Al Hatorah Veal Haavoda Ekev 2009

‫בו ודי למבין‪ .‬כי יראתי ופחדתי‬ ‫לכתוב הכל ובאומרו הדברים נמס כל‬ ‫לב והיה למים‪ .‬ונפל פחד גדול על כל‬ ‫העולם שבבית המדרש‪ .‬כי היה אומר‬ ‫בפחד וביראה ובבכיה רבה מאוד‪.‬‬ ‫ואשרי מי שהיה שם כי בודאי עשה‬ ‫תשובה כל אחד ואחד באמת‪ .‬ובזה‬ ‫נראה מעלת הצדיקים‪ :‬ספר רמתים‬ ‫צופים ‪ -‬סימן ב‬ ‫ואכלת ושבעת וברכת וגו' )שם ח‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫תערוך לפני שלחן וגו' אך טוב וחסד‬ ‫וגו' )תהלים כג‪ ,‬ה ו(‪ .‬שלחנו של אדם‬ ‫מכפר )חגיגה כז‪ ,‬ע"א( שהקרבן היה‬ ‫מקרב ישראל לאביהן שבשמים ועל‬ ‫ידי זה בא הכפרה‪ .‬כן השלחן על ידי‬ ‫הקדושה שיש במאכל הוא מקרב‬ ‫ישראל לה' ומשם בא הכפרה‪ .‬ובזה‬ ‫י"ל דברי הבהיר הובא בספר עבודת‬ ‫הקודש וכן הוא בראשית חכמה‪.‬‬ ‫)מכתי"ק(‪ :‬ספר תפארת שלמה עה''ת‬ ‫ לקוטים ‪ -‬פרשת וארא‬‫והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי ]יא‬ ‫יג[‪ .‬בוהיה אם שמוע מקבל עול מצות‬ ‫]ברכות יד ב[‪ .‬ולכאורה הא בקבלת‬ ‫מלכות שמים איכא ממילא גם קבלת‬ ‫מצות בהכרח‪ .‬אבל הוא משום שרצון‬ ‫השי״ת שיקבל גם העול מצות ביחוד‪,‬‬ ‫היינו שיעשה את המצות מצד רצונו‬ ‫בעצם גם לעשיית המצות‪ ,‬לא רק‬ ‫משום שהוא מוכרח לקיימם מצד‬ ‫הכרח‪ ,‬אלא שעושה אותם מאהבה‬ ‫ומשמחה‪ :‬דרש משה‬ ‫כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם‬ ‫לכם נתתי‪ ,‬היינו כל דבר שיוכל‬ ‫האדם לקבל טובה בלי עקשות היינו‬ ‫שדורך עלי' מלמעלה ויתבונן בה אם‬ ‫הוא ברצון הש"י‪ ,‬ובאם לאו יקל בידו‬ ‫לעזוב אותה‪ ,‬זה ינחיל הש"י לאדם‬ ‫בבירור‪ ,‬וכמו שנתבאר בסימני‬ ‫בהמות ועופות בפ' שמיני‪ :‬מי‬ ‫השילוח‬ ‫סימני בהמה טהורה מעלה גרה‬ ‫ומפרסת פרסה‪ ,‬מעלת גרה היינו‬ ‫שאינו חוטף הטוב מהש"י ותמיד‬

‫כל המצוה אשר אנכי מצוך היום כו' על פי‬ ‫הגמרא אמר ר"ח הכל בידי שמים חוץ‬ ‫מיראת שמים שנאמר ועתה כו' כי אם‬ ‫ליראה‪ .‬ומקשה הגמרא אטו יראה מלתא‬ ‫זוטרתי אין לגביה משה כו' ומקשים‬ ‫המפרשים איך תלוי קושית הגמרא בר"ח‬ ‫ולמה לא על הפסוק גופא * ונראה בוודאי‬ ‫הקושיא היא על הפסוק אלא שעל הכתוב‬ ‫עצמו הייתי אומר שאין הקושיא גדולה כל‬ ‫כך כי נותנין לו סייעתא דשמיא לבא אל‬ ‫היראה ואם כן היא מילתא זוטרתי כיון‬ ‫שהיא בידי שמיים לסייע לכל אדם‪ .‬אלא‬ ‫שר"ח אומר שאין זה בידי שמים פירוש‬ ‫שצריך האדם להתעורר בעצמו לבא אל‬ ‫היראה בלי שום סיוע ואז מקשה שפיר‬ ‫אטו יראה כו' היוצא לנו מזה שצריך‬ ‫האדם להזדרז מתניו אל היראה תמיד‬ ‫שלא ישכח כי אין לו סיוע וזהו גם כן‬ ‫פירוש הפסוק ועתה כו' שואל מעמך פירוש‬ ‫נעשית שואל על היראה כמו השואל החייב‬ ‫באונסין כן אתה צריך להשגיח תמיד שלא‬ ‫תאבד ממך היראה בשום פנים אף באונס *‬ ‫וזהו כל המצוה אשר אנכי מצוך כו' פירוש‬ ‫עיקר המצוה היא שתשרה בתוכה היראה‬ ‫הנקראת אנכי פירוש ממני שתראה שתהיה‬ ‫שכינתי שורה במצוה ההיא על ידי היראה‬ ‫וק"ל‪ :‬ספר נועם אלימלך‬

‫הפטורה‬ ‫מהרו בניך ‪ -‬יותר מהרה שכחו בני‬ ‫ציון את ארצם משאשכח אני‪.‬‬ ‫מהרסיך ‪ -‬המהרסים והמחריבים‬ ‫אותך יצאו ממך ר"ל הרשעים‬ ‫שבקרבך הם סבבו ההריסה והחורבן‬ ‫ולא מאתי יצאה הרעה‪ :‬מצודות דוד‬ ‫מהרסיך ומחריביך ‪ -‬והם הפושעים‬ ‫יצאו ממך שיכלו שלא יהיה בך עוד‬ ‫רשע ופושע כי הם היו סבת ההריסה‬ ‫והחרבן‪ :‬רד"ק‬ ‫כי נחם ‪ -‬המקום ינחם את ציון כי‬ ‫תשוב ותכונן כמאז ואמר בלשון עבר‬ ‫כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות כי‬ ‫הדבר ברור כאלו כבר נעשתה‪ .‬מצודות‬ ‫דוד על ישעיה פרק נא פסוק ג‬ ‫ָשׂם‬ ‫יה ַויּ ֶ‬ ‫ִכּי נִ ַחם ה' ִציּוֹן נִ ַחם ָכּל ָח ְרב ֶֹת ָ‬ ‫ִמ ְד ָבּ ָרהּ ְכּ ֵע ֶדן וְ ַע ְר ָב ָתהּ ְכּגַן ה' ָשׂשׂוֹן‬ ‫תּוֹדה ְוקוֹל ִז ְמ ָרה‪:‬‬ ‫וְ ִשׂ ְמ ָחה ִי ָמּ ֵצא ָבהּ ָ‬

‫לזכר נשמת מורינו ורבינו הרב יהושע מרדכי אהרן‬ ‫בן עט"ר מורינו ורבינו ר' יונה זצ"ל ‪ -‬נלב"ע ט"ז אב תש”ס‬ ‫תנצב"ה‬ ‫הונצח ע"י מתפללי ביהכ"נ תפארת צבי ‪ -‬לאס‬ ‫אנדזשעלעס‬

‫הוא מוכן להחזירו אף שקבל כבר‪,‬‬ ‫הוא מוכן להחזירו ורק מקבלו‬ ‫בנייחא‪ ,‬ומפריס פרסה הוא שאינו‬ ‫קופץ ידיו לאחוז במה שנחלק לו‬ ‫מהש"י‪ ,‬וזהו מגודל בטחונו בה' כי‬ ‫ע"ז רומז מפריס פרסה כמ"ש תרחיב‬ ‫צעדי שעומד במרחב‪ :‬מי השילוח – פ'‬ ‫שמיני ] ועי''ש ביותר – המו''ל [‬ ‫ועתה ישראל‪ .‬אם כן אתה ישראל‬ ‫השתדל עתה לתקן מעוותך מכאן‬ ‫והלאה והתבונן מה ה' אלקיך שואל‬ ‫מעמך שאינו שואל דבר לצרכו כי אם‬ ‫ליראה‪ .‬וזה תעשה בהתבוננך באופן‬ ‫שתדע גדלו‪ :‬ולאהבה אותו‪ .‬וזה תשיג‬ ‫בהתבוננך אל דרכי טובו‪ .‬וכל זה הוא‬ ‫שואל לטוב לך כדי שתזכה לחיי‬ ‫עולם‪ :‬ספורנו‬ ‫הקשה אדמו"ר זי"ע ]מפרשיסחא ?[‬ ‫בלשונו הזהב האיך מותר לחשוב‬ ‫חשבון הנפש בשבת‪ .‬כי בודאי אין‬ ‫להאדם תענוג בהעלותו על לבו גודל‬ ‫שפל מצבו‪ .‬וקרא כתיב )ישעיה נ"ח‪,‬‬ ‫י"ג( וקראת לשבת עונג‪ .‬ומה גם‬ ‫לעסוק בתיקון נפשו אשר זאת איננה‬ ‫מלאכה קלה‪ .‬כי צריך לזה עבודה‬ ‫קשה המפרכת הגוף ומשברתו‪ .‬והאיך‬ ‫מותר זאת בשבת‪ .‬ואמר בלשונו‬ ‫הקדוש כתיב )דברים י'‪ ,‬ט"ז( ומלתם‬ ‫את ערלת לבבכם‪ .‬ומילה דוחה שבת‪:‬‬ ‫רמתים צופים ‪ -‬סימן ד‬ ‫ואהבת את ה' אלקיך‪ ,‬שתעבדנו‬ ‫מאהבה ושמרת משמרתו וחקותיו‬ ‫מאהבה ובזה יצויר אהבה במקום‬ ‫יראה‪ :‬מלבים‬ ‫פרקי אבות‪ -‬עשרה נסים נעשו‬ ‫לאבותינו בבית המקדש‪ .‬לא הפילה‬ ‫אשה מריח בשר הקודש‪ .‬ולא הסריח‬ ‫בשר הקודש מעולם כו'‪ .‬ביאור הענין‪,‬‬ ‫כי בשר הקודש הוא כמד''א וצאצאיו‬ ‫חתם באות ברית קודש‪ .‬והנה בודאי‬ ‫במקדש באו שמה אנשים ונשים וטף‪,‬‬ ‫וזה הנס שלא בא שום הרהור נדנוד‬ ‫עבירה לא לאנשים ולא להנשים‬ ‫בהרהור כלל‪ :‬עבודת ישראל פ''ה‬ ‫מ''ה‬

‫יוצא לאור ע"י‬ ‫מכון בית צדיקים ‪ -‬שידלוב סטאשוב‬ ‫‪714 Park Ave Lakewood NJ 08701-2025‬‬ ‫‪Fax: 1-732-730-1588 Tel: 1-732-901-6225‬‬ ‫לקבל הגליון ע"י פאקס ‪ fax‬וכן להקדיש גליון לזכות‪,‬‬ ‫לרפו"ש‪ ,‬לע"נ או לזכות את הרבים ‪ -‬אחב"י ביותר מאלף‬ ‫מקומות בעולם קע"ה כ"י נא להתקשר להנ"ל‬

‫ידידכם נפתלי הירצל גאנצווייג‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫פרשת עקב תשס"ט‬ ‫גליון רל"ה‬

‫והיה עקב ‪ -‬ושמר ה' לך‪ .‬כי לדור‬ ‫כשר הוא שומר הבטחת חסד אבות‬ ‫ואם לא תשמור המצות לא ישמור לך‬ ‫אלא לדור אחר‪ :‬רשב"ם‬ ‫והי' עקב תשמעון‪ .‬הה"ק מקאצק‬ ‫זי"ע אמר בזה"ל והי' עקב תשמעון‬ ‫דער סוף וועט דאך זיין אז עטץ וועט‬ ‫מוזען צוהערען הערטס גלייכער באלד‬ ‫צו עכלה"ק ודפח"ח‪ :‬שיח שרפי קודש‬ ‫והיה עקב תשמעון וגו' צריך לדעת‬ ‫אומרו והיה‪ ,‬מה יהיה‪ ,‬אם השמירה‬ ‫שהוא אומר בסמוך‪ ,‬לא היה צריך‬ ‫לומר אלא עקב תשמעון ושמר‪ ,‬ומה‬ ‫צורך בתיבת והיה עוד צריך לדעת‬ ‫אומרו עקב‪ ,‬ולא אמר אם תשמעון‪,‬‬ ‫כדרך אומרו )ויקרא כו ג( אם בחוקותי‪,‬‬ ‫ורבותינו ז"ל )עיין תנחומא( דרשו אם‬ ‫מצות שהאדם דש בעקביו תשמעון‪ ,‬וזה‬ ‫דרך דרש‪ :‬ויתבאר על דרך אומרם ז"ל‬ ‫)ויק"ר יא ז( אין והיה אלא שמחה‪,‬‬ ‫והנה אדון הנביאים בא בנועם דבריו‬ ‫להעיר במוסר נעים‪ ,‬כי אין לאדם‬ ‫לשמוח אלא כשישמור לעשות את כל‬ ‫אשר צוה ה' לעשות‪ ,‬אז ישמח לבו ויגל‬ ‫כבודו‪ ,‬אבל כל עוד שיחוש שחסר אחת‬ ‫מכל מצות ה' בין מצות לא תעשה בין‬ ‫מצות עשה עליו אמר שלמה )קהלת ב‬ ‫ב( ולשמחה מה זה עושה‪ :‬והוא אומרו‬ ‫והיה‪ ,‬שמחה תהיה לך עקב תשמעון‪,‬‬ ‫פירוש עקב הוא סוף ותכלית‪ ,‬כדרך‬ ‫שמצינו שישתמשו חז"ל בלשון זה‪,‬‬ ‫בלשון המשנה )סוטה מט‪ (:‬בעקבות‬ ‫משיחא וגו'‪ ,‬כי בגמר זמן ביאתו יקרא‬ ‫עקבות‪ ,‬כמו כן אמר עקב תשמעון את‬ ‫המשפטים ושמרתם ועשיתם אז הוא‬ ‫זמן השמחה‪ ,‬וכל שלא הגיע לזה אין לו‬ ‫מקום לשמוח וכמאמר חסידי ישראל‬ ‫)חובת הלבבות שער הפרישות ריש פרק‬ ‫ד( שהפרוש אבלו בלבו וצהלתו בפניו‪,‬‬ ‫כי אין נכון לשמוח מי שהוא עתיד‬ ‫לעמוד בבושה וכלימה לפני מלך הגדול‪,‬‬ ‫ואין צריך לומר מי שמחויב ראשו‬ ‫למלך‪ ,‬וכפי זה שיעור עקב הוא סוף‬ ‫שמיעת כל המשפטים‪ :‬אור החיים‬

‫והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה‪,‬‬ ‫אין והי' אלא לשון שמחה כדאיתא‬ ‫בבראשית רבה פ' מ"ב ג'‪ ,‬עקב היינו לסוף‬ ‫והוא כי לעתיד יגלה הש"י לעין כל‪ ,‬וכל‬ ‫נפש מישראל יבין כי לא הי' שום חקה‬ ‫בלי טעם כי לע"ע כל הסבלנות של ישראל‬ ‫שסובלין מקיום המצות‪ ,‬הוא מפני‬ ‫שאינם מבינים עומק הטובה הנמצא בהם‬ ‫ודומין בעיניהם כחוקה בלי טעם ולכן‬ ‫סובלין מהם‪ ,‬אך כאשר יתברר כי הכל‬ ‫הי' במשפט למען יוטב להם לישראל‬ ‫ואינם בלי טעם‪ ,‬אז ימלא שחוק פינו‬ ‫ונהי' בשמחה‪ :‬מי השילוח‬ ‫ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך וגו'‬ ‫אשר נתן לך‪ ,‬הרב הצדיק ר' שלמה אמר‬ ‫בשם הבעש"ט‪ ,‬אפילו הקערה עם המאכל‬ ‫מונחת על השלחן‪ ,‬אם אין השם יתברך‬ ‫מצוה לאכול אי אפשר לאכול‪) .‬מדרש‬ ‫פנחס החדש אות י"א( בעל שם טוב עה''ת‬

‫והיית חרם כמהו‪ .‬דבשעת מלחמה אם‬ ‫נמצא חרם הוא מסוכן מאד‪ .‬ומעשי‬ ‫עכן וחרם שאול יוכיחו דתומ"י שנגעו‬ ‫בחרם היה קצץ וסלוק שכינה‬ ‫מישראל‪ :‬העמק דבר‬

‫שקץ תשקצנו‪ .‬לימדך הכתוב שחייב‬ ‫האדם לשקץ עבודה זרה להזכירו‬ ‫בלשון גנאי‪ ,‬אם היה שמה בית גליא‬ ‫שהוא לשון גובה‪ ,‬קורין אותה בית‬ ‫כריא שהוא לשון עומק ושפלות‪ .‬וכן‬ ‫אמרו עוד )מגילה כה ע"ב(‪ ,‬כל ליצנותא‬ ‫אסירא חוץ מליצנותא דעבודה זרה‬ ‫דשריא‪ ,‬שנאמר )ישעיה מו‪ ,‬א( כרע בל‬ ‫קרס בנו‪ ,‬וכתיב )שם‪ ,‬ב( כרסו כרעו‬ ‫יחדיו לא יכלו מלט משא‪ .‬וכן בשם‬ ‫מרקוליס היה שמו קילוס אצל עובדיו‬ ‫והוא לשון שבח וכבוד‪ ,‬וחז"ל‬ ‫החליפוהו בשם מרקוליס‪ ,‬ומר לשון‬ ‫כך מקובל אני מרבותי ישמרם א‪-‬ל‪ ,‬שכל תמורה וחליפין‪ ,‬וכן לשון חז"ל )חולין‬ ‫הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויין לו צד‪ (.‬במר דשחוטה בחליפי שחוטה‪ ,‬וכן‬ ‫החליפו קילוס בקוליס שהוא לשון לעג‬ ‫בכבוד כל ימיו‪ .‬ספר החינוך ‪ -‬מצוה תל‬ ‫מרשית השנה ועד אחרית השנה‪ .‬והיה אם וקלון מלשון לעג וקלס )תהלים עט‪ ,‬ד(‪,‬‬ ‫שמוע תשמעו וגו'‪ .‬בכל ראש השנה הוא יום כן פירש רבינו תם ז"ל‪ :‬רבנו בחיי‬ ‫הדין לפקוד על צבא מרום בדין‪.‬‬ ‫היינו מה ה' אלקיך שואל מעמך נמשך אל‬ ‫להעביר זדון מן הארץ ולהפיל שרים‬ ‫שלמעלה כמבואר בספרים‪ .‬אך עוונותינו לטוב לך יאמר איננו שואל מעמך דבר‬ ‫גורמים אריכות הגלות‪ .‬ולזה נכתב מרשית שיהיה לצרכו אלא לצורכך‪ ,‬כטעם אם‬ ‫חסר לשון רש היינו שכל השנה הקב"ה צדקת מה תתן לו )איוב לה ז(‪ ,‬רק הכל‬ ‫יושב ומצפה על ישראל שישובו כמבואר הוא לטוב לך ואמר הטעם כי לה'‬ ‫בתנא דבי אליהו‪ .‬והיה לשון שמחה אם אלהיך השמים ושמי השמים הארץ‬ ‫שמוע תשמעו אל מצותי וגו'‪):‬בפ' התשובה וכל אשר בה‪ ,‬וכולם נותנים כבוד‬ ‫נכתב י"ג הויות נגד י"ג מדות(‪ :‬ספר לשמו‪ ,‬איננו צריך לך רק באבותיך‬ ‫תפארת שלמה עה''ת ‪ -‬לקוטים‬ ‫חשק ויבחר בזרעם אחריהם מכל‬ ‫מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה‪ .‬העמים‪ ,‬בכם שאתם מבחר זרעם‪ ,‬ולא‬ ‫דבר זה תימא אין לך עול גדול ביראת בישמעאל ולא בעשו‪ :‬רמב"ן‬ ‫שמים‪ .‬ושמעתי שתחלת הפסוק קאי לסוף‬ ‫פסוק שני דקאמר אשר אנכי מצוך היום‬ ‫לטוב לך ואינו עושה כי אם להנאתך‬ ‫שתקבל שכר טוב‪ .‬ומזה הפסוק רמזו‬ ‫חכמים לומר מאה ברכות בכל יום מדכתיב‬ ‫מה אל תקרי מה אלא מאה וכשתוסיף א'‬ ‫תקרא מאה‪ .‬ותמצא מאה אותיות בפסוק‬ ‫והשתא איכא תרתי טעמים שאתה קורא‬ ‫מאה‪ .‬ולפיכך אנחנו כורעים במודים לפי‬ ‫שמודי"ם בגימ' ק' כנגד מאה ברכות‬ ‫שאדם חייב לומר בכל יום‪ :‬פירוש בעלי‬ ‫התוספות‬

‫פעם אחת אמר ]הרה''ק מפרשיסחא[‬ ‫קודם תקיעת שופר מרא דעלמא הקם‬ ‫נא וכו' ותגביה קרנינו וכו' הלא כאשר‬ ‫חס ושלום נפל תפיליו של בר ישראל‬ ‫כמה הוא הבהלה להגביהם‪ .‬ואינו‬ ‫משהה חס ושלום אפילו רגע והוא‬ ‫בעצב כל היום‪ .‬ועתה ישראל הם‬ ‫תפילין דמרי עלמא ומי כעמך ישראל‬ ‫וגו' כידוע‪ .‬ונאמר בישראל )תהלים‬ ‫מ"ד‪ ,‬כ"ו( כי שחה לעפר נפשינו וכיוצא‬