של"ס פר' בראשית תשס"ז
b
דא"ח רעוא דרעוין פרשת ויצא תשס"ז של"ס פר' בראשית תשס"ז
רבצים צאן ¦ § Ÿ עדרי Ÿ שׁלשׁה ¥ § ¤ שׁם § ¨ והנּה ¨ בּשּׂדה § ¦ ¥ באר © ¨ ¤ והנּה § ¥ ויּרא § ¦ ¥ ©©§ גּדלה ©על ¦פּי והאבן § ¨ Ÿ העדרים § ¨ ¤ ¤ ישׁקוּ ¨ ¦ ¨ £ ההוא © § הבּאר © ¦ עליה ¦כּי ¦מן © § ¥ ¨ ¨ ¤ הבּאר) :בראשית כ"ט ,ב'( © § ¥ האבן שעל פי הבאר סוד השכינה הק' א[ דאיתא בזוה"ק )ח"א רל"א ע"א(: ועלמא לא אתברי עד דנטל אבנא חדא ,ואיהו אבנא דאתקרי אבן שתיה ,ונטל לה קב"ה וזרק לה לגו תהומא ,ואתנעיץ מעילא לתתא ,ומניה אשתיל עלמא ,ואיהי נקודה אמצעיתא דעלמא ,ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים .והנה המלכות נקראת אב'ן בסוד הכתוב )בראשית מ"ט ,כ"ד( :משם רועה אבן ישראל ובסוד )תהלים קי"ח ,כ"ב( :אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה )שער מאמרי רשב"י בשלח( ,ויעקב אבינו אחר שהטמין עצמו י"ד שנים בישיבת שם ועבר מה כתיב ביה )בראשית כ"ח ,י"ח( ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו ,ואיתא בזוה"ק )ח"ב רכ"ט ע"ב( אלין תריסר אבנין קדישין, כלהו אתעבידו חד אבנא ,דכתיב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה ,וקרי להו אבן, מאי טעמא ,בגין דכלהו תריסר אבנין אתכלילו באבנא חדא קדישא עלאה, דאיהי לעילא מנהון .היינו דיעקב אבינו נתייחד עם בוראו ע"י ההיא אבנא .דהנה
ישנם הרבה אנשים העוסקים והוגים בתורה הק' אך אין להם נגיעה בההיא אבנא ,אך יעקב אבינו כתיב ביה וישכ'ב במקום ההוא ,ישכ'ב אתוון י"ש-כ"ב בבחי' כ"ב אותיות התורה שהם כללות בניין העולמות ,ונתייחד בסוד השכיבה עם ההיא אבנא.
סדר עבודת האדם בעולמו עפ"י ד' עולמות אבי"ע ב[ והנה כללות העולמות הם א"ק קדמון( אצילות בריאה יצירה עשייה ,והם בסוד השמות ע"ב )יו"ד ה"י וי"ו ה"י( ס"ג )יו"ד ה"י וא"ו ה"י( מ"ה )יו"ד ה"א וא"ו ה"א( ב"ן )יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה( ,וביאר הרב בעל התניא שעולם העשייה הוא בבחי' העבודה בקבלת עול מלכות שמים ,ועולם היצירה הוא בבחי' העבודה שבלב באהבה ויראה ,ועולם הבריאה בבחי' אהבה ויראה שכליים ,ועולם האצילות בבחי' הביטול אל השי"ת ,ועולם א"ק שעולה על כולנה הוא בבחי' עבודת המסירות נפש בביטול הגמור אל הבורא ית' ,והם כולם נכללים בד' אותיות דשם )אדם
c
דעה חכמה לנפשך
הוי"ה ובקוצו של יו"ד .וזוהי עיקר עבודת איש היהודי בהאי עלמא ,היינו בחינת שויתי הוי"ה לנגדי תמיד לצייר שם הוי"ה לנגדו ,וכבר כתבו בספרים הק' בשם הבעש"ט שאין העניין לצייר השמות לנגדו גרידא ללא שום דבקות ,כי אזי הוא בבחי' שגונב לבת המלך ח"ו ,דהבת מלך היא השכינה הק' אין ברצונה להתגלות אם אין מתקשרים באמת באור אלקותו ית' וחושבים האותיות רק בבחי' חיצוניות, והגם שצריך לצייר שם הוי"ה לראותו כנגד עיניו אמנם כל זה לתכלית שיבוא להתדבק בבוראו בכל מדרגות הדבקות שכלולים בשם הוי"ה ב"ה ,ותחילה צריך שיקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחי' עולם העשיה ,ומשם יוכל לעופף באהבה ויראה אל בוראו בבחי' עולם היצירה, ומשם להתבונן באהבה ויראה שכליים האיך להתקשר בבורא ית' ע"י התורה והתפילה בבחי' עולם הבריאה ,ולמעלה בקודש לעלות למדרגת הביטול במציאות אל הבורא ית' בבחי' עולם האצילות, ועולה על כולנה היא מדרגת המסירות נפש בבחי' הביטול מכל וכל להיות כאין הגמור ולהיכלל בייחודו ית' בבחי' מדרגת א"ק ,וזהו הסולם העולה בית א"ל שראשו מגיע השמימה.
עיקר העבודה להתקשר בהשכינה הק' שהיא בסוד כח המדמה שבאדם ג[ וזהו שיעקב אבינו בקש את השי"ת )בראשית כ"ח ,כ'( אם יהיה אלקי'ם עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך וכו' ,והיינו שגם כשעולים במעלות הסולם
השמימה אין די שעולים בבחי' המידות וההרגש שבלב לבד ,אלא יש לעלות עם השכינה הק' שהיא בחי' השם אלקי'ם שהיא בסוד כח המדמה והיא שורש וראש לראייה העליונה ,דבעת שהאדם עולה במעלת קבלת העול צריך לראות לנגדו השמות הק' שמכוונים כנגד עבודת קבלת עול ,וכן כשעולה למדרגת אהבה ויראה צריך לראות לנגדו המלאכים שהם כנגד עולם היצירה ,וכן בכל עולם ועולם צריך לראות לנגדו כל המידות שכלולים בזה העולם וכן את השבעה רועים אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד שנמצאים בכל עולם ועולם ,וכמשצייר לנגדו השמות שכנגד המידות או כשמדמה בעיני רוחו עבודת הצדיקים שעבדו את בוראם נאמנה באלו המידות אזי הוא בא לדבקות גדולה ונוראה בבחי' אם יהיה אלקי'ם עמדי ,וע"י זה זוכה לבחי' והיה הוי"ה לי לאלקים )שם פס' כ"א( ,היינו שפנימיות המדרגות שבבחי' שם הוי"ה מתגלות גם בבחי' שם אלקים שהוא בבחי' המדמה בבחי' השכינה הק'. ד[ והעיקר הוא שלא תהא עבודתו את בוראו יבשה וחרבה ,אלא צריך בכל עת להתקשר בשכינה הק' לעלות עימה בסולם העולה בית ה' כשמצייר ומדמה אותה לפניו ,וזאת הייתה עיקר עבודתו של יעקב אבינו ע"ה שהוא בעל האצילות ,שמשם עלה אל מדרגת הלובן העליון להתדבק בייחוד האמיתי ולהיכלל לגמרי באור א"ס ב"ה בבחי' לאשתאבא בגופא דמלכא הנזכר בזוה"ק )ח"א רי"ז ע"ב( ,ובזאת העבודה
של"ס פר' בראשית תשס"ז הצדיקים עוסקים בכל ימיהם ,והיא היא הסולם המוצב ארצה שמעלה את הנשמה לשכון בעליונים .וכמו שהגיד הבעש"ט הק' שבמקום שאדם חושב שם הוא נמצא ואין המחשבה דבר חיצוני אל האדם, וכאשר האדם מחשב במציאות העליון ולא באופן של יובש ,הרי באיזו מדרגה שהוא נמצא -בין במדרגת קבלת העול ובין באהבה ויראה טבעיים ושכליים או במדרגת הביטול והמסירות נפש אל הבורא ית' אזי באמת באותו המקום שהוא חושב שם הוא נמצא.
האבן גדולה על פי הבאר – בחי' אבן נגף
ה[ אמנם כנגד ההיא אבנא הנ"ל שהיא אשר דקדושה המלכות מתגלה ע"י בחי' וישכב במקום ההוא - וישכב אתוון י"ש-כ"ב ,בחי' כ"ב אותיות שהם בנין השמות הק' ,הנה כנגד האבן הזאת עומדת האבן גדולה על פי הבאר שהיא בחי' אבן נגף כמובא בזוה"ק )ח"א קנ"א ע"ב( ,והיא עומדת על פי הבאר היא השכינה הק' שנקראת בא'ר ,כי כנגד בחי' המדמה דקדושה דשויתי הוי"ה לנגדי תמיד )תהלים ט"ז ,ח'( ,יש כנגדו בחי' המדמה דסט"א ,שבמקום לחשוב על מציאות הבורא ית' אזי יום ולילה לא ישבות מלחשוב מחשבות בני אדם ומהקורה אותם ,וגם בעת שעומד להתפלל הוא טרוד במחשבתו מכל הנעשה תחת השמש ,וחלף זאת שישים מחשבתו בשמות הק' ומדבקות הבורא ויתבייש מלהסיח דעתו לרגעא חדא ממציאותו ית', חלף זאת הוא מצייר לו דמיונות שוא
d
מהקורה אצל פלוני ואצל אלמוני ,וממילא נופל מרום המעלות אל מקום עלמא דפרודא דקנאה תאווה וכבוד.
תחילת העבודה להסיר האבן נגף הנ"ל הוא ע"י קבלת עול מ"ש ולזה רמז הכתוב )בראשית כ"ט ,ב'( וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה כי מין הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדולה על פי הבאר .וכלומר דכאשר האדם רואה לדעת שבשעה שעומד להתפלל ולעסוק בדברי תורה אין הוא יכול להמשיך שפע מים חיים מן הבאר העליון דבחי' השכינה הק', ואין הוא מקושר אליה ח"ו ,אזי תחילה צריך להתקשר אל השלושה עדרי צאן שהם בבחי' הנצח הוד יסוד אשר הם כנגד מדרגת קבלת עול ,כי כל הטעם שאין האדם יכול להתקשר בההיא אבנא דהיא מלכות דקדושה הוא משום שלא קבל על עצמו עול מלכות שמים באהבה ופרק עול התורה הק' מעל צווארו רח"ל ,דעניין קבלת העול הוא יסוד איתן לכל המדרגות שבעולם ואם לא קבל עליו עול מלכות שמים אזי לא יוכל להעלות את השכינה הק' אפ' למקום הנה"י ,כי שם עומדת ההיא אבנא דקלי' שהיא אבן נגף שעל פי הבאר מים חיים ומונעתו מלשאוב מים חיים ליתן אל כליו.
עיקר העצה להנ"ל התקשרות איש עם רעהו ולצדיקים
ו[ ואזי
העצה היעוצה היא שיקיים מאמר הכתוב )בראשית כ"ט,
e
דעה חכמה לנפשך
ג'( :ונאספו שמה כל העדרים ,וכלומר שיחבר ויקשר עצמו בקרב אסיפת קהל ועדה העומדים להתפלל תפילה בציבור ולמדים תורה ברבים ,וכמו שאמר הר"ן בדרשותיו וכן דרש האלשיך הק' שההכנה של הצדיקים מסייע בידי הבלתי מוכנים, דהיינו שאפי' שישנם אנשים שעדיין לא זכו לטהר מוחם לחשוב מחשבות ולהתבונן במציאותו ית' ,הרי בשעה שיושבים בשבת אחים גם יחד יוכלו להתקשר ביתר שאת בבורא ית' .ואמנם דייקא אז בשעה שהוא מיסב באסיפת חברים ,בא הסט"א ומבלבל דעת האדם שבמקום להשתמש בשעת הכושר לעבוד את בוראו בשכם אחד ,אזי בא הסט"א שנקרא חר'ן בסוד הכתוב )שם ד'( :ויאמרו מחר'ן אנחנו היינו בחי' חרו'ן אף ,ומרפה האדם ממלאכתו שלא יכיר בגודל השעה בעת שיהודים יושבים כאיש אחד בלב אחד וחושבים מחשבות להתדבק בבורא ית' ,שע"י כן גוללים ההיא אבנא דסט"א מעל פי הבאר העליון וזוכים לבחי' )שם ה'( הידעתם את לב'ן -לעלות במקום הלוב'ן העליון לאשתאבא בגופא דמלכא אחר שקבלו עליהם עול מלכותו ית' ועלו באהבה ויראה טבעי ושכלי בדבקות הבורא ,ומשם עולים עוד אל עולם האצילות עד שזוכים לבוא למקום הלובן העליון לעולם הכתר ,והכל ע"י שמתקשרים בההיא אבנא היא הבאר העליון וגוללים האבן נגף דסט"א מפי הבאר ,והגם שלא עלתה בידו לעלות בסולם העלייה ,מ"מ ע"י שיאספו שמה כל העדרים להתקשר בצדיקים ולישב כמה יהודים במסיבה אחת ונדברו איש עם
רעהו לעבוד את הבורא ית' בשכם אחד, עדיין יש לו תקוה ואחרית לעלות בהר ה' לקום במקום קדשו בסוד )בראשית כ"ט ,ה'(: ויאמרו ידענו.
ברם הכתוב אומר )שם ח'( ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן ,וכלומר שגם כאשר יודעים האמת שאי אפשר לשאוב מימי הבאר העליון כי אם כשנמצאים באחדות עם בני ישראל, וכמו שהבעש"ט הק' דבר בקדשו והמשיך זה העניין בקרב בני ישראל והפליג בגודל כח החבורה דקדושה שכאשר בני אדם יושבים בחבורה ומייחדים ייחוד ה' יחדיו ומנגנים ומזמרים לכבוד יוצרם וקונם אזי כוחם גדול ונורא להמשיך האור העליון למטה בהאי עלמא ,אמנם יש תנאי בדבר שייחודם והתקשרותם תהא בנפשפנימה ולא מן השפה ולחוץ ,אלא בבחי' לא נוכל עד אשר יאספו כ'ל העדרים ,היינו עד שתהא דבקותם גדולה ופנימית.
בחי' הצדיק שדבק לבדו בבוראו וזה )שם י'( :ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו .כי לכאורה אחדות הלבבות איש עם רעהו הוא מעבודות קשות שבמקדש ,כי הסט"א בא ומעמיד עצמו לבלתי תהא אחדות אמיתית בינותם .ואמנם הנה יעקב אבינו לא המתין עד שיגללו העדרים האבן מעל פי הבאר ,דהיינו שעלה למעלה לדבוק בבוראו לשאוב מימי הבאר גם עם
של"ס פר' בראשית תשס"ז
f
בחי' החיצוניות ,וכדרך שאמרו רבותינו ז"ל )סוכה מ"ה ע"ב( הא דעיילי בבר והא דעיילי בלא בר ,וכלומר שישנם בני אדם שבחי' החיצוניות מפריע בידם לדבוק בבוראם ,אך ישנם צדיקים אשר יש בכוחם לעלות בדבקות אל בוראם גם עם בחי' החיצוניות והיינו בבר ואין הוא מפריע בידם ,וכן יעקב אבינו לא המתין ומיד גלל האבן מעל פי הבאר גם כשהיו העולם עדיין במדרגת החיצוניות.
שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה ורצונו ית' שישראל יעשו תשובה קודם ביאת המשיח ,מ"מ הרבה דרכים למקום ואין צריכים להנחות הדרך לבורא ית' ח"ו ,כי הוא יכול להאיר הדרך שבן דוד יבא ויגאלנו באופן שיתקיימו כל התיקונים שצריכים להיעשות ,ואף שידעינן שעיקר התיקון הוא באופן שישקו כל העדרים מימי הבאר כשכל העולם כולו ישובו בתשובה וישאבו מימי הבאר העליון, והאיך שייך להביא לימות משיח קודם שנגמרו להתברר כל הניצוצין ,מ"מ הרבה דרכים למקום ובכוחו הגדול להעלות ולתקן כל הבירורים ברגעא חדא.
ז[ וזהו וזהו שדרשו רבותינו ז"ל )סנהדרין כ' ע"א( ,שנענש אבנר על ששהא מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה ולא המליך את דוד מיד אחר מיתת שאול ונענש על כך ,כי אסור לאחר את מלכות משיח צדקינו אף אם יש בזה עניינים גדולים ונשגבים, וכדאיתא שם בתוס' שאבנר בן נר בקש לקיים דברי הכתוב ומלכים ממעיך יצאו, היינו שיהיו שני מלכים מבנימין שאול ואיש בושת ,ואף כי היו לו כוונות גדולות בדבר ,אמנם בשמים לא שעו אל כוונותיו כי בכל עת שאין ממליכין את מלכות בית דוד הוא משיח צדקנו יש בזה צער למעלה ,ואף שבאמת רצה השי"ת שגם איש בושת ימלוך ,מ"מ נענש ע"כ אבנר כי אין הוא צריך להשית עצות אל הבורא ית' האיך להביא את דוד להיות מלך על ישראל באופן שלא יסתור הכתובים ,וכן הדבר בעניינינו שאפי' שאמת הדבר
כי האמת היא שאם אבנר בן נר היה מתקשר בדוד המלך היו כלל ישראל גם הם מתקשרים מיד בדוד המלך ,כי לאבנר בן נר היה הכח של מיכל בת שאול ,וכמו שבאמת לבסוף הביא את מיכל בת שאול לדוד המלך ,ובכח זה זרחה שמשו של דוד בכל העולם ,כי בתחילה כל זמן שלא נעשה התחברות דוד ושאול לא היה יכול דוד למלוך על כל ישראל ,ועדיין לא היה יכול להיקרא דוי"ד )ביו"ד מלא(, ואולם מיד אחר מות שאול כשבנו איש בושת שהיה בן ארבעים שנה ארבעים בגימ' גוא'ל ,דייקא אז היה צריך להיות החיבור של דוד ושאול ,ואם מיד היה ממליך אבנר בן נר את דוד היתה נעשית בחי' ההתכללות הגמור בין דוד לשאול, אמנם אבנר בן נר לא תפס בדעתו שיתכן להיות כזאת מציאות התכללות הנשמות דוד ושאול וע"כ איחר את המלוכה מבית דוד ונענש על כך.
עונשו של אבנר ששהא מלכות בית דוד ,על שלא ידע לכלול בחינות דוד ושאול
g
דעה חכמה לנפשך
בחי' דוד היא תורת חסד שמגלה תורתו לאחרים ובחי' שאול שדבק בבוראו בבחי' בדידות ח[ כי הנה דוד הוא בסוד ונאספו שם כל העדרים ,היינו שכלל ישראל צריכים לשוב בתשובה כולם כאחד כדרך דוד המלך שהקים עולה של תשובה כמו שאמרו רבותינו ז"ל )מ"ק ט"ז ע"ב( ולימד דרך התשובה לרבים ,שדוד המלך תורתו היא תורת חסד שמגלה תורתו לאחרים, ואמנם שאול המלך הוא בבחי' משכמו ולמעלה מכל העם ובבחי' )משלי כ"ה ,ג'(: ולב מלכים אין חקר ,ואין גילה דרכו ותורתו בקרב המון העם אלא עבד את בוראו בדבקות ובהתבודדות ,כי כאשר הצדיק עוסק בתשובה בכוחו להחזיר את כל העולם בתשובה כי הצדיק שהוא משכמו ולמעלה מכל העם הוא כלול מכל העם וכאשר הוא עוסק בעבודת התשובה בכן הוא מעלה ומתקן לכל העולם כולו. וע"כ בשעה שיעקב אבינו ראה שוהנה רחל באה עם הצאן אשר ממנה יצאה מלכות שאול ,אזי מיד ויגל יעקב האבן מעל פי הבאר ,כי מצד בחי' שאול אין זה מעכב שנאספו שמה כל העדרים לגלול האבן מעל פי הבאר ,אלא יש דרך אשר הצדיק לבדו עושה לכל המעשים כאשר הצדיק מקיים וישק יעקב לרחל היינו שהוא מתקשר לאור דרחל ללא התכללות בעבודת העולם.
שלמות העבודה להלך בב' דרכים יחדיו בסוד דוי"ד עם יו"ד
ט[ ולכאורה
שני הדרכים הנ"ל נראין כסותרין זה לזה ולא ראי
זה כראי זה ,אשר זו באמת הייתה טעותו של אבנר בן נר שלא ניתן להלך בב' הדרכים דשאול ודוד יחדיו ,וזה בחי' המחלוקת בין תורת הנגלה והנסתר שדוד מגלה עניין הנגלה כמו שאמרו הלכה כמותו בכל מקום ,אך אצל שאול לא היה עיקר ענין ההלכה כדכתיב אצל בנו דלא היו לו רגליים ,היינו שלא היה בבחי' הליכות עולם שהן הלכות ,כי לעולם צריכים להלך בב' הדרכים יחדיו בסוד דוי"ד מלא ביו"ד ,שמצד אחד צריך הצדיק לעסוק בייחודים ועליות לחשוב כאילו כל העולם כולו תלוי בו ובצדקותו ,ומצד שני יש להשיב את כל העולם בתשובה ,ואיך ב' הדרכים משולבות יחדיו אישה אל אחותה הוא מדרכי השי"ת שהם למעלה מטעם ודעת ,ואין לחשב בחשבונות שמים כמו שאבנר בו נר בקש לחשב ,אלא יש לידע נאמנה שהגאולה תלויה גם בכח כל העדרים שנאספים על פי הבאר ,וגם בכח הצדיק שמתקשר בבחי' רחל כנ"ל. וכן כל יהודי צריך לעמוד בכוח ועוז על הנקודה שהוא צריך לגלות בעולם ולא להיות לו נפקותא אם העולם מקבל הגילוי שלו אם לאו ,ועל ידי כך יוכל לעלות בלא בר בדרך ר' שמעון בר יוחאי ולהביא לימות המשיח בלא סייעתא מזולתו, ואמנם מאידך גיסא תהיה גם אצלו כעיקר דרכו של דוד המלך ע"ה ,ויש לו להשפיע על כל העולם כולו כדוד שתורתו הייתה תורת חסד שלימדה לאחרים ,אך לא לחשוב אם העולם מקבלים הנקודה שלו, כי אין זה תלוי אם אחרים משיגים ומקבלים דרכו בעבודת ה' ,ובאמת זוהי
של"ס פר' בראשית תשס"ז הנקודה התיכונה המאחדת בין ב' הקצוות הללו כאשר מצד אחד יש לו לעמוד על הנקודה דיליה ולא ירפה להמשיך אותו בעולם ,ומצד שני לא יפן להסתכל אם אנשים משיגים תורתו אם לאו.
שלמות העבודה היא להיות בבחי' אמת עם השי"ת ולא להסתכל על שאר בנ"א י[ וזה סוד הדבר שאם היה אבנר בן נר מביא את מיכל בת שאול אל דוד המלך מיד אחר פטירת שאול אזי הייתה שלמות הגאולה ,בסוד איש בושת שמלך ארבעים שנה ארבעים בגימ' גוא'ל ,והיה יכול דוד המלך להמשיך בכלל ישראל כח התשובה להורות דרך התשובה לכל אחד ואחד ,וכמו שאמר רשב"י יכול אני לפטור כל העולם מן הדין ,וכי רשב"י מתעבר בכל צדיק שמתקשר בעבודתו ,והוא שמתחבר אל השכינה הק' בסוד וישק יעקב לרחל ,ויכול הוא לומר עוד היום גדול ואין הוא תלוי באסיפת כל העדרים ואין צריך לחשוב מכל מצבי הבריאה וכו', כי באמת על כל אחד לילך בדרכו של אבנר בן נר שמקשר דוד לשאול כחדא ,כי אבנ'ר אתוון א"ב-נ"ר ,א"ב הוא מלשון רצון והשתוקקות שהוא עבודת דוד ,ונ"ר הוא בבחי' שלמות הייחוד שהוא נ"ר כנודע )כוונות חנוכה( ,שבזה מייחד לעבודת שאול ודוד ,וכלומר שכל אחד צריך להיכנס ולחדור לעמקי נפשו להתייחד שם עם הבורא ית' ולא להסתכל ולחשוב על שאר בני אדם ,אלא יעבוד את הבורא ית' בבחי' התבודדות בבחי' הצדיקים דעיילי
h
בלי בר ,ולא יחשוב שגילוי אלקותו ית' בתחתונים תלויה בעבודת אחרים ,אלא ידע נאמנה שהכל תלוי בו לבד ,ואמנם בחלק המעשה צריך להתקשר בדוד ולהשתדל בכל כוחו להחזיר לכל העולם בתשובה ,ואמנם לא יחשוב שזוהי עיקר העבודה לגלול האבן מעל פי הבאר בבחי' המעשה החיצון כנ"ל ,אלא העיקר יהא אצלו בחי' וישק יעקב לרחל בזה שמתקשר בנקודת האמת ,ובזה תלוייה שלמות הגאולה.
וזוהי ג"כ בחי' משה רבינו אשר הוא שפל מן הכל ועם זאת הוא למעלה מן הכל יא[ כי הנה אצל משה רבינו כתיב והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה ,ואין לחשוב ח"ו שענוונותו של משה באה לו מחמת קטנות המוחין וקוצר השגתו ,אלא משה רבינו הגם שהיה עניו ושפל מכל האדם ולא החזיק עצמו לכלום והיה מעמיד עצמו בכפיפה אחת יחד עם המצורעים ,אמנם שפלותו מגעת עד בחי' הבינה שעולה עד עתיק בסוד הכתוב )במדבר י"ח ,כ"ג( :ועבד הלוי הו'א ,כי לו'י הוא בחי' בינה כנודע, והו'א היינו עתיק ,וכן כל ת"ח אשר בכל איבר ואיבר מתלבש בו נפשו של משה רבינו הגם שצריך להחזיק עצמו לשפל ונבזה וחדל אישים ,אמנם אדרבה מתוך השפלות עצמה צריך לבוא אל ההכרה שהשי"ת בחר בו ובעבודתו לגלול הוא לבדו האבן מעל פי הבאר ולא ימתין עד שיאספו כל העדרים וגללו האבן מעל פי
i
דעה חכמה לנפשך
הבאר ,ואמת ונכון הדבר שיש לו להתקשר לכל נשמות ישראל ולעשות כל אשר לאל ידו להשפיע על זולתו לילך בדרך הישר והרצוי לפניו ית' ,אמנם העיקר הוא שיתקשר עם בחי' רשב"י דעייל בלא בר ולא יהא איכפת ליה מכל המציאות החיצון ,כי טבע האדם שאין מחשיב הנקודה הפנימית דיליה ושעל ידו יוכל להמשיך אור הגאולה בעולם ,אמנם הבעש"ט הק' היה אומר שכל הגאולה תלוייה בדבקות הייחוד של כל אחד מישראל ,אמנם הכל בתנאי שתהא לו תקיפות ועזות דקדושה בבחי' בועז בכדי להתקשר ברות היא השכינה הק' ,ואם חושב שזהו תלוי רק בדעת אחרים אזי מאבד נקודת העזות דקדושה ,וע"כ כל אחד לפי מדרגתו ומעלתו צריך להיות לו עזות דקדושה לדבוק בשכינת עוזנו בבחי' ויפגע במקום ההוא.
זאת העבודה שייכת לכל אחד מישראל יב[ ועי"כ יוכל לגלות האור די"ב שבטי י"ה שהם התגלות אלקותו ית' בתחתונים ,ולא ירפה ויתרשל במלאכתו לחשוב שכל הגילויים וההשגות הכתובים בספרים הק' אין להם שייכות אליו כי אם לצדיקים ואנשי מעלה ,אלא יש לו לילך בעזות דקדושה ולידע שכל הנאמר בספרים הק' נאמרו דייקא עליו בכדי שיוכל לדבוק בבורא ית' ,כי אלמלא כן לא היו הדברים הללו מתגלים לכל ,וזה עצמו תוקף הגאולה שכל אחד מישראל תהא לו שלמות העזות דקדושה להיכלל בנשמת
רשב"י דעייל בלא בר ולא יפן כה וכה במציאת החיצון ,וכמו שהגיד הבעש"ט הק' שכאשר האדם מגיע לדבקות שבבחי' האצילות אזי הוא משחק על כל העולם ולא איכפת ליה אם יש עוד בני אדם שהולכים בדרכו ,אלא אדרבה אע"פ שהוא שפל מכל האדם אשר על פני האדמה יש לו העזות דקדושה שהוא עולה בלי בר כאילו שאין הדבר תלוי אלא בו לבד ,ואעפ"כ הוא מתכלל ומתקשר בכלל נשמות ישראל. והנה כל איש ישראל הוא בבחי' אות אחת של התורה הק' ,כי כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל ישנם שישים ריבוא אותיות לתורה ,וכל איש מישראל בפ"ע מגלה שכל אלקי בעולם וממשיך גילוי אור אלקותו ית' בעולם ,וכל העולם תלוי בכל חלקי התורה שמגלה כל איש מישראל ,וכמו שבעת שנחסר בספר התורה אות אחת אזי נפסל כולו ,כן מעכב בשלמות הבריאה כל גילוי והשגה של כל איש מישראל .ואמנם טבע האדם שכל נקודה שהוא חופר ומעמיק ומגלה בתורה הק' ובדרכי עבודת ה' רצונו שתתקבל בקרב תלמידיו וחבריו ויתפרסם בשער בת רבים ,ואף שאמת הדבר שצריך למצוא שכל טוב בעיני אלקים ואדם ולבקש שכולם יקבלו השכל אלקי שהוא משיג ,אך היצר הרע מפיל האדם לעצבות כשרואה שאין העולם אוחזים ממנו ומדרכו והנהגתו בקודש ,כי באמת אין הוא מחויב אלא להשלים הנקודה דיליה בסוד דעה חכמה לנפשך -לנפשך שלך דייקא ,כי דרך החכמה היא בשתיקה
של"ס פר' בראשית תשס"ז לדבקות להיכנס שצריך ובחשאי בפנימיות נפשו ,בסוד מה שנאמר אצל שאול שלא לימד תורתו לאחרים ולא כדוד שהייתה תורתו תורת חסד שלימדה לאחרים ,והגם שצריך לילך גם בדרכו של דוד ולבקש שכל העולם יקבלו תורתו, אמנם השי"ת עושה זאת שהצדיק ירגיש שאין עבודתו מתקבלת בעולם בכדי שכל עבודתו תהא לשם שמים ,והשי"ת מנהיג הדבר שתורתו תתגלה ממילא בעולם ללא כוונת האדם.
זהו סוד חנוכה וזה בחי' העבודה דנרות החנוכה, להעלות ולהתדבק בו ית' .מצד אחד להיות כמי שדר בעלייה ומניח המנורה על שולחנו ודיו ,כדרך הצדיקים שראשם מגיע השמימה ומדליקים הנר בפנימיות נפשם כי אין הדבר תלוי רק בם ובפנימיותם ,ומצד שני צריכין לפעול ג"כ פרסומי ניסא לפרסם מציאות הבורא ית' בשער בת רבים ,שע"י זה זוכים שיתגלה ייחודו ית' בכל העולמות.
בחינת רשב"י ע"ה וזאת הייתה עבודתו של רשב"י ע"ה דעייל ללא בר שלא היה איכפת ליה מחיצוניות העולם מה שאנשים מחשבים עליו ואעפ"כ יכול הוא לפטור כל העולם מן הדין לפרסם גילוי ית' בכל העולם ,כי אף שצריך לעשות הישר והטוב בעיני אלקים ואדם וכל מעשיו יהיו ישרים והגונים בפני בני אדם ,אך מחשבתו צריכה להיות רק בדבקות הבורא ,ולא כמו
`i
שרגילי אינשי שכאשר מפרסמים איזה ספר וכן כאשר מוסרים שיעור וכדו' כל היום כולו מחשבתם אם ימצא חן בעני אנשים שכל זה הוא ממשאות שוא ומדוחים של היצר הרע ,שבזה עצמו גורם שעוד היום גדול ולא יאספו כל העדרים שתהיה התכללות והתקשרות כל נשמות ישראל ,אלא כל כולו צריך לעבוד את קונו לשם שמים והשי"ת יעשה הטוב בעיניו. יג[ וזה סוד שנעוץ סוף התורה בתחילתה ,בראשית לעיני כל ישראל -בראשית היינו ששלמות התורה היא כאשר מפרסמים התורה לעיני כל ישראל אך מאידך גיסא צריך לבוא לבחי' בראשית אתוון ראש בית בסוד רשב"י שהיה ראש בית שמצד אחד לא איכפת ליה כלל אם העולם מקבלים תורתו ,ומצד שני משפיע אור אלקותו ית' בכל העולם ,כי אף שעיקר הגאולה תלוויה במלכות בית דוד וכמו שאמרו שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה שהוא עבודת דוד המלך להחזיר כל יחיד ויחיד מישראל בתשובה ,אך בפנימיות נפשו לא יהא איכפת ליה אם העולם קבלו הנהגתו אם לאו ,ולא ישמע בקול הס"מ שבא אליו בערמה שיחכוך בדעתו ויתבונן אם כל העולם קבלו הנהגתו ומלביש עצמו בכוונות של לשם שמים ,אלא ילך בדרך הצדיקים שלא עשו שום תנועה למצוא חן בעיני אנשים ,וכמו שמרדכי היהודי לא יכרע ולא ישתחווה וכפר בכל ע"ז שבעולם והתקשר רק באסתר ועי"כ נתפרסם המלוכה דקדושה לעיני כל ישראל בבחי' )אסתר ט' ,ד'( :ושמעו הולך בכל המדינות,
ai
דעה חכמה לנפשך
ואשר בכך חיבר הדרך של שאול אשר ממנו יצא מרדכי שהוא בבחי' אבא בחי' חכמה ונתחבר עם בחי' דוד שהיא לפרסם כבודו ית' בעולם.
ועי"כ :והיא כתר לראשך -שיתגלה כבודו ית' בכל הארץ וכל המצוות והמעשים שעושה יעשו לשם ייחודו ית' בסוד נצור מצוות קדשך שמור שבת קדשך.
דרך ההשפעה הנכונה היא רק באופן שיתגלה ע"י זה כבוד ה'
והעיקר שכלל תנועותיו יהיו לשם שמים, וכמו שהפליג בזה החידושי הרי"ם שיש בני אדם שיש להם איזה נקודה דקדושה ואח"כ מנסים להגדיל כבודם ולפרסם הנקודה שלהם לצורך כבוד ופרסום עד שלבסוף מאבדים גם את נקודת האמת ,וע"כ צריך לפסוע בדרך החכמה והיחוד ולא ליפן כלל להסתכל אם הברואים מקבלים תורתו ,כי זה הוא בבחי' שקר ושוא שהוא מייפה עצמו לאחרים, והוא עושה כמעשה קוף בבני אדם שכאילו עושה כמעשה הצדיקים שכל בקשתם ומגמתם הוא לפרסם ולגלות כבודו ית' בעולם ,כי אף שלכל אחד מישראל יש בו נקודת דוד להשפיע על זולתו מ"מ הכל טוב וישר כשלא יוצא מן הגבולים להשפיע רק לשם שמים ,ומיד כשעולה לו מחשבה במוחו דלא לשם שמים ח"ו ,צריך להכנס שוב לעומק נפשו להתייחד בבוראו בפנימיות ,וע"י זה יקרב הגאולה בב"א.
כי בזה שאדם חושב בדעתו איך למצוא חן בעיני אחרים לא נעשה התגלות והארת אלקות בעולם ,ורק אם ילך תמים עם ה' אלקיו להתדבק בו ית' אזי השי"ת יגלה ויפרסם השגתו ודרכו ,וכמו שיעקב אבינו שלבדו גלל האבן מעל פי הבאר, בכח זה גרם שוידעתם את לבן -שכולם כאחד ישיגו אור הלבנונית העליון ,ואולם צריך שיבקש שכל העולם כולו ישיגו את הדר גאון עוזו ית' ולא שיהא כבעל גאווה שרק לו לבדו תהיה ההשגה שגם זה הוא מעצת היצר ,וכמו שמשה רבינו אמר מי יתן ויהיו כל עם ה' נביאים ,אך לא באופן של רצון להשפיע באופן שיבקש שכולם יקבלו את הנהגתו ודעתו אלא כל מבוקשו תהא לגלות כבוד ה' בעולם אשר בכך מאחד דרכו של דוד ושאול כאחד,
פרשת תולדות תשס"ח
bi
תמצית דא"ח שנאמרו בג' סעודות פרשת תולדות תשס"ח ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק .ופירש רש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה .וכבר צווחו בזה קמאי מה בעי רש"י בזה .וגם שהקדים רש"י יעקב קודם לעשו ,והוא היפך סדר הפרשה שנאמר ויצא הראשון אדמוני וגו' ,ואחר כך יצא אחיו וגו' ויקרא שמו יעקב ,וא"כ איך כתב רש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה ,דמשמע דכך אמורים בפרשה ,וזה אינו .וגם איך הוא זה בכל אדם וזמן. אלא דרש"י ז"ל רמז לדבר חכמה כי כל דבריו ברוח הקודש .כי בדרך עבודת ה' ישנם שני חלקים כללים .האחד הוא דרכו של יעקב אבינו ,שלמד י"ד שנה בבית מדרש של שם ועבר ,כי כלל בחינתו הוא העבודה הפנימית ,לעסוק בתורה לשמה ,ותפילה בכונת הלב, וכלול בזה הדביקות בשמות הקודש ובאור היחודים העליונים. ומאידך יש בחי' עשיו אשר לובש את בגדי אדם הראשון ,והוא עבודת תיקון החיצוניות, תיקון הבגדים .והוא עיקר קדושת האדם לקדש מעשיו הגשמיים לשם שמים ,ובעת האכילה והשתיה ושאר הענינים הגשמיים יהיה דבוק בדביקות עצומה בבורא כל עולמים. ואי' במדרש הנעלם )זהר ח"א קלה" (.דאמר רבי יוסי ,ביומא דיחדי קודשא בריך הוא בעובדוי ,זמינין אינון צדיקיא למנדע ליה בלבהון ,וכדין יסגי סכלתנו בלבהון כאילו חזו ליה בעינא ,הדא הוא דכתיב )ישעיה כה ט( ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו' ,ושמחת הנשמה בגוף יתר מכלם ,על שיהיו שניהם קיימים ,וידעו וישיגו את בוראם ,ויהנו מזיו השכינה ,וזהו הטוב הגנוז לצדיקים לעתיד לבא ,הדא הוא דכתיב ואלה תולדות יצחק בן אברהם ,אלו הם תולדות השמחה והשחוק שיהא בעולם באותו זמן ,בן אברהם ,היא הנשמה הזוכה לכך ,ולהיות שלימה במעלתה ,אברהם הוליד את יצחק ,הנשמה מולידה השמחה והשחוק הזה בעולם".
לבא לקדושת יצחק הוא רק ע"י יעקב יחד עם עשיו כי עיקר תולדות יצחק בן אברהם ,הוא אותו הצחוק דלעתיד לבא שיזכו הצדיקים להשיג את רוח הנבואה בלבם .ולבא לזה הצחוק דקדושה ,צריך כלי לאור הנבואה ,וישנם שני כלים לזה ,הוא בחי' יעקב ועשיו האמורים בפרשה .היינו שבתחילה צריך לקדש האדם עצמו בתורה ותפילה ,ללמוד לשמה ולהתפלל בכל לב ,בדבקות בהשי"ת ,שהוא בחי' יעקב .וכמו כן צריך עבודת טהרת החיצוניות ,לקדש כל מעשיו לשם שמים אכילה ושתיה ושאר הענינים הגשמיים .כי בלי שני הכלים האלו ,לא יוכל לזכות לרוח הנבואה בבחי' יצחק ,בחי' השחוק דלעתיד לבא. וצריך לדעת שהדביקות שצריכים בעסקים הגשמיים היא יגיעה עצומה ביותר מהדביקות הנצרך בעת התורה והתפילה .כי כשאדם יורד לעסוק בדמיונות תענוגים של עוה"ז
ci
דעה חכמה לנפשך
צריך ליזהר מאד להדבק באור האלקי ,בכונה אמיתית ,בדביקות עצומה ,דביקות עמוק מני עמוק .כי אם בתורה ותפילה קשה לבא לדבקות אמיתית ,וצריך להתאמץ ולהתייגע פעם אחר פעם ,להזכר בו ית' ולדבק מחשבתו בו ית' באהבה ויראה .כ"ש בעסקי עוה"ז שמשכיחים מאד את מציאות הבורא ,ומפילים את האדם בכל פעם לשכחה ,בחי' גיד הנשה ,נשני אלקים, ששוכח את אור האלקי הנמצא בכל דבר ,ולכן צריך יגיעה עצומה לבא לדביקות בה' בכל עניני עוה"ז. וכמ"ש בקדושת לוי ,שכשאדם זוכה להתפלל בכונה תפילת שחרית ,ושורה עליו האור האלקי ,אזי יוכל להשאר בדביקות בלימוד התורה ובכל עניניו ,אבל כשלא זכה בתפילת שחרית לבא לדביקות ,אזי צריך התאמצות יתרה בלימוד התורה להמשיך עליו האור האלקי והדביקות בו ית' ,וכ"ש כשיוצא לעסוק בענינים גשמיים אכילה וכו' ,שבודאי מוכרח התאמצות ויגיעה עצומה לא לשכוח את השי"ת בשום דבר ,ובעיקר להתחיל בכל פעם מחדש ,אפי' כשכבר נפל לשכחה .כי מציאות יניקת קליפת נגה מפיל את האדם בכל עת ,ועיקר העבודה לא להסתכל על מה שנפל ,ולהתחיל לנסות לזכור את השי"ת בעוד חלק מהאכילה וכדו'. והנה עיקר הגאולה תלויה בנבואה .שתשרה השראה אלקית כאן בעוה"ז התחתון ,אצל אנשים בשריים .וזה תלוי דווקא כשלא יסתפק בדביקות שבתורה ותפילה ,אלא יתייגע לבא לדביקות בה' גם בכל הענינים החיצונייים בחי' עשיו ,שלובש את בגדי אדם הראשון, שבזה מתקן כלליות החיצוניות שבבריאה .וזהו הכלי לאור הנבואה. והכלל שכשיורדים לכלים יותר עבים ומגושמים ,אזי צריכים אור גבוה ביותר לזככו ,והוא הכונה העמוקה מאד ,בחי' ממעמקים קראתיך ,מעמקי הלב ,מעצמות הנשמה ,שרק ביגיעה כזאת ,יזכה לקדש הגשמיות. הגם שתחילת העבודה הוא העסק בתורה ותפילה בכונה ,וכן ההתדבקות בשמות הקודש וביחודים .אבל אי"ז כלי להשראה האלקית בשלימות ,שלזה צריך כלי יותר עב וגס, והוא דייקא ע"י האכילה והשתיה והעסק בגשמיות עוה"ז בקדושה וטהרה ,בדביקות עצומה בבורא יתברך. וכשיזכה לבירור המדמה ,יוכל להמשיך עליו אור העליון האמיתי עד שיוכל להמשיך עד לעוה"ז עצמות התגלות אור האלקי ,ויזכה להשראת העליון ממש בבחי' תולדות יצחק בן אברהם ,תולדות של הצחוק העליון שעתידים צדיקים למחמי לקוב"ה בלבהון. ויש בזה כמה סודות שיש נשמות שצריכים לעסוק בתחילה בבחי' יעקב ואח"כ בבחי' עשיו, ויש נשמות שאצליהם דרך העבודה הוא תחילה תיקון החיצוניות ואח"כ יזכו להכנס לתורה לשמה ותפילה בדביקות .אבל הכלל שא"א לבא לרוח הנבואה כי אם ע"י תיקון שני הכלים האלה ,יעקב ועשיו ,פנימיות וחיצוניות.
פרשת תולדות תשס"ח
eh
עיקר ברכת השכינה דייקא ע"י שלובש יעקב את בגדי עשיו הנה אאע"ה מסר ליצחק את כח הברכה ,ופי' בספה"ק שמסר לו את ברכת השכינה ,היינו כח הדביקות באלקותו ית' .וכן בפרשתן כתיב ויתן לך אלקים ,היינו שנתן לו אור השכינה הק'. וכדי שיעקב יקבל את ברכת השכינה הוצרך שרבקה אמו תלבישנו את בגדי עשיו ,שלקחם מנמרוד .כי רק בזה זכה לקחת את הברכות ,כדפירש האריז"ל שעיקר הברכה הוא השראת הנבואה ,ולכן כל סוד הברכות הוא בסוד הלבושים ,כמ"ש וירח את ריח בגדיו ,ריח בגדיו דייקא ,כי רק ע"י שמקדש הבגדים היינו החיצוניות ,עי"ז יזכה לאור הנבואה .כי הלבושים הם סוד מדת הנצח. ולכן התלבש יעקב אבינו בבגדי עשיו הרשע ,בגדים חיצוניים של אדה"ר ,ששם מושרש נשמת דוד המלך ,שעיקר הברכה ויתן לך האלקים הוא להרים את המלכות דקדושה, שהוא ע"י בדביקות בה' בענינים גשמיים. ולכן כתיב ויבא לו יין וישת ,ופי' בזה"ק )ח"א קמ"ב( מאתר רחיקא .כי יעקב אבינו לא הביא לא הביא מים להמתיק היין ,אלא דייקא יין דקדושה להמתיק את היין משכר ליין המשמח .כי יין הוא שורש הגבורות ,שממנו נמשך החיצוניות בחי' בגדי עשיו .כי ע"י הדביקות בענינים החיצוניים זוכים להשראת הנבואה .אלא שלזה צריך כונה עמוקה מאד מאד מעמקי הלב.
כמה דרגות בהפשטת הגשמיות הנה יש כמה דרכים ואופנים איך לזכות לאור הדביקות בה' .האחד הוא ע"י ההתבקות בשמותיו הקדושים .והשני כשנזכרים בעבודת צדיקי הדורות שבזה נכללים בכל מעשיהם הקדושים ובכלליות כל פרטי הבריאה בהם בכל דור ודור ,כי יש דומם צומח חי ומדבר ,והצדיק שבכל דור הוא שורש הדצח"מ ,כי הוא מעלה הכל לשרשם הרוחני ,וע"י שנזכרים בעבודת הצדיקים ,הוא כלי לדביקות בה' .בבחי' אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, ישרי לב הם המה הדבקים בקדושת הצדיקים ,שבזה יזכו לבא לדבקות בה'. והנה הדביקות בצדיקי הדורות הם ציורים מגושמים יותר משמות הקדושים ,אבל האדם צריך את כל אופני ציורי האור האלקי .ואם בעבודת הדביקות הפנימית יש ציורים קדושים שעל ידם יבא אל הדביקות ,כמו כן צריך האדם לרדת ללמוד בגדי עשיו ,לבושי אדה"ר ,כמו שרצה ה' ופעל שכל אחד ואחד צריך לאכול ולשתות לבנות בית ולפרנס המשפחה .כי זהו עיקר התגלות כבודו ,ע"י שיעקב יורד ללבוש בגדי עשיו ,שכשעוסק בזה בדביקות בה' ,ויפשיט את הלבוש הגשמי שנמצא על כל הבלי עוה"ז ,בזה יזכה לתענוג רוחני נפלא ,ויתחיל לשנוא את הרע ממילא ,כמ"ש אוהבי ה' שנאו רע ,שע"י הדביקות באהבת ה', זוכה לשנוא את כל הענינים המפסיקים הדביקות .ובכל ענין וענין יחפש להיות דבוק בה'
fh
דעה חכמה לנפשך
מעמקי עמקים .ובזה יזכה לטהר את הדמיון ,כי אין שום דמיון בעולם ,מחשבה או דיבור או מעשה ,שאין צריך לגרש בו את החיצוניות ולהדבק באלקות.
סוד תיקון כ"ב ההשתחואות של יעקב לעשיו אי' בספה"ק שע"י כ"ב ההשתחואות שהשתחוה יעקב לעשיו נפגמו כ"ב אותיות התורה. היינו שנחסר כח הנבואה שבחיצוניות העולמות ,כי כ"ב אותיות הם בחי' לבוש על האור האלקי .ובזה נשרש חטא אדה"ר שהיה בענין אכילה או ע"פ סוד בענין יסוד ,כי שני אלו הם שורש הגשמת האדם בעוה"ז ,ובו צריך היגיעה להדבק בו ית' במסירות נפש .אך כשזה נפגם הוא בחי' ותקע כף ירך יעקב ,שהס"מ פגם בבחי' נצח דיעקב .ובזה נפגם צנור הנבואה ,כמ"ש בימים ההם אין חזון נפרץ .שהוא ענין נצח הוא המשכת אור רוח הנבואה על ישראל. ותיקון ההשתחואות היה ע"י מרדכי ואסתר ,כמ"ש ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה .וכמ"ש באסתר ויהי כאמרם אליו יום יום ,וקרינן באמרם אליו ,ובצירוף הכ' והב' הרי כ"ב, כי מרדכי ואסתר הם דייקא תיקנו את הכ"ב אותיות התורה שנפגמו בכ"ב ההשתחואות ,ע"י שהם לא כרעו לקליפת המן עמלק.
תיקון מדת הנצח ע"י שמואל שאול ודוד. ולכן התיקון דייקא ע"י מרדכי ואסתר מזרע שאול איש ימינו ,משבט בנימין אשר בנימין לא היה בעת ההשתחואות של יעקב לעשיו ,כי הוצרכו לתקן מדת הנצח דצד ימין, בחי' בנימין .וכמ"ש שמרדכי הצדיק היה מראה להמן את רגלו הימנית שהוא עבדו ,דייקא רגל ימין ,כי הוא תיקן את מדת הנצח ,להחזיר אור השראת רוח הנבואה לישראל.
וכמ"ש
בעת ששמואל משח את שאול למלך על ישראל ,אמר לו ,אנכי הרואה) ,שמואל א ט'
י"ט( היינו לשון נבואה וראיה ,כי הוא התחיל תיקון מדת הנצח ,והוצרך ששאול ימשיך להשלים התיקון בשלימות.
ובזה יובן גם מש"כ )שמואל א' ט' כד( 'וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא' שלכן האכילו דייקא את השוק ,כי כל עניינו הוא לתקן את הפגם שפגם הס"מ בירכו של יעקב וקלקל צנור הנבואה ,ועתה בעת הסעודה אכל את השוק ,להעלות ולתקן מדת הנצח .ואז באו שניהם להשתחוות לה' ,כדי לתקן ההשתחואות הנ"ל ולכן אמר השי"ת לשמואל )שמואל א' ט' יז( 'וה' ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי' ,היינו ששאול יזכה לעצור את פגם מדת הנצח ,כי יעלה ויתקן את נפילת הכ"ב אותיות ,וכמו שאמר לו שמואל )שמואל א' ט"ו י"ז( אם קטן אתה בעיניך ,ראש שבטי ישראל אתה ,כי אתה תמשיך לישראל שלימות תיקון צינור הנבואה .וכשהתחיל למלוך ולהתנבאות אמרו כולם הגם שאול בנביאים ,כי הוא תיקן מדת הנצח ,ונתנו לו מתנות ,כי כל כח כל הנביאים היה בזכות שאול המלך.
פרשת תולדות תשס"ח
fi
וכנודע ששאול עניינו מדת היסוד ,כי במדת היסוד הוא עיקר עבודת האדם לקדש ולטהר עצמו כראוי ,כשיזכה ללחום כראוי מלחמת עמלק ,המקרר את האדם ,שהתורה והתפילה יהיו בלי התלהבות ויראת ה' .שכל זה נגרם כשאינו מברר המדמה בעסקיו הגשמיים ,ובפרט במדת היסוד .אך ע"י שזוכה לברר המדמה ועוסק כל עסקיו בדביקות עמוקה מאד בהשי"ת ,עי"ז יזכה למדת הנבואה. אלא שע"י שלא הרג שאול את אגג ,חזרה הקלי' לקלקל מדת הנצח ,כמ"ש שאמר אגג אכן סר מר המות ,שחשב שימשיך לינוק ממדת הנצח ח"ו .ואח"כ באה רוח רעה לבלבל את רוח הנבואה של שאול .ולכן לא ענו לו משמים ע"י האורים ותומים כי שורש הנבואה מנצח. ותיקונו ע"י דוד בבחי' נעימות בימינך נצח ,לתקן בניגוניו הקדושים את מדת הנצח, ולהחזיר המשכת רוח הנבואה לישראל בשלימות .כי אע"פ שנפגם ע"י שאול ,מ"מ נצח ישראל לא ישקר ,שלא ישקרו את מדת הנצח ,אפי' שפגמת קצת מ"מ בזכות שאול המלך היה יכול דוד המלך להוציא לפועל את בחי' נעימות במיניך נצח ,לתקן הנצח בשלימות .כי הוא סוד הי' שבדויד ,בחי' חלקו של שאול שנכלל בדוד ,להשלים איתו את תיקון הנצח. וזהו ענין באמרם כאמרם ,לתקן כ"ב אותיות התורה שיזכו ללמוד תורה לשמה בדביקות בהשי"ת ,שבזה מתתקן הנצח באור גדול בחי' נבואה .ע"י שלומד תורה בדביקות אלקות ,בנועם עליון ודביקות בהשי"ת בבחי' נבואה .כמו דוד המלך שהיה כל ימי חייו בדביקות עצומה בבורא יתברך ,לא רק בעת תורה ותפילה אלא גם בכל העסקים הגשמיים.
כמה דרגות בקדושת אכילה והנה יש בחי' שהצדיק יורד לעניני אכילה לשמח נפשו ,אע"פ שאינו באותה שעה בשלימות הדביקות ,כי אם בבחי' מקיף בלבד ,והוא בסוד מים אחרונים ,בבחי' השתחואה לעשיו, לחצוניות עוה"ז ,ובאמת עי"ז מאבד כח הנבואה לאותה שעה כי אינו בשלימות הדביקות. אבל אעפ"כ יש בחי' של 'עת אשר שלט האדם באדם לרע לו' ,שהצדיק אח"כ מתגבר ביתר שאת וביתר עז בעבודת הקודש. כי כל ענין של הס"מ הוא בחי' גיד הנשה ,שגורם להפיל על האדם שכחה מדביקות בענינים הגשמיים ,ומכשילו לקחת תענוגי עוה"ז בפירוד מה' ח"ו .ואזי נעשה בחי' נשני אלקים, ששוכחים מאלקות ,ומאבדים את אור הדביקות וכח הנבואה ח"ו .כי כל זמן שעדיין זוכר את ה' אפי' שהוא במקיף ,מ"מ אוכל לשם שמחה באלקות ,אפי' שאינו דביקות אמיתי ,ולכל הפחות זוכר את ה' בעת האכילה ,אבל אם יש בחי' של נשני אלקים ששוכח ממש חלילה וחלילה להנות מעוה"ז בשכחה מאלקותו ית' ,ושוכח לגמרי את הבורא כל העולמים ח"ו ח"ו בעת שעוסק בענינים גשמיים ,עי"ז מאבד כל רוח הנבואה.
gi
דעה חכמה לנפשך
ואח"כ כשלומד תורה הוא כמו למדן שלומד בלי אור ה' ,והתפילה בלי דביקות ומרגיש את לבו קר וקשה כאבן .וכמ"ש בבעל התניא שהוא תיקון סקילה ,כשפוגמים בקדושים תהיו ח"ו יש בחי' של סקילה ,היינו שהלב נעשה כמו אבן .וכנודע שהאות י' של שם הויה הוא כנגד סקילה ,כשפוגמים בי' של שם הויה שאין לו קדושה באכילה ושתיה אזי נעשה לבו כאבן כעונש סקילה שהוא כנגד הי' של שם הויה .ואח"כ לומד ומתפלל ואין לו רוח נבואה, וכל זה מכיון שכשעוסק בגשמיות אינו בקדושה ,לכל הפחות באופן של מקיף .שבזה נעשה בחי' נשני אלקים לגמרי ח"ו. וזהו גיד הנשה שהוא בנצח ,היינו בלבושים בבחי' רוח הנבואה ,כי הלבושים הוא כלי לרוח הנבואה .כשאין מקדש ומטהר עצמו בלבושים ,היינו בגשמיות עוה"ז ,אזי מאבד רוח הנבואה.
תכלית הדביקות הוא קדושת הדיבור ואחר שזוכה האדם לקדש האכילה והשתיה ועסקי הממון ושאר עניני עוה"ז ,אזי צריך לבא לקדושת דוד המלך נעים זמירות ישראל ,שלימות תיקון הנצח ,נעימות בימינך נצח, והוא ע"י שמקדש את דיבוריו .כי יש שאדם זוכה אפי' לקדש עצמו באכילה ,אבל כשעוסק לדבר עם אנשים ,הוא מדבר כל העולה על רוחו ,ושוכח את השי"ת לגמרי .ואזי הוא גם רחוק מהשראת הנבואה .כי אין חילוק אם אוכלים שלא לשם שמים או מדברים שלא לשם שמים. ואי"ז דבר פשוט כלל לעמוד איתן בעבודת מדת הנצח ,כי הוא עבודה בחיצוניות ,והוא שורש נשמת דוד המלך שמושרש בכל נפש מישראל ,ודוד המלך זכה להיות בדביקות עצומה כל ימי חייו ,עד שאמר ולבי חלל בקרבי ,ופשוט שלא רק בתורה ותפילה אלא התייגע בעמקי הלב להיות דבוק בו ית' בכל עניני עוה"ז .ודוד המלך מקים עולה של תשובה לעורר כל נשמות ישראל לתשובה שידעו שכשאדם מונח בתאוות עוה"ז הוא החטא והריחוק הכי גדול, ודוד המלך מלמד דרך התשובה איך להשיב את הענינים הגשמיים לאלקות .ואזי זוכה לקדושת הדיבור שהדיבור יהא ברוחניות ובדביקות .כי דוד המלך הוא עולם הדיבור. וצריך לדעת שכשאדם זוכה לקדושת הדיבור כראוי ,הוא קרוב למעלת הנבואה .אלא שזה בא רק אחר ההתקדשות באכילה ושאר הענינים הגשמיים .ויש לרמז בזה במה שאמרו חז"ל שמא יקדים קנה לוושט .היינו שצריך להקדים את הוושט ,קדושת אכילה ,לפני השגת קדושת הדיבור שבקנה .אך כשזוכה לקדש עצמו באכילה יוכל לזכות שלא לדבר כל העולה על רוחו ,אלא שהדיבורים יהיו תפילות לה' ,ויהא דבוק בה' בכל דיבוריו ,כמו שנהגו תלמידי בעש"ט שלא הוציאו הבל מפיהם ללא דביקות ויחוד ה' .ולא כמו שאנשים חושבים שזה מדרגה פשוטה שכל אחד יכול להיות לו שייכות בקלות ,כי בודאי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וכל אחד רוצה לזכות לבא לזה ,אבל לא יחשוב שאלו הם ענינים קלים, אע"פ שבאמת קרוב הדבר אליך מאד בפיך ובלבבך לעשותו ,אבל צ"ל שיהא בחי' לעשותו,
פרשת תולדות תשס"ח
hi
שמקיים בחי' יעקב ועשיו האמורים בפרשה ,מדרגא לדרגא לבא לדרגת תורה ותפילה בדביקות ואח"כ לטהר המדמה ולקדש הגשמיות בדביקות ,עד שיזכה לדיבורים בדביקות.
סוד אלקנה וחנה כתיב )שמואל א' א'( ויהי איש אחד וכו' ,ולחנה אין ילדים וכו' וה' סגר רחמה ,ועלה האיש מעירו וכו' .והנה אי' בפע"ח כוונות חנוכה ,שבעת שההויה בחי' ז"א מלביש את הנה"י דבינה בהמשכת המוחין אליו ,אזי אין היחוד או"א בשלימות ,וזהו בחי' וה' סגר רחמה .ורק ע"י שנה"י דבינה מתעלים ,בבחי' ועלה האיש מעירו ,אזי נשלם יחוד אלקנה וחנה שענינם יחוד או"א ,כי אלקנה בגי' אל במילוי וחנה בגי' ס"ג בחי' בינה. ולאור דברינו לעיל יובן הענין בעבודת ה' ,כי האדם צריך לעבוד את השי"ת לא רק בבחי' יעקב היינו להדבק בו ית' בעת תורה ותפילה ,אלא גם בעבודת קדושת החיצוניות, בבחי' בגדי עשיו ,בגדי אדה"ר ,לקדש האכילה והשתיה בדביקות עמוקה מאד בהשי"ת, ואח"כ גם לזכות לקדש כל דיבוריו עם בני אדם ,שלא לדבר כל העולה על רוחו ,אלא לזכור את בוראו בכל דיבוריו .ודייקא עי"ז יזכה לרוח נבואה .נמצא שאם האדם עובד את ה' רק בבחי' יעקב ולא בבחי' עשיו ,היינו שעובד את ה' רק בתורה ותפילה ולא מברר המדמה בענינים החיצוניים ,בעסקי עוה"ז ,אזי אינו זוכה לרוח נבואה .כי הנבואה סגורה ונעלמת ממנו מחמת הבגדים החיצונים. והנה נודע ששורש רוח הנבואה הוא מנצח והוד דבינה .והוא כשמאיר אור היחודא עילאה דאו"א .אבל כשיש בחי' של הויה סגר רחמה .הינו כשעובד את ה' רק בבחי' הויה, שיעקב הוא מרכבה לתפארת בחי' שם הויה ,ואם עובד את ה' רק בבחי' יעקב ולא מקדש החיצוניות ,אזי יש בחי' סגר רחמה ,שנסגר ממנו הארת הנבואה .כי מעכב את השלימות היחוד עליון ,כשאינו משלים דרכי העבודה גם בקדושת החיצוניות בחי' עשיו כנ"ל. אך כשיזכה לקדש הגשמיות לשם שמים ,לתקן הבגדים של אדה"ר ,אזי יהא בחי' ועלה האיש ההוא ,שיתעלו החכמה והבינה לשרשם ,ואזי יזכה לרוח נבואה דקדושה ,היינו הרגשת קרבת אלקים בכל עת.
חנוכה ופורים כתיב אז ימלא שחוק פינו ,א"ז בגי' ח' כנגד ח' ימי החנוכה ,כי ימי החנוכה מסוגלים לזכות לשחוק דלעתיד ,לזכות להשראת השכינה ,שיאיר על האדם אור ה' ורוח הנבואה .וכל שנה תלויה בתחילת חינוך האדם להכנס לעבודת ה' בכל ענינייו הגשמיים ,שבזה יזכה שיפתח לו אור הנבואה .כי חנוכה אותיות חנ"ה כ"ו ,חנ"ה בגי' ס"ג שמאור הבינה נשרשת השראת הנבואה .ועי"ז שזוכה לברר המדמה ולקדש מעשיו ,ולהכנס לדביקות בתורה ותפילה ,ובשמות הקדושים .ויכנס יותר לטהר כל המחשבות לא רק בתורה ותפילה אלא כל מחשבותיו יהיו באור הדביקות ,בזה נתתקן הנצח וההוד ,וזוכה להשראת הנבואה.
k
דעה חכמה לנפשך
ונודע דנצח והוד חשיבי כחד .כי חנוכה ופורים מאוחדים בתכלית .ואי"צ להמתין לסעודת פורים ,אלא הראש והסוף מקושרים ,ובחנוכה גם מתגלה אור הפורים ,ואדרבה כשזוכים מגלים בראש יותר מהסוף .וכשהשי"ת עוזר אזי אין צריך להמתין עד הסוף אלא בבחי' בעתה אחישנה ,ו'אחישנה' הוא אור יותר גבוה מ'בעתה' ,ובחנוכה הכל מקושר בעתה ואחישנה ביחד. ותחילת העבודה בחודש כסליו ,הכנה לחנוכה להדבק באור ל"ו מסכתות הש"ס ,ולהאיר לחוץ לכל הענינים הגשמיים את אור אלקותו ית' ,ובזה זוכים לטהר המדמה. וההשלמה הוא בפורים שזוכים לסעודת פורים שכל הגשמיות נתקדש מעין לעתיד לבא ממש. אעפ"כ ההתחלה והסוף כלול זה בזה ,חנוכה ופורים כלולים זה בזה. כי חנוכה הוא יו"ט של קבלת התורה בפנימיות ,יו"ט של דביקות ,שבו זוכים להשיג האור העליון לא רק בענינים הרוחניים אלא גם בגשמיים ,ובזה נזכה להדבק בה' באמת במעמקי עמקים להיות קרוב אליו ית' ואפי' בעבודת הדיבור עם אנשים .ובזה נזכה במהרה ו'בן דוד עבדך יבא ויגאלנו' ,ועולם הדיבור יגאל מהגלות ,ע"י שנזכה לדבורי דביקות אמיתיים.
דעה חכמה לנפשך רביה"ק מגלה )לקו"מ תנינא סי' ז'( שלפי הסלח נא של יום כיפור כן זוכים לאור של חנוכה. כי באמת אור חנוכה הוא אור החכמה בחי' שמן ,בבחי' אלקנה ,אבל א"א להדבק באלקנה רק ע"י חנה ,כמ"ש וה' סגר את רחמה חנה בגי' ס"ג ,כי אור הנבואה סגור כשהוא עוסק רק בפנימות ,בבחי' דרכי יעקב אבינו .כי לבא לברכת הנבואה הוא רק ע"י שלובש יעקב בגדי עשיו ,היינו שיקדש עצמו בגשמיות ויעזוב את תאוות ממון תאוות אכילה ושתיה תאוות דברים בטלים וכל הדמיונות ,וידבק עצמו לעצמות אלקות ממש ,כמו שדוד המלך אמר 'ולבי חלל בקרבי' ,שזהו עיקר התשובה שיצא מתאוות עוה"ז להדבק בבורא בעת האכילה ושתיה וממון ,ולא לדבר ככל העולה על רוחו ,ולא לרדוף אחר הממון בלי בושה ,שבכל אלו הענינים גשמיים אם אינו מדבק עצמו למעלה ח"ו ,הוא גורם שנסגר שפע הנבואה .כי שפע הנבואה תלוי רק ע"י שמקדש הענינים הגשמיים. ולכן תלוי אור קדושת החנוכה לפי הסלח נא שזוכה ביום כיפור .כי ביוה"כ הוא יום שעולים לאור הבינה שורש התשובה ,שהוא הגבר הקים עולה של תשובה ,זה דוד המלך שהוא מלמד איך לתקן את הבגדים החיצוניים של עשיו ,להשלים הבגדים של עוה"ז בקדושה .לקדש הגשמיות בדביקות עמוק מני עמוק ,וכנ"ל שכדי לקדש את הגשמיות מוכרח דביקות עמוקה יותר מתורה ותפילה .ולפי מה שפעל סלח נא ,היינו שהכניס עצמו לטהר המדמה ולקדש הגשמיות לשם שמים ,אזי זוכה לאור החנוכה ופורים. וזהו 'דעה חכמה לנפשך' ,שיתקשר לאור החכמה ,אור השמן של חנוכה ,לקשר את החכמה לנפשך ,היינו בחי' יחוד אלקנה וחנה הנ"ל ,לייחד חכמה ובינה ,בכח התשובה סלח נא
פרשת תולדות תשס"ח
`k
של יום כיפור על חיצוניות ,לא להכנס להפקרות לחשוב שזה לא כ"כ חשוב ,והעיקר רק תורה ותפילה .אלא יקבל על עצמו מעכשיו לקדש עצמו להכנס לדביקות עמוק באכילה ושתיה ,וכן בעסק הממון שזה ע"ז ממש ,וכמ"ש רביה"ק בלקו"מ סי' כ"ג שהממון כלול מכל השבעים ע"ז, ולזה ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה לאליל הזהב ,רק מלמד איך למצוא בכל דבר אלקותו ית'. ואזי ויתן לך אלקים ,שהתורה תאיר לו השראת הנבואה וברכת השכינה ,בכח מה שמתקן את בגדי עשיו החיצוניות. כי כל אחד יודע בנפשו כמה מונע ממנו האור האלקי ע"י שנופל ומתגשם בענינים הגשמיים. ועיקר מה שפועלים סלח נא ביוה"כ הוא לבקש להכנס מחדש בקדושה ,להדבק בעמקות הדביקות בה' ,בבחי' ממעמקים קראתיך ה' ,בסוד יום כיפור שבו סוד העומק העשירי ,שבכחו יוכל לקדש את עולם העשיה .כי צריך התאמצות גדולה להאיר קדושה בעולם העשיה ,כמ"ש הרש"ש בכוונת 'תהלות לאל עליון' שלהאיר אור הגאולה צריך כונה גדולה ,כי להוריד אורות האצילות בבריאה צריך כונה גדולה ,ובזה תלוי עיקר הגאולה בסוד המעמקים ,להתייגע בעמקי הדביקות לא רק דביקות סתם של תורה בתפילה בלבד ,כי באכילה וממון ושאר העניינים צריך דביקות יתר עמוק ,דביקות בעמקי עמקים ,מעומק הלב. ובזה מתתקן פגם הנצח ,שנתן יעקב אבינו כ"ב השתחואות לעשיו בסוד מים אחרונים. והתיקון הוא עכשיו בחנוכה ופורים ,שבו מתקנים החיצוניות ומתעורר בחי' 'ועלה האיש ההוא' להשלים היחוד ע"י תיקון בגדי אדם הראשון] .ובסוד סעודת פורים שיכולים להמשיך אורו לפני החנוכה ,בסוד קשר סיפא לרישא[. והיא כתר לראשך שבכח בירור המדמה וקדושת החיצוניות ,יזכה לאור ההשראה האמיתית באלקות בחי' כתר לראשך .נצור מצות קדשך שמור שבת קדשך ,ועי"ז יזכו עין בעין לראות בשוב ה' ציון ,באור החנוכה ,כי חנוכה הוא יו"ט שמאיר אלקות ומקבלים בו כח להכנס לדביקות במעשים החיצוניים ,לתקן הנצח והוד כלי הנבואה ,ולהשלים כח קדושת הדיבור דבחי' דוד המלך ,וכל זה בכח שמור שבת קדשך ,היינו בכח התשובה ששרשו משבת, ר"ת שבת בו תשוב ,וכמ"ש בספה"ק שראש חודש כסליו כחו כמו יוה"כ .ובזה נזכה לצאת מהתאוות הגשמיות ,ולהכנס לעמקי עמקים של הדביקות .ויחזור כח השראת הנבואה לבני ישראל ,ויתגלה הצחוק דלעתיד לבא ,דיחמון קוב"ה בלבהון .בביאת גוא"צ במהרה ברחמים אמן.