Parperaot Shoftim 2009

‫כמו שכתוב בשאר אומות‪ ,‬ואם לא רוצים צריכים להרוג‬ ‫אותם ולקיים לא תחיה כל נשמה‪.‬‬ ‫יהושע שלח ג' אגרות לפני שנכנס לארץ ישראל‪ ,‬א' מי‬ ‫שרוצה שלום שיעשו אתו שלום‪ ,‬והגבעונים רצו בשלום‪,‬‬ ‫מי שרוצה לברוח שיברח‪ ,‬והגרגשי ברח לאפרקי‪ ,‬ומי‬ ‫שרוצה מלחמה שיעשו מלחמה‪ ,‬ושאר אומות הרג מהם‬ ‫יהושע וקיים לא תחיה כל נשמה‪.‬‬ ‫כתוב בפירוש יונתן בן עוזיאל אחרי שעושים כל האמור‬ ‫בפרשה עגלה ערופה יוצאים נמלים מהעגלה עד הרוצח‪,‬‬ ‫ודנים אותו‪ ,‬ובפירוש על יונתן בן עוזיאל כתוב רמז‬ ‫ואתה תבער הדם הנקי סופי תיבות רימה‪ ,‬דהיינו רימה‬ ‫ותולעה‪.‬‬ ‫כתוב ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו‪,‬‬ ‫הרוצה שישפיעו דבריו‪ ,‬מקודם צריך לתקן עצמו ואח"כ‬ ‫יקבלו את דבריו‪.‬‬ ‫ג' דברים נצטווה מלך‪ ,‬שהם ראשי תיבות כסא‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב אצל מלך כשבתו על "כסא" ממלכתו‪ ,‬כ' לא ירבה‬ ‫לו כסף וזהב‪ ,‬ס' לא ירבה לו סוסים‪ ,‬א' אשה לא ירבה לו‬ ‫נשים‪ ,‬על נשים וסוסים כתוב טעם‪ ,‬ועל כסף וזהב לא‬ ‫כתוב טעם‪ ,‬כי זה מובן מאליו שמלך צריך להיות שקוע‬ ‫בתורה ולא בכסף וזהב‪.‬‬ ‫יש עוד ציווי במלך‪ ,‬שצריך שיהיה לו שני ספרי תורה‪.‬‬ ‫ועוד ציווי במלך‪ ,‬שצריך להתפלל כל שמונה עשרה‬ ‫בכפיפה‪ ,‬כדי שיהיה נכנע ולא יהיה רום לבבו‪.‬‬ ‫חז"ל אומרים העולה לגדולה מוחלים לו כל עוונותיו‪ ,‬כתוב‬ ‫אצל מלך והיה כשבתו על כסא ממלכתו לא כתוב‬ ‫בשבתו‪ ,‬כי המלך צריך להיות תמיד נקי מעונות כמו ביום‬ ‫שהתיישב למלך שעלה לגדולה זה פירוש כשבתו‪.‬‬ ‫למה צריך מלך שני ספרי תורה‪ ,‬אחד שיקרא בו תמיד‪ ,‬ושני‬ ‫להשים בבית גנזיו‪ ,‬כדי שיעריך את התורה כמו שיש לו‬ ‫אוצרות כסף וזהב‪ ,‬שידע שהתורה הוא גם אוצר חשוב‪.‬‬ ‫ועשית לו כאשר זמם לעשות לאחיו חז"ל דורשים כאשר‬ ‫זמם ולא כאשר עשה ובאמת זה קל וחומר אם רק חשב‬ ‫להרוג נענש כל שכן כאשר הרג ומתרץ הרמב"ן כתוב‬ ‫אלוקים ניצב בעדת אל השכינה נמצאת בבי"ד ושומרת‬ ‫שלא יצא מכשול אם יצא כך מבי"ד ופסקו להרוגו סימן‬ ‫שאיש מוות הוא‪.‬‬ ‫כתוב פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו אומר רש"י‬ ‫בדבר של עגמת נפש הוא אומר אדמו"ר אברהם מרדכי‬ ‫מגור עצם הדבר שאיש שהולך למות וחושב על עניני‬ ‫גשמיות זה עגמת נפש‪.‬‬ ‫וזה יהיה משפט הכהנים‪ .‬אחרי פרשת המלך נאמרה פרשת‬ ‫מתנות כהונה וגם אסור אוב וידעוני רמז שזה היה אצל‬ ‫שאול המלך שעל ידי נהרגו נוב עיר הכהנים וגם שאל‬ ‫לבעלת אוב לכן צוותה התורה שיהיה המלך בזה שיתמוך‬ ‫בכהנים ואל ישאל באוב‪) .‬ליקוטי ריצב"א(‬ ‫כתוב במלחמה שהכהן משמיע ואומר שמע ישראל כתוב‬ ‫בספרים שהמילה שמע מרמז על אחדות ואסיפה זהב‬ ‫שאמר אם תיהיו מאוחדים ונאספים אז תצליחו במלחמה‪.‬‬ ‫מקרב אחיך תשים עליך מלך‪ ,‬אם יש אחוה ואחדות אפשר‬ ‫לקבל עול מלכות שמים‪.‬‬

‫כתוב בפסוק לא תשוב בדרך הזה עוד‪ ,‬אם כן למה גרים‬ ‫יהודים במצרים‪ ,‬הרשב"ץ מתרץ שלסחורה מותר‪,‬‬ ‫הריטב"א אומר שכלל ישראל בגולה זה לא מקום קבוע‪,‬‬ ‫שתמיד הם נע ונד ויש להם הרבה גירושים אם כן הם כמו‬ ‫גרים‪ ,‬יש מפרשים כתוב לא תשוב בדרך הזה היום זה לא‬ ‫אותו דרך‪ ,‬האשתורי הפרחי אמר שזה לא אותו שטח של‬ ‫מצרים של פעם‪.‬‬ ‫כתוב לבלתי יסור מן המצוה ימין ושמאל‪ ,‬אותיות מצוה‬ ‫מתחיל עם מ' ומסיים עם אות ה'‪ ,‬המלה "מה" כתוב אצל‬ ‫משה ונחנו "מה"‪ ,‬זה שאומר‪ ,‬אדם העושה מצוה צריך‬ ‫להחזיק עצמו שפל ועניו ולא להתגאות עם המצוה‪ ,‬לבלתי‬ ‫יסור ימין ושמאל מימין יש אות מ' ומשמאל יש אות ה'‪,‬‬ ‫יוצא המילה "מה" לשון עניוות‪.‬‬ ‫תמים תהיה עם ה' אלוקיך‪ ,‬לא רק כלפי חוץ שיהיה צדיק גם‬ ‫כשהוא לבדו רק עם ה' אלוקיך גם צריך להיות צדיק ותמים‪.‬‬ ‫כתוב בפסוק ואתה לא כן נתן ה' א'‪ ,‬יש מפרשים ש‪-‬ה'‬ ‫נתן לך כח לומר כן מתי שצריך‪ ,‬ומתי שצריך לומר לא‪,‬‬ ‫זה שאמר לא ‪ -‬כן‪ ,‬ה' נתן הכח של לא וכוח של כן‪.‬‬ ‫עוד ר"ת אלול‪ ,‬לברכה ולא לקללה אמן‪ ,‬לחיים ולא למות‬ ‫אמן‪ ,‬לשובע ולא לרזון אמן‪.‬‬ ‫באידיש אומרים ר"ת אלול אבער לערענן וייטער לערענן‪.‬‬ ‫כתוב אריה שאג מי לא ירא‪ ,‬אריה ר"ת ‪ -‬אלול ‪ -‬ראש‬ ‫השנה ‪ -‬יום כיפור ‪ -‬הושענה רבה‪.‬‬ ‫הפירוש אלול כמו שאמר התרגום‪ ,‬ויתורו את ארץ כנען‪,‬‬ ‫"ויאללו"‪ ,‬פירוש "מידארף זאך ארום קוקין און תשובה טאן"‪.‬‬ ‫המהרש"א בחידושי אגדות סוף מסכת מגילה מבאר‪ ,‬למה לא‬ ‫כתוב שואלין ודורשין ‪ 30‬יום קדם החג בר"ה וביו"כ‪ ,‬כי בראש‬ ‫השנה ויום כפור צריך כל השנה ליתן לב לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫ואתה תבער הדם הנקי כי תעשה הישר בעיני ה' אם‬ ‫תעשה הישר בעיני ה' אז לא יהיה צרות ופיגועים כמו‬ ‫שאנו רואים ביו"כ שאפילו אנשים רחוקים כל השנה‬ ‫מהתורה בכל זאת יו"כ מתחזקים והולכים לבית הכנסת‬ ‫וכדומה מפני שאנחנו יותר חזקים בעבודת ה'‪.‬‬ ‫כתוב בהפטרה אנכי אנכי הוא מנחמכם‪ ,‬למה כתוב‬ ‫המילה הוא‪ ,‬כי כתוב בחז"ל אין השם שלם ואין הכסא‬ ‫שלם עד שיבוא הגאולה‪ ,‬אם כן חסר שלש אותיות מהשם‪,‬‬ ‫ו'‪-‬ה' משם ה'‪ ,‬ואות א' מכסא‪ ,‬וזה מרומז בתיבת "הוא"‪,‬‬ ‫וכן אנו אומרים בתפילה הוא קיים ושמו קיים וכסאו נכון‬ ‫בב"א‪ ,‬וכן מרומז בפסוק כי יד על כס)א( י‪-‬ה ‪) -‬ו ‪ -‬ה(‪,‬‬ ‫שחסר מכסא האל"ף ומהשם חסר ה‪-‬ו' ה'‪.‬‬ ‫גם יש פסוק כי בחר ה' בציון א‪-‬ו‪-‬ה למושב לו‪ ,‬לעתיד‬ ‫לבוא יושלם האותיות א‪-‬ו‪-‬ה מהשם ומהכסא‪.‬‬ ‫כתוב ב"חפץ חיים" למה תיקנו הרחמן אחרי ברהמ"ז כי‬ ‫אחרי שקיים את המצווה אז יש את רצון‪.‬‬ ‫ואתה תבער הדם הנקי כי תעשה הישר בעיני ה'‪ ,‬אם אתה‬ ‫תתנהג כראוי אז לא יהיה רע‪.‬‬ ‫פרשת שופטים ‪ 97‬פסוקים‪ 14 .‬עשה‪ 27 ,‬לא תעשה‪,‬‬ ‫הפטרה‪" :‬אנכי אנכי" )ישעי' נ"א(‪.‬‬ ‫פרקי אבות פרק א‪) .‬מחזור ד(‬

‫הדלקת הנרות‪ 6:40 :‬שקיעה‪7:19 :‬‬ ‫מוצאי שבת‪ 7:55 :‬ר"ת‪8:32 :‬‬ ‫סוף זמן ק"ש מג"א‪8:34 :‬‬ ‫‪ùãå÷ úáù ïéëàìééøô ïéâéèëéìà‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫בס"ד‬

‫תלמוד תורה ירושלים ת"ו‬ ‫פרשת ‪íéèôåù‬‬ ‫‪à " èéìù âøáðé éèù ïåùøâ áøä é " ò åøñîð ù‬‬

‫שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך‪ .‬בעלי מוסר אומרים כתב ידו כשהיה עור והיה לא ברור‪ ,‬ואח"כ היה כתב ידו‬ ‫שכל איש צריך שיעשה לו על עצמו שופטים ושוטרים ברור‪ ,‬וחתם שמו ה' ניסי חיים כפוסי‪.‬‬ ‫בכל שעריך‪ ,‬פירוש השערים של עצמו‪ ,‬הדיבור‪ ,‬והראיה‪ ,‬בשבת ראשונה כשנתמנה המלבי"ם זצ"ל לרב העיר‬ ‫והמאכלות‪.‬‬ ‫בוקרשט‪ .‬אמר להם שהוא בחינת כהן‪ ,‬והוא רוצה מהם ג'‬ ‫שעריך ר"ת שיניים‪ ,‬עיניים‪ ,‬ראש‪ ,‬רגל‪ ,‬ידיים וכרס‪ ,‬וכרס דברים‪ ,‬זרוע ‪ -‬לחיים ‪ -‬והקיבה‪ ,‬דהיינו "זרוע" שיניחו‬ ‫פירוש להיזהר ממאכלות אסורות‪,‬‬ ‫תפילין‪" ,‬לחיים" שלא יגלחו זקנם‪ ,‬ו"הקיבה" שישמרו‬ ‫פרשת שופטים תמיד יוצא בשבת הראשונה של חדש עצמם שלא לאכול דברים אסורים שנכנס לקיבה‪ ,‬ויאכלו‬ ‫אלול‪ ,‬וכתוב בספר מאורה של תורה להזכירנו שאנחנו רק מאכלות כשרות‪.‬‬ ‫צריכים להתפלל שיצא משפטנו לטובה‪.‬‬ ‫זרוע לחיים והקיבה הוא רק בבהמות חולין‪ ,‬אבל בקדשים‬ ‫שופטים ושוטרים‪ ...‬אשר ה' אלוקיך נתן לך‪ ,‬צריך למנות אין חיוב לתת‪.‬‬ ‫שופטים שיתנו לך את ה' אלוקיך‪ ,‬שישרישו בכם יראת שם ה' הוא שם רחמים‪ ,‬אלוקים הוא שם דין‪ ,‬כתוב תמים‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫תהיה עם ה' א'‪ ,‬בין אם הולך אתו במידת הדין‪ ,‬ובין הוא‬ ‫בכל עיר ועיר צריך למנות סנהדרין של עשרים ושלש‪ ,‬אם הולך אתו במידת הרחמים‪ ,‬צריך שיעבוד את ה' בכל‬ ‫יש בעיר שני שבטים צריך שתי סנהדריות‪.‬‬ ‫המצבים‪.‬‬ ‫לא תקח שוחד‪ ,‬חז"ל אומרים למה נקרא שחד‪ ,‬שהוא חד‪ ,‬רש"י אומר שמחשבת פיגול הוא בדיבור‪ ,‬יש ראשונים‬ ‫אם דיין לוקח שוחד יהיה אחד עם‬ ‫שאומרים גם במחשבה‪ ,‬כתוב לא‬ ‫הבעל דין‪.‬‬ ‫תזבח ל‪-‬ה' שור ושה כל דבר רע‪,‬‬ ‫צדק צדק תרדוף‪ .‬אומר רש"י הלך‬ ‫אומר רש"י כל דיבור רע פירוש‬ ‫כתוב בב"ח שלא כתוב‬ ‫אחרי בית דין יפה‪ .‬יש מפרשים‪,‬‬ ‫פיגול הוא על ידי דיבור‪ ,‬שלא‬ ‫שחז"ל אומרים שכר מצוה בעולם‬ ‫יחשוב מחשבת פיגול‪ ,‬שיאכל את‬ ‫בברכת המזון שמי‬ ‫אות‬ ‫הזה אין‪ ,‬אבל עבור הידור מצוה‪,‬‬ ‫הבשר חוץ לזמנו‪.‬‬ ‫שמברך ברכת המזון בכוונה‬ ‫הבעל הטורים‪ ,‬אומר על הפסוק כל‬ ‫או עבור טרחת המצוה‪ ,‬כן נותנים‬ ‫וצרות על‬ ‫מסיר‬ ‫דבר רע כי תועבת מי שמנבל פיו‬ ‫שכר‪ ,‬וזהו שאמר צדק צדק‬ ‫‪.‬‬ ‫ישראל‬ ‫תרדוף‪ ,‬תטריח ותעשה מצוות‬ ‫נקרא תועבה ושנאוי‪,‬‬ ‫ובמשנה ברורה כתב שלא‬ ‫בהידור‪ ,‬למען תחיה וירשת את‬ ‫כתוב בזקן ממרא כי יפלא ממך‬ ‫הארץ‪ ,‬יהיה לך עולם הזה בטוב‬ ‫דבר למשפט‪ ,‬יש מפרשים הפסוק‬ ‫יחסר לו פרנסה כל ימיו‪.‬‬ ‫ובנעימים‪.‬‬ ‫בענין מוסר‪ ,‬כי יפלא ממך דבר‪,‬‬ ‫פעם כתוב כי השוחד יעוור עיני חכמים‪ ,‬ובמשפטים כתוב אם יהיה לך פלא למה יש משפטים ועונשים‪ ,‬בין דם לדם‬ ‫כי השוחד יעוור עיני פקחים‪ ,‬כי הדיין צריך ראשית לדעת כל מיני עונשים של שפיכת דם‪ ,‬בין דין לדין כל מיני‬ ‫טור חשן משפט‪ ,‬ועוד‪ ,‬צריך לדעת הרמאות של בעלי דינים‪ ,‬ובין נגע לנגע כל מיני צרות‪ ,‬דברי ריבות בשעריך‪,‬‬ ‫הדינים‪ ,‬וזהו שאמר "חכמים" כנגד שו"ע‪ ,‬ו"פקחים"‪ ,‬כנגד זה בגלל שיש מריבות ולא חיים באחדות‪ ,‬מה העצה ?‬ ‫שיבין הרמאות של בעלי דין‪.‬‬ ‫וקמת ועלית פירוש להתאחד‪.‬‬ ‫בספר שם הגדולים מחיד"א‪ ,‬מספר שהיה פעם הדיין של ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ‪ ,‬א' למחות את‬ ‫מצרים הגאון ר' חיים כפוסי זצ"ל‪ ,‬שבסוף ימיו נעשה עמלק‪ ,‬ב' למנות מלך‪ ,‬ג' לבנות בית הבחירה‪ ,‬דהיינו בית‬ ‫עיוור ואמרו הצבור שבסתמא לקח שוחד מפני שכתוב כי המקדש‪.‬‬ ‫השוחד יעוור עיני חכמים‪ ,‬וראה שלא מפסיקין לרנן עליו‪ ,‬כתוב בנ"ך שמואל שישראל ביקשו מלך‪ ,‬ו‪-‬ה' נתן מטר‬ ‫פעם קרא את כל הקהל בבית הכנסת‪ ,‬ועלה על הבימה בזמן קציר חיטים‪ ,‬והיה להם טענות שהלא זה מצוה למנות‬ ‫ואמר אם באמת לקחתי שוחד שאקבל מיד שיתוק‪ ,‬שלא מלך‪ ,‬ומפרש רש"י בנ"ך שמואל‪ ,‬שישראל אמרו ככל‬ ‫יוכל לרדת מהבימה‪ ,‬ואם באמת לא לקחתי שוחד שארד הגויים בית ישראל‪ ,‬שרצו להדמות לגויים ולא לשם מצוה‪.‬‬ ‫כשאני רואה‪ ,‬וכך היה שנהיה בריא בעיניו וירד מהבימה‪ ,‬בשבע אומות כתוב לא תחיה כל נשמה‪ ,‬כתוב ברמב"ם‬ ‫וזה היה קידוש השם גדול מאוד‪ ,‬ואמר החיד"א שהוא ראה וברמב"ן אפילו שבע אומות צריך להתחיל אתם בשלום‪,‬‬

‫לאור המצב‬

‫"ף"‬

‫חרון אף‬