Shiur Rav Zilber Souccot 5770

‫‪1‬‬

‫בס"ד‬

‫שיעור הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א‬ ‫יו"ט ראשון של סוכות שחל בשבת תש"ע‬

‫שיעור מס'‬ ‫ג' ‪64‬‬

‫אושפיזא דאברהם ‪ -‬והשענו תחת העץ‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬ ‫א( במדרש ריש פר' וירא )מח‪ ,‬י( ר"א בשם ר' סימאי שהן מזדעזעין וחרדין מקול השופר‪ ,‬וחוזרין בתשובה כדי‬ ‫אמר‪ ,‬אמר הקב"ה לאברהם וכו'‪ ,‬אתה אמרת והשענו תחת לזכות בדין ביום הכפורים‪ ,‬כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי‬ ‫העץ‪ ,‬חייך שאני פורע לבניך במדבר ובישוב ולע"ל‪ ,‬פרש ענן יכילנו ‪ -‬זה יום הכפורים‪ ,‬שבו ספרי חיים וספרי מתים‬ ‫למסך )תהלים קה( ‪ -‬הרי במדבר‪ ,‬בארץ מנין ‪) -‬ויקרא כג( נחתמים‪ ,‬ומנין אתה אומר שבהללו עשרת ימים שבין ר"ה‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימים‪ ,‬לע"ל מנין ‪ -‬שנא' )ישעיה ד( וסוכה ליוה"כ שבהן הכתוב מדבר‪ ,‬שכן ישעיה מזהיר את ישראל‬ ‫תהיה לצל יומם מחורב‪ ,‬ומבואר דבשכר שאמר אברהם ואומר להן )ישעיה א'( רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם וגו'‬ ‫אבינו למלאכים "והשענו תחת העץ" זכו בניו לג' דברים למדו היטב דרשו משפט וגו' הרי תשובה‪ ,‬ואח"כ לכו נא‬ ‫גדולים שהם שלימות מצות הסוכה‪ ,‬תחילה זכו במדבר לענני ונוכחה זה יום העשור שהוא יום תוכחה שבו הקב"ה מלבין‬ ‫הכבוד שלזכרם ניתקן לישראל לדורות חג הסוכות‪) ,‬וכדעת עונותיהם של ישראל‪ ,‬שנאמר )שם א'( אם יהיו חטאיכם‬ ‫ר"א בגמ' סוכה )יא‪ ,‬ב( שלא היה סוכות ממש אלא ענני הכבוד(‪ ,‬כשנים כשלג ילבינו‪ ,‬הרי דהתשעה לשונות של עזיבת החטא‬ ‫ואח"כ זכו בישוב למצות סוכה עצמה‪ ,‬שגם היא בשכר הראשונות הם כנגד תשעה ימי תשובה הראשונים‪ ,‬ואח"כ‬ ‫"והשענו תחת העץ"‪ ,‬עדי לע"ל שנזכה לישב בצל סוכה לקבל "לכו נא ונוכחה" בא כנגד יוה"כ שבו הקב"ה מלבין‬ ‫שכרה‪ ,‬וכדכתיב "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב"‪) ,‬ובגמ' עוונותיהם של ישראל‪ ,‬ויש ליתן לב מה זה ועל מה זה‪,‬‬ ‫סוכה )ב‪ ,‬א( ילפי' מינה לשיעור גובה הסוכה(‪ ,‬ובכולם זכו ישראל דבשלמא מה שמצות הסוכה היא בזכות "והשענו תחת העץ"‬ ‫בזכות אברהם אבינו מ"והשענו תחת העץ"‪.‬‬ ‫מיושב היטב שייכותם‪ ,‬דכמו שאברהם אבינו השעינם תחת‬ ‫העץ להצל עליהם‪ ,‬כן זכו ישראל לסוכך עליהם במצות סוכה‬ ‫ואף לעבודת עשרת ימי תשובה זכו ישראל בזכות מעשה‬ ‫וענני הכבוד‪ ,‬אבל צ"ב מה השייכות בין "רחצו רגליכם"‬ ‫המלאכים‪ ,‬וכמו שאמרו במדרש שם לעיל מינה "אתה אמרת‬ ‫לטהרת עשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫ורחצו רגליכם‪ ,‬חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב ולע"ל‪,‬‬ ‫במדבר מנין ‪ -‬שנאמר )יחזקאל טז( וארחצך במים‪" ,1‬בישוב‬ ‫ויש לבאר הענין בפשיטות‪ ,‬בהקדם דברי רש"י שם‬ ‫מנין ‪ -‬שנאמר )ישעיה א( רחצו הזכו"‪ ,‬לע"ל מנין ‪ -‬שנאמר )בראשית יח‪ ,‬ד( למה ביקשם לרחוץ רגליהם‪ ,‬שהיה "כסבור‬ ‫)שם ד( אם רחץ ה' את צואת בנות ציון"‪ ,‬והאי "רחצו הזכו" שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא‬ ‫דישוב הוא עבודת עשרת ימי תשובה‪ ,‬דהכתוב בישעיה שם להכניס ע"א לביתו"‪ ,‬בזה אפשר לבאר למה בשכר "ורחצו‬ ‫מונה עשר לשונות של טהרה ועזיבת הרוע‪) ,‬א‪ ,‬טז‪-‬יח( רחצו‪ ,‬רגליכם" זכו בניו לסדר המחילה בעשרת ימי תשובה ויוה"כ‪,‬‬ ‫הזכו‪ ,‬הסירו רע מעלליכם מנגד עיני‪ ,‬חדלו הרע‪ ,‬למדו היטב‪ ,‬דבשכר שהיה לו מסירות נפש גדולה כל כך שיהיה ביתו טהור‬ ‫דרשו משפט‪ ,‬אשרו חמוץ‪ ,‬שפטו יתום‪ ,‬ריבו אלמנה‪ ,‬לכו נא מכל שמץ של עבודה זרה‪ ,‬זכו בניו למחילת עשרת ימי תשובה‬ ‫ונוכחה‪ ,‬יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם ויוה"כ‪ ,‬שאף הם נתקנו על סמך המחילה שמחל השי"ת‬ ‫יאדימו כתולע כצמר יהיו‪ ,‬ופירש"י‪" ,‬עשרה אזהרות של לשון לישראל על חטא העגל כמבואר ברש"י פר' עקב‪ ,‬והיה בזה‬ ‫תשובה יש כאן‪ ,‬כנגד עשרת ימי תשובה‪ ,‬וכנגד עשרה מלכיות מסירות נפש לטהרה מוחלטת מחטא עבודה זרה‪ ,‬דהמהר"ל‬ ‫זכרונות ושופרות"‪ ,‬הרי שהאי "רחצו הזכו" שזכו להם בגור אריה האריך לבאר סכלות הערביים שמשתחוים לאבק‬ ‫ישראל בשכר "ורחצו רגליכם" הכונה לעשרת ימי תשובה‪.2‬‬ ‫שברגליהם‪ ,‬שהיו משתחוים דוקא לאבק שהוא המידה‬ ‫הפחותה ביותר בבריאה‪ ,‬אף שאין בזה שום הבנה‪ ,‬ואפילו‬ ‫וביתר פירוט מצינו בתנחומא )וישלח ב(‪" ,‬ד"א וה' נתן מסכלים אלו ביקש אברהם אבינו לטהר את ביתו‪ ,‬וי"ל דלזה‬ ‫קולו זה ראש השנה שבו תקיעת שופר‪ ,‬לפני חילו אלו ישראל זכו בניו להטהר מכל חטאותיהם ביוה"כ טהרה מוחלטת‪,‬‬ ‫דאפילו מעבירות מועטות כאבק לשון הרע יוה"כ מכפר‪ ,‬כיון‬ ‫‪ 1‬והוא המקרא ביחזקאל המונה הטובות שעשה עמנו במצרים‬ ‫‪3‬‬ ‫דהקפיד שלא לכניס ע"ז לביתו אפילו כאבק ‪.‬‬ ‫ובצאתנו משם‪ ,‬שטיפל עמנו בכל מה שמטפלים בתינוקות‪.‬‬ ‫‪ 2‬וכן מבואר בירושלמי בראש השנה )כ‪ ,‬א( דעשרת פסוקי זכרונות‬ ‫הם "כנגד י' וידויים שאמר ישעיה‪.‬‬

‫‪ 3‬עיין במהר"ל בנתיבות עולם )ח"ב ‪ -‬נתיב הלשון ‪ -‬פי"א( דיוה"כ‬

‫‪2‬‬

‫בזה אפשר לבאר הטעם שנקרא חודש תשרי "ירח‬ ‫האיתנים"‪ ,‬על שם שנולדו בו "איתני עולם" אלו האבות הק'‬ ‫כמבואר בגמ' ראש השנה‪) ,‬יא‪ ,‬א(‪ ,4‬כיון דמועדי חודש תשרי‬

‫תזכור"‪ ,‬וכן קוראים בתורה בפרשת העקידה‪ ,‬ובזוה"ק‬ ‫)ויקרא יח‪ ,‬א( מבואר דהעקידה היתה בראש השנה‪ ,6‬ויום‬ ‫הכיפורים ניתן לישראל בזכות אברהם אבינו‪ ,‬שמל עצמו‬

‫נקבעו בזכות אברהם אבינו ע"ה במעשה המלאכים‪ ,‬ואברהם‬ ‫אבינו נקרא ביחוד "איתן" כדכתיב "משכיל לאיתן האזרחי"‪,‬‬ ‫ולזה נקרא חודש תשרי כולו בשם "ירח האיתנים"‪ ,‬על שם‬ ‫אבינו אברהם שמכחו זכינו לטהרת עשרת ימי תשובה וחג‬

‫ביום הכיפורים‪ ,‬ובזכות שטיהר ביתו אפילו מכניסת אבק‬ ‫עבודה זרה וכמו שנתבאר‪ ,‬ואילו חג הסוכות ניתן לישראל‬ ‫בזכות יעקב אבינו‪ ,‬וכמבואר בטור )או"ח תיז( דסוכות כנגד‬ ‫יעקב‪ ,‬דכתיב )בראשית לד( ולמקנהו עשה סוכות‪ ,‬אלא‬

‫הסוכות‪ ,‬ויתר על זה יש לבאר לדברי התוס' בראש השנה שם‪,‬‬ ‫דכתבו על פי הפרקי דרבי אליעזר דביוה"כ אברהם מל עצמו‬ ‫ואחר ב' ימים באו המלאכים אצלו ונחשב כבר כחג הסוכות‪,‬‬ ‫וא"כ מעשה המלאכים היה ממש בזמנים אלו שבין ראש‬

‫דשורש כל החודש בא מכחו של אברהם אבינו הקרוי "איתן‬ ‫האזרחי" וממעשה המלאכים כאשר נתבאר‪.‬‬

‫השנה ויוה"כ‪ ,5‬ולזה זכו ישראל בשכר מעשה המלאכים‬ ‫לטהרת יוה"כ ומצות חג הסוכות‪.‬‬

‫ואגב אורחן נימא בה מילתא‪ ,‬דהנה נתבאר דאברהם‬ ‫אבינו קרוי "איתן האזרחי"‪ ,‬וכן אמר בלעם על האבות הק'‬ ‫)במדבר כג‪ ,‬ט( "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו"‪,‬‬ ‫ויש להתבונן בזה דלכאורה עד האבות הק' אף אחד לא‬

‫ב( והנה בגמ' ראש השנה שם מבואר דלידת יצחק לכו"ע‬ ‫היתה בפסח‪ ,‬ורק לגבי אברהם ויעקב נחלקו ר"א ור"י‪ ,‬ר"א‬ ‫סבר בתשרי נולדו‪ ,‬ור"י סבר בניסן נולדו‪ ,‬אבל בנזר הקודש‬

‫הוצרך לגלות ממקומו‪ ,‬ורק מאברהם אבינו ואילך מצינו‬ ‫שנצטוה "לך לך מארצך וממולדתך"‪ ,‬לעזוב ארצו לילך לגלות‬ ‫ואח"כ גם הוצרך לירד מצרימה ולפלישתים‪ ,‬ולא עוד אלא‬

‫שם )רלה סוף טו"ג( דקדק "דסוגיא דר"ה לא אתי כהפרקי‬ ‫דררבי אליעזר‪ ,‬דהא בסוגיא דר"ה קאמר בפסח נולד יצחק‪,‬‬ ‫ולפ"ז ממילא גם מילת אברהם היה בפסח‪ ,‬מדכתיב בפ'‬ ‫המילה ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד‬

‫שאף נתבשר גם על זרעו "ידע תדע גר יהיה זרעך בארץ לא‬ ‫להם"‪ ,‬ועד עתה עם ישראל שרוי בגלות נעים ונדים מארץ‬ ‫לארץ‪ ,‬וביחוד הצדיקים קרויים "גרים" כמבואר בגמ'‬ ‫בפסחים )סח‪ ,‬א(‪ ,‬והיאך אפשר לקרוא להם "איתנים" בעוד‬

‫הזה בשנה אחרת‪ ,‬והפרדר"א דקאמר שביוה"כ נימול‬ ‫אברהם‪ ,‬ע"כ איהו פליג וס"ל דגם יצחק נולד בתשרי בט"ו‪,‬‬ ‫וגם אברהם עצמו נולד בט"ו לשיטה זו‪ ,‬לפי מה שפרש"י‬

‫שאינם נאחזים במקום כל שהוא‪ ,‬והם ֵגרים במקום לא להם‪,‬‬ ‫ואפשר לבאר על דרך משל דכאשר תינוק המוטל בחיק אמו‬ ‫נוסע ממקום למקום‪ ,‬אינו נחשב שנוסע ממקום למקום‪,‬‬

‫בחומש בעצם היום הזה נימול וגו‪ ',‬שמלאו לאברהם צ"ט‬ ‫שנה וכו'‪ ,‬וא"כ מזה עצמו ראיה שמילת אברהם היה בתשרי‬ ‫ולא בניסן" עכ"ל‪ ,‬וא"כ לדברי הפרקי דרבי אליעזר וכביאור‬ ‫הנזר הקודש כל שלשת האבות נולדו בחודש תשרי‪ ,‬ומעתה‬

‫דאמו היא הנוסעת ממקום למקום ואילו הוא מוטל‬ ‫בזרועותיה ומי לי הכא מה לי התם‪ ,‬וה"נ אברהם אבינו היה‬ ‫כביכול מוטל בזרועות הקב"ה "איתן מושבו"‪ ,‬ולהיכן שהלך‬ ‫ולהיכן שפנה היה מוטל בזרועות הקב"ה‪ ,‬ולזה שפיר יש‬

‫יש ליתן טעם דכל מועדי תשרי נתקנו בזכות שלשת האבות‬ ‫הק'‪.‬‬

‫לקרוא שמו עליו "איתן האזרחי" שהיה מושבו איתן בבטחון‬ ‫בהשי"ת‪.‬‬

‫ונראה לבאר דראש השנה ניתן לישראל בזכות יצחק‬ ‫אבינו‪ ,‬וכמטבע התפילה "ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים‬

‫וראיה לדבר יש להביא מדברי הגמ' בשבת )לא‪ ,‬ב( לגבי‬ ‫דינא ד"סותר על מנת לבנות במקומו הוי סותר‪ ,‬על מנת‬ ‫לבנות שלא במקומו לא הוי סותר‪ ,‬אמר ליה רבה מכדי כל‬ ‫מלאכות ילפינן להו ממשכן‪ ,‬והתם סותר על מנת לבנות שלא‬ ‫במקומו הוא‪ ,‬אמר ליה שאני התם כיון דכתיב על פי ה' יחנו‬ ‫כסותר על מנת לבנות במקומו דמי"‪ ,‬הרי להדיא דישראל‬

‫מכפר על אבק לשון הרע‪" ,‬ולכך הקטורת ביום הכפורים היה דקה‬ ‫מן הדקה שהי' חוזר ונותן אותו למכתשת שיהיה דקה מן הדקה"‪.‬‬ ‫‪ 4‬והביאור הפשוט למה נקראו "איתני עולם" מבואר בזוה"ק כיון‬ ‫דלפני שנולדו האבות לא היה לעולם קיום‪ ,‬ואחר שנולד אברהם‬ ‫נתחזק קיום העולם ואחר שנולד יצחק נתחזק יותר עד שנולד‬ ‫יעקב והשבעים נפש שהם שבעים שורשים וככה היה לעולם קיום‪.‬‬ ‫‪ 5‬וז"ל‪ ,‬סוגיא דשמעתא מוכח דבתשרי נמול אברהם אבינו‪ ,‬דבפרק‬ ‫השוכר את הפועלים )ב"מ פו‪ ,‬ב( אמר בשלישי של מילה באו אצלו‬ ‫מלאכים‪ ,‬ואז נאמר לו למועד אשוב אליך כעת חיה‪ ,‬ובפרקי דרבי‬ ‫אליעזר נמי אמרינן דביוה"כ נמול אברהם אבינו‪ ,‬והשתא הא‬ ‫דאמר בחג לאו דוקא‪ ,‬דשני ימים לפני החג הוה‪ ,‬כיון דנמול ביוה"כ‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ודו"ק דב' ימים קודם חג הסוכות נחשב כבר כחג הסוכות‪.‬‬

‫במדבר בכל מסעותיהם נחשבו כנמצאים במקום אחד על‬ ‫כנפי נשרים‪ ,‬ולזה היה נחשב סתירת המשכן כסותר על מנת‬ ‫לבנות במקומו‪ ,‬דמה לי הכא מה לי התם‪ ,‬הרי על פי ה' יסעו‬ ‫ועל פי ה' יחנו‪ ,‬וה"נ בכל דור ודור יושבים ישראל בסוכה‬ ‫תחת כנפי השכינה‪ ,‬ואין זה משנה היכן תהיה הסוכה על‬ ‫הארץ או בגג בארץ או בחו"ל‪ ,‬בכל מקום מקיימים מצותה‬ ‫‪ 6‬אמנם בפרקי דרבי אליעזר מבואר דהעקידה היתה ביוה"כ‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫בשלימות‪ ,‬ואפשר דמהאי טעמא גופא היציאה לסוכה נחשבת‬ ‫כהליכה לגלות כמבואר בכל הראשונים‪ ,‬וכן אומרים ביה"ר‬ ‫קודם הכניסה לסוכה‪" ,‬ובזכות צאתי מביתי החוצה ודרך‬

‫ושורש מעלתה מאברהם אבינו ע"ה שנעשה סימן לבניו שיהיו‬ ‫יושבים לבטח באור האמונה והשי"ת עומד עליהם‪ ,‬וכן אמרו‬ ‫במדרש למה נקרא שמו מור מה המור ראש לכל הבשמים אף‬

‫מצותיך ארוצה‪ ,‬יחשב לי זאת כאלו הרחקתי נדוד"‪ ,‬ללמדך‬ ‫דאף בגלות אנו מוטלים בזרועותיו של הקב"ה‪ ,‬כתינוק‬ ‫המוטל בזרועות אמו‪" ,‬ואיתן מושבנו"‪.‬‬

‫אברהם אבינו ראש לכל המאמינים"‪ ,‬והוא סדר העבודה‬ ‫מיוה"כ עד חג הסוכות‪ ,‬דתחילה זוכים לבהירות האמונה‬ ‫מטהרת יום הכיפורים‪ ,8‬ומכח טהרת האמונה ביוה"כ זוכים‬ ‫לבהירות האמונה בסוכה הקרויה "צילא דמהימנותא"‪ ,‬ואף‬

‫ג( במדרש )ב"ר מח‪ ,‬ז( והוא יושב פתח האהל כחום‬ ‫היום‪ ,‬רבי ברכיה משום ר' לוי אמר ישב כתיב‪ ,‬בקש לעמוד‬ ‫א"ל הקב"ה שב‪ ,‬אתה סימן לבניך מה אתה יושב ושכינה‬

‫ירושה היא לנו בכל יום ויום בשעה שאנו קוראים קריאת‬ ‫שמע‪ ,‬שהשי"ת עומד עלינו ואנחנו יושבים‪.‬‬

‫עומדת‪ ,‬כך בניך יושבין ושכינה עומדת על גבן‪ ,‬כשישראל‬ ‫נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין קריאת שמע והן‬ ‫יושבים לכבודי‪ ,‬ואני על גבן שנאמר )תהלים פב( אלקים נצב‬ ‫בעדת קל‪ ,‬ומבואר דבזמן שישראל קורין קריאת שמע הרי‬

‫מעתה יש לבאר קושיא משכלת‪ ,‬דהנה הסוכה הרי היא‬ ‫בדוגמת הבית המקדש וכדכתיב "ויהי בשלם סוכו"‪ ,‬והיינו‬ ‫דהשי"ת נתן לישראל מצוה חביבה לזכותם בכל עת ובכל זמן‬ ‫שיוכלו לבנות בית המקדש בביתם‪ ,‬אלא דיש לעיין דעיקר‬

‫הם זוכים שתהיה השכינה כביכול עומדת על גביהן‪ ,‬והיינו‬ ‫כיון דלכתחילה יש לקרוא קריאת שמע בישיבה‪ ,‬ואזי הקב"ה‬ ‫עומד על ישראל‪ ,‬והזכות הזו עומדת לישראל מכח אברהם‬

‫המצוה בסוכה היא בישיבה‪ ,‬לא מיבעיא לשיטת הרמב"ם‬ ‫דבסוכות תשבו שבעת מים הכונה "תשבו ממש"‪ ,‬ולזה פסק‬ ‫)פ"ו מהל' סוכה( "מקדש מעומד ומברך לישב בסוכה ויושב"‪,‬‬

‫אבינו‪.‬‬

‫אלא אפילו להרא"ש דהאי תשבו אין הכונה לישב ממש אלא‬ ‫"לדור"‪ ,‬מ"מ ודאי עיקר המצוה היא בישיבה כדרך שהאדם‬ ‫דר בביתו‪ ,‬ואם הסוכה דמיא לבית המקדש הרי קיי"ל "אין‬ ‫ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד"‪ ,‬והיאך יישב אדם‬

‫ונראה לבאר דאף זכות זו מישך שייכת במעשה‬ ‫המלאכים ומצות הסוכה‪ ,‬דאמרו בזוה"ק )ח"א קב‪ ,‬ב(‬ ‫דאברהם אבינו היה מושיב אורחיו תחת העץ‪ ,‬ומי שהיה‬ ‫מאמין באמונת היחוד העץ היה מיצל עליו‪ ,‬ומי שלא היה‬ ‫מאמין היה העץ אוסף ענפיו ממנו‪ ,‬וידע אברהם שצריך‬ ‫ללמדו אמונה‪ ,7‬וכן הסוכה באה לחזק את בהירות האמונה‪,‬‬ ‫וכמתבאר מדברי הפרי מגדים )בא"א תרכה(‪ ,‬דהביא את‬ ‫קושיית הרא"ם‪ ,‬כיון דהטעם שצריכים לסכך רק בדבר שאין‬ ‫מקבל טומאה וגידולו מן הארץ‪ ,‬הוא מפני שהסוכה היא זכר‬ ‫לענני הכבוד‪ ,‬למה לא תיקנו שכל הדפנות גם כן יעשו מסכך‬ ‫כשר זכר לענני הכבוד שהיו בצדדים‪ ,‬ומתרץ הפרי מגדים‬ ‫וז"ל‪" ,‬כי הסכך עיקר למעלה מחמה וגשם להורות אין מזל‬ ‫לישראל ושלא לעבוד לכוכבי לכת ולי"ב מזלות וכדומה‬ ‫כאומות העולם בלתי לה' לבדו‪ ,‬משא"כ למטה הענן להגן‬ ‫מפני נחשים וכדומה‪ ,‬א"צ למטה וצדדים דפנות ד' דוקא"‪,‬‬ ‫הרי שהסוכה באה לחזק את אור האמונה בלבות ישראל‬ ‫לידע שאין עוד מלבדו וכל אותות השמים הבל‪.‬‬ ‫מעתה מיושב היטב דברי המדרש דאברהם אבינו נעשה‬ ‫סימן לבניו שיאמרו ק"ש בישיבה‪ ,‬והשי"ת עומד עליהם‪,‬‬ ‫דקריאת שמע היא קבלת מלכותו ויחודו יתברך בכל יום‪,‬‬ ‫‪ 7‬וז"ל תא חזי דאפילו בשעתא דאזמין לון למלאכין‪ ,‬אמר לון‬ ‫והשענו תחת העץ‪ ,‬בגין למחמי ולמבדק בהו‪ ,‬ובההוא אילנא הוה‬ ‫בדיק לכל בני עלמא‪ ,‬ורזא דא )לקבל( בגין קב"ה קא )עבד( אמר‪,‬‬ ‫דאיהו אילנא דחיי לכלא‪ ,‬ובגין כך והשענו תחת העץ ולא תחת‬ ‫עבודה זרה‪.‬‬

‫בסוכה ואדרבה עיקר המצוה בכך‪.‬‬ ‫ולהמבואר מיושב היטב דאף למעלה הזו במצות הסוכה‬ ‫זכו ישראל בזכות אברהם אבינו‪ ,‬דכשזכו ישראל למצות‬ ‫סוכה בזכות "והשענו תחת העץ"‪ ,‬זכו שגם יוכלו לישב בה‬ ‫בדוגמת אברהם אבינו שישב והשי"ת עמד עליו‪ ,‬ואמר לו‬ ‫אתה סימן לבניך שיהיו יושבין ושכינה על גביהן‪ ,‬ולזה על אף‬ ‫שהסוכה היא בדוגמת הבית המקדש וקיי"ל אין ישיבה‬ ‫בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד‪ ,‬מ"מ בסוכה כל איש‬ ‫ישראל מחוייב לישב ואדרבה עיקר המצוה היא בישיבה‪ ,‬ויש‬ ‫לבאר עומק הציוי בזה‪ ,‬דהטעם שאין ישיבה בעזרה אלא‬ ‫למלכי בית דוד בלבד‪ ,‬מבואר ברש"י בסוטה )מ‪ ,‬ב(‪ ,‬משום‬ ‫"דאין כבוד שמים בכך‪ ,‬ואפי' מלאכי השרת אין להם שם‬ ‫ישיבה דכתיב )ישעיהו ו( עומדים ממעל לו"‪ ,‬אבל למלכי בית‬ ‫דוד יש ישיבה בעזרה "שחלק להם המקום כבוד להראות‬ ‫שמלכותם שלימה"‪ ,‬וכבר נתבאר כמה פעמים דלכאורה אם‬ ‫מלכותם מלכות שלימה יש טעם לאסור עליהם הישיבה‪,‬‬ ‫דנראה שיש כאן מלך שלם לבר מהשי"ת‪ ,‬והאיך דוקא בגלל‬ ‫שמלכותם מלכות שלימה הותר להם לישב‪ ,‬אלא ע"כ הכונה‬ ‫בזה שמלכותם היא מלכות שלימה ממלכותו יתברך ואינה‬ ‫‪ 8‬ואפשר דלזה גומרים את תפילות יום הכיפורים בקבלת עול‬ ‫מלכותו יתברך‪ ,‬לומר שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם‬ ‫ועד‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫מתנגדת למלכותו יתברך‪ ,‬וכדכתיב )דה"א כט‪ ,‬כג( "וישב‬ ‫שלמה על כסא ה'"‪ ,‬ולזה שפיר יכולים לישב בעזרה‬ ‫דמלכותם היא מלכות שמים‪.‬‬

‫הגר"י סלנטר‪ ,‬דהשאיר הקב"ה עבודה לכל אדם בכל מקום‬ ‫ובכל זמן כעבודת כה"ג ביוה"כ לפני ולפנים‪ ,‬שהרי אמרו‬ ‫בגמ' ראש השנה )כו‪ ,‬א( "האי שופר דלזכרון קאתי כלפנים‬

‫מעתה יש לבאר היאך זוכים ישראל מזכותיה דאברהם‬ ‫אבינו לישב בסוכה‪ ,‬כיון דהסוכה ניתנה בזכותיה דאברהם‬

‫דמי"‪ ,9‬ויתר על כן מתקיים ביוה"כ ובבית המקדש‪ ,‬כאשר‬ ‫הכה"ג נכנס בבגדי לבן לפני ולפנים "לפני ה'"‪ ,‬אבל גם כל‬ ‫ענין הטהרה ביום הכיפורים בכל מקום ובכל זמן הוא "לפני‬ ‫ה'"‪ ,‬וכדכתיב "לפני ה' תטהרו"‪.‬‬

‫אבינו ע"ה‪ ,‬ומצינו דעצם הזכרת שמו של אברהם אבינו הוי‬ ‫כהזכרת מלכות‪ ,‬וכמבואר בתוס' בברכות )מ‪ ,‬ב( ד"אלקי‬ ‫אברהם הוי כמו מלכות‪ ,‬דאברהם אבינו המליך הקב"ה על‬ ‫כל העולם שהודיע מלכותו"‪ ,‬ולזה כאשר אברהם אבינו ישב‬

‫ואח"כ חג הסוכות גם כן עיקר עניינו בבית המקדש‬ ‫וכדכתיב )ויקרא כג‪ ,‬מ(‪" ,‬ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת‬

‫והשי"ת עמד עליו היה בזה שלימות מלכות שמים‪ ,‬וכן זוכים‬ ‫ישראל אחר שנטהרו ונזדככו ביוה"כ ומכח "ורחצו רגליכם"‪,‬‬ ‫לישב בסוכה שהיא כמו הבית המקדש‪ ,‬להראות שאמונתם‬ ‫שלימה ויכולים לישב בבית המלך והשי"ת עומד עליהם‪,‬‬

‫ימים"‪ ,‬ובשמחת בית השואבה שמשם שואבין רוח הקודש‪,‬‬ ‫אבל בכל מקום ובכל זמן יושב האדם בסוכה שהיא כמו‬ ‫הבית המקדש "לפני ה'"‪ ,‬והוא סדר העבודה בירח האיתנים‪,‬‬ ‫דתחילה ביום ראש השנה מקבלים על עצמנו עול מלכותו‬

‫ואתה הנלבב תן לב להתבונן לזכיה הגדולה לישב בסוכה‪,‬‬ ‫שכל איש מישראל הוא כמלך ממלכי בית דוד היכול לישב‬ ‫בסוכה‪.‬‬

‫יתברך ע"י מצות השופר ומלכויות זכרונות שופרות‪ ,‬לחזור‬ ‫לעמוד "לפני ה'"‪ ,‬ואח"כ עשרה ימים חוזרים בתשובה‬ ‫ומיטהרים לעמוד "לפני ה'"‪ ,‬ואזי בא שמחת חג הסוכות‬

‫ד( והנה קודם שנימול אברהם אבינו‪ ,‬כשהיה השי"ת‬ ‫מתנבא אליו היה נופל‪ ,‬כדכתיב )בראשית יז‪ ,‬ג( ויפול אברם‬

‫"לפני ה" דאין לך שמחה יתירה על מי שנמחלו עוונותיו ושב‬ ‫לעמוד "לפני ה'"‪ ,‬וכמבואר ברש"י במנחות )כ‪ ,‬א( "דהכי‬ ‫אורחא‪ ,‬לאחר כפרת דם שכיפר על החטא‪ ,‬בא היין המשמח‬ ‫אלהים ואנשים‪ ,‬דמי שנתכפר חטאו שמח"‪.‬‬

‫על פניו ופירש"י "ממורא השכינה‪ ,‬שעד שלא מל לא היה בו‬ ‫כח לעמוד ורוח הקודש נצבת עליו‪ ,‬וזהו שנאמר בבלעם‬ ‫)במדבר כד ד( נופל וגלוי עינים"‪ ,‬אבל אחר שאברהם אבינו‬

‫עומק הענין בהאי ישיבה‪ ,‬נתפרש בדברי המהר"ל בגור‬

‫מל את עצמו היה השי"ת נגלה אליו והוא עומד‪ ,‬וכדכתיב‬ ‫)בראשית יח‪ ,‬כב( "ואברהם עודנו עומד לפני האלהים"‪ ,‬ויתר‬ ‫על כן השי"ת היה מתגלה אליו בעמידה והוא יושב‪ ,‬כדכתיב‬ ‫)שם יח‪ ,‬א( "וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא ישב פתח‬

‫אריה שם‪ ,‬דביאר למה נתגלה שהשי"ת עומד על גבי הדיינים‬ ‫דוקא במצות המילה וז"ל‪" ,‬מפני כי מצות המילה גורם‬ ‫שהשכינה עם ישראל‪ ,‬מפני שהיא הברית והחבור בין ישראל‬ ‫לאביהם שבשמים‪ ,‬ויש בזה דבר נפלא למה הקב"ה ניצב עם‬

‫האהל כחום היום"‪ ,‬וכן מבואר להדיא במדרש תנחומא )לך‬ ‫לך פ"כ( "עד שלא מל‪ ,‬כל זמן שהיתה השכינה מדברת עמו‬

‫דיינים‪ ,‬לפי שאין כאן ישיבה של הקב"ה בעולם הזה השפל‪,‬‬ ‫ולפיכך הוא עומד‪ ,‬והדיינים ישיבתם במקום הזה‪ ,‬וכל זה‬

‫היה נופל‪ ,‬משמל היה מסיח עמו והיה עומד‪ ,‬שנאמר ואברהם‬ ‫עודנו עומד לפני ה'‪ ,‬ולא עוד אלא היה נגלה עליו והוא יושב‪,‬‬

‫מפני שנתן לישראל המילה‪ ,‬שהיא הברית‪ ,‬וכל ברית בין שני‬ ‫אוהבים ‪ -‬שהאוהב מראה אהבה כאשר הוא בא למקום ששם‬

‫שנא' וירא אליו ה' באלוני ממרא וגו'"‪.‬‬

‫אוהבו‪ ,‬ואינו מקפיד אם אוהבו יושב במקומו והוא עומד"‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ומבואר דבהאי ישיבה נתפרשה גודל חיבתן של ישראל‬ ‫כלפי קוב"ה‪ ,‬שכביכול בריתו עם ישראל כשני אוהבים שאינו‬ ‫מקפיד עליהם אם יעמדו במקומו‪.‬‬

‫ונראה דעבודת אברהם אבינו ע"ה היתה להעמיד את‬ ‫עצמו "לפני ה'" ובזה עלה ונתעלה עד שזכה שיהיה השי"ת‬ ‫עומד עליו והוא יושב‪ ,‬וכל מועדי ירח האיתנים באים להעמיד‬ ‫את האדם "לפני ה'"‪ ,‬דבשעה שהאדם חוטא לפניו ית' הרי‬ ‫הוא מתרחק ממנו‪ ,‬וכשזוכה לשוב בתשובה הרי הוא "שב‬ ‫לפני ה'"‪ ,‬ומועדי ירח האיתנים באים להשיב את האדם‬ ‫לעמוד "לפני ה'"‪ ,‬ולכך גם עיקר מצותם בבית המקדש "לפני‬ ‫ה'"‪ ,‬תחילה בראש השנה וע"י מצות השופר‪ ,‬שעיקר עניינה‬ ‫היה בבית המקדש‪ ,‬וכדכתיב "בחצוצרות וקול שופר הריעו‬ ‫"לפני ה'"‪ ,‬ודרשו מינה בגמ' ראש השנה )כז‪ ,‬א( דרק בבית‬ ‫המקדש תוקעין גם בשופר וגם בחצוצרות‪ ,‬אבל גם בכל מקום‬ ‫ובכל זמן עבודת השופר היא "לפני ה'"‪ ,‬וכמו שכבר הרעיש‬

‫וכיון שנתבאר דעיקר החיוב בסוכה הוא לישב בסוכה‪,‬‬ ‫הרי שבחג הסוכות מתגלה גודל חיבתן של ישראל שהשי"ת‬ ‫"אתרעי בן" ואהבתנו אליו כשני אוהבים שאינם מקפידים‬ ‫אם ישב במקומו‪ ,‬ותוקף האהבה בא אחר שבראש השנה‬ ‫קבלנו עול מלכותו יתברך‪ ,‬ובעשרת ימי התשובה נטהרנו‬

‫‪ 9‬והיינו דבשופר יש את הדינים של אין קטיגור נעשה סניגור שלא‬ ‫לתקוע בקרן פרה‪ ,‬דומיא דעבודה לפני ולפנים שאין נכנס בבגדי‬ ‫זהב משום דאין קטיגור נעשה סניגור‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫לפניו מכל חטא‪ ,‬דאזי חוזרת תוקף האהבה ביננו להשי"ת‬ ‫כבתחילה‪ ,‬ולזה נצטוינו ביחוד שנשב בסוכה שדומה לבית‬ ‫המקדש‪.‬‬ ‫ה( ואפשר דבזה יש לבאר עומק דברי הקדושת לוי‬ ‫)פרשת וילך( אהא דאיתא בגמרא ולקחתם לכם ביום‬ ‫הראשון‪ ,‬וכי ראשון הוא וכו'‪ ,‬אלא ראשון לחשבון עונות‪,‬‬ ‫וז"ל‪" ,‬והנראה‪ ,‬כי באמת נכון הדבר שבימים האלו מראש‬ ‫השנה עד יום הכפורים‪ ,‬כל איש ואיש בודאי עיניו פקוחות על‬ ‫כל דרכיו לשוב אל ה' וכו'‪ ,‬והתשובה נקרא תשובה מיראה‪,‬‬

‫ויש לבאר דאף למילת ערלת הלב זוכה האדם בעבודת‬ ‫ירח האיתנים‪ ,‬ויש ללמוד מדברי המהרש"א במכות )כג‪ ,‬ב(‬ ‫דע"י מצות יוה"כ זוכה האדם למילת הלב‪ ,‬דהמהרש"א שם‬ ‫מדמה הלאו דיוה"כ שהוא שורש כל הלאוין‪ ,‬ללב שהוא‬ ‫שורש לכל האיברים‪ ,11‬וכן יש לומר ע"פ דברי הרמב"ן עה"פ‬ ‫ומל ה' א' וגו'‪ ,‬שערלת הלב היא התאווה והחמדה‪ ,‬והמילה‬ ‫היא הסרת הערלה שיחזור להיות כמו אדה"ר קודם החטא‬ ‫שירצה בטבעו לעשות רק הטוב עיי"ש‪ ,‬ולמעלה זו זוכה‬ ‫האדם ביום הכיפורים שאסור באכילה ושתיה ובחמישה‬ ‫עינויין‪ ,‬ואין לשטן שום שליטה בו‪.12‬‬

‫ואחר יום הכפורים כשעוסקין במצות סוכה ולולב וד' מינים‬ ‫וצדקה כיד ה' הטובה‪ ,‬בנדבה וחובה לעבוד את עבודת ה'‬ ‫בשמחה וטוב לב‪ ,‬אזי התשובה הזאת תשובה מאהבה‪ ,‬וידוע‬ ‫מאמר חכמינו ז"ל שעל ידי תשובה מיראה הזדונות נהפכו‬

‫ואף מילה זו באה לישראל בזכות אברהם אבינו‬ ‫וכמתבאר בירושלמי סוף ברכות‪ ,‬על מה שנאמר באברהם‬ ‫"ומצאת את לבבו נאמן לפניך ‪ -‬שעשה יצה"ר טוב‪ ,‬אמר ר'‬

‫לשגגות‪ ,‬ועל ידי תשובה מאהבה הזדונות נהפכו לזכיות‬ ‫כאשר איתא שם‪ ,‬והקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו‬ ‫הרוצה בתקנות השבים לפניו באמת ובאהבה כאמור ולא‬

‫אחא והפסיד‪ ,‬אלא וכרות עמו הברית"‪ ,‬ופירש בעל החרדים‪,‬‬ ‫"כלומר יכול שהפסיד שכרו כיון שאין היצר דוחקו לחטוא‬ ‫כימות המשיח שיבטל היצה"ר ולא יהיה שכר ועונש ת"ל‬

‫תחפוץ במות המת כי אם בשובו מחטאיו וחיה‪ ,‬על כן בחג‬ ‫הזה שאנו באים לחסות בצל שד"י על ידי מצות ומעשים‬ ‫טובים מאהבת השם יתברך‪ ,‬אז מונה העונות לידע כמה‬ ‫מצות יהיה חילוף העונות‪ ,‬מה שאין כן עד סוכות דהוא‬

‫וכרות ששמח ד' וכרת לו ברית אהבה על ככה‪ ,‬כיון שהוא‬ ‫ביטלו בחכמתו עכ"ל‪ ,‬והרי דאברהם אבינו בברית שמל עצמו‬ ‫ביוה"כ כמפורש בפדר"א כרת עמו ברית של אהבה שהוא‬ ‫מדריגת ביטול היצה"ר כימות המשיח‪ ,‬ועשה את היצה"ר‬

‫מיראה אזי לא ימנה כלל שעדיין הם שגגות‪ ,‬אמנם בסוכות‬ ‫שאז הוא מאהבת השם אז השם יתברך מונה וסופר העונות‬ ‫כדי שיתהפכו לזכיות ויהיו מליצים טובים על ישראל עכ"ל‪,10‬‬ ‫ולהמבואר הרי חיבת ישראל מתגלית בחג הסוכות ע"י‬ ‫הישיבה בסוכה‪ ,‬שהיא כישיבת מלכי בית דוד בעזרה‪ ,‬וכולה‬

‫לטוב‪ ,‬ואחר שנימול ערלת הלב ביום הכיפורים‪ ,‬זוכה האדם‬ ‫לישב בסוכה והוא מול הלב בדוגמת ימות המשיח‪" ,‬דהאדם‬ ‫עוסק בדברי חולין אוכל בסוכה ויושן בסוכה ומטייל בסוכה‪,‬‬

‫מכחו של אברהם אבינו שסכה לישב "לפני ה'|" והשי"ת עמד‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫ובשנה זו שיו"ט ראשון של סוכות חל בשבת‪ ,‬איכא‬ ‫תוספת מעלה יתירה על זה‪ ,‬דעבודת חג השבת היא במדת‬ ‫האהבה וכמו שנתבאר בארוכה בשיעור לפני ר"ה מדברי‬ ‫התולדות יעקב יוסף‪ ,‬דשבת עיקר עניינו במדת האהבה ולזה‬ ‫מריעים בחצוצרות‪ ,‬ואילו ר"ה ויוה"כ עיקר עניינם במדת‬ ‫היראה‪ ,‬ואף ביו"ט גופיה שודאי עניינו ממדת האהבה‪ ,‬בשבת‬ ‫יש תוספת מעלת אהבה על אהבתו‪ ,‬וכדחזינן בתפילה‬ ‫שמוסיפים יו"ט שחל בשבת תיבת "באהבה"‪ ,‬וא"כ ודאי‬ ‫שביו"ט ראשון של סוכות החל בשבת מתגלה תוקף האהבה‬ ‫שבין ישראל לאבינו שבשמים ע"י מצות הסוכה‪ ,‬ואף השבת‬ ‫קרויה "ברית" כמו שהמילה קרויה "ברית"‪ ,‬וכדכתיב‬ ‫"לעשות את השבת לדורתם ברית עולם‪ ,‬ביני ובין בני‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫‪ 10‬וכן מבואר בדרשות חת"ס ח"א בדרוש לסוכות תקצ"ג בקצרה‬ ‫עיי"ש‪.‬‬

‫ומקיים בהם מצוה נשגבה לחסות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"‪,‬‬ ‫ודוקא ע"י כל התענוגים שיש לשטן בהם שליטה‪ ,‬מקיים‬ ‫האדם את מצות ישיבת הסוכה‪ ,‬וכן היא מצות השבת‬ ‫שהאדם מצווה להתענג על ה' באכילה ושתיה‪ ,‬וזוכה בזה‬ ‫לנחלה בלי מצרים‪ ,‬וא"כ ביו"ט ראשון של סוכות שחל להיות‬ ‫בשבת‪ ,‬הרי כל ישראל זוכים למדריגה נשגבה של מילת ערלת‬ ‫הלב‪ ,‬עדי יסיר ממנו את ערלת הלב לגמרי לכשיבא משיח‬ ‫צדקנו במהרה בימינו‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫וז"ל‪ ,‬כי כל רמ"ח אברים נגד העשיין ואבר הלב הוא נגד עשה‬

‫של אנכי‪ ,‬כמו שהלב הוא שורש של כל רמ"ח אברים וחיותם‪ ,‬כן‬ ‫היא מצות האמונה היא כלל ומקור של רמ"ח העשיין ששמענו מפי‬ ‫הגבורה וכו'‪ ,‬והדמיון בזה בלאוין שהם שס"ה‪ ,‬ואמרו ביומא‬ ‫השט"ן הוא שס"ד בכל השנה הוא מסטין חוץ מביום הכפורים‬ ‫והוא נגד לאו של לא יהיה לך ששמענו מפי הגבורה הכולל כל‬ ‫הלאוין עכ"ל‪.‬‬ ‫‪ 12‬וכבר נתבאר בשבוע שעבר שהמילה ביוה"כ והסרת השטן היא‬ ‫עד כדי שתמהו בגמ' יומא למה לא אתי משיחא עיי"ש‪.‬‬