Pinat Hashavoua Reeh 2009

‫בוע‬ ‫שב ע‬ ‫פפיננת הש‬ ‫פרק ה'‬ ‫פרשת ראה תשס"ט לפ"ק ק‬ ‫של כ"ק מרננן ורבנן רבבוהקוה"ט האדמורי"ם מאליק זזצוקללה"ה‬ ‫אור לשמם ולזכרם ש‬ ‫יוצא לא‬ ‫ראה אנככי נותן לפניכם היום ברכה‬ ‫שו המפרשים‬ ‫‪).‬יא‪ ,‬כו( כבר הקש‬ ‫וקללה‪) .‬‬ ‫הקב"ה מעכב שככרן של מצות‬ ‫הלא כשה‬ ‫הוא על לא תלין‪.‬‬ ‫ונותנן בעעוה"ב‪ ,‬עובר א‬ ‫ותירצו‪ ,‬דכיון שניתנה תורה ע"י‬ ‫השליח הוא משה רבינו ע"ה ובאופן זה‬ ‫אין עובריים על לאו דלא תלין‪ ,‬ולפי זה‬ ‫אנכי ולא יהי' לך מפי הגבבורה שמענום‪,‬‬ ‫ולא ע"י שליח‪ ,‬והשכר עעל אלו מגיע‬ ‫ראה אנכי השכר‬ ‫בעוה"ז‪ ,‬ווזה שנאמר ה‬ ‫עבור קיוום מצות אנכי נותן לפניכם‬ ‫היום בעעוה"ז ברכה"‪ ,‬וקללה‪ ,‬ר"ת‬ ‫ו'הקרן ק'יימת ל'ו ל'עולם ה'בא‪.‬‬

‫)אוהב שלום(‬ ‫כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן‬ ‫ר‬ ‫אך‬ ‫תאכלנו‪). .‬יב‪ ,‬כב( כשם שדרך הצבי‬ ‫בשעה שהוא רץ‪ ,‬פונה הוא לאחוריו‬ ‫אם אין מי שררודפו "כאשר‬ ‫לראות א‬ ‫יאכל את הצבי" כך עליך לנהוג בשעת‬ ‫האכילה "כן תאכלנו" לבדדוק ולהתבונן‬ ‫שלא ירדוף אותך‬ ‫כל זמן בעעת האכילה א‬ ‫יצרך ולהככשילך בתאוה‪.‬‬

‫)אמרי אמת(‬

‫עיר הנדדחת ישרשו בבקרבם טבע‬ ‫אכזריות חלילה‪ .‬לכן הבבטיחה התורה‬ ‫הקב"ה יכניס‬ ‫לך רחמים"‪ ,‬שה‬ ‫"ונתן ך‬ ‫מחדש בבקרב הלב כח הרחמים‪ ,‬כדי‬ ‫לבטל ככח האכזריות שנולד ע"י‬ ‫ההריגה‪.‬‬

‫)אור החיים(‬

‫עשר תע‬ ‫עשר‪). .‬יד‪ ,‬כב( עשר בשביל‬ ‫שתתעשר )תענית ט‪ .(.‬ש‬ ‫ר‬ ‫ויש להבין מדוע‬ ‫מר הכתוב בהדיא "עשר‬ ‫לא אמ‬ ‫תתעשר"‪ ,‬ומדוע נקט בלשון "עשר‬ ‫תעשר"‪ .‬ויש לומר‪,‬‬ ‫דהנה מה שהאדם‬ ‫ה‬ ‫מתעשר אינו שכר המצצוה‪ ,‬כי שכר‬ ‫האי עלמא ליכא )קידושין לט‪(:‬‬ ‫מצוה בה‬ ‫כיון ששכר מצוה מצוה‪ ,‬על כן‬ ‫ן‬ ‫אלא‬ ‫לו הקב"ה עשירות כדי שיוכל‬ ‫מזמין ו‬ ‫לקיים מצות המעשר עוד יותר‬ ‫משקיימה עד עתה‪ .‬ולכן נאמר בפסוק‬ ‫ה‬ ‫"עשר תעעשר"‪ ,‬כי כל תכללית העשירות‬ ‫הוא אך וורק כדי שיוכל שוב לעשר‪.‬‬

‫)אמרי שפר(‬ ‫תם לה' אלקיכם לא תתגודדו‬ ‫בנים את‬ ‫לה' אלקיך וגו'‪.‬‬ ‫עם קדוש אתם ה‬ ‫וגו'‪ .‬כי ע‬ ‫תאכל כל תועבה‪) .‬יד‪ ,‬א‪-‬ג( יש‬ ‫ל‬ ‫לא‬

‫ונתן לך ררחמים ורחמך והררבך‪). .‬יג‪ ,‬יח(‬ ‫זה לפרשת עיר‬ ‫מה ענין פסוק ה‬ ‫לכאורה מ‬ ‫אחר שצוה ה'‬ ‫הנדחת‪ .‬ונראה לבאר‪ ,‬דא‬ ‫חרב‪ ,‬הרי מעשה‬ ‫שיהרגו ככל העיר לפי ב‬ ‫האכזריות בלב האדם‪,‬‬ ‫ת‬ ‫זה טבעו להוליד‬ ‫מעאלים כת‬ ‫ספרו לנו הישמ‬ ‫כמו שס‬ ‫הרוצחים שבשעה שהורגים אדם נולד‬ ‫שק גדול של רצציחה ונכרתה‬ ‫בהם חש‬ ‫מהם לגגמרי שורש הרחמים והיו‬ ‫מיחש שהורגי‬ ‫לאכזר‪ .‬וללכן הלא איכא למ‬

‫לפרש סמ‬ ‫מיכות הפסוקים על פי משל‪:‬‬ ‫דהנה מננהג העולם כשה‬ ‫הרופא בא אל‬ ‫החולה ורואה שיש עדיין תקוה‬ ‫מנו כמה מיני‬ ‫לרפואתו‪ ,‬הוא מונע ממ‬ ‫אבל אם הוא‬ ‫מאכלים המזיקים לו‪ ,‬א‬ ‫תקותו ח"ו‪ ,‬אז אין‬ ‫ו‬ ‫רואה בו שאבדה‬ ‫דבר‪ .‬והנה באמת‬ ‫מונע ממנו שום ר‬ ‫ע‬ ‫הוא‬ ‫אל יש להם חלק לעוה"ב‬ ‫כל ישרא‬ ‫מיתתם קרויים‬ ‫)סנהדרין צ‪ ,(.‬וא"כ גם במ‬ ‫"חיים"‪,‬‬ ‫א‬

‫ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה‬ ‫יב(‬ ‫וקללה‪) .‬י‪ ,‬ב‬ ‫פעם אחת באו לפני הרה"ק רבי ישראל‬ ‫זצוקללה"ה וסיפרו לו‬ ‫ה‬ ‫שערקאס‬ ‫יעקב מטש‬ ‫אחת הסמוכה‬ ‫שהתפשט מגיפה בעיר א‬ ‫לקיוב‪ ,‬והררבה מאחבנ"י ניגגפים‪ ,‬והפצירו‬ ‫מיד קם ונסע‬ ‫בו לעורר רחמי שמים‪ ,‬מ‬ ‫ואמר שיתאספו כל הקהל ברחוב‬ ‫ר‬ ‫לשם‬ ‫שים נשים וטף‪ ,‬ויישא מדברותיו‬ ‫העיר‪ ,‬אנש‬ ‫התעוררות גדולה‪ ,‬ולבסוף פרש‬ ‫לפניהם בה‬ ‫כפיו אל העדה וקרא בפפסוק מפרשת‬ ‫ואמר בזה הלשון‪" :‬ראה אנכי" ראו‬ ‫ר‬ ‫ראה‪,‬‬ ‫תכלו בקלסתר פנים שלי‪" ,‬אנכי‬ ‫אותי‪ ,‬הסת‬ ‫נותן לפנייכם היום ברככה"‪ ,‬כי ברך‬ ‫תי היום הוא‬ ‫שכל הרואה אות‬ ‫אברככם ש‬ ‫מובטח לו שישלים שנתו‪ ,‬ותיכף נמתקו‬ ‫קום והמגיפה‬ ‫הדינים מעל יהודי המק‬ ‫נעצרה‪.‬‬ ‫ולפיכך אינם רשאים ללאכול דברים‬ ‫אוה"ע אין להם‬ ‫המזיקין להם‪ .‬אבל ה‬ ‫עוה"ב ואף בח‬ ‫חלק לע‬ ‫חייהם קרויים‬ ‫מתים‪ ,‬לככן אין השי"ת מונע מהם שום‬ ‫הו שנאמר‪ :‬בניים אתם לה'‬ ‫דבר וזה‬ ‫אלקיכם" ולכן לא תתגודדו ולא תשימו‬ ‫למת‪ ,‬מפני שאף‬ ‫ת‬ ‫קרחה בבין עיניכם‬ ‫במיתתם קרויים חיים‪ ,‬כי "עם קדוש‬ ‫קדוש" הוא לשון פרוש ומובדל‪,‬‬ ‫אתה" "ק‬ ‫שאינכם כמו האומות‪ ,‬ולכן‪" :‬לא תאכל‬

‫)אמרי שפר(‬

‫כל תועבה‪.‬‬ ‫לע"נ‬

‫לבוים ב"ר‬ ‫טייטל‬

‫הרה"ק יואל‬ ‫חנני' יו"ט ליפא זצצוקללה"ה‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר ממסאטמאר‬ ‫נפטטר כ"ו אב תשל"ט תנצב"ה‬

‫הגליון הזה נתנדב לע"נ ררבינו כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט ררבי יוסף דדוד מאליק‬ ‫זצוקללה"ה יומא דההילולא שלו כ"ח‬ ‫ה‬ ‫מאליק )המהרי"ד(‬ ‫הוד כ"ק מרן רבינו צבי אריה מ‬

‫בן‬

‫אב תר"ט תנצב"ה‬

‫המשך מרבותיו ההקדושים‪:‬‬

‫מהרצ"א( זצוקלללה"ה מצעירי ההצדיקים‬ ‫אדמו"ר הקוה"ט רבי הערש ללייב מאליק )מ‬ ‫ועל אף היות אז רבבינו כ"ק מרן א‬ ‫שעתו הפליג מאוד בבעל האור המאיר זזצ"ל בשבחו תמיד‪.‬‬ ‫בש‬ ‫מרדכי מנעשכיז זזצוק"ל‪ ,‬שבת גם אאצל רבינו הק' זצוקללה"ה‪,‬‬ ‫זצוק"ל מהרה"ק רבי מ‬ ‫מוהר"נ מברסלב ק‬ ‫ר‬ ‫חזרתו של הרה"ק‬ ‫ו‬ ‫מססופר שבדרך‬ ‫ודייברו אז ביניהם עניינים גבוהים של מרראות וחזיונות‪.‬‬ ‫כשנסע הרה"ק מוהר"נ מברסלב זצוק"ל ללבוב הי' עוד פעם אצל רבינו ק‬ ‫ע‬ ‫שנת תקס"ט‬ ‫ואחרי כמה שנים בש‬ ‫הק' זי"ע‪ ,‬ונסעו שנייהם יחד‬ ‫שה‪ ,‬כשחזר רבינו ההק' זי"ע לביתו אממר למשמשו‪ ,‬ראיתיו לפני כמה שנים ולא הי'‬ ‫לתתוך היער‪ ,‬ודיברו בביניהם מכל הצדיקיים ועבודתם הקדוש‬ ‫יודע כלל אם אפשר לההשיג אותו בכלל‪ ,‬ווכנראה כולנו צריכים להתבייש ממנו‪.‬‬ ‫כלל‪ ,‬אך כעת איני ע‬ ‫לי שום השגה בו ל‬ ‫הבא אי"ה(‬ ‫המשך בגליון א‬ ‫)ה‬

‫וזככרת כי עבד היית בארץ מצרים ושמרת‬ ‫וע‬ ‫עשית את החוקים האלה‪) .‬טז‪ ,‬יב(‬

‫הצליחו השריים לשכנע את המלך‬ ‫ללכת עם ד‬ ‫אחד השרים לערוך חיפוש‬

‫של למלך שישב לו בארמון יקר ומעוטר‬ ‫מש‬

‫בביתו של השר‪ ,‬וכך עברו מחדר‬

‫בככלי כסף וכלי זהב ואבני יקרות ככאשר כל מעדני עולם‬

‫ללחדר ולא מצאו דבר‪ ,‬עד שהגיעו לחדר אחד שהייה נעול‬

‫וחחמודי תבל סמוככין על שולחנו‪ ,‬אולם סקרנות עעוררה‬

‫בבמסגר ובריח‪ .‬ויההי כאשר בקשו ללפתוח חדר זה‪ ,‬החוירי‬

‫בללבו לדעת סיגם ושיחם של בני מדדינתו לכן נהג לפפרקים‬

‫פפניו‪ ,‬והתחנן מאאד לפניהם לבל יחפשו בחדר זזה‪ .‬אך‬

‫המרוחקות כדי לראות ממקרוב‬ ‫ת‬ ‫לצצאת בטיול בעייירות‬

‫ככמובן‪ ,‬דוקא תחינותיו הגבירו את החשד‪ ,‬לא שעה איפוא‬

‫מההנעשה ונשמע בככל מדינות מלכותתו‪.‬‬

‫ההמלך לבקשתו וויצוה לפרוץ את הדלת‪ ,‬והנה לתתמהונם‬

‫על אם הדרך נתקל פעם ברועה צאן אשר ישב סמוך לעדר‬ ‫ל‬

‫ההרב לא מצאו בחדר כי אם בגדי הררועה וחלילו‪.‬‬

‫צאאנו וחילל בחלליל‪ ,‬המלך נשבבה בקסמי הצללילים‬

‫השר‪ :‬מיום בואי ללארמון‬ ‫ר‬ ‫ללתמהונם הרב ההסביר להם‬

‫את המקום‪ ,‬כאשר סיים‬ ‫העעדינים‪ ,‬ולא היה יכול לעזוב ת‬

‫להתגאות במעמדי הרם והנכבד‪.‬‬ ‫ת‬ ‫ההמלך‪ ,‬משתדל אני שלא‬

‫המלך כדי לדבר אתו ומצא‬ ‫ך‬ ‫הררועה את נגינתו‪ ,‬ניגש אליו‬

‫ח‬ ‫לנוכח מעמדי הרם ווהנעלה‬ ‫וואם כי הדבר קשה מאד‪,‬‬

‫כי הוא מלא חכמה ותבונה ושכלו חד וחריף מאוד‪.‬‬

‫על רגשי הגאוה‪ ,‬נככנס אני‬ ‫ווכבודי הרב‪ ,‬לכן ‪ ,‬כדי להתגבר ל‬

‫מאוד‪ ,‬וביקש מהרועה לבוא עמו לארמונו‬ ‫ד‬ ‫הממך התפעל‬

‫זה‪ ,‬ומתייחד עם בגגדי הרועה שלי ווחלילי‪,‬‬ ‫בבכל יום לחדר ה‬

‫ולהיות סמוך על שולחנו‪ ,‬הרועה הסכים להצעתתו של‬

‫ככדי שלא אשכח ממאין באתי‪.‬‬

‫המלך‪ .‬במשך הזמן התקרב‬ ‫ך‬ ‫הממלך‪ ,‬עזב את צאנו ובא עם‬

‫ההוא אשר אמר הככתוב "וזכרת כי עעבד היית בארץ ממצרים"‬

‫שה ליועץ המלך‪ ,‬והפך‬ ‫הררועה למלך יותר ויותר‪ ,‬עד שנעש‬

‫בגדי הרועה וחלילו‪ ,‬כלומר‬ ‫י‬ ‫לנגד עינינו את‬ ‫ככאשר נשים ד‬

‫לאאחד מן השרים הייושבים ראשונה בבמלכות‪.‬‬

‫אאת מקור מחצבתננו מבית עבדים בבמצרים‪ ,‬ולא נשכח מאין‬

‫שרים האחרים קינאו מאד בשר החחדש החביב כל ככך על‬ ‫הש‬

‫בבאנו‪ ,‬אזי נבוא ליידי גאוה‪ ,‬ולא נעייז למרוד במי שההוציאנו‬

‫הוא גונב‬ ‫הממלך‪ ,‬ובקנאתם העעלילו עליו פעם אחר פעם כי א‬

‫מממצרים‪ ,‬אזי "ושמרת ועשית את ההחוקים האלה"‪,‬‬

‫לחקור את השר‪ ,‬אבל השר‬ ‫ר‬ ‫מאאוצר המלוכה‪ ,‬נייסה המלך‬

‫)שאגת אריה(‬

‫ובכל זאת‬ ‫הצצליח להוכיח בככל פעם את חפותתו וצדקתו‪ .‬ל‬

‫אהרן זאב מאלליק שליט"א‬ ‫אהרן זאב מ'אליק‪ -‬נתייסדה ע"י הגה"צ רבי א‬ ‫ן‬ ‫תאחדות אברכיים דקהל‬ ‫הגליון יו"ל ע"י הת‬ ‫לנדב ההוצאות להמעערכת לזיכוי הרבבים לע"נ ‪ ,‬או לררגל שמחה ‪,‬‬ ‫לשלוח הערות או ב‬ ‫ח‬ ‫כתובת המערכת‬ ‫‪718-68‬‬ ‫‪ cm‬או לשלוח פאאקס ל ‪89-1402‬‬ ‫נא לשלוח לחצרות קדשינו ‪[email protected]‬‬ ‫ב‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬