Ari Libsker \ The Bed \ Short Story 2006

‫מיטה ‪ /‬ארי ליבסקר‬ ‫כבר שלושה חודשים שאני לא ישן במיטה שלי ולא נמצא באוויר הלח שבו גדלתי ושאני‬ ‫מתעב מכול וכול‪.‬‬ ‫שלושה חודשים אני לא ישן טוב ושנתי נודדת‪ .‬מקיץ באמצע לילה לונדוני בניסיון למצוא‬ ‫תנוחה שבה אצליח להירדם‪ .‬את משכבי אני חולק עם אישה בת ‪ ,34‬גויה ממוצא נורווגי‪ .‬כלל‬ ‫לא ברור מדוע אני מוצא לנכון לציין את עובדת היותה גויה‪ ,‬או נורווגית‪ ,‬אך ברור לי מדוע‬ ‫אני מציין את גילה‪ .‬אני בן ‪ ,24‬צעיר ממנה בעשר שנים והיא מצפה שאכניס אותה להיריון‬ ‫בשנה הקרובה‪ .‬היא כבר לא נערה‪ ,‬השעון הביולוגי שלה מתקתק‪ ,‬וזאת המשימה שלי‪ .‬משימה‬ ‫שאבצע בחפץ לב ככל שהדבר יידרש ממני‪.‬‬ ‫ישנן שתי סיבות לכך‪ .‬האחת היא שאני חייב להשיב לה את גמולה ולפרוע חוב‪ ,‬הרי שימשה‬ ‫חבל הצלה עבורי‪ ,‬בו נאחזתי ועליו טיפסתי והגעתי עד כאן‪ .‬השנייה‪ ,‬ילד יקבע את יחסינו‬ ‫ואת הישארותי בלונדון‪ .‬מחשבה זו מזעזעת אותי במקצת‪ .‬לא בשל הסיבה שצאצאי ייוולדו‬ ‫כתוצאה משיקולים ציניים‪ ,‬כפרי באושים של האינטרסים האישיים שלי‪ .‬עובדה זו לא מפריעה‬ ‫לי כלל‪ :‬אני עצמי לא נולדתי מפירות האהבה וכך גם מרבית הסובבים אותי‪ .‬אך המחשבה‬ ‫כי הטקטיקה בה אנקוט דומה לזו של עובד זר‪ ,‬מהגר לא חוקי או פלסטיני‪ ,‬שנישא לאישה‬ ‫בעלת אזרחות ישראלית כדי שיוכל לזכות באשרת שהייה בישראל‪ ,‬מציקה לי‪ .‬אני לא רואה‬ ‫עצמי כאן כפליט אלא כבן חוקי של תרבות המערב‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫הכרנו בחורף ‪ ,2002‬זמן שיא לאינתיפאדה‪ .‬כל יום פיגוע‪ ,‬וגשם בתל אביב‪ .‬באותו ערב מצב‬ ‫רוחי היה מרומם‪ ,‬אני אוהב את החורף בישראל ובייחוד את הימים הגשומים בהם מתאפשר‬ ‫לי ללבוש את הבגדים האהובים עלי‪ ,‬אותם רכשתי בטיולים במערב אירופה‪ .‬באותו יום לבשתי‬ ‫ז'קט ומכנסים מחויטות וחולצה של פרד פרי‪ ,‬נעלי עור שחורות מחודדות‪ .‬את הצוואר עטפתי‬ ‫בצעיף משי קצר שנתחב לתוך חולצה מכופתרת‪.‬‬ ‫שעה קודם לכן‪ ,‬פגשתי נערה שמנמנה שהגיעה אלי בשמונה בערב לזיון מעייף‪ .‬יצאנו כמעט‬ ‫חודש‪ ,‬מאז ששבה מניו יורק‪ ,‬והעניינים התחילו לתפוס כיוון של מערכת יחסים אפורה‪ .‬בזתי‬ ‫לה על כך שחזרה מאמריקה עם זנב מקופל בין הרגליים‪ ,‬דבר שהוציא אותי מדעתי‪ .‬אחרי‬ ‫ששכבנו השמעתי לה שיר שהלחנתי‪ .‬היא אמרה שזה מאוד יפה אבל הוא מזכיר לה משהו‬ ‫שכבר שמעה בעבר‪ ,‬היא לא ידעה לשים את האצבע על מה בדיוק‪ .‬החל לרדת גשם ורוח‬ ‫חזקה דבקה בשמשות‪ .‬יצאנו לשתות שוקו מהביל‪ .‬בבית הקפה הרגשתי שאני מעוניין להיות‬ ‫לבד‪ .‬אמרתי לה שקבעתי לצאת עם חברים באותו לילה ואולי ניפגש מאוחר יותר‪.‬‬ ‫יצאתי אל הגשם‪ ,‬מטרייה בידי‪ ,‬התהלכתי במורד רחוב לילינבלום שהפך נהר שוטף של‬ ‫מי גשם חומים שלא מצאו דרכם אל בורות הניקוז‪ .‬רק במדינת עולם שלישי‪ ,‬שיננתי בכעס‪,‬‬ ‫תיתכן כזו הזנחה פושעת של תשתיות‪ .‬באירופה זה לא היה קורה‪.‬‬ ‫נכנסתי למישמיש‪ ,‬לאונג' פיק אפ בר‪ ,‬שאז היה בן חודש בערך‪ .‬עברתי בין היושבים ליד‬ ‫הבר ולא זיהיתי איש‪ .‬אהבתי את המקום כי הוא השרה עלי תחושה של לובי של בית מלון‪.‬‬ ‫פניתי לצאת אך מישהו קרא בשמי ונופף לעברי‪ .‬היה זה ניצן קסלר‪ ,‬שקצת עלה לי על‬ ‫העצבים באותה עת‪ .‬המניאק התחיל לחקות את סגנון הלבוש שלי‪ .‬לאחרונה החל לצאת עם‬ ‫גורמט כסף זהה לזה שאני עונד על ידי כבר חמש שנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבן זונה קיבל את הג'וב‬ ‫של מבקר המוזיקה של עיתון "זמן תל אביב" אותו רציתי לעצמי‪ .‬יומיים לפני הדד ליין היה‬ ‫מתקשר לברר את דעתי לגבי אלבומים עליהם היה צריך לכתוב‪ ,‬ושבוע למחרת הייתי קורא‬ ‫את דעתי במקומון‪ ,‬כשהוא מקבל את הכסף והפרסום‪ .‬טוב‪ ,‬אולי זה לא היה בדיוק כך‪ .‬למען‬ ‫האמת‪ ,‬זה קרה רק פעם אחת‪ ,‬אבל זה מאוד הכעיס אותי‪ .‬הייתי מנפח את העניין לסקנדל‬ ‫רציני אם נאמר הוא היה מקבל המון כסף על המשרה‪ ,‬אך מכיוון שלהערכתי אני משתכר‬ ‫כפול ממנו בהלחנת רינגטונים לסלקום‪ ,‬הבלגתי‪.‬‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:36‬‬

‫‪124‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 124‬‬

‫הג'וב שלי כמלחין רינגטונים מצריך רק כמה שעות עבודה ביום‪ ,‬דבר שמשאיר לי די זמן‬ ‫לעשות את האמנות שלי והדברים שבאמת מעניינים אותי לעשות‪ .‬ולא שעשיתי דבר מכל אלה‪,‬‬ ‫אבל זמן פנוי היה לי לרוב‪.‬‬ ‫קסלר היה עם שתי בחורות‪ ,‬אחת מהן היתה עולה חדשה מאמריקה שהכרתי קודם‪ .‬אני‬ ‫מתעב את יהדות התפוצות ובפרט את יהדות ארצות הברית‪ .‬הם קולניים וגסים ומגיעים לישראל‬ ‫מסיבות פטריוטיות אומללות במטרה למרק את המצפון שלהם‪ .‬לרוב הם גוררים אותך לכל מיני‬ ‫פולמוסים פוליטיים מייגעים הצטרפתי לשולחנם והאמריקאית נישקה אותי על הלחי והכירה לי‬ ‫את החברה שלה‪ .‬ידעתי שהיא לומדת באולפן לכן ציפיתי לנזלת יהודית סמיכה ודביקה‪ .‬אבל זה‬ ‫לא היה ככה‪ :‬היא עבדה ביוניפי"ל והתעסקה בפתרון דיור לבדווים יושבי המערות בהר חברון‪.‬‬ ‫היא סיפרה שכדי להגיע לתל אביב לקחה רכבת שהיתה עמוסה בלובשי מדים וקת הרובה של‬ ‫החייל שישב לידה ונרדם השתפשפה במותניה‪ .‬היא רצתה להעיר אותו ולבקש ממנו שיזיז את‬ ‫הנשק ממנה אך פחדה שיגיב באלימות‪ .‬אמרה‪" ,‬חיילים עבורי הם הדמויות האכזריות אותן‬ ‫פגשתי רק במחסום‪ .‬מעולם לא ראיתי מקום שבו יש כל כך הרבה חיילים"‪ ,‬אמרה וסיפרה‬ ‫שהיתה בכמה מוקדי סכסוך בעולם‪ ,‬בדרפור וברואנדה‪ ,‬בקרואטיה ובאפגניסטן‪.‬‬ ‫פתאום חשתי כעס עצום כלפי החייל המניאק שוודאי סתם ניסה להתחיל איתה‪ .‬ביקשתי‬ ‫שמן הסתם‬ ‫ממנה שתתאר לי את החייל‪ .‬מתיאורה הצטייר בדיוק הטיפוס שדמיינתי‪ ,‬ערס מזרחי ִ‬ ‫גדל ביישוב פריפריאלי מוזנח‪ .‬הסברתי לה שאנשים עלובים אלה מגיעים מהשוליים של החברה‬ ‫הישראלית וכדי להתקבל לתוכה הם מתגייסים לצה"ל‪ ,‬שהוא למעשה ה"מלטינג פוט" של‬ ‫החברה פה‪ .‬אנשים כאלה‪ ,‬הסברתי‪ ,‬הופכים להיות החיילים האכזרים ביותר‪" ,‬עבד כי ימלוך"‪,‬‬ ‫עכשיו הוא בטח מרגיש שהוא משהו‪ ,‬גבר שקיבל רובה ליד‪.‬‬ ‫בלי שתאמר לי מילה תיארתי לה את שאר היושבים בקרון הרכבת‪ ,‬את הפרחות הקולניות‬ ‫עם הציפורנים המודבקות ואת החיילים הרוסים‪ .‬היא אישרה את התיאור שלי פחות או יותר‬ ‫והזדעזעה מהסלידה שהפגנתי למאצ'ואיזם‪ .‬הסברתי לה כי בעיקר הגסות היא שהגעילה אותי‬ ‫בישראליות וחוסר התרבות הפרובינציאלי‪.‬‬ ‫קסלר והאמריקנית החליטו לחתוך ואני הצעתי לה להמשיך לאברקסס‪ .‬התיישבנו ליד הבר‪.‬‬ ‫היא הזמינה לנו שני בקבוקים של טובורג‪ .‬כשהאלכוהול החל לעלות צצה בראשי העובדה‬ ‫שבמשך השנתיים האחרונות לא פגשתי אף תייר בתל אביב ולא ממש דיברתי אנגלית עם איש‪.‬‬ ‫אמרתי לה את זה והיא צחקה‪ .‬אהבתי את המבטא הנורווגי־גרמני שלה‪ .‬עצמתי את העיניים‬ ‫והקשבתי לקול שלה שהזכיר בעד אדי האלכוהול את קולה של ֶננָה ששרה את "‪ 99‬לופטבלונס"‪.‬‬ ‫הסתובב לי הראש וחשתי את האוויר של אירופה אותו כל כך אהבתי‪ .‬התנשקנו‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר ליוויתי אותה לאוטובוס שלקח אותה לירושלים‪ .‬היתה צריכה להיפגש עם‬ ‫כמה אישים פוליטיים בכירים ושר של הרשות הפלסטינית‪ .‬כעבור יומיים‪ ,‬בעיצומה של סופת‬ ‫גשמים ואחרי פיגוע בירושלים‪ ,‬קיבלתי הודעת אס־אמ־אס בה היא הזמינה אותי לבוא ולחמם‬ ‫אותה בירושלים‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫נפגשנו בלילה באמריקן קולוני‪ .‬המקום רחש עשרות בינלאומיים‪ .‬היא ביקשה שלא אומר‬ ‫שאני ישראלי ושאנסה לא לענות לטלפון שלי בעברית‪ .‬למחרת בבוקר התוודענו בוויה דה לה‬ ‫רוזה לעובדה שלמרות שהיא קתולית ואני יהודי שנינו אתיאיסטים‪ ,‬עצרנו בקונדיטוריה מזרחית‪.‬‬ ‫מכיוון שהיא לא אוהבת את הקינוחים הערביים הזמנתי כנאפה רק לעצמי‪ .‬אפילו את הקפה‬ ‫שלהם בתוספת ההל לא הזמינה כי נמאס לה מהקפה הערבי‪ ,‬אחרי שבועיים מייגעים בהם בכל‬ ‫פגישה הוגשו לה ספלונים קטנים שאותם נאלצה לשתות‪ .‬היא אמרה שכבר אינה יכולה לשאת‬ ‫את טעמו של אוכל אוריינטלי‪ ,‬ואני‪ ,‬שאכלתי כנאפה‪ ,‬הזדהיתי איתה לחלוטין‪.‬‬ ‫גבר שישב בבית הקפה פנה אלינו ושאל מאין אנחנו‪ .‬אמרנו לו והוא אמר שהגיע מרמאללה‪.‬‬ ‫היא אמרה שלפני כמה ימים ביקרה שם‪ .‬הוא שלף כרטיס ביקור והשחיל אותו לתוך ידה בלי‬ ‫שביקשה‪" .‬אני אשמח לפגוש אותך"‪ ,‬הוא עשה את זה כאילו אני כלל לא קיים‪ .‬בלי שיבקש‪,‬‬ ‫צירף כיסא לשולחן שלנו והתיישב‪ .‬היא החזיקה את ידי כדי להבליט את העובדה שהיא איתי‪,‬‬ ‫אך זה לא הפריע לו‪ .‬בהתגרות‪ ,‬אמרתי לו שגם אני אשמח לבקר בעירו‪ .‬הוא חייך ואמר כי‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:36‬‬

‫‪125‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 125‬‬

‫ליהודים אסור להיכנס‪.‬‬ ‫לפתע הסמטאות החלו מתמלאות בנחיל המוני של אנשים שיצאו מתפילת יום השישי‬ ‫במסגד אל־אקצא‪ .‬זה היה הרגע שבו התפרץ פחד מודחק שקינן בתוכי כל אותו זמן שהייתי‬ ‫במזרח ירושלים‪.‬‬ ‫אמרתי לה שאני רוצה לעזוב את העיר העתיקה מיד‪ .‬פילסנו את דרכנו בין הסמטאות‬ ‫העמוסות בשוק שער שכם‪ .‬מוכרת קטניות תפסה את ידה והפצירה בה לקנות את מרכולתה‪.‬‬ ‫משכתי אותה ממנה והובלתי אותה במעלה השוק לעבר שער הברזל‪ .‬צעדנו ברחוב צלאח א־דין‬ ‫בכיוון המלון‪ .‬פחדתי שיגלו את זהותי וישספו את גרוני בסכין חדה‪ .‬אני לא שונא וגם לא‬ ‫אוהב ערבים‪ ,‬פשוט לא אכפת לי מהם‪ ,‬והנוכחות שלהם החלה ממש להעיק עלי‪ .‬באינתיפאדה‪,‬‬ ‫הפיגועים והגופות המרוטשות בטלוויזיה כלל לא זעזעו או הפחידו אותי‪ .‬בכל סרט אימה סוג‬ ‫ז' אני יכול לצפות בזוועות הרבה יותר ממשיות עבורי‪.‬‬ ‫הגענו למלון והזדיינו בברוטאליות‪ .‬לא סיפרתי לה על הפחד שתקף אותי‪ .‬במקום זה הבעתי‬ ‫שאט נפש מהטיפוס שפגשנו בקונדיטוריה‪ .‬אמרתי לה שאני מעריך את אומץ לבה על כך‬ ‫שהגיעה לבדה כאישה לטריטוריה שוביניסטית‪ ,‬בה כמעט כל שיחה עם גבר גובלת באונס‪.‬‬ ‫זה היה הרגע בו היא נשברה והתמוטטה אל זרועותי והחלה לבכות‪ .‬היא אמרה שנמאס לה‬ ‫מהמנטליות של האזור הזה ושכל הזמן מבטלים לה פגישות ומאחרים‪" ,‬הם פשוט שקרנים‪ ,‬כל‬ ‫הפלסטינים האלה‪ ,‬בפגישות אני מגיעה איתם להבנות והכול נראה נפלא ויום למחרת כאילו‬ ‫כלום לא נאמר"‪ .‬אמרתי לה שזו לא רק הבעיה של פלסטינים אלא גם של היהודים ושל כל‬ ‫הסביבה‪ ,‬ופשוט קשה פה‪ .‬התנשקנו והיא המשיכה ואמרה שנמאס לה מזה שאחרי כל משפט‬ ‫הם דוחפים את ה"יעני יעני"‪" .‬ככה זה"‪ ,‬אמרתי לה‪" ,‬הכול בתרבות כאילו‪ ,‬אין כאן שום דבר‬ ‫ממשי"‪ .‬שכבנו עוד פעם והחלטנו לחזור לתל אביב כי נמאס מכל האוריינטליות המחליאה של‬ ‫העיר המקוללת הזאת‪.‬‬ ‫את ארוחת הערב סעדנו בבראסרי‪ ,‬מסעדה שיכולה לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים‪ .‬שם‪,‬‬ ‫הרחק מריחות ההל והתבלינים המזרחיים המעיקים אותם נאלצה לנשום בשבועות האחרונים‪,‬‬ ‫הבנתי שהיא מאוהבת בי‪ .‬החלטתי להכות בברזל בעודו חם‪.‬‬ ‫כעבור שבוע‪ ,‬טסתי אליה ללונדון וכמעט בכיתי כשגיליתי שג'ארביס קוקר הוא שכן שלה‬ ‫וחבר של חברה שלה מיודד עם להקת הכמיקל ברדרס‪ ,‬איתם ישבנו ביחד בבר אנגלי קלאסי‬ ‫ביום ראשון ואכלנו סאנדיי רוסט‪ .‬לא הפסקתי לשלוח אס־אמ־אסים שהודיעו על מעללי‬ ‫לחברים בארץ‪ ,‬וגרמתי לכל מי שהכרתי להיחנק מקנאה‪.‬‬ ‫דפקתי הררי קוק‪ ,‬והקוק כאן הוא קוק לונדוני‪ ,‬אבקה ברמה גבוהה‪ ,‬לא כמו החרא המעורב‬ ‫באקמול שמוכרים בכספומטים בלוד‪ .‬שיקרתי ואמרתי שאני אוהב אותה ושאני רוצה לגור‬ ‫איתה‪.‬‬ ‫היא אמרה שהיא רוצה את אותו הדבר‪ ,‬אבל רק שזה לא יהיה בישראל‪ .‬הייתי שיכור‬ ‫לחלוטין‪ .‬ברגע ששמעתי את השם של המקום המגעיל והדוחה‪ ,‬של המדינה שהפכה מאותו רגע‬ ‫לארצי לשעבר‪ ,‬רצתי לשירותים והקאתי את נשמתי‪.‬‬ ‫כעבור חודש‪ ,‬היא הגיעה לישראל רק כדי לעזור לי לארוז ולהתארגן לעזיבה‪ .‬הסתובבתי‬ ‫גאה בכל המקומות בהם נהגתי לבלות והכרתי אותה לכל מכרי שעד עכשיו רק שמעו על‬ ‫אודותיה מפי‪ .‬במיוחד התרגשה מיחסי הרומנטיים עם עורכת התרבות של "וואלה!"‪ ,‬ציפור‬ ‫צבועה שחיה עם בן זוגה הצלם שש שנים בלונדון‪ ,‬אך מכיוון שהקיפה את עצמה בישראלים‪,‬‬ ‫לא הצליחה לפרוץ את מעגל הגטו וליצור שם קשרים עם המקומיים‪ .‬על פני השטח היא ניסתה‬ ‫ליצור את הרושם שבעצם היא בכלל לא גרה פה‪ ,‬מדלגת בין כאן לשם ומעורבת בכל מיני‬ ‫מיזמי צילום בינלאומיים בהם מעורבים אמנים שמגנים את הכיבוש‪ .‬וטוענת שבן זוגה בכלל‬ ‫לא מכוון את האמנות שלו לכאן‪ ,‬כי הכול קשה פה‪ .‬השמועות על הקשרים שלי‪ ,‬או יותר נכון‬ ‫האס־אמ־אס על המפגש האקראי שלי עם חברי הכמיקל ברדרס יצר כנראה גלים בעיר‪.‬‬ ‫עכשיו פתאום הציעה לי לכתוב ביקורת מוזיקה באתר המחורבן שלה וזה אחרי כמה פעמים‬ ‫שרמזתי לה שאני מעוניין והיא התעלמה כאילו לא שמעה‪ .‬עכשיו היא מרימה טלפון‪ ,‬מציעה‬ ‫שאולי נקפוץ אליהם לדרינק כשהחברה שלי תבוא לארץ ואולי גם ניפגש באנגליה‪.‬‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:37‬‬

‫‪126‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 126‬‬

‫רבים‪ ,‬שאת צבע הקנאה בעינם יכולתי לראות‪ ,‬עטו עלי‪ .‬האמת היא שדי ריחמתי עליהם‪,‬‬ ‫אחרי הכול הם יבלו את חייהם העלובים בדלי האבק המחניק לו הם קוראים מדינה‪ .‬גורלם‬ ‫מקובע וכל שנותר להם לעשות הוא לטפס אחד על השני בניסיון להכשיל איש את רעהו‪ .‬הם‬ ‫יתחרו אחד עם השני על גימיקים אומללים שלא יובילו אותם לשום מקום‪ ,‬אולי לשער של "‪7‬‬ ‫ימים"‪ ,‬הצלחה פרובינציאלית עלובה בעלת תקרת זכוכית שתהדוף אותם חזרה לתחתית הבור‪.‬‬ ‫אני מוזיקאי ולמה בסך הכול אני יכול לשאוף בישראל? פתאום הפכתי גם לדמות רצויה בקרב‬ ‫אותם מוזיקאים שלא רצו לנגן איתי לפני כן‪ .‬לומר את האמת‪ ,‬נהניתי מכל רגע‪ .‬העמדתי פנים‬ ‫כאילו היה זה אך טבעי שגורלי יוביל אותי ללונדון‪ ,‬אבל מאחורי גבם הנפתי אצבע משולשת‬ ‫לעברם‪ .‬לכו תזדיינו‪ ,‬לוזרים פרובינציאליים‪ ,‬תקימו לייבלים עצמאיים או תחתמו בהד ארצי‬ ‫או אן־אם־סי‪ ,‬תשירו באנגלית‪ ,‬כלום לא יעזור לכם‪ ,‬אף אחד לא ישמע אתכם‪ .‬אתם תישארו‬ ‫תקועים בגטו שההורים שלכם בנו בשבילכם עם הערבים והאינתיפאדה וכל האיכס‪.‬‬ ‫אפילו משפחתי יצאה מגדרה‪ .‬לאות תמיכה קיבלתי מאבי אלף דולר כדי שאוכל להסתדר‬ ‫בהתחלה‪ .‬הוא שיבח אותי ואמר שזו החלטה מוצלחת‪ .‬רק אז התחלתי להבין שזה הצעד החשוב‬ ‫בחיי‪ ,‬אולי מלבד היום בו הורי התגרשו ועברתי עם אמי מיהוד למרכז תל אביב‪ ,‬שבו יכולתי‬ ‫להתקדם מבחינה תרבותית ולא להישאר פרֵ ח פרובינציאלי‪ .‬ראיתי עצמי כמו אותם אלו שחיים‬ ‫ולומדים בחו"ל‪ ,‬בעיקר בנים־של‪ ,‬חוזר לביקורים קצרים בארץ‪ ,‬שורץ בים ואומר לכולם שנורא‬ ‫כיף בארץ‪ ,‬מתקשה להבין על מה ולמה מתלוננים כל הזמן‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫אחרי שהצלחתי להיפטר מהדירה ולפזר את כל חפצי‪ ,‬נחתתי בנמל התעופה היתרו‪ ,‬גורר‬ ‫שלוש מזוודות טרולי עם משקל עודף‪ .‬היא פינתה עבורי כמה מגירות בארון שלה‪ ,‬ואז קרה‬ ‫דבר שהיה מאוד מוזר‪ ,‬היא שאלה אותי איזה צד אני מעדיף במיטה‪" .‬למה את מתכוונת?"‬ ‫שאלתי אותה‪.‬‬ ‫"יש שני צדדים‪ ,‬תבחר‪ ,‬חשוב לי לדעת באיזה צד אני ישנה"‪ .‬הדבר נראה לי מוזר‪ .‬מעולם‬ ‫אף אחת לא שאלה אותי כזו שאלה‪" .‬למה זה כל כך חשוב?" שאלתי אותה‪ .‬היא אמרה שזה‬ ‫מאוד חשוב לה והיא רוצה לדעת‪ ,‬למשל‪ ,‬איפה להניח את הספרים שהיא קוראת לפני השינה‪,‬‬ ‫והמשקפיים וכוס המים וקרם הלחות‪ .‬זה ממש לא היה חשוב לי באותו רגע‪" .‬תבחרי את‪ ,‬אני‬ ‫בלאו הכי נרדם כמו כלב ברגע שאני מניח את הראש על המיטה"‪.‬‬ ‫ביומיים הראשונים בהם לא הצלחתי להירדם ניסיתי להישאר בכל זאת במיטה ולא לקום‪.‬‬ ‫יציאה מהמיטה סימנה עבורי את ההתעוררות והקימה שלא רציתי בה‪ .‬כל תזוזה קלה ושינוי‬ ‫תנוחה במיטה אותה הרכיב החבר שלה לשעבר הקימו רעש נורא‪ .‬זה העיר אותה וזיכה אותי‬ ‫במבט פעור עיניים של אמצע הלילה‪" .‬למה אתה לא ישן חמוד‪ ,‬אני רוצה לישון‪ ,‬אולי תירדם‬ ‫כבר"‪ ,‬אמרה‪ .‬המיטה הנוראית אותה הרכיב החבר לשעבר היתה עשויה מארבע קורות עץ‬ ‫שחוברו יחדיו ויצרו מעין מלבן‪ .‬ביניהם נמתחו ליסטים דקים מעץ שתמכו במזרן עליו ישנו‪.‬‬ ‫מסמרים רופפים חיברו את כל העסק הזה ביחד למעין מיטה רועשת וחורקת‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר‪ ,‬לאחר שהסתלקה לעבודתה‪ ,‬לקחתי פטיש וחיזקתי את כל המסמרים בדפיקות‬ ‫נמרצות‪ .‬אך בלילה שוב המיטה הרעישה מכל תזוזה או שינוי תנוחה‪ ,‬מה שהקשה עלי עוד‬ ‫יותר את השינה‪ .‬בבוקר שלמחרת קניתי מסמרים חדשים והוצאתי את שלו בצבת ודפקתי את‬ ‫אלה שלי העבים יותר‪ .‬באותו לילה לא נרדמתי בכלל‪ .‬מצב חוסר התזוזה והערות העלה אצלי‬ ‫זיכרון ילדות‪ .‬המשפחה של הילד שגר ממול היתה העשירה ביותר ביהוד והוריו שבו מארצות‬ ‫הברית עם סט שלם של "מלחמת הכוכבים"‪ .‬הוא הציע לי לישון אצלו ולשחק במשחק כל‬ ‫הלילה‪ .‬לאחר שקיבלתי אישור מהוסס מאמי הגעתי עם פיג'מה מוכן ומזומן להמשיך במשחק‬ ‫אך חברי נרדם ואני מצאתי את עצמי לבד בבית זר‪ ,‬מקשיב לזמזום מחריש אוזניים של יתוש‬ ‫טורדני‪ .‬לבסוף עזבתי את הבית שלו ללא רשות ונאלצתי להעיר את הורי באמצע הלילה‪.‬‬ ‫הזיכרונות גרמו לי לבסוף לצאת מהמיטה ומחדר השינה אל חדר המגורים‪ .‬אור הפנס ממול‬ ‫חדר מבעד לחלונות והאיר חלק מהספה ומשולחן האוכל‪ .‬הבניין שבו נמצא פנס הרחוב הוא‬ ‫למעשה שיכון עוני הנתמך על ידי הממשלה‪ .‬הבניין על דייריו הקריביים והניגרים היוצאים‬ ‫ונכנסים מדלתות המחוברות למסדרון מרפסת ארוך הפחיד אותי‪ :‬בניין שיכון ששפך עצמו אל‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:38‬‬

‫‪127‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 127‬‬

‫חלל הבית הוויקטוריאני שלה‪.‬‬ ‫מאוחר יותר ייוודע לי מהצבעי כי הבית הזה בו אני נמצא היה בית משוגעים‪ .‬שאלתי אותה‬ ‫והיא אמרה שמעולם לא שמעה על כך וככל הידוע לה הבניין היה פעם בית ספר לילדים‬ ‫עם קשיי למידה ודירתה שימשה כיתת לימוד וזאת הסיבה להימצאותם של החלונות הרבים‬ ‫שבחדר המגורים‪.‬‬ ‫אני נשכב על הספה‪ ,‬מניח את ראשי על המשענת ומבטי מופנה אל הבניין שממול‪ .‬מדי‬ ‫פעם מגיע או יוצא מישהו שנעלם במסדרון המרפסת המוארך‪ .‬מוזר שאיש מהם לא מביט בי‪.‬‬ ‫האם הם לא רואים אותי? האם רק אני מסוגל לראות אותם? זה לא הגיוני‪ ,‬כי פנס הלילה‬ ‫שנמצא בחצר שלהם שופך את אורו ומאיר גם את הדירה שבה אני נמצא‪.‬‬ ‫לפני כמה ימים הזדיינו על הספה ולמרות שהווילונות היו מוגפים יכולתי לראות דמויות‬ ‫יוצאות ונכנסות‪ ,‬חולפות במסדרון‪" .‬הם רואים אותנו"‪ ,‬אמרתי לה בזמן שהיא רכבה מעלי‪ .‬היא‬ ‫הפסיקה להתנועע אך לא הוציאה אותי מתוכה‪ ,‬הביטה לעבר הבניין‪" ,‬הם לא רואים אותנו‪,‬‬ ‫הווילונות מסתירים"‪ ,‬אמרה‪" .‬אבל אני יכול לראות אותם"‪ ,‬אמרתי‪" .‬אתה יכול לדמיין שהם‬ ‫רואים אותנו מזדיינים בראש שלך ולהמשיך לזיין אותי"‪ ,‬היא החלה מזיזה את האגן שלה‪" .‬אני‬ ‫לא יכול להמשיך לזיין אותך במחשבה שאולי מחר אפגוש אחד מהם במכולת של הפקיסטני"‪,‬‬ ‫אמרתי לה‪ .‬היא הסבירה לי שהבניין שלה נמצא בקו התפר של אוקסטון ושבבניין שממול‬ ‫גרים אנשים שקונים אוכל קפוא מסופרים זולים במעלה הרחוב והיא מעולם לא הולכת לשם‬ ‫או נפגשת עם האנשים האלה‪ ,‬ומבחינתה הם לא קיימים‪.‬‬ ‫בימים הראשונים במשך כל הלילות שלא נרדמתי‪ ,‬ללא יוצא מהכלל‪ ,‬שיננתי את המנטרה‪,‬‬ ‫"אירופה‪ ...‬אנגליה‪ ...‬אני פה‪ ,‬הצלחתי לצאת משם ועכשיו אני פה"‪ .‬שואף את הריח של מה‬ ‫שנתפס בעיני כחו"ל‪ ,‬כאירופה‪ ,‬כל זאת כדי להזכיר לעצמי שאני בר מזל‪ .‬בזמן שכל חברי‬ ‫מחלידים בלחות המלוחה של אוגוסט‪ ,‬אני נהנה מקיץ שמשי יבש וצונן‪ ,‬מדווש באופנים‬ ‫לריצ'מונד פארק לאורך התמז‪ ,‬מטפס אל הגבעה המשקיפה אל הכרך הגדול‪ .‬בשעות הדמדומים‬ ‫לוגם יין רוזה צונן‪ .‬בכל יום נוספו עוד ועוד תיאורים מעין אלו‪ .‬ואחר־כך הייתי בוהה‬ ‫בתקרה‪ ,‬אך לא נרדם‪ .‬השחר היה מפציע והייתי חוזר אל המיטה ומחבק אותה ונרדם לשעה‬ ‫קלה‪ .‬צעדיה והקולות הבוקעים מהמקלחת היו מעירים אותי‪ .‬הייתי מכין לה קפה בזמן שהיא‬ ‫היתה לובשת חצאית מחויטת ומכינה עצמה ליום עבודה במשרד‪ .‬אחרי לכתה הייתי חוזר‬ ‫למיטה לנמנם קצת עד הצהריים ואז יוצא לשוטט בעיר שבעבר היתה המכה ממנה הגיעו‬ ‫הדמויות שעיצבו את עולמי התרבותי והרוחני‪ .‬אך לא הכרתי איש בעיר הזאת ונהגתי לשוטט‬ ‫בה משועמם בניסיון לשחזר את החוויה המתוירת אותה הכרתי‪ .‬הייתי מוצא עצמי יותר ויותר‬ ‫משוטט באזורים שלא היו קיימים מבחינתה‪ ,‬באזורי העוני במעלה אוקסטון סטריט‪ ,‬ומושך את‬ ‫השהות שלי באינטרנט קפה אליו הגעתי לשלוח אימייל‪ .‬שם שיחקו במשחקי הימורים ילידי‬ ‫הקריביים‪ ,‬הפקיסטנים וכמה דרי רחוב‪ .‬התחלתי להעדיף ארוחות צהריים זולות במזללות בהן‬ ‫סעדו אנשים שחיו מקצבה ממשלתית‪ .‬ישבתי על כיסאות הפלסטיק המשומנים סביב שולחן עם‬ ‫מפות שעם מתקלפות והזמנתי מנות שמנוניות למיניהן‪ .‬לא ניסיתי ליצור כל קשר איתם‪ ,‬רק‬ ‫בהיתי והקשבתי לשיחות שלהם בעניין רב‪.‬‬ ‫היא חשה שמשהו מציק לי אף שלא דיברנו על כך וניסתה לעזור לי‪ .‬בארוחת הבוקר היתה‬ ‫מתבדחת שישנה נפלא‪ .‬אני נהגתי להנהן בהקשבה ולהחליף את נושא השיחה‪ .‬כעבור שבוע‪,‬‬ ‫כשהתעוררנו בבוקר היא הודיעה לי שהיא מתכוונת להחליף את המיטה שעליה אנחנו ישנים‬ ‫ושאותה בנה החבר שלה לשעבר‪.‬‬ ‫"למה?" שאלתי והיא אמרה שהמיטה חורקת בלילה וכל תזוזה שלי או שלה מורגשת‬ ‫ונשמעת‪ .‬אני אמרתי שזה דווקא מוסיף אפקט של סאונד לחוויית הזיונים‪ .‬היא אמרה שבזמן‬ ‫הזיון הרעש מוציא אותה מהריכוז והיא חושבת על המיטה‪.‬‬ ‫תוך חמש דקות‪ ,‬פירקתי את המיטה שהחבר שלה לשעבר הרכיב‪ .‬זה היה מאוד קל‪ .‬היא‬ ‫חייכה וביקשה שאניח את הקרשים בצורה מסודרת ליד פחי הזבל‪ .‬בלילה ירד גשם והרטיב‬ ‫את הקרשים שפעם היו המיטה שחריקותיה לא אפשרו לי להירדם‪.‬‬ ‫* * *‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:38‬‬

‫‪128‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 128‬‬

‫בלילה ישנו על מזרן על הרצפה‪ .‬אך היא הניחה את המזרן במקום בו עמדה המיטה‪ .‬על‬ ‫הצבעים‪ .‬בחור ובחורה‬ ‫ּ‬ ‫אף שהחריקות פסקו לא הצלחתי להירדם‪ .‬בבוקר שלמחרת הגיעו זוג‬ ‫שבמשך כל השבוע שעבר סיידו את הקירות של חדר המדרגות בבניין ממול‪ .‬לפני בואם היא‬ ‫הציגה אותם כנחמדים‪ .‬היא גם התנצלה על כך שדווקא בימים הראשונים שלי בלונדון אני‬ ‫הצבעים בדירה‪ .‬לא הצלחתי להבין למה צריך שיפוץ בדירה‬ ‫ּ‬ ‫צריך לסבול את הנוכחות של‬ ‫שלדעתי היתה במצב מצוין‪ ,‬אבל הרגשתי שאין לי זכות להביע את דעתי‪ .‬אחרי הכול זה ביתה‬ ‫ואולי יש סטנדרטים שאני לא מכיר‪ .‬אמרתי‪" ,‬במקרה נתקלתי בבחורה אתמול כשהיא צבעה את‬ ‫המשקוף של דלת הכניסה לבניין ושוחחנו קלות‪ .‬היא אמרה שמחר הם יגיעו אלינו לדירה‪".‬‬ ‫"היא מצאה חן בעיניך?" שאלה‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬אמרתי‪" ,‬חמודה"‪.‬‬ ‫"אז תדע לך שיש לה חבר וגם הוא חמוד‪ .‬אולי נעשה איתם חילופי זוגות‪ .‬מה דעתך?"‬ ‫"אני מסכים"‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫"יש רק בעיה אחת‪ .‬אחרי שהם מסיימים את הצביעה אצלנו‪ ,‬הם נוסעים לצרפת להתחתן"‪.‬‬ ‫כך גם סיפר לי הצבע ביום שבו הוא והצבעית השתלטו על מרחב המחיה שלי‪ ,‬עם השיחות‬ ‫המשעממות על החתונה ועל הכתמים בקיר שנגרמו כתוצאה מחדירת מי הגשם‪ .‬הם היו נמוכים‬ ‫ועטו על עצמם אוברולים לבנים וכשפניתי אליהם בשאלה או בקשה השיבו בחיוך מלא חיוניות‪,‬‬ ‫או כמו שהיא תיארה אותם לחברות שלה‪ ,‬ממש מתחשק לך להיות צבעי‪ .‬מקצוע הצבעות הופך‬ ‫למשהו רומנטי כשאתה מביט בהם עובדים יחד באוברולים החדשים שלהם בכזו התלהבות‪ .‬כל‬ ‫זה קרה עוד לפני היום שבו שניהם מצאו עצמם נעולים מחוץ לבית ללא מפתח וללא דרך‬ ‫להיכנס פנימה‪ .‬למזלם ישבנו בבית קפה בסמוך לבית‪ .‬כשהם באו לבקש את המפתח ניהלנו‬ ‫איתם שיחת נימוסים טפלה‪ .‬במהלך השיחה שמתי לב שהיא אינה קשובה לנאמר אלא בוהה‬ ‫בסנטרה ובלחייה של הצבעית שעור השמש הבהיר והחד שנפל על צדודית פניה הבליט זקנקן‬ ‫לבנבן צהבהב שגדל פרא‪ .‬אני הבחנתי בכך קודם אך מעולם לא טרחתי ליידע אותה בכך‪.‬‬ ‫בכל יום שאלתי אותם לשלומם‪ ,‬למרות שהנוכחות שלהם בבית הטרידה אותי ואף שנאתי‬ ‫אותם על כך שגזלו ממני את הבקרים שבהם הייתי משלים את שעות השינה‪ .‬זוג הצבעים הפכו‬ ‫לחלק מרכזי בשגרת יומי‪ ,‬ככל ששנאתי אותם יותר כך הרגשתי יותר נוח להיות בחברתם‪.‬‬ ‫התחלתי להשהות את השעה בה יצאתי מהדירה וליהנות מהשיחות איתם‪ .‬בעיקר מצאו חן‬ ‫בעיניהם ההסברים הארוכים והמלומדים על המצב בישראל‪ .‬הייתי מתעדכן באינטרנט על כל‬ ‫מה שקרה בארץ ומרצה להם על כך‪.‬‬ ‫בשיחה הבאה שלנו סיפר לי לפתע שהוא יהודי‪ ,‬כלומר חצי יהודי‪ .‬אמו יהודייה‪" .‬אה"‪,‬‬ ‫אמרתי בפליאה‪" ,‬מה אתה אומר‪ .‬אתה יהודי?" ומיד השתתקתי‪ .‬מה בעצם אני אמור להרגיש‬ ‫עכשיו? האם אני אמור לחבקו כאח אובד‪ ,‬לומר לה שאנחנו חייבים להזמין אותם לארוחת ערב?‬ ‫"טוב לדעת שאתה יהודי"‪ ,‬אמרתי לבסוף‪" ,‬ניפגש מחר"‪ .‬לקחתי את חפצי ויצאתי מהבית‪.‬‬ ‫בערב פגשתי אותה במסעדה יפנית בסוהו בחברת שתי חברות אנגליות שלה והחבר לשעבר‬ ‫של אחת מהן‪ ,‬זה שהכיר את חברי הכמיקל ברדרס‪ ,‬שלא פגשתי כלל מאז‪ .‬חיי החברה שלה‬ ‫התגלו כמצומצמים למדי ושוב ושוב פגשתי את אותן שתי חברות ומדי פעם הצטרפו עוד‬ ‫דמויות ומכרים של השתיים‪ .‬האחת היתה נורווגית והשנייה אנגלייה‪ .‬אל האנגלייה לא נקשרתי‬ ‫במיוחד‪ ,‬ומצד הנורווגית התחלתי להרגיש קרירות וסלידה‪ .‬נראה היה לי שהיא חושבת שאני‬ ‫גס וחסר טקט‪ .‬היו לה את כל הסיבות לחשוב כך‪ ,‬כי בתקופה שבה שהו הצבעים בבית‬ ‫באמת הייתי חסר סבלנות ונרגז בשל מחסור בשעות שינה‪ .‬האמת היתה שארוחות הערב החלו‬ ‫משעממות אותי‪ .‬הן נהפכו לטרדה‪ ,‬מס אותו נאלצתי לשלם ולשתוק‪ .‬לא היו לי נושאי שיחה‬ ‫שעניינו מישהו‪ .‬בכלל‪ ,‬כל חיי החברה שלה סבבו סביב הארוחות המייגעות הללו‪ .‬כבר בארוחת‬ ‫הבוקר החלו דיונים מפרכים שנמשכו אל תוך הצהריים בהם התלבטה עם חברותיה באיזה‬ ‫מקום נסעד את ארוחת הערב‪ .‬מדי פעם אכלנו ארוחות וולגריות וצפינו בסרטים‪ ,‬אך למעשה‬ ‫אלו היו תפאורה פסאודו אינטלקטואלית לדבר האמיתי‪ ,‬שהיה ארוחת ערב‪ .‬למעשה‪ ,‬היה מעין‬ ‫קאדר של מסעדות אופנתיות שממנו ראוי לבחור‪ .‬המחירים במקומות האלה היו אסטרונומיים‬ ‫והיא נאלצה לשלם עלי בסוף כל ארוחה‪.‬‬ ‫כשנכנסתי אל המסעדה הם כמעט סיימו את הארוחה‪ .‬היא העירה לי בפני כולם על כך‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:39‬‬

‫‪129‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 129‬‬

‫ששוב איחרתי להגיע ולכן הם החליטו הפעם להתחיל בלעדי‪ .‬היא אמרה‪ ,‬במילא אתה משוטט‬ ‫ברחובות במשך כל היום ולא עושה כלום‪ ,‬לפחות תלמד לעמוד בזמנים‪ .‬שתקתי וספגתי את‬ ‫ההשפלה בשקט מכיוון שידעתי שהיא צודקת‪ ,‬שאני לא בסדר‪ .‬איחורי הזכירו את כל התכונות‬ ‫הלבנטיניות שאני שונא‪ .‬תירצתי לעצמי את האיחורים בכך שאני חדש בעיר ואיני יודע לאמוד‬ ‫את המרחקים במדויק‪ .‬באוטובוס חזרה בדרך הביתה כמעט ולא החלפנו מילה‪ .‬רציתי לספר לה‬ ‫שהצבעי הוא יהודי‪ ,‬אך במקום זה אמרתי לה כי מעולם לא נתקלתי בזוג שכל הזמן נמצא‬ ‫אחד עם השני בכזו אינטנסיביות יחד‪ .‬תחשבי על כך לרגע‪ ,‬הם עובדים זה עם זה ואחר־כך‬ ‫אוכלים יחד‪ ,‬הולכים הביתה וישנים זה לצד זה‪ .‬אני בטוח‪ ,‬אמרתי‪ ,‬שכשהכירו אחד את השני‬ ‫לא היה לה זקן‪ .‬אני משוכנע בזה‪ .‬הזקן התחיל לצמוח רק אחרי‪ .‬בגלל שהם כל הזמן ביחד‬ ‫הוא בכלל לא מבחין בזה‪ ,‬הוא לא רואה‪ ,‬את מבינה? "כן‪ ,‬אני מבינה"‪.‬‬ ‫"אתה מקנא בהם כי הוא לפחות מסוגל להירדם לצידה בלילה‪ ,‬דבר שאתה לא מסוגל‬ ‫לעשות משום שאתה לא אוהב לישון לצדי‪ .‬חמוד‪ ,‬אתה לא מרגיש טוב בבית שלי בלונדון‪.‬‬ ‫אתה מתגעגע לבית שלך‪ ,‬לחברים שלך‪ ,‬למזרח התיכון עם המתנחלים והערבים שרודפים אחד‬ ‫אחרי השני ביום ובלילה"‪.‬‬ ‫זהו‪ ,‬חשבתי לעצמי‪ ,‬היא מעלה את הנושא‪ .‬אין דרך להתחמק‪" .‬אני לא מצליח להירדם"‪,‬‬ ‫אמרתי לה‪ ,‬מנסה לחשוב על תירוץ‪" .‬אני לא עושה את זה בכוונה‪ .‬מה אני יכול לעשות?"‬ ‫"אבל זרקתי את המיטה בשבילך‪ .‬מה עוד אתה רוצה שאני אעשה?"‬ ‫"אני לא הייתי בא לפה אם לא הייתי אוהב אותך‪ ,‬חמודה"‪ ,‬אחזתי את ידה ולא הרפיתי‬ ‫ממנה גם כשירדנו מהאוטובוס ופסענו במעלה רחוב אוקסטון‪ .‬כל אותו הזמן לא החלפנו בינינו‬ ‫מילה אחת‪ .‬אחרי שנכנסו לבית ותלינו את המעילים‪ ,‬הוצאנו מיץ תפוחים מהמקרר‪ ,‬מזגנו‬ ‫לכוסות שקופות וגבוהות ולגמנו לרוויה‪ .‬ואז אמרה לי‪" ,‬נמאס מכך שכל פעם שאנחנו נפגשים‬ ‫עם אנשים אתה לא מפסיק לדבר על זוג הצבעים‪ .‬אחרי הכול הם בסך הכול זוג ממעמד‬ ‫הפועלים ואתה קצת מפריז ביחס אליהם‪ .‬קשרים איתם לא יובילו אותך לשום מקום‪ .‬השיחות‬ ‫שלך איתם מעכבות את העבודה שלהם ואני מתה שהם יעופו לי מהבית"‪.‬‬ ‫"על מה את מדברת‪ ,‬את מתה שהם יעופו מהבית?! הם הרי הורסים לי את החיים‪ ,‬שני‬ ‫הצבעים המחורבנים שאת הבאת לפה‪ .‬לפני שהם הגיעו עוד הייתי יכול להשלים את שעות‬ ‫השינה‪ .‬את מבינה‪ ,‬בגללם אני לא ישן‪ .‬מתי אני דיברתי איתם?"‬ ‫"למשל אתמול בבוקר כשעבדתי מהבית‪ .‬המונולוגים שלך הפסיקו את העבודה שלהם‬ ‫לשעתיים‪".‬‬ ‫ניגשתי אליה ונישקתי אותה כך שלשוני השתיקה את תלונותיה‪ .‬אחר־כך שכבנו‪ ,‬ולאחר‬ ‫שסיימנו היא הדליקה את האור והחלה קוראת את "הניו יורקר" כמו שעשתה בכל לילה לפני‬ ‫שנרדמה‪ .‬הפעם לא חיכיתי לרגע שבו תירדם‪ .‬יצאתי מהחדר ונשכבתי על הספה כשראשי‬ ‫מופנה לתקרה‪ .‬היא ניגשה לספה והתיישבה על הקצה‪ ,‬אספה את ראשי אל חיקה‪ ,‬ליטפה‬ ‫את פני ושמה את ידה בתוך שערי‪ ,‬ואמרה‪" ,‬אני אוהבת אותך‪ ,‬חמוד‪ ,‬אתה יודע את זה‪ .‬אני‬ ‫יודעת שקשה לך עכשיו אבל זאת רק ההתחלה והתחלות תמיד קשות‪ .‬אתה נמצא במקום הנכון‬ ‫ביותר שאתה יכול להיות‪ .‬זה הצעד החשוב ביותר בחיים שלך‪ ,‬ואני יודעת שקשה לך אבל‬ ‫אתה צריך להבין שזה זמני‪ ,‬ולהתגבר‪ .‬אתה צריך ללמוד את הכללים בהם אנשים מתקשרים‪.‬‬ ‫כאן יש כללים קצת שונים מהמקום שממנו אתה בא‪".‬‬ ‫אם הייתי מקשיב לתוכן דבריה‪ ,‬הייתי מבחין כי החלה להכיר בעובדה שאיני כלל אותו‬ ‫אדם שתיארתי בפניה באמריקן קולוני‪ ,‬אלא מישהו שרק שאף להיות כזה‪ .‬כעבור שבוע עזבו‬ ‫הצבעים ובבקרים הבית חזר להיות שלי‪ .‬התענגתי על האפשרות שניתנה לי שוב להשלים את‬ ‫שעות השינה שכה חסרו לי‪ .‬תרומתם המהותית של הצבעים לחיים לא היתה רק עצם עזיבתם‬ ‫שאפשרה להשלים שעות שינה‪ ,‬אלא הצוהר אותו פתחו בחיי לפתע‪ ,‬הבנתי שמצאתי לעצמי‬ ‫נישה ומומחיות חדשה בהם הייתי מפליא בשיחות עם המכרים בארוחות הערב‪ .‬הבנתי שיש‬ ‫לי טיקט חדש‪ .‬הפכתי למומחה לענייני ישראל‪ .‬כמובן שהזדהיתי עם סבלם של הפלסטינים‬ ‫וגיניתי בכל צורה ודרך אפשרית את החזיר הבהמי שרון‪ .‬דברים שנראו בעיני האחרים‬ ‫כתגובות אנטישמיות היו בעיני לגיטימיות ומוצדקות‪ .‬זה לא שפתאום מצאתי עצמי מחובר אל‬ ‫האוריינטליות שכה סלדתי ממנה‪ ,‬להפך‪ ,‬נשארתי נאמן לעצמי‪ .‬הפלסטינים הפכו עבורי לסמל‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:40‬‬

‫‪130‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 130‬‬

‫מופשט‪ ,‬דמויות חסרות פנים וקווי אופי‪ ,‬בשונה כל כך מגישתי הקודמת ‪ -‬אז ראיתי אצלם‬ ‫רק את המנטליות ממנה כה סלדתי‪ .‬ישבתי שעות בסניף סטארבקס שבחנות הספרים בורדרס‬ ‫שבצ'רינג קרוס וקראתי ספרים בנושא הסכסוך‪ ,‬עליהם הרציתי בפניה כשהיתה חוזרת מיום‬ ‫עבודה מפרך במשרד‪ .‬נדהמתי לראות את הסבל שגרמו הציונים לפלסטינים‪ .‬נחשפתי לעובדות‬ ‫רבות שאותן לא ידעתי‪ ,‬כי היסטוריה מעולם לא עניינה אותי ונראתה לא רלוונטית לחיים‬ ‫שלי‪ .‬אבל בלונדון היתה בה תועלת כלשהי‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫עזיבתם של הצבעים השאירה חלל ריק בחיי‪ .‬כמה זמן יכולתי לשוטט לבדי ברחובות‬ ‫ובחנויות הספרים? אחרי כל שעות השינה הפכתי ערני מאוד בשעות הלילה ולא מנומנם ונפול‬ ‫כפי שהייתי בתקופת הצבעים‪.‬‬ ‫בלב כבד החלטתי להפר את שבועתי לא ליצור קשר עם ישראלים‪ .‬ידעתי מניסיון של‬ ‫אחרים שמעשה כזה יוביל אותי למעגל אינסופי בו אני עלול למצוא את עצמי בשלב מסוים‬ ‫מוכר תמונות מדלת לדלת‪ .‬אך במצבי הנוכחי לא היתה לי ברירה‪ .‬הבדידות שיגעה אותי‬ ‫והובילה אותי לעשות את הצעד התבוסתני‪ .‬היו באמתחתי כמה כתובות של ישראלים‪ ,‬רובם‬ ‫אמנים ומוזיקאים אך לא רציתי איתם קשר בשום פנים‪ .‬לבסוף החלטתי להתקשר לטיפוס‬ ‫העונה לשם בכר אותו הכרתי מהימים העליזים בפרילנד‪ .‬בכר הוא מעין ערס־לייט בעל חוש‬ ‫הומור מפוקפק ויכולת נפלאה ליצור סיטואציות מצחיקות‪.‬‬ ‫בתקופת הפרילנד איש מעולם לא ידע במה בדיוק עסק או איפה גר‪ ,‬אבל כשפגשתי אותו‬ ‫תמיד היה מצליח לעלות בי בת צחוק לעגנית‪ .‬מעולם‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬לא הייתי מתחבר אליו באף‬ ‫צורה שהיא בישראל‪ ,‬אך זכרתי כי באחת הפעמים בהם ביקר בארץ‪ ,‬סיפר לי שהוא חי בלונדון‬ ‫מזה כשנתיים ועובד בבר מועדון ג'מייקני שהוא מעין דרך חוקית למחצה למכור אלכוהול גם‬ ‫אחרי שעת סגירת הפאבים‪.‬‬ ‫וכך מצאתי לי יקום שהפיג את בדידותי בלילות‪ .‬החברות ביני לבין בכר התהדקה‪ .‬התיידדתי‬ ‫גם עם כמה מיושבי הבר הקבועים‪ ,‬הג'מייקנים והקריביים‪ ,‬וגם עם עוד כמה ישראלים‪ ,‬חבריו‬ ‫של בכר‪ .‬בהתחלה ביקרתי במקום אחת לשבוע אך עד מהרה לא הסכמתי לפספס אף יום‪.‬‬ ‫לעתים הייתי עוזב מוקדם בטרם הספקתי לפגוש אותה אך גם היא החלה יוצאת לבלות בלעדי‬ ‫בלילות עם חברותיה‪.‬‬ ‫הימים חלפו‪ .‬מערכת היחסים שלנו התייצבה במעין דפוס קבוע שחזר על עצמו‪ .‬לפנות‬ ‫בוקר‪ ,‬הייתי חוזר מהפאב‪ ,‬רובץ על הספה עד לרגע בו היתה מתעוררת ומכינה עצמה ליום‬ ‫עבודה‪ .‬לפני צאתה‪ ,‬הספקנו בדרך כלל ללגום קפה חפוז של בוקר‪ .‬ברגע שטרקה את הדלת‬ ‫הייתי מזדחל למיטתה ונרדם עד שעות הצהריים‪ .‬בסופי השבוע היה קצת שונה‪ .‬סעדנו ארוחות‬ ‫בוקר גדולות‪ ,‬היא היתה יוצאת לשיעורי יוגה ואני הייתי זוחל למיטתה וישן‪ .‬כשהיתה חוזרת‬ ‫היתה מעירה אותי‪ ,‬בדרך כלל לבילוי משותף שכלל את החברים שלה‪ ,‬אך בסוף היום מיד‬ ‫אחרי שהיתה נרדמת‪ ,‬הייתי לוקח אוטובוס לילה לבריקסטון‪.‬‬ ‫לפני בערך יומיים או שלושה‪ ,‬חזרתי מהפאב בשעת בוקר מאוחרת‪ ,‬כרגיל‪ ,‬והיא כבר היתה‬ ‫במקלחת‪ .‬פתחתי את דלת חדר הרחצה‪ ,‬ניגשתי למקלחת ונישקתי את צווארה‪ .‬היא עשתה‬ ‫פרצוף ואמרה שאני מסריח מבירה וביקשה ממני להתרחץ לפני שאכנס למיטה‪ .‬שתינו את‬ ‫קפה הבוקר סביב השולחן בסלון‪ ,‬היא בחלוק רחצה לבן ואני בבגדים מטונפים ומצחינים מעשן‬ ‫סיגריות ואדי אלכוהול‪ .‬ישבנו ושתקנו בלי לומר מילה‪ .‬ואז‪ ,‬אני לא יודע מאיפה יצאה לי‬ ‫ההבלחה הזאת‪ ,‬אמרתי לה שאני ובכר רוצים לפתוח חומוסייה‪.‬‬ ‫מה חשבתי באותו לילה‪ ,‬מאיפה צץ הרעיון הטיפשי הזה בראשי‪ ,‬אני לא יודע‪ .‬מילא בכר‬ ‫שכל הזמן חיפש להקים מיזמים ועסקים מפוקפקים‪ ,‬אבל איך באותו לילה הבן זונה הצליח‬ ‫לשכנע אותי אפילו לחשוב על מיזם כזה‪ ,‬אני ממש לא זוכר ומנסה להדחיק את זה אפילו‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫"מה אתה רוצה לפתוח?" שאלה אותי שוב בטון מופתע‪.‬‬ ‫"אני רוצה לפתוח חומוסייה"‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫"אתה הגעת לכאן כדי לפתוח חומוסייה? זה מה שאתה רוצה לעשות פה‪ ,‬חומוסייה?"‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:41‬‬

‫‪131‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 131‬‬

‫"כן"‪ ,‬אמרתי‪" .‬זה פאקינג כסף מעולה‪ .‬אין כמעט הוצאות והחומוס תופס עכשיו‪ .‬בארצות‬ ‫הברית יש כבר כמה חומוסיות"‪.‬‬ ‫"ומי יעשה את החומוס‪ ,‬אתה?"‬ ‫"נראה לך? אני אביא איזה ערבי מהשטחים"‪.‬‬ ‫"מי‪ ,‬אחד כזה שאתה כל כך שונא את המנטליות שלו‪ ,‬ומגנה את הסבל והניצול שלו בכל‬ ‫מפגש עם החברים שלי‪ .‬ועכשיו אתה רוצה לפתוח חומוסייה? מה אני אגיד לחברים שלי?‬ ‫שהחבר שלי פתח חומוסייה? אתה מוזיקאי‪ ,‬לא?"‬ ‫"אין לי כסף לחיות כאן‪ .‬אני מוכרח לעבוד במשהו"‪.‬‬ ‫היא הודיעה לי שאם אפתח חומוסייה‪ ,‬אז מבחינתה אני מוזמן לעזוב את הבית שלה‪ ,‬ובנוסף‬ ‫לכך היא ביקשה לבוא איתי הערב לבר הג'מייקני‪ .‬אמרתי שאני ממש לא מעוניין שהיא תבוא‬ ‫איתי‪ .‬היא שאלה אם יש לי רומן עם מישהי‪ .‬האמת היא שהתחיל להתפתח איזה משהו‪ ,‬אבל‬ ‫זה לא היה רציני‪ .‬סיפור שמקסימום היה מגיע לכדי מציצה‪ .‬אני יודע לשים גבולות‪ ,‬במיוחד‬ ‫אם מדובר בישראליות‪ .‬אמרתי שאין שום דבר עם אף אחת ושאלתי אותה אם נראה לה שאני‬ ‫הייתי מגיע לאנגליה לגור איתה כדי לזיין מהצד‪ .‬יותר מכול‪ ,‬לא רציתי שתכיר את החברים‬ ‫הישראלים החדשים שלי‪ ,‬כאלה שגם בישראל לא הייתי מסתובב איתם‪ .‬אבל היא התעקשה‬ ‫להגיע‪.‬‬ ‫כל אותו יום‪ ,‬ניסיתי למצוא דרך לשכנע אותה שאין צורך בביקור‪ .‬אפילו הופעתי בארוחת‬ ‫ערב עם החברות‪ ,‬שם קיבלו את פני בחום רב כחבר ותיק ששב מהנכר‪ .‬אולי אני מעט מגזים‪,‬‬ ‫אך נראה היה שהן מאוד שמחו לראות אותי כך סתם במפתיע‪ .‬אפילו קניתי לה פרחים ברחוב‪.‬‬ ‫בבית עשינו סקס‪ ,‬שמנו מוזיקה ושתינו יין מצוין שהבאתי‪ .‬אך היה בה משהו מאוד אדיש וקר‪.‬‬ ‫לפני שנרדמה‪ ,‬ביקשה כי מחר אשאר ער בבוקר כדי שאוכל לקבל את פניהם של הסבלים‬ ‫שאמורים להביא את המיטה החדשה שכל כך חיכתה לה‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫באותו בוקר לאחר שיצאה מהבית המתנתי משועמם לסבלים שהתמהמהו והגיעו רק בשעות‬ ‫הצהריים‪ .‬המיטה החדשה היתה גדולה מדי‪ .‬לא ידעתי מה לעשות‪ ,‬אם לזרוק או לשמור את‬ ‫המזרן הישן שכה שנאתי‪ .‬צלצלתי אליה כדי להתייעץ והיא אמרה שהיא מעוניינת שאשמור‬ ‫אותו לזוג חברים שמגיע להתארח בשבוע הבא‪ .‬בקשתי מהסבלים להניח את המזרן בצמוד לקיר‬ ‫וכדי שלא ייפול הם הצמידו אליו את המיטה כקונטרה‪.‬‬ ‫יותר מאוחר הנחתי את שמיכת הפליז האפורה מהספה בסלון על המזרן‪ .‬הסבלים עזבו ואני‬ ‫נשכבתי על המיטה ונרדמתי‪ .‬התעוררתי מהשינה בשעות בין הערביים‪ .‬כשהיא חזרה הביתה‬ ‫היתה מאוד נלהבת מהמיטה החדשה אך לא ממיקומה בחדר‪ .‬היא היתה מזועזעת מהימצאותו‬ ‫של המזרן בצמוד לקיר‪" .‬מה חשבת לך שהנחת את זה שם? ומה לכל הרוחות עושה פה‬ ‫הפליז של הכורסה? זו מעין הצהרה אסתטית שלך‪ ,‬או סוג של פרפורמנס ארט?" הצעתי שאולי‬ ‫נישאר לסדר אך היא אמרה שאין לה חשק לזה עכשיו והיא מעדיפה שנצא לבר הג'מייקני‬ ‫של החבר שלי‪.‬‬ ‫בבר הכרתי אותה לכל הנמצאים‪ .‬הייתי מאוד לחוץ וגם אחרי ששתיתי‪ ,‬ניסיתי לשלוט‬ ‫בעצמי ולשמור על איפוק‪ .‬דווקא באותו יום הגיעה קבוצת ישראלים גדולה מהרגיל והבר הפך‬ ‫למעין ערב הווי‪ .‬גם השרמוטה שרצתה אותי היתה שם‪ .‬למזלי בכר תפס אותה והסביר שזו‬ ‫אשתי ושתשלוט בעצמה‪ ,‬אחרת יעיף אותה מהמקום‪ .‬באיזה שלב אפילו היה נדמה שהתקליטן‬ ‫שם שיר של זוהר ארגוב ושגם אני מלמלתי כמה מהמילים‪.‬‬ ‫תגובתה לא איחרה לבוא‪ .‬היא דרשה שנעזוב את המקום מיד‪ .‬כשניסתה לצאת‪ ,‬בכר אחז‬ ‫את ידה וכמעשה קונדס סירב לאפשר לה לצאת‪ .‬במונית היקרה שלקחנו מבריקסטון לאוקסטון‪,‬‬ ‫מונית שעלתה לי כמעט שלושים וחמישה פאונד היא נזפה בי ללא לאות‪ .‬מיותר לציין שיותר‬ ‫מהכול תיעבה את בכר‪ .‬היא נדהמה מכך שאני בכלל מסוגל לתקשר עם אדם מסוגו‪ .‬שתקתי‬ ‫ולא אמרתי כלום‪ .‬בבית ניסיתי להסביר לה שכל זה קרה כי הרגשתי בודד בלילות‪ .‬מה אני‬ ‫יכול לעשות‪ ,‬אמרתי לה‪ ,‬והיא אמרה שאם היתה לי עבודה בבוקר אז זה ודאי היה גורם‬ ‫לי להיות עייף בלילה והייתי מצליח להירדם לפחות על הכורסה בסלון‪ .‬היא בישלה ארוחת‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:41‬‬

‫‪132‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 132‬‬

‫ערב אותה אכלנו בשתיקה‪ .‬אחר־כך התיישבנו לצפות בטלוויזיה‪ .‬בצ'אנל פור שידרו סדרה‬ ‫על המנהגים של היהודים החרדים שגרים בגולדרס גרין‪ .‬היתה שם משפחה אדמונית דוחה‬ ‫למראה שהדגימה לפני המצלמות את הכנותיה ליום כיפור‪ .‬פתאום‪ ,‬משום מקום‪ ,‬אחרי שלא‬ ‫דיברה במהלך כל הערב‪ ,‬היא שאלה אם גם במשפחה שלי המנהגים האלה קיימים‪ .‬אמרתי‬ ‫לה שמעולם לא עשינו את זה וגם שמעולם לא הלכתי לבית כנסת ולא צמתי ביום כיפור‪.‬‬ ‫הריטואל שלנו ביום כיפור היה ללכת לגשר הירקון ולרכל‪ ,‬וכשהיינו ילדים קטנים זה היה‬ ‫חג האופניים‪ .‬הרגשתי זר לאנשים אלה‪ ,‬שהצפייה במנהגיהם ריתקה אותי כמעט כמו אותה‪.‬‬ ‫הכרתי כמובן את המנהגים ולכן גם יכולתי לענות לה על כמה שאלות‪ .‬היא נורא השתעשעה‬ ‫מכך ואותי זה הצחיק‪ .‬כשהסתיימה התוכנית היא כיבתה את הטלוויזיה ואמרה‪" ,‬אתה כל כך‬ ‫שונה מהם במנטליות שלך"‪.‬‬ ‫"ברור‪ .‬אין לי כל קשר לתרבות החשוכה והפרימיטיבית הזו‪ .‬אני גדלתי בדומה לך‪ .‬שנינו‬ ‫מארצות שונות אבל קראנו אותם סופרים‪ ,‬שמענו אותה מוזיקה‪ ,‬ראינו אותם סרטים‪ ,‬לבשנו‬ ‫אותם בגדים‪ ,‬הערצנו את אותם כוכבי רוק‪ ,‬לא?"‬ ‫"המנטליות שלך שונה מאוד מזו שלי‪ ,‬חמוד‪".‬‬ ‫"למה את מתכוונת?"‬ ‫"אתה לא אירופאי ואני כן‪ .‬זו עובדה‪ ,‬לא?"‬ ‫"מה זאת אומרת‪ ,‬אני יהודי‪ ,‬הסבים והסבתות שלי הגיעו מכאן וחיו פה במשך דורות‪".‬‬ ‫"המנטליות שלכם שונה מכל יהודי שהכרתי גם בארצות הברית וגם באירופה‪".‬‬ ‫"למה את מתכוונת כשאת אומרת שונה?"‬ ‫"הו‪ ,‬תעזוב אותי מהשטויות שלך‪ .‬אני הולכת לישון‪ .‬אולי לפחות תרחץ את הכלים‪ ,‬אם‬ ‫אתה במילא לא ישן?"‬ ‫לאחר שסיימתי לרחוץ את הכלים נכנסתי לחדר השינה‪ .‬היא לא הזיזה את המזרן הישן או‬ ‫את המיטה‪ .‬היא שכבה וקראה את ה"ניוזוויק"‪ .‬נשכבתי לצדה וליטפתי אותה‪" .‬בייב‪ ,‬אין לי‬ ‫כוח‪ .‬אני רוצה לקרוא עיתון‪ .‬תהיה בשקט או תלך לחדר השני"‪.‬‬ ‫ליטפתי את גבה והצמדתי את גופי אליה‪ .‬היא הסתובבה אלי ואמרה שאין לה עכשיו כוח‬ ‫לסקס ושהיא עייפה ורוצה לקרוא‪ .‬הנחתי לה‪ ,‬ופתאום חשתי בעייפות שתקפה את כל גופי‪.‬‬ ‫סובבתי אליה את הגב‪ ,‬תחבתי ראשי ברווח שבין שני המזרנים ונרדמתי לצידה‪.‬‬ ‫היא היתה במקלחת כשהתעוררתי בבוקר‪ .‬רצתי אליה ונישקתי את צווארה הרטוב ונכנסתי‬ ‫למקלחת‪ .‬נישקתי את כל גופה אך היא היתה קרה אלי‪" .‬הצלחתי להירדם‪ ,‬מותק‪ ,‬כנראה היה‬ ‫צריך להצמיד את המזרן אל הקיר כדי שאוכל לישון‪ .‬גם אצלי בבית המזרן צמוד אל הקיר"‪.‬‬ ‫היא צחקה ואמרה בסרקסטיות‪" ,‬מעניין שהצלחת להירדם דווקא בזמן שחדר השינה שלי מעוצב‬ ‫בצורה שכל כך מזכירה את הבתים של הערבים במערות בדרום הר חברון‪ .‬נרדמת כמו ערבי‬ ‫שהולך לישון עם הבגדים שלו‪".‬‬ ‫"זה מה שאת אומרת לי אחרי שסופסוף הצלחתי להירדם?" סובבתי אותה אלי ולחצתי בכוח‬ ‫את כתפיה‪ .‬היא הביטה בי ואמרה‪" ,‬אתה רוצה לדעת למי אתה דומה ואת מי המנטליות שלך‬ ‫מזכירה לי? מנטליות של ערבים עשירים ומתורבתים‪ .‬אתה לא נראה ערבי‪ ,‬הצבע של העור‬ ‫והשיער שלך הם כמו שלי‪ ,‬אבל המנטליות שלך היא של ערבי‪ ,‬מותק‪".‬‬ ‫היא לא אמרה את זה בסרקזם או מתוך רוע לב‪ .‬כך‪ ,‬זה היה פחות מפריע לי‪ .‬דבריה נאמרו‬ ‫בכנות‪ .‬נראה היה שהיא באמת מאמינה בהם ושזו מסקנה אליה הגיעה אחרי מחשבה רבה‪ .‬זה‬ ‫מה שהוציא אותי מדעתי‪ .‬פתאום התפרץ כל הזעם ששמרתי בתוכי בכל אותם פעמים שבהם‬ ‫הושפלתי על ידה בדרכים שונות בחודשים האחרונים‪ .‬התחלתי לצרוח עליה כשאני שב ואומר‬ ‫כוס אמק‪" .‬אני מזכיר לך ערבי? זה מה שבעצם רצית להגיד אתמול ולא היה לך את האומץ‬ ‫לומר לי את זה בפנים? אני ערבי?"‬ ‫"לא ממש ערבי"‪.‬‬ ‫לרגע חשבתי שהצלחתי לגרום לה לומר שהיא מתחרטת ושכל זה נועד כדי להקניט אותי‬ ‫על התנהגותי הנוראית בשבועות האחרונים ועל הקשר שלי עם בכר‪ .‬יכולתי לראות את הפחד‬ ‫בעיניה‪" .‬אתה משוגע‪ ,‬תירגע‪ .‬תסתכל על עצמך‪ .‬אתה ישראלי ואתם דומים לערבים יותר מכל‬ ‫עם שאני מכירה‪ .‬כן‪ ,‬אתה סוג של ערבי‪".‬‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:42‬‬

‫‪133‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 133‬‬

‫באותו רגע רציתי להנחית סטירה על פניה שתדביק את הראש שלה לקיר האמבטיה ותשפוך‬ ‫את המוח שלה לרצפה‪ .‬אך במקום זה הרפיתי את אחיזתי שכמעט מעכה את גופה ויצאתי‬ ‫מהבית‪ .‬כשיצאתי‪ ,‬הספקתי להקשיב לקולות הבכי שלה מהמקלחת‪.‬‬ ‫לונדון האפורה והגשומה זכתה ליום שטוף שמש‪ ,‬לשם שינוי‪ .‬חסר מעש‪ ,‬טיילתי בסוהו‬ ‫ואחר־כך מצאתי עצמי מובל איכשהו לגולדרס גרין‪ .‬המקום היה מאוכלס בעסקים שמכרו‬ ‫יידישקייט וישראליוּת נוסטלגית ומתרפקת‪ ,‬אוכל יהודי לצד פלאפל וחומוס‪ .‬באינטרנט קפה‬ ‫נכנסתי לבדוק אם קיבלתי אימייל‪ .‬המקום היה מלא בישראלים מכוערים שרוב השיחות ביניהם‬ ‫נסבו על געגועים הביתה או דרכים לעשות כסף‪ .‬אחרי שסיימתי לכתוב אימייל קצר להורים‬ ‫ולכמה חברים בו לא הזכרתי כלל את הריב המטופש של הבוקר‪ ,‬יצאתי החוצה‪.‬‬ ‫התחיל להחשיך‪ ,‬היה זה סוף ספטמבר והימים החלו נעשים קצרים וקרים‪ .‬המשכתי הלאה‪,‬‬ ‫הרחק מהאזור הישראלי־יהודי וישבתי לשתות כוס תה במזנון מוזר ועלוב שהגיש אוכל אנגלי‪.‬‬ ‫ואז נזכרתי שהבחורה מהבר‪ ,‬באר שבעית במקור‪ ,‬אמרה לי שהיא גרה בקרבת מקום‪ .‬התקשרתי‬ ‫לבכר והוא נתן לי את הטלפון שלה‪ .‬למזלי‪ ,‬היא בדיוק סיימה לעבוד במכירת התמונות שלה‪.‬‬ ‫היא שמחה לשמוע את קולי והזמינה אותי לדירתה‪ ,‬שהיתה מעין מאורה מצחינה של ישראלים‬ ‫שבאו לעבוד באנגליה לקראת הכריסמס‪ .‬תנאי המחיה שלהם עוררו בי שאט נפש והזכירו‬ ‫כוכים של עובדים זרים באזור התחנה המרכזית‪ .‬במקרר היו חומוס אחלה‪ ,‬טחינה עינן ועוגיות‬ ‫עבאדי‪ .‬בערב הם פיצחו גרעינים שחורים ושמעו שלמה ארצי‪.‬‬ ‫לא אמרתי לה כלום אבל אחרי שראתה את החברה שלי וידעה באילו חוגים פחות או יותר‬ ‫אני מסתובב‪ ,‬והאמת גם דאגתי להשוויץ בכך לפניה‪ ,‬היא הבינה שמקומי לא כאן‪.‬‬ ‫הצעתי לה שנצא לשתות בבר אנגלי‪ .‬אחרי הבירה הראשונה כבר התנשקנו וגמרנו במציצה‬ ‫בשירותי הבר‪ .‬משום מה לא הצלחתי לגמור מהמציצה לכן הושבתי אותה מעלי‪ ,‬וכך‪ ,‬כשהיא‬ ‫תוקעת את הפרנץ' נייל שלה בגבי גמרתי לה על הפנים‪.‬‬ ‫המשכנו אל הבר של בכר‪ .‬שתיתי עוד כמה בירות ואז הגועל שחשתי בדירה שלה התחבר‬ ‫אל הבר ואל יושביו הישראלים והקריביים‪ .‬איך יכולתי לשהות שם בכלל לכל הרוחות‪ .‬החלטתי‬ ‫לחזור הביתה‪ .‬נפרדתי מכולם וגם ממנה אחרי שהבטחתי לה שאצור איתה קשר במהלך השבוע‬ ‫וירדתי אל הרכבת התחתית‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫השעה היתה מאוחרת והקרונות היו ריקים ושקטים‪ .‬בתחנת פדינגטון שתי בחורות חריגות‬ ‫למראה התיישבו בספסל מולי‪ .‬אחת הצטיינה בכיעור נורא‪ ,‬בלתי ניתן לצפייה‪ ,‬ואילו השנייה‬ ‫היתה מדהימה ביופייה‪ .‬הרכבת המשיכה בנסיעה והשתיים לא דיברו ביניהן‪ .‬בהיתי בפניה‬ ‫של היפה‪ .‬כעבור כמה רגעים דוממים פנתה אלי היפה בפולנית‪" ,‬אתה פולני?" שאלה אותי‬ ‫בשפתה‪ .‬לא‪ ,‬הנהנתי‪" .‬אז איך אתה מבין מה אני שואלת אותך?" אמרה‪ .‬היא היתה שתויה‬ ‫כמעט כמוני‪" .‬לא יודע"‪ ,‬עניתי לה באנגלית‪" ,‬אולי טון הדיבור ואולי אני בעצם כן יודע כמה‬ ‫מילים בפולנית"‪" .‬מאיפה את?" שאלתי‪" .‬אתה מכיר את פולין?" אמרתי לה כן‪ ,‬והתחלתי‬ ‫לדקלם שמות של גטאות ומחנות השמדה לא כולל אושוויץ‪ .‬היא עברה לשבת לצדי וקירבה‬ ‫את גופה אלי‪" .‬אתה בטוח שאתה לא פולני?"‬ ‫"כן‪ ,‬במאה אחוז בטוח‪ .‬למה את חושבת שאני פולני?"‬ ‫"כי אתה נראה כל כך פולני"‪.‬‬ ‫"איך פולני נראה?" שאלתי אותה‪.‬‬ ‫"כמוך"‪.‬‬ ‫"אבל בקלות אני גם יכול להיראות אנגלי‪ ,‬לא?"‬ ‫"מה פתאום‪ ,‬אתה נראה פולני‪".‬‬ ‫שתקנו קצת והיא קירבה את פניה והסתכלה לתוך עיני‪ .‬רגלה נגעה ברגלי‪ .‬חשתי אליה‬ ‫משיכה חייתית‪.‬‬ ‫"אני מתגעגעת אל הים"‪ ,‬אמרה‪" ,‬אני גרה בכפר מול הים‪ .‬אתה יודע מה זה לגור מול‬ ‫הים? כבר חצי שנה שלא ראיתי ים‪ .‬באתי ללונדון כדי להרוויח כסף ולשלוח למשפחה שלי‪.‬‬ ‫מרוויחים פה בפאונדים ועוד מעט גם לא אצטרך אשרת כניסה כי אנחנו נכנסים לאיחוד‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:43‬‬

‫‪134‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 134‬‬

‫האירופי‪ .‬אפשר יהיה לשהות פה בלי בעיות‪ .‬אבל אני מתגעגעת לים"‪ ,‬היא אמרה‪" ,‬אתה יודע‬ ‫מה זה לגור ליד ים?"‬ ‫"בטח שאני יודע מה זה"‪ ,‬אמרתי‪" ,‬כל חיי גרתי מול הים"‪.‬‬ ‫"מאיפה אתה?" שאלה‪.‬‬ ‫"מתל אביב"‪.‬‬ ‫"ישראלי?"‬ ‫"כן‪ ,‬ישראלי‪ ".‬עניתי‪ .‬ואז ניסיתי לנשק אותה אך היא דחפה אותי לאחור וירקה אל‬ ‫פרצופי‪.‬‬ ‫"מה אתה חושב שאתה עושה? חרמן מלוכלך בן זונה מסריח"‪ ,‬צעקה לעברי‪ .‬היא אמרה‬ ‫משהו לחברתה בפולנית והשתיים עזבו את הקרון‪ .‬הסתכלתי לראות אם מישהו היה עד‬ ‫לתקרית‪ .‬בסוף הקרון גבר כבן חמישים קרא העיתון ולא הביט בי‪ .‬ניגבתי את הרוק שלה‬ ‫מפרצופי בשרוול החולצה‪ .‬היא אמרה שאני נראה פולני‪ ,‬לכל הרוחות‪ ,‬והיא צדקה‪ .‬הרי אם‬ ‫משפחתי לא היתה מגיעה לישראל‪ ,‬הייתי פולני‪ .‬גם אז לא בן לאירופה המערבית‪ .‬בכל מקרה‬ ‫לא הייתי שייך מעולם לאותה קבוצה שאני רואה עצמי חלק מתרבותה‪ .‬שפר עלי גורלי‪,‬‬ ‫נפתח לי צוהר כאן אל העולם הזה‪ ,‬עולם בדמותה של אישה‪ ,‬שהיא אירופה‪ .‬אך אני בעטתי‬ ‫בדלי החלב המלא וכמעט שפכתי את כל תכולתו‪ .‬אולי יש עוד סיכוי להציל את מה שנשאר‬ ‫ולשקם את הנזק שנעשה‪ .‬לא רציתי לראות את עצמי גר בדירה של הישראלית מוקף בבונים‬ ‫מפצחי גרעינים ששומעים שלמה ארצי או להפוך לאותן דמויות ללא פנים מהשיכון הממשלתי‬ ‫שיכולות להביט בה כשהיא מזדיינת עם מישהו‪ ,‬ולא אכפת לה בכלל אם ישנו שם קיר או‬ ‫בן אדם‪ .‬אני אסביר לה כי מה שקרה הוא חלק מקשיי ההתאקלמות שלי בעיר גדולה‪ .‬מעתה‬ ‫ואילך לא אראה את פרצופי בפאב של בכר‪ .‬אנתק איתו כל קשר‪ .‬אם ארגיש צורך בחברה‬ ‫ישראלית אתקשר אל שמיל ודריה‪ ,‬אותם היא תוכל לקבל‪ ,‬הרי הם כבר נטמעו בצורה זו או‬ ‫אחרת בכמה גלריות סוג ז' בעיר‪ .‬אצור קשר עם הבנים של שרי ממשלת ישראל ובני הגנרלים‬ ‫שלומדים פה אמנות או ארכיטקטורה או משהו כזה‪ .‬כך סיכמתי עם עצמי‪.‬‬ ‫יצאתי מתחנת הרכבת באולד סטריט וצעדתי במעלה הרחוב‪ ,‬בפינת רחוב אוקסטון חלפתי‬ ‫ליד מועדון ‪ ,333‬שם התאספו צעירים שהמתינו בתור לכניסה‪ .‬חלקם לא יצליחו לעבור את‬ ‫הסלקציה ולהיכנס לערב סקא‪ .‬הנה דוגמה טובה לחדירה תרבותית של מוזיקה ג'מייקנית למערב‬ ‫אך גם אלו עברו תחת הפילטרים והמסננות של האנגלים‪ .‬כשהגעתי הביתה היא כבר ישנה‪.‬‬ ‫ניגשתי אליה ונישקתי אותה על מצחה‪ .‬היא התעוררה והביטה בי‪ .‬אמרתי לה שאני אוהב אותה‬ ‫והלכתי להתקלח‪ .‬נשכבתי על הספה ורקמתי את המשך תוכניותי בממלכה המאוחדת‪.‬‬

‫ארי ליבסקר‪ ,‬נולד בחיפה ב־‪ .1972‬מתגורר בתל אביב‪ ,‬אמן ובמאי‪ .‬בעריכת הסיפור נטלה חלק גל קרניאל‪.‬‬

‫מעין |‬

‫‪11/11/2005 15:09:43‬‬

‫‪135‬‬

‫‪TEXT HEBREW.indd 135‬‬

Maayan – Poetry, Prose, Arts and Ideas magazine. Winter 2005-6 / Issue No. 2 Editors: Roy “Chicky” Arad, Joshua Simon Editorial Board: Dan Shadur, Hagai Boas, Rinat Berckovitch, Assaf Galay, Keren Green, Ari Libsker, Shira Carmi, Israel Einhorn, G. Ilan, Maayan Strauss, Marisa Katz, Rafram Chadad, Nimrod Kamer Cover: Sadeh Halbrecht, The Swan, 2004 Back: Elisheva Levy, Tiger, 2005 Design: Kerem J. Halbrecht, ZHE Architectura Public Relations: Maayan Amir Hebrew text editing: Keren Green Yael Berda Published by: Shadurian Publishers & The Free Academy Israel www.maayanmagazine.com [email protected] P.O.B 16277 Tel Aviv-Jaffa 61162 Israel

Contributors in this issue:

‫שדוריאן‬

TEXT HEBREW.indd 146

‫ ארכיטקטורה‬.‫זה‬

11/11/2005 15:09:48