Lemaan Tzion Souccot 5770

‫ְל ַמ ַען ִצ ּי ֹון‬

‫"לְ ַמ ַען ִצי ֹּון ל ֹא ֶאחֱ ׁ ֶשה ּולְ ַמ ַען יְ ר ּו ׁ ָש ִ ַלם‬ ‫קוט ַעד יֵצֵ א ַכ ּנֹגַ ּה ִצ ְד ָק ּה‬ ‫ל ֹא ֶא ׁ ְש ֹ‬ ‫]ישעיה סב א[‬ ‫יש ּו ָע ָת ּה ְ ּכלַ ּ ִפיד יִ ְב ָער"‪:‬‬ ‫וִ ׁ‬

‫בס"ד
שנה ב'
עלון מדברי גדולי הדורות
‬ ‫לכל ירא וחרד לדבר ה'
בנושאי ארץ הקודש תובב"א‬

‫ גליון חודש תשרי ‪‬‬ ‫"‪...‬הָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ָעבַ ְרנ ּו בָ ּה לָ תוּר א ָֹת ּה טוֹ בָ ה‬ ‫הָ ָא ֶרץ ְמאֹד ְמאֹד‪ַ :‬א ְך בה' ַאל ִּת ְמרֹד ּו וְ ַא ּ ֶתם ַאל‬ ‫ִּת ְירא ּו ֶאת ַעם הָ ָא ֶרץ ִ ּכי לַ ְחמֵ נ ּו הֵ ם סָ ר ִצ ָּלם‬ ‫מֵ עֲ לֵ יהֶ ם וה' ִא ּ ָתנ ּו ַאל ִּת ָיראֻ ם‪"...‬‬

‫ אוצרות ופנינים מדברי חז"ל הק' ‪‬‬ ‫מדרש שוחר טוב‪ :‬א"ר יוסי בן חלפתא לר' ישמעאל‬ ‫בריה‪ ,‬אתה מבקש לראות השכינה בעולם הזה? עסוק‬ ‫בתורה בארץ ישראל! שנאמר דרשו ה' ועוזו בקשו פניו‬ ‫תמיד‪.‬‬ ‫הובא בספר חיבת הארץ מאת מו"ה ברוך דוד כהנא זצוק"ל‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫אבות דר"נ‪ :‬רשב"א אומר חכם הדר בארץ ישראל ויוצא‪,‬‬ ‫פגום‪ .‬הדר בה‪ ,‬משובח ממנו‪ .‬ואעפ"י שפגום ‪ -‬משובח‬ ‫הוא ]החכם היוצא[ יותר מכל המשובחים שבמדינות‬ ‫]בחו"ל[‪ .‬משלו משל לברזל הונדואי ]שם מקום[ שבא‬ ‫ממדינת הים שאעפ"י שנתפחממה ‪ -‬הוא משובח יותר‬ ‫חיבת הארץ‬ ‫מכל המשובחים שבמדינות‪.‬‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫אמר ר' יהושע בן לוי‪ :‬אמר להם הקב"ה לישראל‪ ,‬אתם‬ ‫גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני‪ ,‬היו שואלים‬ ‫בשלומה ואני מוחל לכם שנאמר ]תהלים קכב[ שאלו‬ ‫שלום ירושלם וגו' ואומר יהי שלום בחילך וגו'‪.‬‬ ‫מס' דרך ארץ זוטא בשלהי פרק השלום‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫אמר רבי יהודה‪ :‬עשה הקב"ה ירושלים למעלה כנגד‬ ‫ירושלים של מטה‪ ,‬ונשבע שלא יבוא שם עד שיבואו‬ ‫ישראל בירושלים של מטה‪ .‬שנאמר בקרבך קדוש ולא‬ ‫אבוא בעיר‪.‬‬ ‫מדרש הנע' בזהר חדש פ' נח‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫כי ברך יברכך ה' בארץ‪ ,‬מגיד הכתוב שאין הברכה‬ ‫תלויה אלא בארץ ישראל‪ .‬בארצך‪ ,‬יושבי ארץ ישראל‬ ‫קודמין ליושבי חוץ לארץ‪.‬‬ ‫ספרי ח"ב פיסקא קיד‪ ,‬קטו‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫בזכות שלשה דברים הגשמים יורדין‪ ,‬בזכות הארץ‪,‬‬ ‫בזכות החסד‪ ,‬ובזכות היסורין‪ ,‬ושלשתן בפסוק אחד ]איוב‬ ‫לז יג[ ִאם לְ ׁ ֵשבֶ ט ִאם לְ אַ ְרצוֹ ִאם לְ חֶ סֶ ד י ְַמ ִצאֵ ה ּו‪.‬‬ ‫תלמוד ירושלמי‪ ,‬הובא בילקוט א"י‬

‫מכתב קודש מאת מרן גאון עולם‬ ‫רבינו הנצי"ב מוואלוז'ין זצוק"ל‬ ‫אגרת לקהילת איהומען ורבה ר' צבי הירש‪ ,‬מיום ח'‬ ‫תשרי תרמ"ט‪ ,‬הכוללת עידוד לפעילות למען ישוב אר"י‬ ‫ולא לחוש למתנגדים‪ ,‬ואם כי נאמין שכוונתם לשם‬ ‫שמים‪ ,‬מה להם למחות באחרים‪.‬‬

‫"המליץ"‪ ,‬תר"ן‪ ,‬גיליון ‪.76‬‬ ‫ב"ה ה' שמיני דעי"ת ת'חלת ש'נה 'ו'ב'רכתה' תרמ"ט לפ"ק‬

‫ישאו ברכת המועדים אחינו חבר סגולה‪ ,‬חבור הנאה‬ ‫להם והנאה לעולם סלה‪ ,‬אנשי לבב עושי מסלה להושיב‬ ‫ארץ אבותינו במחשבה ובפעולה‪ ,‬בעלי קהל "איהומען"‬ ‫יחי' ועליהם יהל אור יקרות הרב הגאון חו"ב מוהר"ר צבי‬ ‫הירש ]קאלישר[ נ"י אב"ד דק"ק הנ"ל!‬ ‫הגיעני מכתבכם מפ' נצו"י מן עש"ק ואשר דרשו‬ ‫דעתי הדלה בעניין ישוב ארץ ישראל הקדושה הן כבר‬ ‫היה דברי בדפוס כי מהראוי להתבונן ע"ד ה' ליצחק‬ ‫אבינו "שכן בארץ" ודרשו חז"ל ברבה‪ :‬עשה שכונה‬ ‫בארץ הוי זורע הוי נוטע ואע"ג שהיה אז כל א"י ביד‬ ‫פלשתים ויצחק היה שם אלא בגירות‪ ,‬מכ"מ היה רצון ה'‬ ‫שיצחק יעשה בה ישוב ויהי' מושרש בלבבו כי הארץ‬ ‫היא שלו; ועתה כי אנו רואים שבא התעוררת להושיב‬ ‫נשמות הארץ‪ ,‬יש לנו להבין כי קול המון כקול ש‪-‬ק‪-‬י‬ ‫בדברו ואין לנו לחשוב תכליתם וטעמם‪ ,‬כי אם כך רצון‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫וידע נא כי יש אנשים מתחכמים לחפוש עלילות על‬ ‫מצוה זו‪ .‬וברוך חכם הרזים ית' שלא השוה דעות בני‬ ‫האדם זל"ז‪ .‬אמנם מה לנו לחוש להמתנגדים על מצוה‬ ‫זו? וגם אותם המתנגדים אם כי נאמין שכונתם לשם שמים‬ ‫ועליהם כתוב "ועמך כלם צדיקים" וג'‪ ,‬בכ"ז מה להם‬ ‫למחות באחרים ולא יחושו אולי יהי' בכלל המונע את‬ ‫הרבים מלעשות מצוה שהוא מדברים שמעכבים את‬ ‫התשובה‪ ,‬כמבואר ברי"ף מ' רה"ש ורמב"ם ה' תשובה‪.‬‬ ‫ועל דבר הרב המגיד מקאמעניץ נ"י באמנה אינני‬ ‫מכיר אותו אבל הרבה מספרים בשבחו‪ .‬וגם כי עמל בכל‬ ‫כוחו לזכות הרבים‪ ,‬אקווה כי מעתה ישקיטו הצדדים ולא‬ ‫יבזו זא"ז ח"ו‪.‬‬ ‫והנני לברך עושי צדקה זו יזכו לחזות אה"ק בבניניה‪,‬‬ ‫והשוכנים בה יהי' נטעי נאמנה‪ ,‬ירעו צדק ירעו אמונה‪,‬‬ ‫ונשמח גם אנחנו בתקונה‪ ,‬ומברכות מעכ"ה תברך נפשי‬ ‫להגדיל תורה‪ ,‬ולפרנס ולכלכל צרכי הישיבה הק'‬ ‫בגבורה‪.‬‬

‫הנני העמוס בעבודה‬ ‫נפתלי צבי יהודא ברלין‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫ אוצרות ופנינים נפלאים מדברי רבותינו הק ' ‪‬‬ ‫הגאון רבי שמואל סלנט בירך שהחיינו‬ ‫באכלו לראשונה מפרי מושבה יהודית‪.‬‬ ‫מכתב‪:‬‬ ‫יום ד' א' אלול התרנ"ה‪ ,‬יפו‬ ‫אל כבוד אדמו"ר הרב הגאון הגדול‬ ‫פאר ישראל יכין ובועז כו' כו' כש"ת‬ ‫רבינו שמואל מאהליווהר ה"ו אב"ד‬ ‫דק"ק בילסטאק‪.‬‬ ‫"‪...‬ביום ב' בבוקר הלכתי עם מר לעווין‬ ‫עפשטיין להגאון הרש"ס ‪ ....‬אף דבר‬ ‫אתנו דברי נחומים ובקש ]מאתנו[‬ ‫להשגיח על המעשרות במושבות והגיד‬ ‫כי כשאכל ענבי רחובות ברך‬ ‫]שהחינו[ על הפירות ועל שזכה לאכול‬ ‫מפרי מושבה יהודית"‪.‬‬ ‫מכתב ששלח י‪ .‬אייזנשטט לגרש"מ‪ .‬כת"י‬ ‫באצ"מ מס' ‪ - 25\22‬עמ' ‪16‬‬

‫
‬

‫
‬

‫
‬

‫מרן החזון איש זצוקללה"ה בענין 'לא‬ ‫תחנם' ויישוב ארץ ישראל בזמה"ז‪,‬‬ ‫וזל"ק‪:‬‬ ‫"שני לאוים יש בתורה בנתינת מקום‬ ‫ֵשב ּו ְ ּבאַ ְר ְצ ָך ּ ֶפן‬ ‫לעכו"מ בארץ‪" ,‬לֹא י ְׁ‬ ‫ַיח ֲִטיא ּו"‪] ,‬שמות כ"ג ל"ג[ והר"מ‬ ‫}=הרמב"ם{ בספר המצוות הזכירו שם‬ ‫לעניין חניית קרקע‪] .‬ולענין מנין חשב‬ ‫איסור ליתן להם חן ]שם ל"ת נ'‪... .[.‬‬ ‫והוא חיוב על כל אחד מישראל‪ ,‬וכש"כ‬ ‫מי שמוכר לו בית או שמשכירו שעובר‬ ‫בל"ת זו‪...‬‬ ‫"אבל הדבר מוכרע מסברא‪ ,‬שדין זה‬ ‫בכלל הרצון שתהיה הארץ מיושבת‬

‫מישראל ולא יחנו בארץ עובדי ע"ז‪,‬‬ ‫וארץ ישראל היא גם בגלותנו‪ ,‬והרי‬ ‫אנו מחויבים בישובה ולדור בה גם‬ ‫בגלותנו‪ .‬וכמו שהאריך הר"מ ]פ"ה‬ ‫מהל' מלכים[‪ ,‬וכמש"כ הרדב"ז ]פ"ד‬ ‫מהל' סנהדרין ה"ו[‪ ,‬והדבר מבואר‬ ‫בהדיא בר"מ ]פ"י מהל' ע"ז ה"ג[ שכתב‬ ‫ומותר למכור להם בתים ושדות בחו"ל‬ ‫מפני שאינה ארצנו‪ ,‬ואילו הדבר תלוי‬ ‫בקדושת הארץ לא שייך למיהב טעמא‬ ‫על היתר חו"ל‪ ,‬אלא לפי שאיסור ליתן‬ ‫להם חני' בקרקע הוא מפרטי מצות‬ ‫ביעור ע"ז והיה ראוי למיסר אף בחו"ל‬ ‫אלא שאי אפשר להזהיר בכל העולם‬ ‫ולא הוזהרנו אלא בארצנו‪ .‬אבל ביעור‬ ‫ע"ז מארצנו הוא בכל זמן וזהו שדיקדק‬ ‫הר"מ שלא נפטרנו אלא מחו"ל לפי‬ ‫שאינה ארצנו‪.‬‬ ‫והנה נתבאר שמכירת בתים ושדות‬ ‫לעע"ז אף בזמן הזה מן התורה‪ ,‬והלכך‬ ‫כל הארץ שכבשוה עולי מצרים בכלל‬ ‫האיסור וזה דלא כהמנ"ח ]מצווה צד[‪.‬‬ ‫"ואין חילוק בין אם כבר יש לו להעכו"מ‬ ‫קרקע בארץ או לא‪ ,‬דבכל בית ושדה‬ ‫שמוסר להם הרי הוא נותן חני' לעכו"מ‬ ‫בקרקע זה‪ ...‬אין כאן מקום להסתפק‬ ‫כלל‪ ,‬וח"ו לנהוג קלות ראש בלא‬ ‫תעשה דאוריתא"‪.‬‬ ‫א"ה‪ ,‬בענין זה כלול אף ישמעאלים אף‬ ‫שאינם עע"ז לכל הענינים‪ ,‬וכך כתב שם‬ ‫]ס"ק ג[ וז"ל‪:‬‬ ‫"ואף לדעת הראב"ד דווקא שהוא שלם‬

‫באמונת ישראל שישראל נתחייב‬ ‫בתרי"ג מצוות ובן נח בז' אבל אם יש‬ ‫לו דעות כוזבות והוא משועבד לדעותיו‪,‬‬ ‫אף שאין בהן ע"ז ממש‪ ,‬וגם הוא שומר‬ ‫ז' מצוות מצד היושר‪ ,‬שאינו ראוי‬ ‫לקבלו לגר תושב‪ ,‬הרי הוא באיסור לא‬ ‫תחנם ובאיסור ישיבה וקרינן בהו פן‬ ‫יחטיאו בכפירותם ואע"ג דלענין יין‬ ‫בעובד ע"ז תלוי‪ ,‬וכמש"כ הר"מ ]פי"ג‬ ‫מהל' מאכלות אסורות הי"א[‪ ,‬והט"ז‬ ‫]יו"ד סי' קכ"ד ס"ק ד'[‪ ,‬הכא לענין לא‬ ‫תחנם אין חילוק"‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫חזו"א זרעים הלכות שביעית סי' כ"ד‪.‬‬

‫
‬

‫
‬

‫
‬

‫"מעיד אני שאדמו"ר רשכבה"ג הגאון‬ ‫החסיד מו"ה עקיבא איגר זצוקל"ה רצה‬ ‫בסוף ימיו לעלות אל ארץ הקודש‪ .‬עד‬ ‫שסבבוהו כל תלמידיו וגם אנוכי הייתי‬ ‫אז ביניהם‪ ,‬ואמרנו לו כי ידענו שכאשר‬ ‫יעזוב את ארצינו יהיה הדור פרוע‬ ‫לשמצה בקמיהם‪ ,‬ובאמת כן היה‪ ,‬כי‬ ‫אחרי מותו נעשה הדור פרוץ ברבנים‬ ‫לא טובים"‪.‬‬ ‫מרן הגרצ"ה קאלישער זצ"ל בספרו‬ ‫שיבת ציון‪ ,‬כתבי הגרצ"ה מכתב ב‬

‫
‬

‫
‬

‫
‬

‫ומזכיר זכות הארץ עמהם ‪ -‬שהארץ‬ ‫גדלתם‪ ,‬שדירת ארץ ישראל עוזרת אל‬ ‫השלימות ואל רוה"ק‪ ,‬לזה הזכירה‬ ‫עמהם‪.‬‬ ‫בפירוש עץ יוסף על מדרש רבה ויקרא‬ ‫פל"ו ה‬

‫מרן הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצוקללה"ה‪ :‬הארץ הקדושה היא נקודת ליבנו באמת‬ ‫"זאת באמת צריך להיות תשוקת וחפץ כל מי שיש לו חלק ונחלה בתורת משה וישראל‪ ,‬כי הארץ הקדושה היא‬ ‫נקודת ליבנו באמת‪ ,‬כי אין לְ חַ ּלֵק הארץ מהתורה‪ ,‬כי הם כלולים יחד בברכת המזון‪ :‬נודה לך ד' וכו' על ארץ‬ ‫חמדה וכו' ועל יציאת מצרים וכו' ועל ברית הבשר‪ ,‬ועל התורה‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫ואין לנו תורה באמת רק תורת הארץ‪ ,‬כי מציון תצא תורה‪ ,‬והשגת הארת היא באמת קודם התורה‪ ,‬כי היא‬ ‫נחלת אבות‪ ,‬והתורה היא תורה צוה לנו משה מורשה וכו'‪ ,‬ומה לנו לדבר עוד בשבחה כי היא מכפרת עוון‪ ,‬כל‬ ‫ההולך ד' אמות בארץ ישראל נמחלו לו עונותיו‪ .‬כמדומני כי ידידי יודע מה‪ ,‬כמה הייתי מחבב הדיבור על דבר‬ ‫ארצינו הקדושה‪ ,‬כמה ענינים דיברתי מאמונה הנובעת מקדושת הארץ‪ ,‬כמה תועלת הי' לי ב"ה מענינים‬ ‫האלו"‪.‬‬ ‫אור יחזקאל מכתבים סימן ט‬

‫דעת רבינו הרמב " ן זללה " ה במצוות עשה של יישוב ארה " ק‬ ‫הרמב"ן בספר המצוות מצוות עשה ד' ‪ -‬יישוב ארץ ישראל‪,‬‬ ‫]וכן ראה בסוף דרשת רבינו לראש השנה‪ ,‬ובדרשה לספר קוהלת ועוד[‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫"מצוה רביעית‪ ,‬שנצטווינו לרשת‬ ‫הארץ אשר נתן הא‪-‬ל יתברך ויתעלה‬ ‫לאבותינו‪ ,‬לאברהם‪ ,‬ליצחק וליעקב‪.‬‬ ‫ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או‬ ‫לשממה‪ .‬והוא אומרו להם‪" :‬והורשתם‬ ‫את הארץ וישבתם בה‪ ,‬כי לכם נתתי את‬ ‫הארץ לרשת אותה"‪" ,‬והתנחלתם את‬ ‫הארץ"‪" ,‬אשר נשבעתי לאבותיכם"‪.‬‬ ‫ופירט אותה להם במצווה הזו כולה‪,‬‬ ‫בגבוליה ומצריה‪ ,‬כמו שאמר‪" :‬ובאו הר‬ ‫האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר‬ ‫ובשפלה ובנגב ובחוף הים" וגו'‪ ,‬שלא‬ ‫יניחו ממנה מקום‪.‬‬ ‫והראיה שזו מצווה‪ ,‬אומרו יתעלה‬ ‫בעניין המרגלים‪" :‬עלה רש כאשר דבר‬ ‫ה' לך‪ ,‬אל תירא ואל תחת"‪ .‬ואמרו עוד‪:‬‬ ‫"ובשלוח ה' אתכם מקדש ברנע לאמר‬ ‫עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם"‪.‬‬ ‫וכאשר לא אבו לעלות במאמר הזה‪,‬‬ ‫כתוב "ותמרו את פי ה' אלהיכם"‪ ,‬וכן‬ ‫"לא שמעתם"‪ ,‬הוראה שהיא מצווה‪ ,‬לא‬ ‫ייעוד והבטחה‪.‬‬ ‫וזו היא שחכמים קורין אותה‬ ‫מלחמת מצווה‪ ,‬וכן אמרו בגמרא סוטה‬ ‫]מד ע"ב[‪" :‬אמר רבא‪ :‬מלחמת יהושע‬ ‫לכבוש‪ ,‬דברי הכול חובה‪ .‬מלחמת דוד‬ ‫להרווחה‪ ,‬דברי הכול רשות"‪ .‬ולשון‬ ‫ספרי‪" :‬וירשתה וישבת בה‪ :‬בזכות‬ ‫שתירש – תשב"‪.‬‬

‫ואל תשתבש ותאמר‪ ,‬כי המצווה‬ ‫הזאת היא המצווה במלחמת שבעה‬ ‫עממין‪ ,‬שנצטוו לאבדם‪ ,‬שנאמר‪" :‬והחרם‬ ‫תחרימם"‪ .‬אין הדבר כן‪ .‬שאנו נצטווינו‬ ‫להרוג האומות ההם בהילחמם עימנו‪,‬‬ ‫ואם רצו להשלים – נשלים‪ ,‬ונעזבם‬ ‫בתנאים ידועים‪ .‬אבל הארץ – לא נניח‬ ‫אותה בידם‪ ,‬ולא ביד זולתם מן האומות‬ ‫בדור מן הדורות‪ .‬וכן אם ברחו האומות‬ ‫ההם מפנינו והלכו להם‪ ,‬כמאמרם‬ ‫]דברים רבה פר שופטים[‪" :‬הגרגשי פנה‬ ‫והלך לו ונתן להם הקב"ה ארץ טובה‬ ‫כארצם‪ ,‬זו אפריקי"‪ ,‬נצטווינו אנו לבוא‬ ‫לארץ ולכבוש מדינות הערים ולהושיב‬ ‫בה שבטינו‪ .‬וכן אחרי הכריתנו העמים‪,‬‬ ‫אם רצו שבטינו לעוזבה ולכבוש להם‬ ‫ארץ שנער או ארץ אשור וזולתם מן‬ ‫המקומות‪ ,‬אינם רשאים; שנצטוינו‬ ‫בכיבושה ובישיבתה‪.‬‬ ‫יהושע‬ ‫"מלחמת‬ ‫וממאמרם‬ ‫לכבוש"‪ ,‬תבין כי המצווה הזו היא‬ ‫הכיבוש‪ .‬וכן אמרו בספרי ]דברים יא[‪:‬‬ ‫"כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו‬ ‫לכם יהיה" וגו'‪" ,‬אמר להם‪ :‬כל המקום‬ ‫שתכבשו חוץ מן המקומות האלו‪ ,‬הרי הם‬ ‫שלכם‪ .‬או רשות בידם לכבוש חוצה‬ ‫לארץ עד שלא יכבשו ארץ ישראל?‬ ‫תלמוד לומר‪' :‬וירשתם גוים גדולים‬ ‫ועצומים'‪ ,‬ואחר כך‪' :‬כל המקום אשר"‬

‫וכו'‪ .‬ואמרו‪" :‬ואם תאמר‪ :‬מפני מה כיבש‬ ‫דוד ארם נהרים וארם צובא‪ ,‬ואין מצוות‬ ‫נוהגות שם? אמרו‪ :‬דוד עשה שלא‬ ‫כתורה‪ ,‬התורה אמרה‪ :‬משתכבשו ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬תהיו רשאים לכבוש חוצה‬ ‫לארץ; והוא לא עשה כן"‪ .‬הרי נצטווינו‬ ‫בכיבוש בכל הדורות‪.‬‬ ‫ואומר אני‪ ,‬כי המצווה שחכמים‬ ‫מפליגים בה‪ ,‬והוא דירת ארץ ישראל‪,‬‬ ‫עד שאמרו ]כתובות דף קי ע"ב[‪" :‬כל‬ ‫היוצא ממנה ודר בחוץ לארץ – יהא‬ ‫בעיניך כעובד עבודה זרה‪ ,‬שנאמר‪ :‬כי‬ ‫גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר‬ ‫לך עבוד אלהים אחרים"‪ .‬וזולת זה‬ ‫הפלגות גדולות שאמרו בה ‪ -‬הכול הוא‬ ‫ממצות עשה הזה‪ ,‬שנצטווינו לרשת‬ ‫הארץ ולשבת בה‪ .‬אם כן‪ ,‬היא מצות‬ ‫עשה לדורות‪ ,‬מתחייב כל אחד ממנו‪,‬‬ ‫ואפילו בזמן גלות‪ ,‬כידוע במקומות‬ ‫הרבה‪ .‬ולשון ספרי‪:‬‬ ‫"מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי‬ ‫מתיא בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי‬ ‫יהושע ורבי נתן‪ ,‬שהיו יוצאין חוצה‬ ‫לארץ‪ ,‬והגיעו לפלטיה‪ ,‬וזכרו את ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬וזקפו את עיניהם‪ ,‬וזלגו‬ ‫דמעותיהם וקרעו בגדיהם‪ ,‬וקראו המקרא‬ ‫הזה‪' :‬וירשתה וישבתה בה ושמרת‬ ‫לעשות‪ '.‬ואמרו‪ :‬ישיבת ארץ ישראל‬ ‫שקולה כנגד כל המצוות‪".‬‬

‫איגרת רבינו הרמב " ן לבנו מ ארץ הקודש‬ ‫מ'כתבי הרמב"ן'‪ .‬הרמב"ן מגיע לירושלים ביום ט' באלול שנת ה' אלפים כ"ז‬ ‫במכתבו תיאר לבנו את פרשת יסודו של בית הכנסת ועל ישוב הארץ בכללה‬ ‫"יברכך ה' בני נחמן‪ ,‬וראה בטוב‬ ‫ירושלים‪ ,‬וראה בנים לבניך‪ ,‬וכשולחנו‬ ‫של אברהם אבינו יהיה שולחנך‪.‬‬ ‫בירושלים עיר הקודש אני כותב‬ ‫אליך ספר ]איגרת[ זה‪ ,‬כי שבח והודאה‬ ‫לצור ישעי זכיתי ובאתי בשלום ביום‬ ‫תשיעי לירח אלול ועמדתי בה בשלום‬ ‫עד מחרת יום הכפורים‪ ,‬אשר פני‬ ‫מועדות ללכת לחברון עיר קברות‬ ‫אבותינו להשתטח כנגדם‪ ,‬ולחצוב לי שם‬ ‫קבר ב"ה‪.‬‬ ‫ומה אגיד לכם בעניין הארץ‪ ,‬כי‬ ‫רבה העזובה וגדול השיממון‪ ,‬וכללו של‬ ‫דבר‪ ,‬כל המקודש מחבירו ‪ -‬חרב יותר‬ ‫מחבירו‪ ,‬ירושלים יותר חרבה מן הכל‪,‬‬

‫וארץ יהודה יותר מן הגליל‪ ,‬ועם כל‬ ‫חורבנה היא טובה מאד‪ .‬ויושביה קרוב‬ ‫לאלפיים‪ ,‬ונוצרים בתוכם כשלוש מאות‪,‬‬ ‫פליטים מחרב השולטן‪ .‬ואין ישראל‬ ‫בתוכה‪ ,‬כי מעת באו התתרים ברחו‬ ‫משם‪ ,‬ומהם נהרגו בחרבם‪ .‬רק שני‬ ‫אחים צבעים קונים הצביעה מן המושל‪,‬‬ ‫ואליהם יאספו עד מנין מתפללים בביתם‬ ‫בשבתות‪.‬‬ ‫והנה זרזנו אותם‪ ,‬ומצאנו בית חרב‪,‬‬ ‫בנוי בעמודי שיש‪ ,‬וכיפה יפה‪ ,‬ולקחנו‬ ‫אותו לבית כנסת‪ .‬כי העיר הפקר וכל‬ ‫הרוצה לזכות בחרבות זוכה‪ ,‬והתנדבנו‬ ‫לתקן הבית‪ ,‬וכבר התחילו לבנות‪ ,‬ושלחו‬ ‫לעיר שכם להביא משם‬

‫ספרי תורה אשר היו‬ ‫והבריחום שם בבוא הטטרים‪.‬‬

‫מירושלים‬

‫והנה הציבו בית הכנסת ושם‬ ‫יתפללו‪ ,‬כי רבים באים לירושלים תדיר‪,‬‬ ‫אנשים ונשים מדמשק וצובה וארץ‬ ‫מצרים וכל גלילות הארץ לראות בית‬ ‫המקדש ולבכות עליו‪.‬‬ ‫ומי שזיכני לראות ירושלים‬ ‫בחורבנה‪ ,‬הוא יזכני לראותה בבניינה‬ ‫ותיקונה‪ ,‬בשוב אליה כבוד השכינה‪.‬‬ ‫ואתה בני ואחיך ובית אביך כולכם תזכו‬ ‫בטוב ירושלים ולנחמת ציון‪.‬‬ ‫אביכם הדואג ואונח‪ ,‬רואה ושמח‪.‬‬ ‫משה ב"ר נחמן"‬

‫ יומא דהילולא ‪ -‬מדיברותיהם בקודש של צדיקי הדורות ‪‬‬ ‫אוצרות ופנינים מרבינו הגר"א מווילנא זיע"א‪ ,‬יט תשרי תקנח‬ ‫הגר"א הביע את הערצתו לארץ במכתבו‬ ‫עלים לתרופה ששלח לבני ביתו בדרכו‬ ‫ארצה‪.‬‬ ‫"ואני תהילה לאל יתברך נוסע לארץ‬ ‫הקדושה שהכל מצפים לראותה‪ ,‬חמדת‬ ‫כל ישראל וחמדת השי"ת ]= השם‬ ‫יתברך[‪ ,‬כל העליונים והתחתונים‬ ‫תשוקתם אליה‪ ,‬ואני נוסע לשלום ברוך‬ ‫ה'"‪.‬‬

‫
‬

‫
‬

‫
‬

‫"כי ישראל לבדם נפשותיהם מן ארץ‬ ‫ישראל והם דבוקים בה"‪.‬‬ ‫שה"ש פרק א‪ ,‬ג‪.‬‬

‫וגילוי של תורה הוא בארץ כמו שאמרו‪,‬‬ ‫אווירא דא"י מחכים‪ ,‬וגם הנבואה אינה‬ ‫שורה אלא בא"י‪.‬‬ ‫ולכן ברח יונה‪ ,‬כמו שאמרו‪ :‬ראוי רבנו‬ ‫שתשרה עליו שכינה‪ ,‬אלא בבל גרמה לו‬ ‫וכמו שנאמר‪ :‬מלכה ושריה בגויים אין‬ ‫תורה‪ ,‬גם נביאיה לא מצאו חזון מה'‬ ‫)איכה ב‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫אבל כשהיו ישראל בארץ היה גוי אחד‪.‬‬ ‫וכן לעתיד לבוא במהרה בימינו אמן יהי‬ ‫רצון‪ .‬כמו שאמרו בזוהר‪' ,‬אימתי גוי‬ ‫אחד? בזמן שהן בארץ'‪.‬‬ ‫אדרת אליהו עה"פ ומי כעמך ישראל‬

‫"כי עיקר קיום המצוות תלוי בארץ‪ ,‬רק‬ ‫עתה מחויב כל אדם לשנות ולידע‬ ‫עשיית המצוות אשר יצטרך לעשותם‬ ‫כשיבוא לארץ‪ .‬ואם תאמר‪ :‬מה לנו‬ ‫לחזור כל הימים‪ ,‬כאשר נבוא לארץ‬ ‫ישראל אז נחזור לעשות? על זה נאמר ‪-‬‬ ‫למען תחיון‪ .‬בזכות שתחזרו ותלמדו‬ ‫בחוץ לארץ"‪.‬‬ ‫דברים ח‪ ,‬א‬

‫
‬

‫
‬

‫
‬

‫"משנבחר ארץ ישראל לשמו ית' שם‬ ‫הילוך עולם מאז והלאה"‬ ‫ליקוטי הגר"א עמ' נא‪-‬נב‬

‫אוצרות ופנינים ממוהר"ן מברסלב‪ ,‬יח תשרי תקעא‬ ‫"מי שרוצה להיות איש ישראלי‪ ,‬היינו‬ ‫שילך מדרגה לדרגה‪ ,‬אי אפשר אלא על‬ ‫ידי ארץ ישראל" ]ליקוטי מוהר"ן כ'[‪.‬‬ ‫וכותב תלמידו ר"נ‪" :‬ואחר שאמר התורה‬ ‫הנ"ל שאלתי אותו ז"ל‪ :‬מה כוונתכם בזה‬ ‫שאמרתם שהעיקר הוא ארץ ישראל?‬ ‫וגער בי וענה ואמר‪ :‬כוונתי כפשוטו –‬ ‫ארץ ישראל הזאת עם אלו הבתים ואלו‬ ‫החצרות‪ ,‬היינו שכל כוונתו כפשוטו‪,‬‬ ‫שצריך כל איש ישראל לבוא לארץ‬ ‫ישראל הגשמית הזאת"‪.‬‬

‫
‬

‫
‬

‫
‬

‫"ועיקר אמונה‪ ,‬בחינת תפילה‪ ,‬בחינת‬ ‫ניסים‪ ,‬אינו אלא בארץ ישראל‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב‪" :‬שכן ארץ ורעה אמונה"‪ ,‬ושם‬ ‫עיקר עליית התפילות‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬וזה‬ ‫שער השמיים" ]ליקוטי מוהר"ן תורה ז'‬ ‫סעיף א'[‪.‬‬

‫
‬

‫
‬

‫
‬

‫"כי ארץ ישראל הוא כלליות הקדושה‬ ‫שבכל הקדושות"‪] .‬ליקוטי מוהר"ן רל"ד[‪.‬‬

‫"וצריך כל אדם לבקש מהשם יתברך‪,‬‬ ‫שיהיה לו כיסופין וגעגועים לארץ‬ ‫ישראל" ]ליקוטי מוהר"ן תורה קנ"ה[‪.‬‬

‫
‬

‫
‬

‫
‬

‫אף על פי שאנו מתחננים כל כך שנים‬ ‫הרבה לשוב לארץ ישראל ועדין אנו‬ ‫רחוקים משם‪ ,‬אף על פי כן אין שום‬ ‫תפלה וצעקה נאבדת‪ ,‬אפלו של הפחות‬ ‫שבפחותים‪ ,‬כי בכל צעקה ותפלה‬ ‫כובשין איזה חלק ונקודה מארץ ישראל‪,‬‬ ‫עד שיתקבצו כל הנקודות שכבשנו‬ ‫בתפלותינו‪ ,‬ואז נשוב לארצנו בקרוב‪.‬‬ ‫ואפילו מי שהוא פגום מאד‪ ,‬ואין לו כח‬ ‫בצעקתו ותפלתו לכבש איזה נקודה‬ ‫וחלק מארץ ישראל‪ ,‬אף על פי כן צעקתו‬ ‫פועל הרבה‪ ,‬כי הוא בחינת מחאה‪,‬‬ ‫המבאר בדין חזקת קרקעות‪ ,‬שכל זמן‬ ‫שהוא מוחה‪ ,‬אז אין חזקת המחזיק‬ ‫מועלת כלום‪ ,‬על כן אף על פי שהם‬ ‫גזלו מאתנו ארץ ישראל‪ ,‬שהיא ארצנו‬ ‫ונחלתנו‪ ,‬ואין בנו כח להוציאה‬

‫מאתם מחמת פגם מעשינו‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫אנו מתפללים וצועקים בכל פעם‪,‬‬ ‫שארץ ישראל היא שלנו‪ ,‬כי היא‬ ‫נחלתנו‪ ,‬ובזה אנו עושין מחאה להסטרא‬ ‫אחרא‪ ,‬שידעו שאין חזקתם חזקה כלל‪,‬‬ ‫כי ארץ ישראל היא שלנו מאבותינו‪,‬‬ ‫וסוף כל סוף נוציא אותה מידם‪ ,‬בעזרת‬ ‫השם‪.‬‬ ‫]הלכות חזקת מטלטלין‪ ,‬הלכה ה'‪ ,‬אות‬ ‫יב[‪.‬‬

‫
‬

‫
‬

‫
‬

‫ִש ָראֵ ל ַמ ּ ִ ׂשיגִ ין‬ ‫ְשיבַ ת ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬ ‫ַעל י ְֵדי י ִ ׁ‬ ‫שם י ְִת ָּב ַר ְך ַעל הָ עוֹ לָ ם‪.‬‬ ‫הַ ְ ׁש ָ ּגחַ ת הַ ּׁ ֵ‬ ‫ש ָא ָדם ְמחַ דֵּ ׁש ַּב ּתוֹ ָרה‪ֵ ּ ,‬כן‬ ‫ּש ּׁ ֶ‬ ‫ְל ִפי הַ ִחדּ ו ׁ‬ ‫ִש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫שת ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬ ‫נִ ְמ ָׁש ְך לוֹ הֶ ָא ָרה ִמ ְ ּק ֻד ּׁ ַ‬ ‫ש ָא ָדם ִמ ְ ׁש ּתוֹ ֵקק‬ ‫ַעל י ְֵדי ִה ְ ׁש ּתוֹ ְקקוּת ּׁ ֶ‬ ‫ִש ָר ֵאל‪ַ ,‬על י ְֵדי זֶה נִ ְ ׁש ּ ָפע‬ ‫יאת ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬ ‫ְל ִב ַ‬ ‫ּ ַפ ְרנָסָ ה ְ ּגדוֹ לָ ה‪.‬‬ ‫ִש ָר ֵאל‪,‬‬ ‫שנּוֹ ֵתן לַ עֲ נִ יֵּי ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬ ‫ַעל י ְֵדי הַ ּ ָממוֹ ן ׁ ֶ‬ ‫ַעל י ְֵדי זֶה ָממוֹ נוֹ נִ ְת ַקיֵּם ְ ּביָדוֹ ‪.‬‬ ‫]ספר המידות ארץ ישראל חלק שני[‬

‫דעת מרן הגרי"ש אליישיב שליט"א‪ :‬איסור "לא תחנם" גם לזמן מועט‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בס"ד יא תמוז תשנ"ה למכבודנו הדגול‪ ...‬הי"ו שלום רב‪,‬‬ ‫מכתבך הגיעני‪ ,‬ובה השאלה המצערת בדבר אנשי השמאל‪ ,‬הבאים ליהודים הגרים בשטחים‪ ,‬ומציעים להם תשלומים על‬ ‫מנת שיעזבו את בתיהם‪ ,‬והממשלה תוכל למסרם לערבים‪ ,‬על פי הסכם השלום‪ ,‬האם מותר ליהודים למכור את בתיהם‬ ‫לאנשי השמאל היהודים‪ ,‬או שמא גם בזה יש לאו של "לא תחנם"‪ ,‬לא לתת חניה לנכרים בארץ ישראל?‬ ‫]תשובה‪ [:‬דעת מו"ח הגאון הרב שלום אלישיב נ"י היא כדלהלן‪ :‬בין שמוכר את הקרקע ישירות לנכרי או שמוכר לישראל‬ ‫ והמטרה היא למסרו לנכרי‪ ,‬שניהם אסורים!‬‫אלא שהיה אולי מקום לומר‪ ,‬שאם בין כך תמסור הממשלה בקרוב את השלטון לערבים‪ ,‬והיהודים יאלצו לעזוב את בתיהם‬ ‫בגלל הסכנה‪ ,‬אולי מותר כבר כעת למכור את הרכוש‪ ,‬כדי לא להפסיד ממון? אולם דעת מו"ח היא‪ ,‬שמכיון שברור‬ ‫שהממשלה תפצה כל אחד שייאלץ לנטוש אדמתו‪ ,‬אם כן אין כל היתר להקדים את האיסור‪ ,‬ולמכור כבר כעת טרם נעשה‬ ‫מצב של סכנה ‪ -‬לגור במקום‪ .‬ולכן אסור כעת למכור‪.‬‬ ‫ואני תפילה דשומר ישראל ישמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל‪ .‬בצער ובכבוד רב‪ ,‬יצחק זילברשטיין‬

‫יו"ל ע"י‪:‬‬

‫אגודת חלמי"ש‬

‫חרדים למען יהודה ושומרון‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬