Neuroanatomy 10

‫נוירואנטומיה שיעור השלמה שיעור ‪)12.06.2009( 10‬‬ ‫‪ Hippoccampal formation‬כולל את‪:‬‬ ‫‪ – Hippocampal cortex‬חומר אפור‪.‬‬ ‫‪ – Alveus‬המשטח הלבן שמצפה את החומר האפור‪.‬‬ ‫‪ – Fimbria‬נוצרת בעקבות התנתקות מדיאלית של הסיבים של ה ‪alveus‬‬ ‫‪ – Crus of fornix‬הפימבריה מתנתקת מה ‪ alveus‬ויוצרת את הרגל של הפורניקס‪.‬‬ ‫להשלים‬ ‫•קפסולה אינטרנה לא נחשבת חלק מקורונה רדיאטה‪ .‬היא ההמשך שלה אבל לא נחשבת‬ ‫אותו דבר‪.‬‬ ‫•המקור של ההיפוקמפוס הוא טלאנצפלון‪.‬‬ ‫בתמונה‪ ,‬למטה מימין באדום זו שכבת האפנדימה שמכסה את הקרן‬ ‫הלטראלית‪ ,‬בתוכה‪ ,‬הקטע הורדרד זה ה‪ .choroid plexus-‬הבליטה‬ ‫ברצפה‪ ,‬שרואים שיש בה חומר אפור שקוע ושכבה לבנה שמצפה אותו‪,‬‬ ‫זה ההיפוקמפוס‪ ,‬והחלק הלבן זה ה‪.alveus-‬‬ ‫למטה עוד קצת רואים את ה‪ ,parahippocampal gyrus-‬והחלק הלבן‬ ‫שמוקף באפור הוא חומר לבן של ה ‪ .parahippocampal gyrus‬אפשר‬ ‫לראות איך הקורטקס של ההיפוקמפוס הוא המשכי עם הפארא‪-‬‬ ‫היפוקמפל ג'יירוס‪.‬‬ ‫הקורטקס של ההיפוקמפוס הוא ‪ Archicortex‬בעל ‪ 3‬שכבות‪.‬‬ ‫הקורטקס של הפארא‪-‬היפוקמפל ג'יירוס הוא ‪ Neocortex‬בעל ‪6‬‬ ‫שכבות‪.‬‬ ‫הקורטקס של ההיפוקמפוס טמון בפנים‪ ,‬וכדי לראות אותו צריך לעשות‬ ‫דיסקציה לפס‪ .‬הגבול ביניהם נקרא ‪( .Subiculum‬המקום שבו‬ ‫הקורטקס הופך מ‪ 6-‬שכבות ל‪ 3-‬שכבות)‪.‬‬ ‫‪ - fimbria‬אלומה של סיבים שנוצרת כשהסיבים של ה‪ alveus-‬מתנתקים מהקורטקס (קורה מדיאלית‬ ‫להיפוקמפוס)‪ .‬כלומר אלה הסיבים של ה‪ alveus-‬כשהם יוצרים אלומה שהיא נפרדת מהקורטקס‪.‬‬ ‫הפימבריה הופכת להיות הפורניקס‪.‬‬ ‫הסיבים שלה הולכים ומתרכזים ויוצרים אלומה‬ ‫שבתחילתה היא נקראת ‪=( crus of fornix‬הרגל‬ ‫של הפורניקס‪ ,‬יש ‪ 2‬כאלה)‪ .‬ה‪Crus of frnix-‬‬ ‫מחובר ל‪ crus-‬השני על ידי סיבים קומיסוראליים‬ ‫שנקראים ‪ hippocampal commisure‬והם‬ ‫מאפשרים תקשורת בין שני ההיפוקמפים‪ .‬הם זכו‬ ‫לשם ‪( David's lyre -‬נבל דויד)‪ .‬היא דבוקה ל‪-‬‬ ‫‪ Splenium‬של הקורפוס קאלוסום‪.‬‬ ‫אנחנו יודעים שה‪ fimbria-‬הופכת להיות ‪crus of‬‬ ‫‪ fornix‬איפה שיש את הקומיסורה ההיפוקמפאלית‪.‬‬ ‫אח"כ יש את ה‪ ,body of fornix-‬ואז ה‪-‬‬ ‫‪ columns of fornix‬שמסתיימים כל אחד מהם ב‪-‬‬ ‫‪.mammilary bodies‬‬

‫ה‪ MB-‬הם חומר אפור תת קורטיקאלי‪ ,‬וההיפוקמפוס הוא חומר אפור גם‪ ,‬ולכן רוב הסיבים בפורניקס‬ ‫הם ‪ .projection fibers‬הם יוצאים מקורטקס ומגיעים למבנה שהוא תת‪-‬קורטיקאלי‪.‬‬ ‫ב‪ hippocampal formation-‬יש את כל ‪ 3‬סוגי הסיבים‪.‬‬

‫בחתך‪ ,‬הקורטקס של ההיפוקמפוס מזכיר את האזניים המפותלות של‬ ‫האל המצרי ‪ – Ammon. CA= Cornu Ammonis‬הקרן של אמון‪.‬‬ ‫‪Alveus – 3‬‬ ‫‪tail of caudate nucleus – 1‬‬ ‫משמאל למספר ‪ ,1‬יש גם משהו לבן יפה – זוהי ה‪optic tract-‬‬ ‫מבנה מס' ‪ 5‬ממוקם בין הפימבריה (מס' ‪ )4‬לבין הקורטקס של הפארא‬ ‫היפוקמפל ג'יירוס‪ ,‬והוא נקרא ‪ .dentate gyrus‬זהו חומר אפור עתיק‬ ‫שתפקד בעובר‪ ,‬ובמבוגר כמעט ואין לו שום תפקוד‪ .‬הוא נקרא ככה כי‬ ‫יש לו צורה של שיניים‪ ,‬משוננת כזו‪.‬‬ ‫יש שני ‪sulcus‬ים שהם שכנים לו – אחד בין ה‪ Dentate-‬וה‪,fimbria-‬‬ ‫נקרא ‪ .fimbrio dentate sulcus‬החריץ שבינו לבין ה‪ PHG-‬נקרא‬ ‫באופן מפתיע ולא אופייני ‪.Hippocampal sulcus‬‬ ‫הסינגולום שנמצא בתוך ה‪ singulate gyrus-‬יודע לתפקד כמסלול‬ ‫איסוף של אינפורמציה דרך כל האונות‪ .‬הוא מסוגל לאסוף אינפורמציה מהאונה הפרונטאלית על‬ ‫מחשבות‪ .‬מהאונה הפריאטלית על תחושה כללית‪ ,‬מהאונה האוקסיפיטלית על ראייה ומהאונה‬ ‫הטמפוראלית על שמיעה‪ .‬החוש היחיד שהוא יוצא דופן בהקשר זה ותורם את הסיבים שלו לסינגולום‬ ‫שלא מתוך אונה‪ ,‬כי הסיבים שלו מגיעים מתוך ה‪.lateral olfactory stria-‬‬ ‫הכל בסופו של דבר מגיע ל‪ ,entorinal area-‬דרך הסינגולום‪ ,‬והיחיד שלא בא מאחת מהאונות של‬ ‫המוח זה הריח שמגיע דרך האונקוס‪.‬‬ ‫כל הסיבים הללו עושים סינפסה בפעם הראשונה באנטורינאל ‪ .area‬הוא מסוגל ‪to‬‬ ‫‪ project‬לתוך ההיפוקמפוס‪ .‬יש שתי מסילות שמעבירות את האקסונים מתוך‬ ‫האנטורינל ‪ area‬להיפוקמפוס‪:‬‬ ‫‪ – alvear path .1‬מגיע ישר מתחת ל‪.alveus-‬‬ ‫‪ – perforant path .2‬דרך שניה שעוקפת את ה‪.alveus-‬‬ ‫גוף התא הבא הוא בקורטקס של ההיפוקמפוס‪ .‬עכשיו ההיפוקמפוס שולח סיבים‪:‬‬ ‫הם יעברו ב‪ alveus, fimbria, crus of fornix, column of fornix-‬ואז ‪.MB‬‬ ‫משם‪ ,‬ה‪ MB project-‬לגרעיני ‪ A‬הקדמיים של התלמוס‪.‬‬ ‫כל האינפורמציה שתיארנו עד עכשיו קשורה לדברים שקרו עכשיו‪ .‬חווויות עכשוויות‪.‬‬ ‫זיכרון קצר‪ .‬האינפורמציה מגיעה מהקורטקס הפרימארי‪.‬‬ ‫טוענים שבעיקר בלילה בזמן שינה‪ ,‬ישנם תהליכים בהיפוקמפוס שקשורים בבניה של‬ ‫סינפסות‪ ,‬בהרס של סינפסות וכו'‪ ,‬ואז עושים ‪ redestribution‬של האינפורמציה לתוך האיזורים‬ ‫האסוציאטיביים‪ ,‬הקורטקס האסוציאטיבי‪ .‬את זה ההיפוקמפוס יודע לעשות‪.‬‬ ‫התלמוס שולח סיבים דרך ה‪ thalamic radiation-‬ל‪ ,cingulate cortex-‬הקורטקס (חומר אפור)‬ ‫של ה ‪ ,cingulate‬והוא ‪ projects‬לאיזורים השונים של ההמיספרה שאליהם צריך להעביר את‬ ‫האינפורמציה‪.‬‬ ‫זה נקרא ‪.Papez circuit‬‬ ‫הזכרונות שמדוברים פה הוא אינפורמציה חסרת משמעות של החושים‪.‬‬ ‫האמיגדלה נמצאת קדימה ל‪ ,pes hippocampus-‬מחציתה לימבית‪.‬‬

‫מערכת העצבים האוטונומית (‪)ANS‬‬ ‫מערכת העצבים האוטונומית היא כן השליטה ובפיקוח של מע' העצבים המרכזית אבל היא פועלת בלי‬ ‫שאנחנו מודעים לזה‪.‬‬ ‫‪Somatic VS. Visceral‬‬ ‫‪ – Somatic‬מתייחס לקירות הגוף‪( .‬סומה=גוף בלטינית)‪" .‬רצוני"‬ ‫‪ – Visceral‬כלומר קרביים‪ ,‬איברים פנימיים‪" .‬לא רצוני"‬ ‫אפשר לומר שהעצבוב הרצוני הוא העצבוב של המערכת הסומטית והעצבוב הלא רצוני הוא של המערכת‬ ‫האוטונומית‪.‬‬ ‫על הסומטי דיברנו‪ ,‬עכשיו נדבר על הויסרלי‪.‬‬ ‫הגדרה יפה להבדל בין המע' הסומטית והויסראלית‪ .‬מנסה להראות איך בייצור פרימיטיבי שתי המערכות‬ ‫מעורות זו בזו ולא ניתן להפריד ביניהן‪ .‬בדג למשל‪ ,‬היחק הסומטי קשור לצינור העצבים‪ ,‬והחלק‬ ‫הויסראלי בשחור‪ .‬בציור העליון רואים הפרדה לא נכונה בדג – החלק הקדמי מייצג כביכול מערכת‬ ‫ויסראלית‪ ,‬והחלק האחורי של הדג מייצג מערכת סומטית‪.‬‬ ‫אבל זה לא נכון‪ ,‬המערכות משולבות במובן האנטומי זו בזו‪ ,‬ויש איזורים בגוף שבהם לא קל לראות את‬ ‫ההבדל ביניהן‪ .‬היד למשל היא כביכול נראית לנו סומטית‪ ,‬אבל יש איברים ביד – השרירים החלקים‬ ‫בדופן של כלי הדם שהם ויסראליים‪.‬‬ ‫גם בלוטות הזיעה מקבלות עצבוב ויסראלי‪ .‬השריר שגורם להזדקפות השיערות גם הוא ויסראלי‪.‬‬ ‫ההיפותלמוס אחראי על ויסות הורמונאלי (חום הגוף‪ ,‬הכנה להתנהגות מינית‪ ,‬רעב‪ ,‬משק מים ומלחים‬ ‫באמצעות שתיה)‪ .‬בסה"כ ההיפותלמוס שומר על ההומאוסטאזיס‪.‬‬ ‫במע' האוטונומית נתאר מסלול של ‪ 3‬נוירונים ו‪2-‬‬ ‫סינפסות‪ ,‬כאשר גוף התא של הנוירון הראשון נמצא תמיד‬ ‫בהיפותלמוס (שנמצא בקירות וברצפה של החדר‬ ‫השלישי)‪.‬‬ ‫בתמונה‪ ,‬בצהוב מודגש –‪Hypothalamic sulcus‬‬ ‫ובכחול רואים את גוף התא של הנוירון הראשון שנמצא‬ ‫בהיפותלמוס והאקסון שלו שממשיך למטה‪.‬‬ ‫נתאר שני מסלולים של שתי מערכות‪:‬‬ ‫‪.1‬מערכת סימפתטית – פועלת כאשר הגוף נמצא במצב דחק (‪ ,)stress‬נקראת ‪Fight or‬‬ ‫‪ .flight‬מה שיקרה בהפעלה של מערכת זו‪ ,‬הוא שתהיה קודם כל חסימה‪/‬ירידה בתפקוד של‬ ‫המערכת הפארא‪-‬סימפתטית‪ .‬והסימפתטית נכנסת לפעולה – קצב הלב עולה‪ ,‬אספקת הדם‬ ‫לשרירים עולה ולעור יורדת‪ ,‬אנחנו מזיעים‪ ,‬נהיה לנו חם‪ ,‬השריר החלק בדופן של כלי הדם‬ ‫מתכווץ‪.‬‬ ‫‪.2‬מערכת פארא‪-‬סימפתטית – אחראית לעצבוב של האיברים הפנימיים בתפקוד השוטף של‬ ‫הגוף‪ .‬הלב‪ ,‬הריאות‪ ,‬השריר ודוףן מערכת העיכול‪ .‬למעשה היא זו שמתפקדת בזמן מנוחה‬ ‫של הגוף‪ .‬נקראת גם ‪ .Rest and Digest‬למשל ההתרוקנות הרגילה של שלפוחית השתן‬ ‫מתווכת על ידי המערכת הפארא‪-‬סימפתטית‪.‬‬ ‫אפשר לומר באופן כללי שכל איבר בגוף מקבל עיצבוב פארא‪-‬סימפתטי וסימפתטי‪ .‬כששתיהן פועלות‬ ‫במקביל הנטו תגובה תהיה ‪ .0‬כלי הדם לא מקבלים אספקה פארא‪-‬סימפתטית‪ .‬אין להם עצבוב כזה‪.‬‬ ‫העצבוב הסימפתטי של כלי הדם הוא זה שקובע את לחץ הדם‪ .‬הרבה עצבוב סימפתטי – כלי הדם‬ ‫מכווצים‪ ,‬מעט עצבוב סימפתטי – מורחבים‪ .‬זה מה שנקרא ‪.sympathetic tone‬‬ ‫כאשר המערכת הסימפתטית לא פועלת כלי הדם מתרחבים והירידה המסיבית בלחץ הדם גורמת להלם –‬ ‫לשוק (=ירידה גלובאלית באספקת הדם לכל הרקמות של הגוף)‪.‬‬

‫כלי הדם של איברי המין לא מקבלים עצבוב סימפתטי אלא פאראסימפתטי‪.‬‬ ‫בעוד שבמערכת הסומטית בין חוט השדרה ואיבר המטרה יש נוירון אחד בלי סינפסות בדרך‪ ,‬במערכת‬ ‫האוטונומית יש שניים‪ .‬המשמעות בהכרח היא שיש גנגיליון בדרך‪.‬‬ ‫במערכת הסומטית – גם בסנסורית וגם במוטורית נוירון אחד מגיע לאיבר‪.‬‬ ‫במערכת הויסראלית יש שני נוירונים עד שמגיעים לאיבר‪.‬‬ ‫במערכת הסימפתטית ובמערכת הפארא‪-‬סימפתטית עושים הפרדה בין הסיבים‪:‬‬ ‫‪Preganglionic .1‬‬ ‫‪Postganglionic .2‬‬ ‫הנוירון הראשון הוא כולינרגי (הנוירוטרנסמיטר שלו זה אצטיל כולין) – גם במערכת הסימפתטית וגם‬ ‫במערכת הפארא‪-‬סימפתטית מדובר באצטיל כולין‪.‬‬ ‫אצל הנוירון השני זה תלוי באיזו מערכת‪ .‬במערכת הפארא‪-‬סימפטתית הנוירוטרנסמיטור הוא גם אצטיל‬ ‫כולין‪ ,‬אבל במערכת הסימפתטית זה ‪.Adrenaline‬‬ ‫מערכת סימפתטית‪:‬‬ ‫כאמור‪ ,‬גוף התא של הנוירון הראשון נמצא בהיפותלמוס‪ .‬משם הוא ירד לחוט השדרה‪ .‬אמרנו‬ ‫שבסגמנטים מסויימים של חוט השדרה אפשר למצוא קרניים לטראליות‪ .‬הן נמצאות כזכור בסגמנטים ‪T1‬‬ ‫‪ -L2‬ו‪ S2-S4-‬ובהן יושב גוף התא של הנוירון השני‪ .‬הוא שולח את האקסון שלו דרך השורש הקדמי (‬ ‫‪ ,)anterior/ventral route‬אל ה‪.mixed spinal nerve-‬‬ ‫משני צידי עמוד השדרה ישנה שרשרת של גנגליונים שמחוברים זה לזה בקצה הקאודאלי‪ .‬הם בעצמם‬ ‫מחוברים לחוט השדרה ע"י זוגות של עצבים דקיקים שנקראים ‪White and Gray Rami‬‬ ‫‪[ .communicans‬זה מלשון ‪ – Ramus‬ענף בלטינית]‪ .‬ה‪ white-‬זה הלטראלי ודרכו הוא נכנס ומגיע‬ ‫לגנגליון‪ ,‬וה‪ grey-‬זה המדיאלי‪ .‬לכל גנגליון בשרשרת יש זוג עצבים דקיקים שמחברים אותו לעצב‬ ‫הספינאלי‪ .‬הם מחוברים בינם לבין עצמם כך שהם יוצרים את ה‪( Sympathetic chain-‬השרשרת‬ ‫הסימפתטית)‪.‬‬ ‫לנוירון הפרה‪-‬גנגיליונארי יש כמה אפשרויות‪:‬‬ ‫‪.1‬לעשות סינפסה בגנגליון ואז האקסון של הנוירון הפוסט גנגליונארי יחזור דרך ה‪grey-‬‬ ‫חזרה לעצב הספינאלי‪.‬‬ ‫‪.2‬לצאת מהגנגליון בלי לעשות בו סינפסה וליצור קב' של עצבים שהולכים לגנגליונים בבית‬ ‫החזה או בבטן‪ ,‬לעשות שם סינפסה ואז לעצבב את האיבר‪( .‬דוג' מפורסמת – הגנגליון של‬ ‫צליאק‪ ,‬מופיע בדף שלנו‪ .‬הוא אחראי לעצבוב של צינור העיכול‪ ,‬הנוירון הסימפתטי הפרה‪-‬‬ ‫גנגליונארי עבר באופן פסיבי דרך הגנגליון‪ ,‬לא עשה שם סינפסה‪ ,‬מגיע לגנגליון בדופן‬ ‫הבטן‪ ,‬עושה שם סינפסה והולך לעצבב את האיבר הפנימי)‪.‬‬ ‫‪.3‬השרשרת הסימפתטית נמשכת מהצרבלום ועד הסקרום‪ .‬לכן האפשרות השלישית של‬ ‫הנוירון היא לא לעשות סינפסה בגנגליון מסויים אלא לעלות או לרדת לגנגליונים שאין להם‬ ‫קרן לטראלית ולעשות סינפסה שם‪ .‬הגנגליונים הללו הם די קרובים לעמוד השדרה‪ ,‬אפילו‬ ‫נקראים ‪.para-vertebral ganglions‬‬ ‫‪.4‬לא לעשות סינפסה בגנגליונים בכלל ולרוץ ישר למדולה של האדרנל (בלוטת יותרת הכליה‪,‬‬ ‫שהיא תוצר של תאי ‪ )neural crest‬ולעשות סינפסה שם‪.‬‬ ‫** אין אפשרות של לעשות סינפסה וללכת לאיבר מטרה‪.‬‬ ‫בכלליות במערכת הסימפתטית‪ ,‬הסיב הפרה‪-‬גנגליוני הוא קצר יחסית‪ ,‬ומשתמש באצטיל כולין‪ ,‬ואילו‬ ‫הפוסט גנגליוני הוא ארוך יחסית ומשתמש באדרנלין‪.‬‬ ‫עצבוב פארא‪-‬סימפתטי‪:‬‬ ‫מסה של תאים פארא‪-‬סימפתטיים יש ב‪-‬שני מקומות בגוף‪/‬שני מדורים –‬ ‫‪.1‬קבוצה קרניאלית – נמצאת בגזע המוח‬ ‫‪.2‬קבוצה סקראלית – נמצאת בסגמנטים ‪ S2-S4‬של חוט השדרה‪.‬‬

‫באופן כללי אפשר לומר שסיבים סימפתטיים נישאם על עצבים ספינאליים וסיבים פאראסימפתטיים‬ ‫לרוב נישאים על עצבים קרניאליים‪.‬‬ ‫העצבים הקרניאליים שיש בתוכם מרכיב פארא‪-‬סימפתטי הם ‪ 7,9 ,3‬ו‪oculomotor n.,( .10-‬‬ ‫‪ .).facial n., Glossopharyngeal n., Vagus n‬זה למעשה המרכיב הקרניאלי‪ .‬הגרעינים‬ ‫הפאראסימפתטיים של עצבים אלה‪ .‬הגרעין הפארא‪-‬סימפתטי שלו מקבל עצבוב מהתלמוס‪ .‬הגרעין‬ ‫יושב ליד הגרעין של העצב‪ .‬הרחבה‪:‬‬ ‫‪ – .Oculomotor n .3‬עצבוב פארא‪-‬סימפתטי לאישון גורם להצטמצמות של האישון‪.‬‬ ‫‪ – .Facial n .7‬בלוטות הרוק ובלוטות הדמעות‪ .‬עצב מס' ‪ 7‬אחראי לפעילות של בלוטות הרוק‪.‬‬ ‫‪ .9‬בלוטת רוק אחת גדולה שנמצאת קדימה לאוזן‪.‬‬ ‫‪ .10‬הואגוס אחראי לעצבוב של רוב האיברים הפנימיים‪.‬‬ ‫העצבוב הפארא‪-‬סימפתטי מורכב מ‪ 3-‬נירונים ו‪ 2-‬סינפסות‪ .‬גוף התא הראשון יושב כזכור בתלמוס‪,‬‬ ‫הוא מגיע לגרעין הפארא‪-‬סימפתטי של העצב הקרניאלי‪ .‬הנוירון הפרה גנגליוני הוא ארוך‪ ,‬ומשתמש‬ ‫באצטיל כולין‪ .‬הוא ארוך כי הוא רץ בתוך העצב הקרניאלי עד שמגיע קרוב מאוד לאיבר ועושה שם‬ ‫סינפסה בגנגליון שנמצא סמוך לאיבר‪ .‬משם הפוסט גנגליונארי נמצא והוא השלישי‪.‬‬ ‫לא רק העיצבוב האֶפֵרנטי (מהמערכת הפארא‪-‬סימפתטית אל האיברים) חשוב אלא גם העצבוב‬ ‫האפֶרנטי (סיבים שהולכים מהפריפריה אל המוח ומתווכים את הרפלקס)‪ .‬בדופן של מערכת העיכול‬ ‫יש רצפטורים שרגישים למתח של דופן האיבר‪ .‬הם רצים באותה דרך‪ ,‬על הסיבים הפארא‪-‬‬ ‫סימפתטיים‪ .‬הם אלה שמביאים לרפלקס המֶלֵאות‪.‬‬ ‫הרחבה על העצב השלישי‪ .‬בתחתית הציור רואים את ה ‪ .oculomotor nerve‬סיבים פארא‪-‬‬ ‫סימפתטיים יוצאים מהגרעין הפארא‪-‬סימפתטי של עצב ‪ ,3‬שנקרא הגרעין על שם – ‪Edinger‬‬ ‫‪( Westphal Nucleus‬חשוב לזכור את‬ ‫השם!) והוא נמצא ב(‪ )pre-tectum‬והוא‬ ‫חלק מהקולקציה שנקראת הגרעין של עצב‬ ‫מספר ‪ .3‬בדרך לעין‪ ,‬בארובת העין‪ ,‬הוא פוגש‬ ‫בגנגליון שנמצא מאוד קרוב לגלגל העין והוא‬ ‫נקרא ‪ .Ciliary ganglion‬ניתן לראות‬ ‫שהסיבים הירוקים (פארא‪-‬סימפתטיים)‪,‬‬ ‫עוזבים את האוקולומוטור ‪ nerve‬בקרבת ה‪-‬‬ ‫‪ ,ciliary ganglion‬עושים שם סינפסה‪,‬‬ ‫והסיבים הפוסט גנגליונריים (מסומנים‬ ‫בכתום)‪ ,‬עוברים בעצב נוסף בדרך לעין‬ ‫ולעצבוב האישון‪.‬‬ ‫(*כל הגנגליונים בגוף הם גנגליונים של ‪)neural crest‬‬ ‫אנחנו לא מדברים על שאר העצבים‪.‬‬ ‫בחלק הסקראלי יש עוד קטע קטן‪ ,‬זה בשביל האיברים שהואגוס לא מגיע אליהם‪ .‬באישה – בשביל‬ ‫הרחם‪ ,‬בגבר בשביל ה ‪ ,penis‬בשניהם בשביל הרקטום‪.‬‬ ‫הקרן הלטראלית שולחת עצבים דרך ה‪ ,anterior root-‬הם עוברים באופן פסיבי בתוך המערכת‬ ‫הסימפתטית וגם כאן הסינפסה היא בדופן האיבר או בגנגליון שנמצא בסמוך לאיבר‪.‬‬ ‫המבחן‪:‬‬ ‫‪ – 09-10:30‬המבחן המעשי במעבדה‪ ,‬צריך להיות שם ברבע ל‪ -‬ועם חלוק וגם ‪ folder‬קשיח שאפשר‬ ‫לכתוב עליו‪ .‬יהיו ‪ 50‬שאלות‪ .‬יש לנו דקה ורבע לפריט‪.‬‬ ‫המבחן העיוני יתחיל ב‪ 11:00-‬בערך‪ .‬יש ‪ 60‬שאלות‪ ,‬יהיו לנו כשלוש שעות (עד ‪.)14:00‬‬