Parshas Vayetze R Itchie Mayer Morgenstern

‫של"ס פר' בראשית תשס"ז‬

‫‪b‬‬

‫דא"ח רעוא דרעוין פרשת ויצא תשס"ז‬ ‫של"ס פר' בראשית תשס"ז‬

‫רבצים‬ ‫צאן ‪¦ § Ÿ‬‬ ‫עדרי ‪Ÿ‬‬ ‫שׁלשׁה ‪¥ § ¤‬‬ ‫שׁם § ¨‬ ‫והנּה ¨‬ ‫בּשּׂדה § ¦ ‪¥‬‬ ‫באר © ¨ ‪¤‬‬ ‫והנּה § ‪¥‬‬ ‫ויּרא § ¦ ‪¥‬‬ ‫©©§‬ ‫גּדלה ©על ¦פּי‬ ‫והאבן § ‪¨ Ÿ‬‬ ‫העדרים § ¨ ‪¤ ¤‬‬ ‫ישׁקוּ ¨ ‪¦ ¨ £‬‬ ‫ההוא © §‬ ‫הבּאר © ¦‬ ‫עליה ¦כּי ¦מן © § ‪¥‬‬ ‫¨ ‪¨ ¤‬‬ ‫הבּאר‪) :‬בראשית כ"ט‪ ,‬ב'(‬ ‫© § ‪¥‬‬ ‫האבן שעל פי הבאר סוד השכינה‬ ‫הק'‬ ‫א[ דאיתא בזוה"ק )ח"א רל"א ע"א(‪:‬‬ ‫ועלמא לא אתברי עד‬ ‫דנטל אבנא חדא‪ ,‬ואיהו אבנא דאתקרי‬ ‫אבן שתיה‪ ,‬ונטל לה קב"ה וזרק לה לגו‬ ‫תהומא‪ ,‬ואתנעיץ מעילא לתתא‪ ,‬ומניה‬ ‫אשתיל עלמא‪ ,‬ואיהי נקודה אמצעיתא‬ ‫דעלמא‪ ,‬ובהאי נקודה קיימא קדש‬ ‫הקדשים‪ .‬והנה המלכות נקראת אב'ן בסוד‬ ‫הכתוב )בראשית מ"ט‪ ,‬כ"ד(‪ :‬משם רועה אבן‬ ‫ישראל ובסוד )תהלים קי"ח‪ ,‬כ"ב(‪ :‬אבן מאסו‬ ‫הבונים היתה לראש פינה )שער מאמרי‬ ‫רשב"י בשלח(‪ ,‬ויעקב אבינו אחר שהטמין‬ ‫עצמו י"ד שנים בישיבת שם ועבר מה‬ ‫כתיב ביה )בראשית כ"ח‪ ,‬י"ח( ויקח מאבני‬ ‫המקום וישם מראשותיו‪ ,‬ואיתא בזוה"ק‬ ‫)ח"ב רכ"ט ע"ב( אלין תריסר אבנין קדישין‪,‬‬ ‫כלהו אתעבידו חד אבנא‪ ,‬דכתיב והאבן‬ ‫הזאת אשר שמתי מצבה‪ ,‬וקרי להו אבן‪,‬‬ ‫מאי טעמא‪ ,‬בגין דכלהו תריסר אבנין‬ ‫אתכלילו באבנא חדא קדישא עלאה‪,‬‬ ‫דאיהי לעילא מנהון‪ .‬היינו דיעקב אבינו‬ ‫נתייחד עם בוראו ע"י ההיא אבנא‪ .‬דהנה‬

‫ישנם הרבה אנשים העוסקים והוגים‬ ‫בתורה הק' אך אין להם נגיעה בההיא‬ ‫אבנא‪ ,‬אך יעקב אבינו כתיב ביה וישכ'ב‬ ‫במקום ההוא‪ ,‬ישכ'ב אתוון י"ש‪-‬כ"ב‬ ‫בבחי' כ"ב אותיות התורה שהם כללות‬ ‫בניין העולמות‪ ,‬ונתייחד בסוד השכיבה‬ ‫עם ההיא אבנא‪.‬‬

‫סדר עבודת האדם בעולמו עפ"י ד'‬ ‫עולמות אבי"ע‬ ‫ב[ והנה כללות העולמות הם א"ק‬ ‫קדמון( אצילות בריאה יצירה‬ ‫עשייה‪ ,‬והם בסוד השמות ע"ב )יו"ד ה"י וי"ו‬ ‫ה"י( ס"ג )יו"ד ה"י וא"ו ה"י( מ"ה )יו"ד ה"א וא"ו‬ ‫ה"א( ב"ן )יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה(‪ ,‬וביאר הרב בעל‬ ‫התניא שעולם העשייה הוא בבחי'‬ ‫העבודה בקבלת עול מלכות שמים‪ ,‬ועולם‬ ‫היצירה הוא בבחי' העבודה שבלב‬ ‫באהבה ויראה‪ ,‬ועולם הבריאה בבחי'‬ ‫אהבה ויראה שכליים‪ ,‬ועולם האצילות‬ ‫בבחי' הביטול אל השי"ת‪ ,‬ועולם א"ק‬ ‫שעולה על כולנה הוא בבחי' עבודת‬ ‫המסירות נפש בביטול הגמור אל הבורא‬ ‫ית'‪ ,‬והם כולם נכללים בד' אותיות דשם‬ ‫)אדם‬

‫‪c‬‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫הוי"ה ובקוצו של יו"ד‪ .‬וזוהי עיקר עבודת‬ ‫איש היהודי בהאי עלמא‪ ,‬היינו בחינת‬ ‫שויתי הוי"ה לנגדי תמיד לצייר שם הוי"ה‬ ‫לנגדו‪ ,‬וכבר כתבו בספרים הק' בשם‬ ‫הבעש"ט שאין העניין לצייר השמות‬ ‫לנגדו גרידא ללא שום דבקות‪ ,‬כי אזי הוא‬ ‫בבחי' שגונב לבת המלך ח"ו‪ ,‬דהבת מלך‬ ‫היא השכינה הק' אין ברצונה להתגלות‬ ‫אם אין מתקשרים באמת באור אלקותו‬ ‫ית' וחושבים האותיות רק בבחי' חיצוניות‪,‬‬ ‫והגם שצריך לצייר שם הוי"ה לראותו‬ ‫כנגד עיניו אמנם כל זה לתכלית שיבוא‬ ‫להתדבק בבוראו בכל מדרגות הדבקות‬ ‫שכלולים בשם הוי"ה ב"ה‪ ,‬ותחילה צריך‬ ‫שיקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחי'‬ ‫עולם העשיה‪ ,‬ומשם יוכל לעופף באהבה‬ ‫ויראה אל בוראו בבחי' עולם היצירה‪,‬‬ ‫ומשם להתבונן באהבה ויראה שכליים‬ ‫האיך להתקשר בבורא ית' ע"י התורה‬ ‫והתפילה בבחי' עולם הבריאה‪ ,‬ולמעלה‬ ‫בקודש לעלות למדרגת הביטול במציאות‬ ‫אל הבורא ית' בבחי' עולם האצילות‪,‬‬ ‫ועולה על כולנה היא מדרגת המסירות‬ ‫נפש בבחי' הביטול מכל וכל להיות כאין‬ ‫הגמור ולהיכלל בייחודו ית' בבחי' מדרגת‬ ‫א"ק‪ ,‬וזהו הסולם העולה בית א"ל שראשו‬ ‫מגיע השמימה‪.‬‬

‫עיקר העבודה להתקשר בהשכינה‬ ‫הק' שהיא בסוד כח המדמה שבאדם‬ ‫ג[ וזהו שיעקב אבינו בקש את השי"ת‬ ‫)בראשית כ"ח‪ ,‬כ'( אם יהיה אלקי'ם‬ ‫עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך‬ ‫וכו'‪ ,‬והיינו שגם כשעולים במעלות הסולם‬

‫השמימה אין די שעולים בבחי' המידות‬ ‫וההרגש שבלב לבד‪ ,‬אלא יש לעלות עם‬ ‫השכינה הק' שהיא בחי' השם אלקי'ם‬ ‫שהיא בסוד כח המדמה והיא שורש וראש‬ ‫לראייה העליונה‪ ,‬דבעת שהאדם עולה‬ ‫במעלת קבלת העול צריך לראות לנגדו‬ ‫השמות הק' שמכוונים כנגד עבודת קבלת‬ ‫עול‪ ,‬וכן כשעולה למדרגת אהבה ויראה‬ ‫צריך לראות לנגדו המלאכים שהם כנגד‬ ‫עולם היצירה‪ ,‬וכן בכל עולם ועולם צריך‬ ‫לראות לנגדו כל המידות שכלולים בזה‬ ‫העולם וכן את השבעה רועים אברהם‬ ‫יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד שנמצאים‬ ‫בכל עולם ועולם‪ ,‬וכמשצייר לנגדו השמות‬ ‫שכנגד המידות או כשמדמה בעיני רוחו‬ ‫עבודת הצדיקים שעבדו את בוראם‬ ‫נאמנה באלו המידות אזי הוא בא לדבקות‬ ‫גדולה ונוראה בבחי' אם יהיה אלקי'ם‬ ‫עמדי‪ ,‬וע"י זה זוכה לבחי' והיה הוי"ה לי‬ ‫לאלקים )שם פס' כ"א(‪ ,‬היינו שפנימיות‬ ‫המדרגות שבבחי' שם הוי"ה מתגלות גם‬ ‫בבחי' שם אלקים שהוא בבחי' המדמה‬ ‫בבחי' השכינה הק'‪.‬‬ ‫ד[ והעיקר הוא שלא תהא עבודתו את‬ ‫בוראו יבשה וחרבה‪ ,‬אלא‬ ‫צריך בכל עת להתקשר בשכינה הק'‬ ‫לעלות עימה בסולם העולה בית ה'‬ ‫כשמצייר ומדמה אותה לפניו‪ ,‬וזאת‬ ‫הייתה עיקר עבודתו של יעקב אבינו ע"ה‬ ‫שהוא בעל האצילות‪ ,‬שמשם עלה אל‬ ‫מדרגת הלובן העליון להתדבק בייחוד‬ ‫האמיתי ולהיכלל לגמרי באור א"ס ב"ה‬ ‫בבחי' לאשתאבא בגופא דמלכא הנזכר‬ ‫בזוה"ק )ח"א רי"ז ע"ב(‪ ,‬ובזאת העבודה‬

‫של"ס פר' בראשית תשס"ז‬ ‫הצדיקים עוסקים בכל ימיהם‪ ,‬והיא היא‬ ‫הסולם המוצב ארצה שמעלה את הנשמה‬ ‫לשכון בעליונים‪ .‬וכמו שהגיד הבעש"ט‬ ‫הק' שבמקום שאדם חושב שם הוא נמצא‬ ‫ואין המחשבה דבר חיצוני אל האדם‪,‬‬ ‫וכאשר האדם מחשב במציאות העליון‬ ‫ולא באופן של יובש‪ ,‬הרי באיזו מדרגה‬ ‫שהוא נמצא ‪ -‬בין במדרגת קבלת העול‬ ‫ובין באהבה ויראה טבעיים ושכליים או‬ ‫במדרגת הביטול והמסירות נפש אל‬ ‫הבורא ית' אזי באמת באותו המקום‬ ‫שהוא חושב שם הוא נמצא‪.‬‬

‫האבן גדולה על פי הבאר – בחי'‬ ‫אבן נגף‬

‫ה[ אמנם כנגד ההיא אבנא הנ"ל שהיא‬ ‫אשר‬ ‫דקדושה‬ ‫המלכות‬ ‫מתגלה ע"י בחי' וישכב במקום ההוא ‪-‬‬ ‫וישכב אתוון י"ש‪-‬כ"ב‪ ,‬בחי' כ"ב אותיות‬ ‫שהם בנין השמות הק'‪ ,‬הנה כנגד האבן‬ ‫הזאת עומדת האבן גדולה על פי הבאר‬ ‫שהיא בחי' אבן נגף כמובא בזוה"ק )ח"א‬ ‫קנ"א ע"ב(‪ ,‬והיא עומדת על פי הבאר היא‬ ‫השכינה הק' שנקראת בא'ר‪ ,‬כי כנגד בחי'‬ ‫המדמה דקדושה דשויתי הוי"ה לנגדי‬ ‫תמיד )תהלים ט"ז‪ ,‬ח'(‪ ,‬יש כנגדו בחי'‬ ‫המדמה דסט"א‪ ,‬שבמקום לחשוב על‬ ‫מציאות הבורא ית' אזי יום ולילה לא‬ ‫ישבות מלחשוב מחשבות בני אדם‬ ‫ומהקורה אותם‪ ,‬וגם בעת שעומד להתפלל‬ ‫הוא טרוד במחשבתו מכל הנעשה תחת‬ ‫השמש‪ ,‬וחלף זאת שישים מחשבתו‬ ‫בשמות הק' ומדבקות הבורא ויתבייש‬ ‫מלהסיח דעתו לרגעא חדא ממציאותו ית'‪,‬‬ ‫חלף זאת הוא מצייר לו דמיונות שוא‬

‫‪d‬‬

‫מהקורה אצל פלוני ואצל אלמוני‪ ,‬וממילא‬ ‫נופל מרום המעלות אל מקום עלמא‬ ‫דפרודא דקנאה תאווה וכבוד‪.‬‬

‫תחילת העבודה להסיר האבן נגף‬ ‫הנ"ל הוא ע"י קבלת עול מ"ש‬ ‫ולזה רמז הכתוב )בראשית כ"ט‪ ,‬ב'( וירא‬ ‫והנה באר בשדה והנה שם שלשה‬ ‫עדרי צאן רובצים עליה כי מין הבאר‬ ‫ההוא ישקו העדרים והאבן גדולה על פי‬ ‫הבאר‪ .‬וכלומר דכאשר האדם רואה לדעת‬ ‫שבשעה שעומד להתפלל ולעסוק בדברי‬ ‫תורה אין הוא יכול להמשיך שפע מים‬ ‫חיים מן הבאר העליון דבחי' השכינה הק'‪,‬‬ ‫ואין הוא מקושר אליה ח"ו‪ ,‬אזי תחילה‬ ‫צריך להתקשר אל השלושה עדרי צאן‬ ‫שהם בבחי' הנצח הוד יסוד אשר הם כנגד‬ ‫מדרגת קבלת עול‪ ,‬כי כל הטעם שאין‬ ‫האדם יכול להתקשר בההיא אבנא דהיא‬ ‫מלכות דקדושה הוא משום שלא קבל על‬ ‫עצמו עול מלכות שמים באהבה ופרק עול‬ ‫התורה הק' מעל צווארו רח"ל‪ ,‬דעניין‬ ‫קבלת העול הוא יסוד איתן לכל המדרגות‬ ‫שבעולם ואם לא קבל עליו עול מלכות‬ ‫שמים אזי לא יוכל להעלות את השכינה‬ ‫הק' אפ' למקום הנה"י‪ ,‬כי שם עומדת‬ ‫ההיא אבנא דקלי' שהיא אבן נגף שעל פי‬ ‫הבאר מים חיים ומונעתו מלשאוב מים‬ ‫חיים ליתן אל כליו‪.‬‬

‫עיקר העצה להנ"ל התקשרות איש‬ ‫עם רעהו ולצדיקים‬

‫ו[ ואזי‬

‫העצה היעוצה היא שיקיים‬ ‫מאמר הכתוב )בראשית כ"ט‪,‬‬

‫‪e‬‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫ג'(‪ :‬ונאספו שמה כל העדרים‪ ,‬וכלומר‬ ‫שיחבר ויקשר עצמו בקרב אסיפת קהל‬ ‫ועדה העומדים להתפלל תפילה בציבור‬ ‫ולמדים תורה ברבים‪ ,‬וכמו שאמר הר"ן‬ ‫בדרשותיו וכן דרש האלשיך הק' שההכנה‬ ‫של הצדיקים מסייע בידי הבלתי מוכנים‪,‬‬ ‫דהיינו שאפי' שישנם אנשים שעדיין לא‬ ‫זכו לטהר מוחם לחשוב מחשבות‬ ‫ולהתבונן במציאותו ית'‪ ,‬הרי בשעה‬ ‫שיושבים בשבת אחים גם יחד יוכלו‬ ‫להתקשר ביתר שאת בבורא ית'‪ .‬ואמנם‬ ‫דייקא אז בשעה שהוא מיסב באסיפת‬ ‫חברים‪ ,‬בא הסט"א ומבלבל דעת האדם‬ ‫שבמקום להשתמש בשעת הכושר לעבוד‬ ‫את בוראו בשכם אחד‪ ,‬אזי בא הסט"א‬ ‫שנקרא חר'ן בסוד הכתוב )שם ד'(‪ :‬ויאמרו‬ ‫מחר'ן אנחנו היינו בחי' חרו'ן אף‪ ,‬ומרפה‬ ‫האדם ממלאכתו שלא יכיר בגודל השעה‬ ‫בעת שיהודים יושבים כאיש אחד בלב‬ ‫אחד וחושבים מחשבות להתדבק בבורא‬ ‫ית'‪ ,‬שע"י כן גוללים ההיא אבנא דסט"א‬ ‫מעל פי הבאר העליון וזוכים לבחי' )שם ה'(‬ ‫הידעתם את לב'ן ‪ -‬לעלות במקום הלוב'ן‬ ‫העליון לאשתאבא בגופא דמלכא אחר‬ ‫שקבלו עליהם עול מלכותו ית' ועלו‬ ‫באהבה ויראה טבעי ושכלי בדבקות‬ ‫הבורא‪ ,‬ומשם עולים עוד אל עולם‬ ‫האצילות עד שזוכים לבוא למקום הלובן‬ ‫העליון לעולם הכתר‪ ,‬והכל ע"י‬ ‫שמתקשרים בההיא אבנא היא הבאר‬ ‫העליון וגוללים האבן נגף דסט"א מפי‬ ‫הבאר‪ ,‬והגם שלא עלתה בידו לעלות‬ ‫בסולם העלייה‪ ,‬מ"מ ע"י שיאספו שמה כל‬ ‫העדרים להתקשר בצדיקים ולישב כמה‬ ‫יהודים במסיבה אחת ונדברו איש עם‬

‫רעהו לעבוד את הבורא ית' בשכם אחד‪,‬‬ ‫עדיין יש לו תקוה ואחרית לעלות בהר ה'‬ ‫לקום במקום קדשו בסוד )בראשית כ"ט‪ ,‬ה'(‪:‬‬ ‫ויאמרו ידענו‪.‬‬

‫ברם הכתוב אומר )שם ח'( ויאמרו לא‬ ‫נוכל עד אשר יאספו כל העדרים‬ ‫וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו‬ ‫הצאן‪ ,‬וכלומר שגם כאשר יודעים האמת‬ ‫שאי אפשר לשאוב מימי הבאר העליון כי‬ ‫אם כשנמצאים באחדות עם בני ישראל‪,‬‬ ‫וכמו שהבעש"ט הק' דבר בקדשו והמשיך‬ ‫זה העניין בקרב בני ישראל והפליג בגודל‬ ‫כח החבורה דקדושה שכאשר בני אדם‬ ‫יושבים בחבורה ומייחדים ייחוד ה' יחדיו‬ ‫ומנגנים ומזמרים לכבוד יוצרם וקונם אזי‬ ‫כוחם גדול ונורא להמשיך האור העליון‬ ‫למטה בהאי עלמא‪ ,‬אמנם יש תנאי בדבר‬ ‫ שייחודם והתקשרותם תהא בנפש‬‫פנימה ולא מן השפה ולחוץ‪ ,‬אלא בבחי'‬ ‫לא נוכל עד אשר יאספו כ'ל העדרים‪ ,‬היינו‬ ‫עד שתהא דבקותם גדולה ופנימית‪.‬‬

‫בחי' הצדיק שדבק לבדו בבוראו‬ ‫וזה )שם י'(‪ :‬ויהי כאשר ראה יעקב את‬ ‫רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן‬ ‫לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן‬ ‫מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי‬ ‫אמו‪ .‬כי לכאורה אחדות הלבבות איש עם‬ ‫רעהו הוא מעבודות קשות שבמקדש‪ ,‬כי‬ ‫הסט"א בא ומעמיד עצמו לבלתי תהא‬ ‫אחדות אמיתית בינותם‪ .‬ואמנם הנה‬ ‫יעקב אבינו לא המתין עד שיגללו העדרים‬ ‫האבן מעל פי הבאר‪ ,‬דהיינו שעלה למעלה‬ ‫לדבוק בבוראו לשאוב מימי הבאר גם עם‬

‫של"ס פר' בראשית תשס"ז‬

‫‪f‬‬

‫בחי' החיצוניות‪ ,‬וכדרך שאמרו רבותינו‬ ‫ז"ל )סוכה מ"ה ע"ב( הא דעיילי בבר והא‬ ‫דעיילי בלא בר‪ ,‬וכלומר שישנם בני אדם‬ ‫שבחי' החיצוניות מפריע בידם לדבוק‬ ‫בבוראם‪ ,‬אך ישנם צדיקים אשר יש בכוחם‬ ‫לעלות בדבקות אל בוראם גם עם בחי'‬ ‫החיצוניות והיינו בבר ואין הוא מפריע‬ ‫בידם‪ ,‬וכן יעקב אבינו לא המתין ומיד גלל‬ ‫האבן מעל פי הבאר גם כשהיו העולם‬ ‫עדיין במדרגת החיצוניות‪.‬‬

‫שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה ורצונו‬ ‫ית' שישראל יעשו תשובה קודם ביאת‬ ‫המשיח‪ ,‬מ"מ הרבה דרכים למקום ואין‬ ‫צריכים להנחות הדרך לבורא ית' ח"ו‪ ,‬כי‬ ‫הוא יכול להאיר הדרך שבן דוד יבא‬ ‫ויגאלנו באופן שיתקיימו כל התיקונים‬ ‫שצריכים להיעשות‪ ,‬ואף שידעינן שעיקר‬ ‫התיקון הוא באופן שישקו כל העדרים‬ ‫מימי הבאר כשכל העולם כולו ישובו‬ ‫בתשובה וישאבו מימי הבאר העליון‪,‬‬ ‫והאיך שייך להביא לימות משיח קודם‬ ‫שנגמרו להתברר כל הניצוצין‪ ,‬מ"מ‬ ‫הרבה דרכים למקום ובכוחו הגדול‬ ‫להעלות ולתקן כל הבירורים ברגעא חדא‪.‬‬

‫ז[ וזהו וזהו שדרשו רבותינו ז"ל‬ ‫)סנהדרין כ' ע"א(‪ ,‬שנענש‬ ‫אבנר על ששהא מלכות בית דוד שתי‬ ‫שנים ומחצה ולא המליך את דוד מיד‬ ‫אחר מיתת שאול ונענש על כך‪ ,‬כי אסור‬ ‫לאחר את מלכות משיח צדקינו אף אם‬ ‫יש בזה עניינים גדולים ונשגבים‪,‬‬ ‫וכדאיתא שם בתוס' שאבנר בן נר בקש‬ ‫לקיים דברי הכתוב ומלכים ממעיך יצאו‪,‬‬ ‫היינו שיהיו שני מלכים מבנימין שאול‬ ‫ואיש בושת‪ ,‬ואף כי היו לו כוונות גדולות‬ ‫בדבר‪ ,‬אמנם בשמים לא שעו אל כוונותיו‬ ‫כי בכל עת שאין ממליכין את מלכות בית‬ ‫דוד הוא משיח צדקנו יש בזה צער‬ ‫למעלה‪ ,‬ואף שבאמת רצה השי"ת שגם‬ ‫איש בושת ימלוך‪ ,‬מ"מ נענש ע"כ אבנר‬ ‫כי אין הוא צריך להשית עצות אל הבורא‬ ‫ית' האיך להביא את דוד להיות מלך על‬ ‫ישראל באופן שלא יסתור הכתובים‪ ,‬וכן‬ ‫הדבר בעניינינו שאפי' שאמת הדבר‬

‫כי האמת היא שאם אבנר בן נר היה‬ ‫מתקשר בדוד המלך היו כלל ישראל‬ ‫גם הם מתקשרים מיד בדוד המלך‪ ,‬כי‬ ‫לאבנר בן נר היה הכח של מיכל בת‬ ‫שאול‪ ,‬וכמו שבאמת לבסוף הביא את‬ ‫מיכל בת שאול לדוד המלך‪ ,‬ובכח זה זרחה‬ ‫שמשו של דוד בכל העולם‪ ,‬כי בתחילה כל‬ ‫זמן שלא נעשה התחברות דוד ושאול לא‬ ‫היה יכול דוד למלוך על כל ישראל‪ ,‬ועדיין‬ ‫לא היה יכול להיקרא דוי"ד )ביו"ד מלא(‪,‬‬ ‫ואולם מיד אחר מות שאול כשבנו איש‬ ‫בושת שהיה בן ארבעים שנה ארבעים‬ ‫בגימ' גוא'ל‪ ,‬דייקא אז היה צריך להיות‬ ‫החיבור של דוד ושאול‪ ,‬ואם מיד היה‬ ‫ממליך אבנר בן נר את דוד היתה נעשית‬ ‫בחי' ההתכללות הגמור בין דוד לשאול‪,‬‬ ‫אמנם אבנר בן נר לא תפס בדעתו שיתכן‬ ‫להיות כזאת מציאות התכללות הנשמות‬ ‫דוד ושאול וע"כ איחר את המלוכה מבית‬ ‫דוד ונענש על כך‪.‬‬

‫עונשו של אבנר ששהא מלכות‬ ‫בית דוד‪ ,‬על שלא ידע לכלול‬ ‫בחינות דוד ושאול‬

‫‪g‬‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫בחי' דוד היא תורת חסד שמגלה‬ ‫תורתו לאחרים ובחי' שאול שדבק‬ ‫בבוראו בבחי' בדידות‬ ‫ח[ כי הנה דוד הוא בסוד ונאספו שם כל‬ ‫העדרים‪ ,‬היינו שכלל ישראל‬ ‫צריכים לשוב בתשובה כולם כאחד כדרך‬ ‫דוד המלך שהקים עולה של תשובה כמו‬ ‫שאמרו רבותינו ז"ל )מ"ק ט"ז ע"ב( ולימד‬ ‫דרך התשובה לרבים‪ ,‬שדוד המלך תורתו‬ ‫היא תורת חסד שמגלה תורתו לאחרים‪,‬‬ ‫ואמנם שאול המלך הוא בבחי' משכמו‬ ‫ולמעלה מכל העם ובבחי' )משלי כ"ה‪ ,‬ג'(‪:‬‬ ‫ולב מלכים אין חקר‪ ,‬ואין גילה דרכו‬ ‫ותורתו בקרב המון העם אלא עבד את‬ ‫בוראו בדבקות ובהתבודדות‪ ,‬כי כאשר‬ ‫הצדיק עוסק בתשובה בכוחו להחזיר את‬ ‫כל העולם בתשובה כי הצדיק שהוא‬ ‫משכמו ולמעלה מכל העם הוא כלול מכל‬ ‫העם וכאשר הוא עוסק בעבודת התשובה‬ ‫בכן הוא מעלה ומתקן לכל העולם כולו‪.‬‬ ‫וע"כ בשעה שיעקב אבינו ראה שוהנה‬ ‫רחל באה עם הצאן אשר ממנה יצאה‬ ‫מלכות שאול‪ ,‬אזי מיד ויגל יעקב האבן‬ ‫מעל פי הבאר‪ ,‬כי מצד בחי' שאול אין זה‬ ‫מעכב שנאספו שמה כל העדרים לגלול‬ ‫האבן מעל פי הבאר‪ ,‬אלא יש דרך אשר‬ ‫הצדיק לבדו עושה לכל המעשים כאשר‬ ‫הצדיק מקיים וישק יעקב לרחל היינו שהוא‬ ‫מתקשר לאור דרחל ללא התכללות‬ ‫בעבודת העולם‪.‬‬

‫שלמות העבודה להלך בב' דרכים‬ ‫יחדיו בסוד דוי"ד עם יו"ד‬

‫ט[ ולכאורה‬

‫שני הדרכים הנ"ל נראין‬ ‫כסותרין זה לזה ולא ראי‬

‫זה כראי זה‪ ,‬אשר זו באמת הייתה טעותו‬ ‫של אבנר בן נר שלא ניתן להלך בב'‬ ‫הדרכים דשאול ודוד יחדיו‪ ,‬וזה בחי'‬ ‫המחלוקת בין תורת הנגלה והנסתר שדוד‬ ‫מגלה עניין הנגלה כמו שאמרו הלכה‬ ‫כמותו בכל מקום‪ ,‬אך אצל שאול לא היה‬ ‫עיקר ענין ההלכה כדכתיב אצל בנו דלא‬ ‫היו לו רגליים‪ ,‬היינו שלא היה בבחי'‬ ‫הליכות עולם שהן הלכות‪ ,‬כי לעולם‬ ‫צריכים להלך בב' הדרכים יחדיו בסוד‬ ‫דוי"ד מלא ביו"ד‪ ,‬שמצד אחד צריך הצדיק‬ ‫לעסוק בייחודים ועליות לחשוב כאילו כל‬ ‫העולם כולו תלוי בו ובצדקותו‪ ,‬ומצד שני‬ ‫יש להשיב את כל העולם בתשובה‪ ,‬ואיך‬ ‫ב' הדרכים משולבות יחדיו אישה אל‬ ‫אחותה הוא מדרכי השי"ת שהם למעלה‬ ‫מטעם ודעת‪ ,‬ואין לחשב בחשבונות שמים‬ ‫כמו שאבנר בו נר בקש לחשב‪ ,‬אלא יש‬ ‫לידע נאמנה שהגאולה תלויה גם בכח כל‬ ‫העדרים שנאספים על פי הבאר‪ ,‬וגם בכח‬ ‫הצדיק שמתקשר בבחי' רחל כנ"ל‪.‬‬ ‫וכן כל יהודי צריך לעמוד בכוח ועוז על‬ ‫הנקודה שהוא צריך לגלות בעולם‬ ‫ולא להיות לו נפקותא אם העולם מקבל‬ ‫הגילוי שלו אם לאו‪ ,‬ועל ידי כך יוכל לעלות‬ ‫בלא בר בדרך ר' שמעון בר יוחאי ולהביא‬ ‫לימות המשיח בלא סייעתא מזולתו‪,‬‬ ‫ואמנם מאידך גיסא תהיה גם אצלו כעיקר‬ ‫דרכו של דוד המלך ע"ה‪ ,‬ויש לו להשפיע‬ ‫על כל העולם כולו כדוד שתורתו הייתה‬ ‫תורת חסד שלימדה לאחרים ‪ ,‬אך לא‬ ‫לחשוב אם העולם מקבלים הנקודה שלו‪,‬‬ ‫כי אין זה תלוי אם אחרים משיגים‬ ‫ומקבלים דרכו בעבודת ה'‪ ,‬ובאמת זוהי‬

‫של"ס פר' בראשית תשס"ז‬ ‫הנקודה התיכונה המאחדת בין ב' הקצוות‬ ‫הללו כאשר מצד אחד יש לו לעמוד על‬ ‫הנקודה דיליה ולא ירפה להמשיך אותו‬ ‫בעולם‪ ,‬ומצד שני לא יפן להסתכל אם‬ ‫אנשים משיגים תורתו אם לאו‪.‬‬

‫שלמות העבודה היא להיות בבחי'‬ ‫אמת עם השי"ת ולא להסתכל על‬ ‫שאר בנ"א‬ ‫י[ וזה סוד הדבר שאם היה אבנר בן נר‬ ‫מביא את מיכל בת שאול אל דוד‬ ‫המלך מיד אחר פטירת שאול אזי הייתה‬ ‫שלמות הגאולה‪ ,‬בסוד איש בושת שמלך‬ ‫ארבעים שנה ארבעים בגימ' גוא'ל‪ ,‬והיה‬ ‫יכול דוד המלך להמשיך בכלל ישראל כח‬ ‫התשובה להורות דרך התשובה לכל אחד‬ ‫ואחד‪ ,‬וכמו שאמר רשב"י יכול אני לפטור‬ ‫כל העולם מן הדין‪ ,‬וכי רשב"י מתעבר‬ ‫בכל צדיק שמתקשר בעבודתו‪ ,‬והוא‬ ‫שמתחבר אל השכינה הק' בסוד וישק‬ ‫יעקב לרחל‪ ,‬ויכול הוא לומר עוד היום‬ ‫גדול ואין הוא תלוי באסיפת כל העדרים‬ ‫ואין צריך לחשוב מכל מצבי הבריאה וכו'‪,‬‬ ‫כי באמת על כל אחד לילך בדרכו של‬ ‫אבנר בן נר שמקשר דוד לשאול כחדא‪ ,‬כי‬ ‫אבנ'ר אתוון א"ב‪-‬נ"ר‪ ,‬א"ב הוא מלשון‬ ‫רצון והשתוקקות שהוא עבודת דוד‪ ,‬ונ"ר‬ ‫הוא בבחי' שלמות הייחוד שהוא נ"ר‬ ‫כנודע )כוונות חנוכה(‪ ,‬שבזה מייחד לעבודת‬ ‫שאול ודוד‪ ,‬וכלומר שכל אחד צריך‬ ‫להיכנס ולחדור לעמקי נפשו להתייחד שם‬ ‫עם הבורא ית' ולא להסתכל ולחשוב על‬ ‫שאר בני אדם‪ ,‬אלא יעבוד את הבורא ית'‬ ‫בבחי' התבודדות בבחי' הצדיקים דעיילי‬

‫‪h‬‬

‫בלי בר‪ ,‬ולא יחשוב שגילוי אלקותו ית'‬ ‫בתחתונים תלויה בעבודת אחרים‪ ,‬אלא‬ ‫ידע נאמנה שהכל תלוי בו לבד‪ ,‬ואמנם‬ ‫בחלק המעשה צריך להתקשר בדוד‬ ‫ולהשתדל בכל כוחו להחזיר לכל העולם‬ ‫בתשובה‪ ,‬ואמנם לא יחשוב שזוהי עיקר‬ ‫העבודה לגלול האבן מעל פי הבאר בבחי'‬ ‫המעשה החיצון כנ"ל‪ ,‬אלא העיקר יהא‬ ‫אצלו בחי' וישק יעקב לרחל בזה שמתקשר‬ ‫בנקודת האמת‪ ,‬ובזה תלוייה שלמות‬ ‫הגאולה‪.‬‬

‫וזוהי ג"כ בחי' משה רבינו אשר‬ ‫הוא שפל מן הכל ועם זאת הוא‬ ‫למעלה מן הכל‬ ‫יא[ כי הנה אצל משה רבינו כתיב‬ ‫והאיש משה עניו מאוד מכל‬ ‫האדם אשר על פני האדמה‪ ,‬ואין לחשוב‬ ‫ח"ו שענוונותו של משה באה לו מחמת‬ ‫קטנות המוחין וקוצר השגתו‪ ,‬אלא משה‬ ‫רבינו הגם שהיה עניו ושפל מכל האדם‬ ‫ולא החזיק עצמו לכלום והיה מעמיד עצמו‬ ‫בכפיפה אחת יחד עם המצורעים‪ ,‬אמנם‬ ‫שפלותו מגעת עד בחי' הבינה שעולה עד‬ ‫עתיק בסוד הכתוב )במדבר י"ח‪ ,‬כ"ג(‪ :‬ועבד‬ ‫הלוי הו'א‪ ,‬כי לו'י הוא בחי' בינה כנודע‪,‬‬ ‫והו'א היינו עתיק‪ ,‬וכן כל ת"ח אשר בכל‬ ‫איבר ואיבר מתלבש בו נפשו של משה‬ ‫רבינו הגם שצריך להחזיק עצמו לשפל‬ ‫ונבזה וחדל אישים‪ ,‬אמנם אדרבה מתוך‬ ‫השפלות עצמה צריך לבוא אל ההכרה‬ ‫שהשי"ת בחר בו ובעבודתו לגלול הוא‬ ‫לבדו האבן מעל פי הבאר ולא ימתין עד‬ ‫שיאספו כל העדרים וגללו האבן מעל פי‬

‫‪i‬‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫הבאר‪ ,‬ואמת ונכון הדבר שיש לו‬ ‫להתקשר לכל נשמות ישראל ולעשות כל‬ ‫אשר לאל ידו להשפיע על זולתו לילך‬ ‫בדרך הישר והרצוי לפניו ית'‪ ,‬אמנם‬ ‫העיקר הוא שיתקשר עם בחי' רשב"י‬ ‫דעייל בלא בר ולא יהא איכפת ליה מכל‬ ‫המציאות החיצון‪ ,‬כי טבע האדם שאין‬ ‫מחשיב הנקודה הפנימית דיליה ושעל ידו‬ ‫יוכל להמשיך אור הגאולה בעולם‪ ,‬אמנם‬ ‫הבעש"ט הק' היה אומר שכל הגאולה‬ ‫תלוייה בדבקות הייחוד של כל אחד‬ ‫מישראל‪ ,‬אמנם הכל בתנאי שתהא לו‬ ‫תקיפות ועזות דקדושה בבחי' בועז בכדי‬ ‫להתקשר ברות היא השכינה הק'‪ ,‬ואם‬ ‫חושב שזהו תלוי רק בדעת אחרים אזי‬ ‫מאבד נקודת העזות דקדושה‪ ,‬וע"כ כל‬ ‫אחד לפי מדרגתו ומעלתו צריך להיות לו‬ ‫עזות דקדושה לדבוק בשכינת עוזנו בבחי'‬ ‫ויפגע במקום ההוא‪.‬‬

‫זאת העבודה שייכת לכל אחד‬ ‫מישראל‬ ‫יב[ ועי"כ יוכל לגלות האור די"ב שבטי‬ ‫י"ה שהם התגלות אלקותו‬ ‫ית' בתחתונים‪ ,‬ולא ירפה ויתרשל‬ ‫במלאכתו לחשוב שכל הגילויים וההשגות‬ ‫הכתובים בספרים הק' אין להם שייכות‬ ‫אליו כי אם לצדיקים ואנשי מעלה‪ ,‬אלא יש‬ ‫לו לילך בעזות דקדושה ולידע שכל הנאמר‬ ‫בספרים הק' נאמרו דייקא עליו בכדי‬ ‫שיוכל לדבוק בבורא ית'‪ ,‬כי אלמלא כן לא‬ ‫היו הדברים הללו מתגלים לכל‪ ,‬וזה עצמו‬ ‫תוקף הגאולה שכל אחד מישראל תהא לו‬ ‫שלמות העזות דקדושה להיכלל בנשמת‬

‫רשב"י דעייל בלא בר ולא יפן כה וכה‬ ‫במציאת החיצון‪ ,‬וכמו שהגיד הבעש"ט‬ ‫הק' שכאשר האדם מגיע לדבקות שבבחי'‬ ‫האצילות אזי הוא משחק על כל העולם‬ ‫ולא איכפת ליה אם יש עוד בני אדם‬ ‫שהולכים בדרכו‪ ,‬אלא אדרבה אע"פ‬ ‫שהוא שפל מכל האדם אשר על פני‬ ‫האדמה יש לו העזות דקדושה שהוא עולה‬ ‫בלי בר כאילו שאין הדבר תלוי אלא בו‬ ‫לבד‪ ,‬ואעפ"כ הוא מתכלל ומתקשר בכלל‬ ‫נשמות ישראל‪.‬‬ ‫והנה כל איש ישראל הוא בבחי' אות‬ ‫אחת של התורה הק'‪ ,‬כי כנגד‬ ‫שישים ריבוא נשמות ישראל ישנם שישים‬ ‫ריבוא אותיות לתורה‪ ,‬וכל איש מישראל‬ ‫בפ"ע מגלה שכל אלקי בעולם וממשיך‬ ‫גילוי אור אלקותו ית' בעולם‪ ,‬וכל העולם‬ ‫תלוי בכל חלקי התורה שמגלה כל איש‬ ‫מישראל‪ ,‬וכמו שבעת שנחסר בספר‬ ‫התורה אות אחת אזי נפסל כולו‪ ,‬כן מעכב‬ ‫בשלמות הבריאה כל גילוי והשגה של כל‬ ‫איש מישראל‪ .‬ואמנם טבע האדם שכל‬ ‫נקודה שהוא חופר ומעמיק ומגלה בתורה‬ ‫הק' ובדרכי עבודת ה' רצונו שתתקבל‬ ‫בקרב תלמידיו וחבריו ויתפרסם בשער‬ ‫בת רבים‪ ,‬ואף שאמת הדבר שצריך‬ ‫למצוא שכל טוב בעיני אלקים ואדם‬ ‫ולבקש שכולם יקבלו השכל אלקי שהוא‬ ‫משיג‪ ,‬אך היצר הרע מפיל האדם לעצבות‬ ‫כשרואה שאין העולם אוחזים ממנו‬ ‫ומדרכו והנהגתו בקודש‪ ,‬כי באמת אין‬ ‫הוא מחויב אלא להשלים הנקודה דיליה‬ ‫בסוד דעה חכמה לנפשך ‪ -‬לנפשך שלך‬ ‫דייקא‪ ,‬כי דרך החכמה היא בשתיקה‬

‫של"ס פר' בראשית תשס"ז‬ ‫לדבקות‬ ‫להיכנס‬ ‫שצריך‬ ‫ובחשאי‬ ‫בפנימיות נפשו‪ ,‬בסוד מה שנאמר אצל‬ ‫שאול שלא לימד תורתו לאחרים ולא כדוד‬ ‫שהייתה תורתו תורת חסד שלימדה‬ ‫לאחרים‪ ,‬והגם שצריך לילך גם בדרכו של‬ ‫דוד ולבקש שכל העולם יקבלו תורתו‪,‬‬ ‫אמנם השי"ת עושה זאת שהצדיק ירגיש‬ ‫שאין עבודתו מתקבלת בעולם בכדי שכל‬ ‫עבודתו תהא לשם שמים‪ ,‬והשי"ת מנהיג‬ ‫הדבר שתורתו תתגלה ממילא בעולם ללא‬ ‫כוונת האדם‪.‬‬

‫זהו סוד חנוכה‬ ‫וזה בחי' העבודה דנרות החנוכה‪,‬‬ ‫להעלות ולהתדבק בו ית'‪ .‬מצד‬ ‫אחד להיות כמי שדר בעלייה ומניח‬ ‫המנורה על שולחנו ודיו‪ ,‬כדרך הצדיקים‬ ‫שראשם מגיע השמימה ומדליקים הנר‬ ‫בפנימיות נפשם כי אין הדבר תלוי רק בם‬ ‫ובפנימיותם‪ ,‬ומצד שני צריכין לפעול ג"כ‬ ‫פרסומי ניסא לפרסם מציאות הבורא ית'‬ ‫בשער בת רבים‪ ,‬שע"י זה זוכים שיתגלה‬ ‫ייחודו ית' בכל העולמות‪.‬‬

‫בחינת רשב"י ע"ה‬ ‫וזאת הייתה עבודתו של רשב"י ע"ה‬ ‫דעייל ללא בר שלא היה איכפת‬ ‫ליה מחיצוניות העולם מה שאנשים‬ ‫מחשבים עליו ואעפ"כ יכול הוא לפטור כל‬ ‫העולם מן הדין לפרסם גילוי ית' בכל‬ ‫העולם‪ ,‬כי אף שצריך לעשות הישר והטוב‬ ‫בעיני אלקים ואדם וכל מעשיו יהיו ישרים‬ ‫והגונים בפני בני אדם‪ ,‬אך מחשבתו‬ ‫צריכה להיות רק בדבקות הבורא‪ ,‬ולא כמו‬

‫‪`i‬‬

‫שרגילי אינשי שכאשר מפרסמים איזה‬ ‫ספר וכן כאשר מוסרים שיעור וכדו' כל‬ ‫היום כולו מחשבתם אם ימצא חן בעני‬ ‫אנשים שכל זה הוא ממשאות שוא‬ ‫ומדוחים של היצר הרע‪ ,‬שבזה עצמו גורם‬ ‫שעוד היום גדול ולא יאספו כל העדרים‬ ‫שתהיה התכללות והתקשרות כל נשמות‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא כל כולו צריך לעבוד את קונו‬ ‫לשם שמים והשי"ת יעשה הטוב בעיניו‪.‬‬ ‫יג[ וזה סוד שנעוץ סוף התורה‬ ‫בתחילתה‪ ,‬בראשית לעיני‬ ‫כל ישראל‪ -‬בראשית היינו ששלמות‬ ‫התורה היא כאשר מפרסמים התורה‬ ‫לעיני כל ישראל אך מאידך גיסא צריך‬ ‫לבוא לבחי' בראשית אתוון ראש בית‬ ‫בסוד רשב"י שהיה ראש בית שמצד אחד‬ ‫לא איכפת ליה כלל אם העולם מקבלים‬ ‫תורתו‪ ,‬ומצד שני משפיע אור אלקותו ית'‬ ‫בכל העולם‪ ,‬כי אף שעיקר הגאולה תלוויה‬ ‫במלכות בית דוד וכמו שאמרו שאין‬ ‫ישראל נגאלין אלא בתשובה שהוא‬ ‫עבודת דוד המלך להחזיר כל יחיד ויחיד‬ ‫מישראל בתשובה‪ ,‬אך בפנימיות נפשו לא‬ ‫יהא איכפת ליה אם העולם קבלו הנהגתו‬ ‫אם לאו‪ ,‬ולא ישמע בקול הס"מ שבא אליו‬ ‫בערמה שיחכוך בדעתו ויתבונן אם כל‬ ‫העולם קבלו הנהגתו ומלביש עצמו‬ ‫בכוונות של לשם שמים‪ ,‬אלא ילך בדרך‬ ‫הצדיקים שלא עשו שום תנועה למצוא חן‬ ‫בעיני אנשים‪ ,‬וכמו שמרדכי היהודי לא‬ ‫יכרע ולא ישתחווה וכפר בכל ע"ז שבעולם‬ ‫והתקשר רק באסתר ועי"כ נתפרסם‬ ‫המלוכה דקדושה לעיני כל ישראל בבחי'‬ ‫)אסתר ט'‪ ,‬ד'(‪ :‬ושמעו הולך בכל המדינות‪,‬‬

‫‪ai‬‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫ואשר בכך חיבר הדרך של שאול אשר‬ ‫ממנו יצא מרדכי שהוא בבחי' אבא בחי'‬ ‫חכמה ונתחבר עם בחי' דוד שהיא לפרסם‬ ‫כבודו ית' בעולם‪.‬‬

‫ועי"כ‪ :‬והיא כתר לראשך ‪ -‬שיתגלה‬ ‫כבודו ית' בכל הארץ וכל המצוות‬ ‫והמעשים שעושה יעשו לשם ייחודו ית'‬ ‫בסוד נצור מצוות קדשך שמור שבת‬ ‫קדשך‪.‬‬

‫דרך ההשפעה הנכונה היא רק‬ ‫באופן שיתגלה ע"י זה כבוד ה'‬

‫והעיקר שכלל תנועותיו יהיו לשם שמים‪,‬‬ ‫וכמו שהפליג בזה החידושי‬ ‫הרי"ם שיש בני אדם שיש להם איזה‬ ‫נקודה דקדושה ואח"כ מנסים להגדיל‬ ‫כבודם ולפרסם הנקודה שלהם לצורך‬ ‫כבוד ופרסום עד שלבסוף מאבדים גם את‬ ‫נקודת האמת‪ ,‬וע"כ צריך לפסוע בדרך‬ ‫החכמה והיחוד ולא ליפן כלל להסתכל אם‬ ‫הברואים מקבלים תורתו‪ ,‬כי זה הוא בבחי'‬ ‫שקר ושוא שהוא מייפה עצמו לאחרים‪,‬‬ ‫והוא עושה כמעשה קוף בבני אדם שכאילו‬ ‫עושה כמעשה הצדיקים שכל בקשתם‬ ‫ומגמתם הוא לפרסם ולגלות כבודו ית'‬ ‫בעולם‪ ,‬כי אף שלכל אחד מישראל יש בו‬ ‫נקודת דוד להשפיע על זולתו מ"מ הכל‬ ‫טוב וישר כשלא יוצא מן הגבולים‬ ‫להשפיע רק לשם שמים‪ ,‬ומיד כשעולה לו‬ ‫מחשבה במוחו דלא לשם שמים ח"ו‪ ,‬צריך‬ ‫להכנס שוב לעומק נפשו להתייחד בבוראו‬ ‫בפנימיות‪ ,‬וע"י זה יקרב הגאולה בב"א‪.‬‬

‫כי בזה שאדם חושב בדעתו איך למצוא‬ ‫חן בעיני אחרים לא נעשה התגלות‬ ‫והארת אלקות בעולם‪ ,‬ורק אם ילך תמים‬ ‫עם ה' אלקיו להתדבק בו ית' אזי השי"ת‬ ‫יגלה ויפרסם השגתו ודרכו‪ ,‬וכמו שיעקב‬ ‫אבינו שלבדו גלל האבן מעל פי הבאר‪,‬‬ ‫בכח זה גרם שוידעתם את לבן ‪ -‬שכולם‬ ‫כאחד ישיגו אור הלבנונית העליון‪ ,‬ואולם‬ ‫צריך שיבקש שכל העולם כולו ישיגו את‬ ‫הדר גאון עוזו ית' ולא שיהא כבעל גאווה‬ ‫שרק לו לבדו תהיה ההשגה שגם זה הוא‬ ‫מעצת היצר‪ ,‬וכמו שמשה רבינו אמר מי‬ ‫יתן ויהיו כל עם ה' נביאים‪ ,‬אך לא באופן‬ ‫של רצון להשפיע באופן שיבקש שכולם‬ ‫יקבלו את הנהגתו ודעתו אלא כל‬ ‫מבוקשו תהא לגלות כבוד ה' בעולם אשר‬ ‫בכך מאחד דרכו של דוד ושאול כאחד‪,‬‬

‫פרשת תולדות תשס"ח‬

‫‪bi‬‬

‫תמצית דא"ח שנאמרו בג' סעודות פרשת תולדות תשס"ח‬ ‫ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק‪ .‬ופירש רש"י יעקב ועשו האמורים‬ ‫בפרשה‪ .‬וכבר צווחו בזה קמאי מה בעי רש"י בזה‪ .‬וגם שהקדים רש"י יעקב קודם‬ ‫לעשו‪ ,‬והוא היפך סדר הפרשה שנאמר ויצא הראשון אדמוני וגו'‪ ,‬ואחר כך יצא אחיו וגו'‬ ‫ויקרא שמו יעקב‪ ,‬וא"כ איך כתב רש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה‪ ,‬דמשמע דכך אמורים‬ ‫בפרשה‪ ,‬וזה אינו‪ .‬וגם איך הוא זה בכל אדם וזמן‪.‬‬ ‫אלא דרש"י ז"ל רמז לדבר חכמה כי כל דבריו ברוח הקודש‪ .‬כי בדרך עבודת ה' ישנם שני‬ ‫חלקים כללים‪ .‬האחד הוא דרכו של יעקב אבינו‪ ,‬שלמד י"ד שנה בבית מדרש של שם‬ ‫ועבר‪ ,‬כי כלל בחינתו הוא העבודה הפנימית‪ ,‬לעסוק בתורה לשמה‪ ,‬ותפילה בכונת הלב‪,‬‬ ‫וכלול בזה הדביקות בשמות הקודש ובאור היחודים העליונים‪.‬‬ ‫ומאידך יש בחי' עשיו אשר לובש את בגדי אדם הראשון‪ ,‬והוא עבודת תיקון החיצוניות‪,‬‬ ‫תיקון הבגדים‪ .‬והוא עיקר קדושת האדם לקדש מעשיו הגשמיים לשם שמים‪ ,‬ובעת‬ ‫האכילה והשתיה ושאר הענינים הגשמיים יהיה דבוק בדביקות עצומה בבורא כל עולמים‪.‬‬ ‫ואי' במדרש הנעלם )זהר ח"א קלה‪" (.‬דאמר רבי יוסי‪ ,‬ביומא דיחדי קודשא בריך הוא‬ ‫בעובדוי‪ ,‬זמינין אינון צדיקיא למנדע ליה בלבהון‪ ,‬וכדין יסגי סכלתנו בלבהון כאילו‬ ‫חזו ליה בעינא‪ ,‬הדא הוא דכתיב )ישעיה כה ט( ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו'‪ ,‬ושמחת‬ ‫הנשמה בגוף יתר מכלם‪ ,‬על שיהיו שניהם קיימים‪ ,‬וידעו וישיגו את בוראם‪ ,‬ויהנו מזיו‬ ‫השכינה‪ ,‬וזהו הטוב הגנוז לצדיקים לעתיד לבא‪ ,‬הדא הוא דכתיב ואלה תולדות יצחק בן‬ ‫אברהם‪ ,‬אלו הם תולדות השמחה והשחוק שיהא בעולם באותו זמן‪ ,‬בן אברהם‪ ,‬היא הנשמה‬ ‫הזוכה לכך‪ ,‬ולהיות שלימה במעלתה‪ ,‬אברהם הוליד את יצחק‪ ,‬הנשמה מולידה השמחה‬ ‫והשחוק הזה בעולם"‪.‬‬

‫לבא לקדושת יצחק הוא רק ע"י יעקב יחד עם עשיו‬ ‫כי עיקר תולדות יצחק בן אברהם‪ ,‬הוא אותו הצחוק דלעתיד לבא שיזכו הצדיקים להשיג את‬ ‫רוח הנבואה בלבם‪ .‬ולבא לזה הצחוק דקדושה‪ ,‬צריך כלי לאור הנבואה‪ ,‬וישנם שני כלים‬ ‫לזה‪ ,‬הוא בחי' יעקב ועשיו האמורים בפרשה‪ .‬היינו שבתחילה צריך לקדש האדם עצמו‬ ‫בתורה ותפילה‪ ,‬ללמוד לשמה ולהתפלל בכל לב‪ ,‬בדבקות בהשי"ת‪ ,‬שהוא בחי' יעקב‪ .‬וכמו‬ ‫כן צריך עבודת טהרת החיצוניות‪ ,‬לקדש כל מעשיו לשם שמים אכילה ושתיה ושאר הענינים‬ ‫הגשמיים‪ .‬כי בלי שני הכלים האלו‪ ,‬לא יוכל לזכות לרוח הנבואה בבחי' יצחק‪ ,‬בחי' השחוק‬ ‫דלעתיד לבא‪.‬‬ ‫וצריך לדעת שהדביקות שצריכים בעסקים הגשמיים היא יגיעה עצומה ביותר מהדביקות‬ ‫הנצרך בעת התורה והתפילה‪ .‬כי כשאדם יורד לעסוק בדמיונות תענוגים של עוה"ז‬

‫‪ci‬‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫צריך ליזהר מאד להדבק באור האלקי‪ ,‬בכונה אמיתית‪ ,‬בדביקות עצומה‪ ,‬דביקות עמוק מני‬ ‫עמוק‪ .‬כי אם בתורה ותפילה קשה לבא לדבקות אמיתית‪ ,‬וצריך להתאמץ ולהתייגע פעם‬ ‫אחר פעם‪ ,‬להזכר בו ית' ולדבק מחשבתו בו ית' באהבה ויראה‪ .‬כ"ש בעסקי עוה"ז שמשכיחים‬ ‫מאד את מציאות הבורא‪ ,‬ומפילים את האדם בכל פעם לשכחה‪ ,‬בחי' גיד הנשה‪ ,‬נשני אלקים‪,‬‬ ‫ששוכח את אור האלקי הנמצא בכל דבר‪ ,‬ולכן צריך יגיעה עצומה לבא לדביקות בה' בכל‬ ‫עניני עוה"ז‪.‬‬ ‫וכמ"ש בקדושת לוי‪ ,‬שכשאדם זוכה להתפלל בכונה תפילת שחרית‪ ,‬ושורה עליו האור‬ ‫האלקי‪ ,‬אזי יוכל להשאר בדביקות בלימוד התורה ובכל עניניו‪ ,‬אבל כשלא זכה‬ ‫בתפילת שחרית לבא לדביקות‪ ,‬אזי צריך התאמצות יתרה בלימוד התורה להמשיך עליו‬ ‫האור האלקי והדביקות בו ית'‪ ,‬וכ"ש כשיוצא לעסוק בענינים גשמיים אכילה וכו'‪ ,‬שבודאי‬ ‫מוכרח התאמצות ויגיעה עצומה לא לשכוח את השי"ת בשום דבר‪ ,‬ובעיקר להתחיל בכל‬ ‫פעם מחדש‪ ,‬אפי' כשכבר נפל לשכחה‪ .‬כי מציאות יניקת קליפת נגה מפיל את האדם בכל‬ ‫עת‪ ,‬ועיקר העבודה לא להסתכל על מה שנפל‪ ,‬ולהתחיל לנסות לזכור את השי"ת בעוד חלק‬ ‫מהאכילה וכדו'‪.‬‬ ‫והנה עיקר הגאולה תלויה בנבואה‪ .‬שתשרה השראה אלקית כאן בעוה"ז התחתון ‪,‬אצל‬ ‫אנשים בשריים‪ .‬וזה תלוי דווקא כשלא יסתפק בדביקות שבתורה ותפילה‪ ,‬אלא יתייגע‬ ‫לבא לדביקות בה' גם בכל הענינים החיצונייים בחי' עשיו‪ ,‬שלובש את בגדי אדם הראשון‪,‬‬ ‫שבזה מתקן כלליות החיצוניות שבבריאה‪ .‬וזהו הכלי לאור הנבואה‪.‬‬ ‫והכלל שכשיורדים לכלים יותר עבים ומגושמים‪ ,‬אזי צריכים אור גבוה ביותר לזככו‪ ,‬והוא‬ ‫הכונה העמוקה מאד‪ ,‬בחי' ממעמקים קראתיך‪ ,‬מעמקי הלב‪ ,‬מעצמות הנשמה‪ ,‬שרק‬ ‫ביגיעה כזאת‪ ,‬יזכה לקדש הגשמיות‪.‬‬ ‫הגם שתחילת העבודה הוא העסק בתורה ותפילה בכונה‪ ,‬וכן ההתדבקות בשמות הקודש‬ ‫וביחודים‪ .‬אבל אי"ז כלי להשראה האלקית בשלימות‪ ,‬שלזה צריך כלי יותר עב וגס‪,‬‬ ‫והוא דייקא ע"י האכילה והשתיה והעסק בגשמיות עוה"ז בקדושה וטהרה‪ ,‬בדביקות עצומה‬ ‫בבורא יתברך‪.‬‬ ‫וכשיזכה לבירור המדמה‪ ,‬יוכל להמשיך עליו אור העליון האמיתי עד שיוכל להמשיך עד‬ ‫לעוה"ז עצמות התגלות אור האלקי‪ ,‬ויזכה להשראת העליון ממש בבחי' תולדות‬ ‫יצחק בן אברהם‪ ,‬תולדות של הצחוק העליון שעתידים צדיקים למחמי לקוב"ה בלבהון‪.‬‬ ‫ויש בזה כמה סודות שיש נשמות שצריכים לעסוק בתחילה בבחי' יעקב ואח"כ בבחי' עשיו‪,‬‬ ‫ויש נשמות שאצליהם דרך העבודה הוא תחילה תיקון החיצוניות ואח"כ יזכו להכנס‬ ‫לתורה לשמה ותפילה בדביקות‪ .‬אבל הכלל שא"א לבא לרוח הנבואה כי אם ע"י תיקון שני‬ ‫הכלים האלה‪ ,‬יעקב ועשיו‪ ,‬פנימיות וחיצוניות‪.‬‬

‫פרשת תולדות תשס"ח‬

‫‪eh‬‬

‫עיקר ברכת השכינה דייקא ע"י שלובש יעקב את בגדי עשיו‬ ‫הנה אאע"ה מסר ליצחק את כח הברכה‪ ,‬ופי' בספה"ק שמסר לו את ברכת השכינה‪ ,‬היינו‬ ‫כח הדביקות באלקותו ית'‪ .‬וכן בפרשתן כתיב ויתן לך אלקים‪ ,‬היינו שנתן לו אור‬ ‫השכינה הק'‪.‬‬ ‫וכדי שיעקב יקבל את ברכת השכינה הוצרך שרבקה אמו תלבישנו את בגדי עשיו‪ ,‬שלקחם‬ ‫מנמרוד‪ .‬כי רק בזה זכה לקחת את הברכות‪ ,‬כדפירש האריז"ל שעיקר הברכה הוא‬ ‫השראת הנבואה‪ ,‬ולכן כל סוד הברכות הוא בסוד הלבושים ‪ ,‬כמ"ש וירח את ריח בגדיו‪ ,‬ריח‬ ‫בגדיו דייקא‪ ,‬כי רק ע"י שמקדש הבגדים היינו החיצוניות‪ ,‬עי"ז יזכה לאור הנבואה‪ .‬כי‬ ‫הלבושים הם סוד מדת הנצח‪.‬‬ ‫ולכן התלבש יעקב אבינו בבגדי עשיו הרשע‪ ,‬בגדים חיצוניים של אדה"ר‪ ,‬ששם מושרש‬ ‫נשמת דוד המלך‪ ,‬שעיקר הברכה ויתן לך האלקים הוא להרים את המלכות דקדושה‪,‬‬ ‫שהוא ע"י בדביקות בה' בענינים גשמיים‪.‬‬ ‫ולכן כתיב ויבא לו יין וישת‪ ,‬ופי' בזה"ק )ח"א קמ"ב( מאתר רחיקא‪ .‬כי יעקב אבינו לא הביא‬ ‫לא הביא מים להמתיק היין‪ ,‬אלא דייקא יין דקדושה להמתיק את היין משכר ליין‬ ‫המשמח‪ .‬כי יין הוא שורש הגבורות‪ ,‬שממנו נמשך החיצוניות בחי' בגדי עשיו‪ .‬כי ע"י‬ ‫הדביקות בענינים החיצוניים זוכים להשראת הנבואה‪ .‬אלא שלזה צריך כונה עמוקה מאד‬ ‫מאד מעמקי הלב‪.‬‬

‫כמה דרגות בהפשטת הגשמיות‬ ‫הנה יש כמה דרכים ואופנים איך לזכות לאור הדביקות בה'‪ .‬האחד הוא ע"י ההתבקות‬ ‫בשמותיו הקדושים‪ .‬והשני כשנזכרים בעבודת צדיקי הדורות שבזה נכללים בכל‬ ‫מעשיהם הקדושים ובכלליות כל פרטי הבריאה בהם בכל דור ודור‪ ,‬כי יש דומם צומח חי‬ ‫ומדבר‪ ,‬והצדיק שבכל דור הוא שורש הדצח"מ‪ ,‬כי הוא מעלה הכל לשרשם הרוחני‪ ,‬וע"י‬ ‫שנזכרים בעבודת הצדיקים‪ ,‬הוא כלי לדביקות בה'‪ .‬בבחי' אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה‪,‬‬ ‫ישרי לב הם המה הדבקים בקדושת הצדיקים‪ ,‬שבזה יזכו לבא לדבקות בה'‪.‬‬ ‫והנה הדביקות בצדיקי הדורות הם ציורים מגושמים יותר משמות הקדושים‪ ,‬אבל האדם‬ ‫צריך את כל אופני ציורי האור האלקי‪ .‬ואם בעבודת הדביקות הפנימית יש ציורים‬ ‫קדושים שעל ידם יבא אל הדביקות‪ ,‬כמו כן צריך האדם לרדת ללמוד בגדי עשיו‪ ,‬לבושי‬ ‫אדה"ר‪ ,‬כמו שרצה ה' ופעל שכל אחד ואחד צריך לאכול ולשתות לבנות בית ולפרנס‬ ‫המשפחה‪ .‬כי זהו עיקר התגלות כבודו‪ ,‬ע"י שיעקב יורד ללבוש בגדי עשיו‪ ,‬שכשעוסק בזה‬ ‫בדביקות בה'‪ ,‬ויפשיט את הלבוש הגשמי שנמצא על כל הבלי עוה"ז‪ ,‬בזה יזכה לתענוג רוחני‬ ‫נפלא‪ ,‬ויתחיל לשנוא את הרע ממילא‪ ,‬כמ"ש אוהבי ה' שנאו רע‪ ,‬שע"י הדביקות באהבת ה'‪,‬‬ ‫זוכה לשנוא את כל הענינים המפסיקים הדביקות‪ .‬ובכל ענין וענין יחפש להיות דבוק בה'‬

‫‪fh‬‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫מעמקי עמקים‪ .‬ובזה יזכה לטהר את הדמיון‪ ,‬כי אין שום דמיון בעולם‪ ,‬מחשבה או דיבור או‬ ‫מעשה‪ ,‬שאין צריך לגרש בו את החיצוניות ולהדבק באלקות‪.‬‬

‫סוד תיקון כ"ב ההשתחואות של יעקב לעשיו‬ ‫אי' בספה"ק שע"י כ"ב ההשתחואות שהשתחוה יעקב לעשיו נפגמו כ"ב אותיות התורה‪.‬‬ ‫היינו שנחסר כח הנבואה שבחיצוניות העולמות‪ ,‬כי כ"ב אותיות הם בחי' לבוש על האור‬ ‫האלקי‪ .‬ובזה נשרש חטא אדה"ר שהיה בענין אכילה או ע"פ סוד בענין יסוד‪ ,‬כי שני אלו הם‬ ‫שורש הגשמת האדם בעוה"ז‪ ,‬ובו צריך היגיעה להדבק בו ית' במסירות נפש‪ .‬אך כשזה נפגם‬ ‫הוא בחי' ותקע כף ירך יעקב‪ ,‬שהס"מ פגם בבחי' נצח דיעקב‪ .‬ובזה נפגם צנור הנבואה‪ ,‬כמ"ש‬ ‫בימים ההם אין חזון נפרץ‪ .‬שהוא ענין נצח הוא המשכת אור רוח הנבואה על ישראל‪.‬‬ ‫ותיקון ההשתחואות היה ע"י מרדכי ואסתר‪ ,‬כמ"ש ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה‪ .‬וכמ"ש‬ ‫באסתר ויהי כאמרם אליו יום יום‪ ,‬וקרינן באמרם אליו‪ ,‬ובצירוף הכ' והב' הרי כ"ב‪,‬‬ ‫כי מרדכי ואסתר הם דייקא תיקנו את הכ"ב אותיות התורה שנפגמו בכ"ב ההשתחואות‪ ,‬ע"י‬ ‫שהם לא כרעו לקליפת המן עמלק‪.‬‬

‫תיקון מדת הנצח ע"י שמואל שאול ודוד‪.‬‬ ‫ולכן התיקון דייקא ע"י מרדכי ואסתר מזרע שאול איש ימינו‪ ,‬משבט בנימין אשר בנימין‬ ‫לא היה בעת ההשתחואות של יעקב לעשיו‪ ,‬כי הוצרכו לתקן מדת הנצח דצד ימין‪,‬‬ ‫בחי' בנימין‪ .‬וכמ"ש שמרדכי הצדיק היה מראה להמן את רגלו הימנית שהוא עבדו‪ ,‬דייקא‬ ‫רגל ימין ‪,‬כי הוא תיקן את מדת הנצח‪ ,‬להחזיר אור השראת רוח הנבואה לישראל‪.‬‬

‫וכמ"ש‬

‫בעת ששמואל משח את שאול למלך על ישראל‪ ,‬אמר לו‪ ,‬אנכי הרואה‪) ,‬שמואל א ט'‬

‫י"ט( היינו לשון נבואה וראיה‪ ,‬כי הוא התחיל תיקון מדת הנצח‪ ,‬והוצרך ששאול‬ ‫ימשיך להשלים התיקון בשלימות‪.‬‬

‫ובזה יובן גם מש"כ )שמואל א' ט' כד( 'וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר‬ ‫הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם‬ ‫שמואל ביום ההוא' שלכן האכילו דייקא את השוק‪ ,‬כי כל עניינו הוא לתקן את הפגם שפגם‬ ‫הס"מ בירכו של יעקב וקלקל צנור הנבואה‪ ,‬ועתה בעת הסעודה אכל את השוק‪ ,‬להעלות‬ ‫ולתקן מדת הנצח‪ .‬ואז באו שניהם להשתחוות לה'‪ ,‬כדי לתקן ההשתחואות הנ"ל‬ ‫ולכן אמר השי"ת לשמואל )שמואל א' ט' יז( 'וה' ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר‬ ‫בעמי'‪ ,‬היינו ששאול יזכה לעצור את פגם מדת הנצח‪ ,‬כי יעלה ויתקן את נפילת הכ"ב‬ ‫אותיות‪ ,‬וכמו שאמר לו שמואל )שמואל א' ט"ו י"ז( אם קטן אתה בעיניך‪ ,‬ראש שבטי ישראל‬ ‫אתה‪ ,‬כי אתה תמשיך לישראל שלימות תיקון צינור הנבואה‪ .‬וכשהתחיל למלוך ולהתנבאות‬ ‫אמרו כולם הגם שאול בנביאים‪ ,‬כי הוא תיקן מדת הנצח‪ ,‬ונתנו לו מתנות‪ ,‬כי כל כח כל‬ ‫הנביאים היה בזכות שאול המלך‪.‬‬

‫פרשת תולדות תשס"ח‬

‫‪fi‬‬

‫וכנודע ששאול עניינו מדת היסוד‪ ,‬כי במדת היסוד הוא עיקר עבודת האדם לקדש ולטהר‬ ‫עצמו כראוי‪ ,‬כשיזכה ללחום כראוי מלחמת עמלק‪ ,‬המקרר את האדם‪ ,‬שהתורה‬ ‫והתפילה יהיו בלי התלהבות ויראת ה'‪ .‬שכל זה נגרם כשאינו מברר המדמה בעסקיו‬ ‫הגשמיים‪ ,‬ובפרט במדת היסוד‪ .‬אך ע"י שזוכה לברר המדמה ועוסק כל עסקיו בדביקות‬ ‫עמוקה מאד בהשי"ת‪ ,‬עי"ז יזכה למדת הנבואה‪.‬‬ ‫אלא שע"י שלא הרג שאול את אגג‪ ,‬חזרה הקלי' לקלקל מדת הנצח‪ ,‬כמ"ש שאמר אגג אכן‬ ‫סר מר המות‪ ,‬שחשב שימשיך לינוק ממדת הנצח ח"ו‪ .‬ואח"כ באה רוח רעה לבלבל‬ ‫את רוח הנבואה של שאול‪ .‬ולכן לא ענו לו משמים ע"י האורים ותומים כי שורש הנבואה‬ ‫מנצח‪.‬‬ ‫ותיקונו ע"י דוד בבחי' נעימות בימינך נצח‪ ,‬לתקן בניגוניו הקדושים את מדת הנצח‪,‬‬ ‫ולהחזיר המשכת רוח הנבואה לישראל בשלימות‪ .‬כי אע"פ שנפגם ע"י שאול‪ ,‬מ"מ‬ ‫נצח ישראל לא ישקר‪ ,‬שלא ישקרו את מדת הנצח‪ ,‬אפי' שפגמת קצת מ"מ בזכות שאול המלך‬ ‫היה יכול דוד המלך להוציא לפועל את בחי' נעימות במיניך נצח‪ ,‬לתקן הנצח בשלימות‪ .‬כי‬ ‫הוא סוד הי' שבדויד‪ ,‬בחי' חלקו של שאול שנכלל בדוד‪ ,‬להשלים איתו את תיקון הנצח‪.‬‬ ‫וזהו ענין באמרם כאמרם‪ ,‬לתקן כ"ב אותיות התורה שיזכו ללמוד תורה לשמה בדביקות‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬שבזה מתתקן הנצח באור גדול בחי' נבואה‪ .‬ע"י שלומד תורה בדביקות‬ ‫אלקות‪ ,‬בנועם עליון ודביקות בהשי"ת בבחי' נבואה‪ .‬כמו דוד המלך שהיה כל ימי חייו‬ ‫בדביקות עצומה בבורא יתברך‪ ,‬לא רק בעת תורה ותפילה אלא גם בכל העסקים הגשמיים‪.‬‬

‫כמה דרגות בקדושת אכילה‬ ‫והנה יש בחי' שהצדיק יורד לעניני אכילה לשמח נפשו‪ ,‬אע"פ שאינו באותה שעה בשלימות‬ ‫הדביקות‪ ,‬כי אם בבחי' מקיף בלבד‪ ,‬והוא בסוד מים אחרונים‪ ,‬בבחי' השתחואה לעשיו‪,‬‬ ‫לחצוניות עוה"ז‪ ,‬ובאמת עי"ז מאבד כח הנבואה לאותה שעה כי אינו בשלימות הדביקות‪.‬‬ ‫אבל אעפ"כ יש בחי' של 'עת אשר שלט האדם באדם לרע לו'‪ ,‬שהצדיק אח"כ מתגבר ביתר‬ ‫שאת וביתר עז בעבודת הקודש‪.‬‬ ‫כי כל ענין של הס"מ הוא בחי' גיד הנשה‪ ,‬שגורם להפיל על האדם שכחה מדביקות בענינים‬ ‫הגשמיים‪ ,‬ומכשילו לקחת תענוגי עוה"ז בפירוד מה' ח"ו‪ .‬ואזי נעשה בחי' נשני אלקים‪,‬‬ ‫ששוכחים מאלקות‪ ,‬ומאבדים את אור הדביקות וכח הנבואה ח"ו‪ .‬כי כל זמן שעדיין זוכר את‬ ‫ה' אפי' שהוא במקיף‪ ,‬מ"מ אוכל לשם שמחה באלקות‪ ,‬אפי' שאינו דביקות אמיתי‪ ,‬ולכל‬ ‫הפחות זוכר את ה' בעת האכילה‪ ,‬אבל אם יש בחי' של נשני אלקים ששוכח ממש חלילה‬ ‫וחלילה להנות מעוה"ז בשכחה מאלקותו ית'‪ ,‬ושוכח לגמרי את הבורא כל העולמים ח"ו ח"ו‬ ‫בעת שעוסק בענינים גשמיים‪ ,‬עי"ז מאבד כל רוח הנבואה‪.‬‬

‫‪gi‬‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫ואח"כ כשלומד תורה הוא כמו למדן שלומד בלי אור ה'‪ ,‬והתפילה בלי דביקות ומרגיש את‬ ‫לבו קר וקשה כאבן‪ .‬וכמ"ש בבעל התניא שהוא תיקון סקילה‪ ,‬כשפוגמים בקדושים‬ ‫תהיו ח"ו יש בחי' של סקילה‪ ,‬היינו שהלב נעשה כמו אבן‪ .‬וכנודע שהאות י' של שם הויה‬ ‫הוא כנגד סקילה‪ ,‬כשפוגמים בי' של שם הויה שאין לו קדושה באכילה ושתיה אזי נעשה לבו‬ ‫כאבן כעונש סקילה שהוא כנגד הי' של שם הויה‪ .‬ואח"כ לומד ומתפלל ואין לו רוח נבואה‪,‬‬ ‫וכל זה מכיון שכשעוסק בגשמיות אינו בקדושה‪ ,‬לכל הפחות באופן של מקיף‪ .‬שבזה נעשה‬ ‫בחי' נשני אלקים לגמרי ח"ו‪.‬‬ ‫וזהו גיד הנשה שהוא בנצח‪ ,‬היינו בלבושים בבחי' רוח הנבואה‪ ,‬כי הלבושים הוא כלי לרוח‬ ‫הנבואה‪ .‬כשאין מקדש ומטהר עצמו בלבושים‪ ,‬היינו בגשמיות עוה"ז‪ ,‬אזי מאבד רוח‬ ‫הנבואה‪.‬‬

‫תכלית הדביקות הוא קדושת הדיבור‬ ‫ואחר שזוכה האדם לקדש האכילה והשתיה ועסקי הממון ושאר עניני עוה"ז‪ ,‬אזי צריך לבא‬ ‫לקדושת דוד המלך נעים זמירות ישראל‪ ,‬שלימות תיקון הנצח‪ ,‬נעימות בימינך נצח‪,‬‬ ‫והוא ע"י שמקדש את דיבוריו‪ .‬כי יש שאדם זוכה אפי' לקדש עצמו באכילה‪ ,‬אבל כשעוסק‬ ‫לדבר עם אנשים‪ ,‬הוא מדבר כל העולה על רוחו‪ ,‬ושוכח את השי"ת לגמרי‪ .‬ואזי הוא גם רחוק‬ ‫מהשראת הנבואה‪ .‬כי אין חילוק אם אוכלים שלא לשם שמים או מדברים שלא לשם שמים‪.‬‬ ‫ואי"ז דבר פשוט כלל לעמוד איתן בעבודת מדת הנצח‪ ,‬כי הוא עבודה בחיצוניות‪ ,‬והוא שורש‬ ‫נשמת דוד המלך שמושרש בכל נפש מישראל‪ ,‬ודוד המלך זכה להיות בדביקות עצומה כל‬ ‫ימי חייו‪ ,‬עד שאמר ולבי חלל בקרבי‪ ,‬ופשוט שלא רק בתורה ותפילה אלא התייגע בעמקי‬ ‫הלב להיות דבוק בו ית' בכל עניני עוה"ז‪ .‬ודוד המלך מקים עולה של תשובה לעורר כל‬ ‫נשמות ישראל לתשובה שידעו שכשאדם מונח בתאוות עוה"ז הוא החטא והריחוק הכי גדול‪,‬‬ ‫ודוד המלך מלמד דרך התשובה איך להשיב את הענינים הגשמיים לאלקות‪ .‬ואזי זוכה‬ ‫לקדושת הדיבור שהדיבור יהא ברוחניות ובדביקות‪ .‬כי דוד המלך הוא עולם הדיבור‪.‬‬ ‫וצריך לדעת שכשאדם זוכה לקדושת הדיבור כראוי‪ ,‬הוא קרוב למעלת הנבואה‪ .‬אלא שזה‬ ‫בא רק אחר ההתקדשות באכילה ושאר הענינים הגשמיים‪ .‬ויש לרמז בזה במה‬ ‫שאמרו חז"ל שמא יקדים קנה לוושט‪ .‬היינו שצריך להקדים את הוושט‪ ,‬קדושת אכילה‪ ,‬לפני‬ ‫השגת קדושת הדיבור שבקנה‪ .‬אך כשזוכה לקדש עצמו באכילה יוכל לזכות שלא לדבר כל‬ ‫העולה על רוחו‪ ,‬אלא שהדיבורים יהיו תפילות לה'‪ ,‬ויהא דבוק בה' בכל דיבוריו‪ ,‬כמו שנהגו‬ ‫תלמידי בעש"ט שלא הוציאו הבל מפיהם ללא דביקות ויחוד ה'‪ .‬ולא כמו שאנשים חושבים‬ ‫שזה מדרגה פשוטה שכל אחד יכול להיות לו שייכות בקלות‪ ,‬כי בודאי אין הקב"ה בא‬ ‫בטרוניא עם בריותיו וכל אחד רוצה לזכות לבא לזה‪ ,‬אבל לא יחשוב שאלו הם ענינים קלים‪,‬‬ ‫אע"פ שבאמת קרוב הדבר אליך מאד בפיך ובלבבך לעשותו‪ ,‬אבל צ"ל שיהא בחי' לעשותו‪,‬‬

‫פרשת תולדות תשס"ח‬

‫‪hi‬‬

‫שמקיים בחי' יעקב ועשיו האמורים בפרשה‪ ,‬מדרגא לדרגא לבא לדרגת תורה ותפילה‬ ‫בדביקות ואח"כ לטהר המדמה ולקדש הגשמיות בדביקות‪ ,‬עד שיזכה לדיבורים בדביקות‪.‬‬

‫סוד אלקנה וחנה‬ ‫כתיב )שמואל א' א'( ויהי איש אחד וכו'‪ ,‬ולחנה אין ילדים וכו' וה' סגר רחמה‪ ,‬ועלה האיש‬ ‫מעירו וכו'‪ .‬והנה אי' בפע"ח כוונות חנוכה‪ ,‬שבעת שההויה בחי' ז"א‬ ‫מלביש את הנה"י דבינה בהמשכת המוחין אליו‪ ,‬אזי אין היחוד או"א בשלימות‪ ,‬וזהו בחי' וה'‬ ‫סגר רחמה‪ .‬ורק ע"י שנה"י דבינה מתעלים‪ ,‬בבחי' ועלה האיש מעירו‪ ,‬אזי נשלם יחוד אלקנה‬ ‫וחנה שענינם יחוד או"א‪ ,‬כי אלקנה בגי' אל במילוי וחנה בגי' ס"ג בחי' בינה‪.‬‬ ‫ולאור דברינו לעיל יובן הענין בעבודת ה'‪ ,‬כי האדם צריך לעבוד את השי"ת לא רק בבחי'‬ ‫יעקב היינו להדבק בו ית' בעת תורה ותפילה‪ ,‬אלא גם בעבודת קדושת החיצוניות‪,‬‬ ‫בבחי' בגדי עשיו‪ ,‬בגדי אדה"ר‪ ,‬לקדש האכילה והשתיה בדביקות עמוקה מאד בהשי"ת‪,‬‬ ‫ואח"כ גם לזכות לקדש כל דיבוריו עם בני אדם‪ ,‬שלא לדבר כל העולה על רוחו‪ ,‬אלא לזכור‬ ‫את בוראו בכל דיבוריו‪ .‬ודייקא עי"ז יזכה לרוח נבואה‪ .‬נמצא שאם האדם עובד את ה' רק‬ ‫בבחי' יעקב ולא בבחי' עשיו‪ ,‬היינו שעובד את ה' רק בתורה ותפילה ולא מברר המדמה‬ ‫בענינים החיצוניים‪ ,‬בעסקי עוה"ז‪ ,‬אזי אינו זוכה לרוח נבואה‪ .‬כי הנבואה סגורה ונעלמת‬ ‫ממנו מחמת הבגדים החיצונים‪.‬‬ ‫והנה נודע ששורש רוח הנבואה הוא מנצח והוד דבינה‪ .‬והוא כשמאיר אור היחודא עילאה‬ ‫דאו"א‪ .‬אבל כשיש בחי' של הויה סגר רחמה‪ .‬הינו כשעובד את ה' רק בבחי' הויה‪,‬‬ ‫שיעקב הוא מרכבה לתפארת בחי' שם הויה‪ ,‬ואם עובד את ה' רק בבחי' יעקב ולא מקדש‬ ‫החיצוניות‪ ,‬אזי יש בחי' סגר רחמה‪ ,‬שנסגר ממנו הארת הנבואה‪ .‬כי מעכב את השלימות‬ ‫היחוד עליון‪ ,‬כשאינו משלים דרכי העבודה גם בקדושת החיצוניות בחי' עשיו כנ"ל‪.‬‬ ‫אך כשיזכה לקדש הגשמיות לשם שמים‪ ,‬לתקן הבגדים של אדה"ר‪ ,‬אזי יהא בחי' ועלה האיש‬ ‫ההוא‪ ,‬שיתעלו החכמה והבינה לשרשם‪ ,‬ואזי יזכה לרוח נבואה דקדושה‪ ,‬היינו הרגשת‬ ‫קרבת אלקים בכל עת‪.‬‬

‫חנוכה ופורים‬ ‫כתיב אז ימלא שחוק פינו‪ ,‬א"ז בגי' ח' כנגד ח' ימי החנוכה‪ ,‬כי ימי החנוכה מסוגלים לזכות‬ ‫לשחוק דלעתיד‪ ,‬לזכות להשראת השכינה‪ ,‬שיאיר על האדם אור ה' ורוח הנבואה‪ .‬וכל‬ ‫שנה תלויה בתחילת חינוך האדם להכנס לעבודת ה' בכל ענינייו הגשמיים‪ ,‬שבזה יזכה‬ ‫שיפתח לו אור הנבואה‪ .‬כי חנוכה אותיות חנ"ה כ"ו‪ ,‬חנ"ה בגי' ס"ג שמאור הבינה נשרשת‬ ‫השראת הנבואה‪ .‬ועי"ז שזוכה לברר המדמה ולקדש מעשיו‪ ,‬ולהכנס לדביקות בתורה‬ ‫ותפילה‪ ,‬ובשמות הקדושים‪ .‬ויכנס יותר לטהר כל המחשבות לא רק בתורה ותפילה אלא כל‬ ‫מחשבותיו יהיו באור הדביקות‪ ,‬בזה נתתקן הנצח וההוד‪ ,‬וזוכה להשראת הנבואה‪.‬‬

‫‪k‬‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫ונודע דנצח והוד חשיבי כחד‪ .‬כי חנוכה ופורים מאוחדים בתכלית‪ .‬ואי"צ להמתין לסעודת‬ ‫פורים‪ ,‬אלא הראש והסוף מקושרים‪ ,‬ובחנוכה גם מתגלה אור הפורים‪ ,‬ואדרבה‬ ‫כשזוכים מגלים בראש יותר מהסוף‪ .‬וכשהשי"ת עוזר אזי אין צריך להמתין עד הסוף אלא‬ ‫בבחי' בעתה אחישנה‪ ,‬ו'אחישנה' הוא אור יותר גבוה מ'בעתה'‪ ,‬ובחנוכה הכל מקושר בעתה‬ ‫ואחישנה ביחד‪.‬‬ ‫ותחילת העבודה בחודש כסליו‪ ,‬הכנה לחנוכה להדבק באור ל"ו מסכתות הש"ס‪ ,‬ולהאיר‬ ‫לחוץ לכל הענינים הגשמיים את אור אלקותו ית'‪ ,‬ובזה זוכים לטהר המדמה‪.‬‬ ‫וההשלמה הוא בפורים שזוכים לסעודת פורים שכל הגשמיות נתקדש מעין לעתיד לבא ממש‪.‬‬ ‫אעפ"כ ההתחלה והסוף כלול זה בזה‪ ,‬חנוכה ופורים כלולים זה בזה‪.‬‬ ‫כי חנוכה הוא יו"ט של קבלת התורה בפנימיות‪ ,‬יו"ט של דביקות‪ ,‬שבו זוכים להשיג האור‬ ‫העליון לא רק בענינים הרוחניים אלא גם בגשמיים‪ ,‬ובזה נזכה להדבק בה' באמת‬ ‫במעמקי עמקים להיות קרוב אליו ית' ואפי' בעבודת הדיבור עם אנשים‪ .‬ובזה נזכה במהרה‬ ‫ו'בן דוד עבדך יבא ויגאלנו'‪ ,‬ועולם הדיבור יגאל מהגלות‪ ,‬ע"י שנזכה לדבורי דביקות‬ ‫אמיתיים‪.‬‬

‫דעה חכמה לנפשך‬ ‫רביה"ק מגלה )לקו"מ תנינא סי' ז'( שלפי הסלח נא של יום כיפור כן זוכים לאור של חנוכה‪.‬‬ ‫כי באמת אור חנוכה הוא אור החכמה בחי' שמן‪ ,‬בבחי' אלקנה‪ ,‬אבל א"א להדבק‬ ‫באלקנה רק ע"י חנה‪ ,‬כמ"ש וה' סגר את רחמה חנה בגי' ס"ג‪ ,‬כי אור הנבואה סגור כשהוא‬ ‫עוסק רק בפנימות‪ ,‬בבחי' דרכי יעקב אבינו‪ .‬כי לבא לברכת הנבואה הוא רק ע"י שלובש‬ ‫יעקב בגדי עשיו‪ ,‬היינו שיקדש עצמו בגשמיות ויעזוב את תאוות ממון תאוות אכילה ושתיה‬ ‫תאוות דברים בטלים וכל הדמיונות‪ ,‬וידבק עצמו לעצמות אלקות ממש‪ ,‬כמו שדוד המלך אמר‬ ‫'ולבי חלל בקרבי'‪ ,‬שזהו עיקר התשובה שיצא מתאוות עוה"ז להדבק בבורא בעת האכילה‬ ‫ושתיה וממון‪ ,‬ולא לדבר ככל העולה על רוחו‪ ,‬ולא לרדוף אחר הממון בלי בושה‪ ,‬שבכל אלו‬ ‫הענינים גשמיים אם אינו מדבק עצמו למעלה ח"ו‪ ,‬הוא גורם שנסגר שפע הנבואה‪ .‬כי שפע‬ ‫הנבואה תלוי רק ע"י שמקדש הענינים הגשמיים‪.‬‬ ‫ולכן תלוי אור קדושת החנוכה לפי הסלח נא שזוכה ביום כיפור‪ .‬כי ביוה"כ הוא יום שעולים‬ ‫לאור הבינה שורש התשובה‪ ,‬שהוא הגבר הקים עולה של תשובה‪ ,‬זה דוד המלך שהוא‬ ‫מלמד איך לתקן את הבגדים החיצוניים של עשיו‪ ,‬להשלים הבגדים של עוה"ז בקדושה‪ .‬לקדש‬ ‫הגשמיות בדביקות עמוק מני עמוק‪ ,‬וכנ"ל שכדי לקדש את הגשמיות מוכרח דביקות עמוקה‬ ‫יותר מתורה ותפילה‪ .‬ולפי מה שפעל סלח נא‪ ,‬היינו שהכניס עצמו לטהר המדמה ולקדש‬ ‫הגשמיות לשם שמים‪ ,‬אזי זוכה לאור החנוכה ופורים‪.‬‬ ‫וזהו 'דעה חכמה לנפשך'‪ ,‬שיתקשר לאור החכמה‪ ,‬אור השמן של חנוכה‪ ,‬לקשר את החכמה‬ ‫לנפשך‪ ,‬היינו בחי' יחוד אלקנה וחנה הנ"ל‪ ,‬לייחד חכמה ובינה‪ ,‬בכח התשובה סלח נא‬

‫פרשת תולדות תשס"ח‬

‫‪`k‬‬

‫של יום כיפור על חיצוניות‪ ,‬לא להכנס להפקרות לחשוב שזה לא כ"כ חשוב‪ ,‬והעיקר רק תורה‬ ‫ותפילה‪ .‬אלא יקבל על עצמו מעכשיו לקדש עצמו להכנס לדביקות עמוק באכילה ושתיה‪ ,‬וכן‬ ‫בעסק הממון שזה ע"ז ממש‪ ,‬וכמ"ש רביה"ק בלקו"מ סי' כ"ג שהממון כלול מכל השבעים ע"ז‪,‬‬ ‫ולזה ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה לאליל הזהב‪ ,‬רק מלמד איך למצוא בכל דבר אלקותו ית'‪.‬‬ ‫ואזי ויתן לך אלקים‪ ,‬שהתורה תאיר לו השראת הנבואה וברכת השכינה‪ ,‬בכח מה שמתקן‬ ‫את בגדי עשיו החיצוניות‪.‬‬ ‫כי כל אחד יודע בנפשו כמה מונע ממנו האור האלקי ע"י שנופל ומתגשם בענינים הגשמיים‪.‬‬ ‫ועיקר מה שפועלים סלח נא ביוה"כ הוא לבקש להכנס מחדש בקדושה‪ ,‬להדבק בעמקות‬ ‫הדביקות בה'‪ ,‬בבחי' ממעמקים קראתיך ה'‪ ,‬בסוד יום כיפור שבו סוד העומק העשירי‪ ,‬שבכחו‬ ‫יוכל לקדש את עולם העשיה‪ .‬כי צריך התאמצות גדולה להאיר קדושה בעולם העשיה‪ ,‬כמ"ש‬ ‫הרש"ש בכוונת 'תהלות לאל עליון' שלהאיר אור הגאולה צריך כונה גדולה‪ ,‬כי להוריד אורות‬ ‫האצילות בבריאה צריך כונה גדולה‪ ,‬ובזה תלוי עיקר הגאולה בסוד המעמקים‪ ,‬להתייגע‬ ‫בעמקי הדביקות לא רק דביקות סתם של תורה בתפילה בלבד‪ ,‬כי באכילה וממון ושאר‬ ‫העניינים צריך דביקות יתר עמוק‪ ,‬דביקות בעמקי עמקים‪ ,‬מעומק הלב‪.‬‬ ‫ובזה מתתקן פגם הנצח‪ ,‬שנתן יעקב אבינו כ"ב השתחואות לעשיו בסוד מים אחרונים‪.‬‬ ‫והתיקון הוא עכשיו בחנוכה ופורים‪ ,‬שבו מתקנים החיצוניות ומתעורר בחי' 'ועלה‬ ‫האיש ההוא' להשלים היחוד ע"י תיקון בגדי אדם הראשון‪] .‬ובסוד סעודת פורים שיכולים‬ ‫להמשיך אורו לפני החנוכה‪ ,‬בסוד קשר סיפא לרישא‪[.‬‬ ‫והיא כתר לראשך שבכח בירור המדמה וקדושת החיצוניות‪ ,‬יזכה לאור ההשראה האמיתית‬ ‫באלקות בחי' כתר לראשך‪ .‬נצור מצות קדשך שמור שבת קדשך‪ ,‬ועי"ז יזכו עין בעין‬ ‫לראות בשוב ה' ציון‪ ,‬באור החנוכה‪ ,‬כי חנוכה הוא יו"ט שמאיר אלקות ומקבלים בו כח‬ ‫להכנס לדביקות במעשים החיצוניים‪ ,‬לתקן הנצח והוד כלי הנבואה‪ ,‬ולהשלים כח קדושת‬ ‫הדיבור דבחי' דוד המלך‪ ,‬וכל זה בכח שמור שבת קדשך‪ ,‬היינו בכח התשובה ששרשו משבת‪,‬‬ ‫ר"ת שבת בו תשוב‪ ,‬וכמ"ש בספה"ק שראש חודש כסליו כחו כמו יוה"כ‪ .‬ובזה נזכה לצאת‬ ‫מהתאוות הגשמיות‪ ,‬ולהכנס לעמקי עמקים של הדביקות‪ .‬ויחזור כח השראת הנבואה לבני‬ ‫ישראל‪ ,‬ויתגלה הצחוק דלעתיד לבא‪ ,‬דיחמון קוב"ה בלבהון‪ .‬בביאת גוא"צ במהרה ברחמים‬ ‫אמן‪.‬‬