Lemaan Tzion Berechit 2009

  • June 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Lemaan Tzion Berechit 2009 as PDF for free.

More details

  • Words: 3,133
  • Pages: 4
‫ְל ַמ ַען ִצ ּי ֹון‬

‫"לְ ַמ ַען ִצי ֹּון ל ֹא ֶאחֱ ׁ ֶשה ּולְ ַמ ַען יְ ר ּו ׁ ָש ִ ַלם‬ ‫קוט ַעד יֵצֵ א ַכ ּנֹגַ ּה ִצ ְד ָק ּה‬ ‫ל ֹא ֶא ׁ ְש ֹ‬ ‫]ישעיה סב א[‬ ‫יש ּו ָע ָת ּה ְ ּכלַ ּ ִפיד יִ ְב ָער"‪:‬‬ ‫וִ ׁ‬

‫בס"ד  שנה ב'  עלון מדברי גדולי הדורות ‬ ‫לכל ירא וחרד לדבר ה'  בנושאי ארץ הקודש תובב"א‬

‫ גליון חודש תשרי ‪‬‬ ‫"‪...‬הָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ָעבַ ְרנ ּו בָ ּה לָ תוּר א ָֹת ּה טוֹ בָ ה‬ ‫הָ ָא ֶרץ ְמאֹד ְמאֹד‪ַ :‬א ְך בה' ַאל ִּת ְמרֹד ּו וְ ַא ּ ֶתם ַאל‬ ‫ִּת ְירא ּו ֶאת ַעם הָ ָא ֶרץ ִ ּכי לַ ְחמֵ נ ּו הֵ ם סָ ר ִצ ָּלם‬ ‫מֵ עֲ לֵ יהֶ ם וה' ִא ּ ָתנ ּו ַאל ִּת ָיראֻ ם‪"...‬‬

‫ אוצרות ופנינים מדברי חז"ל הק' ‪‬‬ ‫מדרש שוחר טוב‪ :‬א"ר יוסי בן חלפתא לר' ישמעאל‬ ‫בריה‪ ,‬אתה מבקש לראות השכינה בעולם הזה? עסוק‬ ‫בתורה בארץ ישראל! שנאמר דרשו ה' ועוזו בקשו פניו‬ ‫תמיד‪.‬‬ ‫הובא בספר חיבת הארץ מאת מו"ה ברוך דוד כהנא זצוק"ל‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫אבות דר"נ‪ :‬רשב"א אומר חכם הדר בארץ ישראל ויוצא‪,‬‬ ‫פגום‪ .‬הדר בה‪ ,‬משובח ממנו‪ .‬ואעפ"י שפגום ‪ -‬משובח‬ ‫הוא ]החכם היוצא[ יותר מכל המשובחים שבמדינות‬ ‫]בחו"ל[‪ .‬משלו משל לברזל הונדואי ]שם מקום[ שבא‬ ‫ממדינת הים שאעפ"י שנתפחממה ‪ -‬הוא משובח יותר‬ ‫חיבת הארץ‬ ‫מכל המשובחים שבמדינות‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫אמר ר' יהושע בן לוי‪ :‬אמר להם הקב"ה לישראל‪ ,‬אתם‬ ‫גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני‪ ,‬היו שואלים‬ ‫בשלומה ואני מוחל לכם שנאמר ]תהלים קכב[ שאלו‬ ‫שלום ירושלם וגו' ואומר יהי שלום בחילך וגו'‪.‬‬ ‫מס' דרך ארץ זוטא בשלהי פרק השלום‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫אמר רבי יהודה‪ :‬עשה הקב"ה ירושלים למעלה כנגד‬ ‫ירושלים של מטה‪ ,‬ונשבע שלא יבוא שם עד שיבואו‬ ‫ישראל בירושלים של מטה‪ .‬שנאמר בקרבך קדוש ולא‬ ‫אבוא בעיר‪.‬‬ ‫מדרש הנע' בזהר חדש פ' נח‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫כי ברך יברכך ה' בארץ‪ ,‬מגיד הכתוב שאין הברכה‬ ‫תלויה אלא בארץ ישראל‪ .‬בארצך‪ ,‬יושבי ארץ ישראל‬ ‫קודמין ליושבי חוץ לארץ‪.‬‬ ‫ספרי ח"ב פיסקא קיד‪ ,‬קטו‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫בזכות שלשה דברים הגשמים יורדין‪ ,‬בזכות הארץ‪,‬‬ ‫בזכות החסד‪ ,‬ובזכות היסורין‪ ,‬ושלשתן בפסוק אחד ]איוב‬ ‫לז יג[ ִאם לְ ׁ ֵשבֶ ט ִאם לְ אַ ְרצוֹ ִאם לְ חֶ סֶ ד י ְַמ ִצאֵ ה ּו‪.‬‬ ‫תלמוד ירושלמי‪ ,‬הובא בילקוט א"י‬

‫מכתב קודש מאת מרן גאון עולם‬ ‫רבינו הנצי"ב מוואלוז'ין זצוק"ל‬ ‫אגרת לקהילת איהומען ורבה ר' צבי הירש‪ ,‬מיום ח'‬ ‫תשרי תרמ"ט‪ ,‬הכוללת עידוד לפעילות למען ישוב אר"י‬ ‫ולא לחוש למתנגדים‪ ,‬ואם כי נאמין שכוונתם לשם‬ ‫שמים‪ ,‬מה להם למחות באחרים‪.‬‬

‫"המליץ"‪ ,‬תר"ן‪ ,‬גיליון ‪.76‬‬ ‫ב"ה ה' שמיני דעי"ת ת'חלת ש'נה 'ו'ב'רכתה' תרמ"ט לפ"ק‬

‫ישאו ברכת המועדים אחינו חבר סגולה‪ ,‬חבור הנאה‬ ‫להם והנאה לעולם סלה‪ ,‬אנשי לבב עושי מסלה להושיב‬ ‫ארץ אבותינו במחשבה ובפעולה‪ ,‬בעלי קהל "איהומען"‬ ‫יחי' ועליהם יהל אור יקרות הרב הגאון חו"ב מוהר"ר צבי‬ ‫הירש ]קאלישר[ נ"י אב"ד דק"ק הנ"ל!‬ ‫הגיעני מכתבכם מפ' נצו"י מן עש"ק ואשר דרשו‬ ‫דעתי הדלה בעניין ישוב ארץ ישראל הקדושה הן כבר‬ ‫היה דברי בדפוס כי מהראוי להתבונן ע"ד ה' ליצחק‬ ‫אבינו "שכן בארץ" ודרשו חז"ל ברבה‪ :‬עשה שכונה‬ ‫בארץ הוי זורע הוי נוטע ואע"ג שהיה אז כל א"י ביד‬ ‫פלשתים ויצחק היה שם אלא בגירות‪ ,‬מכ"מ היה רצון ה'‬ ‫שיצחק יעשה בה ישוב ויהי' מושרש בלבבו כי הארץ‬ ‫היא שלו; ועתה כי אנו רואים שבא התעוררת להושיב‬ ‫נשמות הארץ‪ ,‬יש לנו להבין כי קול המון כקול ש‪-‬ק‪-‬י‬ ‫בדברו ואין לנו לחשוב תכליתם וטעמם‪ ,‬כי אם כך רצון‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫וידע נא כי יש אנשים מתחכמים לחפוש עלילות על‬ ‫מצוה זו‪ .‬וברוך חכם הרזים ית' שלא השוה דעות בני‬ ‫האדם זל"ז‪ .‬אמנם מה לנו לחוש להמתנגדים על מצוה‬ ‫זו? וגם אותם המתנגדים אם כי נאמין שכונתם לשם שמים‬ ‫ועליהם כתוב "ועמך כלם צדיקים" וג'‪ ,‬בכ"ז מה להם‬ ‫למחות באחרים ולא יחושו אולי יהי' בכלל המונע את‬ ‫הרבים מלעשות מצוה שהוא מדברים שמעכבים את‬ ‫התשובה‪ ,‬כמבואר ברי"ף מ' רה"ש ורמב"ם ה' תשובה‪.‬‬ ‫ועל דבר הרב המגיד מקאמעניץ נ"י באמנה אינני‬ ‫מכיר אותו אבל הרבה מספרים בשבחו‪ .‬וגם כי עמל בכל‬ ‫כוחו לזכות הרבים‪ ,‬אקווה כי מעתה ישקיטו הצדדים ולא‬ ‫יבזו זא"ז ח"ו‪.‬‬ ‫והנני לברך עושי צדקה זו יזכו לחזות אה"ק בבניניה‪,‬‬ ‫והשוכנים בה יהי' נטעי נאמנה‪ ,‬ירעו צדק ירעו אמונה‪,‬‬ ‫ונשמח גם אנחנו בתקונה‪ ,‬ומברכות מעכ"ה תברך נפשי‬ ‫להגדיל תורה‪ ,‬ולפרנס ולכלכל צרכי הישיבה הק'‬ ‫בגבורה‪.‬‬

‫הנני העמוס בעבודה‬ ‫נפתלי צבי יהודא ברלין‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫ אוצרות ופנינים נפלאים מדברי רבותינו הק ' ‪‬‬ ‫הגאון רבי שמואל סלנט בירך שהחיינו‬ ‫באכלו לראשונה מפרי מושבה יהודית‪.‬‬ ‫מכתב‪:‬‬ ‫יום ד' א' אלול התרנ"ה‪ ,‬יפו‬ ‫אל כבוד אדמו"ר הרב הגאון הגדול‬ ‫פאר ישראל יכין ובועז כו' כו' כש"ת‬ ‫רבינו שמואל מאהליווהר ה"ו אב"ד‬ ‫דק"ק בילסטאק‪.‬‬ ‫"‪...‬ביום ב' בבוקר הלכתי עם מר לעווין‬ ‫עפשטיין להגאון הרש"ס ‪ ....‬אף דבר‬ ‫אתנו דברי נחומים ובקש ]מאתנו[‬ ‫להשגיח על המעשרות במושבות והגיד‬ ‫כי כשאכל ענבי רחובות ברך‬ ‫]שהחינו[ על הפירות ועל שזכה לאכול‬ ‫מפרי מושבה יהודית"‪.‬‬ ‫מכתב ששלח י‪ .‬אייזנשטט לגרש"מ‪ .‬כת"י‬ ‫באצ"מ מס' ‪ - 25\22‬עמ' ‪16‬‬

‫‬

‫‬

‫‬

‫מרן החזון איש זצוקללה"ה בענין 'לא‬ ‫תחנם' ויישוב ארץ ישראל בזמה"ז‪,‬‬ ‫וזל"ק‪:‬‬ ‫"שני לאוים יש בתורה בנתינת מקום‬ ‫ֵשב ּו ְ ּבאַ ְר ְצ ָך ּ ֶפן‬ ‫לעכו"מ בארץ‪" ,‬לֹא י ְׁ‬ ‫ַיח ֲִטיא ּו"‪] ,‬שמות כ"ג ל"ג[ והר"מ‬ ‫}=הרמב"ם{ בספר המצוות הזכירו שם‬ ‫לעניין חניית קרקע‪] .‬ולענין מנין חשב‬ ‫איסור ליתן להם חן ]שם ל"ת נ'‪... .[.‬‬ ‫והוא חיוב על כל אחד מישראל‪ ,‬וכש"כ‬ ‫מי שמוכר לו בית או שמשכירו שעובר‬ ‫בל"ת זו‪...‬‬ ‫"אבל הדבר מוכרע מסברא‪ ,‬שדין זה‬ ‫בכלל הרצון שתהיה הארץ מיושבת‬

‫מישראל ולא יחנו בארץ עובדי ע"ז‪,‬‬ ‫וארץ ישראל היא גם בגלותנו‪ ,‬והרי‬ ‫אנו מחויבים בישובה ולדור בה גם‬ ‫בגלותנו‪ .‬וכמו שהאריך הר"מ ]פ"ה‬ ‫מהל' מלכים[‪ ,‬וכמש"כ הרדב"ז ]פ"ד‬ ‫מהל' סנהדרין ה"ו[‪ ,‬והדבר מבואר‬ ‫בהדיא בר"מ ]פ"י מהל' ע"ז ה"ג[ שכתב‬ ‫ומותר למכור להם בתים ושדות בחו"ל‬ ‫מפני שאינה ארצנו‪ ,‬ואילו הדבר תלוי‬ ‫בקדושת הארץ לא שייך למיהב טעמא‬ ‫על היתר חו"ל‪ ,‬אלא לפי שאיסור ליתן‬ ‫להם חני' בקרקע הוא מפרטי מצות‬ ‫ביעור ע"ז והיה ראוי למיסר אף בחו"ל‬ ‫אלא שאי אפשר להזהיר בכל העולם‬ ‫ולא הוזהרנו אלא בארצנו‪ .‬אבל ביעור‬ ‫ע"ז מארצנו הוא בכל זמן וזהו שדיקדק‬ ‫הר"מ שלא נפטרנו אלא מחו"ל לפי‬ ‫שאינה ארצנו‪.‬‬ ‫והנה נתבאר שמכירת בתים ושדות‬ ‫לעע"ז אף בזמן הזה מן התורה‪ ,‬והלכך‬ ‫כל הארץ שכבשוה עולי מצרים בכלל‬ ‫האיסור וזה דלא כהמנ"ח ]מצווה צד[‪.‬‬ ‫"ואין חילוק בין אם כבר יש לו להעכו"מ‬ ‫קרקע בארץ או לא‪ ,‬דבכל בית ושדה‬ ‫שמוסר להם הרי הוא נותן חני' לעכו"מ‬ ‫בקרקע זה‪ ...‬אין כאן מקום להסתפק‬ ‫כלל‪ ,‬וח"ו לנהוג קלות ראש בלא‬ ‫תעשה דאוריתא"‪.‬‬ ‫א"ה‪ ,‬בענין זה כלול אף ישמעאלים אף‬ ‫שאינם עע"ז לכל הענינים‪ ,‬וכך כתב שם‬ ‫]ס"ק ג[ וז"ל‪:‬‬ ‫"ואף לדעת הראב"ד דווקא שהוא שלם‬

‫באמונת ישראל שישראל נתחייב‬ ‫בתרי"ג מצוות ובן נח בז' אבל אם יש‬ ‫לו דעות כוזבות והוא משועבד לדעותיו‪,‬‬ ‫אף שאין בהן ע"ז ממש‪ ,‬וגם הוא שומר‬ ‫ז' מצוות מצד היושר‪ ,‬שאינו ראוי‬ ‫לקבלו לגר תושב‪ ,‬הרי הוא באיסור לא‬ ‫תחנם ובאיסור ישיבה וקרינן בהו פן‬ ‫יחטיאו בכפירותם ואע"ג דלענין יין‬ ‫בעובד ע"ז תלוי‪ ,‬וכמש"כ הר"מ ]פי"ג‬ ‫מהל' מאכלות אסורות הי"א[‪ ,‬והט"ז‬ ‫]יו"ד סי' קכ"ד ס"ק ד'[‪ ,‬הכא לענין לא‬ ‫תחנם אין חילוק"‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫חזו"א זרעים הלכות שביעית סי' כ"ד‬

‫‬

‫‬

‫‬

‫"מעיד אני שאדמו"ר רשכבה"ג הגאון‬ ‫החסיד מו"ה עקיבא איגר זצוקל"ה רצה‬ ‫בסוף ימיו לעלות אל ארץ הקודש‪ .‬עד‬ ‫שסבבוהו כל תלמידיו וגם אנוכי הייתי‬ ‫אז ביניהם‪ ,‬ואמרנו לו כי ידענו שכאשר‬ ‫יעזוב את ארצינו יהיה הדור פרוע‬ ‫לשמצה בקמיהם‪ ,‬ובאמת כן היה‪ ,‬כי‬ ‫אחרי מותו נעשה הדור פרוץ ברבנים‬ ‫לא טובים"‪.‬‬ ‫מרן הגרצ"ה קאלישער זצ"ל בספרו‬ ‫שיבת ציון‪ ,‬כתבי הגרצ"ה מכתב ב‬

‫‬

‫‬

‫‬

‫"ומזכיר זכות הארץ עמהם ‪ -‬שהארץ‬ ‫גדלתם‪ ,‬שדירת ארץ ישראל עוזרת אל‬ ‫השלימות ואל רוה"ק‪ ,‬לזה הזכירה‬ ‫עמהם"‪.‬‬ ‫בפירוש עץ יוסף על מדרש רבה ויקרא‬ ‫פל"ו ה‬

‫מרן הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצוקללה"ה‪ :‬הארץ הקדושה היא נקודת ליבנו באמת‬ ‫"זאת באמת צריך להיות תשוקת וחפץ כל מי שיש לו חלק ונחלה בתורת משה וישראל‪ ,‬כי הארץ הקדושה היא‬ ‫נקודת ליבנו באמת‪ ,‬כי אין לְ חַ ּלֵק הארץ מהתורה‪ ,‬כי הם כלולים יחד בברכת המזון‪ :‬נודה לך ד' וכו' על ארץ‬ ‫חמדה וכו' ועל יציאת מצרים וכו' ועל ברית הבשר‪ ,‬ועל התורה‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫ואין לנו תורה באמת רק תורת הארץ‪ ,‬כי מציון תצא תורה‪ ,‬והשגת הארץ היא באמת קודם התורה‪ ,‬כי היא‬ ‫נחלת אבות‪ ,‬והתורה היא תורה צוה לנו משה מורשה וכו'‪ ,‬ומה לנו לדבר עוד בשבחה כי היא מכפרת עוון‪ ,‬כל‬ ‫ההולך ד' אמות בארץ ישראל נמחלו לו עונותיו‪ .‬כמדומני כי ידידי יודע מה‪ ,‬כמה הייתי מחבב הדיבור על דבר‬ ‫ארצינו הקדושה‪ ,‬כמה ענינים דיברתי מאמונה הנובעת מקדושת הארץ‪ ,‬כמה תועלת הי' לי ב"ה מענינים‬ ‫האלו"‪.‬‬ ‫אור יחזקאל מכתבים סימן ט‬

‫דעת רבינו הרמב " ן זללה " ה במצוות עשה של יישוב ארה " ק‬ ‫הרמב"ן בספר המצוות מצוות עשה ד' ‪ -‬יישוב ארץ ישראל‪,‬‬ ‫]וכן ראה בסוף דרשת רבינו לראש השנה‪ ,‬ובדרשה לספר קוהלת ועוד[‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫"מצוה רביעית‪ :‬שנצטווינו לרשת‬ ‫הארץ אשר נתן הא‪-‬ל יתברך ויתעלה‬ ‫לאבותינו‪ ,‬לאברהם‪ ,‬ליצחק וליעקב‪.‬‬ ‫ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או‬ ‫לשממה‪ .‬והוא אומרו להם‪" :‬והורשתם‬ ‫את הארץ וישבתם בה‪ ,‬כי לכם נתתי את‬ ‫הארץ לרשת אותה"‪" ,‬והתנחלתם את‬ ‫הארץ"‪" ,‬אשר נשבעתי לאבותיכם"‪.‬‬ ‫ופירט אותה להם במצווה הזו כולה‪,‬‬ ‫בגבוליה ומצריה‪ ,‬כמו שאמר‪" :‬ובאו הר‬ ‫האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר‬ ‫ובשפלה ובנגב ובחוף הים" וגו'‪ ,‬שלא‬ ‫יניחו ממנה מקום‪.‬‬ ‫והראיה שזו מצווה‪ ,‬אומרו יתעלה‬ ‫בעניין המרגלים‪" :‬עלה רש כאשר דבר‬ ‫ה' לך‪ ,‬אל תירא ואל תחת"‪ .‬ואמרו עוד‪:‬‬ ‫"ובשלוח ה' אתכם מקדש ברנע לאמר‬ ‫עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם"‪.‬‬ ‫וכאשר לא אבו לעלות במאמר הזה‪,‬‬ ‫כתוב "ותמרו את פי ה' אלהיכם"‪ ,‬וכן‬ ‫"לא שמעתם"‪ ,‬הוראה שהיא מצווה‪ ,‬לא‬ ‫ייעוד והבטחה‪.‬‬ ‫וזו היא שחכמים קורין אותה‬ ‫מלחמת מצווה‪ ,‬וכן אמרו בגמרא סוטה‬ ‫]מד ע"ב[‪" :‬אמר רבא‪ :‬מלחמת יהושע‬ ‫לכבוש‪ ,‬דברי הכול חובה‪ .‬מלחמת דוד‬ ‫להרווחה‪ ,‬דברי הכול רשות"‪ .‬ולשון‬ ‫ספרי‪" :‬וירשתה וישבת בה‪ :‬בזכות‬ ‫שתירש – תשב"‪.‬‬

‫ואל תשתבש ותאמר‪ ,‬כי המצווה‬ ‫הזאת היא המצווה במלחמת שבעה‬ ‫עממין‪ ,‬שנצטוו לאבדם‪ ,‬שנאמר‪" :‬והחרם‬ ‫תחרימם"‪ .‬אין הדבר כן‪ .‬שאנו נצטווינו‬ ‫להרוג האומות ההם בהילחמם עימנו‪,‬‬ ‫ואם רצו להשלים – נשלים‪ ,‬ונעזבם‬ ‫בתנאים ידועים‪ .‬אבל הארץ – לא נניח‬ ‫אותה בידם‪ ,‬ולא ביד זולתם מן האומות‬ ‫בדור מן הדורות‪ .‬וכן אם ברחו האומות‬ ‫ההם מפנינו והלכו להם‪ ,‬כמאמרם‬ ‫]דברים רבה פר שופטים[‪" :‬הגרגשי פנה‬ ‫והלך לו ונתן להם הקב"ה ארץ טובה‬ ‫כארצם‪ ,‬זו אפריקי"‪ ,‬נצטווינו אנו לבוא‬ ‫לארץ ולכבוש מדינות הערים ולהושיב‬ ‫בה שבטינו‪ .‬וכן אחרי הכריתנו העמים‪,‬‬ ‫אם רצו שבטינו לעוזבה ולכבוש להם‬ ‫ארץ שנער או ארץ אשור וזולתם מן‬ ‫המקומות‪ ,‬אינם רשאים; שנצטוינו‬ ‫בכיבושה ובישיבתה‪.‬‬ ‫יהושע‬ ‫"מלחמת‬ ‫וממאמרם‬ ‫לכבוש"‪ ,‬תבין כי המצווה הזו היא‬ ‫הכיבוש‪ .‬וכן אמרו בספרי ]דברים יא[‪:‬‬ ‫"כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו‬ ‫לכם יהיה" וגו'‪" ,‬אמר להם‪ :‬כל המקום‬ ‫שתכבשו חוץ מן המקומות האלו‪ ,‬הרי הם‬ ‫שלכם‪ .‬או רשות בידם לכבוש חוצה‬ ‫לארץ עד שלא יכבשו ארץ ישראל?‬ ‫תלמוד לומר‪' :‬וירשתם גוים גדולים‬ ‫ועצומים'‪ ,‬ואחר כך‪' :‬כל המקום אשר"‬

‫וכו'‪ .‬ואמרו‪" :‬ואם תאמר‪ :‬מפני מה כיבש‬ ‫דוד ארם נהרים וארם צובא‪ ,‬ואין מצוות‬ ‫נוהגות שם? אמרו‪ :‬דוד עשה שלא‬ ‫כתורה‪ ,‬התורה אמרה‪ :‬משתכבשו ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬תהיו רשאים לכבוש חוצה‬ ‫לארץ; והוא לא עשה כן"‪ .‬הרי נצטווינו‬ ‫בכיבוש בכל הדורות‪.‬‬ ‫ואומר אני‪ ,‬כי המצווה שחכמים‬ ‫מפליגים בה‪ ,‬והוא דירת ארץ ישראל‪,‬‬ ‫עד שאמרו ]כתובות דף קי ע"ב[‪" :‬כל‬ ‫היוצא ממנה ודר בחוץ לארץ – יהא‬ ‫בעיניך כעובד עבודה זרה‪ ,‬שנאמר‪ :‬כי‬ ‫גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר‬ ‫לך עבוד אלהים אחרים"‪ .‬וזולת זה‬ ‫הפלגות גדולות שאמרו בה ‪ -‬הכול הוא‬ ‫ממצות עשה הזה‪ ,‬שנצטווינו לרשת‬ ‫הארץ ולשבת בה‪ .‬אם כן‪ ,‬היא מצות‬ ‫עשה לדורות‪ ,‬מתחייב כל אחד ממנו‪,‬‬ ‫ואפילו בזמן גלות‪ ,‬כידוע במקומות‬ ‫הרבה‪ .‬ולשון ספרי‪:‬‬ ‫"מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי‬ ‫מתיא בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי‬ ‫יהושע ורבי נתן‪ ,‬שהיו יוצאין חוצה‬ ‫לארץ‪ ,‬והגיעו לפלטיה‪ ,‬וזכרו את ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬וזקפו את עיניהם‪ ,‬וזלגו‬ ‫דמעותיהם וקרעו בגדיהם‪ ,‬וקראו‬ ‫המקרא הזה‪' :‬וירשתה וישבתה בה‬ ‫ושמרת לעשות‪ '.‬ואמרו‪ :‬ישיבת ארץ‬ ‫ישראל שקולה כנגד כל המצוות‪".‬‬

‫איגרת רבינו הרמב " ן לבנו מ ארץ הקודש‬ ‫מ'כתבי הרמב"ן'‪ .‬הרמב"ן מגיע לירושלים ביום ט' באלול שנת ה' אלפים כ"ז‬ ‫במכתבו תיאר לבנו את פרשת יסודו של בית הכנסת ועל ישוב הארץ בכללה‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫"יברכך ה' בני נחמן‪ ,‬וראה בטוב‬ ‫ירושלים‪ ,‬וראה בנים לבניך‪ ,‬וכשולחנו‬ ‫של אברהם אבינו יהיה שולחנך‪.‬‬ ‫בירושלים עיר הקודש אני כותב אליך‬ ‫ספר ]איגרת[ זה‪ ,‬כי שבח והודאה לצור‬ ‫ישעי זכיתי ובאתי בשלום ביום תשיעי‬ ‫לירח אלול ועמדתי בה בשלום עד מחרת‬ ‫יום הכפורים‪ ,‬אשר פני מועדות ללכת‬ ‫לחברון עיר קברות אבותינו להשתטח‬ ‫כנגדם‪ ,‬ולחצוב לי שם קבר ב"ה‪.‬‬ ‫ומה אגיד לכם בעניין‬ ‫העזובה וגדול השיממון‪,‬‬ ‫כל המקודש מחבירו‬ ‫מחבירו‪ ,‬ירושלים יותר‬

‫הארץ‪ ,‬כי‬ ‫וכללו של‬ ‫ חרב‬‫חרבה מן‬

‫רבה‬ ‫דבר‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫הכל‪,‬‬

‫וארץ יהודה יותר מן הגליל‪ ,‬ועם כל‬ ‫חורבנה היא טובה מאד‪ .‬ויושביה קרוב‬ ‫לאלפיים‪ ,‬ונוצרים בתוכם כשלוש מאות‪,‬‬ ‫פליטים מחרב השולטן‪.‬‬ ‫ואין ישראל בתוכה‪ ,‬כי מעת באו‬ ‫התתרים ברחו משם‪ ,‬ומהם נהרגו‬ ‫בחרבם‪ .‬רק שני אחים צבעים קונים‬ ‫הצביעה מן המושל‪ ,‬ואליהם יאספו עד‬ ‫מנין מתפללים בביתם בשבתות‪.‬‬ ‫והנה זרזנו אותם‪ ,‬ומצאנו בית חרב‪ ,‬בנוי‬ ‫בעמודי שיש‪ ,‬וכיפה יפה‪ ,‬ולקחנו אותו‬ ‫לבית כנסת‪ .‬כי העיר הפקר וכל הרוצה‬ ‫לזכות בחרבות זוכה‪ ,‬והתנדבנו לתקן‬ ‫הבית‪ ,‬וכבר התחילו לבנות‪ ,‬ושלחו לעיר‬

‫שכם להביא משם ספרי תורה אשר היו‬ ‫מירושלים והבריחום שם בבוא הטטרים‪.‬‬ ‫והנה הציבו בית הכנסת ושם יתפללו‪,‬‬ ‫כי רבים באים לירושלים תדיר‪ ,‬אנשים‬ ‫ונשים מדמשק וצובה וארץ מצרים וכל‬ ‫גלילות הארץ לראות בית המקדש‬ ‫ולבכות עליו‪.‬‬ ‫ומי שזיכני לראות ירושלים בחורבנה‪,‬‬ ‫הוא יזכני לראותה בבניינה ותיקונה‪,‬‬ ‫בשוב אליה כבוד השכינה‪ .‬ואתה בני‬ ‫ואחיך ובית אביך כולכם תזכו בטוב‬ ‫ירושלים ולנחמת ציון‪.‬‬ ‫אביכם הדואג ואונח‪ ,‬רואה ושמח‪.‬‬ ‫משה ב"ר נחמן‬

‫ יומא דהילולא ‪ -‬מדיברותיהם בקודש של צדיקי הדורות ‪‬‬ ‫אוצרות ופנינים מרבינו הגר"א מווילנא זיע"א‪ ,‬יט תשרי תקנח‬ ‫הגר"א הביע את הערצתו לארץ במכתבו‬ ‫עלים לתרופה ששלח לבני ביתו בדרכו‬ ‫ארצה‪.‬‬ ‫"ואני תהילה לאל יתברך נוסע לארץ‬ ‫הקדושה שהכל מצפים לראותה‪ ,‬חמדת‬ ‫כל ישראל וחמדת השי"ת ]= השם‬ ‫יתברך[‪ ,‬כל העליונים והתחתונים‬ ‫תשוקתם אליה‪ ,‬ואני נוסע לשלום ברוך‬ ‫ה'"‪.‬‬

‫‬

‫‬

‫‬

‫"כי ישראל לבדם נפשותיהם מן ארץ‬ ‫ישראל והם דבוקים בה"‪.‬‬ ‫שה"ש פרק א‪ ,‬ג‪.‬‬

‫וגילוי של תורה הוא בארץ כמו שאמרו‪,‬‬ ‫אווירא דא"י מחכים‪ ,‬וגם הנבואה אינה‬ ‫שורה אלא בא"י‪.‬‬ ‫ולכן ברח יונה‪ ,‬כמו שאמרו‪ :‬ראוי רבנו‬ ‫שתשרה עליו שכינה‪ ,‬אלא בבל גרמה לו‬ ‫וכמו שנאמר‪ :‬מלכה ושריה בגויים אין‬ ‫תורה‪ ,‬גם נביאיה לא מצאו חזון מה'‬ ‫)איכה ב‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫אבל כשהיו ישראל בארץ היה גוי אחד‪.‬‬ ‫וכן לעתיד לבוא במהרה בימינו אמן יהי‬ ‫רצון‪ .‬כמו שאמרו בזוהר‪' ,‬אימתי גוי‬ ‫אחד? בזמן שהן בארץ'‪.‬‬ ‫אדרת אליהו עה"פ ומי כעמך ישראל‬

‫"כי עיקר קיום המצוות תלוי בארץ‪ ,‬רק‬ ‫עתה מחויב כל אדם לשנות ולידע‬ ‫עשיית המצוות אשר יצטרך לעשותם‬ ‫כשיבוא לארץ‪ .‬ואם תאמר‪ :‬מה לנו‬ ‫לחזור כל הימים‪ ,‬כאשר נבוא לארץ‬ ‫ישראל אז נחזור לעשות? על זה נאמר ‪-‬‬ ‫למען תחיון‪ .‬בזכות שתחזרו ותלמדו‬ ‫בחוץ לארץ"‪.‬‬ ‫דברים ח‪ ,‬א‬

‫‬

‫‬

‫‬

‫"משנבחר ארץ ישראל לשמו ית' שם‬ ‫הילוך עולם מאז והלאה"‬ ‫ליקוטי הגר"א עמ' נא‪-‬נב‬

‫אוצרות ופנינים ממוהר"ן מברסלב‪ ,‬יח תשרי תקעא‬ ‫"מי שרוצה להיות איש ישראלי‪ ,‬היינו‬ ‫שילך מדרגה לדרגה‪ ,‬אי אפשר אלא על‬ ‫]ליקוטי מוהר"ן כ'[‬ ‫ידי ארץ ישראל"‪.‬‬ ‫וכותב תלמידו ר"נ‪" :‬ואחר שאמר התורה‬ ‫הנ"ל שאלתי אותו ז"ל‪ :‬מה כוונתכם בזה‬ ‫שאמרתם שהעיקר הוא ארץ ישראל?‬ ‫וגער בי וענה ואמר‪ :‬כוונתי כפשוטו –‬ ‫ארץ ישראל הזאת עם אלו הבתים ואלו‬ ‫החצרות‪ ,‬היינו שכל כוונתו כפשוטו‪,‬‬ ‫שצריך כל איש ישראל לבוא לארץ‬ ‫ישראל הגשמית הזאת"‪.‬‬

‫‬

‫‬

‫‬

‫"ועיקר אמונה‪ ,‬בחינת תפילה‪ ,‬בחינת‬ ‫ניסים‪ ,‬אינו אלא בארץ ישראל‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב‪" :‬שכן ארץ ורעה אמונה"‪ ,‬ושם‬ ‫עיקר עליית התפילות‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬וזה‬ ‫שער השמיים"‪.‬‬ ‫]ליקוטי מוהר"ן תורה ז' סעיף א'[‬

‫‬

‫‬

‫‬

‫"כי ארץ ישראל הוא כלליות הקדושה‬ ‫שבכל הקדושות"‪] .‬ליקוטי מוהר"ן רל"ד[‬

‫"וצריך כל אדם לבקש מהשם יתברך‪,‬‬ ‫שיהיה לו כיסופין וגעגועים לארץ‬ ‫]ליקוטי מוהר"ן תורה קנ"ה[‬ ‫ישראל"‪.‬‬

‫‬

‫‬

‫‬

‫אף על פי שאנו מתחננים כל כך שנים‬ ‫הרבה לשוב לארץ ישראל ועדין אנו‬ ‫רחוקים משם‪ ,‬אף על פי כן אין שום‬ ‫תפלה וצעקה נאבדת‪ ,‬אפלו של הפחות‬ ‫שבפחותים‪ ,‬כי בכל צעקה ותפלה‬ ‫כובשין איזה חלק ונקודה מארץ ישראל‪,‬‬ ‫עד שיתקבצו כל הנקודות שכבשנו‬ ‫בתפלותינו‪ ,‬ואז נשוב לארצנו בקרוב‪.‬‬ ‫ואפילו מי שהוא פגום מאד‪ ,‬ואין לו כח‬ ‫בצעקתו ותפלתו לכבש איזה נקודה‬ ‫וחלק מארץ ישראל‪ ,‬אף על פי כן צעקתו‬ ‫פועל הרבה‪ ,‬כי הוא בחינת מחאה‪,‬‬ ‫המבאר בדין חזקת קרקעות‪ ,‬שכל זמן‬ ‫שהוא מוחה‪ ,‬אז אין חזקת המחזיק‬ ‫מועלת כלום‪ ,‬על כן אף על פי שהם‬ ‫גזלו מאתנו ארץ ישראל‪ ,‬שהיא ארצנו‬ ‫ונחלתנו ‪ ,‬ואין בנו כח להוציאה מאתם‬

‫מחמת פגם מעשינו‪ ,‬אף על פי כן אנו‬ ‫מתפללים וצועקים בכל פעם‪ ,‬שארץ‬ ‫ישראל היא שלנו‪ ,‬כי היא נחלתנו‪ ,‬ובזה‬ ‫אנו עושין מחאה להסטרא אחרא‪ ,‬שידעו‬ ‫שאין חזקתם חזקה כלל‪ ,‬כי ארץ ישראל‬ ‫היא שלנו מאבותינו‪ ,‬וסוף כל סוף נוציא‬ ‫אותה מידם‪ ,‬בעזרת השם‪.‬‬ ‫]הלכות חזקת מטלטלין‪ ,‬הלכה ה'‪ ,‬אות‬ ‫יב[‬

‫‬

‫‬

‫‬

‫ִש ָראֵ ל ַמ ּ ִ ׂשיגִ ין‬ ‫ְשיבַ ת ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬ ‫ַעל י ְֵדי י ִ ׁ‬ ‫ְ‬ ‫שם י ְִת ָּב ַרך ַעל הָ עוֹ לָ ם‪.‬‬ ‫הַ ְ ׁש ָ ּגחַ ת הַ ּׁ ֵ‬ ‫ש ָא ָדם ְמחַ דֵּ ׁש ַּב ּתוֹ ָרה‪ֵ ּ ,‬כן‬ ‫ּש ּׁ ֶ‬ ‫ְל ִפי הַ ִחדּ ו ׁ‬ ‫ִש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫שת ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬ ‫נִ ְמ ָׁש ְך לוֹ הֶ ָא ָרה ִמ ְ ּק ֻד ּׁ ַ‬ ‫ש ָא ָדם ִמ ְ ׁש ּתוֹ ֵקק‬ ‫ַעל י ְֵדי ִה ְ ׁש ּתוֹ ְקקוּת ּׁ ֶ‬ ‫ִש ָר ֵאל‪ַ ,‬על י ְֵדי זֶה נִ ְ ׁש ּ ָפע‬ ‫יאת ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬ ‫ְל ִב ַ‬ ‫ּ ַפ ְרנָסָ ה ְ ּגדוֹ לָ ה‪.‬‬ ‫ִש ָר ֵאל‪,‬‬ ‫שנּוֹ ֵתן לַ עֲ נִ יֵּי ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬ ‫ַעל י ְֵדי הַ ּ ָממוֹ ן ׁ ֶ‬ ‫ַעל י ְֵדי זֶה ָממוֹ נוֹ נִ ְת ַקיֵּם ְ ּביָדוֹ ‪.‬‬ ‫]ספר המידות ארץ ישראל חלק שני[‬

‫דעת מרן הגרי"ש אליישיב שליט"א‪ :‬איסור "לא תחנם" גם לזמן מועט‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בס"ד יא תמוז תשנ"ה למכבודנו הדגול‪ ...‬הי"ו שלום רב‪,‬‬ ‫מכתבך הגיעני‪ ,‬ובה השאלה המצערת בדבר אנשי השמאל‪ ,‬הבאים ליהודים הגרים בשטחים‪ ,‬ומציעים להם תשלומים על‬ ‫מנת שיעזבו את בתיהם‪ ,‬והממשלה תוכל למסרם לערבים‪ ,‬על פי הסכם השלום‪ ,‬האם מותר ליהודים למכור את בתיהם‬ ‫לאנשי השמאל היהודים‪ ,‬או שמא גם בזה יש לאו של "לא תחנם"‪ ,‬לא לתת חניה לנכרים בארץ ישראל?‬ ‫]תשובה‪ [:‬דעת מו"ח הגאון הרב שלום אלישיב נ"י היא כדלהלן‪ :‬בין שמוכר את הקרקע ישירות לנכרי או שמוכר לישראל‬ ‫ והמטרה היא למסרו לנכרי‪ ,‬שניהם אסורים!‬‫אלא שהיה אולי מקום לומר‪ ,‬שאם בין כך תמסור הממשלה בקרוב את השלטון לערבים‪ ,‬והיהודים יאלצו לעזוב את בתיהם‬ ‫בגלל הסכנה‪ ,‬אולי מותר כבר כעת למכור את הרכוש‪ ,‬כדי לא להפסיד ממון? אולם דעת מו"ח היא‪ ,‬שמכיון שברור‬ ‫שהממשלה תפצה כל אחד שייאלץ לנטוש אדמתו‪ ,‬אם כן אין כל היתר להקדים את האיסור‪ ,‬ולמכור כבר כעת טרם נעשה‬ ‫מצב של סכנה ‪ -‬לגור במקום‪ .‬ולכן אסור כעת למכור‪.‬‬ ‫ואני תפילה דשומר ישראל ישמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל‪ .‬בצער ובכבוד רב‪ ,‬יצחק זילברשטיין‬

‫יו"ל ע"י‪:‬‬

‫אגודת חלמי"ש‬

‫חרדים למען יהודה ושומרון‬

‫‪  www.associationchalamish.022.co.il‬ניתן לקבל את העלון בדוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

Related Documents