Al Hatorah Ve-al Haavoda Vaetchanan 2009

‫השליך משמים ארץ תפארת ישראל‪.‬‬ ‫הנ"ל לפרש עפמ"ש )איכה ב‪ ,‬א( ויבא‬ ‫יוסף לעשות מלאכתו וגו' מלאכתו‬ ‫ממש אלא שדמות דיוקנו של אביו‬ ‫נראה לו‪ .‬בא ללמד מזה כי כוחו של‬ ‫יעקב הוא לכל איש ואיש מבנ"י‬ ‫להצילו מלעבור עבירה ח"ו‪ .‬וז"פ‬ ‫השליך משמים ארץ תפארת ישראל‬ ‫זה יעקב שנקרא תפארת והש"י הוריד‬ ‫ליעקב אבינו ע"ה להיות עמנו לעזר‬ ‫ולהושיע‪ .‬וז"ש )תהלים כ‪ ,‬ב( ישגבך‬ ‫שם אלקי יעקב כי )פס"ז ויצא כח‪ ,‬יג(‬ ‫צורתו של יעקב חקוקה בכסא כבוד‬ ‫והבן‪ .‬ובזה יבואר המדרש איכה‬ ‫בפסוק הזה השליך משמים ארץ‪ .‬אמר‬ ‫ר' יהושע בן נחמן משל לבני המדינה‬ ‫שעשו עטרה למלך הקניטוהו וסבלן‬ ‫הקניטוהו וסבלן אח"כ אמר להם‬ ‫המלך כלום אתם מקניטין אותי אלא‬ ‫בעבור העטרה שעטרתם לי הא לכון‬ ‫טרון באפיכון כך אמר הקב"ה כלום‬ ‫אתם מקניטין אלא בשביל איקונין של‬ ‫יעקב שחקוקה בכסאי הא לכון טרון‬ ‫באפיכון הוי השליך משמים ארץ‬ ‫עכ"ל‪ .‬וכבר האריך בזה בס' עבודת‬ ‫ישראל ע"ש‪ .‬אך לדברינו הנ"ל ניחא‬ ‫שפיר כפשוטו כלום אתם חוטאים רק‬ ‫בשביל שצורתו של יעקב חקוקה‬ ‫בכסא הכבוד לכן השליך משמים ארץ‬ ‫וממילא ישגבך שם אלהי יעקב כאשר‬ ‫צורתו של יעקב יהי' עמכם למטה‬ ‫יעמוד לכם לעזר להציל אתכם מן‬ ‫החטא‪ .‬כנ"ל‪ :‬תפארת שלמה עה''ת‬ ‫בפסוק לך אכול בשמחה את לחמך‬ ‫ושתה בלב טוב את יינך כי כבר רצה‬ ‫אלקים את מעשיך ]קהלת ט ז[‪ .‬הנה‬ ‫ידוע אשר בין המצרים מכוונין בתפלת‬ ‫רצה לעשות מצר"ה הנמשך משם‬ ‫אלקי"ם במילוי ההי"ן העולה צר"ה‪,‬‬ ‫שהוא השראות הדינים‪ ,‬יהיה נעשה‬ ‫צירוף רצ"ה‪ ,‬אשר גם הדינים יסכימו‬ ‫לרחמים וחסדים ]עיין בשער הכוונות‬ ‫דרוש א לשבועות ובפע"ח שער‬ ‫הברכות פרק ז[‪ .‬והנה באלו הימים‬ ‫נאסרו בבשר ויין‪ ,‬וכמו שרמזנו‬ ‫במקום אחר ונהר יחרב ויבש ]ישעיה‬ ‫יט ה[‪ ,‬אשר ר"ת נ'הר י'חרב י'בש' הוא‬ ‫יי"ן‪ ,‬וס"ת הוא בש"ר‪ ,‬והמספר של‬ ‫בש"ר יי"ן הוא תקע"ב‪ ,‬מספר כ"ב‬

‫שבת חזון‬ ‫‪...‬והנה כבר אמרנו שבכל שבת נכלל כל‬ ‫הקדושות שבאים בתוך ימי המעשה‬ ‫שאחריו וכמו שאומרים וקדשתו מכל‬ ‫הזמנים דשבת כולל כל קדושת הזמנים‬ ‫וכמו שאמר בזוהר הקדוש )יתרו פ"ח א'(‬ ‫כל ברכאן וכו' ביומא שביעאה תליין‬ ‫דשבת כולל כל הברכות וכל הקדושות‬ ‫שהם אחד כמו שנאמר ויברך ויקדש וכל‬ ‫מה שיש בתוך ימי המעשה ברכה וקדושה‬ ‫מקבל מיום השבת שקודם לו‪ .‬ומהאי‬ ‫טעמא מברכין החודש בשבת שקודם‬ ‫ראש חודש שקדושת ראש חודש שיבא‬ ‫בתוך השבוע כלול בשבת הקודם ומקבל‬ ‫מיום השבת‪ .‬וכן השבת הזה שחל תשעה‬ ‫באב בימי המעשה שאחר כך הנה זה‬ ‫שהיה אז יום חורבן בית אלקינו אינו‬ ‫נכלל בשבת הקודם דשבת הוא רק כללא‬ ‫דכל ברכאן וקדישין‪ .‬אבל מה שמיום‬ ‫תשעה באב הוא יום הולדת נפשו ורוחו‬ ‫של משיח זה כלול בשבת זה שקודם‬ ‫תשעה באב שממנו מקבל יום זה הקדושה‬ ‫זו וכאמור‪ .‬ולכן נקרא שבת זה שבת חזון‬ ‫שבו ראוי שיולד משיח ויקוים אשפוך את‬ ‫רוחי על כל בשר וגו' בחוריכם חזיונות‬ ‫יראו‪ :‬ספר פרי צדיק פ' דברים ‪ -‬אות יג‬ ‫כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה‬ ‫בשמחתה‪ .‬הכלל הוא‪ ,‬כל כחות האדם‬ ‫נמשך אחר המחשבה בזה שהאדם חושב‬ ‫נמשך כל עצמות האדם‪ .‬ונמצא כאשר‬ ‫האדם חושב בקדושה ומתאבל על‬ ‫ירושלים אז מחשבתו ועצמותו בקדושה‬ ‫וזוכה הוא לשון הזדככות‪ ,‬אז האדם‬ ‫מזדכך ורואה עתה בשמחה קצת‪ ,‬דהיינו‬ ‫קצת משמחת ירושלים איך יהיה לעתיד‬ ‫לבוא‪ :‬ספר קדושת לוי ‪ -‬מגילת איכה‬ ‫‪...‬אמנם הענין מה שקורין שבת חזון על שם מה‬ ‫שאינו לשבחן של ישראל‪ ,‬יש לומר שחזון לשון‬ ‫מחזה‪ ,‬מה שמראין היעודים רב טוב הצפון אחר‬ ‫כבוש המלחמה הגדולה בעזרת השם לנפשות‬ ‫ישראל הנשלחים לעולם הזה מחמת שהם אוהבי‬ ‫השם יתברך ואוהבים לו וכל מגמתם אליו קודם‬ ‫שנשלחו לעולם הזה למלחמה מראין להם רב טוב‬ ‫הצפון‪ ,‬אך בעונותינו הרבים תרגז בטנם של שונאי‬ ‫ישראל עלינו‪ ,‬אך ממה שאנו זוכרים עניינו‬ ‫ומרודינו ותשוח עלינו נפשנו מזה ניכר בבירור שלא‬ ‫אבד נצחינו ותוחלתינו חס ושלום‪ ,‬כי נגזר על המת‬ ‫שישתכח מן הלב מחמת שנסתלק הניצחון למעלה‬ ‫בלי תוחלת חזרה עתה‪ ,‬מה שאין כן חי אינו‬ ‫משתכח‪ .‬וזהו זאת אשיב אל לבי‪ ,‬מה שזכור תזכור‬ ‫ותשוח נפשי מזה נראה בעליל כי לא נכזבה‬ ‫תוחלתי בכל יום על כן אוחיל‪ .‬קדושת לוי ‪ -‬איכה‬

‫יומא דהילולא קדישא של רבינו יצחק לוריא אשכנזי‬ ‫ב"ר שלמה האר"י הק' ה' אב של"ג‬ ‫רבי יעקב יצחק מלובלין ב"ר אברהם אליעזר הלוי‬ ‫ט' אב תקע"ה החוזה הק' מלובלין זיעועכי"א‬ ‫וּבין‬ ‫עוֹמ ִדים ֵבּין ַבּיָּם ֵ‬ ‫וּב ִשׁ ְביָה‪ָ .‬ה ְ‬ ‫אַחינוּ ָכּל ֵבּית יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ַ .‬הנְּ תוּנִ ים ַבּ ָצ ָרה ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ַבּ ַיּ ָבּ ָשׁ ה ‪ַ .‬ה ָמּ ק וֹ ם יְ ַר ֵח ם ֲע ֵל י ֶה ם וְ י וֹ ִצ י ֵא ם ִמ ָצּ ָר ה ִל ְר ָו ָח ה ‪ .‬וּ ֵמ ֲא ֵפ ָל ה‬ ‫אָמן‪:‬‬ ‫ֹאמר ֵ‬ ‫וּב ְז ַמן ָק ִריב‪ .‬וְ נ ַ‬ ‫ָלא ִ‬ ‫וּמ ִשּׁ ְעבּוּד ִלגְ ֻא ָלּה‪ַ .‬ה ְשׁ ָתּא ַבּ ֲעג ָ‬ ‫אוֹרה‪ִ .‬‬ ‫ְל ָ‬

‫פעמים הוי"ה‪ ,‬נגד כ"ב ימים של בין‬ ‫המצרים‪ .‬ואחר עבור אלו הימים אז‬ ‫כבר נתהפכו הדינים לרחמים‪ ,‬כי תם‬ ‫עונך בת ציון‪ .‬ועל זה נאמר לך אכול‬ ‫בשמחה‪ ,‬ואין שמחה אלא בבשר‪ ,‬ושתה‬ ‫בלב טוב יינך כי כבר רצה אלקים‬ ‫דייקא‪ ,‬היינו‪ ,‬מן שם אלקי"ם העולה‬ ‫צר"ה נעשה רצ"ה‪ ,‬ומותר בבשר ויין‪.‬‬ ‫ויש לרמז אשר איכ"ה ישב"ה עולה‬ ‫שמח"ה‪ ,‬ותיבות בד"ד העי"ר עולה‬ ‫רצ"ה‪ ,‬כי נתהפך הכל לשמחה ולרצון‪.‬‬ ‫וכל התיבות איכ"ה ישב"ה בד"ד העי"ר‬ ‫עולה תרח"ם‪ ,‬ע"ד הכתוב אתה תקום‬ ‫תרח"ם ציון ]תהלים קב יד[‪ ,‬והוא ט'‬ ‫פעמים חס"ד‪ ,‬נגד ט' ימים מראש חודש‬ ‫עד תשעה באב‪ ,‬אשר הכל נעשה חסד‪:‬‬ ‫ספר אמרי נועם ‪ -‬מוצאי תשעה באב‬ ‫פעם אחת סיפר הרבי ר' בונם זי"ע‪ ,‬איך‬ ‫שהרה"ק הרבי מלובלין ז"ל אמר לו‪,‬‬ ‫שהוא ילמוד עמו איזה הלכה‪ ,‬כדי‬ ‫שיהיה אליו לתלמיד‪ .‬והרבי מלובלין‬ ‫זי"ע הלך לארגז הספרים‪ ,‬ולקח שלא‬ ‫בכוונה איזה ספר‪ ,‬והיה זה ספר שולחן‬ ‫ערוך אבן העזר קטן‪ ,‬ופתחו באקראי‬ ‫בדף הדן בדיני 'שבע ברכות'‪ ,‬ומתי‬ ‫אומרים 'שהשמחה במעונו'‪ ,‬ולמד עמו‬ ‫דינים אלו בחדר שלו‪ .‬ואחר שסיים עמו‪,‬‬ ‫אמר הרבי מלובלין ז"ל בפה קודשו‪,‬‬ ‫עכשיו אתה תלמיד שלי‪ ,‬ואני רבי שלך‪.‬‬ ‫כך אמר לו כמה פעמים‪ .‬וסיים החוזה‬ ‫זי"ע‪ ,‬ויש לנו גם זכרון טוב ויפה‪ ,‬ששמך‬ ‫שמחה בונם‪ ,‬הוא ממש השמחה במעונו‪.‬‬ ‫ופטרו לשלום‪ .‬ע"כ‪ .‬ומי יכול לעמוד‬ ‫בסוד קדושים‪ ,‬כי בודאי הזמין השי"ת‬ ‫הזדמנות האלו לטובתו‪ ,‬כדי שיהיה‬ ‫לזכרון טוב לפניו‪ .‬ואפשר‪ ,‬שהיה זה שנת‬ ‫הסתלקותו‪ ,‬לקיים בו מאמרם‪ ,‬אל‬ ‫יפטור אדם מחבירו אלא מתוך דבר‬ ‫הלכה‪ ,‬כי מתוך כך זוכרהו‪ .‬אמר‬ ‫הכותב‪ ,‬אין כל ספק שסיפור זה היה‬ ‫לאחר שהיהודי הקדוש זי"ע נסתלק‬ ‫בי"ט תשרי תקע"ד‪ ,‬ובמשך שנת תקע"ד‬ ‫כנראה היה הרבי רבי בונם כמה פעמים‬ ‫בלובלין‪ ,‬חרף היותו כבר רבי בפשיסחא‪,‬‬ ‫והחוזה זי"ע עשה כל מאמץ שהרבי רבי‬ ‫בונם יהיה נקרא תלמידו‪ ,‬כי היה לו בזה‬ ‫ענין גבוה על פי סוד‪ ,‬כיל"ח‪] .‬רמתים‬ ‫צופים בתדבא"ר‪ ,‬פי"ח אות נ"ב‪ .‬בשינוי‬ ‫מעט[‪ :‬קול מבשר ח"ב ‪ -‬וערטער ‪-‬‬ ‫המשך‬

‫יוצא לאור ע"י‬ ‫מכון בית צדיקים ‪ -‬שידלוב סטאשוב‬ ‫‪714 Park Ave Lakewood NJ 08701-2025‬‬ ‫‪Fax: 1-732-730-1588 Tel: 1-732-901-6225‬‬ ‫לקבל הגליון ע"י פאקס ‪ fax‬וכן להקדיש גליון לזכות‪,‬‬ ‫לרפו"ש‪ ,‬לע"נ או לזכות את הרבים ‪ -‬אחב"י ביותר מאלף‬ ‫מקומות בעולם קע"ה כ"י נא להתקשר להנ"ל‬

‫ידידכם נפתלי הירצל גאנצווייג‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫פרשת דברים תשס"ט‬ ‫גליון רל"ג‬

‫אלה הדברים ‪ -‬לפי שהן דברי תוכחות‬ ‫ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני‬ ‫המקום בהן לפיכך סתם את הדברים‬ ‫והזכירן ברמז מפני כבודן של ישראל‪:‬‬ ‫רש"י‬ ‫אלה הדברים כו' בעבר הירדן כו' נראה‬ ‫לפרש כי הנה הצדיק תמיד תשוקותיו‬ ‫הגדולים להשפיע רב טוב לבית ישראל‬ ‫ולפעול להם כל צורכיהם בני חיי ומזוני‬ ‫ולהפך מדת הדין לרחמים ולהמשיך‬ ‫להם חסדים גדולים כדי לעשות נחת‬ ‫רוח ליוצרו יתברך לפעול תענוג בכל‬ ‫העולמות ולהמשיך השפעות תמיד בלי‬ ‫הפסק‪ .‬ולזה צריך הצדיק להיות הפקר‬ ‫כמדבר כדרך שאמרו בגמרא לגביה יואב‬ ‫וביתו כמדבר שהיה ביתו הפקר לעובר‬ ‫ושב כמדבר וגם הצדיק הזה צריך‬ ‫שיהיה הפקר לכל הצריך אליו לכל דבר‬ ‫וזו היא הפירוש אלה הדברים אשר דבר‬ ‫משה אל כל ישראל במדבר ‪ ...‬חסר כאן‪:‬‬ ‫נועם אלימלך‬ ‫ראה נתתי לפניכם וגו' אומרו בתחילה‬ ‫ראה לשון יחיד‪ ,‬וגמר אומר לשון רבים‪,‬‬ ‫לפי שבגדר הראיה שוים הם כאיש אחד‪,‬‬ ‫ואין ההשתנות ביניהם‪ ,‬אבל בערך מה‬ ‫שהם אין גדר כולם שוה‪ ,‬לזה אמר‬ ‫לפניכם‪ ,‬וכמו כן כל מה שאמר בפרשה‬ ‫אחר כך בלשון רבים באו ורשו וגו'‪ ,‬אינו‬ ‫בגדר ההשתוות כאחד‪ :‬אור החיים‬ ‫איתא בשם הרמב"ן ז"ל ע"פ אשר יקשה‬ ‫מכם תקריבון אלי‪ .‬שכל דבר שמסתפק‬ ‫אי מותר לעשותו יסלק הנאתו וכשירצה‬ ‫לידע באמת אם זה רצונו ית' יראה‬ ‫האמת‪ .‬ע"כ בכתר ש"ט וכן שמעתי מפי‬ ‫אמו"ז ז"ל בשמו‪ .‬והפי' תקריבון אלי‬ ‫לחיות הש"י שיש בדבר ההוא‪ .‬כי כל‬ ‫קישוי רק מבחוץ ע"י הסתר החיצוניות‪,‬‬ ‫אבל כשמדבק עצמו בכח הפנימי אין‬ ‫הסתר כלל‪ :‬שפת אמת ‪ -‬תרל"א‬ ‫בנוסח הברכה פורס סוכת שלום עלינו‬ ‫ועל ירושלים‪ .‬כי יש עולם שנה נפש‪.‬‬ ‫ובכולם יש נבחרים מוכנים לקבל‬ ‫השלימות‪ .‬בנ"י בנפש‪ .‬ושבת בשנה‪ .‬וא"י‬ ‫וירושלים בעולם‪ .‬ובש"ק כשהיו בנ"י‬ ‫שרוין על אדמתם הי' מתקיים‬ ‫השלימות‪ .‬וכמו שיורד נשמה יתירה‬ ‫לבנ"י בש"ק כן הי' הארה יתרה‬ ‫בירושלים‪ .‬וז"ש לעשות אה"ש לדורותם‬ ‫לשון דירה כמ"ש חז"ל‪ :‬שפת אמת ‪-‬‬ ‫תרמ"ב‬

‫והנכם היום ככוכבי השמים וגו'‪,‬‬ ‫פירש"י מהו והנכם היום הנכם משולים‬ ‫כיום קיימים לעולם כחמה וכלבנה‬ ‫וכוכבים‪ ,‬כתיב )משלי ד'( ואורח‬ ‫צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון‬ ‫היום‪ ,‬היינו כי השמש בעצמה מאירה‬ ‫במקומה בשוה בתחלת היום ובאמצע‬ ‫היום‪ ,‬רק המניעה הוא מחמת הארץ‬ ‫המפסקת בין בני אדם ובין השמש‪ ,‬על‬ ‫כן אין האור מתפשט כל כך בתחלת‬ ‫היום‪ ,‬רק מקצת עד שמתפשט על‬ ‫הארץ‪ ,‬כן הצדיק‪ ,‬הוא בעצמו מאיר‬ ‫תמיד‪ ,‬רק המניעה מחמת המקבלים‪,‬‬ ‫וכו' ‪...‬וכן שמעתי בשם הבעל שם טוב‪,‬‬ ‫שאמר ‪ (á‬אוי ואבוי‪ ,‬כי העולם מלא‬ ‫מאורות וסודות נפלאים ונוראים‪ ,‬והיד‬ ‫הקטנה עומדת בפני העינים ומעכבת‬ ‫גדולים‪):‬ליקוטי‬ ‫אורות‬ ‫מלראות‬ ‫מוהר"ן סי' קל"ג(‪:‬בעל שם טוב עה''ת‬ ‫‪ (á‬ועיין בס' דברי שלים דס"ה ע"ג וזה‬ ‫לשונו‪ ,‬וכמו שאמר הבעל שם טוב קודש‬ ‫הקדשים ז"ל‪ ,‬האדם יכול לראות‬ ‫ענינים נוראים בזה העולם‪ ,‬נאהר עהר‬ ‫פאר שטעלט זיך אליין מיט דער קליינר‬ ‫האנט‪ ,‬עכ"ל‪ :‬ספר מקור מים חיים‬ ‫בפסוק הואיל משה באר‪ .‬כתבנו כבר כי‬ ‫מרע"ה הי' פותח פי הבאר כי כל התחלות‬ ‫קשות ופתיחת פי הבאר הוא במתנת עליון‪.‬‬ ‫ולכן בע"ש נברא פי הבאר‪ .‬והרמז כמ"ש‬ ‫ביום השבת יפתח‪ .‬לפי שבש"ק נגלה הארת‬ ‫מדרגת מרע"ה כמ"ש ז"ל לכן יש בו פתיחת‬ ‫פי הבאר‪ :‬שפת אמת ‪ -‬תרנ"ו‬

‫אל תתגרו בם‪ ,‬כי בזה"ז לא אתן לכם‬ ‫מארצם באשר עתה נתתי ירושה לעשו‬ ‫שיורש אותה ממתנת אברהם‪ :‬מלבים‬ ‫עד מדרך כף רגל ‪ -‬אפילו מדרך כף רגל‬ ‫כלומר אפילו דריסת הרגל איני מרשה‬ ‫לכם בארצם שלא ברשות ומדרש אגדה‬ ‫עד שיבא יום דריסת כף רגל על הר‬ ‫הזיתים שנאמר ועמדו רגליו וגו'‪ :‬רש"י‬ ‫לא תיראום הגם שמדבר ליהושע אמר‬ ‫לשון רבים‪ ,‬לכלול גם כל ישראל‪ ,‬לומר‬ ‫שלא יהיה אפילו אחד מישראל ירא מהם‪,‬‬ ‫כי ה' נלחם להם ולמה שפירשתי לאמר‬ ‫לישראל‪ ,‬אמר לשון שידבר בו לישראל‬ ‫שיבטחו באלקים חיים‪ :‬אור החיים‬

‫מה שמובא בגמ' )גיטין נו‪ ,‬א( שר' צדוק‬ ‫התענה ארבעים שנה שלא יחרב‬ ‫הבהמ"ק‪ .‬וקשה הא לא הועיל כלום כי‬ ‫לבסוף בעוה"ר נחרב‪ .‬אך כוונתו הי' בכל‬ ‫יום ויום שרק היום לא יחרב ובכל יום‬ ‫התענה על יומו שלא יחרב היום‪ .‬וכן‬ ‫מצינו בפירוש במדרש איכה אצל ר'‬ ‫אלעזר המודעי שהתפלל כל יום על יומו‬ ‫לשלום‪ .‬ויש ללמוד מזה דרך לעבדות‬ ‫הש"י שבכל יום תמיד יתפלל האדם‬ ‫להנצל היום מיצה"ר ולמחר על יום מחר‬ ‫כי אם יתפלל פ"א אי אפשר רק לעשות‬ ‫משפט ה' דבר יום ביומו כנ"ל‪ :‬תפארת‬ ‫שלמה עה''ת ‪ -‬פרשת דברים‬ ‫במדרש יש ]איכ"ר פ"א כ"ט[ שלא לילך‬ ‫יחידי בימי בין המצרים מן שעה ד' ביום עד‬ ‫שעה ט' )היינו בזמן שהחמה בתגבורת(‬ ‫והובא בשו"ע ]או"ח סי' תקנ"א סי"ח[‪,‬‬ ‫ולדעתי יש לרמזו בפסוק בימי שמגר בן‬ ‫ענת וכו' חדלו ארחות ]שופטים ה ו[ ‪ ,‬בימי‬ ‫שמג"ר )שם גר בימים אשר שם נולדים‬ ‫נשמות גרים כמו"ש לעיל( ב"ן ענ"ת )בסודי‬ ‫רזי הובא במגלה עמוקות המלאך של חדש‬ ‫תמוז שמו תע"נ ב"ן אותיות ב"ן ענ"ת(‪,‬‬ ‫בימי יעל )בזמן שיש עליה לקו משווה‬ ‫היום‪ ,‬היינו השעות הנ"ל שאז החמה‬ ‫בגבורתה‪ ,‬אז( חדלו ארחות‪ ,‬והוא רמז‬ ‫נכון‪] :‬הגהה ‪ -‬ר"ת של זה המלאך עיין‬ ‫במגלה עמוקות ר"ת נ'חש ב'ריח נ'חש‬ ‫ע'קלתון ת'נין‪ ,‬והנה אומר לך‪ ,‬זה המלאך‬ ‫בגימ' עקב"ת משיחא‪ ,‬והנה בתמוז‬ ‫מתחילין הכ"ב ימים בין המצרים אשר‬ ‫בהם כעת בעוה"ר בחינת הסתר פנים‪ ,‬אתה‬ ‫סתר לי ]תהלים לב ז[ היינו שם הוי"ה‬ ‫כביכול בהסתר הלבושים כנ"ל‪ ,‬לבד ב"ך‬ ‫נזכיר שמך ]ישעיה כו יג[‪ ,‬והנה כ"ב פעמים‬ ‫הוי"ה בגימ' עקב"ת משיחא מנין המלאך‬ ‫הנ"ל‪ ,‬והתבונן‪ :‬ספר בני יששכר ‪ -‬מאמרי‬ ‫חדשי תמוז אב ‪ -‬מאמר ב' י'‬

‫אמרו רז"ל כל מי שלא נבנה בית המקדש‬ ‫בימיו כאילו נחרב בימיו ]ירושלמי יומא‬ ‫פ"א ה"א[‪ .‬יש לפרש‪ ,‬דהנה אמרו רז"ל‬ ‫ביום שחרב בית המקדש נטלו ישראל‬ ‫איפופסין על עונותיהם‪ ,‬היינו שנמחל‬ ‫להם עונותיהם והש"י שפך חמתו על‬ ‫עצים ואבנים כדי שיתקיימו ישראל‪ ,‬ויש‬ ‫לפרש‪ ,‬כל מי שלא נבנה בית המקדש‬ ‫בימיו‪ ,‬הוה כאילו נחרב בימיו‪ ,‬ומהראוי‬ ‫שימחול לו הקב"ה עונותיו‪ :‬בני יששכר ‪-‬‬ ‫מאמרי חדשי תמוז אב ‪ -‬מאמר ב' ט''ו'‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬