Chut Shel Hessed Ki Tavo 2009

‫בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת‪ :‬כ י ‪ -‬ת ב ו א‬

‫ט"ז באלול תשס“ט‬

‫‪5\09\2009‬‬ ‫‪ 0‬גליון‪136 :‬‬

‫על מה אתה מתלונן‬ ‫ובא בספר 'עטרה למלך' שכותב דברים‬ ‫מ‬ ‫נפלאים על פי דברי רש"י‪ ,‬על הפסוקים‬ ‫בפרשת במדבר‪ ,‬שבהם מובאות‬ ‫תלונותיהם של עם ישראל‪ ,‬על כך שאין להם בשר‬ ‫לאכול‪ ,‬רק מן וכמו שכתוב‪" :‬וְ ַע ָּתה נַ ְפ ׁ ֵשנוּ יְ ֵב ׁ ָשה‬ ‫ֵאין ּכֹל ִּב ְל ִּתי ֶאל ַה ָּמן ֵעינֵ ינוּ "‪ ,‬ובפסוק שלאחריו‬ ‫מיד כתוב‪" :‬וְ ַה ָּמן ִּכזְ ַרע ַּגד הוּ א וְ ֵעינוֹ ְּכ ֵעין ַה ְּבד ַֹלח"‪,‬‬ ‫ופירש רש"י‪ ,‬שאלו הם דברי הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫נוכח תלונותיהם של העם על המן‪ ,‬הוא מביא‬ ‫את שבחו של המן‪ ,‬וזו לשונו של רש"י הקדוש‪:‬‬ ‫'מי שאמר זו‪ ,‬לא אמר זו'‪ .‬ישראל אומרים‪:‬‬ ‫'בלתי אל המן עינינו'‪ ,‬והקדוש ברוך הוא כותב‬ ‫בתורה‪":‬והמן כזרע גד וגו'‪ ,‬כלומר‪ ,‬ראו באי עולם‬ ‫על מה מתלוננים בני‪ ,‬והמן כך וכך הוא חשוב!‬ ‫לשמע תלונותיהם של עם ישראל על המן‪ ,‬יוצאת‬ ‫בת קול משמים וצועקת‪ ,‬ראו על מה מתלוננים‬ ‫בני! על מאכל אבירים‪ ,‬מאכל מלאכים –המן‪,‬‬ ‫שיורד כל לילה ונאכל ומשתנה טעמו כרצון‬ ‫האדם ונבלע באברים בלי יציאה כלל וכו' וכו'‪.‬‬ ‫והם מתלוננים‪ ,‬שאין להם בשר הם מתגעגעים‬ ‫לשומים ולקישואים‪...‬‬ ‫צריך לדעת שכך הוא בכל פעם שאדם מתלונן‪,‬‬ ‫יוצאת בת קול משמים ואומרת‪ :‬ראו על מה הוא‬ ‫מתלונן! לדוגמא‪ :‬הבעל בא הביתה‪ ,‬ורואה את כל‬ ‫הבית הפוך‪ ,‬צעצועים על הרצפה‪ ,‬וכו' וכו'‪ .‬מיד‬ ‫מתחיל לצעוק על אשתו ולריב איתה‪ ,‬למה היא‬ ‫לא משגיחה על הילדים‪ ,‬ולא מחנכת אותם וכו'‪.‬‬ ‫יוצאת בת קול משמים וצועקת‪ :‬ראו באי עולם‬ ‫על מה האדם הזה מתלונן ובוכה‪ ,‬שהרבה הרבה‬ ‫אנשים נפשם כלתה מתי יהיה להם איזה ילד‬ ‫אחד! והיו מוכנים שיהיו להם ילדים‪ ,‬שלא רק‬ ‫"יבלגנו"‪ ,‬את הבית‪ ,‬אלא אפילו יהרסו להם את‬ ‫הבית‪ ,‬ישברו את הקירות‪ ,‬רק שיהיה להם איזה‬ ‫ילד אחד לרפואה‪ .‬ועל מה האדם הזה בוכה! על‬ ‫מה הוא מתלונן!‬ ‫עוד דוגמא‪ :‬הבת באה מבית הספר‪ ,‬והיא מוצאת‬ ‫שולחן ערוך לסעודה‪ ,‬לא חסר בו כלום! סלטים‪,‬‬ ‫לחם טרי‪ ,‬שתיה ועוד ועוד‪ ,‬ורק 'מאכל אחד‬ ‫שהוא חביב עליה' חסר‪ ...‬והיא מתלוננת‪ :‬מה?!‬ ‫אין את אותו מאכל החביב עלי היום?! באותו‬ ‫רגע יוצאת אותה בת קול משמים וצועקת‪ :‬ראו‬

‫בגליון‬

‫באי עולם על מה מתלוננת זו! ראו שיש לה הכל‪,‬‬ ‫ורק חסר לה איזה פרט קטן שלא כרצונה‪ ,‬והיא‬ ‫בוכה?! היו זמנים שהיה כזה רעב בעולם‪ ,‬שהיו‬ ‫אוכלים עשבים‪ .‬היו אוכלים בשר ילדיהם ר"ל!‬ ‫בשר זרועותיהם! אלו לא סיפורים‪ ,‬זו מציאות‬ ‫שהיתה‪ ,‬שהיו אוכלים חתיכות מעצמם‪ ,‬כדי‬ ‫שיחיו עוד יום‪ ,‬ואולי יהיה איזה נס ויגיע מאכל‬ ‫לפיהם‪ .‬אז על מה האדם מתלונן? על מה הוא‬ ‫בוכה? ה' ירחם שלא נדע מכאלה צרות‪.‬‬ ‫או שיש כאלה שמגיע זמן השידוכים‪ ,‬והמשפחות‬ ‫מחפשות שידוך טוב לילדיהם‪ ,‬וברוך ה' מוצאים‬ ‫זיווג טוב‪ ,‬וכבר יושבים ומסכמים עניינים‪ ,‬ואז‬ ‫פתאום רבים על איזה דבר קטן‪ ,‬איזה שטות‬ ‫קטנה‪ .‬משביתים את כל השמחה בשביל שטות‬ ‫קטנה‪ .‬ובאמת מצאו שידוך טוב‪ ,‬שכל אחד אחר‬ ‫היה שמח לכזה בחור או לכזו בחורה‪ ,‬ועל מה‬ ‫מתלוננים? על איזה פרט קטן שהוא לא כרצונם!‬ ‫בשביל איזה אי הסכמה על כמה שקלים‪ .‬אנחנו‬ ‫לא מפרטים כאן‪ ,‬רק כל אחד יוסיף מדעתו מה‬ ‫שהוא מכיר ויודע שנעשה בעניינים אלו‪ ,‬לאיזה‬ ‫קטנוניות נופלים ועל מה מתלוננים‪ ,‬ועל מה‬ ‫משביתים שמחות‪ .‬ובאותו הרגע שמתלוננים‬ ‫ובוכים‪ ,‬יוצאת אותה בת קול משמים וצועקת‪:‬‬ ‫ראו על מה בני מתלוננים!‬ ‫לכן‪ ,‬כל אחד יזכור את הדיבור הזה‪ ,‬שבאותו הרגע‬ ‫שהוא מתבכיין על משהו‪ ,‬אז ישנה אותה בת קול‬ ‫שצועקת‪ :‬על מה אתה מתבכיין! באותו הרגע‬ ‫שהאדם רוטן‪ ,‬לא מרוצה וכו'‪ ,‬באותו הרגע אותה‬ ‫הבת קול צועקת‪ :‬על מה אתה לא מרוצה? הרבה‬ ‫היו רוצים להחליף איתך את ה"צרות" שלך!‬ ‫ואדרבה ואדרבה ‪ -‬אם קשה לאדם בנקודה‬ ‫מסוימת‪ ,‬על זה צריך להתחזק עוד יותר ויותר‬ ‫להודות ולהלל ולשבח‪ ,‬שעל ידי זה יזכה לקבל‬ ‫את המתנות הנפלאות שיש בדבר הקשה הזה‪,‬‬ ‫כמו שכתוב‪ :‬עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע‬ ‫– כי כל קושי שיש לאדם‪ ,‬או צער או דין‪ ,‬הוא יכול‬ ‫להמתיק אותו על אמונה שהכל לטובה‪ ,‬ולא רק‬ ‫להמתיק אותו‪ ,‬אלא לקבל את המתנה הנפלאה‬ ‫שגלומה בו‪ ,‬כי בכל דבר כזה שקשה לאדם וכד'‪,‬‬ ‫יש בזה ישועה גדולה‪ ,‬שזה עיקר הטובה שעליה‬ ‫אנחנו אומרים "הכל לטובה"‪.‬‬

‫לכן האדם צריך רק להתחזק ולעבוד ולדעת‬ ‫שאנחנו חייבים להודות לה'‪ ,‬כמובא בכמה‬ ‫מקומות בתפלה – "לפיכך אנחנו חייבים להודות‬ ‫לך"‪" .‬על כן חובת כל היצורים לפניך ה' אלוקינו‬ ‫וכו'‪ ,‬להודות ולהלל וכו'" – 'תודה' איננה רשות‪,‬‬ ‫אלא חובה! צריכים להדגיש את החובה שבזה‪,‬‬ ‫כי יש הרבה שלומדים על נושא ההודאה ולא‬ ‫מבינים עד כמה זהו יסוד לכל החיים‪ ,‬וחושבים‬ ‫שזו רק מעלה טובה‪ ,‬מדה טובה‪ ,‬דרך ארץ וכד'‪,‬‬ ‫אבל לא כן הוא! ההודאה היא החובה הראשונה‬ ‫של האדם כדי שיהיה לו איזה קשר עם האמונה‪.‬‬ ‫פשוט חייבים להתבונן כל יום על הטובות שה'‬ ‫עושה עמך‪ ,‬וחייבים לומר שירה‪ ,‬לשיר שירים‬ ‫לה'‪ ,‬על חסדיו‪ ,‬זה מה שכתוב בתפלות הנ"ל‬ ‫שהזכרנו‪.‬‬ ‫יש על העניין הזה הסתרה נוראה של היצר הרע‪,‬‬ ‫כי כל אחד‪ ,‬גם מי ששומע את השיעורים על‬ ‫ההודאה‪ ,‬ולומד בספרים‪ ,‬היצר הרע מכניס לו‬ ‫מן תירוץ כזה שהוא אומר‪ :‬לא‪ ,‬אני לא מתבכיין‬ ‫חלילה‪ ,‬רק יש לי בעיה כזו וכזו – ולמעשה הם‬ ‫מתבכיינים‪ ,‬רק שהם יודעים שאני מלמד לא‬ ‫להתבכיין אז הם מגוננים על עצמם‪ :‬אני לא‬ ‫מתבכיין – אבל‪....‬ואז שופכים לפניך קיתונות‬ ‫של בכיינות‪...‬מרמים את עצמם‪...‬אומרים שלא‬ ‫מתבכיינים ולמעשה רק מתבכיינים‪.‬‬ ‫אלא‪ ,‬צריך לומר באמת תודה מכל הלב! על אותו‬ ‫דבר שהיצר הרע מכניס לאדם התבכיינות‪ ,‬על‬ ‫אותו הדבר צריך להודות מכל הלב‪ .‬וגם לזכור‬ ‫את מה שלמדנו‪ ,‬על אותה הבת קול‪ ,‬שיוצאת‬ ‫ומוכיחה את האדם‪ ,‬על מה שבוכה על שטויות‪,‬‬ ‫שלעומת רוב טובה שיש לו‪ ,‬הוא מתלונן על איזו‬ ‫נקודה קטנה שלא הולכת לו‪.‬‬ ‫וה' יתברך יזכנו על דבר כבוד שמו‪ ,‬להודות ולהלל‬ ‫ולשבח תמיד‪ ,‬ולשיר לה' שירי הודאה שמחה‪,‬‬ ‫ובזכות זה נזכה להמתקת כל הדינים ולהמשכת‬ ‫כל הישועות והרחמים‪ ,‬ולחתימה טובה ולגאולה‬ ‫שלמה במהרה בימינו אמן ואמן‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫בית ושמו בית ספר ב'‬ ‫חנוך לנער עמ‘ ‪2‬‬

‫השפע והברכה‬ ‫בנתיבי הפרשה עמ‘ ‪3‬‬

‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫לכל בית ישראל‬

‫הרה"ג רבי אליהו לאפייאן זיע"א‬ ‫לאורם נלך עמ‘ ‪4‬‬

‫פרשת כי‪-‬תבוא‬ ‫הפרשה‬ ‫אתי ֶאל‬ ‫"‪..‬וְ ָא ַמ ְר ָּת ֵאלָ יו ִה ַ ּג ְד ִּתי ַהיּוֹ ם לה' ֱאל ֶֹק ָיך ִּכי בָ ִ‬ ‫ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַּבע ה' לַ ֲאב ֵֹתינ ּו לָ ֶתת לָ נוּ" )דברים כ"ו ג'(‬ ‫ופירש רש"י‪" ,‬ואמרת אליו" – 'שאינך כפוי טובה' והכוונה‬ ‫היא‪ ,‬שכל ענין ההגדה בהבאת הביכורים‪ ,‬היא לומר אני‬ ‫לא כפוי טובה שה' נתן לי ארץ ופירות‪ ,‬ולכן אביא לו את‬ ‫ראשית הפרי‪ ,‬ולכאורה יש לשאול הרי בעצם ההבאה של‬ ‫הביכורים כבר מובן שאדם זה אינו כפוי טובה שהרי אין‬ ‫לך גדול ממעשה הנתינה‪ ,‬וא"כ לשם מה הוצרכה התורה‬ ‫שנוציא את ההגדה בפה ולא הסתפקה במעשה?‬ ‫אלא מכאן אתה למד יסוד עצום שכל עוד שהאדם לא‬ ‫מוציא זאת בשפתיו אין הוא חי באמת את ההרגשה‬ ‫הזאת של הודאה כי עיקר ההודאה היא בפה‪ ,‬וכמו כל‬ ‫אדם שעשה לך טובה אתה אומר לו תודה בפה כך גם‬ ‫לקב"ה‪ ,‬ולכן צריך את שני הדברים את הלב שזהו המעשה‬ ‫של הבאת הביכורים‪ ,‬ולא די בזה אלא יבטא זאת בשפתיו‪,‬‬ ‫וכמובא בליקוטי הלכות )הל' ברכת הודאה ה"ו( "וְ ַעכְ ׁ ָשו‬ ‫ׁ ֶש ֵאין לָ נ ּו ָק ְר ָ ּבן צְ ִריכִ ין לְ הוֹ דוֹ ת ַ ּב ּ ֶפה ְ ּבכָ ל לִ בּ וֹ ‪,‬‬

‫חנוך לנער |‬

‫הרב יצחק‪.‬‬

‫כל ההתחלות קשות?‬ ‫בשבוע שעבר הזכרנו שהימים והשבועות הראשונים‬ ‫של שנת הלימודים‪ ,‬הם הזמן המתאים‪ ,‬לנצל את הרצון‬ ‫של הילד להתחיל את השנה ברגל ימין ולעזור לו‪ ,‬כך‬ ‫שההתחלה הטובה תלווה אותו כל השנה‪ .‬חשוב לדעת‪,‬‬ ‫כי בתקופת החופשה כל התלמידים‪ ,‬עשו סוויצ' במוח‬ ‫ומחקו את כל אירועי השנה שעברה‪ .‬מבחינת התלמיד‪ ,‬כל‬ ‫הבעיות שהיו‪ -‬נעלמו‪ .‬כל ההערות והמכתבים של המורה‪-‬‬ ‫נגנזו‪ .‬וריח הצבע הטרי של הכיתה החדשה עם המורה‬ ‫החדש‪ ,‬מבשר לילד‪ ,‬על שינוי מהותי‪ ,‬שהוא מאוד מאוד‬ ‫מעוניין לעבור‪.‬‬ ‫אני לא מדבר רק על התלמידים הטובים‪ ,‬החרוצים‬ ‫והמחוננים‪ ,‬שבוודאי מתחילים שנה חדשה וטובה‪ .‬אלא‬ ‫אפילו התלמידים הנחשלים והמתקשים‪ ,‬אלו שהשנה‬ ‫החולפת הייתה קשה עבורם‪ -‬מתחילים שנה חדשה‪,‬‬ ‫בתחושה של התחלה‪ ,‬עם נכונות להשקיע ורצון אמיתי‬ ‫להצליח ולהגיע להישגים‪ .‬לכן‪ ,‬כל שנה חדשה היא‬ ‫הזדמנות לשיפור‪ ,‬להתקדמות ולצמיחה של הילד‪ .‬עלינו‬ ‫כהורים לפתוח דף חדש ביחסים עם הילדים‪ .‬להראות‬ ‫להם שאנו בוטחים בהם ומאמינים שהשנה יצליחו יותר‪.‬‬ ‫עלינו להציב גבולות‪ ,‬לחזק‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך ולסייע לילד כבר‬ ‫בשבועות הראשונים‪ ,‬כדי לעזור לו לשמור על המוטיבציה‬ ‫והמומנטום של תחילת השנה גם בהמשכה‪.‬‬ ‫ההורה והמורה‪ -‬חלוקת תפקידים‬ ‫בשבוע שעבר הזכרנו את המשפט "אני ההורה והוא‬ ‫המורה" והתחלנו לדון אם המשפט הזה צודק או לא?‬ ‫עלינו לדעת! שבכל מקום מסודר ישנה חלוקת תפקידים‬ ‫וסמכויות ברורות‪ .‬כאשר כל אחד מכיר את מעמדו ותפקידו‪,‬‬ ‫המקום מתנהל בהצלחה‪ .‬אנשי חינוך רבים טוענים‪ ,‬שרוב‬ ‫הבעיות החינוכיות וחוסר ההצלחה בשלום בית ובחינוך‬ ‫ילדים נובעים‪ ,‬מחוסר הכרת התפקיד והמעמד ביחסים‬ ‫בין בני הזוג וכלפי הילדים‪ .‬רוב הבעיות נוצרות כתוצאה‬ ‫של חוסר הסכמה‪ ,‬חוסר סבלנות וסובלנות‪ ,‬חוסר פרגון‪,‬‬ ‫חוסר ויתור‪ .‬הגורמים למריבות אין סופיות ומלחמות‬ ‫התשה וכו' ומה שקורה הוא‪ -‬שהילד נופל בין הכיסאות‪.‬‬ ‫אותו דבר בדיוק קורה עם ילד מתקשה‪/‬בעייתי במסגרת‬ ‫הלימודים כאשר כל צד טוען שזו בעיה של הצד השני ומה‬ ‫שקורה בסופו של דבר הוא‪ -‬שהילד נופל בין הכיסאות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כאשר נעשה הגדרת תפקידים ברורה‪ .‬בין בית הספר‬ ‫לבין בית ההורים‪ ,‬נוכל לדון ביתר התפקידים וההשלכות‬ ‫שלהם על החינוך הביתי והחינוך הבית ספרי‪ .‬ונוכל גם‬ ‫להתייחס לשאלה‪ ,‬על מי מוטלת כל פעולה לימודית או‬ ‫חינוכית‪.‬‬ ‫את הנושא של חובת החינוך על מי‪ ,‬פתחנו בשאלה‪ :‬היכן‬ ‫משתלב בית הספר במערכת החינוך הביתית?‪ ,‬או כיצד‬

‫ׁ ֶש ֶּזה ּו ְ ּב ִחינַ ת ִׂש ְמ ָחה‪ִּ ,‬כי ִע ַּקר ַה ּ ִש ְמ ָחה ִהיא ַההוֹ ָד ָאה לַ ה'‬ ‫יִ ְת ָ ּב ַר ְך ׁ ֶש ֶּזה ּו ִע ַּקר ּ ַתכְ לִ ית ַה ּ ִש ְמ ָחה ׁ ֶשל לֶ ָע ִתיד ׁ ֶש ָאז יַ ַע ְסק ּו‬ ‫ּמה" )נתיבות דעת(‬ ‫ַרק ְ ּבתוֹ ָדה וְ הוֹ ָד ָאה לַ ה' יִ ְת ָ ּב ַר ְך ְ ּב ִׂש ְמ ָחה ֲעצו ָ‬ ‫"וְ ָא ַמ ְר ָּת לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫יך ִּב ַע ְר ִּתי ַה ּק ֶֹד ׁש ִמן ַה ַּביִ ת" )דברים כ"ו יג(‬ ‫ִ ּב ַע ְר ּ ִתי הוא לשון בערה‪ ,‬ובית מרמז על בית המקדש‬ ‫שהוא בית התפילה‪ ,‬שנאמר "כי ביתי בית תפלה"‪ ,‬ולפי‬ ‫'ב ַע ְר ּ ִתי'‪ ,‬היינו בערת‬ ‫זה יתכן לפרש את הפסוק בדרך רמז ִ ּ‬ ‫הקודש של האדם מהיכן היא נובעת? מן הבית היינו‬ ‫מכוח התפלה‪) .‬אור חדש(‬ ‫"וַ יְ בִ ֵאנ ּו ֶאל ַה ָּמקוֹ ם ַה ֶ ּזה וַ ִ ּי ֶּתן לָ נ ּו ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ּזֹאת ֶא ֶרץ זָ בַ ת ָחלָ ב‬ ‫ו ְּדבָ ׁש" )דברים כו ט(‬ ‫וכבר הקשו מפרשי המקרא למה מקדים את ענין בית‬ ‫המקדש לארץ שהרי נאמר "וַ יְ ִב ֵאנ ּו ֶאל ַה ָּמקוֹ ם" היינו‬ ‫בית המקדש‪ ,‬ורק לאחר מכן הוא מזכיר את הארץ‪ ,‬והרי‬ ‫הכניסה לארץ קודמת? ונראה לתרץ כי כל מעלת ארץ‬ ‫ישראל היא רק כאשר האדם מחובר לקודש שבה‪ ,‬היינו‬

‫א‪ .‬מחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬

‫לבית המקדש‪ ,‬ולכן מקדים הוא את המקדש שהיא‬ ‫הגורמת לארץ ישראל להיות חשובה במעלתה יותר‬ ‫משאר ארצות ורק לאחר מכן הוא יכול לומר זכיתי לחיות‬ ‫בארץ ישראל ולקבלה במתנה‪) .‬נתיבות דעת(‬ ‫אשית ָּכל ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ׁ ֶשר ָּתבִ יא ֵמ ַא ְר ְצ ָך‪"...‬‬ ‫"וְ לָ ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ׁ ִ‬

‫)דברים‬

‫כ"ו ב'(‬

‫אמרו בגמרא )כתובות קה‪" (:‬כל המביא דורון לתלמיד‬ ‫חכם כאילו מקריב בכורים"‪ .‬ונראה לבאר כי כל ענין‬ ‫הביכורים הוא לרמז לאדם שלא יתלה את הברכה בפרי‬ ‫עמלו‪ ,‬אלא על הכל ידע ויבין כי זה ממנו יתברך‪ ,‬והכול‬ ‫עשה עמו הקב"ה בחסד חינם ומשום כך כאשר האדם‬ ‫מביא דורון לתלמיד חכם‪ ,‬נמצא שהוא מאמין שהשפע‬ ‫זה בזכות התלמיד חכם הינו הצדיק כמו שאמרו בגמרא‬ ‫"כל העולם ניזון בשביל חנינא בני" ועל ידי זה הוא זוכה‬ ‫להכרה שאין בכוחו כלום‪ ,‬אלא הכול זה חסד חינם מאתו‬ ‫יתברך ולכן מעלתו כמי שהביא ביכורים‪) .‬נחל חכמה(‬

‫בית ושמו בית ספר פרק א'‬

‫משתלב הבית‪ ,‬במערכת החינוך ה"בית ספרית"?‬ ‫שאלה מהותית זו‪ ,‬מהווה את הרקע למספר מאמרים של‬ ‫אחד מגדולי המחנכים בדור הקודם מוהר"ר רש"ר הירש‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ונשתדל בע"ה לעמוד על שיטתו בהרחבה‪.‬‬ ‫במאמר‪" ,‬חינוך התורה" מצטט הרש"ר הירש את דברי‬ ‫הגמרא )בבא בתרא‪ ,‬דף כא' עמוד א(‪ ,‬לגבי תקנת רבי‬ ‫יהושע בן גמלא להושיב מלמדי תינוקות בכל מדינה ובכל‬ ‫עיר‪ .‬רבי יהושע בן גמלא הוא המייסד הראשון של מוסד‬ ‫בתי הספר בישראל‪ ,‬והגמרא מייחסת לו ולמפעלו חשיבות‬ ‫רבה ‪" -‬זכור אותו האיש לטוב‪ ,‬ויהושע בן גמלא שמו‪,‬‬ ‫שאלמלא הוא‪ ,‬נשתכחה תורה מישראל"‪ .‬ראשית עלינו‬ ‫לשאול‪ ,‬מהי לאמיתו של דבר תכלית המפעל הזה? וכיצד‬ ‫מונע בית הספר את השתכחות התורה מישראל?‬ ‫תשובות לשאלות אלו יגדירו באופן ברור את מטרות בית‬ ‫הספר‪ ,‬ויאפשרו "חלוקת תפקידים" בינו לבין בית ההורים‪.‬‬ ‫בנוסף עלינו להגדיר את תפקיד ההורים בחינוך וכן יש‬ ‫להגדיר את טיב היחסים בין ההורים לבין בית הספר בכל‬ ‫מה שנוגע לחינוך הילדים‪.‬‬ ‫תפקיד בית הספר‪ -‬מילוי מקום‬ ‫ראשית‪ ,‬יוצא הרש"ר הירש באופן תקיף נגד הגישה כי‬ ‫ההורים מסיימים את תפקידם החינוכי בשלחם את‬ ‫ילדם לבית הספר וכך כותב‪" :‬אל תשלו את עצמכם כי‬ ‫בית הספר פוטר אתכם מכל אחריות בחינוך‪ ...‬אויה לבנך‬ ‫אם הנך סבור לצאת ידי חובתך על ידי תשלום שכר לימוד‬ ‫ודאגה לצד הכלכלי"‪.‬‬ ‫הרש"ר הירש מגדיר במאמר "חינוך התורה" את תפקיד‬ ‫בית הספר‪ ,‬בעיקר במילוי מקום האב בכל מה שנוגע‬ ‫להקניית ידיעות‪ .‬אמנם‪ ,‬בכלליות תכלית בית הספר היא‬ ‫"הכנת התלמיד והכשרתו לקראת החיים" שהכנה זו‬ ‫כוללת הן את פיתוח השכל וריבוי הידיעות בענפי הלימוד‬ ‫השונים‪ ,‬אך מוסיף הרש"ר ש‪" :‬בעיקר יש להלהיב את‬ ‫התלמיד לקראת תפקידו הגדול בחיים‪ ,‬דהיינו‪ :‬לחיות חיי‬ ‫יהודי נאמן בעולמו של הקב"ה‪ ,‬לפי רצון ה'"‪.‬‬ ‫במאמר "התנ"ך כמדריך חינוכי"‪ ,‬כותב הרש"ר הירש‬ ‫דברים ברורים יותר‪" :‬בתי הספר מהווים בראש ובראשונה‬ ‫מוסדות הוראה‪ ,‬ואילו הצד החינוכי שלהם הוא בעל חשיבות‬ ‫משנית גרידא ובא רק באמצעות ההוראה"‪.‬‬

‫עכשיו גם מובן מדוע הנהלת בית הספר שולחת לפתחם‬ ‫של ההורים בעיות משמעת שונות של ילדיהם‪ ,‬לכאורה‬ ‫הבעיות היו בכיתה‪ ,‬אז שהמורה יתמודד איתם! ‪ -‬אלא‬ ‫ברור הוא‪ ,‬כי תפקיד ההורים הוא לחנך את הילד‪ .‬וכאשר‬ ‫אינו מגיע מחונך לבית הספר‪ -‬הוא נשלח שוב הביתה‬ ‫לשם חינוך‪.‬‬ ‫בתחילת המאמר הזכרנו את המשפט "אני ההורה והוא‬ ‫המורה" והתחלנו לדון אם המשפט הזה צודק או לא?‬ ‫לכאורה‪ ,‬לאור מה שלמדנו אפשר לומר שאפילו צודק‬ ‫בהחלט! ולכן נעשה חלוקת תפקידים‪ ,‬על מנת שלא נפגע‬ ‫זה בתפקידו של זה‪ .‬המורה הינו איש מקצוע בכל הנושא‬ ‫של לימוד הילד שלנו‪ .‬אנחנו ההורים של הילד ותפקידינו‬ ‫לגדל ולחנך אותו בבית‪ .‬וכל מה שהמורה מוסיף לחינוכו‪,‬‬ ‫זה כתוספת ומשלים את החינוך שלנו בבית‪.‬‬ ‫בית או בית ספר?‬ ‫עכשיו הגענו לשאלה‪ :‬אם על ההורים מוטלת חובת‬ ‫החינוך‪ ,‬אז איך עושים את זה? האם גם בבית צריך ליצור‬ ‫"מערכת חינוך" כמו בבית הספר? האם האימא צריכה‬ ‫להיות המורה מחנכת ולתת למויישי עונש כתיבה אם הוא‬ ‫מתחצף אליה? או אולי להוריד אותו כיתה???‬ ‫ובכלל‪ ,‬היכן משתלב בית הספר במערכת החינוך הביתית?‪,‬‬ ‫או כיצד משתלב הבית‪ ,‬במערכת החינוך ה"בית ספרית"?‬ ‫ראשית נגדיר שוב את התפקידים! חובת החינוך המוסרי‬ ‫של הילד מוטלת בעיקר על ההורים‪ .‬עליהם‪ ,‬להכשירו‬ ‫לקראת ייעודו בחיים‪ -‬להיות יהודי נאמן לה' במלא מובן‬ ‫המילה‪.‬‬ ‫תפקידו של בית הספר הוא‪ ,‬בעיקר‪ :‬לדאוג להשכלתו‪.‬‬ ‫אך גם לפתח בו את הצדדים המוסריים‪ ,‬כהגדרת הרש"ר‪:‬‬ ‫"הצד החינוכי של בית הספר הוא בעל חשיבות משנית‬ ‫גרידא ובא רק באמצעות ההוראה"‪.‬‬

‫היכן אני בעולם?!‬ ‫לסיכום אפשר לחלק את מכלול ההורים כך‪:‬‬ ‫א‪ .‬הורים החושבים שתכלית בית הספר הוא "בייבי סיטר"‬ ‫ותו לא‪ .‬שוגים שגיאה חמורה!‬ ‫ב‪ .‬הורים שמטילים את כל לימוד וחינוך הילדים על בית‬ ‫הספר‪ .‬גם שוגים שגיאה חמורה!‬

‫אם נתבונן בשאר ספרי החינוך נראה שכולם מתנבאים‬ ‫באותו הסגנון‪ .‬דהיינו שמטרת בית הספר‪ ,‬כשמו כן הוא!‬ ‫בית ספר! מקום שלומדים בו וקונים בו ידיעות לימודיות‪.‬‬

‫ג‪ .‬הורים שמחלקים את התפקידים כך‪ :‬ההורים מחנכים‪,‬‬ ‫המורים מלמדים‪ .‬מתקרבים מאוד לאמת‪,‬‬

‫לימודים בבית הספר‪ ,‬החינוך בבית‪.‬‬

‫והאמת היא‪ :‬שצריך קצת גמישות‪ ,‬להתערב ולעזור למורה‬ ‫בנושא הלימודי ולאפשר למורה לעזור בנושא החינוכי‪.‬‬

‫יוצא מכך שתפקיד בית הספר הוא‪ :‬להקנות לתלמיד‬ ‫ידיעות לימודיות‪ .‬והחינוך הנלמד בבית הספר הוא‬ ‫כתוספת על החינוך בבית‪ -‬שהוא העיקר‪.‬‬

‫במהלך הפרקים הבאים נמשיך בע"ה בנושא "ההורה והמורה‪-‬‬ ‫חלוקת תפקידים" חשוב מאוד לעקוב‪ ,‬בהצלחה! ‪‬‬

‫לשולחן‬

‫לקחי מוסר מתוך הפרשה‪.‬‬

‫השפע והברכה‬

‫"ה ׁ ְש ִק ָיפה ִמ ְּמעוֹ ן ָק ְד ׁ ְש ָך ִמן ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם וּבָ ֵר ְך ֶאת ַע ְּמ ָך‬ ‫ַ‬ ‫ֶאת יִ ְשׂ ָר ֵאל‪"...‬‬ ‫גמרא )ברכות כ‪ (.‬מביאה‪ ,‬ששאל רב פפא את‬ ‫ה אביי במה שונים הדורות הראשונים שהתרחש‬ ‫להם ניסים‪ ,‬ואנחנו לא מתרחש לנו ניסים? אם‬ ‫תאמר משום התורה שבזמנם היה הלימוד יותר חזק? זה‬ ‫אינו נכון‪ ,‬משום שהרי בזמנינו יש יותר לימוד מזמנו של‬ ‫רב יהודה‪ ,‬שהיה בדור הקודם‪ ,‬ועוד שאנו בקיאים יותר‬ ‫אפילו בהלכות טומאה וטהרה‪ ,‬שהם הלכות קשות‪ ,‬ובכל‬ ‫זאת כאשר רב יהודה רק היה מוריד את נעלו האחת‬ ‫להראות אות של צער כבר היה יורד גשם‪ ,‬ואילו אנחנו‬ ‫צריכים להצטער ולהתפלל הרבה בשביל שירד גשם?‬ ‫תירץ לו אביי‪ :‬הראשונים היו מוסרים את נפשם על‬ ‫קדושת ה' ואילו אנו לא‪.‬‬ ‫ונשאלת השאלה הא כיצד‪ ,‬והרי סוף כל סוף בזמנו של‬ ‫רב פפא היה לימוד תורה יותר וא"כ איך יתכן לומר‬ ‫שהם אינם מוסרים את נפשם על קדושת ה'?‬ ‫ונראה לבאר בזה כי אומנם בזמנו של רב פפא היה‬ ‫יותר לימוד תורה‪ ,‬ולעומת זה בזמנו של רב יהודה‬ ‫להפך היה קשה יותר ללמוד‪ ,‬משום שהדברים לא היו‬ ‫כל כך ברורים והיה צריך לעמול עליהם יותר‪ ,‬בשביל‬ ‫לבררם‪ ,‬וזהו שאמר לו‪' :‬הם מסרו נפשם' כי היה להם‬ ‫קשה ללמוד ובכל זאת למדו‪ ,‬ואילו בזמנו של רב פפא‬ ‫ואביי‪ ,‬שהיו בדור שלאחר מכן דברי הגמרא וההלכה‬ ‫היו הרבה יותר ברורים‪ ,‬אחרי שהוברר הדברים לרבי‬ ‫יהודה‪ ,‬הלימוד היה יותר בקלות‪.‬‬ ‫נמצא שהכל הולך אחר מסירות הנפש של האדם‪ ,‬כי הרי‬ ‫ידוע שאין הקב"ה מונה דפים אלא שעות של לימוד‪ ,‬ואם‬ ‫אדם רוצה לזכות לניסים שהם מעל הטבע אזי גם הוא‬ ‫צריך לצאת מהגדר הרגיל שלו ולהתאמץ יותר מכפי‬ ‫יכולתו‪ ,‬ודע כי בדבר אשר יש לך יותר יצר הרע לעשותו‬ ‫זהו הסימן שעליך להתאמץ ולהתחזק דוקא בדבר זה‬ ‫והעושה כן ועושה למעלה מטבעו אזי הוא זוכה גם‬ ‫לניסים שהם מעל הטבע‪ .‬ועוד תדע כי מה שהולך לך‬ ‫בקלות ואין לך בזה התנגדות מצידו של היצר סימן‬ ‫שמעשה זה אין בו חפץ‪ ,‬כי אתה עושה אותו מבלי לב‬ ‫ומבלי תפלה שה' יזכה אותך לעשות רצונו‪.‬‬ ‫ובזה מיושבת השאלה מדוע רק כאן בהבאת הביכורים‬ ‫"ה ׁ ְש ִק ָיפה ִמ ְּמעוֹ ן‬ ‫והמעשרות היה האדם מבקש מה' ַ‬ ‫ָק ְד ׁ ְש ָך"‪ ,‬ואילו בשאר מצוות לא מצינו שהאדם מבקש‬ ‫זאת?‬ ‫כי הרי אמרו בגמרא )ברכות לה‪ (:‬על הפסוק "בערתי‬ ‫הקדש מן הבית"‪ ,‬שאמרו בשמו של רבי יהודה ברבי‬ ‫אלעאי‪ ,‬בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות‬ ‫האחרונים‪ .‬דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן‬ ‫דרך פני הבית כדי לחייבן במעשר‪ ,‬ואילו דורות‬ ‫האחרונים מכניסין פירותיהן דרך הגגות‪ ,‬כדי לפטרן‬ ‫מן המעשר‪ ,‬שהרי אמר רבי ינאי אין הפרי מתחייב‬ ‫במעשר רק עד שיראה את פני הבית שנאמר "בערתי‬ ‫הקדש מן הבית"‪.‬‬ ‫נמצא שאדם זה היה יכול לפטור את עצמו מלתת‬ ‫מעשר ובכל זאת לא פטר את עצמו אלא התאמץ‬ ‫בעבודת ה' על אף שאינו חייב מצד הדין זה נקרא‬ ‫מסירות נפש על קדושת ה'‪ ,‬ולא רק את מה שהאדם‬ ‫מצווה לעשות מבלי היכולת להפטר‪ .‬ומשום כך אדם‬ ‫כזה שעושה מסירות נפש כך באותה מידה ה' שומע‬ ‫יפה ִמ ְּמעוֹ ן‬ ‫"ה ׁ ְש ִק ָ‬ ‫את תפילתו ורק הוא יכול לבקש מה' ַ‬ ‫ָק ְד ׁ ְש ָך ִמן ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ו ָּב ֵר ְך ֶאת ַע ְּמ ָך ֶאת יִ ְׂש ָר ֵאל‪ "...‬כי הוא‬ ‫הוכיח שהוא עושה יותר ממה שהוא חיב‪ .‬וזה מה שכתב‬ ‫"ה ׁ ְש ִק ָיפה ִמ ְּמעוֹ ן ָק ְד ׁ ְש ָך" ‪ -‬עשינו מה‬ ‫רש"י על פסוק זה ַ‬ ‫שגזרת עלינו ולכן עשה אתה מה שעליך לעשות‪ ,‬כי עיקר‬ ‫שמחתו של הקב"ה היא בעמלו של האיש הישראלי אחר‬ ‫מצוותיו ותורתו‪ ,‬ובעבורו משנה הקב"ה את הטבע וסדרי‬ ‫"א ׁ ְש ֵרי ִא ׁיש ׁ ֶשלּ ֹא‬ ‫בראשית השי"ת יזכינו שיתקיים בנו‪ַ :‬‬ ‫‪‬‬ ‫יִ ׁ ְש ָּכ ֶח ָך וּבֶ ן ָא ָדם יִ ְת ַא ֶּמץ ָּב ְך" אכי"ר‪.‬‬

‫אמונת חכמים תמימה‬

‫לרגל יום הולדתו של הרה"ק ר' שניאור זלמן מלאדי זיע"א‪' -‬בעל התניא'‪ ,‬ח"י אלול‬ ‫שבת‬ ‫עליו של בית דפוס זמן מה עד שנזכרו כי אומנם יש עוד כמה פרטים מזהים נזכר המלמד‬ ‫ב גדול ומצליח היה ר' משה‪ ,‬בנו בעירם מלמד תינוקות העונה לשם בתלמידו לשעבר‪ .‬הוא סקר במבטו‬ ‫של הצדיק רבי פינחס מקוריץ‪ .‬ר' יעקב‪ ,‬יהודי כבן ששים‪ .‬כעבור את העומד לפניו מכף רגל ועד ראש‬ ‫גדולי תורה רבים בחרו להדפיס שעה קלה איתר ר' משה את המלמד‪ .‬בהבעה של אכזבה עמוקה וגלויה‪.‬‬ ‫את ספריהם אצלו‪ ,‬וביניהם גם רבי משנפגש עימו סיפר לו דברים האיש לא נראה כפי שר' יעקב ציפה‬ ‫שניאור זלמן מלאדי‪ ,‬שבקש לגמל כהוויתם וציפה להסבר או תגובה לראות את תלמידיו‪ .‬למעשה‪ ,‬חזותו‬ ‫בכך טובה לאביו‪ ,‬רבי פינחס מקוריץ‪ ,‬כלשהיא‪ .‬המלמד‪ ,‬שלא נמנה עם הייתה חזות נוכרית לגמרי‪" .‬‬ ‫על התורה שלמד מפיו‪ .‬ברבות הזמן עדת החסידים‪ ,‬הביט בו כמתעתע‪.‬‬ ‫עד היום אני זוכר אותך לטובה"‪,‬‬ ‫התעשר ר' משה ונודע כגביר גדול "מנין בכלל הרבי שלך מכיר אותי?!"‪,‬‬ ‫שאל בתמיהה לא נסתרת‪" ,‬ואולי אמר לפתע האיש‪ ,‬מנסה להטות‬ ‫וכבעל צדקה וחסד‪.‬‬ ‫התכוון בכלל למישהו אחר?"‪ .‬ר' משה את השיחה לאפיק חיובי‪" .‬אני שמח‬ ‫***‬ ‫הימים ההם היו ימים שקדמו התקשה להסתיר את מבוכתו‪ .‬הוא מאוד"‪ ,‬הפטיר המלמד בחמיצות‪,‬‬ ‫נאלץ לגייס את כל כוחות האמונה "במה זכיתי שאזכר לטובה גם לאחר‬ ‫להקמת בית הדפוס‪ .‬אזי נדרש מכל‬ ‫שבלבו כדי לשכנע את שנים?"‪ .‬הלה העלה זיכרון ישן‪ ,‬על‬ ‫הרוצה להקים בית דפוס לקבל‬ ‫מעשה משובה חמור שעשה בילדותו‬ ‫רישיון מיוחד מהשלטון‪ .‬משרדי‬ ‫שבחו של צדיק‬ ‫ושבגללו עמד ללקות כמה מלקות‪.‬‬ ‫הממשלה שכנו בפטרבורג‬ ‫"לא אשכח את הרגעים הללו‪ .‬חברי‬ ‫הבירה‪ ,‬ותהליך קבלת הרישיון‬ ‫סיפר הרה"ח ר' צבי יוסף וואסילסקי‬ ‫עומדים סביב ואני פוחד ומבויש‪.‬‬ ‫היה ארוך ומייגע‪ .‬הבקשה‬ ‫לרישיון עברה דרך פקידים רבים‪ ,‬ז"ל שאל את הגה"צ רבי אליהו לאפייאן‬ ‫באותן שניות התפללתי שהאדמה‬ ‫ולבסוף הגיעה לשולחנו של השר זי"ע מגדולי בעלי המוסר‪ ,‬מה דעתו‬ ‫תפצה את פיה ותבלע אותי‪ .‬בדיוק‬ ‫אז הופעת אתה כמלאך משמים‪,‬‬ ‫לענייני דפוס וצנזורה‪ .‬לאחר שעברה לגבי ספרי ברסלב? נענה לו רבי אליהו‬ ‫מנעת את ההלקאה והצלת את עורי‬ ‫את כל המסלול ואף זכתה לאישור ואמר‪ :‬הן אלו ספרי המוסר האמיתיים!‬ ‫)שבחו של צדיק(‬ ‫וכבודי‪ .‬אינך יכול לשער כמה הייתי‬ ‫השר‪ ,‬עשתה הבקשה את כל הדרך‬ ‫אז אסיר תודה לך‪ .‬למעשה‪ ,‬עד היום‬ ‫חזרה – דרך שרשרת הפקידים – עד‬ ‫המלמד הספקן להתלוות אליו אני חש כי לא פרעתי את חובי לך‬ ‫שהגיעה לידי מגישה‪.‬‬ ‫בבקשו להקים בית דפוס שם לוילנה‪" .‬מה בדיוק אתה מתכון והייתי שמח להייטיב עימך"‪.‬‬ ‫אפוא ר' משה את פניו לעיר הגדולה שנעשה שם בוילנה?"‪ ,‬תהה המלמד‬ ‫"ומה אירע בהמשך חייך?"‪,‬‬ ‫פטרבורג‪ .‬בדרכו לשם החליט לנטות באירוניה‪ .‬גם לר' משה היו הדברים התעניין המלמד‪ .‬והאיש המשיך‬ ‫ממסלולו ולסור אל רבי שניאור זלמן כחידה‪ ,‬גם בפיו לא הייתה תשובה לספר‪" :‬אחר כך החלטתי כי‬ ‫מלאדי שהיה אז בליאוזנה ולזכות ברורה‪ ,‬אך מצווה הוא מעם רבו ואין אין מקומי בישיבה‪ .‬נכנסתי‬ ‫להרהר ולשאול‪ ,‬שוב אסף כוחות לאוניברסיטה‪ ,‬משם המשכתי הלאה‪,‬‬ ‫בברכתו‪.‬‬ ‫עילאיים של אמונת חכמים שדי והנה אני היום היכן שאני"‪ .‬המילים‬ ‫לאחר ששמע הרבי את דברי בהם לחזק את מכרו ולהתחזק בהם האחרונות נאמרו בתערובת של אי‬ ‫ר' משה נענה רבי שניאור זלמן גם הוא עצמו‪" .‬למעשה‪ ,"...‬אמר נוחות קלה עם נימה של גאווה‪" .‬מה‬ ‫ואמר‪" :‬אנא שמע לעצתי ושנה את ר' משה‪" ,‬בעצמי איני יודע‪ ...‬אך זה הפרוש 'היכן שאני'?"‪ ,‬תהה המלמד‪.‬‬ ‫יעד נסיעתך מפטרבורג למוגילוב‪ .‬מה שהורה הרבי וציוה עלי‪ ,‬ומשום "היום אני" כחכך האיש בגרונו "אמ‪..‬‬ ‫"למוגילוב?!"‪ ,‬נדהם ר' משה‪" .‬כן"‪ ,‬מצוות אמונת חכמים פונה אני אליך היום אני השר הממונה על הדפוס‬ ‫נענה הרבי‪ .‬ובעוד ר' משה מופתע להתלוות אלי"‪ .‬רק לאחר שהעניק והצנזורה‪ .‬לפני שבוע עזבתי את‬ ‫הוסיף הרבי ואמר‪" :‬סע למוגילוב‪ ,‬למלמד כמה מטבעות שיהוו כ'שכר משרדי בעיר פטרבורג ובאתי הנה‬ ‫מצא שם את ר' יעקב המלמד בטלה' נאות להצטרף אליו‪.‬‬ ‫לנפש כאן מעט"‪.‬‬ ‫***‬ ‫השניים‪ ,‬ר' משה והמלמד ר'‬ ‫ובקש ממנו כי ייסע עמך לווילנה‪".‬‬ ‫בהגיעם לוילנה פנה ר' משה לבית יעקב החליפו בניהם מבטי תמיהה‬ ‫"לווילנה?!"‪ ,‬השתומם ר' משה‬ ‫שבעתיים מאשר בראשונה‪" .‬עשה כן הגביר המפורסם‪ ,‬ר' מאיר רפאל‪ .‬והתפעלות גם יחד‪ ,‬תמיהה על‬ ‫וה' יצליחך בכל דרכך"‪ ,‬הפטיר הרבי‪ ,‬הוא סיפר לגביר את השתלשלות היהודי המסכן שהתרחק כ"כ‪,‬‬ ‫הדברים וקיווה כי יהיה בידו לשפוך והתפעלות על עיניו הצופות של‬ ‫בלי הסברים נוספים‪.‬‬ ‫ר' משה‪ ,‬שהיה בדרכו לפטרבורג‪ ,‬מעט אור על עצתו של הרבי; אך גם הרבי‪ ,‬הרבי שראה ברוח קודשו הכל‪,‬‬ ‫בא במבוכה‪ .‬מצד אחד התקשה בעיני הגביר היו דברי הרבי כחידה‪ .‬ר' הכל ממש הכל ואף היפנם לאנשים‬ ‫למצוא את ההגיון בדברי הרבי‪ .‬מצד משה החליט להתגבר על כל המניעות הנכונים במקומות המדוייקים‪.‬‬ ‫שני כיבד מאוד את רבי שניאור זלמן ולהישאר בוילנה עד שמשמים יאירו‬ ‫עתה בוש ר' משה בעצמו על‬ ‫והאמין בכוחו ובקדושתו‪ ,‬ולכן גם בא את דרכו‪.‬‬ ‫המחשבות הלא טובות שעלו במוחו‬ ‫‪‬‬ ‫אודות הרבי וציוויו‪.‬‬ ‫להתברך מפיו‪ .‬לבסוף ניצחה אמונת‬ ‫שבת קודש במוגילוב‪ .‬בצהרי היום‬ ‫‪‬‬ ‫החכמים שבלבו את ההגיון ואת‬ ‫השכל שבמוחו‪" .‬לא תמיד צריך להבין יצאו השלשה – הגביר‪ ,‬המלמד ור'‬ ‫כבר למחרת בבקר זכה ר' משה‬ ‫את דברי הרבי" הרהר לעצמו‪" .‬שהרי משה – לטייל מעט בחוצות וילנה‪ .‬ברישיון המיוחל להקמת בית הדפוס‬ ‫דווקא במקום שנגמרת ההבנה בעודם פוסעים ליד אחד הגנים כשהוא חוסך מעצמו ריצות מיותרות‬ ‫ובמקום שהשכל אינו מבין‪ ,‬אזי שם‪ ,‬הגדולים בעיר ניגש אליהם איש לבוש ועגמת נפש ואולי אפילו סירוב‬ ‫דווקא שם מתחילה האמונה‪ ,‬וזוהי הדר‪ ,‬וקרא בהתרגשות‪" :‬ר' יעקב! ר' הבקשה‪.‬‬ ‫אמונת חכמים תמימה" בין מחשבה יעקב!"‪ ...‬המלמד הביט בו בפליאה‪,‬‬ ‫בדרכו לליאוזנה‪ ,‬להודות לרבי‬ ‫למעשה קם ר' משה ונסע למוגילוב מאמץ את מוחו בנסיון לזהותו‪.‬‬ ‫על עצתו המופלאה‪ ,‬שרוח הקודש‬ ‫"התכירני?!"‪ ,‬הוסיף האיש ושאל‪ .‬ריחפה עליה‪ ,‬הצטרף אליו לר' משה‬ ‫כדברי הרבי ‪.‬‬ ‫המלמד לא הכירו והאיש אמר‪" :‬אני חסיד נוסף – ר' יעקב‪ ,‬המלמד‬ ‫‪‬‬ ‫עם הגיעו למוגילוב פנה לעבר בית הוא בעריש‪ ,‬תלמידך לפני כעשרים ממוגילוב שבראותו את סיפור‬ ‫המדרש הגדול והתעניין היכן גר "ר' שנה‪ ,‬ואולי יותר"‪ .‬אך ר' יעקב לא ההשגחה הנפלא‪ ,‬הפך גם הוא להיות‬ ‫יעקב המלמד"‪ .‬לאנשי המקום נדרש הצליח להיזכר‪ .‬רק לאחר שהוסיף חסיד מהמניין‪.‬‬ ‫אם ברצונך לקחת חלק בעלון שמופץ בעשרות אלפי‬ ‫עותקים חייג ‪ 052-7680002‬או ל‪025812210:‬‬

‫נלך‬

‫הגה"צ ר' אליהו לאפיאן זצוק"ל‬ ‫כ' באלול תש"ל‬ ‫בשנת תרפ"ח‪ ,‬כאשר הגיע ללונדון כדי לגייס תרומות עבור ישיבתו‬ ‫בקלם‪ ,‬הוצע לו לכהן כמשפיע מוסרי בישיבת "עץ חיים"‪ .‬כל נדודיו עבור‬ ‫הישיבה גרמו לו להרבה עגמת נפש וביטול תורה‪ .‬החליט רבי אליהו‬ ‫לסמוך על הגורל הגר"א‪ ,‬ועלה לו הפסוק "אנכי ארד‬ ‫עמך מצרימה‪ ,‬ואנכי אעלך גם עלה "‪ .‬על סמך זה הוא‬ ‫התגורר בלונדון למעלה מעשרים שנה ‪.‬‬

‫רבי אליהו זצוק"ל נולד נולד בשנת תרל"ה‪ ,‬בגריבא שבפלך לומז'ה‬ ‫בליטא‪ ,‬ובימי בחרותו למד בעירה זו והתקרב אל צדיק הדור רבי חיים‬ ‫ליב סטוויקער‪ ,‬בגיל תשע עמד בניסיון גדול כאשר אביו עבר להשתקע‬ ‫בארה"ב יחד עם בני משפחתו‪ .‬רבי אליהו סירב בכל‬ ‫תוקף לסכן את עצמו באמריקה כשמצב היהדות‬ ‫והרוחניות היה בשפל המדרגה‪ .‬ואכן לא לשב חשש רבי‬ ‫אלי' כי באותה עת היו יהודי אמריקה בלי חינוך חרדי‪.‬‬ ‫הוא נשאר לבד בעיר לומז'א ואחר כך נסע לקלם‪ ,‬ולמד‬ ‫בישיבתו של רבי שמחה זיסל‪ -‬הסבא מקלם זי"ע‪,‬‬ ‫שם מצא את רבו המובהק‪ .‬ושם גם ספג את שיטת‬ ‫המוסר בכל רמ"ח איבריו‪ ,‬ובמשך השנים קבל על עצמו‬ ‫סיגופים ותיקון המדות‪ ,‬צומות ותענית דיבור עלה‬ ‫והתעלה בסולם ההתמדה בתורה וכן זכה להסתופף‬ ‫בצלו של המקובל רבי שלמה אלישיב‪ \,‬בעל ה"לשם"‪.‬‬ ‫)סבו של הרה"ג ר' יוסף שלום אלישיב שליט"א‪(.‬‬

‫בשנת תש"י עלה רבי אליהו ארצה‪ .‬תחילה התגורר‬ ‫בירושלים‪ ,‬וכבר בדרשתו הראשונה בבית הכנסת "זכרון‬ ‫משה" יצא שמו לתהילה‪ .‬קולו האדיר וכל דברי המוסר‬ ‫שיצאו מלב טהור כבשו את לב השומעים‪ .‬כמה ראשי‬ ‫ישיבות באו אליו לבקש ממנו להיכנס לישיבתם‪ .‬הוא‬ ‫הלך לשמוע את דעת החזון איש ‪ ,‬שאמר לו ‪":‬עוד ינובון‬ ‫בשיבה "‪ -‬עוד יוסיף להניב פירותיו בגיל שיבה ומובטח‬ ‫כי יתקיים בו "דשנים ורעננים יהיו"‪ ,‬אם ימשיך ויקיים‬ ‫"להגיד כי ישר השם"‪ .‬נתקיימה ברכתו של החזון איש‬ ‫כשחי קרוב לעוד עשרים שנה‪.‬‬ ‫הלך רבי אליהו לכנסת חזקיהו" שהיה משכנו בימים ההם בזכרון‬ ‫יעקב‪ ,‬אבל לצערו הגדולה נפטר באופן פיתאומי ראש הישיבה‪ ,‬רבי נח‬ ‫שמעונוביץ ‪ .‬הישיבה עמדה לפני התפוררות‪ ,‬לולא מינה רבי אליהו את‬ ‫רבי אליהו אליעזר מישקובסקי‪ ,‬רבה של כפר חסידים למלא את מקומו‬ ‫‪ .‬הישיבה עברה לכפר חסידים‪ ,‬שם התמסר מאד רבי אליהו בכוחות‬ ‫חדשים להצלחתה‪.‬‬

‫עם פטירת הסבא מקלם‪ ,‬עברה ראשות הישיבה לרבי‬ ‫צבי הירש ברוידא‪ ,‬בן אחיו וחתנו‪ ,‬שהכניס את רבי אליהו לתפקיד של‬ ‫הפצת תורה ומוסר‪ .‬רבי אליהו פתח ישיבה לצעירים‪ ,‬וכן היה רבה של‬ ‫חברת "חיי אדם" לבעלי בתים‪.‬‬ ‫יתד האמונה היה עמוק בלבו‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה לימד‬ ‫רבי אליהו את תלמידיו אפילו בשעה שכל העיר קלם היתה בעיצומם של‬ ‫הקרבות‪ .‬כך היתה שיטתו‪ :‬כל כולו מלא ביטחון‪.‬‬ ‫כן היתה דרכו בשיחות מוסר‪ :‬הפסוק אומר "חנוך לנער על פי דרכו‪ ,‬גם כי יזקין‬ ‫לא יסור ממנה"‪ ,‬פירוש‪ ,‬אל תסור מחנך את עצמך גם בימי זקנה ושיבה‪ .‬פעם‬ ‫אמר‪" :‬השיחה היא בשבילי‪ ,‬אלא מכיוון שאני מוכיח את עצמי‪ ,‬מדוע לא אדבר‬ ‫בקול וישמעו גם אחרים‪"...‬‬

‫רבי אליהו היה עבד השם כל ימי חיוו‪ .‬כל מהותו היתה מלאה אימה‬ ‫ויראה‪ ,‬ובפרט בימי אלול ועשי"ת‪ .‬כשהגיע לגיל תשעים וארבע שאלו‬ ‫אותו‪" ,‬במה הארכת ימים?" השיב רבי אליהו ‪":‬מיום שעמדתי על דעתי‪,‬‬ ‫לא כעסתי על אף אחד‪ ,‬ובגלל אף סיבה שהיא "‪.‬‬ ‫רבי אליהו זכה להעמיד תלמידים הרבה ומגדולי ראשי הישיבה ומשפיעי‬ ‫המוסר בדורינו מהם הגה"צ מו"ר ר' אליעזר ברלנד שליט"א ועוד תלמידים‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫נפטר הצדיק בשיבה טובה ‪ .‬זכה לראות בנים ובני בנים ‪ ,‬תלמידים ותלמידי‬ ‫תלמידים עוסקים בתורה ובמצוות‪ .‬זכותו תהא מגן עלינו אכי"ר‪.‬‬

‫פעם נזדמן ר' אליהו אצל האדמו"ר מגור‪ ,‬בעל ה"שפת אמת" זי"ע‪ ,‬ובסוף‬ ‫ביקש את ברכת האדמו"ר‪ .‬השיב האדמו"ר ‪" :‬מי שזכה לגילוי אליהו הנביא‬ ‫אינו זקוק לברכה ממני!" הופתע רבי אליהו לשמוע שמישהו ידע את סודו‬ ‫השיב רבי אליהו ‪" :‬אם הרבי יודע‪ ,‬הרי דוקא מבקש אני את ברכתו!"‬

‫סיפורים‬

‫רופא הנשמות!‬ ‫ספורי ניסים וישועות שקרו בציון רבי נחמן מברסלב זיע"א באומן‪.‬‬

‫העיר אומן‪ ,‬ליל ראש השנה‪ ,‬תפילת ערבית החגיגית זה עתה הסתיימה‪,‬‬ ‫הציבור נוהר אל עבר חדר האוכל‪ ,‬כל אחד תופס את מקומו‪ ,‬המקום בו‬ ‫יסעד את כל סעודות החג‪ .‬גם אני התיישבתי לי במקום פנוי כלשהו‪.‬‬ ‫לידי‪ ,‬שמתי לב‪ ,‬יושב יהודי לא מוכר‪ ,‬יהודי מבני עדות המזרח‪ ,‬ארשת‬ ‫פניו ענתה בו כי הוא מבני עליה‪ ,‬אברך בן תורה‪ ,‬מאלה שמעדיפים‬ ‫לשבת בישיבה ולא לבלות את זמנם בנסיעות‪ ,‬אפילו לא לקברי‬ ‫צדיקים‪ .‬למחרת בסעודת הבוקר כבר לא יכולתי להתאפק ושאלתי‬ ‫אותו‪ ,‬בנימוס אמנם‪" ,‬מה עושה כבודו באומן"? "אני" הוא עונה לי‬ ‫"באתי לרופא שלי"‪" .‬מה"? פתחתי זוג עיניים‪.‬‬

‫הוא שואל את אחד האנשים לפשר המחזה וההוא מסביר לו בסבלנות‬ ‫על רבי נחמן מברסלב‪ ,‬על קברו‪ ,‬על הבטחתו לאלו שיבואו להתפלל‬ ‫על קברו‪ .‬יואב נסחף‪ ,‬נשמתו התעוררה‪ .‬היא משתוקקת‪ ,‬מבקשת‪,‬‬ ‫מחפשת‪ .‬הוא מרגיש כי יש כאן איזושהי אמת‪ .‬בקיצור הניצוץ היהודי‬ ‫הודיע על נוכחותו‪ .‬הוא אינו מסוגל להתאפק‪ ,‬ומשתטח על הקבר‬ ‫ובוכה ובוכה כפי שלא בכה מעולם‪ .‬לפתע הוא קם וזועק "רבי נחמן‪,‬‬ ‫אני מבטיח שאם אתרפא ממחלתי ולא אצטרך לקחת תרופות יותר‪,‬‬ ‫אני אשמור שבת"‪ ,‬יואב חזר הביתה ולא סיפר לאיש דבר‪ ,‬הוא גם‬ ‫אינו מתייעץ עם איש ומפסיק לקחת את התרופות‪.‬‬

‫שקט שרר בחדר ההמתנה של פרופ' סלמון‪ ,‬כולם יושבים שקועים‬ ‫במחשבות‪ .‬בין הממתינים יושב יואב וכוסס את ציפורניו‪ ,‬הוא חושש‬ ‫מאד ממה שהוא עלול לשמוע מפי הרופא‪ ,‬הוא יודע שמצבו אינו בכי‬ ‫טוב‪ ,‬הרגשה רעה השתלטה עליו ואינה עוזבת אותו‪ .‬הנה קוראים בשמו‪,‬‬ ‫הוא נכנס‪ ,‬הרופא בודק את תיקו‪ ,‬שואל שאלות ומקשיב לתשובתיו של‬ ‫יואב‪ ,‬פני הרופא רציניות‪ ,‬סוף סוף הוא מתחיל לדבר‪" :‬בעייתך היא‬ ‫חשוכת מרפא‪ ,‬ואין סיכוי להחלים ממנה‪ ,‬אך אם תקפיד ליטול בכל יום‬ ‫את התרופות שארשום לך ישנו סיכוי כי תוכל להאריך ימים גם כך"‪.‬‬

‫לאחר שבוע ללא תרופות‪ ,‬מבצע יואב בדיקות‪ ,‬ובלב מלא על גדותיו‬ ‫הוא מקבל את התוצאות‪" ,‬הכל תקין" אומר לו רופא התורן בקופת‬ ‫חולים‪" ,‬אין לך שום מחלה"‪ .‬יואב מקיים את הבטחתו ומתחיל לשמור‬ ‫שבת‪ .‬כמובן שאינו עוצר בכך‪ ,‬הניצוץ שהתעורר דורש עוד ועוד‪ ,‬וכאשר‬ ‫אשתו מבחינה בשינוי‪ ,‬הוא מעדכן אותה במה שקורה ומנסה להשפיע‬ ‫עליה ללכת בעקבותיו‪ ,‬אך היא מזכירה לו את ההסכם ביניהם‪ ,‬אינני‬ ‫מתערבת לך‪ ,‬אך גם אתה תעזוב אותי‪.‬‬

‫יואב יוצא מהרופא כאחוז תזזית‪ ,‬עולמו נחרב עליו‪ .‬הוא יודע כי מה‬ ‫שהיה כבר לא יהיה‪ .‬הוא אדם חולה שאבוי לו אם ישכח את גלולותיו‬ ‫אפי' יום אחד בלבד‪ .‬אט אט הוא מתאושש‪ ,‬הוא משתדל למלא את‬ ‫חייו בתוכן‪ ,‬הוא מפצה את עצמו בבילויים‪ .‬יואב הפך לבליין והחל‬ ‫לטייל סביב העולם‪ .‬באחד מטיוליו הגיע לאפריקה ובילה שם תקופה‬ ‫ארוכה‪ ,‬שם פגש גם את אשתו‪ ,‬בליינית כמוהו‪ ,‬גויה‪ ,‬אך כמובן שהדבר‬ ‫לא הפריע לו כלל‪ ,‬הם מחליטים כי איש באמונתו יחיה ולא יתערבו זה‬ ‫לזה בענינים של אמונה ודת‪.‬‬ ‫שנים חולפות‪ ,‬לזוג נולדה בת שאמנם מקשה על הטיולים אך בכל זאת‬ ‫שיגרת החיים ממשיכה‪ .‬טיולים ובילויים‪ .‬באחד ממסעיו פגש קבוצה‬ ‫שסחבה אותו לאומן‪ ,‬אמנם השם "אומן" לא אמר לו כלום‪ ,‬אך מה‬ ‫איכפת לו‪ ,‬העיקר להיות בעוד מקום בעולם‪ .‬לאומן הגיע בערב ראש‬ ‫השנה‪ ,‬הוא נכנס לציון הקדוש‪ .‬המראה מהמם אותו‪ ,‬ים של אנשים‪,‬‬ ‫בוכים‪ ,‬צועקים‪ ,‬מתנענעים פורשים ידיהם אל על‪ ,‬מעולם לא ראה דבר‬ ‫כזה‪.‬‬

‫יואב אינו יודע כיצד עליו להתנהג‪ ,‬להתגרש או לא‪ ,‬ומה בקשר לבתו?‬ ‫הוא פונה לרבנים שונים ושוטח בפניהם את מצוקתו‪ ,‬אך פתרון חד‬ ‫משמעי טרם קבל‪ .‬לפתע צץ בראשו רעיון‪ ,‬אם באומן נושעתי בפעם‬ ‫הראשונה‪ ,‬אסע לשם לבקש ישועה נוספת‪ .‬יואב קם ונסע לאומן‪ ,‬הוא‬ ‫מגיע לציון ומשתטח על הקבר הוא מודה לרבי על שהחלים ממחלתו‬ ‫ומבקש עזרה למצוקתו בענין אשתו ובתו‪.‬‬ ‫באחד הבקרים לאחר שובו‪ ,‬שם לב כי אשתו נוטלת את ידיה של בתו‬ ‫בת ה ‪ ,6 -‬מדוע את עושה זאת? שואל את אשתו‪ ,‬והיא עונה לו כי‬ ‫במשך התקופה האחרונה היא עוקבת אחריו וכאשר ראתה את נועם‬ ‫דרכיו החליטה ללמוד יהדות והצטרפה לסמינר וזהו אחד הדברים‬ ‫שהיא למדה שם‪ ,‬כעת היא שוקלת ברצינות את ענין הגיור‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬יואב חי ב"ה עם אשתו שהתגיירה ולומד באחד הישיבות‬ ‫הקדושות במרכז הארץ‪.‬‬ ‫כעת אתה מבין מה אני עושה כאן‪ ,‬שואל קובע האברך שלצידי‪....‬‬ ‫אם גם אתם רוצים לטעום מתיקוניו הנפלאים של צדיק יסוד עולם‪ ,‬ולבוא‬

‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫להורדה‬ ‫הגדולה לראש השנה התקשרו עכשיו ל‪02-5812210 :‬‬ ‫גיליונות פרשת השבועלנסיעה‬

‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬

‫קמצן נותן הוראות לחבר שלו שמגיע לבקר בביתו‪:‬‬ ‫"אתה בא לדלת הראשית של הקומפלקס‪ ,‬אני בדירה‬ ‫‪ .1402‬באינטרקום בכניסה אתה לוחץ עם המרפק על‬ ‫הכפתור של ‪ 1402‬ואני אפתח לך‪ .‬אחר‪-‬כך אתה מגיע‬ ‫ללובי‪ ,‬ומצד שמאל יש מעלית‪ .‬עם המרפק תלחץ על‬ ‫הכפתור של קומה ‪ .14‬כשתגיע לקומה הדירה שלי‬ ‫מצד ימין‪ .‬עם המרפק תלחץ על הפעמון ואני אפתח‬ ‫לך‪ .‬שואל האורח‪" :‬ידידי ‪ -‬זה נשמע מאוד פשוט‪,‬‬ ‫אבל למה ללחוץ עם המרפק?"‬ ‫"מה ‪ -‬אתם באים בידיים ריקות???"‬

‫הראש השנה שלי עולה על‬ ‫הכל‬

‫ראש השנה‬ ‫באומן‬ ‫עם מוסדות ”חוט של חסד“‬ ‫והרשמו‬ ‫אוזלים‬

‫הזדרזו‬

‫המקומות‬

‫לפרטים‪02-5812210 :‬‬ ‫נמשכת המכירה לחדר האוכל של הרב שלום ארוש‬ ‫באומן‪.‬‬ ‫הזדרזו והרשמו המקומות אוזלים‪.‬‬

‫חיגו‪02-5812210 :‬‬

‫חדש בצה“ל‬ ‫הספר "בגן האמונה" בספרדית‪,‬‬ ‫דיסקים חדשים ונפלאים בנושא תודה והודאה מאת‬ ‫מו"ר ראש הישיבה שליט"א‪.‬‬ ‫דיסק חדש "כלים לקבלת השפע"‬ ‫ועוד אוצר בלום של כל ספרי ברסלב‪ ,‬וספרי הרב‪.‬‬ ‫כ"כ נמשך המבצע על "שיח שרפי קודש"‪.‬‬

‫לפרטים‪052-7130696 :‬‬ ‫‪www.breslev.co.il‬‬

‫לטייל בגן האמונה‬ ‫שיעורי מו“ר בשבוע הבעל“ט‪.‬‬

‫יום א‘‬

‫תקוע(‬

‫לברור כתובת השיעור חייג‪02-5812210 :‬‬

‫זמנים|‬

‫הפטרה ‪ :‬קומי אורי )ישעיה ס'(‬ ‫יו“ל ע“י‬

‫מוסדות "חוט של חסד"‬

‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים‬ ‫טל‘ ‪ 052768-0002‬פקס ‪02-5826205‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬ ‫להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כתובתינו באינטרנט‬