Rav Zilber Noach 5770

‫‪1‬‬

‫בס"ד‬

‫שיעור הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א‬ ‫פרשת נח תש"ע‬

‫שיעור מס'‬ ‫ג' ‪67‬‬

‫איש האדמה‬ ‫נתרם ע"י הרה"ח ר' יצחק קנלסקי שליט"א מירושלים‬ ‫לע"נ אמו מרת מזל פורטונה בת ר' יעקב ע"ה‬ ‫נלב"ע ג' חשון ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫א( ויחל נח איש האדמה ויטע כרם )בראשית ט‪ ,‬כ(‪,‬‬

‫ומבואר דמשה רבינו היה חלוק מנח‪ ,‬במה שנח לא ביקש‬

‫ופירש"י ויחל ‪ -‬עשה עצמו חולין שהי' לו לעסוק תחלה‬

‫רחמים על דורו‪ ,‬ואילו משה רבינו ביקש רחמים על דורו‪,‬‬

‫בנטיעה אחרת‪] ,‬והיינו דעל אף שפשוטו של מקרא משמע "ויחל"‬

‫תחילה יש ליתן לב להתבונן ב"הערה מוסרית" בדרכי‬ ‫העבודה של משה רבינו ונח‪ ,‬דהטעם שנח לא ביקש רחמים על‬

‫דוקא לשון "ויחל" ולא לשון אחר[‪ ,‬איש האדמה ‪ -‬אדוני‬

‫דורו‪ ,‬כיון דבשביל להבדל מרשעת אנשי דורו‪ ,‬היה צריך‬

‫האדמה כמו איש נעמי‪ ,‬וברמב"ן האריך לפרש הכונה ב"איש‬

‫להבדל מהם לגמרי ולהדבק בהשי"ת בלבדו‪ ,‬וכדכתיב "את‬

‫האדמה"‪ ,‬ואח"כ פירש וז"ל‪" ,‬וטעם ויחל ‪ -‬כי הוא החל‬

‫האלקים התהלך נח"‪ ,‬הוא שאמרו במדרש דמעיקרו נקרא‬

‫לנטוע כרמים‪ ,‬כי הראשונים נטעו גפן‪ ,‬והוא החל לנטוע גפנים‬

‫"איש צדיק" בהבדלותו מהרשעים‪ ,‬אלא דמשום זה גם לא‬

‫רבים שורות שורות הנקרא "כרם"‪ ,‬כי ברצותו ביין לא נטע‬

‫הרגיש צורך להתפלל עליהם‪ ,‬כיון שהבדיל עצמו מהם‬

‫הגפן כשאר האילנות‪ ,‬ועשה כרם" עכ"ל‪ ,‬ומבואר דנח חידש‬

‫בתכלית פן יספה בכל חטאותם‪ ,‬ולזה היה להשי"ת טענה‬

‫נטיעת גפנים בכרם ברצותו לעשות יין‪ ,‬והחידוש שלו היה‬

‫עליו למה לא התפלל עליהם‪ ,‬וירד ממדרגתו "איש צדיק"‬

‫עשיית ה"כרם"‪ ,‬אבל עצם הגפן ניטע גם קודם לכן ע"י‬

‫למדריגת "איש האדמה"‪.‬‬

‫מלשון התחלה"‪ ,‬פירש"י ע"פ המדרש שעשה עצמו חולין‪ ,‬מדנקט‬

‫הקודמים לו‪.‬‬ ‫מאידך משה רבינו מעיקרו היה קרוי "איש מצרי" כיון‬ ‫במדרש )ב"ר לו‪ ,‬ג( אמר רבי ברכיה חביב משה מנח‪ ,‬נח‬

‫שהיה לבוש בגדים כמצרי‪ ,‬כמפורש במדרש )שמו"ר א‪ ,‬לב(‪,‬‬

‫משנקרא "איש צדיק" נקרא "איש אדמה"‪ ,‬אבל משה‬

‫והיה להשי"ת טענה עליו שהיה נקרא "איש מצרי" עד‬

‫משנקרא "איש מצרי" נקרא "איש האלקים"‪ ,‬ופירש העץ‬

‫שבעבור זה לא נכנס לארץ‪ ,2‬אבל בהא גופא נתפרשה מעלתו‬

‫יוסף מהנזר הקודש "כי נח היה עולה ויורד‪ ,‬ומשה בהיפך‬

‫שהיה מעורה בסבלות דורו ונראה כמוהם‪ ,‬ואף על מי שלא‬

‫יורד ועולה‪ ,‬שנח משנקרא איש צדיק נקרא שוב איש האדמה‬

‫היו מזרע אברהם יצחק ויעקב מסר נפשו‪ ,‬כמו שהציל את‬

‫ע"ש גנאי‪ ,‬בהיותו להוט אחר האדמה והיה אפשר להתקיים‬

‫בנות יתרו מהרועים שעשקום‪ ,‬ולזה עלה ונתעלה למדריגת‬

‫ע"י בניו וכו'‪ ,‬אבל משה היה מתעלה והולך בקודש"‪ ,‬ונראה‬

‫"איש האלוקים"‪ ,‬הוא שאמרו במדרש "חביב משה מנח"‪,‬‬

‫לבאר הענין בהקדם דברי הזוה"ק פר' נח )סז‪ ,‬ב( בחילוק‬

‫מתחילה היה נח קרוי "איש צדיק"‪ ,‬אבל התבדל מאנשי דורו‬

‫היסודי בין משה רבינו לנח‪ ,1‬דבשעה שאמר הקב"ה למשה‬

‫ולא התפלל עליהם‪ ,‬ולזה ירד עד שהגיע לדרגת "איש‬

‫ועתה הניחה לי וגו' וביקש לכלות את ישראל‪ ,‬אמר משה‬

‫האדמה"‪ ,‬ומשה מתחילה היה "איש מצרי" לבוש כמצרי‪,‬‬

‫רבינו וכי אניח דינם של ישראל בגלל טובתי‪ ,‬עכשיו יאמרו‬

‫וכיון שמסר נפשו על אנשי דורו‪ ,‬זכה לעלות ולהתעלות‬

‫העולם שאני הרגתי את ישראל כמו שעשה נח‪ ,‬שכיון שאמר‬

‫למדריגת "איש האלוקים"‪ ,‬שהוא פרישות מוחלטת מדרגת‬

‫לו הקב"ה שינצל בתיבה לא ביקש על דורו‪ ,‬ולכך נקראו מי‬ ‫המבול על שמו כדכתיב "כי מי נח זאת לי"‪ ,‬לזה ביקש משה‬

‫אנשי דורו‪.‬‬

‫רחמים עליהם עכ"ד הזוה"ק‪.‬‬

‫ב( בהמשך הפסוקים )ט‪ ,‬כא( וישת מן היין וישכר ויתגל‬

‫‪ 1‬בשעתא דא"ל קב"ה למשה )שמות לב( ועתה הניחה לי וגו'‪,‬‬ ‫ואעשה אותך לגוי גדול וגו'‪ ,‬מיד אמר משה וכי אשבוק דינהון‬ ‫דישראל בדיני‪ ,‬השתא יימרון כל אינון בני עלמא דאנא קטלית לון‬

‫‪ 2‬כמפורש במדרש )דב"ר ב‪ ,‬ח( "א"ר לוי‪ ,‬אמר לפניו רבש"ע‪,‬‬ ‫עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ‪ ,‬אמר לו‬ ‫הקב"ה מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו‬

‫לישראל כמה דעבד נח‪ ,‬דכיון דאמר ליה קב"ה דישזיב ליה‬

‫נקבר בארצו‪ ,‬יוסף הודה בארצו מנין‪ ,‬גבירתו אומרת )בראשית לט(‬

‫בתיבותא וכו' לא בעא רחמין על עלמא ואתאבידו‪ ,‬ובגין כך אקרון‬

‫ראו הביא לנו איש עברי וכו'‪ ,‬את שלא הודית בארצך אין אתה‬

‫מי המבול על שמיה כד"א כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי‬ ‫נח אמר משה וכו' בעא רחמין עלייהו ואתער רחמי על עלמא עכ"ל‪.‬‬

‫נקבר בארצך‪ ,‬כיצד בנות יתרו אומרות )שמות ב( איש מצרי הצילנו‬ ‫מיד הרועים והוא שומע ושותק‪ ,‬לפיכך לא נקבר בארצו‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫בתוך אהלה‪ ,‬ופירש"י "אהלו ‪ -‬אהלה כתיב‪ ,‬רמז לעשרת‬

‫עד שגלו מארץ ישראל‪ ,‬בא ע"י שתיית היין‪ ,‬שע"י שנתעסקו‬

‫שבטים שנקראו על שם שומרון‪ ,‬שנקראת "אהלה"‪ ,‬שגלו על‬

‫בו פרשו מעסק התורה‪.‬‬

‫עסקי היין שנאמר )עמוס ו( השותים במזרקי יין"‪ ,‬ומבואר‬ ‫דבשתיית היין דנח נרמזה יללת עשרת השבטים‪ ,‬שאף הם גלו‬ ‫מארץ ישראל בעבור עסקי היין‪ ,‬כמו נח שנשתכר ונתגלה‬ ‫באהלו‪ ,‬ולכאורה צריך תלמוד בזה הרי אנן בני אברהם‬ ‫ויצחק ויעקב אנן‪ ,‬ולא בני נח‪ ,‬ולמה נרמז במעשי נח מעשה‬ ‫אבות סימן לבנים שעתידין לגלות על עסקי היין‪ ,‬ונראה‬ ‫לבאר הענין בהקדם דברי המהר"ל בגור אריה וז"ל "יראה לי‬ ‫שהכתוב מרמז עיקר הפורענות דבא על ידי היין‪ ,‬והם ב'‬ ‫דברים‪ ,‬האחד ‪ -‬הוא הגנאי הבא לאדם על ידי שכרות ‪-‬‬ ‫שיתבזה‪ ,‬לכך נאמר "ויתגל בתוך אהלו" ‪ -‬שנתבזה‪ ,‬השני ‪-‬‬ ‫הוא אבוד החכמה והשכל אשר יש באדם‪ ,‬ודע כי השכל הוא‬ ‫הדבוק בה' יתברך‪ ,‬ועל ידי השכרות יאבד הדבוק ההיא‪,‬‬ ‫וכאשר אין האדם דבוק בה' ‪ -‬יבא פירוד וגלות לאדם‪ ,‬כי כל‬ ‫זמן אשר האדם שכלו עליו הוא נטע נאמן‪" ,‬כי האדם עץ‬ ‫השדה" )דברים כ‪ ,‬יט( הוא‪ ,‬ונטיעותיו בשמים‪ ,‬כי הראש‬ ‫שהוא השורש של אדם פונה למעלה‪ ,‬וזה כי נקרא האדם "עץ‬ ‫השדה" נטוע בשמים‪ ,‬ועל ידי השכל הוא נטוע במקומו אשר‬ ‫אם כל הרוחות באות ומנשבות בו אין מזיזין אותו ממקומו‪,‬‬ ‫)ראה אבות פ"ג מי"ז(‪ ,‬וכאשר הולך האדם אחר השכרות‬ ‫ושכלו נאבד ‪ -‬אז הוא גולה‪ ,‬וזהו שרמזה התורה באמיתות‬ ‫לשונה "ויתגל"‪ ,‬כתב לשון "ויתגל" שהוא לשון גלות עכ"ל‪.3‬‬ ‫ומבואר מדברי המהר"ל ד"האדם עץ השדה" בא לרמז‪,‬‬ ‫שהאדם נטוע בשמים וענפיו יורדים לארץ‪ ,‬ובעת השכרות‬

‫ויש לבאר דבזה גם היתה "ירידתו" של נח‪ ,‬שמתחילה‬ ‫היה נח "איש צדיק" שהיה לומד תורה‪ ,‬כדפירש"י עה"פ )ז‪,‬‬ ‫ב( הבהמה הטהורה‪" ,‬למדנו שלמד נח תורה"‪ ,‬ואח"כ עזב‬ ‫התורה להדבק באדמה‪ ,‬ולזה נקרא "איש האדמה"‪,‬‬ ‫וכדמצינו במדרש )ב"ר כב‪ ,‬ג( שלשה הן שהיו להוטים אחר‬ ‫האדמה ולא נמצא בם תועלת‪ ,‬ואלו הן‪ ,‬קין ‪ -‬עובד אדמה‪ ,‬נח‬ ‫ ויחל נח איש האדמה‪ ,‬עוזיהו ‪ -‬אכרים וכורמים בהרים‬‫ובכרמל כי אוהב אדמה היה‪ ,4‬ובתנחומא )בראשית יג( נתפרש‬ ‫חטאם בארוכה‪" ,‬ויחל נח איש האדמה כיון שנזקק לאדמה‬ ‫נעשה חולין"‪ ,‬ואמרו שם על עוזיה‪" ,‬בעוזיה כתיב כי אוהב‬ ‫אדמה היה )ד"ה ב כו( שהיה מלך והפקיר עצמו לאדמה ולא‬ ‫נזקק לתורה"‪ ,‬ומבואר שם בארוכה האיך שמתוך שעזב‬ ‫התורה עשה ק"ו נגד מקרא מפורש‪ ,‬וטעה שראוי לו להקטיר‬ ‫קטורת ופרחה בו צרעת‪ ,5‬ומסקינן "מי גרם לו זו‪ ,‬שבטל מן‬ ‫התורה והפקיר עצמו לאדמה"‪ ,‬הרי להדיא דעוזיה חטא‬ ‫להיות "איש האדמה" לעזוב התורה ולדבוק בבורות נשברים‪,‬‬ ‫ומאותו ענין חטאו קין ונח‪ ,‬ובזה דמו מעשיהם לחטאם של‬ ‫עשרת השבטים‪ ,‬שע"י היין ערערו שורש נטיעתם בשמים‬ ‫הנטוע בכח התורה‪ ,‬ומיושב היטב למה נרמזו מעשי עשרת‬ ‫השבטים במעשי נח‪ ,‬על אף שאין במעשי נח סימן לבנים כמו‬ ‫‪ 4‬ועיין בנזר הקודש מה שביאר דברים נפלאים בארוכה‪ ,‬ד"איש‬ ‫האדמה" מרמז על שביקשו להדבק ביסוד האדמה שהוא חלק‬

‫האדם מזעזע שורשו בשמים‪ ,‬כיון שמאבד שכלו‪ ,‬ונראה‬

‫הנחש‪ ,‬והוא היסוד הגרוע מכולם‪ ,‬שיהיה עיקר שפעו בה ממנה‪.‬‬

‫דעיקר נטיעת האדם "בשמים" בא ע"י לימוד התורה‪,‬‬

‫‪ 5‬אמרו שם‪ ,‬יום אחד נזקק לבית הועד‪ ,‬אמר להם במה אתם‬ ‫עוסקין אמרו לו בהזר הקרב יומת‪) ,‬במדבר א( אמר להם עוזיה‬ ‫הקב"ה מלך ואני מלך‪ ,‬נאה למלך לשמש פני מלך ולהקטיר לפניו‪,‬‬

‫הרי הוא פורש מהתורה ומערער שורשו בשמים‪ ,‬ובזה חטאו‬

‫מיד ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטרת‪ ,‬ויבא אחריו‬

‫עשרת השבטים ע"י שתיית היין‪ ,‬כמפורש בגמ' שבת )קמז‪ ,‬ב(‬

‫עזריה הכהן ועמו כהנים לה' שמונים בני חיל )ד"ה ב כו( וכלם‬

‫"אמר רבי חלבו חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת קיפחו‬

‫מפרחי כהונה‪ ,‬ויאמרו לו‪ ,‬לא לך עוזיהו להקטיר לה' כי לכהנים‬ ‫בני אהרן המקודשים להקטיר צא מן המקדש כי מעלת )שם(‪ ,‬ולזה‬

‫שהתורה באה מהשמים‪ ,‬וע"י התורה האדם נוטע עצמו‬ ‫בשמים‪ ,‬וכאשר האדם שותה יין ועוסק בתענוגי העולם הזה‪,‬‬

‫עשרת השבטים מישראל"‪ ,‬ופירש"י‪ ,‬חמרא דפרוגיתא ‪ -‬שם‬ ‫מדינה שיינה משובח‪ ,‬קפחו עשרת השבטים ‪ -‬שהיו בעלי‬ ‫הנאה‪ ,‬ועסוקים בכך‪ ,‬ולא היו עוסקים בתורה‪ ,‬ויצאו לתרבות‬ ‫רעה‪ ,‬הרי להדיא דעיקר יציאת עשרת השבטים לתרבות רעה‬

‫יצא עליו קצף מלפני ה'‪ ,‬מיד ויזעף עוזיהו ובידו מקטרת להקטיר‬ ‫ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו )שם( באותה שעה נבקע‬ ‫ההיכל הילך והילך י"ב על י"ב מיל ויבהילוהו משם וגם הוא נדחף‬ ‫לצאת כי נגעו ה' ע"כ דברי התנחומא‪ ,‬ואפשר לבאר עפי"ז דקדוק‬ ‫דברי הגר שבא להלל שיגיירנו על מנת שיהיה כהן גדול‪) ,‬בגמ' שבת‬

‫‪ 3‬ויסוד זה ש"האדם עץ השדה" הכונה שראשו נטוע בשמים ע"י‬ ‫השכל‪ ,‬היפך האילן שנטוע בארץ‪ ,‬נתפרש בדברי המהר"ל כמה‬ ‫פעמים‪ ,‬וביחוד נתבאר בדבריו בהספד על רבי עקיבא מפרנקורט‬

‫מלכות לך למוד טכסיסי מלכות‪ ,‬הלך וקרא‪ ,‬כיון שהגיע והזר‬ ‫הקרב יומת אמר ליה מקרא זה על מי נאמר‪ ,‬אמר לו אפילו על דוד‬

‫בשנת שנ"ט‪ ,‬ובאמת נתפרש כן כבר בדברי הראשונים‪ ,‬עיין יפ"ת‬

‫מלך ישראל‪ ,‬נשא אותו גר קל וחומר בעצמו ומה ישראל וכו'‪ ,‬גר‬

‫בראשית )טו‪ ,‬ח ‪ -‬דף קז מדפי הספר טו"ב ‪ -‬ד"ה עוד אפשר( וז"ל‪,‬‬

‫הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה"‪ ,‬ואפשר דדקדק‬

‫עץ החיים רומז אל האדם‪ ,‬כי כן תארוהו החוקרים כאילן הפוך‬ ‫ששרשיו למעלה‪ ,‬כמש"כ הרמ"ע בביאורו לאיוב עכ"ל‪.‬‬

‫הלל לומר לו "אפילו דוד מלך ישראל" לאפוקי מהק"ו דעוזיה‬ ‫דראוי למלך לשמש לפני מלך‪.‬‬

‫לא‪ ,‬א(‪" ,‬אמר לו ]הלל[ כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי‬

‫‪3‬‬

‫שאמרו על האבות הק'‪ ,‬כיון ששניהם חטאו באותו ענין לעזוב‬

‫וכתב עלה "יש בנסתרות‪ ,‬רמז לשלשה גליות הידועים‪ ,‬גלות‬

‫התורה ולדבוק בתענוגות העולם הזה‪ ,‬ולזה נרמז עניינם‬

‫מצרים שהיו עובדים לטלה‪ ,‬וגלות בבל על נבוכדנצר שנקרא‬

‫יחדיו‪.‬‬

‫אריה‪ ,‬שנאמר )ירמיה ד ז( עלה אריה מסבכו‪ ,‬וגלות שלישי‬ ‫ע"י האומה שנאמר בה יכרסמנה חזיר מיער‪) ,‬תהלים פ יד(‬

‫הוא שאמרו במדרש "חביב משה מנח"‪ ,‬דנח מתחילה‬ ‫היה איש צדיק ועסק בתורה והיה פרוש מכל ענייני העולם‬

‫ומלת ענבים שותפו של סמא"ל באותיות שניות באלפ"א‬ ‫ביתא‪ ,6‬רמז נכון שנזדווג לו השטן ע"י נטיעת הענבים"‪.‬‬

‫הזה‪ ,‬וכיון שלא התפלל על דורו ירד עד שהגיע לדרגת "איש‬ ‫האדמה" לעזוב התורה‪ ,‬משא"כ משה רבינו מתחילה היה‬

‫ונראה לבאר דברי חכמים וחידותם מה היה אותו שיתוף‬

‫"איש מצרי" שהיה טרוד בעסקי דורו‪ ,‬ומתוך שהיה טרוד‬

‫עם אותו הש"ד ששמו שמדו"ן‪ ,‬בהקדם דברי הרמב"ן‬

‫בעסקי דורו‪ ,‬עלה ונתעלה וחיזק נטיעתו בשמים‪ ,‬להקרא איש‬

‫בראשית ד‪ ,‬כב( עה"פ "ואחות תובל קין נעמה" וז"ל‪,‬‬

‫האלוקים‪ ,‬וכדפירש"י בריש האזינו עה"פ האזינו השמים‪,‬‬ ‫"משה היה קרוב לשמים יותר מהארץ"‪ ,‬והוא כח מוטבע‬

‫ובבראשית רבה )כג ג( יש אומרים אשתו של נח היתה‪ ,‬ולמה‬ ‫היו קורין אותה נעמה‪ ,‬שהיו מעשיה נאים ונעימים‪ ,‬נתכוונו‬

‫בשורשי הבריאה בכל אדם ואדם‪ ,‬דהתואר "אדם" מרמז על‬

‫לומר שהיה לה שם בדורות ההם כי היתה צדקת והולידה‬

‫היותו בא מהאדמה‪ ,‬ומרמז גם על מעלה מלשון "אדמה‬

‫צדיקים‪ ,‬ולכן יזכירנה הכתוב‪ ,‬ואם כן נשאר לקין זכר מעט‬

‫לעליון"‪ ,‬נח מתחילה נתדבק בבוראו והיה תוארו "אדם"‬

‫בעולם‪ ,‬ואם נאמר שאינה האשה שהוליד נח ממנה שלשת‬

‫אדמה לעליון‪ ,‬ואח"כ ירד להקרא "אדם" בתואר איש‬

‫בניו‪ ,‬אם כן אין בזה טעם להזכירה‪ ,‬ומדרש אחר לרבותינו‬

‫האדמה‪ ,‬ומשה רבינו מתחילה היה נקרא "איש מצרי" קרוב‬

‫שהיא האשה היפה היא מאד‪ ,‬שממנה תעו בני האלהים‪ ,‬והיא‬

‫לאדמה‪ ,‬ואח"כ עלה ונתעלה להקרא איש האלוקים במעלת‬

‫הנרמזת בפסוק ויראו בני האלקים את בנות האדם )להלן ו‬

‫"אדמה לעליון"‪.‬‬

‫ב(‪ ,‬כמו שמוזכר בפרקי רבי אליעזר )כב(‪ ,‬ואחרים אמרו )זהר‬ ‫חדש א יט‪ ,‬ב( כי היא היתה אשת "שמדון ‪ -‬אם אשמדאי"‪,‬‬

‫ג( בהמשך המדרש שם )ב"ר לו‪ ,‬ג(‪ ,‬ויטע כרם בשעה‬ ‫שהיה הולך ליטע כרם אפגע בו שידא שמדון ]שם שד[‪ ,‬א"ל‬

‫וממנה נולדו השדים‪ ,‬כי כן ימצא שמה בכתבי שמושי השדים‬ ‫והכתוב ירמוז ויקצר בתעלומות כאלה עכ"ל‪.‬‬

‫שותפי עמך‪ ,‬אלא איזדהר בך דלא תיעול לחלקי‪ ,‬ואם עלת‬ ‫בחלקי אנא חביל בך‪ ,‬ופירש המתנות כהונה "אהיה שותף‬

‫נמצא דיש ב' דעות בחז"ל מי היתה אותה "נעמה" אחות‬

‫עמך‪ ,‬רק היה נזהר שלא תכנס לחלקי‪ ,‬ואם תכנס בחלקי אני‬

‫תובל קין‪ ,‬י"א אשתו של נח היתה והיתה "נעימה" במעשיה‪,‬‬

‫משחית אותך‪ ,‬ונראה שהוא רמז למה שאחז"ל היין מיעוטו‬

‫מאידך י"א שאשתו של "שמדון" היתה‪ ,‬הוא אבי אשמדאי‪,‬‬

‫יפה ורובו קשה‪ ,‬והמועט הוא קודש הילולים לה' ורובו חולין‬

‫ו"נעמה" היתה אמו‪ ,‬וכידוע דאלו ואלו דברי אלוקים חיים‪,‬‬

‫הוא דרך איש וזר סמא"ל וסייעתו‪ ,‬ולכן אמר שלא יכנס‬

‫דשני "נעמה" היה‪ ,‬האחת היתה אשתו של נח והיתה צדקת‬

‫לחלקו המותריים" עכ"ל המתנות כהונה‪ ,‬ואף מדרש אגדה‬

‫ונעימה במעשיה‪ ,‬והשניה היתה מהסט"א אשתו של שמדו"ן‪,‬‬

‫זה נתפרש יפה בדברי התנחומא שם‪" ,‬ארז"ל כשבא נח ליטע‬

‫מעתה יש לבאר דברי המדרש שבא "שמדון" להשתתף עמו‬

‫כרם בא שטן ועמד לפניו‪ ,‬א"ל מה אתה נוטע‪ ,‬א"ל כרם‪ ,‬א"ל‬

‫בשתיית היין‪ ,‬דנתכונו חז"ל לרמז בזה‪ ,‬מה הוא החילוק בין‬

‫מה טיבו‪ ,‬פירותיו מתוקים בין לחים בין יבשים‪ ,‬ועושין מהן‬

‫חטאו של נח לחטאו של אדם הראשון‪ ,‬דאף אדם הראשון‬

‫יין המשמח לבבות‪ ,‬דכתיב ויין ישמח לבב אנוש‪ ,‬א"ל שטן בא‬

‫שתה יין ]למ"ד עץ הדעת גפו היה[ והביא יללה לעולם‪ ,‬אבל‬

‫ונשתתף שנינו בכרם זה‪ ,‬א"ל לחיי‪ ,‬מה עשה שטן הביא כבש‬

‫אשתו גרמה לו לחטוא כשנתנה לו את היין לשתות‪ ,‬כדאמרו‬

‫והרגו תחת הגפן‪ ,‬אח"כ הביא ארי והרגו‪ ,‬ואח"כ הביא חזיר‬ ‫והרגו‪ ,‬ואח"כ הביא קוף והרגו תחת הכרם‪ ,‬והטיפו דמן‬

‫במדרש )ב"ר יט‪ ,‬ה(‪" ,‬א"ר איבו סחטה ענבים ונתנה לו"‪,‬‬ ‫משא"כ נח הוא מעצמו שתה יין‪ ,‬ואשתו נשארה בצדקתה‬

‫באותו הכרם והשקוהו מדמיהן"‪.‬‬

‫והיו מעשיה נאים‪ ,‬אלא שברצותו לירד ממעלתו נתדבק‬ ‫בחיצונים‪ ,‬ונתחבר עמו "שמדון" בעלה של "נעמה" השניה‬

‫ומפרש התנחומא טעם מעשי השטן‪" ,‬רמז לו שקודם‬

‫מהסט"א‪ ,‬ונשתתף עמו לאבדו ממעלתו‪ ,‬וזהו שרמזו חז"ל‬

‫שישתה אדם מן היין‪ ,‬הרי הוא תם ככבש זו שאינה יודעת‬ ‫כלום‪ ,‬וכרחל לפני גוזזיה נאלמה‪ ,‬שתה כהוגן הרי הוא גבור‬ ‫כארי‪ ,‬ואומר אין כמותו בעולם‪ ,‬כיון ששתה יותר מדאי נעשה‬ ‫כחזיר מתלכלך במי רגלים ובדבר אחר‪ ,‬נשתכר נעשה כקוף‬ ‫עומד ומרקד ומשחק ומוציא לפני הכל נבלות הפה ואינו יודע‬ ‫מה יעשה"‪ .‬ובכלי יקר )בראשית ט‪ ,‬כ( הביא דברי הילקוט‬

‫‪ 6‬הכונה דענבם בלי יו"ד‪ ,‬הם האותיות הבאות אחר סמא"ל‪ ,‬וכן‬ ‫מפורש בספר ליקוטי שושנים ‪ -‬לרבי שמשון מאוסטרפליא ז"ל‬ ‫בטעם הכתוב "והימים ימי בכורי ענבם"‪" ,‬ר"ל אותיות הבכורים‬ ‫וראשונים לאותיות ענבם דהיינו אותיות סמאל שאז באלו הימים‬ ‫יש לו שליטה"‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫שנשתתף עמו "שמדו"ן"‪ ,‬שהוא עצמו גירה החיצונים עליו‪,‬‬

‫היה לו שום "חציצת החומר"‪ ,7‬וגם בקללת "כי עפר אתה ואל‬

‫ואשתו "נעמה" נשארה בצדקותה להיות מעשיה נעימים‪.‬‬

‫עפר תשוב" לא היה למשה רבינו שום שייכות‪ ,‬דהשי"ת קבר‬ ‫אותו בגיא‪ ,‬ומבואר במהרש"א דרק השי"ת קבר אותו כיון‬

‫ד( והנה עד עתה נתבאר דהתואר "איש האדמה" הכונה‬ ‫לנח‪ ,‬אבל בגמ' סנהדרין )ע‪ ,‬א( מצינו דהכונה לאדם הראשון‪,‬‬ ‫"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם‪ ,‬אמר רב חסדא אמר רב‬

‫דרק כלפי קוב"ה היה למשה רבינו משהו גשמיות‪ ,‬הרי שלא‬ ‫היה למשה רבינו שום אחיזה בקללת "כי עפר אתה ואל עפר‬ ‫תשוב"‪ ,‬ולזה "חביב משה מנח"‪.‬‬

‫עוקבא ואמרי לה מר עוקבא אמר רבי זכאי‪ ,‬אמר לו הקדוש‬ ‫ברוך הוא לנח‪ ,‬נח‪ ,‬לא היה לך ללמד מאדם הראשון שלא‬

‫בזה יש לבאר מה שפירש"י עה"פ )בראשית ט‪ ,‬כג( ויקח‬

‫גרם לו אלא יין"‪ ,‬ומבואר דהתואר "איש האדמה" מרמז על‬

‫שם ויפת את השמלה ‪ -‬אין כתיב ויקחו אלא ויקח‪ ,‬לימד על‬

‫אדם הראשון‪ ,‬ובא השי"ת בטענה על נח למה לא למד מ"איש‬

‫שם שנתאמץ במצוה יותר מיפת‪ ,‬לכך זכו בניו לטלית של‬

‫האדמה" הוא אדם הראשון‪ ,‬ששתה יין והביא יללה לעולם‪,‬‬ ‫וכן פירש המהרש"א "ורצה לומר אדם הראשון נקרא "איש‬

‫ציצית‪ ,‬ויפת זכה לקבורה לבניו שנאמר )יחזקאל לט( אתן‬ ‫לגוג מקום שם קבר"‪ ,‬והמהר"ל בגור אריה האריך בטעם‬

‫האדמה"‪ ,‬שנברא מן האדמה כדכתיב וייצר ה' אלהים את‬

‫המידה כנגד מדה בזה‪ ,‬ולדברינו מיושב היטב טעם שכרם‪,‬‬

‫האדם עפר מן האדמה‪ ,‬אבל שאר כל בני אדם ממנו נבראו‬

‫דנח באותה שעה נתבזה בקללת "איש האדמה" בדוגמת‬

‫ולא מן האדמה"‪.‬‬

‫קללת אדם הראשון "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"‪ ,‬וכיון‬ ‫דשם ויפת באו לתקן כבודו ולהמעיט קללתו‪ ,‬זכו יפת ובניו‬

‫ונראה לבאר דאף טעם קריאת אדם הראשון בתואר‬

‫לקבורה‪ ,‬להמעיט קללתם "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"‪.‬‬

‫"איש האדמה"‪ ,‬בא בדוגמת טעם קריאת נח "איש האדמה"‪,‬‬ ‫וזאת בהקדם דברי האור החיים הק' עה"פ )בראשית ג‪ ,‬יט(‬

‫ה( באמת "היין" ראוי למאמר בפני עצמו‪ ,‬ד"היין" אינו‬

‫"כי עפר אתה" וז"ל‪ ,‬כי אם היה ניצול מהחטא בשכר קיום‬

‫בריאה מהעולם הזה‪ ,‬אלא הוא מישך שייך לעולם הבא‪,‬‬

‫מצות ה'‪ ,‬היה ה' מגביר בו צד הרוחניות ויהיה גופו מזדכך‬

‫דאמרו בגמ' סנהדרין )ע‪ ,‬א( "אמר רב חנן לא נברא יין בעולם‬

‫ויתהפך החומר ויעשה צורה בהתגברות חלק הרוחני‪ ,‬מה‬

‫אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים‪ ,‬שנאמר תנו שכר‬

‫שאין כן אחר שחטא וכו'‪" ,‬כי עפר אתה" פירוש העמדת‬

‫לאובד ויין למרי נפש"‪ ,‬הרי שהיין חלוק משאר הפירות‬

‫עצמך במדת עפר שהוגשמת מצד מעשיך שלא שמרת המצוה‬

‫הטובים שברא אותם הקב"ה להנות בהם בני אדם‪ ,‬דהגמ' לא‬

‫שבאמצעותה היה הזיכוך‪ ,‬וכיון שכן כי כל מקור יקו למקורו‬

‫הקשתה משום מה נבראה התאנה‪ ,‬ומפני מה נוצר התמר‪,‬‬

‫ושוב ישוב אליו והוא מקור גולמו הוא מן האדמה לוקח‬

‫ורק היין צריך טעם מיוחד לבריאתו‪ ,‬והיינו טעמא כיון דהיין‬

‫עכ"ל‪ ,‬ונמצינו למדים דלולי שחטא אדם הראשון היה זוכה‬

‫במקורו הוא מתענוגות העולם הבא‪ ,‬וכמו שרמזו חז"ל‬

‫לזכך חומרו ולקדש את יסוד "האדמה" שבו‪ ,‬ומשלא זכה‬

‫)ברכות לד‪ ,‬ב( שהשכר בעולם הבא הוא "יין המשומר בעבניו‬ ‫‪8‬‬

‫נגזר עליו לשוב אל מקורו הראשון‪ ,‬להדבק באדמה "ואל עפר‬

‫מששת ימי בראשית" ‪ ,‬אלא שנתנו השי"ת בעולם הזה ליתן‬

‫תשוב"‪.‬‬

‫שכר לרשעים‪ ,‬דהרשעים מגיע להם שכר בעולם הבא‪,‬‬ ‫והשי"ת אינו רוצה ליתן להם חלק שם‪ ,‬ואם יתן להם כל‬

‫ומבואר היטב למה נכתר אדם הראשון בתואר "איש‬ ‫האדמה"‪ ,‬דכמו שנח מתחילה נקרא "איש צדיק" ואת‬ ‫האלוקים התהלך נח‪ ,‬ומשלא זכה ירד ממדרגתו להקרא‬ ‫"איש האדמה"‪ ,‬כן אדם הראשון מתחילה היה מעותד לזכך‬ ‫חומרו ולהעלותו‪ ,‬ומשלא זכה נכתר בתואר "איש האדמה"‪,‬‬

‫תענוגות העולם הזה‪ ,‬לא ישוה לשעה אחת של קורת רוח‬ ‫בעלם הבא‪ ,‬ואם כן היאך ישלם שכרם בעולם הזה‪ ,‬לזה‬ ‫הוריד השי"ת את היין לעולם הזה‪ ,‬שהוא מעין שכר העולם‬ ‫הבא‪ ,‬ליתן בו שכר לרשעים בעולם הזה לאבדם מהעולם‬ ‫הבא‪.‬‬

‫כקללתו "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"‪ ,‬הוא שאמרו בגמ'‬ ‫שאמר השי"ת לנח‪ ,‬לא היה לך ללמוד מ"איש האדמה" אדם‬

‫וכן מבאר התורת חיים בגמ' סנהדרין שם וז"ל‪" ,‬ונראה‬

‫הראשון ש"לא גרם לו אלא יין"‪ ,‬והיינו שהיין גרם לו לירד‬

‫לפי ששכרן של צדיקים לעולם הבא נמשל ליין‪ ,‬כדאמרינן‬

‫ממדריגתו להיות "איש האדמה"‪ ,‬ואף נח ירד ממדריגתו ע"י‬ ‫היין להיות "איש האדמה"‪ ,‬והוא גופא מה שאמרו במדרש‬ ‫"חביב משה מנח"‪ ,‬דמשה רבינו היה ההיפך הגמור מנח‬ ‫ואדם‪ ,‬דמשה רבינו עלה ונתעלה להיות איש האלוקים‪ ,‬ולא‬

‫‪ 7‬ככבר נתבאר כמה פעמים שמשה רבינו זכה להשיל כל חציצת‬ ‫החומר‪ ,‬וע"פ יסוד הגר"ח מוואלז'ין בביאור "של נעליך מעל‬ ‫רגליך"‪.‬‬ ‫‪ 8‬ועיין בפירוש האגדות להרשב"א שם‪ ,‬דהרמז הוא בשלוה‬ ‫ובהשקט שיש לשותה יין לשכוח כל דאגות העוה"ז‪ ,‬ומהאי עניינא‬ ‫הוא גם "לנחם אבלים"‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫בפרק אין עומדין עין לא ראתה אלקים זולתך זה יין‬

‫לקח האשל מגן עדן" עכ"ל‪ ,‬ולדברי התורת חיים אפשר‬

‫המשומר בענביו מששת ימי בראשית‪ ,‬וכיון דשכר רוחני של‬

‫להטעים שייכותם‪ ,‬דתחילה נטע ה' גן בעדן מקדם‪ ,‬ואמרו‬

‫מצות נמשל ליין רוחני‪ ,‬גם את זה לעומת זה עשה אלקים‬

‫בגמ' סנהדרין )נט‪ ,‬ב( "היה רבי יהודה בן תימא אומר‪ ,‬אדם‬

‫לשלם לרשעים בעולם הזה שכר מעט מצות שעושין ביין‬

‫הראשון מיסב בגן עדן היה‪ ,‬והיו מלאכי השרת צולין לו בשר‬

‫גשמי כדי להאבידן מן העולם הבא‪ ,‬והיינו דנקט לא נברא יין‬

‫"ומסננין לו יין"‪ ,‬והוא היין של המתן שכר דגן עדן‪ ,‬עליו‬

‫בעולם הזה‪ ,‬לאפוקי יין של עולם הבא המשומר לצדיקים"‪.‬‬

‫נאמר "ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם"‪ ,‬אלא שאדם הראשון‬ ‫נכשל בו וחטא ושתה ממנו‪ ,‬אח"כ בא נח "ונטע כרם" וביקש‬

‫ובהמשך דבריו ביאר התורת חיים את המשך דברי הגמ'‬ ‫שם )סנהדרין ע‪ ,‬א( דריש עובר גלילאה‪ ,‬שלש עשרה ווי"ן‬ ‫נאמרו ביין‪ ,‬ו'יחל נח איש האדמה ו'יטע כרם ו'ישת מן היין‬ ‫ו'ישכר ו'יתגל בתוך אהלו ו'ירא חם אבי כנען את ערות אביו‬ ‫ו'יגד לשני אחיו בחוץ ו'יקח שם ו'יפת את השמלה ו'ישימו על‬ ‫שכם שניהם ו'ילכו אחורנית ו'יכסו את ערות אביהם ו'פניהם‬

‫לשתות ג"כ מהיין שהוא משכר הגן עדן‪ ,‬אבל גם הוא נפל‬ ‫בחטא המותרות‪ ,‬ורק אברהם אבינו "ויטע אש"ל בבאר‬ ‫שבע"‪ ,‬שזכה לתקן חטאו של אדם הראשון‪ ,‬ע"י האשל שנטל‬ ‫מגן עדן‪ ,‬כיון שלימד את כל באי עולם לברך למי שאכלו‬ ‫משלו‪ ,‬דע"י הברכה אפילו כשאוכלים אכילת רשות ניצלים‬ ‫ממצודת הסט"א‪.‬‬

‫וגו'‪ ,‬ומבאר התורת חיים וז"ל‪ ,‬וכיון דשכר מצות יין הוא או‬ ‫רוחני או גשמי‪ ,‬נראה דהיינו מה שנאמרו מספר שלש עשרה‬

‫הוא מה שאמרו במסכת אבות )פ"ה מ"ב(‪" ,‬עשרה דורות‬

‫ווין גבי יין כדאמר בסמוך‪ ,‬לפי ששכר של עולם הבא נכלל‬

‫מאדם ועד נח‪ ,‬להודיע כמה ארך אפים לפניו‪ ,‬שכל הדורות‬

‫במספר שלשה עשר‪ ,‬כדאשכחן גבי רבי אליעזר בן פדת תליסר‬

‫היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול‪ ,‬עשרה‬

‫נהרי דמשכי אפרסמונא דכיא‪ ,‬וגבי רבי שמעון בן יוחאי דהוי‬

‫דורות מנח ועד אברהם‪ ,‬להודיע כמה ארך אפים לפניו‪ ,‬שכל‬

‫יתיב אתלת עשר תכתכא פיזא‪ ,‬ורבי אבהו דאחוו ליה תלת‬

‫הדורות היו מכעיסין ובאין‪ ,‬עד שבא אברהם וקבל )עליו(‬

‫עשר נהרי אפרסמון כדאיתא בבראשית רבה סוף פ' חיי‬

‫שכר כלם"‪ ,‬דנח לא נטל שכר כנגד כולם דלא התפלל עליהם‬

‫שרה‪ ,9‬והיינו כמנין אהב"ה‪ ,‬ומספר שלש עשרה מדות של‬

‫ולא שיתף עצמו עמם‪ ,‬אבל אברהם נטל שכר כנגד כולם כיון‬

‫רחמים‪ ,‬והרשעים שמחליפין עולם העומד בעולם העובר‬

‫שהקריא שם ה' בפי הבריות‪ ,‬והיא כמעלת משה "איש‬

‫בתענוג יין גשמי‪ ,‬ומהפכין שלש עשרה מדות של רחמים‬

‫האלוקים" שמסר נפשו עליהם לישא משא הדור ונתעלה‬

‫לרוגז‪ ,‬לכך נהפך להן טובתן לרעה לעולם הבא בגיהנם‪,‬‬

‫להיות במדריגת "איש האלוקים"‪ ,‬ומכח הברכה אשר ברך‬

‫שמקבלין בו עונש במספר שלשה עשר‪ ,‬שהצדיקים מקבלין‬

‫"משה איש האלוקים"‪ ,‬מתברכים ישראל שלא יפלו בחטא‬

‫שכר במספר י"ג‪ ,‬וזהו טעם שלש עשרה פעמים וו"י‪ ,‬רמז‬

‫המותרות בעת עסקם בדברי הרשות‪ ,‬ויעזרנו השי"ת שלא‬

‫לדבר תנו שכר לאובד‪ ,‬אוב"ד בגימטריא שלשה עשר‪ ,‬שע"י‬

‫יחסר לנו מטוב העולם הזה‪ ,‬אבל לא יחשב לנו משכר העולם‬

‫השכר מקבל עונש ואבדן במספר י"ג עכ"ל התורת חיים‪.10‬‬

‫הבא‪.‬‬

‫על פי דברי התורת חיים אפשר להטעים רמיזת דברי‬ ‫הבעל הטורים )בראשית ט‪ ,‬כ( "ויטע ‪ -‬ג' במסורת‪" ,‬ויטע‬ ‫כרם"‪" ,‬ויטע ה' אלקים גן בעדן"‪" ,‬ויטע אשל"‪ ,‬דרשו רבותינו‬ ‫)פרדר"א פ' כ"ג( מהיכן לקח הנטיעה ‪ -‬מגן עדן‪ ,‬וכן אברהם‬

‫השעור מתקיים מדי שבוע ביום רביעי בשעה ‪9.30‬‬ ‫בביהמ"ד שבט הלוי רח' אהלי יוסף ‪ 17‬ירושלים‬

‫‪9‬‬

‫ועיין שם במדרש "התחיל שמח ואמר כל אלין דאבהו )ישעיה‬

‫מט( ואני אמרתי לריק יגעתי"‪ ,‬וכבר נתבאר בארוכה במק"א האיך‬ ‫אמר רבי אבהו אך לריק יגעתי וכי לא האמין שהשי"ת משלם שכר‬

‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫לפרטים והנצחות "מכון בים דרך" טל‪02 - 5401167 :‬‬

‫טוב לצדיקים‪ ,‬ושמעתי לבאר מהרה"ק בעל הברכת אברהם זיע"א‪,‬‬ ‫כאשר בא לבקר את זקני המתמיד המופלג רבי חיים זילבר זצ"ל‪,‬‬ ‫]וכן מובא בכמה מפרשים[‪ ,‬דרבי אבהו היה טרוד הרבה בצרכי‬ ‫ציבור לילך לקיסר להיטיב לאחיו‪ ,‬ולזה היה חושש שמא על אותו‬ ‫הזמן לא יקבל שכר‪ ,‬ועל זה הראוהו דגם על זה יש לו שכר הרבה‪,‬‬ ‫והוא מה שנתבאר בריש דברינו דמשה רבינו עלה ונתעלה דוקא‬ ‫מותך שהיה הטרוד בצרכי דורו‪ ,‬ואילו נח הצדיק איבד מעלתו‪.‬‬ ‫‪ 10‬אמנם בתוס' בברכות מבואר דשלשה עשר הוא לשון גוזמא אבל‬ ‫בתורת חיים מבואר דהוא בדוקא‪.‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬