעום במן טעמו של פת במלח כדי לזכות בתורה אם לא ,וזהו ״לדעת את אשר בלבבך״ -איזה טעם תחשוב בלבך בעת ״ויאכלך את המן״, טעם של מאכלים טובים או של פת במלח.
קהלת משה מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה. מסופר שפעם בא הרה"ק ר' מנחם נחום דוב בער מסאדיגורא זי"ע אל הקלויז לתפילת שחרית ,שם את הטלית על כתיפו כמנהגו הק' והלך אנה ואנה ופנה אל המקום שעמדו כמה חסידים ודיברו עניני
אמרו חכמינו ז"ל )מו"ק כח (.שבנים ,חיים ומזון לא תלוי בזכות אלא במזל .וזה אמר להם משה ,שאם יתעצמו לשמור ולעשות את כל המצוות בכללות ,יובטחו בשלושת הדברים יחד .וזהו "למען תחיון" -חיים" .ורביתם" -בנים" .ובאתם וירשתם" -מזונות. שהיא "ארץ ומלואה ובתים מלאים כל טוב". ומעתה ,כל המתעצם בשלמות התורה והמצוות ,מובטח בבני ובחיי ומזוני ,וזה לך האות ,אברהם ,שהמזל היה מגיד עליו שלא יהיו לו בנים ,כיון שהתעצם בשלמות בעבודת ה' נשתנה המזל ,והיו לו בנים. אור החיי
ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. מפרשי התורה עמלו לפרש פסוק זה .ונראה לומר שהתורה הקדושה מורה כאן ליהודי הלומד עם בני כפי ציווי תורתנו הק', שעליו להשתדל בלימודו עם בנו להכניס חשקת ואהבת התורה בבנו עד כדי כך שיושפע מדבריו היוצאים מן הלב וימשיך בלימוד התורה בכל עת ובכל זמן .ולא כדרך הבנים המשתדלים לעשות נחת רוח לאביהם ובהיותם במחיצתם לומדים בהתמדה רבה אך בהעדר אביהם מפסיקים הם מגירסתם. וזהו אומרו "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך", וגם כשאינך בבית כי אם "בלכתך בדרך" או "בשכבך" בשעה שהנך על מטתך גם אז ימשיכו להגות בתורה הקדושה. משמחי לב
את ה'
חסידות ,ואמר להם :אני אומר שצריך כל אחד ליזהר שלא לשכוח לעולם את הארבע פעמים "מה" ,דהיינו" ,מה אדיר שמך בכל הארץ"" ,מה אנוש כי תזכרנו", "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך"" ,מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה". והמשיל משל למה הדבר דומה למלך גדול שהיה בדרך ופגע ברועה אחד בשדה, וביקש ממנו המלך שיושיט לו גחלת מאש, לעשן המקטורת שלו ,ובעד זה הבטיח לו מתנה גדולה מאוד ,והרועה הכסיל לא פנה אל המלך ולא מילא בקשתו. הבה נתבונן עד כמה גדלה אולת וכסילות הרועה הזה ,שלא שם על לב מי הוא המבקש -מלך גדול ורם ,ומי הוא המתבקש -אדם שפל ,מה הוא מבקש - דבר קטן וקל לתת ,ומה שכר ישיג -גדולה וכבוד כיד המלך .הנמשל הוא ,מי הוא המבקש " -מה אדיר שמך בכל הארץ", ומי הוא המתבקש -אדם קרוץ מחומר "מה אנוש כי תזכרנו" ,מה הוא מבקש - "מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ,ומה שכר ישיג " -מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".
בית ישראל ורם לבבך ושכחת. גאון א' התאכסן פעם אצל ר' שמעון וואלף רוטשילד זצ"ל ,שאל ר' שמעון וואלף את הגאון :יאמר נא לי הרב אם ביתי מתנהל ע"פ רוח התורה? אנא לו הגאון לא ,בתורה כתוב "ורם לבבך ושכחת" ואצלו אין דבר כזה.
אמירה יפה
לעי"נ הקדוש הרה"צ רבי ארי'ה לייביש טייטלבוי זצוק"ל הי"ד
Šעובדא דצדיקיא ‰ שנשמעו מפ"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א א הגאון רבי שמעון סופר זצ"ל מקראקא פגש פעם חסידים שנסעו להוסיאטין ,שאלם הרב מקראקא איזה תורה אמר רבכם ,השיבו לו שרבם אינו אומר תורה )כנהוג ברוזי'ן( ,שאל אותם א"כ למה נסעתם אמרו לו שמסתכלים על צורת קדשו ומקבלים מזה יראת שמים .אמר להם הקראקאוער רב א"כ טוב אתם עושים, וסיפר להם שכאשר היה נער פגש ספר המלא בתיקונים וסיגופים שונים והתחיל לנהוג כאשר כתוב שם ,במשך הזמן הרגישה אמו שהוא נעשה חלש וצנום וסיפרה זאת לאביו החת"ס זי"ע ושלח החת"ס לקרוא לו והוא שהבין למה הוא קוראהו לקח עמו מיד הספר והכניסו לאביו וסיפר לו דברים כהוייתן ,אמר לו אביו אם תרצה תיקון אני אתן לך ,וציווהו שיבוא אליו בכל
ב
עת שהוא אומר השיעור ויסתכל על פניו ויהיה לו תקון .א"כ אמר להם רבי שמעון ,טוב אתם עושים שאתם נוסעים לראות פני צדיק.
ב פעם התארח הרה"ק האהבת שלום זי"ע באיזה עיירה והיה שם חזן מעולה מאד ,וכשסיים את תפילתו שמע האהבת שלום בצאתו מבית המדרש איך שהחזן שואל את האנשים איך עלתה תפילתו ,מיד הפטיר האהב"ש באומרו רבונו של עולם ,אם תתן לי קול ערב אתפלל רק לכבוד שמך יתברך ולא לכבוד האנשים ,ובאמת מאז קיבל הרה"ק האהבת שלום קול ערב וחזק והיה מתפלל לפני העמוד ובכל שבת קודש היה מחבר ניגון חדש או איזה תנועה חדשה ,אבל היום כמעט שלא נשאר הרבה מניגוניו רק כמה ניגונים בודדים.
Šזכרון צדיקים ‰
Rמעשה הגדולים Q
הרה"ק רבי אהר רוקח מבעלזא
בחיל וברעדה התייצב ר' יחיאל בפתח חדרו של הרה"ק רבי אהרו מבעלזא ,אשר התגורר אז בתל אביב.
זי"ע
יא"צ יו שלישי כ"א אב
לא מכבר הגיע ר' יחיאל בדר לא דר לאר ישראל, אימי המלחמה הנוראה צפו מול עיניו ,והפצע הפתוח על אובד בני משפחתו עדיי שתת ד בליבו.
הרה"ק רבי אהר רוקח מבעלזא זי"ע נולד בעיירה בעלזא בחודש אלול שנת ה'תר"מ כב בכור לאביו הרה"ק יששכר דב זי"ע ,ולאמו הרבנית בתיה רוחמה ע"ה.
הוא לא היה חסיד של רבינו ובכל זאת בא אל רבינו כדי 'לסגור מעגל' וכדי לשאוב עידוד וכוח לקראת הפרק החדש שביקש לפתוח בחייו.
בגיל צעיר התיית מאמו וגדל בצל סבו הרה"ק יהושע רוקח זי"ע .בגיל ארבע עשרה בא בקשרי שידוכי ע הרבנית מלכה בת דודו רבי שמואל מסקאהל ב רבי יהושע מבעלזא וחת רבי מנח מענדל מוויזניצא ובב' באדר ה'תרנ"ח נישא לה.
שני חלפו מאז ראה ,בפע הראשונה ,את רבינו .ובכל זאת נדמה היה לו כאילו חל נצח מאז הפגישה ההיא. "נולדתי בעיירה סומבסטי ,שבסביבות בודפשט" ,מספר ר' יחיאל" .יו אחד הופיעו הגרמני יימח!שמ וריכזו את כל הצעירי למקו אחד ,בבודפשט .הודיעו לנו כי בקרוב יסיעו אותנו לרוסיה!אוקראינה ,כדי להשתת במאמ המלחמתי נגד הרוסי .משפחתנו לא נמנתה ע קהילות החסידי ,א אני ידעתי כי הרבי מבעלזא שוהה באות ימי בבודפשט ,וברגעי גורליי כאלה השתוקקתי לקבל ממנו עצה וברכה.
וכבר בימי ינקותו ניכר היה כי לנצורות נועד, ומספרי שעוד בשנותיו הצעירות כבר נודע במיעוט האכילה מידה שהפכה לסמל בדמותו באחרית הימי. כששאלוהו לפשר הדבר ואמרו לרבינו כי עבודת הצדיקי הגדולה בשעת האכילה נעלית יותר מהעבודה על ידי תעניות וסיגופי? נענה רבינו ואמר שאמנ עבודת השי"ת על ידי אכילה נעלית ביותר ,אבל זוהי רק בשעת האכילה ,לעומת זאת בעבודה שבאי אכילה ,אפשר לעסוק כל שעות היממה ,מלבד ברגעי האכילה המעטה ,א כ הוא בוחר יותר להתעלות יותר בעבודת מניעת האכילה מאשר בעבודת האכילה.
"הגוי שניצב בפתח מחנה ההסגר שבו נכלאנו ,האמי בהבטחתי וניאות לאפשר לי לצאת 'לשעה קלה ! ולחזור' .חמקתי בלאט מהמקו ולאחר שוטטות וחיפוש שנמשכו זמ מה הצלחתי לאתר את מקו הימצאו של רבינו.
בעני זה מספרי כי בשנותיו הצעירות נאסר רבינו במונקטש עקב הלשנה ,ואז סיפק לו נער חלב לשתות ,ורבינו קיבל זאת לאחר ידיעה ברורה כי הוא עמד בשעת החליבה ,וג לאחר מכ מסר זאת לאסירי אחרי.
"לא אשכח את המעמד המרטיט ,כאשר ניצבתי מול רבינו .על שולחנו דלקו שני נרות .הוא הביט בי בעיניו, שהפיקו זו וטוהר .תיארתי לפניו את מצבי ושאלתי מה עלי לעשות? לברוח או לחזור למקו הריכוז .בכל אחת מהאפשרויות היה טמו סיכו רב לצד סיכוי מסויי .למעשה ,בתו ליבי קיוויתי שהרבי יורה לי לברוח.
סיפורי רבי מהלכי סביב קדושתו הרבה וכ על שרוח הקודש שכנה בקרבו וכפי שמספרי כי פע הגיע רבינו לעיירה על מנת לשבות ש ,החסידי הכינו עבורו צרי! עצי שבו יוכל להתפלל ולערו את שולחנותיו הטהורי בשבת ,אול למרבה הפלא מיא להכנס לאותו צרי! .לאחר בירור קצר נודע כי צרי! זה נבנה במקו שהיו תחילה אילנות נושאי פירות ,שנעקרו בכדי לאפשר את הבניה.
"'חזור למקו הריכוז' ,הורה לי רבינו ללא שהות ומיד הוסי' :ותחזור מהמלחמה בריא ושל' .א על פי שבשאלתי הצגתי ג אפשרות זו ,הייתי מופתע במקצת מתשובת הרבי' .אבל הדבר כרו בסכנה גדולה!' ,טענתי. הרבי הביט בעיניי ואמר' :בזכות אבותי הקדושי תחזור בריא ושל' .ניסיתי להתעקש ולשאול שוב ,אבל הגבאי דח אותי החוצה כאומר' ,הא לא שמעת ,או לא הבנת?!'. "נלקחנו לעומק רוסיה ואוקראינה ,וש העבידו אותנו בעבודות קשות ומפרכות .על כל חריגה קטנה מהפקודות הסתכנו בחיינו .זאת מלבד תנאי המחיה הקשי ביותר, שהפילו חללי לא מעטי. עד שהועברנו לקייב ,וש הובלנו בתהלוכה ברחובות העיר ,כדי להראות לתושבי את השבויי הרבי ולהפחיד ,לבל יעזו להתקומ .מש נלקחנו לבדניצוב, ולאחר מכ לינוב פול ועוד .אחר כ נפלנו לידי הרוסי ועבדנו כשנה תחת ידיה ,הפע נגד הגרמני... אחרי המלחמה חזרתי לביתי .ש התברר לי כי אחיי ואחיותיי נלקחו למחנות ונספו .לעומת זאת ,את אמי פגשתי ונשארתי ש כשנה וחצי ולאחר מכ עליתי לאר ישראל".
רבינו סירב להפצרות חסידיו לגור בירושלי בבני ברק ובפתח תקוה ,ועמד על החלטתו להתיישב דווקא בתל אביב .לדבריו היה לו על כ נימוקי רבי .ביניה בגלל שבתל אביב אי שו מסגד או כנסייה )בימי הה(. סיפר משמשו :באחד הימי הזכרתי לרבינו שכבר עברו כמה ימי שלא אכל וביקשתי ממנו לאכול. ענה ואמר" :תאמי לי שאינני רעב .א הייתי מרגיש צור בכ הייתי אוכל מעצמי בלי שתצטר להזכיר לי" .אחרי כמה חדשי ,לפני תפילת שחרית ,אמר לי להביא לו משהו לאכול ואמר: "אתה רואה ,היו אני מרגיש צור והנני אומר ל בעצמי שתביא לי לאכול .ב"ה ,אני אינני אדוק )א פרומער( ,כשיש לי צור ,אני אוכל אפילו לפני התפילה" .כשהבאתי לו עוגה לקח חתיכה, החזיקה בפיו ,מצ" ממנה ואחר פלטה. לרבינו היו מנהגי רבי שהקפיד עליה .היה נזהר שלא לדרו על שו דבר שהיה כתוב עליו בלשו הקודש וציוה להרי דבר כזה ולשי בצד. פע אמר מישהו שקשה משו כ ללכת ברחוב. אמר לו רבינו" :כשהולכי ברחובות באר" ישראל צרי להזהר לא לדרו על מקומות שנכתבו שמה אזהרות ופרסומות וכ על כיסויי לבורות שכתוב עליה ש בעל בית החרושת בלשו הקודש, וצריכי להסתכל למטה וממילא נזהרי ג מלהסתכל בדברי אסורי".
בעת הכתרת חתנו כאב"ד קאמינקא ,שבת רבינו ש .בצאתו בערב שבת מאכסנייתו לתפילה בבית המדרש ,נלווה אליו קהל רב .שלג כבד ירד בחו" ורבינו פוסע לאיטו .לפתע עצר את הילוכו ונרתע לאחוריו .כ חזר הדבר ונשנה מספר פעמי .לאחר מכ פנה רבינו למשמשו וביקשו לפנות את השלג. מה גדלה תדהמת המלוי בראות ד! של חומש מונח תחת השלג.
רבינו תמיד רצה להתפלל מוקד ,אבל בדר כלל לא עלה בידו .פע כשסיפרו להרה"צ מאוסטילא על רבינו שמתפלל מאוחר ,אמר" :על גיסי אי להקשות ,מה שהוא עושה זה בטח על פי ההלכה". ג הגאו רבי איסר זלמ מלצר ,כאשר דיבר ע אחד מראשי הישיבות בליטא אודות איחור זמ התפילה של רבינו ,אמר :דיברתי עמו בעני תפילה בזמנה ,והבנתי את כוונת הפסוק "שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכ" )קהלת ח, ה( ,שעל זה התרגו מפרש" :ועיד צלותא ודי וקשוט אשתמודע בלב חכימיא" .מכא שזמ התפילה הוא בידי הצדיקי.
לרבינו והרבנית נולדה לפני פרו" המלחמה תשעה בני ובנות ,ול"ע איבד רבינו את כל משפחתו.
בשנת ה'תש"ט נישא רבינו בשנית לרבנית חנה אלמנת הרה"צ מבערגסאז זצ"ל שנרצח בשואה.
בשנת ה'תש"ג חול" רבינו מגטו בוכניע ,ליד קראקא ,תמורת ממו רב ,ביחד ע אחיו הרב מבילגוריא ,בפסח שני ט"ו באייר ה'תש"ג הגיע להונגריה ,וש התיישב בבודפשט למש שמונה חודשי עד כ"ד בטבת ה'תש"ד ,לחסידיו הבטיח שכל רע לא יאונה לה ,א משנודע לו שהגסטאפו עוקב אחריו ודורש מממשלת הונגריה את הסגרתו בחזרה לשלטונות הנאציי עזב במהירות את הונגריה ,בהותירו מאחור את חסידיו.
בליל שבת פרשת עקב כ' באב ה'תשי"ז השמיע רבינו לחסידיו דברי תורה כהרגלו מדי ליל שבת, בי השאר אמר" :כשאבא או רבי נפטר מהעול, א בניו או תלמידיו ממשיכי להתנהג בדר הטוב שהוא לימד אות ,ה מרבי את שכרו של האבא או הרבי בעול העליו" .דבריו אלה התפרשו מאוחר יותר על ידי החסידי כצוואה מפורשת של רבינו .בגמר המשא חש רבינו שלא בטוב ,נכנס למיטתו ביקש מי לשתות וביר ברכת "שהכל נהיה בדברו" שלאחריה הפסיק לתקשר ע הסביבה .משהבחינו משמשיו בהתדרדרות מצבו העבירו אותו לבית החולי שערי צדק ששכ ברחוב אגריפס מול בית מדרשו של רבינו ,אבל המצב המשי להתדרדר ,ובמוצאי שבת לפנות בוקר השיב את נשמתו ליוצרה ובצהרי יו ראשו עשרות אלפי ליווהו להר המנוחות.
בעת שרבינו היה בגיטו בוכניע ,ער את שולחנו הטהור ביו אחרו של פסח בנוכחות של מני מצומצ של אנשי שזכו להשתת! ,ובאמצע הסעודה כאשר הגישו אל השולח את ה"קניידלע " כפי המנהג לאכול ביו האחרו של פסח ,הרהיב אחד מ הנוכחי עוז ואמר לרבינו שבמלחמת העול הראשונה אמרר הגבאי לאביו הרה"ק מהרי"ד זי"ע שית קניידלא שיהא כפדיו נגד
את כל זאת ועוד סיפר עתה ר' יחיאל לרבינו ,בשעה שעמד מולו ,בביתו שבתל אביב .בעיקר בא אל הרבי כדי להודות לו על העצה והברכה שהעניק לו באות רגעי של אימה ומבוכה .משהחל להודות ,קטע אותו הרבי ואמר" :את כל אחד ואחד מהניצולי ליוו שני מלאכי".
הקניידלא )הכדורי( ,רבינו הרי את עיניו הקדושות אל פני הנכחי ,והחל לחלק מ הקניידלע ,והנה לפלא ,שכל אלו שהיו ש וקבלו קניידל מידיו הקדושות נצלו מהמלחמה ונשארו בחיי .ביו ט' בשבט ה'תש"ד הגיע יחד ע אחיו לאר" ישראל.
Zלוח ד הקהילה Z
זכותו יג עלינו ועל כל ישראל אמ.
מסכת חולי
לפרשת ראה הבעל"ט
יו בשבוע יו בחודש ד
ראשו י"ט אב
שני כ' אב
שלישי כ"א אב
רביעי כ"ב אב
חמישי כ"ג אב
שישי /שב"ק כ"ד /כ"ה אב
קט
קי
קיא
קיב
קיג
חזרה
ג
Rהילולא דצדיקיא Q
גומלי חסדי "חסדי דניאל"
ע"ש הגה"צ רבי דניאל ב"ר נפתלי הירצקא זצוק"ל
י"ח אב – כ"ד אב
בעל "מתוק מדבש"
עזר נישואי שע"י קהל "תולדות אברה יצחק"
úàæá äøåâù áåè ìæî úëøá åéçéù íéø÷éä ù " ðà åðéãéãéì
יו א' י"ט אב
¯·ÈÏÂÎ ·˜ÚÈ È ·ÍÏÓÏ ‰˘Ó ÊÚÂÏ ÌÚÓ ÏÚ תצ"ב
¯·Ô‡Ó„ȯ٠ÌÂÁ ÌÁÓ È ıȷ¯˘Ë - Ô‡ÈÂ·Ó )ב"ר יצחק( תרנ"ז
יו ב' כ' אב
¯·ÚχÙÈÈÊ‡Ó ¯ÊÚÈχ È ) ב"ר יהודה צבי מסטרעטי( תרכ"ו
¯·¯‚‡‰ „„ È ‡·"„ ·ÂËÈÏ·‡Ê
הרה"ח מו"ה ˘ ÍÈÏÓÈȉ ‰ÓÏשליט"א לרגל היכנס בנו כמר ÈÂω ‰˘Ó ‰„‰Èני"ו
הרה"ח מו"ה ÔÓ¯‚ ‰ÓÏ˘ ˜ÁˆÈשליט"א הרה"ח מו"ה ÍÈÏÓÈȉ ÛÒÂÈ ÌÁÓשליט"א
Ë"ÊÓÏ ˙ˆӉ ‰¯Â˙‰ ÏÂÚÏ
Ë"ÊÓÏ ˆ"Ó‰Â˙‰ÂÚÏ Ì„Î ÒÎȉ Ï‚¯Ï
יו ג' כ"א אב
הרה"ח ¯¯„ÂÓ ÈÏ˙Ùשליט"א
הרה"צ רבי ¯¯„ÂÓ ÌÁÓשליט"א הרה"ח המפואר מו"ה ıȷ„ȇ„ ÌÁÓשליט"א הרה"ח מו"ה ‡ ˘Ëȷ„ȇ„ Ô¯‰שליט"א הרה"ח מו"ה ‚¯Ú·Ê‡¯ ȯ‡ ÌÈÈÁשליט"א
יו ד' כ"ב אב
)ב"ר מנח מענדל מקאסוב(
·„„ ÁÓˆ ÏÚ תקפ"ט
¯·‡ÊÏÚ·Ó Á˜Â¯ Ô¯‰‡ È )ב"ר ישכר דוב( תשי"ז
מקאסוב
Ë"ÊÓÏ Ô·‰ ˙„ω Ï‚¯Ï הרה"ח ˘Ëȷ„ȇ„ ·˜ÚÈשליט"א
Ë"ÊÓÏ ˙·‰ ˙„ω Ï‚¯Ï
¯·È΄¯Ó ÂÈ )ב"ר הלל(
·È΄¯Ó‰ ÏÚ ה"א נ "ח
¯·Ô‡Ï˘ÈÓȯÙÓ Ï„‚‰ ¯È‡Ó È )ב"ר יעקב(
Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î ˙„ω Ï‚¯Ï
˙Ë"˘Ú·‰ „ÈÓÏ תקל"ג
¯··ÈÏˇ‚ ˘È¯Ú· ·Â„ È
äùåã÷ã úçð áåø íäî ååøéù ø " äé ø " éëà ç " öåé ìëîå
)אב"ד שינאווא(
·Ì"·Ó¯‰ ÏÚ ‰Ë˜‰ „ȉ ÏÚ תקנ"ו
יו ה' כ"ג אב
¯·ıÈ·¯Â‰ ÈÂω ˘¯È‰ È·ˆ È )ב"ר יעקב יצחק החוזה מלובלי( תקצ"א
¯·È˜Ò·ÈȘ χ¯˘È ·˜ÚÈ È )ב"ר חיי פר(
·¯ÚÏÚÙÈÈËÒ‰ ·˜ÚÈ ˙ÂÏȉ˜ ÏÚ
ìåìà ùãåçá ä "òá íéé÷úú åðéðåéìâì úéúðùä úéáâîä על כ נפשנו בבקשתנו אליכ אנא הטו שכ ועזרו לנו ברוחב לבכ לשאת בנטל ההוצאות הגדולות כדי שחלילה לא ייבוש המעיי ונוכל להמשי ביתר שאת ועוז להביא אליכ דבר ד' ותורתו עוד ימי רבי ולהרחיב גבולי הקדושה.
תשמ"ה
¯··ÈÈÏ ‰„Â‰È È
יו ו' כ"ד אב
)ב"ר בעל מגיני שלמה( תכ"ד
¯·˙ÂÈÏ‚¯Ó ÔÓÏÊ Ìȯه È )ב"ר מנח מאניש(
·Ìȯه ‰ËÓ ÏÚ תקפ"ח
ïîà ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé íúåëæ
ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב חמה ולבבית משגרי אנו בזה להאבר היקר והנעלה מוכתר במעלות ובמדות תרומיות אהוב למקו ולבריות ,מקבל כל אחד בסבר פני יפות ,כה שדעתו יפה
והעוסקי בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישל שכר
העומד על משמרת הקודש בהיות לו חלק נכבד בהוצאת ה"דא"ח של כ"ק מר אדמו"ר שליט"א" הרה"ח יעקב הכה דוידובי שליט"א לרגל הולדת בתו שיחי'
חיי יוס פריש ,בנימי מונדרר ,עמר פרענקל ,יעקב מאיר בראנדמרק ,שמעו שפיצר ,מאיר יהודה פרייא ,אהר ווייזער
שליט"א הרה"ח ר' גבאי הקופה בעיר תורה בארא פארק נ.י .יצ"ו
ברכת מזלא טבא
יודל בראנדסדורפער
שליט"א הרה"ח ר' גבאי הקופה בעיר הבירה לונדו יצ"ו
הרה"ח ר' ישראל מונדרר שליט"א לרגל הולדת בנו למז"ט ובשעטו"מ
ברכותינו צרופה בזאת יה"ר שיזכה לרוות ממנה רוב טוב ונחת מתו שמחה ואושר ועושר ,ויזכה לגדלה ולחנכה לתורה ולחופה ולמעש"ט
בשבח והודי' להשי"ת הננו מברכי בזה את הני צנתרי דדהבא אשר נטלו על שכמ להיות נמנה על דבר מצוה ולהיות גבאי צדקה וחסד למע קופתנו ה"ה
יעקב בער פרידמא
ברכת מזל טוב חמה ולבבית ברגשי ידידות והוקרה ,נשגר בזאת השורה ,ברכת מזל טוב בשפה ברורה ,בכל לשו של אהבה וחיבה קד גיסנו היקר הצמוד לקירות ליבנו ,מידותיו היקרי לראשו עטרה ,מופלג ביראת ה' תמימה ,ל בעומקה של הלכה ותורה ,ה"ה
יה"ר שיזכה לגדלו ולחנכו לתורה ולחופה ולמעש"ט מתו רוב נחת דקדושה והרחבת הדעת. êéñéâ úëøáëå úøéúòë
בכ"ר מערכת "דברות קודש" ג"א מצטרפי :
áåè ìæî úëøá øâùð äçîù éùâøáå áì áø÷î òãåð ,âìôåîä ïåàâä áøä ãåáëì àáéìã à÷îåòî åððòîì äáäàá øåñî ,äëìäá íéðåöîä íéøòùá ÷"ùðá ,äøåúä éòåáî ìò åðëéøãäì äçå÷ô åðéòå
øøãðåî éìúôð 'ø â"äøä
à"èéìù
øòôøàãñãðàøá øæåò ïåòîù ,âøòáðèèàø ïøäà éëãøî
סל מלא ברכות משגרי אנו בזאת ,ומעומק לבנו מביעי אנו בזה ברכת מזלא טבא וגדיא יאה למע"כ אבינו היקר ,יקר הרוח ,רחו ומוקיר רבנ ,לבו ער ופתוח לכל דבר בקדושה ,אשר מסור לנו ברוחניות ובגשמיות ומסור למע הכלל והפרט
הרה"ח מו"ה חיי אורי ראזנבערג הי"ו
יצו ד' את את הברכה שיצליחו בכל אשר יעשו ויתברכו ה וב"ב בכל מילי דמיטב בזכות מצוות הצדקה וא טוב וחסד יהיה מנת חלק כל הימי אכי"ר
î"åèòùá â"áò è"æîì åúá éñåøéà ìâøì åéçéù åðá úãìåä ìâøìå
הר"ר יעקב הכה דאוידוביטש שליט"א
øøãðåî äùî
êåúî ç"öåé ìëîå íäî úçð áåø úååøì äëæé ãñçå áåè êàå úòãä úáçøäå ùôðä úçåðî ø"éëà íéîéä ìë åäåôãøé
יה"ר מלפני אבשב"ש שיזכה אביו ואמו לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט ,ויזכה אבינו שימלא ה' כל משאלותיו ,וא טוב וחסד ירדפוהו ,כל ימי חייו ,תענוג ונחת דקדושה מכל יוצאי חלצי, עדי נזכה לביאת משיח צדקינו ובני ציו עיר קדשינו בב"א
המברכי בש הקופה : èòîàñ ÷çöé éëãøî
'÷ä åðúáéùéá î"ø
íéëøáîä
â"ùéá 'á øåòéù åç÷ì éòîåù
äáéùéä éãéîìú
לרגל הולדת נכדתו תחי' בת לחתנו גיסינו היקר שבערכי כה שדעתו יפה
המברכי בלונ"ח בני שלו יעקב שמחה ראזנבערג ,משה יונה ראזנבערג ,אברה פר ראזנבערג
לתרומות והנצחות ניתן לפנות עד יום רביעי אחה"צ בטלפון 057 -3182265 או למערכת דברות קודש ת.ד 57718 .ירושלים ד
נדפס בדפוס ביטחו
02-5829560 רח' העמלים שכונת בית ישראל
ירושלים