Pinat Hashavoua Ekev 2009

‫בוע‬ ‫שב ע‬ ‫פפיננת הש‬ ‫פרק ד'‬ ‫קב תשס"ט לפ"ק ק‬ ‫פרשת עק‬ ‫של כ"ק מרננן ורבנן רבבוהקוה"ט האדמורי"ם מאליק זזצוקללה"ה‬ ‫אור לשמם ולזכרם ש‬ ‫יוצא לא‬

‫ד"ת מררבינו כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט‬

‫רבבי יוסף דוד מאליק‬ ‫)המהרי"ד( זצוקללה"ה‬ ‫שמללתך לא בלתה מעליך‪) .‬ח‪ ,‬ד(‬ ‫נ"ל דהננה אמרו הני מאני דרבנן דבלי‬ ‫מחופיא דידיה‪ ,‬כי הקליפה רוצה‬ ‫א‬ ‫להידבק בקדושה‪ ,‬וכאן כשהיו בני‬ ‫ק‬ ‫תה להקליפה‬ ‫ישראל במדבר לא הית‬ ‫חיזה‪.‬‬ ‫שום אח‬ ‫את המשפטים‬ ‫והיה עקקב תשמעון ת‬ ‫וגו'‪ .‬ונראה לפרש עפי"ד הגה"ק‬ ‫האלה ו‬ ‫שמעלקא זלה"ה מניקלשבורג‬ ‫הרבי ר' ש‬ ‫הלים ל"ד ( לכו בבנים שמעו לי‬ ‫עה"פ )תה‬ ‫יראת ה' אלמדכם דלכאוררה תיבת לכו‬ ‫אין לו בייאור‪ ,‬אכן הכוונה דישנם בני‬ ‫המ"ד שומעין‬ ‫שר כשהם בביה‬ ‫אדם אש‬ ‫מתעורר לבם‬ ‫דברי תוכחה ומוסר ומ‬ ‫ליר"ש ועוסקין בתוורה ותפלה‬ ‫אין מביהמ"ד‬ ‫ובמעש"ט‪ ,‬אבל כשיוצא‬ ‫והולכין לבתיהם מתגבר עליהם‬ ‫היצה"ר וושוכחין הכל‪ ,‬וללכן אמר דוד‬ ‫מעו לי‪ ,‬שאף‬ ‫המלך ע"ה לכו בנים שמ‬ ‫תלכו לבתיהם ג"כ שמעו לי‬ ‫כאשר ת‬ ‫מה שיראת ה'‬ ‫ותשימו על לבבכם ה‬ ‫וזה יש לרמז‬ ‫ה‬ ‫אלמדכם עכדה"ק‪.‬‬ ‫הכתוב והי' עקב תשמעון וגו'‪,‬‬ ‫במאמר ה‬ ‫שאדם דש בעקביו‬ ‫ם‬ ‫על המצוות‬ ‫שרומז ל‬ ‫ויוצא והוולך לו מבין כותללי ביהמ"ד ג"כ‬ ‫את המשפטים האלה ועשיתם‬ ‫תשמעון א‬ ‫אותם‪.‬‬

‫)דברי יואל(‬ ‫שנמשלו דברי‬ ‫ושמרתם את דברי ‪ .‬מגיד ש‬ ‫סם חיים‪ ,‬משל למלך שהיכה‬ ‫תורה לס‬ ‫והניח לו רטיה על‬ ‫ח‬ ‫מכה גדולה‪,‬‬ ‫את בנו מ‬ ‫אמר לו‪ :‬בני‪ ,‬כל זזמן שרטיה זו‬ ‫מכתו‪ ,‬וא‬ ‫הנאתך ושתה‬ ‫מכתך‪ ,‬אכול מה שה‬ ‫ך‬ ‫על‬ ‫אתך‪ ,‬ורחוץ ביין בחמין בין‬ ‫מה שהנא‬ ‫אין אתה ניזוק‪ .‬ואם אתה‬ ‫בצונן‪ ,‬וא‬ ‫מעבירה‪ ,‬הרי אתה מעלה נומי‪ .‬כך אמר‬ ‫להם הקדדוש ברוך הוא ללישראל‪ :‬בני‪,‬‬ ‫בראתי ללכם יצר הרע‪ ,‬בראתי תורה‬ ‫סקים בה‪ ,‬אין‬ ‫כל זמן שאתם עוס‬ ‫תבלין‪ .‬ל‬ ‫אם אין אתם‬ ‫יצר הרע שולט בכם‪ ...‬וא‬ ‫בה‪ ,‬אתם נמסרים בידו‪.‬‬ ‫עוסקין ה‬

‫קוט שמעוני(‬ ‫)פניני ילק‬

‫ובתבערה ובמסה ובקבברות התאוה‬ ‫ה‬ ‫הייתם עם ה'‪ .‬יש לפעמים‬ ‫ממרים ה‬ ‫הנראים מבחוץ ככאילו בוערים‬ ‫אנשים ה‬ ‫הם מהתלהבות "ובתבבערה" בעוד‬ ‫שלאמיתו של דבר לבם בל עמם‪ ,‬וכך‬ ‫ו‬ ‫תם המדמים עעצמם שכבר‬ ‫גם אות‬ ‫ם "ובקברות‬ ‫התגברו על תאוותיהם‬ ‫תאוותם‪ ,‬אך‬ ‫התאוה" שקברו את ת‬ ‫מקציפים הייתם עם ה'" נותרו‬ ‫בעצם "מ‬ ‫שעותם‪.‬‬ ‫עדיין ברש‬

‫)אגרא דכלה(‬ ‫וכו' ברוך תהיה‬ ‫ואהבך ובברכך והרבך ו‬ ‫מים לא יהי' בך עקר ועקרה‪ .‬או‬ ‫מכל העמ‬ ‫אפשר לאומה בלא‬ ‫ר‬ ‫כי הנה אי‬ ‫יאמר‪ ,‬י‬ ‫בה עקר או עקרה כי בני במזלי‬ ‫שיהי' ה‬ ‫תליא מיילתא‪ ,‬אכן כשהקב"ה רוצה‬ ‫מות‪ ,‬אז מזמין‬ ‫להיטיב עעם אומה מהאומ‬ ‫עם זה‪ ,‬כדי שלא‬ ‫העקרים להעקרות זה ם‬ ‫יתבטלו ב' משפחות מפררי' ורבי'‪ ,‬שאם‬ ‫קר אשה הגונה‪ ,‬והעקרה תקח‬ ‫יקח העק‬ ‫גם איש הגון‪ ,‬נמצא מתבטלות ב'‬ ‫שיזדמנו העקר‬ ‫המשפחות‪ ,‬ע"כ טוב ש‬ ‫ת‬ ‫עם העקררה‪ ,‬וזה באוה"ע‪ ,‬אבל בישראל‬ ‫מסיר מהם כל‬ ‫הוא להיפפך כי השי"ת מ‬ ‫אף אם הוא והיא עקרים‬ ‫חולי וא‬ ‫משתנה המזל‪,‬‬ ‫בתולדה מ"מ ע"י זכותם מ‬ ‫א"כ לעולם טוב למעט בניסא שלא‬ ‫הרבה מזכויתיהם‪ ,‬ע"כ הקב"ה‬ ‫ינוכה ר‬ ‫שאינו עקרה‬ ‫מזמין ללהעקר אשה ש‬ ‫איש שאינו עקר שלא יצטרכו‬ ‫ולעקרה א‬ ‫כפול‪ ,‬נמצא ברכות‬ ‫ל‬ ‫לנס‬ ‫תן של ישראל‬ ‫היפך מברכת האומות‪ ,‬וזזה ברוך תהי'‬ ‫לא יהי' בך עקר‬ ‫מים‪ ,‬ומה היא‪ ,‬א‬ ‫מכל העמ‬ ‫הו ברכותן של‬ ‫מזומנים יחד שזה‬ ‫ועקרה מ‬ ‫אבל אתה‪ ,‬לא יזדמנו לך‪,‬‬ ‫או"ה‪ ,‬א‬ ‫ממך כל חולי‬ ‫והטעם‪ ,‬כי והסיר ה' מ‬ ‫טוב יותר שלא‬ ‫התרפאות וא"כ ט‬ ‫וסופן לה‬ ‫זה לזה‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫יזדמנו ה‬

‫)חתם סופר(‬ ‫והיה עקקב תשמעון‪).‬ו‪ ,‬ה( אין והיה‬ ‫ה‬ ‫אלא לשוון שמחה‪,‬‬ ‫שמחה תהא במרום‬ ‫משיחא‪ ,‬בשעה‬ ‫עקב"‪ -‬בעקבתא דמ‬ ‫אם " ב‬ ‫שתתנסו בנסיונות קשים ומרים וקשה‬ ‫מור תורת ה' ומצצותיו‪ ,‬ואף על‬ ‫יהי' לשמ‬ ‫פי כן‪ " -‬תשמעון"‪ -‬תשמעו בקול ה'‬ ‫מצותיו‪.‬‬ ‫ותקיימו מ‬

‫אורח לחיים(‬ ‫)א‬ ‫א‬

‫אלקיך שואל מעמך כי אם‬ ‫מה ה' א‬ ‫לליראה וגו' )י‪ ,‬יב(‬ ‫הי' באחת העייירות בפולין‪,‬‬ ‫מעשה י‬ ‫שהוצרכו למנות שוחט‪ ,‬ווחלק מהקהל‬ ‫מעדתם המסתופפים‬ ‫ם‬ ‫רצו שהשוחט יהי'‬ ‫בצל רבם‪ ,‬וחלק אחר בקשו שיהי'‬ ‫סידים שלהם‪,‬‬ ‫השוחט מקהל עדת החס‬ ‫הוסכם להפיל‬ ‫לפשר בין הצדדים ה‬ ‫ר‬ ‫וכדי‬ ‫יתמנה השוחט‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מאיזה חסידות‬ ‫ה‬ ‫גורל‬ ‫של הרה"ק רבי‬ ‫הדברים לאזניו ש‬ ‫כשהגיעו ה‬ ‫יוסף מאיזביצא זצוקללה"ה אמר‪,‬‬ ‫ף‬ ‫מרדכי‬ ‫צריך להיות חיילוף הדברים‪,‬‬ ‫שלדעתו צ‬ ‫קר הוא‪" -‬מה ה' אלוקיך שואל‬ ‫שהרי העיק‬ ‫מעמך כי אם ליראה" וגו'‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫חפש אחרי השווחט המומחה‬ ‫לחקור ולח‬ ‫והיותר ירא שמים‬ ‫ר‬ ‫אומנותו‪,‬‬ ‫ביותר בא‬ ‫שבעיר‪ ,‬ואחר כך יפילו גורל לאיזה צדיק‬ ‫לנסוע‪.‬‬ ‫ע‬ ‫עליו‬

‫ואכלת ושבעת וברככת את ה'‬ ‫ת‬ ‫אלוקיך )ח‪ ,‬י(‬ ‫חמי הרה"ק רבי נחמיה ז"ל כשחלה פעם‬ ‫ואסרו עלייו הרופאים לאככול פת במשך‬ ‫שעל מה שאסרו‬ ‫ל‬ ‫ימות השבבוע‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫תר‪ .‬אולם‪ ,‬על‬ ‫לאכול לחם יכול לוות‬ ‫ל‬ ‫עליו‬ ‫זה שלא יוכל לברך ברככת המזון כל‬ ‫על זה אינו יכול לוותר‪.‬‬ ‫השבוע‪ ,‬ל‬ ‫)לב שמחה (‬ ‫עקב תשמעון‪).‬ו‪ ,‬ה( לפני כל צעד‬ ‫והיה ב‬ ‫שאומר אדם לעשות‪ ,‬עליו לשמוע‬ ‫תחילה וולהתבונן אם בצצעד זה יעשה‬ ‫בזה רצון השם יתברך‪ ,‬ואם לאו אל‬ ‫יעשהו‪ ,‬ווזהו פירושו ל‬ ‫של הכתוב והיה‬ ‫תאמרו ותרצו‬ ‫עקב‪ ,‬והייה בכל צעד שת‬ ‫שמעון‪ ,‬תשמעו‬ ‫אזי קודם כל תש‬ ‫לעשות‪ ,‬א‬ ‫יהי' לרצון השם‬ ‫היטב אם זה י‬ ‫תחילה ה‬ ‫אור צדיקים(‬ ‫אם ח"ו לא‪) .‬א‬ ‫יתברך‪ ,‬א‬

‫רבבותיו הקדוושים‪:‬‬ ‫מהרצ"א( זצוקלללה"ה‬ ‫אדמו"ר הקוה"ט רבי הערש לייב מאליק )מ‬ ‫חוותנו של הרב הקדווש איש האלוקי רבינו כ"ק מרן א‬ ‫נפטר בדמי ימיו ופרננסה לא היתה מצוויה בבית רבינו הק ' זצ"ל‪ ,‬ונאלץ לקקחת את מקל הנדודדים בידו‪ ,‬וסיבב מ‬ ‫מעיר לעיר וממקום למקום‬ ‫ועבודתו שבלב זו תפילה‪ ,‬ההפליאה‬ ‫ו‬ ‫למוטב‪ ,‬ובימי נדודיו סבבל סיגופים נוראים‪ ,‬הוא הי' מלא אהבבה לזולתו‬ ‫ב‬ ‫ועשה נפשות רבות‪ ,‬ווהחזיר רבים‬ ‫יחיאל מיכל המגיד מזללאטשוב‬ ‫ל‬ ‫רבו הרה"ק רבי‬ ‫את כל שומעיו‪ ,‬ובדררך נדודיו הגיע לעייר בראדי העיר הממעטירה‪ ,‬שם נפגש והכיר שם את ו‬ ‫ת‬ ‫זצוקללה"ה‪ ,‬ונעשה ללתלמידו המובהק וונאמן ביתו‪ .‬ונאמן ביתו‪.‬‬ ‫הרה"ק המגיד ממעזרריטש זצוקללה"ה‪ ,‬ושתה מן הבאר מים חיים‬ ‫זכה גם להסתופף בצללא קדישא של ה‬ ‫שנה מסורת שרבינו הרה"ק זצ"ל‪ ,‬ה‬ ‫יש‬ ‫שננבע מקדשי הקדשיים של המגיד הק'‪.‬‬

‫הערש לייב‬ ‫ש‬ ‫של רבינו כ"ק מררן אדמו"ר הקווה"ט רבי‬ ‫אור המאיר מחותנו ש‬ ‫הררה"ק רבי זאב וואלף מזיטאמיר זצ"ל בעהמ"ח סה"ק ר‬ ‫אליק )מהרצ"א( זצוקללה"ה )בנו רבי פנחס זצווקללה"ה הי' חתן רבינו הק' זצ"ל(‪ ,‬כשנתוועדו בפעם הראשונה רצו לשמוע את‬ ‫מא‬ ‫המאיר זצ"ל מה דעתו הקדושה‪,‬‬ ‫ר‬ ‫דעעת קדשו של הרה"ק מזיטאמיר על רבבינו הק' זי"ע‪ ,‬וכשהלך רבינו הק' לדררכו שאלו את הרה"ק בעל אור‬ ‫מרו רז"ל שהוא אייש צדיק‬ ‫שהתכוון למה שאמ‬ ‫את כונתו הקדושה‪ ,‬ש‬ ‫אממר להם " הרי הוא נראה תמיד כבגד מחודש ומהודר לממאוד"‪ ,‬והסביר ת‬ ‫וקדוש שהרע והטומאאה נדחים תמיד מפפניו‪ ,‬ונשאר תמיד נקי מכל רבב כבגד חדש ומהודר‪.‬‬ ‫הבא אי"ה(‬ ‫המשך בגליון א‬ ‫)ה‬

‫שואל מעמך‪.‬‬ ‫ל‬ ‫עתה ישראל מה ה' אלוקיך‬ ‫וע‬ ‫)י‪ ,‬יב(‬

‫טרתו‪ ,‬ובקשו שיתתן האש‬ ‫אתו אש במקט‬ ‫עבור המלך‪ ,‬אאולם הלה סירב‪ .‬הציעו‬

‫בממסורה‪ :‬ארבע פעעמים "מה"‪" .‬מה אנוש כי‬

‫לו איפוא לשללם לו על כך שכר רב‪,‬‬

‫שמך בכל‬ ‫תזזכרנו" )תהלים ח‪ ,‬ח(‪" ,‬ה' אדוניננו מה אדיר ך‬

‫כדי כך‪ ,‬שהציעו לפניו חצי‬ ‫ווהוא מסרב‪ .‬הגיעו הדברים עד י‬

‫האארץ" )שם פסוק ב'(‪" ,‬מה רב טובבך אשר צפנת לירראיך"‬

‫ההמלכות‪ ,‬והרועה עומד בסירובו‪.‬‬

‫שם לא‪ ,‬כ(‪" ,‬מה ה' אלוקיך שואל מעמך‪.‬‬ ‫ם‬

‫אאמר לו חכם אחחד‪ :‬עליך להתבוונן ולהבין מי הממבקש‪-‬‬

‫הררה"ק רבי נחום דוב מסאדיגוררא זי"ע ביאר כוונת‬

‫מרועה נבער מדעת‪ ,‬ממה הוא‬ ‫ה‬ ‫ההמלך‪ ,‬ממי הוא מבקש –‬

‫הממסורה‪ ,‬על פי‬

‫משל‪ :‬משל לממלך שיצא עם פממליתו‬

‫לכות‪.‬‬ ‫התמורה – חצי המ ת‬ ‫ה‬ ‫ממבקש‪ -‬קמת אש‪ ,‬ומה היא‬

‫ציד‪ ,‬ולקחו עמהם הצטרכויותיהם למען‬ ‫אל היער לצוד ד‬ ‫ל‬

‫מה אדיר‬ ‫ווזאת היא כונת ההמסורה‪ :‬א‪ .‬מי ההוא המבקש‪ " ,‬ה‬

‫פרק זמן ביער‪ ,‬והככל בהרחבה גדוללה כי‬ ‫יוככלו לשהות ק‬

‫שמך בכל הארץ"‪ ,‬ב‪ .‬מה הוא מבקש‪" -‬מה ה'‬ ‫שואל מעמך‬ ‫ל‬ ‫ש‬

‫מבית המלך"‪.....‬אמנם משבאו אל היער‪,‬‬ ‫ת‬ ‫"ככלום חסר‬

‫מה אנוש‬ ‫ככי אם ליראה" – קקצת אש‪ ,‬ג‪ .‬ממי הוא מבקש‪ " -‬ה‬

‫אש להבערה‪ .‬מיד יצאו‬ ‫נתתגלה כי שכחו ללהביא אתם ש‬

‫ככי תזכרנו"‪ ,‬ד‪ .‬וממה תמורה יקבל – "מה רב טובך אשר‬

‫ברועה אשר‬ ‫ה‬ ‫ולתור בכל הסביבה‪ ,‬והנה פגשו‬ ‫ר‬ ‫אננשיו לחפש‬

‫צצפנת ליראיך"‪.‬‬

‫ללע"נ הרה"ק רבי ו‬ ‫נו‬

‫אהרן‬

‫אב תשי"ז‬ ‫וקללה"ה נפטר כ"א ב‬ ‫ה‬ ‫שכר דוב זצ‬ ‫לזא בן הרה"ק יש‬ ‫מבעל‬

‫אהרן זאב מאלליק שליט"א‬ ‫אהרן זאב מ'אליק‪ -‬נתייסדה ע"י הגה"צ רבי א‬ ‫ן‬ ‫תאחדות אברכיים דקהל‬ ‫הגליון יו"ל ע"י הת‬ ‫לנדב ההוצאות להמעערכת לזיכוי הרבבים לע"נ ‪ ,‬או לררגל שמחה ‪,‬‬ ‫לשלוח הערות או ב‬ ‫ח‬ ‫כתובת המערכת‬ ‫‪718-689-1402‬‬ ‫‪7‬‬ ‫@‪ cmalik‬או ללשלוח פאקס ל ‪2‬‬ ‫נא לשלוח ל ‪@thejnet.com‬‬ ‫ב‬