R Itchie Mayer Toldos 5768

‫‪æ"ñùú úåãìåú 'øô ñ"ìù‬‬

‫‪b‬‬

‫דא"ח רעוא דרעוין פרשת תולדות תשס"ז‬ ‫של"ס פר' תולדות תשס"ז‬

‫‪:÷çöé‬‬ ‫‪¨ § ¦ úठãéìBä‬‬ ‫¦‬ ‫‪íäøáà‬‬ ‫‪¨ ¨ § © íäøáà‬‬ ‫‪¨ ¨ § © ïa¤ ÷çöé‬‬ ‫‪¨ § ¦ úãìBz‬‬ ‫§ ‪Ÿ‬‬ ‫§‪älàå‬‬ ‫‪¤ ¥‬‬ ‫‪älàå‬‬ ‫)‪(è"é ,ä"ë úéùàøá‬‬ ‫וברש"י הק'‪ :‬ואלה תולדות יצחק‪ .‬יעקב‬ ‫בפרשה‪:‬‬ ‫האמורים‬ ‫ועשו‬ ‫אברהם הוליד את יצחק‪ .‬לאחר שקרא‬ ‫הקב"ה שמו אברהם אח"כ הוליד את‬ ‫יצחק‪:‬‬ ‫ובהמשך הפרשה‪ ,‬ויאמר ראה ריח בני‬ ‫כריח השדה אשר ברכו‬ ‫הוי"ה‪ ,‬וברש"י הק'‪ :‬שנכנסה עימו ריח גן‬ ‫עדן‪ :‬ולכאורה הוא קשה מנין ידע יצחק‬ ‫מהו ריח גן עדן אשר ברכו ה'‪ ,‬ומבאר‬ ‫רבינו האר"י הק' )לקוטי תורה תולדות(‬ ‫שאברהם אבינו כאשר רץ אחר הבקר‬ ‫ובא למערת המכפלה )שהוא פתח ומעבר‬ ‫לגן עדן כנודע( הריח ריח הגן ולימדה‬ ‫ליצחק בנו‪ ,‬ולכאורה הא גופא צריך‬ ‫להבין מהי תמיהת רבינו האר"י הק'‬ ‫שהרי וודאי הוא שיצחק נהירין לו כל‬ ‫שבילין דרקיעא ואין דבר נסתר ממנו‪,‬‬ ‫ולבד מזה צריך להבין את ביאורו‬ ‫שאברהם אבינו לימדה ליצחק בנו‪ ,‬וכי‬ ‫ריח הוא דבר שכלי שיכולים להשכילו‬ ‫ולאלפו בינה‪ ,‬הרי ריח הוא דבר המורגש‬ ‫בהנפש ומה שייך לומר שלימדה ליצחק‬ ‫בנו‪.‬‬

‫עיקר מסירת סודות התורה הוא‬ ‫בבחי' 'פה אל פה אדבר בו'‬ ‫א[ ונבוא אל הבא'ר בהקדם דברי הכהן‬ ‫הגדול מאחיו רבינו צדוק‬ ‫הכהן מלובלין‪ ,‬שבעת חיי חיותו של רבינו‬ ‫האר"י הק' היו תלמידיו יכולים לייחד כל‬ ‫הייחודים שלמד עימהם‪ ,‬אך לאחר‬ ‫הסתלקותו כבר לא היו יכולים תלמידיו‬ ‫לייחד הייחודים לבד מרבינו חיים ויטאל‬ ‫ז"ל‪ ,‬והביאור כי מסירת סתרי תורה אינה‬ ‫כמי שמנחיל לתלמידים הלימוד החיצוני‬ ‫גופא‪ ,‬כי לימוד הקבלה אין הוא בגדר‬ ‫לימוד שכלי גרידא‪ ,‬דאלמלי כן היה אסור‬ ‫ללמוד קבלה ברבים ולא כמו שמצינו בזמן‬ ‫הזה שרבים הם הלומדים‪ ,‬דהרי אמרו‬ ‫במשנה )חגיגה פרק ב' א'( שאין דורשין‬ ‫במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם‬ ‫ומבין בדעתו‪ ,‬אלא העיקר הוא בחי'‬ ‫דבקות הייחוד שאותה אברהם השכיל‬ ‫ולימדה ליצחק אבינו‪ ,‬ויצחק אבינו גם הוא‬ ‫וודאי שהיו נהירין לו שבילין דרקיעא‬ ‫ולימדם ליעקב אבינו כמאמר הכתוב ויתן‬ ‫לך האלקים וכו'‪ .‬כי אמנם עצם דברי‬ ‫הקבלה עצמם כל אחד יכול ללמדם בספר‪,‬‬ ‫אך בחי' המסירה והנתינה של סודות‬

‫‪c‬‬

‫‪êùôðì äîëç äòã‬‬

‫התורה והשגת עצמות אלקותו ית' אין‬ ‫יכולים להעתיקם כי אם למוסרם על פה‬ ‫בבחי' פה אל פה אדבר בו )במדבר י"ב‪ ,‬ח'(‪,‬‬ ‫בבחי' ויתן לך האלקי'ם )בראשית כ"ז‪ ,‬כ"ח( ‪-‬‬ ‫שהצדיק צריך למסור עצם ההשגה‬ ‫באלקו'ת ולא הלימוד החיצוני לבד‪ ,‬וכמו‬ ‫שהיה הרב בעל הסולם אומר שכאשר‬ ‫האדם מתייגע בכל נפשו ובכל מאודו יום‬ ‫ולילה לא ישבותו בעבודת הבורא ית'‬ ‫ובלימוד תורתו הק' הרי לבסוף השי"ת‬ ‫שולח לפניו רב הדומה למלאך ה' צבאו"ת‬ ‫או שזוכה לגילוי אליהו שמלמדו ומאלפו‬ ‫סתרי תורה וממשיך עליו גילוי אלקותו‬ ‫ית'‪.‬‬

‫סוד 'ויהי אחרי מות אברהם וכו'‬ ‫וישב יצחק עם באר לחי רואי'‬ ‫ב[ אך עבודת האדם את בוראו בתחילת‬ ‫דרכו אינה תלויה ועומדת במה‬ ‫שזוכה שימסרו לו סתרי תורה והשגת‬ ‫אלקות‪ ,‬אלא ראשיתו היא בגדר 'עבודת‬ ‫מתנה' בבחי' ויתן לך האלקים מטל‬ ‫השמים‪ ,‬אחר שיום ולילה מבקש ומשתוקק‬ ‫לעבוד את בוראו ולהתקרב אליו לבסוף‬ ‫זוכה למסירת התורה פה אל פה מרבו‪,‬‬ ‫ועל זה רמז הכתוב )בראשית כ"ה‪ ,‬י"א( ויהי‬ ‫אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק‬ ‫בנו וישב יצחק עם באר לחי רואי‪ ,‬כי כל‬ ‫אחד מישראל לפעמים הוא בבחי' חיים‬ ‫ולפעמים הוא בא לבחי' מוות‪ ,‬ועיקר‬ ‫הבחינה שבוחנים את האדם אם גם כאשר‬ ‫הוא שרוי בבחי' של מיתה והסתר פנים‬ ‫אם אז הוא עודנו דבק בנקודת האמונה‬ ‫והדבקות באלקיו אם לאו‪.‬‬

‫ויצחק אבינו תמיד היה דבוק באור‬ ‫הייחוד העליון ועודנו יושב‬ ‫בבאר לחי רואי גם כאשר נמצא בבחי'‬ ‫וימת אברהם‪ ,‬כי באמת עיקר הייחוד‬ ‫מתחיל במקום עמוק מני עמוק בסוד באר‬ ‫לחי רואי ולא בבחי' החיצוניות הנגלה‬ ‫והנראה‪ ,‬דהנה נשמת איש הישראלי‬ ‫נחצבה משרשה ברום העולמות בכסא‬ ‫הכבוד אשר שם הייתה דבוקה במאצילה‬ ‫בבחי' אחור באחור‪ ,‬ולאחר מכן ננסרה‬ ‫וירדה ממקומה מכסא הכבוד אשר שם‬ ‫הייתה דבוקה וחבוקה בשכינה הק' לגור‬ ‫בארץ מדבר וישימון בהאי עלמא שפלה‪,‬‬ ‫והצדיק נזכר תמיד שמימים מקדם היה‬ ‫דבוק ומקושר בחד קטירא בשכינה הק'‪,‬‬ ‫ועתה הוא נפרד ונבדל ממנה בבחי' וימת‬ ‫אברהם‪ ,‬היינו שאין הוא רואה השכינה‬ ‫הק' עין בעין מחמת שננסר ונפרד הימנה‪,‬‬ ‫אך הצדיק עודנו יושב בבאר לחי רואי‪,‬‬ ‫ואפי' אחר שנסרו אותו מן הדבקות עודנו‬ ‫מייחד השכינה הק'‪.‬‬

‫היחוד דבחי' המוחין לעולם קודם‬ ‫ליחוד דבחי' המידות‬ ‫ג[ והנה העולם סוברים כי עיקר עבודת‬ ‫הייחודים היא רק כאשר האדם‬ ‫מרגיש בדבקות הייחוד בבחי' הו"ק היינו‬ ‫בבחי' ההרגש שבמידות‪ ,‬אמנם באמת אי‬ ‫אפשר לייחד לבחי' זעיר אנפין ונוק' שהם‬ ‫בבחי' המידות אם לא קדם לכך ייחוד אבא‬ ‫ואימא דבחינת המוחין‪ ,‬וכן אי אפשר‬ ‫לייחד לאבא ואימא אם לא עשו הייחוד‬ ‫הפנימי באריך אנפין‪ ,‬וכן ייחוד אריך תלוי‬ ‫בייחוד עתיק וכו' וכו' עד ריש כל דרגין‬

‫‪æ"ñùú úåãìåú 'øô ñ"ìù‬‬ ‫שצריך להתייחד עם הבורא ית' למעלה‬ ‫למעלה בשורש‪ ,‬וזה הייחוד אינו תלוי כלל‬ ‫בהמידות ואפי' לא בבחי' החב"ד‪ ,‬אלא‬ ‫הוא ייחוד נעלה ביותר שהצדיק מייחד‬ ‫עצמו עם בוראו בבחי' שיושב בבאר לחי‬ ‫רואי גם כאשר הוא בבחי' וימת אברהם‪,‬‬ ‫וככל שהנחש מבקש לנשכו ולהכישו‬ ‫ונעשה כרוך אחריו כן עולה הצדיק למקום‬ ‫יותר גבוה ונישא ושם מייחד את קונו‪,‬‬ ‫והוא ע"ד שאמרו רבותינו ז"ל שבשעת‬ ‫חורבן בית המקדש השכינה הק' עלתה‬ ‫והתעלתה למעלה למעלה‪ ,‬כי תמיד יש‬ ‫לאדם מקום אשר שם יוכל להתעלות מעל‬ ‫ההסתר והמניעה שיש לו בגופו ונפשו‬ ‫ולהתייחד יותר בפנימיות עם בוראו‪ ,‬ואף‬ ‫שבמידות אין הוא מרגיש בדבקות הבורא‬ ‫אולם יכול שוב לחוש במוחין דיליה‬ ‫המשכת אור אלקי ממקום גבוה יותר אשר‬ ‫שם יכול לייחד את בוראו‪.‬‬

‫האור שנמשך מיד נסתם וצריך‬ ‫להמשיכו מחדש בכל פעם‬ ‫ד[ ואמנם דע כי כאשר האור נמשך אל‬ ‫המידות אזי מיד הוא נסתם‪,‬‬ ‫וצריך להתחיל מחדש להמשיך השגת‬ ‫אלקות‪ ,‬והוא כמשל שהמשילו בספרים‬ ‫הק' שכאשר האדם מחדש איזה דבר‬ ‫חידוש וכולו מלא שמחה והתפעלות‬ ‫מהחידוש שחידש‪ ,‬הנה מיד אחר שיאמר‬ ‫דבר חידושו לחבירו מתחיל לפוג ממנו‬ ‫השמחה וההתפעלות‪ ,‬והנמשל שבעת‬ ‫שהייחוד היה עדיין בבחי' המוחין בבחי'‬ ‫ייחוד אבא ואימא השרשי והזריח לו האור‬ ‫הגדול בנשמתו‪ ,‬וכאשר הוא נשפע‬

‫‪d‬‬

‫להמידות דבחי' זעיר אנפין ונוק'‪ ,‬הנה‬ ‫המידות דז"א הם בבחי' מפתחא דכליל‬ ‫שית שהוא סוגר ופותח היסוד דאימא‬ ‫כדאיתא בספרא דצניעותא )תרומה דקע"ז‬ ‫ועיין שער מאמרי רשב"י פירוש האדרא רבא(‪,‬‬ ‫וכאשר האור עובר אל המידות אזי אימא‬ ‫נעשית שוב לבחי' בתולה ונסתם היסוד‬ ‫דילה‪ ,‬ואז צריכין להתחיל מחדש להמשיך‬ ‫השגת אלקות‪ ,‬כי כשנמשך האור‬ ‫לחיצוניות ז"א ע"י התלבשות נה"י דאימא‬ ‫בתוכו מקבל האדם חיות והשגות אלקות‬ ‫אך מיד היסוד דאימא נסתם‪ ,‬וצריך‬ ‫להתחיל העבודה כל יום מחדש להשיג‬ ‫השגות אלקות ומוחין חדשים‪ ,‬וכמו‬ ‫שדרשו רבותינו ז"ל )זוהר ח"א רל"ח ע"ב(‬ ‫עה"כ כי כל ביתה לבוש שנים אל תקרי‬ ‫שנים‪ ,‬שהתורה כופלת דבריה‬ ‫שנים אלא § © ¦‬ ‫בכל המצוות‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬השב תשיב‪,‬‬ ‫העניק תעניק‪ ,‬נתן תתן‪ ,‬פתח תפתח וכו'‪,‬‬ ‫שכל עבודה שפועלים צריך לשוב‬ ‫ולעשותה‪ ,‬ואף שחשב בתחילה שהשיג‬ ‫כבר השגת אלקות יראה לדעת שאין די‬ ‫בזה וששוב נסתם הימנו בחי' האור‬ ‫והמוחין והשגות שהשיג בבחי' וימת‬ ‫אברהם‪.‬‬

‫הסתלקות המוחין הם בסוד יחוד‬ ‫העליון שהוא יחוד בחיק אבא‬ ‫ואימא‬ ‫ולפיכך צריך לשוב בכל פעם ולעשות‬ ‫העבודה מחדש להתייחד עם‬ ‫קונו‪ ,‬בסוד ויצחק יושב בבאר לח'י רוא'י‬ ‫שהצדיק מתחיל וחי מחדש בכל פעם‬ ‫ואינו שם דעתו ע"כ שכבר אין מרגיש‬

‫‪êùôðì äîëç äòã‬‬

‫‪e‬‬

‫בגופו השגות אלקות‪ ,‬ואף אם גם בבחי'‬ ‫נשמתו נסתלק ממנו הארת פני מלך‬ ‫חיים‪ ,‬הרי הוא עולה ומתעלה לייחד את‬ ‫בוראו למעלה למעלה בשורש השורשים‪,‬‬ ‫והוא בסוד שכאשר יש בחי' לידה אזי‬ ‫קודם לכך נעשה ייחוד בבחי' חיק שהוא‬ ‫ייחוד במקום גבוה ועליון‪ ,‬והוא בסוד מה‬ ‫דכתיב אצל חנה )שמואל א' א'‪ ,‬ג'( ולחנה‬ ‫אין ילדים – ועל'ה האיש ההוא מעירו‬ ‫מימים ימימה וכו' )עיין מחברת הקודש שער‬ ‫חנוכה(‪ ,‬והיינו שבעת כי סגר רחמה‬ ‫ונסתמו מעיינות החכמה צריך לעלות‬ ‫גבוה אחר גבוה מבחי' ז"א למקום אבא‬ ‫ואימא ומשם לאריך ומשם לעתיק ומשם‬ ‫לבחי' האור א"ס לייחד את שמו ית'‬ ‫למעלה בשורש השרשים‪ ,‬כי הצדיק מייחד‬ ‫את בוראו במקום טמיר ונעלם בשורש‬ ‫הרצון גם כשהאור נסתם מהרגשותיו‬ ‫וממוחו ועולה למקום שאין הנאצל בד"כ‬ ‫מייחד שם את בוראו‪ ,‬כי הנה גם אצל‬ ‫הצדיק נסתלקין המוחין בעת שמשפיע‬ ‫ההשגות להאי עלמא‪ ,‬ואז הוא בבחי'‬ ‫ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה‬ ‫להשתחוות ולזבוח לה' צבאו"ת‪ ,‬שהוא‬ ‫עולה אז למעלה למעלה להשתחוות לה'‬ ‫להשיג השגות מחדש מימים ימימה‬ ‫חדשים לבקרים‪ ,‬ולא כשאר בני עלמא‬ ‫שבעת שאין נרגש בליבם ובמוחם אור ה'‬ ‫מתייאשים בעצמם ואין באים לעלות‬ ‫ולראות בהר ה'‪.‬‬

‫בחינת צדיק בן צדיק‬

‫ה[ וע"ז‬

‫אמר הכתוב‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו‬ ‫)בראשית כ"ה‪ ,‬כ"א(‬

‫כי עקרה היא‪ ,‬ואיתא בזוה"ק‬ ‫שעלה למקום מזלא עילאה‪ ,‬והיינו בעת‬ ‫שהכיר יצחק שרבקה עקרה ונסתם רחמה‪,‬‬ ‫דייקא אז עלה ונתעלה למעלה למעלה‬ ‫לעסוק בזווגים העליונים ולעשות הייחוד‬ ‫במקום גבוה מעל גבוה‪ ,‬בסוד שאין דומה‬ ‫תפילת צדיק בן צדיק לצדיק בן רשע‪ ,‬כי‬ ‫הצדיק בן צדיק מכיר ויודע שיש עולמות‬ ‫גבוהים ורמים אשר אביו עלה ונתעלה‬ ‫בהם וקבל מאביו זאת ההשגה פה אל פה‬ ‫ע"י שנתייגע והתאמץ בעבודת ה'‪,‬‬ ‫ומימים ימימה עלה ונתעלה בדבקות‬ ‫הבורא עד שזכה לבחי' )במדבר י"ח‪ ,‬ז'(‬ ‫עבודת מתנה אתן את כהנתכם ובחי'‬ ‫ויתן לך האלקי'ם וכ' שישיג אור אלקותו‬ ‫ית' כנ"ל‪ ,‬כי בתחילה הכל תלוי בזכות‬ ‫עצמו ובכח עבודתו כאילו היה צדיק בן‬ ‫רשע‪ ,‬ואחר שמתייגע במלאכתו ועובד‬ ‫את בוראו במסירות נפש זוכה להיות‬ ‫כצדיק בן צדיק שנשפע לו השגות אלקות‬ ‫כדרך שהשיגו הצדיקים‪ ,‬וככל שעולה‬ ‫במחשבתו לישב בבאר לחי רואי כן יוכל‬ ‫להוריד ולהמשיך גילוי אלקות יותר‬ ‫בחיצוניות‪.‬‬ ‫)ח"א קל"ז ע"א(‬

‫ואל לו לאדם לחשוב בעת שלומד‬ ‫ומתפלל או בעת שמקיים איזה‬ ‫מצווה וכשמרגיש קרבת אלקים ודבקות‬ ‫הבורא ית'‪ ,‬שהוא מחמת הפעולה‬ ‫והמעשה אשר יעשה בעת ההיא‪ ,‬אלא‬ ‫הכל תלוי בעבודה שקדם לכך ובדברים‬ ‫הנעלמים מעין כל בשר‪ ,‬כי כל הזכויות‬ ‫וההארות אין הם באים בזכות המצווה‬ ‫שעושה בגלוי לעין כל‪ ,‬אלא זהו רק בבחי'‬ ‫הלידה ובחי' השלמה של הייחוד שקדם‬

‫‪æ"ñùú úåãìåú 'øô ñ"ìù‬‬ ‫לכך והמצוות שעשה בהצנע לכת עם ה'‬ ‫אלקיו בשעה שנסתר ונעלם ממנו האור‬ ‫כי טוב ובכל זאת נדבק בבוראו בפנימי‬ ‫פנימיות בחי' צדיק בן צדיק כנ"ל‪ ,‬שע"י‬ ‫זה מעורר הזווג לעשות כלי ואחר כך בעת‬ ‫שלומד ומתפלל ועושה מצווות מעשיות‬ ‫בגילוי הוא מעורר הלידה בפועל‪,‬‬ ‫ולפעמים צריך לעלות לעשות הייחוד‬ ‫למעלה ממקום חיק אבא ואימא בסוד‬ ‫ועלה האיש ההוא כנ"ל‪ ,‬וכן יצחק אבינו‬ ‫בעת שרצה לפעול הלידה אזי‪ :‬ויעתר‬ ‫יצחק לה'‪ ,‬שעלה ונתעלה עד למקום‬ ‫המזלא עילאה בכדי להוליד מוחין והשגות‬ ‫אלקות חדשים‪.‬‬

‫היחוד העליון הנ"ל הוא בסוד‬ ‫החנוכה‬ ‫ו[ וזה בחי' מעלת ימי החנוכה‪ ,‬שבימי‬ ‫החנוכה עולים בשלהבת אש‬ ‫למעלה למעלה ומייחדים הייחוד בפנימי‬ ‫פנימיות‪ ,‬וכמו שנהגו הצדיקים להניח‬ ‫המנורה על שולחנם ודים‪ ,‬וכלומר מי‬ ‫שעיקר דירתו בעלייה וראשו מגיע‬ ‫השמימה לייחד ייחודים ברום העולמות‬ ‫אינו צריך לפרסומא ניסא לעין כל רואה‬ ‫בבחי' החיצוניות‪ ,‬כי בכוחו הגדול שעולה‬ ‫מעלה מעלה ממשיך אור אל כל הברואים‬ ‫שיוכלו לעשות פרסומי ניסא להאיר אור‬ ‫החנוכה ברשות הרבים ממש‪ ,‬בסוד הכלי‬ ‫דאבא ואימא שנמשך לזו"ן לשמירה לבל‬ ‫יתאחזו בהם הקלי'‪ ,‬אך הכל נמשך ובא‬ ‫מהצדיקים שעולים למעלה למעלה לייחדו‬ ‫ית' במקום טמיר ונעלם מכל רעיון ומכל‬ ‫ההרגשים‪.‬‬

‫‪f‬‬

‫מכירת הבכורה ‪ -‬סוד הקדמת‬ ‫החסדים להגבורות‬ ‫ז[ והנה איתא בכתבים שחטא עץ‬ ‫הדעת גרם שיבואו הגבורות‬ ‫וימשכו לפני החסדים‪ ,‬אך קודם החטא היו‬ ‫באים החסדים לפנים מן הגבורות‪,‬‬ ‫והביאור בזה שהנה בעת שאיש יהודי‬ ‫עובד את קונו והוגה בתורתו היה צריך‬ ‫לכאורה להישרף מרוב קדושת אש‬ ‫התורה‪ ,‬וכן בעת עיסוקו בתורת הנסתר‬ ‫היה צריך שיפתחו לפניו שערי העולמות‬ ‫לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו‪ ,‬ואמאי לא‬ ‫זוכה לכך‪ ,‬אין זה אלא מחמת שיש בו‬ ‫אחיזה דבחי' הי'ש דחטא עץ הדעת‪ ,‬אולם‬ ‫הצדיקים שהם בבחי' עץ החיים בעת‬ ‫שלומדים התורה הק' הם רואים פני‬ ‫השכינה ונפתחים בפניהם כל העולמות‬ ‫העליונים‪ ,‬וע"כ בשעה שהאדם הוא‬ ‫בבחינה שטעם מעץ הדעת ומרגיש‬ ‫בישות דיליה ואינו סובל לזולתו ומונח‬ ‫בקנאה תאווה וכבוד וכו' ‪ ,‬אזי צריך‬ ‫תחילה להמשיך דייקא הגבורות‪ ,‬בסוד מה‬ ‫שאמרו רבותינו ז"ל )בבא בתרא קמ"א ע"א(‬ ‫בת תחילה סימן יפה לבנים‪ ,‬וכלומר‬ ‫שצריך לעבוד בגבורות קדושות נגד‬ ‫נטיית ליבו ולמסור נפשו לעבודת הבורא‪,‬‬ ‫אמנם בעת שהאדם מרגיש שנסתר ממנו‬ ‫אור ה' ונמצא בצר ובמצוק וממילא כבר‬ ‫אין אצלו אחיזת היש‪ ,‬צריך אז לעלות‬ ‫למקום החי'ק כנ"ל ולהתקשר בבוראו‬ ‫במקום שאף אדם לא רואה ומרגיש בו‪,‬‬ ‫ואזי יוכל להקדים החסדים לפני הגבורות‬ ‫ואשר שם יוכל להוליד הדוכרא לפני הנוק'‬ ‫כי אין שם עוד אחיזה אל היש‪.‬‬

‫‪g‬‬

‫‪êùôðì äîëç äòã‬‬

‫וזה שרמז רש"י הק' על הכתוב‪ :‬ואלה‬ ‫תולדות יצחק ‪ -‬יעקב ועשו‬ ‫האמורים בפרשה‪ ,‬שלכאורה היה צריך‬ ‫להקדים עשו ליעקב שהוא נוצר תחילה‪,‬‬ ‫אלא דכיוון שהייחוד האמיתי שעשה יצחק‬ ‫בעת שיעתר יצחק לה' היה במקום נעלה‬ ‫ונסתר אשר אין שם אחיזה אל היש‪,‬‬ ‫וממילא היה יכול להמשיך החסדים שבסוד‬ ‫יעקב קודם לעשו שבבחי' הגבורות כי‬ ‫באמת לו משפט הבכורה‪ ,‬כי יעקב אבינו‬ ‫היה מעין שופריה דאדם הראשון כמו‬ ‫שאמרו רבותינו ז"ל )ב"מ פ"ד ע"א( והיה‬ ‫בבחי' אדם הראשון קודם החטא שהייתה‬ ‫מיטתו שלמה ללא חטא ופגם‪ ,‬ואף כי‬ ‫נראה שעשו הוא הבכור שבפועל יצא הוא‬ ‫הראשון אין זה אלא לאחר חטא אדם‬ ‫הראשון שצריכים בבחי' החיצוניות‬ ‫להקדים הגבורות ובחי' המעשה אל‬ ‫החסדים‪ ,‬וכמו שהצדיק כשלומד תורתו‬ ‫ומתפלל תפילתו ברבים אף שעושה זאת‬ ‫בתכלית כל השלמות מ"מ בחיצוניות‬ ‫נראה כמו שיש איזה חיסרון ובעבודתו‪,‬‬ ‫וכל זה בכדי לבלבל השטן כאילו הוא‬ ‫מקדים הגבורות אל החסדים‪ ,‬אמנם‬ ‫באמת עיקר הלידה אין היא מחמת‬ ‫המעשה אשר יעשה הצדיק בפועל אלא‬ ‫הכל החל בעת שהצדיק התייחד בבוראו‬ ‫בבחי' גניזא ובהעלם בייחודא שלים‪,‬‬ ‫וממילא הגם שבבחי' המעשה נראה‬ ‫שעשו הוא הבכור מ"מ אין הדבר כן כי‬ ‫הבכורה היא ליעקב אבינו דבייחוד העליון‬ ‫המשיך החסדים לפני הגבורות‪.‬‬

‫והנה‬

‫עיקר הכנעת עשו נעשית ע"י‬ ‫מכירת הבכורה ליעקב‪ ,‬ואף שיש‬

‫גם לקלי' ישמעאל ועמלק שהיא תקיפה‬ ‫מהם‪ ,‬מ"מ כל תוקף הקלי' נמשך מכוח‬ ‫אדום שהם מגבירים ומקדימים הגבורות‬ ‫על החסדים‪ ,‬ואשר מזה נמשך שאפי'‬ ‫שעוסקים בעבודת ה' אמנם הכל הוא‬ ‫בבחי' כעס ומקוצר רוח ועבודה קשה‬ ‫שע"ז נתפס השטן לקטרג עליהם‪ ,‬ואמנם‬ ‫באמת זהו שקר ותרמית של הס"א כי‬ ‫באמת כל איש היהודי הוא רחוק מן‬ ‫הכעס‪ ,‬כי בפנימיות נפשו הוא דבוק‬ ‫במקום עץ החיים אשר שם החסדים‬ ‫קודמים אל הגבורות והיצר טוב קודם‬ ‫ליצר הרע‪ ,‬וכל עבודתם היא בבחי' שמן‬ ‫זית זך בלתי לה' לבדו‪.‬‬ ‫וזהו שאיתא בזוה"ק‬ ‫שלפני ביאת המשיח יתעוררו‬ ‫בעולם כל מיני צרות ומלחמות רח"ל‪,‬‬ ‫דבאמת אין זה אלא בבחי' חיצוניות‬ ‫הדברים שמוכרחים לומר כן‪ ,‬כי לאחר‬ ‫החטא צריכים להמשיך הגבורות קודם‬ ‫החסדים בבחי' החיצוניות‪ ,‬אמנם צדיקי‬ ‫האמת שעולים במחשבתם למעלה‬ ‫למעלה מודיעים בשער בת רבים שהאמת‬ ‫היא כמו לפני החטא שהבכורה היא‬ ‫ליעקב ויש להקדים החסדים לפני‬ ‫הגבורות‪ ,‬וכל מה שמזהירים שיהיו‬ ‫מלחמות ודינים קודם ביאת המשיח אין‬ ‫זה אלא בכדי שיוכלו להשיב את הבכורה‬ ‫ליעקב אבינו שהוא באמת קודם לעשו‪,‬‬ ‫וכל עניין הקדמת הגבורות אל החסדים‬ ‫הוא רק בבחי' הנסירה בעת שהאדם‬ ‫ננסר מדבקות השכינה‪ ,‬אמנם הצדיק‬ ‫שהוא בבחי' נר החנוכה הוא מייחד את‬ ‫בוראו בבחי' שמן זית זך ללא תערובת‬ ‫)עיין זוה"ק וירא קי"ט(‬

‫‪æ"ñùú úåãìåú 'øô ñ"ìù‬‬ ‫דינים כלל וממשיך החסדים קודם‬ ‫הגבורות‪ ,‬ועושה הייחוד בבחי' שמן שהוא‬ ‫בחשאי שע"י אלו הייחודים משפיעים‬ ‫ומצילים לכל הרשות הרבים מאחיזת‬ ‫הקלי'‪ ,‬והכל בזכות הצדיקים אשר מניחים‬ ‫הנר על שולחנם ודים ומייחדים את‬ ‫בוראם בייחודא שלים בשורש השרשים‪,‬‬ ‫ומתקנים ענין מכירת הבכורה ומחזירים‬ ‫הדבר לשורשו כי הבכורה שייכת רק‬ ‫ליעקב ולא לעשו דלעולם יש להמשיך‬ ‫החסדים לפני הגבורות‪ ,‬כי לעולם עיקר‬ ‫הלידה היא מכוח הייחוד הראשון אשר‬ ‫שם יעקב קודם לעשו‪ ,‬ואשר יש להקדים‬ ‫רחמים לרוגז שהגאולה תבוא רק מתוך‬ ‫רחמים וחסדים‪.‬‬

‫אברהם הוליד את יצחק הוא סוד‬ ‫הגאולה‬ ‫ח[ וזו הגאולה היא בסוד אברהם הוליד‬ ‫את יצחק ובסוד הכתוב )תהלים‬ ‫קכ"ו‪ ,‬ב'(‪ :‬אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה‪,‬‬ ‫וכמו שאמרו בזוה"ק עה"כ אלה תולדות‬ ‫יצחק בן אברהם שהוא מרמז על השחוק‬ ‫שיתעורר בעולם לעתיד לבוא בעת‬ ‫שיתאחד הגוף עם הנשמה‪ ,‬ויוודע‬ ‫שאברהם שהוא בבחי' החסדים הוא מוליד‬ ‫וקודם ליצחק שבבחי' הגבורות‪ ,‬ולא‬ ‫שהגבורות קודמות בעניין שהגאולה‬ ‫הכללית והפרטית צריכה שתבוא ע"י‬ ‫גבורות ודינים קשים ח"ו‪ ,‬כי כל הטעם‬ ‫שצריכין להקדים הגבורות לחסדים הוא פן‬ ‫יתאחז בו נקודת היש‪ ,‬אמנם כל זה הוא‬ ‫רק אם יש לבני ישראל שייכות וחיבור אל‬ ‫החטא‪ ,‬אמנם באמת לעולם הם רחוקים‬

‫‪h‬‬

‫כמטחווי קשת מעצם החטא‪ ,‬וגם אם הם‬ ‫בבחי' )דברים ט'‪ ,‬ז'( ממרים הייתם עם ה'‪,‬‬ ‫דאפי' שבחיצוניות נראה שיהודי חוטא‬ ‫ח"ו מ"מ אם מתבוננים בפנימיות נפשו‬ ‫נראה היהודי דבוק בכל עת בבוראו‪,‬‬ ‫ועיקר לידת הגאולה תלויה ועומדת‬ ‫במדרגת הייחוד הראשון ששם בני ישראל‬ ‫דבקים בה' אלקיהם‪ ,‬בבחי' אברהם הוליד‬ ‫את יצחק‪ ,‬היינו שמקדימים החסדים‬ ‫להגבורות‪ ,‬כי כל איש יהודי בפנימיותו‬ ‫דבוק בה' אלקיו לייחד קוב"ה ושכינתיה‬ ‫ונפשו מאירה באור הפשוט באור‬ ‫החנוכה‪.‬‬ ‫והנה עיקר הגאולה אינה תלויה ועומדת‬ ‫בעבודות המעשיות הנראות‬ ‫ונגלות לעין כל בעסק התורה ובעבודת‬ ‫התפילה‪ ,‬כי סוד הגאולה מליבא לפומא‬ ‫לא גליא‪ ,‬דהיינו שהגאולה תלויה בייחוד‬ ‫העליון שהוא בסוד הלב‪ ,‬קודם שהוא‬ ‫מגיע אל בחי' הפה שהוא בסוד המלכות‬ ‫ובבחי' הייחוד שבפועל‪ ,‬וזה נעשה ע"י‬ ‫עבודת הצדיקים המייחדים את בוראם‬ ‫בשורש הרצון ובעצמות הנפש גם כאשר‬ ‫האור נסתר מבחי' גופם ונפשם‪ ,‬וזה‬ ‫הייחוד הוא בסוד עץ החיים שאין שם‬ ‫אחיזת הרע כלל‪ ,‬אלא כולו כריח השדה‬ ‫אשר ברכו ה'‪ ,‬כי הריח הוא החוש היחידי‬ ‫שלא נפגם בחטא עץ הדעת כי הריח‬ ‫עולה עד עצמות הנפש‪ ,‬ורק מי שהוא‬ ‫בבחי' צדיק בן צדיק שקיבל השגתו איש‬ ‫מפי איש עד משה רבינו‪ ,‬הוא מכיר‬ ‫העולמות של עצמות אלקות‪ ,‬והוא מין‬ ‫דבקות שאין מי שיוכל להשיגו דרק מי‬ ‫שהוא בבחי' בעל החוטם יכול לחוש בו‪,‬‬

‫‪êùôðì äîëç äòã‬‬

‫‪i‬‬

‫ויעקב אבינו קיבלהּ מיצחק שברכו‬ ‫בברכת ויתן לך האלקים כנ"ל‪ ,‬וכן כל‬ ‫אחד יכול לקבל זאת רק מפי רבו‪ ,‬ואמנם‬ ‫ראשית הדבר תלוי בעבודת הצדיק‬ ‫שעולה להתקשר בפנימיות נפשו עם‬ ‫בוראו‪ ,‬עדי שיזכה שגברא רבה ימסור לו‬ ‫פנימיות ההשגה‪ ,‬וכמו שאמר הרמ"ע‬ ‫מפאנו שהצדיק שמייחד ייחודים עליונים‬ ‫סובב אותו ריח גן עדן וכל מי שנכנס אליו‬ ‫קולט הריח בנפשו‪.‬‬

‫סוד חפירת הבארות‬ ‫ט[ וזה עניין הבארות אשר חפר יצחק‪,‬‬ ‫דהבאר הוא בבחי' הנביעו‬ ‫דא"ס‪ ,‬שיצחק עלה בפנימיות נפשו‬ ‫להתייחד עם בוראו בסוד הכתוב )במדבר‬ ‫י"ח‪ ,‬כ"ג( ועבד הלוי הו'א‪ ,‬דיצחק הוא בסוד‬ ‫הגבורה בסוד הלוויה‪ ,‬ועבודתו היא בבחי'‬ ‫ועלה האיש ההו'א ‪ -‬להתייחד עם בוראו‬ ‫בגן עגן העליון לטעום מפרי עץ החיים‬ ‫אשר שם אין שום בחי' רע כלל‪ ,‬אשר‬ ‫מחמת כן יכולים להקדים שם החסדים אל‬ ‫הגבורות וליתן משפט הבכורה ליעקב‪,‬‬ ‫ואשר מכח זה הייחוד נעשית עיקר הלידה‪,‬‬ ‫והייחוד שבפועל הוא רק בגדר השלמה‬ ‫לעיקר הייחוד‪.‬‬ ‫אך מיד אחר שהמוחין עוברים לזו"ן‬ ‫צריכים לעשות הייחוד מחדש כנ"ל‪,‬‬ ‫ולעלות לחפור ולגלות את רחובות הנהר‬ ‫נחלי אמונה שאפי' אברהם אבינו לא היה‬ ‫יכול לגלותם כי ויסתמום פלשתים וכו'‪,‬‬ ‫וכמו שאומר הרמב"ם שעיקר המצוות‬ ‫מעשיות מסרם השי"ת ביד יצחק אבינו‪,‬‬ ‫ואפי' שגם אברהם אבינו עסק במצוות‬

‫מעשיות אמנם אצל אברהם נאמר‬ ‫ויסתמום פלישתים‪ ,‬כי אברהם הוא בבחי'‬ ‫אור החסד‪ ,‬אמנם צריך להעלות באור‬ ‫הגבורה דיצחק בבחי' השם מ"ב בשלהבת‬ ‫אש שבבחי' נר החנוכה למעלה למעלה‬ ‫לייחד ייחודים בעצמות הנפש במקום עץ‬ ‫החיים‪ ,‬ואשר שם אין בחי' עש'ק ושטנ'ה‬ ‫אשר מצד היצר‪ ,‬אלא כולו שמן זית זך‬ ‫למעלה‬ ‫בקונו‬ ‫מתייחד‬ ‫שהצדיק‬ ‫מהרגשותיו בסוד הכתוב )ירמיה ל"א‪ ,‬ב'(‪:‬‬ ‫מרחוק ה' נראה לי‪ ,‬ועי"כ הוא מוליד‬ ‫לבחי' המעשה בפועל שיהא יכול לעבוד‬ ‫את קונו בתורה ותפילה כיאות‪ ,‬ואפי'‬ ‫כשנראה שיש פגם ודופי בעבודתו אין זה‬ ‫אלא בחיצוניות‪ ,‬אמנם באמת בפנמיות‬ ‫נפש הישראלי הוא דבוק בעץ החיים‬ ‫לעולם‪.‬‬

‫דעה חכמה לנפשך ‪ -‬סוד היחוד‬ ‫במקום העליון‬ ‫י[ וזה פירוש דעה חכמה לנפשך‪ ,‬כי‬ ‫דעת הוא בבחי' ייחוד כמו‬ ‫שכתוב )בראשית ד'‪ ,‬א'( והאדם ידע את חוה‬ ‫וכו'‪ ,‬היינו שצריכין לייחד את זו"ן שהם‬ ‫בסוד הנפש במקום העליון דאבא ואימא‬ ‫שהם בבחי' החכמה‪ ,‬בסוד הייחוד שעושה‬ ‫הכלי שהוא הייחוד העיקרי כנ"ל‪ ,‬ולמעלה‬ ‫בקודש צריך לעלות עד ריש כל דרגין‬ ‫לעשות הייחוד בעצמות הנפש ובשורש‬ ‫הרצון שהוא בכתר בבחי' והיא כתר‬ ‫לראשך שבזה יזכו לגאולה‪ ,‬וצריכין כבר‬ ‫עתה לטעום מהסעודה הערוכה לעתיד‬ ‫לבוא‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק דאיך הוא שבני‬ ‫ישראל יכולים להחזיק מעמד בגלות המר‬

‫‪æ"ñùú úåãìåú 'øô ñ"ìù‬‬ ‫הזה‪ ,‬זהו ע"י שמספרים להם בגודל שבח‬ ‫הסעודה שיהנו בה לעתיד לבוא‪ ,‬וזו‬ ‫הסעודה הוא בבחי' שנהנים מזיו השכינה‬ ‫כמאמר הכתוב )שמות כ"ד‪ ,‬י"א( ויחזו את‬ ‫האלקים ויאכלו וישתו‪ ,‬וגם בגלות המר‬ ‫הזה יכולים לקבל חיות גדול ע"י שיכירו‬ ‫וידעו שיכולים לייחד את השי"ת ולהינות‬ ‫מזיו שכינתו יותר מאכילה ושתיה‪,‬‬ ‫וכדוגמת משה רבינו שארבעים יום לא‬ ‫אכל ולא שתה אלא הייתה שביעתו‬ ‫מהתענגות על קרבת הבורא ית' ועל כי‬ ‫תמונת ה' יביט‪ ,‬וגם בתוקף הגלות יכולים‬ ‫להתקשר אל הגאולה העתידה ולייחד את‬ ‫הבורא ית' במקום עץ החיים אשר שם‬ ‫החסדים קודמים לגבורות בבחי' הזכר‬ ‫שקודם אל הנקבה ובסוד הגאולה‬ ‫העתידה שהיא בבחי' דוכרא בבחי' )ישעיה‬ ‫מ"ב‪ ,‬י'( שירו לה' שי'ר חדש‪ ,‬שלא כשאר‬ ‫הגאולות שהם בבחי' הנוק' בבחי' שירה‬ ‫בה"א‪.‬‬

‫‪`i‬‬

‫והשי"ת יעזרנו שנחפור ונגלה את באר‬ ‫רחובות והרחיב ה' לנו ופרינו‬ ‫בארץ‪ ,‬ונייחד את שמו ית' בפנימיות‬ ‫נפשנו בבחי' נצור מצוות קדושך שמור‬ ‫שביעתנו‬ ‫ושתהיה‬ ‫קדשך‬ ‫שבת‬ ‫מהתענוגים האמיתיים כדרך הצדיקי‬ ‫אמת ולא מתענוגים החיצוניים‪ ,‬עדי נזכה‬ ‫לביאת הגואל‪ .‬וזהו דאיתא בכתבי האר"י‬ ‫הק' דחודש כסליו הוא החודש של סודות‬ ‫התורה‪ ,‬וכתב החת"ס שיש לזה החודש‬ ‫שייכות לחג הסוכות‪ ,‬וכמו שבחג הסוכות‬ ‫זוכים לאושפיזין עילאין אושפיזין קדישין‬ ‫כן עתה יכולים לזכות בחודש הזה‬ ‫להשגות אלקות ולהתגלות האושפיזין‬ ‫עילאין‪ ,‬ועיקר העבודה כבר בתחילת זה‬ ‫החודש להסתכל ולהביט באורות החנוכה‬ ‫ולעשות הייחוד במקום טמיר ונעלם אשר‬ ‫אין מגיע שם יד השטן ופגע רע‪ ,‬ובזכות‬ ‫כן זוכים לעין בעין יראו בשוב ה' ציון‬ ‫בביאת הגואל במהרה בימינו אמן‪.‬‬

‫‪ai‬‬

‫‪êùôðì äîëç äòã‬‬

‫תמצית דא"ח שנאמרו בג' סעודות פרשת חיי שרה תשס"ח‬ ‫ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה‪ .‬ותמת שרה בקרית ארבע‬ ‫היא חברון ויבא אברהם לספור לשרה ולבכתה‪ .‬פרש"י נסמכה פרשת מיתת שרה‬ ‫לעקידת יצחק לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה‬ ‫נשמתה ממנה ומתה‪.‬‬

‫כלליות הבריאה‪ ,‬אור וצמצום‪ ,‬אברהם ויצחק‬ ‫כתיב 'ואברהם ברך את אברהם בכל'‪ ,‬ובכ"ל בגי' ב"ן בחי' צמצום‪ .‬וכנודע שענין אברהם‬ ‫הוא אור וחסד‪ ,‬ובחי' יצחק גבורה וצמצום‪ .‬אך בעקידת יצחק נכללו אברהם ויצחק‬ ‫זה בזה‪ ,‬וכן בשורש הבריאה כתיב 'ביום ברא ה' אלקים ארץ ושמים'‪ ,‬ה' אלקים‪ ,‬בחי' אור‬ ‫וצמצום‪ .‬וכן כל התגלות אור השי"ת‪ ,‬וכל דרך בעבודת ה' מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין‪,‬‬ ‫כולם כלולים בבחי' אור וצמצום‪ .‬בחי' אברהם ויצחק‪ .‬ויעקב הוא בחי' הקו האמצעי המאחדם‪,‬‬ ‫אבל עיקר שורש הבריאה הוא בחי' אברהם ‪ -‬אור‪ ,‬ויצחק ‪ -‬צמצום‪.‬‬ ‫ולהבין כל זה בעבודת ה'‪ ,‬נקדים תחילה מש"כ רביה"ק בלקו"מ סי' ע"ט וזלה"ק‪" :‬בטח‬ ‫בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה )תהלים ל"ז(‪ .‬הנה הכלל‪ ,‬שצריך כל אדם‬ ‫לראות שמצדו לא יהיה עכוב משיחא‪ ,‬דהיינו לעשות תשובה שלמה ולתקן מעשיו‪ .‬ובכל‬ ‫צדיק וצדיק‪ ,‬מי שהוא צדיק באמת‪ ,‬יש בו התגלות משיח ואף על פי שאין בו התגלות‬ ‫משיח‪ ,‬יש בו מדה של משיח‪ ,‬שהוא בחינת משה‪ ,‬כמו שכתוב בזהר הקדוש )בראשית דף‬ ‫כ"ה‪' :(:‬משיח דא משה'‪ ,‬כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל‪ ,‬כי ידע שפלותו‬ ‫באמת‪ ,‬וידע חשיבות וגדלות ישראל‪ ,‬כמו שכתוב )במדבר י"ב(‪" :‬והאיש משה ענו מאד מכל‬ ‫האדם"‪ ,‬ומחמת זה מסר נפשו וחיותו בעדם‪ .‬לכן מי שהוא צדיק באמת‪ ,‬ויודע שפלותו‪,‬‬ ‫ויכיר חשיבות ישראל‪ ,‬יכול למסר את נפשו בעדם‪ .‬ואימתי יכול לראות שפלותו‪ ,‬בשבת‪.‬‬ ‫וכו' היינו תחת מדרגתו‪ ,‬שפל ממה שהוא ועל כל פנים‪" ,‬אל יצא איש ממקומו"‪ ,‬היינו‬ ‫למעלה ממדרגתו‪ ,‬כגון 'עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס' )סוטה כ"ב‪ .(:‬ואימתי יכול‬ ‫לראות שפלותו בשבת‪ ,‬כשעושה תשובה שלמה‪ ,‬שהיא שבת כמו שכתוב )דברים ל'(‪:‬‬ ‫"ושבת עד ה' אלקיך‪ ,‬אתון דדין כאתון דדין"‪ .‬כי יש שני תשובות אחת‪ ,‬יש בני אדם‬ ‫שעושין משא ומתן והולכין בהבלי עולם הזה ובאמצע נופל לו הרהורי תשובה‪ ,‬ואחר‪-‬כך‬ ‫חוזר למקומו הראשון בבחי' )יחזקאל א'(‪" :‬החיות רצוא ושוב"‪ ,‬שאין לו ניחא‪ ,‬כי פעם טמא‬ ‫ופעם טהור‪ ,‬כשר ופסול‪ ,‬אסור ומתר‪ ,‬וזהו בחינות ששת ימי חול‪ .‬אבל תשובה שלמה הוא‬ ‫בחינות שבת‪ ,‬שיש לו ניחא כי 'בא שבת בא מנוחה' ‪ ,‬שיש לו מנוחה מכל וכל‪ ,‬ונדחה‬ ‫הרע לגמרי וכו'‪ ,‬שכשעושה תשובה שלמה שהוא בחינת שבת כמו שאמרנו‪ ,‬על ידי זה‬ ‫יכול לראות שפלותו כנ"ל‪ :‬וזה הוא בטח בה'‪ ,‬לשון השקט ובטח‪ ,‬שיש לו מנוחה מכל וכל‪,‬‬

‫‪ç"ñùú äøù ééç úùøô‬‬

‫‪bi‬‬

‫ועשה טוב‪ ,‬היינו שנתהפך מרע לטוב גמור‪ ,‬שכן ארץ‪ ,‬היינו בחינות נפש‪ ,‬כמה דאת אמר‬ ‫)תהלים קמ"ג(‪" :‬נפשי כארץ" וכו'‪ ,‬היינו שהנפש יש לו ניחא‪ ,‬מחמת שעשה תשובה שלמה‬ ‫כנ"ל וכשעושה תשובה שלמה הוא בחינות שבת‪ ,‬ויכול לראות שפלותו‪ ,‬וחשיבות וגדלות‬ ‫ישראל‪ ,‬ורעה אמונה‪ ,‬היינו שיכול להיות כמו רעיא מהימנא‪ ,‬שיכול למסור את נפשו בעד‬ ‫ישראל‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הרי שכל אחד מישראל צריך להביא משיח‪ ,‬היינו אור הגאולה הפרטי והכללי‪ ,‬והוא ע"י‬ ‫שיזכה לתשובה שלימה דבחי' שבת‪ ,‬בחי' בטח בה' ועשה טוב‪ ,‬היינו שלא יהיה בבחי'‬ ‫פעם טמא ופעם טהור‪ ,‬אלא כולו טוב ונייחא‪ .‬ואזי יזכה לראות שפלותו‪ .‬כי לא מספיק לזכות‬ ‫לעבודה של לימוד התורה וקיום המצוות‪ ,‬אלא צריך לבא למקום השרשי של התורה והמצוות‪,‬‬ ‫והוא בסוד הרדל"א ששם נשרש השידוך של נשמות ישראל‪ ,‬ששם האדם מוצא את המלכות‬ ‫שלו שגנוז שם‪ .‬כי שורש השידוך נעלם אצל לבן היינו הלבנונית העליון‪ ,‬דייקא שם מוצא את‬ ‫האדם את המלכות שנצרך לו‪ .‬ואזי 'שכן ארץ ורעה אמונה'‪ ,‬שיוכל להיות כמו רעיא מהימנא‬ ‫למסור נפשו על בני ישראל‪.‬‬

‫סוד שידוך העליון של יצחק ורבקה‬ ‫ונודע שעיקר הגאולה תלויה ביצחק‪ ,‬היינו בחי' גבורה ומסירות נפש בעבודת ה'‪ .‬וכמו‬ ‫שיצחק מסר נפשו להשחט למען שמו ית'‪ ,‬כן צריך כל אדם להסכים להשחט לכבוד‬ ‫ה'‪ .‬אלא שצריך לחפש את השידוך של יצחק‪ .‬והוא סוד רבקה בת לבן‪ ,‬היינו אור השכינה‬ ‫הק' הגנוזה בלובן העליון אא"ס ב"ה‪ .‬ששרשה הראשון ברדל"א‪ ,‬אשר הוא בחי' ראשית‬ ‫התגלות השי"ת מההעלם אל הגילוי‪ ,‬שכביכול העלים עצמותו דלית מחשבה תפיסה כלל‬ ‫וכלל‪ ,‬ועשה גילוי לגלות אורו הפשוט במחשבת הבריאה‪ ,‬שהיא ענוה ושפלות שאין כמותו‪.‬‬ ‫ושם שידוכו של יצחק שענינו גבורה וצמצום‪ ,‬כי הוא הצמצום הראשון שבכל האצילות כולה‪.‬‬ ‫וכשאדם מתקשר לנקודה הזאת‪ ,‬מקבל כחות של יצחק בחי' מסירות נפש‪ ,‬ויוכל להיות שפל‬ ‫אמיתי דקדושה‪ .‬כי אברהם הוליד את יצחק‪ ,‬אע"פ שאברהם ענינו אור ואהבה‪,‬‬ ‫עכ"ז הוליד את עבודת יצחק הוא שפלות ומסירות נפש‪ ,‬כי כנודע אשת חיל עטרת בעלה‪,‬‬ ‫ורבקה שהיא שידוכו של יצחק היא למעלה בשרשה ממנו‪ ,‬כי גנוזה אצל הלובן העליון‪ .‬כי‬ ‫ע"י שמחפש האדם לעבוד את השי"ת במסירות נפש‪ ,‬ועולה מדרגא לדרגא עד שבא אל‬ ‫הלובן העליון ששם נמצאת רבקה‪ ,‬במקום שכולו שפלות‪ ,‬אפי' שהוא לבנוניות‪ ,‬ונדמה שכולו‬ ‫לבן‪ ,‬שם דייקא שורש השפלות‪ ,‬כי מושרש משפלות של השי"ת שצמצם עצמו מעצמות‬ ‫ללבנונית‪.‬‬ ‫וזה בחי' 'בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה'‪ ,‬כשבא אל השורש של מסירות נפש‪,‬‬ ‫אזי בא לתשובה שלימה בבחי' שבו איש תחתיו בתכלית השפלות‪ ,‬ועי"ז ורעה אמונה‪,‬‬ ‫להדבק באור האמונה הק' הגנוזה ברדל"א‪.‬‬

‫‪ci‬‬

‫‪êùôðì äîëç äòã‬‬ ‫סוד לבן‪ ,‬בתואל‪ ,‬מלכה‪ ,‬ונחור‬

‫כי רבקה היא בת לבן‪ .‬היינו בת הלבנוניות העליון‪ .‬והיא אומרת שהיא בת בתואל בן נחור‬ ‫אשר ילדה לו מלכה )בראשית כ"ד‪ ,‬כ"ד(‪ ,‬ופי' בספרי המקובלים הקדמונים )שערי ג"ע( שהיא‬ ‫מושרשת בעולמות של אא"ס‪ ,‬שיש שם עולמות כאלה שא"א להבינם‪ ,‬כי הכל נראה מעוקם‬ ‫ונעלם‪ .‬בבחי' כלים שהם מציאות שאינו מציאות‪ .‬בסוד בתואל נוטריקון‪ :‬בת ‪ -‬ו' אל‪ ,‬בת של‬ ‫הו'‪ ,‬מלכות השרשי‪ ,‬שמאיר שם אל מ'אל בם'‪,‬וסוד מלכה‪ ,‬מלכות העליונה‪ .‬בן נחור‪ ,‬נ' הוא‬ ‫בחי' מלכות‪ ,‬ח' מלבוש‪ .‬שהמלבוש הוא כביכול בבחי' נ' וח'‪ ,‬וההשתפשטות בסוד אותיות ו'‬ ‫ר' שהם גבולי עולם המלבוש‪ .‬ושם מאיר סוד השה"ק כ"ד‪ ,‬שם הויה בכ"ד עינין‪ ,‬ועם י"ח‬ ‫משחתא הרי מ"ב‪ ,‬שהוא סוד מסירות נפש‪ .‬הרי שאע"פ שהם עולמות דאא"ס שכולו אור‬ ‫ומנוחה‪ ,‬עכ"ז מושרש שם סוד המסירות נפש והשפלות‪ .‬כי כל האורות הגבוהים‪ ,‬הם שחוק‬ ‫ואוכמא כלפי עילת העילות‪.‬‬

‫ג' שרשי הצמצום המושרשים בג' רישין‬ ‫ותחילה נקדים מש"כ הרה"ק ר' הלל תלמיד הרב בעל התניא בשם רבו‪ ,‬שהשי"ת צמצם‬ ‫עצמו בראשית ההשתלשלות בגי' מיני צמצומים‪ .‬א‪ .‬מהעלם אל הגילוי‪ .‬ב‪ .‬מבלי‬ ‫גבול לגבול‪ .‬ג‪ .‬מגבול לריבוי גבול‪ .‬ואלו מושרשים בג' רישין עילאין‪ ,‬רישא דלא אתידע‪,‬‬ ‫גלגתלתא ומוחא סתימאה‪.‬‬

‫ג' עבודות כלליות תורה עבודה ועמידה בנסיונות‬ ‫וכנודע שכלל עבודת האדם מתחלק לג' שרשים‪ ,‬תורה וקיום המצוות‪ ,‬והעלאת החן בבירור‬ ‫הניצוה"ק שבאכילה ומשא ומתן‪ ,‬והעסק עם אנשים וכו'‪ .‬וג' יסודות אלו מושרשים‬ ‫בסוד ג' בחי' הנ"ל‪ .‬כי אור התורה מושרש במוחא סתימאה שהוא בסוד הצמצום הג' מגבול‬ ‫לריבוי גבול שהרי כל עיקר התורה הוא צירופי אותיות רבים‪ ,‬גבולים וצמצומים של אותיות‬ ‫תיבות פסוקים ופרקים וכו'‪ .‬ובו מתדבקים בהשי"ת‪ .‬ועבודת קיום המצוות מושרש בגלגלתא‬ ‫קדישא‪ ,‬סוד הצמצום הב'‪ ,‬מבלתי גבול לגבול‪ ,‬כי בקיום המצוה נעשה צוותא עמו ית"ש‪,‬‬ ‫והמצוה היא בתוך גבול‪ ,‬תפילין מעור בהמה וציצית מצמר גשמי וכו' אלא שעי"ז דבק‬ ‫בהשי"ת שהוא בלתי בעל גבול‪ .‬והעבודה השרשית היא לעמוד בנסיונות וצירופים בעוה"ז‪,‬‬ ‫שהוא מושרש ברדל"א‪ ,‬שבזה בא לשפלות וענוה של השי"ת שצמצם עצמו מהעלם אל‬ ‫הגילוי‪ .‬כי זה עיקר עבודת האדם‪ ,‬להיות שפל וענו בתכלית‪ ,‬ובזה נכלל בשפלותו של השי"ת‬ ‫וזוכה להדבק באא"ס‪ .‬כי במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו‪ .‬ושם נגלה תענוגו של‬ ‫השי"ת שמתענג לצאת מהעלם אל הגילוי‪.‬‬ ‫והוא תכלית עליית איש הישראלי לעלות לבחי' שורש הכתר העליון בסוד הרדל"א‪ .‬וכמ"ש‬ ‫בחז"ל 'כי לכך נוצרת' וכן 'כך עלתה במחשבה'‪ ,‬היינו צריך לעלות לעולם הכתר‬

‫‪ç"ñùú äøù ééç úùøô‬‬

‫‪eh‬‬

‫שנקרא 'כך'‪ .‬כי השידוך הנורא שהיא הנקודה של אמונה שכל יהודי צריך‪ ,‬זה מושרש‬ ‫ברדל"א הוא הצמצום הראשון מהעלם אל הגילוי‪ ,‬לא רק מבלי גבול לגבול ולא רק מגבול‬ ‫לריבוי גבול‪ ,‬אלא להתכלל בשפלות של השי"ת שמשפיל עצמותו כביכול לגלות אורו‬ ‫לנבראים‪.‬‬

‫ענין 'כמעט שלא נשחט פרחה נשמתה' בעבודת ה'‪.‬‬ ‫והנה דרך הצדיקים בעבודת ה'‪ ,‬שהולכים מדרגא לדרגא במסירות נפש להתקרב לאור‬ ‫האלקי‪ ,‬בכל לימוד תורה ובכל משהו של קיום המצוות‪ .‬וכן בכלליות כל אחד מישראל‬ ‫בדור האחרון רוצה להדבק בה'‪ ,‬אלא שיש מציאות שקשה לאדם לעמוד על עמדו בעבודת‬ ‫ה'‪ ,‬וגם כשרוצה למסור נפשו בתורה ותפילה‪ ,‬אינו יודע מהיכן לוקחים כחות למסירות נפש‬ ‫דקדושה‪ .‬ובפרט כשיש אנשים שיורדים לאומנות חברם‪ ,‬היינו שמבלבלים אותו מעיקר נקודת‬ ‫נפשו‪ ,‬ואין מוצא מנוחה אמיתית באור האמונה הקדושה‪.‬‬ ‫וזה בחי' כמעט שלא נשחט פרחה נשמתה‪ ,‬היינו שרואה האדם שלא נשחט‪ ,‬שאין לו את‬ ‫הכח של הצדיקים אשר נתייגעו בכל רגע ביגיעות אין סופיות להיות מוכן בכל עת ורגע‬ ‫להשחט למען כבוד שמו ית'‪ .‬אבל כשיש בחי' של כמעט שלא נשחט היינו שאין לנו את‬ ‫המסירות נפש דקדושה‪ ,‬עי"ז נסתלקה שרה‪ ,‬היינו שנעלם אור השכינה הק' מהאדם‪.‬‬ ‫והתיקון לזה הוא שידוכו של יצחק ורבקה‪ ,‬אשר כתיב בה וינחם יצחק וכו'‪ ,‬כי כשיתעלה‬ ‫האדם לשפלות דקדושה‪ ,‬בבחי' רבקה הגנוזה אצל לבן‪ ,‬אצל הלבנונית העליון‪,‬‬ ‫עי"ז יהיה בחי' באר לחי רואי‪ ,‬ואדרבה חוזרת השראת השכינה עליו ביתר שאת‪.‬‬

‫כל מניעה ובלבול בעבודת ה' הוא רק להכניס את האדם לביטול יותר‬ ‫אמיתי‬ ‫כי כלל הנסיונות הם באים להפריד את האדם מנקודת מלכותו‪ ,‬בחי' כל היורד לאומנות‬ ‫חבירו כאילו בא על אשת איש‪ ,‬שלוקח ממנו את המנוחה‪ ,‬את נקודת נפשו העקרית‪ .‬אבל‬ ‫כל זה לטובה גדולה‪ ,‬כדי לעוררו להתעלות למצוא את שידוכו השרשי‪ ,‬בחי' מלכות הגנוזה‬ ‫ברדל"א‪ ,‬שיתבטל כלפי אור אחדותו ית"ש שאין עוד מלבדו‪ ,‬ואז לא יוכל שום אדם בעולם‬ ‫למנוע אותו ולבטלו‪ ,‬כי אין את מי לבטל‪ .‬שהרי הוא נכלל בשפלותו של השי"ת‪ ,‬שהסכים‬ ‫לצמצם את עצמותו לאור הגילוי‪ .‬ובזה חי חיים טובים אמיתיים שלא יוכל שום מונע ומפריע‬ ‫להפרידו מאור הדביקות בו ית'‪ ,‬בין מפריעים תחתונים שאנשים מבלבלים אותו‪ ,‬ואפי'‬ ‫מפריעים רוחניים שמשמים מרחקים אותו כביכול‪ ,‬אינו נמנע עי"ז מלהדבק בו ית"ש‪ ,‬כי‬ ‫אדרבה בבחי' ופרעה הקריב‪ ,‬שבזה עולה ונתעלה לביטול ושפלות יותר אמיתי‪ .‬כי כל צער‬ ‫ומניעה שיש לו‪ ,‬בא להזכירו שעדיין לא בא לשפלות האמיתי‪ .‬ומיד מזדרז להתבייש מפניו‬ ‫ית' ונכלל בזה בענותנותו ית'‪ .‬כי דיו לעבד להיות כרבו בשפלות וענוה‪.‬‬

‫‪fh‬‬

‫‪êùôðì äîëç äòã‬‬

‫ואזי בא למנוחה והשקט‪ ,‬ששום דבר אין יכול לבלבלו‪ ,‬וכלשון רביה"ק )סי' ע"ט( "וזה הוא‬ ‫בטח בה'‪ ,‬לשון השקט ובטח‪ ,‬שיש לו מנוחה מכל וכל‪ .‬ועשה טוב‪ ,‬הינו שנתהפך מרע‬ ‫לטוב גמור‪ .‬שכן ארץ‪ ,‬הינו בחינות נפש‪ ,‬כמה דאת אמר )תהלים קמ"ג(‪" :‬נפשי כארץ" וכו'‪.‬‬ ‫הינו שהנפש יש לו נייחא‪ ,‬מחמת שעשה תשובה שלמה כנ"ל‪ .‬וכשעושה תשובה שלמה הוא‬ ‫בחינות שבת‪ ,‬ויכול לראות שפלותו‪ ,‬וחשיבות וגדלות ישראל‪ .‬וזהו ורעה אמונה‪ ,‬הינו שיכול‬ ‫להיות כמו רעיא מהימנא‪ ,‬שיכול למסר את נפשו בעד ישראל‪":‬‬

‫שבת‪ ,‬עבודת שבו איש תחתיו‬ ‫וכשאדם רוצה לזכות אל אור האמת‪ ,‬לבחי' רעה אמונה‪ ,‬להיות כמו רעיא מהימנא למסור‬ ‫נפשו לבני ישראל ולמסור נפשו בעבודת ה' כראוי‪ ,‬א"א שיהיה לו מסירות הנפש‬ ‫האמיתי רק ע"י בחי' שבו איש תחתיו‪ ,‬שיזכה לבא למקום ששם כל הזמן רואה רק לבנונית‬ ‫העליון‪.‬‬ ‫וזה האור המאיר בשבת קודש שבו זוכים לטעום אור השפלות‪ ,‬כמו שאמר הכתוב שבו איש‬ ‫תחתיו‪ ,‬ופי' רביה"ק שיחזיק עצמו שפל ממקומו‪ .‬וזלה"ק )לקו"מ סי' ע"ט(‪" :‬בענין שפלות‪,‬‬ ‫שהוא בחינת "שבו איש תחתיו"‪ ,‬דהיינו שמחזיק עצמו שפל למטה תחת מקומו ומדרגתו‪.‬‬ ‫שעי"ז שזוכין לראות שפלותו באמת‪ ,‬על‪-‬ידי‪-‬זה אין שום אדם יכול להוציאו ולדחותו‬ ‫ממקומו‪ ,‬דהינו לקפח פרנסתו חס ושלום‪ ,‬כי מאחר שהוא עניו ושפל באמת‪ ,‬הוא בבחינת אין‪,‬‬ ‫ואינו תחת המקום כלל‪ ,‬על כן בודאי אין יכולין לדחותו ממקומו וזהו‪" :‬שבו איש תחתיו אל‬ ‫יצא איש ממקומו"‪ ,‬היינו על‪-‬ידי שזוכין לשפלות‪ ,‬שזהו בחינות "שבו איש תחתיו"‪ ,‬שמחזיק‬ ‫עצמו תמיד בשפלות למטה תחת מקומו ומדרגתו כנ"ל‪ ,‬עי"ז "אל יצא איש ממקומו" כי שום‬ ‫אדם לא יוכל להוציאו ממקומו‪ ,‬דהינו לדחותו מפרנסתו‪ ,‬חס ושלום כנ"ל‪ .‬וזשארז"ל )סנהדרין‬ ‫פ"א(‪' :‬כל היורד לאמנות חברו כאלו בא על אשת איש' וכו'‪ ,‬כי מאחר שיורד לאמנות חברו‪,‬‬ ‫ורוצה לדחות חברו ממקומו ומפרנסתו‪ ,‬נמצא שהוא רוצה לפגם בחינת שפלות הנ"ל‪ ,‬בחינת‪:‬‬ ‫"שבו איש תחתיו" וכו' כנ"ל‪ ,‬ועל כן הוא 'כאלו בא על אשת איש' כי אשת ראשי‪-‬תבות שבו‬ ‫איש תחתיו‪ ,‬הינו שפוגם בבחינת ענוה ושפלות‪ ,‬שהוא בחינת 'שבו איש תחתיו'‪,‬‬ ‫שעל‪-‬ידי‪-‬זה 'אל יצא איש ממקומו' כנ"ל‪ :‬ע"כ‬ ‫נמצא שע"י שחוזר לשפלות בבחי' שבו איש תחתיו‪ ,‬אזי אין שום אדם יכול לקחת ממנו‬ ‫השדוך‪ ,‬כי עולה ומתעלה אל השפלות האמיתי‪ ,‬בסוד רבקה הגנוזה ברדל"א‪ ,‬בבחי'‬ ‫'במקום גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו'‪ ,‬כי הלבנוניות העליון של השי"ת‬ ‫משפיל עצמו ומסכים להתגלות‪ ,‬כשהוא ית' מתגלה הוא במקום גדולתו וגם ענותנותו‪ ,‬כי‬ ‫אורו הפשוט הוא אפס ואין כלפי עצם עצמותו‪.‬‬ ‫וכשאדם זוכה לשפלות האמיתי‪ ,‬ע"י שדבוק באור האחדות אור השבת‪ ,‬אזי מאיר עליו בחי'‬ ‫שבו איש תחתיו‪ ,‬ואין מי שיקפח אותו‪ ,‬כי אין את מי לקפח אחר שנכלל בשפלות‬

‫‪ç"ñùú äøù ééç úùøô‬‬

‫‪fi‬‬

‫העליון‪ ,‬ואדרבה כמה שמפריעים לו ביותר‪ ,‬הוא נכלל ביותר בבחי' שבו איש תחתיו‪ ,‬לבחי'‬ ‫גילוי אור השי"ת‪ ,‬אשר הוא הצמצום המבהיל הראשון שהשי"ת נתגלה באורו הפשוט‪ .‬אשר‬ ‫גם הוא אוכמא הוא כלפי עילת העילות‪.‬‬

‫סוד הלשון הרע שדברה מרים במשה‬ ‫ובזה נבין סוד הלשון הרע של מרים על משה‪ .‬כדכתיב 'ותדבר מרים ואהרן במשה‬ ‫על‪-‬אדות האשה הכשית אשר לקח כי‪-‬אשה כשית לקח' )במדבר י"ב‪ ,‬א'( כי מרים‬ ‫ידעה שהשגת משה רבינו למעלה למעלה‪ ,‬אשר השיג את החכמה העליונה‪ ,‬ומושרש ביחוד‬ ‫אבא ואימא‪ ,‬אשר כל ענין משה רבינו היה התגלות האור‪ ,‬מנוחה דקדושה‪ .‬והיה נדמה שעזב‬ ‫את ענין האשה הכושית היינו השחרות העליון‪ ,‬נקודת השפלות והאוכמא דבחי' דוד‬ ‫המושרש ברדל"א‪ ,‬כי יען שעיקר גילויו של משה רבינו היה אור וחיות‪ ,‬נועם דקדושה‪ ,‬לא‬ ‫היה נראה ששייך בו ענין היגיעה והמסירות נפש בבחי' שפלות וענוה‪.‬‬ ‫אבל הפסוק מעיד )במדבר י"ב‪ ,‬ג'( והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על‪-‬פני האדמה‪.‬‬ ‫כי אדרבה עלה לדרגת אריך ועתיק בשלימות‪ ,‬שהיתה ענותנותו ושפלותו בתכלית‬ ‫השלימות‪ .‬ולכן היתה מדרגת קדושתו נוראה מאד‪ ,‬כי הצדיק האמת יכול להשיג הלובן‬ ‫העליון כי הוא שפל בתכלית כיצחק אבינו‪ ,‬שהוא בבחי' תכלית שפלות דקדושה‪ ,‬שפל בפני‬ ‫כל אחד מישראל‪ ,‬והכל בכח השגת הלבנונית העליון‬ ‫כי באמת בחי' החכמה למטה היא סתירה לבחי' הבינה‪ ,‬אבל חכמה בשורשה העליון‬ ‫שנשרש בעתיק‪ ,‬אדרבה כל ענינו הוא מסירות נפש‪ ,‬בסוד הצמצום הראשון‪.‬‬ ‫והוא כשהאדם מתבונן שאין עוד מלבדו ית' והכל אא"ס לבדו‪ .‬וכשמתבונן גם באותו רגע‬ ‫דבעצמותו ית' לית מחשבה תפיסה ביה כלל‪ ,‬ואפי' כתר עליון אוכמא הוא כלפי עילת‬ ‫העילות‪ ,‬אזי הוא בסוד אור העתיק השרשי‪ ,‬ובא לבושה ושפלות אמיתי מעצמותו ית' דלית‬ ‫מחשבה תפיסה ביה‪ .‬וזהו ענין שבאמת לא פירש מסוד האשה הכושית‪ ,‬היינו מסוד השחרות‬ ‫העליון‪ ,‬כי היה עניו מכל האדם‪ ,‬ע"י הדביקות בהשגה זאת אשר לית מחשבה תפיסה ביה‪.‬‬ ‫שהוא כלליות ההשגה והשפלות ביחד‪.‬‬

‫החילוק בין שלמה לאדוניה בן חגית‬ ‫'ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו'‪.‬‬ ‫)מלכים א' א'‪ ,‬ה'( וזהו ענין אדוניה‪ ,‬בחי' אדון י"ה‪ ,‬שהיתה השגתו גבוהה מאד בבחי'‬ ‫אבא ואמא‪ ,‬בסוד אדון י"ה‪ ,‬והיה נאה עד מאד‪ ,‬אלא שהיה בו בחי' התנשאות‪ ,‬כי כל השגת‬ ‫החכמה היא בחי' גילוי אור‪ ,‬מנוחה דקדושה‪ ,‬ושם יש סכנת ההתנשאות‪ ,‬ועזיבת המסירות‬ ‫נפש והשפלות‪.‬‬ ‫אבל שלמה הגם ששרשו בחכמה‪ ,‬אבל חכמה שרשה בעתיק‪ ,‬כנודע שדוד בבינה המושרשת‬ ‫באריך אנפין‪ ,‬ושלמה הוא בחכמה המושרש בעתיק‪ ,‬ואם היה משיג אור העתיק‬

‫‪gi‬‬

‫‪êùôðì äîëç äòã‬‬

‫בשלימות היתה הגאולה השלימה‪ ,‬אלא שהיה ענין של בת פרעה ונתעכב הדבר‪ .‬אבל שלמה‬ ‫הוא שלמה בן דוד‪ .‬היינו שנכלל בדוד‪ ,‬בבחי' אומכא‪ ,‬בשפלות ומסירות נפש‪ .‬שהוא בסוד הי'‬ ‫של דויד שאינו במקומו‪.‬‬ ‫ומה שהחכמה נקראת 'החכמה מאין תמצא'‪ ,‬משמע שהחכמה עצמה הוא בחי' יש כלפי אור‬ ‫הכתר‪ .‬הוא בבחי' אדוניה‪ ,‬אדון יה‪ ,‬אבל מתנשא‪ ,‬אבל שלמה נכלל בדוד‪ ,‬בסוד‬ ‫ההכללות אריך ועתיק‪ .‬והוא המסירות נפש האמיתי של שפלותו של דוד הנשרש בלבנוניות‬ ‫העליון‪.‬‬

‫עיקר הגאולה ע"י שלמה בן דוד‪ ,‬היינו שנכלל שלמה בדוד ‪ -‬התאחדות‬ ‫אריך אנפין ועתיק יומין‬ ‫ולכן תבא הגאולה רק ע"י בחי' בן דוד‪ ,‬היינו כלליות שלמה ודוד‪ ,‬שאפי' ששלמה משיג את‬ ‫החכמה והארת היחוד‪ .‬אינו נופל להתנשאות‪ ,‬אלא נכלל בענותנותו של דוד‪ .‬ובזה‬ ‫דיקא תבא הגאולה‪ ,‬בהתכללות אריך ועתיק‪ ,‬כמ"ש בן דוד עבדך יבא ויגאלינו‪.‬‬

‫רזא ד'המלך דוד זקן‪ ,‬ואבישג השונמית'‬ ‫וזהו סוד 'והמלך דוד זקן' )מלכים א'‪ ,‬א'( היינו שעלה למקום אריך בחי' בינה שעולה עד אריך‪,‬‬ ‫ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו‪ ,‬כי אין לו לבושים‪ ,‬כי כל עניינו בחי' אריך‪ ,‬והוא זקן אמיתי‬ ‫בסוד העתיק‪ .‬ולכן הוצרכו להביא לו את אבישג השונמית‪ ,‬שהעלו אליו את הכלים דבי"ע‪,‬‬ ‫שהעלוהו יותר גבוה‪ ,‬לרדל"א‪ .‬כנודע שעתיק נתפשט בבי"ע‪ ,‬וכל זה כדי לגלות את שורש‬ ‫המלכת שלמה‪ ,‬שעיקר ענינו עתיק‪ ,‬כי שלמה הוא בחי' חכמה הנשרשת בעתיק‪ .‬ולא מספיק‬ ‫רק שחרות של דוד המלך שענינו שפלות ומסירת נפש‪ ,‬אלא הוצרכו להעלות את אבישג‬ ‫השונמית‪ .‬היינו את הכלים דבי"ע כדי לגלות אור העתיק שיש לו כלים בבי"ע‪ ,‬כדי להעלות‬ ‫את דוד המלך לשורש הראשון לאור העתיק כדי שיוכל להמליך את בנו שלמה שעניינו חכמה‬ ‫שעולה לעתיק‪.‬‬

‫אע"פ שהאדם זוכה להדבק במנוחה עליונה באור היחוד‪ ,‬עליו להתאמץ‬ ‫לבא למסירת נפש והוא ע"י השפלות והענוה בתכלית‬ ‫וזהו בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה‪ ,‬שאע"פ שבוטח בה' ועושה טוב‪ ,‬שנכלל‬ ‫באור היחוד העליון‪ ,‬מ"מ רעה אמונה שאינו עוזב את הדביקות במלכות דקדושה בחי'‬ ‫דוד אוכמא‪ ,‬היינו מסירות נפש ושפלות אמיתי‪.‬‬ ‫כי מרים חשבה שכשדבקים באא"ס ב"ה‪ ,‬עוזבים בזה את היגיעה הפשוטה בעבודת ה'‬ ‫בהתמדת הלימוד והיגיעה לבא למדות דקדושה וכו'‪ ,‬אבל והאיש משה עניו מאד‪,‬‬ ‫שאדרבה עיקר השפלות הוא ע"י התכללות באור היחוד וההתבוננות שאחר כל זאת לית‬ ‫מחשבה תפיסה ביה כלל‪.‬‬

‫‪ç"ñùú äøù ééç úùøô‬‬

‫‪hi‬‬

‫כי השידוך של יצחק גנוז ברדל"א‪ ,‬רבקה נמצאת אצל הלובן העליון‪ ,‬כי דייקא שם למעלה‬ ‫נמצא ענין היגיעה והמסירות נפש בתכלית השפלות‪.‬‬

‫סוד אז ימלא שחוק פינו‬ ‫וזש"כ אז ימלא שחוק פינו‪ ,‬כי סוד יצחק הוא הצמצום שהשי"ת מצמצם עצמו בצמצום‬ ‫מבהיל מהעלם אל הגילוי‪ ,‬ולעתיד שיתגלה עצמותו ית'‪ ,‬ימלא שחוק פינו איך כל‬ ‫אור היחוד ושורש כל הגילויים כולם‪ ,‬הם אין ואפס כלפי עצמותו ית"ש‪.‬‬ ‫והוא פנימיות ענין השחוק‪ ,‬שגם ההשגה הכי גדולה‪ ,‬בחי' אור הגילוי שצמצם עצמו מהעלם‬ ‫אל הגילוי הראשון‪ ,‬גם שם גנוז עבודת המסירות נפש‪ ,‬בחי' אוכמא‪ ,‬כי כלפי ההשגה‬ ‫דלעתיד אוכמא הוא‪.‬‬

‫שורש המוחין הוא להתבייש מלפניו ית'‬

‫רביה"ק‬

‫מגלה ששלימות המשכת המוחין הוא דייקא הבושה מלפניו ית'‪ .‬וזלה"ק )לקוטי‬

‫מוהר"ן סי' ל"ח( "וכשמעלה את הדבור לשרשו‪ ,‬הינו לגבורות‪ ,‬ומתחיל לדבר בינו‬ ‫לבין קונו בשלהבת הגבורות‪ ,‬ומעורר את עצמו לעבודת השם יתברך אזי נכנס אור שרש‬ ‫של הגבורות‪ ,‬הינו חמימות הלב ‪,‬כי שרש הגבורות הם בלב‪ ,‬כמו שכתוב )תהלים ל"ט(‪" :‬חם‬ ‫לבי בקרבי בהגיגי" וכו' ושם שרש אמתי של האמת של הדבור‪ ,‬כמו שכתוב )שם ט"ו(‪" :‬ודובר‬ ‫אמת בלבבו"‪ ,‬ומתחיל לדבר בחמימות שבלב‪ ,‬דבר אמת שבלב וכשמדבר בינו לבין קונו‬ ‫דברי אמת שבלבו‪ ,‬בהתעוררות בתשובה‪ ,‬ורואה פחיתותיו וגדולת הבורא‪ ,‬כי עד עכשיו‬ ‫השליך חטאתיו אחר כתפיו ולא עיין בהם‪ ,‬ועכשיו כשיודע אותם‪ ,‬אזי נכנס בו בושה גדולה‬ ‫על גודל פשעיו‪ ,‬כנגד רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין‪ ,‬והבושה הזאת עדיין איננה בפועל‪,‬‬ ‫היינו שהבושה הוא בפנימיות‪ ,‬ואין מתגלה על פניו‪ ,‬כמו שכתוב )תהלים ס"ט(‪" :‬כסתה כלמה‬ ‫פני" כי זאת הבושה היא קודם התשובה‪ ,‬וזה ידוע אין דומה בן כפר לבן כרך כל מה שמקורב‬ ‫ביותר אל המלך בשתו גדול‪ ,‬וכל מה שיודע ביותר בכבוד המלך‪ ,‬הוא בוש יותר מהמלך‪.‬‬ ‫וקודם התשובה‪ ,‬עדיין ידיעתו בקטנות‪ ,‬על‪-‬ידי‪-‬זה בשתו אינו בפעל על פניו‪ ,‬כי חטאתיו‬ ‫מטמטמין שכלו וידיעתו‪ ,‬על‪-‬ידי רוח שטות שבקרבו‪ ,‬כמו שאמרו )סוטה ג'(‪' :‬אין אדם עובר‬ ‫עברה' וכו' ‪ .‬אבל אחר‪-‬כך כשעושה תשובה‪ ,‬ומסיר ממנו הטפשות‪ ,‬ונתוסף בו שכלו‪ ,‬אזי‬ ‫הוא מתבייש ביותר‪ ,‬ונתגלה הבושה על פניו‪ ,‬שנתגלה על פניו במצחו‪ ..‬וזה שאנו רואים‪,‬‬ ‫כשאדם מתבייש נעשה כמה גוונין ובזה יכולים אנו להבין אם יש לאדם יראת שמים‪ ,‬היינו‬ ‫בושה‪ ,‬לאחר תקון החטא כשאנו מסתכלין על פניו‪ ,‬ונופל עלינו יראה ובושה‪ ,‬הינו שנמשך‬ ‫עלינו דעת בגדולת הבורא יתברך וכו'" ע"כ‪.‬‬ ‫וכן היה כל עבודת הצדיקים לרדוף אחר מדת הבושה דקדושה‪ ,‬להתבייש ולהתבטל לפני כל‬ ‫יהודי‪ ,‬ולמסור נפשו עליו‪ ,‬וכ"ש להתבייש מלפני השי"ת‪ ,‬ואפי' אחר כל ההשגות באור‬

‫‪k‬‬

‫‪êùôðì äîëç äòã‬‬

‫היחוד‪ ,‬וההתדבקות באחדותו ית"ש‪ ,‬כשמתבוננים שכל אור גילויו הוא רק אוכמא כלפי‬ ‫עצמותו ית'‪ ,‬באים לבושה דקדושה‪ ,‬שהוא אור הפנים‪ ,‬אור התפילין‪.‬‬ ‫ובזה יזכה לסגור העינים מרוב בושה לפניו ית'‪ ,‬וכמ"ש אצל משה 'ויסתר משה פניו'‪ ,‬כי כל‬ ‫יהודי צריך להתבייש מהשי"ת וכמ"ש הבעל הסולם 'ושמן על ראשך לא יחסר'‪ ,‬שיהא‬ ‫תמיד האדם בבחי' 'שעמען' לפני השי"ת‪ .‬ביודעו שהכל אלקות‪ ,‬ואין עוד מלבדו ית'‪ ,‬וידבק‬ ‫בהשגה זאת לא בהתנשאות אלא בשפלות‪ ,‬שהוא עיקר תחיית המתים‪ ,‬ובזה יזכה להכניע‬ ‫הס"א ולגלות הקדושה בעולם‪.‬‬

‫דעה חכמה לנפשך והיא כתר לראשך‪ ,‬לחבר החכמה והכתר‪ ,‬בסוד‬ ‫שלמה בן דוד‬ ‫וזהו דעה חכמה לנפשך‪ ,‬שבודאי צריך האדם להדבק בחכמה עליונה‪ ,‬לאור היחוד‪ ,‬וזכרון‬ ‫דקדושה שאין עוד מלבדו ית'‪ ,‬להתבונן בזה יותר ויותר‪ ,‬אבל יחד עם זאת והיא כתר‬ ‫לראשך‪ ,‬היינו להדבק מיד לשחרות דקדושה‪ ,‬הוא הזכרון שכלפי עצמותו ית' כל האור והגילוי‬ ‫אינו אלא אוכמא ושחוק‪ ,‬ועי"ז יבא לבושה דקדושה‪ ,‬ושפלות אמיתי‪.‬‬ ‫נצור מצות קדושיך‪ ,‬הוא לבא מהצמצום הראשון אל הצמצום השני‪ ,‬שהוא בחי' מהעלם אל‬ ‫הגילוי‪ ,‬לבחי' השתלשלות מבלתי בעל גבול לגבול כנ"ל‪ .‬שהוא עבודת קיום המצות‪,‬‬ ‫בחי' נצור מצות קדושיך‪ .‬לקיים המצוות בדביקות בשורש הבלתי בעל גבול ב"ה‪ .‬שמור שבת‬ ‫קדשך‪ ,‬אור השבת הנכלל באור התורה הק'‪ ,‬שהוא הגילוי לריבוי גבול‪ ,‬בסוד מוחא סתימאה‪,‬‬ ‫שיזכה לכל התורה כולה‪ ,‬שלזה צריך עיקר המסירות נפש דיצחק להתמיד בתורה במסירות‬ ‫נפש‪ ,‬כי כיון שנמשך אורו מבחי' רדל"א‪ ,‬ע"י השפלות כנ"ל‪ ,‬מזה יקבל כח למסור נפשו על‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫יעזור ה' שנזכה לזה גם בזה הדור האחרון‪ ,‬כי כל יהודי צריך לראות שהוא לא יעכב את‬ ‫המשיח‪ ,‬וכל אחד ואחד יש לו שייכות לכל זה‪ ,‬ע"י שילמד הספה"ק שמדברים בדרך‬ ‫העבודה האמיתית‪ ,‬ויתדבק בצדיקי אמת שהם יעלוהו לעיבור דקדושה שבזה יזכה להכלל‬ ‫באמת באור היחוד‪ .‬ובזה יתעורר אצלינו השתוקקות להתבונן ביחודו ואחדותו בכל רגע ורגע‬ ‫וכ"ש בתורה ותפילה‪ ,‬לא להסיח דעת‪ ,‬כי כל כונות האריז"ל אינם רק שמות פרטיים אלא כל‬ ‫שם הוא דרך לגלות יחודו ואחדותו‪ ,‬וכשנכנס לטעום התענוג בזה שהכל הוא ית'‪ ,‬נמשיך‬ ‫להתבונן שלית מחשבה תפיסה ביה‪ ,‬ולהכנס לשפלות האמת של שלמה בן דוד‪ .‬שאריך ועתיק‬ ‫מתאחדים בזה‪ .‬ונהורא חוורא ונהורא אוכמא כולא חד‪ .‬ובזה נזכה לבושה דקדושה לשפלות‬ ‫האמת בבחי' שבו איש תחתיו‪ ,‬שהוא בסוד רדל"א אשר שם נמצא את הבת מלך‪ ,‬ויחד עם‬ ‫זאת נקבל אש דקדושה של מסירות נפש ולא נתבלבל משום דבר בעולם‪ ,‬אדרבה כל מניעה‬ ‫תגביר את החשק להדבק בו ית' בשפלות אמיתי‪ ,‬ועין בעין יראו בשוב ה' ציון במהרה‬ ‫ברחמים אמן‪.‬‬

‫מוקדש ע"י החפץ בעילום שמו לרפואת אברך חשוב שליט"א‬