A Brief Summary

‫סיכום עקרונות מ"תקציר תולדות הכל" של קן וילבר‬ ‫הקדמה‬ ‫פרויקט כזה יהיה דומה מאוד לפרויקט הגנום האנושי (המיפוי השלם של הגנים בדנ"א האנושי)‪ ,‬אלא‬ ‫שכאן יהיה זה פרויקט הכרתי ותרבותי; מיפוי של היכולות התרבותיות‪ ,‬שאליהן יש גישה לכל בני‬ ‫האדם באשר הם‪ .‬התוצאה תהיה מפה יוצאת מן הכלל של הפוטנציאל האנושי‪ ,‬מפה אדירה של‬ ‫האפשרויות האנושיות‪ .‬בעזרת מפה זו נוכל – אתם ואני – לזהות אילו מהפוטנציאלים האלה עדיין לא‬ ‫מימשנו‪ .‬תהיה זו מפה של שלבי הצמיחה היותר גבוהים שלנו ומפה של ההזדמנויות היותר גדולות‬ ‫שפתוחות בפנינו‪.‬‬ ‫מפה מדויקת יותר ומקיפה יותר של הפוטנציאלים האנושיים תיתרגם באופן ישיר לכדי יעילות רבה‬ ‫יותר בעסקים‪ ,‬בפוליטיקה‪ ,‬ברפואה‪ ,‬בחינוך וברוחניות‪ .‬אך אם יש בידכם מפה חלקית‪ ,‬מקוצצת‬ ‫ומקוטעת של האדם‪ ,‬תהיה לכם גישה חלקית‪ ,‬מקוצצת ומקוטעת לעסקים‪ ,‬לרפואה‪ ,‬לרוחניות וכן‬ ‫האלה‪ .‬וכך לא משנה‪ ,‬מהו תחום העיסוק שלכם‪ ,‬סביר להניח ש"תיאוריה של הכול" תהפוך עיסוק‬ ‫זה ליעיל יותר‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫הדרך הטובה ביותר להבין את האבולוציה היא כרוח‪-‬בפעולה‪ ,‬אלוהים בתהוות; הרוח מתפתחת‬ ‫ומתגלה בכל שלב התפתחותי‪ ,‬וכך‪ ,‬עם כל התפתחות‪ ,‬היא מגלה יותר ויותר מעצמה‪.‬‬ ‫הגישה העולה ‪ otherworldly‬פירושה התעלות מוחלטת מעל לארצי‪ .‬הגישה היורדת ‪this worldly‬‬ ‫ארצית ומהללת את הריבוי ולא את האחד‪.‬‬ ‫העולם המודרני והפוסט‪-‬מודרני נשלט באופן כמעט גורף על ידי תפיסת העולם של הירידה‪.‬‬ ‫המסורות של הלא דואליות‪ ,‬האי‪-‬שניות‪ ,‬במזרח ובמערב‪ ,‬מנסות לשלב בין שתי הדרכים‪ ,‬העולה‬ ‫והיורדת‪.‬‬ ‫חלק ראשון ‪ -‬הרוח בפעולה‬ ‫הדפוס המקשר‬ ‫המושג 'קוסמוס' כולל את הקוסמוס (או את הפיזיוספרה)‪ ,‬את הביוס (ביוספרה)‪ ,‬את הפסיכה או‬ ‫הנואוס (נואוספרה) והתיאוס (התיאוספרה או התחום האלוהי)‪.‬‬ ‫אף אחת מהמהויות האלה (אטום‪,‬מולקולה‪,‬תא‪,‬אורגניזם) היא לא שלם וגם לא חלק‪ ,‬אלא שלם‪/‬חלק‪,‬‬ ‫הולון‪.‬‬ ‫העיקר הראשון הוא שהמציאות מורכבת לא מדברים ולא מתהליכים‪ ,‬לא משלמים ולא מחלקים‪ ,‬אלא‬ ‫משלמים‪/‬חלקים‪ ,‬או הולונים‪ -‬כל הדרך למעלה וכל הדרך למטה‪ .‬אז המציאות לא מורכבת‬ ‫מחלקיקים תת אטומים‪ ,‬הגישה הזו נפוצה‪ ,‬אבל זו גישה רדוקציוניסטית מאוד‪ ,‬כי היא נותנת מעמד‬ ‫גבוה יותר ליקום החומרי‪ ,‬הפיזי‪ ,‬ואז כל השאר – מהחייים ועד הרוח – הוא תולדה של חלקיקים תת‬ ‫אטומיים‪ ,‬וזה לעולם לא יעבוד‪ ,‬לעולם‪ .‬חלקיק תת אטומי הוא בעצמו הולון‪ .‬וגם תא הוא הולון‪ .‬וגם‬ ‫כל סמל תמונה או רעיון‪ .‬כל הדברים האלה הם בראש ובראשונה הולונים‪ .‬ולכן העולם אינו מורכב‬ ‫מאטומים או מסמלים או מתאים או ממושגים‪ .‬הוא מורכב מהולונים‪.‬‬

‫עצמיות ושיתופיות (‪ – )Agency and Communion‬הולון חייב לקיים את השלמות שלו‪ .‬עליו גם‬ ‫להתאים את עצמו כחלק ממשהו אחר‪.‬‬ ‫התעלות והתמוססות (‪ – )Transcendence and Dissolution‬אם הולון אינו מצליח לקיים את‬ ‫העצמיות שלו ואת מערכות השיתוף שלו‪ ,‬הוא יכול להתפרק לגמרי לתת הולונים שמרכיבים אותו‪.‬‬ ‫תהליך ההיבנות‪ ,‬תהליך ההיווצרות של הולונים חדשים‪ .‬איך מלכתחילה קרה שמולקולות נייחות‬ ‫הצטרפו זו לזו והפכו לתאים חיים? לעת עתה כולם פשוט מסכימים לקרוא לזה "אבולוציה קוואנטית"‬ ‫או "אבולוציה מקוטעת" או "אבולוציה מגיחה" (‪ – )Emergent‬הולונים חדשניים בצורה קיצונית‬ ‫ומורכבים בצורה שלא תיאמן מגיחים אל תוך העולם במין קפיצה קוואנטית – בלי שום רמזים או‬ ‫עדויות לצורות מתווכות‪ .‬עשרות או מאות מוטציות בו – זמניות‪ ,‬לא קטלניות‪ ,‬צריכות להתרחש כדי‬ ‫שבעל החיים ישרוד וכדי שיהיו לו כנף‪ ,‬למשל‪ ,‬או עין‪ .‬לא משנה איך נחליט בסוף שהטרנספורמציות‬ ‫האלה מרחשות‪ ,‬העובדה הבלתי ניתנת להכחשה היא שהן בכל זאת מתרחשות‪ .‬וכך‪ ,‬תיאורטיקנים‬ ‫רבים‪ ,‬כמו אריך יאנ'ץ‪ ,‬פשוט קוראים לאבולוציה "הגשמה עצמית על ידי התעלות עצמית"‪.‬‬ ‫הולונים מופיעים‪/‬מגיחים (‪.)emerge‬‬ ‫נראה שהקוסמוס מתגלה בצורת קפיצות קוואנטיות של התגלות יצירתית‪.‬‬ ‫"הבסיס המטאפיזי האולטימטיבי הוא ההתקדמות היצירתית לעבר חדשנות" ‪ ,‬ווייטהד‪.‬‬ ‫הקוסמוס נבנה מיצירתיות‪ ,‬לא ממקריות‪.‬‬ ‫היררכיה טבעית היא בסך הכל שלמות בסדר עולה‪ ,‬כמו‪ :‬חלקיקים לאטומים לתאים לאורגניזמים‪ ,‬או‬ ‫אותיות למילים למשפטים לפסקאות‪ .‬השלם של רמה אחת הופך לחלק מהשלם של הרמה הבאה‪.‬‬ ‫כשהולון מסוים תופס בכוח את מקומות בכל הולארכיה שהיא – כשהוא רוצה להיות שלם בלבד‪ ,‬הוא‬ ‫לא רוצה להיות גם חלק – מתחילה ההולארכיה הטבעיות או הנורמלית להידרדר ולהפוך להולארכיה‬ ‫פתולוגית או להולארכיה של שליטה‪ ,‬ששמותיה האחרים הם מחלה‪ ,‬פתולוגיה – בין שהיא פיזית‪,‬‬ ‫רגשית‪ ,‬חברתית‪ ,‬תרבותית ובין שרוחנית‪ .‬ואנו רוצים "לתקוף" את ההירכיות הפתולוגיות האלה לא‬ ‫כדי להיפטר מההירכיה החולה כשלעצמה‪ ,‬אלא כדי לאפשר להיררכיה נורמלית או טבעית לעלות‬ ‫ולצמוח במקומה ולהמשיך את הצמיחה הבריאה שלה ואת התפתחותה‪.‬‬ ‫כל הולון שמתגלה מתעלה על קודמו אבל גם מכיל אותו‪.‬‬ ‫האבולוציה היא תהליך של התעלות והכלה‪ ,‬התעלות והכלה‪ .‬וזה מכניס אותנו ללב לבה של הרוח‪-‬‬ ‫בפעולה‪ ,‬הסוד היותר כמוס של הדחף האבולוציוני‪.‬‬ ‫הדחף הסודי‬ ‫מולקולה מתעלה מעבר לאטומים ומכילה אותם‪ .‬מתעלה במובן זה שיש לה תכונות יצירתיות או‬ ‫מתגלות או חדשניות‪ ,‬שהן יותר מסך כל המרכיבים שלה‪ .‬זה כל העניין בתורת המערכות ובהוליזם‬ ‫בכלל‪ :‬רמות ארגון חדשות נוצרות‪ ,‬ואין כל דרך לבצע רדוקציה של הרמות החדשות האלה לממדיהן‬ ‫הזוטרים – הן מתעלות מעבר להם‪ .‬אבל הן גם מכילות אותם‪ ,‬משום שההולונים הזוטרים הם בכל‬ ‫זאת מרכיבים של ההולון החדש‪ .‬וכך יש התעלות והכלה‪.‬‬ ‫אם אתה משמיד הולון מכל סוג שהוא‪ ,‬כל ההולונים שגבוהים ממנו מושמדים גם הם‪ ,‬משום שהם‬ ‫תלוים באופן חלקי בהולונים הנמוכים מהם – הם החלקים שמרכיבים אותם‪ .‬אבל ההולונים הנמוכים‬ ‫יותר יכולים להסתדר יפה מאוד גם בלי ההולונים הגבוהים מהם‪ :‬אטומים יכולים להסתדר יפה מאוד‬

‫בלי מולקולות‪ ,‬אבל מולקולות לא יכולות להסתדר בלי אטומים‪ .‬כלל פשוט‪ ,‬אבל הוא עוזר לנו‬ ‫לראות מה גבוה יותר ומה נמוך יותר במושגים של כל הולארכיה‪.‬‬ ‫הכלל הזה עובד בכל רצף התפתחותי‪ ,‬או בכל הולארכיה – התפתחות מוסרית‪ ,‬למידת שפה‪,‬‬ ‫התמיינות ביולוגית‪ ,‬תוכניות מחשב או התנהלותן של חומצות גרעין‪ .‬הכלל עובד מתוקף הצורה‬ ‫הפשוטה מאוד שבה שלמים תלויים בחלקים‪ ,‬אבל לא להפך‪ .‬וכמו שאמרנו ה"לא להפך" הוא‬ ‫ההולארכיה‪ ,‬או סדר של שלמות הולכת וגדלה‪.‬‬ ‫העומק מתייחס למספר הרמות בכל הולארכיה‪ ,‬וההיקף מתייחס למספר הולונים בכל רמה נתונה‪.‬‬ ‫אז אם נאמר שלאטומים יש עומק של ‪ 1‬אז למולקולות יש עומק של ‪ 2‬ולתאים יש עומק של ‪.3‬‬ ‫משום שהגבוה יותר מתעלה מעל לנמוך יותר ומכיל אותו‪ ,‬תמיד יהיו פחות מהגבוהים ויותר ויותר‬ ‫מהנמוכים יותר‪ ,‬ואין כאן יוצאים מהכלל‪ .‬לא משנה כמה תאים יש ביקום‪ ,‬תמיד יהיו יותר מולקולות‪.‬‬ ‫הפילוסופיה התמידית (‪ )perennial philosophy‬טוענת שהמציאות היא הולארכיה גדולה של קיום‬ ‫ושל מודעות‪ ,‬ושהיא מתפרשת מהחומר לחיים‪ ,‬לבינה‪ ,‬לרוח‪ .‬כל ממד מתעלה מעבר לממד הזוטר‬ ‫שתחתיו ומכיל אותו בהולארכיה של ממדים בתוך ממדים‪.‬‬ ‫הרוח מתעלה מעל לכול‪ ,‬ולכן היא מכילה את הכול‪ .‬היא לגמרי מעבר לעולם הזה‪ ,‬אבל היא גם‬ ‫חובקת כל הולון בעולם הזה בצורה מוחלטת‪ .‬היא מחלחלת אל תוך כל התופעות‪ ,‬אבל היא לא רק‬ ‫התופעות עצמן‪ .‬היא נוכחת תמיד בכל רמה או בכל ממד‪ ,‬אבל היא לא רק רמה מסוימת או ממד‬ ‫מסוים‪ .‬היא מתעלה אל מעבר לכול כוללת הכול‪ ,‬כבסיס חסר בסיס או כריק של כל התופעות‪.‬‬ ‫הזהות האינדיבידואלית מתרחבת לרוח וכך היא חובקת את הקוסמוס – מתעלה מעל לכול‪ ,‬מכילה‬ ‫את הכול‪ .‬וכל זה טוב ויפה‪ .‬אבל מספר האנשים שבאמת מגשימים את הזהות העילאית הוא קטן‬ ‫מאוד מאוד‪ .‬במילים אחרות לעומק האדיר יש היקף צר מאוד‪ .‬כמו תמיד‪ ,‬יותר עמוק‪ ,‬פחות היקף‪.‬‬ ‫אבל בחוויה הזאת‪ ,‬הזהות המודעת היא באמת זהות עם הכול‪ ,‬עם הקוסמוס‪ .‬ובזהות הזאת‪ ,‬כל‬ ‫היצורים‪ ,‬גבוהים ונמוכים‪ ,‬קדושים ולא קדושים‪ ,‬כולם נראים כמופעים מושלמים של הרוח‪ ,‬בדיוק כמו‬ ‫שהם‪ ,‬לא גבוה מזה‪ ,‬לא נמוך מזה‪ .‬העומק האולטימטיבי הוא אחדות אולטימטיבית עם הכול‪ ,‬עם‬ ‫הקוסמוס‪.‬‬ ‫אז מה שאנו רוצים הוא שהאתיקה הסביבתית שלנו תכבד את כל ההולונים‪ ,‬בלי יוצא מהכלל‪,‬‬ ‫כמופעים של הרוח‪ ,‬ושבאותו זמן אותה אתיקה תאפשר לנו לבצע הבחנות פרגמטיות לגבי הערך‬ ‫הפנימי של הדברים‪ .‬אנו רוצים שזו תהיה אתיקה שתכיר בכך שעדיף בהרבה לבעוט באבן מאשר‬ ‫בקוף‪ ,‬שעדיף בהרבה לאכול גזר מאשר פרה‪ ,‬שעדיף בהרבה להתקיים על דגנים מאשר על יונקים‪.‬‬ ‫לאבולוציה יש כיוון‪ ,‬עיקרון של סדר שעולה מתוך הכאוס‪ ,‬כמו שנוהגים לנסח את זה‪.‬‬ ‫לאבולוציה יש נטייה כללית רחבת היקף לנוע לעבר מורכבות גוברת והולכת‪ ,‬הבחנה‪/‬אינטרגרציה‬ ‫גוברות והולכות‪ ,‬ארגון‪/‬הבניה גוברים והולכים‪ ,‬אוטונומיה יחסית גוברת והולכת ותלוס גובר והולך‪.‬‬ ‫מודעות ועומק הן מילים נרדפות‪.‬‬ ‫יש קשת רחבה של דרגות עומק‪ ,‬הקשת הרחבה של המודעות‪ .‬והאבולוציה פותחת ומפתחת את‬ ‫הקשת הזאת‪ .‬המודעות מתפתחת יותר ויותר‪ ,‬מכירה בעצמה יותר ויותר‪ ,‬מתגלה יותר ויותר ובאה לידי‬ ‫ביטוי יותר ויותר‪ .‬רוח‪ ,‬מדעות‪ ,‬עומק – כל כך הרבה מילים לתאר אותו דבר‪.‬‬

‫המודעות היא פשוט איך שהעומק נראה מבפנים‪.‬‬ ‫כיוון שליקום יש כיוון‪ ,‬לנו עצמנו יש כיוון‪ .‬יש משמעות בתנועה הזאת‪ ,‬ערך פנימי שצריך לאמץ‪ .‬כמו‬ ‫שאמרסון אמר פעם‪ ,‬אנו מונחים בחיקה של תבונה עצומה‪ ,‬שאין לה שם אחר אלא הרוח‪ .‬יש נושא‬ ‫שחקוק על פניו המקוריות של הקוסמוס‪ .‬יש דפוס מסוים שחקוק על קיר האין‪ .‬יש משמעות בכל‬ ‫מחווה שלו‪ ,‬חסד בכל מבט חטוף‪.‬‬ ‫אנו לא חייבים לחשוב על אלוהים כאילו היה איזו דמות מיתית מחוץ להצגה‪ ,‬שמנהלת ומביימת אותה‪.‬‬ ‫ואנו גם לא חייבים לדמיין את האלוהות רק כמעין אלילה שנמצאת בפנימיות של כל הדברים והולכת‬ ‫לאיבוד בצורות שהיא בעצמה יצרה‪ .‬האבולוציה היא גם אלוהים וגם אלילה‪ ,‬התעלות ופנימיות‪ .‬זה‬ ‫משהו פנימי לתהליך עצמו‪ ,‬שזור ברקמת הקוסמוס; אבל בכל מקום הוא מתעלה מעבר ליצירותיו‬ ‫שלו‪ ,‬ובכל רגע מביא יצירות חדשות‪.‬‬ ‫העומק גובר והולך מתת‪-‬מודעות למודעות‪-‬עצמית למודעות‪-‬על‪ ,‬בדרך להכרה מדהימה‪ .‬שהיא עצמה‬ ‫מתאחדת עם הכוליות הקורנת‪ ,‬ואנו מתעוררים כאחדות הזאת‪.‬‬ ‫אנושי‪ ,‬אנושי מידי‬ ‫שלבים‪/‬תפיסות עולם‪ :‬ארכאיים‪ ,‬מאגיים‪ ,‬מיתיים‪ ,‬רציונלים‪ ,‬אקזיסטנציאליסטיים‪( .‬לא כולל את‬ ‫הטרנס‪-‬פרסונליים)‪ .‬זה מקביל גם לשלבים העיקריים של ההתפתחות הטכנולוגית‪-‬כלכלית‪ :‬לקטות‪,‬‬ ‫גננות‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תעשיה ומידע‪.‬‬ ‫בכל אחד מהשלבים האלה מותווים קווים לסוגים השונים של הייצור הכלכלי‪ ,‬תפיסות העולם‪ ,‬צורות‬ ‫הטכנולוגיה‪ ,‬ההשקפות המוסריות‪ ,‬הקודים והמשפטיים‪ ,‬סוגי הדת השונים וכן הלאה‪.‬‬ ‫לקטות (‪ : )Foraging‬גברים – מלאכת ציד‪ .‬נשים‪-‬ליקוט מזון מן הצומח וגידול ילדים‪ .‬חברות הלקטים‬ ‫התהוו מתישהו בין לפני מיליון לארבע מאות שאלף שנה‪ .‬כמו שהברמס מציין‪ ,‬מה שהבדיל את בני‬ ‫האדם מהקופים או מההומינידים לא היה כלכלה או אפילו כלי עבודה‪ ,‬אלא המצאת תפקיד האב –‬ ‫מה שהוא מכנה "הכנסת הזכר אל חיק המשפחה"‪ .‬השבט חי על ציד וליקוט מזון‪ ,‬אינו עוסק‬ ‫בחקלאות‪ .‬הם היו חייבים למצוא דרך להיעשות טרנס‪-‬שיבטיים‪ ,‬והחקלאות – ולא הצייד – היא‬ ‫שסיפקה את האמצעי שיאפשר את ההתעלות החדשה הזאת‪.‬‬ ‫גננות (‪ : )Horticultural‬הגננות מבוססת על שימוש במעדר או באת חפירה פשוט‪ .‬החקלאות‬ ‫מבוססת על מחרשה כבדה שאותה מושכת בהמת עבודה‪ 80 .‬אחוזים מאספקת המזון בחברות‬ ‫האלה יוצרו על ידי נשים (מובן שהגברים המשיכו לצאת לציד)‪ .‬לכן זה לא ממש מפתיע לגלות‬ ‫שבערך לשליש מהחברות האלה יש אלוהויות שהן אך ורק נשיות‪ ,‬ושלשליש מהן יש אלוהויות שהן‬ ‫גבריות ונשיות‪ .‬גם לא ממש מפתיע לגלות שמעמדן של הנשים בחברות האלה השתווה למעמדם של‬ ‫הגברים‪ ,‬אף שתפקידם של כל אחד מהמינים עדייו היו מובחנים בצורה ברורה וחדה מאוד‪ .‬כמעט‬ ‫בכל מקום שמוצאים בו דת‪ ,‬שבמרכזה דמות האם הגדולה‪ ,‬אפשר לדעת במידה רבה של ודאות‬ ‫שהרקע שלה הוא תרבות גננות‪ .‬זה התחיל בערך בשנת ‪ 10000‬לפנה"ס‪ .‬גם במזרח וגם במערב‪.‬‬ ‫האקו‪-‬פמיניסטיות טוענות שחברות הגננות הקדומות שעליהן דיברנו חיו בהתאם לחילופי עונות‬ ‫השנה‪ ,‬שהן היו מחוברת לאדמה‪ .‬האקו‪-‬מסקולניסטים מגנים בצעקה גדולה כל סוג של עבודה‬ ‫חקלאית וטוענים שזהו האונס הראשון של הטבע בידי האדם‪.‬‬ ‫האבולוציה ממשיכה‪ ,‬מי אנו שנצביע על תקופה אחת באבולוציה ונאמר כל מה שהתרחש אחריה הוא‬ ‫טעות אדירה או פשע מתועב?‬

‫הדיאלקטיקה של הקידמה (או ההתקדמות) – משלמים מחיר על כל צעד של התקדמות‬ ‫אבולוציונית‪.‬כולנו המזון של המחר‪ .‬התהליך נמשך‪ .‬והרוח נמצאת בתהליך עצמו‪ ,‬ולא בתקופה‬ ‫מסוימת או בזמן מסוים או במקום מסוים‪.‬‬ ‫חקלאות (‪ - )Agrarian‬גברים ונשים כאחד החליטו שהחריש הכבד הוא עבודה לגברים‪.‬‬ ‫ה"פטריארכיה" הזאת הייתה יצירה משותפת ומודעת שנוצרה על ידי גברים ונשים נוכח נסיבות שהיו‬ ‫אכזריות במידה רבה‪ .‬שהגברים בחברות ה"פטריארכליות" האלה סבלו הרבה יותר מהנשים לפי כמה‬ ‫סטנדרטים של "איכות חיים"‪ .‬לחברות החקלאיות (ולחברות שמבוססות על רעיית צאן) יש את‬ ‫המבנה המקוטב ביותר מבחינה מינית‪.‬‬ ‫כשנשים עובדות את האדמה במעדר‪ ,‬אלוהים הוא אישה; כשגברים עובדים את האדמה במחרשה‪,‬‬ ‫אלוהים הוא גבר‪.‬‬ ‫בגלל קשרים חברתיים שהתחילו להתארגן סביב כוחות ייצור בסיסיים – במקרה שלנו‪ ,‬סביב‬ ‫המחרשה – גברים התחילו לשלוט בספרה הציבורית של הממשל‪ ,‬החינוך‪ ,‬הדת והפוליטיקה‪ ,‬ונשים‬ ‫שלטו בספרה הפרטית של המשפחה והבית‪ .‬לעיתים קרובות מתיייחסים לחלוקה הזאת כיצרנות‬ ‫גברית וילודה נשית‪ .‬במזרח ובמערב כאחד התחילו חברות חקלאיות להיווצר בסביבות ‪2000-4000‬‬ ‫לפנה"ס‪ ,‬וזה היה אופן הייצור הדומיננטי עד למהפכה התעשייתית‪ .‬עקב היצרנות החקלאית נוצרו‬ ‫עודפי מזון אדירים‪ ,‬ומצב זה שיחרר אנשים רבים – גברים רבים – לעסוק במשימות אחרות‪.‬‬ ‫הומצאה המתמטיקה‪ ,‬המוצאו הכתב‪ ,‬המטלורגיה – ולוחמה מיקצועית‪.‬‬ ‫הם התחילו לבנות את האימפריות הצבאיות הראשונות‪ .‬וכך בסביבות ‪ 3000‬לפנה"ס בכל רחבי‬ ‫העולם החלו לקום אלכסנדרים וקיסרים סרגונים וחאנים‪ ,‬אימפריות אדירות‪ ,‬שבאופן פרדוקסלי‬ ‫התחילו לאחד שבטים יריבים לכדי מבנים חברתיים מאוחדים ומחייבים‪ .‬עם עליית הרציונליות‬ ‫והמהפכה התעשייתי פינו האימפריות המיתיות‪-‬קיסריות האלה את מקומן למבנה של המדינה‬ ‫המודרנית‪.‬‬ ‫במאה השישית לפנה"ס‪ ,‬גם במערב וגם במזרח‪ ,‬עם הופעת של "חכמים קדמונים שמהווים ציר‬ ‫מרכזי"‪ :‬גאוטמה בודהה‪ ,‬לאו טסה‪ ,‬פרמינדס‪ ,‬סוקרטס‪ ,‬אפלטון‪ ,‬פטנג'לי‪ ,‬קונפוציוס‪ ,‬חכמי‬ ‫האופנישדות וכן האלה‪ .‬בחברה החקלאית תמיד כולם גברים‪.‬‬ ‫מודרניות – זה היה מעבר מתרבות פיאודלית‪-‬חקלאית עם תפיסת עולם מיתית לתרבות תעשייתית עם‬ ‫תפיסת עולם רציונלית‪ .‬וכשאומרים פוסט מודרניות – מתכוונים בדרך כלל לסחף הגדול בהתפתחויות‬ ‫שהתרחשו אחרי תקופת ההשכלה‪ ,‬שכולל גם התפתחויות פוסט‪-‬תעשייתיות‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה בהיסטוריה התפתחו מבנים חברתיים שלא העמידו את הכוח הפיזי של הגבר כעמוד‬ ‫התווך של כוחה של התרבות‪ .‬הביולוגיה כבר לא הכתיבה את גורלו של אדם בכל הנוגע לתפקידי‬ ‫המגדר‪.‬‬ ‫כאשר יש לנו את המודרניות ואת המדע‪ ,‬יש לנו‪ ,‬בפעם הראשונה בהיסטוריה‪ ,‬דרך להתגבר על‬ ‫הבורות שלנו בדיוק באותה הנקודה בזמן שבה יש לנו את האמצעים להפוך את הבורות שלנו לרצח‬ ‫עם בקנה מידה גלובלי‪.‬‬ ‫המהפכה הפוסט‪-‬מודרנית הגדולה‬

‫שלבים שונים של התפתחות המודעות מתאפיינים בתפיסות עולם שונות‪ .‬העולם נראה שונה – והוא‬ ‫באמת שונה – בכל שלב ושלב‪ .‬תפיסות עולם שונות יוצרות עולמות שונים‪ ,‬מגלמות תפקידים של‬ ‫עולמות שונים‪ ,‬הן לא מייצגות את אותו עולם שפשוט נראה אחרת‪ .‬הפרדיגמה הבסיסית של‬ ‫ההשכלה טוענת שיש את האני או הסובייקט מצד אחד‪ ,‬והעולם האמפירי או החושי מצד שני‪ ,‬וכל‬ ‫ידע תקף הוא ידע שמשמש לייצורן של מפות העולם האמפירי‪ ,‬עולם אחד ויחיד‪ .‬פשוט ונתון מראש‪.‬‬ ‫ואם המפה תהיה מדויקת‪ ,‬אם היא תייצג בצורה נכונה את העולם האמפירי או תתאים לו בדיוק‪ ,‬אז‬ ‫בעצם נשיג את ה"אמת"‪ .‬מפה של ממש‪ ,‬או תיאוריה‪ ,‬או היפותזה‪ ,‬זו צריכה להיות מפה של העולם‬ ‫האובייקטיבי‪ .‬צריך לזכור שהשאלה אם העולם הוא הוליסטי או אוטומיסטי היא לא רלוונטית לעניין‪.‬‬ ‫הדבר שכולם הסכימו עליו היה על פרדיגמת המיפוי עצמה‪.‬‬ ‫החל בקאנט‪ ,‬עבור דרך הגל‪ ,‬שופנהאואר‪ ,‬ניטשה‪ ,‬דילתי‪ ,‬היידגר‪ ,‬פוקו וכל בדרידה – כל‬ ‫התאורטיקנים הפוסט‪-‬מודרניים הגדולים – אצל כל אלה אנו מוצאים מתקפה רבת עוצמה כנגד‬ ‫פרדיגמת המיפוי‪ ,‬כיוון שהיא אינה מביאה בחשבון את האני שמלכתחילה הכין את המפות‪.‬‬ ‫כל הדרכים הפוסט‪-‬מודרניות מובילות לניטשה‪.‬‬ ‫לא העולם ולא האני פשוט נתונים מראש – זהו הגילוי הפוסט מודרני הגדול‪.‬‬ ‫הקונסטרקטיביזם הקיצוני טוען שכל תפיסות העולם הן שרירותיות‪" ,‬מעוצבות" על ידי תרבויות‬ ‫שאינן מתבססות על משהו בר קיימא אלא על אופנה חולפת‪.‬‬ ‫הבניה תרבותית מוגבלת על ידי הזרמים בנואוספרה עצמה‪ .‬הנואוספרה מתפתחת‪ .‬כלומר‪ ,‬היא גם‬ ‫פועלת בהתאם לעשרים העיקרים‪ ,‬ואין ספק שהזרמים האלה מגבילים את ההבניה‪.‬‬ ‫הטענה של הקונסרקטיביסט הקיצוני היא שהאמת של כולם היא אמת יחסית‪ ,‬חוץ מהאמת שלו כי‬ ‫האמת שלו נכונה בצורה אוניברסלית ומוחלטת‪.‬‬ ‫זוהי הסתירה שחבויה בכל התנועות הפוסט מודרניות הרב תרבותיות הקיצוניות‪.‬‬ ‫הקונסטרקטיביזם הקיצוני הזה הוא בעצם צורה פוסט מודרנית של ניהיליזם‪ :‬אין אמת בקוסמוס‪ ,‬יש‬ ‫רק רעיונות שבני אדם כופים על אחרים‪.‬‬ ‫קונסטרקטיביזם מתון והגירסה הנפוצה ביותר שלו בימינו היא התפתחותי או אבולוציונית‪( .‬הגל‪,‬‬ ‫מרקס‪ ,‬ניטשה‪ ,‬היידגר‪ ,‬גבסר‪ ,‬פיאז'ה‪ ,‬בלה‪ ,‬פוקו המאוחר והברמס) ‪ :‬העולם ותפיסות העולם אינם‬ ‫נתונים מראש באופן מוחלט‪ ,‬אלא מתפתחים במהלך ההיסטוריה‪ .‬הם חוקרים את ההתפתחות של‬ ‫תפיסות העולם כדפוסים אבולוציוניים והתפתחותיים שנשלטים באופן חלקי על ידי הזרמים של‬ ‫האבולוציה עצמה‪ .‬עשרים העיקרים‪.‬‬ ‫סיכום לעשרים העיקרים ‪http://www.theory-of-everything.org/the-twenty-tenets.htm‬‬ ‫רוב גישות הפרדיגמה החדשה מייצגות מחשבה שלפיה כל מה שדרוש כדי לפתור את הבעיה הוא‬ ‫מפה מדויקת יותר‪ .‬המחשבה היא עצמה תנועה של הדבר שאותו היא מבקשת לדעת‪ .‬זה לא שיש‬ ‫מפה מצד אחד וטריטוריה ממופה מצד שני – זה הדואליזם הקרטזיאני המסוכן; המפה היא ייצוג‬ ‫בפועל של הטריטוריה שהיא מנסה למפות‪.‬‬ ‫מטרתה של הפילוסופיה היא לא רק להבהיר את המפות ולתקן בהן את הסטיות מהמציאות‪ ,‬אלא‬ ‫להאיר ולהבהיר את אותם זרמים עמוקים שמהם המחשבה אינה יכולה לסטות גם אילו היתה רוצה!‬

‫תפיסת העולם המאגית לא הייתה יכולה לדמיין בחלומותיה הפרועים ביותר שתפיסת העולם המיתית‬ ‫תנצח אותה‪ .‬והאלים והאלות המיתיים לא היו יכולים לדמיין שההיגיון מסוגל להשמיד אותם‪ .‬והנה אנו‬ ‫יושבים לנו בתפיסת העולם הרציונלית שלנו‪ ,‬מדושני עונג ובטוחים בעצמנו‪ ,‬בטוחים ששום דבר גבוה‬ ‫או נעלה יותר לא יבוא כרוח סערה מהשמים‪ ,‬לא ינפץ את התפיסות המוצקות ביותר שלנו וימוטט את‬ ‫היסודות שליהם אנו ניצבים‪.‬‬ ‫אבל אפשר לומר בוודאות‪ ,‬שהטרנס‪-‬רציונלי מחכה לנו‪ .‬הוא מחכה לנו מעבר לפינה‪ ,‬השחר החדש‬ ‫הזה‪ .‬כל שלב מתעלה אל מעבר לקודם לו ומכיל אותו‪ ,‬וכך‪ ,‬באופן שנראה בלתי נמנע‪ ,‬מחר תזרח‬ ‫השמש על עולם שיהיה במידה רבה מעבר לגבולות ההיגיון‪.‬‬ ‫התעלות והכלה – זה לא שתפיסת העולם המוקדמת יותר שגויה לחלוטין ותפיסת העולם החדשה‬ ‫נכונה לחלוטין‪ .‬התפיסה המוקדמת יותר הייתה הולמת‪ ,‬והחדשה‪ ,‬הולמת יותר‪.‬‬ ‫מובן שזה לא אומר שלתפיסת העולם הגבוהה יותר אין בעיות משלה – נהפוך הוא‪ .‬במקום שבו יש‬ ‫אפשרות להתעלות‪ ,‬יש גם אפשרות להדחקה‪ .‬תפיסת העולם הגבוהה יותר עלולה לא רק להתעלות‬ ‫אל מעבר לקודמתה ולהכיל אותה‪ ,‬אלא גם להדחיק אותה‪ ,‬להתנכר לה‪ ,‬לדחוק אותה לשוליים‬ ‫ולהתכחש לה‪.‬‬ ‫לחפש בזהירות רבה כל סימן להדחקה בכל שלב ושלב של האבולוציה האנושית‪ ,‬גם ברמת הפרט‬ ‫וגם ברמת הקולקטיב‪ .‬וזה כולל כמובן גם את הבעיות העצומות של התיעוש הרציונלי‪.‬‬ ‫ארבעת קצות הקוסמוס‬ ‫המעבר אל הפוסט מודני כרוך מבחינת התעלות ב(‪ )1‬פתיחות למצבי מודעות שהם מעבר לרציונלי ו(‬ ‫‪ )2‬בהטמעה שלהם במבנים טכנו‪-‬אקונומיים שהם מעבר לתעשייתיות‪.‬‬ ‫שינוי במודעות שיהיה מעוגן בשינוי ממסדר‪ .‬סביר להניח שבנפרד כל אחד מאלה לא יצליח‪.‬‬ ‫כמה פרטים מארבעת הרביעים‪:‬‬

‫ארבעת סוגי ההולארכיה האלה למעשה עוסקים בפנים ובחוץ של הולון‪ .‬הצד השמאלי הוא הצורה‬ ‫שבה נראה הולון מבפנים; הצד הימני הוא הצורה שבה אותו הולון נראה מבחוץ‪ .‬פנימיות וחיצוניות‪.‬‬ ‫תודעה וצורה‪ .‬סובייקטיביות ואובייקטיביות‪ .‬החלק העליון הוא האינדיבידואל התחתון הוא הקולקטיב‪.‬‬ ‫במובן כללי מאוד התרבותי מתייחס לתפיסות העולם הקולקטיביות המשותפות‪ ,‬והחברותי מתייחס‬ ‫לבסיס החומרי של תפיסת העולם הזאת‪.‬‬ ‫הולון מגיב‪ ,‬ויכול להגיב‪ ,‬רק לאותם הגירויים שנמצאים בתחומי מרחב העולם שלו‪ ,‬תפיסת העולם‬ ‫שלו‪ .‬כל השאר פשוט לא קיים‪.‬‬ ‫הקוסמוס נראה אחרת בכל אחד מהשלבים האלה כיוון שהקוסמוס באמת שונה בכל אחד מהשלבים‬ ‫האלה‪ .‬בכל אחד מהשלבים האלה‪ ,‬הקוסמוס מביט בעצמו בעיניים חדשות‪ ,‬וכך מביא לידי ביטוי‬ ‫עולמות חדשים שלא היו קיימים לפני כן‪.‬‬ ‫הרביעים האלה ארוגים ואחוזים זה בזה‪ .‬כולם קובעים זה את זה באופן הדדי‪ .‬כל אחד הוא גם סיבה‬ ‫וגם מסובב של הרביעים האחרים‪.‬‬ ‫אם לא נביא בחשבון את כל אלה‪ ,‬הם עשויים להתחיל את הטרנספורמציה בלעדינו‪ .‬הטרנספורמציה‬ ‫תתרחש‪ ,‬והיא כבר מתרחגשת‪ ,‬ואנו נמצא את עצמנו יושבים ברביע החביב עלינו‪ ,‬מסבירים לאנשים‬ ‫סביבנו למה יש לנו את הפרדיגמה החדשה‪ ,‬וספינת הטרנספורמציה תצא לדרך בלעדינו‪ .‬נבטל את‬

‫ההשתתפות הכלל‪-‬רביעית שלנו בכוחות שכבר פועלים‪ .‬נצלע לנו אל תוך העתיד‪ ,‬מביטים בעולם‬ ‫במבט מבולבל ובחיוך נבוך‪ ,‬והזרמים האחרים האלה לא יפעילו את עצמם בהוויה שלנו‪ .‬נהיה כמו‬ ‫בולי עץ סחופים לחופי הנהר המדהים הזה‪ .‬נטעה ונחשוב שהקביים שלנו הם הישועה עצמה‪ ,‬נציע‬ ‫את פצעינו לעולם‪ ,‬נדמם לנו אל תוך העתיד‪ ,‬כולנו חיוכים ותהילה‪.‬‬ ‫אני לא חושב שהגישה החלקית הזאת תעבוד אי פעם‪ .‬נראה לי שבמקום הגישה הזאת עלינו לאמץ‬ ‫גישה אינגרלית‪ ,‬שתכלול את כל ארבעת הריבעים‪ ,‬את כל ארבע הפנים של הרוח‪ .‬אולי הסוד שעומד‬ ‫בבסיס הטרנספורמציה הגבוהה יותר נעוץ בגישה מאוזנת‪ ,‬שלמה ואינטגרלית יותר‪.‬‬ ‫שתי ידיו של אלוהים‬ ‫לכל רביע יש אמת מסוג שונה‪( .‬הימניים – אמת אמפירית ייצוגית‪ ,‬השמאליים – אמת פרשנית‪,‬‬ ‫הרמנויטיית)‬ ‫בינה ומוח – (‪ )Mind and Brain‬יש לך את הבינה – החוויות שאתה חי‪ ,‬הדימויים‪ ,‬הסמלים‪ ,‬התחושות‬ ‫והמחשבות – שהחוויות שבה רשומות רשומות ברביע השמאלי העליון – ואת המוח ברביע הימני‬ ‫העליון‪ ,‬הם לא אותו דבר‪.‬‬ ‫אתה עצמך אפילו לא יכול לראות את המוח שלך כאובייקט‪ ,‬אלא אם תחתוך ותפתח את הגולגולת‬ ‫של עצמך ותלך להביא מראה‪ .‬רק ככה תוכל לראות את המוח שלך‪ .‬אבל אתה כן יכול לראות ולחוות‬ ‫את הבינה שלך באופן ישיר‪ ,‬ממש עכשיו‪ ,‬ברגע זה‪ ,‬באופן אינטימי ומיידי‪ .‬הבינה היא הצורה שבה‬ ‫נראית המודעות שלך מבפנים‪ .‬והמוח שלך הוא הצורה שבה המודעות שלך נראית מבחוץ‪.‬‬ ‫אתה יכול לדעת הכול על המוח שלי‪ ,‬וזה לא יגיד לך דבר על התכנים המסוימים של הבינה שלי‪,‬‬ ‫שאותם תוכל לגלות רק אם תדבר איתי‪.‬‬ ‫כל הדרכים הימניות קשורות בתפיסה‪ ,‬אבל כל הדרכים השמאליות קשורות בפרשנות‪.‬‬ ‫כל "תרפיות הדיבור" (כולל פסיכואנליזה)‪ ,‬מהיבטים של תרפיה קוגנטיבית ועד תרפיה בין אישית‪,‬‬ ‫תרפיה יונגיאנית‪ ,‬תרפיית גשטאלט ואנליזה טרנס‪-‬אקציונלית ‪ -‬כולן באופן זה או אחר מבוססות על‬ ‫העיקרון האחד הזה; כלומר‪ ,‬הניסיון למצוא פרשנות נכונה יותר או מתאימה יותר לעומק הפנימי‪.‬‬ ‫יכול להיות שהדיכאון שלי נובע מכך שאבי נטש אותי; הביטוי החיצוני של המצב הזה יהיה רמה‬ ‫נמוכה של סרוטונין במוח שלי‪ ,‬ופרוזאק יכול‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬לתקן את חוסר האיזון של הסרוטונין‪.‬‬ ‫וזה בסדר גמור‪ ,‬ולפעמים זה גם עוזר מאוד‪ .‬אבל פרוזאק לא יעזור לי בשום צורה להבין טוב יותר‬ ‫את הכאב הפנימי שלי‪ ,‬לפרש אותו בצורה שתהיה לה משמעות כלשהי עבורי ושתעזור לי להגביר‬ ‫את מידת השקיפות שלי מול עצמי‪ .‬ואם אין לך כל עניין בזה‪ ,‬אם לא מעניין אותך להבין את העומקים‬ ‫של עצמך‪ ,‬אז פרוזאק יספיק למטרות שלך‪ .‬אבל אם אתה רוצה לראות את העומקים שלך ולפרש‬ ‫אותם בצורה מדויקת ומתאימה יותר‪ ,‬אז תיאלץ לדבר עם מישהו שכבר ראה את העומקים האלה‬ ‫ועזר לאחרים לפרש אותם בצורה מדויקת ומתאימה יותר‪ .‬בדיאלוג האינטר‪-‬סובייקטיבי הזה עם‬ ‫המסייע התרפויטי‪ ,‬אתה תאחז ידיים ותלך לאורך שביל הפרשנויות המדויקות יותר והמתאימות יותר‪,‬‬ ‫תיכנס למעגל האינטר‪-‬סובייקטיבי‪ ,‬וככל שתפרש ותנסח את העומק הזה ביתר דיוק‪ ,‬ביתר התאמה‬ ‫ובהירות‪ ,‬כך תהיה פחות מבולבל ונבוך‪ ,‬כך תהפוך בהיר יותר לעצמך‪ ,‬כך תהפוך שקוף יותר לעצמך‪.‬‬ ‫ובסופו של דבר‪ ,‬כמו שנראה בהמשך‪ ,‬אולי תהפוך שקוף גם עבור האלוהי ותהיה חופשי ומשוחרר‬ ‫בעומק האינסופי של עצמך‪ .‬אבל בכל מקרה‪ ,‬שום דבר מכל זה – בשום רמת עומק – לא ייפתח‬ ‫בפניך אם תתעקש לאמץ אל חיקך רק את פני השטח של הדברים‪.‬‬

‫למרבה הצער‪ ,‬ישנה צורת בינה שמאמינה שרק דברים שיש להם מיקום פשוט קיימים‪ ,‬אף שלאמונה‬ ‫הזאת עצמה אין מיקום פשוט‪.‬‬

‫להיות מכוונן עם הקוסמוס‬

‫המרחב הסובייקטיבי הוא חלק בלתי נפרד מהמרחב האינטר‪-‬סובייקטיבי‪ ,‬וזוהי התגלית הגדולה של‬ ‫התנועות הפוסט מודרניות‪.‬‬ ‫תורת המערכות היא פשוט עוד ביטוי של אותו סיוט רדוקציוניסטי – כל ההיבטים השמאליים עוברים‬ ‫רדוקציה לכדי היבטים ימניים‪ ,‬וכל זה קורה בתוך המערכת הגדולה‪ ,‬הרשת הגדולה‪" ,‬רדוקציוניזם‬ ‫מעודן"‪ .‬הרדוקציוניזם הגס – פשוט עושים רדוקציה של הכל לכדי אטומים ברביע הימני העליון‪.‬‬ ‫האמיתות הלאה הן האוצר הגדול ביותר של האנושות כקולקטיב‪ .‬האנושות זכתה בהן בדם‪ ,‬יזע‬ ‫ודמעות‪ ,‬ועברה בדרכים הקשות של השקריות‪ ,‬הטעות‪ ,‬ההטעייה והרמייה‪ .‬לאט לאט‪ ,‬במהלך מיליון‬ ‫שנות היסטוריה‪ ,‬האנושות למדה להבדיל יותר ויותר בין האמת לבין מראית העין‪ ,‬בין הטוב לבין‬ ‫המושחת‪ ,‬בין יופי לבין עיוות‪ ,‬בין כנות לבין טעיה‪.‬‬ ‫הטוב האמיתי והיפה‬ ‫אלה הן החלוקות הבסיסיות‪ :‬את כל מה שנמצא בצד הימני אפשר לתאר במונחים של "זה" או "לז"‬ ‫(‪ .)it‬את כל מה שנמצא ברביע השמאלי העליון אפשר לתאר במונחים של"אני"‪ .‬ואת כל מה שנמצא‬ ‫ברביע השמאלי התחתון אפשר לתאר במונחים של "אנו" – אלה "שלושת הגדולים" – גרסה פשוטה‬ ‫יותר של ארבעת הרביעים‪.‬‬ ‫הנה כמה דוגמאות לצורות שונות של שלושת הגדולים‪:‬‬ ‫אני‪ :‬מודעות‪ ,‬סובייקטיביות‪ ,‬עצמי‪ ,‬ביטוי עצמי (כולל אומנות ואסתטיקה)‪ ,‬כנות ויושר‪.‬‬ ‫אנו‪ :‬אתיקה ומוסר‪ ,‬תפיסות עולם‪ ,‬הקשר המשותף‪ ,‬תרבות‪ ,‬משמעות אינטר‪-‬סובייקטיבית‪ ,‬הבנה‬ ‫הדדית‪ ,‬הגינות ונכונות‪.‬‬ ‫לז‪ :‬מדע וטכנולוגיה‪ ,‬טבע אובייקטיבי‪ ,‬צורות אמפיריות (כולל המוח ומערכות חברתיות)‪ ,‬הנחת אמת‬ ‫(התאמה יחידנית ופונקציונלית)‬ ‫להבחנה בין שלושת הגדולים היו השגים רבים‪.‬הנה כמה‪:‬‬ ‫ההבחנה בין העצמי (אני) לבין התרבות (אנו) תרמה בצורה ישירה לעליית הדמוקרטיה‪ ,‬שבה לכל‬ ‫אני יש זכות בחירה‪ .‬מכאן והלאה האני כבר לא היה מוכל בצורה חד כיוונית על ידיד ההיררכיה‬ ‫המיתית השלטת של הכנסייה או המדינה‪ .‬עלייתן של הדומקרטיות הליברליות בהיקף רחב‪.‬‬ ‫ההבחנה בין התודעה (אני) לבין הטבע (לז) תרמה להיווצרותן של תנועות השחרור‪ ,‬כולל שחרור‬ ‫האישה ושחרור העבדים‪ ,‬כיוון שהתחום הביולוגי לא היה יכול להוות עוד הצדקה ברמה נואוספרית‪.‬‬ ‫עליית הפמיניזם הליברלי ותנועת ביטול העבדות כתנועות תרבותיות יעילות ורחבות היקף‪.‬‬ ‫ההבחנה בין התרבות (אנו) לבין הטבע (לז) תרמה לעליית המדעים האמפיריים‪ ,‬ובכללים הרפואה‪,‬‬ ‫הפיזיקה והביולוגיה‪ ,‬כיוון שהאמת לא הייתה נתונה עוד לחסדי המיתולוגיה של הכנסייה והמדינה‪.‬‬ ‫עליית המדעים האקולוגיים וכן הלאה‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬וכן הלאה‪..‬‬ ‫האבולוציה מתפתחת על ידיד תהליכים של הבחנה (דיפרנציאציה) ואינטגרציה‪.‬‬

‫כיוון שלצד הימני יש מעין שלוחה פיזית או פיזיקלית‪ ,‬אפשר לכמת ולספור בקלות יחסית את מה‬ ‫שנמצא בו‪ ,‬מקבלים כמויות ולא ערכים מוסריים‪ .‬ובעוד ייתכן שהמספר שבע גדול מהמספר שלוש‪,‬‬ ‫הוא לא טוב ממנו‪ .‬וכף אם מתחילים להתיייחס לכל העולם כאל אובייקט – הוליסטי או אחר –‬ ‫מפשיטים אותו מכל ערך‪ .‬מקבלים קוסמוס שלדבר בו אין ערך‪ .‬וכשאתה גומר עם כל זה ועוצר‬ ‫לרגע להביט סביב‪ ,‬אתה מוצא‪ ,‬למרבה האימה‪ ,‬שאתה ניצב בעולם מושטח ודהוי‪ ,‬שאין בו משמעות‪,‬‬ ‫אין בו עומק‪ ,‬אין בו פרשנויות‪ ,‬או יופי‪ ,‬או טוב‪ ,‬או מידות טובות‪ ,‬בעולם שאין בו דבר שהוא נעלה‪.‬‬ ‫שום דבר מלבד לזים הוליסטיים בהתאמה פונקציונלית‪ .‬לזה וייטהד התייחס כשאמר "עניין עמום‪,‬‬ ‫חסר קול‪ ,‬חסר ניחוח‪ ,‬חסר צבע; לא יותר מחומריות שאצה לה בלי מנוח‪ ,‬בלי סוף ובלי משמעות"‬ ‫הוסיף ואמר "וכף הגיעה הפילוסופיה המודרנית לחורבנה"‬ ‫בודהה דהרמה וסנגהה‪ .‬בודהה היה מגשים רוחני גדול‪ ,‬דהרמה היא האמת שאותה הבין והגשים‪,‬‬ ‫וסנגהה היא הקהילה שמורכבת מאלה שמנסים להבין ולהגשים את מה שבודהה הבין והגשים‪ .‬אלה‬ ‫שלושת הגדולים בהקשר של אבולוציית המודעות‪ ,‬שממשיכה להתפתח לקראת התחומים הגבוהים‬ ‫יותר‪ ,‬או מודעות העל או הטרנס פרסונליים‪ .‬מובן שזהו בסך הכול שימוש במושגים בודהיסטיים‪.‬‬ ‫הטווחים היותר רחוקים של הרוח –בפעולה‬ ‫האבולוציה של המודעות‬ ‫גישה אינטגרלית היא גישה כלל‪-‬רמתית‪ ,‬כלל‪-‬רביעית‪.‬‬ ‫מימין סיכום קצר של הרביע השמאלי העליון‪ .‬הרמות‬ ‫הבסיסיות או הספרות של המודעות‪.‬‬ ‫אפשר לומר שלכל תרבות יש מרכז כובד כלשהו‪ ,‬שסביבו‬ ‫מאורגנים כללי האתיקה של אותה התרבות‪ ,‬החוקים‪ ,‬הנורמות‬ ‫והמוסדות הבסיסיים של התרבות‪ ,‬ומרכז העובדה הזה מספק‬ ‫את הלכידות התרבותית הבסיסית ואת האינטגרציה החברתית‬ ‫של אותה החברה‪.‬‬ ‫אם אתה רוצה לעלות מעבר לזה‪ ,‬אתה ברשות עצמך‪ ,‬ושיהיה‬ ‫לך בהצלחה‪ ,‬כי עכשיו המגנט ינסה למשוך אותך כלפי מטה‬ ‫– בשני המקרים אתה "פורע חוק"‪.‬‬

‫אחד הדברים הראשונים שראיתי לנכון לעשות כשהתחלתי לבחון את התקופות העתיקות האלה היה‬ ‫קודם כול להגדיר את מרכז הכובד המממוצע – ארכאי‪ ,‬מאגי‪ ,‬מיתי‪ ,‬רציונלי‪ ,‬אקזיסנציאלי – ואחר כך‬ ‫לבחון בתשומת לב רבה את בני האדם המפותחים ביותר שהצליחו להתעלות אל מעל למצב הממוצע‬ ‫– ושלעתים קרובות שילמו על כך מחר אישי כבד – ובכך גילו מצבי מודעות גבוהים או עמוקים יותר‬ ‫(השאמאן‪ ,‬היוגי‪ ,‬הקדוש או החכם)‪.‬‬ ‫הדרך הטובה ביותר לחשוב על התרשים מעל היא כמו על סדרה של מעגלים קונצנטריים‪ ,‬בעלי‬ ‫מרכז משותף‪ ,‬כשכל רמה גבוהה יותר מתעלה אל מעבר לקודמתה ומכילה אותה‪ .‬זוהי הולארכיה‬ ‫של הגשמה‪ ,‬שבה כל שלב מגלה ואז מכיל את השלב הקודם‪.‬‬

‫ההולארכיה הגדולה הזאת של המודעות היא עמוד השדרה של מסורות החוכמה הגדולות של‬ ‫העולם‪ ,‬ואפשר למצוא אותה באופן אוניברסלי וחוצה תרבויות‪.‬‬ ‫האני (בטיפוסו על הסולם) עלול לאבד יד או רגל בכל אחד מהשלבים‪ ,‬ולאובדן כזה יש תוצאה‬ ‫פתולוגית אופיינית שונה בכל אחד מהשלבים‪.‬‬ ‫נקודת משען (‪ – )Fulcrum‬מין צומת מכריע בדרך ההתפתחות‪ ,‬האני צריך להתמודד עם הבחירה‪.‬‬ ‫נקודות הציון האלה הן לא יותר מאבני דרך‪ .‬לכל נקודות המשען יש אותו מבנה תלת שלבי; הזדהות‪,‬‬ ‫התנתנקות‪ ,‬ואינטגרציה; או מיזוג‪ ,‬הבחנה ושילוב; או קיבוע התעלות והכלה‪.‬‬ ‫הסולם – השלבים הבסיסיים של המודעות מרגע הופעת הם משמשים בתור אבני בניין בסיסיות או‬ ‫הולונים של מודעות‪.‬‬ ‫המטפס – מטפס בשלבי הסולם הבסיסיים‪ ,‬כל צעד בטיפוס הוא נקודת משען‪ ,‬תהליך תלת שלבי‬ ‫של מיזוג‪/‬הזדהות‪ ,‬בידול‪/‬התגלות‪ ,‬אינטגרציה‪/‬הכלה‪.‬‬ ‫נקודת המבט – ראייה משתנה של האני והזולת בכל שלב‪ ,‬כולל שינוי‪ :‬בזהות העצמית בצרכים של‬ ‫העצמי ובהכרה המוסרית‪.‬‬ ‫אם משהו משתבש בתהליך התלת שלבי הזה‪ ,‬בכל שלב שהוא‪ ,‬אפשר "לשבור רגל" או להיפגע‬ ‫בכל צורה אחרת‪ .‬והצלקת שתישאר מהאסון תהיה תלויה באופן שבו העולם נראה כשנשברה לך‬ ‫הרגל‪ .‬אבל באופן כללי אפשר לומר שככל ששלב השבירה נמוך יותר‪ ,‬כך הפתולוגיה חמורה יותר‪.‬‬ ‫המודל הזה של התפתחות המודעות מבוסס על עבודתם של שישים או שיבעים תאורטיקנים מן‬ ‫המזרח ומן המערב‪( .‬לעיין בספרי הפסיכולוגיה אינטרגלית)‬

‫בכל נקודה נתונה בהתפתחותו יגיב האני מתוך השלב הוכחי שלו ברמה של כ ‪ 50‬אחוזים‪ ,‬מהשלב‬ ‫הבא ברמה כ ‪ 25‬אחוזים ומהשלב הקודם ברמה של כ ‪ 25‬אחוזים‪ .‬אין אני שפשוט נמצא "בתוך"‬ ‫שלב אחד‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬יש רגרסיות ‪,‬ספירלות‪ ,‬קפיצות דרך‪ ,‬חוויות שיא וכן הלאה‪.‬‬

‫לאנשים יכולה להיות חוויה רוחנית – חוויית שיא‪ ,‬או חוויה של שינוי מצב מודעות – כמעט בכל שלב‬ ‫בהתפתחות שלהם‪.‬‬ ‫אפשר להתחבר לממדים גבוים יותר במגוון תנאים ‪ -‬ברגעי התעלות אקראיים‪ ,‬ברגעים של תשוקה‬ ‫מינית‪ ,‬במצבי לחץ‪ ,‬בחלומות בהקיץ‪ ,‬במצבים שנגרמים על ידיד סמים משני תודעה ואפילו‬ ‫במשברים פסיכוטיים‪.‬‬ ‫"האבולוציה הרוחנית כפופה להגיון של התפתחות בשלבים; אפשר לעשות צעד משמעותי חדש‬ ‫והחלטי אך ורק אחרי שהצעד המשמעותי הקודם מוצה כהלכה‪ :‬גם אם אפשר לדלג על שלבים‬ ‫מינוריים יותר בהתקדמות מהירה ופתאומית‪ ,‬המודעות חייבת לחזור ולוודא שהתחאום שעליו דילגה‬ ‫הסתפח בבטחה למצב העניינים החדש‪ .‬התפתחות מהירה או מרוכזת (שבהחלט אפשרית) אינה‬ ‫פוטרת אותנו מהשלבים שעליהם דילגנו וגם לא מהצורך להציב אותם בבטחה בזה אחר זה"‬ ‫אאורבינדו‪.‬‬ ‫ה"מצבים" עדיין צריכים להפוך ל"תכונות"‪ .‬אתה עדיין חייב לעבור מבלוט לעץ אלון‪ ,‬לפי שתוכל‬ ‫להתאחד עם היער‪ .‬אז גם אם ה"מצבים"(‪ )states‬חשובים‪ ,‬ה"שלבים"(‪ )stages‬עדיין חשובים יותר‪.‬‬ ‫הסולם יכול להתפתח הרבה לפני שמתפתחת הנכונות של האני לטפס בו‪.‬‬ ‫להתחבר לרמה גבוהה זה דבר אחד‪ ,‬לחיות בה זה משהו אחר לגמרי!‬ ‫חוויות רוחניות אינן מאפשרות לך לדלג על שלבים או לעקוף את ההתפתחות והגדילה שעליהן‬ ‫נשענות ההבנה וההגשמה הרוחנית המתמשכת‪.‬‬ ‫לרבים מהתיאורטיקנים האלה של הפרדיגמה החדשה יש אותה מטרה כללית‪ :‬להרחיב את המודעות‬ ‫מהאינדיבידואל המבודד והמנוכר למעין מודעות קוסמית גלובלית‪ ,‬שתכלול בתוכה את הפיזיוספרה‬ ‫והביוספרה והנואוספרה‪ .‬קל מאוד להעריך ולכבד את המטרה הכללית הזאת‪ .‬אבל התיאורטיקנים‬ ‫האלה אינם מכירים את הטרנספורמציות הפנימיות הרבות שדרושות לצורך המעבר מגוף – אני‬ ‫מבודד למודעות קוסמית חובקת – כול‪ .‬יש להם מטרה סופית‪ ,‬אבל אין להם דרך של ממש‪ .‬אז אנו‬ ‫יכולים להסכים עם המטרה שלהם ולעזור לספק להם דרך של ממש‪ ,‬על כל השלבים החשובים‬ ‫שבדרך הזאת‪.‬‬ ‫כשאתה יורד מהסולם לגמרי‪ ,‬אתה נמצא במצב של נפילה חופשית בריק‪ .‬הפנים והחוץ‪ ,‬הסובייקט‬ ‫והאובייקט‪ ,‬כל אלה מאבדים את המשמעות הסופית שלהם‪ .‬אתה כבר לא נמצא "כאן בפנים"‪,‬‬ ‫מסתכל על העולם שנמצא "שם בחוץ"‪ .‬אתה לא מסתכל על הקוסמוס – אתה הקוסמוס‪ .‬עולם‬ ‫הטעם האחד מכריז על נוכחותו‪ ,‬והוא בהיר ומובן מאליו‪ ,‬זוהר וצלול‪ ,‬בלי שום דבר בפנים‪ ,‬שום דבר‬ ‫בחות‪ ,‬מחווה אינסופית של שלמות גדולה‪ ,‬שמוגשמת בצורה ספונטנית‪ .‬האלוהי בכבודו ובעצמו‬ ‫מנצנץ בכל מראה ובכל צליל‪ ,‬וזה פשוט אתה‪ .‬השמש זורחת – לא עליך‪ ,‬אלא בתוכך‪ .‬גלקסיות‬ ‫נולדות ומתות‪ ,‬וכל זה מתרחש בתוך ליבך‪ ,‬הזמן והחלל רוקדים כמראות מבליחים על פניו הקורנות‬ ‫של הריק‪ ,‬והעולם כולו מאבד משקל‪ .‬אתה יכול לגמוע את שביל החלב כולו בלגימה אחת‪ ,‬להניח‬ ‫את גאיה בכף ידעך ולברך אותה‪ ,‬וזה הדבר השגרתי ביותר בעולם‪ ,‬ולכן אינך מקדיש לו מחשבה‪.‬‬ ‫בדרך להשקפה גלובלית – חלק ראשון‬ ‫חשוב בצורה גלובלית‪ ,‬פעל בצורה מקומית‪.‬‬

‫כשהתינוק נולד הוא לא הרבה יותר מאורגניזם חישתי‪-‬מוטורי (‪ ,)sensomotor‬מזוהה עם הממד‬ ‫החישתי‪-‬גופני‪ ,‬או עם השלב הראשון בתרשים הלפני אחרון‪.‬‬ ‫ראינו שכל נקודת משען היא תהליך תלת שלבי‪ .‬התבנית הראשונית היא בסך הכל השלב הראשון‬ ‫של נקודת המשען הראשונה‪ .‬האני ממוזג עם העולם החישתי המוטורי‪ ,‬גם מבחינה פנימית וגם‬ ‫מבחינה חיצונית‪ .‬אין כל מרחב אנכי (מבחינת ארבעת הארביעים)‪ .‬אינו מסוגל להביא רגשות‬ ‫שאפילו דומים לאהבה אמיתית – אי אפשר באמת לאהוב מישהו לפני שאפשר להבין את נקודת‬ ‫המבט שלו ואולי אפילו לבחור להעמיד אותה לפני נקודת המבט שלך‪ .‬ולכן אין במצב הזה חמלה‪ ,‬אין‬ ‫בו אהבה אמיתית‪ ,‬אין סובלנות‪ ,‬טוב לב או אלטרואיזם‪.‬‬ ‫מרגע שיש לנו עיוות תת שלבי בכל רמה שהיא הפתולוגיה יוצרת פגיעה במודעות‪ ,‬שנוטה לזהם‬ ‫ולעוות את כל שלבי ההתפתחות הבאים‪.‬‬ ‫יש הבטים מסוימים של קיומול של אני‪ ,‬שאינם שייכים לאני‪ ,‬או הוא אינו מכיר בהם‪ ,‬אינו מודה בעצם‬ ‫קיומם‪ .‬הוא מתחיל להתחבא מעצמו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬האני מתחיל לשקר לעצמו‪ .‬מערכת אני כוזבת‬ ‫מתחילה לצמוח מעל האני הממשי‪ ,‬האני שבאמת נוכח בכל רגע נתון‪ ,‬האני שעכשיו מתכחשים לו‪,‬‬ ‫מעוותים אותו או מדחיקים אותו‪ .‬להדחיק זה בסך הכל לא להודות במה שבאמת מתרחש בנפשך‪.‬‬ ‫וכך מתחיל התת מודע האישי את הקריירה שלו‪ .‬כמו שכבר אמרנו‪ ,‬התת מודע הזה הוא מיקומו של‬ ‫השקר של האני‪ .‬היבטים מסוימים של המודעות מפוצלים מהאני המרכזי – "גושי אני קטנים"‪,‬‬ ‫סובייקטים קטנים נדחקים בעל כורחם לאפלה תת קרקעית‪ .‬והגושים הקטנים האלה נשארים ברמת‬ ‫ההתפתחות שבה הם היו כשנדחו ופוצלו‪ .‬הם מפסיקים לגדול‪ .‬הם נשארים ממוזגים עם הרמה שבה‬ ‫הם הודחקו‪ .‬הם מתחבאים במרתף‪ ,‬ועל דלת המרתף שומר שקר‪.‬‬ ‫וכף היבטים שונים של האישיות שלך שנעולים במצב של ניתוק‪ ,‬מתחילים לצרוך ולבלוע חלק‬ ‫מהאנרגיה שלך ומהמודעות שלך‪ .‬הם שואבים אליהם אנרגיה ומעכבים את ההתפתחות שלך‪ .‬הם‬ ‫משקל עודף‪ ,‬משקשל מתקופה שכב ר עברת ושכבר היית אמור להיות מסוגל לעכל‪ .‬אבל כיוון‬ ‫שהגושים האלה מוגנים על ידי השקר‪ ,‬הם ממשיכים לחיות ולהשליט טרור‪.‬‬ ‫נקודת המשען הראשונה‪ :‬בקיעתו של האני הפיזי; בערך בגיל ארבעה חודשים יתחיל התינוק להבחין‬ ‫בין התחושות שבגופו שלו לבין אלה שבסביבה‪ .‬מסיים את התהליך בין החודש החמישי לחודש‬ ‫התשיעי לחייו‪.‬‬ ‫"הלידה האמיתי" – לידתו של האני הפיזי‪.‬‬ ‫המחקר מצביע באופן עקבי על כך שלרבות מהפתולוגיות החמורות ביותר – פסיכוזה‪ ,‬סכיזופרניה‪,‬‬ ‫והפרעות רגשיות חמורות – יש שורשים אטיולוגיים בבעיות שקשורות בנקודת המשען המוקדמת‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫נקודת המשען השנייה‪ :‬תולדת האני הרגשי; נקודת המשען האמוציונלית‪-‬פנטמית‪ .‬התינוק יכול‬ ‫להבחין בין האני הפיזי שלו לבין הסביבה הפיזית שלו‪ ,‬אבל הוא אינו מסוגל להבחין בין האני‬ ‫האמוציונלי שלו לבין הסביבה האמוציונלית שלו‪ .‬זה לא שהתינוק חושב באנוכיות רק על עצמו‪ ,‬אלא‬ ‫להפך – הוא בכלל אינו מסוגל לחשוב על עצמו‪ .‬הוא אינו מסוגל להבחין בינו לבין העולם – העולם‬ ‫האמוציונלי – ולכן מבחינתו‪ ,‬נקודת המבט שלו על העולם היא היחידה שקיימת‪.‬הזהות שלו‬ ‫ביוצנטרית או אקו‪-‬צנטרית‪ ,‬והוא ממוזג עם הביוספרה מבחינה פנימית ומבחינה חיצונית‪.‬‬

‫בין הגילים ‪ 15-24‬חודשים האני האמוציונלי מתחיל להבדיל את עצמו מהסביבה האמוציונלית שלו‪.‬‬ ‫(שלב ההבחנה) המצב הקודם הוא מצב של קהות לא של לא‪-‬דאוליות; בורות ולא אושר‪-‬עילאי‪ .‬כמו‬ ‫שכל שלבי ההתפתחות‪ ,‬אנו משלמים מחיר על כל התפתחות במודעות‪ .‬זוהי הדיאלקטיקה‬ ‫שלההתקדמות‪.‬‬ ‫נקודת המשען השלישית‪ :‬הולדת האני המושגי; אם הכל עובר פחות או יותר בסדר‪ ,‬הוא מתחיל‬ ‫להתעלות אל מעבר לרמה הזאת ולהזדהות עם האני המנטלי או המושגי‪ .‬נקודת המשען של הבינה‬ ‫הייצוגית‪ .‬דימויים מתחילים להופיע בערך בגיל שבעה חודשים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬סמלים מתחילים להופיע‬ ‫בהמלך השנה השנייה לחייו של התינוק‪ .‬הסמלים שולטים במודעות מגיל שנתיים ועד גיל ‪ .4‬סמל‬ ‫פשוט מייצג אובייקט אחד‪ ,‬ואילו מושג מייצג קטגוריה שלמה של אובייקטים‪ .‬מושגים ורעיונות‬ ‫שולטים במודעות בערך מגיל ארבע עד גיל ‪ .7‬עכשיו האני הוא כבר לא רק גיבוב של תחושות‬ ‫ודחפים ורגשות‪ .‬עכשיו הוא כולל גם סמלים ומושגים‪.‬‬ ‫עברנו מהפיזיוספרה של נקודת המשען הראשונה לביוספרה של נקודת המשען השנייה‪ ,‬ועכשיו‪,‬‬ ‫בנקודת המשען השלישית‪ ,‬האני מתחיל להיכנס במיוחד לנואוספרה‪.‬‬ ‫ברמה הפרטית התוצאה של ההדחקה שעושה הנואוספרה לביוספירה היא מה שנקרא פסיכוניורוזה‪.‬‬ ‫נוצר אני מנטלי מגובש ויציב למדי‪ ,‬והאני המנטלי והמושגי הזה (האגו) יכול להדחיק ולנתק היבטים‬ ‫מסוימים שלהדחפים הפיזיים שלו‪.‬‬ ‫מנגנוני ההגנה עצמם נמצאים בהיררכיה התפתחותית‪.‬‬

‫מנגנוני ההגנה‪ ,‬כשהם פועלים בצורה טבעית ונורמלית‪ ,‬הפ כמו מערכת חיסונית פסיכולוגית‪ .‬הם‬ ‫עוזרים לתחזק את שלמותם ויציבותם של גבולות האני‪ ,‬והם הודפים כל פולש שמאיים על מערכת‬ ‫האני‪.‬‬ ‫אבל כמו תמיד יכול להיות מצב שבו יש עודף של משהו טוב‪ .‬מנגנוני ההגנה עלולים להפוך להפרעה‬ ‫חיסונית – האני מתחיל לתקוף את עצמו‪ ,‬לאכול את עצמו‪ .‬צבא ההגנה הופך למדינת משטרה‪.‬‬ ‫במקום האני האמיתי עולה וצומח אני שקרי‪ .‬זה יכול להתחיל עוד בנקודת המשען הראשונה‪.‬‬ ‫ב"לא מודע" במובנו הרחב ביותר הוא פשוט מיקומו של השקר הרץ – שכבות ההטעיה‪ ,‬שכבות חוסר‬ ‫הכנות‪ ,‬שמסתירות את האני האמיתי ואת הפוטנציאלים האמיתיים שלו‪.‬‬ ‫בדרך כלל האני הכוזב יקרוס תחת משקלו המחניק – תתרחש "קריסה" – ואז יעמדו בפני האדם‬ ‫כמה אפשרויות‪ :‬לנוח ולהתאושש או לקחת את עצמו חקירה מעמיקה של חייו של השקר (פה‬ ‫נכנסות התרפיות הפרשניות של הצד השמאלי)‪.‬‬ ‫בכל רמת התפתחות שהיא אנו יכולים לחיות בכנות כאני אמיתי‪ ,‬או לחיות בהטעיה וברמייה כאני‬ ‫כוזב‪ .‬והרמות השונות של הקשר הן הרמות השונות של הפתולוגיה‪.‬‬ ‫תפיסת העולם הארכאית היא תפיסת העולם הכללית של נקודת המשען הראשונה – תפיסת עולם‬ ‫חישתית – מוטורית‪.‬‬ ‫התפיסה המאגית היא אנימיסטית‪ ,‬תפיסה גסה מאוד ואגו צנטרית‪ .‬העננים זזים כיווון שהם עוקבים‬ ‫אחריך‪ .‬הבינה והעולם אינם מובחנים זה מזה בצורה ברורה וחדה‪ ,‬ולכן המאפיינים שלהם נוטים‬ ‫להתמזג‪.‬‬ ‫כשההתפתחות מגיעה לנקודת המשען השלישית הילד מתחיל להבין שהוא אינו יכול לתת פקודות‬ ‫מאגיות לעולם‪.‬‬ ‫אבל בינתיים הילד מפתח תפיסת עולם מיתולוגת מפותחת ומורכבת‪ ,‬שאותה מאכלסים כל מיני כוחות‬ ‫אגוצנטריים; אם אני אוכל את כל ארוחת הערב אז כאב השיניים שלי יעבור‪ .‬התפיסה המתית‬ ‫מתחילה לדעוך עם הופעתה של תפיסת העולםה הרציונלית‪.‬‬ ‫נקודת המשען הרביעית‪ :‬הולדת האני בעל התפקיד; בינת הכללים והתפקידים; קוגניציה קונקרטית‬ ‫ופארטיבית (‪ .)conop‬מופיה בממוצע בגול שש‪-‬שבע‪ ,‬עד אחת עשרה – ארבע עשרה‪ .‬האני יכול‬ ‫לקחת על עצמו את תפקידו של האחרי‪ .‬בדרך לאימוצהשל פרספקטיבה שמממוקדת בעולם‪ .‬הוא‬ ‫מתחיל להבין שתפיסת העולם שלו אינה תפיסת העולם היחידה בעולם‪.‬‬ ‫בדרך להשקפה גלובלית – חלק שני‬ ‫הכיוון הכללי של ההתפתחות האנושית – התלוס של התתפתחות האנושית – הוא בכיוונם של שלבים‬ ‫פחות ופחות אגוצנטריים‪.‬‬ ‫נקודת המשען הרביעית (המשך); אני מכנה את העמדה הקונבנציונלית או הסוציוצנטרית הזאת גם‬ ‫בשם "חברות‪-‬מיתית"‪ .‬תפיסת העולם של נקודת המשען הרביית עדיין מיתולוגית‪ ,‬והדאגה והאכפתיות‬ ‫בשלב הזה מופנות כלפי אלה שמאמינים באותה המיתולוגיה‪ ,‬באותה האידאולוגיה‪ ,‬באותו הגזע‪,‬‬ ‫באותה האמונה‪ ,‬באותה התרבות – אבל לא מעבר לאלה‪.‬‬

‫הזהות עוברת שינוי מאגוצנטריות לסוציוצנטריות‪.‬‬ ‫נקודת המשען החמישית‪ :‬האגו הבוגר או הממוקד בעולם; בגיל אחת עשרה עד חמש ערה‪ ,‬עולה‬ ‫וצומחת היכולת למודעות פורמלית‪-‬אופרטיבית (ראו תרשים מפורט של ארבעת הרביעים‪ ,‬ברביע‬ ‫השמאלי‪)12 ,‬‬ ‫פתאום האדם יכול לדמיין עולמות עתידיים של אפשרויות אידיאליות‪ ,‬והוא יכול להתחיל לעבוד כדי‬ ‫לשנות את העולם בהתאם לחלומות האלה‪ .‬אתה יכול לדמיין את מה שיכול להיות!‬ ‫באופן דומה‪ ,‬עובדה שאפשר לחשוב על המחשבה אומרת שיכולה להתחיל התבוננות פנימית‬ ‫אמיתית‪ .‬בראשונה נפתח העולם הפנימי ונפרש למול עיני הרוח‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬עברת מעמדה סוציוצנטרית לעמדה שממוקדת בעולם‪ ,‬עוד ירידה ברמת הרקיסיזם‪ ,‬עוד אי‪-‬‬ ‫מרכוז‪ .‬עוד התעלות‪.‬‬ ‫אתה תופס עמדה פוסט‪-‬קונבנציונלית או גלובלית או ממוקדת בעולם (ולא פחות חשוב מזה – אתה‬ ‫מתקרב מאוד להתפתחות רוחנית או טרנס‪ -‬פרסונלית)‪.‬‬ ‫כל ההתפחוויות הבאות‪ ,‬הגבוהות יותר‪ ,‬שיבואו מנקודה זו והלאה‪ ,‬ישתמשו במצע של העמדה‬ ‫הממוקדת בעולם בתור הבסיס שלהן‪.‬‬ ‫בעוד המוסריות הקונבנציונלית היא סוציוצנטרית‪ ,‬המוסריות הפוסט‪-‬קונבנציונלית ממוקדת בעולם;‬ ‫היא מבוססת על עקרונות של פלורליזם אוניברסלי או על סבלנות גלובלית והגינות‪.‬‬ ‫ברגע שאתה מתחיל להתמקד בעולם‪,‬לבחון ולבקר את התרבות שממנה אתה בא ואולי להרחיק את‬ ‫עצמך מהדעות הקדומות הסוציוצנטריות והאתנוצנטריות שלה‪ ,‬אתה יוצא לדרך הפרטית שלך‪ .‬אבל‬ ‫ברגע שאתה עושה את זה‪ ,‬אז מי אתה בעצם? בלי כל התפקידים הישנים והטובים‪ ,‬מי אתה? איך‬ ‫תוכל לעצב את הזהות שלך? מה אתה רוצה מהחיים? מה אתה רוצה להיות? מי אתה בכלל? אריקסון‬ ‫קורא לזה "משבר זהות"‪ .‬כנראה זאת האי נחת או אפילו המחלה המרכזית של נקודת משען זו‪.‬‬ ‫נקודת המשען השישית‪ :‬אינטגרציית הגוף‪-‬שכל (‪ )Bodymind‬של הקטנאור; מבנה המעוף הגיון (‬ ‫‪ )vision-logic‬הם סוג של מודעות שעושה סינתזה ואינטגרציה‪ .‬המעוף הגיון מחבר את החלקים‬ ‫השונים ומתחיל לראות רשתות של יחסי גומלין‪.‬‬ ‫יש נטייה חזקה לאישיות מאוחדת‪ ,‬אני שיכול באמת להכי פרספקטיבה גלובלית ולא רק לדבר עליה‪.‬‬ ‫בורטון מסכם את השלב הזה‪" :‬גם הגוף וגם הנפש הם חוויות של האני האינגרטיבי" בשלב הזה אני‬ ‫מודע גם לגוף וגם לשכל כחוויות‪ .‬כיוון שהאני המתבונן מתחיל להתעלות אל מעבר לגוף ולנפש‪ ,‬הוא‬ ‫יכול עכשיו להתחיל לעשות אינטגרציה של שניהם‪ ,‬ומכאן השם "קנטאור"‪ .‬לרמה הקנטאורית‬ ‫קוראים גם אקזיסטנציאלית‪.‬‬ ‫אפשר ללכת לאיבוד בצורה קיצונית מאוד בתוך המודעות חסרת הפרספקטיבה של המעוף‪-‬הגיון‪,‬‬ ‫כיוון שכל נקודות המבט מתחילות להיתפס כיחסיות ותלויות הדדית‪ :‬אין שום דבר שהוא באמת‬ ‫בסיסי‪.‬‬ ‫העובדה שכל נקודות המבט יחסיות ממש לא אומרת שכל נקודות המבט שוות‪.‬‬

‫מי ששוכח זאת ומתמקד ביחסיות של נקודות המבט‪ ,‬נקלע לטירוף נעדר פרספקטיבה‪ ,‬לשיתוק‬ ‫מחסרר של הרצון והשיפוט‪" .‬הכול יחסי‪ ,‬אז אין טוב או רע יותר‪ ,‬ואף עמדה אינה טובה מרעותה"‪.‬‬ ‫אבל לא שמים לב לכך שהעמדה הזאת טוענת בדיוק שהיא טובה יותר מכל החלופות – זאת הסתירה‬ ‫הפרפורמטבית הסטנדרטית‪.‬‬ ‫אחד המאפיינים של האני האמיתי של השלב הזה (הקטנאור) שהוא כבר לא קונה את כל הנחמות‬ ‫הקונבנציונליות המרדימות – כמו שאמר קירקגור‪ ,‬האני כבר לא יכול להרגיע את עצמו באמצעות‬ ‫הטריויאלי‪.‬‬ ‫האותנטיות האקזיסנציאליסטית הזאת חשובה לא רק כשלעצמה‪ ,‬אלא כתנאי כניסה הכרחי לשלבים‬ ‫הטרנס פרסונליים‪.‬‬ ‫וכל מה שהם חווים ואומרים הוא נכון‪ ,‬אבל כיוון שהם לא מאמינים בקיומה של ספרת מודעות גבוה‬ ‫משלהם‪ ,‬הם תקועים עם תפיסת העולם האקזיסנציאליסטית‪ ,‬שמגבילה את התפיסות שלהם לתחומי‬ ‫קו האופק האקזיסנציאליסטי‪.‬‬ ‫כל העניין ברמה האקזיסנציאליסטית הוא שאתה עדיין לא נמצא בשלב הטרנס‪-‬פרסונלי‪ ,‬אבל אתה‬ ‫גם כבר לא מעוגן לגמרי בשלב הפרסונלי – כל התחום הפרסונלי מתחיל לאבד טעם‪ ,‬הוא מתחיל‬ ‫להיראות מאוד חסר משמעות‪ .‬אז ברור שאין יותר מדי על מה לחייך‪ .‬מה בעצם הטעם בפרסונלי –‬ ‫באישי? הרי מה שלא תעשה‪ ,‬בסוף הוא ימות‪ .‬בשביל מה בכלל להשאר בו?‬ ‫העיסוק הזה במשמעות ובהיעדרה הוא אולי המאפיין המרכזי של הפתולוגיות של נקודת המשען‬ ‫השישית (אומללות) ושל התרפיות האקזיסטנציאליסטיות שמותאמות לפתולוגיות האלה‪.‬‬ ‫זוהי הנשמה שעבורה כל התשוקות הפכו דלות וחיוורות ואנמיות‪ .‬זוהי הנשמה שהשלב הפרסונלי‬ ‫הפך עבורה אפרורי לחלוטין‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬נשמה על סף השלב הטרנס פרסונלי‪.‬‬ ‫תחומי מודעות העל ‪ -‬חלק ראשון‬ ‫כמה מהמסורות מתוחכמות כל כך שיש להן חלוקות מדויקות ומדוקדקות למאות שלבים ומרכיבי‬ ‫מודעות‪ .‬אבל בהתסבסס על מצב המחקר הנוכחי‪ ,‬אפשר לומר בוודאות יחסית שישנם ארבעה‬ ‫שלבים עיקריים של התפתחות או אבולוציה טרנס‪-‬פרוסנלית; נפשי‪ ,‬מעודן‪ ,‬סיבתי ולא דואלי‪.‬‬ ‫אלה הן רמות או ספרות המודעות הבסיסיות‪ ,‬ולכן מן הסתם לכל אחת מהן יש תפיסת עולם שונה;‬ ‫מיסטיקת טבע‪ ,‬מיסטיקת אלוהויות‪ ,‬מיסטיקה חסרת צור ומיסטיקה לא דואלית‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫אמנם התחומים הגבוהים יותר מסודרים בדומה לסולם – כלומר בצורת ספרות קונצנטריות או‬ ‫הלוארכיות שמסודרות זו בתוך זו – אבל זה לא אומר שהצמיחה וההתפתחות דרכם הן בצורת סולם‪.‬‬ ‫יש כל מיני עליות‪ ,‬ירידות וספירלות‪.‬‬ ‫נקודת המשען השביעית‪ :‬הנפשי; לפעמים אירועים נפשיים מתרחשים בתדירות גבוהה יותר בשלב‬ ‫הנפשי‪ ,‬אבל זה לא מה שמגדיר אותו‪ .‬המאפיין המגדיר את הרמה הנפשית‪ ,‬את מבנה העומק שלה‪,‬‬ ‫הוא מודעות שאיננה מוגבלת עוד באופן בלעדי לאגו האינדיבידואלי או לשלב הקטנאורי‪ .‬אפשר‬ ‫לקרוא לה האני האקו‪-‬נואטי‪ ,‬נשמעת על או הנשמה העולמית‪ .‬בשלב המיזוג אתה נקראת "מיסטיקן‬ ‫טבע"‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬זאת לא כזאת קפיצה גדולה‪ .‬אני חושב שמה שמבלבל אנשים הוא זה שאנו אומרים‬ ‫שהזהות עוברת מהגוף‪-‬נפש ה"אינדיבידואלי" ל"כל העולם"‪ ,‬ואז זה באמת נראה פתאומי‪ .‬אבל זה‬

‫לא מה שקורה‪ .‬בוא נראה מה באמת קורה‪ .‬בשלב הקנטאור‪ ,‬הממוקד בעולם‪ ,‬המודעות כבר עבר‬ ‫מהזדהות עם הממד החומרי (נק' מ'‪ )1‬להזדהות עם הממד הביולוגי (נק' מ'‪ )2‬להזדהות עם האני‬ ‫המנטלי (נק' מ'‪ .)3‬האני המנטלי המוקדם הזה‪ ,‬כמו שתי נקודות המשען שקדמו לו הוא מאוד‬ ‫אגוצנטרי ונרקיסיסטי‪.‬‬ ‫אבל כשעוברים לנקודת המשען הרביעית‪ ,‬ההזדהות עובדרת ממיקוד אגוצנטרי למיקוד סוציוצנטרי‪.‬‬ ‫כאן המודעות שלך כבר עברה מעבר להיבטים שלה שהם אינדיבידואליים במובהק‪ .‬המודעות שלך‪,‬‬ ‫הזהות שלך‪ ,‬מבוססת על תפקידים תרבותיים‪ ,‬זהויות קולקטיביות וערכים משותפי‪ .‬אתה כבר לא‬ ‫מזוהה עם הגוף‪ ,‬אלא עם התפקיד‪ .‬לכן כשאתה אומר‪ ,‬אני אבא‪ ,‬אני אמא‪ ,‬אני בן זוג‪ ,‬אני בת זוג‪ ,‬אני‬ ‫עובד בעבודה הזאת ואני מעריך את המטרה ההיא – כל אלה הן כבר זהויות טרנס‪-‬גופניות‪ .‬הזהויות‬ ‫האלה כבר נמצאות מעבר לגוף האינדיבידואלי ולתחושות שלו‪ ,‬ונכנסות למעגל של תפקידים‪ ,‬ערכים‬ ‫ומטרות שהם אינטר‪-‬סובייקטיבים‪ ,‬ואתה מתקיים במעגל התרבותי הזה‪ ,‬ולא במעגל המצומצם יותר‬ ‫של גבול העור שלך‪ .‬עברת אי‪-‬מרכוז‪ ,‬התעלית אל מעבר לזהות שהיא בסך הכל גבול העור שלך‪.‬‬ ‫אתה אפילו איננך מסוגל לחשוב מי אתה בלי לחשוב על עצמך כמתקיים במעגל התרבותי הזה‪,‬‬ ‫והמעגל הזה כבר חורג מגבולות העור שלך!‬ ‫עם הופעת הרציונליות ונק' מ'‪ ,5‬הזהות שלך עוברת אי מרכוז נוסף ומתרחבת‪ ,‬והפעם היא מתעלה‬ ‫אל מעבר לזהות האגוצנטרית או הסוציונטרית‪ .‬במקומן היא מוצאת זהות פוסט‪-‬קונבנציונלית‬ ‫שממוקדת בעולם‪ .‬אתה מזהה את עצמך מתוך פרספקטיבה גלובלית‪ .‬אתה כבר לא יכול להתקיים או‬ ‫לזהות את עצמך כישות אתנוצנטרית‪ .‬כואב לך להיות בסך הכול אתנוצנטרי‪ .‬אתה מרגיש נבוך לדבר‬ ‫בצורה אתנוצנטרית‪ .‬שוב עברת אי מרכוז‪ ,‬שוב התעלית‪ .‬הזהות האמיתית שלך מתקיימת עכשו בתוך‬ ‫ובזכות מודעות גלובלית‪ ,‬שממוקדת בעולם‪ ,‬שהות שממוקמת במעגל האנושות בכללותה‪.‬‬ ‫מכאן אתה נמצא במרחק של צעד אחד קטן מחוויית הזהות המרכזית שלך‪ ,‬לא רק עם כל שאר בני‬ ‫האדם‪ ,‬אלא עם כל היצורים החיים‪ .‬המודעות הגלובלית‪ ,‬הממוקדת בעולם‪ ,‬פשוט סוגרת עוד מעגל‪,‬‬ ‫מצליחה לחמוק מהדעות הקדומות האתנוצנטריות ומכריזה על עצמה כמזוהה עם כל היצורים החים‪,‬‬ ‫כל היצורים שיש להם יכולת חישה‪ .‬אתה חווה את הנשמה העולמית‪.‬‬ ‫אם כן ההגעה למודעות שמוקדת בעולם‪ ,‬שלב הנשמה העולמית‪ ,‬היא בסך הכול צעד קטן וצנוע‪,‬‬ ‫בהתחשב בכל מה שקרה עד עכשיו בהתרחבות של הזהות המודעת‪ .‬זהו צעד פשוט וטבעי בתהליך‬ ‫האבולוציוני של ההתעלות וההכלה‪ ,‬ההתפתחות וההכללה‪ .‬כל שלב שמופיע כרוך באי מרכוז‪,‬‬ ‫התעלות שמוצאת שיותר ויותר ממה שנקרא "העולם החיצוני" הוא למעשה עולם "פנימי"‪ ,‬או חלק‬ ‫מהקיום של עצמך‪.‬‬ ‫יום אחד התעוררו מולקולות וגילו שיש בתוכן אטומים‪ ,‬שהאטומים כלולים בעצם קיומן‪ .‬ויום אחד‬ ‫התעוררו התאים וגילו שהמולקולות נמצאות בתוכם‪ ,‬כחלק מהקיום שלהם עצמם‪ .‬ויכול להיות שיום‬ ‫אחד תתעורר ותגלה שהטבע הוא חלק ממך‪ ,‬שהוא פנימי לקיום שלך במלוא מובן המילה‪ .‬אתה לא‬ ‫חלק מהטבע – הטבע הוא חלק ממך‪ .‬ולכן אתה מתייחס אל הטבע בדיוק כפי שהיית מתייחס לריאות‬ ‫ולכליות של‪ .‬מתוך לבך פורצת אתיקה סביבתית ספונטנית‪ .‬ולעולם לא תוכל עוד להתבונן בנהר‪,‬‬ ‫בעלה או בציפור כפי שהתבוננת בהם עד כה‪ .‬זה נשמע מאוד מוזר ומרחיק לכת – עד שאתה חווה‬ ‫את זה בעצמך‪ .‬אתה יכול לשאול את האסטרואוטים של החלליות אפולו את זה‪.‬‬ ‫בעצם זו התפתחות מאוד טבעית‪.‬‬ ‫נקודת המשען השמינית‪ :‬המעדון; מדובר בתהליכים שהם מעודנים יותר מהתהליכים הגסים והרגילים‬ ‫של המודעות של שעות הערות‪ .‬כוללים הארות וקולות פנימיים‪ ,‬צורות ודפוסים ארכיטיפיים‪ ,‬זרמים‬

‫וקוגניציות מעודנים מאוד של שמחה עילאית (שאבד‪ ,‬נאדה)‪ ,‬מצבי ריגוש שכרוכים בתחושות‬ ‫התרחבות‪ ,‬אהבה וחמלה‪ .‬זו כבר לא מיסטיקת טבע אל מיסטיקת אלוהויות‪ ,‬לא רק איחוד עם העולם‬ ‫הגס או הטבעי (נירמנקאיה) אלא איחוד עמוק עם ההיבטים המעודנים יותר של גוף האושר העילאי‬ ‫(סמבהוגקאיה)‬ ‫המבנים העמוקים של הרמות האלה‪ ,‬הגבוהות יותר‪ ,‬נוכחים בצורת פוטנציטלים בכל בני האדם‪ .‬פני‬ ‫השטח נוצרים ומתהווים בזכות תבניות ודפוסים מכוונים התנהגותיים‪ ,‬תרבותיים וחברתיים‪.‬‬ ‫תחומי מודעות העל ‪ -‬חלק שני‬ ‫אם אתה ספקן‪ ,‬אנו רואים בכך גישה בריאה ומזמינים אותך לבדוק את העניין בעצמך; לבצע את‬ ‫הניסוי הפנימי הזה איתנו‪ ,‬להשיג את המידע ולעזור לנו לפרש אותו‪ .‬אבל אם אתה לא מוכן לבצע‬ ‫את הניסוי‪ ,‬בבקשה אל תלעג לאלה שכן מוכנים‪ .‬והפרשנות‪ ,‬שהיא ללא ספק הנפוצה ביותר בקרב‬ ‫אלה שראו את המידע הזה‪ ,‬היא שאתה עומד פנים אל פנים למול האלוהי‪.‬‬ ‫כל האובייקטים במודעות שלך הם בדיוק כל מה שהאני המתבונן הוא לא‪ .‬אלה הם בדיוק הדברים‬ ‫שהם לא האני האמיתי‪ .‬הם לא הרואה; אלא פשוט דברים שאפשר לראות אותם‪ .‬למעשה‪ ,‬כל‬ ‫האובייקטים האלה שאתה מתאר כשאתה "מתאר את עצמך" הם בכלל לא האני האמיתי שלך‪.‬‬ ‫מה מתבונן בגוף ובתחושות שלו‪ ,‬מה מתבונן בשכל ובמחשבות שבו?‬ ‫האני האמיתי הוא לא אובייקט! זה לא משהו שאתה יכול לראות‪ .‬כשאתה נח בשלווה במודעות‬ ‫המתבוננת הזאת – מתבונן במחשבה‪ ,‬בגוף ובטבע צפים וחולפים על פניך – יכול להיות שתתחיל‬ ‫להבחין בכך שמה שאתה בעצם חש הוא בסף הכול תחושה של חופש‪ ,‬תחושת שחרור‪ ,‬תחושה‬ ‫שאתה לא מוגבל למי מהאובייקטים שלהם אתה עד בשלווה‪ .‬אתה לא רואה משהו מסוים‪ ,‬אתה‬ ‫פשוט נח בחופש העצום הזה‪.‬‬ ‫לפניך חולפים העננים‪ ,‬חולפות המחשבות‪ ,‬חולפות התחושות הגופניות שלך‪ ,‬ואתה אף לא אחד‬ ‫מהדברים האלה‪ .‬אתה מרחב החופש העצום שדרכו באים וחולפים כל האובייקטים האלה‪ .‬אתה‬ ‫פתיחה‪ ,‬חלל פתוח‪ ,‬ריק‪ ,‬נרחבות‪ ,‬שבהם באים וחולפים האובייקטים האלה‪ .‬עננים באים וחולפים‪,‬‬ ‫תחושות באות וחולפות‪ ,‬מחשבות באות וחולפות – ואתה לא אף אחד מהדברים האלה‪ .‬אתה הוא‬ ‫אותה תחושה עצומה של חופש‪ ,‬הריק העצום הזה‪ ,‬הפתיחה הגדולה הזאת‪ ,‬שבהם עולים ומופיעים‬ ‫ביטויים שונים של המציאות‪ ,‬נשארים שם רגע‪ ,‬ואז חולפים‪.‬‬ ‫את האובייקטים והסובייקטים האלה בהחלט אפשר לראות‪ ,‬אבל את מי שעד להם אי אפשר לראות‪.‬‬ ‫העד הוא שחרור מוחלט מהם‪ ,‬שחרור מוחלט משבי המבוכות שלהם‪ ,‬התשוקות שלהם‪ ,‬הפחדים‬ ‫שלהם‪ ,‬והתקוות שלהם‪.‬‬ ‫האני האמיתי מעולם לא נולד ולעולם לא ימות‪ .‬הוא בכלל לא נכנס לזרם הזמן‪ .‬החופש העצום הזה‬ ‫הוא הלא‪-‬נולד הגדול‪ ,‬שעליו אמר בודהה‪" :‬ישנו מה שלא נולד‪ ,‬שלא נוצר ושלא נעשה‪ .‬אם לא היה‬ ‫הלא נולד‪ ,‬הלא נוצר‪ ,‬הלא נעשה‪ ,‬לא היה כל שחרור ממה שנולד‪ ,‬ממה שנוצר‪ ,‬וממה שנהיה"‪ .‬לנוח‬ ‫במרחב החופש העצום הזה משמעו לנוח שלא נולד הגדול הזה‪ ,‬בריק הגדול הזה‪.‬‬ ‫וכיוון שהוא לא נולד הוא גם לא מת‪ .‬הוא לא נוצר עם גופך ולכן לא יגווע עם הגויעה של גופך‪ .‬זה לא‬ ‫שהוא יחיה מעבר למותו של גופך‪ ,‬הוא מלכתחילה לא נכנס לזרם הזמן‪ .‬הוא לא ממשיך לחיות אחרי‬ ‫הגוף – הוא חי קודם לגופך‪ ,‬תמיד‪ .‬הוא לא ממשיך בזמן לנצח‪ ,‬הוא פשוט קודם לזרם הזמן עצמו‪.‬‬

‫בהמשך אולי נוכל לדבר על חשיבותו של תרגול איטגרלי‪ ,‬שלוקח את המיטב מן המסורות‬ ‫הגדולות ומשלב אותו עם מיטב הפסיכותרפיה לשם השגתו של תרגול טרנספורמטיבי "כלל רביעי –‬ ‫כלל רמתי"‪.‬‬ ‫מיסטיקה חסרת צורה – כל האובייקטים‪ ,‬אפילו אלוהים כצורה שאותה אנו תופסים‪ ,‬נעלמים לתוך‬ ‫החדילה (‪ ,)cessation‬וכך מיסטיקת האלוהויות מפנה את מקומה למיסטיקה חסרת הצורה‪.‬‬ ‫העד עצמו‪ ,‬המודעות הטהורה עצמה היא לא דבר‪ ,‬לא תהליך‪ ,‬לא איכות ולא ישות – היא ריק טהור‪.‬‬ ‫הכינוי סיבתית נובע מהיותה הבסיס או הסיבה או הקרקע היצירתית של כל הממדים הזוטרים‪.‬‬ ‫מסורות רבות רואות את מצב החדילה כמצב אולטימטיבי‪ ,‬הנקודה הסופית כל ההתפתחות וכל‬ ‫האבולוציה‪ ,‬ואת המצב הסופי הזה משווים להארה המלאה‪ ,‬השחרור האולטימטיבי‪ ,‬הנירוונה‬ ‫הטהורה‪ .‬אבל לפי המסורות הלא‪ -‬דואליות‪ ,‬זה לא "הסיפור הסופי"‪ .‬כיוון שבנקודה כלשהי בחקירה‬ ‫לעומקו של העד‪ ,‬מתוך המנוחה במצב העדות‪ ,‬נעלמת לחלוטין תחושת הקיום כעד שנמצא "כאן‬ ‫בפנים"‪ ,‬ומתברר שהעד הוא כל מה שהוא היה עד לו‪ .‬המצב הסיבתי מפנה את מקומות למקום‬ ‫למקום הלא‪-‬דואלי‪ ,‬והמיסטיקה חסרת הצורה מפנה את מקומה למיסטיקה הלוא‪-‬דואלית‪" .‬צורה היא‬ ‫ריק וריק הוא צורה"‪ .‬מבחינה טכנית‪ ,‬ביטלת אפילו את ההזדהות עם העד‪ ,‬ואז ביצעת אינטגרציה‬ ‫שלו עם כל המופעים – במילים אחרות‪ ,‬השלבים השני והשלישי של נקודת המשען התשיעית‪,‬‬ ‫שמובילים לנקודת המשען העשירית‪ ,‬שהיא לא באמת נקודת משען או רמה נפרדת‪ ,‬אלא המציאות‬ ‫או הככות (‪ )suchness‬של כל הרמות‪ ,‬של כל המצבים ושל כל התנאים‪ .‬וזוהי המשמעות השנייה‬ ‫והעמוקה ביותר של הריק – הוא לא מצב נפרד‪ ,‬אלא המציאות של כל המצבים כולם‪ ,‬הככות של כל‬ ‫המצבים‪ .‬עברת מהסיבתי ללא‪-‬דואלי‪.‬‬ ‫‪ 2‬משמעויות לריק; מצד אחד כמו שראינו‪ ,‬הריק הוא מצב מודעות שניתן להבחין בו ולזהות אותו –‬ ‫כלומר ספיגה לא גלויה או חדילה (ניוויקלפה סמדהי‪ ,‬אין‪ ,‬ג'נאנה סמדהי‪ ,‬ניודהה‪ ,‬הנירוונה‬ ‫הקלאסית)‪ .‬זהו המצב הסיבתי‪ ,‬מצב מובחן‪ .‬המשמעות השנייה היא שהריק אינו מצב מסוים אחד מני‬ ‫רבים ותו לא‪ ,‬אלא המציאות או הככות או המצב בסיסי של כל המצבים‪ .‬הוא לא מצב נפרד מכל‬ ‫המצבים האחרים‪ ,‬אלא המציאות או המצב הבסיסי של כל המצבים כולם‪ ,‬גבוהים ונמוכים גם יחד‪,‬‬ ‫קודש וחול גם יחד‪ ,‬רגילים ויוצאים מגדר הרגיל גם יחד‪ .‬הרוח מופיעה גם כרמה הגבוהה ביותר‬ ‫("הסיבתי") וגם כקרקע שקיימת בכל הרמות לכל אורך הדרך ("הלא‪-‬דואלי")‬ ‫ה"חוויה" של הככות הלא – דואלית הזאת דומה לאחדות עם הטבע שבה דנו קודם‪ ,‬אלא שעכשיו‬ ‫האחדות הזאת נחווית לא רק עם הצורות הגסות שנמצאות שם בחוץ‪ ,‬אלא גם עם כל הצורות‬ ‫שמעודנות יותר שנמצאות כאן בפנים‪ .‬במונחים בודהיסטיים אפשר לומר שזו לא רק חוויה של‬ ‫הנירמנקאיה‪ -‬מיסטיקה גסה או מיסטיקת טבע; ולא רק חוויה של הסמבוגהקאיה – מיסטיקה מעודנת‬ ‫או מיסטיקת אלוהויות; ולא רק חוויה של הדהרמקאיה – מיסטיקה סיבתית או מיסטיקה חסרת צורה;‬ ‫זוהי חוויה של הסוומבהאוויקקאיה – שילוב של כל השלוש‪ .‬זו חוויה שהיא מעבר למיסטיקת טבע‪,‬‬ ‫מעבר למיסטיקת האלוהויות ומעבר למיסטיקה חסרת צורה – זוהי המציאות או הככות של כל אחת‬ ‫מהשלוש‪ ,‬ולכן היא מכילה את כל השלוש‪ .‬היא מכסה את כל ספקטרום המודעות – מתעלה אל‬ ‫מעבר לכול ומכילה את הכול‪.‬‬ ‫זו חוויה גורפת‪ .‬כל תחושה או רעיון של הרואה‪ ,‬העד הוא העצמי נעלמים לחלוטין‪ .‬אתה לא מביט‬ ‫בשמים‪.‬אתה השמים‪ .‬אתה יכול לטעום את השמים‪ .‬במסורת הזן היו אומרים על זה שאתה יכול‬ ‫לגמוע את כל האוקיינוס השקט בלגימה אחת‪ .‬שאתה יכול לבלוע את כל היקום בשלמותו – בדיוק‬

‫כיוון שהמודעות כבר אינה מפוצלת לסובייקט הרואה שנמצא כאן בפנים ולאובייקט הנראה שנמצא‬ ‫שם בחוץ‪ .‬יש רק ראייה טהורה‪ .‬המודעות ומה שתופסים הם לא – שניים‪.‬‬ ‫הכל ממשיך להופיע מרגע לרגע – היקום כולו ממשיך להופיע מרגע לרגע – אבל אף אחד אינו‬ ‫מסתכל על זה‪ ,‬יש רק את מה שקורה‪ ,‬מחווה ספונטינית וקורנת של שלמות גדולה‪ .‬מתברר שהריק‬ ‫הטהור של העד הוא הצורה שהיה עד לה‪ ,‬וזוהי אחת מהמשמעויות הבסיסיות ביותר של מה שאני‬ ‫קוראים לו "לא דואלי"‪.‬‬ ‫קרישנמורטי נהג לומר; בפער הזה‪ ,‬שבין האובייקט לסובייקט‪ ,‬נמצא כל הצער של האנושות‪.‬‬ ‫"כששמעתי את קול הפעמון המצלצל‪ ,‬לא היה אני ולא היה פעמון‪ ,‬רק צלצול"‬ ‫זה לא מצב שקשה להיכנס אליו‪ ,‬אלא מצב שאי אפשר להימנע ממנו‪ .‬זה תמיד היה ככה‪ .‬מעולם לא‬ ‫היה רגע שבו חווית משהו שהוא לא טעם אחד – זהו הקבוע היחיד ביקום כולו‪.‬‬ ‫מובן שלעיתים קרובות שיקרנו לעצמנו בנוגע לזה‪ ,‬לעתים קרובות לא היינו כנים בעניין הזה‪ ,‬היקום‬ ‫של הטעם האחד‪ ,‬קולה הקדמוני של מחיאת כף היד האחת‪ ,‬פנינו המקוריות‪ .‬ומטרתן של המסורות‬ ‫הלא דואליות היא לא לכונן את המצב הזה‪ ,‬כיוון שזה בלתי אפשרי‪ ,‬אלא פשוט להצביע עליו עבורך‪,‬‬ ‫כדי שלא תוכל עוד להתעלם ממנו‪ ,‬כדי שלא תוכל עוד לשקר לעצמך בנוגע למי שאתה באמת‪.‬‬ ‫האמת הקדמונית היא הצלצול; האמת היחסית היא ה"אני" וה"פעמון"‪ ,‬הנפש והגוף‪ ,‬הסובייקט‬ ‫והאובייקט‪ .‬יש בהם אמת יחסית כשלהי‪ ,‬אבל כמו שאמר אקהרט‪ ,‬הם לא המילה האחרונה‪.‬‬ ‫שום דבר שתעשה ל"אני" או ל"פעמון" לא יהפוך אותם לאחד; כל מה שאתה יכול לעשות הוא‬ ‫להירגע אל תוך הצלצול שקודם להם‪ ,‬אל תוך המיידיות של החוויה עצמה‪ ,‬שבה הדילמה מלכתחילה‬ ‫לא עולה‪ .‬העניין לא נפתר‪ ,‬הוא מתמוסס‪-‬ולא על ידי כך שעושים רדוקציה של הסובייקט לכדי‬ ‫האובייקט‪ ,‬או של האובייקט לכדי הסובייקט‪ ,‬אלא באמצעות ההכרה בבסיס הקדמוני‪ ,‬שכל אחד‬ ‫מאלה הוא השתקפות חלקית שלו‪.‬‬ ‫כשאתה שרוי בחופש הבראשיתי של הטעם האחד‪ ,‬אתה כבר לא פועל על סמך הנטיות‬ ‫הסובייקטיביות האלה‪ ,‬אז הן פשוט מתות משעמום‪ .‬אבל זה עדיין מוות‪ ,‬ופרורי הגסיסה שבאים עקב‬ ‫החופש הזה מאוד אינטנסיביים‪ .‬בעצם‪ ,‬אין שום דבר שאתה צריך לעשות חוץ מלהחזיק חזק – או‬ ‫לשחרר – שניהם לא רלוונטיים‪ .‬הכול מושג בצורה ספונטנית במרחב הפתוח של החופש הקדמוני‪.‬‬ ‫אבל אתה עדיין נשרף בעודך חי‪ ,‬וזה פשוט הכיף הכי גדול שיכול להיות לך בלי שתחייך‪.‬‬ ‫בבסיסו של דבר‪ ,‬לא משנה איזה סוג של חוויה מופיע ‪ -‬המצב הפשוט‪ ,‬הטבעי‪ ,‬הלא –דואלי והלא‬ ‫מתכנן קודם לחוויה‪ ,‬קודם לדואליות‪ ,‬ולכן הוא מאמץ את כל מה שבא אל חיקו בשמחה‪ .‬אבל עולים‬ ‫דברים מוזרים‪ ,‬ואתה צריך לשהות במצב הזה‪ ,‬של "מאמץ חסר מאמץ"‪ ,‬במשך זמן מה‪ ,‬למות את‬ ‫המיתות הקטנות האלה בקביעות‪ ,‬וזו הנקודה שבה אימון אמיתי מתחיל להיות חשוב מאוד‪.‬‬ ‫משחק לדוגמא; "ישנם חמישה עשר פרצופים של נשיאי ארצות הברית בתמונה‪ .‬האם תוכל למצוא‬ ‫אותם?"‪ ,‬הנקודה במשחקים האלה היא שאתה מסתכל לכולם בפרצוף‪ .‬כבר יש לך במודעות כל מה‬ ‫שצריך‪ .‬אתה מסתכל על התשובה – כל פני הנשיאים פרושות מולך – אבל אתה לא מזהה אותם‪ .‬אם‬ ‫מישהו יבוא ויצביע עליהם‪ ,‬אתה תתפוס את הראש ותגיד‪ ,‬כן‪ ,‬בטח‪ ,‬זה היה ממש פה מולי‪ ,‬הסתכלתי‬ ‫על זה!‬

‫אותו דבר קורה עם המצב הלא דואלי של הטעם האחד‪ .‬אתה מסתכל עליו ישר בפרצוף‪ ,‬ברגע זה‬ ‫ממש‪ .‬כל חלקיק של המצב לא דואלי נוכח במודעות שלך באופן מלא עכשיו‪ ,‬ברגע זה ממש‪ .‬כל‬ ‫כולו‪ .‬לא רובו‪ ,‬אלא כל כולו נמצא ממש עכשיו במודעות שלך‪ .‬אתה פשוט לא מזהה אותו‪ ,‬לא מכיר‬ ‫בו‪ .‬אז מישהו בא ופשוט מצביע עליו‪ ,‬ואתה תופס את הראש – בטח‪ ,‬זה היה ממש פה מולי‪,‬‬ ‫הסתכלתי על זה כל הזמן‪.‬‬ ‫יכולות להיות לך חוויות הארה שיהיו פריצת דרך – סאטורי לדוגמה – אבל החוויות האלה הן רק‬ ‫התחלתו של תהליך שאין לו סוף‪ ,‬שבו אתה גולש על גלי צורה חדשים שעולם ומופיעים ללא‬ ‫הפסקה‪ .‬לכן במובן הזה‪ ,‬אתה לעולם לא מואר בצורה "מלאה"‪ ,‬לא יותר משאי פעם תוכל לומר‬ ‫שאתה "מחונך לחלוטין"‪ .‬זו אימרה חסרת משמעות‪.‬‬ ‫במסורות הלא דואליות אתה מבטיח לגלוש על גלי הסמסרה (מחזור הסבל) עד שכל היצורים החיים‬ ‫שלכודים בגלים האלה יוכלו לראות שהגלים האלה הם בסך הכל גילויים של ריק‪ .‬אתה נודר לעבור‬ ‫דרך החדילה אל תוך המצב הלא דואלי מהר ככל האפשר‪ ,‬כדי שתוכל לעזור לכל היצורים החיים‬ ‫להכיר באי‪-‬הוולדות בתוך קיומם המולד‪ .‬לכן המסורות הלא דואליות האלה לא בהכרח נוטשות את‬ ‫הרגשות‪ ,‬המחשבות‪ ,‬התשוקות או הנטיות‪ .‬המטרה היא פשוט לראות את הריק של כל הצורות‪ ,‬ולא‬ ‫להיפטר מכל הצורות‪ .‬וכך הצורות ממשיכות לעלות ולהופיע‪ ,‬ואתה לומד לגלוש‪ .‬ההארה היא באמת‬ ‫קדמונית‪ ,‬אבל ההארה הזאת ממשיכה לנצח‪ ,‬והיא לנצח משנה את הצורה שלה כיוון שכל הזמן‬ ‫עולות ומופיעות צורות חדשות‪ ,‬ואתה אחד עם הצורות האלה‪.‬‬