Kol Tsofayich Ki Tavo 2009

‫שיעור שבועי קול צופיך של מרן הראשון לציון המקובל הא‪-‬לקי‬

‫”הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א“‬

‫ּכִי תָבֹוא תשס"ט – ‪ – 509‬אֵל רַחּום וְחַּנּון ‪ִ -‬מי אֵל ּכָמֹו ָך‬ ‫הציבור מתבקש להתפלל לרפואתו של מר הראשל"צ הרה"ג "מרדכי צמח אליהו ב מזל " שליט"א‬ ‫שיעור נמסר ע"י הרב שמואל אליהו שליט"א הרב של צפת‪.‬‬

‫מספר שלוש עשרה – מספר טוב‬ ‫הרבה דברים טובים יש במספר שלוש עשרה‪ .‬אחד מהם הוא י"ג מידות של‬ ‫רחמים "ה' ה' אֵל רַחּום וְחַּנּון" שאמר משה רבנו‪ ,‬אחריו י"ג מידות שאמר מיכה‬ ‫הנביא‪" :‬מִי אֵל ּכָמֹו ָך"‪ .‬בהם הקב"ה מנהיג את העולם ברחמים‪ .‬עליהם אלוקים‬ ‫כרת ברית עם ישראל‪ִ " .‬הּנֵה (נֹכִי ּכֹרֵת" כדלקמן‪.‬‬ ‫גם ברית המילה קשורה למספר הזה‪ .‬המשנה )נדרים לא‪/‬ב( מביאה את דברי ַרּבִי‬ ‫ֶׂשרֵה ְברִיתֹות"‪ .‬הכוונה‬ ‫ִׁש ָמעֵאל שאֹומֵר‪ּ" :‬גְדֹולָה מִילָה ֶׁשּנִ ְכרְתּו ָעלֶי ָה ְׁשלֹׁש ע ְ‬ ‫יְ‬ ‫לדרך שבה הדברים מופיעים בתורה‪ .‬שכשהקב"ה מצווה את אברהם על המילה‬ ‫)בראשית יז( הוא מזכיר את המילה "ברית" ו"בריתי" שלוש עשרה פעמים‪.‬‬ ‫אומר רבי ישמעאל שמספר הפעמים הזה הוא לא מקרה‪ .‬הוא בא ללמד אותנו על‬ ‫חשיבות ברית המילה‪.‬‬ ‫דורשי רשומות אמרו ששלוש עשרה הוא בגימטריה "אחד" ו"אהבה"‪ .‬וזהו ענינה‬ ‫של ברית‪ .‬גם בברכת ישתבח יש שלוש עשרה שבחים שרומזים על החיבור בין‬ ‫המקום היותר עליון במרומים לבין בני ישראל שנמצאים בעולם הזה‪ ,‬עולם‬ ‫המעשה‪.‬‬ ‫שלוש עשרה אצל אומות העולם‬ ‫לעומת בני ישראל רואים אומות העולם את המספר הזה כדבר רע‪ .‬מו"ר הרב‬ ‫שליט"א סיפר‪ :‬פעם התארחתי בחו"ל‪ ,‬ונתנו לי מקום שינה בדירה אחת ששכנה‬ ‫בקומה גבוהה מאוד בבניין רב קומות‪ .‬והנה בשבת כשחזרנו מבית הכנסת‪ ,‬ניגש‬ ‫אליי הגוי הממונה על המעליות והציע לי בחביבות להיכנס למעלית‪ .‬אמרתי לו‬ ‫שאני לא אכנס‪ ,‬כי כל כוונתו בהפעלת המעלית היא לצורכי בלבד‪ ,‬ועל כן שמתי‬ ‫פניי לכיוון חדר המדרגות‪ .‬תושבי המקום שליוו אותי לא היו רגילים לעלות‬ ‫קומות ברגל‪ ,‬והיה הדבר עליהם לטורח גדול‪ ,‬וכדי להסיח את דעתם מטורח‬ ‫הטיפוס במעלה המדרגות הרבות סיפרתי להם סיפורים שונים‪ .‬והנה כשעברנו‬ ‫את הקומה ה‪ ,12-‬וכמעט ואין נשמה באפם של העולים איתי‪ ,‬אני שם לב‬ ‫שהקומה הבאה היא הקומה ה‪ .14-‬שאלתי אותם איפה נעלמה הקומה ה‪?13-‬‬ ‫אמרו לי בין נשימה לנשימה שהמספר ‪ 13‬אצל הגויים מסמן דברים רעים‪,‬‬ ‫ומדלגים עליו‪ .‬הם תולים את כשלונה של החללית אפולו ‪ 13‬שהתרסקה במספר‬ ‫שלה ובתאריך שבו התרסקה ‪ 13‬לחודש‪ .‬וכן על זה הדרך‪.‬‬

‫אמרתי להם שזו סכלות כי אדרבה המספר ‪ 13‬הוא סמל של חסד ורחמים‪ .‬אבל‬ ‫עכ"פ צריך להעודד כי בזכות הסכלות שלהם חסכנו קומה אחת… אמרתי להם‬ ‫שגם המהר"ם שיף וגם הבא"ח הסבירו שזאת הסיבה שבגללה המן גזר להרוג את‬ ‫היהודים בי"ג אדר למרות שבשבעה באדר מת משה‪ .‬הוא חשב ששלוש עשרה‬ ‫הוא "מספר ביש" לישראל‪ .‬אך הוא טעה בכך כי אצל היהודים זה ממש להפך‪.‬‬ ‫גם הגימטריא "אחד" ו"אהבה"‪ .‬אינה סתם גימטריה יפה‪ .‬אלה זו המהות של‬ ‫ברית ושל י"ג מידות רחמים‪ .‬א[ אחדות – בין המדרגות הגבוהות ביותר לבין‬ ‫המדרגות היותר נמוכות‪ ,‬אפילו אחרי חטא העגל‪ .‬ב[ אהבה ‪ -‬במידות אלו מסתבר‬ ‫שאלוקים מרחם גם על החוטאים‪ .‬לכן התפילה אחרי י"ג מידות היא בשם‬ ‫"רחמנא"‪.‬‬ ‫עיקר י"ג מידות של רחמים הוא בחודש אלול‬ ‫י"ג מידות של רחמים ניתנו למשה אחרי שהיה בהר בחודש אלול ובעשרת ימי‬ ‫תשובה‪ .‬כשמשה רבינו היה בהר סיני ארבעים יום בפעם הראשונה ‪ -‬הוא קיבל‬ ‫את הלוחות ואת התורה‪ .‬בארבעים יום השניים הוא ניסה לעצור את הקפידה‬ ‫הגדולה והכעס שהיה להקב"ה על ישראל‪ ,‬שלא יכלה אותם ח"ו‪ .‬הפעם השלישית‬ ‫שמשה היה ארבעים יום בהר החלה בראש חודש אלול ונמשכה עד י' בתשרי‪.‬‬ ‫בארבעים יום אלו למד משה איך הקב"ה מנהיג את עולמו ברחמים ובדין‪ ,‬בעיקר‬ ‫ברחמים‪ .‬כמו שמובא בפסוק‪" :‬ה' ה' אֵל רַחּום וְחַּנּון ֶא ֶר ְך > ַּפיִם וְרַב ֶחסֶד וֶ ֱאמֶת‪:‬‬ ‫ֶׁשע וְ ַחּטָ(ה וְנַּקֵה לֹא יְנַּקֶה ּפֹקֵד עֲֹון (בֹות עַל‬ ‫נֹׂשא עָֹון וָפ ַ‬ ‫נֹצֵר ֶחסֶד ָל ֲא ָלפִים ֵ‬ ‫ֵׁשים וְעַל ִר ֵּבעִים"‪) .‬שמות פרק לד ו(‪ .‬מידות אלו‪ ,‬אע"פ‬ ‫ָּבנִים וְעַל ְּבנֵי ָבנִים עַל ִׁשּל ִ‬ ‫שרובם רחמים –מיעוטם דין‪ .‬הוא שאמר הקב"ה למשה שהחטא לא נקי לגמרי‪:‬‬ ‫ֵׁשים וְעַל ִר ֵּבעִים"‪ .‬ובגמרא‬ ‫"ּפֹקֵד עֲֹון (בֹות עַל ָּבנִים וְעַל ְּבנֵי ָבנִים עַל ִׁשּל ִ‬ ‫)סנהדרין דף קב‪/‬א( "אמר רבי יצחק אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם‬ ‫שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון )להבדיל‬ ‫מהעגלים הנוספים שעשה ירבעם(‪ .‬שנאמר "וביום פקדי ופקדתי עליהם‬ ‫חטאתם"‪.‬‬ ‫י"ג מידות רחמים ניתנו ברצון בשמחה ובלב שלם‬ ‫מו"ר הרב שליט"א מדגיש תמיד כי ארבעים יום אלו היו בשמחה וברצון שלם‪.‬‬ ‫למרות שנסלח להם בארבעים היום השניים שבין י"ז לתמוז עד ר"ח אלול‪ .‬משה‬ ‫לא רצה לקבל לוחות שניות בכעס ובצער‪ .‬עלה שנית וביקש רחמים כדי שיקבלו‬ ‫תורה ברצון בשמחה ובלב שלם ביום כיפור‪ .‬בסופם של ארבעים אלו "נתרצה‬ ‫הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם ואמר לו למשה )במדבר יד‪ ,‬כ( סלחתי‬ ‫כדברך‪ ,‬לכך הקבע למחילה ולסליחה"‪) .‬רש"י שמות לג יא(‪.‬‬ ‫ברית כרותה לי"ג מידות שלא חוזרות ריקם‬ ‫ְׁשר‬ ‫על י"ג מידות נכרתה ברית‪(" .‬מַר ַרּבִי יֹו ָחנָן‪ִ ,‬א ְל ָמלֵא ִמ ְקרָא כָתּוב‪ ,‬אִי ‪ֶ -‬אפ ָ‬ ‫ְמֹׁשה ֵסדֶר‬ ‫ִׁשלִי ַח ‪ -‬צִּבּור‪ ,‬וְ ֶהרְ(ה לֹו ל ֶ‬ ‫לְ(מְרֹו‪ְ ,‬מ ַלּמֵד ֶׁשּנִ ְת ַעּטֵף ַהּקָדֹוׁש ּבָרּו ְך הּוא ּכ ְ‬ ‫ִׂש ָראֵל חֹו ְטאִין ‪ -‬יַעֲׁשּו ְל ָפנַי ַּכ ֵּסדֶר ַהזֶה‪ ,‬וַ ֲאנִי ֶאמְחֹול‬ ‫ְּת ִפּלָה‪( .‬מַר לֹו‪ּ ,‬כָל ְזמַן ֶׁשּי ְ‬ ‫ָלהֶם עֲֹונֹותֵיהֶם"‪) .‬ראש השנה יז‪ :‬ורש"י שם( הברית מפורשת בפסוק שנאמר‪:‬‬ ‫ֲׁשר לֹא נִ ְברְאּו ְבכָל הָ(רֶץ‬ ‫ֱׂשה נִ ְפלָאֹת א ֶ‬ ‫" ִהּנֵה (נֹכִי ּכֹרֵת ְּברִית נֶגֶד ּכָל ַע ְּמ ָך ֶאע ֶ‬ ‫ֲׁשר ֲאנִי‬ ‫ֲׂשה ה' ּכִי נֹורָא הּוא א ֶ‬ ‫ֲׁשר >ּתָה ְב ִקרְּבֹו אֶת ַמע ֵ‬ ‫ּו ְבכָל הַּגֹויִם וְרָ(ה כָל ָהעָם א ֶ‬ ‫עֹׂשה ִע ָּמ ְך"‪" .‬הבטיחו שאינן חוזרות ריקם"‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ְׁשם ה'" ‪ -‬מי קרא בשם ה'?‬ ‫"וַּיִ ְקרָא ב ֵ‬ ‫מהגמרא הזאת משמע שכשאנו אומרים בתחילת י"ג מידות‪" :‬וַּיֵרֶד ה' ֶּב ָענָן וַּיִ ְתיַ ֵּצב‬ ‫ְׁשם ה'" הכוונה שה' קרא בשם ה'‪ ,‬לא כמו שחושבים המון העם‬ ‫עִּמֹו ָׁשם וַּיִ ְקרָא ב ֵ‬ ‫הטועים בזה )מנחת שי(‪ .‬וכן מפורש בפסוק שהקב"ה הוא זה שקרא בשם השם‪,‬‬ ‫ֲׁשר ֲא ַרחֵם"‪.‬‬ ‫ֲׁשר (חֹן וְ ִר ַח ְמּתִי אֶת א ֶ‬ ‫ְׁשם ה' ְל ָפנֶי ָך וְחַּנֹתִי אֶת א ֶ‬ ‫שנאמר‪" :‬וְ ָקרָאתִי ב ֵ‬ ‫)רשב"ם ורוב המפרשים(‪ .‬ה' ירד בענן‪ .‬ה' התייצב עימו‪ .‬וה' קרא בשם ה'‪.‬‬ ‫לכן אמור בעל ה"לבוש" בשם רבי דוד אבודרהם שכשאומרים "ויקרא בשם ה'"‪,‬‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫צריך לומר "ויקרא בשם‪ ,‬ה'"‪ ,‬להפסיק מעט בין "ויקרא בשם‪ ,‬ל"ה'"‪ .‬שלא ישמע‬ ‫כאילו משה קורא בשם ה'‪) .‬משנה ברורה תקפא ד(‪ .‬אלא ה' הוא שעבר על פניו‬ ‫וקרא‪.‬‬ ‫למה מבקשים לקיים את השבועה?‬ ‫בגלל הברית הזאת אנו אומרים בתפילה לפני קריאת י"ג מידות "זכור לנו היום‬ ‫ברית שלוש עשרה" והכוונה לברית הזו שהזכרת המידות לא חוזרת ריקם‪ .‬כמו‬ ‫ּדמֹׁשה נבִי(ה"‪" .‬קיָמֵּה" פירושו‬ ‫ֶ‬ ‫כן אנו גם אומרים‪ַ " :‬ר ֲח ָמנָא ִא ְדּכַר לָן קיָמֵּה‬ ‫"ברית"‪ ,‬והכוונה בתפילה לברית הזאת שתתקיים‪ .‬יש שואלים אם אלוקים כרת‬ ‫ברית עם משה שי"ג מידות לא חוזרות ריקם‪ ,‬למה צריך להתפלל על זה?‬ ‫מו"ר הרב שליט"א מזכיר את המובא במדרש רבא על מגילת אסתר שבשעה‬ ‫שנגזרה כליה על שונאיהם של ישראל‪ ,‬התערב אליהו הנביא להצילם‪ .‬וכך כתוב‬ ‫שם‪) :‬אסתר רבה פרשה ז(‪" :‬באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל‬ ‫אבות העולם ואצל משה בן עמרם ואמר להם עד מתי אבות העולם רדומים‬ ‫בשינה ואי אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויין בה‪ .‬כי מלאכי השרת וחמה‬ ‫ולבנה וכוכבים ומזלות ושמים וארץ וכל צבא המרום בוכים במרר‪ ,‬ואתם עומדים‬ ‫מנגד ואינכם משגיחים‪ .‬אמרו לו‪ :‬מפני מה? אמר להם‪ :‬מפני שנהנו ישראל‬ ‫מסעודתו של אחשורוש ובעבור זאת נגזרה עליהם גזירה לכלותם מן העולם‬ ‫ולאבד את זכרם וכו'‪ .‬חזר אליהו ואמר לו למשה‪ :‬אי רועה נאמן כמה פעמים‬ ‫עמדת על הפרץ לישראל ובטלת גזירתם לבלתי השחית שנאמר "לולי משה‬ ‫בחירו עמד בפרץ לפניו‪ ,‬להשיב חמתו מהשחית" מה תענה על הצרה הזאת? "כי‬ ‫באו בנים עד משבר וכח אין ללידה"‪ .‬אמר לו משה‪ :‬כלום יש אדם כשר באותו‬ ‫הדור? אמר לו‪ :‬יש ושמו מרדכי‪ .‬אמר לו‪ :‬לך והודיעו כדי שיעמוד הוא משם‬ ‫בתפלה ואני מכאן ונבקש רחמים עליהם לפני הקב"ה‪ .‬אמר לו‪ :‬רועה נאמן כבר‬ ‫נכתבה אגרת כלייה על ישראל‪ .‬אמר לו משה‪ :‬אם בטיט היא חתומה ‪ -‬תפלתנו‬ ‫נשמעת‪ ,‬ואם בדם נחתמה ‪ -‬מה שהיה הוא‪ .‬אמר לו‪ :‬בטיט היא חתומה‪ .‬אמר לו‬ ‫משה רבינו‪ :‬לך והודיע למרדכי‪ .‬מיד הלך והודיע למרדכי‪ .‬הדא הוא דכתיב‬ ‫"ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו"‪.‬‬ ‫המדרש בא ללמד אותנו בזה יסוד גדול ונורא‪ ,‬שאם יש תפילה מהארץ ‪ -‬יכולה‬ ‫התפילה והזכות של האבות להועיל‪ .‬אתערותא דלתתא שמעוררת את האתערותא‬ ‫דלעילא‪.‬‬ ‫שבועת ה' לדוד המלך‬ ‫ִׁשּבַע ה' ְל ָדוִד ֱאמֶת לֹא יָׁשּוב ִמ ֶּמּנָה"‪) .‬תהילים פרק‬ ‫כיוצא בדבר נאמר על דוד‪" .‬נ ְ‬ ‫(ׁשית ְל ִכּסֵא ָל ְך" הבטחה להמשך מלכות‬ ‫קלב יא(‪ .‬ומה השבועה? " ִמ ְּפרִי ִב ְטנְ ָך ִ‬ ‫ִׁשמְרּו ָבנֶי ָך ְּברִיתִי וְעֵדֹתִי זֹו ֲא ַל ְּמדֵם‪ּ ,‬גַם‬ ‫של דוד‪ .‬אמנם השבועה הזאת היא "אִם י ְ‬ ‫ֵׁשבּו ְל ִכּסֵא ָל ְך"‪ .‬וכאשר מנשה או צדקיהו לא שמרו את מצוות ה'‬ ‫ְּבנֵיהֶם ֲעדֵי עַד י ְ‬ ‫– נחרב הבית הראשון‪ ,‬והמלכות הלכה לנבוכדנאצר‪ .‬כך מביא המדרש‪:‬‬ ‫"בשעה שירד שלמה ממלכותו היה מחזר על הפתחים והיה אומר )קהלת א( "אני‬ ‫קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים" פגעו בו שני בני אדם שהיו מכירין בו‪.‬‬ ‫אחד מהם נשתטח לפניו אמר לו‪ :‬אדוני המלך אם רצונך גלגל עמי היום‬ ‫)בסעודה(‪ .‬הלך עמו והעלהו לעלייתו‪ .‬הביא לו שור אבוס ועשה לו כמה מטעמים‬ ‫והביא לפניו‪ .‬הזכיר לו עניני מלכותו‪ ,‬אמר לו‪ :‬זכור כשהיית מלך שעשית כך וכך‬ ‫ביום פלוני‪ .‬כיון שהזכיר לו מלכותו‪ ,‬געה בבכיה ולא אכל מכל אותה סעודה‪ ,‬ולא‬ ‫זז מלבכות עד שעמד מאותה סעודה שבע בבכיה‪.‬‬ ‫פגע בו השני נשתטח לפניו ואמר לו‪ :‬אדני המלך רצונך שתגלגל עמי היום‪ .‬אמר‬ ‫לו‪ :‬שמא רצונך לעשות לי כדרך שעשה לי חברך אתמול‪ .‬אמר לו‪ :‬איש עני אני‪,‬‬ ‫אם רצונך גלגל עמי היום במעט ירק שיש לי‪ .‬הלך לביתו‪ .‬כיון שהגיע שם רחץ‬ ‫לו ידיו ורגליו והביא לפניו מעט ירק‪ .‬התחיל מנחמו ואמר לו‪ :‬אדוני המלך‪,‬‬ ‫שבועה נשבע הקב"ה לדוד אביך שאין המלוכה פוסקת מזרעו לעולם‪ .‬שנאמר‪:‬‬ ‫)תהלים קלב( "נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה"‪ .‬אבל מדת הקב"ה כך מוכיח‬ ‫את האדם וחוזר ומתרצה שנאמר‪) :‬משלי ג( "כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב‬ ‫את בן ירצה"‪ .‬ועתיד הקב"ה להחזירך למלכותך‪ .‬כיון ששמע שלמה המלך כך‬ ‫נתקררה דעתו ושמח מאותה סעודה של ירק ועמד משם שבע ושמח וטוב לב‪ .‬כיון‬ ‫שחזר למלכותו כתב בחכמתו "טוב ארוחת ירק ואהבה שם‪ ,‬משור אבוס ושנאה‬ ‫בו"‪ .‬טוב ארוחת ירק שהאכילני אותו עני‪ ,‬משור אבוס שהאכילני העשיר‬ ‫שהזכירני צערי"‪.‬‬ ‫האמת של יעקב צומחת ועולה ‪ֱ -‬אמֶת ֵמ ֶארֶץ ִּת ְצמָח‬ ‫הרמב"ן אומר ששבועת ה' לאבות אינה על תנאי‪) .‬רמב"ן בראשית טו ו( עם זאת‬ ‫צריך אדם לעשות מעשה על מנת שהשבועה תוכל לחול עליו כמו שכתוב‬ ‫בקריאת שמע‪ .‬אם תשמעו אל מצוותי – ירבו ימיכם על האדמה שנשבע ה'‬ ‫לאבותיכם‪ .‬כך כתוב בי"ג מידות שאמר מיכה הנביא )ז(‪ִּ " :‬תּתֵן ֱאמֶת ְליַעֲקֹב ֶחסֶד‬ ‫ִׁש ַּב ְע ָּת ַלאֲבֹתֵינּו מִימֵי ֶקדֶם"‪.‬‬ ‫ֲׁשר נ ְ‬ ‫לְ> ְב ָרהָם א ֶ‬

‫הגמרא אומרת שיעקב אבינו חשש שמא יגרום החטא ותתבטל ההבטחה‪ ,‬אמר‬ ‫הקב"ה ליעקב‪ :‬אל תירא‪ .‬זו שבועה שאינה מתבטלת לעולם‪) .‬סנהדרין צט‪,‬‬ ‫רמב"ן שם(‪ .‬למרות שמדובר בשבועה של אלוקים לאבות‪ ,‬מיכה מתפלל לקיומה‪:‬‬ ‫ִׁש ַּב ְע ָּת ַלאֲבֹתֵינּו מִימֵי ֶקדֶם"‪ .‬להבנת‬ ‫ֲׁשר נ ְ‬ ‫" ִּתּתֵן ֱאמֶת ְליַעֲקֹב ֶחסֶד לְ> ְב ָרהָם א ֶ‬ ‫הענין צריך לברר איפה אלוקים נשבע אמת ליעקב?‬ ‫ברש"י ובמפרשים שם הסבירו שמידת האמת הזאת היא מידת קיום ההבטחה של‬ ‫ה' לאבות‪" .‬תתן האמת וההבטחה שהבטחת ליעקב‪ ,‬שהבטיחו "והיה זרעך כעפר‬ ‫הארץ ופרצת ימה וקדמה"‪ .‬שרוצה לומר אחרי הגלות שתדבק לעפר נפשם אז‬ ‫יקום לעזרה למו ויפרצו בנחלה בלי מצרים ותקיים הבטחה זו מצד מדת אמת‬ ‫שלך" )מלבי"ם מיכה ז כ( שמצד מידת האמת תקיים את שבועת החסד שנשבעת‬ ‫לאברהם‪.‬‬ ‫וצריך לומר שמידה האמת היא שבתחילה היא נעדרת‪ .‬בתחילה נאמר בה "ותשלך‬ ‫אמת ארצה"‪ .‬אבל אחר כך ה"אמת מארץ תצמח"‪ .‬ולאט לאט היא מתגלה‪ .‬כך‬ ‫קורה בכל השבועות של אלוקים לאברהם או לדוד המלך‪" .‬את צמח דוד עבדך‬ ‫מהרה תצמיח"‪ .‬כך קורה עם זרעו של יעקב שהם מושלכים למצרים אחר כך הם‬ ‫ַּׂשדֶה נְ ַתּתִי ְך"‪) .‬יחזקאל טז(‪ .‬כך נאמר על עם‬ ‫צומחים משם‪ְ " .‬ר ָבבָה ְּכ ֶצמַח ה ָ‬ ‫ישראל‪ ,‬וכך אנו קוראים אותו בהגדה של פסח כל שנה‪" .‬אמת מארץ תצמח"‪.‬‬ ‫מ – י"ג מידות העליונות‬ ‫ִמי ֵאל ָ ָ‬ ‫מ" רק בתשליך וביום כיפור?‬ ‫למה אומרים " ִמי ֵאל ָ ָ‬ ‫בזוהר הקדוש באידרא מונה הזוהר את הי"ג מידות במילים של מיכה הנביא‪) .‬ז(‬ ‫ִׁש ֵארִית נַ ֲחלָתֹו –‬ ‫ֶׁשע – תלת‪ .‬ל ְ‬ ‫נֹׂשא עָֹון – תרי‪ .‬וְעֹבֵר עַל ּפ ַ‬ ‫"מִי אֵל ּכָמֹו ָך – חד‪ֵ .‬‬ ‫ארבע‪ .‬לֹא ֶה ֱחזִיק ָלעַד >ּפֹו – חמש‪ּ .‬כִי ָחפֵץ ֶחסֶד הּוא – שית‪ .‬יָׁשּוב יְ ַר ֲחמֵנּו –‬ ‫ַׁשלִי ְך ִּב ְמצֻלֹות יָם ּכָל חַּטֹאתָם – תשעה‪ִּ .‬תּתֵן‬ ‫שבעה‪ .‬יִכְּבׁש עֲֹונֹתֵינּו – תמניא‪ .‬וְת ְ‬ ‫ִׁש ַּב ְע ָּת ַלאֲבֹתֵינּו – תריסר‪.‬‬ ‫ֲׁשר נ ְ‬ ‫ֱאמֶת ְליַעֲקֹב – עשרה‪ֶ .‬חסֶד לְ> ְב ָרהָם – חד סר‪ .‬א ֶ‬ ‫ֶׂשרֵה מִּדֹות "אֵל‬ ‫ֶׂשרֵה מִּדֹות אלו ְמ ֻכּוָנִים אֶל ׁשלֹׁש ע ְ‬ ‫מִימֵי ֶקדֶם – תליסר"‪ׁ .‬שלֹׁש ע ְ‬ ‫רַחּום וחַּנּון" וגֹו שהזכיר משה רבינו‪) .‬זוהר חלק ג דף קלא‪/‬ב(‬ ‫אנו מזכירים את י"ג מידות של "מי אל כמוך" בכל יום אחרי פרשת העקידה‬ ‫בשחרית‪ .‬להזכיר את הברית ואת החסד ואת השבועה שאלוקים נשבע לאבות‪.‬‬ ‫לעומת זאת אנו לא מזכירים "מי אל כמוך" בסליחות כלל‪ .‬הפעם הראשונה שאנו‬ ‫מזכירים "מי אל כמוך" בימים נוראים היא בתפילה שאחרי התשליך בראש‬ ‫השנה‪ .‬אחר כך הם מוזכרים רק בחזרת הש"ץ בתפילות ביום הכיפורים‪ .‬יש‬ ‫שואלים למה לא מזכירים "מי אל כמוך" כל ימי הסליחות?‬ ‫מ" – מידות עליונות מאוד‬ ‫" ִמי ֵאל ָ ָ‬ ‫הטעם לזה הוא כנראה מה שמובא באדרא רבא )זוהר חלק ג דף קלא‪/‬ב( שם‬ ‫כתוב ששלוש עשרה מידות שאמר מיכה‪" ,‬מי אל כמוך" הם ממקום מאוד גבוה –‬ ‫עתיקא קדישא‪" .‬דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא"‪" .‬לקביל דא "אל‬ ‫רחום וחנון וגו'"‪ ,‬ואינון לתתא‪ .‬ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין‪ .‬אלא‬ ‫משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח‪ ,‬לא בעי הכי‬ ‫למימר‪ .‬ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא ובגיני כך‬ ‫לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח‪ .‬אבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק‬ ‫יומין מסדר נביאה‪ .‬ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין‪.‬‬ ‫תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין"‪.‬‬ ‫תרגום פירוש‪ :‬י"ג המידות שאמר מיכה הם ממקום גבוה מאוד ומקבילים לי"ג‬ ‫המידות שאמר משה רבנו שנמצאים למטה מהם‪ .‬ואם תשאל למה משה לא מנה‬ ‫את המידות העליונות שאמר מיכה? עונה הזוהר‪ :‬שבאותה שעה שאמרם משה היו‬ ‫בני ישראל במקום נמוך‪ ,‬אחרי חטא העגל‪ .‬ואע"פ שמשה עצמו היה במקום גבוה‬ ‫מאוד‪ ,‬הוא אמר את י"ג המידות לפי מדרגתם של ישראל בבחינת "עימו אנכי‬ ‫בצרה"‪ .‬אמנם מיכה הנביא מנה את שלוש עשרה המידות כפי שהם בשורשם‬ ‫המאוד עליון ומאוד נסתר‪" .‬טמירא דטמירין"‪ .‬מקום שיכול לשבור ולכפות את‬ ‫כל גזרי הדין‪.‬‬ ‫מ" ‪ -‬רחמים בלי דין‬ ‫" ִמי ֵאל ָ ָ‬ ‫בי"ג מידות שאומר מיכה לא מוזכרים מידות הדין שמוזכרות במידות שאמר משה‬ ‫ֵׁשים וְעַל‬ ‫רבינו‪" .‬וְנַּקֵה לֹא יְנַּקֶה ּפֹקֵד עֲֹון (בֹות עַל ָּבנִים וְעַל ְּבנֵי ָבנִים ַעל ִׁשּל ִ‬ ‫ִר ֵּבעִים"‪) .‬שמות פרק לד ו(‪ .‬כתב על זה המלבי"ם‪" :‬והנה בי"ג מדות אמר‬ ‫)משה(‪" :‬נושא עון ופשע וחטאה" שהנשיאה הוא שישא ויסבול אותו ולא יעניש‬ ‫עליו ובכל זאת הוא שמור אצלו לעת מצוא‪ ,‬כמו שכתוב שם‪" :‬ונקה לא ינקה"‪.‬‬ ‫ובזמן העתיד )בי"ג מידות שהזכיר מיכה( יהיה שינוי‪ ,‬שאת הפשע שהוא המרד‬ ‫שאינו עוון‪ ,‬רוצה לומר שלא נעשה ע"י מינות ועוות השכל ‪ -‬יעביר לגמרי‪.‬‬ ‫)שנאמר‪" :‬ועובר על פשע"( ורק את העוון לא יעביר מן המציאות ויישאר כמו‬ ‫שהיה מקודם‪ ,‬שהיה נושא וסובל אותו ולא העבירו‪) .‬כמו שכתוב במידות מיכה‬ ‫"נושא עוון"(‪ .‬והנה )במידות של משה( מדת "ארך אפים" נסתובב על ידי‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫ש"נושא עון ופשע )וחטאה(" ואינו מעבירו לגמרי‪ ,‬רק שסובל אותו ומאריך אף‬ ‫שלא להעניש תיכף‪ .‬ולעתיד שאת הפשע יעביר לגמרי ‪ -‬לא ימצא מדת "ארך‬ ‫אפים"‪ ,‬רק על העוון שאותו לא יעביר‪ ,‬רק ישא אותו ויאריך אף‪.‬‬ ‫ובזה הוסיף "לא החזיק לעד אפו" ‪ -‬שגם על העוון שעליו מאריך אפים והעוון‬ ‫שמור אצלו‪ ,‬לא יחזיק את האף לעד‪ ,‬וזה יהיה ע"י שני מדות אחרות שיתעוררו‬ ‫שהם מדת "רחום" ומדת "רב חסד"‪ ,‬ועל זה אמר "כי חפץ חסד הוא" ‪ -‬וימחול‬ ‫מצד החסד‪ ,‬וגם "ישוב ירחמנו" ‪ -‬וימחול מצד הרחמים‪ .‬ועל ידי המדות האלה‬ ‫"יכבוש עונותינו" ‪ -‬לא ישא את העון כמשא וסבל‪ ,‬רק יכבוש אותו שלא יגיע‬ ‫שום עונש עליו בעתיד‪" .‬ותשליך במצולות ים כל חטאתם" ‪ -‬אבל החטא שהוא‬ ‫הבא בשוגג או בסבת התאווה שלא מצד המרד או המינות תשליך אותו במצולות‬ ‫ים שלא ימצא כלל"‪.‬‬ ‫מ" ‪ -‬ההנהגה של עקבתא דמשיחא‬ ‫" ִמי ֵאל ָ ָ‬ ‫סיבת ההבדלים הללו היא שמשה דיבר על המידות שנהגו בעם ישראל בדור‬ ‫המדבר‪ ,‬ואילו מיכה הנביא מדבר על המידות שבהם הקב"ה ינהיג את ישראל‬ ‫באחרית הימים‪ ,‬בעקבתא דמשיחא‪ .‬ומנין לנו שמיכה מדבר על אחרית הימים?‬ ‫שהרי עשר פסוקים קודם לכן כתוב בנבואת מיכה באותו פרק‪ּ" :‬כִי בֵן ְמנַּבֵל (ב‬ ‫ְׁשי בֵיתֹו"‪) .‬מיכה ז(‪ .‬המילים שהגמרא‬ ‫ּבַת ָקמָה ְב ִאּמָּה ַּכּלָה ַּבחֲמֹתָּה אֹיְבֵי אִיׁש >נ ֵ‬ ‫)סוטה מט‪ .(:‬רואה אותם כסימנים של עקבתא דמשיחא‪.‬‬ ‫ָׁשי ַח ‪ֻ -‬ח ְצּפָא יִ ְסגֵי‪ ,‬וְיֹקֶר יַ ֲאמִיר‪ַ ,‬הֶּגפֶן ִּתּתֵן ִּפ ְריָּה וְ ַהּיַיִן ּבְיֹקֶר‪,‬‬ ‫"" ְּב ִעקְבֹות ַהּמ ִ‬ ‫וְ ַה ַּמלְכּות ְּתהֵא ְלמִינּות‪ ,‬וְאֵין ּתֹו ַכחַת‪ּ .‬בֵית ַהּוַעַד יִ ְהיֶה ִלזְנּות‪ ,‬וְ ַהָּגלִיל יֵ ָחרֵב‪ .‬וְ ַהַּג ְבלָן‬ ‫ְׁשי ַהּגְבּול יְסֹובְבּו ֵמעִיר ְלעִיר וְלֹא יְחֹונְנּו‪ ,‬וְ ָח ְכמַת סֹו ְפרִים ִּת ְסרַח‪ ,‬וְיִ ְראֵי‬ ‫יִּׁשֹום‪ ,‬וְ>נ ֵ‬ ‫ָאמֶת ְּתהֵא ֶנ ְע ֶּדרֶת‪ ,‬נְ ָערִים יְַלּבִינּו ְּפנֵי זְ ֵקנִים‪ּ ,‬גְדֹולִים יַ ַעמְדּו ִמ ְּפנֵי‬ ‫ֵחטְא יִ ָּמאֲסּו‪ ,‬וְה ֱ‬ ‫ְׁשי ּבֵיתֹו‪,‬‬ ‫ַה ְּק ַטּנִים‪ּ .‬בֵן ְמַנּבֵל ‪4‬ב‪ּ ,‬בַת קָמָה ְּב ִאּמָּה‪ַּ ,‬כּלָה ַּבחֲמֹותָּה‪ ,‬אֹויְבֵי אִיׁש ‪; -‬נ ֵ‬ ‫ִּׁשעֵן? עַל (בִינּו‬ ‫ְּפנֵי הַּדֹור ִּכ ְפנֵי ַה ֶּכלֶב‪ַ ,‬הּבֵן לֹא יִ ְת ַּבּיֵׁש מֵ(בִיו‪ .‬וְעַל מִי יֵׁש לָנּו ְלה ָ‬ ‫ַּׁש ַמיִם"‪ .‬המשנה משתמשת בלשון הפסוק במיכה‪.‬‬ ‫ֶׁשּב ָ‬ ‫בעקבתא דמשיחא – סומכים על הרחמים העליונים‬ ‫בסיום הסימנים הללו בגמרא הנ"ל כתוב‪" :‬וְעַל מִי יֵׁש לָנּו ְל ִה ָּׁשעֵן? עַל (בִינּו‬ ‫ַּׁש ַמיִם"‪) .‬סוטה מט‪ (:‬פירושם שהקב"ה גואל את ישראל כי הוא רואה דור‬ ‫ֶׁשּב ָ‬ ‫שכולו חייב‪ .‬כך מסבירה הגמרא במקום אחר את דברי ישעיהו הנביא המובאים‬ ‫לעיל בגמרא בסימני עקבתא דמשיחא‪" .‬וְ ָה ֱאמֶת ְּתהֵא ֶנ ְע ֶּדרֶת"‪ .‬המילים הללו‬ ‫ִׁשּתֹולֵל וַּיַרְא ה'‬ ‫לקוחות מנבואת ישעיהו שאמר‪" :‬וַ ְּתהִי ָה ֱאמֶת נֶ ְע ֶּדרֶת וְסָר ֵמרָע מ ְ‬ ‫ַּתֹוׁשע לֹו‬ ‫ִׁשּתֹומֵם ּכִי אֵין ַמ ְפּגִי ַע ו ַ‬ ‫ִׁשּפָט‪ :‬וַּיַרְא ּכִי אֵין אִיׁש וַּי ְ‬ ‫וַּיֵרַע ְּבעֵינָיו ּכִי אֵין מ ְ‬ ‫זְרֹעֹו וְ ִצ ְדקָתֹו הִיא ְס ָמ ָכתְהּו"‪) .‬ישעיהו נט טו(‪.‬‬ ‫מהפסוק הזה עצמו לומד ַרּבִי יֹו ָחנָן שהמשיח יכול לבוא בדור שכולו חייב‪.‬‬ ‫ַּתֹוׁשע לֹו‬ ‫ִׁשּתֹומֵם ּכִי אֵין ַמ ְפּגִי ַע ו ַ‬ ‫)סנהדרין צח‪ (:‬שכתוב‪" :‬וַּיַרְא ּכִי אֵין אִיׁש וַּי ְ‬ ‫ֱׂשה"‪ .‬ומיד אחר כך‬ ‫זְרֹעֹו וְ ִצ ְדקָתֹו הִיא ְס ָמ ָכתְהּו"‪.‬על זה נאמר " ְל ַמ ֲענִי ְל ַמ ֲענִי ֶאע ֶ‬ ‫ֶׁשע ְּביַעֲקֹב נְאֻם ה'"‪ .‬גאולה לאלה ששבו‬ ‫ְׁשבֵי פ ַ‬ ‫כתוב‪ּ" :‬ובָא ְלצִּיֹון ּגֹואֵל ּול ָ‬ ‫מהפשע!‪.‬‬ ‫בעקבתא דמשיחא – הקב"ה מטהר את ישראל מהעוונות‬ ‫מכאן נבין למה אנחנו לא אומרים את הפסוקים הללו בסליחות כל שלושים יום‬ ‫של אלול ועשרת ימי תשובה‪ .‬למה אנחנו אומרים את פסוקי "מי אל כמוך" רק‬ ‫בראש השנה בתשליך‪ ,‬רק ביום הכיפורים בחזרת הש"ץ‪ .‬גם הפיוט "מי אל‬ ‫כמוך" באותו זמן‪ .‬התשובה לכך היא בגלל שהפסוקים האלו הם במדרגה גבוהה‬ ‫וגדולה כל כך עד שאפילו דור המדבר לא זכו לה‪ .‬רק הדור של עקבתא דמשיחא‪.‬‬ ‫דור שהקב"ה בעצמו מטהר אותם לקראת הגאולה‪ .‬דור של "ותשליך במצולות ים‬ ‫כל חטאתם"‪.‬‬ ‫ִׂש ָראֵל‬ ‫עֹׂשה ּבֵית י ְ‬ ‫ִׂש ָראֵל ּכֹה (מַר ה' אלוקים לֹא ְל ַמ ַענְכֶם ֲאנִי ֶ‬ ‫" ָלכֵן אֱמֹר ְלבֵית י ְ‬ ‫ַׁשּתִי אֶת ְׁשמִי ַהּגָדֹול‬ ‫ֲׁשר ּבָאתֶם ָׁשם‪ :‬וְ ִקּד ְ‬ ‫ֲׁשר ִח ַּל ְלּתֶם ּבַּגֹויִם א ֶ‬ ‫ְׁשי א ֶ‬ ‫ְׁשם ָקד ִ‬ ‫ּכִי אִם ל ֵ‬ ‫ֲׁשר ִח ַּל ְלּתֶם ּבְתֹוכָם וְיָדְעּו הַּגֹויִם ּכִי ֲאנִי ה'‪ְ ,‬נאֻם ה' אלוקים‪,‬‬ ‫ַה ְמ ֻחּלָל ּבַּגֹויִם א ֶ‬ ‫ְׁשי ָבכֶם ְלעֵינֵיהֶם‪ :‬וְָל ַק ְחּתִי ֶא ְתכֶם מִן הַּגֹויִם וְ ִק ַּב ְצּתִי ֶא ְתכֶם ִמּכָל ָה ֲארָצֹות‬ ‫ְּב ִה ָּקד ִ‬ ‫וְ ֵהבֵאתִי ֶא ְתכֶם אֶל > ְד ַמ ְתכֶם‪ :‬וְזָ ַר ְקּתִי ֲעלֵיכֶם ַמיִם טְהֹורִים ּו ְט ַה ְרּתֶם מִּכֹל‬ ‫ָׁשה אֶּתֵן‬ ‫ֻטמְאֹותֵיכֶם ּו ִמּכָל ּגִּלּולֵיכֶם ֲא ַטהֵר ֶא ְתכֶם‪ :‬וְנָ ַתּתִי ָלכֶם לֵב ָחדָׁש וְרּו ַח ֲחד ָ‬ ‫ָׂשר‪ :‬וְאֶת רּוחִי ֶא ֵּתן‬ ‫ְׂש ְרכֶם וְנָ ַתּתִי ָלכֶם לֵב ּב ָ‬ ‫ְּב ִק ְר ְּבכֶם וַ ֲהסִרֹתִי אֶת לֵב ָה ֶאבֶן ִמּב ַ‬ ‫ִיׁש ְבּתֶם ּבָ(רֶץ‬ ‫ֲׂשיתֶם‪ :‬ו ַ‬ ‫ִׁשמְרּו וַע ִ‬ ‫ִׁש ָּפטַי ּת ְ‬ ‫ֲׁשר ְּב ֻחּקַי ֵּתלֵכּו ּומ ְ‬ ‫ָׂשיתִי אֵת א ֶ‬ ‫ְּב ִק ְר ְּבכֶם וְע ִ‬ ‫ֲׁשר נָ ַתּתִי ַלאֲבֹתֵיכֶם וִ ְהיִיתֶם לִי ְלעָם וְ(נֹכִי ֶא ְהיֶה ָלכֶם לֵאלֹהִים" )יחזקאל פרק‬ ‫אֶ‬ ‫לו כב(‪.‬‬ ‫כך ממש כותב בעל הבן איש חי בלשון חכמים בתפילה שאומרים אחרי התשליך‪.‬‬ ‫ִׂש ָראֵל > ֲחרֵי ַהּיָמִים ָההֵם‪ְ ,‬נאֻם ה'‪ָ ,‬נ ַתּתִי‬ ‫ֲׁשר ֶאכְרֹת אֶת ּבֵית י ְ‬ ‫""ּכִי זֹאת ַה ְּברִית א ֶ‬ ‫אֶת ּתֹו ָרתִי ְּב ִק ְרּבָם וְעַל ִלּבָם ֶא ְכ ֲּת ֶבּנָה‪ ,‬וְ ָהיִיתִי ָלהֶם לֵאלֹהִים וְ ֵהּמָה יִהְיּו לִי ְלעַם‪.‬‬ ‫וְלֹא יְִלמְדּו עֹוד אִיׁש אֶת ֵרעֵהּו וְאִיׁש אֶת (חִיו לֵאמֹר ּדְעּו אֶת ה' ‪ּ ,‬כִי כּוּלָם יֵדְעּו‬ ‫ַּטאתָם לֹא ֶאְזּכָר עֹוד"‪.‬‬ ‫אֹותִי ְל ִמ ְּק ַטּנָם וְעַד ּגְדֹולָם נְאֻם ה'‪ּ ,‬כִי ֶא ְסלַח ַלעֲֹונָם ּו ְלח ָ‬

‫ג" האד" צרי לנהוג בי"ג מידות‬ ‫ֶׁשע' שאחרים עושים לו‬ ‫ש'עֹבֵר עַל ּפ ַ‬ ‫נֹוׂשא עָֹון? למי ְ‬ ‫ְלמִי ה' ֵ‬ ‫הגמרא במסכת ראש השנה אומרת )דף י"ז ע"א(‪(" :‬מַר ָרבָא‪ּ ,‬כָל ַה ַּמ ֲעבִיר עַל‬ ‫ֶׁשע"‪ְ .‬למִי‬ ‫נֹׂשא עָֹון וְעֹבֵר עַל ּפ ַ‬ ‫ְׁשעָיו‪ֶׁ ,‬שּנֶ ֱאמַר‪ֵ " ,‬‬ ‫מִּדֹותָיו‪ַ ,‬מ ֲעבִירִין לֹו עַל ּכָל ּפ ָ‬ ‫ְהֹוׁש ַע‬ ‫נֹוׂשא עָֹון'? ְלמִי ֶׁש'עֹובֵר עַל ֶּפ ַׁשע'‪) .‬שעשו לו אחרים(‪ .‬רַב הּונָא ְברֵיּה ְּדרַב י ֻ‬ ‫ֵ‬ ‫ְׁשיּולֵי בֵיּה‪ֲ ,‬חזָא ְד ָחלִיׁש לֵיּה ָע ְלמָא‪( ,‬מַר לְהּו‪ ,‬עֲיבִידּו לֵיּה‬ ‫ָחלַׁש‪ ,‬עָל רַב ַּפּפָא ל ִ‬ ‫זַוְ ָדתָא‪ .‬לְסֹוף ‪ -‬אִי ְתּפַח‪ֲ .‬הוָה קָא מִי ְכסִיף רַב ַּפּפָא ְלמֶי ֱחזֵיּה‪ְ ( .‬מרֵי לֵיּה‪ ,‬מַאי ָחזִית?‬ ‫(מַר לְהּו‪ :‬אִין‪ָ ,‬הכִי ֲהוָה‪ ,‬וְ(מַר לְהּו ַהּקָדֹוׁש ּבָרּו ְך הּוא‪ ,‬הֹואִיל וְלָא מּוקִים ְּבמִילֵיּה‪,‬‬ ‫ֶׁשע'‪.‬‬ ‫נֹוׂשא עָֹון'? ְל'עֹבֵר עַל ּפ ַ‬ ‫נֹׂשא עָֹון וְגֹו' ְלמִי ֵ‬ ‫לָא תּוקְמּו ַב ֲהדֵיּה‪ֶׁ ,‬שּנֶ ֱאמַר‪ֵ " ,‬‬ ‫ְהֹוׁש ַע ָח ַלה‪ ,‬בא רַב ַּפּפָא לבקר אותו וראה שמצבו‬ ‫תרגום‪ :‬רַב הּונָא ְברֵיּה ְּד ַרב י ֻ‬ ‫אחר יאוש‪ .‬אמר לבני ביתו תכינו לו תכריכים וקנו כל מה שצריך לקבורה‪ .‬אחרי‬ ‫ְהֹוׁש ַע‪ .‬התבייש רַב ַּפּפָא מלפגוש את רַב‬ ‫כמה ימים הבריא רַב הּונָא ְברֵיּה ְּדרַב י ֻ‬ ‫ְהֹוׁש ַע‪ :‬מה אתה מתבייש?‬ ‫ְהֹוׁש ַע‪ .‬אמר לו ַרב הּונָא ְברֵיּה ְּדרַב י ֻ‬ ‫הּונָא ְברֵיּה ְּדרַב י ֻ‬ ‫באמת משמים גזרו מיתה ח"ו‪ .‬אבל אמר להם הקב"ה הואיל ואני לא עומד על‬ ‫דברי‪ ,‬ומוותר למי שפגע בי‪ .‬גם בית דין של מעלה צריך לוותר לו‪ֶׁ .‬שּנֶ ֱאמַר‪,‬‬ ‫ֶׁשע' שאחרים‬ ‫נֹוׂשא עָֹון'? למי ְש'עֹבֵר עַל ּפ ַ‬ ‫ֶׁשע'' ְלמִי ה' ֵ‬ ‫נֹׂשא עָֹון וְעֹבֵר עַל ּפ ַ‬ ‫" ֵ‬ ‫עושים לו‪.‬‬ ‫מו"ר הרב שליט"א אומר שהעובדה שרב הונא לא הקפיד על רב פפא‪ ,‬זה בדיוק‬ ‫"עובר על פשע" שבגללו הוא ניצול‪ .‬עוד אומר הרב וכי מי שעובר על פשע‬ ‫לעולם לא יפטר מהעולם‪ .‬בודאי לא זו הכוונה של הפסוק‪ .‬אלא שאם חלילה נגזר‬ ‫עליו עונש בגלל עוון שעשה‪ ,‬הוא ינצל ממנו אם יוותר על כבודו ויעבור על פשע‪.‬‬ ‫להדבק במידותיו של הקב"ה‬ ‫ובספר חסד לאברהם )מעין ז ‪ -‬נהר – כז( הביא את דברי הרמ"ק בספר תומר‬ ‫דבורה )פרק א( שכתב כי ראוי ש"האדם ראוי שידמה לקונו" ולכן צריך להתדבק‬ ‫בי"ג מידות של הקב"ה להיות רחום וחנון ורב חסד‪ .‬וכו' וגם להעביר על מידותיו‬ ‫כמו שהקב"ה מעביר ראשון ראשון‪ .‬כמו שאמר משה "הֹו ִד ֵענִי נָא אֶת ְּד ָר ֶכ ָך"‪.‬‬ ‫בי"ג מידות‪" .‬וְ ֵא ָד ֲע ָך" כדי לדעת מה לעשות כדי להדבק בדרכיו של ה'‪" .‬ואז יהיה‬ ‫בסוד הצורה העליונה בצלם ודמות"‪ .‬שהעיקר הם הפעולות ולא צורת הגוף‬ ‫בלבד‪" .‬ומה יועיל לו היותו בצורה העליונה דמות תבנית אבריו‪ ,‬ובפעולות לא‬ ‫ידמה לקונו? אם כן ראוי שימצאו בו י"ג פעולות כנגד י"ג מדות של רחמים של‬ ‫הכתר‪ ,‬ורמוזות בסוד פסוקי מי אל כמוך וגו'"‪ .‬כך מביאים הרמ"ק והחסד‬ ‫לאברהם את י"ג ההנהגות הנלמדות מי"ג מידות )עיין שם(‪.‬‬ ‫במידה "ועובר על פשע" אומרים הרבנים הנ"ל‪" :‬זו מדה גדולה‪ ,‬שהרי אין‬ ‫המחילה ע"י שליח אלא על ידו של הקב"ה‪ ,‬כדכתיב‪" :‬כי עמך הסליחה וגו'"‪ .‬ומה‬ ‫היא הסליחה? שהוא רוחץ העון‪ .‬כדכתיב "אִם ָרחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹ>ת ּבְנֹות צִּיֹון‬ ‫ִׁשּפָט ּובְרּו ַח ָּבעֵר"‪ .‬וכן כתיב "וְזָ ַר ְקּתִי‬ ‫ְרּוׁשלִַם יָדִי ַח ִמ ִּק ְרּבָּה ּבְרּו ַח מ ְ‬ ‫וְאֶת ְּדמֵי י ָ‬ ‫ֲעלֵיכֶם ַמיִם טְהֹורִים ּו ְט ַה ְרּתֶם מִּכֹל ֻטמְאֹותֵיכֶם ּו ִמּכָל ּגִּלּולֵיכֶם ֲא ַטהֵר ֶא ְתכֶם"‪.‬‬ ‫והיינו "ועובר על פשע" שולח מימי רחיצה ועובר ורוחץ הפשע‪ .‬מעביר במו ידיו‬ ‫את הפשע של ישראל‪.‬‬ ‫הרי ממש כדמות זה צריך להיות האדם‪ ,‬שלא יאמר‪ :‬וכי אני אתקן מה שפלוני‬ ‫חטא או השחית? לא יאמר כך‪ ,‬שהרי האדם חוטא והקב"ה בעצמו‪ ,‬שלא על ידי‬ ‫שליח‪ ,‬מתקן את מעוותו ורוחץ צואת עונו‪ .‬ומכאן יתבייש האדם לשוב לחטוא‪,‬‬ ‫שהרי המלך בעצמו רוחץ לכלוך בגדיו"‪.‬‬ ‫מהלכות י"ג מידות‬ ‫י"ג מידות – רק במנין‬ ‫למה דווקא בציבור? חז"ל אומרים על י"ג מידות )ר"ה יז‪" (:‬שנתעטף הקב"ה‬ ‫כשליח צבור ואמר לו יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם"‪ .‬מגמרא זו למדו‬ ‫שי"ג מידות צריך לומר בציבור‪ .‬כמו שכתב רב עמרם גאון בשם רב נתן גאון‬ ‫"שאין מנהג אצלנו לומר י"ג מדות אלא בציבור‪ ,‬ואין רשות ליחיד לאומרם‬ ‫בתפילתו אלא בציבור‪ ,‬וכבר כרת הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא ברית עם משה ועם אבותינו‬ ‫שאין י"ג מדות חוזרות ריקם‪ ,‬שנאמר 'הנה אנכי כורת ברית'‪ .‬לפיכך אין אומרים‬ ‫אותו אלא בציבור" )עיין סידור ר"ע גאון ב‪ ,‬עט ב(‪.‬‬ ‫כשאדם אומר סליחות לעצמו – אינו רשאי לומר י"ג מידות בדרך תפילה‪ ,‬שהם‬ ‫"דבר שבקדושה"‪ ,‬וכל דבר שבקדושה נאמר בעשרה‪ .‬אבל יכול לומר אותם‬ ‫כדרך שקוראים אותם בתורה בניגון ובטעמים‪) .‬כה"ח תקפא ס"ק כו‪ .‬ומשנ"ב‬ ‫תקסה ס"ק יב(‪ .‬ואינו צריך להשלים את כל הפסוק במילים 'ונקה לא ינקה' וכו'‪.‬‬ ‫כמו שכתוב בתורה‪.‬‬ ‫אם התחיל "ויעבור" עם הציבור והם ממהרים או שהוא קורא לאט ‪ -‬יכול‬ ‫להמשיך ולומר י"ג מידות לבדו‪) .‬עיין כה"ח קלא ס"ק כג(‪ .‬וזה בתנאי שהתחיל‬ ‫יחד איתם "ויעבור"‪ ,‬אבל אם התחיל "וידוי" או "אל מלך" עם הציבור ולפני‬ ‫שהגיע לי"ג מידות הם כבר סיימו אותם ‪ -‬יאמר י"ג מידות בטעמים ולא בדרך‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫תפלה‪ ,‬או שיהרהר י"ג מידות בלבו‪.‬‬ ‫מי שאיחר לסליחות או שקשה לו לאדם לומר סליחות על פי קצב הצבור‪ ,‬כגון‬ ‫שרוצה לכוון‪ ,‬יכול לומר סליחות על‪-‬פי הקצב שלו‪ ,‬אך כאשר הצבור אומרים‬ ‫י"ג מידות‪ ,‬יפסיק מתחינותיו ויאמר עימהם י"ג מידות‪.‬‬ ‫אם אין מניין בשעה שמתחילים את הסליחות ‪ -‬יתפללו כסדר הסליחות‬ ‫וכשיאמרו "אל מלך" יאמרו עד "וכן כתוב בתורתך" ויאמרו י"ג מידות כדרך‬ ‫שקוראים אותם בתורה בניגון ובטעמים‪ .‬כאשר יתאסף מניין ‪ -‬יאמרו ג' פסוקים‬ ‫וחצי קדיש ואחר כך ימשיכו ממקום שפסקו‪ ,‬ואינם צריכים לחזור‪) .‬עיין שו"ע‬ ‫תקסה סע' ה לבוש‪ ,‬א"ר תקפא‪ ,‬עיין לכה"ח ס"ק כו ומשנ"ב ס"ק ד‪ ,‬ותול"ש(‪ .‬כי‬ ‫הם יכולים לומר את י"ג המידות שאחרי הפיוט "אם אפס"‪.‬‬ ‫אם התחילו אמירת סליחות במניין ויצאו מקצתם ואין כעת מנין ‪ -‬לא יכול‬ ‫שליח ציבור לומר קדיש "תענו ותעתרו" שאחרי הסליחות אף על פי שהוא‬ ‫המשך הסליחות‪ .‬וכל שכן שלא יאמר קדיש "יהא שלמא" שאחרי "שיר‬ ‫המעלות"‪ .‬ולדעת הרמ"א אומרים קדיש "תתקבל" שאחרי הסליחות‪) .‬עיין שו"ע‬ ‫סימן נה סע' ג(‪.‬‬ ‫י"ג מידות דרך לוויין‪ ,‬דיסק או רדיו ‪ -‬מי שלא יכול לשמוע סליחות בבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬טוב שישמע סליחות דרך לוויין‪ ,‬דיסק או רדיו‪ .‬שהם עושים את‬ ‫התעוררות הנפש‪ .‬אבל צריך לזכור כי כששומעים מהם סליחות אי אפשר לומר‬ ‫את י"ג המידות כאילו הוא בציבור למרות שהוא שומע אותם כמו בבית הכנסת‪.‬‬ ‫ואסור לענות קדיש עם החזן המשדר‪ .‬ואם עונה אמן הרי זו אמן יתומה‪ .‬ואסור‬ ‫לומר י"ג מידות אלא אם כן הוא אומר אותם בטעמי המקרא כקורא בתורה‪.‬‬ ‫שמע ממנין אחר – המתפלל במנין אחד ושמע י"ג מידות מבית כנסת אחרת ‪ -‬לא‬ ‫יענה עימהם‪.‬‬ ‫לא לפני חצות לילה‬ ‫הזכרת י"ג מידות אך ורק מחצות ואילך – כתב מרן )תקפא ס"א( 'נוהגים‬ ‫לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום‬ ‫הכפורים'‪ .‬והוא לפנות בוקר שהוא עת רצון‪ .‬ה'ברכי יוסף' הביא את דברי הזוהר‬ ‫שכתב כי יש להזהר לא לומר את י"ג המידות לפני חצות הלילה‪" .‬יש מקומות‬ ‫שנוהגים לקום לפני חצות לילה‪ ,‬והוא מנהג רע ומר‪ ,‬ישתקע ולא יאמר‪ ,‬ואין‬ ‫להזכיר י"ג מידות אלא בעת רצון וכו'"‪.‬‬ ‫אם אומרים בכל זאת סליחות לפני חצות לילה – כי חוששים הם שאם יקבעו‬ ‫את שעת הסליחות בחצות לא יבואו –לא יאמרו י"ג מידות כלל‪ .‬ובאמת זה הפסד‬ ‫גדול כי עיקר הסליחות הוא הי"ג המידות שעליהם נכרתה ברית‪.‬‬ ‫סליחות לילדים קטנים – אם רוצים להרגיל ילדים קטנים בסליחות‪ .‬באמת יש‬ ‫להרגילם לומר סליחות כתיקנם‪ ,‬אחר חצות הלילה‪ .‬במיוחד שי"ג מידות שה'‬ ‫כרת עליהם ברית משפיעות מאוד על האדם‪ .‬אבל אם עושים סליחות לפני חצות‬ ‫– יאמרו י"ג מידות בטעמי המקרא מדין חינוך‪.‬‬ ‫בתחילת הלילה‪ ,‬בין השמשות ‪ -‬אם סיימו חזרת הש"צ עם השקיעה‪ ,‬יכולים‬ ‫לאמר וידוי וי"ג מידות ב"בין השמשות" דהיינו עד ‪ 13.5‬דקות אחרי השקיעה‪.‬‬ ‫אבל לא יאמרו נפילת אפים שהיא "לדוד אליך ה'" )עיין בא"ח כי תשא אות ח'‬ ‫וכה"ח סי' קל"א ס"ק כ"ז(‪.‬‬ ‫י"ג מידות בסליחות של יום כיפור – מותר לומר י"ג מידות וסליחות בליל‬ ‫כיפור לפני חצות לילה‪ .‬שזהו יום של רחמים וחסדים‪ .‬ומותר גם לגמור את‬ ‫הסליחות של "תפילת נעילה" אחרי השקיעה‪ ,‬למרות שבדרך כלל אין אומרים‬ ‫וידוי וי"ג מידות בלילה‪ ,‬כיון שההארה של יום כיפור ממשיכה גם בלילה של‬ ‫מוצאי כיפור‪.‬‬ ‫הלכות שונות‬ ‫בעמידה ‪ -‬מחמת החשיבות של הסליחות יש מהאשכנזים שנוהגים לעמוד כל‬ ‫הסליחות כמו שעשה משה ארבעים יום כדכתיב )דברים י י( "וְ(נֹכִי ָע ַמ ְדּתִי ָבהָר‬ ‫ַּכּיָמִים ָהרִאׁשֹנִים > ְר ָּבעִים יֹום וְ> ְר ָּבעִים ָליְלָה"‪ .‬ומי שקשה לו יעמוד רק בוידוי‪,‬‬ ‫אל מלך וי"ג מידות‪) .‬מטה אפרים תקפא יח(‪ .‬הספרדים נוהגים לעמוד מהפיוט‬ ‫"שבט יהודה" עד "אחד הוא אלקינו"‪ .‬מי שקשה לו – יעמוד רק בוידוי‬ ‫וב"ויעבור"‪ .‬ואם יש לו עוד קצת כוח יעמוד גם ב"אל מלך"‪.‬‬ ‫בכריעה ‪(" -‬מַר ְׁשמּואֵל‪ :‬מַאי ַט ְעמָא ְּדרַב?" מה הטעם לכרוע לפני שם ה' ולמה‬ ‫בדיוק כשאומרים את שם ה' מזדקפים? " ִּד ְכתִיב‪) ,‬תהלים קמו( "ה' זֹקֵף‬ ‫ּכְפּופִים"‪ .‬כך גם בברכות וכך גם בי"ג מידות שוחים באמירת "ויעבור"‬ ‫וכשאומרים "ה'‪ ,‬ה'" מזדקפים‪ .‬מקשה הגמרא "מֵיתִיבִי )מלאכי ב( " ִמ ְּפנֵי ְׁשמִי‬ ‫נִחַת הּוא"‪ .‬רואים שלפני שם ה' צריכים להיות כפופים‪ .‬ניחתים‪ .‬מתרצת הגמרא‪:‬‬ ‫ִׁשמִי"? " ִמ ְּפנֵי ְׁשמִי" ְּכתִיב!" דהיינו לפני שאומרים את שם ה' אז‬ ‫"מִי ְּכתִיב‪ּ" :‬ב ְ‬ ‫צריך לכפוף וזה מורה על היראה שיש לנו מנוכחות הקב"ה‪ .‬אבל כשאומר את‬ ‫שם ה' צריך להיות זקוף‪ .‬זה כבודו של שם ה'‪ .‬זה מה שאומר הפסוק )דברים כט‬

‫ט( ">ּתֶם נִ ָּצבִים הַּיֹום ֻּכ ְּלכֶם ִל ְפנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם"‪" .‬כשאתם ִל ְפנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם –‬ ‫">ּתֶם נִ ָּצבִים" – זקופים‪.‬‬ ‫לכן כשהש"ץ אומר "ויעבור ה' על פניו ויקרא" בקול רם ‪ -‬כולם שוחים‪.‬‬ ‫כשאומר "ויקרא" – זוקפים‪ .‬אחר כך כולם אומרים בקול רם "ה' ה' וכו'‪,.‬‬ ‫וכשאומר "ה' ה' יטעים את ההפסק שבין ה'‪ ,‬ה'‪ .‬ויאמר י"ג מידות במתינות וטוב‬ ‫למנותן באצבעותיו‪.‬‬ ‫תקיעת שופר בי"ג מידות ‪ -‬כתב כה"ח )שם ס"ק י"ג( שיש קהילות בספרדים‬ ‫שנוהגים לתקוע בסליחות באומרם י"ג מידות‪ ,‬וכן בקדיש תתקבל‪ ,‬וכלשונו‪" :‬כדי‬ ‫לקיים דברי הכל"‪ .‬ולא מדקדקים בשיעור התקיעות שיהיו כדין של ר"ה‪.‬‬ ‫וכשמו"ר הרב אמר סליחות בביתו‪ ,‬אמר לבני הבית שלא יתקעו בשופר אם זה‬ ‫עלול להפריע לשכנים‪ .‬שהרי בית פרטי אינו כמו בית כנסת‪ .‬והתקיעות שם‬ ‫בסליחות אינם חובה כמו בראש השנה‪ .‬והם בשעות הבוקר המקודמות ועלולות‬ ‫להיות ח"ו גזל שינה לשכנים‪.‬‬ ‫ברית ‪ -‬אם בבית הכנסת נמצאים אבי הבן או סנדק‪ ,‬יאמרו סליחות כסדרן כיון‬ ‫שאין "ברית מילה" בלילה‪ .‬ומותר לאבי הבן או לסנדק לומר סליחות לפני עמוד‬ ‫השחר וכל שכן לציבור המתפלל איתם‪ .‬וכשעלה עמוד השחר לא יאמרו וידוי‪,‬‬ ‫תחנון ונפילת אפים וכד' לא הם ולא הציבור המתפלל איתם‪ .‬ויש שבמקרה כזה‬ ‫לא אומרים י"ג מידות אבל אומרים את כל שאר הסליחות‪.‬‬ ‫חתן ‪ -‬אם יש חתן בבית הכנסת ‪ -‬נהגו לומר את כל הסליחות חוץ מ"וידוי"‬ ‫ו"נפילת אפיים"‪.‬‬ ‫בבית אבֵל ‪ -‬אחינו האשכנזים נוהגים שאבֵל אינו עולה להיות שליח ציבור בר"ה‬ ‫וכיפור‪ .‬אנו נוהגים שאבֵל תוך י"ב חודש יכול להיות שליח ציבור‪ ,‬ורק תוך‬ ‫שבעה אינו יכול להיות ש"צ‪ .‬ועיין לשו"ע )יו"ד סי' שפ"ד סעי' ג'( שכתב וז"ל‪:‬‬ ‫"אם אין שם מי שיתפלל להוציא את הרבים ידי חובתן יכול האבל להתפלל‬ ‫להוציאם"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬היינו רק באופן יוצא מן הכלל‪ .‬אולם כיום לא רק שהאבֵל נהיה‬ ‫לש"צ אלא בבית האבלים מחלקים את המנין כדי שכל אבל יהיה ש"צ‪ .‬וכל‬ ‫המתפללים בבית האבל כל שבעה‪ ,‬יאמרו סליחות אך לא יאמרו "וידוי"‪" ,‬י"ג‬ ‫מידות"‪ ,‬ו"נפילת אפיים"‪ .‬והעיד מו"ר ורבינו שליט"א שכך הם נהגו כשנפטר‬ ‫אחיו של הרה"ג המקובל חכם עובדיה הדאיה זצ"ל בעשרת ימי תשובה והוא‬ ‫ישב שבעה‪.‬‬ ‫האם ללבוש ציצית בסליחות?‬ ‫חז"ל אומרים )ראש השנה יז‪" (:‬שנתעטף הקב"ה כשליח צבור ואמר לו יעשו‬ ‫לפני כסדר הזה ואני מוחל להם"‪ .‬מכאן נהגו שהש"ץ מתעטף בטלית בשעת‬ ‫אמירת הסליחות בגלל י"ג מידות שבה‪ .‬ויש שאינם נוהגים כן כיון שבדרך כלל‬ ‫אומרים סליחות בלילה שאינו זמן ציצית‪ .‬ולמעשה‪ ,‬אם אומרים סליחות בלילה‬ ‫לא ילבשו טלית‪ ,‬אך אם אומרים סליחות ביום יתעטף השליח ציבור בטלית‪) .‬עיין‬ ‫כה"ח תקפא ס"ק ל(‪.‬‬ ‫במקומות שנהגו להתעטף בטלית באמירת סליחות בלילה‪ ,‬יתעטפו ב"טלית‬ ‫שאולה" שהיא טלית שאין מברכים עליה ויתכוין הש"ץ שהוא לובש הטלית‬ ‫לכבוד בלבד‪ .‬ולמה יעשו כן? כדי לא להכנס בספק ברכות האם לברך עליה‬ ‫בלילה שלילה לאו זמן ציצית הוא אבל הבגד הוא בגד של יום ואולי הוא חייב‬ ‫מצד עצמו‪) .‬עיין משנ"ב ס"ק ו(‪.‬‬ ‫ויהי רצון שהקב"ה יערה עלינו רוח טהרה ממרום ויקיים בנו‪ .‬האמור בספר‬ ‫דברים )ל( "ּומָל ה' אֱלֹהֶי ָך אֶת ְל ָב ְב ָך וְאֶת ְלבַב זַ ְר ֶע ָך לְ> ֲהבָה אֶת ה' אֱלֹהֶי ָך ְּבכָל‬ ‫ְׁש ָך ְל ַמעַן ַחּיֶי ָך"‪ .‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ְל ָב ְב ָך ּו ְבכָל נַפ ְ‬ ‫ספר תורה של אחינו כל בית ישראל המוקדש לרפואתו של מר הראש"ל‬ ‫הרב מרדכי אליהו שליט"א‪.‬‬ ‫המעונייני להיות שותפי בכתיבת ספר התורה המוקדש למר הראשו‬ ‫לציו הרב מרדכי אליהו שליט"א מתבקשי לפנות ‪:‬‬ ‫ש עמותה  דרכי הוראה לרבני‬ ‫אפשרות דר אתר מאובטח ‪:‬‬

‫‪www.harav.org.il‬‬ ‫אפשרות דר טלפו ‪ ) 02-50 23 362 :‬בחו"ל ‪(972-2 50 23 362‬‬ ‫יש אפשרות לתרומה בכרטיסי אשראי וכ לתרומה דר הטלפו את‬ ‫החיובי מבצעי דר שידור ממוחשב‪.‬‬ ‫דוד בלאס עור האתר ‪:‬‬

‫‪www.harav.org‬‬

‫אמייל ‪[email protected] :‬‬

‫*רוצי" לקבל קול צופי באמייל כל שבוע !!‬ ‫שלחו לנו בבקשה באמייל ל& ‪[email protected]‬‬