Shaarei Shalom Simcha Torah 5770

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫ר' יוסף חיים ילוז‬ ‫מחכמי טבריה בדור הקודם‪ .‬נולד בכ"ב ניסן תר"מ )‪(1880‬‬ ‫לאביו ר' אליהו ילוז )ראב"ד טבריה ובעל שו"ת יש מאין(‪.‬‬ ‫מרבותיו‪ :‬רוב תורתו ינק מאביו‪ ,‬ובהעדרו לשליחויות מצוה‬ ‫למד מפי ר' יעקב חי זירהן )לימים רב ראשי וראב"ד‬ ‫טבריה(‪ ,‬ר' משה חי אלקיים )ידוע בכינויו משמ"ח אלוקים‪,‬‬ ‫אשר כיהן באחרית ימיו כרבה הראשי של קזבלנק(‪.‬‬ ‫אביו למד עמו שעות רבות והתמסר לטיפוחו כתלמיד חכם‬ ‫וצדיק‪ .‬כדי להרגילו ביצירת חידושי תורה משלו‪ ,‬גזר עליו‬ ‫אביו לומר בפניו מידי שבת בשבתו חידושי תורה מפרי‬ ‫מחשבתו‪ .‬הוא גם הכריחו לדרוש ביום ראש השנה בפני קהל‬ ‫רב דרוש ארוך בעניני תשובה באחד מבתי הכנסת שבעיר‪.‬‬ ‫בהגיעו לפרקו לקח לו אביו לאשה את נכדתו של ר' אבנר‬ ‫ישראל צרפתי )רבה של פאס(‪ .‬אחרי שנה שהיה סמוך על‬ ‫שולחן אביו‪ ,‬החל רבנו לעסוק בהרבצת תורה ויראת שמים‬ ‫בנערים מבני העיר‪ ,‬והיה מדריכם גם בכתיבת חידושי תורה‪.‬‬ ‫לחלקם סידר דרושים נפלאים ליום ה"בר ‪-‬מצוה" שלהם‪.‬‬ ‫בהיותו כבן י"ח נתלווה אל אביו במסע שליחותו השני כשד"ר‬ ‫לערי מרוקו‪ .‬שם התבונן היטב בתהלוכותיו ולמד רבות‬ ‫מדרכיו‪ .‬מסע זה שימש לו בסיס לתיאור דמותו של אביו‬ ‫בספר שהוציא לזכרו‪ .‬הוא ליקט את החומר ממה ששמע מפי‬ ‫אביו ומפי אמו שהאריכה ימים ע"ח שנה‪ ,‬ועיניה ראו‬ ‫מנפלאותיו ושבחיו‪ .‬המסע היה בין השנים תרנ"ט ‪-‬תרס"ב‪.‬‬ ‫בשנת תרע"ט‪ ,‬כשהתמנה אביו לראב"ד בטבריה‪ ,‬היה רבנו‬ ‫יד ימינו ועזר לו בהרבה מעניני הקהילה‪ .‬לאחר פטירת אביו‬ ‫עשה לילות כימים בהגהתם והוצאתם לאור של ספרי אביו‬ ‫שנותרו בכתב יד‪ .‬מתוך שטרוד היה לסדר ולהדפיס את‬ ‫ספרי אביו לא היה זמנו פנוי להוצאת כתבי עצמו‪.‬‬ ‫מחיבוריו‪ :‬ילקוט יוסף על תולדות חייו של ה"אור החיים" הקדוש ;‬ ‫תולדות אליהו על תולדות חייו של אביו )ירושלים תרצ"ג( ; ימי חיי‬ ‫דרושים לזמנים שונים; מעוז חיי חידושים וביאורים לתנ"ך ; טועמיה‬ ‫חיים דיני וטעמי המצוות ; לחמי לאש"י ג' דרושי הספד; אוצר יוסף‬ ‫ביביליוגרפיה )מכיל רשימת אלפי ספרים וכתבי יד שלא הובאו ב"אוצר‬ ‫הספרים" לבן יעקב( ; מצבת אבן רשימת גאוני ארץ הטמונים בבית‬ ‫העלמין בטבריה ; טוב ראי תולדות חכמי טבריה )מסודר לפי א‪-‬ב של‬ ‫שמות משפחה(‪ .‬היה רגיל לחתום שמו בסימן "יח"י שמו"‪.‬‬

‫בספרו "טוב ראי" הציל רבים מישני עפר מתהום הנשייה‪,‬‬ ‫והציב להם מצבת זכרון לדורות עולם‪ .‬רוב חיבוריו נותרו‬ ‫בכתב יד‪ .‬היה בדעתו להוציא ספר זכרונות לרבנים בארץ‬ ‫ישראל בכלל‪ ,‬וזכרונות ותולדות רבני טבריה בפרט‪.‬‬ ‫מחבריו‪ :‬ר' מאיר ועקנין )רבה של טבריה(‪ ,‬ר' יוסף בן נאיים‬ ‫)בעל "מלכי רבנן"(‪.‬‬ ‫אשת רבנו נפטרה במבחר ימיה‪ ,‬ומאז עולמו חשך עליו‪ .‬הוא‬ ‫קיים את התורה מדוחק ומתוך יסורין‪ .‬הצטיין במיוחד‬ ‫בענוות נפשו‪ ,‬בהסתפקותו במועט שבמועט‪ ,‬ובהתרחקותו‬ ‫מעניני העולם הזה‪ .‬גם בערוב ימיו לא חסך עטו מעשות פרי‪.‬‬ ‫נפטר כ"ז תמוז תשכ"ב )בן ‪ (82‬ומנוחתו כבוד בטבריה‪.‬‬

‫וּתנוּ כָּבוֹד לַתּו ָֹרה"‬ ‫" ִשׂישׂוּ וְ ִשׂ ְמחוּ ְבּ ִשׂ ְמחַ ת תּוֹ ָרה‪ְ ,‬‬ ‫בכל הרגלים מצווים אנו לשמוח‪ ,‬אך בשמיני עצרת יש סיבה כפולה לשמחה‪ ,‬גם כי‬ ‫מדובר באחד מן הרגלים‪ ,‬ובעיקר כי שמו השני של יום זה הוא "יום שמחת תורה"‪.‬‬ ‫ויש להבין כי מדובר כאן על מהות היום‪ .‬עם ישראל שמח בקבלת התורה‪ ,‬ושמח‬ ‫בקיום מצוותיה‪ .‬זוהי האמת וזהו המצב האמיתי‪ ,‬ומה שרואים לפעמים‬ ‫"פספוסים" שאין אנו שמחים בקיום המצוות או שחלילה אפילו לא מקיימים את‬ ‫חלקן‪ ,‬הרי שאין זה אלא סטיה מן הטבע הטבוע בנו‪ .‬אנו בשורשנו אוהבים את‬ ‫התורה ושמחים בה‪ ,‬וצריכים תמיד לחזור ולרענן אהבה ושמחה זו‪.‬‬ ‫ביום שמחת תורה ישנה הזדמנות פלאית לרקוד סביב ספרי התורה‪ ,‬ולרקוד יחד‬ ‫עם ספרי התורה‪ .‬לכל אחד ואחד מישראל יש חלק בתורה‪ ,‬ולכל אחד מאתנו יש‬ ‫הבחינה בתורה זה הוא אחוז על פי מדרגתו בשעה זו‪ .‬אבל כולנו שייכים לתורה‬ ‫והתורה שייכת לכל אחד מאתנו באשר הוא‪ ,‬ואפילו יחשוב שהוא רחוק כל כך עד‬ ‫שנותק הקשר בינו לבין התורה ‪ -‬אין זה כך‪ .‬הקשר אולי אינו נקראה אך הוא‬ ‫בהחלט קיים‪.‬‬ ‫הריקודים יחד עם ספרי התורה ולכבודה של תורה מרוממים את האדם ומסוגלים‬ ‫לתת לו כח לכל השנה כולה‪ ,‬לעבוד את הקב"ה מתוך שמחה של מצוה‪.‬‬ ‫אלא שצריכים אנו לחזק בלבנו את ההכרה בחשיבות הריקודים לכבודה של תורה‪,‬‬ ‫ולא לחוס על כבודנו המדומה‪ .‬כי לצערנו ישנם כאלו הרואים זאת כפחיתות כבוד‬ ‫עבורם‪ .‬אמור לאותו בדלן‪ ,‬אם היית זוכה בפרס הראשון בלוטו כיצד היית נראה?‬ ‫האמת שהוא לא היה נראה כלל‪ ,‬הוא היה בעננים‪ ,‬הוא היה קופץ ושואג משמחה‬ ‫כמשוגע‪ ,‬וגם לא היה איכפת לו מה יאמרו עליו‪ .‬למה? אתם עוד שואלים למה?! כי‬ ‫הוא זכה בפרס הראשון והוא רואה אותו מול עיניו‪ ,‬אז מה איכפת לו מקבוצת‬ ‫אנשים מאוכזבים שלא זכו בפרס ועומדים ומסתכלים עליו‪ .‬שיסתכלו עד שיכאבו‬ ‫להם העינים‪ .‬העיקר שאני זכיתי ואני יודע מה הערך של זכייה זו‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬אבל בדיוק כך‪ ,‬ואולי אף יותר מכך‪ ,‬צריכים אנו להראות ביום שמחת תורה‪.‬‬ ‫צריכים אנו לעופף באויר לכבודה של תורה‪ .‬חז"ל מתארים לנו כיצד היתה נראית‬ ‫שמחת בית השואבה בבית המקדש‪ .‬גדולי ישראל‪ ,‬תנאים קדושים‪ ,‬ראשי סנהדראות‬ ‫ונשיא הסנהדרין הגדולה שבלשכת הגזית היו רוקדים כבחורים צעירים‪ .‬הם ידעו‬ ‫מהי תורה ורב היה ערכה בעיניהם‪ .‬מכך שאבו את כוחם לרקוד כך‪.‬‬ ‫ואפילו דוד המלך עליו השלום‪ ,‬נעים זמירות ישראל‪ ,‬רגל רביעית במרכבה היה‬ ‫מפזז ומכרכר בכל עוז לכבודה של תורה בעת העלאת הארון לירושלים‪ .‬ואפילו‬ ‫כשהעירה לו אשתו מיכל בת שאול שאין זה ראוי למלך ישראל לנהוג כך‪ ,‬כי אין זה‬ ‫מן הצניעות‪ ,‬לא שמע בקולה‪ ,‬אלא להיפך הוכיח אותה על פניה ואמר לה שרק כך‬ ‫צריך לנהוג כלפי ה' וכלפי תורתו‪.‬‬ ‫אז אם דוד המלך וגדולי ישראל רקדו לכבודה של תורה‪ ,‬מי יכול לומר שהוא מכובד מהם ולא‬ ‫ראוי שירקוד כמותם?! במתן תורה אפילו ההרים רקדו‪ ,‬אז מה אתך? מתי מתחילים לרקוד?‬ ‫פרטים‪ ,‬הארות‪ ,‬הערות או תגובות ניתן בערב לטלפון‪02-9919222 :‬‬ ‫לרפואת‪ :‬אברהם עמרם בן פרחה‪ ,‬רחל‬ ‫בת דינה‪ ,‬נעמי שרה בת רבקה‪ ,‬נורית רבקה‬ ‫בת רחל‪ ,‬אליהו בן חנה‪ ,‬איה בת חנה‪ ,‬עוז‬ ‫בן רויטל‪ ,‬חנה בת ג'מילה יפה‪ ,‬גבריאל‬ ‫נפתלי בן אביטל‪ ,‬ישראל בן אירית שמחה‪,‬‬ ‫ר' אברהם מאיר בן שמחה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‪ :‬בהייה בתיה בת פרידה‪ ,‬ז'קלין‬ ‫זיוה בת דינה‪ ,‬כרמלה בת שרה‪ ,‬אשר בן ג'וליה‪,‬‬ ‫מעתוק בן לולו‪ ,‬דינה בת לאה‪ ,‬ר' נתן חזקיה בן‬ ‫חיה‪ ,‬אברהם בן פרלה‪ ,‬רחל עדינה בת שמחה‪,‬‬ ‫שלמה סלומון בן מרים‪.‬‬ ‫היה שותף להפצת התורה‬ ‫כל המסייעים יבורכו מפי עליון‬

‫‪ ‬‬ ‫בשבח והודיה לבורא עולם יצא לאור ספר‬

‫אורח צדיקים חלק ה'‬ ‫ניתן להשיג את כל הסט או כרכים בודדים‬ ‫בטלפון ‪02-9919222‬‬ ‫מבצעים לגבאי בתי כנסת‬

‫‪com‬ן‪pdfactory‬ן‪PDF created with pdfFactory trial version w‬‬

‫‪  ‬‬

‫תקציר הלכות חוק לישראל‬

‫ימים א ‪-‬ה‪:‬‬

‫סדר הקריאה‬

‫תורה‪ :‬סה"כ קוראים ‪ 26‬פסוקים‪ ,‬כמנין שם הויה‪ ,‬ע"פ‬ ‫החלוקה הבאה‪ :‬ביום ראשון ‪ -‬ששה פסוקים‪ ,‬שני ‪ -‬ארבעה‪,‬‬ ‫שלישי ‪ -‬חמישה‪ ,‬רביעי ‪ -‬ששה‪ ,‬חמישי ‪ -‬חמישה‪ .‬אופן‬ ‫הקריאה ‪ -‬שנים מקרא ואחד תרגום‪ .‬רצוי להוסיף פירוש‬ ‫רש"י‪ ,‬אא"כ כבר קוראו במסגרת שנים מקרא ואחד‬ ‫תרגום‪.‬‬ ‫נביאים כתובים‪ :‬אופן הקריאה ‪ -‬אחד מקרא ואחד תרגום‬ ‫‪ .‬רצוי להוסיף פירוש רש"י‪ .‬מספר הפסוקים בכל יום ‪-‬‬ ‫בהתאמה לפסוקי התורה‪ .‬נביאים – בדרך כלל מההפטרה‪.‬‬ ‫כתובים ‪ -‬תחילת השנה בספר משלי‪ .‬אחר סיומו מתחילים‬ ‫לומר פסוקים מספר תהילים‪.‬‬ ‫משנה‪ :‬כל יום פרק אחד‪ :‬ימי ראשון ‪ -‬סדר זרעים‪ ,‬שני ‪-‬‬ ‫מועד‪ ,‬שלישי ‪ -‬נשים‪ ,‬רביעי ‪ -‬נזיקין‪ ,‬חמישי ‪ -‬קדשים‪ .‬רצוי‬ ‫ללמוד עם פירוש ברטנורא או פירוש טוב אחר‪ ,‬ובלבד שיבין‬ ‫את הענין‪ ,‬ולכל הפחות שיבין פירוש המלים‪.‬‬ ‫גמרא‪ :‬קטע קצר‪ ,‬בדרך כלל מאותה מסכת‪ ,‬שלמדו ממנה‬ ‫משניות‪ .‬רצוי ללמוד עם פירוש רש"י‪ ,‬כדי להבין את הענין‪.‬‬ ‫זוהר‪ :‬קריאת הקטע אע"פ שאינו מבין‪ .‬רצוי להשתמש‬ ‫במהדורה המציגה תרגום לעברית‪ ,‬מול הקטע בארמית‪.‬‬ ‫למי שלא מבין לשון הזוהר ‪ -‬רצוי לקרא את התרגום לאחר‬ ‫קריאת קטע הזוהר‪.‬‬ ‫יוסף לחוק‪ :‬ערוך ע"י החיד"א‪ .‬הלכה‪ :‬לקט הלכות‬ ‫מהרמב"ם או שולחן ערוך‪ .‬מוסר‪ :‬לקט מספרי מוסר‪.‬‬ ‫ליל שישי )מוצאי יום חמישי(‪:‬‬

‫אחר חצות לילה יקרא ‪ 26‬פסוקים מהפרשה )המשך ל‪-26‬‬ ‫שקרא במהלך השבוע(‪ .‬אם יודע בעצמו שלא יכול לקרא‬ ‫אחר חצות ‪ -‬יקרא בהתחלת הלילה לפני השינה )עדיף לפני‬ ‫האוכל כדי שלא ישתכח ממנו(‪ .‬אם לא הצליח לקרא אחר‬ ‫חצות‪ ,‬או בחצות הלילה ‪ -‬יקרא את הפסוקים למחרת‬ ‫)ביום שישי( לפני שקורא שנים מקרא ואחד תרגום‪ .‬אופן‬ ‫הקריאה‪ :‬יש מי שאומר לקרא את ‪ 26‬הפסוקים ‪ -‬שנים‬ ‫מקרא ואחד תרגום‪ .‬הרב החיד"א דחה דבריהם‪ ,‬והכריע‬ ‫לקרא פעמיים מקרא‪ .‬אך כה"ח דחה דבריו‪ ,‬ופסק לקרא‬ ‫פעם אחת מקרא‪ ,‬והביא שכך נהג הרש"ש‪ .‬וכך פסק בן איש‬ ‫חי‪ .‬ואפילו קורא בבוקר יום הששי ‪ -‬יקרא רק פעם אחת‬ ‫מקרא‪.‬‬ ‫יום שישי‪:‬‬

‫החיד"א מעיד שבדורות מאוחרים הוסיפו לימוד לימי‬ ‫שישי‪ ,‬הכולל‪ :‬הפטרה )אחר קריאת שניים מקרא ואחד‬ ‫תרגום(‪ ,‬פרק משניות מסדר טהרות )כך לומדים בימות‬ ‫החול מכל ששה סדרי המשנה(‪ ,‬קטע גמרא ממסכת נידה‬ ‫)מסכת יחידה בסדר טהרות שיש עליה גמרא(‪ ,‬קטע זוהר‪,‬‬ ‫הלכה‪ ,‬ומוסר‪.‬‬

‫פטורים מקריאת חוק לישראל‬

‫אבל‪ :‬פטור‪ ,‬ואסור לו להחמיר על עצמו‪ .‬ואפילו למי שרגיל‬ ‫בקריאת חוק לישראל ‪ -‬הדבר אסור‪.‬‬ ‫תלמידי חכמים‪ :‬נחלקו בזה הפוסקים‪.‬‬ ‫ילקוט יוסף‪ :‬מעיקר הדין פטור‪ ,‬אך מ"מ רצוי שיקראו בין‬ ‫הסדרים‪.‬‬ ‫אור לציון‪ :‬צריך לקרוא‪ ,‬מ"מ אחר קריאת פסוקים‬ ‫מהתנ"ך ע"פ הסדר הרגיל ‪ -‬יקרא רק משנה אחת וקטע‬ ‫מהזוהר )גמרא ממילא לומד בדרך לימודו( ובזה יוצא י"ח‪.‬‬

‫‪  ‬‬ ‫ֹתר"‬ ‫אָמר ה' אָכֹ ל וְ הו ֵ‬ ‫ַ‬ ‫"כֹ ה‬ ‫כידוע יצא רבנו לשליחות מצוה יחד עם אביו ר' אליהו ילוז‪ .‬בעת‬ ‫המסע הגדול התרחשו ובאו עליהם מאורעות שונים‪ ,‬והגאון ר' יוסף‬ ‫חיים מספר גם על כמה נסים שנעשו להם‪ .‬בהיותם בלב ים בדרכם‬ ‫לאחת מערי מרוקו‪ ,‬התרחשה סערה עזה אשר טלטלה את האניה‬ ‫מספר פעמים עד אשר חישבה להישבר‪ .‬כדי להימלט מהסערה‪ ,‬ניווט‬ ‫רב החובל את האוניה לאחד האיים שבאזור‪ ,‬כדי ששם ישהו עד‬ ‫שישקוט הים מזעפו‪ .‬אולם היות שהשערה לא שקטה והיציאה לים‬ ‫היתה בגדר סכנה‪ ,‬נאלצו הנוסעים להישאר באותו האי במשך שישה‬ ‫ימים רצופים כשלרשותם כמות מצומצמת של מזון המספיקה לשהות‬ ‫בת יום אחד ‪ -‬פרק הזמן בו היו אמורים להגיע למחוז חפצם לולי‬ ‫הסערה ‪ -‬אך בזכותו של ר' מאיר בעל הנס שרתה הברכה במזונם והוא‬ ‫הספיק לכל נוסעי הספינה‪.‬‬ ‫]הקדמת ספרו "מעוז חיי"[‬

‫מ ִאיר עֲ נֵנִ י"‬ ‫הא ְד ֵ‬ ‫אלָ ָ‬ ‫" ֱ‬ ‫זכותו הגדולה של ר' מאיר בעל הנס‪ ,‬שבשמו נשלחו הגאון ר' אליהו‬ ‫ובנו למסעם‪ ,‬עמדה להם פעמים רבות‪ ,‬וליוותה אותם בדרכם‬ ‫הארוכה‪ .‬בהקשר לכך יש לספר‪ ,‬שפעם אחת בהגיעם לכפר אחד‬ ‫לאסוף תרומות‪ ,‬קיבץ גביר אחד מגבירי המקום את בני הקהילה‬ ‫והשביע את כולם שבבוא השד"ר ר' אליהו ובנו לגבות את כספי‬ ‫הכוללות‪ ,‬יתנהגו כל בני הקהילה כחרשים אלמים ולא יענום מטוב עד‬ ‫רע‪ .‬ואכן כשהגיעו השליח ר' אליהו ובנו לאותו מקום‪ ,‬קיבלום בני‬ ‫הכפר בסבר פנים יפות ויצאו לקראתם בתופים ובמחולות‪ ,‬אולם‬ ‫כשנדרשו להרים את תרומתם לא הגיבו במאומה‪ .‬רק כאשר תבע‬ ‫השד"ר ר' אליהו את בני הכפר בפני בית הדין חייבום הדיינים לשלם‬ ‫נדבה כפולה ומכופלת בגלל סרובם‪ .‬אף הגביר שהסית נגדם לא יצא‬ ‫נקי ועוד באותו שבוע נתגרשו ובאו עליו צרות שונות במשפחתו‬ ‫ובנכסיו‪ ,‬בעוד יתר בני הקהילה מצדיקים עליו את הדין‪.‬‬ ‫בהגיעם לעיר רבאט שבמרוקו נזדמן לשם אחד מגבירי העיר טאנכיר‪,‬‬ ‫ובשמעו ששליחי כוללות ר' מאיר בעל הנס מבקרים במקום הזדרז‬ ‫לחפש אחריהם‪ ,‬ושקל על ידם סכום כסף גדול‪ ,‬תוך שהוא מוסיף שאת‬ ‫הכסף נדר לקופת ר' מאיר בעל הנס על שני ניסים שנעשו לו בזכותו‪.‬‬ ‫נס ההצלה הראשון שארע לו היה כאשר חבירו נגדו קבוצת סוחרים‬ ‫המתנכלים לו‪ ,‬וגמרו אומר ביניהם לחדור באישון ליל לביתו ולרצחו‬ ‫נפש הוא וכל משפחתו‪ .‬ואכן באחת השעות הקטנות של הלילה שמע‬ ‫הגביר קול המולה גדולה על גג ביתו‪ ,‬וכשהוא רועד כולו מפחד‬ ‫וחלחלה הצליח בקושי למלמל שאם יושיעהו ה' מצרתו ינדוב סכום‬ ‫נכבד לקופת ר' מאיר בעל הנס‪ .‬למחרת היום התברר שהתחלף‬ ‫לחבורת הרוצחים ביתו של הגביר בביתו של הגוי הסמוך לו‪ ,‬בו ביצעו‬ ‫הרוצחים את זממם‪ ,‬והתקיים בו "צדיק מצרה נחלץ ויבוא אחר‬ ‫תחתיו"‪.‬‬ ‫הנס השני שארע לגביר בזכותו של ר' מאיר בעל הנס קרה כאשר‬ ‫נשלחו אליו מאירופה משלוחים גדולים של סחורה שהיתה אסורה‬ ‫למסחר בערי מרוקו‪ ,‬והגביר היה צפוי לעונש כבד אם היה נודע דבר‬ ‫הבאת הסחורה לשלטונות‪ .‬הגביר שהיה אובד עצות ולא היו בפניו כל‬ ‫דרכים להשבת המשלוח שכבר עשה דרכו אליו בלב הים‪ ,‬נדר שאם‬ ‫יציליהו ה' מהגזירה יתן סכום גדול לקופת ר' מאיר בעל הנס‪ .‬זכותו‬ ‫של ר' מאיר בעל הנס עמדה לו‪ ,‬וכשהגיעה הסחורה לבית המכס נפתחו‬ ‫כל המשלוחים מלבד המשלוח של הגביר שאנשי המכס חשבו שכבר‬ ‫בדקוהו‪ ,‬וכך ניצול הגביר מהעונש הכבד‪.‬‬

‫]הקדמת ספרו "מעוז חיי"‪ .‬הובא ב"ארזי הלבנון[‬

‫אברהם אבינו ע"ה היה משתדל וטורח בתחילה עם היצר הרע‬ ‫עד שעשה את היצר הרע טוב‪ ,‬ושוב לא שלט בו יצר הרע‬ ‫]מדבר קדמות א‪,‬מו ע"פ בבא בתרא פרק קמא[‪.‬‬

‫גליון ‪468‬‬

‫‪com‬ן‪pdfactory‬ן‪PDF created with pdfFactory trial version w‬‬