Shabat Beshabato Simcha Torah

‫שבת בשבתו‬

‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬

‫ב"ה‪ ,‬שנה י"ד‪ ,‬גליון תשס"א ערב שמ"ע כ"א תשרי תש"ע‬

‫שמיני עצרת ‪ -‬שמחת תורה‬ ‫הדלקת הנרות‪18.44 :‬‬

‫מעריב ליל ב'‪ 19.50 :‬ר"ת‪20.13 :‬‬ ‫מוצאי יו"ט‪ 19.48 :‬ר"ת‪20.10 :‬‬ ‫‪9 OKTOBER 2009‬‬ ‫דף היומי בבא בתרא מ"ט ‪ r 761‬‬ ‫‪N‬‬

‫נא לשמור על קדושת הגליון‬

‫מפנינים יקרים‬ ‫ביום השמיני עצרת תהיה לכם (במדבר כט‪,‬לה)‬ ‫"עצרת תהיה לכם" ‪ -‬לעצור בקרבכם את כחות‬ ‫הקדושה שספגתם בימים הקדושים‪.‬‬ ‫(ישמח ישראל)‬

‫ ‬

‫וזאת הברכה אשר ברך משה איש הא‪-‬להים את‬ ‫בני ישראל לפני מותו (לג‪,‬א)‬ ‫נראה לומר טעם על שברך אותם קרוב‬ ‫למיתתו‪ ,‬משום דאיתא במסכת גיטין (דף עב) דדברי‬ ‫שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי ומצוה לקיים‬ ‫את דבריו‪ .‬והואיל ומשה רצה שיתקיימו הברכות‪,‬‬ ‫וידוע שהשי"ת שומר את תורתו הקדושה‪ ,‬על כן‬ ‫בירכם בעת שהיה בגדר שכיב מרע לפני מותו‪,‬‬ ‫וממילא יצטרך הקב"ה לקיים את דבריו‪.‬‬ ‫(אמרי יצחק)‬ ‫ ‬ ‫ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר‬ ‫פארן (לג‪,‬ב)‬ ‫בגמרא (ע"ז ב‪ ,‬ב) למדו מפסוק זה‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫החזיר על כל אומה ולשון ושאל האם הם רוצים‬ ‫לקבל את התורה‪ ,‬ולא קבלוה‪ ,‬עד שבא אצל‬ ‫ישראל וקבלוה‪ .‬ומשום כך לעתיד לבא‪ ,‬כאשר‬ ‫הקב"ה יביא ספר תורה בחיקו ויאמר‪' :‬מי שעסק‬ ‫בה יבוא ויטול שכרו'‪ ,‬לא יוכלו הגויים לטעון‬ ‫שאילו הציע להם ‪ -‬היו אף הם רוצים לקבל את‬ ‫התורה‪ ,‬שכן מהפסוק שלפנינו למדנו שאכן התורה‬ ‫הוצעה להם‪ ,‬אף הם שאלו מה כתוב בה‪ ,‬ולאחר‬ ‫ששמעו ‪ -‬סירבו‪ .‬והקשה המהר"ל ב"גור אריה"‪:‬‬ ‫מנין להם לחז"ל שהקב"ה החזיר על כל אומה‬ ‫ולשון‪ ,‬והלא יתכן שבאמת לא החזיר אלא על בני‬ ‫אברהם (שהרי הלימוד הוא מלשון הפסוק‪" :‬ה'‬ ‫מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן"‪,‬‬

‫בית המדרש הגדול‬ ‫אסטען ‪43‬‬

‫מתכבדים אנו בזה להודיע שאי"ה‬

‫ביום שמחת תורה‬ ‫תתקיים בבית מדרשנו‬ ‫בשעה ‪18.40‬‬

‫מסיבת נעילת החג‬ ‫בהשתתפות‬ ‫הראב"ד ודייני העיר שליט"א‬ ‫בברכת חג שמח‬

‫הגבאים‬

‫שהם עשו וישמעאל)‪ ,‬וכיון שהם לא קבלוה‪ ,‬אף‬ ‫שהם בני האבות‪ ,‬אומות העולם לא כל שכן שהיו‬ ‫מסרבות לקבל‪ ,‬ועל כן לעתיד לבא לא יקבלו שכר?‬ ‫ותירץ המהר"ל‪ ,‬שלא יתכן לומר כך‪ ,‬כי אילו היה‬ ‫הקב"ה מחזיר רק אחרי האומות שהן בני אברהם‪,‬‬ ‫לא היה אפשר להעניש את יתר האומות לעתיד‬ ‫לבא מכח הקל וחומר‪ ,‬שהרי אין מענישים מכח‬ ‫קל וחומר‪.‬‬ ‫ויש להעיר על זה‪ ,‬שמכאן משמע שהמהר"ל‬ ‫סובר בפשיטות שגם בבני נח נאמר הכלל "אין‬ ‫עונשין מן הדין"‪ ,‬והלא הוכיחו האחרונים שבבני‬ ‫נח לא נאמר כלל זה‪ ,‬שהרי גמרא מפורשת היא‬ ‫(בבא קמא לח‪ ,‬א)‪" :‬נשא משה קל וחומר בעצמו‪,‬‬ ‫אמר ומה מדינים שלא באו אלא לעזור את מואב‪,‬‬ ‫אמרה תורה צרור את המדינים והכיתם אותם‪,‬‬ ‫מואבים עצמן לא כל שכן"?‬ ‫אלא יש ליישב‪ ,‬דאמת אף אם בדרך כלל בבן‬ ‫נח עונשין מן הדין‪ ,‬לא נוכל לומר שלעתיד לבא‬ ‫יענשו הגוים מכח קל וחומר‪ ,‬שהרי הם יטענו‪:‬‬ ‫אנחנו רוצים לקבל את התורה‪ ,‬ואילו הוצעה לנו‬

‫נדפס‬ ‫לפני החג‬ ‫בשעה שהוצעה לישראל‪ ,‬הרי גם אנו היינו חפצים‬ ‫לקבלה‪ ,‬ואם כן ראוי שיהיה גם לנו דין של ישראל‪,‬‬ ‫שאין עונשין מן הדין‪ ,‬שהרי על ענין זה בעצמו אנו‬ ‫(לקח טוב למהר"י ענגיל)‬ ‫דנים‪ .‬‬ ‫תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב (לג‪,‬ד)‬ ‫אל תיקרי מורשה אלא מאורסה‬ ‫מט‪,‬ב)‪.‬‬ ‫רבים האנשים המכבדים את התורה‪ ,‬אך יש‬ ‫בהם המתייחסים אליה כאל אוצר נחמד אשר‬ ‫באוצרותיהם‪ ,‬דבר עתיק ויקר ערך‪ ,‬אולם הם‬ ‫אינם שואלים את התורה כיצד יש לנהוג בשאלות‬ ‫החיים‪ .‬אנשים אלו מכבדים את התורה כפי שהם‬ ‫מכבדים את זקניהם הבאים בימים ואף מהדרים‬ ‫בכבודם‪ ,‬אולם לעולם לא יתייעצו עימם בבעיות‬ ‫החיים‪ ,‬כי יאמרו מה כבר מבינים הזקנים בטעמם‬ ‫וברוחם של הצעירים? על כגון אלו אמרו חז"ל‪ :‬אל‬ ‫תיקרי ‪ -‬לתורה ‪" -‬מורשה" מלשון ירושה‪ ,‬כלומר‬ ‫אל תתיחסו אליה כאל ירושה עתיקה שנפלה לכם‬ ‫משנים קדומות‪ ,‬וכמו לזקנים שיש לכבדם אך לא‬ ‫להתחשב בדעותיהם‪ ,‬אלא עליכם להתיחס לתורה‬ ‫כאל "מאורסה"‪ ,‬כדבר אהוב וחשוב‪ ,‬שמתיעצים‬ ‫(שרידי אש)‬ ‫עמה ומתחשבים בדעתה‪ .‬‬

‫(פסחים‬

‫יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר (לג‪,‬ו)‬ ‫כיון שבני ראובן הניחו את משפחותיהם בעבר‬ ‫הירדן והם יצאו חלוצים לפני ישראל להלחם בארץ‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬

‫סוף זמן ק"ש יום שמ"ע בבוקר‬

‫מג"א‪ - 10.07/9.54 :‬גר"א‪10.43 :‬‬ ‫סוף זמן ק"ש יום שמח"ת בבוקר‬

‫מג"א‪ - 10.07/9.54 :‬גר"א‪10.43 :‬‬

‫מזכירין נשמות‬ ‫בשבת קודש ‪ -‬שמיני עצרת‬ ‫בשחרית אחר קריאת התורה‬

‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫שמיני עצרת‪ ,‬יום שבת קודש‪ ,‬כ"ב תשרי‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪ :‬בשעה ‪ ,18.44‬ומברכין להדליק נר‬ ‫של שבת ויו"ט ושהחיינו‪.‬‬ ‫פלג המנחה‪17.53 :‬‬ ‫קבלת שבת‪ ,‬יש בזה מנהגים שונים‪ ,‬יש מתחילין‬ ‫"מזמור לדוד הבו לד' בני אלים" ואחר־כך החרוז‬ ‫הראשון או שני חרוזים מפיוט של "לכה דודי"‪,‬‬ ‫ומדלגין עד החרוז "בואי בשלום" (ויש אומרים גם‬ ‫החרוז "ימין ושמאל תפרוצי")‪ ,‬ויש מדלגין רק החרוז‬ ‫"התנערי מעפר"‪ ,‬ויש אומרים כל מזמורי לכו נרננה‪,‬‬ ‫ויש מתחילין רק "מזמור שיר ליום השבת"‪ ,‬וכל אחד‬ ‫יחזיק במנהגו‪ .‬ואומרים "ברנה בשמחה ובצהלה"‪,‬‬ ‫מזמור שיר ליום השבת‪ ,‬קדיש יתום (והנוהגים‬ ‫לומר במה מדליקין אין אומרים אותו בשבת זו)‪ ,‬אין‬ ‫אומרים כגונא (ויש שאומרים)‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬כנהוג‪ ,‬בנגון המקובל‪ ,‬ברכו‪ ,‬ופרוש‪ ,‬ושמרו‪,‬‬ ‫וידבר משה‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה של שבת‬ ‫ויו"ט‪" ,‬את יום השבת הזה ואת יום שמיני עצרת‬ ‫החג הזה"‪ ,‬מקדש השבת וישראל והזמנים‪ .‬אחר‬ ‫שמונה־עשרה ויכלו‪ ,‬מגן אבות עד מקדש השבת‪,‬‬ ‫קדיש תתקבל‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ברכו‪.‬‬ ‫הקפות‪( ,‬למנהג אשכנז אין עושין הקפות בשמיני‬ ‫עצרת)‪ .‬אתה הראת‪ ,‬יש נוהגין לכבד הקהל פסוק‬ ‫בפסוק ב"אתה הראת"‪ ,‬מוציאין כל הס"ת מן ההיכל‬ ‫ומקיפין הבימה ז' פעמים (ויש מוסיפין)‪ ,‬ומכבדין את‬ ‫הקהל בהקפות‪ ,‬עלינו‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫קידוש‪ ,‬של שבת ויו"ט (אחר צאת הכוכבים‪ ,‬דהיינו‬ ‫בשעה ‪ ,)19.43‬יום הששי‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬אשר בחר‬ ‫בנו ואומרים "את יום השבת הזה ואת יום שמיני‬ ‫עצרת החג הזה" ו"שהחיינו"‪.‬‬ ‫מעיקר הדין צריכים לקדש ולישב בסוכה בלילה וביום‬ ‫בלי ברכה‪ ,‬אבל אין ישינים בסוכה‪ ,‬ויש שאין יושבין‬ ‫בה בלילה וביום מקדשין ויושבים כל הסעודה‪ ,‬ויש‬ ‫שרק ביום עושים קידוש בסוכה וגומרים הסעודה‬ ‫בבית‪ ,‬וכן מנהג רוב תושבי אנטווערפען ‪ -‬ולכולי‬ ‫עלמא אין מברכין על ישיבתה‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬תפלה של שבת ושל יו"ט כנהוג‪ ,‬שמונה־‬ ‫עשרה‪" ,‬את יום השבת הזה ואת יום שמיני עצרת‬ ‫החג הזה"‪ ,‬מקדש השבת וישראל והזמנים‪ ,‬חזרת‬ ‫הש"ץ‪ ,‬הלל שלם‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪,‬‬ ‫קדיש יתום‪( ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬קדיש יתום)‪ .‬קורין‬ ‫קהלת ואומרים אחריו קדיש יתום‪ .‬אתה הראת‬ ‫(ואין אומרים י"ג מדות)‪ ,‬בריך שמיה‪ ,‬מוציאין ב'‬ ‫ס"ת‪ ,‬בראשון קורין ז' גברי בפרשת ראה‪ ,‬ומתחילין‬ ‫"עשר תעשר"‪ ,‬חצי קדיש על שני הספרים‪ ,‬מפטיר‬ ‫(המשך בעמוד ב)‬

‫‪1‬‬

‫שישו ושמחו בשמחת תורה‬

‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬

‫עובדות וסיפורים בעניני חג שמיני עצרת‪-‬שמחת תורה‬

‫בספר השני בפרשת פינחס "ביום השמיני עצרת"‪,‬‬ ‫וההפטרה "ויהי ככלות שלמה" (מלכים‪-‬א‪ ,‬ח) עד‬ ‫"ולישראל עמו"‪.‬‬ ‫הזכרת נשמות‪ ,‬מזכירין נשמות‪ ,‬וגם יחיד יכול‬ ‫להזכיר נשמות‪ ,‬ונודרין לצדקה‪ ,‬אב הרחמים‪( ,‬אין‬ ‫אומרים י־ה א־לי‪ ,‬ויש מקומות שאומרים)‪ ,‬אשרי‪,‬‬ ‫יהללו‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬ומכניסין הס"ת להיכל‪.‬‬ ‫משיב הרוח ומוריד הגשם‪ :‬מכריזין "משיב הרוח‬ ‫ומוריד הגשם" קודם תפלת לחש דמוסף‪ ,‬כדי‬ ‫שיאמרוהו הקהל גם בתפלת הלחש‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬כנהוג‪ ,‬הש"ץ לובש קיטל‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־‬ ‫עשרה של יו"ט ומזכירין של שבת‪" ,‬משיב הרוח‬ ‫ומוריד הגשם"‪" ,‬וביום השבת"‪" ,‬ביום השמיני"‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬תפלת גשם בניגון המקובל‪ ,‬ותערב‪,‬‬ ‫נשיאת כפים‪ ,‬ויש שאין נושאין כפים ביו"ט שחל‬ ‫בשבת‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין כא‪-‬להינו‪ ,‬עלינו‪( ,‬לדוד‬ ‫ה' אורי)‪ ,‬אנעים זמירות‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫קידוש‪ ,‬עושין קידוש בסוכה‪ ,‬ושמרו‪ ,‬זכור את יום‬ ‫השבת‪ ,‬אלה מועדי‪ ,‬וידבר משה‪ ,‬בורא פרי הגפן‪,‬‬ ‫ואין אומרים "לישב בסוכה"‪ ,‬ואוכלים מיני מזונות‪,‬‬ ‫ונפרדין מן הסוכה ואומרים יה"ר שנזכה לישב‬ ‫בסוכת עורו של לויתן‪ ,‬ויש שאוכלין כל הסעודה‬ ‫בסוכה ואחר כך אומרים היה"ר‪ .‬ויש נוהגין להפרד‬ ‫מן הסוכה קודם תפלת מנחה‪.‬‬ ‫סעודה שלישית‪ ,‬עיין לעיל ביום א' דסוכות שחל‬ ‫בשבת‪ ,‬ויזהר לכתחלה לאכול קודם שעה עשירית‪,‬‬ ‫דהיינו ‪16.14‬‬ ‫מנחה‪ ,‬של שבת ויו"ט כנהוג‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי ובא‬ ‫לציון‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ואני תפלתי‪ ,‬וקורין ג' גברי בפרשת‬ ‫וזאת הברכה‪ ,‬שמונה־עשרה‪" ,‬משיב הרוח ומוריד‬ ‫הגשם" (טעה ולא הזכיר לא טל ולא גשם‪ ,‬אם נזכר‬ ‫קודם שהתחיל "אתה קדוש" אומרו שם ואם לאו‬ ‫חוזר לראש התפלה‪ ,‬אבל אם אמר מוריד הטל אינו‬ ‫חוזר)‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬קדיש‬ ‫יתום‪ ,‬לדוד ה' אורי (לאומרים במנחה)‪.‬‬ ‫שמחת תורה‪ ,‬יום א'‪ ,‬כ"ג תשרי‪ .‬מאחרין להדלקת‬ ‫הנרות וכל ההכנות ליו"ט שני עד שעה ‪( 19.50‬ר"ת‪:‬‬ ‫‪ ,)20.13‬ואומרים ברוך המבדיל בין קודש לקודש‬ ‫קודם שעושין ההכנות ‪ -‬מברכין להדליק נר של יום‬ ‫טוב ואומרים שהחיינו‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬של יו"ט כנהוג‪ ,‬ברכו‪ ,‬ופרוש‪ ,‬וידבר משה‪,‬‬ ‫חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬ותודיענו‪ ,‬ביום שמיני‬ ‫עצרת החג הזה‪ ,‬קדיש תתקבל‪.‬‬ ‫הקפות‪" ,‬אתה הראת" (יש נוהגין לכבד הקהל פסוק‬ ‫בפסוק ב"אתה הראת")‪ ,‬וכשמגיעין ל"ויהי בנסוע‬ ‫הארון" פותחין הארון‪ .‬אחר "אתה הראת" מוציאין‬ ‫כל הס"ת מן ההיכל ומקיפין הבימה בז' הקפות‬ ‫(ויש מוסיפין)‪ ,‬ומכבדין את הקהל בהקפות‪ .‬אח"כ‬ ‫מכניסין הספרי תורה להיכל ומשאירין ספר תורה‬ ‫אחד ואומרים שמע‪ ,‬אחד אלקינו וכו' קדוש ונורא‬ ‫שמו‪ ,‬גדלו וכו'‪.‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬קורין בתורה ג' גברי ב"וזאת הברכה"‪.‬‬ ‫ויש קורין ה' גברי ב"וזאת הברכה"‪ ,‬ויש שקורין‬ ‫סדר אחר‪ ,‬וכל אחד יחזיק במנהגו‪( ,‬ויש שאין קורין‬ ‫בתורה כלל בליל שמחת תורה)‪.‬‬ ‫חצי קדיש‪ ,‬הגבהה‪ ,‬גלילה‪ ,‬ויש מהפכים הכתב "לעיני‬ ‫כל ישראל" בשעת הגבהה‪ ,‬יהללו‪ ,‬לדוד מזמור‪,‬‬ ‫עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪( ,‬יש מקומות שעושין קידוש בבית‬ ‫הכנסת)‪( ,‬ואין אומרים לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫קידוש‪ ,‬יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬נר‪ ,‬הבדלה‪ ,‬זמן (יקנה"ז)‪ ,‬בורא‬ ‫פרי הגפן‪ ,‬יום שמיני עצרת החג הזה‪ ,‬מקדש ישראל‬ ‫והזמנים‪ ,‬בורא מאורי האש‪ ,‬המבדיל בין קודש‬ ‫לקודש‪ ,‬שהחיינו‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬מתפללין כבכל יו"ט‪( ,‬פיוט לשמחת תורה‬ ‫קודם נשמת)‪ ,‬שמונה־עשרה של יו"ט‪ ,‬חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫נשיאת כפים בשחרית (ויש שאין נושאין כפים‬ ‫בשחרית)‪ ,‬אין אומרים ותערב‪ ,‬הלל שלם‪ ,‬קדיש‬ ‫תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪" ,‬אתה הראת" כדאתמול בערב‪,‬‬ ‫ומוציאין כל הס"ת מן ההיכל‪ ,‬ועושין ז' הקפות‪,‬‬ ‫אח"כ מכניסין כל הס"ת ומשאירים ג' ס"ת‪ ,‬אומרים‬

‫כלפיד אש‬ ‫מרן הגר"א מוילנא זצ"ל היה הולך לפני הס"ת‬ ‫שמח מאד ברוב עוז וחדוה‪ ,‬וחכמת אדם תאיר פניו‬ ‫כלפיד אש בוערת‪ ,‬ומספק כף אל כף ומפזז ומכרכר‬ ‫(מעשה רב השלם)‬ ‫בכל עוז לפני הס"ת‪ .‬‬ ‫השפעת ההקפות‬ ‫שמחת תורה אצל רבינו הגאון רבי ברוך בער‬ ‫לייבאוויץ זצ"ל בעל ה"ברכת שמואל" וראש ישיבת‬ ‫קמניץ‪ ,‬היה יום שלא נמחה מזכרון בני הישיבה‪ .‬רבינו‬ ‫היה רוקד שעות ארוכות עם התורה והיה המחזה‬ ‫שלא מעלמא הדין‪ ,‬היה נראה כשלהבת קודש‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות היה מבקש את הספר "חידושי‬ ‫הגר"ח על הרמב"ם" והיה מאמצו אל לבו ורוקד עמו‬ ‫כספר תורה‪( .‬וסיפר הג"ר שניאור קוטלר ששאלו‬ ‫את רבינו מדוע הינו רוקד עם חידושי הגר"ח והשיב‬ ‫שמטרתו בכדי לקשר יחד תורה שבכתב עם תורה‬ ‫שבע"פ‪ .‬שוב שאלוהו‪ ,‬א"כ מדוע לא הורה להביא‬ ‫ספרי הרמב"ם והרשב"א וגדולי האחרונים? והשיב‬ ‫באמת הצדק אתכם‪ ,‬אלא שאין ביכולתנו להבין את‬ ‫דבריהם אם לא דרך המסורת מרב לתלמיד‪ ,‬כי עבור‬ ‫התלמיד הרי תורתו‪ ,‬מעשיו ודמותו של הרב הם הם‬ ‫הדרך היחידה המוליכה אותו‪ ,‬והמקשרת אותו עד‬ ‫למשה רבינו ועל כן עבורנו ספרו של "הרבי" הוא‬ ‫הוא התגלמות התורה שבעל פה)‪.‬‬ ‫קיץ אחד נכנס בחור ללמוד בישיבה ועל אף‬ ‫שהצליח בלימודיו‪ ,‬רצה לעזוב את הישיבה‪ .‬היה‬ ‫ברור לחבריו בני הישיבה שבנסיונות ההשכלה‬ ‫שהיו אז‪ ,‬אם הוא יעזוב הוא יתרחק מחיי תורה‬ ‫ועל כן השקיעו מאמצים מיוחדים לשכנע אותו‬ ‫להישאר‪ .‬והוא‪ ,‬מצידו לא הסכים אפילו לשמוע על‬ ‫כך‪ .‬בקשו ממנו חבריו שישאר לפחות לזמן אלול‪,‬‬ ‫יחי ראובן ואל ימת (לג‪,‬ו)‬ ‫אל הבית הלוי זצ"ל נכנס פעם רב אחד‪ ,‬ובין‬ ‫הדברים אמר ה"בית הלוי" על בנו ר' חיים שהיה‬ ‫אז בן שלש‪" :‬אתה יודע‪ ,‬הילד הזה יודע ללמוד!"‪.‬‬ ‫תמה אותו רב‪" :‬וזאת מנין?" השיבו הבית הלוי‪,‬‬ ‫הבה אשאלהו ונוכח‪ .‬שאל הבית הלוי את ר' חיים‪,‬‬ ‫הנה כתוב בתורה "יחי ראובן ואל ימת"‪ ,‬ויש להבין‬ ‫ממה נפשך אם כבר אמר משה רבינו "יחי ראובן"‪,‬‬ ‫א"כ למה היה עליו לומר שוב "ואל ימת"‪.‬‬ ‫חשב הילד ר' חיים כמה רגעים ואמר‪" :‬אבא‪,‬‬ ‫מתי אמר את זה משה רבינו‪ ,‬בזמן שראובן היה חי‬ ‫או שכבר מת?"‪ ,‬השיבו הבית הלוי‪ :‬בודאי כשכבר‬ ‫מת‪ .‬אם כן‪ ,‬נענה הילד חיים ואמר‪ ,‬הרי הדבר‬ ‫פשוט‪" :‬יחי ראובן" היינו שיקום בתחית המתים‪,‬‬ ‫ועכשיו כבר שייך לומר "ואל ימת"‪ .‬וכשגדל מרן‬ ‫הגר"ח זצ"ל אמר‪ ,‬שכבר בקטנותו היה לו דרך‬ ‫(עובדות והנהגות לבית בריסק)‬ ‫בלימוד‪ .‬‬

‫בינו שנות דור ודור‬ ‫כ"ד תשרי‬

‫תקמ"ב ‪ :‬רבי יעקב יוסף מפולנאה ‪ -‬תולדות יעקב יוסף‬ ‫תשס"ו‪ :‬רבי חיים שאול קויפמאן ‪ -‬ראש ישיבת‬ ‫גייטסהעד‬

‫כ"ה תשרי‬

‫תק"ע‪ :‬רבי לוי יצחק מבארדיטשוב ‪ -‬קדושת לוי‬ ‫תקצ"ה ‪ :‬רבי צבי העללער ‪ -‬טיב גיטין‬ ‫רבי משה סופר ‪ -‬חת"ם סופר‬ ‫ת"ר ‪:‬‬

‫כ"ו תשרי‬

‫תקע"ז ‪ :‬רבי אהרן מזיטאמיר ‪ -‬תולדות אהרן‬ ‫תקפ"ז‪ :‬רבי אשר ‪ -‬האדמו"ר מסטאלין‬

‫כ"ז תשרי‬

‫ה' אלפ' ‪ :‬רבי יצחק ‪ -‬הר"י בעל התוספות‬ ‫תק"ב ‪ :‬רבי אלעזר רוקח ‪ -‬מעשה רוקח‬

‫כ"ח תשרי‬ ‫שצ"ד‪ :‬‬

‫‪2‬‬

‫רבי אפרים זלמן ‪ -‬תבואות שור‬

‫מתוך מחשבה שהאוירה של אלול‪ ,‬ראש השנה‬ ‫ויום הכיפורים ישפיעו עליו‪ .‬עברו הימים הקדושים‬ ‫והבחור בשלו‪ ,‬בלי שום תזוזה וחשב כבר לעזוב‬ ‫תיכף אחרי סוכות‪ ,‬כמדובר‪ .‬עברו ימי הסוכות‬ ‫והגיע שמחת תורה והבחור השתתף עם כל הישיבה‬ ‫בשמחת התורה הריקודים וההקפות‪ .‬אחרי שמחת‬ ‫תורה הודיע הבחור שהוא נשאר בישיבה‪ .‬כשנשאל‬ ‫מה נשתנה אצלו‪ ,‬אמר שכאשר ראה את רבינו רוקד‬ ‫עם התורה בדבקות ואהבה והשתפכות הנפש‪,‬‬ ‫החליט להשאר בישיבה‪ .‬וסיים מספר העובדה ‪-‬‬ ‫הג"ר טוביה גולדשטיין בעל "עמק הלכה"‪ :‬הבחור‬ ‫נשאר אכן בישיבה והפך לאחד ממרביצי התורה‬ ‫(הרב הדומה למלאך)‬ ‫המפורסמים בדור‪ .‬‬ ‫להתחיל מחדש‬ ‫סיפר הרה"ח המפורסם רבי הירש'לי מליעווא‪,‬‬ ‫אשר בהכנסו פעם ביום שמחת תורה אל מרן רבי‬ ‫נחום בער'ניו זי"ע‪ ,‬שאלו‪" :‬הירשל‪ ,‬למה מוסיפין‬ ‫היום לקרות גם פרשת בראשית?" ושתק מרן כמה‬ ‫רגעים‪ ,‬ואח"כ אמר‪ :‬חושב אני שהוא מפני שאם‬ ‫יכנס אדם מישראל לבית הכנסת בעת שכולם‬ ‫שמחים ורוקדים לכבוד התורה‪ ,‬ויפול רוחו בקרבו‬ ‫בידעו שלא פתח ספר כל השנה ומה לו ולשמחה זו‪,‬‬ ‫לכן מתחילים לקרוא ביום זה מ"בראשית"‪ ,‬לומר לו‬ ‫שמח גם אתה בשמחתה של תורה‪ ,‬ואם לא למדת‬ ‫עד כה‪ ,‬אל תתיאש‪ ,‬יש לך הזדמנות להתחיל עתה‬ ‫(נר ישראל ח"ג)‬ ‫מחדש‪ .‬‬ ‫ונשמחה ב"ך‬ ‫אבי הגריש"ד רוזנטל שליט"א נוהג לספר את‬ ‫אשר ראה בעיניו בילדותו מהנהגתו המופלאה של‬ ‫הגאון רבי איסר זלמן מלצר‪ ,‬ראש ישיבת "עץ חיים"‬ ‫ובעל "אבן האזל"‪ ,‬בשמחת תורה‪ :‬בסוף ההקפות‬ ‫בישיבת עץ חיים‪ ,‬היה הציבור (ובעיקר קהל הילדים)‬ ‫מתאסף סביבו‪ ,‬והיה מנהגו בקביעות לשיר שיר על‬ ‫אותיות הא‪-‬ב‪ ,‬והיה מכריז‪" :‬קמץ א' זאגטמען"‪,‬‬ ‫'א'‪ ,‬וכן הלאה כל אותיות‬ ‫והקהל ענה פה אחד‪ָ :‬‬ ‫הא‪-‬ב‪ .‬לאחר מכן היה שר עם כל הקהל את השיר‬ ‫"אמר אביי"‪ ,‬וסיפר שניגון שני שירים אלו מורשה‬ ‫היא לו מזמן לימודו בישיבת וואלז'ין‪ ,‬ואף בשנתו‬ ‫האחרונה‪ ,‬כאשר היה הדבר קשה עליו במיוחד‪,‬‬ ‫הקפיד על מנהג זה‪ .‬ופעם שאלוהו לפשר מנהג זה‪,‬‬ ‫והשיב שכאשר שמחים עם התורה יש לשמוח גם‬ ‫עם אותיותיה ויש להכיר להם תודה‪ ,‬שהרי בלעדיהם‬ ‫לא היינו יכולים ללמוד‪.‬‬ ‫עוד מסופר‪ ,‬כי הגאון רבי שלמה זלמן זלזניק‬ ‫הציע לו בשנה אחת לוותר על מנהג זה‪ ,‬עקב‬ ‫חולשתו באותו זמן‪ ,‬אך רבי איסר זלמן השיב לו‪" :‬על‬ ‫שיעור נפלא כזה ‪ ,‬שכולו אמת‪ ,‬איך אפשר לוותר?!"‬ ‫והם הם דברי המדרש (שיר השירים רבה‪ ,‬פרשה א)‪:‬‬ ‫נגילה ונשמחה בך ‪ -‬אמר רבי יצחק‪ :‬בך ‪ -‬בכ"ב‬ ‫אותיות שכתבת לנו בתורה‪ .‬ב ‪ -‬שנים‪ ,‬כ ‪ -‬עשרים‪,‬‬ ‫(כמוצא שלל רב)‬ ‫הרי בך" ‪.‬‬ ‫ברכת בנים‬ ‫על הריקודין בהיכל קדשו של רבינו הבעל שם‬ ‫טוב הק' זי"ע מסופר‪ ,‬כי בתו הצדקת מרת אדל‬ ‫ע"ה ובעלה הרה"ק רבי יחיאל ז"ל לא זכו לזרע של‬ ‫קיימא שנים מספר לאחר נישואיהם‪ ,‬עד שנת תק"ח‬ ‫בהקפות בשמחת תורה ‪ -‬החברייא קדישא תלמידי‬ ‫מרן הבעש"ט רקדו בהתלהבות נוראה ובשמחה‬ ‫עצומה‪ ,‬כשאש קודש מלהטת סביבם‪ ,‬והנה נקרעה‬ ‫לפתע נעלו של אחד מחשובי בני היכלא‪ ,‬ה"ה הרה"ק‬ ‫רבי דוד לייקעס זצ"ל‪ .‬ויעמוד מרקוד עם שאר‬ ‫החבריא‪ ,‬כשצער רב אוחזו על כך‪ .‬הרבנית אדל‪,‬‬ ‫שעמדה בעזרת הנשים והשקיפה על הריקודים‬ ‫הקדושים‪ ,‬הבחינה בכך‪ .‬נגשה אליו אח"כ ובקשה‬ ‫ממנו להבטיחה בן זכר‪ ,‬ואזי תביא לו מנעלים טובים‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬

‫(המשך בעמוד ג)‬

‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫שמע ישראל‪ ,‬אחד וכו' קדוש ונורא שמו‪ ,‬גדלו‪ ,‬על‬ ‫הכל‪ ,‬ויעזור ויגן‪.‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬קורין ה' גברי בפרשת וזאת הברכה‬ ‫בניגון המקובל‪ ,‬ונוהגין לקרוא לכל האנשים‬ ‫בביהכנ"ס‪ ,‬וכופלין הקריאה כמה פעמים או קורין‬ ‫בכמה חדרים‪( ,‬ויש נוהגין לומר מי שברך את‬ ‫האבות הוא יברך את הבנים ונאמר אמן)‪ ,‬ואחר‬ ‫כך קורין אחד לעלות עם כל הנערים‪ ,‬דהיינו שהוא‬ ‫מברך את הברכות עם הנערים תחת טלית פרוסה‬ ‫מעליהם‪ ,‬ואחר הברכה האחרונה אומר העולה‬ ‫עם הצבור פסוק "המלאך הגואל"‪ .‬אח"כ אומרים‬ ‫"מרשות וכו'" וקורין ל"חתן תורה" מן "מעונה" עד‬ ‫סיום התורה "חזק"‪ .‬מניחין ס"ת השני על הבימה‬ ‫ואחר כך מגביהין הס"ת (ויש מגביהין הכתב "לעיני‬ ‫כל ישראל")‪ ,‬ואומרים "מרשות" וקורין ל"חתן‬ ‫בראשית" מ"בראשית" עד "אשר ברא אלקים‬ ‫לעשות"‪( ,‬ויש פורסין הטלית כשקורין בראשית)‪,‬‬ ‫ובכל פעם כשמגיע ל"ויהי ערב ויהי בוקר" אומרים‬ ‫הציבור בקול רם ואח"כ חוזר הבעל קורא‪ .‬מניחין‬ ‫הס"ת הג' של מפטיר ואומר חצי קדיש על שניהם‪.‬‬ ‫מגביהין ספר תורה השני‪ ,‬מפטיר בס"ת הג' בפרשת‬ ‫פינחס כדאתמול‪ ,‬ומגביהין הס"ת השלישי‪,‬‬ ‫וההפטרה "ויהי אחרי" (יהושע א) עד "חזק ואמץ"‪,‬‬ ‫ברכות ההפטרה‪" ,‬שישו ושמחו"‪ ,‬אשרי‪( ,‬אין‬ ‫אומרים י־ה א־לי)‪ ,‬יהללו‪ ,‬מכניסין הס"ת להיכל‪,‬‬ ‫לדוד מזמור‪ ,‬ובנחה‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬כנהוג‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת‬ ‫הש"ץ‪" ,‬ביום השמיני"‪ ,‬ואומרים או"א ברכנו בברכה‬ ‫וכו' אבל אין נושאין כפים במוסף‪ ,‬קדיש תתקבל‪,‬‬ ‫אין כא‪-‬להינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬אנעים זמירות‪ ,‬קדישים‪( ,‬אין‬ ‫אומרים לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫שמחים בשמחת תורה בסעודות היום‪ ,‬ויזהרו‬ ‫מהוללות וקלות ראש‪ ,‬רק בשמחה שהיא לכבוד‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫מנחה‪ ,‬של יו"ט כנהוג‪.‬‬ ‫מוצאי יו"ט‪( 19.48 :‬לשיטת ר"ת‪)20.10 :‬‬ ‫אסרו חג‪ ,‬יום ב' בראשית‪ ,‬כ"ד תשרי‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬כבמוצאי שבת‪ ,‬בשמונה־עשרה אתה‬ ‫חוננתנו‪ ,‬אחר שמונה־עשרה קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪,‬‬ ‫קדיש יתום‪.‬‬ ‫הבדלה‪ ,‬מתחילין בורא פרי הגפן‪ ,‬המבדיל (לא נר‬ ‫ולא בשמים)‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬אין אומרים תחנון עד אחר ראש־חודש‬ ‫מרחשון‪ ,‬ואומרים למנצח‪.‬‬ ‫יום ה' פ' בראשית‪ ,‬כ"ז תשרי‪ ,‬אין אומרים יום כיפור‬ ‫קטן‪.‬‬ ‫שבת פ' בראשית‪ ,‬כ"ט תשרי‪ .‬הדלקת הנרות‪18.29 :‬‬

‫שישו ושמחו (המשך)‬ ‫אחרים‪ .‬רבי דוד ‪-‬הבטיחה על אתר‪ ,‬והיא הביאה לו‬ ‫מיד נעליים אחרים והרה"ק המשיך בעבודתו הק'‪.‬‬ ‫עוד באותה שנה ‪ -‬שנת תק"ח ‪ -‬נתמלאה ביתה אורה‬ ‫בהולד לה בנה הבכור‪ ,‬הלא הוא הרה"ק בעל "דגל‬ ‫מחנה אפרים" מסדילקאב זצוק"ל‪( .‬כתבי חסידים)‬ ‫מלאי געגועים‬ ‫לפסגת הדבקות והשמחה הגיע הרה"ק המגיד‬ ‫מקאזניץ זי"ע בשמחת תורה‪ ,‬המגיד החזיק ספר‬ ‫תורה קטן בידו ורקד ושר ‪ -‬כשתי שעות רצופות ‪-‬‬ ‫מול ספרי התורה שעל הבימה‪ .‬אלפי איש‪ ,‬אנשים‬ ‫וטף‪ ,‬מקרוב ומרחוק‪ ,‬באו לראות את ריקודיו‬ ‫ולשמוע את פזמוניו שבין ההקפות‪ ,‬מלאי געגועים‬ ‫(המגיד מקאזניץ)‬ ‫לגאולה ומשיח‪ .‬‬ ‫בא לשמה‬ ‫סיפר האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שליט"א‬ ‫ששמע מהרה"ק רבי יהודה'לע מדזיקוב זי"ע‪:‬‬ ‫בשנה אחת בשמחת תורה‪ ,‬היו ההקפות בדזיקוב‬ ‫אצל ה"עטרת ישועה" זי"ע בהתלהבות אש קודש‪,‬‬

‫וההתעוררות בין הציבור היתה גדולה ועצומה‬ ‫ביותר‪ .‬אחרי התפילה‪ ,‬כאשר ישב הקהל לסעודת‬ ‫החג‪ ,‬נכנס ה"עטרת ישועה" אל החדר שסעדו בו‪,‬‬ ‫וראה כי הציבור מתלחשים אחד לחבירו‪ .‬הוא שאל‬ ‫על מה מדברים‪ ,‬והשיבו לו‪ ,‬שמדברים כי בעת‬ ‫ההקפות היתה התעוררות עצומה עד מאד‪ .‬נענה‬ ‫ה"עטרת ישועה" ואמר בענוותנותו‪" :‬מתוך שלא‬ ‫לשמה‪ ,‬סי גייט ארויס פון שלא לשמה בא לשמה"‪,‬‬ ‫והחזיק בידו על לבו ("מתוך שלא לשמה בא לשמה‪.‬‬ ‫פירוש אף שההתעוררות יצאה מתוך אחד שאינו‬ ‫מכוין לשמה‪ ,‬אבל היא באה ונכנסת לתוך הציבור‬ ‫(זכרון יהודה)‬ ‫המכוונים לשמה")‪ .‬‬ ‫סחורה בהקפה‬ ‫כשכיבדו בשמחת תורה שנת תרמ"ח להרבי‬ ‫הרש"ב מליובאוויטש בסדר ראשון של הקפה‬ ‫ראשונה‪ ,‬אמר‪ :‬איני מוכן עדיין‪ .‬וקרא לסוכן אחד‬ ‫"קומיסיונר" בלע"ז‪ ,‬שהיה אותה שעה בבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬וביקשו להסביר מהות ענין "קומיסיונר"‪.‬‬ ‫והאיש השיב‪ ,‬שסדר מסחרו הוא‪ ,‬שמביא סחורה‬ ‫מהעיר הגדולה ומחלק אותה לחנוונים הקטנים‪ ,‬ומי‬ ‫שמשלם בעד הסחורה הקודמת הוא נותן לו סחורה‬ ‫מחדש בהקפה‪.‬‬ ‫אמר הרבי‪ :‬לאחר התשלום במזומן בעבודה של‬ ‫חודש אלול וראש השנה ועשרת ימי תשובה ויום‬ ‫הכיפורים וסוכות ושמחת בית השואבה ושמיני‬ ‫עצרת‪ ,‬אפשר לקחת "סחורה" בהקפה וללכת‬ ‫(סיפורי חסידים)‬ ‫להקפות‪ .‬‬ ‫שמחת אחים‬ ‫רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע היה מספר לעתים‬ ‫תכופות ביותר למקורביו והיה מתפאר לפניהם‬ ‫ב"פסק" שקבל פעם מאחד‪ ,‬אדם פשוט‪ ,‬סבל‪ :‬הוא‬ ‫ראה פעם איך הסבל הזה‪ ,‬עם הארץ גדול‪ ,‬היה‬ ‫משמח עצמו ביותר בשמחת תורה‪ ,‬ולא פסק פיו‬ ‫מזמרה‪ ,‬ולא חדלו רגליו מריקוד‪ ,‬קראו רבי נפתלי‪,‬‬ ‫לגשת אליו ושאלו‪ :‬לשמחה שלך מה זו עושה? כ"כ‬ ‫הרבה תורה למדת השנה‪ ,‬שאתה כ"כ שמח? ועל זה‬ ‫השיב לו הסבל‪ :‬רבי! ואם אחי שלי עושה שמחה‪,‬‬ ‫(ברכת חיים)‬ ‫אין אני צריך לשמוח?‪ ...‬‬ ‫עד כלות הנפש‬ ‫שמעתי מאדמו"ר מפשעווארסק שליט"א‪,‬‬ ‫ששמע מהרה"ח ר' אברהם דוד שיף שהיה שם‬ ‫בשעת הקפות‪ :‬בשמחת תורה היה הרה"ק ר'‬ ‫משה'לע שינאווער רוקד אצל ההקפות שעות‬ ‫רצופים כמה מעטער באויר‪ .‬והרבה פעמים נפל‬ ‫באמצע הריקודין‪ ,‬ומעולם לא נפל הס"ת והמשיך‬ ‫ברקידה‪ .‬והיו רגילים לבוא שרים ופריצים לראות‬ ‫איך שרוקד‪ ,‬כי הכירוהו לאדם חלש‪ ,‬עוד בו נשמתו‪,‬‬ ‫ושמעו שרוקד כ"כ‪ ,‬לא האמינו‪ ,‬ובאו לראות זאת‬ ‫(שיח זקנים ח"א)‬ ‫בעיניהם‪ .‬‬ ‫שמחת התורה‬ ‫סיפר הג"ר שפטיה סגל שפעם בשמחת תורה‬ ‫סיפר רבינו הגאון רבי ברוך בער לייבאוויץ זצ"ל בעל‬ ‫ה"ברכת שמואל" וראש ישיבת קמניץ לתלמידים‬ ‫שזוכר מילדותו איך שה"בית הלוי" השתיק פעם‬ ‫את הרוקדים באמצע ההקפות ואמר‪" :‬אנו שמחים‬ ‫כל כך עם התורה‪ .‬נתבונן‪ ,‬האם התורה גם שמחה‬ ‫(הרב הדומה למלאך)‬ ‫עמנו"‪ .‬‬ ‫ותחסרהו מעט‬ ‫בשנת תרמ"א הייתי לקבל פני אדמו"ר הה"ק‬ ‫משינאווא זי"ע על ימים אחרונים של סוכות‪ ,‬ואחר‬ ‫ההושענות נחלש הה"ק ולא ישב עם העולם אצל‬ ‫הסעודה‪ ,‬ואף תפלת מנחה התפלל בחדרו עם‬ ‫מנין מצומצם‪ ,‬ולערב שעה עשר בלילה כאשר‬ ‫שכב על המטה‪ ,‬פתח את פיו הקדוש ואמר דער‬ ‫רבי ר' הערשעלע זידיטשויבער זי"ע איז איין מאל‬ ‫זייער שלאף געווען שמיני עצרת ביינאכט און איז‬ ‫געליגען אין בעטיל‪ ,‬ולערב שעה עשר בלילה אמר‬ ‫להעומדים עליו בהתלהבות גדול‪ ,‬מלאכים און‬ ‫שרפים זענען יעצט לוסטיג בשמחת תורה און מיר‬

‫א יידיש ווארט‬ ‫לעיני כל ישראל ‪ -‬בראשית ברא א‪-‬להים‬ ‫עס שטייט אין זוהר הק'‪ ,‬אז די נשמות פון די‬ ‫צדיקים זענען באשאפען געווארען פאר בריאת‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫אויך איז באקאנט‪ ,‬אז די צדיקים און‬ ‫מנהיגים פון כלל ישראל‪ ,‬ווערען אנגערופען‬ ‫"עיני ישראל"‪.‬‬ ‫דאס זאגט די תורה‪ ,‬אז "לעיני כל ישראל ‪-‬‬ ‫בראשית ברא"‪ .‬די צדיקים האבען געזעהן ווי דער‬ ‫באשעפער האט באשאפען די וועלט‪ ,‬ווייל זייערע‬ ‫נשמות זענען באשאפען געווארען פריהער‪.‬‬ ‫(חפץ חיים)‬

‫ ‬

‫ליגען אין בעט‪ ,‬און ער איז אויפגעשטאנען און האט‬ ‫געמאכט די הקפות מיט גרויס התלהבות‪ ,‬און האט‬ ‫נאך נאכדעם מאריך ימים געווען‪ ,‬כהיום וועלען מיר‬ ‫אויך פראבירען עכ"ל‪ ,‬וירד מן המטה והתפלל תפילת‬ ‫ערבית בהתלהבות גדול כדרכו בקודש להתפלל‬ ‫כמעט במסירת נפש‪ ,‬אח"כ התחיל לעשות ההקפות‬ ‫גם כן בהתלהבות גדולה‪ ,‬ויעש הקפה אחת ולא יותר‪,‬‬ ‫ומסר הס"ת לבנו הרה"ק רבי משה'לי זי"ע‪.‬‬ ‫אחר זה קידש על היין וישב לסעוד את סעודת‬ ‫יו"ט‪ ,‬ובתוך הסעודה פתח את פיו הקדוש כדרכו‬ ‫בקודש לספר בדברים העומדים ברומו של עולם‪,‬‬ ‫ואמר הפלא ופלא‪ ,‬דער רבי ר' אלימלך האט אמאהל‬ ‫געזען נאך די ערשטע הקפה דאס דער בנין בית‬ ‫המקדש איז פארטיג נאר איין דבר מועט פעלט‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬

‫ד' אמות של הלכה‬ ‫אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה‪ ,‬שכידוע אין הנידון דומה תמיד‬ ‫לראיה‪ ,‬וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים‪ ,‬וע"כ תמיד יש להתייעץ עם‬ ‫מורה מוסמך‪ .‬‬ ‫המערכת‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫מעשה במי שהיה לו אתרוג מיותר ותלאו‬ ‫בסוכה לנוי‪ ,‬ואחר כך ביום טוב בא אחד מאנשי‬ ‫הכפר שלא מצא אתרוג לקנות‪ ,‬וקרוב לודאי‬ ‫שבחול המועד יתבטל הוא ואנשי ביתו ממצות‬ ‫לולב‪ ,‬כי אי אפשר לו לבוא על הקהלה‪ ,‬כי בין‬ ‫הגתות שנו כידוע פה‪ ,‬ובזמן הגתות אי אפשר‬ ‫לו ולכל משרתיו להתבטל ממלאכתם ולבוא‬ ‫לכאן‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬ ‫הוריתי שמותר ליטול אתרוג התלוי לנוי‬ ‫סוכה‪ ,‬נהי דביום טוב אסור לטלטלו משום‬ ‫מוקצה‪ ,‬מכל מקום בחול המועד שמותר‬ ‫בטלטול רק בהנאה אסור משום אתקצאי‬ ‫למצותו‪ ,‬שפיר דמי למיפק ביה ידי חובת לולב‪,‬‬ ‫חדא דמצות לאו ליהנות נתנו‪ ,‬ועוד דמאי טעמא‬ ‫אסור לטלן ולהנות בהם‪ ,‬משום ביזוי מצוה ‪ ...‬וכל‬ ‫שכן כאן דמעלין בקודש‪ ,‬דמעיקרא לא הוי רק‬ ‫לנוי מצוה‪ ,‬והשתא מצוה גופה‪ ,‬ומברכים עליו‬ ‫ואומרים עליו ההלל‪ ,‬ואף על גב דמעיקרא הוי‬ ‫נוי למצוה דאורייתא והשתא מצוה דרבנן‪ ,‬מכל‬ ‫מקום עדיף‪ ,‬דהרי הסכים בים של שלמה סימן‬ ‫ד' דנוי מצוה דרבנן בעלמא הוא ‪...‬‬ ‫וכיון שמותר לצאת בו‪ ,‬ממילא מותר נמי‬ ‫לבעל האתרוג ליקח המעות מחיר האתרוג‪,‬‬ ‫אף על גב דאסור בהנאה‪ ,‬מכל מקום הא לרוב‬ ‫הפוסקים חליפי איסורי הנאה מותרים‪ ,‬ואפילו‬ ‫להאוסרים להמחליף‪ ,‬מכל מקום כולי עלמא‬ ‫מודים דלאו מדינא אסור אלא מקנסא‪ ,‬כיון‬ ‫שהחליף‪ ,‬והכא אנו אומרים לו זיל תן לו האתרוג‪,‬‬ ‫וכיון שכבר לקחו זה למצוה‪ ,‬מותר לזה ליקח‬ ‫דמיו ‪...‬‬ ‫ואי אפשר להאריך‪ ,‬רק רשמתי לזכרון‬ ‫דברים בעלמא בחול המועד של סוכות‪ ,‬פה ק"ק‬ ‫דרעזניץ תקנ"ח לפ"ק‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫(שו"ת חתם סופר או"ח סי' קפ"ד‪,‬‬ ‫יום היא"צ כ"ה תשרי ‪ -‬ק"ע שנים לפטירתו)‬ ‫‪3‬‬

‫הזהירות משתלמת‬ ‫כאשר עתה הזמן שבו תלמידי הישיבות‬ ‫ואברכי הכוללים שיחיו חוזרים ללימודיהם‪,‬‬ ‫יתכן שאנשים בלתי מהוגנים ירצו לנצל את‬ ‫ההזדמנות ולשלוח דרכם סכומי כסף או‬ ‫"חבילות"‪ ,‬והתוצאות מי ישורנה‪.‬‬ ‫אשר על כן משנה חובה על כל נוסע‬ ‫(והוריו) להזהר ולברר באופן אישי על תוכן‬ ‫המשלוח (כולל פתיחת החבילה ובדיקתה)‪,‬‬ ‫ולא להסתמך על יושרו (החיצוני) של‬ ‫המשלח‪ ,‬וביותר צריך הכתוב לזרז כאשר‬ ‫המשלח מוכן לשלם עבור השליחות‪.‬‬ ‫בברכת צאתכם ובואכם לשלום‬

‫שישו ושמחו (המשך)‬ ‫נאך‪ ,‬האט ער זיך איינגעשפארט מ'זאל נאך געבען‬ ‫דעם דבר מועט‪ ,‬אין מען האט נישט געוואלט נאך‬ ‫געבען‪ ,‬האט דער רבי ר' מלך נישט געוואלט מאכען‬ ‫די איבריגע הקפות‪ ,‬און האט געלאזט מאכען די‬ ‫הקפות מיט זיין זון ר' אלעזר ז"ל‪ ,‬הפלא ופלא‪ ,‬עס‬ ‫איז שוין דא מער פון הונדערט יאהר און מ'וויל נישט‬ ‫(מראה אש)‬ ‫נאכגעבין דעם דבר מועט‪ .‬‬ ‫הלכות בעלי בתים‬ ‫האדמו"ר ה"אמרי חיים" מויזניץ זי"ע אמר‬ ‫משמו של דודו הרה"ק ה"עטרת ישועה" זי"ע‪,‬‬ ‫ש"הלכות בעלי בתים" הן יותר קשות מהלכות‬ ‫תפילין וציצית וכדו'‪ ,‬שכן לבעה"ב יש‪ ,‬למשל‪ ,‬שלוש‬ ‫מאות חומרות בהלכות "הקפות" בלבד‪ ...‬כה גדולה‬ ‫היא הרדיפה אחר הכבוד אצל הלקויים בה‪ ,‬שלעולם‬ ‫אינם שבעי רצון‪ .‬הנה‪ ,‬למשל‪ ,‬אפילו כשקיבל רודף‬ ‫הכבוד "הקפה" יפה‪ ,‬אין לבו שקט אם נותנים אותה‬ ‫הקפה גם למישהו אחר שלפי דעתו הוא פחות‬ ‫(אור חיינו)‬ ‫ערך ‪.‬‬ ‫ז' ימים לעצרת‬ ‫על מה דאיתא במדרש (תנחומא‪ ,‬פרשת פנחס ט"ו)‪,‬‬ ‫שקודם שמיני עצרת היה צריך גם כן ז' שבועות‪,‬‬ ‫כמו לפני חג השבועות‪ .‬אמר הרה"ק רבי אברהם‬ ‫יעקב מסאדיגורא זי"ע‪" :‬אני אומר שהשי"ת מרחם‬ ‫על ישראל‪ ,‬ועושין בז' ימים מה שעושין לפני חג‬ ‫השבועות בז' שבועות‪ .‬כי אז קודם קבלת התורה‪,‬‬ ‫על כרחך אין ביכולתם רק בז' שבועות‪ ,‬ואחר קבלת‬ ‫התורה די במעשה בז' ימים"‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫ ‬

‫(עשר אורות ט‪,‬טז)‬

‫נשבע בספר‬ ‫פעם התקוטט אחד עם הגבאי‪ ,‬על שלא נתן‬ ‫לו הקפה בשמחת תורה‪ ,‬ואמר לו אא"ז הרה"ק‬ ‫החידושי הרי"מ זצ"ל‪ ,‬למה לך לריב עבור הקפה‪,‬‬ ‫תדע שההולך עם הקפה בשמחת תורה הוא כנשבע‬ ‫(ליקוטי יהודה)‬ ‫בנקיטת חפץ‪ .‬‬ ‫אין מערבין‬ ‫שארו של אדמו"ר ה"צמח צדק" ז"ל‪ ,‬החסיד‬ ‫ר' אשר‪ ,‬סיפר‪ ,‬שפעם אחת בא לימים הנוראים‬ ‫לפרימישלאן‪ ,‬אצל הרה"ק ר' מאיר ז"ל‪ ,‬ונתעכב שם‬ ‫עד אחר הסוכות‪ .‬ובעת ההיא היתה בתו של ר' מאיר‬ ‫חולה‪ ,‬ומחלתה אנושה מאד‪ ,‬וכשהגיע יום שמחת‬ ‫תורה היתה קרובה למות יותר מלחיים‪ ,‬וכמעט‬ ‫קרובה לגסיסה ר"ל‪ .‬כאשר שמח הצדיק בשעת‬ ‫הקפות כמנהגו‪ ,‬נכנסו אליו החסידים בצווחה‪,‬‬ ‫ובקשוהו שיטכס עצה בדבר ישועה ורחמים לבתו‪.‬‬ ‫נכנס הצדיק לחדרה‪ ,‬וידע את אשר נעשה עמה‪,‬‬ ‫יצא משם‪ ,‬ואמר בזה הלשון‪ :‬רבונו של עולם!‬ ‫צוית לתקוע בשופר בראש השנה‪ ,‬ותקע מאיר'ל‪.‬‬ ‫צוית להתענות ביום הכיפורים‪ ,‬והתענה מאיר'ל‪.‬‬ ‫צוית לישב בסוכה בחג‪ ,‬וישב מאיר'ל בסוכה‪ .‬צוית‬ ‫לשמוח בשמחת תורה‪ ,‬ומאיר'ל הוא שמח‪ .‬והנה‬ ‫עשית את בתו של מאיר'ל לחולנית‪ ,‬וצריך מאיר'ל‬ ‫לקבל את הדבר בשמחה‪ ,‬כי "חייב אדם לברך על‬ ‫‪4‬‬

‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬

‫שהשמחה במעונם‬

‫עליית חתן לתורה‬

‫שמחה דניאל אליהו הלוי גראס ‪ -‬רינה גלאט‬

‫שלמה זלמן ב"ר יעקב שאול וואקסשטאק נ"י‬ ‫ביהמ"ד זכרון בנימין‬

‫מיטוואך כ"ו תשרי ‪Woensdag 14 oktober‬‬

‫)‪Simcha Gros (Bnei Brak‬‬ ‫)‪Rina Glatt (Rubenslei‬‬ ‫‪Chupa: Bais Rachel 15.45 uur‬‬

‫דאנערשטיק כ"ז תשרי ‪Donderdag 15 oktober‬‬

‫ישעיה גרינוואלד ‪ -‬יעל ניחא דרענגער‬

‫)‪Shaye Grunwald (Zürich‬‬ ‫)‪Yael Dranger (Lge Leemstraat‬‬ ‫‪Chupa: Zichron Moshe 15.45 uur‬‬

‫הרעה כשם שמברך על הטובה"‪ ,‬ופירשו בגמרא‪:‬‬ ‫"לקבולי בשמחה"‪ ,‬ולכן מקבל מאיר'ל בשמחה‪ .‬אבל‬ ‫רבש"ע‪ ,‬הרי יש הלכה פסוקה‪" :‬אין מערבין שמחה‬ ‫בשמחה"?!‪ ...‬ותיכף ומיד התחילה החולנית להזיע‬ ‫(סיפורי חסידים)‬ ‫בזיעה מרובה‪ ,‬ונתרפאה‪ .‬‬ ‫עליית התפלות‬ ‫שח אדמו"ר הרה"ק רבי שלום מבעלז זצ"ל‪:‬‬ ‫מה הם הריקודים ביום שמיני עצרת ‪ -‬שמחת תורה‬ ‫איני יכול להגיד‪ .‬אבל זאת אני אומר‪ ,‬כי כל התפילות‬ ‫שאין להן עליה בכל ימות השנה‪ ,‬עולים ביום זה על‬ ‫(יינה של תורה)‬ ‫ידי הריקוד‪ .‬‬ ‫חתן הגון‬ ‫בפראג קרה פעם בבית מדרשו של הגאון רבי‬ ‫יהונתן‪ ,‬כי עשיר אחד שלא למד תורה‪ ,‬והחזיק עצמו‬ ‫לבן תורה‪ ,‬קנה בעד הון רב את חתן תורה‪ .‬כשראה‬ ‫את זה הגאון רבי יהונתן‪ ,‬אמר‪ ,‬זהו חתן הגון וחרד‪,‬‬ ‫"איין ערליכער חתן"‪ ,‬כל השנה לא הסתכל על הכלה‬ ‫(שיחת חולין של תלמידי חכמים)‬ ‫שלו‪ ...‬‬ ‫עת רצון להתפלל‬ ‫האדמו"ר רבי איציק'ל מפשעווארסק זצ"ל ראה‬ ‫דברי תורה בכתי"ק מהרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב‬ ‫שהיה מונח אצל הגה"צ רבי דוד הורוויץ אבד"ק‬ ‫פשעצלאוו‪ ,‬והיה כתוב שם בשם הרבי ר' אלעזר‬ ‫מליזענסק‪:‬‬ ‫יש בשלשה זמנים בשנה עת רצון להתפלל (היינו‬ ‫על דברים גשמיים)‪ .‬הא' בעת סעודת מלוה דמלכה‪,‬‬ ‫הב' ביום שמיני עצרת‪ ,‬והזמן הג' הוא חנוכה (או‬ ‫אחרון של פסח)‪ .‬והסביר הדבר‪ ,‬במשל למלך שבא‬ ‫לבקר בעיר אחת‪ ,‬ואף שתושבי העיר עניים היו‪ ,‬אף‬ ‫על פי כן טרחו ועמלו להכין קבלת פנים וסעודה‬ ‫מפוארת כראוי וכנכון לכבוד המלך על צד היותר‬ ‫טוב עד שלא היה ניכר גודל דוחקם ומחסורם‪ ,‬אבל‬ ‫כשהגיע הזמן שהמלך עמד לעזבם וללכת לדרכו‪,‬‬ ‫אז נפלו לפניו והתאוננו על גורלם המר ועל גודל‬ ‫עניותם‪ ,‬והתחננו לפניו לחוס ולחמול עליהם וליתן‬ ‫להם די מחסורם ולספק צרכיהם‪.‬‬ ‫והנמשל הוא‪ ,‬שבשבתות השנה או החגים כאשר‬ ‫המלך ית"ש מופיע אצלנו ביקרו‪ ,‬אנו מכבדין אותו‬ ‫ביקר וגדולה וכבוד ותפארת ואינו ניכר המחסור‬ ‫והלחץ זו הדחק השורר אצלנו‪ ,‬אבל במוצאי שב"ק‬ ‫וכן בשאר זמנים הנ"ל שהן ימי אחרון של החג‪,‬‬ ‫כאשר עומד המלך יתב"ש להפרד מאתנו‪ ,‬אז מסוגל‬ ‫העת להתפלל ולבקש ממנו כל הצטרכיותנו‪.‬‬ ‫(י"ג אורות ח"ב)‬ ‫ ‬

‫הקמת מצבה‬ ‫הקמת מצבה על קברה של‬

‫מרת אסתר לובלסקי‪-‬מוסבאכער ע"ה‬

‫תתקיים אי"ה ביום ג' בראשית‬ ‫בביה"ח "מחזיקי הדת" פיטטע‬ ‫יוצאים מבנין הקהלה בשעה ‪16.00‬‬

‫מפנינים יקרים (המשך)‬ ‫כנען‪ ,‬ברך אותם משה‪" :‬יחי ראובן" ‪ -‬ואל יפול‬ ‫במלחמה‪" ,‬ואל ימת" ‪ -‬וכן אל ימות מיתה טבעית‬ ‫במשך כל זמן הכיבוש וחלוקת הארץ‪ ,‬למען יוכל‬ ‫לשוב שלם אל משפחותיו ‪" -‬ויהי מתיו מספר" ‪-‬‬ ‫וגם בביתו ימצא את בני משפחותיו באותו המספר‬ ‫שבו הניחם כאשר יצא למלחמה‪ ,‬מבלי שתעדר‬ ‫(הכתב והקבלה)‬ ‫מהם נפש חיה‪ .‬‬ ‫לעיני כל ישראל (דברים לד‪,‬יב)‬ ‫הרמב"ן מקשה‪ :‬מדוע מתחילה התורה‬ ‫מבריאת שמים וארץ ואינה מזכירה מה שנבראו‬ ‫תחילה העולמות העליונים? ותירץ הרמב"ן‪:‬‬ ‫משום שהמשנה (חגיגה יא‪,‬ב) אומרת‪" :‬אין דורשין‬ ‫במעשה מרכבה אלא ביחיד ולא ברבים"‪ ,‬ולכן לא‬ ‫דברה התורה על בריאת העולמות העליונים‪ ,‬מפני‬ ‫שענין זה אין דורשים אותו ברבים‪.‬‬ ‫ענין זה יש לרמז בנעיצת סוף התורה לתחלתה‪:‬‬ ‫כי מפני שזה "לעיני כל ישראל"‪ ,‬דהיינו ברבים‪ ,‬לכן‬ ‫מתחילה התורה רק מבריאת שמים וארץ ולא‬ ‫מבריאת העולמות העליונים‪ ,‬שהרי אין דורשין‬ ‫(רבי צבי פסח פראנק)‬ ‫ברבים במעשה מרכבה‪ .‬‬

‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫שבת ויו"ט היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‬ ‫)‪Weekenddienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van vrijdagmorgen 9 oktober - 9.00u.‬‬ ‫‪tot zondagavond 11 oktober - 22.00u.‬‬ ‫ ‪Leuridan, Draakstraat 18‬‬ ‫‪230.63.29‬‬ ‫‪Bankapotheek, Mechelsestnwg 12 233.45.81‬‬ ‫‪Mann, Jan van Rijswijcklaan 82 237.60.93‬‬ ‫*‬ ‫‪):‬ליל ש"ק שמ"ע( ‪Na 22u. op 9 oktober‬‬ ‫‪Bankapotheek, Mechelsestnwg 12‬‬ ‫‪):‬ליל ב' שמח"ת( ‪Na 22u. op 10 oktober‬‬ ‫‪Leuridan, Draakstraat 18‬‬ ‫‪Mann, Jan van Rijswijcklaan 82‬‬ ‫*‬ ‫)‪Weekdienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van maandagmorgen 12 oktober - 9.00u.‬‬ ‫‪tot donderdagavond 15 oktober - 22.00u.‬‬ ‫‪Bankapotheek, Mechelsestnwg 12 233.45.81‬‬ ‫‪Mann, Jan van Rijswijcklaan 82 237.60.93‬‬ ‫ ‪Patrona, Provinciestraat 114‬‬ ‫‪33.42.38‬‬ ‫*‬ ‫)‪Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min.‬‬ ‫‪HATZOLOH - 03.289.00.00‬‬

‫הצלה‪:‬‬ ‫שמירה‪SHMIRA - 03.218.91.00 :‬‬ ‫מלב ללב‪HULPLIJN - 03.232.22.27 :‬‬ ‫בקור חולים‪BIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35 :‬‬ ‫שידוך‪-‬ליין‪SHIDDUCH LINE - 03.230.77.70 :‬‬ ‫שלוה‪SHALVA - 03.239.88.57 :‬‬ ‫חזק‪CHAZAK - 03.281.38.00 :‬‬ ‫חברים‪CHAVERIM - 03.80.80.424 :‬‬ ‫גמ"ח תרופות‪Albertstraat 44 :‬‬