Chut Shel Hessed Rh 5770

‫בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • ר א ש ה ש נ ה‬ ‫דבר‬ ‫ראש‬ ‫הישיבה‬

‫תש"ע‪ ,‬תחל שנה וב‬

‫רכותיה‪ ,‬תכ‬ ‫לה שנה וקללו‬

‫תיה ג‬

‫ליון‪138 :‬‬

‫ְ‬ ‫"מלו ְֹך ַעל ָּכל ָהעו ָֹלם כ ּ‬ ‫ֻּלוֹ ִּב ְכבו ֶֹד ָך"‬

‫דוע הדבר‪ ,‬שהעבודה בראש השנה היא להמליך‬ ‫את הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכל תפילותינו מרוכזות‬ ‫סביב זה‪ ,‬שימלוך הבורא יתברך על כל העולם‬ ‫כולו‪ ,‬שעל זה אנחנו אומרים‪ :‬וידע כל פעול כי אתה פעלתו‬ ‫ויכיר כל יצור כי אתה יצרתו‪ ,‬ויאמר כל אשר נשמה באפו‪ :‬ה'‬ ‫אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה‪...‬‬

‫רוצים מה שה' רוצה‪ ,‬אזי אחרים מולכים על העולם‪ ,‬וכביכול‬ ‫לא הקדוש ברוך הוא מולך בעולמו‪" .‬וּ ְכ ִפי ָה ָרצוֹן ָה ַא ֵחר‪ֵּ ,‬כן‬ ‫נַ ֲע ֶ ׂ‬ ‫שה ֵאיזֶ ה ַמ ְלכוּ ת ְל ֵאיזֶ ה ַע ּכוּ "ם‪ ."...‬פירוש – כפי הנטיה‬ ‫של האדם מרצון ה'‪ ,‬לצד זה או לעניין זה‪ ,‬מעט או הרבה‪,‬‬ ‫כך ניתן הכח לאחרים שכביכול ימלכו בעולם‪ .‬נמצא‪ ,‬שכל‬ ‫מלכות ה' תלויה בזה שעם ישראל ירצו מה שה' רוצה‪.‬‬

‫ולמעשה בכל השנה כולה‪ ,‬אנחנו מרבים לבקש על התגלות‬ ‫מלכות ה'‪ ,‬כגון‪ ,‬בקדושת "נקדישך ונעריצך"‪ ,‬של שבת ויום‬ ‫טוב‪ ,‬אנחנו אומרים‪" :‬ממקומך מלכינו תופיע‪ ,‬ותמלוך עלינו‬ ‫כי מחכים אנחנו לך‪ ,‬מתי תמלוך בציון‪ ,‬בקרוב בימינו לעולם‬ ‫ועד תשכון‪ ,‬תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך לדור ודור‬ ‫ולנצח נצחים‪ ,‬ועינינו תיראנה מלכותך‪ ,‬כדבר האמור בשירי‬ ‫עוזך‪ ,‬על ידי דוד משיח צדקך – ימלוך ה' לעולם‪ ,‬אלוקיך‬ ‫ציון‪ ,‬לדור ודור‪ ,‬הללויה" – גם כאן עיקר בקשתנו היא‪:‬‬ ‫מתי תמלוך בציון‪ ...‬ממש כמו בראש השנה‪ ,‬אנחנו ִּכי‬ ‫מתגעגעים וכוספים שתתגלה מלכות ה'‪ ,‬וכל ליבנו‬ ‫יוצא‪ ,‬אך ורק לזה‪ ,‬שתתגלה מלכותו יתברך על כל‬ ‫העולם כולו‪.‬‬

‫ועתה רבינו ממשיך‬ ‫שלא משתמעת‬ ‫את‬ ‫הביטוי‬ ‫לעבודה‬ ‫של‬ ‫ָצרִ יךְ‬ ‫ָה ָא ָדם‬ ‫נֶ גֶ דרְ צוֹן‬

‫י‬

‫וכותב‬

‫בצורה חד משמעית‬ ‫לשני פנים‪,‬‬ ‫המעשי‬ ‫המלכת ה'‪ִּ :‬‬ ‫"כי‬ ‫לְ ַב ֵּטל רְ צוֹנוֹ לְ גַ ְמרֵ י‬ ‫ַה ׁ ֵּש ם‬

‫שיהיה לאדם כסף‪ ,‬והאדם רוצה שכן יהיה לו כסף‪ ,‬אז הוא‬ ‫רוצה אחרת מהקדוש ברוך הוא‪ ,‬והוא ממליך על העולם‬ ‫מישהו אחר ‪ -‬הוא נותן כח למלכות אחרים‪ ,‬כמאמר רבינו‪.‬‬ ‫לכן יאמר לקדוש ברוך הוא כך‪ :‬אם אתה ה' רוצה שיהיה‬ ‫לי – אני רוצה שיהיה לי‪ .‬ואם אתה ה' לא רוצה שיהיה לי‬ ‫– אני לא רוצה שיהיה לי‪...‬וזה שייך בכל העניינים בלי יוצא‬ ‫מן הכלל‪ ,‬מאחר ואם רבינו אמר ממון ובנים‪ ,‬פירושו ‪ -‬כל‬ ‫שכן שאר הרצונות‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬עכשיו נעצור לרגע ונדגיש‪ :‬לא להתבלבל! מה שרבינו‬ ‫כותב‪ ,‬שהאדם צריך לרצות רק מה שה' רוצה‪ ,‬אין פירושו‬ ‫להפסיק להתפלל על חסרונותיו – זה לא נכון כלל‪ .‬בודאי‬ ‫התפלה על החסרונות היא חובה‪ ,‬שהרי יש סיבה מדוע‬ ‫הקדוש ברוך הוא השגיח שהיה לאדם חסרון זה או אחר‪,‬‬ ‫ובודאי הוא יתברך רוצה שהאדם יתפלל על חסרונותיו‪.‬‬ ‫אלא‪ ,‬הדרך האמת היא‪ ,‬שעל כל מה שהיה עד עכשיו‪,‬‬ ‫עד הרגע הזה שעומד בו‪ ,‬יאמר תודה מכל הלב‪ ,‬ויקבל‬ ‫באמונה שלמה את הכל‪ ,‬שזה הכי טוב ככה‪ ,‬ועל‬ ‫להבא – יתפלל ויתפלל ויתפלל‪ ,‬וימלא חסרונותיו‬ ‫ויתעלה מעלה מעלה!‬

‫ַהכּ ֹל ְצרִ יכִ ין‬ ‫לָ ׁשוּ ב ִּב ְת ׁשוּ ָבה ְּבר ׁ‬ ‫ֹאש ַה ׁ ָּשנָ ה‪ִּ ,‬כי‬ ‫ֲא ִפלּ וּ לו ְֹמדִ ים וְ ַתלְ ִמידֵ י ֲחכָ ִמים ֲא ִמ ִּתיִ ים ׁ ֶשעו ְֹס ִקים‬ ‫ְּבתוֹרָ ה וַ ֲעבוֹדָ ה ֶּב ֱא ֶמת ְּבכָ ל ַה ׁ ָּשנָ ה ְצרִ יכִ ין לָ ׁשוּ ב ְּבר ׁ‬ ‫ֹאש ַה ׁ ָּשנָ ה‪,‬‬ ‫ִּכי ֵאין ַצ ִּדיק ָּב ָארֶ ץ ֲא ׁ ֶשר יַ ֲע ֶ ׂ‬ ‫שה טוֹב וְ לֹא יֶ ֱח ָטא‪ִ ,‬מ ָּכל ׁ ֶש ֵּכן ׁ ֶש ַעל‬ ‫אבל באמת‪ ,‬כשאנחנו מבקשים בראש השנה להמליך‬ ‫ ִּפי רוֹב‪ִּ ,‬ב ְפרָ ט ַּבדּ וֹרוֹת ַה ָּללוּ‬‫ֵ‬ ‫א‬ ‫ין‬ ‫ָ‬ ‫מ‬ ‫צוּ‬ ‫י‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ת‬ ‫לְ‬ ‫ִ‬ ‫מ‬ ‫יד‬ ‫ָ‬ ‫ח‬ ‫כָ‬ ‫ם‬ ‫וְ‬ ‫לַ‬ ‫ְ‬ ‫מ‬ ‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ש‬ ‫ּ‬ ‫ִ‬ ‫י‬ ‫ְ‬ ‫ה‬ ‫יֶ‬ ‫ה‬ ‫את ה'‪ ,‬וכשאומרים מלים כגון אלו‪" :‬ותמלוך עלינו כי‬ ‫לכאורה למה? אם האדם שמח ומודה לה' על המצב‬ ‫ֶּבן חוֹרִ ין ֵמ ֲח ָט ִאים וּ ְפגָ ִמים ַהרְ ֵּבה‪ִ ,‬מ ָּכל ׁ ֶש ֵּכן ׁ ְש ָאר ָה ֲאנָ ׁ ִשים ׁ ֶש ִּנ ְקרָ ִאים‬ ‫מחכים אנחנו לך‪ .‬מתי תמלוך בציון וכו'"‪ ,‬שהן מלים‬ ‫שלו‪ ,‬למה שיבקש לשנות את מצבו? התשובה היא‪,‬‬ ‫לו ְֹמדִ ים וַ ֲח ִסידִ ים וְ ֵאינָ ם נְ ִק ִּיים ְּכלָ ל ַּכ ֲא ׁ ֶשר ֵהם יוֹדְ ִעים ְּב ַע ְצ ָמם נִ גְ ֵעי לְ ָב ָבם‬ ‫מלאות בגעגועים‪ ,‬אנחנו צריכים להתבונן‪ :‬האם באמת‬ ‫שהעומק של מה שהאדם שמח בחלקו‪ ,‬זה משום‬ ‫אנחנו ממליכים את ה' עלינו? ומה בכלל פירוש המלים‪:‬‬ ‫שהוא מאמין‪ ,‬שמה שהיה איתו עד השניה הזאת‪ ,‬זו‬ ‫וּ ַמכְ או ָֹבם‪ִ ,‬מ ָּכל ׁ ֶש ֵּכן ׁ ְש ָאר ֲאנָ ׁ ִשים ַה ְּפ ׁשוּ ִטים ַה ְמג ׁ ָֻּש ִמים וְ כוּ '‪ .‬וְ ַעל ‪ֵּ -‬כן‬ ‫"תמלוך עלינו" למעשה? ומה פירוש המושג "מלכות‬ ‫ההשגחה של ה' עליו וזה הכי טוב ככה‪ ,‬אבל אין פירושו‬ ‫ְּבוַ ַּדאי ַהכּ ֹל ְצרִ יכִ ין לָ ׁשוּ ב‪ .‬וְ ִע ַּקר ַה ְּת ׁשוּ ָבה הוּ א ְּבכ ַֹח ַה ְּפ ׁ ִשיטוּ ת ָה ֲא ִמ ִּתי‬ ‫ה'" בפועל ובמציאות של חיינו?‬ ‫שהוא מדמיין שאין לו חסרון‪ .‬אדרבה‪ ,‬הוא לא מכחיש‬ ‫ׁ ֶשל ַה ַּצ ִּד ִיקים ִּ‬ ‫‪....‬כי ִע ַּקר ִה ְת ַּגלּ וּ ת ַה ֶח ֶסד ִח ָּנם ַה ַּנ"ל ׁ ֶש ּבוֹ ְמ ַח ִּיין‬ ‫את החסרון שיש לו‪ ,‬והוא לא מדחיק אותו או מתעלם ממנו‪.‬‬ ‫וּ ְמ ַק ְּי ִמין ַהכּ ֹל הוּ א ְּבר ׁ‬ ‫ֹאש ַה ׁ ָּשנָ ה ַּדיְ ָקא‪ִּ ,‬כי ּבוֹ נִ ְברָ א‬ ‫התשובה על זה נמצאת בליקוטי מוהר"ן‪ ,‬בתורה קע"ז‪,‬‬ ‫הוא מודע לו לגמרי‪ ,‬ומודע לצורך למלאות אותו‪ ,‬רק שהוא‬ ‫ָהעוֹלָ ם וְ כַ ַּנ"ל‪) .‬ליקו"ה – הל' ביה"כ‬ ‫שם כותב רבינו הקדוש‪ ,‬מה הפירוש להמליך את‬ ‫מקבל אותו באמונה שלמה‪ ,‬בשמחה ובאהבה‪ ,‬שהכל לטובה וזו‬ ‫ה"ה (‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬על פי מילות הקדיש‪:‬‬ ‫ְּ‬ ‫"ב ָע ְל ָמא ִּדי ְב ָרא ִּכ ְרעוּ ֵת ּה וְ יַ ְמ ִליךְ ַמ ְלכוּ ֵת ּה" ‪ַ -‬מ ְלכוּ ת הוּ א‬ ‫ְּב ִחינַ ת ָּכבוֹד‪ְּ ,‬כמוֹ ׁ ֶש ָּכתוּ ב ְּ‬ ‫)ת ִה ִּלים קמ"ה(‪ְּ :‬‬ ‫"כבוֹד ַמ ְלכוּ ְתךָ‬ ‫ְ‬ ‫יאמרוּ "‪ ,‬וְ הוּ א ְּב ִחינַ ת ָרצוֹן‪ִּ ,‬כי ְ'רצוֹנוֹ ׁ ֶשל ָא ָדם זֶ הוּ ְּכבוֹדוֹ'‬ ‫)יְ רוּ ׁ ַש ְל ִמי ֵּפ ָאה ֶּפ ֶרק א(‪ .‬וּ ְכ ׁ ֶש ָה ָא ָדם ִמ ְס ַּת ֵּפק וּ ִמ ְת ַר ֶּצה‬ ‫ִּב ְרצוֹן ַה ׁ ֵּשם יִ ְת ָּב ַרךְ ‪ַ ,‬רק ְּכמוֹ ׁ ֶשהוּ א יִ ְת ָּב ַרךְ רו ֶֹצה‪ֲ ,‬אזַ י ַ'מ ְמ ִליךְ‬ ‫ַמ ְלכוּ ֵת ּה'‪ִּ ,‬כי ִע ַּקר ַה ַּמ ְלכוּ ת ֵמ ָה ָרצוֹן ַּכ ַּנ"ל‪ ,‬וְ זֶ הוּ ְּ'ב ָע ְל ָמא‬ ‫– בעולם‪ִּ ,‬די ְב ָרא ִּכ ְרעוּ ֵת ּה – שברא כרצונו‪ ,‬וְ יַ ְמ ִליךְ ַמ ְלכוּ ֵת ּה‬ ‫– וימליך מלכותו'‪ִּ ,‬כי ִע ַּקר ַה ַּמ ְלכוּ ת הוּ א ֵמ ָה ָרצוֹן ַּכ ַּנ"ל‪"...‬‬ ‫רבינו מלמד אותנו‪ ,‬ש'רצון' זה 'מלכות'‪ ,‬וכאשר האדם רוצה‬ ‫רק מה שה' רוצה‪ ,‬אז הוא ממליך את הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וזה‬ ‫הפירוש‪" :‬בעלמא די ברא כרעותה" – כשבני העולם יקבלו‬ ‫את מציאות חייהם‪ ,‬בכל מצב ומצב‪ ,‬ברצון‪ ,‬שזה מה שה'‬ ‫רוצה‪ ,‬אז באופן מידי יתקיים ‪" -‬ימליך מלכותיה ויצמח‬ ‫פורקנה ויקרב משיחה"‪ .‬כי התגלות מלכות ה'‪ ,‬וגאולת‬ ‫העולם וביאת המשיח – כל אלו הם רק תוצאות של "די‬ ‫ברא כרעותיה" ‪ -‬שאנחנו רוצים רק מה שהוא יתברך רוצה‪,‬‬ ‫כי הרצון זה המלכות‪ .‬לכן זהו עיקר הקדיש‪ :‬יתגדל ויתקדש‬ ‫שמיה רבה בעלמא די ברא כרעותה‪ .‬עד כאן העיקר‪ .‬והשאר‬ ‫– וימליך מלכותיה וכו' ‪ -‬זו כבר תוצאה‪.‬‬ ‫ואפשר להבין דבר זה יותר לעומק‪ ,‬על ידי שנלמד בדברי‬ ‫רבינו‪ ,‬מי הוא זה שלא ממליך את הקדוש ברוך הוא‪ֲ :‬‬ ‫"א ָבל‬ ‫ְּכ ׁ ֶשרו ֶֹצה ָה ָא ָדם ֵאיזֶ ה ָרצוֹן ַא ֵחר חוּ ץ ֵמ ְרצוֹן ַה ׁ ֵּשם יִ ְת ָּב ַרךְ ‪ַ ,‬על‬ ‫יְ ֵדי זֶ ה נַ ֲע ֶ ׂ‬ ‫שה ַמ ְלכוּ ת ֲא ֵח ִרים ׁ ֶשל ָה ַע ּכוּ "ם‪ ."...‬פירוש ‪ -‬כשלא‬

‫ליון‬ ‫בהגשבוע‬

‫יִ ְת ָּב רַ ךְ ‪,‬‬ ‫ׁ ֶש לּ א‬ ‫יִ ְהיֶ ה לוֹ ׁשוּ ם רָ צוֹן ַא ֵחר‪,‬‬ ‫רַ ק ְּכמוֹ ׁ ֶשרו ֶֹצה ַה ׁ ֵּשם‬ ‫יִ ְת ָּברַ ךְ ‪ֵ ,‬הן ׁ ֶש ִּי ְהיֶ ה לוֹ ָממוֹן וּ ָבנִ ים‪ֵ ,‬הן לָ או ַחס וְ ׁ ָשלוֹם וְ ֵהן ָּכל ׁ ְש ָאר‬ ‫ָהרְ צוֹנוֹת לא יִ רְ ֶצה ׁשוּ ם רָ צוֹן ַא ֵחר רַ ק ְּכמוֹ ׁ ֶשרו ֶֹצה ַהׁ ֵּשם יִ ְת ָּברַ ךְ "‪.‬‬ ‫רבינו נותן דוגמא "בקרקע" מה נקרא להמליך את ה'‬ ‫– שהאדם מרוצה בהנהגת ה' איתו בכל ענייניו‪ ,‬ומביא‬ ‫לדוגמא את הדברים הקרובים ביותר ללבו של האדם‪,‬‬ ‫הדברים שהכי קשה לאדם לוותר בהם על רצונו העצמי‪,‬‬ ‫שזה הממון והבנים‪ ,‬ומהם נלמד ב'כל שכן' לשאר הרצונות‪,‬‬ ‫שצריך שהאדם יבטל את רצונו לגמרי וירצה רק מה שה'‬ ‫רוצה‪ ,‬שפירושו – לקבל באהבה‪ ,‬ולשמוח והודות מכל הלב‬ ‫על כל מה שלא הולך לו כרצונו ‪ -‬על שאין לו ממון‪ ,‬על שאין‬ ‫לו בנים‪ ,‬שאין לו שידוך וכו' ‪ -‬שרק זה נקרא שבאמת מבטל‬ ‫את רצונו בפני רצון ה'‪ ,‬ורק זה נקרא להמליך את ה'‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬מי שאין לו כסף‪ ,‬יאמר‪ :‬תודה רבה לך ה' שאין לי‬ ‫כסף! ובאמת יודה! לא רק מהשפה אל החוץ‪ .‬אין לו בנים‬ ‫– יגיד "תודה רבה" מכל הלב! אין לו זיווג ‪ -‬יודה‪ :‬תודה רבה‬ ‫לך ה' שאין לי זיווג‪ .‬אני מודה לך ה' מכל הלב‪ .‬באמת תודה‬ ‫רבה! כי אני מאמין באמונה שלמה‪ ,‬שאם אין לי כסף‪ ,‬או‬ ‫אין לי בנים או זיווג‪ ,‬זה רצון ה' יתברך‪ ,‬וזה הכי טוב בשבילי‪,‬‬ ‫ואני רוצה רק מה שה' רוצה!‬ ‫רק זה נקרא להמליך את ה'‪ .‬כי אם ה' יתברך לא רוצה‬

‫בית ושמו בית ספר ג'‬ ‫חנוך לנער עמ‘ ‪2‬‬

‫מניעות‪ -‬נעימות‬ ‫סיפור לשולחן שבת עמ‘ ‪3‬‬

‫טובה מאת הבורא שהוא יהיה חסר בדבר הזה‪.‬‬

‫ומה היא הטובה? שהוא יתפלל ‪ -‬וירבה בתפלה ‪ -‬ויבנה כלים‬ ‫לקבל את השפע הזה‪ ,‬המוכן לו‪ ,‬והמרומז לו בזה החסרון‪,‬‬ ‫וכשיקבל את השפע על ידי הכלים של ריבוי התפלה‪ ,‬יהיה‬ ‫זה קניין טוב ונצחי‪ ,‬שלא יזיק לו‪ .‬לכן‪ ,‬כל מה שהוא מתפלל‬ ‫ומבקש‪ ,‬זה בשביל לבנות כלים‪ ,‬שיוכל על ידם לקבל עוד‬ ‫שפע מתוך בריאות וטובה‪ .‬כי התפלה בונה כלים לקבלת‬ ‫השפע‪ ,‬והמלים של התפלה הם כלי השפע‪.‬‬ ‫לכן זו דרך האמת‪ ,‬כשהאדם אומר תודה בלב שלם על כל‬ ‫מה שהיה עד השניה הזו‪ ,‬כי מאמין שזה הכי טוב‪ ,‬וככה ה'‬ ‫רוצה וכו' ‪ -‬ומבקש ברחמים לעתיד‪ ,‬שירחם עליו ה' וימלא‬ ‫חסרונותיו‪.‬‬ ‫ועתה‪ ,‬בימי ראש השנה הקדושים‪ ,‬כשעם ישראל כולם מכונסים‬ ‫בבתי הכנסת בכל העולם‪ ,‬וממליכים את הבורא‪ ,‬צריכים לקבל על‬ ‫עצמנו באמת להמליך את הבורא על כל ענייני חיינו‪ ,‬שפירושו‪,‬‬ ‫לקבל באהבה ובשמחה כל הנהגה של ה' עמנו‪ ,‬ולהודות על הכל!‬ ‫תמיד! זה נקרא שקבלנו עול מלכות שמים‪ ,‬וזה מה שיגלה את‬ ‫מלכות ה' בעולם‪ ,‬ויביא את הגאולה השלמה כהרף עין תכף ומיד‬ ‫אמן ואמן‪.‬‬

‫בברכת שבת שלום ומבורך וכתיבה וחתימה טובה‬ ‫לכל בית ישראל‬

‫לתומך תמימיו ביום דין‬ ‫עמ' ‪4‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫פנינים ראש השנה‬

‫מפניני‬ ‫ר"ה‬

‫"‬

‫" ִמי ׁ ֶש ָענָ ה ֶאת ַאבְ ָר ָהם ְּב ַהר ַה ּמוֹ ִר ָ ּיה‪ ,‬הוּא יַ ֲענֶ ה ֶא ְתכֶ ם וְ יִ ׁ ְש ַמע‬ ‫ְּבקוֹ ל ַצ ֲע ַק ְתכֶ ם ַהיּוֹ ם ַה ֶ ּזה" )תענית ב(‬ ‫בסליחות אומרים אנו‪" :‬מי שענה לאברהם אבינו בהר וכו'‪,,‬‬ ‫וצריך ביאור מה נענה אברהם אבינו וזה דלא כיוסף שנענה‬ ‫בית האסורים‪ ,‬וכשמואל שנענה במצפה‪ ,‬וכו' שהרי אברהם‬ ‫בזמן העקידה לא ביקש לכאורה כלום בהר המוריה‪ ,‬וא"כ‬ ‫במה נענה?‬ ‫והנראה לבאר בזה‪ :‬בב' אופנים א' ע"פ פשט‪ ,‬שאברהם‬ ‫אבינו נענה בזה שביקש לעלות עולה תחת בנו וזימן לו‬ ‫הקב"ה אייל של הפקר לעולה‪.‬‬ ‫ועוד היה נראה לבאר ע"פ דרש‪ ,‬כי אברהם אבינו הלך לקיים‬ ‫את מצוות בוראו לעקוד את בנו והיה היצר הרע משתטח לו‬ ‫לאורך ולרוחב להכשילו‪ ,‬והיה אורב לו בדרכים‪ ,‬רק כדי שלא‬ ‫לקיים את מצוות בוראו‪ ,‬והיה אברהם מתחנן לפני בוראו‬ ‫שיצילו מהיצר הרע‪ ,‬וזה הפי' ‪ :‬מי שענה את אברהם אבינו‬ ‫להנצל ולהתגבר על היצר הרע בהר המוריה ששם היה עיקר‬ ‫ההתגברות היצר‪ ,‬הוא יענה אותנו שנזכה להכניע את יצרינו‬ ‫ולשעבדו רק להשי"ת‪) .‬נתיבות דעת(‬ ‫"אבִ ינ ּו ַמלְ ֵּכנ ּו ָּכ ְתבֵ נ ּו ְּב ֵס ֶפר ַצדִּ ִיקים וַ ֲח ִס ִידים"‬ ‫ָ‬ ‫לכאורה ראוי להתבונן‪ ,‬בבקשה זו שאנו‬

‫חנוך לנער |‬ ‫א ם‬

‫הרב יצחק‪.‬‬

‫אתה גרוזיני‪ ,‬אז גם אני!‬

‫בשבוע שעבר הגענו למסקנה שאפילו שתפקיד ההורים‬ ‫הוא לדאוג לחינוכו‪ ,‬מוסריותו ועיצוב אישיותו של הילד‪.‬‬ ‫כאשר נוצרת התנגשות בנושא החינוכי בין ההורים לבין‬ ‫בית הספר‪ .‬על ההורים להיכנע‪ -‬במובן מסוים למערכת‪,‬‬ ‫בכדי למנוע מצב שבו הילד ייפול ח"ו בין הכיסאות ויפסיד‬ ‫את שנות לימודיו בבית הספר ע"י מלחמות התשה בין‬ ‫ההורים להנהלה‪.‬‬ ‫מספרים בדיחה על גוי ממוצא גרוזיני שהשתתף בתחרות‬ ‫"להוריד" קיר בנגיחה‪.‬‬ ‫הבחור עמד מול הקיר במרחק של מטר‪ ,‬כאשר כולו‬ ‫מנופח מגאווה ו‪-‬נגח בו‪ ...‬אבל‪ ,‬כלום לא זז! הגרוזיני היה‬ ‫המום "תשמע זה כנראה קיר בטון חזק‪ ,‬תן לי עוד סיבוב"‪.‬‬ ‫בבקשה! אמרו לו החברה‪ ...‬הבחור לקח ‪ 2‬מטר רוורס‬ ‫ועמד מול הקיר‪ .‬התרכז לדקה ונגח בו בכל הכוח‪ ...‬אבל גם‬ ‫הפעם‪ ,‬כלום לא זז!!! הגרוזיני היה בהלם מוחלט‪" .‬תשמעו!‬ ‫קיר כזה‪ ,‬בחיים שלי לא ראיתי! זה לא בטון‪ ,‬זה כנראה‬ ‫קיר פלדה‪ .‬אבל‪ ,‬תנו לי סיבוב אחרון" בבקשה! אמרו לו‬ ‫החברה‪ ...‬מההשפלה‪ ,‬הגרוזיני התכונן "לחיים ולמוות"‬ ‫התרחק ‪ 10‬מטר‪ ,‬התבונן בקיר במבטי רצח‪ ,‬עצם את‬ ‫העיניים ל‪ 2-‬דקות ודהר לכיוון הקיר‪ .‬מעוצמת הנגיחה הוא‬ ‫עף‪ .‬אבל הקיר רק רעד וסדקים קלושים היו בו‪ .‬הגרוזיני לא‬ ‫האמין למה שקורה‪" .‬חברה!" הוא אמר להם "יש פה משהו‬ ‫מוזר‪ .‬אני מוריד קירות כאלה כל יום‪ .‬משהו פה לא ברור"‬ ‫הבחור יצא מהבניין‪ ,‬הקיף אותו והגיע לצד השני של הקיר‪.‬‬ ‫ומה הוא רואה? גרוזיני אחר עומד כשהראש שלו לוחץ את‬ ‫הקיר‪...‬‬ ‫פעמים רבות אנחנו מנסים "להלחם" במורה או בהנהלה‬ ‫של בית הספר‪ ,‬ההתחלה כמובן עדינה ואפילו ברוח טובה‪.‬‬ ‫אבל באיזה שהוא שלב‪ ,‬כאשר צד אחד ננעל בדעותיו ואינו‬ ‫מעוניין להגיע לפשרה או הבנה ויישוב הסכסוך עולה על‬ ‫שירטון‪ ,‬מתחילה להיווצר "מלחמת הורדת קירות"‬ ‫לדעתי האישית‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬על ההורים להיכנע‪ ,‬להיות‬ ‫וותרנים ואפילו להפסיד במערכה הזו כדי לנצח במערכה‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫אל תהיה צודק היה חכם!‬ ‫שמעתי פעם בשם מו"ר הרב בן ציון אבא שאול זיע"א‬ ‫שאמר כך‪" :‬כאשר נוצר וויכוח וצד אחד רואה שהצד השני‬ ‫לא מעוניין להגיע לפשרה‪ .‬אין טעם להמשיך ולהתווכח‬ ‫כי לכל צד יש צד" נכון‪ ,‬שאנחנו צודקים ונעשה לנו עוול‬

‫פנינים רעינות ופתגמים נבחרים על פרשת השבוע‬ ‫גם על מזונותיו?‬ ‫מבקשים ביום ר''ה‪" :‬כתבנו בספר צדיקים וחסידים"‪ ,‬הלא‬ ‫ונראה לתרץ בג' אופנים‪ ,‬הא' עניין הדין שבכל יום הוא‪,‬‬ ‫אם האדם צדיק יכתב בספרן של צדיקים גם מבלי שיבקש‬ ‫שדנים האדם לפי מעשיו שבאותו יום‪ ,‬כיצד ישתמש‬ ‫על כך‪ ,‬ובאם לאו מה תועיל בקשתו – שכן הוא לא צדיק?‬ ‫במעותיו שקצבו לו בראש השנה‪ ,‬האם יזכה להם חסד‪,‬‬ ‫ויראה לומר שכשם שספר מאגד בתוכו יחד הרבה דפים‪,‬‬ ‫חסד מצוות ומעשים טובים‪ ,‬וישתמש בהם לשם שמים‪ ,‬או‬ ‫וכאשר הם אגודים אזי קשה ניתוקו של דף אחד מהשני‪,‬‬ ‫שמא ילך לו לצרכי הגוף‪ ,‬ולצרכיו הגשמיים בלבד‪.‬‬ ‫כך גם אנו מבקשים מה' שיאגד אותנו יחד עם הצדיקים‬ ‫ועוד יראה לומר בזה‪ ,‬שבר"ה נידון האדם‪ ,‬על סך וקיצבת‬ ‫ושגם אם חס ושלום הוא ימעד במשך השנה‪ ,‬אבל מכיון‬ ‫המעות שבאותו שנה‪ ,‬וכל זאת בתנאי שלא יגרע במעשיו‪,‬‬ ‫שעיקרו ושורשו הוא בספר הצדיקים‪ ,‬אזי יהיה לו קל יותר‬ ‫ולכן נצרכים אנו לדונו בכל יום מחדש‪ ,‬האם מגיע לו אותו‬ ‫לשוב בתשובה גם בעתיד‪ ,‬מכיוון שעצם חיבורו ואיגודו יחד‬ ‫הסכום או שמא גרם החטא‪ .‬ועוד נראה להוסיף בעניין זה‪,‬‬ ‫עם הצדיקים בספר אחד מעלה זו תגרום לנשמתו לעלות‬ ‫שמה שדנים את האדם בכל יום‪ ,‬הוא כיצד יקבל את המעות‬ ‫במסילה העולה בית א‪-‬ל‪ ,‬משא"כ מי שכתוב בספר של‬ ‫האם בטירחה ובהתייגעות או שמא ישיג את המעות בנקל‬ ‫רשעים ח"ו אזי הוא מחובר לשם‪ ,‬ועוד‪ ,‬דבר שהוא כתוב‬ ‫ובלא טורח‪) .‬נחל חכמה(‬ ‫מפורש יש לו השפעה יותר מבע"פ ‪ ,‬ולכן אומרים אנו‬ ‫"כתבינו"‪ ,‬ויתכן לומר שזה הכונה בגמרא נפתחים היינו‬ ‫שנרבה זכויות כרימון‬ ‫מנתנקים את איגודם של הספרים‪ ,‬ע"מ שיוכל להכניס עוד‬ ‫וכיצד ירבו אם לא ישתדל האדם להרבותן?‬ ‫צדיקים הרוצים לשוב באמת בתשובה‪) .‬בגן התורה(‬ ‫אלא‪ ,‬מכאן אתה למד חיזוק גדול למעלת ההפצה‪ ,‬שהאדם‬ ‫במעשה הפצה קטן יכול לגרום להמון נפשות לשוב‬ ‫"כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים"‬ ‫ולהתעורר בתשובה‪ ,‬וזה כבר נעשה ממילא‪ ,‬שהרי אחד‬ ‫)ביצה ט"ז‪(.‬‬ ‫מעורר את חבירו‪ ,‬וזה הפי' שנרבה זכויות כרימון היינו‬ ‫ידועה קושיית המפרשים ז"ל שהרי בכל יום דנים את האדם‬ ‫שנזכה לעסוק בהפצה שע"י מתרבין זכויותינו עד מאוד‪.‬‬ ‫מחדש‪ ,‬על כל דבר שיעשה‪ ,‬וא"כ במה נשתנה דינו של ראש‬ ‫)בשם צדיקים(‬ ‫השנה מדינו של כל יום‪ ,‬ולשם מה נצרכו שניהם‪ ,‬ולשם מה‬ ‫קצבו לו בר"ה את מזונותיו‪ ,‬הרי בכל יום האדם נידון מחדש‬

‫א‪ .‬מחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬

‫בית ושמו בית ספר פרק ד'‬

‫וההתנהגות של פלוני כבר בלתי נסבלת והמורה הזה לא‬ ‫יודע ללמד‪ ,‬ומי בכלל הכשיר אותו להיות מחנך של ילדים‪.‬‬ ‫ובגיל שלו‪ ,‬הוא כבר צריך לצאת לפנסיה‪ .‬או שהמורה של‬ ‫הבת בסה"כ בחורה צעירה ומה כבר היא יודעת ומבינה‪.‬‬ ‫או‪ ,‬אני מזמן שמתי לב שהמורה לא אוהבת את הבת שלי‬ ‫ויש לה משהו אישי נגד הילדה‪ .‬מה? כל הזמן רק הבת שלי‬ ‫מפריעה בכיתה וכל שאר הבנות בסדר? וכו' וכו'‬ ‫כאשר שוחחנו עם המורה או ההנהלה בדרך ארץ ואנו‬ ‫רואים שבאמת הצד השני לא מעוניין להגיע להבנה‪,‬‬ ‫חבל שהילד יסבול‪ .‬אין טעם להיות גרוזינים ולמות למען‬ ‫"הצדק" עלינו לפעמים להיות מופסדים במערכה אחת‪,‬‬ ‫בכדי להרוויח מערכה אחרת‪.‬‬ ‫על מה אני מדבר? במידה ואנו חושדים שנעשה כלפי הילד‬ ‫עוול או חוסר צדק‪ ,‬העדפה‪ ,‬פרוטקציה‪ ,‬או כל דבר דומה‪.‬‬ ‫בוודאי זה מרגיז ואפילו מקומם‪ .‬המחשבות הראשונות‬ ‫שעולות לנו הם "איך הוא יכול להתעלל בילד שלי‪ .‬מי יודע‬ ‫מה הילד המתוק שלי עובר כל יום בכיתה" אנחנו בהחלט‬ ‫יכולים להיכנס לתוך מחשבות שליליות‪ ,‬ליצור תדמית‬ ‫גרועה על המורה או ההנהלה ומכאן ועד "אין משחקים‬ ‫שברו את הכלים" הדרך קצרה‪ .‬אמנם הצדק איתנו וכו' וכו'‬ ‫אבל איך אומרים "אל תהיה צודק היה חכם"‪.‬‬ ‫הניתוח הצליח אבל החולה מת‬ ‫לכן‪ ,‬אם אנחנו באמת רוצים לעזור לילד שלנו ואין לנו‬ ‫אפשרות להוציא את המורה מהכיתה‪ ,‬או להחליף את‬ ‫ההנהלה או להעביר את הילד לכיתה המקבילה או לת"ת‬ ‫אחר‪ .‬כל שנשאר לנו הוא‪ :‬להשאיר את הילד בכיתה‬ ‫ולהתנהג באיפוק‪ ,‬בכבוד ובזהירות עם המורה או המנהל‬ ‫בכדי לעזור לילד‪.‬‬ ‫עלינו להפנים ידיעה ברורה! אין לנו שום עניין עם המורה או‬ ‫המנהל של בית הספר ואפילו אם הם לא בסדר זו לא בעיה‬ ‫שלנו‪ .‬אנחנו רוצים רק את טובת הילד שלנו‪ .‬אנחנו רוצים‬ ‫שיהיה לו טוב ונוח בבית הספר‪ ,‬שהוא יגיע שמח לכיתה‪,‬‬ ‫ילמד ויצליח בלימודים‪" .‬אתה תראה‪ ,‬אנחנו נלחם במנהל‬ ‫עד הסוף‪ .‬הוא חושב שבית הספר שיך לאבא שלו‪ .‬אבל הוא‬ ‫לא מכיר אותנו‪ .‬הוא לא יכתיב לנו מה לעשות אנחנו נתלונן‬ ‫עליו במשרד החינוך‪ ,‬עד שיסגרו לו את המוסד" וכו' וכו'‬ ‫כל הסגנון של המלחמות לא יעזור כלום להתקדמות‬ ‫הלימודית של הילד‪ ,‬ובטח שלא למצב הנפשי שלו בכיתה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬חבל אפילו לחשוב‪ ,‬להתחיל את המלחמה‪ ,‬כי אפילו‬ ‫אם ננצח את ההנהלה ונניח שיש לנו קשרים במשרד‬

‫החינוך וכו' הכול בסופו של דבר יהיה על חשבון הילד‪.‬‬ ‫בבחינת "הניתוח הצליח אבל החולה מת"‪.‬‬ ‫לפני כמה שנים‪ ,‬הייתי עד למקרה בו ניסו ההורים לכופף‬ ‫את ההנהלה לדרישתם‪ .‬הילד היה עושה בכיתה ככל העולה‬ ‫על רוחו‪ .‬ההורים טענו שהילד בסדר גמור ורק שאין לו כימיה‬ ‫עם המורה‪ ,‬כי המורה לא מתייחס אליו מספיק‪ .‬אבל המורה‬ ‫טען מה אתם רוצים ממני‪ ,‬הילד הופך לי את הכיתה‪ .‬בואו‬ ‫בבקשה לראות את הילד‪ ,‬תציצו ותראו בעצמכם‪ .‬ההורים‬ ‫לא היו מוכנים לשמוע‪ ,‬הם "הגנו" על הילד במסירות נפש‪.‬‬ ‫התעקשו ונלחמו עם המורה וההנהלה‪ .‬ההנהלה סילקה‬ ‫את התלמיד וההורים פנו למשרד החינוך שחייב להחזיק‬ ‫את הילד עד סוף השנה‪ .‬מה אומר לכם הילד עבר סידרת‬ ‫"התעללות" גם מההורים וגם מהנהלת בית הספר‪ .‬על כל‬ ‫בעיה קטנה‪ ,‬היו זורקים אותו ומזמנים את ההורים כל שני‬ ‫וחמישי‪ .‬לא היה טוב לו‪ ,‬התדמית השלילית של ילד מופרע‪,‬‬ ‫שגם ככה הייתה לו‪ ,‬רק התעצמה‪ .‬הוא לא רצה להגיע לבית‬ ‫הספר והיה מוצא כל יום תירוץ אחר‪ ,‬אבל ההורים הרי רצו‬ ‫להלחם במורה‪ ,‬אז הם היו מכריחים את הילד ללכת לכיתה‪,‬‬ ‫בקיצור בלגן‪ .‬אף אחד לא הרוויח‪ .‬הילד היה מגיע כל בוקר‬ ‫בכוח לכיתה‪ ,‬היה מפריע ונשאר במסדרון‪ ,‬ההורים היו‬ ‫באים כל שבוע לריב עם ההנהלה‪ .‬זה נמשך חצי שנה‪ .‬בסוף‬ ‫השנה‪ ,‬התלמיד סולק ועבר לבית ספר אחר‪ .‬מי הרוויח? רק‬ ‫היצר הרע שחגג על כל הסיפור‪.‬‬ ‫אנחנו לא כולבוטק‬ ‫לכן במידה ואנו חשים‪ ,‬שנעשה עוול כלפי הילד שלנו מצד‬ ‫המורה או ההנהלה‪ ,‬עלינו לברר היטב את העניין ולא להטיח‬ ‫האשמות לפני בירור יסודי‪ .‬כמובן עדיף לבצע עבודת שטח‬ ‫ותחקיר לפני שיחה עם המחנך‪ .‬לאחר שהוברר מעל לכל צל‬ ‫של ספק שאכן הילד אינו מקבל את היחס המגיע לו‪ ,‬עלינו‬ ‫לנהוג בחכמה וביישוב הדעת ע"מ לא להחריף את הבעיה‪.‬‬ ‫חשוב מאוד להתייעץ עם חבר מורה שמבין כיצד המערכת‬ ‫מתנהלת ומה הדבר הכי טוב לעשות‪ .‬לא נשכח את המטרה‪,‬‬ ‫אנחנו לא "כולבוטק" או משרד מבקר המדינה‪ .‬אנחנו רוצים‬ ‫שלילד שלנו יהיה טוב והוא ילמד כמו כולם‪.‬‬ ‫כמובן במידה וישנה התעללות מסוימת או בעיה לא סבירה‪,‬‬ ‫אסור לנו לשתוק‪ .‬עלינו לברר היטב אם הפרטים נכונים‪,‬‬ ‫להתייעץ עם רב חשוב וליידע את הגורמים המקצועיים‬ ‫לכל תחום ועניין‪ .‬בקיצור סבלנות ובהצלחה!‬ ‫בברכת תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה‪ .‬כתיבה‬ ‫וחתימה טובה‪ .‬בשבוע הבא נמשיך בע"ה בנושא "התמודדות‬ ‫‪‬‬ ‫עם ילד מתקשה"‪.‬‬

‫בנתיבי החג‬ ‫לקחי מוסר מתוך הפרשה‪.‬‬

‫ההכתרה !‬

‫"מי זה מלך הכבוד ה' הוא מלך הכבוד סלה"‬ ‫שנם שני סוגי תשובות האחת נקראת תשובה‬ ‫י‬ ‫מאהבה והיא הראשונה במעלה‪ ,‬ולעומתה‬ ‫ישנה את התשובה השנייה והיא נקראת‬ ‫תשובה מיראה‪ ,‬ואין האדם יכול להגיע לתשובה‬ ‫מאהבה אם לא קדם לזה את הדרגא הראשונה של‬ ‫יראה‪ ,‬כי עיקר מעלתה של אהבה היא כאשר האדם יודע‬ ‫את גודלו ועוצמתו של מי שהוא עומד לפניו בבחינת‪" :‬דע‬ ‫לפני מי אתה עומד" ואדרבא כמה שהוא האדם הקטן איין‬ ‫ואפס‪ ,‬כמבואר בליקו"מ )ט"ו(‬ ‫ודע כי האהבה היא בלב והיראה היא בשכל‪ ,‬וזה מה‬ ‫שנאמר בספר דברים "וְ יָ ַד ְע ּ ָת ַה ּיוֹ ם וַ ֲה ׁ ֵשב ָֹת ֶאל לְ ָב ֶב ָך‬ ‫ִּכי ה' הוּא ָה ֱאל ֹקים" פירוש וְ יָ ַד ְע ּ ָת ַה ּיוֹ ם היינו ידיעה‬ ‫שהיא בשכל היינו יראת ה'‪" ,‬וַ ֲה ׁ ֵשב ָֹת ֶאל לְ ָב ֶב ָך" היינו‬ ‫אהבה שהיא באה לאחמ"כ‪ ,‬ויתכן לפרש ע"פ זה את‬ ‫מאמר חז"ל פסחים נ"ד שהתשובה קדמה לעולם וכן‬ ‫התורה קדמה לעולם ויש להבין שהרי מצוות התשובה‬ ‫היא הרי חלק ממצוות התורה שנאמר "ושבת עד ה'‬ ‫אלוקיך"‪ ,‬וא"כ מדוע אמרו בנפרד ומה החידוש בכך‬ ‫שהתשובה נבראה קודם לעולם?‬ ‫אלא שהתשובה האמורה בתורה היא תשובה‬ ‫מיראה‪ ,‬שהרי בתורה יש את כל הדינים שיש בהם‬ ‫שכר ועונש‪,‬ולכן הגמרא מנתה שם את התורה קודם‬ ‫התשובה משום שיראה קודמת לאהבה‪ ,‬אך תשובה‬ ‫מאהבה היא בריאה בפני עצמה שנבראה קודם בריאת‬ ‫העולם שעל ידה זוכין לידע את גדלות ה' יתברך באמת‪,‬‬ ‫ומעלתה גבוהה עד כדי כך שהאדם זוכה להגיע לבחי'‬ ‫של קודם חטא אדם הראשון‪ ,‬ועל תשובה זו אמרו‬ ‫בגמ' שמגיעה עד כיסא הכבוד‪.‬‬ ‫וזה עבודתנו בחודש אלול לזכות ליראת ה'‪ ,‬אבל יום ראש‬ ‫השנה הוא כבר בחינה אחרת לגמרי‪ ,‬ששם היראה היא‬ ‫יראת כבוד שעל ידה מתבטא האהבה לה'‪ ,‬וביום זה ישנם‬ ‫את שני הבחינות הן של אהבה והן של יראה‪ ,‬שהרי אהבה‬ ‫לה' בנויה מיראת ה'‪ ,‬וביום זה מתבטא ביתר שאת הרצון‬ ‫הפנימי האמתי שחבוי בכל נשמה יהודית לירא את ה'‬ ‫הגדול והנכבד‪.‬‬ ‫ולכן פעמים שאנו קרואים‪ ,‬בנים ופעמים שאנו קרואים‬ ‫עבדים‪ ,‬שהרי בן זה בחינת האהבה‪ ,‬ועבד זה בחינת‬ ‫יראה‪ ,‬וזה מה שאנו מבקשים בתפילת ראש השנה‪:‬‬ ‫"אם ְּכ ָבנִ ים ִאם ַּכ ֲע ָב ִדים‪ִ ,‬אם ְּכ ָבנִ ים ַר ֲח ֵמנ ּו ְּכ ַר ֵחם ָאב‬ ‫ִ‬ ‫ַעל ָ ּבנִ ים‪ ,‬וְ ִאם ַּכ ֲע ָב ִדים ֵעינֵ ינ ּו לְ ָך ְתלוּיוֹ ת ַעד ׁ ֶש ּ ְת ָח ֵּננ ּו‬ ‫וְ תוֹ צִ יא כָ אוֹ ר ִמ ׁ ְש ּ ָפ ֵטנ ּו ָאיוֹ ם ָקדוֹ ׁש"‪ ,‬כלומר כשמדברים‬ ‫על הבן שהוא בחינת האהבה שהיא בלב‪ ,‬אז אומרים‬ ‫ַר ֲח ֵמנ ּו ְּכ ַר ֵחם ָאב ַעל ָ ּבנִ ים שהרי ִע ַּקר ָה ַר ֲח ִמים הוּא‬ ‫ַ ּב ּ ֵלב‪ ,‬ולעומת זאת על העבדים אנו אומרים ֵעינֵ ינ ּו לְ ָך‬ ‫ְתלוּיוֹ ת שהוא עניין ראייה וראייה הם אותיות יראה‪,‬‬ ‫שהיא בדעת‪ ,‬נמצא שאנו מגלים את דעתנו ביום ראש‬ ‫השנה שרצון ליבנו‪ ,‬הוא רצון אחד ויחיד רק לעשות את‬ ‫רצונו יתברך עד סוף ימי חיותינו בזה העולם‪.‬‬ ‫ומעתה ניחא ומיושב מה ששאלו גדולי המפרשים הא‬ ‫כיצד יתכן שהקב"ה מוחל לאדם על מעשה עבירה רק על‬ ‫ידי שהוא עושה תשובה בפה‪ ,‬והרי אנו יודעים כלל שאין‬ ‫דיבור מוציא מידי מעשה‪ ,‬פירושו של דבר שאין בכוח‬ ‫הדיבור בלבד לבטל את המעשה?‬ ‫אך על פי הנאמר הכול יובן בס"ד כי יום ראש השנה‬ ‫מלבד עצם היותו יום משפט ודין הרי שהוא גם גילוי‬ ‫דעת שה' הוא מלך כל הארץ‪ ,‬ואין אנו חפצים בכל‬ ‫העבירות רק מכוח מה שאמרו רבותינו שכל החוטא‬ ‫נכנסה בו קודם רוח של שטות‪ ,‬וזה מתוך אהבתנו‬ ‫אותו‪ ,‬ולפי"ז מובן שהרי ישנו דין )שו"ע חו"מ( של מסירת‬ ‫מודעה פירוש שמי שמגלה דעתו לפני מעשה שאינו חפץ‬ ‫במעשה שהוא עתיד לעשות אזי לא חל המעשה כלל‪ ,‬ולכן‬ ‫הקב"ה נתן לנו את הזכות לשוב בתשובה על ידי דיבור‬ ‫שהרי אין בה הפקעת מעשה כלל‪ ,‬ויהי רצון שבזכות‬ ‫רבינו הקדוש נזכה כל עם ישראל לשנה טובה ואהבת‬ ‫ה' אמיתית אכי"ר‪ .‬‬

‫סיפור‬ ‫לראש‬ ‫השנה‬ ‫איש בל ייעדר" זוהי‬ ‫" הוראה בת עשרות שנים‬ ‫אשר אותה כספו חסידים‬ ‫רבים לקיים‪ ,‬ולהיות אצל ר' נחמן‬ ‫מברסלב על ראש השנה‪ ,‬עוד בחיי‬ ‫חיותו ציוה הדבר‪ ,‬וחסידיו היו‬ ‫מוסרים נפשם לקיים הציווי ביודעם‬ ‫מה מעלת הדבר‪ .‬הסיפור שלפנינו‬ ‫ארע בחייו של ר' נחמן מברסלב בזמן‬ ‫שהיה דר בעיר ברסלב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בין החוסים בצילו של רבנו נחמן‬ ‫מידי ראש השנה כציוויו היו רבי אבא‬ ‫השוחט מטשהערין ובנו רבי שמואל‪.‬‬ ‫השניים התכוננו במרץ רב לנסיעה‬ ‫הגדולה לברסלב לראש השנה‪.‬‬ ‫בזיכרונם טבועים עדיין ימי ראש‬ ‫השנה של השנים שעברו‪ .‬התפילות‪,‬‬ ‫התקיעות וה'תורה'‪ .‬רבינו נוהג היה‬ ‫לומר תורה נעלית לקראת דמדומי‬ ‫חמה של היום הראשון של ראש השנה‬ ‫והשיחה נמשכה אל תוך הלילה השני‬ ‫של ימי הדין‪ .‬היו אלו רגעים מרוממים‬ ‫ונעלים אשר אי אפשר לתראם כלל‪.‬‬ ‫רבי אבא במשך כל השנה חסך‬ ‫פרוטה לפרוטה המצטרפת לחשבון‬ ‫גדול עבור הוצאות הנסיעה‪ .‬גם גביע‬ ‫זהב היה באמתחתו אותו רכש בדמים‬ ‫מרובים‪ .‬חסך מפתו בכדי להעניק‬ ‫מתנה כדמי פדיון לרבי בעצם הימים‬ ‫הקדושים‪ ,‬למען יעלה זיכרונו לטובה‬ ‫בימים הנוראים‪.‬‬ ‫השניים יצאו לדרך מבעוד מועד‪,‬‬ ‫כשבוע לפני ראש השנה‪ ,‬והביטו‬ ‫בשמים שצבועים היו באפור קודר‪,‬‬ ‫גוון שאינו מבשר טוב‪ .‬אם תהיה‬ ‫הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה‬ ‫בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע‬ ‫לראש השנה‪ .‬ולהגיע לברסלב לאחר‬ ‫ראש השנה הוא כמו ליטול ארבעת‬ ‫המינים בערב חנוכה‪.‬‬ ‫אבל אמונים עליו חינוכו של רבינו‬ ‫הקדוש ש'אין שום ייאוש בעולם כלל'‪.‬‬ ‫התנערו האב והבן מהמחשבות צופנות‬ ‫הרע‪ ,‬שילמו לבעל העגלה את מחיר‬ ‫הנסיעה המפולפל ונסעו תוך שהם‬ ‫מכינים את נפשם ליום הדין בכלל‪ ,‬ויום‬ ‫הדין בברסלב אצל רבינו הק' בפרט‪.‬‬ ‫אך כמו להכעיס‪ ,‬מזג האויר נהיה‬ ‫גרוע יותר מרגע לרגע‪ .‬האפור נהיה‬ ‫לשחור וטיפות הגשם לממטרי עוז‬ ‫ולשלג כבד‪ .‬האדמה המישורית הפכה‬ ‫בוצית ומסוכנת‪ .‬באותה שנה חלו‬ ‫ימי ראש השנה בשני ושלישי בשבוע‪,‬‬ ‫ומשהגיעו בערב השבת לאומן על‬ ‫הדרך לברסלב‪ ,‬הסתובב העגלון‬ ‫היהודי אל השניים והודיעם באופן‬ ‫שאין ממנו חרטה‪" :‬זהו זה רבותיי‪,‬‬ ‫לא אסתכן יותר‪ ,‬אנו נשארים לשבות‬ ‫באומן ואני איני זז מן המקום עד לשוך‬ ‫הסערה‪ .‬סערה שכזו ועוד בתחילת‬ ‫החורף לא זכורה לי מעולם"‪.‬‬ ‫הם שבתו את השבת באומן‬ ‫והתפללו בכל מאודם לשני ניסים‪:‬‬

‫"המניעות שנהפכו לנעימות"‬ ‫סיפור לכבוד ראש השנה‬ ‫האחד‪ ,‬שלאחר השבת יהיה עגלון‬ ‫שיסכים לקחתם הלאה בדרך‪ ,‬והאחר‬ ‫שיגיעו עימו עוד בטרם יתקדש החג‪.‬‬ ‫שבת מתוחה עברה עליהם‪ ,‬ובמוצאה‬ ‫התלבשו במיטב ויצאו לתור אחרי‬ ‫עגלון‪.‬‬ ‫לוותר?! חלילה! רעיון כזה לא עלה‬ ‫על דעתם אפילו לרגע!‬ ‫המלאכה הייתה קשה‪ .‬כל עגלון‬ ‫אליו פנו ענה בסירוב‪ ,‬והם קיבלו‬ ‫קיתונות של בוז על ההצעה המוזרה‬ ‫לצאת אל עיר הרחוקה נסיעה של‬ ‫יממה במזג אויר כה נורא‪ .‬הם לחשו‬ ‫תפילות נרגשות מעומק הלב‪ ,‬חיזקו‬ ‫זה את זה‪ ,‬וציפו לישועה‪ .‬והנה‬ ‫נזדמנה להם מציאה‪ :‬עגלון יהודי‬ ‫כשר אשר שהה בפתח ביתו והסכים‬ ‫למרות מזג האוויר לצאת אל הדרך‬ ‫מאומן לברסלב‪.‬‬

‫שמעו ותחי נפשכם!‬

‫ניתן להאזין לשיעורו של מו"ר‬ ‫הרב שלום ארוש שליט"א‪,‬‬ ‫בכל יום רביעי בשעה ‪21:00‬‬ ‫גם בקול הלשון‬ ‫בטל' ‪03-6171111 :‬‬

‫"אבל"‪ ,‬הביט בהם העגלון במבט‬ ‫נוקשה‪" ,‬זה לא בחינם‪ .‬שבעה עשר‬ ‫זהובים אדרוש בעבור זה‪ ,‬ודומה‬ ‫שמישהו אחר גם עבור סכום כפול לא‬ ‫היה עושה זאת כעת"‪.‬‬ ‫"שבעה עשר זהובים?!" נדהמו רבי‬ ‫אבא ורבי שמואל בנו‪ .‬סכום עתק‪ .‬מניין‬ ‫ישיגו?!‬ ‫"אם נעמוד כאן לשקול את העניין‬ ‫כבר לא יהיה סיכוי להגיע"‪ ,‬האיץ‬ ‫בהם העגלון‪" ,‬גם אם נצא עתה נצטרך‬ ‫להגיע עם שקיעת החמה של היום‬ ‫האחרון בשנה"‪.‬‬ ‫כשהם רועדים מקור ורטובים‬ ‫מפתיתי שלג‪ ,‬הצטנפו בתוך העגלה‬ ‫והחלו לנסוע כשהמניעות ממשיכות‬ ‫ולא מרפות‪ .‬מידי פעם נעצרה העגלה‪.‬‬ ‫הסוסים בססו בשלג‪ ,‬ונתקעו‪ ,‬שוב‬ ‫ירדו שני החסידים לעזור לחלץ אץ‬ ‫העגלה ואל העגלון פנו בתחינה‬ ‫להגביר את המהירות‪.‬‬ ‫האנחה שנמלטה מפיהם בראותם‬ ‫כי קצר הזמן‪ ,‬דרבנה את העגלון עוד‬ ‫יותר‪ ,‬והוא הצליף בסוסים וקרא להם‪:‬‬ ‫"רוצו ילדים חביבים‪ ,‬רוצו אל הרבי"‪.‬‬ ‫והסוסים הצייתנים‪ ,‬כאילו הבינו את‬ ‫דבריו‪ .‬הם פתחו בדהרה במהירות לא‬ ‫רגילה‪ ,‬חלפו על פני כפרים ועיירות‪,‬‬ ‫אגמים ונהרות‪ ,‬מחלון העגלה נראו‬ ‫הדברים כאילו רוכבים הם על נשר‬ ‫דואה‪.‬‬ ‫השמש בשיפולי של רקיע‪ .‬אחרי‬ ‫נסיעה בת כמה שעות נעצרה העגלה‬ ‫בברסלב‪ .‬ברור היה כי נעשה כאן‬

‫קפיצת הדרך שכן לפי הטבע לא היה‬ ‫מצב כלל להגיע‪.‬‬ ‫עת התשלום הגיע‪ .‬בכיסו של רבי‬ ‫אבא היה גביע הזהב אותו רכש מתנה‬ ‫לרבי‪ .‬בלית ברירה נתן לעגלון את‬ ‫הגביע בשכרו‪ ,‬כשהוא מצטער מאוד‬ ‫על שלא יזכה השנה להגיש לרבי‬ ‫מתנת חג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ליל ראש השנה תק"ע‪.‬‬ ‫התפילה הראשונה של השנה‬ ‫החלה עם הרבי אך הסתיימה בלעדיו‬ ‫על פי הוראותו המפורשת שלא‬ ‫להמתין לו‪ ,‬שכן שעות ארוכות עמד‬ ‫בתפילת הלחש של ליל ראש השנה‪.‬‬ ‫החסידים היו רגילים לכך‪" .‬כבר בלילה‬ ‫הראשון ממתיק אני את הדינים‪ ,‬מה‬ ‫שאחרים עושים למחרת"‪ ,‬היה רבינו‬ ‫הק' אומר‪.‬‬ ‫הציבור סיים את התפילה והלך‬ ‫לאכסניות לסעודת החג‪ .‬הם שבו‬ ‫כעבור שעתיים ורבינו עדיין עמד‬ ‫בתפילתו‪ .‬משסיים‪ ,‬ניגש לערוך את‬ ‫שולחנו‪ .‬בעת הסעודה פנה רבינו אל‬ ‫חסידו הנאמן ר' אבא וביקש ממנו‪:‬‬ ‫"ספר נא‪ ,‬ספר נא רבי אבא את‬ ‫ההרפתקאות שעברו עליכם מאז‬ ‫יצאתם מטשהערין עד שהגעת הלום‬ ‫לפני שעות אחדות"‪.‬‬ ‫אימה ויראה אחזו בו ‪ ,‬וכששיניו‬ ‫נוקשות זו לזו מאימת רבו ומאימת‬ ‫המעמד‪ ,‬שתק והחריש‪ .‬אך‪ ,‬רבי נחמן‬ ‫ביקש שוב בחמלה וברוֹ ך‪ .‬החסיד נתון‬ ‫היה תחת הרושם של הנסיעה הקשה‪,‬‬ ‫של הנס ושל השהות עם הרבי בראש‬ ‫השנה‪ .‬והוא סיפר‪ .‬סיפר את כל שעבר‬ ‫עליו ועל בנו‪ ,‬ובהגיעו אל השלב בו נאלץ‬ ‫למסור את הגיע שהכין לרבי – לא עמד‬ ‫לו כוחו והוא פרץ בבכי מר‪.‬‬ ‫אז רבי נחמן השיב לעומתו מילים‬ ‫שמיימיות ואמר‪" :‬בגביע זה אעקור‬ ‫ל'בעל דבר' )היצר הרע( את עיניו‬ ‫ושיניו על שהעיז לנסות ולמנוע‬ ‫אתכם מן הנסיעה"‪ .‬והוסיף‪" :‬במה‬ ‫אוכל לגמול לך על מסירות הנפש‬ ‫להוראתי לבוא אלי לראש השנה?‬ ‫שאגמול לך בזה העולם – כבר לא‬ ‫כדאי לך‪ ,‬אבל לך שמואל"‪ ,‬פנה הרבי‬ ‫אל הבן‪" ,‬לך אוכל להעניק" – והושיט‬ ‫הרבי לשמואל כף של שיירי המרק‪.‬‬ ‫ראש השנה של אותה שנה חלף‬ ‫בהתרגשות עילאית כמו בכל שנה‬ ‫ויותר‪.‬‬ ‫אחרי ראש השנה שבו רבי אבא‬ ‫ובנו לטשהערין עירם ע"פ ברכתו‬ ‫הסתומה של רבם‪ .‬אך לאחר זמן קצר‬ ‫הבינו פירושה כי בסוכות חלה רבי‬ ‫אבא את חוליו האחרון ונפטר לעולמו‪,‬‬ ‫ובנו רבי שמואל נעשה עשיר ומצליח‪.‬‬ ‫או אז הובנה הברכה כי לרבי אבא כבר‬ ‫לא כדאי לבזבז שכרו בעולם הזה‬ ‫ושמרה לו עולם הבא‪ ,‬ואילו לבן העניק‬ ‫מצלחתו‪ -‬צלחת של פרנסה טובה‪.‬‬

‫ראש‬ ‫השנה‬

‫בדיחות הדעת‬

‫"לְ תו ֵֹמךְ ְּת ִמ ָימיו ְּביוֹם ִּדין"‬

‫כל יהודי יכול לעשות התחלה חדשה ו'להתפייס' עם הקב"ה על עברו‪.‬‬ ‫התחלה או 'התפייסות' שאפשר לעשות בכל יום מימות השנה‪ ,‬ובפרט‬ ‫בימים אלה‪ ,‬המקרבים אותנו בצעדי ענק ליום הכיפורים‪ ,‬היום שבו‬ ‫מכפר הקב"ה לעם ישראל ופותח דף חדש‪.‬‬ ‫ישנו סיפור על יהודי בשם אברהם מלמד שגר באחת העיירות‬ ‫ברוסיה‪ .‬סיפור‪-‬חיים שממחיש לנו כיצד אנשים רבים כמו אברהם‬ ‫מלמד כלואים במצבים של משברים ונסיונות‪ ,‬אליהם נקלעו בנסיבות‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫זהו סיפור על יהודי פשוט‪ ,‬הנותן לנו דוגמא נפלאה‪ ,‬בפרט בימים אלה‪,‬‬ ‫איך להתחיל התחלה חדשה ולפייס את קונו‪ ,‬שרק מחכה לשמוע את‬ ‫קולו של בנו יחידו ורוצה להתחיל איתו דרך חדשה‪.‬‬

‫סיפר על הגוי מאשקלון‪ ,‬דמא בן נתינה‪ ,‬שלא העיר את אביו משנתו‬ ‫ובזכות זה זכה לעושר מופלג‪ ,‬כשמצא פרה אדומה בעדרו‪ .‬וכיצד רב‬ ‫אבימי כאשר אמו היתה מגיעה אליו‪ ,‬למרות שהיו לו ילדים‪ ,‬הוא רץ‬ ‫בעצמו לפתוח לה את הדלת‪ ,‬וכל הדרך אל הדלת היה אומר‪' :‬כן‪ ,‬כן'‬ ‫ כדי שאמו לא תצטער‪ .‬וגם על רבי יוחנן‪ ,‬כיצד היה קם אפילו לכבוד‬‫גוי קשיש והיה אומר‪' :‬כמה הרפתקאות עברו על גוי זה'‪ .‬וכשאני נזכר‬ ‫איך אני התנהגתי להורים שלי‪ ,‬בושה מכסה את פניי‪.‬‬ ‫וכן נזכרתי בדברי הרב שאמר לי לפני חתונתי‪' :‬אין אדם רואה קורת‬ ‫רוח אלא מאשתו הראשונה‪ ,‬ואשת נעורים היא מקור הברכה'‪ .‬והזהיר‬ ‫אותי שלא אגיע למצבים שונים הגורמים צרת הנפש‪ ,‬ואדם אינו מבין‬ ‫למה אין לו שמחה בחייו‪ .‬ודי לו בזה שאשתו מצילה אותו מן החטא‬ ‫ומגדלת את ילדיו‪ ,‬מפני שהשרוי בלא אישה נמצא בלא חומה‪ ,‬בלא‬ ‫ברכה ובלא שמחה‪.‬‬

‫וכך סופר‪ :‬באחת העיירות ברוסיה נוסעת הכרכרה ובה צדיק עליון‬ ‫ונשגב‪ .‬לאחר דרך ארוכה במי‪-‬בוץ וגשמים‪ ,‬מורה הוא לשמשו לסובב וסיפר לנו על עניין חינוך הילדים איך אפילו ילדים של צדיקים‬ ‫ומפורסמים היו שובבים גדולים כמו‬ ‫את העגלה ולחזור חזרה לעיירה‬ ‫הצדיק מזרזיב‪ ,‬שאביו‪ ,‬לפני בר‪-‬המצווה‬ ‫ולעצור ליד בקתה שממנה ראה הצדיק‬ ‫של בנו‪ ,‬ביקש מהסופר שיביא לו את‬ ‫אור גדול בוקע‪ ,‬ולא הבין את פשרו‪.‬‬ ‫הבית של הפרשיות שלו‪ ,‬והתפלל‬ ‫לאחר שהראו לצדיק מחזה נשגב זה‬ ‫”מוסדות חוט של חסד“‬ ‫להצלחתו ומילא את הבתים בדמעות‪,‬‬ ‫מן השמים‪ ,‬הורה לשמשו לדהור בכל‬ ‫ולאחר ששפך יגונו הוריק את הדמעות‪,‬‬ ‫המהירות כי רוצה הוא לראות את‬ ‫מברכת את כל תומכיה וידידיה‬ ‫ואז ציווה לסופר להכניס את הפרשיות‪.‬‬ ‫המחזה הנפלא שהראו לו זה עתה‪.‬‬ ‫וכל העולים להשתטח על‬ ‫ומני אז חל שינוי ניכר עד שהפך ילד זה‬ ‫לצדיק גמור‪.‬‬ ‫ואכן שמשו של הצדיק כהרף עין‬ ‫ציונו הקדוש אומנה‪,‬‬ ‫מסובב את הכרכרה ונוסע ודוהר‬ ‫ולכל אנ“ש די בכל אתר ואתר‪,‬‬ ‫לכיוון הצריף המואר עד שעצר לידו‪.‬‬ ‫וכיום‪....‬הנני נע ונד בין בתי‪-‬שיכר ומזניח‬ ‫בברכת ”שנה טובה“‬ ‫דופק הצדיק על דלת העץ‪ ,‬נכנס‪,‬‬ ‫את אשתי ואת ילדיי‪ .‬מהר מאוד הבנתי‬ ‫ובקול חרישי אומר‪" :‬שלום עליכם!"‬ ‫מדוע כל היסורים האלה מגיעים אלי‪,‬‬ ‫ויקובלו תפלותיכם ברצון‪.‬‬ ‫והחלטתי בליבי והייתי נחוש בדעתי‬ ‫ ליהודי שיושב עם כוסית ובקבוק‬‫יהי רצון שנזכה לקבל את‬ ‫ומדבר עם הקב"ה‪.‬‬ ‫לחזור היום הביתה ולעשות 'סולחה' עם‬ ‫תיקוניו הנפלאים של ציס“ע‬ ‫הקב"ה‪ ,‬עם אשתי והילדים‪.‬‬ ‫"איזו נחת רוח עשית לבורא‪-‬עולם?"‬ ‫הננמ“ח רבינו נחמן בן שמחה זיע“א‬ ‫הבנתי טוב מאוד שאשתי הצדקת ראויה‬ ‫– שאל הצדיק‪ .‬האיש לא ידע מה‬ ‫ונזכה אנו וכל משפחותינו לכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬ ‫להערכה רבה‪ ,‬ושאני צריך לעזור לה‪,‬‬ ‫לענות‪ ,‬אולם הצדיק המשיך לשאול‪:‬‬ ‫בברכת התורה‬ ‫לשמוע אותה‪ ,‬ולהיכנס לעולמם של ילדיי‬ ‫"מה שמך ומה מעשיך?"‪ .‬השיב‬ ‫הרב שלום ארוש נשיא המוסדות‬ ‫ולתפקד כאבא אמיתי – ואולי הגלגל‬ ‫היהודי‪" :‬אברהם 'מלמד' שמי‪ ,‬ועגלון‬ ‫יתהפך ויבואו עלי ימים טובים וחדשים‪,‬‬ ‫פשוט אני"‪ .‬המשיך הצדיק‪" :‬ספר לי‬ ‫בהירים ומוצלחים יותר‪.‬‬ ‫קצת מקורות חייך"‪.‬‬ ‫וסיפר אברהם מלמד‪:‬‬ ‫"בילדותי למדתי בחיידר והייתי אוהב מאוד לשמוע את הסיפורים‬ ‫היפים ואת המסרים מהם‪ .‬כשהתבגרתי הייתי חייב לעזור לאבי‪ ,‬כי‬ ‫הפרנסה היתה דלה בביתנו‪ .‬עזרתי לאבי‪ ,‬שאף הוא היה עגלון‪ ,‬לרתום‬ ‫את הסוסים ולהעמיס משאות על העגלה כדי להרוויח די למחייתנו‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬כשהגעתי הביתה‪ ,‬מילאתי את כוסי מבקבוק המשקה הגדול‬ ‫שהיה לי בארוני‪ ,‬הרמתי כוסית כלפי השמים ואמרתי‪ :‬ריבונו של‬ ‫עולם! בוא נפתח דף חדש – גם אני וגם אתה‪ .‬עד היום התנהגתי שלא‬ ‫כשורה‪ ,‬הכעסתי אותך ואף את עצמי הולכתי בדרך קלוקלת שהביאה‬ ‫אותי עד הלום‪ .‬לוקח אני על עצמי להתחיל התחלה חדשה‪ .‬בוא נפתח‬ ‫דף חדש ריבונו של עולם!‬

‫לימים התחתנתי עם אשה טובה‪ ,‬נחמדה ומסורה אשר סייעה ועודדה‬ ‫אותי בכל מצב בו היינו‪ .‬אך ברבות השנים בגלל מגעי הרבים עם הגויים‪,‬‬ ‫התחלתי להדרדר מטה מטה‪ ,‬התחלתי לשתות משקאות חריפים‪,‬‬ ‫להרבות להסב בחבורתם ואף לנהוג במנהגיהם‪ :‬לשחק קלפים‪ ,‬ללכת‬ ‫לבתי מרזח‪ ,‬לחטוף איזה מאכל לא כשר ולהתרברב בשיחות רבות‬ ‫איתם – עד שקצתי ולא יכולתי לסבול יותר את המצב‪...‬‬

‫אתה תפסיק את היסורים והצרות שהבאת עלי בעקבות מעשיי – ואני‬ ‫אפסיק את מעשיי הרעים ואתחיל מחדש את מעשיי הטובים‪ .‬אחזור אל‬ ‫הטלית והתפילין‪ ,‬אחזור אל התפילות‪ ,‬אתנהג בחסד וברחמים עם הבריות‪,‬‬ ‫אהיה בעל טוב לאשתי ואבא נפלא לילדיי‪ .‬אנא ממך‪ ,‬א‪-‬ל רחום‪ ,‬בוא נתחיל‬ ‫התחלה חדשה"‪.‬‬

‫איבדתי כל כיוון ואמונה והתחילו לקרות לי דברים לא טובים‪ :‬פעם‬ ‫נשבר האופן של העגלה‪ ,‬פעם מתבטלת לי נסיעה ופעם הילדים‬ ‫חולים‪ .‬רדפה אותי בעיה אחר בעיה‪ ,‬ואז נזכרתי בדבריו של המלמד‬ ‫כשהייתי ילד קטן – שאם אדם רואה שבאים עליו יסורים‪ ,‬יפשפש‬ ‫במעשיו‪.‬‬

‫דבריו הפולחים כחץ של העגלון נקבו את ליבו של הצדיק שאמר לו‪:‬‬ ‫"יהודי יקר! אם היית יודע איך הרעשת בשמי‪-‬שמים את כל פמליה‬ ‫של מעלה בדבריך היוצאים מלב נשבר‪ ,‬היית מתמלא בשמחה!‪ .‬אנא‬ ‫ממך‪ ,‬יהודי יקר‪ ,‬תקיים את אשר הבטחת ודיברת‪ ,‬כדי שאת החלק של‬ ‫הקב"ה שביקשת‪ ,‬אכן הוא ימלא"‪.‬‬

‫עלו בי זכרונות מתקופת הקסם בה הייתי שרוי בילדותי כשלמדתי‬ ‫בחיידר בתשוקה ובהתלהבות‪ .‬איך אהבתי את הכל בלי דאגות‪.‬‬ ‫המלמד שלי היה אדם עם לב והרבה אהבה‪ .‬הוא לימד אותנו לא בגלל‬ ‫בעיות פרנסה או אילוץ כלשהו‪ ,‬אלא מכיון שהוא באמת אהב את‬ ‫הילדים‪ ,‬את התורה ואת עם ישראל‪ .‬הוא היה נוהג לספר לנו סיפורים‬ ‫על הצדיק רבי ישראל הבעל‪-‬שם‪-‬טוב זצ"ל‪ ,‬וכיצד היה צדיק זה מנשק‬ ‫את הילדים שלימד ב'חדר' באהבה כה גדולה‪ ,‬שבגללה לכולם היה‬ ‫חשק גדול בלימוד‪ ,‬והיה שם ידו על ליבם ומברכם שיהיו יהודים עם‬ ‫לב חם‪.‬‬ ‫נזכרתי איך המלמד היה מספר‪ ,‬שהיצר‪-‬הרע תחילה דומה לחוט של‬ ‫עכביש ולבסוף דומה לעבותות של עגלה‪ .‬ושוב נזכרתי איך המלמד‬

‫כל כך שמח אברהם מלמד מהמפגש עם הצדיק המופלג והמסתורי שדפק‬ ‫על דלתו‪ ,‬והחליט בליבו שישמור ויקיים את אשר הבטיח‪.‬‬

‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬

‫אברך כולל אחד זכה בלוטו בסכום גדול של‬ ‫כמה מליונים‪ ,‬כשנשאל ע"י חבר מריעיו‪ :‬מה‬ ‫תעשה עכשיו"?‬ ‫ענה ב"ה הקב"ה שלח לי פרנסה ועכשיו‬ ‫אעזוב את הכולל ואתחיל ללמוד תורה‪.‬‬

‫אכלו מעדנים ושתו‬ ‫ממתקים כי חדוות ה‘‬ ‫היא מעוזכם‬ ‫בשורה משמחת!!!‬ ‫ההרשמה בעיצומה‬ ‫לרכישת כרטיסים‬ ‫לחדר האוכל של הרב שלום‬ ‫ארוש באומן לימי ראש‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫הזדרזו וריכשו המקומות‬

‫חייג עכשיו‪02-5812210 :‬‬ ‫או בדוכנינו באומן‬ ‫פדיון נפש ע“י מו“ר שלי‬ ‫ט“א‬

‫"ערב ראש השנה ראוי לתן מעות על פדיון"‬ ‫)שיחות הר"ן רי"ד(‬

‫”ראוי להרגיל את עצמו לתן‬ ‫בכל פעם מעות על פדיון“‬ ‫כמידי שנה גם השנה יערוך‬ ‫מו“ר הרב שלום ארוש שליט“א‬ ‫פדיון נפש בערב ראש השנה‬ ‫על ציונו של הנחל נובע מקור‬ ‫חכמה‬ ‫לברכה‪ ,‬ישועה‪ ,‬זיווגים‪ ,‬רפואות‪,‬‬ ‫כל אחד למה שזקוק‪ ,‬ולכתיבה‬ ‫וחתימה טובה‪.‬‬

‫חייג עכשיו‪02-5812210 :‬‬ ‫או בדוכנינו באומן‬ ‫זמנים|‬

‫ראש השנה תש"ע‬

‫י‪-‬ם‬

‫ת“א חיפה‬

‫אומן‬

‫כניסה‬

‫‪18:05‬‬

‫‪18:30‬‬

‫‪18:21‬‬

‫‪17:35‬‬

‫יציאה‬

‫‪19:14‬‬

‫‪19:16‬‬

‫‪19:16‬‬

‫‪18:50‬‬

‫לר“ת‪:‬‬

‫‪19:54‬‬

‫‪19:52‬‬

‫‪19:51‬‬

‫‪19:13‬‬

‫יו“ל ע“י‬

‫מוסדות "חוט של חסד"‬

‫אכן אנשים רבים מרגישים כמו אברהם מלמד – כלואים‪ ,‬שבורים‬ ‫ומיוסרים מכל נסיונות החיים‪ .‬אולם כל אחד יכול לעשות 'סולחה' עם‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ולא רק בעלי‪-‬עבירות צריכים את להתפייס עם קונם‪ ,‬אלא כל‬ ‫אחד ואחד‪ .‬זאת דרך ישנה‪-‬חדשה שגדולי הצדיקים נהגו בה ובכל יום‬ ‫ויום היו עושים התחלה חדשה עם הקב"ה‪.‬‬ ‫וכמים הפנים לפנים‪ .‬ככל שנתרגש יותר לעומת הקב"ה‪ ,‬כך הוא‬ ‫כתובתינו באינטרנט‬ ‫יתרגש לעומתנו‪ .‬ככל שנכסוף אליו יותר‪ ,‬הוא יכסוף כלפינו‪.‬‬ ‫באדיבות פורטל ברסלב ישראל‬ ‫להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע‬ ‫‪breslev.co.il‬‬

‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים‬ ‫טל‘ ‪ 052768-0002‬פקס ‪02-5826205‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬ ‫להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬