Kol Sofayich Rh 5770

‫שיעור שבועי קול צופיך של מרן הראשון לציון המקובל הא‪-‬לקי‬

‫”הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א“‬

‫ראש השנה תש"ע – ‪ – 511‬ראש השנה שחל בשבת‬ ‫הציבור מתבקש להתפלל לרפואתו של מר הראשל"צ הרה"ג "מרדכי צמח אליהו ב מזל " שליט"א‬ ‫שיעור נמסר ע"י הרב שמואל אליהו שליט"א הרב של צפת‪.‬‬ ‫קטָה – האהובה שבכול!‬ ‫החת ַ‬ ‫קט ָה" פותח את תפילות ראש‬ ‫מי היא האחות הקטנה? הפיוט "ח ת ַ‬ ‫השנה‪ .‬האחות הזאת היא אנחנו‪ .‬הע הקט מכל העמי שעור ומסדר‬ ‫יה"‪.‬‬ ‫! ת ָ‬ ‫‪#‬ה ֶ‬ ‫ע ר ָכה‪ ,‬וע נָה ִ‬ ‫יה ְ‬ ‫! ת ָ‬ ‫‪#‬פ ֶ‬ ‫את התפילות שלו לקראת ראש השנה‪ִ " .‬‬ ‫קט ָה על ש החיבה שבדבר‪.‬‬ ‫בשיר השירי )ח‪ ,‬ח( נקראי ישראל ח ת ַ‬ ‫על ש האהבה שאוהב האבא את ביתו הקטנה‪ .‬והאבא האוהב פה הוא‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שאוהב אותנו אהבה עזה כמו שנאמר בפסוק שקוד לו‪*ִ " :‬י ַע)ָה‬ ‫יה ִר ְ‪-ֵ +‬י ֵא‪ְ +ַ +‬ל ֶה ֶב ְתיָה"‪.‬‬ ‫‪/‬ה ָבה ָק ָ‪+‬ה ִכ ְ‪+‬א ל ִקנְ ה ְר ָ‪ֶ +‬פ ָ‬ ‫ַכ ָ‪0‬וֶת ֲ‬ ‫מישהו מנסה לכבות את האהבה הזאת‪ .‬מי הוא זה שמנסה לקנות את‬ ‫האהבה בהו ביתו? למרות שמדובר כא על אהבה עזה יש כאלה שמנסי‬ ‫לכבות אותה‪ .‬אחרי מנסי לקנות את האהבה הזו בשוחד‪ ,‬בכס‪ ,1‬בהו‬ ‫‪/‬ה ָבה‬ ‫י‪3‬כל‪ְ 3‬ל ַכ‪ 2‬ת ֶאת ָה ֲ‬ ‫ובזהב‪ .‬על הראשוני נאמר‪ַ " :‬מיִ  ַר ִ‪2‬י לֹא ְ‬ ‫פ‪3‬ה" על האחרוני נאמר‪ִ " :‬א יִ ֵ‪ִ #‬אי‪ֶ +‬את ָ*ל ה  ֵ‪2‬ית ‬ ‫‪3‬נְ ָהר ת לֹא יִ ְ‪ְ +‬ט ָ‬ ‫‪/‬ה ָבה ‪ 2‬ז יָב‪3‬ז‪ 3‬ל "‪) .‬שיר השירי ח ז(‪ .‬ודבר זה נאמר על הניסיונות של‬ ‫ָ‪ֲ 2‬‬ ‫הנוצרי לומר אנחנו "ע ישראל החדש" וזה מביא לה מאלוקי רק בוז‪.‬‬ ‫דבר זה נאמר ג על הניסיו של המוסלמי לתפוס את מקו המקדש‬ ‫וקודש הקודשי‪ ,‬כאילו ה באו להחלי‪ 1‬את ישראל בעבודת במקדש‪ .‬ג‬ ‫ה גורמי לעצמ בוז אצל אלוקי‪ .‬כ היה ע הפלשתי ששבו את ארו‬ ‫ברית ה' מתו אותה מטרה בימי עלי‪ ,‬ושילמו על כ מחיר יקר מאוד מאוד‪.‬‬ ‫*ה ַבת ְ(ל'ל ָֹתיִ ְ‪$‬‬ ‫ע'ר ִי ְ‪ֲ $‬‬ ‫ָכ ְר ִ‪,‬י ָל ְ‪ֶ $‬ח ֶסד נְ ַ‬ ‫זַ‬ ‫‪/‬ה ַבת‬ ‫יה – פיוט אחות קטנה מתפלל על החזרת " ֲ‬ ‫(ל'לת ָ‬ ‫ֶ‬ ‫*ה ַבת‪,‬‬ ‫לב ֵ‪ֲ -/‬‬ ‫ַ‬ ‫הב ֶאת‬ ‫יה" של ישראל‪ .‬אהבה שמתחילה כבר באבות "וְ ַת ַחת ִ*י ַ‬ ‫*ל‪3‬ל ת ָ‬ ‫ֶ‬ ‫‪3‬ב ַר ְכ ָ וְ ִה ְר ֶ‪ָ 2‬‬ ‫ַא ֵה ְב ָ ֵ‬ ‫י" )דברי ד לז( ומה היא נמשכת אלינו‪" .‬ו ֲ‬ ‫ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫י וְ ַע ְ‪#ְ +‬רֹת‬ ‫יר‪ ָ +‬וְ יִ ְצ ָה ֶר ָ ְ‪+‬גַר ֲא ָל ֶפ ָ‬ ‫‪/‬ד ָמ ֶת ָ ְ‪8‬גָנְ ָ וְ ִת ְ‬ ‫‪3‬פ ִרי ְ‬ ‫‪3‬ב ַר ְ ְ‪ִ -‬רי ִב ְטנְ ָ ְ‬ ‫ֵ‬ ‫י ָל ֶתת ָל ְ" )יג(‪ .‬אהבה של אלוקי‬ ‫ֶ ַעל ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶ‪+‬ר נִ ְ‪2ַ +‬ע ַל ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫צֹאנ ָ‬ ‫שגוררת אהבת ישראל לאלוקי‪ .‬זאת הסיבה שבגללה משה חוזר ומזכיר‬ ‫‪/‬ה ַבת ה' ֶא ְת ֶכ"‪.‬‬ ‫לנו פעמי רבות בספר דברי את אהבת ה' )דברי ז( " ֵמ ֲ‬ ‫מתוכה מתעוררת האהבה שלנו לאלוקי‪ .‬אומר לנו משה שזאת אהבה‬ ‫שצרי לחזק כמו כל אהבה‪ .‬לפחות פעמי בכל יו‪ ,‬בוקר וערב בקריאת‬ ‫שמע‪ .‬קריאה שצריכי לכוו בה ג לפירוש המילי וג ובעיקר לעורר את‬ ‫האהבה אליו בליבנו‪.‬‬ ‫אי‪ $‬מחזקי! את האהבה? יש כמה דרכי‪ .‬א[ ברכות ‪ 2‬שמעתי פע ממו"ר‬ ‫הרב שליט"א שכדי לחוש את אהבת ה' בליבנו צרי עבודה שבלב‪ .‬בעיקר‬ ‫על ידי התבודדות והתבוננות בשעה שמברכי ברכות השחר‪ ,‬בבית בחדר‬ ‫סגור‪ .‬כ מתחילי‪ .‬אחר כ שמי לב לכל מאה הברכות‪ ,‬לומר אות מכל‬ ‫הלב‪ .‬ב[ זוכרי! את חסדי ה' – אנשי כנסת הגדולה תיקנו לנו בכל יו לפני‬ ‫קריאת שמע לומר את הברכה שמספרת לנו כי אלוקי אוהב אותנו‬ ‫"אהבת עול"‪ .‬כשמתבונני בזה מתעוררת בליבנו אהבה גדולה לאלוקי‬ ‫ַפ ְ‪ָ +‬‬ ‫‪3‬ב ָכל נ ְ‬ ‫י ְ‪ָ 2‬כל ְל ָב ְב ָ ְ‬ ‫ה ְב ָ‪ֵ #‬את ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ואנו אומרי בכוונת הלב‪" .‬וְ ַ‬ ‫‪3‬ב ָכל ְמא ֶֹד ָ"‪ .‬ג[ מסירי! את המונעי! – זו עצה שהתורה אומרת בהקשר‬ ‫ְ‬ ‫‪3‬מ ְל ֶ‪ֵ #‬את ָע ְר ַלת ְל ַב ְב ֶכ וְ ָע ְר ְ‪ֶ -‬כ לֹא ַת ְק‪ 3+‬ע ד"‪ .‬ג‬ ‫לאהבת אלוקי‪ַ " .‬‬ ‫אנו אומרי בפרשה שלישית בקריאת שמע עצות אי לא לקלקל את אהבת‬ ‫ֵיכ"‪ .‬לא לחסו את הלב‪.‬‬ ‫‪/‬ח ֵרי ֵעינ ֶ‬ ‫‪/‬ח ֵרי ְל ַב ְב ֶכ וְ ֲ‬ ‫הלב‪" .‬וְ לֹא ָתת‪3‬ר‪ֲ 3‬‬ ‫אלוקי! מסייע – חסד אלוקי אומר שא נתקד קצת לכיוו אלוקי‬ ‫י ֶאת ְל ָב ְב ָ‬ ‫‪3‬מל ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫הוא ימול את ליבנו באחרית הימי‪) .‬דברי ל' ו'( " ָ‬ ‫ֶי"‪ .‬אנו‬ ‫ַפ ְ‪ְ ָ +‬ל ַמ ַע ַח; ָ‬ ‫‪3‬ב ָכל נ ְ‬ ‫י ְ‪ָ 2‬כל ְל ָב ְב ָ ְ‬ ‫‪/‬ה ָבה ֶאת ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ַר ֶע ָ ְל ֲ‬ ‫וְ ֶאת ְל ַבב ז ְ‬ ‫וח ְ‪ָ +‬ק< ַ‪ְ #‬ג ִ‪2‬יר‪.‬‬ ‫מתפללי על זה בפיוט "אחות קטנה" בתחילת ראש השנה " ֶ‬ ‫‪/‬ה ַבת‪,‬‬ ‫לב ֵ>‪ֲ +‬‬ ‫ות ִסיר‪ַ .‬‬ ‫ַפ ָ‪ָ <+‬‬ ‫ֲביר ִמ ֵ!ב ַ‪ֲ 8‬א ַבת נ ְ‬ ‫ותע ִ‬ ‫‪ 8‬ד<‪ַ .‬‬ ‫ָ‬ ‫ַל ְח‪ִ =ֹ-‬ק ְר ַבת‬ ‫יה"‪.‬‬ ‫*ל‪3‬ל ת ָ‬ ‫ֶ‬ ‫הימי! המסוגלי! לאהבה ‪ 2‬ימי "קיבו= הגלויות" ה הימי שבה תתעורר‬ ‫האהבה ביותר‪ .‬זאת כנראה הסיבה שבגללה התורה מדברת על "אהבה"‬ ‫בעיקר בספר דברי )כמעט עשרי פע(‪ .‬ש היא מוזכרת לרוב בהקשר‬ ‫של ישוב האר= וקיבו= הגלויות‪ .‬לכ בשאר החומשי יש דיבור של אהבה‬

‫‪3‬ל‪ְֹ +‬מ ֵרי‬ ‫ֹה ַבי ְ‬ ‫רק פע אחת בלבד‪ ,‬במת תורה‪" .‬וְ ע ֶֹ?ה ֶח ֶסד ַל ֲא ָל ִפי ְלא ֲ‬ ‫ תי"‪.‬‬ ‫ִמ ְצ ָ‬ ‫יה‬ ‫לת ָ‬ ‫למ ֲח ֶ‬ ‫רפא נָא‪ַ ,‬‬ ‫ֵאל נָא ָ‬ ‫סיו! הגלות‪ ,‬עליה לאר‪ 2 4‬בפיוט ובתפילה הזאת אנו מבקשי מהקב"ה‬ ‫ָמר"‪ .‬לתקוע בשופר גדול‬ ‫לחדש את הברית ולסיי את הגלות " ִ*י ‪ +‬ד @ ַ‬ ‫יה"‪.‬‬ ‫! ת ָ‬ ‫מס ֶ‬ ‫ומר‪ :‬סֹ!‪ 3‬סֹ!‪ִ ,3‬‬ ‫לצ; ‪ַ .‬‬ ‫ותעֲל‪ִ 3‬‬ ‫ולהעלות אותנו לאר= ישראל " ַ‬ ‫ריב‬ ‫ע ל ִ‬ ‫"סֹ!‪ 3‬סֹ!‪ָ 3 -ַ 3‬ד ֶר ְ‪ָ ,‬ה ִרימ‪ִ 3‬מ ְכ‪ +‬ל ִמ ֶ‪ֶ 8‬ר ְ ַע ִ‪0‬י" למה? " ִ*י לֹא ְל ָ‬ ‫ֶצח ֶא ְ>צ ‪) "1‬ישעיהו נז(‪ .‬סיו הריב והקצ‪ 1‬מביא מחילה גדולה של‬ ‫וְ לֹא ָלנ ַ‬ ‫יתי וְ ֶא ְר ָ‪ֵ -‬אה‪."3‬‬ ‫עוונות‪ .‬כאמור ש בהמש הפסוקי‪ָ 8ְ " :‬ר ָכיו ָר ִא ִ‬ ‫רפואה שהיא ג! תשובה וסליחה ‪ 2‬הרפואה שמוזכרת כא היא רפואה‬ ‫נפשית‪ .‬רפואה של תשובה‪ .‬כ מסבירה הגמרא במגילה )יז‪ (:‬את הפסוק‬ ‫זנָיו‬ ‫‪3‬ב ְ‬ ‫שאומר על השב בתשובה שהוא חוזר בגלל מה שהוא "יִ ְר ֶאה ְב ֵעינָיו ְ‬ ‫ֵכי‬ ‫ָ‪+‬ב וְ ָר ָפא ל "‪ .‬רפואה של תשובה‪ַ " .‬ה‪ֵֹ B‬ל ַח ְל ָכל עֲ נ ִ‬ ‫ָבי ו ָ‬ ‫‪3‬ל ָבב י ִ‬ ‫יִ ְ‪ָ +‬מע ְ‬ ‫ָהר ֵֹפא ְל ָכל ַ‪ֲ #‬חל‪3‬יְ ִכי" )תהילי קג(‪ .‬רפואה שהיא הסליחה שאלוקי‬ ‫סולח לשבי‪ .‬זה המקו להזכיר את התפילה לרפואת הרב שליט"א‬ ‫יה‪ֵ #ָ ,‬חל ָ‪+‬נָה‪,‬‬ ‫לל ת ָ‬ ‫וק ֶ‬ ‫יה‪ְ #ִ .‬כ ֶלה ָ‪+‬נָה‪ִ ,‬‬ ‫ל ת ָ‬ ‫למ ֲח ֶ‬ ‫רפא נָא‪ַ ,‬‬ ‫שיתקיי בו " ֵאל נָא ָ‬ ‫יה"‪.‬‬ ‫כ ת ָ‬ ‫‪3‬ב ְר ֶ‬ ‫ִ‬ ‫כנגד האומות שכל כ‪ $‬אוהבי! לקטרג על ישראל‬ ‫הגויי! שכל כ‪ $‬התעללו בנו והציקו לנו לאור‪ $‬כל הגלות – חכמינו במדרש‬ ‫שיר השירי אומרי כי היחס לישראל כאל "אחות קטנה" הוא בעיקר‬ ‫יה" שבאכזריות‬ ‫ל ת ָ‬ ‫ַח ֶ‬ ‫א כ ִלי נ ֲ‬ ‫ָרי ְ‬ ‫אחרי הגלות‪ ,‬אחרי שאומות העול "ז ִ‬ ‫ע לל תי ָה"‪ .‬הפיוט‬ ‫ֶ‬ ‫רבה כמו חיות טר‪ 1‬לא ריחמו על נער וזק‪" .‬לֹא ִה ְ‪ִ +‬איר‪3‬‬ ‫הזה הוא מזכיר את האסונות הגדולות שע ישראל עבר בגלות‪ .‬אסונות‬ ‫שסותמי את פי המקטרג לגמרי‪ .‬לומר לו‪" :‬יִ ְג ַער ה' ְ‪ַ ָ 2‬ה ָ‪ָ C‬ט וְ יִ גְ ַער ה' ְ‪ָ 2‬‬ ‫יר‪ָ +3‬לִ‪ֲ ,‬הל א זֶה א‪3‬ד ‪E‬מ ָ‪D‬ל ֵמ ֵא‪) ."+‬זכריה ג ב(‬ ‫ַה‪ֵֹ 2‬חר ִ‪ָ 2‬‬ ‫היסורי הללו מעוררי את האהבה הגדולה של אלוקי‪ .‬אהבה ששמרנו‬ ‫למרות שהיא הייתה " ַע)ָה ַכ ָ‪0‬וֶת"‪ .‬למרות שהייתה " ָק ָ‪+‬ה ִכ ְ‪+‬א ל" למרות‬ ‫יה ִר ְ‪-ֵ +‬י ֵא‪ְ +ַ +‬ל ֶה ֶב ְתיָה"‪ .‬למרות כל‬ ‫שבגללה עלינו על המוקד " ְר ָ‪ֶ +‬פ ָ‬ ‫האסונות שניחתו על ישראל בגלות הארורה‪ .‬למרות שהרגו בנו בלי רחמי‬ ‫‪3‬ב‪F‬זז‪3‬‬ ‫ול ָ‪ָ <2‬ק‪F‬רע‪ ."3‬למרות שה בזזו בלי הפסקה את רכוש של ישראל " ָ‬ ‫" ִ‬ ‫‪3‬בכל‬ ‫ִאי‪ +‬ל " בכל זאת לא שיננו את אהבתנו‪ .‬לא החלפנו את בריתנו‪ְ " .‬‬ ‫יה"‪ .‬על כ אנו מבקשי בשעה זו של כניסת החג‬ ‫@ל ת ָ‬ ‫‪ 0‬נָע‪ַ 3‬מ ְע ֶ‬ ‫זֹאת לֹא ִמ ָ‬ ‫על גאולת של ישראל‪ָ " .‬ה ֵק ִמ ִ‪ְ G‬פל‪3‬ת‪ ,‬לרֹא‪ַ +‬מ ְמ ֶל ֶכת"‪ .‬כי בגאולת יהיה‬ ‫קידוש ה' גדול בעול "וכל בני בשר יקראו בשמ"‪.‬‬ ‫הגויי! שכל כ‪ $‬אוהבי! להתעסק בחסרונות שלנו ‪ H‬המדרש )רבה במדבר‬ ‫ב טז( מספר לנו על כ שאומות העול אוהבות כל כ למצוא פגמי‬ ‫בישראל‪ .‬כ ה מרגישי "צדיקי" בעיני עצמ‪ .‬ה סופרי כמה "חפי‬ ‫מפשע" הרגנו בעזה‪ .‬כמה בתי הרסנו למחבלי‪ .‬כמה מחסומי הקמנו‬ ‫לעצור רוצחי‪ .‬כמה ילדי מסכני פצענו‪ .‬ה לא סופרי את אלפי טילי‬ ‫המוות שהרוצחי הערבי יורי עלינו‪.‬‬ ‫"רבי עזריה בש רבי יהודה בר רבי סימו‪ .‬לעתיד לבא עתידי כל שרי‬ ‫אומות העול! באי ומקטרגי את ישראל לפני הקב"ה ואומרי‪ :‬רבש"ע‬ ‫אלו עבדו עבודת כוכבי ואלו עבדו עבודת כוכבי‪ .‬אלו גלוי עריות ואלו‬ ‫גלוי עריות‪ .‬אלו שפכו דמי ואלו שפכו דמי‪ .‬מפני מה אלו יורדי לגיהנ‬ ‫ואלו אינ יורדי? אמר לה הקב"ה‪" :‬אחות לנו קטנה"‪ .‬מה קט זה כל מה‬ ‫שהוא עושה אי ממחי על ידו‪ .‬למה שהוא קט? כ כל מה שישראל‬ ‫מתלכלכי כל ימות השנה בעונותיה בא יו הכפורי ומכפר עליה‬ ‫שנאמר )ויקרא ט"ז( כי ביו הזה יכפר עליכ"‪) .‬שיר השירי רבה ח ט(‪.‬‬ ‫אהבה שהופכת את הדיני! לחסדי! – כפרה זאת באה מתו אהבה‪ .‬ולא‬ ‫עוד אלה שהקב"ה מביא על ידה גאולה לישראל‪" .‬ומביא גואל לבני בניה‬ ‫למע שמו באהבה" בשעה זו מתעוררת אהבה ה' לישראל בעוצמה גדולה‬ ‫י‬ ‫ָת ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫כל כ עד שכל קללות הגלות מתהפכות על אומות העול‪" .‬וְ נ ַ‬ ‫פ‪) ."3‬דברי ל ז(‪.‬‬ ‫י ֲא ֶ‪+‬ר ְר ָד ָ‬ ‫י וְ ַעל ?נְ ֶא ָ‬ ‫ֵאת ָ*ל ָהל ת ָה ֵא ֶ!ה ַעל אֹיְ ֶב ָ‬ ‫י ִל ְ‪+‬מ ַֹע ֶאל ִ‪ְ 2‬ל ָע‬ ‫בה ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫האהבה הזאת גורמת לעוד מהפ‪" :‬וְ לֹא ָ‬ ‫י"‪) .‬בפרק כג ו(‬ ‫י ְ! ָ ֶאת ַה ְ> ָל ָלה ִל ְב ָר ָכה ִ*י ֲא ֵה ְב ָ ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ַהפ ְֹ ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ַו; ֲ‬ ‫מהפ שמעורר תשובה מאהבה שהופכת את ה ְ)ד נ ת ִל ְזכ‪ ;E‬ת‪) .‬יומא פו(‪.‬‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫שופר – סנגור ישראל ככה גדול בקודש הקדשי!‬ ‫מו"ר הרב שליט"א הביא את הגמרא במסכת ראש השנה )ד‪ 1‬כו ע"א(‬ ‫מר ַר ִ‪2‬י‬ ‫‪ G‬פר ת ְ* ֵ‪ִ +‬רי‪ ,‬ח‪ִ =3‬מ ֶ‪+‬ל ָ‪ָ -‬רה‪ִ ,‬מ ְ‪-‬נֵי ֶ‪+‬ה‪3‬א ֶק ֶר‪ַ .‬‬ ‫שאמרה‪*ָ " :‬ל ַה ָ‬ ‫ֶא ַמר‪) ,‬יהושע ו( " ִ‪ְ 2‬מ‪ֶ 2ְ ְֹ +‬ק ֶר‬ ‫‪ G‬פר ת נִ ְק ְרא‪ֶ , 3‬ק ֶר'‪ֱ +ֶ ,‬‬ ‫ַהלֹא ָ*ל ַה ָ‬ ‫י סי‪ ,‬ו ֲ‬ ‫ֵ‬ ‫; בל"?! הסביר עולא את דברי חכמי האוסרי על פי דברי ַרב ִח ְס ָ‪8‬א‬ ‫ַה ֵ‬ ‫ָהב ִל ְפנַי וְ ִל ְפנִ י‬ ‫בכה גדול שאמר " ִמ ְ‪-‬נִ י ָמה ֵאי * ֵֹה @ָד ל נִ ְכנָס ְ‪ִ 2‬בגְ ֵדי ז ָ‬ ‫ֲ?ה ַס ֵג ר"‪ .‬ובירושלמי יומא ‪-‬רק שביעי‬ ‫ֲב דה? ְל ִפי ֶ‪ֵ +‬אי ָק ֵ‪J‬ג ר ַנע ָ‬ ‫ַלעֲב ד ע ָ‬ ‫ַאוָה‪ .‬אבל‬ ‫ָהב? יש אומרי ִמ ְ‪-‬נֵי ַה@ ֲ‬ ‫הסבירו " ִמ ְ‪-‬נֵי ַמה ֵאינ ְמ ַ‪ֵ +‬מ‪ִ 2ְ +‬ב ְג ֵדי ז ָ‬ ‫ֲ?ה ַסנֵיג ר‪ֶ .‬א ְתמ ל ְ* ִתיב ָ‪ֶ 2‬ה‪,‬‬ ‫ַר ִ‪2‬י ֵלוִ י אמר‪ַ " :‬על ‪ֵ +ֶ 3+‬אי ַק ֵטיג ר ַנע ָ‬ ‫ָהב?‬ ‫‪3‬מ ַ‪ֵ +‬מ‪ִ 2ְ +‬בגְ ֵדי ז ָ‬ ‫ע מד ְ‬ ‫ָהב"‪ ,‬וְ ַע ְכ ָ‪+‬יו ה‪3‬א ֵ‬ ‫)שמות לב( " ַו ַיעֲ?‪ָ 3‬ל ֶה ֱאל ֵֹהי ז ָ‬ ‫מקשה הגמרא ש‪" :‬והא איכא ד פר?" ולמה הוא לא קטיגור‪ .‬הרי הוא‬ ‫ג שיי לחטא העגל? מתרצת הגמרא‪" :‬הואיל ואשתני אשתני"‪ .‬תרגו‪:‬‬ ‫הפר הוא כבר שחוט‪ ,‬והשתנה להיות לד‪" .‬והא איכא ארו וכפורת‬ ‫וכרוב?"‪ .‬הרי ה עשויי זהב‪ ,‬למה ה לא מקטרגי? "חוטא בל יקריב‬ ‫קאמרינ"‪ .‬הבעיה היא לא הכלי‪ ,‬אלא ע החוטאי מע ישראל שחטאו‪.‬‬ ‫"והא איכא כ‪ 1‬ומחתה?" למה "כ‪ 1‬ומחתה" העשויי זהב לא מקטרגי?‬ ‫"חוטא בל יתנאה קא אמרינ"‪ .‬הבעיה היא ע החוטא שנהנה מזה‪ ,‬ומכ‪1‬‬ ‫ומחתה לא נהני‪.‬‬ ‫"והא איכא בגדי זהב מבחו=?" למה בגדי שכה עובד בה מחו= לקודש‬ ‫הקדשי יכולי להיות מזהב? תשובה‪" :‬מבפני קא אמרינ"‪ .‬הבעיה היא‬ ‫רק ע דבר שנכנס לקודש הקודשי‪" .‬שופר נמי מבחו= הוא?" א כ למה‬ ‫אתה מחמיר בשופר הרי הוא לא נכנס לקודש הקודשי? "כיו דלזכרו‬ ‫הוא ‪ H‬כבפני דמי"‪ .‬כיו שהשופר מיועד להזכיר את ישראל לפני ה' ‪ H‬הרי‬ ‫זה כמו עבודה בקדש הקדשי‪ .‬לפי הגמרא הזאת התוקע נחשב כמו כה‬ ‫גדול ביו! כיפור בקודש הקדשי!‪ .‬ותקיעה היא הסנגוריה הגדולה ביותר‬ ‫שיש על ע! ישראל‪.‬‬ ‫תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת‬ ‫לדעת התלמוד הבבלי‪ ,‬תקיעה בשבת היא איסור דרבנ ‪ 2‬המשנה במס'‬ ‫ראש השנה )כ"ט‪ ,‬ב'( אומרת שראש השנה שחל בשבת אי תוקעי בשופר‪.‬‬ ‫יש דעה בגמרא שזה למעשה גזירת הכתוב שפסוק אחד אומר "שבתו זכרו‬ ‫תרועה" )ויקרא כ"ג( וכתוב אחד אמר‪' :‬יו תרועה יהיה לכ' )במדבר‬ ‫כ"ט( מנסה הגמרא לפרש ש"זכרו תרועה" משמעו רק להזכיר התרועה‬ ‫ולא להריע ממש וזה הציווי כשראש השנה חל בשבת‪.‬‬ ‫הגמרא למסקנה לא מקבלת את הפירוש הזה כיוו שעל פי ההלכה מותר‬ ‫לתקוע בבית המקדש בשבת בשופר‪ .‬וא התורה אמרת שלא תוקעי‬ ‫בשבת בשופר‪ ,‬אי תוקעי בבית המקדש? "אלא אמר רבא מדאורייתא‬ ‫מישרא שרי ורבנ גזרו ביה וכו'"‪ .‬מסקנת רבא שמתורה מותר לתקוע‬ ‫בשופר אבל חכמי אסרו משו גזירה‪ ,‬שלא יטלטל אד את השופר בשבת‬ ‫בדר לבית הכנסת לתקוע‪ .‬לפי הפירוש הזה משמעות המילי "זכרו‬ ‫תרועה" היא שהתרועה מזכירה את זכות האבות וזכות העקידה‪) .‬שד"ח‬ ‫ח"ט מערכת ראש השנה סימ ב' אות א' בש תרומת הדש קמה(‪ .‬וזה‬ ‫שיי ביו חול כמו בשבת‪.‬‬ ‫דעת התלמוד הירושלמי שתקיעה בשבת היא איסור מהתורה – התלמוד‬ ‫הירושלמי לומד שאיסור תקיעות בשבת הוא מדאורייתא כמו הדעה‬ ‫הראשונה שמוזכרת בתלמוד הבבלי‪) .‬פרק רביעי הלכה א'(‪ .‬כותב הירושלמי‬ ‫שהיו יושבי חכמי ומקשי א איסורו איסור תורה למה מותר לתקוע‬ ‫במקדש? עבר ש רב כהנא שהיה גברא רבה ושאלו אותו‪ ,‬ואמר לה‪:‬‬ ‫שהאיסור הוא מדאורייתא והוא נלמד מהפסוק "זכרו תרועה"‪ .‬אמר רב‬ ‫זעירא לחבריו לעלות ולשמוע את דרשתו של רבי לוי שאמר כי הסיבה‬ ‫שבמקדש תוקעי ג בשבת היא בגלל שכתוב בפסוק‪" :‬יו תרועה‬ ‫והקרבת" )במדבר כט( ‪ H‬שבמקו שמקריבי קרבנות ‪ H‬לעול יהיה "יו‬ ‫תרועה"‪.‬‬

‫על כל העול כולו‪ .‬לפי התלמוד הבבלי בשבת של ראש השנה לא תוקעי‬ ‫בשופר מחמת גזירת חז"ל‪ .‬מו"ר הרב שליט"א תמיד אומר שתקיעה זו היא‬ ‫יותר חשובה מתקיעה שאנו תוקעי ביו השני‪ .‬שהרי כשאנו תוקעי אנו‬ ‫משתדלי בכל כוחנו ולא יודעי א באמת הצלחנו לכוו לציווי של‬ ‫הקב"ה כדבעי‪ .‬אבל כשאנו לא תוקעי ביו השבת בגלל גזירת חז"ל אנו‬ ‫באי לפני הקב"ה ואומרי לו‪ :‬עשינו כל מה שגזרת עלינו‪ .‬לשמוע בקול‬ ‫דברי חכמי‪.‬‬ ‫ובספר 'תורה לשמה' )תל"ו( שואל‪ :‬אי לפי התלמוד הבבלי מבטלי‬ ‫מצווה כ"כ חשובה ונחוצה בגלל ספק שמא אד ישכח ויטלטל? ומארי‬ ‫לתר= ולבאר עניי זה‪ .‬וכתב ג"ע בעל הבא"ח בספרו שני אליהו א' על‬ ‫הפסוק‪" :‬ליראי הש ולחושבי שמו" מי שחושב לעשות מצווה ונאנס ולא‬ ‫עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה‪ .‬הקב"ה מחשיב לנו את קיו מצוות‬ ‫התקיעות כאילו תקענו‪ .‬לפי זה כתב הבא"ח )בספרו לשו חכמי ח"א סי'‬ ‫י"ד( "יהי רצו" ארו שטוב לאומרו ביו שבת לפני מוס‪ ,1‬וא אי לו זמ‬ ‫יאמר את זה אחרי מוס‪.1‬‬ ‫תוקעי! בשופר בשבת בבית המקדש‬ ‫איפה תוקעי! בשבת?‬ ‫לדעת כול היו תוקעי בשבת בראש השנה בבית המקדש‪ .‬השאלה היא‬ ‫הא רק בבית המקדש היו תוקעי בשבת או ג במקומות אחרי?‬ ‫הגמרא אומרת "משחרב בית המקדש התקי רב יוחנ ב זכאי שיהו‬ ‫תוקעי בכל מקו שיש בו בית די‪ .‬אמר רבי אלעזר לא התקי רב יוחנ ב‬ ‫זכאי אלא ביבנה בלבד‪ .‬אמרו לו‪ :‬אחד יבנה ואחד כל מקו שיש בו בית‬ ‫די‪ .‬ועוד זאת היתה ירושלי יתירה על יבנה שכל עיר שהיא רואה ושומעת‬ ‫וקרובה ויכולה לבוא תוקעי וביבנה לא היו תוקעי אלא בבית די בלבד"‪.‬‬ ‫לדעת רש"י לא היו תוקעי "לא בירושלי ולא בגבולי"‪ ,‬רק בבית‬ ‫המקדש היו תוקעי בשבת‪ .‬כשגלו סנהדרי ארבעי שנה קוד שחרב‬ ‫הבית‪ ,‬היו תוקעי בירושלי )עיי ריטב"א ש על הש"ס(‪ ,‬וכשחרב בימ"ק‬ ‫וחרבה ירושלי היו תוקעי ביבנה‪ ,‬ש היו הסנהדרי‬ ‫לדעת הרמב"! מקדש נקרא ירושלי‪ .‬והיו תוקעי בבית המקדש‬ ‫ובירושלי‪) .‬בפרוש המשניות( וכ פסק בהלכות‪" :‬אבל בזמ שהיה המקדש‬ ‫קיי והיה בי"ד הגדול בירושלי בכל תוקעי בשבת בירושלי כל זמ‬ ‫שבי"ד יושבי‪ ,‬ולא אנשי ירושלי בלבד אלא כל עיר שהייתה בתו תחו‬ ‫ירושלי" )בפ"ב מהלכות שופר הלכה ח'(‪ .‬דהיינו לא רק בביהמ"ק‪ ,‬אלא‬ ‫ג בירושלי ובכל עיר שהיתה בתחומה ורואה אותה ושומעי ממנה קול‬ ‫תקיעות ירושלי ויכולי לבא בה‪ .‬כשחרב ביהמ"ק היו תוקעי בשבת‬ ‫במקו שיש בי"ד קבוע וסמו באר= ישראל‪ .‬אבל בלי בי"ד מוסמ ג‬ ‫הרמב" מודה שאי תקיעה בשבת בזמ הזה‪.‬‬ ‫לדעת הרי"‪ 6‬ג בזמ הזה שאי בי"ד סמוכי יכולי לתקוע בפני כל‬ ‫בי"ד‪ .‬כ הוא מביא הרי"‪) 1‬ד‪ 1‬ח' בדפי הרי"‪ (1‬בהלכות את דברי רב הונא‬ ‫ורבי שתוקעי בפני בי"ד דוקא‪ ,‬ובזמ בי"ד ‪ H‬כלומר ו' שעות שבי"ד‬ ‫יושבי‪ .‬וצרי בי"ד חשוב‪ .‬והר" מבאר )ד"ה ונראה( שהרי"‪ 1‬כתב מימרות‬ ‫אלו אע"פ שהיו אי לנו בי"ד מוסמכי לומר שהוא סובר שלא צריכי‬ ‫בי"ד סמו אלא יכולי לתקוע בפני כל בי"ד אקראי וה ג' אנשי‪ .‬וכותב‬ ‫הר"‪" :‬ועל זה היה סמו לעשות מעשה בדבר שהיו תוקעי בבי"ד שלו‬ ‫בר"ה שחל להיות בשבת"‪ .‬וכתב על זה הריטב"א‪" :‬ולא מצינו מי שינהוג‬ ‫כמותו בשו מקו מישראל" )ריטב"א ש בסו‪ 1‬ד"ה א"ר אליעזר(‪.‬‬ ‫דעת הרמב"! שאי תקיעה בשבת מכיו שאי ביהמ"ק ואי בי"ד סמוכי‪.‬‬ ‫בשנת תרס"ה ‪ H‬תרס"ו חל ר"ה בשבת שנה אחר שנה‪ .‬רצה בעל 'לב העברי'‬ ‫בירושלי לתקוע בשופר בשבת‪ ,‬לקח את הבי"ד הספרדי שישב בביכ"נ של‬ ‫רב יוחנ ב זכאי‪ ,‬ולקח את הבי"ד האשכנזי שישב בחורבת רבי יהודה‬ ‫החסיד ורצה לתקוע בפניה בשבת‪ ,‬וכדעת הרי"‪ .1‬ולבסו‪ 1‬לא עלתה בידו‬ ‫שהיו הפרעות‪ ,‬ואמנ יש שמועות שאכ תקע ובאו רבני ושמעו מבחו=‬ ‫התקיעות‪.‬‬ ‫והאמת שהרי"‪ 1‬יכול היה לסמו ולעשות מעשה בבי"ד שלו ולתקוע בשבת‬ ‫שהיה ענק בדורו‪ ,‬ואפי' הרמב" שהיה יכול לחלוק על כל הראשוני היה‬ ‫נזהר מאד מלחלוק על הרי"‪ .1‬וג הראב"ד בהשגותיו שהיה חרי‪ 1‬בלשונו‬ ‫מאד נגד הרמב"‪ ,‬כשהיה משיג על הרי"‪ 1‬היה מתבטא ביראת כבוד גדול‬ ‫והיה אומר‪ :‬אי אני מקשה עליו אלא אני לא מבי אותו מקוצר שכלי ועיני‬ ‫ה כהות בפני דבריו של הרי"‪ 1‬כמו הרואה את השמש בצהרי היו‪ H ,‬אבל‬ ‫אנ בתראי‪ ,‬מי יכול להשוות עצמו לבי"ד של הרי"‪ 1‬ולעשות מעשה? ולכ‬ ‫לא יכולי לתקוע בשבת כסברת הרי"‪ ,1‬אלא עושי כפסק רמב" ושו"ע‪.‬‬

‫מה אומרי! בתפילה‪ ,‬יו! תרועה או זכרו תרועה? – לפי הירושלמי אנו‬ ‫צריכי לומר בשבת "זכרו תרועה" שהפסוק הזה מדבר על שבת‪ .‬אמנ‬ ‫בראש השנה שלא חל בשבת צרי לומר "יו תרועה"‪ .‬כ אנו נוהגי‬ ‫בנוסח התפילה שלנו‪ .‬דבר זה לא סותר את דברי התלמוד הבבלי שאומר כי‬ ‫ג ביו חול צרי לומר "זכרו תרועה" שלדבריו שני הפסוקי מדברי על‬ ‫כל הימי‪ .‬וכיוו שאנו פוסקי עקרונית בכל עניי כמו התלמוד הבבלי‪,‬‬ ‫א טעה ואמר ביו שבת "יו תרועה" או שאמר ביו חול "זכרו תרועה"‬ ‫– לא חוזר‪) .‬שו"ע תקפ"ב ז' כה"ח תקפב ס"ק מז ומ"ב ס"ק יט‪ .‬ועיי פר"ח‬ ‫ועיי רש"י ראש השנה כ"ט‪ :‬ד"ה‪" :‬זכרו"(‪.‬‬

‫ראש השנה שחל בשבת‬

‫אומרי! כל הפיוטי! ‪ 2‬בגלל שהיו הזה שיי לתקיעת שופר אע"פ שבפועל‬ ‫לא תוקעי בו‪ .‬אומרי בשבת זו את הפיוט "עת שערי רצו"‪ ,‬כמו כ‬ ‫נוהגי לומר ז' פעמי "למנצח לבני קרח מזמור" ואח"כ את כל הפסוקי‬ ‫מ"עלה אלוקי בתרועה" עד "תשמעו"‪ .‬ואח"כ "אשרי"‪ .‬ולפני שיאמרו את‬ ‫הפיוטי ‪ H‬יאמר הרב דברי התעוררות על מעלת השופר ומלכות ה' בעול‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫לא תוקעי! בשופר – מקבלי! דעת חכמי!‬ ‫לפי התלמוד הירושלמי בשבת זה יו שבו אלוקי זוכר את התרועה‪ .‬ג‬ ‫של העבר וג של העתיד‪ .‬ג של מת תורה וג של קיבו= גלויות ומלכות ה'‬

‫ערבית‬ ‫לא אומרי! "במה מדליקי" בקבלת השבת ‪ 2‬בערבית של שבת וראש‬ ‫השנה אומרי קבלת שבת כרגיל בלי "במה מדליקי"‪ .‬ואחר כ אומרי‬ ‫את הפיוט "אחות קטנה"‪) .‬עיי בא"ח ש"ש חיי שרה יג‪ ,‬כה"ח רצא ס"ק‬ ‫לד(‪ .‬הטע שלא אומרי במה מדליקי‪ ,‬כי שבת זו היא ג יו טוב‪ ,‬וביו‬ ‫טוב שלא חל בשבת כ מעבירי אש ממקו למקו‪ .‬הדגשת קדושת השבת‬ ‫ליד יו טוב דומה להדגשת מעלת אד בפני חברו שחסר אותה מעלה‬ ‫שהוא כמוב בחינה מסוימת של "לעג לרש"‪ .‬וזה פגיעה ב"קדושת יו‬ ‫טוב"‪.‬‬ ‫עשרת ימי תשובה מתחילי! בראש השנה – כל ההוספות של התפילה‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫בעשרת ימי תשובה של המל הקדוש כבר מתחילי היו שא שכח ואמר‬ ‫האל הקדוש – צרי לחזור‪ .‬רק שבדר כלל ביו ראש השנה מתפללי‬ ‫במחזורי ונוסח הברכה השלישית שונה ומיוחד – לכ אי חשש שיטעו‬ ‫בזה‪ .‬ועוד אומרי שא אד מסופק ביו ראש השנה – בודאי לא טעה‬ ‫בזה‪ .‬בשאר ההוספות של ראש השנה ממילא לא חוזר א טעה‪.‬‬ ‫מעי שבע ‪ 2‬הש"= אומר ברכה "מעי שבע"‪ ,‬ואי היחיד אומר אותה‪ .‬א‬ ‫הש"= טעה ואמר "האל הקדוש"‪ ,‬ולא סיי את הברכה ‪ H‬חוזר ואומר‬ ‫"המל הקדוש שאי כמוהו" וממשי על הסדר‪ .‬וא נזכר אחרי שאמר‬ ‫"ברו אתה ה'" שבסו‪ 1‬הברכה‪ ,‬חוזר לתחילת הברכה‪.‬‬ ‫אבינו מלכנו ‪ 2‬בראש השנה אומרי "אבינו מלכנו" אחרי תפילת שחרית‬ ‫ומנחה‪ .‬רק מדלגי על "אבינו מלכנו חטאנו"‪" ,‬מחול"‪" ,‬מחה"‪ .‬בשבת‬ ‫מדלגי על חמישה‪" :‬חטאנו"‪" ,‬מחול"‪" ,‬מחה"‪ ,‬וג "קרע" ו"מחוק"‪.‬‬ ‫)עיי כה"ח תקפד ס"ק ח( ‪ .‬והאשכנזי אינ אומרי "אבינו מלכנו" כלל‪.‬‬ ‫עיי רמ"א תקפד סע' א‪ .‬כה"ח ש ס"ק ח‪ .‬שו"ת תורה לשמה סי' קסא( ‪.‬‬ ‫סעודת ליל שבת של ראש השנה‬ ‫שרי! שלו! עליכ! ‪ 2‬יש מי שאומר שלא אומרי 'שלו עליכ' מכיו שזה‬ ‫נאמר בשירה ובזמרה וזה לא מתאי לאימת יו הדי‪ .‬יש אומרי‬ ‫שאומרי שלו עליכ בלחש )עיי מטה אפרי ועיי מנהגי חב"ד(‪ .‬מו"ר‬ ‫הרב שליט"א אומר שלא יתכ כי לא נקבל את המלאכי בליל ראש השנה‬ ‫בשמחה‪ .‬אי נעשה סימנא טובה בלי המלאכי שמלווי אותנו כל ליל‬ ‫שבת בכל השנה כולה?! לכ לדעתו אומרי שלו עליכ ואשת חיל ו'אזמר‬ ‫בשבחי' כמו בשבת )ועיי כה"ח תקפ"ג ס"ק ג'(‪ ,‬ואחר כ 'פתח אליהו‬ ‫הנביא' והפסוקי שבמחזור ואח"כ קידוש 'ויכולו'‪.‬‬ ‫בישיבה ‪ 2‬ולמרות שבכל שבת הרב נשאר עומד מרגע שנכנס לביתו עד‬ ‫שאומר את הקידוש‪ ,‬לכבוד האורחי החשובי‪ ,‬המלאכי‪ .‬בראש השנה‬ ‫הרב יושב‪ .‬למה? שיש הרבה לקרוא‪ .‬אבל בקידוש אד חייב לעמוד‪ .‬וא‬ ‫יש ילדי קטני או שבני הבית עייפי‪ ,‬יאמר רק את פסוקי הברכה‪ ,‬ואחר‬ ‫כ יקדש‪.‬‬ ‫זמ אכילת הסימני! ‪ 2‬יש האוכלי את הסימני אחרי הסעודה ויש‬ ‫האוכלי אות אחרי הקידוש לפני הסעודה‪ .‬אבל הטוב ביותר הוא‪:‬‬ ‫לקדש‪ ,‬ליטול ידיי‪ ,‬לאכול "כזית" חלה )ובדיעבד די בטעימה( ‪ ,‬ואחר כ‬ ‫לאכול את המאכלי של סימ טוב‪ .‬והנוהגי לאכול את הסימני אחרי‬ ‫הקידוש לפני נטילת ידיי‪ ,‬יזהרו שלא לאכול "כזית" מהפירות‪ ,‬כדי שלא‬ ‫יכנסו לספק חיוב ברכה אחרונה‪ .‬ובמיוחד צרי להזהר בזה באכילת‬ ‫הרימו‪ ,‬שא‪ 1‬על פי שאינו אוכל כזית ממנו‪ ,‬כל גרגיר הוא "בריה שלמה"‬ ‫ונכנס בספק ברכות א לבר ברכה אחרונה אפילו אכל גרגיר אחד‪) .‬שו"ע‬ ‫ר"י(‪.‬‬ ‫שחרית ומוס‪6‬‬ ‫זה היו! תחילת מעשי‪ 2 $‬תפילת מוס‪ 1‬של ראש השנה היא עיקר התפילה‬ ‫של היו‪ .‬בתפילה זאת אנו אומרי "זה היו תחילת מעשי" ויש שואלי‬ ‫הרי ראש השנה הוא כנגד היו השישי של הבריאה וזה היה סו‪ 1‬עבודתו‬ ‫של הקב"ה ומהו 'תחילת מעשי'? וצרי לומר שהכוונה היא על האד‬ ‫שנקרא תחילת מעשי‪ .‬זה מה שכתוב "ויכולו השמי והאר= וכל צבא‬ ‫וכו' אשר ברא אלוקי לעשות" )בראשית פרק ב'( – מה ציוה ה' לעשות?‬ ‫אלא אומר הקב"ה לאד אני בראתי את העול והשארתי בשביל מה‬ ‫לעשות‪) .‬ועיי אוה"ח הקדוש על שמות פרק לא פסוק טז(‪.‬‬ ‫לסיי! שחרית ומוס‪ 6‬מוקד!‪ ,‬שיספיקו לאכול לפני חצות היו! ‪ 2‬צרי‬ ‫לקצר בפיוטי בבוקר כדי שיהא אפשר לאכול בבוקר לפני חצות היו )עיי‬ ‫ערו השולח רפח ס"ע ב( ודבר זה נכו בכל ראש השנה ובמיוחד שחל‬ ‫בשבת‪ .‬שהרי חיוב שלוש סעודות קיי בכל שבת וג בשבת זו‪ .‬כיו שאסור‬ ‫להתענות וצרי לאכול סעודה שניה של שבת קוד חצות היו‪) .‬עיי ב"י‬ ‫תקצז ס"ק ג‪ .‬שו"ע ש סע' ב‪ .‬כה"ח ש ס"ק ג‪ ,‬ד‪ .‬ועיי חכמת שלמה ש‪,‬‬ ‫גר"א ש‪ ,‬כה"ח ס"ק א'‪ ,‬ט"ז ש ס"ק א'‪ ,‬ערו השולח סימ רפ"ח סעי'‬ ‫ב'(‪ .‬על כ ישתדלו להתחיל את התפילה מוקד על מנת שיוכלו לסיי את‬ ‫התפילה בנחת בזמנה‪ .‬ג א התפילה מתאחרת – ראוי להקדי ככל‬ ‫שנית ולא לומר‪" :‬כיוו דאדחי – אדחי"‪ .‬שהרי כל שעה שמאחר הוא‬ ‫ממעט בעונג השבת‪.‬‬ ‫לא להתפלל מוס‪ 6‬מאוחר ‪ 2‬כתוב במשנה )ברכות כ"ו( "ושל מוספי כל‬ ‫היו‪ ,‬רבי יהודה אומר עד ז' שעות"‪ .‬ובגמרא )ד‪ 1‬כ"ח( כתוב שאמר רבי‬ ‫יוחנ א‪ 1‬שאפשר להתפלל לדעת חכמי תפילת מוס‪ 1‬כל היו‪ ,‬א התפלל‬ ‫לאחר שבע שעות "נקרא פושע"‪ .‬שמאחר כל כ כדברי רש"י‪ .‬לכ מו"ר‬ ‫הרב מזהיר לא להתאחר כל כ בתפילה בראש השנה ובמיוחד כשחל‬ ‫בשבת‪ .‬הא אד היה רוצה שבראש השנה ביו הדי הוא יקרא פושע?‬ ‫כאשר הוא מבקש ומתחנ על נפשו‪ ,‬יאמרו לו בשמי אחרי שבע שעות‪,‬‬ ‫אתה אמנ צרי להתפלל מוס‪ 1‬אבל אנו קוראי ל "פושע"??? )סימ‬ ‫רפ"ו סעי‪ 1‬א'(‬ ‫א! איחרו את מוס‪ ,6‬יש אומרי! שיתפללו מנחה קוד! ‪ 2‬ובמיוחד שלדעת‬ ‫השולח ערו )ד'( "היו לפניו שתי תפילות אחת של מנחה ואחת של מוספי‬ ‫כגו שאיחר מלהתפלל תפלת מוס‪ 1‬עד ו' שעות ומחצה צרי להתפלל של‬ ‫מנחה תחילה"‪ .‬לפי זה א איחר את התפילה כל כ הוא צרי להתפלל‬ ‫קוד מנחה ואחר כ מוס‪ .1‬למעשה מי שלא עושה כ מסתמ על דעת‬

‫הרמב" שכותב )פ"ג הל' תפילה הלכה י"א( "ויש מי שמורה שאי עושי‬ ‫בציבור כ שלא יטעו"‪.‬‬ ‫לדעת הרמ"א רק כשהגיע זמ מנחה קטנה יש להקדי מנחה למוס‪ .1‬וכ‬ ‫כתב המשנב"ר )סימ תרכ" סע' ב'( אפילו בציבור‪ .‬וברמ"א )רפ"ו ס"ק ד'‬ ‫ובכה"ח ס"ק ל"ח( כתב שאי מתפללי מנחה בציבור לפני מוס‪ 1‬אפי'‬ ‫בסמו למנחה קטנה‪ .‬א לפי השולח ערו אי הבדל בי מנחה גדולה‬ ‫לקטנה ומתפללי מוס‪ 1‬קוד‪ .‬וכאשר הרא"ש היה רואה שהש"צ מתפלל‬ ‫שחרית לאט ועודמ לאחר‪ ,‬היה מתפלל מוס‪ 1‬יחיד כדי שלא יאחר להתפלל‬ ‫אחר ‪ 7‬שעות )עיי כה"ח ש ס"ק י'(‪.‬‬ ‫על כ צרי להשתדל מאוד להתפלל מוס‪ 1‬לפני ז' שעות בכל שבת ובפרט‬ ‫בימי הנוראי‪ .‬ויקצרו בפיוטי וכ בעליות כדי להתפלל מוס‪ 1‬לפני שבע‬ ‫שעות‪ ,‬ובכל זאת ג אחרי שבע שעות חייבי להתפלל מוס‪ 1‬כי הלכה‬ ‫כחכמי ולא כמו ר' יהודה‪.‬‬ ‫מנחה תשלי‪ $‬וסעודה שלישית‬ ‫זריזות חצי מזל ‪ 2‬אכל סעודה שניה בזמנה והל ללמוד‪ ,‬לקרא תהילי‬ ‫וכדומה‪ ,‬אל יסיתנו יצרו להמשי בלימוד כל היו שהרי יש מצווה ומעלה‬ ‫גדולה לאכול סעודה שלישית ויש בה עני ה עפ"י הפשט וה עפ"י הסוד‬ ‫)עיי סי' רצ"ה‪ ,‬א'(‪ .‬וא בכל שבת יש להחמיר בזה על אחת כמה וכמה‬ ‫בראש השנה שחל בשבת ועל כ החכ עיניו בראשו לסדר את זמנו באופ‬ ‫שיאכל לתיאבו ג סעודה שלישית וג סעודת מוצאי שבת שהיא סעודת‬ ‫ליל ר"ה‪.‬‬ ‫אי אומרי! "צדקת‪ "$‬במנחה ‪ 2‬לפי דעת מר בשו"ע אומרי במנחה‬ ‫"צדקת"‪ .‬אול לפי מנהגי ירושלי מנהג ישיבת בית‪H‬אל לא אומרי‬ ‫"צדקת" כדי שלא לומר "משפטי תהו רבה"‪ ,‬וכ נוהגי‪) .‬עיי שו"ע‬ ‫ורמ"א סי' תקצ"ח סע' א‪ ,‬כה"ח ס"ק א‪ ,‬נתיבי ע אות ה'( ‪.‬‬ ‫תשלי‪ $‬בשבת ‪ 2‬עושי תשלי אחרי מנחה ג בשבת‪ ,‬ובמקו שאי ערוב‬ ‫יאמרו את כל סדר התשלי בבית או בבית כנסת‪ ,‬וילכו למקו שיש מי‬ ‫וש יאמרו רק "מי אל כמו וכו'" ולא יטלטלו את המחזור‪) .‬עיי בתול"ש‬ ‫קנד ובא"ח ניצבי יח ומנהגי בית אל עז‪ ,‬ומנהגי ירושלי ז'(‪.‬‬ ‫סעודה שלישית ‪ H‬כשאוכל סעודה שלישית בשבת ראש השנה יזהר שלא‬ ‫לאכול יותר מדי כדי שיוכל לאכול לתאבו בליל יו טוב שני‪ .‬וכשמגיע‬ ‫שעתי וחצי קוד השקיעה יאכל לפחות כזית‪) .‬כשלושי גר( לח‪ .‬א‬ ‫לא יאכל יותר משישי גר לח‪) .‬עיי סי' רצ"א ס"ק א'( ‪.‬‬ ‫לא להכי משבת לראש השנה‬ ‫לא להכי משבת לחג‪ .‬אסור בשבת להוציא אוכל קפוא מהמקפיא ביו‬ ‫שבת בכדי שיופשר לסעודת מוצאי שבת‪ .‬למרות שמוצאי שבת היא תחילת‬ ‫היו השני של החג‪ .‬והטע הוא שלא מכיני משבת לחג‪ .‬כמו כ לא‬ ‫חותכי סלט לצור החג או שאר הכנות‪ .‬הכנה זו אסורה אפילו א חל יו‬ ‫ראשו ביו חול‪ .‬והיא נכונה שבעתיי א ראש השנה חל בשבת‪ ,‬וא‪ 1‬על‬ ‫פי ששני ימי יו השנה ה יומא אריכתא זה רק לחומרא ולא לקולא‪.‬‬ ‫א! ההכנות שייכות ג! לשבת ‪ 2‬מותר‪ .‬למשל סידור השולח שהוא לצור‬ ‫שבת עצמה שהשולח יראה מסודר‪ .‬אבל לא להניח צלחות לצור הערב‬ ‫שזה בודאי לא צור שבת‪) .‬עיי כה"ח תמ"ד ס"ק מ"ה(‪ .‬וכ א מוציאי‬ ‫אוכל מההקפאה באופ שאפשר לאכול ממנו בסעודה שלישית – מותר כי‬ ‫זה לא נחשב הכנה משבת ליו טוב‪) .‬ועיי בא"ח נצבי ד' כה"ח תקג ס"ק‬ ‫א‪ ,‬תקי"ג ס"ק ה'(‪.‬‬ ‫אחרי צאת הכוכבי! יאמרו "ברו‪ $‬המבדיל" ומותר‪ .‬בצאת הכוכבי אפשר‬ ‫להכי את השולח לצור הלילה השני‪ .‬וא היו הראשו חל בשבת צרי‬ ‫לומר לפני כ "ותודיענו" בתפילת ערבית או שיאמרו‪" H‬ברו המבדיל בי‬ ‫קדש לקדש" לפני ההכנה‪ .‬רק אחר כ אפשר כמוב להדליק את נרות החג‬ ‫השני‪.‬‬ ‫הדלקת נרות של הלילה השני‬ ‫הכנת הנרות ‪ 2‬את הנרות של הלילה השני יש להכי קוד החג על מנת‬ ‫שלא תצטר להדביק נרות או לתקוע את הפתילות למצו‪ 1‬השע בליל יו‬ ‫טוב השני‪ .‬כמו כ יש להכי נר נשמה שידלק לפחות ‪ 26‬שעות‪ ,‬על מנת‬ ‫שיהיה אפשר לקחת ממנו אש להדלקת נרות בלילה שני של ראש השנה‪.‬‬ ‫הדלקת נרות אחרי יציאת השבת‪ .‬לפני ההדלקה תאמר האשה‪" :‬ברו‬ ‫המבדיל בי קודש לקודש"‪ .‬וא האשה התפללה ערבית ואמרה ותודיענו –‬ ‫אינה צריכה‪ .‬וכ הבעל קידש כבר והבדיל בתו כדי הקידוש – אינה צריכה‪.‬‬ ‫אמנ לכתחילה עדי‪ 1‬שתדליק לפני הקידוש המשולב בהבדלה כדי שהנרות‬ ‫יהיו דלוקי לפניה בשעה שהבעל מבר ומקדש‪ .‬ותבר "ברו אתה ה'‬ ‫אלוקינו מל העול אשר קדשנו במצותיו וצוונו להדליק נר של יו טוב"‪.‬‬ ‫ואחר כ תבר שהחיינו‪.‬‬ ‫שהחיינו בברכת הנרות של הלילה השני – אנחנו מברכי שהחיינו‬ ‫בקידוש וממילא ג בהדלקת הנרות של הלילה השני‪ .‬וא יש לאשה בגד‬ ‫חדש‪ .‬תלבש אותו אחרי הדלקת הנרות כדי שהברכה של ה"שהחיינו" תהיה‬ ‫ג על הבגד החדש הזה‪ .‬אמנ ג א לא הכינה פרי או בגד חדש ‪ H‬תבר‬ ‫"שהחיינו"‪) .‬אחרוני כה"ח ת"ר ס"ק ו ז משנ"ב ס"ק ד( ‪.‬‬ ‫הסרת השהחיינו מהשולח ‪ 2‬בזמ הקידוש בלילה הראשו יסיר מעל‬ ‫השולח את הפירות החדשי שלא יפטרו בברכת "שהחיינו" של הקידוש‪.‬‬ ‫ובלילה השני משאירי בכוונה פרי חדש על השולח כדלעיל‪.‬‬

‫שיעור שבועי של קול צופיך‬ ‫ותודיענו‬ ‫במקו! אתה חוננתנו ‪ H‬חל ליל ב' של ראש השנה במוצאי שבת‪ ,‬מוסיפי‬ ‫"ותודיענו" בתפילת ערבית של ליל החג שהיא ברכת הבדלה "בי קודש‬ ‫לקודש"‪ ,‬בי קדושת השבת האסורה במלאכה לבי קדושת יו טוב‬ ‫שמלאכות אחדות מותרות בה‪) .‬שו"ע תקצט( ‪ .‬איש או אשה שלא התפללו‬ ‫ערבית במוצאי שבת שהוא ליל החג‪ ,‬או שלא אמרו בתפילה "ותודיענו" ‪H‬‬ ‫אסור לה לעשות שו מלאכה האסורה בשבת עד שיאמרו "ברו המבדיל‬ ‫בי קודש לקודש"‪) .‬בלי ש ומלכות( ולכ אסור לאשה שלא אמרה‬ ‫ותודיענו להדליק נרות יו טוב במוצאי שבת ליל החג קוד שתאמר "ברו‬ ‫המבדיל בי קודש לקודש"‪) .‬שו"ע רצט סע' א‪ ,‬כה"ח ס"ק ג( ‪.‬‬ ‫א! שכח לומר "תודיענו" במקומו ונזכר לפני שאמר "ברו אתה ה' מל על‬ ‫כל האר=" יאמר "ותודיענו" ואחר כ יאמר "ותת לנו"‪ .‬וא הזכיר ש ה'‪,‬‬ ‫אינו חוזר‪.‬‬ ‫שבע הבדלות – בנוסח "ותודיענו" כתוב "בי קדושת שבת לקדושת יו‬ ‫טוב הבדלת‪ ,‬ואת יו השביעי מששת ימי המעשה קדשת‪ ,‬והבדלת וקדשת‬ ‫את עמ ישראל בקדושת"‪ .‬שואלי התוספות )פסחי ק"ד ע"א ד"ה בעי‬ ‫למימר(‪ :‬לש מה חוזרי ואומרי 'קדשת הבדלת וקדשת את עמ ישראל‬ ‫בקדושת'‪ ,‬הרי אי זה לא מעי הפתיחה ולא מעי החתימה? והשיב ר"ת‪:‬‬ ‫משו חיבת היו האריכו לומר בפע אחת ז' הבדלות‪ ,‬בי קדש לחול‪ ,‬אור‬ ‫לחוש‪ ,‬ישראל לעמי‪ ,‬יו השביעי לששת ימי המעשה‪ ,‬קדשות שבת‬ ‫לקדושת יו"ט‪ ,‬והבדלת וקדשת את עמ ישראל בקדושת שתי הבדלות בי‬ ‫כהני לוי וישראלי והוי מעי חתימה דבי קדש לקדש‪ .‬ועל כ‬ ‫מפסיקי אחרי קדשת‪ ,‬ואומרי "וקדשת והבדלת" ללא הפסקה ביניה‪.‬‬ ‫קידוש שהוא ג! הבדלה‬ ‫בקידוש מוצאי שבת יש חמש ברכות וסימנ יקנה"ז‪ :‬יי‪ ,‬קידוש‪ ,‬נר‪,‬‬ ‫הבדלה‪ ,‬זמ‪ :‬א[ יי — בורא פרי הגפ‪ .‬ב[ קידוש— אשר בחר בנו וכו'‬ ‫מקדש ישראל והזמני‪ .‬ג[ נר— בא"ה אמ"ה בורא מאורי האש‪ .‬ד[‬ ‫הבדלה—בא"ה אמ"ה המבדיל וכו' בא"ה המבדיל בי קודש לקודש‪ .‬ה[‬ ‫זמ—שהחיינו‪) .‬עיי שו"ע סי' תע"ג ס"ע א'(‪.‬‬ ‫ברכה מאורי האש היא על הנרות שהדליקה האשה ולא על נר מיוחד ‪2‬‬ ‫כשמבר ברכת האש בהבדלה שבקידוש הלילה ‪ H‬יהנה מאור הנרות‬ ‫שהדליקה אשתו‪ .‬ואי להדליק נר הבדלה או לחבר שני נרות יחד כיוו‬ ‫שעלולי להכנס לבעיה של מכבה ועוד‪ .‬ובמקרה זה די בנר שאי בו שתי‬ ‫להבות כמו שאנו עושי בכל מוצאי שבת רגיל‪ .‬בכל מקרה אי לבר בורא‬ ‫מאורי האש על האש שבכיריי‪ ,‬כיו שאור זה לא הודלק להאיר‪ ,‬אלא‬ ‫לבישול‪.‬‬ ‫א! שכח וקידש קידוש רגיל ללא הבדלה‪ .‬יעשה הבדלה בשעה שנזכר‪.‬‬ ‫וכיצד יעשה הבדלה זו? א נזכר בתו הסעודה ורגיל לשתות יי בסעודתו‪,‬‬ ‫יקח כוס בידו ויבר "מאורי האש" ו"המבדיל"‪ .‬וא אינו רגיל או שנזכר‬ ‫אחרי האוכל‪ ,‬יקח כוס יי בידו ויבר ג' ברכות "הגפ" "מאורי האש"‬ ‫ו"המבדיל"‪).‬ע' כה"ח ש(‪.‬‬ ‫יש האומרי שבמוצאי שבת אי להנות מהאור שבבית עד שיבר "מאורי‬ ‫האש" ואי להורות כ‪ .‬ומי שמחמיר ‪ H‬יחמיר על עצמו‪) .‬עיי כה"ח סי'‬ ‫תקצ"ט ס"ק ו' ובחיד"א ש ומשנ"ב ס"ק א( ‪.‬‬

‫כמו שכבש אברה! אבינו את רחמיו‬ ‫העקדה היתה הראש השנה‪ .‬אנו אומרי אחרי העקידה כל יו‪" .‬רבונו של‬ ‫עול כמו שכבש אברה אבינו את רחמיו לעשות רצונ בלבב של‪ ,‬כ‬ ‫יכבשו רחמי את כעס ויגולו רחמי על מידותי"‪ .‬ולהבי תפילה זו יש‬ ‫לזכור את מה שמסופר בגמרא )תענית כ"ד( שהיתה תקופת בצורת ולא‬ ‫ירדו גשמי‪ ,‬ירד ר' אליעזר הגדול להתפלל ולא נענה‪ .‬ירד ר' עקיבא ואמר‪:‬‬ ‫אבינו מלכנו חטאנו לפני‪ ,‬אבינו מלכנו אבינו אתה‪ ,‬אבינו מלכנו הורד‬ ‫גש‪ ,‬ומיד ירדו גשמי‪ .‬אמרו כל הנוכחי‪ ,‬ר"ע גדול מר' אליעזר‪ .‬יצאה‬ ‫בת קול ואמרה‪ :‬לא זה גדול מזה‪ ,‬אלא ר"ע מעביר על מידותיו‪ ,‬ור"א אינו‬ ‫מעביר על מידותיו‪.‬‬ ‫פירוש העניי הוא שר"ע היה ב גרי‪ ,‬ובטבעו היה רע כשהיה ע האר=‪,‬‬ ‫שאמר מי ית לי תלמיד חכ ואנשכנו כחמור‪ ,‬ולמרות זאת הוא הפ להיות‬ ‫רבי עקיבא‪ .‬וכשעומד ר"ע ואומר רבש"ע‪ ,‬אני רגז אני ע האר=‪ ,‬ב גרי‪,‬‬ ‫ועכשיו אחרי שקבלתי על עצמי עול תורה‪ ,‬איני כעס ורגז ושונא ת"ח‪,‬‬ ‫כבשתי את מידותי‪ ,‬התגברתי על תכונותי ועל טבעי הרע‪ .‬כ הוא העניי ע‬ ‫אברה אבינו‪.‬‬ ‫כשאברה אבינו הל לעקוד את יצחק בנו הוא היה הול ובוכה‪ .‬כל כולו‬ ‫איש חסד‪ .‬כל כולו אהבה ורחמי‪ .‬אוהב את כל העול‪ .‬אוהב ג ערביי‬ ‫שמשתחווי לאבק שברגליה‪ .‬מכי לה סעודה שג מלכי אלא‬ ‫אוכלי‪ .‬והוא צרי לקחת את בנו יחידי לעקידה‪ .‬הוא לא יכול לפגוע בשו‬ ‫ב אד‪ ,‬בודאי לא לפצוע בודאי ובודאי לא להרוג‪ .‬והוא צרי להרוג את‬ ‫בנו‪.‬‬ ‫וכמו שאברה אבינו גילה רגש של רחמי על בנו‪ ,‬ובכל זאת עשה את רצו‬ ‫ה'‪ ,‬כ א יהיה ח"ו קטרוג על ע ישראל הקב"ה יכבוש את כעסו ויגלה‬ ‫‪3‬ב ִמ ַ‪8‬ת ָה ַר ֲח ִמי‪ .‬וְ יִ ָ*נֵס ָלנ‪ִ 3‬ל ְפנִ י‬ ‫את רחמיו‪ .‬ויתנהג עימנו " ְ‪ִ 2‬מ ַ‪8‬ת ַה ֶח ֶסד ְ‬ ‫‪/‬ר ָצ ְ‬ ‫‪3‬מ ְ‬ ‫‪3‬מ ִעי ָר ְ ֵ‬ ‫‪3G‬רת ַה ִ‪8‬י‪ .‬ובטובו ַה@ָד ל יָ‪3+‬ב ֲחר  אפו " ֵמ ַע ָ‪ֵ ְ 0‬‬ ‫ִמ ַ‬ ‫ב‪3‬ת ָ וְ ִר ֲח ֶמ ָ‪ .‬וְ ָ‪+‬ב וְ ִק ֶ‪ְ 2‬צ ָ‬ ‫י ֶאת ְ‪ְ +‬‬ ‫ַח ָל ָת ְ" ויתקיי בנו "וְ ָ‪+‬ב ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫‪3‬מ ֲ‬ ‫ִ‬ ‫י ָ‪0ָ +‬ה‪ִ :‬א יִ ְהיֶה נִ ַ‪ֲ 8‬ח ָ ִ‪ְ 2‬ק ֵצה ַה ָ‪ָ G‬מיִ ‪.‬‬ ‫יצ ָ ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ִמ ָ*ל ָה ַע ִ‪0‬י ֲא ֶ‪+‬ר ֱה ִפ ְ‬ ‫ר= ֲא ֶ‪+‬ר‬ ‫י ֶאל ָה ֶ‬ ‫יא ָ ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ֶה ִב ֲ‬ ‫‪3‬מ ָ‪ G‬יִ ָ> ֶח ָ‪ :‬ו ֱ‬ ‫י ִ‬ ‫ִמ ָ‪ G‬יְ ַק ֶ‪ְ 2‬צ ָ ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫י" אכי"ר‪.‬‬ ‫יט ְב ָ וְ ִה ְר ְ‪ֵ ָ 2‬מ ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫יר ְ‪ .<#ָ +‬וְ ֵה ִ‬ ‫י וִ ִ‬ ‫ָר‪ֲ 3+‬אב ֶֹת ָ‬ ‫יְ‬ ‫ספר תורה של אחינו כל בית ישראל המוקדש לרפואתו של מר הראש"ל‬ ‫הרב מרדכי אליהו שליט"א‪.‬‬ ‫המעונייני להיות שותפי בכתיבת ספר התורה המוקדש למר הראשו‬ ‫לציו הרב מרדכי אליהו שליט"א מתבקשי לפנות ‪:‬‬ ‫ש עמותה ‪ H‬דרכי הוראה לרבני‬ ‫אפשרות דר אתר מאובטח ‪:‬‬

‫‪www.harav.org.il‬‬ ‫אפשרות דר טלפו ‪ ) 02-50 23 362 :‬בחו"ל ‪(972-2 50 23 362‬‬ ‫יש אפשרות לתרומה בכרטיסי אשראי וכ לתרומה דר הטלפו את‬ ‫החיובי מבצעי דר שידור ממוחשב‪.‬‬ ‫דוד בלאס עור‪ $‬האתר ‪:‬‬

‫‪www.harav.org‬‬

‫אמייל ‪[email protected] :‬‬

‫*רוצי! לקבל קול צופי‪ $‬באמייל כל שבוע !!‬ ‫שלחו לנו בבקשה באמייל ל‪[email protected] 2‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬