ב"ה ,שנה י"ד ,גליון תשנ"ה
שבת בשבתו
עש"ק ט"ו אלול תשס"ט
כי תבוא
הדלקת הנרות 20.03 :פלג המנחה18.58 : מוצאי ש"ק 21.11 :ר"ת21.32 :
גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען
Nr 755
דף היומי בבא בתרא י"ד
4 SEPTEMBER 2009
נא לשמור על קדושת הגליון
מודעה חשובה
קריאת שמע ליל ש"ק כי תבוא
פקוח הבריאות הפדרלי החרים משלוח בשר ,שנשחט אמנם בשעתו באירלאנד בהשגחת הקהלה ,אולם הובא עכשיו לבלגיה בלי ידיעת הקהלה. הבית דין צדק והנהלת הקהלה דורשים וחוקרים את נסיבות הפרשה מכל היבטיה. בימים הקרובים ,לכשיתבררו הדברים ,תתקבלנה אי"ה ההחלטות המתאימות.
* סוף זמן ק"ש ש"ק כי תבוא בבוקר
הבית דין צדק
בכבוד רב
הנהלת הקהילה
מפנינים יקרים
מורה ששיעור ביכורים הוא אחד מששים -חצי (יעיר קנו) סאה משלשים סאה .
ולקח הכהן הטנא מידך (כו,ד) פסק הרמב"ם (פ"ב מהלכות ביכורים הי"ז): "הביכורים אין להם שיעור מן התורה ,אבל מדבריהם צריך להפריש אחד מששים" .על אף ששיעור זה מדבריהם ,יש להביא סמך מפסוק שלפנינו ,דהנה לשון הפסוק הוא "ושמת בטנא", ובמסכת כלים (יב ,ג) מצינו ששיעורו של טנא הוא חצי סאה .והנה במשנה במסכת ביכורים (א ,יב) נאמר שהשיעור הקטן ביותר לחיוב ביכורים הוא אילן וקרקעו .ובמסכת כתובות (קיא ,א) מצינו: אין לך אילן סרק שבארץ ישראל שאינו טוען משוי של שתי אתונות .וכמה משאו של אתון? מצינו במסכת בבא מציעא (פ ,א) שם נאמר שמשא חמור או אתון הוא ט"ו סאין ,ואם כן משא של שתי אתונות הוא שלשים סאין .מעתה ,מאחר ומן התורה אפילו אילן סרק חייב בביכורים, בשיעור של טנא שהוא חצי סאה ,הרי החשבון
לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי (כו,יג) נראה לבאר על פי דאיתא במסכת הוריות (יג,א) שהאוכל ממה שעכבר אכל משכח תלמודו, ואיתא במדרש שהמונע עצמו מלתת מעשרות כראוי סופו שעכברים אוכלים את תבואתו .לפי"ז יש לבאר "לא עברתי ממצותיך" כי אם הפרשתי מעשרות כדין ,ומכח זה "לא שכחתי" שלא שכחתי את תלמודי ,כי הרי לא אכלו עכברים (ערבי נחל) מתבואתי .
ועבדת את איביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל (כח,מח) במלחמת העולם הראשונה ,בעת שהגרמנים כבשו את פולין ,לא היססו בעת הכיבוש לחמוס ולשדוד את שארית מטלטליהם העלובים ,או את מלאי מזונותיהם של אזרחים מסכנים -בעיקר יהודים .בהכנסם לכל עיר פרצו את החנויות והבתים ,חטפו בזרוע מצרכי אוכל וחפצים או רהיטים מכל הבא ליד ,הסתערו בחמה שפוכה על בתי חרושת ומחסנים של חומרי גלם לבוז ולהחרים הכל ,עד שהשאירו את קרבנותיהם חדלי הישע מרוששים לחלוטין. לנוכח ההתנפלויות והביזה המבוהלים של חיל הכיבוש ,התבטא רבינו ה"אמרי אמת" מגור זצ"ל באחד הימים :הנה מתקיים לעינינו מה שכתוב בתוכחה (פ' תבא כח ,מח) "ועבדת את איביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל" ,לכאורה מה חידוש בפסוק זה ,אשר לא נכלל בדברים הקשים שבתוכחה עד כה? אלא הפשט כפי שפירש בספר "בינה לעתים" (דרוש כ"ו) ,שהאויב אשר יבוא עליך הוא עצמו יהיה שרוי ברעב ובצמא ,ויסבול מעירום ומחוסר כל, כדוגמת הגרמנים עכשיו ,עד שתיכף בבואו יתנפל ויחטוף כל מה שתשיג ידו( .ראש גולת אריאל ח"ב)
עשיתי ככל אשר צויתני (כו,יד) לכאורה קשה מה שאומרים את זה בוידוי מעשר ,וכי זה הוא וידוי ,הא הענין של וידוי הוא שמתודה שלא יצא ידי חובתו בשלימות וכאן אדרבה נראה כמתפאר שעשה כל אשר צוה אותו ה'? וי"ל דהנה כל איש ישראל יודע ,שאי אפשר לצאת ידי חובת שמים אף במקצת ,וכאן שחייבה תורה לומר 'עשיתי ככל אשר צויתני' והוא יודע בעצמו שלא התחיל לצאת ידי חובתו והוא מוכרח עוד לומר עשיתי וכו' מסתמא הוא אומרו מאוד בשברון הלב וזהו הוידוי האמיתי להיות לבו נשבר (מהר"ש מבעלזא) בקרבו . ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה (כז,טו) וצריך ביאור ,מדוע כל שאר ה"ארורים" נאמרו בלשון הוה" :ארור מקלה אביו"" ,ארור מסיג גבול"" ,ארור משגה עור" ,וכן כולם ,ורק כאן נאמר בלשון עתיד" :ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה" ,מה פשר השינוי? ונראה ליישב על פי מה שאמרו חז"ל (קידושין מ,א) ,שבעבודה זרה הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה ,מה שאין כן בשאר עבירות ,שבהן אין הקב"ה מצרף מחשבה למעשה ,לפי זה יש לומר דלכן מוזכרים כל ה"ארורים" בלשון הוה ,דאינו ארור עד שיעשה המעשה בפועל ,מה שאין כן בעבודה זרה נאמר לשון עתיד " -אשר יעשה פסל ומסכה" ,דהיינו אף שעדיין לא עשה ,אלא
משעה 21.03
מג"א - 9.45/9.27 :גר"א10.21 :
תקיעת שופר בבית א) הרוצה שיבואו לתקוע בשופר בראש השנה אצלו (או אצלה) בבית או בבית החולים ,יפנה בהקדם למזכירות הקהילה (.)03-233.55.67 ב) מתנדבים המוכנים לתקוע בשופר בראש השנה אצל הנ"ל ,מתבקשים להודיע בהקדם במזכירות הקהילה. ג) מי שיש לו שופר (או שופרות) ומוכן להשאילם למתנדבים הנ"ל ,יפנה גם כן בהקדם למזכירות הקהילה. רק חשב לעשות בעתיד ,כבר הוא ארור ,שכן בעבודה זרה מצטרפת מחשבה למעשה. (תורת חיים)
עשיתי ככל אשר צויתני (כו,יד) שמחתי ושימחתי אחרים (רש"י). לכאורה האיך מרומז דבר זה בכתוב שלפנינו? ונראה לבאר דהנה אמרו חז"ל (ברכות ה ,א) דבכל מקום המוכר עצב והקונה שמח ,אבל במתן תורה היה הקב"ה המוכר שמח וגם שימח את ישראל. וזה שאומר :עשיתי ככל אשר צויתני ,שעשיתי עכשיו כמו שעשית אתה הקב"ה בעת צויתני את המצוות במתן תורה ,והיינו ששמחתי ושימחתי את אחרים בו ,כשם שהקב"ה בנתינתו את התורה (חת"ם סופר) שמח ושימח את אחרים . (המשך בעמוד ד)
מתוך לוח הקהלה שבת פ' כי־תבוא ,ט"ז אלול. הדלקת הנרות( 20.03 :פלג המנחה)18.58 : מפטירין "קומי אורי" (ישעיה ס) עד "בעתה אחישנה" .אבות פרק ג'־ד'. מוצאי שבת( 21.11 :לשיטת ר"ת)21.32 : שבת פ' נצבים־וילך ,כ"ג אלול. הדלקת הנרות( 19.47 :פלג המנחה)18.45 :
פרקי אבות
השיעור בפרקי אבות בכל שב"ק בשעה 18.00 בביהמ"ד הגדול אסטען ע"י הראב"ד שליט"א או אחד הדיינים שליט"א תפלת מנחה בשעה 19.00 1
שובו אלי ואשובה אליכם (מלאכי ג,ז) סיפורים ועובדות מגדולי ישראל בענין מצות התשובה הבטחה נאמנה סיפר הרב מבארניב זצ"ל שפעם אחת היה משובתי שבת קודש בצאנז ,ובתוך הסעודה נתלהב הרבי מצאנז זי"ע בדביקות נפלאה ובהסתערות גדולה כדרכו בקודש כידוע ,והניח ידו על לבו ואמר הארץ קרוין כבר הבטחתי שאשוב בתשובה בזה"לַ : שלימה לפניך ית"ש ועוד לא קיימתי דברי ,ואעפי"כ הנני מבטיח לך עוד הפעם שאעשה תשובה ואהיה טוב מהיום ,ושוב אמר אף על פי שהרבה פעמים הבטחתי לך כן שאשוב בתשובה שלימה ועוד לא קיימתי ,אעפי"כ הנני מבטיח לך עוד הפעם שאשוב בתשובה שלימה ואהיה טוב מהיום .ואלו הדברים חזר ואמר פעמים רבות זמן ארוך ,עד שכל יושבי השלחן פגו לבם מחרדת דברי קדשו אלו. ובלמדי בזוה"ק בחבירים מקשיבים ,הנה מצאתי שכן דבר ועשה דוד המלך ע"ה .וכן מפורש יוצא (בזח"ג מ"ז) וז"ל שם דוד אזהר ללביה לדברא ליה בארח קשוט ,כד"א והשבות אל לבבך ,מאי והשבות ,אלא זמנא חד ותרין ותלת לאהדרא לקבליה ולדברא (דרכי חיים השלם) ולאזהרא ליה ,עכ"ל . יפה שעה אחת שאל אחד את הצדיק רבי אשר מסטאלין זי"ע: כלום אני יכול לעשות תשובה ,ואני חטאתי בחטא שכתוב עליו בספרים שאין תשובה מועילה לו? השיבו הצדיק :וכי מה זה שייך לך? אתה צריך לעשות המוטל עליך .אלא מה ,אתה חושש אולי לא יהיה לך עולם הבא? כבר אמרו חכמים :יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם (ברכת חיים) הבא . מפני שיבה סיפר האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זצ"ל :אבי ז"ל היה פעם בקרעניץ יחד עם הרה"ק משינאווא זצ"ל און דער שינאווער רב האט זיך שוין געקליבען אהיים צו פארען און ער האט זיך געזעגענט מיטן עולם .אח"כ הפסיק ולא רצה להמשיך יותר בלקיחת קוויטלעך ,אמנם הגבאים רצו שימשיך ובקשו ממנו שיקבל האנשים הבאים ,אמר להם מען דארף שוין באלד פארען און איך דארף נאך צו טון כמה ענינים, הצאג נוסע והגבאים אמרו לו ,רבי יש עוד פנאיָ ,
בינו שנות דור ודור ט"ז אלול
תשס"א :רבי אברהם אביגדור נחום לנדא -אדמו"ר מסטריקוב
י"ז אלול
תרפ"ט :רבי יעקב קאפל רייך אב"ד בודאפעסט תרצ"ו :רבי שלום יצחק הכהן שטערענבערג -דומ"ץ דקהלתנו -ברכת שלום
י"ח אלול
שס"ט :רבי יהודה ליווא ,המהר"ל מפראג
י"ט אלול
ד'תתקמ"ט :רבי יעקב מאורלייאנש הי"ד (מתלמידי ר"ת) נרצח עקדה"ש בלונדון בהכתרת המלך רישארד לב-האריה ה' תל"ג :רבי חיים בנבנישתי -כנסת הגדולה תרמ"ח :רבי זאב נחום בארנשטין -אגודת אזוב
כ' אלול
תשכ"ט :רבי יוסף שלמה כהנמאן -רב דפוניביז תש"ל :רבי אליהו לאפיאן -לב אליהו
כ"א אלול
תקכ"ד :רבי יהונתן אייבשיץ -יערות דבש
כ"ב אלול
קפ"ז :רבי יעקב סג"ל -מהרי"ל תרס"ג :רבי מרדכי דב מהארנאסטייפעל -עמק שאלה
2
בכמה שעות ואין צריכים למהר. האט דער הייליגער שינאווער רב זי"ע געשריגען, ווען דען זאל איך מיך איילען ,דעמאלטס ווען ס'איז שוין נישט דא קיין צייט? צריכים למהר כשיש עוד פנאי" ,מפני שיבה" תקום ,פאר מען ווערט אלט דארף מען תשובה טאן .ונפל אימה ופחד על כל העומדים שם וראו שהוא מכוין לענין אחר.
(שיח זקנים)
יתן בעד נפשו ידוע שהרה"ק בעל ה"דברי חיים' מצאנז זי"ע היה מפזר את כל הונו לצדקה ,ולא הלך ללון בלילה
אם היתה נשארת אצלו פרוטה ,פעם שאלוהו תלמידיו ומקורביו :ילמדנו רבינו ,הלא חז"ל אמרו (כתובות נ,א) "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" ואיך עובר הרבי על דבריהם ,אתמהה .השיב להם הרה"ק מצאנז בניחותא" ,הני מילי לאיש צדיק וישר ,לו נאמר שלא יבזבז יותר מחומש ,משא"כ בעל עבירה שמגיע לו עונשים ויסורים -כל אשר לו יתן בעד נפשו (יסוד זה כבר כתב הרב בעל ה'תניא' והשו"ע באגה"ק סימן י
ובאגה"ת פרק ג) ,ומי עוד חוטא ופושע כמוני ,ממילא מחובתי לבזבז את כל כספי לצדקה למען תהיה לי (מפי ספרים וסופרים -הגדש"פ) כפרה לנפשי. "... מציאות אחרת הגאון רבי ברוך בער לייבאוויץ זצ"ל התייחד והתפרסם בדקדוקו במצות כבוד אב ואם ,ותלמידיו שזכו לראות זאת עין בעין היו מרבים לספר על הדוריו ודקדוקיו במצוה זו. (המשך בעמוד ג)
-67סטר יארצייט פון די קדושי צאנז -ט"ז-י"ז אלול תש"ב-תשס"ט לעילוי נשמות קדושי עיר צאנז -שלמה זלמן לעהרער מצאנז
דער פארניכטונגס-לאגער בעלזשעץ איז אויפגעשטעלט געווארען אנהייב זומער 1942 צווישען געדיכטע סאסנע וועלדער ,נאנט צו דער באהן-ליניע וועלכע פירט פון לובלין קיין לעמבערג אדער קראקא .צפון'דיק פון דעם באהן-קנאפף ראווע-רוסקא אין מזרח גאליציע .היינט איז דער פלאץ אויף דער גרעניץ צווישען פוילן און רוסלאנד .דא זענען אומגעקומען 600.000נפשות פון די יידישע קהילות פון צענטראל און אסט גאליציע אין די יאהרן תש"ב-תש"ג (.)1942-1943 די קרבנות זענען פארגאזט געווארען אין 6 גרויסע קאמערן באלד נאכן אנקומען פון דעם טראנספארט אינעם לאגער .צוערשט די מענער, דערנאך די פרויען .די טויטע קערפערס זענען געווארפען געווארען אין ריזיגע מאסן-קברים וועלכע זענען געגראבען געווארען דורך יידישע צוואנגס-ארבייטער ,וואס זענען נאך דער ארבעט אליין פארגאזט געווארען. די קדושים פון צאנז און אומגעבונג ,וועלכע זענען אנגעקומען ט"ז-י"ז אלול תש"ב ,זענען פארגאזט געווארען אין זעלבען טאג פון זייער אנקומען. עס איז כדאי צו דערמאנען ,אז פון די 600.00 קרבנות וועלכע זענען פארניכטעט געווארען אין דעם שרעקליכען טויטן-לאגער ,איז נאר איין איינציגען ייד געלונגען צו אנטלויפען פון דארט און בלייבען לעבן .זיין נאמען איז רודאלף רעדער, א געבוירענער אין דעמביץ וואס האט געוואוינט אין לעמבערג .ער איז געווען אין בעלזשעץ פון 17 אויגוסט 1942ביז ענדע נאוועמבער .1942 זייענדיק בשעת דער צאנזער אויסזידלונג אין לאגער מושינע ,האבן מיר דארט געהערט ערשט א וואך שפעטער פון א גוי'איש משרת וואס האט געארבעט ביי א ייד אין צאנז ,וועלכער איז געווען צוזאמען מיט מיר אין מושינער לאגער .דאס דינסט-מיידל האט נאכגעפאלגט דעם טויטן- טראנספארט פון צאנזער געטא .נאכפארענדיק מיטן צוג האט זי נאר געקענט נאכפאלגען ביז ראווע-רוסקע ,פון דארט ביז בעלזשעץ איז געווען בלויז איין באהן-ליניע. ביז ראווע-רוסקא האט געפיהרט א געווענליכער באהן-פיהרער .נאך דעם ווי דער טראנספארט איז דארט אנגעקומען ,האט דאס צופירן צום טויטן-לאגער איבערגענומען זייערס א ספעציעלער מאשיניסט ,וועלכער האט באקומען פאר יעדן טראנספארט וואס ער האט אריינגעפיהרט אין דעם פארניכטונגס-לאגער ,א פלעשל וואדקא. אזוי ווי דער פארניכטונגס-לאגער בעלזשעץ איז נישט געווען אזוי באקאנט ,ווייל ווי אויבן- דערמאנט איז נאר איין מענטש געלונגען צו אנטלויפען פון דארטן ,און די עס עס לייט וואס זענען דארטען געווען טעטיג ,האבען ביים אריינגיין אין דינסט געמוזט שווערען ,אז זיי וועלען קיינמאל נישט אויסזאגען וואס דארט קומט פאר ,אפילו
נאך זייער באפרייען פון דינסט ,דעריבער וועל איך ברענגען א קורצע באשרייבונג פון רודאלף רעדער איבער בעלזשעץ: אין באהן-האף בעלזשעץ האט אן אלטער דייטש מיט דיקע וואנסעס ,וועלכער האט אויסגעזעהן ממש ווי א רוצח ,איבערגענומען דעם צוג פון דעם צוג-פיהרער פון ראווע-רוסקע ,און דעם צוג אריינגעפירט איין קילאמעטער ביז צום לאגער .ווען די באהן איז אנגעקומען אין לאגער האט דער זעלבער דייטש געהאלפען די עס עס ארויס יאגען מיט רייט-באטשען און באיאנעטען די מענטשען פון די וואגאנען. די אלטע ,קראנקע מענער און פרויען און בעיביס האט מען געטראגען צו א גרויסען מאסן- קבר ,ווי דער עס עס מאן ,אירמאן ימ"ש ,האט זיי אלע אליין אויסגעשאסען .אויף זיין פנים האט ער נישט אויסגעזעהן צו זיין אזא גרויסער רוצח ווי ער איז געווען אין די ווירקליכקייט .ער האט געהייסען א ספעציאליסט אין הרג'ענען בעיביס און אלטע לייט. יעדען טאג ,צוויי אדער דריי מאל ,ווען עס פלעגען אנקומען די טראנספארטען ,פלעגט דער עס עס רוצח אירמאן ימ"ש ארויס זיי מקבל פנים זיין .נאכדעם ווען יעדער איז ארויס פון די וואגאנען און זענען געווען ארום גערינגעלט מיט אוקראינישע עס עס ,האט מען זיי אלע געהייסען אפגעבען יעדע ווערד-זאך און זיך אינגאנצען אויסטוהן ,און דער אירמאן ימ"ש האט געהאלטען א דרשה פאר זיינע קרבנות .יעדעס מאל די זלבע דרשה" :איר גייט יעצט זיך באדען און נאכדעם ווערט איר געשיקט צו די ארבייט" .די מענטשען זענען געווען צופרידען ווען זיי האבען דאס געהערט .זיי האבען געקלערט אפשר וועט מען זיי לאזען לעבן. זיין דרשה האט געהאלפען אז די מענער זענען רואיג אריין געגאנגען אין א באראק 20 ,מעטער ווייטער ,וואו עס איז געווען דער אויפשריפט "באדע-הויז". אין יעדען גאז-קאמער האבען זיי אריין געשטופט 750מענטשען .די וואס האבען נישט געוואלט אריין גיין ,טראץ די גרויסע שלעק וואס זיי האבען באקומען ,האבען זיי געשטאכען און אריין געשטופט מיט זייערע באיאנעטען .איך האב געהערט דאס קרעכטצען ,שרייען און וויינען פון די פרויען און די קינדער .עס האט פארגליווערט מיין בלוט אין מיינע אדערן. נאך 15ביז 20מינוט איז געווארען שטיל, דאן האבען די אוקראינישע עס עס געעפענט די טירן פון די גאז-קאמערען ,און מיר האבען גלייך געמוזט אנהויבען ארויס שלעפען די מתים .מיר האבען זיי געשלעפט צו דעם גרויסען מאסן-קבר, וועלכער איז געווען 100מעטער די לענג ביי 20 מעטער די ברייט און 12מעטער טיף .ביים גראבען פון מאסן-קבר האבען געארבעט 450ארבייטער, (המשך בעמוד ד)
ברכת מזל טוב
מוגשת בזה מקרב הלב למע"כ ידידי היקר ,גאון בחסד ונפלא במעשים טובים
הר"ר אליקים שרגא פייביש שפירא
הי"ו
לרגל הולדת הנכדה שתחי' בשעטו"מ יזכה יחד עם ב"ב לרוב תענוג ונחת ולהמשיך בפעליו הברוכים לאורך ימים ושנים המאחל מעומק הלב
שלום ווייסבוים
וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת (פ"ג מי"ב) מי שיש בידו תורה ואין בו יראה ,בסכנה גדולה הוא שרוי תמיד ,כיון ש"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" ,וככל שהיצר גדול ,כן צריכה להיות גדולה המלחמה נגדו ,והנשק הראשי הם יראת ה' ומעשים טובים ,במלחמה כזו בחכמה בלבד לא תנצח את היצר .לזה מתכוין התנא באמרו :כל שחכמתו מרובה וכו',שכיון שאינו חמוש במעשים טובים במדה מספקת לנצח את יצה"ר -לפיכך אין חכמתו מתקיימת. (חפץ חיים)
שובו אלי ואשובה (המשך) עם בואו לוילנא חלה אביו ונפל למשכב ורבי ברוך בער היה יושב עמו ימים ולילות .הבחורים דאגו לבריאותו ושכנעו אותו שהם ישמרו על האבא ,רק אז הסכים לעזוב לכמה שעות את מטת אביו .כעבור כמה ימים נפטר אביו ,היה זה בעיצומו של לימוד עם נכדו הג"ר יעקב משה ,כאשר לפתע באמצע שהסביר תוס' הפסיק ,וכשהרים רי"מ עיניו מהגמ' ראה שסבו נפטר .רבי ברוך בער חשש שלא טיפל בו כראוי במחלתו והצטער על כך צער רב .כל כך הצטער עד שהיה חשש שזה ישפיע על בריאותו, באחד הימים התקיימה בוילנא אסיפת גדולי ישראל אליה הגיע מרן החפץ חיים ,אחר האסיפה נפגש רבי ברוך בער עם החפץ חיים פנים אל פנים וסח לפניו את צערו .החפץ חיים דבר אתו על מעלת התשובה והדגיש שתשובה לא רק שהיא מכפרת על החטא אלא שהופכת את האדם למציאות אחרת לגמרי, לאדם חדש ,ואין להצטער על העבר .ורבי ברוך בער היה אומר תמיד" :החפץ חיים החיה את נפשי" .וכל השנים היה חוזר על יסוד זה .וסיפר הג"ר מרדכי שוואב שפעם בהפסקה בר"ה אמר רבי ברוך בער: "היום באמצע שמו"ע החפץ חיים הציל אותי".
ברכת מזל טוב חמה ולבבית להרה"ג מוהר"ר אברהם הכהן עהרנטרייא שליט"א
אנטווערפען יצ"ו
רב ביהמ"ד זכרון בנימין דחוג אברכי אגו"י ור"מ בישיבתנו הק'
הזמנה של מצוה
ולכל משפחתו שיחיו לרגל נישואי הבת עב"ג שיחיו
הננו להזמין בזה בקריאה של חיבה את כל תושבי עירנו שיחיו
ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב
למסיבה של מצוה
מאחלת הנהלת הקהלה
לטובת החזקת הכולל החשוב
א יידיש ווארט
פרקי אבות
כולל להוראה דחסידי באבוב
(הרב הדומה למלאך)
גודל חסדיך כשהרה"ק בעל ה"אמרי חיים" מויזניץ זי"ע נתעטר בכתר האדמורו"ת פירט את שיחו לפני הקב"ה ,וכה אמר" :רבש"ע ,אם כבר מחלת פעם אחת
מודעה
כותבים היום את דברי הימים של בית הכנסת "אייזענמאן" ושל משפחת אייזענמאן. מי שיש לו חומר כלשהו ,כגון שמות מתפללים (מלפני המלחמה או תיכף לאחריה) ,בעלי תפלה ושאר כלי קודש, אירועים ומנהגים מיוחדים ,סיפורים מעניינים ,בפרט אלו שנמסרו על ידי הדור הקודם ,ועוד. נא להתקשר לר' פנחס קארנפעלד הי"ו0475-49.16.00 : אפשר לקבל בחנם את ה"שבת בשבתו" דרך ה E-mail-בכל מקום בעולם. נא לפנות:
[email protected]
בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי (כו,יג) דאס זאגען פון די ווערטער רופען חז"ל "וידוי מעשר". דארף מען פארשטיין ,וואס פאר א "וידוי" איז דאס ,אז ער האט אלעס געטוהן ווי מען דארף? נאר דער פשט איז ,אז פאר'ן חטא העגל איז די עבודה געווען פאר די בכורים ,קומט אויס אז יעדע יידישע שטוב האט געהאט איינעם וועמען צו געבען תרומות און מעשרות .אבער דורך דעם חטא העגל ,וואס די עבודה איז אריבער צו שבט לוי ,האט מען גורם געווען אז מען דארף די מתנות ארויספיהרן פון שטוב און געבען פאר די כהנים (ספורנו) און לויים . בעולם הזה לאדם שהיה גרוע יותר ממני אזי תמחול גם לי ותנקה אותי מעונותי ,ואף אם עדיין לא היה לך בעולמך חוטא גדול כמוני ,מ"מ הרי שאנכי אהיה לך כלי שתוכל להראות לכל באי עולם את גודל חסדיך שאתה מוחל וסולח אף לחוטאים גדולים כמוני ,ואם כן שא נא סלח נא מחל נא לחטאי."... (מפי ספרים וסופרים) מחזיר בתשובה אחד מצדיקי דורו ,תמה פעם ואמר" :מהי גדלותו העצומה של הרה"ק רבי מיכל מזלאטשוב זיע"א ,עד שמרעישים ממנו כל כך בכל העולם כולו". וענו לו ,שהוא מתקן נפשות ישראל" ,ער איז מחזיר בתשובה יידישע קינדער וואס א צווייטער האט (זכרון יהודה) אזוינס נישט געקאנט" . "הייזעריק" סיפר הרה"ג ר' יוסף שטייכל ,ששמע מהרה"ק מסקווער זצ"ל :אצל זקינו הרה"ק ר' איציקל מסקווירא ,היה בעל תפילה בימים הנוראים ונכנס כמה ימים לפני ר"ה לזקינו שהוא "הייזעריק" ושהרה"ק יתפלל עליו שיוכל להתפלל ,אמר לו הרה"ק מה זה "הייזעריק"? "ה'-זרק" ,שאם פוגמים בה' מוצאות הפה ומדברים דברים בטלים אז זורקים הה' מוצאות הפה ,ואם עושים תשובה איז מען נישט (שיח זקנים ח"א) הייזעריק . תשובת הקנה סיפר האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל ,שהרבי ר' אלימלך מליזענסק זצ"ל עשה את כל תשובת הקנה על כל חטא וחטא בפרטות כמו שמובא בספר הקנה והוא עשה כל זה ג' פעמים ,אחד בעד עצמו, ואחד בעד זרעו ,ואחד לכל הדורות הבאים. ועוד סיפר האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג ,איך נתגלה אליהו הנביא פעם הראשונה להרבי ר' אלימלך והמעשה שהיה כך היה ,שהרבי ר' אלימלך רצה לעשות גלגול שלג ,והלך באחד מלילי טבת הארוכים והקור והכפור היה ממש נורא ,והלך הרבי ר' אלימלך להר גדול שהיה מכוסה בשלג ולמרגלותיו היה איזה מים או נהר ,והמים היו קרושים והלך לראש ההר ופשט בגדיו וגלגל עצמו מראש ההר עד למטה וכשהגיע למטה נפל למים הקרושים ומרוב המכה נשבר הקרח ונפל למים והיה לו גם טבילה ,וכן עשה פעם שניה ושוב נפל למים ושבר הקרח ,ושוב עלה להר וגלגל עצמו למטה ,וכן עשה כל הלילה עד הבוקר, ובפעם האחרונה שנפל על הקרח ובמים נפל חלשות ופקח עיניו הקדושים וראה את אליהו הנביא עומד
שתיערך אי"ה ביום ב' נצו"י י"ח אלול הבעל"ט באולם "בית רחל" משעה 7.30בערב ויה"ר שבזכות החזקת התורה ולומדיה יתברכו כל העושים והמעשים בשפע ברכה והצלחה בני חיי ומזוני רויחי וכתיבה וחתימה טובה וכט"ס. בברכת כתיבה וחתימה טובה
וועד הכולל אצלו ונתן לו דבר מה להחיות נפשו ואמר עכשיו תלבש מלבושך ושוב לביתך ,וזה היה פעם ראשונה (בית אלימלך) שראה את אליהו הנביא . תשובת המשקל איש אחד בא להצדיק רבי ישראל מרוזין ,ובקשה בפיו :חוטא אני ,ורצוני לעשות תשובה .ובכן איפוא שאלו הצדיק -מדוע אינך עושה? השיבו האיש:איני יודע כיצד עושים .וכיצד -שאלו הצדיק -ידעת לחטוא? עשיתי -השיבו האיש -ואחר כך נודע לי שחטאתי .השיבו הצדיק :עשה כן גם עתה ,חזור בך, (סיפורי חסידים) והחשבון יבוא מאליו . מקנא אני בך בתקופה שהיה הרה"ק בעל ה"ייטב לב" זי"ע מתגורר בעיר סיגעט ,היה שם אדם קל דעת שהיה בעל כשרון נפלא ,ובמיוחד יכול היה לעשות ולומר חרוזים נפלאים ,פעם אמר לו ה"ייטב לב"" :מקנא אני בך על שיש לך כ"כ הרבה עבירות ,שהרי כשתעשה תשובה מאהבה יהפך לך הכל לזכיות ,ורב טוב הצפון לך בעוה"ב" ,השיב לו הלה בחוצפה ובהלצה" :א"כ יואיל נא הרבי לחכות ולהמתין עוד שנה ואז יהיה לו יותר במה לקנאות בי ,"...ומאז שרר עליו הקפידה של (מפי ספרים וסופרים) ה"ייטב לב" .
ד' אמות של הלכה אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה ,שכידוע אין הנידון דומה תמיד לראיה ,וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים ,וע"כ תמיד יש להתייעץ עם מורה מוסמך . המערכת
שאלה: על מה נסמך המנהג לומר בראש השנה ויוה"כ ויום טוב בשעת הוצאת הספרי תורה ג' פעמים י"ג מדות וג' פעמים ואני תפלתי ,הרי לפי פירוש רש"י בהא דאמרינן האומר שמע שמע הרי זה מגונה ,דזה באומר מלה וכופלו, אבל בשכופל הפסוק משתקין אותו ,ולפירוש רב אלפס עכ"פ הרי זה מגונה.
תשובה: נראה לי לחלק ,דדוקא באומר שני דברים שוים דרך תחנה ובקשה או דרך שבח ותהלה שייך החשד דב' רשויות ,לא כן בקורא פסוקי תורה וכתובים .וראיה לזה ,שהרי מצוה לחזור הפרשה שנים מקרא ,ועל פי האר"י יש לכפול כל פסוק ופסוק וקורין הפסוק שמע ישראל ב' פעמים זה אחר זה ואין קפידא ,וכיון דמה שמזכירין י"ג מדות אין זה דרך תחנה ,דאם כן יהיה אסור לאומרם ביום טוב ,אלא על כרחך לא אומרים רק כקורא פסוק בתורה ,וכן בואני תפלתי ,על כן אין בזה משום קורא שמע (שו"ת בנין ציון ח"א סי' ל"ו, וכופלו .
להג"ר יעקב יוקב עטטלינגער אב"ד אלטאנא)
3
דברי הימים פון יידן אין אנטווערפען די נייע שוהל אין אנטווערפען
(המשך)
[דער "תולדות סופרים" דערציילט אז די עלטערען פון ר' יצחק הערש ראצערסדארפער ז"ל זענען נישט געווען איינפארשטאנדען ער זאל זיך מיט זיין משפחה באזעצען אינ'ם ווייטען אנטווערפען] ***
מען האט באשלאסען צו פרעגען דעת תורה ביים מונקאטשער רב ,הרב חיים סופר זצ"ל (דער מחנה חיים) וועלכער האט פונקט אין די צייט געוויילט אין פרעשבורג. דער זוהן ר' יצחק הערש ז"ל האט איהם געזאגט אז וועגען כשר עסען און וועגען א מקוה קען מען כסדר פאהרען נאך אמסטערדאם .עס פארשטייט זיך אז דער מונקאטשער רב האט געגעבען גערעכט דעם פאטער און געהאלטען אז די סכנה פון ארויספאהרען איז א גרויסע. דער זוהן האט זיך אבער נישט געלאזט און נאך א לאנגען פארהער איז מען אדורך געקומען מיט א פשרה :דער זוהן האט געמוזט געבען א תקיעת כף אז ער וועט טוהן -אליין אדער מיט אנדערע דארטיקע יידען -אלעס מעגליך אז מען זאל אהין ברענגען א'ן היימישער שוחט ,העלפען עפענען א חרד'ישע קהילה און זארגען פאר א מלמד און א רב אין שטאט. דער אפמאך איז נאר גילטיק אויף איין יאהר. אויב ער וועט אין לויפען פון דעם ערשטען יאהר נישט קענען אויספיהרען דאס וואס מען האט אפגערעדט ,פארפליכטעט ער זיך צוריק צו קומען וואוינען "אין דער היים" .נאך דעם אפמאך איז ר' יצחק הערש ארויסגעפאהרען נאך אנטווערפען און האט זיך גלייך גענומען אויספיהרען די פשרה. ביים סוף פון ערשטען יאהר איז דער פאטער פון ר' יצחק הערש נפטר געווארען אין פרעשבורג (בראטיסלאווא) .צוריק קומענ'דיק צו די לויה האט ר' יצחק הערש דעם מצב איבערגערעדט מיט'ן מונקאטשער רב ,וועלכער האט באשלאסען אז ער האט ביז יעצט אויסגעפיהרט די תנאים ווי אפגערעדט און אז ער קען בלייבען וואוינען מיט די משפחה אין אנטווערפען .דער מלמד וועלכער ער האט געברענגט נאך אנטווערפען איז געווען הרב נח צבי אולמאן זצ"ל ,דער איידעם פונם אויבען דערמאנטען מונקאטשער רב ,דער מחנה חיים זצ"ל. גלייכצייטיג האבען זיך אנגעהויבען צו עפענען נאך קליינע שטיבלעך און בתי מדרשים'לעך אין שטאט .א טייל צוליב די פארשיעדענהייט פון די נוסחאות און חסידות אבער אויך א טייל צוליב דעם מאנגעל אין פלאץ .מען האט נישט געבויט קיין נייע שוהל אדער בית המדרש ,נאר די יידען פון יעדע געגענט האבען זיך געדונגען צימערען און דאס איז געווארען דער דארטיגער בית המדרש .אזוי האט מען אין יעדע געגענט געדארפט עפענען א שטיבעל און געדארפט זארגען אז יעדער זאל האבען א'ן ארט וואו צו זיצען ביים דאווענען ,בפרט אין די ימים נוראים ווען מען האט אזוי לאנג געדאווענט. די אלע שטיבלעך זענען נישט געווען אפיציעל אנערקענט דורך די רעגירונג און זענען נישט געווען פארטרעטען אינ'ם בעלגישען (המשך יבא אי"ה) קאנסיסטואר . 4
הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה
שהשמחה במעונם
עליית חתן לתורה
הלל שמואל ניידיטש -עליזה רחל אלדושינא
הלל שמואל ניידיטש נ"י ביהמ"ד אור שרגא
זונטיק י"ז אלול Zondag 6 september
)Hillel Schmuel Naydych (Duitsland )Aliza Aldoshina (Duitsland Chupa: Ateres Avrohom 19.30 uur
דינסטיק י"ט אלול Dinsdag 8 september
ישעיהו אנגלרד -צביה צארטל וויינשטאק
)Shaje Engelard (Bene Berak )Tsivia Wajnsztok (Van Den Nestlei Chupa: Zichron Moshe 16.00 uur
דאנערשטיק כ"א אלול Donderdag 10 sept.
מיכאל יצחק שטעמער -תמרה שפיגעל
)Micky Stemmer (Parijs )Tamara Spiegel (Prins Albertlei Chupa: Hilton 14.45 uur
נולדה בת למשפ' ר' יוסף יודקוביץ-אבראמטשיק נ"י * למשפ' ר' מנשה ברוך ברנט-אשכנזי נ"י
קדושי צאנז והסביבה
(המשך מעמוד ב)
דאס האבען מיר געמוזט פערטיג מאכען אין איין וואך .די ערגסטע איז געווען אז מיר האבען געמוזט אנפילן דעם קבר מיט די מתים ביז 1מעטער איבער דער ערד ,נאכדעם האבען מיר געשאטען זאמד איבער זי .צו די אלע צרות האבען מיר זיך געמוזט צוהערען די צייט די מוזיק וואס איז געווארען געשפילט דורך דעם לאגער-ארקעסטער (אסאך לאגערס פלעגען האבען אן ארקעסטער). דער רוצח שמידט ימ"ש פלעגט אונז שלאגען און קאפען ,אסאך מאל פלעגט ער נעמען איינעם און געבען 25שמיץ מיט זיין רייט-בייטש ,ער פלעגט הייסען יענעם ציילן הויך די שלעק ,אויב יענער האט זיך טועה געווען ,האט ער אים געגעבן 50שמיץ .קיינער האט נישט געקענט אויסהאלטען 50שמיץ .דעם אנדערען טאג אין דער פרי זענען זיי געווען טויט. יעדען טאג פלעגט א דאקטער מאכען א ליסטע פון די 30אדער 40שוואכסטע ארבייטער, און ביי מיטאג-פויזע פלעגט מען זיי שיסען .דעם אנדערען אין דער פרי האט מען גענומען פרישע ארבייטער פון דעם נייעם טראנספארט ,כדי עס זאל נישט פעלן פון דער צאל פון 500ארבייטער. געוואוסט האבען מיר אז זיי האבען גענוצט יידישע צוואנגס-ארבייטער אויף צו שטעלן דעם מארד-פאבריק בעלזשעץ ,אבער עס איז קיין איינער פון זיי נישט לעבן געבליבען.
הקמת מצבה הקמת מצבה על קברה של
מרת רבקה באב"ד-זילבערשטיין ע"ה
תתקיים אי"ה ביום ב' נצבים-וילך בביה"ח "מחזיקי הדת" פיטטע יוצאים מבנין הקהלה בשעה 10.30 * הקמת מצבה על קברו של
ר' אהרן יהודה הכהן קאהן ע"ה
תתקיים אי"ה ביום ו' עש"ק נצבים-וילך בביה"ח "מחזיקי הדת" פיטטע יוצאים מבנין הקהלה בשעה 11.00
בר מצוה מאיר שלום ב"ר ישראל אברהם (אבי) שטערן נ"י ביהמ"ד זכרון בנימין * מרדכי ב"ר מנחם נחום שיפף נ"י ביהמ"ד סקווירא מפנינים יקרים (המשך) השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו' (כו,טו) ברש"י (פ' וירא יח ,טז) :כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך ,שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת הרוגז לרחמים. ונראה לבאר ,דהבטה היא הסתכלות שטחית אבל השקפה היא הסתכלות בחדירה אל תוכיות ופנימיות הדבר .ואמנם כשהקב"ה ישקיף אל תוכיות המעשים טובים שלנו הלא יתגלו כל הפגימות אשר המה פגומין בכונות שלא לשמה וכדו' ,אבל מתנות עניים שאני ,דאף כשניתנו שלא לשמה שפיר נחשבין משום שסוף סוף העני נהנה, על כן השקיפה ממעון קדשך היא לטובה. (מקור ברוך)
תורנות בתי מרקחת שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא )Weekenddienst (tot 22 uur van vrijdagmorgen 4 september - 9.00u. tot zondagavond 6 september - 22.00u. Antverpia, Nationalestraat 150 237.45.25 De Lindeboom, L. Lozanast. 103b 238.02.31 Brabo. Pelikaanstraat 132 232.68.63 Valaar, Valaardreef 69 827.69.55 * ):ליל ש"ק( Na 22u. op 4 september Antverpia, Nationalestraat 150 De Lindeboom, L. Lozanastraat 103b * )Weekdienst (tot 22 uur van maandagmorgen 7 september - 9.00u. tot donderdagavond 10 september - 22.00u. Antverpia, Nationalestraat 150 237.45.25 De Lindeboom, L. Lozanast. 103b 238.02.31 Brabo. Pelikaanstraat 132 232.68.63 Thierie, Bresstraat 18 248.54.39 Valaar, Valaardreef 69 827.69.55 * )Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min.
הצלה:
HATZOLOH - 03.289.00.00
שמירה: מלב ללב:
HULPLIJN - 03.232.22.27
BIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35
בקור חולים: שידוך-ליין:
SHMIRA - 03.218.91.00
SHIDDUCH LINE - 03.230.77.70
שלוה: חזק: חברים:
SHALVA - 03.239.88.57
CHAZAK - 03.281.38.00 CHAVERIM - 03.80.80.424
גמ"ח תרופותAlbertstraat 44 :