Shabbat Beshabato Ki Tetse 2009

‫שבת בשבתו‬

‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬

‫עש"ק ח' אלול תשס"ט‬

‫ ‬ ‫ב"ה‪ ,‬שנה י"ד‪ ,‬גליון תשנ"ד‬

‫כי תצא‬

‫הדלקת הנרות‪ 20.18 :‬פלג המנחה‪19.11 :‬‬ ‫מוצאי ש"ק‪ 21.28 :‬ר"ת‪21.47 :‬‬ ‫דף היומי בבא בתרא ז' ‬

‫‪ Nr 754‬‬

‫‪28 AUGUSTUS 2009‬‬

‫נא לשמור על קדושת הגליון‬

‫מפנינים יקרים‬ ‫בן סורר ומורה (כא‪,‬יח)‬ ‫מאימתי חייב‪ ,‬משיאכל תרטימר בשר וישתה‬ ‫חצי לוג יין האיטלקי (סנהדרין ע‪,‬א)‪.‬‬ ‫רש"י מפרש‪" :‬יין האיטלקי טוב ומעולה הוא‬ ‫וממשיך אחריו‪ ,‬אבל אם שתה יין אחר אינו חייב‬ ‫בחצי לוג"‪ .‬הרי שרש"י מפרש שכונת המשנה היא‬ ‫שהיין הוא יין איטלקי‪ .‬ה"יד רמ"ה"‪ ,‬לעומתו‪ ,‬פירש‬ ‫שהכונה ל"לוג איטלקי"‪ ,‬שהוא גדול מלוג מדברי‪,‬‬ ‫ולדבריו המלה "איטלקי" אינה מתיחסת לסוג היין‬ ‫אלא לכמות שבשתייתה יש עליו דין בן סורר‪.‬‬ ‫תוספת מענינת כתב על כך הגאון רבי ראובן‬ ‫מרגליות‪ ,‬בעל "מרגליות הים"‪ :‬דין הוא‪ ,‬שאם את‬ ‫מה שגנב מאביו אכל בסעודת מצוה‪ ,‬אינו נעשה בן‬ ‫סורר ומורה‪ .‬וטעם הדבר הוא‪ ,‬שמכיון שכל דינו‬ ‫של בן סורר הוא על שם סופו‪ ,‬שעתיד להדרדר‬ ‫עוד ועוד עד שילסטם את הבריות‪ ,‬על כן אם אכל‬ ‫בסעודת מצוה את מה שגנב אינו נהרג‪ ,‬כי בודאי‬ ‫סעודת מצוה לא תהיה לו למכשול‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬היא‬ ‫מכניסה קדושה לגוף‪ .‬לאור זאת‪ ,‬יתכן שחז"ל נקטו‬ ‫שדוקא ביין האיטלקי‪ ,‬שבא מחו"ל ולא נסחט‬ ‫מענבים שגדלו בארץ ישראל‪ ,‬נוהג דין בן סורר‪,‬‬ ‫דאילו פירות ארץ ישראל מכניסות קדושה לגופו‬ ‫של אדם מישראל‪.‬‬ ‫וכך מצינו בזוהר הקדוש ( בהעלתך קנה‪,‬ב)‪,‬‬ ‫שמשום כך כאשר יצאו ממצרים‪ ,‬בהיותם בחו"ל‪,‬‬ ‫ירד להם מן מהשמים ואילו בבואם לארץ ישראל‬ ‫נפסקה ירידת המן‪ ,‬משום שכל הגדל מאדמה‬ ‫טמאה הרי הוא כיוצא מן הטמא‪ ,‬ולכן בהיותם‬ ‫במדבר‪ ,‬בחו"ל‪ ,‬הוצרכו ללחם שמימי טהור‪ ,‬אבל‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬פירותיה הם מסטרא דקדושה‪ ,‬וכל‬ ‫הרוחניות שהיתה במן התלבשה בפירות ארץ‬ ‫ישראל‪ .‬והלא הם הם דברי הב"ח (אורח חיים‪,‬‬ ‫סימן קח)‪ ,‬שביאר לאור זאת את נוסח הברכה‬ ‫"ונאכל מפריה ונשבע מטובה" ‪ -‬כי קדושת הארץ‬ ‫משפיעה גם על פירותיה‪ ,‬וכאשר אנו אוכלים את‬ ‫פירות הארץ‪ ,‬הרי אנו נזונים מקדושת השכינה‬

‫ומטהרתה‪ ,‬ועל כן אנו מברכים‪" :‬ונשבע מטובה"‬ ‫ מטובה הרוחני של הארץ‪ ,‬המוטבע בפירותיה‪.‬‬‫ולכן הקפידה התורה וחייבה את הבן סורר רק אם‬ ‫שתה יין איטלקי‪ ,‬שלא נסחט מענבי הארץ‪ ,‬אבל‬ ‫אם שתה יין מארץ ישראל ‪ -‬הקדושה שבו תשפיע‬ ‫(כמוצא שלל רב) ‬ ‫עליו לטובה ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ובערת הרע מקרבך (כא‪,‬כא)‬ ‫אם חלילה מתרגשות ובאות צרות על ישראל‪,‬‬ ‫אל תבקש עצות כדי לבער את הרע ולבטל את‬ ‫הצרות על ידי סיבות חיצוניות‪ ,‬אלא "מקרבך" ‪-‬‬ ‫הדבר תלוי בך עצמך‪ .‬אם יחזרו ישראל בתשובה‬ ‫שלמה ויפנו את לבם לאביהם שבשמים‪ ,‬יתבער‬ ‫(דברי שערי חיים)‬ ‫הרע ממילא‪ .‬‬

‫שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען‬ ‫ייטב לך והארכת ימים (כב‪,‬ז)‬ ‫לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את‬ ‫המצורע‪ ,‬ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה‬ ‫תורה למען ייטב לך והארכת ימים‪ ,‬קל וחומר על‬ ‫מצוות חמורות שבתורה (חולין יב‪,‬ה)‪.‬‬ ‫ויש להבין‪ ,‬איזה קשר יש בין הרישא של‬ ‫המשנה‪ ,‬שלא יטול אדם אם על הבנים אפילו‬ ‫לטהרת המצורע‪ ,‬לבין הקל וחומר שבסיפא‪ :‬ומה‬ ‫אם מצוה קלה וכו'?‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬דמצינו בגמרא (חולין קלט‪,‬ב)‪:‬‬ ‫לפי שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים‬ ‫תקח לך‪ ,‬יכול יחזור בהרים וגבעות כדי שימצא‬ ‫קן‪ ,‬תלמוד לומר כי יקרא‪ ,‬במאורע לפניך‪ .‬ומפרש‬ ‫רש"י‪ :‬שההוא אמינא שיש לחזור בהרים ובגבעות‬ ‫כדי למצוא קן לקיום המצוה‪ ,‬היא משום שנאמר‬ ‫שלח תשלח‪ ,‬ב' פעמים‪ ,‬שומע אני לחזור אחר‬ ‫המצוה הזאת עד שתבוא לידו‪ ,‬עכ"ד‪ .‬אולם באמת‬ ‫אכן יש לימוד אחר מכפל הלשון שלח תשלח‪,‬‬ ‫כמאמר הגמרא (שם קמא‪,‬א)‪ :‬שלח ‪ -‬אפילו מאה‬ ‫פעמים‪ ,‬תשלח ‪ -‬אין לי אלא לדבר הרשות‪ ,‬לדבר‬ ‫מצוה מנין (כגון לטהרת המצורע ‪ -‬רש"י)‪ ,‬תלמוד לומר‬ ‫תשלח‪ ,‬מכל מקום‪.‬‬ ‫והנה אילו היינו אומרים שצריך לחזור בהרים‬ ‫ובגבעות למצא קן‪ ,‬אם כן אין זו "מצוה קלה"‪ ,‬ואי‬ ‫אפשר לומר "ומה מצוה קלה שהיא כאיסר וכו'"‪,‬‬ ‫וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית‬ ‫כי יתכן ששכר זה של אריכות ימים נסוב על מי‬ ‫אתו על עץ (כא‪,‬כב)‬ ‫שמטריח את עצמו לחזור בהרים ובגבעות‪.‬‬ ‫בעת שנפטר המקובל הגדול רבי משה‬ ‫מעתה מובן הקשר בין שני חלקי המשנה‪" :‬לא‬ ‫קורדברו ז"ל‪ ,‬פירש האר"י הקדוש ז"ל את הפסוק‪:‬‬ ‫"וכי יהיה באיש חטא משפט מות"‪ :‬וכי יהיה איש‬ ‫יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע"‪,‬‬ ‫צדיק גדול‪ ,‬אשר יחסר בו היסוד של משפט מות‬ ‫הרי לנו שאפילו לדבר מצוה חייב בשילוח הקן‪,‬‬ ‫("חטא" הוא מלשון "חסרון"‪ ,‬כמו‪" :‬והייתי אני ושלמה‬ ‫ואת זאת למדנו מכפל הלשון "שלח תשלח"‪ ,‬ואם‬ ‫בני חטאים") ‪ -‬שאין עליו שום עבירה‪ ,‬אשר בעטיה‬ ‫כן אין לנו פסוק ללמוד ממנו שצריך לחזור בהרים‬ ‫יהא עליו למות‪ ,‬ובכל זאת "והומת" ‪ -‬הוא נפטר מן‬ ‫ובגבעות‪ ,‬ולאור זאת הרי מצוה זו היא "מצוה קלה"‪,‬‬ ‫העולם ‪" -‬ותלית אותו על עץ" ‪ -‬תלה תתלה זאת‬ ‫ועל כן סיים ואמר‪" :‬ומה אם מצוה קלה שהיא‬ ‫בחטא של עץ הדעת‪ ,‬שבעטיו נגזרה מיתה אפילו‬ ‫כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים‪,‬‬ ‫על צדיקים כאלו‪ ,‬כמו שאמרו חכמינו "ארבעה‬ ‫מתו בעטיו של נחש" (בבא בתרא יז)‪.‬‬ ‫קל וחומר על מצות חמורות שבתורה"‪.‬‬ ‫תורה)‬ ‫של‬ ‫(מעינה‬ ‫ ‬ ‫(בכור שור)‬ ‫ ‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫קריאת שמע ליל ש"ק כי תצא‬

‫משעה ‪21.20‬‬

‫*‬ ‫סוף זמן ק"ש ש"ק כי תצא בבוקר‬

‫מג"א‪ - 9.40/9.21 :‬גר"א‪10.16 :‬‬ ‫לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' וגו' על דבר אשר‬ ‫לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם‬ ‫ממצרים (כג‪,‬ד‪-‬ה)‬ ‫לכאורה יש להקשות לשיטת הט"ז (או"ח סי'‬ ‫תקפח‪ ,‬יו"ד סי' קיז) שדבר המפורש בתורה להיתר‬ ‫אין יכולים חכמים לגזור לאוסרו‪ ,‬ואם כן איך‬ ‫אסרו חז"ל פת עכו"ם‪ ,‬והלא מפורש כאן בתורה‬ ‫להיתר‪ ,‬שהרי נענשו עמון ומואב על שלא קדמו‬ ‫את ישראל בלחם?‬ ‫ויש לישב בפשטות‪ ,‬שבפסוק שלפנינו לא‬ ‫שמענו כלל שמותר לאכול פתם‪ ,‬שהרי לא נאמר‬ ‫שאילו הקדימו בפת היו בני ישראל אוכלים‬ ‫ממנו‪ ,‬ולא שמענו מן הפסוק אלא שעמון ומואב‬ ‫עשו נבלה בכך שהם לא קדמו את ישראל בלחם‬ ‫ובמים‪.‬‬ ‫ועוד יש ליישב‪ ,‬על פי מה שכתב בעל "הלכות‬ ‫קטנות" (חלק ב' סימן פ"ג) שאף שגזרו חז"ל על פת‬ ‫עכו"ם‪ ,‬מכל מקום אפשר להתירו על ידי בישול‪ ,‬כי‬ ‫בישול של ישראל מבטלו מתורת פת ונפקע ממנו‬ ‫איסור פת עכו"ם‪ ,‬ואם כן אילו היו עמון ומואב‬ ‫מקדמים את ישראל בפת‪ ,‬יכלו ישראל לאוכלו על‬ ‫(גנזי יוסף)‬ ‫ידי בישול‪ .‬‬ ‫ויהפך ה' א‪-‬להיך לך את הקללה לברכה (כג‪,‬ו)‬ ‫לכאורה מלת "לך" מיותרת‪ .‬ונראה לבאר דהנה‬ ‫הלא על בני ישראל נאמר "מברכיך ברוך" (בלק‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬

‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫שבת פ' כי־תצא‪ ,‬ט' אלול‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪( 20.18 :‬פלג המנחה‪)19.11 :‬‬ ‫מפטירין "רני עקרה" (ישעיה נד) עד "מרחמך ה'"‪.‬‬ ‫אבות פרק א'־ב'‪.‬‬ ‫מוצאי שבת‪( 21.28 :‬לשיטת ר"ת‪)21.47 :‬‬ ‫סוף זמן קידוש לבנה‪ :‬ליל ו' פ' כי־תבוא‪ ,‬ט"ו אלול‪,‬‬ ‫כל הלילה‪.‬‬ ‫שבת פ' כי־תבוא‪ ,‬ט"ז אלול‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪( 20.03 :‬פלג המנחה‪)18.58 :‬‬

‫פרקי אבות‬

‫השיעור בפרקי אבות בכל שב"ק‬ ‫בשעה ‪18.00‬‬ ‫בביהמ"ד הגדול אסטען‬ ‫ע"י הראב"ד שליט"א‬ ‫או אחד הדיינים שליט"א‬ ‫תפלת מנחה בשעה ‪19.00‬‬ ‫‪1‬‬

‫כי בלא זה לא יוכל לעבוד השי"ת בשלימות שאין‬ ‫(אבן שתיה החדש)‬ ‫חכם כבעל הנסיון‪ .‬‬

‫רבי פנחס מקאריץ זצ"ל‬ ‫י' אלול תקנ"א‬ ‫מתולדותיו‬ ‫הרה"ק רבי פנחס שפירא מקאריץ זי"ע נולד‬ ‫בשנת שפ"ה לאביו רבי אברהם אבא זצ"ל שהיה‬ ‫רב במדינת ליטא‪ ,‬והיה מצאצאי הגה"ק רבי נתן נטע‬ ‫שפירא זי"ע מקראקא בעל "מגלה עמוקות"‪ .‬משפחת‬ ‫שפירא‪ ,‬מן המשפחות המיוחסות שבישראל‪ ,‬נקראה‬ ‫ע"ש העיר שפייאר שבאשכנז‪ ,‬שיהודיה קדשו‬ ‫שם שמים בימי מסעות הצלב‪ .‬מנעוריו עבד את‬ ‫הבורא באהבה ובמורא‪ .‬לאחר נישואיו התגורר‬ ‫במירופול‪ ,‬ושם נתקרב אל אור שבעת הימים מורנו‬ ‫רבי ישראל בעל שם טוב זי"ע‪ .‬משם עבר לפולנאה‪,‬‬ ‫אח"כ עבר לקאריץ בה יצא שמו לתהילה‪ ,‬ואחר‬ ‫הסתלקות הבעש"ט בשנת תק"כ החל להנהיג עדה‪.‬‬ ‫גדולי החבריא‪ ,‬תלמידי הבעש"ט‪ ,‬העידו בו גדולות‬ ‫ונצורות‪ .‬עשרות מתלמידי הבעש"ט והמגיד הק'‬ ‫ממעזריטש באו להסתופף בהיכלו‪ .‬הוא יסד את דרכו‬ ‫הק' על שלושה עמודי עולם‪ :‬אמת‪ ,‬שפלות ואמונה‪.‬‬ ‫עקב מחלוקת בקאריץ עבר לעיר אוסטרהא‪ ,‬שם‬ ‫התגורר יותר מעשרים שנה‪ .‬באחרית ימיו החליט‬ ‫לעלות לארץ הקודש‪ ,‬אליה שאף להגיע כל ימיו‪.‬‬ ‫באמצע מסעו‪ ,‬בעת שהותו בטראסטיניץ בקיץ‬ ‫תקנ"א‪ ,‬חלה מאוד‪ .‬הוא נסע לשפיטיווקא מקום‬ ‫מושב בנו הרה"ק רבי יהודא מאיר‪ ,‬שם הכביד עליו‬ ‫חוליו וביום י' באלול תקנ"א עלתה נשמתו השמימה‪.‬‬ ‫ותהי מנוחת כבודו בבית החיים הישן בשפיטיווקא‪ .‬‬ ‫(שרפי קודש)‬

‫התחלת היחוס‬ ‫מפי נכדיו‪ ,‬זקני משפחתנו‪ ,‬שמעתי מספרים‬ ‫על זקני הרה"צ התנא האלוקי המפורסם ביהודה‬ ‫ובישראל הרב רבי פנחס מקאריץ זי"ע‪ ,‬כי בילדותו‬ ‫בהיותו בן ארבע שנים היתה שריפה גדולה בעיר‬ ‫מגורי אביו‪ ,‬ונשרף גם בית אביו וכל רכושו וקנינו‪,‬‬ ‫ועל תל האפר ישב אביו ז"ל ויקונן מאד‪ ,‬ויגש אליו‬ ‫הבן יקיר הזה וישאלהו על מה הוא מקונן? וישיבהו‬ ‫אביו כי לא על ביתו וקניניו הוא מקונן אשר נשרפו‪,‬‬ ‫אך צר לו מאד כי סגולה יקרה היתה לו והיא כתב יחס‬ ‫משפחתו עד רש"י ז"ל וגם לרבותינו הטור והרא"ש‬

‫בינו שנות דור ודור‬ ‫ט' אלול‬

‫ב'ש"ך ‪ :‬דן בן יעקב אבינו‬ ‫תר"ס‪ :‬רבי צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬פרי צדיק‬ ‫תשי"ח‪ :‬רבי יהונתן שטייף ‪ -‬רב דבודאפעסט ‪ -‬חדשים‬ ‫גם ישנים‬

‫י' אלול‬

‫תקנ"א ‪ :‬רבי פנחס שפירא מקאריץ‬ ‫תרנ"ו ‪ :‬רבי יצחק פרידמאן מבאהוש‬ ‫תש"ז‪ :‬רבי משה יהודה לייב פרידמאן מפאשקאן‬

‫י"א אלול‬

‫תרי"א‪ :‬‬ ‫תרמ"ג ‪:‬‬ ‫תרנ"א‪ :‬‬ ‫תרצ"ב‪ :‬‬

‫רבי שלום יוסף פרידמאן מרוז'ין‬ ‫רבי אברהם יעקב פרידמאן מסדיגורא‬ ‫רבי זאב וואלף מסטריקאוו‬ ‫רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד‬

‫י"ב אלול‬

‫תקפ"ז‪ :‬רבי שמחה בונים מפשיסחא ‪ -‬קול שמחה‬ ‫תקפ"ח‪ :‬רבי משה אליקים בריעה בן המגיד‬ ‫מקאזניץ‬

‫י"ג אלול‬ ‫תרל"ו‪ :‬‬ ‫תרל"ח‪ :‬‬

‫תרנ"ב‪ :‬‬ ‫תרס"ח‪ :‬‬

‫רבי יעקב ישראל מטשערקאס‬ ‫רבי יעקב געזונדהייט מווארשא ‪ -‬תפארת‬ ‫יעקב‬ ‫רבי אברהם יששכר הכהן ראבינאוויטש ‪-‬‬ ‫חסד לאברהם‬ ‫רבי יוסף חיים מבגדד ‪ -‬בן איש חי‬

‫ט"ו אלול‬

‫תקמ"ז‪ :‬רבי יעקב קאפל חסיד‪ ,‬אבי חסידות ויזניץ‬

‫‪2‬‬

‫והראב"ן ז"ל‪ ,‬והכתב הזה נשרף גם כן ועל זה הוא‬ ‫מקונן‪ ,‬ויפתח הבן את פיו ויאמר‪ :‬אל תבך אבי‪ ,‬כי‬ ‫מעתה יתחיל היחוס ממני!‬ ‫ ‬

‫(תורת אבות – מאניסטריטש)‬

‫הבחור האילם‬ ‫הרה"ק רבי פנחס מקאריץ ז"ל היה בצעירותו‬ ‫צנוע ונחבא אל הכלים‪ .‬והיה שומר פיו ולשונו עד‬ ‫כדי כך‪ ,‬שבני העיר היו מכנים אותו "דער שטימער‬ ‫בחור" כידוע‪ .‬והנה בעירו היה יהודי אחד שעלו בלבו‬ ‫הרהורי אפיקורסות וכפירה רח"ל‪ ,‬והוטרד מזה מאד‬ ‫ולא ידע לשית עצות בנפשו לפני מי יתנה את צרת‬ ‫לבו‪ ,‬כי חשש לדבר ולגלות לשום אדם את אשר‬ ‫מתחולל בנפשו‪ .‬עד שעלה בדעתו שהטוב ביותר‬ ‫למצבו הוא לפרש שיחתו לפני "הבחור האילם"‪,‬‬ ‫והוא‪ ,‬מחמת שתיקתו ושמירת פיו בודאי לא יגלה‬ ‫סודו‪ .‬וכך עשה וסיפר לו את כל אשר בלבו‪ .‬או אז‬ ‫בלית ברירה‪ ,‬בשמוע הצדיק את צרת היהודי‪ ,‬פתח‬ ‫פיו בחכמה והאיר את עיניו והדריכו בעצה הגונה‪.‬‬ ‫זו היתה אחת הסיבות שגרמו לפרסומו של הצדיק‪,‬‬ ‫ומאז החל אורו הקדוש לזרוח ולהקרין על פני‬ ‫(שיח שרפי קודש)‬ ‫תבל ‪.‬‬ ‫בעיני אלקים ואדם‬ ‫סיפר הרה"ק רבי חיים מאנטניא זי"ע שזקינו‬ ‫הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זצ"ל אמר אל לבו‪ ,‬כי לא‬ ‫טוב לפניו מה שיבואו אליו חסידים ואנשים ויפרשו‬ ‫לפניו בקשתם בדבר ישועה ורחמים‪ ,‬דבר הזה יבטל‬ ‫אותו מעבודת הבורא ית"ש‪ .‬לכן‪ ,‬בקש מלפניו ית'‬ ‫שיהיה שנוא לכל‪ ,‬לבל יתראה לפניו שום איש‪ ,‬ובלי‬ ‫שום התקשרות לבני אדם‪ ,‬בלתי בשעת התפילה‪,‬‬ ‫להתפלל עם הציבור בלבד‪ .‬כן הוה‪ ,‬כי התבודד בינו‬ ‫לבין קונו‪ ,‬וחי חיי צער‪.‬‬ ‫ויהי היום קודם חג הסוכות‪ ,‬היה מוכרח לעשות‬ ‫סוכה על ידי אינו‪-‬יהודי‪ ,‬כי היהודים לא רצו לעזרו‪,‬‬ ‫והאינו‪-‬יהודי לא היו בידו כלי האומנות ההכרחיים‬ ‫לזה‪ ,‬כגון גרזן וחוצב‪ .‬שלח את הרבנית להשכנים‪,‬‬ ‫לשאול דברים האלה‪ .‬ומחמת שהיה שנוא בעיני‬ ‫כולם‪ ,‬לא רצו להשאילו‪ ,‬ובקושי גדול השיגם‪ .‬ויהי‬ ‫בליל ראשון דסוכות‪ ,‬כאשר גמר תפלתו בבית‬ ‫המדרש‪ ,‬קרא כמה אורחים לסעוד אצלו ביו"ט‪ ,‬ולא‬ ‫היה גם אחד שירצה לסור אל ביתו‪ ,‬מחמת שהיה‬ ‫שנוא לכל‪ ,‬והיה מוכרח לילך לסוכתו בלי שום אורח‪.‬‬ ‫בהגיעו להסוכה‪ ,‬והתחיל להזמין האושפיזין‪" :‬ליעול‬ ‫אברהם" וכו'‪ .‬ראה כי אברהם עומד בחוץ‪ ,‬שלא רוצה‬ ‫לכנס לפנים‪ .‬וישאל אותו הרה"ק‪ :‬מה חטאי ומה‬ ‫פשעי? והשיב לו אברהם אבינו ע"ה‪ :‬אין זה דרכי‬ ‫לכנס במקום שאין שם אורחים (כמפורש בזוהר פרשת‬ ‫אמור קד‪,‬א)‪ .‬מהיום ההוא והלאה‪ ,‬בקש מהשי"ת כי‬ ‫יחזור הדבר כמקדם‪ ,‬שימצא חן בעיני אנשים גם כן‪,‬‬

‫כח תפלתו‬ ‫פעם חלו בני ביתו של המגיד ממעזריטש‪,‬‬ ‫ושלח לקרא לרבי פינחס קוריצער‪ ,‬כי אז גרו שניהם‬ ‫באוסטראה‪ .‬ובא רבי פינחס‪ ,‬וצוה שיכניסו כל‬ ‫המטות לחדר אחד‪ ,‬וכך עשו‪ .‬ושאל אם הכניסו את‬ ‫כל בני הבית‪ ,‬ואמרו לו שכן‪ .‬ועמד להתפלל מנחה‪,‬‬ ‫ונתרפאו כולם‪ ,‬חוץ מזוגתו של הרב המגיד ששכחו‬ ‫(סיפורי מרן הרמ"ח)‬ ‫להכניסה‪ ,‬ונפטרה ל"ע‪ .‬‬ ‫קבל נאמנות‬ ‫סיפר נכד הרה"ק רבי רפאל מבערשיד זי"ע‬ ‫תלמיד הרה"ק מקאריץ‪ :‬שמעתי מפי זקיני‪ ,‬שפעם‬ ‫אחת ירדו גשמים הרבה בסוכות‪ ,‬והיה למורו (הרה"ק‬ ‫רבי פנחס מקאריץ זי"ע) צער גדול‪ .‬וחשב מורו‬ ‫בדעתו שצריך להתענות כדי שיפסקו הגשמים‪,‬‬ ‫אבל איך אתענה‪ ,‬הלא יום טוב הוא‪ ,‬וחול המועד‬ ‫גם כן יום טוב‪ .‬אלא שאני יודע שיש לי נאמנות אצל‬ ‫השי"ת‪ ,‬בכן אקבל עלי עכשיו שאתענה אחר יום‬ ‫טוב‪ .‬וכן הוה‪ ,‬וקיבל על עצמו להתענות אחר יום טוב‪,‬‬ ‫והפסיקו הגשמים מלירד‪ .‬ותיכף באסרו חג התענה‪,‬‬ ‫ועוד ב' ימים אחר אסרו חג‪ .‬וכמדומה שאמר זקני‬ ‫שאשתו של מורו התענתה גם כן ג' ימים הנ"ל‪ .‬וזקיני‬ ‫התענה גם כן ג' ימים הנ"ל עמו‪.‬‬ ‫(אמרי פנחס השלם)‬

‫ ‬

‫אלף פעמים‬ ‫כתב הגר"ש וואזנער שליט"א‪ :‬ממורי הגה"צ‬ ‫מהר"ם שפירא זצוק"ל מלובלין שמעתי‪ ,‬שזקנו‬ ‫הקדוש הרבי רבי פנחס קוריצר זי"ע למד אלף‬ ‫פעמים את הספר הקדוש "חובת הלבבות" ורק אז‬ ‫זכה למה שזכה‪.‬‬ ‫ ‬

‫(חובת הלבבות ע"פ לב טוב – בהסכמה)‬

‫לקח עצה‬ ‫מסופר בשם הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ ז"ל‬ ‫זי"ע‪ .‬אשר פעם אחת באו לפניו שיתפלל על חולה‬ ‫להשפיע לו רפואה‪ ,‬אכן הוא ברוח קדשו הרגיש‬ ‫כי שערי הרפואות נסגרו לפניו ולקח עצה בנפשו‬ ‫להתפלל על פרנסה עבור החולה הזה‪ ,‬וזאת עלתה‬ ‫בידו‪ ,‬וממילא גם רפואה נשלחה לו‪ ,‬כי מאן דיהיב‬ ‫(גנזי ישראל)‬ ‫מזוני לחיי הוא דיהיב (תענית ח‪,‬ב)‪ .‬‬ ‫חפץ של מצוה‬ ‫מעשה בחסיד אחד שנסע להרה"ק רבי פנחס‬ ‫מקאריץ‪ ,‬ובדרך עמד לפוש בבית איש יהודי אחד‪,‬‬ ‫ושמע שם קול בכי‪ .‬ושאל את בעל האכסניא‪ ,‬לבכיה‬ ‫מה זו עושה‪ ,‬וענה לו שבנו חולה זה זמן רב‪ ,‬ואין‬ ‫תרופה למכתו‪ .‬ונכמרו רחמי החסיד על מארחו‪,‬‬ ‫וישב והרהר כיצד יכול להיות לו לעזר‪ ,‬אם בתפלה‪,‬‬ ‫היעלה על הדעת שאדם פשוט כמוהו יוכל לפעול‬ ‫בתפלתו רפואה למעלה מן הטבע‪ .‬ומדי הרהוריו עלה‬ ‫בלבו‪ ,‬שהלא המארח מקיים בו עכשיו מצות הכנסת‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬

‫מרת פערל בלאנדער ע"ה‬ ‫השבוע מלאו שלשים יום לפטירתה של‬ ‫האשה החשובה מרת פערל בלאנדער ע"ה‪,‬‬ ‫שבמשך שנים רבות היתה גבאית בחברא קדישא‬ ‫גחש"א דעירנו‪.‬‬ ‫נולדה בשנת תר"צ בלייפציג לאביה ר' שמעון‬ ‫מנחם ווארענבערג ז"ל ולאמה מרת איטא לבית‬ ‫שוועבל ע"ה‪.‬‬ ‫בעקבות ליל הבדולח היגרה המשפחה‬ ‫לאנטווערפען‪ ,‬ועם כיבוש המדינה ע"י הנאצים‬ ‫גורשו ללימבורג‪ ,‬שם עברו את שנות המלחמה‪.‬‬ ‫בתום המלחמה עברה לשטראסבורג‪ ,‬שם‬ ‫הקימה בית נאמן בישראל יחד עם בעלה‬ ‫החשוב הר"ר יהושע הכהן ז"ל‪ .‬עם הזמן עברו‬ ‫לאנטווערפען‪.‬‬

‫כאן נרתמה מיד לפעולות חסד של אמת‬ ‫במסגרת החברא קדישא דעירנו‪ .‬היא עסקה‬ ‫במצוה זו במסירות נפש של ממש‪ ,‬בגשם ובשלג‪,‬‬ ‫ולא החמיצה שום הזדמנות לגמול חסד עם‬ ‫החיים ועם המתים‪.‬‬ ‫שאיפתה האחת והיחידה היתה להשיא את‬ ‫בנותיה לתלמידי חכמים‪ ,‬ואכן זכתה לכך‪.‬‬ ‫קשיים רבים עברה בימי חייה‪ ,‬אך קבלה‬ ‫הכל באהבה ולא התרעמה מעולם על מדותיו‬ ‫של הקב"ה‪.‬‬ ‫נלב"ע בשם טוב ביום ו' באב‪ ,‬במעמד חלק‬ ‫מבנותיה‪ ,‬ועוד הספיקה לקבל עליה עול מלכות‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫יהי זכרה ברוך ‪ -‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית להרה"ג‬ ‫מוהר"ר אברהם יהושע רייך שליט"א‬

‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫להר"ר בנימין פפנהיים הי"ו‬

‫ולכל משפחתו שיחיו‬ ‫לרגל אירוסי בתו עב"ג שיחיו‬

‫ולכל משפחתו שיחיו‬ ‫לרגל נישואי בתו עב"ג שיחיו‬

‫דומ"ץ ביהמ"ד דחסידי צאנז‪-‬קלויזנבורג‬

‫ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב‬

‫מאחלת הנהלת הקהלה‬

‫חבר הנהלת הקהלה‬

‫אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת‬ ‫לקבל פרס (פ"א מ"ג)‬ ‫'פרס' בארמית לשון מחצה‪ .‬כי האדם העושה‬ ‫מצוה לשם שכר‪ ,‬אפילו שכר רוחני נעלה מן הסוג‬ ‫של "שכר מצוה ‪ -‬מצוה"‪ ,‬הרי עצם העשיה‬ ‫נחשבת לגביו רק חצי דבר‪ ,‬השכר הוא מחציתו‬ ‫השנית‪ .‬בא אנטיגנוס איש סוכו ומעמידנו על‬ ‫האמת‪ ,‬כי לא זו תכלית הרצויה לעבוד אלקים‬ ‫בכונות הללו‪ ,‬אלא שתהא עצם העשיה כל מגמת‬ ‫עשיתנו ותכליתה‪ ,‬דבר השלם‪ ,‬באשר אמנם אין‬ ‫לאיש יהודי זכיה יותר גדולה מלעשות רצון קונו‪,‬‬ ‫אפילו אינו מקבל חלף עבודתו מאומה ‪ -‬לא‬ ‫(דברי שמואל)‬ ‫בגשמיות ולא ברוחניות‪ .‬‬

‫כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר‬ ‫רע (כג‪,‬י)‬ ‫הגם ס'איז דא דקדוקי עבירות וואס דער‬ ‫רבש"ע שטראפט נישט אויף זיי‪ ,‬אדער נאר א‬ ‫לייכטע שטראף‪ .‬ווען איינער געפינט זיך‪ ,‬אבער‪,‬‬ ‫אין א סכנה ח"ו‪ ,‬אזוי ווי צ‪.‬ב‪.‬ש‪ .‬ווען מען גייט‬ ‫ארויס אין מלחמה‪ ,‬דארף מען זיין אפגעהיטען‬ ‫אויך פון די לייכטע עבירות ‪ -‬ונשמרת מכל דבר‬ ‫(אור החיים הק')‬ ‫רע‪ .‬‬ ‫לשמע הבטחתו של הרה"ק רבי פנחס‪ ,‬נעשה‬ ‫רעש גדול בשמי מעל‪ ,‬שהרי עתה קיימות שתי‬ ‫שבועות מנוגדות זו לזו‪ ,‬ונתעוררה שאלה מכרעת ‪-‬‬ ‫את שבועתו של מי משני הצדיקים יש לקיים‪ .‬והנה‬ ‫יצא הפסק בבית דין של מעלה‪ ,‬כי מי משני הצדיקים‬ ‫שעדיין לא נשבע מימיו‪ ,‬אפילו באמת‪ ,‬תתקבל עתה‬ ‫שבועתו‪ .‬לאחר חקירה ודרישה‪ ,‬הוחלט כי הרה"ק רבי‬ ‫פנחס מקאריץ‪ ,‬הוא הצדיק שלא נשבע מימיו‪ ,‬לכן‬ ‫התקבלה שבועתו ובבוא העת זכה היהודי לבן זכר‪.‬‬ ‫כשסיים הרה"ק מרוזין את הסיפור‪ ,‬הפטיר‪ :‬עתה‬ ‫ראו נא "אז מען טאר זיך נישט איין‪-‬רייסען מיט'ן‬ ‫הימעל"‪ ,‬כי מהילד שנולד‪ ,‬יצא המסור שהלשין‬ ‫בפני המלכות על נכדי הרה"ק מקאריץ‪ ,‬ה"ה האחים‬ ‫המדפיסים מסלאוויטא זצ"ל שעונו בעינויים קשים‬ ‫(שרפי קודש)‬ ‫ומרים ע"י שלטונות רוסיה ‪.‬‬

‫ ‬

‫(בית צדיקים יעמוד)‬

‫שלא נשבע מימיו‬ ‫סיפר הרה"ק מרוזין זי"ע‪ :‬עובדא הוי ביהודי אחד‬ ‫בעל אמצעים‪ ,‬שזכה לברכת ה' בעסקיו‪ ,‬אך מועקה‬ ‫גדולה רבצה על כתפיו ‪ -‬הוא לא זכה לזרע של‬ ‫קיימא‪ .‬מפעם לפעם היה היהודי מגיע אל הרה"ק רבי‬ ‫אריה לייב ה"שפאלער זיידע" זי"ע‪ ,‬והיה מפציר בו‬ ‫שיברכו בישועה‪ ,‬כך הפציר בו במפגיע כמה פעמים‪,‬‬ ‫עד שרגז עליו הרה"ק‪ ,‬ואמר‪" :‬אני נשבע שלא יהיו‬ ‫לך בנים!"‪ .‬בימים ההם‪ ,‬טרם נתפרסמה גדלותו של‬ ‫הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע‪ ,‬מעטים היו באי‬ ‫שעריו‪ ,‬ועניות גדולה שררה בביתו‪ .‬באחד הימים‬ ‫הסמוכים לחג הפסח‪ ,‬נקלע היהודי חשוך הבנים‬ ‫לבית הרה"ק מקאריץ‪ ,‬ונוכח בעניות המשוועת‪.‬‬ ‫נכמרו רחמיו‪ ,‬הוא נכנס בעובי הקורה‪ ,‬ועד החג‬ ‫מילא את ביתו של הצדיק מכל טוב‪ ,‬כשהוא דואג‬ ‫לכל הדרוש מן המסד עד הטפחות‪ .‬משראה הרה"ק‬ ‫מקאריץ שכעת יוכל לחוג את הפסח בהרחבת‬ ‫הדעת‪ ,‬אורו עיניו והוי בדיחא דעתיה‪ .‬הרה"ק רחש‬ ‫רגשי הכרת הטוב ליהודי‪ ,‬ואמר לו‪" :‬מה שאלתך‬ ‫וינתן לך!"‪ ,‬נענה היהודי‪" :‬ברוך השם‪ ,‬כפי שעיני‬ ‫הרבי רואות לא חסר לי מאומה‪ ,‬השי"ת חנן אותי‬ ‫בשפע רב‪ ,‬אך זאת חסר לי ‪ -‬עדיין לא זכיתי לזרע של‬ ‫קיימא‪ ,‬וכעת אחלה את פני הרבי שיבטיח לי שאזכה‬ ‫לבנים"‪ .‬מיד נענה הרה"ק‪" :‬הנני מבטיח לך בזאת‪,‬‬ ‫שתזכה לראות זרע חי וקיים!"‪ ,‬השיב היהודי‪" :‬הנני‬ ‫מודה לרבי על ההבטחה הגדולה‪ ,‬אך לא אכחד ולא‬ ‫אסתיר מידיעתכם‪ ,‬כי הרה"ק משפאלי הבטיח את‬ ‫ההיפך ‪ -‬הוא נשבע שלא אזכה ח"ו לבנים"‪ .‬השיב‬ ‫הרה"ק מקאריץ‪" :‬אם כן‪ ,‬נשבע אני שתזכה לזרע‬ ‫של קיימא!"‬ ‫אפשר לקבל בחנם את ה"שבת בשבתו"‬ ‫דרך ה‪ E-mail-‬בכל מקום בעולם‪.‬‬ ‫נא לפנות‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫אנטווערפען יצ"ו‬

‫ברכת מזל טוב‬

‫ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב‬

‫פרקי אבות‬

‫אורחים‪ ,‬ונמצא שהוא נעשה כחפץ של מצוה‪ ,‬והרי‬ ‫כל חפץ של מצוה יש בו קדושה כגון ציצית ותפילין‬ ‫וכיו"ב‪ ,‬ואם כן גם בו יש קדושה‪ ,‬וכיון שכן בודאי יש‬ ‫בו כח מיוחד שיוכל לעורר רחמים ולפעול רפואה‬ ‫להחולה‪ .‬ובכח זה עמד והתפלל‪ ,‬ולמרבית הפלא פעל‬ ‫ישועה‪ ,‬ותוך כדי זמן קצר נתרפא החולה ברפואה‬ ‫שלימה‪ .‬אחרי כן נסע לקאריץ לקבל פני רבו‪ ,‬ותיכף‬ ‫בבואו אל הקודש פנימה‪ ,‬הושיט לו הרה"ק את ידו‬ ‫ואמר לו ברוח קדשו‪ :‬שלום עליכם‪ ,‬חפץ של מצוה‪.‬‬

‫כולל תורה ויראה דרב"י דסאטמאר‬ ‫למע"כ ידידנו האברך היקר‪ ,‬אחד המיוחד‬ ‫שבחבורה‪ ,‬ברוחו פי שנים‪ ,‬בתורה ויראת‬ ‫שמים‪ ,‬לן בעומקה של הלכה‪ ,‬עושה‬ ‫ומעשה למען כוללנו בכל עת ועונה‪ ,‬ה"ה‬

‫מאחלת הנהלת הקהלה‬

‫א יידיש ווארט‬

‫רבי פנחס מקאריץ (המשך)‬

‫נדפס על נייר‬

‫‪Natuurvriendelijk - arm aan chloor‬‬

‫נסיון מן השמים‬ ‫מעשה רב מזקנינו הקדוש רבי פנחס מקאריץ‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שדרכו בקודש היתה שלא אכל מצה רק בשתי‬ ‫הלילות הראשונות‪ ,‬מחמת גודל הזהירות‪ .‬וגם השש‬ ‫מצות הצריכות לו לשני הלילות טחן מעט חיטין‬ ‫בריחיים של קאפע‪ ,‬כדי שיהיה לו קמח לשש מצות‬ ‫שמורה הללו‪ ,‬ואפאם בהשגחה יתירה בערב פסח‬ ‫אחר חצות בנטירה יתירתא‪ .‬והנה פעם אחת בא‬ ‫עני אחד בערב פסח‪ ,‬ובקש מהרבנית ליתן לו שש‬ ‫מצות שמורה‪ ,‬וע"פ טעות נתנה לו האשה השש‬ ‫מצות שהכין לו רבינו הקדוש ז"ל‪ .‬וכעבור איזה שעות‬ ‫ראתה הרבנית שנתנה המצות של רבינו הקדוש ז"ל‪,‬‬ ‫ושלחה שלוחים ברחובות קריה לחפש אחר העני‬ ‫הנ"ל בחפש מחופש‪ ,‬ולשוא יגיעתה‪ ,‬כי לא נודעו‬ ‫עקבותיו איהו‪ .‬והוכרחה ליתן לפני רבינו הקדוש‬ ‫מצות אחרות‪ ,‬ולא הודיעה לרבה"ק‪ ,‬שלא לצערו‪.‬‬ ‫ובליל פסח אמר רבה"ק‪ :‬ידעתי גם ידעתי שאלו‬ ‫המצות אחרות הן‪ ,‬אך העני הלז בא רק לנסותני אם‬ ‫אבא ח"ו לידי כעס‪ ,‬אבל מה לי לכעוס‪ ,‬הרי המצות‬ ‫(אמרי ברוך)‬ ‫הללו ג"כ כשרות הן‪ .‬‬ ‫מדת האמת‬ ‫הרה"ק רבי פנחס מקאריץ ז"ל‪ ,‬היה אומר על‬ ‫עצמו‪ ,‬כי כל המדות ההכרחיות לעבודת ה' היה קל‬ ‫בעיניו להשיגם‪ ,‬רק להשיג מדת האמת היה צריך‬ ‫עבודה קשה‪ ,‬וגם אחר עבור י"ג שנים מעת החל עוד‬ ‫לא בא אל תכליתה‪ .‬והיה לו בזה ענין גדול‪ ,‬שכאשר‬ ‫בא לפניו איזה איש והציע לפניו ענין שהיה בו נדנוד‬ ‫שאינו אמת‪ ,‬תיכף הגיע להרה"ק כאב גדול בראשו‬ ‫עד שהתחיל לצעוק "ראשי ראשי!" והיו בודקים‬ ‫אחריו ומוצאים כדבריו‪ ,‬וכל עוד שלא תקנו הדבר‬ ‫(אבן שתיה)‬ ‫צעק יצעק כמכאב לב‪ .‬‬ ‫חשבון נפשו‬ ‫סיפר כ"ק האדמו"ר מויזניץ שליט"א‪ :‬כ"ק‬

‫הר"ר יואל הלוי טירנויער‬

‫הי"ו‬

‫לרגל הולדת הבן בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫והברכה אחת היא לכבוד חותנו הרבני הנגיד‬ ‫הנכבד כש"ת מקים עולה של תורה‬

‫מאיר משה מייערזאהן‬

‫הי"ו‬ ‫הר"ר‬ ‫וברכתנו צרופה שיזכה לגדלו לתורה ולחופה‬ ‫ולמעש"ט ויראה רב נחת דקדושה ממנו‬ ‫ומכל יו"ח אכי"ר‬ ‫כעתירת וברכת‬

‫הנהלת הכולל לומדי הכולל‬ ‫אאמו"ר ה"אמרי חיים" זי"ע סיפר‪ ,‬כי פעם באחד‬ ‫מימי חודש אלול‪ ,‬ישב הרה"ק רבי פנחס מקאריץ‬ ‫זי"ע בחדרו‪ ,‬ערך חשבון הנפש‪ ,‬וברוב ענותנותו‬ ‫מצא כי המצב ברוחניות הוא 'קריטיש'‪ .‬הרהר בלבו‪:‬‬ ‫הרי יש לי בעיר הסמוכה חבריא חשובה של עובדי‬ ‫השם‪ ,‬אסע אליהם‪ ,‬נתישב יחד‪ ,‬נערוך חשבון הנפש‪,‬‬ ‫ואולי נגיע למשהו‪ ...‬גם בני החבורה שלו ישבו בישוב‬ ‫סמוך‪ ,‬נדברו איש אל רעהו בעניני 'תכלית'‪ ,‬ואמרו זה‬ ‫לזה‪ :‬הנה ימים באים‪ ,‬הימים הנוראים קרבים‪ ,‬והאיך‬ ‫נגש לקראתם? באלו אנפין נתיצב ליום הדין? הציע‬ ‫אחד מהם‪ :‬נסע אל הרבי‪ ,‬ונשמע מה יורה לנו‪ .‬נסעו‬ ‫כולם‪ ,‬ונפגשו באם הדרך‪ .‬שמחתם רבתה‪ ,‬והם החלו‬ ‫לשוחח בעניני תשובה ופשפוש במעשים‪.‬‬ ‫(שרפי קודש)‬ ‫ ‬

‫ד' אמות של הלכה‬ ‫אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה‪ ,‬שכידוע אין הנידון דומה תמיד‬ ‫לראיה‪ ,‬וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים‪ ,‬וע"כ תמיד יש להתייעץ עם‬ ‫מורה מוסמך‪ .‬‬ ‫המערכת‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫אם אבל רשאי לומר ברכו בצבור אחר תפלת‬ ‫ערבית בליל שבת קודש במקום שנהגו לאמרו‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬ ‫הנה מנהג זה מפורש בפרי עץ חיים שער‬ ‫השבת פי"ג‪ ,‬ולפי הטעם שנתבאר שם שהוא‬ ‫קבלת תוספת שבת ברוח‪ ,‬נראה שאין לאבל‬ ‫לאמרו‪.‬‬ ‫והנה בגוף דין שאבל לא יתפלל בשבת‬ ‫שהובא ביו"ד סוף סי' שע"ו פקפקו האחרונים‪,‬‬ ‫יעויין נודע ביהודה מהדורא קמא סי' ל"ב‬ ‫ועי' פתחי תשובה שם‪ ,‬אכן עיקר הטעם הוא‪,‬‬ ‫לפי שעל האבל מתוחה כל השנה מדת הדין‪,‬‬ ‫כדאיתא במועד קטן (כז)‪ ,‬ובשבת ויום טוב הם‬ ‫ימי שמחת הנפש ואתערותא דלעילא‪ ,‬וחלילה‬ ‫לעורר דינים בימים אלה‪ ,‬ולזה יש נוהגים שלא‬ ‫להניח אבל להתפלל בר"ה ויוה"כ ואף בימי‬ ‫הסליחות ועשי"ת‪ ,‬כי אף שהם ימי דין‪ ,‬אבל כל‬ ‫תפלתנו אז הם לעורר רחמים ולמתק הדינים‪,‬‬ ‫וכן בשבת איתא בזוהר ויקהל ר"ז ע"א שהדינים‬ ‫מתמתקים‪ ,‬וכתב הפרי עץ חיים בשער השבת‬ ‫פ"ח שאז אין לכוין בדין רק ברחמים‪ ,‬ובפי"ד כתב‬ ‫בכונת ברכו שלאחר תפלת ערבית‪ ,‬שהוא לשם‬ ‫שהוא רחמים ביותר עיי"ש‪.‬‬ ‫וא"כ ודאי שאין לאבל לאומרו בצבור בתורת‬ ‫ש"ץ‪ ,‬ואף שאינו מוציא את הרבים‪ ,‬בכל זאת‬ ‫הלא בכל תפלת ערבית אינו מוציא את הרבים‪,‬‬ ‫ובכ"ז נוהגים שלא יתפלל אבל‪ ,‬והוא הדין בזה‪.‬‬ ‫(שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' פ"ט‪,‬‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫להג"ר מלכיאל צבי הלוי אבד"ק לאמזא)‬

‫‪3‬‬

‫שהשמחה במעונם‬ ‫מאנטיק י"א אלול ‪Maandag 31 augustus‬‬

‫אליהו גפן ‪ -‬נחמה דינה גוטווירטה‬

‫)‪Elijahu Gefen (Londen‬‬ ‫)‪Nechama Gutwirth (Haringrodestraat‬‬ ‫‪Chupa: Zichron Moshe 15.30 uur‬‬ ‫דינסטיק י"ב אלול ‪Dinsdag 1 september‬‬

‫בצלאל יוסף בראנד ‪ -‬אסתר מאלא מענדלסאהן‬

‫)‪Alexander Brand (Zürich‬‬ ‫)‪Esther Mendelsohn (Albertstraat‬‬ ‫‪Chupa: Zichron Moshe 15:30 uur‬‬

‫דינסטיק י"ב אלול ‪Dinsdag 1 september‬‬

‫חיים בענעדיקט ‪ -‬יוכבד חנה עהרנטרייא‬

‫)‪Chaim Benedikt (Londen‬‬ ‫)‪Yocheved Ehrentreu (Isabellalei‬‬ ‫‪Chupa: Bais Rachel 19:00 uur‬‬

‫מיטוואך י"ג אלול ‪Woensdag 2 september‬‬

‫משה יהודה מייזעלס ‪ -‬צפורה מרים בערגער‬

‫)‪Moishe Meisels (Toronto‬‬ ‫)‪Miriam Berger (Belgiëlei‬‬ ‫‪Chupa: Bais Rachel 15:45 uur‬‬

‫מפנינים יקרים (המשך)‬ ‫כד‪,‬ט)‪ ,‬ואם כן היה ראוי בלעם להתברך מחמת‬ ‫הברכות שברך את ישראל‪ .‬לפיכך אמר הכתוב‪:‬‬ ‫ויהפך ה' א‪-‬להיך "לך" דייקא‪ ,‬שרק לגבי "לך"‬ ‫נהפכו הברכות לקללות‪ ,‬אבל בלעם נשאר מקולל‪.‬‬ ‫(דגל מחנה אפרים)‬ ‫ ‬

‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬ ‫מאיר פאמעראנץ ‬

‫צפורה אלתר‬

‫ב"ר צבי דוד (הערשל) נ"י בת ר' אברהם מרדכי נ"י‬ ‫אלתר (סקולסקי)‬ ‫פאמערנץ (יונג) ‬ ‫תל אביב‬ ‫אנטווערפען ‬

‫מאורשים‬

‫בני ברק‪ ,‬י"ב מנחם אב תשס"ט‬

‫ב"ר בצלאל יוסף נ"י בת ר' יוסף גרשון יהודה נ"י‬ ‫אברמוביץ (קאסטען)‬ ‫ניימן (לנדא) ‬ ‫ניו יארק‬ ‫אנטווערפען ‬

‫מאורשים‬

‫ניו יארק‪ ,‬כ"ג מנחם אב תשס"ט‬ ‫ב"ר שמואל מאיר נ"י ‬ ‫שטויבער (שטערן) ‬ ‫אנטווערפען ‬

‫מאורשים‬

‫שיינדל גליק‬ ‫בת ר' דוד נ"י‬ ‫גליק (לנדא)‬ ‫קרית יואל‬

‫קרית יואל‪ ,‬כ"ח מנחם אב תשס"ט‬

‫ב"ר יחיאל נ" י‬ ‫גראסקאפף (לעבל) ‬ ‫לאנדאן ‬

‫בת ר' מנחם דוד נ"י‬ ‫דזיאלאזינסקי (סידנער)‬ ‫אנטווערפען‬

‫מאורשים‬

‫צבי הירש מלניק ‬

‫ב"ר מאיר נ" י‬ ‫מלניק (טענענבוים) ‬ ‫ניו יארק ‬

‫רייצא פיללער‬

‫בת ר' מרדכי מאיר נ"י‬ ‫פיללער (שטערן)‬ ‫אנטווערפען‬

‫מאורשים‬

‫אנטווערפען‪ ,‬ו' אלול תשס"ט‬

‫עליית חתן לתורה‬ ‫אברהם יוסף ב"ר משה שמעון העלד נ"י‬ ‫ביהמ''ד סאטמאר‬ ‫*‬ ‫מרדכי ב"ר אברהם ישעיה ראטטענבערג נ"י‬ ‫ביהמ"ד פשעווארסק‬ ‫*‬ ‫יואל ב"ר בן ציון אברהם זיכערמאן נ"י‬ ‫ביהמ"ד פשעווארסק‬ ‫*‬ ‫יחיאל ירחמיאל ב"ר חיים ישראל קלאגסבאלד נ"י‬ ‫ביהמ"ד באבוב‬

‫בן ציון יחזקאל ב"ר בנימין רפאל הכהן לובעלסקי נ"י‬

‫נולד בן‬

‫לא תשיך לאחיך וגו' נשך כל דבר אשר ישך (כג‪,‬כ)‬ ‫רבי שמעון בן יוחאי אומר‪ ,‬מנין לנושה בחבירו‬ ‫מנה‪ ,‬ואינו רגיל להקדים לו שלום‪ ,‬שאסור להקדים‬ ‫לו שלום‪ ,‬תלמוד לומר נשך כל דבר אשר ישך‪,‬‬ ‫אפילו דבור אסור (בבא מציעא עה‪,‬ב)‪.‬‬ ‫יש לדקדק כי היה לה לגמרא לנקוט בלשון "ואין‬ ‫הלוה רגיל להקדים לו שלום"‪ ,‬בעוד מלשון הגמרא‬ ‫משמע שהמלוה הוא זה שאינו רגיל להקדים שלום‬ ‫ללוה‪ ,‬ואכן כך גם מובא בספרי "מנין שלא יאמר‬ ‫לו המלוה‪ ,‬צא ושאול בשלום פלוני וכו'"‪ ,‬ואם כן‬ ‫הרי הדברים חסרי פשר‪ ,‬וכי כאשר המלוה מקדים‬ ‫שלום ללוה‪ ,‬יש בכך משום נשך?‬ ‫יש ליישב על פי מה שמצינו (ברכות יז‪,‬א) על‬ ‫רבי יוחנן בן זכאי שהקדים שלום אפילו לגוי‪ ,‬כך‬ ‫עשה גם רב חסדא (גיטין סב‪ ,‬ב)‪ .‬ופירש המהרש"א‬ ‫(ברכות ו‪,‬ב בד"ה יקדים) שמה שהקדימו שלום לגוי‬ ‫היה משום שאילו הגוי היה מקדים להם שלום‪ ,‬היו‬ ‫הם צריכים לכפול לו שלום‪ .‬כך פירש גם הרמב"ם‬ ‫בתשובותיו (סימן שעא) וכן בדעת זקנים מבעלי‬ ‫התוספות (דברים כ‪,‬י)‪ .‬על פי זה יש לומר דאף כאן‪,‬‬

‫זו כונת רבי שמעון בן יוחאי‪ ,‬שלא יקדים המלוה‬ ‫שלום ללוה‪ ,‬שכן אז יצטרך הלוה לכפול לו שלום‪,‬‬ ‫(מילי דמרדכי)‬ ‫וזו תהיה רבית דברים ‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫חיים דוד גראסקאפף ברכה נחמה דזיאלאזינסקי‬

‫בר מצוה‬

‫לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם (כג‪,‬ז)‬ ‫נראה בכונת הכתוב‪ ,‬כי אף שבאמת ע"י‬ ‫ששכר מואב את בלעם יצאה מזה טובה לישראל‬ ‫שנתברכו‪ ,‬אך כיון שכונתם היתה לרעה אזלינן בתר‬ ‫מחשבתם ולא בתר המעשה שיצא מזה‪ ,‬כי הטובה‬ ‫יצתה מאהבת ה' את עמו ומרוב רחמיו ולא מכח‬ ‫הרשעים‪ .‬וזה שאמר הכתוב‪ ,‬לא תדרוש שלומם‬ ‫וטובתם‪ ,‬שלא תסתכל על השלום ועל הטובה‬ ‫שגרמו הם‪ ,‬אלא תעב תתעבם לעולם‪.‬‬ ‫ ‬

‫מאורשים‬

‫אנטווערפען‪ ,‬כ"ח מנחם אב תשס"ט‬

‫למשפ' ר' אפרים פישל וואלף‪-‬אפטרגוט נ"י‬ ‫*‬ ‫למשפ' ר' אברהם מרדכי ראזענבוים‪-‬פרידמאן נ"י‬ ‫*‬ ‫למשפ' ר' ישראל נח פאלק‪-‬וואקסשטאק נ"י‬ ‫*‬ ‫למשפ' ר' משה צבי שטערן‪-‬העניג נ"י‬ ‫*‬ ‫למשפ' ר' ברוך גרוס‪-‬ווערטהיים נ"י‬ ‫*‬ ‫למשפ' ר' אפרים הלפרין‪-‬פעטערפרוינד נ"י‬

‫(ישועות יעקב)‬

‫פנחס דוד הגר ‬

‫בן הרב מנחם שליט"א בת הרב אברהם יהושע שליט"א‬ ‫רייך (גראס)‬ ‫הגר (כהן) ‬ ‫אנטווערפען‬ ‫ירושלים עיה"ק ‬

‫דאוואס‪ ,‬כ"ו מנחם אב תשס"ט‬

‫חיים זאב ניימן חיה ראדא יהודית אברמוביץ‬

‫ישכר דוב שטויבער ‬

‫מלכה רייך‬

‫מוצא שפתיך תשמר ועשית וגו' אשר דברת בפיך‬ ‫(כג‪,‬כד)‬ ‫מה שאתה מוציא מפיך להוכיח את עמיתך‪,‬‬ ‫תשמור לעשות גם אתה בעצמך‪ ,‬נאה דורש ונאה‬ ‫מקיים‪ ,‬כי אז תתקיים תוכחתך ותעשה פרי‪.‬‬

‫נולדה בת‬ ‫למשפ' ר' בנימין רפאל הכהן לובעלסקי‪-‬אקער נ"י‬

‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‬ ‫)‪Weekenddienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van vrijdagmorgen 28 augustus - 9.00u.‬‬ ‫‪tot zondagavond 30 Augustus - 22.00u.‬‬ ‫ ‪Lotry, Grote Markt 56‬‬ ‫‪233.01.86‬‬ ‫‪Farma 2000, Statiestraat 101 239.06.80‬‬ ‫‪Multipharma, Dambruggestr. 21 232.74.01‬‬ ‫ ‪Apoteek Zuid, Amerikalei 82‬‬ ‫‪238.02.18‬‬ ‫‪Der Beurs, St. Katelijnevest 41 231.01.11‬‬ ‫*‬ ‫‪):‬ליל ש"ק( ‪Na 22u. op 28 augustus‬‬ ‫‪Lotry, Grote Markt 56‬‬ ‫‪Farma 2000, Statiestraat 101‬‬ ‫‪Multipharma, Dambruggestraat 21‬‬ ‫*‬ ‫)‪Weekdienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van maandagmorgen 31 Augustus - 9.00u.‬‬ ‫‪tot donderdagavond 3 september - 22.00u.‬‬ ‫ ‪Lotry, Grote Markt 56‬‬ ‫‪233.01.86‬‬ ‫‪Farma 2000, Statiestraat 101 239.06.80‬‬ ‫‪Multipharma, Dambruggestr. 21 232.74.01‬‬ ‫ ‪Apoteek Zuid, Amerikalei 82‬‬ ‫‪238.02.18‬‬ ‫‪Der Beurs, St. Katelijnevest 41 231.01.11‬‬ ‫‪Lloydspharma, Dichterstraat 1 827.33.91‬‬ ‫*‬ ‫)‪Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min.‬‬ ‫‪HATZOLOH - 03.289.00.00‬‬

‫הצלה‪:‬‬ ‫(אהבת שלום)‬ ‫ ‬ ‫שמירה‪SHMIRA - 03.218.91.00 :‬‬ ‫מנוחה נכונה‬ ‫מלב ללב‪HULPLIJN - 03.232.22.27 :‬‬ ‫בקור חולים‪BIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35 :‬‬ ‫מרת פריידא בראנד‪-‬ראזענבערג‪-‬פעלזען ע"ה (‪)88‬‬ ‫י"ח אב תשס"ט‬ ‫שידוך‪-‬ליין‪SHIDDUCH LINE - 03.230.77.70 :‬‬ ‫*‬ ‫שלוה‪SHALVA - 03.239.88.57 :‬‬ ‫ר' שמואל מאיר אלכסנדר זיסקינד שאכנע ע"ה (‪)72‬‬ ‫חזק‪CHAZAK - 03.281.38.00 :‬‬ ‫ג' אלול תשס"ט‬ ‫יושבים שבעה בביתו ‪J. Jacobsstraat 32 -‬‬ ‫חברים‪CHAVERIM - 03.80.80.424 :‬‬ ‫עד יום ראשון בבוקר אחר תפלת שחרית‬ ‫גמ"ח תרופות‪Albertstraat 44 :‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬