Peninei Ein Chemed Berechit 2009

‫גיליון ‪245‬‬

‫בס"ד‬

‫אשׁית‪,‬‬ ‫ָפּ ָר ַשׁת ְבּ ֵר ִ‬ ‫אָסוּר ִל ְקרֹא ִבּ ְשׁ ַעת ַה ְתּ ִפ ָלּה‪.‬‬

‫תש"ע‬

‫דוּשּׁת ַה ִגּ ָלּיוֹן‬ ‫נָא ִל ְשׁמֹר ַעל ְק ַ‬

‫לרפואתו השלמה של צביקה בן גולה וזיווג הגון לאילן בן ג'ולייט‬ ‫העלון מוקדש להצלחת‬ ‫יצחק אריאל בן טובה‬ ‫י‪.‬מ‪.‬י‪.‬ש כדורי וב"ב‬ ‫מאיר ישראל בן רחל ברכה‪ -‬יראת שמים‬ ‫יהודה אריה בן רחל ברכה עמית בן רבקה‬ ‫ארז בן שושנה‬ ‫שמעון בן זילפה‬ ‫עידן בן רבקה‬ ‫תומר בן רונית‬ ‫יוסף ליאור בן אפרת דליה‪ -‬פרנסה בשפע‬ ‫שמעון בן זלפה‬ ‫איילת בת נעמה‬ ‫ליאור יהושע בן זמירה אמנון נתן ומשפחתו‬ ‫אבי כהן ומשפחתו‬ ‫שלום כהן ומשפחתו‬ ‫כל עם ישראל‬ ‫הודיה בת לבנה‬

‫זווג הגון וכשר במהרה‬ ‫יעל בת טליה‬ ‫סיון בת אסתר‬ ‫יעקב בן חדוה‬ ‫חגית בת גילה‬

‫אורית בת רחל‬ ‫שלמה בן ציפורה‬ ‫אורן בן אסתר‬

‫זרע קודש בר קיימא‬ ‫רחל מרים בת יהודית‬ ‫סיון בת אסתר אתי‬ ‫אלישבע יולנדה בת רינה שמואל בן אסתר זרי‬ ‫עזרא נסים בן רחל דבורה רמית בת יהודית‬

‫חזרה בתשובה שלמה‬ ‫אמיר בן ברוריה‬ ‫אורן בן ברוריה‬

‫אסף בן ברוריה‬

‫רפואת הנפש והגוף‬ ‫רשל"צ הרה"ג מרדכי בן מזל טוב שליט"א‬ ‫רשל"צ הרה"ג עובדיה יוסף בן גורג'יה‬ ‫הרה"ג יוסף שלום אלישיב בן חיה מושא‬ ‫ברוך בן ורדה‬ ‫רחל ברכה בת פדילה דליה‬ ‫משה בן עליזה‬ ‫דליה אפרת בת נעימה‬ ‫אורן בן אסתר‬ ‫אביבה בת איירין‬ ‫יצחק בן עזרא‬ ‫תמר פורטונה בת מיסה‬ ‫משה בן תמרה‬ ‫נעם יצחק בן רחל ברכה‬ ‫ציון בן צ'חלה‬ ‫עינת בת רחל ברכה‬ ‫יעקב בן גו'לייט‬ ‫רפאל משה בן רחל‬ ‫זבולון בן מרים‬ ‫יהודית בזז בת מרים‬ ‫פלורה בת זוהרה‬ ‫שירה שילת בת אורלי‬ ‫נעם דוד בן סימה‬ ‫מאיה בת עדי‬ ‫נתנאל נסים בן יפה‬ ‫לימור בת אהובה‬ ‫אביחי בן אסתר‬ ‫דוד יורם בן מרסל‬ ‫עדי בת ליאת‬ ‫הלל יוסף בן דקלה דיצה‬ ‫בניימין בן יקוט‬ ‫נתנאל נסים בן יפה‬ ‫עבודת ה' בשמחה‬ ‫נינה פנינה בת זיסל ‪-‬‬ ‫רחל בת זוהרה‬ ‫דנה חפצדי בת סונה‬ ‫לידה קלה‬ ‫‬‫כרמית נתן בת חנה‬ ‫כל עם ישראל‬

‫כ"ט תשרי תש"ע‬

‫‪17/10/2009‬‬

‫פרשת בראשית‬ ‫ערב ראש חודש‬ ‫הפטרה‪" :‬מחר חודש"‪ -‬שמואל א' פ' כ'‬

‫ש‪ .‬חורף‬

‫כניסה‬

‫יציאה‬

‫ר"ת‬

‫ירושלים‬

‫‪16:31‬‬

‫‪17:40‬‬

‫‪18:20‬‬

‫ת‪ .‬אביב‬

‫‪16:48‬‬

‫‪17:38‬‬

‫‪18:16‬‬

‫יׂשר ֵ‬ ‫נברא ִ ְ ִ‬ ‫ִ‬ ‫ְ ֵ‬ ‫אל‬ ‫ּבׁשביל ִ ְ ָ‬ ‫העֹולָ ם ִ ְ ָ‬ ‫ּבראׁשית‪ָ -‬‬

‫האם שאלנו את עצמנו אי פעם עבור מי ולשם מה ברא הבורא יתברך את עולמו הקסום‬ ‫והנפלא? שמש‪ ,‬ירח וכוכבים‪ ,‬ארצות וימים‪ ,‬הרים וגבעות‪ ,‬נהרות ואגמים‪ .‬בנוסף לאדם‬ ‫מהלכים בתוך עולם זה ריבי רבבות יצורים מהלכי שתיים ומהלכים על ארבע‪ .‬עופות כנף‪,‬‬ ‫שרצים ורמשים ודגים‪ ,‬בעלי חיים ענקיים ויצורים אשר עין אנוש אינה יכולה להבחין בהם‪ּ" .‬כּולָם‬ ‫ּבְחָ כְמָ ה עָ ִ‬ ‫ׂשיתָ " "ו ְַאּתָ ה מְ ַחּיֶה אֶ ת ּכּולָם"‪ .‬לשם מה ועבור מי נבראו כל אלה?‬ ‫על שאלה חובקת עולם זו ניתנה התשובה במלה הראשונה של ספר התורה "ּב ֵ ִ‬ ‫ְראׁשית"‪ .‬פירש‬ ‫רש"י‪ :‬כלומר הכל כדאי ומן הראוי הוא שהכל ייברא עבור התורה וישראל‪ .‬ממבט ראשון אין‬ ‫התשובה מתיישבת על הלב במילואה‪ .‬חלקה הראשון האומר שהעולם נברא בשביל התורה‬ ‫מסתבר ומובן‪ -‬ראויה היא התורה שהיא כלי חמדתו של הקב"ה שייברא עולם ומלואו בשבילה‪.‬‬ ‫אבל בשביל ישראל? האם עבור הקומץ הקטן התופס חלק קטנטן בעולם הגדול היה כדאי‬ ‫לברוא את העולם?‬ ‫נעיין לדוגמא כמה בני אדם מעורבים בהכנת כוס תה‪ .‬מגדלים את עלי התה במטעים בדרום‬ ‫אמריקה‪ .‬לצורך הגידול יש לגייס גדודי בני אדם כדי לעבד את האדמה לטעת ולטפל בגידולים‪.‬‬ ‫אחר כך צריכים לקצור לארוז להעמיס את הסחורה על המשאיות ולהובילה לנמל‪ .‬משם לשווק‬ ‫באניות ברחבי העולם‪ .‬כדי להכין את התה לשתיה דרושה לנו כוס זכוכית שיצירתה היא אומנות‬ ‫בפני עצמה‪ .‬את הכוס יש למלא במים חמים ואת המים צריכים לחמם‪ .‬לצורך החימום יש צורך‬ ‫במערכת של גז או חשמל‪ ,‬ולטיפול במערכת זו שוב יש צורך בהמוני בני אדם‪.‬‬ ‫כאשר הוטבלה שקית התה סוף‪-‬סוף במים רותחים‪ ,‬יש להמתיק את המשקה‪ .‬ואנו חוזרים‬ ‫לשדה נוטעים קני סוכר ומעבדים אותם בבתי חרושת‪ ,‬אורזים מובילים ומשווקים‪ .‬כדי להכניס‬ ‫סוכר לכוס ולבחוש‪ ,‬זקוקים אנו לכפית‪ .‬הכפית עשויה ממתכת‪ ,‬אשר ראשית יצירתה היא‬ ‫במחצבים ומשם לתנורים עד גמר תהליך יצירתה‪ .‬אחר כך כנזכר‪ -‬אריזה הובלה שיווק פרסום‬ ‫וכו'‪ .‬עתה סוף‪-‬סוף יכולים אנו לבחוש את הסוכר לברך "ׁשֶ ַהּכ ֹל" ולשתות בהנאה את התה‪.‬‬ ‫הנה נגענו כאן בפרט קטן מאוד מתוך המגוון העצום של צרכינו היום יומיים‪ .‬רבבות בני אדם‬ ‫מועסקים בהכנות הדרושות לכוס תה לאדם וכל זה בלי למנות את המיליונים המועסקים ביצירת‬ ‫כלי העבודה שלהם נזקקו אותם רבבות‪ ,‬וכן אותם ההמונים הנוספים שבנו את בתי החרושת‬ ‫ואת האוניות ואת המשאיות ועוד‪ .‬נחשוב עתה מה היה קורה אילו נדרשנו לדאוג לעצמנו בכל‬ ‫צרכינו ההכרחיים הרי לא היה נותר לנו זמן ללימוד תורה ולקיום מצוות‪ .‬לאור זה מובן כיצד‬ ‫יתכן שהעולם נברא בשביל ישראל‪ ,‬בה בשעה שאנו מהווים חלק כה זעיר בין יושבי תבל‪.‬‬ ‫תפקיד האומות הוא לדאוג לכל צרכינו כדי שאנו‪ ,‬בעזרתו יתברך‪ ,‬נוכל למלא את תפקידנו‬ ‫הנעלים בעבודת ה'‪.‬‬

‫בברכת שבת שלום‬ ‫הרב אליהו חיים פנחסי‬ ‫רב ק"ק "עין חמד"‪ -‬מבשרת ציון‬

‫‪18:17 17:38 16:48‬‬ ‫חיפה‬ ‫העלון מוקדש להצלחת‬ ‫העלון מוקדש לרפואת‬ ‫ציון אברהם ובני משפחתו‬ ‫רחל בת זוהרה‬ ‫‪18:19 17:40 16:50‬‬ ‫ב‪ .‬שבע‬ ‫פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫גיליונות‬ ‫‪245‬‬ ‫בראשית· כ"ט תשרי תש"ע ·‬ ‫פניני עין חמד‬ ‫גיליון ‪245‬‬ ‫· פרשת בראשית·‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫‪1/4‬‬

‫`‬

‫ֵ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ּבהלָ כָה‬ ‫ׁשֹואל‬ ‫ּומׁשיב ַ ֲ‬

‫ ִ‬‫קּדּוׁש‬

‫האם יש חובת קידוש בליל שבת מן התורה? ומה הדין לעניין נשים וקטנים?‬ ‫להלן סיכום ההלכה מפי הרב אליהו חיים פנחסי‪ ,‬מפקח ענף הכשרות‪ -‬רבנות מבשרת‪:‬‬ ‫מצוות עשה מן התורה לקדש את השבת בדברים‪ ,‬שנאמר זכור את יום השבת לקדשו‪ ,‬כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש‪ .‬ולכן‬ ‫מן התורה יוצאים ידי חובה בשעה שמתפללים ערבית‪ .‬אולם מדרבנן צריך לומר את הקידוש על היין‪ .‬נשים חייבות בקידוש‬ ‫כאנשים‪ .‬ואף אם בעלה לא יכול לקדש מחמת חולי חלילה‪ ,‬יכולה אשתו לקדש עבורו‪ .‬קטן חייב בקידוש החל מגיל ‪ 13‬ויום‬ ‫אחד‪ .‬בשעת הקידוש צריך שתהיה מפה פרוסה על השולחן תחת הפת ומפה אחת פרוסה על גבי הפת‪.‬‬

‫לעָ ִ‬ ‫ּבין עָ ִ‬ ‫ההפרׁש ֵ‬ ‫ַ ֶ ְ ֵ‬ ‫ני‬ ‫ׁשיר ֶ‬ ‫מעשה בהלך עני שהיה מסובב מבית לבית‪ ,‬הולך מדלת לדלת ופושט יד לנדבה‪ .‬פרוטה לפרוטה הצטרפה ואפשרה את מחייתו‬ ‫הדלה‪ .‬לאחר זמן מה‪ ,‬הגיע לחווילתו של עשיר אחד‪ .‬וילה מפוארת‪ ,‬רחבת ידיים‪ ,‬שיש מפואר ומזרקה מדהימה בגינה‪ .‬אי‬ ‫אפשר שלא להתפעל ולהתפעם מהמראה מולו‪ .‬העשיר ישב במרפסת הפונה אל הרחוב‪ ,‬שקוע בספרי חשבונותיו‪ .‬התקרב‬ ‫העני‪ ,‬הושיט ידו וקרקש במטבעותיו‪ ,‬לעורר את תשומת לבו של העשיר‪.‬‬ ‫"המתן מעט עד שאוכל להתפנות לבקשתך"‪ ,‬הפטיר לעבר העני‪" ,‬עתה מחשב אני את שווי נכסי ואסור לי להסיח דעתי פן‬ ‫אתבלבל בחשבוני"‪ .‬נשא הרעיון חן בעיני העני‪ ,‬מדוע לא יחשב גם הוא את שווי נכסיו?! נפנה לפינת השולחן וערם את כל‬ ‫הפרוטות מכיסי בגדיו‪ ,‬ומנה אותן אחת לאחת‪ ,‬סדרן בקבוצות של עשר‪-‬עשר‪ .‬נשא אליו העשיר מבט משעשע‪ :‬עני מרוד זה‬ ‫מבקש לעשות כמעשהו אלא שההבדל קטן‪ :‬זה מונה רכוש במיליונים וזה סופר פרוטות‪.‬‬ ‫סנט בעני בזחיחות דעת ואמר‪" :‬מה יש לך לחשב‪ ,‬כלום מבקש אתה לדעת כמה חסר לך כדי להגיע לעושרי?"‪ .‬חוורו לרגע פניו‬ ‫של העני‪ ,‬אך מיד התעשת ואמר‪" :‬לא‪ ,‬לא! זאת איני צריך לחשב‪ .‬זאת ביררתי בעבר ואני יודע משכבר"‪.‬‬ ‫התעוררה סקרנותו של העשיר‪" :‬מה ביררת‪ ,‬מהו ההפרש בינינו?" ‪"-‬אמנם כן"‪ ,‬ענה העני‪" .‬ולאיזו תוצאה הגעת?" שאל העשיר‬ ‫משועשע‪" .‬הגעתי למסקנה שאיננו רחוקים זה מזה‪ .‬כל ההפרש בינינו מסתכם בעשרה זהובים בלבד"‪ ,‬ענה‪" .‬הבלים‬ ‫תדבר"‪ ,‬הפטיר העשיר ושב לחשבונותיו‪" .‬עשרה זהובים!" שב העני ואמר‪" ,‬ואין זה על פי אמדן או השערה‪ .‬שאלתי מבינים‬ ‫ויודעי דבר והם אמתו את הנתונים שבידי"‪.‬‬ ‫סקרנותו של העשיר התעוררה‪ .‬אחד מן השנים‪ :‬או שלפניו אחד הקמצנים – עשיר מופלג החי כקבצן שעושרו רב למאוד ואין‬ ‫הוא ראוי לנדבה‪ .‬או שלפניו עני עז פנים המתקלס בו‪ ,‬וגם הוא אינו ראוי לנדבה‪" .‬פרש נא את דבריך"‪ ,‬תבע‪" .‬בבקשה"‪ ,‬השיב‬ ‫העני‪" ,‬התעניינתי אצל הקברן והוא אמר לי שיש שני סוגי תכריכים בלבד‪ ,‬לעניים ולעשירים‪ .‬ההפרש במחירם לא עולה‬ ‫על עשרה זהובים בלבד"‪ .‬הביט בו העשיר‪ ,‬הניד בראשו ונתן לו נדבה הגונה‪.‬‬

‫ָדּוע‪ ,‬עָ ל ֵ‬ ‫ְפי ַהּי ַ‬ ‫סּיע לָ נּו ַּבהֲ פָ ַצת הֶ עָ לֹון‪ּ .‬כ ִ‬ ‫קֹור ֵאי הֶ עָ לֹון לָ בֹוא ּולְ ַ ֵ ַ‬ ‫ָאנּו מְ ַבּקְ ִ‬ ‫ֹוננּו מֻ ְדּפָ ס ּבְכ‪4500-‬‬ ‫ׁשים ּבְכ ֹל לָ ׁשֹון ׁשֶ ל ַּבּקָ ׁשָ ה מְ ְ‬ ‫לים ו ְַהּסְ ִביבָה‪ַ ,‬אׁשְ ּדֹוד‪ַ ,‬אׁשְ קְ לֹון‪ ,‬מְ ַבּׂשֶ ֶרת ִצּיֹון‪ַ ,‬מעֲ לֶ ה אֲ ֻד ִּמים‪ ,‬טְ ב ְֶרי ָה ו ְַהּצָפֹון– ּב ַ‬ ‫עֹותָ ִקים ּומּופָ ץ ִלירּוׁשָ ַ ִ‬ ‫ְמתְ ּכֹנֶת‬ ‫מְ צֻמְ צֶמֶ ת‪.‬‬ ‫סּיע ַּבהֲ פָ צָה‪ .‬עֲ ִ ַ‬ ‫הּתֹורה ִנמְ ֵצאת ּבְר ֹאׁש ַמעְ יָנָם ּונ ְָדבָה ִלּבָם לְ ַ ֵ ַ‬ ‫הֶ עָ לֹון ִמּמּומָ ן ַרק ע"י אֲ נ ִ‬ ‫ריכת הֶ עָ לֹון וְהָ ַפצָתֹו‬ ‫ָׁשים ׁשֶ הֲ פָ ַצת ַ ָ‬ ‫ׂשית ע"י ִמתְ ַנּדְ ִבים‪ּ ,‬כְָך ׁשֶ ּכ ֹל ַההֹוצָאֹות ַ ַ‬ ‫ַנעֲ ֵ‬ ‫הדּפָ ַסת הֶ עָ לֹון ִּבלְ ַבד!‬ ‫הּכסְ ִּפּיֹות הֹולְ כֹות י ְִׁשירֹות לְ ַ ְ‬ ‫כ‪-‬ל ּתְ רּומָ ה ִּתתְ ַ ַ‬ ‫קּבל ִּבב ְָרכָה!!!‬ ‫ׁשר הֶ מְ ֵ‬ ‫ֶָאסף ּבְקּוּפֹות י ְַאפְ ֵ‬ ‫ׁשי ֵ‬ ‫טֹובת הֶ עָ לֹון‪ַ .‬הּכֶסֶ ף ֵ‬ ‫ַ‬ ‫הּכסְ ִּפי‪ָ ,‬אנּו מְ ַבקְ ִ‬ ‫הּמּצָב ַ ַ‬ ‫לְ אֹור ַ ַ‬ ‫הדּפָ ַסת‬ ‫ׁשְך ַ ְ‬ ‫ׁשים לְ ַהעֲ ִביר קֻ ּפֹות צ ְָדקָ ה לְ‬ ‫ְבית‪ֵ-‬עסֶ ק וכדו' נָא ִליצֹור קֶ ׁשֶ ר ִעם ַ ַ‬ ‫ְבית‪ַ-‬ה ְּכנֶסֶ ת אֹו ּב ֵ‬ ‫ְביתָ ם אֹו ּב ֵ‬ ‫הֶ עָ לֹון‪ .‬לָ מְ עּו ְני ִָנים לְ ַהחֲ ִזיק ּב ֵ‬ ‫הּמעֲ ֶרכֶת‪ .‬הֱ יּו ׁשֻ ּתָ ִפים‬ ‫ְבֹורא הָ עֹולָ ם‪ .‬לָ מְ עּו ְני ִָנים‪ֵ ,‬יׁש לְ ִהתְ ַ ֵ‬ ‫ּובּטָ חֹון ּב ֵ‬ ‫הּתֹורה ו ְִחּזּוק ּבֶאֱ מּונָה ִ‬ ‫קּׁשר לְ ִליאֹור ‪050 6615031‬‬ ‫ַּבהֲ פָ ַצת ַ ָ‬

‫לשאלות בהלכה‪:‬‬ ‫נא לפנות לרב‬ ‫אליהו חיים פנחסי‬ ‫בטל' ‪054-7646633‬‬ ‫פניני עין חמד‬

‫הקדשת העלון‬ ‫ניתן להקדיש את העלון לעילוי נשמת‪ ,‬לרפואה שלמה‪ ,‬להצלחה‪ ,‬זווג הגון‪,‬‬ ‫חזרה בתשובה וכו' נא לפנות לליאור בטל'‪0506-615031‬‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬עבור ליאור עצמון‬ ‫רח' הבושם ‪26‬א ת‪.‬ד‪ 83375 .‬מבשרת ציון‪ .‬מיקוד ‪90805‬‬

‫בראשית· כ"ט תשרי תש"ע ·‬ ‫· פרשת בראשית·‬

‫‪245‬‬ ‫גיליון ‪245‬‬

‫מנויים‪:‬‬ ‫לקבלת העלון חינם‬ ‫ב‪ email-‬מידי שבוע‬ ‫שלח את כתובתך אל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪2/4‬‬

‫ִ‬ ‫ִאם ִ‬ ‫ראׁשֹונים‬

‫ּכמלָאכים ‪ -‬הָ ַרב ֵ‬ ‫ְ ַ ְ ִ‬ ‫מּסּלנט זצ"ל‬ ‫זּונדל ִ ַ ַ ְ‬ ‫יֹוסף ְ ְ‬

‫רבי יוסף זונדל מסלנט זצ"ל‪ :‬נולד בראש‪-‬השנה ה'תקמ''ז )‪ (1786‬בסלנט‪.‬‬ ‫נפטר ב‪ -‬ג' מר‪-‬חשוון התרכ''ו )‪ (1865‬בעקבות מגפת הכולרה‪ .‬ציונו בהר‬ ‫הזיתים‪ .‬חי כ‪ 79-‬שנים‪ .‬מפורסמת צוואתו‪ ,‬בה ביקש כי יגררו את מיטתו על‬ ‫הארץ ואף אחד מבני ה"חברה קדישא" של ירושלים לא ההינו לעשות כדבר‬ ‫הזה לאיש שהיה ידוע כצדיק נשגב‪ ,‬וגאון גדול‪ .‬ר' שמואל מסלנט היה צריך‬ ‫להורות לראש הדגל וזקן החבורה לעשות כן בכדי לצאת ידי ציוויו של אותו‬ ‫צדיק‪ .‬בדמעות ובכיות נוראיות‪ ,‬שהרטיבו את תכריכי המנוח‪ ,‬עשו לו כאשר‬ ‫ציווה בקטע קצר ליד שער האשפות‪ ,‬הורידוהו לארץ ומשכו אותו על הארץ‪.‬‬ ‫אחר כך ביקשו ממנו סליחה ומחילה בלב נשבר‪.‬‬ ‫ר' זונדל אמנם ציוה שלא יכתבו שום תואר על ציונו‪ ,‬אבל לפי הוראתו של ר'‬ ‫שמואל מסלנט‪ ,‬רבה של ירושלים‪ ,‬הוסיפו את האות ר'‪ .‬לפרנסתו התעסק‬ ‫במסחר בתבואה‪ .‬הנהגות מופלאות מסופרות אודותיו ובענייני "בין אדם‬ ‫לחברו"‪ .‬מידת החסד הייתה טבועה בלבו‪ .‬את שיטת המוסר ייסד תלמידו ר'‬ ‫ישראל‪ .‬כאשר נשאל באילו ספרים לימד אותו ר' זנדל השיב‪" :‬לא מספרים‬ ‫למדתי ממנו‪ .‬אלא מאישיותו ומהנהגתו"‪ .‬רוב ימיו התגורר בסלנט‪ .‬ב‪1837-‬‬ ‫עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים‪ ,‬שם שימש במשרה של מורה הוראה‪,‬‬ ‫עד שהעביר את המשרה לחתנו – ר' שמואל סלנט‪ .‬באחרית ימיו רבה של‬ ‫העדה האשכנזית בירושלים‪ .‬חיבתו לארץ‪-‬ישראל לא ידעה גבול מנהגו היה‬ ‫לסובב סביב חומת ירושלים‪ ,‬ולקיים כפשוטו את הכתוב "סובו ציון והקיפוה"‬ ‫ובכל יום השתדל ללכת ד' אמות חדשים בארץ הקודש‪ ,‬לקיים דברי חז"ל "כל‬ ‫המהלך ד' אמות בארץ‪-‬ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא"‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' בנימין בינוש )תלמיד המהר"ם מלובלין(‪ .‬תלמידיו‪ :‬ר' ישראל‪ ,‬ר' צבי הירש‪ .‬רבותיו‪ :‬ר' חיים מוולוז'ין‪ .‬ר' עקיבא איגר‪.‬‬ ‫מסופר‪ ,‬שתחילה היה ר' יוסף חיים זונדל נחשב בעיני תושבי סלנט לאדם פשוט‪ ,‬והיה נקרא בפי כולם "זונדא"‪ .‬ביום כלולותיו של ר' ישראל‬ ‫סלנטר עם בתו של ר' יעקב אייזנשטיין‪ -‬מחשובי סלנט‪ ,‬נפל מבטו של ר' ישראל על ר' יוסף זונלד‪ ,‬שישב כדרכו בין העניים ליד הפתח‪ .‬ר' ישראל‬ ‫הבחין מיד ש"עני" זה אינו מתנהג כשאר העניים‪ ,‬וכל תנועותיו ומעשיו מכוונים לפי ההלכה‪ .‬ר' ישראל פנה אל חותנו ושאלו אודות ה"עני" הפלאי‬ ‫היושב ליד הפתח‪" .‬שמו יוסף זונדל"‪ ,‬השיב לו חותנו‪" ,‬ואולם תושבי העיירה נוהגים לכנותו בשם 'זונדא'"‪ .‬תמה ר' ישראל ואמר לחותנו‪" :‬תמהני‬ ‫מדוע מכנים אותו בשם 'זונדא'‪ ,‬ואין אתם מכתירים אותו בתואר 'רבי'‪ .‬בהתחקותי זה עתה בדרכיו ובסדר אכילתו‪ ,‬ראיתי שכל דרכיו הם לפי‬ ‫כל דקדוקי ההלכה‪ .‬לפליאתי הבחנתי"‪ ,‬הוסיף ר' ישראל‪" ,‬שבכל הפרטים הוא נוהג לפי שיטת הרמב"ם‪ ,‬פרט לשני דברים שנהג לפי שיטת‬ ‫הראב"ד"‪ .‬מאותו יום קיבל עליו ר' ישראל את מרותו של ר' יוסף זונדל‪ ,‬והכתירו לרבו המובהק‪.‬‬ ‫פעם אחת ראו תלמידי הישיבה את ר' יוסף כשהוא מתהלך בשעות הבוקר המוקדמות ברחוב הגויים שבולוז'ין ומקטרת בפיו‪ .‬מחזה זה החל‬ ‫ונשנה כל בוקר עד שהחלו התלמידים מתלחשים בינם לבין עצמם על מנהגו המוזר של ר' יוסף‪ .‬פליאתם של חבריו לישיבה הייתה גדולה‪ ,‬שכן‪,‬‬ ‫מאז ומתמיד ידעו כולם שמאשמורת הבוקר הראשונה כבר יושב ר' יוסף ועוסק בתורה‪ ,‬והנה לפתע מנהג חדש‪ .‬השמועה הגיעה אל ראש‪-‬‬ ‫הישיבה ר' חיים‪ ,‬והוא הזמין אליו את תלמידו החביב ואמר לו‪" :‬זונדל שלי‪ ,‬מרננים אחריך שמטייל אתה כל בוקר ברחוב של הנוכרים ומקטרת‬ ‫בפיך‪ ,‬האם יש בכך אמת?"‪.‬‬ ‫"מורי ורבי‪ ,‬אמת ונכון הדבר"‪ ,‬השיב ר' יוסף לרבו בענווה‪" ,‬אכן‪ ,‬מתהלך אני כל בוקר ברחוב הנוכרים ומקטרת בפי‪ .‬אולם יש סיבה לדבר‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ֹולֹוז'ין ַהּנֹוהֲ ִגים לקנות לחם מן הגויים‪ ,‬ומאחר ופת נוכרי אסור‪ ,‬החלטתי לטייל מדי יום ברחוב הנוכרים‪ ,‬ובדרך טיולי‬ ‫שמעתי שישנם מיהודי‬ ‫נכנס אני למאפיות הלחם של הנוכרים ונוטל מהם רשות להדליק את מקטרתי‪ ,‬ובדרך אגב אני משליך קיסם לתוך האש הבוערת בתנור‪,‬‬ ‫ועל ידי כך מציל אני את יהודי ולוזי'ן מלאכול פת נוכרי"‪ .‬ר' חיים התרגש ממידת חסידותו של תלמידו‪ ,‬וברכו שירבו כמותו בישראל‪.‬‬ ‫פעם נודע לר' יוסף על אשה ענייה בסלנט שבעלה נסע למרחקים לרגל פרנסתו‪ .‬האשה נשארה בביתה בודדה עם ילדיה הקטנים‪ ,‬ובביתה אין‬ ‫לחם לאכול ובגד ללבוש‪ .‬הדבר היה בעיצומו של החורף‪ ,‬ושלג כבד כיסה את פני העיירה‪ .‬נכמרו רחמיו על אותה מסכנה‪ .‬באמצע הלילה הסגרירי‬ ‫יצא ר' יוסף את ביתו וקרדומו בידו‪ .‬ליד ביתו עמד עץ עתיק וגבוה‪ .‬הרב גדע את העץ‪ ,‬חטב את העצים לגזרים קטנים‪ ,‬וארז את הגזעים בשקים‪.‬‬ ‫העמיס את השקים על כתפיו‪ ,‬הלך לביתה של האשה ודפק בחלון וצעק בקול עבה‪ -‬כדי שלא תזהה את קולו‪" :‬עצי הסקה למכירה! עצי הסקה‬ ‫למכירה!"‪" .‬אכן‪ ,‬זקוקה אני לעצים להסקת הבית"‪ ,‬השיבה האשה מבעד לחלון‪" ,‬אולם לצערי‪ ,‬אין לי כרגע אפילו פרוטה לשלם עבורם"‪" .‬אין‬ ‫דבר!"‪ ,‬השיב‪" ,‬קחי את העצים ואבוא פעם אחרת לקחת כסף"‪ .‬האשה פתחה את הדלת‪ ,‬ור' יוסף הניח על המפתן את השקים מלאי‪-‬העצים‪.‬‬ ‫האשה ניסתה להביט בפניו של "מוכר העצים" המוזר‪ .‬אולם פניו היו עטופות בבד גס והיא לא הצליחה לזהות אותו‪" .‬מתי תבוא לגבות את‬ ‫הכסף?" שאלה האשה‪" .‬אבוא כבר פעם אחרת"‪ ,‬השיב ר' יוסף‪ ,‬כאשר הוא משנה את קולו עד לבלי הכר‪ .‬האשה המאושרת הרעיפה על "מוכר‬ ‫העצים" ברכות עד בלי די‪ .‬ואילו ר' יוסף עזב את הבית כשהוא קורן מאושר על שזכה במצווה גדולה זו‪.‬‬ ‫למחרת יצאו תושבי העיירה מבתיהם והתפלאו לראות שהעץ העתיק והחסון‪ ,‬שעמד ליד ביתו של ר' יוסף נעלם ואיננו‪ .‬התפלאו האנשים איש אל‬ ‫רעהו‪ ,‬אולם אף אחד לא ידע מי גדע את העץ‪ .‬ויהי הדבר לתעלומה‪ .‬עברו ימות החורף‪ .‬לפני חג הפסח חזר הבעל מנסיעתו הארוכה לביתו‪.‬‬ ‫סיפרה לו אשתו את דבר המעשה‪" :‬בא הנה באחת הלילות הסגריריים והקרים‪ ,‬מוכר עצים שלא היה מוכר לי‪ ,‬ומכר לי עצים להסקת הבית‪,‬‬ ‫ועד היום הוא לא שב לתבוע את כספו‪ ,‬ואיני יודעת מיהו"‪ .‬למחרת סיפר הבעל בבית‪-‬הכנסת לכל המתפללים על מוכר העצים הפלאי‪ .‬ואז‬ ‫הבינו הכל שידו של ר' יוסף זונדל בדבר‪ ,‬והוא זה אשר גדע את העץ לטובת האשה המסכנה‪.‬‬ ‫פניני עין חמד‬

‫בראשית· כ"ט תשרי תש"ע ·‬ ‫· פרשת בראשית·‬

‫‪245‬‬ ‫גיליון ‪245‬‬

‫‪3/4‬‬

‫`‬

‫שלום‪ַ -‬‬ ‫כשיש ִ ַ‬ ‫ׁשּבָ‬ ‫ׁשמירת‬ ‫ישתהכל‬ ‫ְ‬

‫באחת ההרצאות של הרב הגאון ניסים יגן זצ"ל‪ ,‬סיפר הרב כי פעם אחת הלך לדרוש בפני זוג שאבדו את בנם היחיד‪ .‬שמו של‬ ‫הבן היה "משה סלמה" והוא נפטר ל"ע בשבת‪ ,‬הבחור נסע באמצעות האופנוע שברשותו בערב שבת ועשה תאונה‪ .‬הרב הלך‬ ‫לנחם את המשפחה והחל לדרוש נאום חוצב לב‪ .‬שלפתע קמה אחת הנשים בקהל וצעקה לעבר הרב‪" :‬האם אתה יכול‬ ‫להסביר לי מדוע הוא מת? תסביר לי למה ה' לקח אותו? הוא בסך הכל ילד"‪.‬‬ ‫הרב ידע כי הוא עלול להיתקל בתגובה קיצונית מעין זו אמר לה‪" :‬אינני יודע חשבונות שמים‪ ,‬אבל אני יודע שכתוב בתורה‬ ‫במפורש‪ ,‬מחלל שבת מות יומת"‪ ,‬גיחכה האשה ואמרה לו‪" :‬אם כן‪ ,‬מדוע אני לא מתה? אני מחללת שבת והכל אצלי בסדר‪,‬‬ ‫מה אתה מבלבל לי את המוח עם תשובה זו?"‪ .‬באותו רגע קמה מהקהל בחורה בשם מירי‪ .‬היא ניגשה לעבר הרב וביקשה‬ ‫לדבר מספר מילים בפני הקהל‪ ,‬הרב ישב ואפשר לה לדבר והיא אמרה‪:‬‬ ‫"קהל נכבד‪ ,‬אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שקרה לי‪ ,‬אני גם מאמינה שמשה נפטר בגלל שהוא חילל שבת"‪ .‬כל הקהל המום‬ ‫למשמע דברים אלו‪" ,‬לפני שלושה חודשים סבתא שלי באה אלי בחלום ואמרה לי‪' :‬מירי‪ ,‬יש לך שכנה שיש לה ילדה בת ‪8‬‬ ‫עם גידול בראש‪ ,‬תיגשי לשכנה שלך ותגידי לה שאם היא תקבל עליה לשמור שבת‪ ,‬הגידול של הבת שלה ייעלם תוך‬ ‫פחות מ‪ 6-‬שעות'‪ .‬מירי מספרת שהיא הייתה המומה‪ ,‬היא לא ידעה מה לעשות עם החלום הזה‪ ,‬היא פחדה לספר אותו‬ ‫לבעלה‪ ,‬היא אמרה לעצמה בבוקר‪" :‬חלומות שווא ידברו" זה סתם חלום‪.‬‬ ‫למחרת לפנות בוקר שוב חלמה מירי את אותו חלום ובו סבתא שלה באה אליה ואומרת לה‪" :‬מירי ביקשתי ממך ללכת לשכנה‬ ‫שלך ולומר לה‪ ,‬שאם היא רוצה שהבת שלה תחלים עליה לשמור שבת‪ .‬היא פגעה בדבר הכי יקר לה' יתברך ולכן ה' פגע‬ ‫בדבר הכי יקר לה‪ ,‬אבל אם היא תקבל עליה לשמור שבת ה' ירפא את הבת שלה תוך פחות מ‪ 6-‬שעות"‪ .‬מירי כבר לא‬ ‫ידעה מה לעשות‪ ,‬זה כבר התחיל להפחיד אותה‪ ,‬אבל היא לא הייתה מסוגלת לומר זאת לבעלה‪ .‬בפעם השלישית‪ ,‬שהיא‬ ‫חלמה את החלום היא כבר ממש נבהלה‪ ,‬היא שאלה את סבתא שלה בחלום היכן השכנה הזאת מתגוררת והסבתא הסבירה‬ ‫לה בדיוק איפה היא גרה‪.‬‬ ‫כל הלילה היא לא יכלה לעצום עין‪ .‬בעלות השחר העירה את בעלה וסיפרה לו את החלום‪ ,‬אך עדיין לא היה לה את האומץ‬ ‫לגשת למשפחה על סמך החלום‪ .‬בפעם הרביעית‪ ,‬שהיא חלמה את החלום‪ ,‬סבתא שלה אמרה לה‪" :‬מירי‪ ,‬זאת הפעם‬ ‫האחרונה שאני באה אליך‪ ,‬אין לי רשות לבוא אליך יותר‪ ,‬כל פעם שאני באה אליך בחלום מנקים לי מהזכויות שלי‪ ,‬אבל‬ ‫תדעי לך מירי שאם לא תלכי להזהיר את השכנה שלך ולומר לה שתשמור שבת‪ ,‬הבת שלה תמות והמוות של הילדה‬ ‫יהיה על המצפון שלך! את תהיי אשמה במוות הזה"‪.‬‬ ‫הפעם כבר לא יכלה להתעלם מהחלום‪ ,‬היא אזרה אומץ וניגשה לאותה לשכנה‪ ,‬ונקשה‪ .‬הדלת נפתחה והשכנה עמדה בפתח‪.‬‬ ‫מירי הביטה בפניה ושאלה‪" :‬שלום‪ ,‬שמי מירי ואני מתגוררת בקרבת מקום‪ .‬יש לכם אולי ילדה בת ‪ 8‬שחולה במחלה קשה?"‪-‬‬ ‫דמעות עמדו בעיני השכנה והיא הפטירה בלחש‪" :‬לא‪ ,‬קיבלתי שיחת טלפון לפני דקות ספורות מביה"ח והם הודיעו לי‬ ‫שהיא נפטרה!"‪ .‬מירי פרצה בבכי ואמרה לה‪" :‬זה לא יכול להיות‪ .‬היום בבוקר סבתא שלי באה אלי בחלום וביקשה ממני‬ ‫לבקש ממך לשמור שבת"‪ .‬האמא הייתה המומה‪ ,‬היא אמרה שהרופאים התייאשו והם לא נותנים לה סיכוי לחיות‪ ,‬אבל טרם‬ ‫הגיע רופא לקבוע סופית את מותה של הילדה‪.‬‬ ‫מירי והאם נסעו מיד לבית החולים‪ ,‬האם בכתה כל הדרך והייתה המומה מהחלום‪ .‬הם נכנסו לבית‪-‬החולים‪ ,‬עמדו ליד הילדה‬ ‫והסירו את הסדין הלבן שכסה את פניה בטרם ייקבע מותה‪ .‬מירי ביקשה מהאם לקבל בלב שלם לשמור שבת‪ ,‬האם קבלה על‬ ‫עצמה בדמעות לשמור שבת והתחילה לבכות‪ ,‬ברגע שהאם סיימה לומר שהיא מקבלת על עצמה שבת‪ ,‬הילדה שהייתה‬ ‫ללא הכרה‪ ,‬משותקת בכל גופה‪ ,‬התחילה להזיז את אצבעות הידיים!‬ ‫מירי התחילה ללמד את האם במה כרוכה שמירת שבת ובינתיים הילדה מתחילה להזיז את כפות הרגלים‪ ,‬תוך פחות מ‪3-‬‬ ‫שעות הילדה התחילה לדבר‪ ,‬זמן קצר לאחר מכן הילדה בקשה מאמה שתיקח אותה לטייל בחוץ‪ .‬הרופאים היו המומים‪,‬‬ ‫ולא אפשרו לאם להוציא את הילדה בטענה שמצבה מסוכן‪ ,‬כעבור מספר רגעים הכניסו את הילדה לצילום ‪ C.T‬וגילו דבר‬ ‫מדהים‪ ,‬הגידול כולו נעלם! מירי התחילה לבכות והאם התחילה לבכות עוד יותר‪.‬כך סיפרה מירי את הסיפור המרגש לפני כל‬ ‫הקהל‪ ,‬מירי היא בחורה שאינה שומרת תורה ומצוות‪ ,‬אבל היא יודעת מה כוחה של שמירת שבת‪.‬‬

‫בראשית ֻ ְ ּ ֶ ֶ‬ ‫תי ִ ּ ִ‬ ‫מרכבת ִ ׁ ְ‬ ‫מילה ּ ְ ֵ ׁ ִ‬ ‫הַ ִּ ָ‬ ‫מש ֵ‬ ‫מלים‪ -‬י ְֵרא ׁ ַש ּ ָבת‬ ‫הרב שמואל דרזי בן שמחה זצ"ל‬ ‫מאיר מורד בן שושנה ז"ל‬ ‫שרה בת חבובה ע"ה‬ ‫מנחם בן טובה ז"ל‬ ‫סוליקה מלכה בת עישה ע"ה‬ ‫אברהם בן יונה ז"ל‬ ‫חנניה ז"ל בן יעקב ויהודית הי"ו‬ ‫סלים בן ורדה שבו ז"ל‬ ‫יגאלׁ בן מונאבאר אורה ז"ל‬ ‫אברהם בן אסתר ז"ל‬

‫פניני עין חמד‬

‫הרב יצחק כדורי בן תפאחה זצ"ל‬ ‫משה כרמלי בן נעימה ז"ל‬ ‫מצליח בן אסתר ז"ל‬ ‫גילי אוהלי בן חווה ז"ל‬ ‫נעמי בת כתון ע"ה‬ ‫עליזה בת שמחה מרילי ע"ה‬ ‫מרים בת בלה ע"ה‬ ‫דוד בן רחל ז"ל‬ ‫אהרון )אורי( בן רבקה ז"ל‬ ‫עידה בת יקוטה ע"ה‬

‫לע"נ‬

‫הרב אטון שבתי בן אסתריא זצ"ל‬ ‫יעקב בן סלימה ז"ל‬ ‫שבתאי בן רנדה ז"ל‬ ‫יוסף מלכה בר סעדה ז"ל‬ ‫משה בן רוזה ז"ל‬ ‫עמי בן אורה ז"ל‬ ‫שבתאי בן חזלה ז"ל‬ ‫שמואל בן יוכבד ז"ל‬ ‫שושנה בת חבובה ע"ה‬ ‫נעימה בת גורג'יה ע"ה‬

‫הרב מנחם בצרי בן ויקטוריה זצ"ל‬ ‫יעקב בן בת‪-‬ציון ז"ל‬ ‫ליליאן בת רבקה ע"ה‬ ‫מצליח בן נזה ז"ל‬ ‫אסתר בת נעמי ע"ה‬ ‫משה בן עישה ז"ל‬ ‫חוה בת אילנה ע"ה‬ ‫אלברט ציון בן נעימה ז"ל‬ ‫יצחק נעים בן ג'חלה ז"ל‬ ‫כל נשמות עם ישראל‬

‫תנצב"ה‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫‪245‬‬ ‫גיליון‬ ‫בראשית· כ"ט תשרי תש"ע ·‬ ‫הקו‪245‬‬ ‫· פרשת בראשית·‬ ‫החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬ ‫בחסות‬

‫‪4/4‬‬