Dr. Tal Pavel - Ph.d. Thesis

‫השינויים בהגבלות השלטוניות‬ ‫על השימוש באינטרנט‬ ‫בסוריה‪ ,‬במצרים‪ ,‬בערב הסעודית‪,‬‬ ‫ובאיחוד האמירויות‬ ‫בין השנים ‪2005 – 2002‬‬

‫חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"‬ ‫מ א ת‪:‬‬ ‫טל פבל‬ ‫המחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון‬

‫הוגש לסנט של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫רמת גן‬

‫אב‪ ,‬תשס"ז‬

‫עבודה זו נעשתה בהדרכתם של‪:‬‬ ‫פרופ' אליעזר טאובר מהמחלקה להיסטוריה‬ ‫של המזרח התיכון‬ ‫וד"ר מרדכי קידר מהמחלקה לערבית‬ ‫של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫תודות‬ ‫"הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת‪,‬‬ ‫צריך לנהוג בו כבוד"‪) .‬פרקי אבות‪ ,‬פרק ו'(‬ ‫בפתח עבודה זו ברצוני להודות מעומק הלב ובנפש חפצה למורי על הזכות שנפלה בחיקי‬ ‫לכתוב עבודה זו תחת הדרכתם המקצועית והלבבית‪ ,‬פרופ' אליעזר טאובר מהמחלקה‬ ‫להסטוריה של המזרח התיכון וד"ר מרדכי קידר מהמחלקה לערבית‪.‬‬ ‫פרופ' טאובר העניק לי מלוא החופן מעצותיו והערותיו הטובות‪ ,‬המועילות והמחכימות וסייע‬ ‫בעדי רבות לכל אורך הדרך ברוח שקולה ומנוסה ובסבר פנים יפות לנווט עבודה זו ולהמנע‬ ‫ממכשולים בדרך‪.‬‬ ‫ד"ר מרדכי קידר ליווני בצורה עיקבית‪ ,‬מסורה‪ ,‬בלתי אמצעית וחברית‪ ,‬העיר ותיקן בצורה‬ ‫דווקנית ככל הנדרש‪ ,‬העניק לי בעצותיו הטובות מנסיונו הרב ללא משוא פנים ובלבביות רבה‬ ‫בכל אשר פניתי‪.‬‬ ‫"רבי ישמעאל אומר ‪:‬‬ ‫הלומד תורה על מנת ללמד‪ ,‬מספיקין בידו ללמוד וללמד ‪.‬‬ ‫והלומד על מנת לעשות‪ ,‬מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות‪) ".‬פרקי אבות‪ ,‬פרק ד'(‬

‫יבואו מורי על הברכה על העזרה המקצועית הרבה שהגישו לי בהבאת עבודה זו לכדי סיום‬ ‫וזאת בנועם‪ ,‬תוך שיתוף פעולה אמיתי ולבבי בכל עת ועל כל פניה‪.‬‬

‫ברצוני להודות לאנשים הבאים שסייעו לי להביא עבודה זו לכדי השלמתה‪:‬‬ ‫ד"ר אלכסנדר קליין‪ ,‬גב' חגית בגנו‪ ,‬מר יובל סופר‪ ,‬מר דוד מלול‪ ,‬מר יאיר שטסמן‪ ,‬מר אודי‬ ‫בלנגה‪ ,‬גב' דליה נוה‪ ,‬מדור תלמידי מחקר‪ ,‬שופטי העבודה‪ ,‬הורי רות ודוד פבל‪.‬‬

‫עבודה זו מוקדשת באהבה רבה לכבודם של ילדי‪:‬‬ ‫נועם‪ ,‬רותם ויובל‬

‫תוכן עניינים‬ ‫תקציר‪...............................................................................................................‬א‬ ‫מבוא ‪1................................................................................................................‬‬ ‫מטרת המחקר ‪1 ................................................................................................................‬‬ ‫רקע מתודולוגי ‪1 ................................................................................................................‬‬ ‫הנחות יסוד ‪4 ....................................................................................................................‬‬

‫פרק א' – האינטרנט ‪ -‬שיטות פילטור ואמצעי עקיפה ‪6.................................................‬‬ ‫פילטור האינטרנט )‪7 ............................................................................... (Internet Filtering‬‬ ‫האינטרנט ותפקידו במשטרים אוטוריטאריים ‪9 ....................................................................‬‬ ‫שליטתם של משטרים אוטוריטאריים באינטרנט ‪11 ..........................................................‬‬ ‫פילטור אינטרנט – איך זה עובד באמת ? ‪13 .......................................................................‬‬ ‫חסימת גישה ‪13 ........................................................................................................‬‬ ‫שיטת החסימה ‪13 .....................................................................................................‬‬ ‫‪13 ......................................................................................... Inclusion Filtering‬‬ ‫‪13 ........................................................................................ Exclusion Filtering‬‬ ‫אופן החסימה ‪15 .......................................................................................................‬‬ ‫מיקום החסימה ‪17 .....................................................................................................‬‬ ‫מקומי ‪17 .............................................................................................................‬‬ ‫ארגוני ‪17 .............................................................................................................‬‬ ‫לאומי‪18 ..............................................................................................................‬‬ ‫פילטור תוכן )‪18 ............................................................................ (Content Filtering‬‬ ‫חסימה רגולטורית ‪20 .................................................................................................‬‬ ‫ניטור ‪20 ..................................................................................................................‬‬ ‫עקיפה )‪20 ............................................................................................... (Circumvention‬‬ ‫אתרי עקיפה ‪21 ........................................................................................................‬‬ ‫תוכנות עקיפה ‪22 ......................................................................................................‬‬ ‫מדריכים ‪24 ..............................................................................................................‬‬ ‫הפניות ‪25 ................................................................................................................‬‬ ‫ידע אישי ‪25 .............................................................................................................‬‬

‫פרק ב' – הגבלת השימוש באינטרנט‪ :‬מצב המחקר ‪27.................................................‬‬ ‫ניסויים ‪27 .........................................................................................................................‬‬ ‫פילטור האינטרנט ‪27 ......................................................................................................‬‬ ‫‪27 ............................................................ Jonathan Zittrain & Benjamin Edelman‬‬ ‫‪28 ............................................................................................. OpenNet Initiative‬‬ ‫מודלים ומדדים‪30 ..............................................................................................................‬‬ ‫איכות שלטונית ‪30 .........................................................................................................‬‬ ‫‪30 ............................................ Level of Democracy/Autocracy - Polity IV Project‬‬ ‫‪31 .................................................................... Worldwide Governance Indicators‬‬ ‫רמות הגבלת השימוש )‪32 ........................................................... (Levels of Restrictions‬‬ ‫‪32 ............................................................................................ Alexander Gruhler‬‬ ‫‪32 ............................................................................... Reporters Without Borders‬‬ ‫נגישות לטכנולוגיית המידע והתקשורת ‪33 ..........................................................................‬‬ ‫)‪33 ................................................................................ Digital Access Index (DAI‬‬ ‫)‪34 ................................................... Total Country Connectivity Measure (TCCM‬‬ ‫תפוצת האינטרנט)‪35 ........................................................................ (Internet Diffusion‬‬ ‫‪35 .............................................................. Richard Beilock, Daniela V. Dimitrova‬‬ ‫)‪36 ................................................... Global Diffusion of the Internet Project (GDI‬‬

‫‪37 ......................................... Nikhilesh Dholakia, Ruby Roy Dholakia, Nir Kshetri‬‬ ‫‪38 ........................................................................................B. Bazar & G. Boalch‬‬ ‫‪43 .............................................................................................. Sean McLaughlin‬‬ ‫מחקרים ‪46 .......................................................................................................................‬‬ ‫‪46 ............................................................... Sandra L. Suarez& Mauro F. Guillen‬‬ ‫‪47 ........................................................................................................ Michel Elie‬‬ ‫‪49 ................................................................................................. Eszter Hargittai‬‬ ‫‪51 ................................................................................ Eric Arnum & Sergio Conti‬‬ ‫השפעת גורמים חברתיים על תפוצת האינטרנט ‪53 ..............................................................‬‬ ‫דמוגרפיה ‪53 ...........................................................................................................‬‬ ‫‪53 .................................................................................................. Leo W. Jeffres‬‬ ‫מגדר ‪54 ..................................................................................................................‬‬ ‫‪54 ......................................... Nikhilesh Dholakia, Ruby Roy Dholakia, Nir Kshetri‬‬ ‫גיל ‪55 ....................................................................................................................‬‬ ‫השפעת מדיניות ממשל‪ ,‬מונופול וחופש פוליטי על תפוצת האינטרנט ‪55 ...................................‬‬ ‫מדיניות ממשל ‪55 .....................................................................................................‬‬ ‫חופש פוליטי למול חופש כלכלי ‪56 ..............................................................................‬‬ ‫‪56 ................................................................................................Katsuyoshi Okui‬‬ ‫השפעת ההון האנושי על תפוצת האינטרנט ‪57 ....................................................................‬‬ ‫חינוך ‪57 ..................................................................................................................‬‬ ‫השפה האנגלית ‪58 ....................................................................................................‬‬ ‫השפעת האינטרנט על החברה ‪58 ....................................................................................‬‬ ‫‪58 Paul DiMaggio, Eszter Hargittai , W. Russell Neuman, and John P. Robinson‬‬ ‫האינטרנט והחברה הערבית ‪61 ....................................................................................‬‬

‫פרק ג' – הגבלות על השימוש באינטרנט באיראן ובעולם הערבי – הלכה ומעשה ‪64..........‬‬ ‫תקשורת ואינטרנט באיראן ובעולם הערבי ‪64 ..........................................................................‬‬ ‫הפיקוח על האינטרנט באיראן ובעולם הערבי ‪72 ......................................................................‬‬ ‫הפיקוח על האינטרנט באיראן ובעולם הערבי ‪ -‬להלכה ‪73 .....................................................‬‬ ‫החשש מהתפשטות האינטרנט ‪73 ................................................................................‬‬ ‫פעילות האופוזיציה ‪73 ............................................................................................‬‬ ‫הגנה על המסורת והזהות התרבותית ‪73 ...................................................................‬‬ ‫שמירה על ערכי מסורת ודת ‪74 ................................................................................‬‬ ‫שמירת השליטה על התקשורת ‪74 ............................................................................‬‬ ‫גורמים משכילים כסוכני תרבות המערב ‪75 ................................................................‬‬ ‫שיטות פיקוח ‪75 ........................................................................................................‬‬ ‫מניעת גישה ‪76 .........................................................................................................‬‬ ‫חוקתיים ‪76 ..........................................................................................................‬‬ ‫טכנולוגי ‪76 ..........................................................................................................‬‬ ‫כלכליים‪76 ...........................................................................................................‬‬ ‫חסימת גישה ופילטור ‪77 .............................................................................................‬‬ ‫ניטור הפעילות המקוונת ‪78 .........................................................................................‬‬ ‫עקיפה ‪78 ................................................................................................................‬‬ ‫שיח ציבורי ‪79 ...........................................................................................................‬‬ ‫הפיקוח על האינטרנט באיראן ובעולם הערבי ‪ -‬למעשה ‪79 ....................................................‬‬ ‫איראן ‪80 ..................................................................................................................‬‬ ‫שימוש ‪80 ............................................................................................................‬‬ ‫פעילות ממסדית ‪82 ...............................................................................................‬‬ ‫חקיקה ‪84 ............................................................................................................‬‬ ‫פיקוח ‪85 .............................................................................................................‬‬ ‫‪86 ......................................................................................................... ISPs‬‬

‫משתמשים ‪87 ..................................................................................................‬‬ ‫אתרים ‪87 ........................................................................................................‬‬ ‫אינטרנט קפה ‪87 ..............................................................................................‬‬ ‫פילטור וחסימת אתרים ‪88 ......................................................................................‬‬ ‫אתרים ‪88 ........................................................................................................‬‬ ‫בלוגים ‪91 ........................................................................................................‬‬ ‫מעצרים ‪92 ..........................................................................................................‬‬ ‫עקיפה ‪99 ............................................................................................................‬‬ ‫תוניסיה ‪99 ...............................................................................................................‬‬ ‫חקיקה ‪100 ..........................................................................................................‬‬ ‫‪101 ......................................................................................................... ISP‬‬ ‫אינטרנט קפה ‪102 ............................................................................................‬‬ ‫פיקוח ‪103 ...........................................................................................................‬‬ ‫משתמשים ‪103 ................................................................................................‬‬ ‫‪104 ....................................................................................................... ISPs‬‬ ‫אינטרנט קפה ‪104 ............................................................................................‬‬ ‫פילטור וחסימת אתרים ‪105 ....................................................................................‬‬ ‫מעצרים ‪107 ........................................................................................................‬‬ ‫לוב ‪108 ...................................................................................................................‬‬ ‫שימוש ‪110 ..........................................................................................................‬‬ ‫מעצרים ‪110 ........................................................................................................‬‬ ‫בחרין ‪111 ................................................................................................................‬‬ ‫שימוש ‪112 ..........................................................................................................‬‬ ‫עלויות‪113 ...........................................................................................................‬‬ ‫חקיקה ‪113 ..........................................................................................................‬‬ ‫פיקוח ‪115 ...........................................................................................................‬‬ ‫אתרים ‪115 ......................................................................................................‬‬ ‫פילטור וחסימת אתרים ‪116 ....................................................................................‬‬ ‫מעצרים ‪119 ........................................................................................................‬‬ ‫ירדן ‪120 ..................................................................................................................‬‬ ‫שימוש ‪121 ..........................................................................................................‬‬ ‫חקיקה ‪121 ..........................................................................................................‬‬ ‫פיקוח ‪122 ...........................................................................................................‬‬ ‫פילטור וחסימת אתרים ‪122 ....................................................................................‬‬ ‫מעצרים ‪123 ........................................................................................................‬‬ ‫קטר ‪123 .................................................................................................................‬‬

‫פרק ד' ‪' -‬מדד חופש האינטרנט' ‪126........................................................................‬‬ ‫א‪ .‬הנחות יסוד בעיצוב המודל ‪128 ....................................................................................‬‬ ‫ב‪ .‬מקורות למודל ‪129 ....................................................................................................‬‬ ‫ג‪ .‬הכנת קובץ הנתונים לעיבודים סטטיסטיים‪ ,‬ציינון וחישוב מדדים ‪130 ....................................‬‬ ‫שלב א' – אגרגציה של הנתונים ‪131 .............................................................................‬‬ ‫שלב ב' – 'היפוך' סקאלות ערכים גולמיים ‪132 ................................................................‬‬ ‫שלב ג' – תקנון הפרמטרים ‪133 ...................................................................................‬‬ ‫שלב ד' – חישוב מדדים‪ ,‬מרכיבי נוסחה ונוסחת המודל הכללי ‪134 ......................................‬‬ ‫ד‪ .‬קישור המחקר למודל ‪136 ...........................................................................................‬‬ ‫ה‪ .‬מדד חופש האינטרנט ‪ -‬פרמטרים‪ ,‬משקלים‪ ,‬ציונים ומקרא ‪137 ..........................................‬‬ ‫ו‪ .‬עיקרי מסקנות המודל ‪150 ...............................................................................‬‬

‫פרק ה'– האינטרנט בסוריה ‪151..............................................................................‬‬ ‫היסטוריה ‪151 ......................................................................................................‬‬ ‫‪152 .................................................................................................... Pilot Project‬‬

‫תכנון הפרויקט ‪153 ...............................................................................................‬‬ ‫מטרות הפרויקט ‪153 .............................................................................................‬‬ ‫ביצוע ‪153 ............................................................................................................‬‬ ‫מנויים – קהל יעד‪153 ............................................................................................‬‬ ‫עלות ‪154 ............................................................................................................‬‬ ‫‪154 ..................................................................................... Public Access Project‬‬ ‫ביצוע ‪154 ............................................................................................................‬‬ ‫מנויים ‪ -‬קהל יעד ‪154 ............................................................................................‬‬ ‫מהירות תקשורת ‪155 ............................................................................................‬‬ ‫‪155 .................................................................................... Future Internet Project‬‬ ‫האינטרנט בסוריה כיום ‪157 ........................................................................................‬‬ ‫שימוש ‪157 ........................................................................................................‬‬ ‫עלויות‪160 ...........................................................................................................‬‬ ‫חקיקה ‪162 .........................................................................................................‬‬ ‫פיקוח ‪163 ..........................................................................................................‬‬ ‫פילטור וחסימת אתרים ‪166 ...................................................................................‬‬ ‫שיח ציבורי ‪168 ....................................................................................................‬‬ ‫מעצר ורדיפת עיתונאים ומשתמשי אינטרנט ‪169 .........................................................‬‬ ‫מעצר עיתונאים ‪169 .........................................................................................‬‬ ‫רדיפת עיתונאים ‪170 .........................................................................................‬‬ ‫מעצר משתמשי אינטרנט ‪170 ............................................................................‬‬ ‫עקיפה ‪173 ..........................................................................................................‬‬ ‫דיון ומסקנות – מאפייני האתרים החסומים ‪174 ..........................................................‬‬

‫פרק ו' – האינטרנט במצרים‪178..............................................................................‬‬ ‫היסטוריה ‪178 ......................................................................................................‬‬ ‫שימוש ‪185 .........................................................................................................‬‬ ‫חקיקה ‪188 ........................................................................................................‬‬ ‫פיקוח ‪188 ..........................................................................................................‬‬ ‫פילטור וחסימת אתרים ‪191 ..................................................................................‬‬ ‫שיח ציבורי ‪191 ....................................................................................................‬‬ ‫מעצרים ‪191 ........................................................................................................‬‬ ‫דיון ומסקנות – מאפייני האתרים החסומים ‪193 ..........................................................‬‬

‫פרק ז' – האינטרנט בערב הסעודית ‪196...................................................................‬‬ ‫היסטוריה ‪196 ......................................................................................................‬‬ ‫עלות ‪200 ............................................................................................................‬‬ ‫חקיקה ‪201 .........................................................................................................‬‬ ‫אינטרנט ‪201 ...................................................................................................‬‬ ‫אינטרנט קפה ‪204 ..........................................................................................‬‬ ‫פיקוח ‪205 ..........................................................................................................‬‬ ‫אינטרנט ‪206 ..................................................................................................‬‬ ‫טלפונים סלולריים ‪208 ......................................................................................‬‬ ‫פילטור וחסימת אתרים ‪209 ...................................................................................‬‬ ‫השיטה ‪209 .....................................................................................................‬‬ ‫התכנים ‪211 ....................................................................................................‬‬ ‫שיח ציבורי ‪216 ....................................................................................................‬‬ ‫מעצרים ‪217 ........................................................................................................‬‬ ‫עקיפה ‪217 ..........................................................................................................‬‬ ‫דיון ומסקנות – מאפייני האתרים החסומים ‪219 ..........................................................‬‬

‫פרק ח'– האינטרנט באיחוד האמירויות ‪223...............................................................‬‬ ‫היסטוריה ‪223 ......................................................................................................‬‬

‫שימוש ‪227 .........................................................................................................‬‬ ‫עלויות‪229 ...........................................................................................................‬‬ ‫חקיקה ‪230 .........................................................................................................‬‬ ‫פיקוח ‪231 .........................................................................................................‬‬ ‫פילטור וחסימת אתרים ‪234 .................................................................................‬‬ ‫שיח ציבורי ‪236 ....................................................................................................‬‬ ‫מעצרים ‪237 ......................................................................................................‬‬ ‫עקיפה ‪238 ..........................................................................................................‬‬ ‫דיון ומסקנות – מאפייני האתרים החסומים ‪239 ..........................................................‬‬

‫פרק ט'‪ -‬סיכום ומסקנות ‪241...................................................................................‬‬ ‫נספחים ‪254.........................................................................................................‬‬ ‫נספח א' – מילון מונחים ‪254 ................................................................................................‬‬ ‫נספח ב' – כלים לפילטור תכנים באינטרנט ‪260 .......................................................................‬‬ ‫נספח ג' – שיעור חדירת האינטרנט וגידול השימוש בו במזרח התיכון ובצפון אפריקה ‪261 .............‬‬ ‫נספח ד' – ‪262 Reporters Without Borders – Annual Worldwide Press Freedom Index‬‬ ‫נספח ה' – ‪263 ......................................... Freedom House – Press Freedom Rankings‬‬ ‫נספח ו' – ‪264 ........ World Public Sector Report 2003: e-Government at the Crossroads‬‬

‫מקורות ‪265.........................................................................................................‬‬ ‫אנגלית ‪265 ..................................................................................................................‬‬ ‫ערבית ‪298 ...................................................................................................................‬‬ ‫צרפתית‪301 ..................................................................................................................‬‬ ‫‪I ............................................................................................................. Abstract‬‬

‫תקציר‬ ‫חיבור זה עניינו מצב האינטרנט במדינות המזרח התיכון תוך בחינת מידת השינוי בפיקוח‬ ‫עליו בארבע מדינות‪ :‬סוריה‪ ,‬מצרים‪ ,‬ערב הסעודית ואיחוד האמירויות בין השנים ‪2002-‬‬ ‫‪.2005‬‬ ‫תחילה נבחנת סוגיית פילטור האינטרנט‪ ,‬כולל המניעים‪ ,‬האמצעים והשיטות הננקטות לשם‬ ‫הגבלת הגישה החופשית במדינות הנבדקות‪ .‬כמו כן נבחנות סוגיות הקשורות לשימוש‬ ‫באינטרנט בעולם הערבי‪ ,‬תוך התמקדות במגבלות על שימוש חופשי באינטרנט הנובעות‬ ‫מרמת ידיעת קרוא וכתוב באנגלית ובערבית‪ ,‬תשתית טכנולוגית ותקשורתית ירודה‪ ,‬לצד‬ ‫פתיחות נמוכה מצד השלטונות כלפי שימוש חופשי באינטרנט‪ .‬בעיות אלה עמדו ועודן‬ ‫עומדות ביסוד תפוצת השימוש באינטרנט במדינות ערב‪ .‬עם זאת‪ ,‬ולמרות המגבלות‪ ,‬שיעור‬ ‫הגידול של השימוש באינטרנט במרחב הערבי הינו הגבוה בעולם )‪ - 311.9%‬כמעט כפול‬ ‫מהשיעור העולמי(‪.‬‬ ‫אולם ממסקנות מודל חופש האינטרנט המוצע בעבודה זו‪ ,‬עולה כי תחומים אלו לא רק שהיוו‬ ‫גורם מעכב לתפוצת האינטרנט בעבר‪ ,‬אלא הם מהווים עדיין גורם מעכב להפיכתו לחופשי‬ ‫במדינות הנסקרות‪.‬‬ ‫בעולם הערבי חלוצי האינטרנט היו הגורמים המסחריים‪ ,‬להבדיל מהאקדמיה שהובילה את‬ ‫התפתחות האינטרנט במערב‪ .‬אולם הגורמים המעכבים היו ועודם השלטונות‪ ,‬כל אחד‬ ‫מטעמיו – לגיטימציה פוליטית‪ ,‬דת‪ ,‬תרבות ומוסר‪ .‬חברה בעלת נכונות לקלוט חדשנות‬ ‫טכנולוגית הינה תוצר של היחס הליברלי כלפי גישה למידע והחלפת דעות‪ .‬השליטים‬ ‫הערביים מצהירים השכם והערב על הצורך להכניס שינויים באופי התנהלות הממסד עם‬ ‫האזרחים‪ ,‬אולם אין הם מעוניינים כי שינוי זה יוביל לערעור יציבות שלטונם‪ ,‬ינתק את‬ ‫אזרחיהם משורשיהם המסורתיים ויפגע בכבוד המוקנה לשליטים‪ .‬סתירה זו בין המוצהר‬ ‫והכוונה האמיתית מובילה לכך שבעיות האזור בהקשר של תפוצת האינטרנט מורכבות‬ ‫משילוב של אלו הטכניות ואלו הפוליטיות והתרבותיות‪.‬‬

‫א‬

‫השלטון בתחילה מעודד את השימוש באינטרנט‪ ,‬בין השאר במטרה להנות מפרותיו‬ ‫הכלכליים‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר מכן מגיעה התפכחותו כאשר הוא נוכח כי ביכולת האינטרנט לשמש‬ ‫כלי בידי גורמים המעוניינים לערער את הלגיטימציה השלטונית שלו או בשל התכנים היכולים‬ ‫לפגוע בתרבות ובמוסר של האזרחים‪ .‬לבסוף מגיע השלב בו השלטון מתחיל להגביל את‬ ‫השימוש באינטרנט במטרה להגן על הערכים הדתיים‪ ,‬התרבותיים והפוליטיים הקיימים‬ ‫במדינה‪ ,‬לצד רצונו לשמור את השליטה באמצעי התקשורת ולהתנגד לשינויים בעיקר‬ ‫כשמקורם במערב‪.‬‬ ‫לשם כך יכולים השלטונות לפעול באמצעות חקיקה להגבלת הגישה לאינטרנט ולניטור‬ ‫הפעילות בו ולקביעת תעריפי שימוש גבוהים ביותר‪ .‬למולם קיימת פעילות קבועה של‬ ‫האזרחים המנסים לעקוף בשיטות שונות את ההגבלות ולהגיע לתכנים הרצויים להם‪.‬‬ ‫בכל אותן מדינות המתוארות כרקע לעבודה )איראן‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬לוב‪ ,‬בחרין‪ ,‬ירדן ‪ ,‬קטר(‪ ,‬ניתן‬ ‫לראות תבנית של רמות ואמצעים שונים להגבלה שלטונית על השימוש באינטרנט‪ ,‬החל‬ ‫בקטר ובחרין המקלות וכלה באיראן ותוניסיה המחמירות‪ ,‬עד לכדי מעצר משתמשי אינטרנט‪.‬‬ ‫מחקרים שונים נערכו בתחום הגבלת השימוש החופשי באינטרנט‪ ,‬חלקם מחקרי שטח אשר‬ ‫ניסו לעמוד על היקף התופעה ומאפייניה במדינות מסוימות‪ .‬אחרים יצרו מודלים ומדדים‬ ‫לקביעת רמת הנגישות לאינטרנט תוך התבססות על פרמטרים שונים לשם דרוג המדינות‪.‬‬ ‫כמו כן קיימים מחקרים שנעשו בנסיון ללמוד על הקשר בין משתנים חברתיים‪ ,‬שלטוניים‬ ‫וטכנולוגיים ובין מידת ההגבלות הקיימות על שימוש חופשי באינטרנט‪.‬‬ ‫חיבור זה מתבסס על מודל ייחודי שפותח לשם כך והכולל ‪ 36‬פרמטרים המאוגדים בשש‬ ‫קבוצות שונות‪ :‬האינטרנט והתקשורת‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬מידת החופש הקיים במדינה‪ ,‬היבטים‬ ‫של חקיקה המגבילה את השימוש באינטרנט‪ ,‬מידת האכיפה של החקיקה הקיימת‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬מודל זה נבחן על ארבע מדינות ועל פני תקופה של ארבע שנים‪ 2002 ,‬עד‬ ‫‪ 2005‬זאת‪ ,‬תוך בחינת ההיסטוריה של תהליך קליטת האינטרנט בכל מדינה‪ ,‬שיעור‬ ‫השימוש‪ ,‬עלויות‪ ,‬מידת קיום חקיקה מגבילה אודות שימוש באינטרנט‪ ,‬רמת הפיקוח‬ ‫וההגבלות אחר חופש עיתונות ופרט במדינה‪ ,‬ביטויים שונים הקיימים בשיח הציבורי בסוגיה‬

‫ב‬

‫זו‪ ,‬מעקב אחר מעצר ורדיפת משתמשי אינטרנט ועיתונאים‪ ,‬האמצעים הקיימים בידי‬ ‫התושבים לעקוף את מגבלות שלטוניות אלו וכן בחינת סוגי האתרים הנחסמים בפועל והטעם‬ ‫לחסימת סוגים אלו‪.‬‬ ‫ליבון מסקנות מודל חופש האינטרנט גילה‪ ,‬כאמור‪ ,‬חשיבות רבה לרמת ההון האנושי )חינוך‬ ‫וידיעת קרוא וכתוב(‪ ,‬רמת מוכנות טכנולוגית‪ ,‬פריסת תקשורת ומחשבים אישיים ומידת‬ ‫החופש הכללי במדינה‪ .‬כמו כן עוסק הדיון במידת השינויים שחלו בכל אחד מהרכיבים הללו‬ ‫במהלך התקופה שבין ‪ 2002‬ו‪.2005-‬‬ ‫על סמך מדד חופש האינטרנט‪ ,‬איחוד האמירויות הינה כעת החופשיה ביותר מבין ארבע‬ ‫המדינות‪ ,‬אולם חלה בה הרעה רציפה על פני ‪ 3‬שנים רצופות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬השיפור היחסי‬ ‫ברכיבי חופש אינטרנט באיחוד האמירויות הוא הנמוך ביותר לעומת יתר המדינות‪ .‬דווקא יתר‬ ‫המדינות הנבחנות )סוריה‪ ,‬מצרים‪ ,‬ערב הסעודית( הן בעלות פוטנציאל – כל אחת ע"י ביצוע‬ ‫השיפורים הנדרשים בתחומים הרלבנטיים – לשיפור במדד חופש האינטרנט בשנים הבאות‪.‬‬

‫ג‬

‫מבוא‬ ‫מטרת המחקר‬ ‫מחקר זה עניינו בדיקת ההגבלות השלטוניות הקיימות על שימוש חופשי באינטרנט בארבע‬ ‫מדינות‪ :‬סוריה‪ ,‬מצרים‪ ,‬ערב הסעודית ואיחוד האמירויות בין השנים ‪ .2005-2002‬זאת‪ ,‬תוך‬ ‫שימוש במודל ייחודי אשר נבנה ייעודית לצורך מחקר זה‪.‬‬

‫רקע מתודולוגי‬ ‫‪ .1‬תיחום נושאי – מחקר זה בודק את מידת ההגבלה השלטונית הקיימת על האינטרנט‬ ‫במספר מדינות ערביות נבחרות‪ ,‬אשר באה לכדי ביטוי בצנזורה‪ ,‬פיקוח‪ ,‬פילטור‪ ,‬ניטור‪,‬‬ ‫חסימה‪ ,‬מעצר משתמשים ושליטה שלטונית על האינטרנט‪ .‬אין עניינו עיסוק ובדיקת‬ ‫מידת הפיקוח האישית הקיימת ע"י בעלי אתרים אודות התכנים באתריהם‪ ,‬התנהלות‬ ‫הפורומים‪ ,‬התכתובת המתבצעת בחדרי הצ'ט וכיו"ב‪ ,‬או הצנזורה האישית אשר כל‬ ‫משתמש מטיל‪ ,‬מתוקף כך‪ ,‬על עצמו‪ .‬תחום זה יכול להוות כר נרחב למספר רב של‬ ‫מחקרים בתחומים שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין מעניינו של מחקר זה בחינת אופי ומידת‬ ‫ההשפעה של האינטרנט על תחומים שונים בחיי המדינה‪.‬‬ ‫יצויין כמו כן כי אין מעניינו של מחקר זה עיסוק בשיח שמנסה השלטון להנהיג ובתכנים‬ ‫המופיעים באתריו הרשמיים או באלו אשר אינם נתונים להגבלה‪ .‬מטרתו‪ ,‬היא לעמוד‬ ‫על המאפיינים של ההגבלות השלטוניות‪ ,‬האמצעים והקשר הקיים בין שינויים במדינות‬ ‫הנסקרות לבין השינוי במידת ואופי ההגבלות‪.‬‬ ‫‪ .2‬טווח זמן – במטרה לתחום את המחקר בגבולות זמן מוגדרים היטב‪ ,‬נקבע כי התקופה‬ ‫הנסקרת במחקר זה תהיה בין התאריכים ‪ 1‬בינואר ‪ 2002‬ועד ‪ 31‬בדצמבר ‪.2005‬‬ ‫תקופת זמן זו נבחרה הואיל ואלו הן השנים בהן התעצבה דמותו של האינטרנט במזרח‬ ‫התיכון )המהווה את אחד מהאזורים הפחות מפותחים בתחום זה(‪ ,‬לאחר השנים‬ ‫הראשונות של חשיפה לאינטרנט וקליטתו ההדרגתית בסוף שנות ה‪.90-‬‬

‫‪1‬‬

‫לפיכך‪ ,‬כל בחינת מצב האינטרנט במדינות הללו ובעיקר ההגבלות השלטוניות עליו‬ ‫בתקופה מוקדמת יותר‪ ,‬תשקף מצב ראשוני ותציג תמונה חלקית בלבד‪.‬‬ ‫עם זאת תהיה כמובן התייחסות לאירועים מוקדמים יותר מהתקופה הנסקרת‪ ,‬בהתאם‬ ‫לצורך )רקע היסטורי וכדומה(‪ .‬על כן‪ ,‬כל התייחסות בכל חתך שהוא הקודמת לתאריך‬ ‫‪ 1‬בינואר ‪ 2002‬תוכלל תחת תת הפרק 'היסטוריה'‪.‬‬ ‫‪ .3‬מקרי מבחן – מחקר זה יבחן את סוגיית המגבלות השלטוניות המוטלות על השימוש‬ ‫באינטרנט ותכניו בארבע מדינות אשר נבחרו לשמש כמקרי מבחן במחקר זה ואלו הן‪:‬‬ ‫סוריה‪ ,‬מצרים‪,‬ערב הסעודית ואיחוד האמירויות‪.‬‬ ‫מדינות אלו נבחרו הואיל וכל אחת שונה מרעותה ברמת המגבלות הקיימות בה אודות‬ ‫השימוש החופשי באינטרנט‪ :‬החל בסוריה בה הגישה לאינטרנט נעשית במשורה‬ ‫ובצעדים מדודים ביותר וכלה באיחוד האמירויות אשר השכילה לנצל את כוחו הכלכלי‬ ‫של האינטרנט לטובתה‪ .‬עבור בערב הסעודית בה הגישה רחבה יותר אולם קיים בה‬ ‫גוף שלטוני אשר תפקידו המוצהר הינו לנתב את התעבורה המקוונת ולפקח עליה‪,‬‬ ‫ומצרים בה קיימות הגבלות אודות חופש הביטוי באינטרנט ומעצרים של אלו המפרים‬ ‫הגבלות אלו‪.‬‬ ‫המאפיינים המייחדים כל אחת מארבע המדינות‪:‬‬ ‫•‬

‫סוריה – שלטון עדתי‪ ,‬משפחתי‪ ,‬אשר בכלכלתו ובמנהלו הציבורי שולטת‬ ‫גווארדיה ישנה של קבוצות אינטרסים ותיקות ומסואבות‪ ,‬חסר לגיטימיות ולכן‬ ‫אלים במיוחד‪ .‬השלטון חש במצוקה על רקע של פעילות אופוזיציונרית ונמנע‬ ‫מלהעניק זכויות פוליטיות לכל מי שאינו חבר במפלגת הבעת' או למספר מפלגות‬ ‫קטנות השותפות איתה ב'חזית הלאומית הפרוגרסיבית'‪.‬‬

‫•‬

‫מצרים – שלטון שהחל בשנת ‪ 1952‬בקבוצת קצינים‪ ,‬המאותגר באופן קבוע על‬ ‫ידי האופוזיציה הדתית‪' ,‬האחים המוסלמים' ואשר לאורך שנות שלטונו התעמת‬ ‫עם קבוצות אסלאם רדיקלי חמושות המבצעות מעשי טרור נגד שרים‪ ,‬תיירים‬

‫‪2‬‬

‫ואף נגד נשיאי המדינה‪ .‬שלטון זה‪ ,‬מאפשר שולים בינוניים של פעילות פוליטית‬ ‫וחופש עיתונות‪.‬‬ ‫•‬

‫ערב הסעודית – מדינה שבה שולטת קבוצת משפחות המרכזות בידיהן את‬ ‫מרבית המשאבים של המדינה‪ ,‬תוך הרחקת מגזרים שלמים ממוקדי קבלת‬ ‫ההחלטות הפוליטיות והכלכליות‪ ,‬דבר הדוחק ציבורים שלמים אל השולים‬ ‫הסוציו‪-‬פוליטיים והכלכליים‪ .‬המשפחות השולטות נתפסות כנגועות בשחיתות‬ ‫כלכלית ומוסרית‪ .‬אי‪-‬שביעות רצון רווחת בקרב ציבורים רחבים‪ ,‬דבר המציב‬ ‫אתגר קבוע לשלטון וליציבותו‪ .‬שולי החרות המוענקת לאזרחים שאינם בני‬ ‫המעמד השליט צרים ביותר‪ ,‬וכוללים הגבלות על יציאה לחו"ל ומפגש עם זרים‪.‬‬

‫•‬

‫איחוד האמירויות – קבוצת אמירויות שכל אחת נהנית ממערכת שלטונית‬ ‫לגיטימית‪ ,‬משפחתית ‪ /‬שבטית‪ ,‬המקנה לה יציבות רבה‪ .‬נסיכויות אלו מקנות‬ ‫לאזרחיהן שולים רחבים של החשפות לאינפורמציה זרה‪ ,‬של תנועה ברחבי‬ ‫העולם ושל קשרים עם אנשים וארגונים הנמצאים מחוץ לאמירויות‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫הנחות יסוד‬ ‫הנחות היסוד במחקר זה הינן‪:‬‬ ‫•‬

‫לכל אחת מהמדינות הנסקרות קיימים אינטרסים כאלו או אחרים להגבלת הגישה‬ ‫לאינטרנט‪.‬‬

‫•‬

‫לאופי התרבות‪ ,‬המסורת‪ ,‬הדת והפוליטיקה של כל אחת מהמדינות הנסקרות יש‬ ‫השלכה אודות המגבלות הממסדיות על נגישות אזרחיהן לאינטרנט‪ ,‬וכן על המידה‬ ‫והאופן של הגבלות אלו‪.‬‬

‫•‬

‫קיים קשר בין האופן שבו רואים במדינות אלו את זכויות האדם בכלל ואת חופש‬ ‫המידע והתקשורת בפרט מחד גיסא‪ ,‬ובין חרות השימוש באינטרנט כפי שהיא באה‬ ‫לידי ביטוי בכל אחת ממדינות אלו‪ ,‬מאידך גיסא‪.‬‬

‫•‬

‫לתושבי כל אחת ממדינות אלו יש עניין בגישה חופשית לאינטרנט ולפיכך הם נוקטים‬ ‫שיטות שונות כדי לעקוף את מגבלות השימוש באינטרנט המוטלות על ידי‬ ‫השלטונות‪.‬‬

‫•‬

‫כל מדינות האזור המוגדרות כאויבות האינטרנט או כאלו הראויות למעקב‪ ,‬נכללות‬ ‫במחקר זה‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ o‬מבין ‪ 15‬אויבות האינטרנט בעולם – איראן‪ ,‬לוב‪ ,‬ערב הסעודית‪ ,‬תוניסיה‬ ‫וסוריה‪.‬‬ ‫‪ o‬מבין ‪ 10‬המדינות בעולם הראויות למעקב – בחרין‪ ,‬מצרים‪.‬‬ ‫יצויין כי ירדן‪ ,‬קטר ואיחוד האמירויות‪ ,‬הנסקרות במחקר זה‪ ,‬אינן נכללות באחת‬ ‫משתי הרשימות הללו‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫כאויבות האינטרנט מוגדרות אותן מדינות בעלות היחס הנוקשה ביותר לאינטרנט ולמשתמשים בו ובכלל זה‬ ‫ניטור וצנזורה של אתרי חדשות עצמאיים ואתרי אופוזיציה‪ .‬זאת‪ ,‬לשם השתקת קולם של המתנגדים‬ ‫לממשל בין השאר באמצעות הצרת צעדי משתמשים ולעיתים אף מעצרם של אלו הסוטים מהקו הרשמי‪.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "The 15 Enemies of the Internet and Other Countries to‬‬ ‫‪Watch,", 17 November 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15613 (Accessed on 10 December 2005‬‬

‫‪4‬‬

‫בכל אחת מהמדינות הנסקרות חלו שינויים לאורך השנים בכל האמור באופן ומידת‬

•

.‫ההגבלה השלטונית על הגישה לאינטרנט והשימוש החופשי בו‬ ‫ כך הוא ינסה‬,‫ על פי סטנדרטים מקובלים‬,‫ככל שמשטר מסוים הוא דמוקרטי פחות‬

•

.‫להפעיל אמצעי פילטור וחסימה חריפים יותר‬ ‫בשל תפוצתו הכלל עולמית של האינטרנט וההגבלות השונות הקיימות עליו במדינות‬

•

‫ הבוחנים מידת ואופן הגבלות אלו וזאת בהיבטים‬,‫ קיימים מודלים שונים‬,‫שונות‬ .‫ על מדינות שונות ובאופנים שונים‬,‫שונים‬ .‫מחקר זה יתייחס למודלים השונים ויבחן את נושא המחקר באמצעותם‬

•

‫ יבחנו כרקע‬,‫לשם הבנת נושא ההגבלות השלטוניות על האינטרנט בארבע המדינות שנבחרו‬ ‫ התפשטותו והמגבלות עליו בעולם בכלל ובזה הערבי‬,‫מספר סוגיות בתחום האינטרנט‬ ‫ עם זאת מחקר זה נמנע מלעסוק בנושאים כלליים אשר אינם בעלי נגיעה ישירה‬.‫בפרט‬ :‫ ובכלל זה‬- ‫ אודותם קיימת ספרות ענפה‬- ‫לנושא המחקר‬ 2

‫הלגיטימציה השלטונית בעולם הערבי‬ 3

‫ההיסטוריה של האינטרנט‬

• •

:‫ חומר רקע אודות הלגיטימציה השלטונית בעולם הערבי ניתן למצוא בין השאר במקורות הבאים‬2 Michael Hudson, Arab Politics: The Search for Legitimacy (London: Yale University Press, 1979). Mordechai Kedar, Asad in Search of Legitimacy (Brighton: Sussex Academic Press, 2005). Tamara Sonn, Between Qur'an and Crown: The Challenge of Political Legitimacy in the Arab World (Westview Pr (Short Disc), August 1990). G. Hossein Razi, "Legitimacy, Religion, and Nationalism in the Middle East," American Political Science Review, Vol. 84, No. 1, March 1990, pp. 69-91. Patrick Seale, Asad of Syria: The Struggle for the Middle East (Berkley: University of California Press, 1990). Nikolaos Van Dam, The Struggle for Power in Syria: Politics and Society Under Asad and the Ba'th Party (London: I.B.Tauris, 1996). :‫ בין השאר במקורות הבאים‬,‫ סוגיה זו של תולדות האינטרנט נסקרה רבות לאורך השנים‬3 Art Wolinsky, The History of the Internet and the World Wide Web (Springfield: Enslow Publishing Company, 1999). Tim Berners-Lee, Weaving the Web: The Original Design and Ultimate Destiny of the World Wide Web (San Francisco: Harper Business, 2000). Jane Abbate, Inventing the Internet (London: The MIT Press, 2000). Nerds 2.0.1 Internet Timeline. http://www.pbs.org/opb/nerds2.0.1/timeline (Accessed on 19 April 2006) Katie Hafner, Where Wizards Stay Up Late: The Origins Of The Internet (New York: Simon & Schuster, 1998). Hilary Poole, et al. History of the Internet: A Chronology, 1843 to the Present (ABC-Clio, 1999).

5

4

.‫חופש ביטוי ותקשורת בכלל ובעולם הערבי בפרט‬

•

‫נושאים אלו ידונו במחקר זה בהקשר הצר של המגבלות השלטוניות על האינטרנט והשיח‬ ‫ ההיסטוריה הספציפית של‬,‫הציבורי הקיים בכל אחת מהמדינות הנסקרות ביחס לסוגיה זו‬ .‫ כמו גם חופש הביטוי והתקשורת במדינות אלו‬,‫האינטרנט בכל אחת מהמדינות הנסקרות‬ ‫ כי אין ביכולת המחבר להגיע פיזית למחשבי היעד ואין בכוונתו להתחבר אליהם‬,‫יודגש‬ ‫ מקורותיו‬,‫ לפיכך‬.‫ המהווה דרך אסורה ולא אתית להשגת המידע‬,‫באמצעות שליטה מרחוק‬ ‫ מאמרים וכל מידע בעל נגיעה לנושא‬,‫ כתבות‬,‫ נתונים גולמיים‬,‫של המודל הינם מחקרים‬ .‫המחקר‬ ‫כללי תעתיק‬ ,‫ עם זאת‬.‫בעת תעתיק שמות ערביים לעברית נשמרים הכללים התיקניים כמקובל בתחום זה‬ ,‫ ריסאלאת‬:‫ לדוגמא‬,‫בוצע התעתוק תוך שימוש בכתיב מלא וזאת לשם הקלה על הקורא‬ .‫ מוצטפא‬,‫ ריזא‬,‫ג'וואד‬ ‫קישור המחקר למודל‬ ‫ יוצג לצידם‬,‫כאשר מוצגים במהלך העבודה נתונים ונושאים הקשורים במשתני המודל‬ .139 '‫ לפרוט ראה עמ‬.(3.2.1 ‫בסוגריים מספר המציין את מקום המשתנה במודל )לדוגמא‬

Marcus Franda, Launching into Cyberspace: Internet Development and Politics in Five World Regions (London: Lynne Rienner Publishers, October 2001). :‫ ראה בין השאר‬,‫ אודות חופש התקשורת והביטוי בעולם הערבי‬4 Ami Ayalon, The Press in the Arab Middle East: a History (New York: Oxford University Press, 1995). Willian A. Rugh, Arab Mass Media: Newspapers, Radio, and Television in Arab Politics (Praeger Publishers, 2004). Hussein Amin, "Freedom as a Value in Arab Media: Perceptions and Attitudes Among Journalists,", Political Communication, Vol. 19, Issue 2, April 2002, pp. 125-135. Naomi Sakr, "Freedom of Expression, Accountability and Development in the Arab Region,", Journal of Human Development, Vol. 4, Issue 1, March 2003, pp. 29-46. Jihad Khazen, "Censorship and State Control of the Press in the Arab World,", The Harvard International Journal of Press Politics, Vol. 4, Issue 3, 1999, pp. 87-92. Jacqueline A. Sharkey, "Al Jazeera under the Gun: Sanctions against the Network Send a "Troubling Message" for Press Freedom in the Middle East,", American Journalism Review, Vol. 26, October-November 2004.

6

‫פרק א' – האינטרנט ‪ -‬שיטות פילטור ואמצעי עקיפה‬ ‫פילטור האינטרנט )‪(Internet Filtering‬‬ ‫פילטור האינטרנט וחסימתו משמעותם נקיטת פעולות אשר מטרתן לשלוט על הגישה‬ ‫החופשית לאינטרנט ולמידע המצוי בו‪ .‬זאת באמצעים שונים‪ ,‬החל בסינון התכנים המופיעים‬ ‫באתרי אינטרנט שונים )‪ ,(Filtering‬עבור בחסימת הכניסה לדפים מסוימים ואף לאתרים‬ ‫שלמים וכלה במניעה גורפת של גישה לאינטרנט מלבד רשימה מוגדרת מראש של אתרים‬ ‫חופשיים לגישה )‪ 1.(Blocking‬מבחינת הגדרה‪ ,‬מקובל להתייחס לפעולה זו כ'פילטור' למרות‬ ‫שכאמור לעיל‪ ,‬קיימת אבחנה בין 'פילטור' המתבצע על תוכן באתר לבין 'חסימה' המבוצעת‬ ‫על כל האתר בהתאם לכתובתו‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫לאור המידע הרב והמגוון הקיים באינטרנט מחד גיסא וזמינותו הגבוהה למשתמשים בו יותר‬ ‫מבכל מדיה אחרת מאידך גיסא‪ ,‬עלה הצורך בקרב גורמים רבים ושונים להגביל את השימוש‬ ‫באינטרנט ואת הגישה החופשית לתכניו‪.‬‬ ‫הגבלת השימוש באינטרנט נועדה למנוע מאוכלוסיות וקהלי יעד שונים גישה חופשית בין‬ ‫השאר לתכנים מסוימים לדוגמא‪ ,‬הגבלת גישתם של ילדים לאתרים הכוללים תכנים דוגמת‬ ‫אלימות‪ ,‬מין‪ ,‬הימורים‪ .‬כמו כן קיימת במדינות מסוימות הגבלת גישה לאתרים אשר תכניהם‬ ‫אינם מוגבלים במדינות ותרבויות אחרות ובכלל זה נושאי דת‪ ,‬בריאות‪ ,‬חברה‪ ,‬תכנים מיניים‬ ‫לא מפורשים‪ ,‬פעילות פוליטית‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬תרבות ועוד‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫סקירה כללית אודות ההיסטוריה והרקע של פילטור האינטרנט‪ ,‬מאפייני תוכנות הפילטור‪ ,‬פעילות משפטית‬ ‫בארה"ב בסוגיה זו לצד עמידה על הבעיות העיקריות בפילטור אינטרנט‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪The Free Expression Policy Project, "Fact Sheet on Internet Filters,", Revised and‬‬ ‫‪Updated, July 2003.‬‬ ‫)‪http://www.fepproject.org/factsheets/filtering.html (Accessed on 30 June 2006‬‬ ‫‪Paul Greenfield, Peter Rickwood and Huu Cuong Tran, "Effectiveness of Internet Filtering‬‬ ‫‪Software Products,", Prepared for NetAlert and the Australian Broadcasting Authority‬‬ ‫‪September 2001, p. 5.‬‬ ‫‪http://www.acma.gov.au/acmainterwr/aba/newspubs/documents/filtereffectiveness.pdf‬‬ ‫)‪(Accessed on 17 February 2006‬‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫לאור חשש בסיסי זה מהחשיפה לתכנים אלו‪ ,‬נחקק בשנת ‪ ,1996‬על ידי הקונגרס בארה"ב‪,‬‬ ‫)‪ Communications Decency Act (CDA‬האוסר הצגת חומרים בלתי ראויים‬ ‫באינטרנט למי שגילו קטן מ‪ 18-‬שנים‪ 3.‬ארגונים שונים במדינה קראו תיגר על החוק הסותר‬ ‫לדבריהם את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית‪ .‬חלקם טענו כי הורים המעוניינים לחסום‬ ‫גישה לאתרים מסוימים‪ ,‬יכולים לעשות זאת באמצעות תוכנות המפלטרות אתרים ללא כל‬ ‫צורך במעורבות ממשלתית‪ .‬מנגד‪ ,‬היו שטענו כי בעוד תוכנות אלה יכולות למנוע את הצורך‬ ‫בצנזורה הממשלתית‪ ,‬הרי הן יאפשרו למספר רב של חברות פרטיות לבצע צנזורה זו בעצמן‪.‬‬ ‫בתחילה‪ ,‬פילטור האינטרנט התבסס על ציון האתר ודרוג מידת התאמתו לקהלי יעד שונים‪,‬‬ ‫בין אם ע"י מפרסם התוכן ובין אם ע"י גורם שלישי‪ .‬עם הגידול העצום בכמות האתרים‬ ‫והתכנים בהם המשתנים תדיר‪ ,‬קצרה ידן של חברות הפילטור מלסקור את האתרים השונים‬ ‫וכך נוצרה השיטה של חסימה מכאנית באמצעות איתור האתרי היעד של מילות מפתח או‬ ‫משפטים הקבועים מראש בתוכנה עצמה‪ .‬דפוס פעולה מכני זה יצר מצב של חסימת יתר‬ ‫וחסימת חסר כמפורט להלן‪ .‬חברות אלו טוענות מצידן כי הקריטריונים לפילטור מגובים‬ ‫באמצעות בדיקות ידניות נרחבות‪ ,‬אולם מתנגדיהן טוענים כי אין בטענות אלו ממש הואיל‬ ‫וביצוע פעולות אלו יצריך משאבים הגדולים מאלו המצויים בידי חברות אלו‪ .‬אולם גם אלו‬ ‫התומכים בצנזורה שכזו‪ ,‬מתנגדים לשימושים אחרים בה דוגמת פילטור תכנים התומכים או‬ ‫מתנגדים לדעות או רעיונות מסוימים בנושאים שונים ומגוונים‪ .‬כמו כן יש המתנגדים לעצם‬ ‫יישום תוכנת צנזורה שכזו ע"י ספק האינטרנט או באמצעות חקיקה‪ ,‬ללא מתן אפשרות‬ ‫למשתמש הקצה לנטרל פילטור זה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫‪"Communications Decency Act,", Wikipedia.‬‬ ‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/Communications_Decency_Act (Accessed on 17 February‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫קיימים ארגונים ופרויקטים שונים הפועלים נגד תוכנות הפילטור וה‪ Censorware-‬אשר חלקם עוסקים‬ ‫בחשיפת ה‪ Over/Under-Blocking-‬ואחרים אף מספקים כלים והסברים לעקיפת חסימות אלו‪:‬‬ ‫)‪American Civil Liberties Union. http://www.aclu.org (Accessed on 11 November 2005‬‬ ‫‪PEACEFIRE – Open Net for the Net Generation.‬‬ ‫)‪http://www.peacefire.org (Accessed on 11 November 2005‬‬ ‫‪The Censorware Project: Exposing the Secrets of Censorware Since 1997.‬‬ ‫)‪http://censorware.net (Accessed on 11 November 2005‬‬ ‫& ‪Digital Freedom Network, "Advancing Freedom Worldwide Through Information‬‬ ‫‪Technology".‬‬

‫‪8‬‬

‫‪3‬‬

‫פעולת הפילטור והחסימה של גישה לאתרי אינטרנט מסוימים מבוצעת באמצעות תוכנות‬ ‫ תוכנות המותקנות‬:‫ לשם כך קיים מגוון של אפשרויות ושילובים‬.‫וחומרות )נספח ב'( ייעודיות‬ ‫ אחרות המותקנות על השרת‬,(Client-based Filtering Softwares) ‫אצל משתמש הקצה‬ Turnkey ) ‫ חומרות הפועלות בשילוב תוכנה‬,(Server-based Web Filtering Software) Dedicated Filtering ) ‫ לעומת חומרה הפועלת בצורה בלבדית‬,(Filtering Servers 5

.(Appliances

‫האינטרנט ותפקידו במשטרים אוטוריטאריים‬ :‫לאינטרנט יכולת להשפיע במספר מישורים על המדינה בה הוא פועל‬ ‫ האינטרנט‬.‫פוליטי – נגישות ציבורית לטכנולוגיית המידע ככלי לקבלת מידע והפצתו‬

•

‫ להבעת‬,‫ ובמקרים רבים חשאית‬,‫משמש בהקשר זה במה אלטרנטיבית לארגונים שונים‬ ‫ אמצעי זמין ומהיר לעורר את דעת הקהל נגד המשטר ולחתור תחת לגיטימיותו‬.‫דעתם‬ ‫וההגמוניה שלו באמצעות הפצת מידע ורעיונות תוך מעורבות בכך אף של דעת הקהל‬ 6

6

.‫ קלות ובטחון יחסיים בהשוואה לאמצעי תקשורת אחרים‬,‫הבינלאומית במהירות‬

http://www.dfn.org (Accessed on 11 November 2005) Internet Free Expression Alliance. http://www.ifea.net (Accessed on 11 November 2005) Electronic Frontiers Australia. http://www.efa.org.au (Accessed on 11 November 2005) Electronic Privacy Information Center. http://www.epic.org (Accessed on 11 November 2005) National Coalition Against Censorship. http://www.ncac.org (Accessed on 11 November 2005) Global Internet Liberty Campaign. http://www.gilc.org (Accessed on 11 November 2005) :‫( של פעיל נגד צנזורה ממשלתית על האינטרנט‬90-‫כמו גם סיפור אישי )נראה על פניו מסוף שנות ה‬ Jonathan Wallace, "What Censorware Means to Me,". http://censorware.net/essays/means_jw.html (Accessed on 18 February 2006) ‫עיין בסקירות הבאות המבצעות השוואה בין פילטור האינטרנט באמצעות תוכנה לבין ישום באמצעות‬ :‫חומרה‬ St. Bernard Software, "Special Report: Internet Filtering Alternatives,". http://72.14.207.104/search?q=cache:vkuG94j87_sJ:www.axial.co.uk/st_bernard (Accessed on 18 February 2006) The Forsite Group, "Web Filtering Appliances Heat Up the Hardware vs. Software Debate,", 8e6 Technologies, 2005. http://www.8e6.com/docs/white_papers/hardware_vs_software.pdf (Accessed on 18 February 2006) Shanthi Kalathil and Taylor C. Boas, "The Internet and State Control in Authoritarian Regimes: China, Cuba, and the Counterrevolution," Information Revolution and World Politics Project, Global Policy Program, The Carnegie Endowment for International Peace, No. 21, July 2001, p. 6.

9

5

‫•‬

‫כלכלי – המדינה מפתחת את האינטרנט )בין השאר באמצעות הקמת אזורים של‬ ‫תעשיית הי‪-‬טק( בתקווה כי הצמיחה הכלכלית והמודרניזציה יגבירו את הפופולאריות של‬ ‫המשטר ואת הלגיטימיות הפוליטית שלו‪ .‬אולם‪ ,‬הצמיחה הכלכלית מביאה לכדי עליית‬ ‫אליטה עסקית והתחזקות מעמד הביניים‪ ,‬כוחות אשר ביכולתם להציב דרישות למשטר‬ ‫אשר יקראו תיגר על מידת שלטונו בחברה‪ .‬כוחות אלה יכולים לשתף פעולה ומידע‬ ‫ביניהם גם בין מדינות שונות באמצעות בניית רשתות של תקשורת ומידע‪ .‬להבדיל‬ ‫ממשאבים כלכליים אחרים המידע אינו מתכלה‪ ,‬בשל כך קיימת סברה כי כלכלות המזרח‬ ‫התיכון יהפכו עם הזמן למבוססות מידע תוך אפשרויות לשיתופי פעולה חדשים באזור‬ ‫ובכלל זה תוך מדינתיים‪.‬‬

‫•‬

‫‪7‬‬

‫תרבותי – האינטרנט מאפשר חיזוק הערכים התרבותיים באמצעות חיבור בין אנשים‬ ‫החולקים ביניהם ערכים ואמונות דתיות משותפות כמו גם איתור וגיוס אנשים חדשים‪,‬‬ ‫אולם מנגד הוא מאפשר חשיפה לאתרים מגוונים ודרכם לתרבות המערב‪ .‬לפיכך‪ ,‬הנטיה‬ ‫בקרב מנהיגי הדת בעולם הערבי‪ ,‬היא יותר לראות את הסכנות הטמונות בו "להשחתת‬ ‫מוחות הצעירים"‪ ,‬מאשר היותו אמצעי לליכוד צעירים אלו מסביב לערכים מסורתיים‪.‬‬

‫•‬

‫‪8‬‬

‫טכנולוגי – יצירת שיתופי פעולה בין מדינות שונות בתחום טכנולוגיית המידע או אף‬ ‫להגבילה באמצעות שימוש בהצפנת נתונים או חדירות זדוניות לרשתות ואתרים זרים‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪http://www.carnegieendowment.org/files/21KalathilBoas.pdf (Accessed on 18 August‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫ע"פ תומס פרידמן‪ ,‬ביכולתן של טכנולוגיות חדשות‪ ,‬ובכלל זה האינטרנט‪ ,‬להביא לכדי חברה שקופה‪,‬‬ ‫דמוקרטית‪ ,‬ומבוזרת וגלובלית יותר‪ .‬האינטרנט מהווה ערוץ נוסף לזרימת מידע חופשי באופן שמשטרים‬ ‫ריכוזיים לא יכולים לשלוט בו עוד‪ .‬לשיטתו‪ ,‬האינטרנט יביא להתמוטטות המשטרים הריכוזיים במזרח‬ ‫התיכון‪.‬‬ ‫‪Alon Peled, "Debunking the Internet Myth: Technological Prophecies and Middle East‬‬ ‫‪Politics,", The Middle East Quarterly Vol. VII, No. 3 (September 2000).‬‬ ‫)‪http://www.meforum.org/article/71 (Accessed on 18 August 2006‬‬ ‫‪Kalathil, "The Internet and State Control in Authoritarian Regimes,", pp. 2-3.‬‬ ‫‪Peled, "Debunking the Internet Myth".‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬

‫שליטתם של משטרים אוטוריטאריים באינטרנט‬ ‫משטרים אלו מוצאים את הדרך לא רק לשלוט על האינטרנט‪ ,‬אלא אף לעשות בו שימוש‬ ‫לצרכיהם‪ .‬הם מתורגלים היטב בשליטה ארוכת ימים על אמצעי התקשורת והמידע וזו‬ ‫מתורגמת לפיקוח הדוק על התפתחות האינטרנט במדינותיהם‪.‬‬ ‫כפי שנרמז לעיל‪ ,‬מדינות אלו עושות שימוש 'תגובתי' )‪ (Reactive‬באמצעים שונים להגבלת‬ ‫הגישה החופשית לאינטרנט ובכלל זה‪:‬‬ ‫•‬

‫הגבלת גישה לאינטרנט‬

‫•‬

‫פילטור תכנים‬

‫•‬

‫חסימת אתרים‬

‫•‬

‫ניטור פעילות מקוונת‬

‫•‬

‫איסור מוחלט של פעילות אינטרנטית‬

‫משטרים אלו ישאפו לעצב את גבולות השימוש באינטרנט והגישה החופשית לתכניו כראות‬ ‫עיניהם‪ :‬מי באמצעות איסור מוחלט על גישה חופשית לאינטרנט ומי באמצעות עידוד‬ ‫השימוש תוך הצבת גבולות ברורים באמצעות חקיקה‪ ,‬ניטור‪ ,‬מעצרים‪ ,‬וכד'‪.‬‬ ‫קיימות ארבע דרגות של התייחסות ממשלים לחסימת האינטרנט ופילטור תכניו )‪:(3.3.1‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ .1‬הגדרה עצמאית – ה‪ (Internet Service Provider) ISP-‬מספק שרות של פילטור‪,‬‬ ‫באופן עצמאי ולא כחובה‪ ,‬אותו יכול המשתמש להפעיל כרצונו‪ .‬כל זאת תוך מעורבות‬ ‫ממשלתית מינימאלית‪.‬‬ ‫‪ .2‬הממשל מעודד הגדרה עצמאית – הממשל נוקט בצעדים פעילים להגדרת תכנים בלתי‬ ‫מתאימים ומשמש כנותן החסות‪ ,‬כאשר ה‪ ISPs-‬מעניקים שרות של פילטור למשתמשים‬ ‫אולם אין חובה על הספקים לעשות כן‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪Jane Parry, Myles Gorton, Shirley Brown, Graham Titterington and Craig Skinner.‬‬ ‫‪"Internet Content Filtering: A Report to DCITA,", Project Number CLJ29, Version 1.0, 4‬‬ ‫‪April 2003, pp. 29-32.‬‬ ‫_‪http://www.dcita.gov.au/__data/assets/file/10915/Ovum_Report‬‬‫)‪_Internet_content_filtering.rtf (Accessed on 3 August 2006‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ .3‬הממשל מחייב קיום פילטור – הממשל כופה על ה‪ ISPs-‬לספק תוכנת פילטור‬ ‫למשתמשים לשם פילטור תכנים בלתי רצויים כאשר הן ה‪ ISPs-‬והן משתמשים מחוייבים‬ ‫לכך‪ .‬במצב זה‪ ,‬קיימת מסגרת חקיקתית מגבילה בנושא החסימה והפילטור‪ ,‬אשר בה‬ ‫הממשל מגדיר את התכנים הבלתי רצויים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הממשל חוסם את כל התכנים הבלתי רצויים – זאת באמצעות יישום תוכנית פילטור‬ ‫על שדרת האינטרנט במדינה )‪ (Backbone‬וללא קשר ל‪ ISPs-‬או למשתמשים‪ .‬לאלו אין‬ ‫כל ברירה אלא ליישם את הטכנולוגיה הנדרשת הואיל וכל מלאכת החסימה והפילטור‬ ‫נעשית ע"י הממשל אשר אחראי גם על הגדרת התכנים הבלתי רצויים ועדכון רשימות‬ ‫החסימה והפילטור‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬עושים משטרים אלו שימוש באינטרנט כאמצעי 'מונע' )‪ ,(Proactive‬לשם פיתוח‬ ‫האינטרנט במדינותיהם ככלי לקידום ענייניהם‪:‬‬ ‫•‬

‫כלי להפצת תעמולה‪.‬‬

‫•‬

‫בניית רשתות פנימיות הנשלטות ע"י המדינה ומהוות תחליף לאינטרנט עצמו‪.‬‬

‫•‬

‫יישום שרותי ‪ e-gov‬לשם הגברת יעילות הממשל ושביעות רצון התושבים מביצועיו‪.‬‬

‫•‬

‫עיסוק בלוחמת מידע ברמה הבינלאומית באמצעות פריצה לאתרים עויינים לממשל‬ ‫והפצת תוכנות שונות דוגמת 'וירוסים'‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫בעוד מדיניות ריאקטיבית מהווה תגובה לאתגרים קיימים או פוטנציאליים בעת שימוש‬ ‫באינטרנט‪ ,‬הרי שמדיניות פרואקטיבית מנסה לפתח את האינטרנט באופן שיהיה נקי‬ ‫מאתגרים אלו וזאת תחת סמכות המדינה‪ .‬באמצעות שילוב של שתי הגישות יכולים משטרים‬ ‫אלו להתמודד עם האתגר שמציב האינטרנט בפניהם ואף לעשות בו שימוש להרחבת‬ ‫סמכותם מחד גיסא‪ ,‬ולהתפתחות המדינה מאידך גיסא‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪Kalathil, "The Internet and State Control in Authoritarian Regimes,", p. 3.‬‬ ‫‪Kalathil, "The Internet and State Control in Authoritarian Regimes,", p. 2.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬

‫פילטור אינטרנט – איך זה עובד באמת ?‬ ‫חסימת גישה חופשית לאינטרנט ופילטור תכניו ניתן להשיג בכמה אופנים‪:‬‬

‫חסימת גישה‬ ‫באמצעות הגדרת הקונפיגורציה של השרת ניתן לגרום לכך שיחסום כתובות או שרותי‬ ‫אינטרנט מסוימים‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫שיטת החסימה‬ ‫‪ – Inclusion Filtering‬הגישה מותרת לרשימה מוגדרת היטב של אתרים )‪(White List‬‬ ‫בעוד הגישה לכל היתר חסומה‪ .‬שיטה זו מוגבלת ולא מצויה בשימוש נרחב הואיל וכך‬ ‫מתבצעת חסימה של מרבית אתרי האינטרנט‪.‬‬ ‫‪ – Exclusion Filtering‬הגישה אסורה לרשימה מוגדרת היטב של אתרים )‪(Black List‬‬ ‫בעוד הגישה לכל היתר מותרת‪ .‬שיטה זו רווחת יותר הואיל ובאמצעותה ניתן לחסום עמוד‪,‬‬ ‫אתר או כתובת ספציפיים כפי שיפורט לגבי מיקום החסימה‪ .‬לגישה זו חסרון בדמות 'פילטור‬ ‫יתר' ו'פילטור חסר' אשר הינם תוצר של אופן יצירת רשימות אלו‪ :‬הואיל ורבות מאותן‬ ‫רשימות הן תוצר של הזנה ידנית לצד חיפוש אוטומטי‪ ,‬אתרים אלו מסווגים לעתים קרובות‬ ‫באופן שגוי כראויים לחסימה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ – Under Blocking .1‬לא מתבצעת חסימה של האתרים אשר אמורים להיות חסומים‪.‬‬ ‫הדבר קורה הואיל והטכנולוגיה של סינון על פי ניתוח תוכנו של אתר אינה מאפשרת‬ ‫לחסום את כל התכנים הנדרשים ולפיכך במקרים רבים מתאפשרת גישה לתכנים אלו‬ ‫‪15‬‬

‫ובמאמץ מזערי‪.‬‬

‫‪ – Over Blocking .2‬כלי הפילטור חוסמים לעיתים תכנים ואתרים אשר אין בכוונתם‬ ‫לחסום בשל אופי בניית רשימות אלה‪ ,‬כפי שצויין לעיל‪ .‬התוצר של חסימת יתר הוא כוח‬ ‫שניתן למעשה בידיהם של הגורמים החוסמים )חברות פרטיות או רשויות( בשליטה על‬

‫‪Greenfield, "Effectiveness of Internet Filtering Software Products,", pp. 6-7.‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Introduction to Internet Filtering,".‬‬ ‫‪http://www.opennetinitiative.net/modules.php?op=modload&name=Archive&file=index&r‬‬ ‫)‪eq=viewarticle&artid=5 (Accessed on 17 February 2006‬‬

‫‪13‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬

‫ על אחת כמה‬.‫הגישה לאינטרנט כמו גם העדר שקיפות בתיוג האתרים האסורים בגישה‬ ‫וכמה כאשר חברות אלה פועלות לצד משטרים לא דמוקרטיים במטרה ליצור תוכנית‬ .‫כוללת לחסימת תכנים באינטרנט‬ ‫ העלתה כי אלה חוסמות אתרים‬,‫ בדיקת האתרים המצונזרים ע"י תוכנות פילטור‬,‫אכן‬ ‫( של‬Over Filtering ,Over Blocking) '‫אשר אמורים להיות מחוץ ל'רשימה השחורה‬ ‫ אשר הן אמורות לחסום‬,‫ אינן חוסמות אתרים‬,‫ ומאידך גיסא‬,‫תוכנות אלו על פי הצהרתן‬ ‫דוגמא מובהקת לכך היא העובדה כי‬

16

.(Under Filtering ,Under Blocking)

‫ תוכנות אלו חוסמות‬,(Black List) ‫באמצעות אותן רשימות של מילות ומשפטי מפתח‬ 17

.‫ הכוללים מידע לא מיני‬,‫לסבית‬-‫ לקהילה ההומו‬,‫אתרים הקשורים לדוגמא‬

15

Ibid. ‫ גם אם הדבר הינו בהקשר רפואי )סרטן‬Breast ‫לדוגמא חסימת אתרים אשר תוכנם מכיל את המילה‬ .Sussex, Essex ‫ באופן דומה יחסמו אתרים המכילים את המילים‬.(‫שד‬ "Censorware", Wikipedia. http://en.wikipedia.org/wiki/Internet_Filtering (Accessed on 12 October 2005) ‫ להלן‬.Under-Blocking-‫ ו‬Over-Blocking ‫קיימים מחקרים ודו"חות רבים העוסקים בתיעוד וחקר‬ :‫מספר מהם לדוגמא‬ Marjorie Heins and Christina Cho, "Internet Filters: A Public Policy Report,", Free Expression Policy Project, National Coalition Against Censorship. Fall, 2001. http://www.fepproject.org/policyreports/filteringreport.html (Accessed on 12 October 2005) Yaman Akdeniz, "Who Watches the Watchmen? The Role of Filtering Software in Internet Content Regulation,", in Christian Möller and Arnaud Amouroux (eds.) The Media Freedom Internet Cookbook Organization for Security and Co-operation in Europe (OSCE). Office of the Representative on Freedom of the Media (Vienna, 2004), pp. 101-121. http://www.osce.org/publications/rfm/2004/12/12239_89_en.pdf (Accessed on 12 October 2005) Ben Edelman, "Sites Blocked by Internet Filtering Programs,", Edelman Expert Report for Multnomah County Public Library et al., vs. United States of America, et al.,12 February 2003. http://cyber.law.harvard.edu/people/edelman/mul-v-us (Accessed on 25 March 2006) ‫ אודות פילטור תכנים‬1998 ‫כמו גם עדות אישית של אחד ממפתחי תוכנת פילטור שכזו משנת‬ :‫באוניברסיטאות ובכלל‬ Michael Sims, "Why Filters Can't Work,", 3 August 1998. http://censorware.net/essays/whycant_ms.html (Accessed on 25 February 2006) 17 The Gay & Lesbian Alliance Against Defamation (GLAAD), "Access Denied Version 2.0: The Continuing Threat Against Internet Access and Privacy and its Impact on the Lesbian, Gay, Bisexual and Transgender Community,", December 1999. http://www.glaad.org/documents/media/AccessDenied2.pdf Carl S. Kaplan, "Filtering Companies Assailed For Blocking 'Unpopular' Voices,", Cyber Law Journal, The New York Times (New York, 11 December 1997). http://www.nytimes.com/library/cyber/law/121197law.html (Accessed on 12 October 2005) :‫ ראה‬,2005 ‫ מניסוי שנערך בתוניסיה בספטמבר‬Over Blocking ‫מגוון מקרים של‬

14

16

‫לפיכך‪ ,‬בבואו לנקוט בחסימת אתרי אינטרנט‪ ,‬על הממשל לקבוע את מדיניותו בסוגיה זו‪:‬‬ ‫האם יעדיף 'פילטור חסר' ואז יחסום רק את אלו ההכרחיים או שמא ינקוט ב'פילטור יתר'‬ ‫ובכך ימנע גישה לאתרים אשר מלכתחילה אין בכוונתו לחסום ?‬ ‫דוגמא מקרב מדינות המפרץ הפרסי תמחיש את הסוגיה‪ :‬בחרין‪ ,‬באמצעות ספקיות‬ ‫האינטרנט שבה‪ ,‬חוסמת גישה למספר מצומצם ומוגדר היטב של אתרים המוגדרים‬ ‫כאסורים‪ .‬איחוד האמירויות בחר בגישה מנוגדת והוא מנסה לחסום אתרים שכאלו באופן‬ ‫נרחב יותר ולפיכך נחסמים אתרים בלתי מזיקים על פי תוכנם‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫אופן החסימה‬ ‫מדינות המעוניינות לחסום את הגישה לאתרים מסוימים יכולות לעשות זאת בכמה אופנים‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ – DNS Filtering‬ה‪ ISP-‬מגדיר בהתאם את שרתי ה‪DNS-‬‬

‫‪(Domain Name‬‬

‫)‪ System‬שבשליטתו במטרה למנוע פניות לשרתים אלו מאתרי אינטרנט ספציפיים‪.‬‬ ‫שיטה זו איננה העדיפה עבור מרבית ה‪ ISPs-‬הואיל וניתן לעוקפה בנקל באמצעות‬ ‫כניסה לכתובת ה‪IP-‬‬

‫‪19‬‬

‫)‪ (Internet Protocol‬או באמצעות שימוש בשרת ‪ DNS‬אחר‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬בשיטה זו יש חסימת יתר רבה בשל העובדה כי נכללים בחסימה כל ה‪Sub--‬‬ ‫‪ domains‬במידה וה‪ Domain-‬עצמו נחסם‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪Human Rights Watch, "False Freedom: Online Censorship in the Middle East and North‬‬ ‫‪Africa,", Vol. 17, No. 10(E), November 2005, pp. 106-107.‬‬ ‫‪http://hrw.org/reports/2005/mena1105/mena1105noappendices.pdf (Accessed on 3‬‬ ‫)‪December 2005‬‬ ‫‪John G. Palfrey Jr., "Local Nets: Filtering and the Internet Governance Problem,", Draft‬‬ ‫‪for Yale ISP’s Conference on the Global Flow of Information, 30 March 2005.‬‬ ‫‪http://islandia.law.yale.edu/isp/GlobalFlow/paper/Palfrey.pdf (Accessed on 3 February‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪ 19‬נוסף על המצוי במילון המונחים שבסופו של מחקר זה‪ ,‬ראה הסקירה הבאה אודות מהותם של מונחי‬ ‫יסוד בתקשורת אינטרנט ובכלל זה ‪ Top Level Domain ,Ports ,DNS ,IP‬וכד'‪:‬‬ ‫‪l0gic, "Governing the Internet,", New Order, 6 March 2005.‬‬ ‫)‪http://neworder.box.sk/newsread.php?newsid=13345 (Accessed on 25 March 2006‬‬ ‫‪ 20‬כאשר ‪ AOL‬הוצרכה ליישם פילטור על כל הרשת שלה בהתאם לחוק במדינת פנסילבניה‪ ,‬היא לא עשתה‬ ‫זאת בשיטת ‪ DNS‬הואיל וכך היה עליה לבצע התאמות בכל אחד ממאת שרתי ה‪ DNS-‬שלה לשם כך‪.‬‬ ‫‪Internet Censorship Explorer, "Why Block by IP address?,", 14 February 2005.‬‬ ‫)‪http://ice.citizenlab.org/?p=78 (Accessed on 4 February 2006‬‬

‫‪15‬‬

‫‪18‬‬

‫•‬

‫‪ – IP Filtering‬על ה‪ ISP-‬לקבוע את כתובת ה‪ IP-‬אליה משתייך ‪Uniform ) URL‬‬ ‫‪ (Resource Locator‬ספציפי‪ ,‬ולאחר מכן הוא מעדכן בהתאם את ציוד הניתוב‬ ‫שברשותו במטרה לעצור כל פניות לאותו ‪.IP‬‬ ‫שיטה זו יעילה ביותר הואיל וכך האתר עצמו נחסם ביעילות‪ ,‬אין כל צורך ברכישת ציוד‬ ‫נוסף וניתן ליישמה בקלות יחסית‪ .‬לפיכך‪ ,‬היא מועדפת ביותר על מדינות המתחילות את‬ ‫דרכן בפילטור האינטרנט‪ .‬הואיל וספקיות האינטרנט מחויבות לחסום בצורה המהירה‬ ‫והיעילה ביותר את שנדרש מהן ע"י השלטונות‪ ,‬הן מתחילות בחסימת כתובת ה‪ IP-‬לפני‬ ‫מעבר לשיטות יקרות יותר‪ .‬לפיכך‪ ,‬הן עושות שימוש בדרך הזולה ביותר הקיימת ברשת‬ ‫התקשורת הקיימת ורואות בחסימת היתר נזק נסבל‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במקרים רבים‪ ,‬גם מדינות בעלות תשתית אינטרנט מתקדמת דוגמת דרום קוריאה וסין‪,‬‬ ‫מעדיפות לבצע חסימת יתר ולחסום אתר כבר מרמת ה‪ IP-‬ולא מרמת ה‪ URL-‬של עמוד‬ ‫מסוים או לפי תוכן המצוי בו ובכך נחסם טווח רצוי מבחינת המדינות גם אם הוא כולל‬ ‫חסימת יתר של תכנים מותרים‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫•‬

‫‪ – URL Filtering‬לשם כך‪ ,‬על ה‪ ISP-‬למקם ציוד נוסף או לבצע הגדרה טכנית מחודשת‬ ‫של נתבים )‪ (Routers‬קיימים שברשותו כל זאת במטרה ולבדוק אם ‪ URL‬מבוקש‬ ‫ממשתמש הקצה תואם את זה שברשימה לחסימה ואז לחסום את הבקשה‪ .‬למרבית ה‪-‬‬ ‫‪ ISPs‬אין האפשרות הטכנית‪-‬תשתיתית לחסום ברמה של ‪ URL‬הואיל ועליהם להצטייד‬ ‫בכמות רבה של חומרה לשם כך‪ ,‬תוך עלות רבה מנשוא לעיתים‪ ,‬כדי לא להקלע לירידה‬ ‫משמעותית בביצועים‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫מרבית המדינות בעלות משטר פילטור מתקדם מיישמות פילטור של ה‪) URL-‬כתובת‬ ‫האתר(‪ ,‬הואיל וכך ניתן לבצע פילטור נקודתי של האתרים הנדרשים ולהמנע מפילטור‬ ‫יתר ופילטור חסר‪ ,‬לעומת חסימת ‪ IP‬המחייבת חסימת כל האתרים בעלי אותה כתובת‬

‫‪21‬‬

‫‪Ibid.‬‬ ‫‪Palfrey, "Local Nets".‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪Internet Censorship Explorer, "Why Block by IP Address?".‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪16‬‬

‫‪.IP‬‬

‫‪24‬‬

‫אולם יישום פילטור של ה‪ ,URL-‬מבוצע ע"י ה‪ ,ISPs-‬דבר אשר דורש שליטה של‬

‫הממשל בהם או לחלופין לדאוג כי אותם ספקים פרטיים או פרטיים למחצה יבצעו את‬ ‫הפילטור כמתבקש‪ .‬המורכבות הטכנית הכרוכה בפילטור שכזה עולה ככל שעולים מספר‬ ‫המשתמשים‪ ,‬לפיכך‪ ,‬יש מדינות המגבילות את כניסת אזרחיהן לאינטרנט על מנת‬ ‫לשלוט ברמת הפילטור‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ערב הסעודית אשר בה הדרישה לפילטור אתרים היתה‬ ‫תנאי מקדים למתן גישה ציבורית לאינטרנט‪ ,‬דבר אשר עיכב את הפיכת האינטרנט‬ ‫לציבורי לתקופה של מספר שנים עד אשר היתה ישימה טכנולוגית דרישת הפילטור‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫מיקום החסימה )‪(3.3.1‬‬ ‫בין אם מדובר בחסימת אתרים ובין אם בסינון תכניהם‪ ,‬ישנה חשיבות למיקום בו תוצב‬ ‫החסימה‪:‬‬

‫‪26‬‬

‫מקומי – התקנת תוכנת הפילטור במחשב ביתי אצל המשתמש קצה‪ :‬בין אם בביתו‪ ,‬במקום‬ ‫העבודה או בנקודת קצה ציבורית )‪.(Internet Cafe‬‬ ‫חסימה זו נעשית באמצעות תוכנות שונות )נספח ב'( המותקנות בבית אשר מטרתן למנוע‬ ‫כניסה לאתרים פורנוגראפיים או כאלו שהוגדרו כבעלי רגישות גבוהה‪ .‬אופי הפעולה של‬ ‫תוכנות אלו הינו בר הגדרה וכיוונון וניתן לציין בהן את הרשימות )לבנות ‪ /‬שחורות( ואת‬ ‫התכנים לחסימה‪.‬‬ ‫קיימות מדינות בהן תוכנות שכאלה מותקנות גם באינטרנט קפה‪.‬‬ ‫ארגוני – פילטור תוכן וחסימה המבוסס על ישום הטכנולוגיה ברשת הארגונית‪ :‬מקום‬ ‫עבודה‪,‬‬

‫‪27‬‬

‫בית ספר‪ .ISP ,‬חסימה זו מבוצעת ברמת השרת הארגוני ונעשית בעיקר תוך‬

‫שימוש ב‪.Routers, Firewalls, Proxy Servers-‬‬

‫‪ 24‬מחקר שנעשה בעניין זה גילה כי למעלה מ‪ 3,000-‬אתרים נחסמו בנסיון למנוע גישה ל‪ 31-‬אתרים בלבד‪.‬‬ ‫‪Palfrey, "Local Nets".‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Introduction to Internet Filtering".‬‬ ‫‪ 27‬אודות פילטור תוכן במקומות עבודה‪ :‬יתרונות‪ ,‬סכנות‪ ,‬גישות שונות וכד'‪ ,‬ראה הסקירות והכתבות הבאות‪:‬‬ ‫‪Alan Radding, "Content Filtering: Monitoring and Measuring Web Use Delivers‬‬ ‫‪Productivity,", ASTARO Internet Security, Network Security Whitepaper, Version 1.00, 6‬‬ ‫‪May 2004, p. 4.‬‬ ‫‪http://www.astaro.com/content/download/157/726/file/Whitepaper_Content_Filtering_en.‬‬ ‫)‪pdf (Accessed on 18 February 2006‬‬

‫‪17‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬

‫שרת ‪ Proxy‬מצוי בין משתמש הקצה והשרת החיצוני‪ .‬ניתן בקלות יחסית להגדיר שרת‬ ‫שכזה כך שיחסום‪ ,‬ינטר ויפלטר את כל הבקשות של המשתמש לאתרים שונים‪ .‬בלוויית‬ ‫‪ Routers, Firewalls‬ניתן לחסום גישה בצורה שתפחית את האפשרות לבצע עקיפת‬ ‫החסימה‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫לאומי – מימוש ברמה לאומית של פילטור תכנים וחסימת אתרים על שדרת האינטרנט אשר‬ ‫משפיע בשל כך על אפשרויות הגישה לאינטרנט ברמת המדינה כולה‪ .‬במצב זה‪ ,‬ניתן לחסום‬ ‫אתר ברמת כתובת ה‪ IP-‬באמצעות ‪ – Packet Filtering‬המידע באינטרנט מועבר באמצעות‬ ‫‪ Packets‬אשר כוללים את כתובת ה‪ IP-‬של המקור ושל היעד לשדר‪ .‬הדבר מאפשר שליטה‬ ‫על המידע המועבר מכתובת מסוימת ואליה וביצוע 'האזנה' )‪ (Sniff‬לרשת במטרה לאתר‬ ‫מילות מפתח שהוגדרו מראש אשר מצויות בתעבורה ובכך לחסום גישה לאתרים ולתכנים‬ ‫המכילים מילים אלו‪.‬‬ ‫פילטור תוכן )‪ – (Content Filtering‬שליטה על הגישה למידע בהתבסס על אופיו של‬ ‫התוכן‪ .‬ניתן לנתח עמוד אינטרנט במספר דרכים‪ ,‬כאשר כל עמוד רלבנטי ניתן להוסיף‬ ‫לרשימת העמודים שיש לחוסמם או לפלטר את תוכנם‪:‬‬ ‫•‬

‫‪29‬‬

‫קובץ – ניתוח באמצעות סריקת העמודים המבוקשים בחיפוש אחר סוגי הקבצים‬ ‫המוגדרים מראש‪ .‬לדוגמא‪ :‬קבצי אודיו ווידאו‪ .‬הניתוח הוא לפי סוג הקובץ ולא מתבצעת‬ ‫בדיקה של תוכן הקובץ‪.‬‬

‫‪ClearSwift, "A Comprehensive Approach To Web Filtering,", June 2003.‬‬ ‫‪http://www.duxbury.co.za/Products/MIMEsweeper/General_Collateral/A_Documentation‬‬ ‫)‪_314_676.pdf (Accessed on 18 February 2006‬‬ ‫‪Sam Costello, "Internet Attacks up 28 Percent in 2002,", InfoWorld, 8 July 2002.‬‬ ‫‪http://www.infoworld.com/articles/hn/xml/02/07/08/020708hnriptech.html?0708mnpm‬‬ ‫)‪(Accessed on 18 February 2006‬‬ ‫‪FutureSoft Inc., "The Future of Internet Filtering: Evolving Technology Meets Changing‬‬ ‫‪Business Needs,", 2002.‬‬ ‫‪http://www.dciseries.com/documentation/dcifilter/futurefiltering_wp.pdf (Accessed on 18‬‬ ‫)‪February 2006‬‬ ‫‪Ellen Messmer, "Web Filtering Tools Handling Ever-Larger Jobs,", Network World 23‬‬ ‫‪May 2005.‬‬ ‫‪http://www.networkworld.com/news/2005/052305specialfocus.html (Accessed on 23‬‬ ‫)‪February 2006‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Introduction to Internet Filtering".‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪Parry, "Internet Content Filtering,", pp. 16-18.‬‬

‫‪18‬‬

‫•‬

‫תוכן – ניתוח המבוצע ע"י סריקת תוכנו של העמוד המבוקש‪ .‬ברמה הבסיסית‪ ,‬מבוצע‬ ‫חיפוש אחר מילות מפתח מסוימות‪ .‬ניתוח מורכב יותר מבוצע על תוכן העמוד‪ ,‬מעבר‬ ‫לרמת התאמת המילה הבודדת‪ .‬ניתוח תוכנו של אתר‪ ,‬באמצעות מילות מפתח מוגדרות‬ ‫מראש‪ ,‬מאפשר תוצאה נקודתית יותר מאשר חסימת אתר שלם‪ ,‬אולם הדבר עלול לגרום‬ ‫גם לחסימה שגויה או העדר חסימה‪ .‬הדבר משול לצנזור משפטים מספר לעומת צנזור‬ ‫ספר שלם‪.‬‬

‫•‬

‫‪30‬‬

‫קישור – ניתוח הקישורים המצויים בעמוד המבוקש מתוך הנחה כי הוא יכיל קישורים‬ ‫לאתרים הדומים לו באופיו‪.‬‬

‫•‬

‫תמונה – ניתוח התמונה לפי המצוי בה על פי שיטות ניתוח שונות‪.‬‬

‫•‬

‫פרופיל – ניתוח סוגי עמודי אינטרנט בהתאם למאפיינים אחרים של עמודים מאותו‬ ‫הסוג‪.‬‬

‫מוצרים המפלטרים תוכן מעניקים למעשה את השירותים הבאים‪:‬‬ ‫•‬

‫‪31‬‬

‫זיהוי – זיהוי המשתמשים באמצעות כתובות ה‪ IP-‬שלהם ושיוך הכתובת לשם משתמש‬ ‫בפועל‪.‬‬

‫•‬

‫ניטור – מעקב אחר הפעילות המקוונת של המשתמשים‪ ,‬דוגמת סוג האתרים והעמודים‬ ‫בהם ביקרו וסוגי הקבצים שהורידו למחשבם‪.‬‬

‫•‬

‫פיקוח – חסימת גישה לאתרים‪ ,‬קבוצות אתרים וסוגים שונים של פעילות מקוונת‪.‬‬

‫•‬

‫מדידה – שמירת נתוני האתרים הנצפים וכן הפעילות בהם ובכלל זה תאריכים ומשך‬ ‫השהיה בכל אתר‪.‬‬

‫•‬

‫דיווח – יצירת דו"חות בהתבסס על המידע שנאגר‪.‬‬

‫מדינות שונות מבצעות חסימה של מגוון אתרים מסיבות פוליטיות‪ ,‬דתיות וחברתיות שונות‬ ‫בהתאם לאופיין‪ ,‬כאשר אחד מהמכנים המשותפים הכלליים ביותר הינם נושאים מיניים‬

‫‪OpenNet Initiative, "Introduction to Internet Filtering".‬‬ ‫‪Radding, "Content Filtering,", p. 4.‬‬

‫‪19‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬

‫דוגמת פורנוגרפיה‪ ,‬הקהילה ההומו‪-‬לסבית‪ ,‬חינוך מיני וכדומה‪ .‬נושא נוסף הינם שרותי‬ ‫‪ Anonymizers‬המאפשרים עקיפה מסוימת של אתרים חסומים )להלן(‪.‬‬ ‫חסימה רגולטורית )‪(3.2.1‬‬ ‫מרבית המדינות המבצעות פילטור אתרים‪ ,‬מיישמות חוקים שונים )בתחומי מדיה‪ ,‬תקשורת‪,‬‬ ‫אינטרנט‪ ,‬בטחון לאומי( במטרה להצר את צעדי אזרחיהן מלהשתמש באינטרנט או מלפרסם‬ ‫תכנים בו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מרביתן מחייבות את ה‪ ISPs-‬ברישיונות לשם מתן שרותי גישה לאינטרנט‪.‬‬

‫ניטור‬ ‫לצד מניעת גישה לאתרים לא רצויים וכן ביצוע מעצרים נגד משתמשים ‪ /‬כותבים ‪ /‬עיתונאי‬ ‫אינטרנט‪ ,‬או הגבלות חוקיות אחרות עליהם‪ ,‬ביכולת הממשלים לבצע ניטור של הפעילות‬ ‫המקוונת ולעקוב אחר אופי השימוש באינטרנט ובמידת הצורך לעצור משתמשים‪.(3.3.5) .‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש מדינות אשר מפעילות לחצים על ספקיות האינטרנט וכן על בעלי אינטרנט קפה‪,‬‬ ‫למען אלו יבצעו ניטור של אופן השימוש באינטרנט ע"י משתמשי הקצה‪(3.2.5 ,3.2.9) .‬‬

‫עקיפה )‪(Circumvention‬‬ ‫בכל אתר שבו אנו מבקרים נרשמים פרטינו ובכלל זה‪ ,‬כתובת ‪ ,IP‬סוג מערכת ההפעלה‬ ‫והדפדפן‪ ,‬וכן האתר שממנו הגענו לעמוד הנבחר‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫עקיפה‪ ,‬משמעותה פעולה הננקטת לשם שימוש אנונימי ובלתי מופרע באינטרנט‪ .‬מטרת‬ ‫העקיפה לאפשר החל משמירת האנונימיות של המשתמש באינטרנט וכלה בהתגברות על‬ ‫הפילטור ועל חסימת הגישה לאינטרנט‪ .‬ארגונים וגופים שונים נוקטים פעולות עקיפה בשל‬ ‫מטרות שונות תוך שימוש באמצעים רבים‪:‬‬

‫‪32‬‬

‫כדי להדגים זאת‪ ,‬מפרט המאמר הבא את פרטיו המזהים של הקורא‪ .‬להלן הפרטים שציין אודותיי‪,‬‬ ‫בעת כניסתי לאתר בו מפורסם המאמר‪ ,‬בתאריך ‪ 12‬במרץ ‪:2006‬‬ ‫‪"For instance, your own IP Address is 82.166.203.174, your hostname is 82-166-203‬‬‫‪174.barak.net.il, and your browser signature looks like Mozilla/4.0 (compatible: MSIE‬‬ ‫‪6.0: Windows NT 5.1: SV1)".‬‬ ‫‪John Emerson, "An Introduction to Activism on the Internet," 2005.‬‬ ‫)‪http://www.backspace.com/action/all.php (Accessed on 12 March 2006‬‬

‫‪20‬‬

‫אתרי עקיפה – קיימים אתרים המאפשרים גלישה אנונימית )באמצעות הזנת כתובת‬ ‫האתר המבוקש במקום המיועד לכך( ע"י כך שבשורת הכתובת לא מצויינת כתובת אתר‬ ‫היעד‪ ,‬אלא כתובת האתר העוקף‪ .‬כמובן שיתכן ומדינות מסוימות או תוכנות חיפוש יכולות‬ ‫לכלול אתרים אלה בין אותם החסומים על ידן ואז לא ניתן יהיה להשתמש בשרות זה‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫אלו‬

‫הם למעשה ‪ – Proxy Servers‬מחשבים או שרותי תוכנה המסתירים את זהותו של‬ ‫המשתמש‪.‬‬ ‫השרות המפורסם ביותר הינו של ‪ – (http://www.anonymizer.com) Anonymizer‬זהו‬ ‫שירות המעניק באתר הבית שלו שימוש חופשי באינטרנט באמצעות הזנת כתובת האתר‬ ‫המבוקש והגעה אליו ישירות תוך הסוואת כתובתו על מנת להתמודד עם תוכנות חסימה‬ ‫שונות‪ .‬כמו כן מעניקה החברה מגוון רחב של שירותים בתשלום השומרים על פרטיותו של‬ ‫הגולש בדרכים שונות‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 2003‬התאגדו חברה זו והגוף הממשלתי האמריקאי‬

‫‪International‬‬

‫)‪ (http://www.ibb.gov) Broadcasting Bureau (IBB‬לשם מתן אפשרות לאזרחי איראן‬ ‫לעקוף את מרבית אמצעי הפילטור הקיימים במדינתם ע"י הממשל ‪ -‬שרות זה ידוע בשם‬ ‫‪.IBB Anonymizer‬‬

‫‪34‬‬

‫כמו כן קיימים אתרים נוספים המעניקים שרותי גלישה אנונימית באינטרנט באותה השיטה‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות‪:‬‬

‫‪35‬‬

‫‪ 33‬אתרים אלו יעילים בכל מקום בו אין צורך ברישום אישי בעת כניסה לאינטרנט‪.‬‬ ‫‪Stupidcensorhip.com‬‬ ‫)‪http://www.stupidcensorship.com/cgi-bin/nph-surf.cgi (Accessed on 3 November 2005‬‬ ‫‪"How to Disable Your Blocking Software,", PEACEFIRE – Open Net for the Net‬‬ ‫‪Generation.‬‬ ‫‪http://www.peacefire.org/bypass‬‬ ‫‪ 34‬למאמר מפורט אודות שירות ה‪ IBB Anonymizer-‬ואופן פעולתו‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪OpenNet Initiative Advisory 001, "Unintended Risks and Consequences of‬‬ ‫‪Circumvention Technologies: The IBB's Anonymizer Service in Iran,", 5 May 2004.‬‬ ‫)‪http://www.opennetinitiative.net/advisories/001 (Accessed on 13 October 2005‬‬ ‫וכן‪:‬‬ ‫‪Kevin Poulsen, "U.S. Sponsors Anti-Censorship Web Service,", SecurityFocus, 26‬‬ ‫‪August 2003.‬‬ ‫)‪http://www.securityfocus.com/news/6807 (Accessed on 24 March 2006‬‬ ‫אודות ארגון ה‪ ,IBB-‬מטרותיו‪ ,‬פעילויותיו ושיוכו הארגוני‪ ,‬ראה‪http://www.ibb.gov :‬‬ ‫‪ 35‬שרות שכזה ניתן למצוא גם באתרים הבאים‪:‬‬ ‫)‪Guardster - http://www.guardster.com (Accessed on 24 March 2006‬‬

‫‪21‬‬

‫•‬

‫‪ – http://anonymouse.org‬שרות אשר לטענתו פעיל משנת ‪.1997‬‬

‫•‬

‫‪ – https://www.megaproxy.com‬מעניק אף הוא שירות חינמי‪ ,‬כיתר האתרים הללו‪,‬‬ ‫של גלישה אנונימית לצד שירות נרחב יותר הכרוך בתשלום‪.‬‬

‫•‬

‫‪ – http://www.safeweb.com‬שרות זהה אשר ב‪ 15-‬אוקטובר ‪ 2003‬נרכש‬ ‫ע"י ‪.Symantec Corporation‬‬

‫•‬

‫‪36‬‬

‫‪ – http://www.StupidCensorship.com‬באתר ניתן להצטרף לרשימת הדיוור על מנת‬ ‫להתעדכן באתרים עוקפים חדשים שנוצרים לכשהישנים מתווספים ל'רשימות השחורות'‬ ‫ונחסמים וכן לאפיין את הפרמטרים הבסיסיים של הגלישה באתר היעד‪.‬‬

‫•‬

‫‪ – http://www.unipeak.com‬אתר המסנן פרסומות לא רצויות‪ ,‬מצפין את כתובת ה‪IP-‬‬ ‫של המשתמש‪ ,‬מונע מעקב אחר פעילות המשתמש באינטרנט ויוצר תקשורת מאובטחת‬ ‫לאתרים לא מאובטחים‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬קיים שרות מעניין בשם ‪ (http://riseup.net) Riseup‬המעניק‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שרות של‬ ‫חשבונות דואר אלקטרוני פרטיים ומאובטחים באמצעות הצפנת הקשר לשרתיהם‪.‬‬ ‫תוכנות עקיפה – תוכנות המותקנות על מחשב המשתמש ומבצעות פעולה של עקיפת‬ ‫תוכנות הפילטור‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ – CiviSec‬פרויקט של ‪ Citizen Lab‬באוניברסיטת טורונטו לשם מתן אפשרות לגלישה‬ ‫אנונימית באינטרנט‪ .‬מטרת הפרויקט הינה מתן אפשרות לתקשורת אלקטרונית בטוחה‪,‬‬ ‫פרטית ואנונימית לגורמים פרטיים המצויים בסיכון )לדוגמא פעילי זכויות אדם(‪ ,‬החיים‬ ‫במדינות בהן תקשורת זו מצויה תחת פיקוח וצנזורה‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫)‪WebWarper - http://www.webwarper.net (Accessed on 24 March 2006‬‬ ‫)‪Proxify - https://proxify.com (Accessed on 24 March 2006‬‬ ‫)‪The Cloak - http://www.the-cloak.com (Accessed on 24 March 2006‬‬ ‫‪ 36‬לכתבה אודות שרות זה‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Seán Captain, "SafeWeb's Anonymous Browsing Service,", PCWorld.com, 6 April 2001.‬‬ ‫‪http://www.pcworld.com/reviews/article/0,aid,46303,00.asp (Accessed on 3 November‬‬ ‫)‪2005‬‬ ‫‪Citizen Lab, "Citizen Lab is Hiring!,", 16 January 2006.‬‬ ‫‪http://www.citizenlab.org/modules.php?op=modload&name=News&file=article&sid=911‬‬ ‫)‪&mode=thread&order=0&thold=0 (Accessed on 8 February 2006‬‬ ‫הגדרת הפרויקט מצויה במודעת גיוס למהנדסי תוכנה המצויה באתר של ‪.Citizen Lab‬‬

‫‪22‬‬

‫‪37‬‬

‫•‬

‫‪ – Peacfire‬עקיפה המתבצעת באמצעות התקנת התוכנה לא במחשב החסום‪ ,‬אלא‬ ‫במחשב אשר ידוע כי אין חסימת גישה ממנו לאתרים שונים‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫גישה לאתר האינטרנט‬

‫המבוקש באמצעות תוכנה זו‪ ,‬תיצור כתובת )‪ (URL‬חדשה‪ ,‬אשר בה ניתן להשתמש‬ ‫במחשב החסום ולהגיע לאתר הרצוי‪ .‬טענת העומדים מאחורי התוכנה היא כי ביכולתה‬ ‫לעקוף תוכנות חסימה מוכרות והן חסימות ברמת מדינה )הם מציינים את יכולת התוכנה‬ ‫לעקוף את מערכת הפילטור הקיימת בסין(‪.‬‬ ‫•‬

‫‪39‬‬

‫‪ – Psiphon‬פרויקט נוסף של ‪ .Citizen Lab‬תוכנה אשר נועדה לעקוף חסימת אתרי‬ ‫אינטרנט ומיועדת בעיקרה לשימוש פרטי‪ .‬היא מותקנת על מחשב אישי במקום ללא‬ ‫הגבלה על הגישה לאינטרנט ומאפשרת שימוש חופשי במקומות בהם קיימת הגבלה על‬ ‫שימוש זה‪.‬‬

‫•‬

‫‪40‬‬

‫‪ – Six/Four System‬תוכנה שלאחר התקנתה יוצרת נתיב תקשורת אנונימי ומאובטח‪,‬‬ ‫באמצעות הצפנה‪ ,‬בין שני מחשבים‪ .‬התוכנה נועדה לשם הגעה לאתרים אשר חסומים‬ ‫על ידי ה‪ Firewall-‬מהרשת בה המשתמשים מצויים‪.‬‬

‫•‬

‫‪41‬‬

‫‪ – Tor‬תוכנה המוגדרת כ‪"An anonymous Internet communication system"-‬‬ ‫אותה ניתן להוריד מהאינטרנט והמאפשרת שימוש חופשי ואנונימי באינטרנט‬ ‫ובאפליקציות נוספות העושות שימוש בפרוטוקול ‪ TCP‬וכן אפשרות למפתחים ליצור‬ ‫אפליקציות חדשות הכוללות רכיבי פרטיות‪ ,‬אבטחה ואנונימיות‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫בין הגופים התומכים ביוזמה זו ובאתר מצויים‪:‬‬

‫‪Ibid.‬‬

‫‪ 38‬להסבר מפורט אודות אופן ההתקנה והפעילות בתוכנה‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Bennett Haselton, "How to Install the Circumventor Program, Which Gets Around All‬‬ ‫‪Web-Blocking Software,", PEACEFIRE – Open Net for the Net Generation, 13 June‬‬ ‫‪2004.‬‬ ‫‪http://www.peacefire.org/circumventor/simple-circumventor-instructions.html‬‬ ‫‪PEACEFIRE – Open Net for the Net Generation.‬‬ ‫)‪http://www.peacefire.org (Accessed on 3 November 2005‬‬ ‫‪"Psiphon,".‬‬ ‫)‪http://blogs.citizenlab.org/psiphon/docs/psiphon-1.0.pdf (Accessed on 4 February 2006‬‬ ‫‪Emerson, "An Introduction to Activism on the Internet".‬‬ ‫‪"The Six/Four System,", SourceForge.net.‬‬ ‫)‪http://sourceforge.net/projects/sixfour (Accessed on 12 March 2006‬‬ ‫‪"Tor: anonymity online,".‬‬

‫‪23‬‬

‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪41‬‬

‫‪42‬‬

http://www.onr.navy.mil - Office of Naval Research (ONR)

•

- The Defense Advanced Research Projects Agency (DARPA)

•

http://www.darpa.mil ‫ אשר מארח‬http://www.eff.org - Electronic Frontier Foundation (EFF)

•

.Tor ‫את האתר של‬ ‫ חלקם טכניים‬,‫מדריכים – אתרים ומאמרים מקוונים המספקים הסברים על דרכי עקיפה‬ ‫בהקשר זה יצויין כי לצד הסברים אודות‬

43

.‫למדי ומיועדים לבעלי ידע נרחב בתחום‬

http://tor.eff.org (Accessed on 4 February 2006) :‫ שיטות ואמצעים לעקיפת חסימה באינטרנט‬,‫ אתרים‬,‫ שניים מהמדריכים המפורטים ביותר אודות כלים‬43 Freek, "HOWTO Bypass Internet Censorship,", 7 July 2005. http://www.zensur.freerk.com (Accessed on 13 October 2005) Nart Villeneuve, "Technical Ways to get Round Censorship,", in Reporters Without Borders, Handbook For Bloggers and Cyber-Dissidents, September 2005, pp. 63-79. http://www.rsf.org/IMG/pdf/Bloggers_Handbook2.pdf (Accessed on 13 October 2005) :‫מדריכים נוספים ניתן למצוא בכתובות הבאות‬ Craig Carey, "IJS Proxies Pages: Proxies on Uncommon ports,", 2004. http://www.ijs.co.nz/proxies.htm (Accessed on 13 October 2005) Flurnet, "Bypassing Restrictive Proxies,", Version 1.00, 2002. http://www.flurnet.org/archive/papers/ProxyBypass.pdf (Accessed on 13 October 2005) bit_logic, "Constructing a Content Filter Bypass Proxy,", NewOrder - computer security and networking portal, 15 July 2003. http://neworder.box.sk/newsread.php?newsid=8650 (Accessed on 13 October 2005) s0journist, "HOWTO: Bypass Email Filters,", NewOrder - computer security and networking portal, 4 October 2005. http://neworder.box.sk/newsread.php?newsid=14046 (Accessed on 13 October 2005) Rattle, "Using Process Infection to Bypass Windows Software Firewalls,", NewOrder computer security and networking portal, 17 July 2004. http://neworder.box.sk/newsread.php?newsid=11762 (Accessed on 3 November 2005) Sam Ghandchi, "Proxies of Particular Interest to Those Surfing the Net Form Iran,", IRANSCOPE, 7 March 2002. http://ghandchi.com/119-Proxy.htm (Accessed on 13 November 2005) Thomas C. Greene, "Do-it-yourself Internet Anonymity,", The Register, 14 November 2001. http://www.theregister.co.uk/2001/11/14/doityourself_internet_anonymity (Accessed on 25 February 2006) .‫המאמר הבא הדן בשיקולים לבחירת אמצעי העקיפה‬ "Choosing Circumvention,", Internet Censorship Explorer, 18 July 2004. http://ice.citizenlab.org/?p=33 (Accessed on 4 February 2006) ‫ אשר לו אתר פרטי ובו סקירות שונות אודות‬Wayne-‫מעניין ביותר האתר של אדם המציג עצמו כ‬ .‫ חסימות הרשויות והדרכים לעקוף אותן‬,‫ רשתות‬,‫האינטרנט‬ Wayne, "Waynes Proxy Censorship Avoidance Site - UAE, KSA and others,". http://www.angelfire.com/wy/waynes (Accessed on 19 February 2006) 2000 ‫למרות העדכניות הנמוכה שבו )מהחומר המצוי בו נראה כי האתר עודכן לאחרונה בסוף שנת‬ ‫ הוא‬,‫ הרי שהאתר מעניק מידע מפורט וטכני ביותר ומעל לכל‬,(1999 ‫וקיים בו חומר המתייחס לשנת‬ ,‫ זאת תוך קביעה כי‬.‫ סינגפור וסין‬,‫ איחוד האמירויות‬,‫ כוית‬,‫ ערב הסעודית‬:‫מתייחס ישירות לחמש מדינות‬ .‫ צעדי העקיפה נוסו בפועל באיחוד האמירויות‬,‫לטענתו‬ Wayne, "Beating the Net-Censor,".

24

‫ קיימים אתרים ומאמרים המסבירים כיצד ניתן לבצע‬,‫האפשרויות לגלישה אנונימית‬ 44

.‫ – כתיבה אנונימית בבלוגים‬Anonymous Blogging

‫הפניות – אתרים המפנים לכלים שונים המסייעים להתמודד עם הפילטור והחסימה‬ 45

.‫ולעוקפם‬

‫ידע אישי – משתמשים בעלי ידע טכני נרחב בתחום המחשבים והתקשורת יכולים לעקוף‬ ‫אף בערב הסעודית הודו בכירי תוכנית הפילטור‬ 47

46

.‫חסימות אלו של השלטונות במדינותיהם‬

.‫המקומית כי לא ניתן לעצור משתמשים בעלי מומחיות טכנית מלהגיע לתכנים חסומים‬

‫ משחר ימי האינטרנט הבינו הגורמים השונים את הברכה הקיימת בו אך גם את‬,‫לסיכום‬ ‫ פעלו מדינות רבות‬,‫ לפיכך‬.‫הקללה המצריכה שימוש מושכל עבור קבוצות אוכלוסיה שונות‬ ‫בעולם להגבלת השימוש באינטרנט לקהלי יעד דוגמת ילדים בכל האמור באתרים בעלי‬ ‫ לשם כך פותחו שלל תוכנות אשר מטרתן להגביל את הגישה‬.'‫ אלימים וכד‬,‫תכנים מיניים‬ .‫ולתת שליטה בידי ההורים על התכנים הנצפים‬

http://www.angelfire.com/wy/waynes/bypassingCensorship.html February 2006)

47

(Accessed

on

19

:‫ להלן מספר דוגמאות‬44 "A Technical Guide to Anonymous Blogging - a Very Early Draft,", Global Voices, 13 April 2005. http://cyber.law.harvard.edu/globalvoices/?p=125 (Accessed on 4 February 2006) Electronic Frontier Foundation (EFF), "How to Blog Safely (About Work or Anything Else),", 31 May 2005. http://www.eff.org/Privacy/Anonymity/blog-anonymously.php (Accessed on 4 February 2006) Ethan Zuckerman, "How to Blog anonymously,", In Reporters Without Borders, Handbook For Bloggers And Cyber-Dissidents, September 2005, pp. 55-62. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15012&PHPSESSID=fc3408acebfd8866421ef 71c024d857e (Accessed on 8 February 2006) :‫ להלן שני עמודים כאלו המפנים למספר כלים בעניין זה‬45 Electronic Privacy Information Center (EPIC), "EPIC Online Guide to Practical Privacy Tools,", 9 February 2006. http://www.epic.org/privacy/tools.html (Accessed on 1 July 2006) "proxyTools,", SourceForge.net http://sourceforge.net/projects/proxytools (Accessed on 1 July 2006) ‫ על יכולתם של צעירים ממדינות שונות בעולם הערבי לעקוף את ההגבלות‬1997 ‫ עדויות עוד משנת‬46 :‫השלטוניות המוטלות בארצותיהם על גישה חופשית לשימוש באינטרנט‬ "Arab Youths Bypass Government's CyberPatrol Net-censorship,", 23 September 1997. http://www.fitug.de/debate/9709/msg00037.html (Accessed on 18 February 2006) Palfrey, "Local Nets".

25

‫במהרה החלו השלטונות במדינות השונות לעשות שימוש פוליטי בהגבלת הפעילות‬ ‫באינטרנט‪ ,‬במסגרת שליטה ביתר אמצעי התקשורת‪ ,‬לשם הגבלת הגישה של אזרחיהן‬ ‫לידיעות עצמאיות ולמדיה בה ביכולתם להביע ולהחליף דעות‪ .‬משטרים אלו עושים שימוש‬ ‫באמצעים שונים על מנת להגביל את הגישה לאינטרנט )אמצעים טכניים וכלכליים במסגרת‬ ‫שליטתם בתשתית האינטרנט במדינותיהם( ואת השימוש בו )חקיקה‪ ,‬חסימת אתרים ומעצר‬ ‫משתמשים ובעלי אתרים(‪ .‬לצד אלו צצו ועלו אמצעים שונים‪ ,‬טכנולוגיים בעיקרם‪ ,‬אשר‬ ‫מטרתם לעקוף את ההגבלות השלטוניות‪ ,‬על פי רוב מטעמים של שמירה על חופש הביטוי‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫פרק ב' – הגבלת השימוש באינטרנט‪ :‬מצב המחקר‬ ‫ניסויים‬ ‫פילטור האינטרנט‬ ‫‪Jonathan Zittrain & Benjamin Edelman1‬‬ ‫בין התאריכים ‪ 27-14‬במאי ‪ 2002‬ביצעו ‪ Jonathan Zittrain‬ו‪ Benjamin Edelman-‬מ‪-‬‬ ‫‪ Berkman Center for Internet & Society‬אשר ב‪ Harvard Law School-‬מחקר שטח‬ ‫במהלכו בדקו את מידת הפילטור והצנזורה הקיימים על אתרי האינטרנט בערב הסעודית‪.‬‬ ‫במהלך מחקרם התחברו השניים לאינטרנט באמצעות שרתים )‪ (Servers‬בערב הסעודית‬ ‫וניסו להכנס לכ‪ 60-‬אלף דפים על מנת לקבוע את מידת פילטור האינטרנט בממלכה‪ .‬מבין‬ ‫אלו‪ ,‬כאלפיים מהדפים נמצאו חסומים )אלו כללו מידע אודות דת‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬הומור‬ ‫ובידור(‪.‬‬ ‫מסקנות המחקר היו‪:‬‬ ‫•‬

‫לממשלה הסעודית עניין פעיל בפילטור תכנים מיניים לא מפורשים ) ‪Non-sexually‬‬ ‫‪ (explicit web content‬עבור משתמשים בתוך המדינה‪.‬‬

‫•‬

‫הרוב המכריע של תכנים אלו הוא אכן בלתי נגיש עבור מרבית התושבים‪.‬‬

‫•‬

‫מרבית מתכנים אלו ניתן למצוא באתרים הזוכים לפופולאריות ברחבי העולם‪.‬‬

‫למחקרם של ‪ Edelman‬ו‪ Zittrain-‬יתרונות מעצם היותו מחקר שטח הבודק את רמת ואופי‬ ‫הפילטור בפועל‪ ,‬דבר אשר אין ביכולתי לבצע מטעמים גאו‪-‬פוליטיים מחד גיסא )העדר יכולת‬ ‫לבצע ניסוי כזה בשל אי יכולת הגעה פיזית למחשבי היעד דוגמת חוקרים אלו( ובשל מגבלות‬ ‫אתיות וטכנולוגיות מאידך גיסא )ניתן באמצעים שונים דוגמת סוסים טרויאניים להתחקות‬

‫‪Jonathan Zittrain and Benjamin Edelman, "Documentation of Internet Filtering in Saudi‬‬ ‫‪Arabia,", Berkman Center for Internet & Society, Harvard Law School, Last Updated:‬‬ ‫‪September 12, 2002.‬‬ ‫)‪http://cyber.law.harvard.edu/filtering/saudiarabia (Accessed on 7 September 2005‬‬

‫‪27‬‬

‫‪1‬‬

‫אחר פעילות מחשבי המטרה‪ ,‬אך גם זאת לפרק זמן קצר ותוך ביצוע פעילות אסורה והשגת‬ ‫המידע בצורה פלילית ולא אתית(‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לניסוי של ‪ Edelman‬ו‪ Zittrain-‬מספר חסרונות‪.‬‬ ‫חסרונות ניסויים של ‪ Edelman‬ו‪ Zittrain-‬לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬משך הניסוי – השניים דגמו את מצב פילטור האינטרנט בערב הסעודית בתקופה קצרה‬ ‫של שבועיים ימים בלבד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מיקום הניסוי – ביצוע הניסוי במשרדיו של הגוף המפקח בלעדית על פילטור האינטרנט‬ ‫במדינה )‪ 2(http://www.isu.net.sa - Internet Service Unit – ISU‬אמין‪ ,‬לדעתי‪ ,‬פחות‬ ‫מניסוי המתבצע בתנאי שטח במחשבי משתמשים שונים ומנותק )גם אם כניסוי( ממחשבי‬ ‫הגוף המפלטר‪ .‬על כך תעיד המובאה הבאה‪:‬‬ ‫‪With the permission and cooperation of ISU staff, we obtained‬‬ ‫‪access to the ISU’s proxy servers from May 14 to May 27,‬‬ ‫‪2002.3‬‬ ‫על כך יש להוסיף כי ניסוי שנעשה בתנאי שטח ובמספר רב של מקומות יכול לבחון האם‬ ‫קיים לדוגמא הבדל בפילטור בין מקומות שונים במדינה ובין שכבות שונות של האוכלוסיה‪,‬‬ ‫דבר אשר נמנע בעת ביצוע ניסוי שכזה ישירות במשרדי הגוף המפלטר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬היקף הניסוי – מתיאור הניסוי נראה כי הוא כלל בדיקה של כ‪ 60-‬אלף עמודים ולא אתרים‬ ‫)אתר יכול להכיל עשרות ומאות עמודים שונים(‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ברור כי ככול שיקיף יותר אתרים ולא‬

‫עמודים מאותו אתר‪ ,‬התמונה שתתקבל מהניסוי תהיה אמינה ומקיפה יותר‪.‬‬

‫‪OpenNet Initiative5‬‬ ‫בניסוי‬

‫שנעשה‬

‫בתחילת‬

‫‪2004‬‬

‫ע"י‬

‫‪Initiative‬‬

‫‪OpenNet‬‬

‫)‪ (http://www.opennetinitiative.net‬נמצאו ‪ 913‬אתרים בעת חיפוש המילה '‪'Gay‬‬

‫‪ 2‬אודות פעילותו ומטרתו של גוף זה‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫)‪http://www.isu.net.sa/index.htm (Accessed on 20 December 2005‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Zittrain, "Documentation of Internet Filtering in Saudi Arabia,".‬‬ ‫‪ 4‬ההתייחסות במחקרם הינה ל‪ Web Pages-‬ולא ל‪.Web Sites-‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪OpenNet Initiative: Bulletin 002, 22 March 2004.‬‬

‫‪28‬‬

‫באמצעות מנוע החיפוש ‪ .(http://www.google.com) Google‬התוצאה נבדקה באמצעות‬ ‫הרכיב של ‪ Google‬הקרוי ‪ SafeSearch‬אשר מטרתו לחסום אתרים בעלי תכנים מיניים‬ ‫מפורשים בתוצאות החיפוש‪ .‬כל כתובת שאותרה נבדקה מחמישה מחשבים שונים בערב‬ ‫הסעודית‪ .‬תוצאות הבדיקה העלו כי ‪ 170‬מתוך ‪ 902‬האתרים נגישים בעת החיפוש )אמנם‬ ‫החיפוש במנוע החיפוש העלה ‪ 913‬אתרים רלבנטיים‪ ,‬אולם מהם היו נגישים ‪ 902‬והם אשר‬ ‫שימשו אוכלוסיית המטרה לחיפוש זה(‪.‬‬ ‫חסרונות הניסוי של ‪ OpenNet Initiative‬לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬משך הניסוי – ניסוי זה בוצע כפעולה נקודתית של חיפוש מספר אתרים ובדיקת מידת‬ ‫הנגישות אליהם בנקודת זמן נתונה‪ ,‬כך שאין ניסוי זה בוחן את מידת הנגישות לאתרים‬ ‫שנבחרו לאורך זמן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מיקום הניסוי – ניסוי זה בוצע רק בערב הסעודית לפיכך הוא מצומצם לא רק מבחינת‬ ‫משך הזמן שלו‪ ,‬אלא אף מבחינת מיקומו הגיאוגרפי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬היקף הניסוי – ניסוי זה אומנם כלל ‪ 913‬אתרים שונים אולם אלו שייכים לתחום נושאי‬ ‫אחד‪ :‬הקהילה הומוסקסואלית‪ ,‬וגם אתרים אלה אותרו תוך שימוש במנוע חיפוש אחד‬ ‫בלבד )‪.(Google‬‬ ‫הובאו כאן שתי דוגמאות לניסויים‪ ,‬שנערכו בתחום ההגבלות השלטוניות הקיימות על‬ ‫השימוש באינטרנט‪:‬‬ ‫הניסוי של ‪ Edelman‬ו‪ Zittrain-‬אשר בדק מקרוב )גם אם ממשרדי הגוף החוסם בפועל( את‬ ‫הגבלות על גישה לאתרים ודפים מוגדרים מראש‪ .‬בדיקת חסימת אתרים ) ‪OpenNet‬‬ ‫‪ (Initiative‬אשר בתכניהם מופיעה מילה בעלת תוכן מיני מפורש )‪.(Gay‬‬ ‫המשותף לשני הניסויים הללו הוא בדיקת מידת חסימתם של אתרים בעלי תכנים מיניים‬ ‫מפורשים ושאינם מפורשים במדינת היעד‪ ,‬בין אם באמצעות גישה ישירה לאתרים ובין אם‬ ‫באמצעות חיפושם במנועי חיפוש תחת מילת מפתח מסוימת‪.‬‬

‫)‪http://www.opennetinitiative.net/bulletins/002 (Accessed on 30 September 2004‬‬

‫‪29‬‬

‫שני ניסויים אלו‪ ,‬לוקים בחסר בכל האמור במועד המחקר )בין אם משך זמן קצר ובין אם‬ ‫מחקר שנערך לפני שנים רבות‪ ,‬יחסית( ובהיקפו )טווח מוגבל של הנושאים הנבחנים בניסוי‪,‬‬ ‫בין אם אלו דפים או אתרים‪ ,‬מילות מפתח אשר באמצעותן מוצאים אתרים רלבנטיים וכן‬ ‫פרמטרים שונים המהווים בסיס המחקר(‪.‬‬ ‫המודל העומד בבסיסו של מחקר זה‪ ,‬שם לו למטרה לענות על שתי סוגיות אלו‪ :‬בחינה‬ ‫ארוכת טווח ועדכנית של פרמטרים רבים ומגוונים ככל האפשר אשר להם השפעה כזו או‬ ‫אחרת על מידת ההגבלות השלטוניות על השימוש באינטרנט‪.‬‬

‫מודלים ומדדים‬ ‫איכות שלטונית‬ ‫‪Level of Democracy/Autocracy - Polity IV Project6‬‬ ‫פרויקט זה‪ ,‬מבית מדרשו של ‪Center for International Development and Conflict‬‬ ‫‪ Management‬ב‪ ,University of Maryland-‬מהווה ניסיון לדרג את מדינות העולם לפי‬ ‫מידת דמוקרטיות השלטון בהן כאשר ‪ -10‬מהווה שלטון אוטוקרטי מובהק ו‪ +10-‬מהווה‬ ‫שלטון דמוקרטי מובהק‪ .‬הפרויקט מכיל מידע שנתי בדבר המשטרים והרשויות בכל המדינות‬ ‫העצמאיות בעלות אוכלוסיה הגדולה מחצי מיליון איש בין השנים ‪.2004-1800‬‬ ‫חסרונות המדד ‪ Level of Democracy/Autocracy‬לדעתי‪:‬‬ ‫משך המדד – כאמור‪ ,‬מדד זה קיים עד לשנת ‪ 2004‬כך שהוא כולל נתונים רק על המחצית‬ ‫הראשונה של התקופה הנסקרת במחקר וזו הסיבה שמדד זה לא נכלל בין הפרמטרים‬ ‫המרכיבים את מודל המחקר‪.‬‬

‫‪Center for International Development and Conflict Management, University of Maryland.‬‬ ‫‪"Polity IV Project: Political Regime Characteristics and Transitions, 1800 – 2004,".‬‬ ‫)‪http://www.cidcm.umd.edu/polity (Accessed on 20 February 2007‬‬

‫‪30‬‬

‫‪6‬‬

‫‪Worldwide Governance Indicators7‬‬ ‫פרויקט זה כולל ‪ 6‬מדדים הבוחנים היבטים שונים של מידת חופש המשטר‪ ,‬יציבותו‪,‬‬ ‫השחיתות‪ ,‬וכד'‪:‬‬ ‫•‬

‫ביטוי ורמת הדיווח – מידת השתתפות האזרחים בבחירת הממשלה‪ ,‬כמו גם חופש‬ ‫הביטוי‪ ,‬ההתאגדות והתקשורת‪.‬‬

‫•‬

‫יציבות פוליטית והעדר אלימות – מידת הסבירות ליציבות שלטונית או להפלת הממשל‬ ‫באמצעים אלימים שונים‪.‬‬

‫•‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫יעילות שלטונית – מידת איכות השירותים הציבוריים‪ ,‬הפקידות הציבורית ועצמאותה‬ ‫מלחץ פוליטי לצד רמת מחויבות הממשל לכך‪.‬‬

‫•‬

‫איכות חקיקתית – מידת יכולת הממשל לנסח וליישם מדיניות ותקנות המתירות‬ ‫ומקדמות התפתחות הסקטור הפרטי‪.‬‬

‫•‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫שלטון החוק – מידת האמון בחוקים ובעיקר באכיפת הסכמים‪ ,‬במשטרה‪ ,‬ובמערכת בתי‬ ‫המשפט‪ ,‬כמו גם הסבירות למעשי פשע ואלימות‪.‬‬

‫•‬

‫‪12‬‬

‫פיקוח על השחיתות – המידה בה כוח ציבורי מתורגם לטובות הנאה פרטיות מסוגים‬ ‫שונים‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫למרות שמדדים אלו כוללים התייחסות להיבטים שונים של תקינות הממשל במדינות השונות‬ ‫ואף לאורך כל התקופה הנסקרת‪ ,‬לא נכללו אלו כפרמטרים במודל המחקר בשל הזיקה‬ ‫החלשה שלהם לנושא המחקר ומידת השפעה המועטה של כל אחד ממדדים אלו על המודל‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫‪The World Bank, "Worldwide Governance Indicators,".‬‬ ‫‪http://info.worldbank.org/governance/kkz2005/sc_country.asp (Accessed on 20 February‬‬ ‫)‪2007‬‬ ‫‪8‬‬ ‫)‪http://info.worldbank.org/governance/kkz2005/pdf/va.pdf (Accessed on 20 February 2007‬‬ ‫‪9‬‬ ‫)‪http://info.worldbank.org/governance/kkz2005/pdf/pv.pdf (Accessed on 20 February 2007‬‬ ‫‪10‬‬ ‫)‪http://info.worldbank.org/governance/kkz2005/pdf/ge.pdf (Accessed on 20 February 2007‬‬ ‫‪11‬‬ ‫)‪http://info.worldbank.org/governance/kkz2005/pdf/rq.pdf (Accessed on 20 February 2007‬‬ ‫‪12‬‬ ‫)‪http://info.worldbank.org/governance/kkz2005/pdf/rl.pdf (Accessed on 20 February 2007‬‬ ‫‪13‬‬ ‫)‪http://info.worldbank.org/governance/kkz2005/pdf/cc.pdf (Accessed on 20 February 2007‬‬

‫‪31‬‬

‫רמות הגבלת השימוש )‪(Levels of Restrictions‬‬ ‫‪Alexander Gruhler14‬‬ ‫‪ Alexander Gruhler‬בנה במחקרו מודל המתאר מספר דרכים לטיפול באיסור השימוש‬ ‫באינטרנט והכולל ‪ 5‬רמות של הגבלת השימוש‪:‬‬ ‫צעדים‬

‫רמה‬ ‫‪1‬‬

‫צעדים דמוקרטיים דוגמת הגבלות עצמאיות באופן רצוני‬

‫‪2‬‬

‫פעולות ישירות של המשטרה וגופי המשפט‬

‫‪3‬‬

‫קיום אינדקסים של אתרי אינטרנט‬

‫‪4‬‬

‫מערכות פילטור‬

‫‪5‬‬

‫הגבלות על גישה לאינטרנט‬

‫במחקרו אמנם גילה ‪ Gruhler‬כי מדינות ערב מצויות ברמות הגבלה ‪ ,3-5‬אולם המחבר‬ ‫המביא את המחקר האמור מציין כי ‪ Gruhler‬מתייחס רק לרכיבים מנהלתיים ולהגבלות‬ ‫הנגזרות מהם תוך אי הכללת הגבלות הנובעות מהיבטים כלכליים‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫חסרונות המודל של ‪ Gruhler‬לדעתי‪:‬‬ ‫מודל זה לא כלל רכיבים נוספים ובכלל זה רמת החינוך ומצב החברה במדינות הנסקרות וכן‬ ‫מצב הטכנולוגיה והתשתית התקשורתית‪ ,‬לדוגמא‪ .‬לפיכך‪ ,‬ברי כי מודל זה לא יכול לשמש‬ ‫מודל מקיף ובר סמכא אודות פילטור האינטרנט במדינות ערב‪.‬‬

‫‪Reporters Without Borders‬‬ ‫ארגון 'עיתונאים ללא גבולות' )‪ ,(http://www.rsf.org - Reporters Without Borders‬הפיק‬ ‫בשנת ‪ 2004‬דו"ח בשם ‪ Internet under Surveillance‬אשר בחן את מצב האינטרנט‬ ‫במספר רב של מדינות‪.‬‬

‫‪Kirchner, "Internet in the Arab World,", pp. 150-151.‬‬ ‫‪Ibid, p. 151.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬

‫כל מדינה נסקרת זכתה להערכה לגבי מצב האינטרנט בקרבה‪Good, Middling, Difficult, :‬‬ ‫‪ .Serious‬כאשר קביעת הדרוג עבור כל מדינה מבוססת על מעשי רצח‪ ,‬מעצר או הטרדה של‬ ‫משתמשי אינטרנט וכותבים‪ ,‬קיום צנזורה על אתרי חדשות‪ ,‬עלויות שימוש גבוהות בצורה‬ ‫מכוונת‪ ,‬כמו גם מידת הקיום של אתרי חדשות ו‪ ISPs-‬עצמאיים‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫חסרונות המדד של 'עיתונאים ללא גבולות' לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬קביעת תוצאת המדד – התוצאה המתקבלת משויכת לאחת מארבע קבוצות בלבד כך‬ ‫שטווח התוצאה מצומצם למדי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קביעת מאפייני המדד – המדד המתקבל מתבסס על פרמטרים בעלי מאפיין צר של‬ ‫הגבלות אישיות והטרדות המשתמשים באינטרנט ואינו כולל מגוון רחב של פרמטרים‬ ‫אחרים ובכללם כלכליים‪ ,‬טכנולוגיים‪ ,‬משפטיים וכד' אשר אף להם משקל רב בהגבלת‬ ‫הגישה לאינטרנט ובניטורו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬משך המדד – מדד זה פורסם בשנת ‪ 2004‬באופן חד פעמי )עד כה( ואינו יכול לשמש‬ ‫תמונה מלאה ועקבית אודות התפתחויות בתחום זה לאורך זמן‪ .‬זו הסיבה לכך שמדד זה‬ ‫לא נכלל מבין הפרמטרים המרכיבים את מודל המחקר‪.‬‬

‫נגישות לטכנולוגיית המידע והתקשורת‬ ‫‪Digital Access Index (DAI)17‬‬ ‫הארגון )‪ International Telecommunications Union (ITU‬פרסם בשנת ‪ 2003‬את ה‪-‬‬ ‫‪ (Digital Access Index) DAI‬ככלי למדידת הנגישות של תושבי כל מדינה לטכנולוגיית‬ ‫המידע והתקשורת‪ .‬הטווח נע בין ‪) 0‬איסור כולל( ל‪) 1-‬נגישות מלאה(‪.‬‬ ‫הארגון מציג באתרו )‪ (http://www.itu.int‬טבלאות מפורטות המתארות מצב כל מדינה‬ ‫ומדינה בהקשר האמור וכן שלל נתונים נוספים לפי החלוקה הבאה‪:‬‬

‫‪ 16‬לדוגמא בממצאים אודות מצרים‪:‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Egypt,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10732 (Accessed on 9 September 2006‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪International Telecommunications Union.‬‬ ‫)‪http://www.itu.int/ITU-D/ict/dai (Accessed on 29 October 2004‬‬

‫‪33‬‬

‫‪http://www.itu.int/ITU-D/ict/dai/low.html‬‬

‫‪Low -‬‬

‫‪http://www.itu.int/ITU-D/ict/dai/medium.html‬‬

‫‪Medium -‬‬

‫‪http://www.itu.int/ITU-D/ict/dai/upper.html‬‬

‫‪Upper -‬‬

‫‪http://www.itu.int/ITU-D/ict/dai/high.html‬‬

‫‪High -‬‬

‫חסרונות מדד ‪ DAI‬של ה‪ International Telecommunications Union-‬לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬קביעת תוצאת המדד – התוצאה המתקבלת משויכת לאחת מארבע קבוצות בלבד כך‬ ‫שטווח התוצאה מצומצם למדי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קביעת מאפייני המדד – המדד המתקבל מתבסס על פרמטרים טכנולוגיים בעיקרם ואינו‬ ‫כולל קשת רחבה של נתונים נוספים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬משך המדד – מדד זה פורסם בשנת ‪ 2003‬באופן חד פעמי )עד כה( ואינו יכול לשמש‬ ‫תמונה מלאה ועקבית אודות התפתחויות בתחום זה לאורך זמן‪.‬‬

‫‪Total Country Connectivity Measure (TCCM)18‬‬ ‫גוף המחקר ‪ (http://www.arabadvisors.com) Arab Advisors Group‬בנה מודל הבוחן‬ ‫ומכמת את מידת הקישוריות לאינטרנט של כל מדינה נבחנת מתוך הנחה שהגדלת החדירה‬ ‫של אמצעי תקשורת שונים בקרב משקי הבית‪ ,‬תשפר בסופו של דבר את שיעור חדירת‬ ‫האינטרנט במדינה ותביא לרמות קישוריות גבוהות יותר‪ .‬זאת בשל אופיו ה'מלמטה‪-‬למעלה'‬ ‫של האינטרנט בו לגורמי שוק שונים ובכללם משקי הבית משקל חשוב בחדירת האינטרנט‬ ‫והתפשטותו במדינה‪.‬‬ ‫חסרונות מודל ‪ TCCM‬של ‪ Arab Advisors Group‬לדעתי‪:‬‬ ‫קביעת מאפייני המודל – מודל זה עושה שימוש במאפיינים טכנולוגיים ואינו כולל אחרים‬ ‫ובכלל זה‪ :‬כלכליים‪ ,‬רגולטוריים‪ ,‬חברתיים וכד'‪.‬‬

‫‪HiTEK magazine, "Four Gulf States Lead Arab World in Connectivity,", 9 June 2004.‬‬

‫‪34‬‬

‫‪18‬‬

‫לתשתית התקשורת במדינות ערב השפעה ניכרת על מידת השימוש באינטרנט‪ .‬מדינות ערב‬ ‫רבות חסרות את התשתית הנדרשת לאפשר תקשורת נרחבת הואיל ותשתית הטלפוניה‬ ‫הקיימת אינה מאפשרת חיבור ברמה גבוהה לאינטרנט‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫תפוצת האינטרנט )‪(Internet Diffusion‬‬ ‫‪Richard Beilock, Daniela V. Dimitrova20‬‬ ‫מודל זה מטרתו להסביר את ההבדלים הקיימים בין מדינות בכל האמור בשיעור השימוש‬ ‫באינטרנט לנפש‪ .‬המודל נבחן על ‪ 105‬מדינות‪ ,‬מתפתחות ולא מתפתחות‪ .‬במסגרת זו נעשה‬ ‫שימוש במרכיבים שונים להם השפעה על מידת השימוש באינטרנט ברמת המדינה‪ .‬להלן על‬ ‫פי סדר חשיבותם‪:‬‬ ‫•‬

‫‪21‬‬

‫הכנסה לנפש )‪ - GNP per person - GNPP‬מהווה את הרכיב העיקרי( )‪– (2.2.1‬‬ ‫ההשפעה של רמת ההכנסה על מידת השימוש באינטרנט משמעותית יותר דווקא ברמות‬ ‫נמוכות של הכנסה‪ :‬ככל שההכנסה לנפש גדולה יותר כך עולה האפשרות להפנות‬ ‫משאבים לשירותים נוספים דוגמת אינטרנט‪.‬‬ ‫כנו כן‪ ,‬הכנסה לנפש משויכת בדרך כלל עם השכלה גבוהה יותר ולפיכך‪ ,‬ככל שהפרטים‬ ‫יהיו בעלי השכלה גבוהה יותר‪ ,‬כך סביר להניח שהם יהיו יותר בעלי כישורים הנדרשים‬ ‫לשימוש באינטרנט‪.‬‬ ‫לרמת ההכנסה לנפש השפעה גם על נושא התשתית בכל האמור במידת היכולת של‬ ‫המשתמש להיות בעל מחשב וחיבור לאינטרנט‪.‬‬

‫•‬

‫תשתית – תשתית טלפוניה והמצאות מחשבים אישיים )‪.(1.1.4 ,1.1.3‬‬

‫‪http://www.hitekmag.com/Telecomnewsarablocal_june9_2004.htm (Accessed on 1‬‬ ‫)‪November 2004‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪Rinnawi, "The Internet and the Arab World,", p. 8.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪Richard Beilock, Daniela V. Dimitrova, "An Exploratory Model of Inter-Country Internet‬‬ ‫‪Diffusion,", Telecommunication Policy, Vol. 27, 2003, pp. 237-252.‬‬ ‫‪http://www.jlmc.iastate.edu/faculty-sites/danielad/intercountry.pdf (Accessed on 23 June‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪Ibid, p. 240.‬‬

‫‪35‬‬

‫•‬

‫רמת פתיחות החברה – הרכיב הלא כלכלי מבין השלושה הכולל למעשה תחומים כגון‪:‬‬ ‫דת‪ ,‬מנהגים‪ ,‬אומנות‪ ,‬ספרות‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬מוסר‪.‬‬

‫‪Global Diffusion of the Internet Project (GDI)22‬‬ ‫מודל זה בדק השלכות של מספר מרכיבים דוגמת תשתית תקשורת‪ ,‬מחשבים אישיים‪,‬‬ ‫תוכנה‪ ,‬משאבים פיננסיים והון אנושי על תפוצת האינטרנט בעולם‪ .‬לכל רכיב קיים מדרג בין‬ ‫‪) 0‬לא קיים( ל‪) 4-‬מפותח מאוד(‪ .‬המודל בודק שישה רכיבים‪:‬‬ ‫•‬

‫מידת חדירת האינטרנט למדינה‬

‫•‬

‫תפוצה גיאוגרפית בתוך המדינה‬

‫•‬

‫קליטה סקטוריאלית‬

‫•‬

‫תשתית הקישוריות‬

‫•‬

‫תשתית ארגונית‬

‫•‬

‫מידת תחכום השימוש‬

‫המודל גורס כי שילוב של ששת מאפיינים אלו‪ ,‬מספק תמונה מלאה אודות כלל חדירת‬ ‫האינטרנט למדינה‪.‬‬ ‫חסרונות מודל ‪ GDI‬לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬עדכניות – המודל פורסם בשנת ‪ 1998‬וכולל נתונים שנאספו בשנים מוקדמות יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קביעת המאפיינים – מודל זה עושה שימוש יתר במאפיינים טכנולוגיים ואינו כולל אחרים‬ ‫ובכלל זה‪ :‬כלכליים‪ ,‬רגולטוריים‪ ,‬חברתיים וכד'‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מימוש – המחקר לא בדק בצורה מעשית את חשיבות גורמים אלו לתפוצת האינטרנט‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פירוט הרכיבים – אין התייחסות לאותם נתונים המרכיבים כל אחד מששת הרכיבים‬ ‫שלעיל‪.‬‬

‫‪Larry Press, Grey Burkhart, Will Foster, Sy Goodman, Peter Wolcott, and Jon Woodard,‬‬ ‫‪"An Internet Diffusion Framework,", Communications of the ACM, Vol. 41, No. 10, 1988,‬‬ ‫‪pp. 21–26.‬‬

‫‪36‬‬

‫‪22‬‬

‫ה‪ .‬פירוט התוצאות – רמת פירוט התוצאות נמוכה ביותר ומבוטאת במספר לכל מרכיב וללא‬ ‫כל סיכום כללי של הנתונים המספריים לכדי תמונה כוללת‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ניתוח התוצאות – אין ניתוח של התוצאות ברמת מדינה‪ ,‬אלא רק ברמה כללית ביותר‬ ‫)קובה‪ ,‬פינלנד‪ ,‬מדינות המפרץ הפרסי(‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מקומו של הממשל – אין התייחסות למקומו של הממשל בתפוצת האינטרנט במדינה‬ ‫ולמידת חופש השימוש בו‪.‬‬ ‫ח‪"Note the explanations of the values are somewhat subjective and .‬‬ ‫‪imprecise".23‬‬ ‫יצויין‪ ,‬כי בשנת ‪ 2001‬עודכן המודל‬

‫‪24‬‬

‫אשר כלל הפעם ‪ 25‬מדינות‪ ,‬אולם הוא התייחס‬

‫לאותם ששת המרכיבים והיה ככלל בעל אותן הבעיות‪ ,‬גם אם כלל עוד מספר ממדינות‬ ‫המזרח התיכון‪.‬‬

‫‪Nikhilesh Dholakia, Ruby Roy Dholakia, Nir Kshetri25‬‬ ‫צוות זה בדק את תפוצת האינטרנט ברחבי העולם )אפריקה‪ ,‬אסיה‪ ,‬אירופה‪ ,‬אמריקה‬ ‫הלטינית והקריביים‪ ,‬צפון אמריקה(‪ .‬כמו כן המחקר כולל סקירה היסטורית בנושא זה החל‬ ‫מראשית עידן האינטרנט ועד ימינו‪.‬‬ ‫במחקר זה נבדקו מספר גורמים בעלי השפעה על תפוצת האינטרנט‪:‬‬ ‫•‬

‫כלכליים‬

‫•‬

‫סוציו‪-‬אקונומיים‬

‫•‬

‫גיאופוליטיים‬

‫•‬

‫צעדים הננקטים ע"י סוכנויות בינלאומיות‬

‫‪http://delivery.acm.org/10.1145/290000/286242/p21‬‬‫‪press.pdf?key1=286242&key2=6967814511&coll=GUIDE&dl=GUIDE,ACM&CFID=1111‬‬ ‫)‪1111&CFTOKEN=2222222 (Accessed on 29 July 2006‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪Ibid, p. 22.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪Larry Press, Grey Burkhart, Will Foster, Sy Goodman, Peter Wolcott, and Jon Woodard,‬‬ ‫‪"A Framework for Assessing the Global Diffusion of the Internet,", Journal of the‬‬ ‫‪Association for Information Systems (JAIS), Vol. 2, Article 6, November 2001.‬‬ ‫)‪http://jais.isworld.org/articles/2-6/Wolcott_Main.htm (Accessed on 30 July 2006‬‬

‫‪37‬‬

‫מחקרם כלל נתונים ממגוון מקורות אולם הוא מתייחס לסוף שנות ה‪ 90-‬של המאה העשרים‬ ‫ובעל התייחסות כללית למדי לנתוני כלל אזורי העולם מבלי לפרט ממצאים והתייחסות‬ ‫פרטנית לנתונים ולמדינות‪.‬‬

‫‪B. Bazar & G. Boalch26‬‬ ‫השניים פיתחו מודל לבחינת תפוצת האינטרנט בקרב מדינות מתפתחות‪ .‬זאת‪ ,‬תוך נסיון‬ ‫להציע מודל אשר בוחן את התהליכים הקשורים בתפוצת האינטרנט‪ ,‬השחקנים הראשיים‬ ‫והגורמים המשפיעים על תהליכים אלו ברמת המדינה‪.‬‬ ‫המודל מחלק את המדינות לארבע קבוצות בהתאם לשיעור התמ"ג בהן )בהתבסס על‬ ‫הגדרת הבנק העולמי משנת ‪ (1996‬ומונה את גורמים הנחוצים בהחדרת האינטרנט‬ ‫והשימוש בו‪ ,‬תוך שרטוט הקשר ביניהם‪:‬‬

‫‪27‬‬

‫‪25‬‬

‫‪Dholakia, "Internet Diffusion".‬‬ ‫‪Bayaarma Bazar, and Gregg Boalch, "A Preliminary Model of Internet Diffusion Within‬‬ ‫‪Developing Countries,", Proceedings of the Third Australian World Wide Web‬‬ ‫‪Conference (AUSWEB97), Southern Cross University, Gold Coast, Australia, 5-9 July‬‬ ‫‪1997.‬‬ ‫‪http://ausweb.scu.edu.au/proceedings/boalch/paper.html (Accessed on 26 November‬‬ ‫)‪2004‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪26‬‬

‫‪38‬‬

‫הצרכים הארגוניים והלאומיים מוגדרים כבעלי החשיבות העליונה ביותר בעת יישום‬ ‫אינטרנט‪ .‬כאשר יישום האינטרנט ברמת הארגון ‪ /‬מדינה‪ ,‬נועד לענות על המטרות והצרכים‬ ‫ולהביא לשיפור במצב הכלכלי והחברתי של הארגון ‪ /‬מדינה‪.‬‬ ‫כדי לענות על צרכים אלה‪ ,‬יש צורך בקיומה של טכנולוגיה הבנויה משלושה רכיבים‪:‬‬ ‫•‬

‫תשתית‬

‫•‬

‫טכנולוגיית מחשוב ותקשורת‬

‫•‬

‫טכנולוגיית אינטרנט‬

‫המאמר מציין כי על סמך סקירת הספרות‪ ,‬הרי שתשתית התקשורת הינה הרכיב הטכנולוגי‬ ‫החשוב ביותר עליו מושתת האינטרנט‪ .‬לכך הוא מוסיף את נדבך המיומנות הטכנולוגית‬ ‫והתפעולית הדרושה לשם תפעול האינטרנט‪ .‬משאבי הון דרושים על מנת לשאת בעלויות‬ ‫הנדרשות ליישום והפעלה שוטפת של האינטרנט‪ .‬גורם נוסף הינו הרמה הממונה ומידת‬ ‫מחויבותה להפצת האינטרנט ולבסוף משתנים סביבתיים בעיקר בדגש תרבותי‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫המאמר סוקר את הקשיים העומדים בפני חדירת האינטרנט‪ ,‬המשתמשים והשימושים‬ ‫השונים‪ .‬עוד הוא קובע כי תפוצת האינטרנט מבוססת על שלוש רמות‪ :‬הלאומית‪ ,‬הארגונית‪,‬‬ ‫הפרטית‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬מוצע במאמר מודל לתפוצת האינטרנט ברמת מדינה התקף לכל מדינה‪:‬‬

‫זאת‪ ,‬בהתייחסות לארבעה תחומים הקשורים לתבנית של תהליך תפוצת האינטרנט במדינה‪:‬‬ ‫•‬

‫מחקר – במרבית המדינות‪ ,‬הגורם מאחורי כניסת האינטרנט היו מכוני המחקר‬ ‫ואוניברסיטאות כשהמטרה הראשונית היתה מחקר‪.‬‬

‫•‬

‫חינוך – יישום האינטרנט נעשה בדרך כלל באמצעות גופי חינוך ובמיוחד אוניברסיטאות‬ ‫כאשר לסטודנטים שבהן תפקיד חשוב בהפצת האינטרנט‪.‬‬

‫•‬

‫מסחור – למרות תפקידם של גורמי המחקר והחינוך בהחדרת האינטרנט למדינה‪ ,‬הרי‬ ‫שלגורמים העסקיים תפקיד מכריע בהאצת התפתחות האינטרנט‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי‬ ‫‪40‬‬

‫הן בהשקעה בתשתית והן בתחרות בין הספקים השונים‪ ,‬דבר היוצר הוזלת עלות‬ ‫למשתמשי הקצה‪.‬‬ ‫•‬

‫מידת השימוש של הפרטים בחברה – אימוץ האינטרנט בידי הפרטים וקהילות‬ ‫מקומיות‪ ,‬הופך אותו לזמין לציבור‪.‬‬

‫המחקר מונה את הגופים הבאים שלהם חשיבות מכרעת בהפצת האינטרנט במדינה‪:‬‬ ‫•‬

‫ממשל וספקי תשתית – בקובעם את התקנות ועלויות שרותי התקשורת‪.‬‬

‫•‬

‫גופי מימון – המאפשרים משאבים פיננסים להשקעה בתשתית‪.‬‬

‫•‬

‫‪ – ISPs‬מספקים את טכנולוגית האינטרנט והשרותים הנדרשים‪.‬‬

‫•‬

‫ארגונים מקצועיים בתחומי מערכות מידע – נדרשים לשם יישום הטכנולוגיה‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬נוקב המחקר באותם גורמים המשפיעים על שיעור תפוצת האינטרנט במדינה‪:‬‬ ‫•‬

‫תשתית – ככל שהתשתית זמינה יותר‪ ,‬כך ההון הראשוני הנדרש לשם השקעה בהכנסת‬ ‫האינטרנט‪ ,‬קטן יותר ושיעור השימוש באינטרנט גבוה יותר ולהיפך‪ .‬אולם‪ ,‬משעה‬ ‫שהתשתית זמינה‪ ,‬עלות השימוש באינטרנט נוטה לקטון בשל תשתית התקשורת‬ ‫והטכנולוגיה אשר עונות לצרכים )‪.(1.1‬‬

‫•‬

‫מדיניות הממשל – במדינות בהן מדיניות הממשל בנוגע לתקשורת ושרותי אינטרנט‬ ‫הינה ליברלית יותר‪ ,‬השווקים נוטים להיות תחרותיים יותר‪ .‬תקנות בכל הנוגע לזרימת‬ ‫המידע וצנזורה‪ ,‬הינם מבין החסמים הגדולים ביותר לתפוצת האינטרנט )‪.(3.2‬‬

‫•‬

‫התפתחות כלכלית – רמת ההתפתחות הכלכלית במדינה קשורה על פי רוב קשר הדוק‬ ‫לאופיה של התשתית ורמת הדרישה לשרותי אינטרנט )‪.(2.2‬‬

‫•‬

‫תרבות – לתרבות השפעה גדולה על יישום האינטרנט והשימוש בו‪ .‬בכך נכללים אמונות‬ ‫אישיות‪ ,‬ערכים‪ ,‬יחס כלפי שיתוף מידע ועוד‪.‬‬

‫•‬

‫שפה – השפה מהווה מחסום בעת כניסת האינטרנט למדינות שאינן דוברות אנגלית‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬כניסה אמיתית של אינטרנט למדינה מחייבת שימוש ביישומי אינטרנט בשפות‬ ‫המקומיות‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫•‬

‫חדירת מערכות המידע למדינה – במדינות בהן שיעור חדירת מערכות המידע גבוה‪ ,‬גם‬ ‫שיעור חדירת האינטרנט והשימוש בו גבוהים‪(1.1) .‬‬

‫חסרונות המודל של ‪ Bazar & Boalch‬לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬קביעת היקף המודל – אמנם המחקר בוחן ‪ 30‬מדינות מתפתחות‪ ,‬אך על פי עדותו הוא‬ ‫נמנע‪ ,‬בשל טווח הפרויקט‪ ,‬מלנתח מקרי מבחן ספציפיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קביעת בסיס המודל – מחברי המודל עצמם מודים כי סיווג מדינה בהתאם להכנסות‬ ‫אינו בהכרח משקף את רמת תפוצת האינטרנט בה‪ ,‬בעיקר בקרב המדינות בעלות רמת‬ ‫ההכנסה הגבוהה יותר‪ :‬הטענה היא כי התפתחות האינטרנט בארה"ב‪ ,‬קנדה‪,‬‬ ‫אוסטרליה‪ ,‬גבוהה בהרבה מאשר בישראל‪ ,‬כווית וקטר אשר כולן מצויות באותה קבוצה‬ ‫של רמת הכנסה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫עדכניות – אמנם המאמר מוגדר כמודל ראשוני )‪ ,(Preliminary Model‬אולם הוא‬ ‫התפרסם בשנת ‪ ,1997‬ראשית ימי האינטרנט‪ ,‬קל וחומר בעולם הערבי‪.‬‬

‫ד‪ .‬מדינות היעד – המודל בוחן מדינות המדורגות כבעלות הכנסה נמוכה ובינונית‪-‬נמוכה‪,‬‬ ‫אולם אף לא אחת מהן הינה מאלו הנסקרות במחקר זה‪.‬‬ ‫בהקשר למודלים השונים בתחום תפוצת האינטרנט‪ ,‬יצויין המאמר‪"Comparison of e-‬‬ ‫‪"readiness Assessment Models‬‬

‫‪29‬‬

‫הבוחן עשרה מודלים שונים בתחום ה‪e--‬‬

‫‪ ,readiness‬מתאר כל מודל‪ ,‬משווה ביניהם ומנתח את התוצאות תוך התייחסות לקבוצות‬ ‫הנושאים‪ :‬טכנולוגיה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬ממשל‪ ,‬חינוך וחברה ומידת השימוש של כל מודל במרכיבים‬ ‫אלו‪.‬‬

‫‪Ibid.‬‬ ‫‪"Comparison of e-readiness Assessment Models,", Prepared by bridges.org as an 'open‬‬ ‫‪content' document for further distribution and use, Final draft, v. 2.13, 14 March 2001.‬‬ ‫‪http://www.internetpolicy.net/readiness/ereadinesscomparison.pdf (Accessed on 29 July‬‬ ‫)‪2006‬‬

‫‪42‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬

‫‪Sean McLaughlin30‬‬ ‫מטרת המחקר הינה להבין כיצד גורמים בדלניים )‪(Non-state Dissident‬‬

‫‪31‬‬

‫במזרח התיכון‬

‫עושים שימוש באינטרנט על מנת להשפיע על הפעילות הפוליטית נגד המדינה במסגרת‬ ‫המגבלות שהיא מטילה על האינטרנט‪ .‬המחבר מחלק את הגבלות המדינה לשניים‪ :‬הגבלות‬ ‫על התשתית וצנזורה‪ .‬שתיהן מונעות גישה לאינטרנט‪ .‬לשם כך נבנה מודל דינאמי על‬ ‫בדלנות המבוססת אינטרנט המתחשב הן במטרות הבדלנים והן באלו של המדינה‪ ,‬כמו גם‬ ‫במענה הדינאמי של הבדלנים לאילוצים שכופה המדינה על האינטרנט‪.‬‬ ‫הנחת המחקר היא כי המדינה שואפת להגביל את יעילות מטרותיהם של גורמים בדלנים‬ ‫וזאת במגוון שיטות‪ ,‬בין השאר באמצעות הגבלות על תשתית האינטרנט או הטלת צנזורה‪.‬‬ ‫כל זאת במטרה להפחית התנגדות מבוססת אינטרנט זו‪ .‬מנגד‪ ,‬יכולים גורמים בדלנים‬ ‫להתגבר בדרכים שונות על האילוצים שכופה המדינה‪ :‬מחד גיסא‪ ,‬מנסים אלו לקרוא תיגר על‬ ‫הסטטוס קוו תוך ראית האינטרנט ככלי פוטנציאלי אשר ביכולתו לשנות את מאזן העוצמה‬ ‫בינם לבין המדינה לטובתם‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬ביכולת המדינה לשלוט במידת הגישה לאינטרנט‬ ‫ובשימוש בו‪ .‬בשל אופיים של המשטרים ובשל העדר מוצא לפעילות פוליטית פורמאלית‪,‬‬ ‫נאלצים הגורמים הבדלניים להביע את התנגדותם למדיניות או למשטר בכללותו באמצעות‬ ‫אמצעים חוץ‪-‬חוקיים המכוונים נגד סמכות המדינה‪.‬‬ ‫המודל מורכב משלושה נושאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הערכת המטרות של בדלנים אלו‪ ,‬הצגת סוגי הפעילויות הפוליטיות הננקטות על ידם על‬ ‫מנת להשיג מטרותיהם ובחינת תפקיד האינטרנט בביצוע צורות אלה של פעילות‬ ‫פוליטית‪.‬‬

‫‪Sean W. McLaughlin, "The Use of the Internet for Political Action by Non-State Dissident‬‬ ‫‪Actors in the Middle East,", First Monday, Vol. 8, Issue 11, November 2003.‬‬ ‫‪http://www.firstmonday.dk/issues/issue8_11/mclaughlin (Accessed on 19 September‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪ 31‬המחבר מגדיר שני מאפיינים עיקריים ל‪:Non-state dissidents-‬‬ ‫‪ .1‬אלו אינן מדינות ולפיכך הם נתונים‪ ,‬לפחות תיאורטית‪ ,‬למרות המדינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הם מתנגדים לסדר יום הפוליטי של מדינה אחת או יותר ושואפים לקרוא תיגר על סמכות הריבונות‬ ‫באמצעות פעילות פוליטית‪ ,‬דבר ההופך אותם לבדלנים‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬

‫‪43‬‬

‫‪30‬‬

‫המחקר מונה שלושה סוגים של פעילויות פוליטיות בהן יכולים הבדלנים לנקוט‪:‬‬ ‫•‬

‫גיוס – מסרי גיוס במזרח התיכון יהיו בשפה הערבית ויכללו מוטיבים דתיים ופוליטיים‬ ‫בעלי קריאה רחבה‪ .‬כאשר השימוש בקריאה הדתית חוצה מדינות לשם יצירת בסיס‬ ‫תמיכה רחב‪.‬‬

‫•‬

‫בינאום – האינטרנט מאפשר גישה שאין דומה לה לקהילה הבינלאומית‪ .‬בנסיון‬ ‫להשיג מטרה זו‪ ,‬יעשה שימוש דווקא בשפה האנגלית תוך התייחסות לנורמות‬ ‫בינלאומיות רחבות ביותר דוגמת זכויות אדם‪.‬‬

‫•‬

‫תמיכה בסחף – הואיל והשגת ערעור בתמיכה בעמדות המדינה מתמקד בשלילת‬ ‫משאבי המדינה‪ ,‬המסרים הקשורים בפעילות הפוליטית יהיו שליליים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הצגת‬ ‫המשטר כלא אסלאמי לקהל מבית והתמקדות בנורמות בינלאומיות דוגמת זכויות‬ ‫אדם לקהל מחוץ‪.‬‬

‫‪ .2‬הערכת מטרות המדינות והדרכים בהן ביכולתן להגביל את יעילות הפעילות הבדלנית‬ ‫המבוססת אינטרנט‪ .‬הואיל ושימוש מוצלח באינטרנט מצריך גישה חופשית הן של‬ ‫המשתמשים והן של קהל היעד‪ ,‬המדינה יכולה להגביל את יעילות הפעילויות הפוליטיות‬ ‫הללו באמצעות הגבלת הגישה לאינטרנט‪ ,‬בין אם באמצעות שליטה על תשתית‬ ‫האינטרנט‪ ,‬ובין אם באמצעות הטלת הגבלות חוקיות על המשתמשים‪ .‬כמובן שיתכן‬ ‫שילוב של שתי ההגבלות‪.‬‬ ‫‪ .3‬בחינת יכולת הגורמים הבדלנים להתאים עצמם לנסיונות המדינה להגביל את הפעילות‬ ‫הפוליטית המבוססת אינטרנט‪.‬‬ ‫לשם כך עומדות בפני הבדלנים שלוש דרכים‪:‬‬ ‫•‬

‫התאמת המסרים – נסיון של הגורמים הבדלניים לשנות את תכני מסריהם הפוליטיים‬ ‫למול הצנזורה הממשלתית‪ .‬בטווח הקצר‪ ,‬זהו ניצחון לממשלה הואיל והדבר מעיד‬ ‫על העדר יכולת מידית של הבדלנים לגבור על הצנזורה המוטלת על האינטרנט‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬בטווח הארוך התאמה זו מאפשרת לארגון לשמור על קשר עם מוקדי כוחו‬

‫‪44‬‬

‫להפיץ באמצעות האינטרנט מידע לא פוליטי‪ ,‬עד אשר יוכל לנקוט בצעדים‬ ‫מתוחכמים יותר נגד ההגבלות המוטלות ע"י המדינה‪.‬‬ ‫•‬

‫התאמה טכנולוגית – יכולת טכנולוגית לעקוף את המחסומים הטכנולוגיים שמטילה‬ ‫המדינה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הצפנת מסרים‪ ,‬שרותי דואר אלקטרוני ואתרים המאפשרים שימוש‬ ‫אנונימי באינטרנט‪.‬‬

‫•‬

‫התאמה ארגונית – מעבר לארגון בעל מבנה מרושת יותר המעניק לבדלנים יתרון על‬ ‫פני המבנה ההיררכי של המדינה‪.‬‬

‫מודל זה‪ ,‬נבחן ע"י מחברו על ארגון 'האחים המוסלמים' בירדן ובמצרים וכן 'התנועה‬ ‫לרפורמה אסלאמית' ‪ - Movement for Islamic Reform (MIRA) -‬שבערב הסעודית‪ 32.‬כל‬ ‫ארגון נבחן על פני כל אחד משלושת הרכיבים ובשלושת סוגי הפעילויות הפוליטיות )גיוס‪,‬‬ ‫בינאום‪ ,‬תמיכה בסחף(‪.‬‬ ‫מסקנת המחקר הינה שגורמים בדלנים שואפים לעשות שימוש באינטרנט לצורך פעילות‬ ‫פוליטית‪ ,‬גם במזרח התיכון‪ .‬הוא מציין כי כל שלושת מקרי המבחן פנו בעיקר לקהל מבית‪:‬‬ ‫נסיונות לבצע גיוס מבית )שימוש בשפה הערבית ובמוטיבים אסלאמיים(‪ ,‬זאת תוך פניה‬ ‫מוגבלת בלבד לקהל הבינלאומי )מלבד ‪ .(MIRA‬עוד מתייחס המחבר במסקנותיו להגבלות‬ ‫השלטוניות הקיימות במדינות אלה על אתרי הארגונים הללו ובצעדי הארגונים להתמודדות‬ ‫עם הגבלות אלה‪.‬‬ ‫חסרונות המודל של ‪ Sean McLaughlin‬לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬משך הכיסוי – אין התייחסות ברורה לגבי מועד איסוף המידע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היקף הכיסוי – מודל זה מתייחס לשלוש מדינות וזאת בהיבט הצר של מידת ההגבלה‬ ‫השלטונית על אתרי ארגון אחד במדינה )וגם כך בירדן ובמצרים מדובר הרי בשני סניפים‬ ‫של אותו הארגון( ולא כתופעה כללית של ההגבלה השלטונית על האינטרנט במדינה‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫ארגון אופוזיציוני סעודי שנוסד בלונדון בשנת ‪ 1996‬על ידי גולה סעודי‪ ,‬ד"ר סעד ראשד אלפקיה‪ .‬מטרתו‬ ‫להסיר את משפחת סעוד מכס השלטון בממלכה‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫ג‪ .‬אופי הנתונים – המודל מתייחס בכלליות לנושא של קיום הגבלות טכנולוגיות וצנזורה על‬ ‫אתרים‪ ,‬אך זאת בצורה כללית למדי‪ :‬האם קיימת הגבלה שלטונית ומה אופיה ? כמו כן‬ ‫נעדר המודל התייחסות לנושאים נוספים הכלולים בהגבלות שלטוניות על תשתית‬ ‫האינטרנט והשימוש בו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ניתוח הנתונים – אין כימות של הנתונים בדבר יכולת לדרג מדינה אחת לעומת רעותה‬ ‫בכל האמור בהגבלות שלטוניות על האינטרנט‪.‬‬

‫מחקרים‬ ‫קיימים מחקרים שונים הבוחנים את הקשר בין שיעור השימוש באינטרנט )‪Internet – IUR‬‬ ‫‪ (Usage Rate‬ותפוצתו )‪ (Internet Diffusion‬לבין נתונים דוגמת תוצר לאומי גולמי לנפש‪,‬‬ ‫דמוגרפיה‪ ,‬גיל‪ ,‬מדיניות הממשל‪ ,‬מידת השליטה בשפה האנגלית וכד'‪.‬‬ ‫במדינות ערב קיים מחסום כלכלי על גישה חופשית לאינטרנט‪ ,‬הואיל ועלות הציוד נדרש‬ ‫יקרה בשל היותה מיובאת ומסווגת כמצרך מותרות והתוכנה המתאימה יקרה ולרוב אינה‬ ‫חוקית‪ .‬אף החיבור לאינטרנט יקר במדינות אלו עבור מרבית האזרחים ובכלל זה האינטרנט‬ ‫קפה‪ ,‬למרות היותם נפוצים‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫‪Mauro F. Guillen & Sandra L. Suarez34‬‬ ‫על סמך נתוני ‪ 118‬מדינות בין השנים ‪ 2001-1997‬טוענים השניים לקשר בין מידת השימוש‬ ‫באינטרנט במדינה לבין מאפייניהן הכלכליים )בין השאר רמת הכנסה ועלות גישה‬ ‫לאינטרנט(‪ ,‬הרגולטוריים )מידת התחרות בתחום התקשורת‪ ,‬הפרטה(‪ ,‬הפוליטיים‪) 35‬ובכלל‬ ‫זה הגבלות שונות על השימוש החופשי באינטרנט בטענה כי משטרים פוליטיים דמוקרטיים‬ ‫מאפשרים גידול מהיר יותר של חדירת האינטרנט מאלו הריכוזיים המפקחים על ההתפתחות‬

‫‪Rinnawi, "The Internet and the Arab World,", p. 8.‬‬ ‫‪Mauro F. Guillen, and Sandra L. Suarez, "Explaining The Global Digital Divide:‬‬ ‫‪Economic, Political, and Sociological Drivers of Cross-National Internet Use,", 14‬‬ ‫‪September 2004, pp. 1-46.‬‬ ‫‪http://emertech.wharton.upenn.edu/Working_Papers/InternetPolPaper5.SocForces.pdf‬‬ ‫)‪(Accessed on 7 September 2006‬‬

‫‪46‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬

‫הכלכלית וההכנסה( והסוציולוגיים )בטענה כי ככל שהחברה יותר קוסמופוליטית‪ ,‬כך גדל‬ ‫השימוש באינטרנט(‪ 36‬כמו גם התפתחותם ברבות הימים‪.‬‬ ‫הערכתם היא כי השימוש באינטרנט יגבר עם התגברות ההפרטה‪ ,‬התחרות בשוק‬ ‫התקשורת והדמוקרטיזציה‪ ,‬תוך קביעה כי גם למשתנים רגולטוריים‪ ,‬פוליטיים וחברתיים‬ ‫השפעה על מידת הפער הדיגיטלי בעולם‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫חשיבות מחקרם לסוגיה הנדונה היא בבחינת תוצאותיו על המדינות הנבחנות לגבי מידת‬ ‫הקשר בין הגבלות השימוש באינטרנט למאפיינים הנזכרים לעיל‪.‬‬ ‫חסרונות מחקרם של ‪ Guillen‬ו‪ Suarez-‬לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬מועד המחקר – מחקר זה נערך בין השנים ‪ :2001-1997‬ימיו הראשונים של האינטרנט‬ ‫בעולם הערבי שעדיין מפגר‪ ,‬ככלל‪ ,‬מבחינת נוכחותו באינטרנט אחר העולם המערבי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היקף המאפיינים – למרות מגוון המאפיינים‪ ,‬הרי שנעדרים ממנו מאפיינים משפטים‪,‬‬ ‫טכנולוגיים וכד'‪.‬‬

‫‪Michel Elie38‬‬ ‫מחקר זה בוחן את מידת הקשר בין התפוצה העולמית של שרתי אינטרנט ליחידת אוכלוסיה‬ ‫ורמת ההתפתחות הכלכלית של כל מדינה כפי שנמדד ע"י תוצר מקומי גולמי )‪ (GDP‬לנפש‬ ‫או באמצעות האינדיקטור של מדד ההתפתחות האנושית ) ‪The Human Development‬‬ ‫‪,(Indicator - HDI‬‬

‫‪39‬‬

‫)‪ (2.1.4‬כמו גם באמצעות ההתאמה בין רמת ההתפתחות של‬

‫המדינות הנמדדת בתמ"ג לנפש ומספר שרתי האינטרנט ביחס למספר התושבים‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫‪Ibid, p. 13.‬‬ ‫‪Ibid, p. 5.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪Michel Elie, "The Internet and global development,", Internet Society, INET'98, Geneva,‬‬ ‫‪Switzerland, 21-24 July 1998.‬‬ ‫)‪http://www.isoc.org/inet98/proceedings/5d/5d_3.htm (Accessed on 26 November 2004‬‬ ‫מדד זה‪ ,‬אשר פורסם על ידי ‪ ,UNDP‬כולל מספר רכיבים מהיבטים שונים הנוגעים בהתפתחותה של‬ ‫מדינה‪ :‬כלכלה )תמ"ג לנפש( בריאות ואיכות החיים )משך חיים צפוי( ורמת החינוך )רמת ידיעת קרוא‬ ‫וכתוב למבוגרים ורמת הרישום לבתי ספר עבור ילדים(‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪Eszter Hargittai, "Weaving the Western Web: Explaining Differences in Internet‬‬ ‫‪Connectivity Among OECD Countries,", Telecommunications Policy, Vol. 23, No. 10/11,‬‬ ‫‪Posted on the Web: 21 August 1999, p. 6.‬‬ ‫)‪http://www.eszter.com/hargittai-westernweb.pdf (Accessed on 28 March 2006‬‬ ‫‪36‬‬

‫‪39‬‬

‫‪47‬‬

‫המחקר גם עושה שימוש בנתונים דוגמת מידת השליטה בשפה האנגלית‪ ,‬סוג הממשל‪,‬‬ ‫מידת הסגירות והדינמיות המסחרית‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬ניתן לבחון את הגידול בשימוש באינטרנט במבט מבפנים ובמבט מבחוץ‪:‬‬ ‫ההיבט הפנימי – בו נבחן האינטרנט מבפנים באמצעות נתונים דוגמת מספר שרתי אירוח )‬ ‫‪ ,(Host Servers‬זרימת המידע‪ ,‬תכנם וכד'‪ .‬הסתכלות זו תבחן את התפתחות תשתית‬ ‫האינטרנט במטרה לענות על צרכי המשתמש והתועלות הקיימות מטכנולוגיות חדשות‪ ,‬ניתוח‬ ‫זרימת המידע והתכנים‪.‬‬ ‫ההיבט החיצוני – בו נבחן האינטרנט מבחוץ באמצעות נתונים דוגמת השירותים הניתנים בו‪,‬‬ ‫שימושים והתנהלות וכד'‪ .‬הסתכלות זו תבחן את הצורך של האנשים בשימוש באינטרנט‪,‬‬ ‫מהם הגורמים אשר יוצרים את הביקוש ? ומהם גורמי ההתנגדות להתפתחות האינטרנט ?‬ ‫‪ .1‬בחלקו הראשון בודק המחקר את הקשר בין מיקום גיאוגרפי ומספר שרתי אירוח וקובע‬ ‫כי בשנת ‪ 1998‬למעלה מ‪ 68%-‬מאוכלוסיית העולם חיה בארצות בהן היה פחות מ‪G--‬‬ ‫‪) Hosts‬מספר שרתי ‪ Host‬ליחידה גיאוגרפית אחת( אחד לכל ‪ 10,000‬תושבים‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫)‪ (1.1.2‬משמעות הדבר היא כי בשנה זו היה האינטרנט מצוי במספר מצומצם של‬ ‫מדינות ובקרב שיעור זעום מאוכלוסיית העולם‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלקו השני בודק את הקשר בין תפוצת האינטרנט וקווי הטלפון )‪ G-Hosts‬לכל אלף‬ ‫תושבים( )‪ (1.1.4 ,1.1.2‬לבין תמ"ג לנפש )‪ .(2.2.1‬חלק זה מציג קשר חזק בין שרתי‬ ‫האינטרנט וקווי טלפון לבין תמ"ג לנפש‪.‬‬ ‫המחקר מציין כי ישנם עוד גורמים פנימיים נוספים שניתן לחוקרם דוגמת‪ :‬ניתוח זרימת‬ ‫המידע באינטרנט ובכלל זה נפח הפעילות‪ ,‬המקור והיעד‪ ,‬ניתוח תכני העמודים באינטרנט‪.‬‬ ‫כמו כן קיימים גורמים חיצוניים בעלי השפעה על האינטרנט אשר המאמר אינו דן בהם ובכלל‬ ‫זה ההשפעה שיש לשימוש באינטרנט על ההתפתחות הכלכלית‪ ,‬חברתית ותרבותית‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫מחקר אחר‪ ,‬לגבי אותה התקופה‪ ,‬עושה שימוש אף הוא בקנה מידה זה של מספר שרתי ‪ Host‬ל‪-‬‬ ‫‪ 10,000‬תושבים‪.‬‬ ‫‪Hargittai, "Weaving the Western web,", p. 6.‬‬

‫‪48‬‬

‫חסרונות המחקר של ‪ Michel Elie‬לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬עדכניות – המחקר פורסם בשנת ‪ 1998‬ודן בנתונים שנאספו בשנים מוקדמות יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אופי הנתונים – הפרמטרים במחקר זה הינם מספר שרתי האירוח ותמ"ג לנפש ובכך‬ ‫מתעלם המחקר משורה ארוכה של נושאים טכנולוגיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬חברתיים ורגולטוריים‬ ‫להם השפעה ישירה על התפשטות האינטרנט ומידת השימוש בו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קהל המחקר – המאמר אינו מציין כמה מדינות כלולות במחקר זה‪ ,‬וכמעט ואין בו כל‬ ‫אזכור למדינות מהמזרח התיכון לכן לא ניתן ללמוד ממנו אודות המצב במדינות הנבחנות‬ ‫במחקר זה‪ .‬הגרף השביעי והאחרון במאמר כולל התייחסות אחת ויחידה לשלוש‬ ‫ממדינות האזור‪ :‬איראן‪ ,‬ערב הסעודית ותוניסיה ובביאור לו קיימת התייחסות למדינות‬ ‫נוספות באזור אולם ללא כל אזכור הערך המספרי שלהן‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫ד‪ .‬מדד ‪ Hargittai - HDI‬מתייחסת במאמרה למחקרים העושים שימוש ב‪ HDI-‬וקובעת כי‬ ‫למרות שנמצאה התאמה בין רכיבי מדד ‪ HDI‬למידת הקישוריות לאינטרנט‪ ,‬הרי‬ ‫המסקנה שרמה כללית של התפתחות משפיעה על מידת הקישוריות לאינטרנט‪ ,‬איננה‬ ‫מסייעת להבנת מידת השונות בין מדינות בעלות רמות התפתחות דומות בסוגיה זו של‬ ‫מידת הקישוריות לאינטרנט‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪Eszter Hargittai43‬‬ ‫מחקר זה בדק את השונות במידת החיבוריות לאינטרנט בקרב מדינות הארגון לשיתוף‬ ‫פעולה כלכלי ופיתוח )‪ ,(OECD‬תוך התייחסות להשפעתם של נושאים דוגמת אינדיקטורים‬ ‫כלכליים )תמ"ג )‪ ,(2.2.1‬מדד ‪ (2.2.2) Gini‬המודד את רמת אי השוויון במדינה(‪ ,‬הון אנושי‬ ‫)‪) (2.1.4‬רמת חינוך )‪ ,(2.1.3‬מידת השליטה בשפה האנגלית(‪ ,‬סביבה ממסדית משפטית‬ ‫)מידע על ענף התקשורת ועלויות גישה לאינטרנט( ותשתית טכנולוגית קיימת )‪.(1.1‬‬ ‫מסקנת המחקר ברורה – מחקרים מראים שרווחה כלכלית ומדיניות תקשורת הינם מבין‬ ‫הגורמים הבולטים ביותר במידת חיבורה של מדינה לאינטרנט‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪Elie, "The Internet".‬‬ ‫‪Hargittai, "Weaving the Western web,", p. 6.‬‬

‫‪49‬‬

‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬

‫למרות שעושרה הכלכלי של מדינה הינו בעל חשיבות רבה למידת הקישוריות לאינטרנט‪ ,‬הרי‬ ‫שפרמטרים כלכליים לבדם אין בהם כדי להסביר את רמת הקישוריות לאינטרנט‪ .‬לשם כך יש‬ ‫להוסיף נתונים על ההון האנושי )‪ (2.1.4‬ומידע אודות מדיניות התקשורת במדינה )‪.(3.2‬‬ ‫מהנתונים עולה כי די בידיעה טובה של השפה האנגלית ואין צורך בשליטה מלאה בה לשם‬ ‫שימוש רווח באינטרנט‪ ,‬וכן כי לקיום מונופול בשוק התקשורת המקומי השפעה שלילית‬ ‫משמעותית על מידת הקישוריות הקיימת במדינה לאינטרנט‪ .‬עוד מצא המחקר כי לעלויות‬ ‫השימוש באינטרנט‪ ,‬השפעה גדולה על מידת הקישוריות במדינה‪ .‬כמו כן נמצא שלמדיניות‬ ‫בכל הנוגע לתקשורת‪ ,‬יש השפעה ישירה על מידת השימוש באינטרנט באמצעות שליטה על‬ ‫רמת מחירי הגישה ועל תשתית הטכנולוגיה והתקשורת‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫חסרונות המחקר של ‪ Eszter Hargittai‬לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬עדכניות – מחקר זה אשר פורסם במחצית השניה של שנת ‪ ,1999‬כולל נתונים שנאספו‬ ‫בשנים מוקדמות יותר‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫ב‪ .‬אופי הנתונים – הפרמטרים במחקר זה הינם מספר שרתי האירוח ותמ"ג לנפש ובכך‬ ‫מתעלם המחקר משורה ארוכה של נושאים טכנולוגיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬חברתיים ורגולטוריים‬ ‫להם השפעה ישירה על התפשטות האינטרנט ומידת השימוש בו‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫ג‪ .‬קהל המחקר – המאמר כולל אך ורק מדינות השייכות לארגון ‪) OECD‬כיום הארגון מונה‬ ‫‪ 30‬מדינות אולם אף לא אחת מהן הינה מאלו הנסקרות במחקר זה(‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫‪43‬‬

‫‪Ibid, pp. 1-32.‬‬ ‫‪Ibid, p. 1.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪Ibid, pp. 15-17.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪Ibid, p. 11.‬‬ ‫‪ 47‬המחברת מציינת שלמרות שתפוצת שרתי ה‪ Host-‬הינה נתון גולמי טוב לגבי מידת חיבוריות לאינטרנט‪,‬‬ ‫הרי שיש להוסיפו למידע אודות מספר המשתמשים‪ ,‬הזמן שהם נמצאים מקוונים‪ ,‬איכות ההתקשרות‪,‬‬ ‫כמות וסוג המידע שמועבר וכן תפוצת הטכנולוגיה בקרב האוכלוסיה‪ .‬כמו כן מידע אודות גיל המשתמש‪,‬‬ ‫מצבו הסוציו‪-‬אקונומי ושיוכו הפוליטי‪ ,‬יכולים לספק מידע רב יותר אודות זהות הגורמים המאמצים את‬ ‫הטכנולוגיה במדינה‪.‬‬ ‫‪Ibid, p. 22.‬‬ ‫‪ 48‬אודות המדינות החברות כיום בארגון‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪OECD.org, "OECD Country Web Sites: Country Web Pages,".‬‬ ‫‪http://www.oecd.org/countrieslist/0,3025,en_33873108_33844430_1_1_1_1_1,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 28 March 2006‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ההתייחסות במאמר היא ל‪ 18-‬המדינות אשר היו חברות בארגון בעת כתיבתו )‪.(1999‬‬ ‫‪Hargittai, "Weaving the Western web,", p. 11.‬‬ ‫‪44‬‬

‫‪50‬‬

‫‪Eric Arnum & Sergio Conti49‬‬ ‫מחקר זה בדק נתונים אודות תפוצת האינטרנט בין השנים ‪ 1998-1993‬בקרב מאה מדינות‬ ‫כאשר המדד לבחירתן היה מידת חיבורן לאינטרנט‪ ,‬גודל אוכלוסייתן ומידת עושרן‪ 50,‬כך שגם‬ ‫אם לא כל המדינות נכללות במחקר‪ ,‬הרי שהן מרכיבות כמעט את סך כל העושר‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫המחקר‬

‫גילה כי ככלל‪ ,‬קיימת התאמה בין שיעורי התפוצה של תחבורה‪ ,‬אנרגיה ותקשורת ובין שיעור‬ ‫השימוש באינטרנט ומידת תפוצתו‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות יצירת חמש קבוצות נושאיות‪:‬‬ ‫•‬

‫תפוצה = אוכלוסיה ‪ /‬שטח )קמ"ר(‬

‫•‬

‫רווחה = תמ"ג ‪ /‬אוכלוסיה)‪(2.2.1‬‬

‫•‬

‫שטח סלול = )מסילות ברזל )ק"מ( ‪ +‬כבישים )ק"מ(( ‪ /‬שטח )קמ"ר(‬

‫•‬

‫חיבוריות = )חשמל )קוט"ש( )‪ + (2.2.3‬קווי טלפון )‪ + (1.1.4‬מקלטי טלביזיה( ‪/‬‬ ‫אוכלוסיה )‪(2.1.1, 2.1.2‬‬

‫•‬

‫אינטרנט = )‪ + Domains + (1.1.2) Host‬עמודי אינטרנט( ‪ /‬אוכלוסיה )‪(2.1.1, 2.1.2‬‬

‫מדינות המזרח התיכון הנכללות ברשימה זו הינן כווית‪ ,‬בחרין‪ ,‬איחוד האמירויות‪ ,‬לבנון‪,‬‬ ‫תורכיה‪ ,‬עומאן‪ ,‬מצרים‪ ,‬מרוקו‪ ,‬ערב הסעודית‪ ,‬איראן ואלג'יריה‪ ,‬כאשר ביחס לממד‬ ‫האינטרנט הן מצויות בחציה התחתון של הרשימה‪ .‬אולם מחקר זה הבחין כבר בשנת ‪1998‬‬ ‫בפוטנציאל העצום הקיים במדינות אלו בכל האמור בנושא האינטרנט‪ ,‬כפי שצויין לעיל ביחס‬ ‫לגידול שחל בשנים ‪ 2005-2000‬בשיעור השימוש באינטרנט במדינות אלה‪ .‬המחקר קובע כי‬ ‫אם צפון מערב אירופה היווה את הגל הראשון בקליטת האינטרנט‪ ,‬הרי שמדינות המזרח‬

‫‪Eric Arnum, and Sergio Conti, "Internet Development Worldwide: The New‬‬ ‫‪Superhighway Follows the Old Wires, Rails, and Roads,", Internet Society, INET'98,‬‬ ‫‪Geneva, Switzerland, 21-24 July 1998.‬‬ ‫)‪http://www.isoc.org/inet98/proceedings/5c/5c_5.htm (Accessed on 26 November 2004‬‬ ‫‪ 50‬כל המדינות בעלות למעלה מ‪ 500-‬שרתי ‪ Host‬בינואר ‪ ,1998‬או בעלות לפחות ‪ 25‬מליון תושבים או אלו‬ ‫בעלות לפחות ‪ 100‬מליארד דולר תמ"ג‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪ 100 51‬המדינות שנבחרו מהוות למעלה מ‪ 99%-‬משרתי ה‪ Host-‬בעולם‪ 92% ,‬מסך האוכלוסיה‪96% ,‬‬ ‫מסך התמ"ג‪ 93% ,‬מהכבישים הסלולים‪ 97% ,‬מאורך פסי הרכבת‪ 89% ,‬ממכשירי הטלוויזיה והטלפון‬ ‫וכן ‪ 98%‬מיצור החשמל‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬

‫‪51‬‬

‫‪49‬‬

‫התיכון מהוות את הגל השני‪ ,‬דבר הבא לידי ביטוי בשיעורים הגבוהים ביותר של גידול שנתי‬ ‫בשיעור השימוש‪.‬‬ ‫מסקנתו היא כי מדינות בעלות תשתית תקשורת אינטרנט רבה יותר לנפש ) ‪Hosts,‬‬ ‫‪ ,Domains‬עמודי אינטרנט(‪ ,‬הן בעלות פעילות אינטרנט רבה יותר לנפש‪ ,‬תוך מציאת זיקה‬ ‫חזקה לרווחה ולתשתיות בתחומי האנרגיה‪ ,‬תקשורת ותחבורה‪ .‬המחקר מצא זיקה חלשה‬ ‫יותר לנושאים דוגמת כמות השטח הסלול במדינה וצפיפות האוכלוסין בה‪ .‬בעניין רווחת‬ ‫האזרחים קובע המחקר כי כל המדינות מעל החציון בנושא שימוש באינטרנט היו מעל החציון‬ ‫ברמת ההכנסה לנפש‪ .‬אמנם האינטרנט אינו יוצר רווחה ועושר‪ ,‬אולם הרווחה הכלכלית‬ ‫מאפשרת הצטיידות בחומרה‪ ,‬בתוכנה ובתקשורת הנדרשים לשם חיבור לאינטרנט‪.‬‬ ‫כל זאת‪ ,‬תוך שימת דגש על הפוטנציאל הקיים במדינות בעלות נפח פעילות כלכלי רב אולם‬ ‫בעלות נפח פעילות אינטרנטי מועט באותה עת )ינואר ‪ .(1998‬בין אלו‪ ,‬כולל המחקר את ערב‬ ‫הסעודית‪ ,‬עומאן‪ ,‬איחוד האמירויות‪ ,‬בחרין וכווית ובעל נימה נבואית מסוימת‪ ,‬כפי שמוצג בין‬ ‫דפי מחקר זה‪ ,‬לגבי יכולתן של חלק מהמדינות להתקדם משמעותית בתחום תפוצת‬ ‫האינטרנט ולהוות את הגל הבא של תפוצתו יחד עם דרום אמריקה ולאחר הגל של ארה"ב‬ ‫ואירופה‪.‬‬ ‫חסרונות המחקר של ‪ Eric Arnum & Sergio Conti‬לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬עדכניות – מחקר זה אשר פורסם בשנת ‪ ,1998‬הינו תוצר של נתונים שנאספו בין השנים‬ ‫‪ – 1998-1993‬שחר עידן האינטרנט בעולם וללא כל ספק‪ ,‬טרום תקופת האינטרנט‬ ‫במזרח התיכון‪ .‬זאת למרות שהמחקר עמד על הפוטנציאל הרב הקיים בחלק ממדינות‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אופי הנתונים –‬ ‫•‬

‫הנתונים המרכיבים את נושא האינטרנט ע"פ המחקר‪ ,‬הם מספר ה‪,Hosts-‬‬

‫‪52‬‬

‫מספר‬

‫הכתובות )‪ (Domains‬ומספר עמודי האינטרנט )‪ .(Web Pages‬אמנם אלו מהווים‬

‫‪52‬‬

‫חיבוריות לאינטרנט נמדדת במספר שרתי האירוח ל‪ 10,000-‬נפש נכון לינואר ‪ 1998‬כאשר שרתים אלו‬ ‫היו המחשבים היחידים בעלי גישה לאינטרנט‪ .‬בשל העובדה כי מספר משתמשים יכולים לעשות שימוש‬ ‫במחשב אחד‪ ,‬הרי שאין בכך כדי ללמד על מספר המשתמשים‪ ,‬אלא אודות מידת נוכחות האינטרנט‬

‫‪52‬‬

‫נתוני יסוד‪ ,‬אולם נגרעים ממחקר זה רכיבים רבים אחרים דוגמת‪ :‬שיעור השימוש‬ ‫באינטרנט‪ ,‬מספר המחשבים האישיים במדינה‪ ,‬שיעור שימוש לפי גיל‪ ,‬מין וכד'‪.‬‬ ‫•‬

‫אמנם מתוקף שליטתה בתקשורת‪ ,‬בכלכלה ובתחבורה‪ ,‬למדינה השפעה על‬ ‫התפתחות האינטרנט‪ ,‬אולם אין כלל התייחסות במחקר זה למידת ההגבלות‬ ‫השלטוניות על האינטרנט ועל השימוש בו‪.‬‬

‫•‬

‫מחקר זה אינו עושה שימוש בנתונים סוציו‪-‬אקונומיים )אלו מוגדרים כמחוץ לטווח‬ ‫המחקר(‪ 53,‬ולא כולל נושאים אחרים דוגמת תשתית טכנולוגית‪.‬‬

‫השפעת גורמים חברתיים על תפוצת האינטרנט‬ ‫דמוגרפיה )‪(2.1‬‬ ‫‪Leo W. Jeffres54‬‬ ‫הנחת המחקר היא כי קיימת התאמה בין מידת תפוצת האינטרנט לסוגיות דמוגרפיות כפי‬ ‫שמסוכמות בהנחות לפיהן משתמשי האינטרנט נבדלים משאינם משתמשים במונחים‬ ‫דמוגראפיים‪ :‬הם צעירים‪ ,‬קוסמופוליטיים ומשכילים יותר‪ ,‬בעלי הכנסה גבוהה יותר וכן עניין‬ ‫רב יותר באימוץ טכנולוגיות חדשות‪ ,‬כמו גם צרכים תקשורתיים שונים‪.‬‬ ‫עם זאת קיימת במחקר הטענה כי נראה שמרכיבים דמוגראפיים הם תחליף לא מספק‬ ‫למשתנים עמוקים יותר העומדים בבסיס קליטת האינטרנט‪ ,‬וכי מחקרים אחרים מצביעים על‬ ‫צרכי המשתמשים או תבניות השימוש במדיה כעל גורמים חזקים מאלו הדמוגראפיים‬ ‫בהסבר קליטת מדיות חדשות ובכלל זה האינטרנט‪.‬‬

‫במדינה בעיקר כאשר קיים קושי רב להעריך את מספר המשתמשים‪ .‬לכן הנתון המדויק ביותר לגבי מידת‬ ‫נוכחות האינטרנט במדינה‪ ,‬לדעת מחברי המחקר‪ ,‬הינה כמות שרתים אלו‪.‬‬ ‫‪Hargittai, "Weaving the Western Web,", p. 12.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪Arnum, "Internet Development Worldwide".‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪Leo W. Jeffres, "Understanding Internet Adoption as Telecommunications Behavior,",‬‬ ‫‪Journal of Broadcasting & Electronic Media, Fall 1998.‬‬ ‫‪http://www.allbusiness.com/periodicals/article/729377-1.html‬‬ ‫‪(Accessed‬‬ ‫‪on‬‬ ‫‪11‬‬ ‫)‪September 2006‬‬

‫‪53‬‬

‫בסיכומו של דבר‪ ,‬מסקנת המחקר הינה כי הנחת היסוד ‪ -‬הניסיון לבחון את השפעת משתנים‬ ‫דמוגראפיים ותבניות אימוץ טכנולוגי על מידת קליטת האינטרנט ‪ -‬כשלה בעיקר בנסיון לייחס‬ ‫למשתנים בתחום צריכת התקשורת המקוונת משקל רב יותר ממשתנים דמוגראפיים‪.‬‬

‫מגדר‬ ‫‪Nikhilesh Dholakia, Ruby Roy Dholakia, Nir Kshetri55‬‬ ‫צוות זה בדק את סוגיית המגדר והאינטרנט ומחקרם נועד לתת מענה על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫•‬

‫מה מקור הדעות הקדומות לגבי מגדר בכל האמור באימוץ האינטרנט והשימוש בו?‬

‫•‬

‫האם דעה קדומה זו משתנה על פני זמן ומקום?‬

‫•‬

‫כיצד ניתן לאפיין ולבטא דעות קדומות אלה?‬

‫•‬

‫מה הם הגורמים המסבירים את השונות בדעה הקדומה בין המדינות השונות?‬

‫•‬

‫מדוע קיים שוני בין המינים באופן השימוש באינטרנט?‬

‫מחקר זה בדק את מצב המגדר בכל האמור בשימוש באינטרנט בכלל העולם‪ ,‬תוך ציון כי‬ ‫התמ"ג לנפש לנשים בכל העולם נמוך משל הגברים וכי היחס בין המינים ברכיב זה משתנה‬ ‫בין המדינות השונות‪ .‬לפיכך‪ ,‬המחקר טוען כי השונות ברמת ההכנסה בין המינים מסבירה‬ ‫את השונות בין המינים במדינות השונות בקליטת האינטרנט והשימוש בו‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫כמו כן‪ ,‬מצא המחקר תאימות בין שיעור הנשים בקרב משתמשי האינטרנט לבין משך‬ ‫ההיסטוריה של האינטרנט באותה מדינה‪ .‬עוד צופה המחקר כי הפער בין המינים ילך‬ ‫ויצטמצם ומראה כי ישנן מדינות בהן המגמה של חלוקה בין המינים שונה‪ .‬זאת‪ ,‬תוך‬ ‫התייחסות לאופי הפעילות המבוצעת באינטרנט ולתדירותה‪ ,‬כמו גם לטווח הגילאים‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫‪Nikhilesh Dholakia, Ruby Roy Dholakia and Nir Kshetri, "Gender and Internet Usage,",‬‬ ‫‪Prepared for The Internet Encyclopedia, edited by Hossein Bidgoli, New York: Wiley,‬‬ ‫‪2003, pp. 1-34.‬‬ ‫‪http://ritim.cba.uri.edu/wp2003/pdf_format/Wiley-Encycl-Internet-Usage-Gender-Final.pdf‬‬ ‫)‪(Accessed on 19 April 2006‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪Ibid, p. 8.‬‬

‫‪54‬‬

‫לגבי המזרח התיכון מסקנת המחקר היא כי היחס בין המינים בעת שימוש באינטרנט הוא ‪94‬‬ ‫ל‪ 57,6-‬מחקרים נוספים מחזקים עדות זו לפיה מרבית משתמשי האינטרנט באזור הם גברים‪,‬‬ ‫דוגמת מחקר המצביע על כך שהם מהווים ‪ 76%‬מהמשתמשים באיחוד האמירויות‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫גיל )‪(2.1.1‬‬ ‫מחקר משנת ‪ 1999‬אודות מאפייני משתמשי האינטרנט במזרח התיכון‪ ,‬מגלה כי ‪ 70%‬מהם‬ ‫הינם בגילאי ‪ 35-21‬ורק ‪ 4.5%‬הינם מעל לגיל ‪ .45‬כמו גם דיווח כי הגיל הממוצע של‬ ‫משתמשי האינטרנט באיחוד האמירויות הוא ‪.27‬‬

‫‪59‬‬

‫השפעת מדיניות ממשל‪ ,‬מונופול וחופש פוליטי על תפוצת האינטרנט‬ ‫מדיניות ממשל )‪(3.2‬‬ ‫מחקרים שונים מייחסים למדיניות הממשל תפקיד חשוב בתפוצת טכנולוגיה חדשה‪ .‬הגישות‬ ‫הקושרות את מידת התפוצה עם המבנה הפוליטי במדינה‪ ,‬גורסות כי הטכנולוגיה אינה‬ ‫מיושמת באופן שווה בתבניות הפוליטיות השונות‪ .‬תיאוריות אלו צופות כי ממשלים ריכוזיים‬ ‫יעניקו עדיפות פחותה לפיתוח אמצעי תקשורת בינאישיים דוגמת טלפון ואינטרנט‪ 60.‬מחקרים‬ ‫אלו רואים במדיניות הממשל רכיב משמעותי )לצד נושאי תשתית‪ ,‬התפתחות כלכלית‪,‬‬ ‫תרבות‪ ,‬שפה ומידת חדירת תחום מערכות המידע למדינה(‬

‫‪61‬‬

‫בהשפעה על מידת תפוצת‬

‫האינטרנט במדינה‪.‬‬ ‫בנוסף להגבלות ישירות על תפוצתו‪ ,‬למדיניות הממשל השפעה עקיפה על תפוצת האינטרנט‬ ‫באמצעות שליטה במידת התחרותיות הקיימת בשוק התקשורת במדינה והפתיחות בו‪ ,‬הואיל‬ ‫וביכולת התחרותיות להביא לכדי שיפור שרותי התקשורת ולהוזיל עלויות גישה ושימוש‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫‪Ibid, p. 7.‬‬ ‫‪Rinnawi, "The Internet and the Arab World,", p. 8.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪Ibid, pp. 7-8.‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪Dholakia, "Internet Diffusion,", p. 15.‬‬ ‫‪Beilock, "An Exploratory Model,", p. 240.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪Bazar, "A Preliminary Model".‬‬ ‫‪58‬‬

‫‪55‬‬

‫גישה זו גורסת כי במדינות בעלות תחרות חופשית בענף התקשורת תהיה תפוצת האינטרנט‬ ‫רבה יותר מאלו הריכוזיות בענף זה‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫במדינות המזרח התיכון ניתן לראות שונות במדיניות ההגבלות השלטוניות על השימוש‬ ‫באינטרנט‪ :‬סוריה ועיראק‪ ,‬שם האינטרנט לא היה זמין לציבור הרחב‪ .‬תוניסיה‪ ,‬בה הפיקוח‬ ‫ההדוק של המדינה על האינטרנט יכול להדיר את רגלי המשתמשים הפוטנציאליים‪ .‬בחרין‪,‬‬ ‫איחוד האמירויות וערב הסעודית שם כל תעבורת האינטרנט עוברת דרך מחשבים יעודיים‪,‬‬ ‫דבר המאפשר לממשל לאסור כניסה לאתרים מסוימים‪ ,‬לנטר פעילות דואר אלקטרוני ועוד‪.‬‬ ‫במצרים וירדן קיימת גישה מקילה ביחס לפיקוח על האינטרנט בניגוד לאכיפת חוקים נגד‬ ‫אמצעים אחרים של ביטוי‪ .‬בלבנון‪ ,‬מרוקו והרשות הפלסטינית לא נרשמו נסיונות רבים לפקח‬ ‫על התקשורת ולמנוע כניסה חופשית למשתמשים‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫חופש פוליטי למול חופש כלכלי )‪(3.1‬‬

‫‪Katsuyoshi Okui64‬‬ ‫מחקר זה בדק את הקשר בין מידת החופש הפוליטי לחופש הכלכלי ומצא קשר הדוק בין‬ ‫השניים‪ .‬אולם מסקנת המחקר הינה כי חופש פוליטי אינו גורם לחופש כלכלי ולהיפך ולפיכך‬ ‫מסקנתו היא שאין קשר סיבתי בין חופש פוליטי לבין חופש כלכלי‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫על בסיס המצב באיראן כיום ניתן אף להניח שממשלה אוטוקראטית יכולה להרחיב את‬ ‫ההזדמנויות הכלכליות של האוכלוסייה כפיצוי על הצרת האפשרויות הפוליטיות העומדות‬ ‫בפניה‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫‪Hargittai, "Weaving the Western Web,", p. 9.‬‬ ‫‪Rinnawi, "The Internet and the Arab World,", pp. 8-9.‬‬ ‫בחופש פוליטי הכוונה למידת ההתקדמות בתהליכי הדמוקרטיזציה ובחופש כלכלי למידת ההתקדמות‬ ‫בתהליכי הפיכה לשוק חופשי‪.‬‬ ‫‪Katsuyoshi Okui, "Causality Between Political Freedom and Economic Freedom,", 7‬‬ ‫‪March 2005, p. 2.‬‬ ‫)‪http://www.pubchoicesoc.org/papers2005/Okui.pdf (Accessed on 3 September 2006‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪Ibid, p. 26.‬‬ ‫‪63‬‬

‫‪64‬‬

‫‪56‬‬

‫השפעת ההון האנושי על תפוצת האינטרנט‬ ‫שני רכיבי ההון האנושי להם השפעה על מידת תפוצת האינטרנט במדינה הם רמת החינוך‬ ‫ומידת השליטה בשפה האנגלית‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫חינוך )‪(2.1.7‬‬ ‫במחקרה‪ ,‬אודות תפוצת האינטרנט‪ ,‬מתייחסת ‪ Hargittai‬לגורמים שונים להם השפעה על‬ ‫שיעור חדירת האינטרנט למדינה ומידת השימוש בו‪ .‬בין השאר‪ ,‬לחשיבות החינוך ומוסדותיו‪,‬‬ ‫בהתייחסה למחקרים מוקדמים יותר הרואים במוסדות אקדמיים גורם מפתח בהפצת‬ ‫האינטרנט‪ .‬זאת‪ ,‬בשל העובדה כי הם לרוב הראשונים במדינה אשר מחוברים לאינטרנט וכן‬ ‫בשל העובדה כי רמת חינוך גבוהה יותר משקפת גם יחסי הרשמה גבוהים יותר למוסדות‬ ‫אלה‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫גם במדינות במזרח התיכון ניתן למצוא עדות לקשר ההדוק שבין רמת החינוך לבין מידת‬ ‫השימוש באינטרנט‪ :‬מחקר משנת ‪ 1999‬העלה ש‪ 70%-‬ממשתמשי האינטרנט היו בגילאי‬ ‫‪ 35-21‬ולמעלה ממחצית מהמשתמשים סיימו לכל הפחות בית ספר תיכון‪ .‬המחקר קבע כי‬ ‫מרבית הסטודנטים באוניברסיטאות הערביות הינם משתמשי אינטרנט וכי חינוך וגיל הינם‬ ‫שני גורמי המפתח המשפיעים על השימוש באינטרנט‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫כמו כן ניתן למצוא קשר בין רמות החינוך וההכנסה לבין קליטת טכנולוגיית המידע בכלל‬ ‫ובייחוד בנושאי מעורבות פוליטית וקשר עם הממשל )דוגמת הצבעות ועצומות מקוונות‪,‬‬ ‫ממשל מקוון וכד'(‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫‪66‬‬

‫‪Hargittai, "Weaving the Western Web,", p. 9.‬‬ ‫‪Ibid, p. 8.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪Rinnawi, "The Internet and the Arab World,", p. 7.‬‬ ‫מחקר זה מעלה את האפשרות שלטכנולוגיית המידע השפעה כפולה‪ :‬מחד גיסא הגדלת הפער הקשור‬ ‫בהשתתפות בטכנולוגיה זו על בסיס חינוך והכנסה‪ ,‬ומאידך גיסא הקטנת פער זה בכל האמור בגיל‬ ‫המשתמשים‪ .‬המחקר חושף כי ככל שפרטים יהיו בעלי רמות השכלה והכנסה גבוהות יותר‪ ,‬כך יטו יותר‬ ‫לתמוך בדמוקרטיה דיגיטאלית‪.‬‬ ‫‪Caroline Tolbert, Karen Mossberger and Ramona McNeal, "Beyond the Digital Divide:‬‬ ‫‪Exploring Attitudes about Information Technology, Political Participation, and Electronic‬‬ ‫‪Government,", Prepared for delivery at the 2002 Annual Meeting of the American‬‬ ‫‪Political Science Association, Boston, Massachusetts, 9 August – 1 September, 2002. p.‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫‪http://fs.huntingdon.edu/jlewis/FOIA/eGov/McNealRamoAPSA02ppr.pdf (Accessed on‬‬ ‫)‪17 June 2006‬‬ ‫‪67‬‬

‫‪69‬‬

‫‪57‬‬

‫השפה האנגלית‬ ‫לרמת השליטה בשפה האנגלית חשיבות בעת שימוש באינטרנט ולפיכך השפעה על מידת‬ ‫חדירתו למדינה‪ .‬זאת‪ ,‬בשל היותה השפה הבינלאומית העיקרית המקשרת בין אנשים וכן‬ ‫לאור העובדה כי עד להטמעה מלאה של האינטרנט במדינה והקמת אתרים שונים בשפה‬ ‫המקומית‪ ,‬מרבית המידע לתושבים מצוי בשפה האנגלית ומאתרים זרים‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫אף במזרח‬

‫התיכון‪ ,‬היות האנגלית השפה העיקרית באינטרנט‪ ,‬היווה מחסום מהותי בפני מרבית‬ ‫הערבים מלהשתמש באינטרנט בשלביו הראשונים במזרח התיכון‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫השפעת האינטרנט על החברה‬ ‫לצד מחקרים ומאמרים הבוחנים נושאים שונים להם השפעה על מידת השימוש באינטרנט‬ ‫ותפוצתו‪ ,‬קיימים מחקרים שונים הבוחנים את השפעת האינטרנט על החברה בכלל ועל זו‬ ‫הערבית בפרט‪.‬‬

‫‪Paul DiMaggio, Eszter Hargittai , W. Russell Neuman, and John P.‬‬ ‫‪Robinson72‬‬ ‫מחקר זה בוחן את השפעות האינטרנט בחמישה תחומים‪:‬‬ ‫‪ .1‬העדר שוויון – הפער הדיגיטלי )בכל האמור בגישה‪ ,‬שימוש‪ ,‬חיפוש‪ ,‬היכולת לעבד את‬ ‫המידע(‬

‫‪73‬‬

‫‪ .2‬קהילה והון חברתי‬ ‫‪ .3‬השתתפות פוליטית‬ ‫‪ .4‬ארגונים ומוסדות כלכליים אחרים‬

‫‪70‬‬

‫‪Hargittai, "Weaving the Western Web,", pp. 8-9.‬‬ ‫‪Rinnawi, "The Internet and the Arab World,", p. 8.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪Paul DiMaggio, Eszter Hargittai, Russell W. Neuman and John P. Robinson, "Social‬‬ ‫‪Implications of the Internet,", Annual Review of Sociology, Vol. 27, 2001, pp. 307-336.‬‬ ‫‪http://www.casa.ucl.ac.uk/cyberspace/dimaggio_social_implications_ofthe_internet.pdf‬‬ ‫)‪(Accessed on 3 June 2006‬‬ ‫הפער הדיגיטלי מוגדר כשונות בבעלות על מחשבים וגישה לאינטרנט תוך התבססות על הכנסה‪ ,‬חינוך‪,‬‬ ‫גזע‪ ,‬מוצא אתני‪ ,‬גיל ומגדר‪.‬‬ ‫‪Tolbert, "Beyond the Digital Divide,", p. 1.‬‬ ‫‪71‬‬

‫‪73‬‬

‫‪58‬‬

‫‪ .5‬השתתפות ושונות תרבותית‬ ‫מסקנת המחקר היא שהאינטרנט נוטה להשתלב עם מדיות ודפוסי התנהגות קיימים יותר‬ ‫מאשר להחליפם‪ .‬זאת‪ ,‬תוך אימוץ תבניות קיימות‪ ,‬הכנסת שינויים מסוימים וחיזוק סוגים‬ ‫מסוימים של שינוי‪.‬‬ ‫לטענת המחברים‪ ,‬בכל אחד מתחומים אלו‪ ,‬ההשלכות החברתיות של האינטרנט תלויות‬ ‫בהחלטות מתחומי הכלכלה‪ ,‬משפט ומדיניות המעצבות את האינטרנט‪ .‬להערכתם‪,‬‬ ‫ההשפעות החברתיות של השימוש באינטרנט מבחינת אי השוויון‪ ,‬תלויות במבנה החברתי‬ ‫של השימוש בו‪.‬‬ ‫המחקר משרטט את דמותו של המשתמש הממוצע באינטרנט בארה"ב )גבר עירוני לבן‪,‬‬ ‫בוגר קולג' בעל אמצעים ומתחת לגיל ‪ (55‬וכן בוחן מחקרים הדנים בהיבטים שונים של‬ ‫תפוצת האינטרנט ובכלל זה‪ :‬מידת הניסיון בשימוש באינטרנט והשפעת האינטרנט על חייהם‬ ‫של הנבדקים‪ .‬המחקר בוחן את הטענות לפיהן האינטרנט יצר שינוי חברתי מחברה מבוססת‬ ‫קבוצה לחברה המבוססת קהילה וכי הוא מעודד תבניות התנהגות קיימות‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫בהקשר זה‬

‫רואה המחקר באינטרנט כלי ליצירת הון אנושי באמצעות זרימת מידע יעילה יותר‪ ,‬בין השאר‬ ‫באמצעות קהילות מקוונות‪ ,‬תוך מיפוי השלבים השונים בתהליך‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫במישור הפוליטי‪ ,‬המחקר מתייחס למחקרים בעלי גישות שונות‪ :‬אלו האופטימיים החוזים‬ ‫קהילה פוליטית שוויונית יותר‪ ,‬לעומת אלו הצופים עליית תחום מסחרי חדש אשר יישלט בידי‬ ‫השחקנים הרגילים תוך חדירה רבה יותר לפרטיותו של האזרח‪ .‬בעת הדיון בתרומתו‬ ‫האפשרית של האינטרנט לשיח הפוליטי‪ ,‬המחקר מתייחס למעבר משלב של 'ציבור מיודע'‬ ‫לעבר 'ציבור מעורב' הפעיל ומגיב למידע המתפרסם באינטרנט‪ :‬קבוצות דיון‪ ,‬משלוח המאמר‬ ‫לחבר וכד'‪ .‬זאת‪ ,‬תוך התייחסות לחשש מפני קיטוב פוליטי אשר יצור האינטרנט תוך ערעור‬ ‫על המרכז התרבותי שיצרו אמצעי התקשורת הקיימים‪ ,‬והחשש כי האינטרנט )בשל היכולות‬ ‫האנונימיות שבו( יעודד קיצוניים ודברי שטנה‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫‪74‬‬

‫‪DiMaggio, "Social Implications of the Internet,", pp. 316-317.‬‬ ‫‪Ibid, pp. 318-319.‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪Ibid, pp. 319-322.‬‬ ‫‪75‬‬

‫‪59‬‬

‫עוד בוחן המחקר השפעה על ארגונים תוך התייחסות למחקרים הדנים במעבר מארגונים‬ ‫פורמאליים לארגוניים רשתיים‪ .‬מחקרים אלו צופים עליה בשליטת ההנהלות באמצעות מעקב‬ ‫אחר העובדים‪ ,‬תוך התייחסות לתעשיות אשר חל בהן שינוי עקב העברת המידע בצורה‬ ‫מהירה בתוך הארגון דוגמת המגזר הציבורי‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫המחקר בוחן השפעות תרבותיות של האינטרנט ומציג דעות אודות האינטרנט ככלי הפורץ‬ ‫גבולות בתחומים כמו פרסום ספרים‪ ,‬הפקת סרטים והקלטת מוזיקה‪ ,‬בין אם בעלויות ובין אם‬ ‫בשינוי תעשיות אלה‪ ,‬תוך יכולת לפלח את השוק ולהעניק לצרכן פניות ממוקדות‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫חסרונות המחקר לדעתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬עדכניות – המאמר שפורסם בשנת ‪ 2001‬בוחן מחקרים מוקדמים יותר‪ .‬הואיל ותקופה זו‬ ‫מהווה את ראשית ימי האינטרנט בעולם הערבי‪ ,‬הרי שרמת העדכניות של המחקר‬ ‫נמוכה יחסית לתקופה ולמדינות הנסקרות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מטרת המחקר – המחקר בודק את השפעת האינטרנט על מגוון תחומים אך נעדר‬ ‫התייחסות לנושא ההגבלות השלטוניות על השימוש באינטרנט‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחקר בודק את‬ ‫השפעת האינטרנט על תחומי חיים שונים ולא את ההשפעות הקיימות על השימוש‬ ‫באינטרנט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אופי הנתונים – המחקר נעדר התייחסות לנושא הטכנולוגיה ומרכיביה השונים והשפעתה‬ ‫על השימוש באינטרנט‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המחקר נעדר התייחסות למדינות ספציפיות אלא למגמות של השפעת האינטרנט על חיי‬ ‫המדינה‪.‬‬

‫‪Ibid, pp. 322-325.‬‬ ‫‪Ibid, pp. 325-327.‬‬

‫‪60‬‬

‫‪77‬‬ ‫‪78‬‬

‫האינטרנט והחברה הערבית‬ ‫מאמרים ומחקרים שונים בוחנים את השפעת האינטרנט על החברה והעולם המוסלמי‪ ,‬את‬ ‫השימושים בו ואת היתרונות הגלומים בו עבורם‪.‬‬ ‫הנוכחות המוסלמית באינטרנט ניתנת לחלוקה לשלושה שלבים שונים‪:‬‬ ‫•‬

‫שלב א' ‪ -‬בתחילת שנות ה‪ 80-‬החלו להופיע טקסטים דתיים באמצעות סריקת כתבי‬ ‫קודש והעלאתם לאינטרנט על ידי סטודנטים מוסלמיים אשר למדו או עבדו בחברות היי‪-‬‬ ‫טק‪ .‬כמו כן הוקמו קבוצות דיון בנושאים אסלאמיים שונים‪.‬‬

‫•‬

‫שלב ב' ‪ -‬מעורבותם באינטרנט של גורמים רשמיים מחד גיסא ושל פעילים רדיקליים‬ ‫מאידך גיסא‪.‬‬

‫•‬

‫שלב ג' ‪ -‬הרחבת בסיס השימוש באינטרנט ובכלל זה מעורבות גדלה והולכת של מעמד‬ ‫הביניים המבטא עמדות אסלאמיות מגוונות‪ .‬גם אם מספרם קטן יחסית‪ ,‬הרי שלמעמד‬ ‫זה חשיבות בנוכחותו באינטרנט למול האליטה השלטת וזו הדתית‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫מעצם היותו כלי המאפשר תקשורת בינאישית חופשית והבעת דעות שונות באופן פומבי‬ ‫מחד גיסא ואנונימי מאידך גיסא‪ ,‬האינטרנט מציב אתגר רב לממסד הפוליטי והדתי במדינה‬ ‫בהיבטים שונים‪:‬‬ ‫•‬

‫האינטרנט והגולה הערבית – לאינטרנט תפקיד בקרב קהילות ערביות מחוץ למדינותיהן‬ ‫)מהגרים‪ ,‬גולים‪ ,‬מהגרי עבודה‪ ,‬סטודנטים – בשנת ‪ 1997‬העולם המזרח תיכוני‬ ‫באינטרנט היה מורכב ברובו מאלה המצויים בניכר(‬

‫‪80‬‬

‫כאמצעי ליצירת קשר בין אנשים‬

‫‪Jon W. Anderson, "Muslim Networks, Muslim Selves in Cyberspace: Islam in the Post‬‬‫‪Modern Public Sphere,", Prepared for a panel on Public and Private Spheres in Muslim‬‬ ‫‪Societies Today: Gender and New Media, Conference of the Japan Islamic Area Studies‬‬ ‫‪Project on "The Dynamism of Muslim Societies," Tokyo, 5-8 October 2001, New Media‬‬ ‫‪and Information Technology Working Papers, Georgetown University, Center for‬‬ ‫‪Contemporary Arab Studies.‬‬ ‫)‪http://nmit.georgetown.edu/papers/jwanderson2.htm (Accessed on 23 June 2006‬‬ ‫‪Anderson, "Is the Internet".‬‬ ‫‪Jon W. Anderson, "Middle East Diasporas on the Internet,", E8: Identities, INET96,‬‬ ‫‪Transforming Our Society Now, Montreal, Canada, 24-28 June 1996.‬‬ ‫)‪http://www.isoc.org/inet96/proceedings/e8/e8_2.htm (Accessed on 22 June 2006‬‬ ‫‪Jon W. Anderson, "Cybernauts of the Arab Diaspora: Electronic Mediation in‬‬ ‫‪Transnational Cultural Identities,", prepared for Couch-Stone Symposium Postmodern‬‬ ‫‪Culture, Global Capitalism and Democratic Action University of Maryland, 10-12 April‬‬

‫‪61‬‬

‫‪79‬‬

‫‪80‬‬

‫שונים ברחבי העולם‪ ,‬גם תוך יצירת קהילות שיח ועקיפת מחסומים מסורתיים של‬ ‫פוליטיקה ודת‪ .‬על פי רוב‪ ,‬הגירה מלווה בשינוי ב'טכנולוגיות אינטלקטואליות' הקוראות‬ ‫תיגר לא רק על השקפות דתיות וחברתיות מקובלות‪ ,‬אלא אף על מסגרות החשיבה‬ ‫והבסיס החברתי‪ .‬מהגרים אלו עושים שימוש באינטרנט‪ ,‬ככלל בשפה האנגלית‪ ,‬כאמצעי‬ ‫לשימור הזיקה למדינת המקור ובינם לבין עצמם‪ .‬זאת באמצעות סיפורים מחיי גולים‪,‬‬ ‫מידע על אירועים תרבותיים‪ ,‬דיונים אודות נושאים במדינת המקור ושיח בנושאים דוגמת‬ ‫דת‪ ,‬פוליטיקה וחברה אשר היו מתנהלים בדרך 'מסורתית' יותר במדינותיהם המקוריות‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬הם מצטיירים במדינות המקור כ'ברברים חדשים' אשר עוקפים בצורה יעילה את‬ ‫ההגבלות הקיימות מטעם הממסד הקיים ביוצרם מסגרות חדשות של קהילה ותקשורת‪,‬‬ ‫אשר טוענות ללגיטימציה מהטעם האינטלקטואלי והמעשי כאחד‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫כך‪ ,‬הקהילות‬

‫המוסלמיות במערב חשות פחות כמיעוט‪ ,‬תוך הגדלת תדירות וטווח קשריהן )בין מדינות(‬ ‫ובכך תרם האינטרנט להגדלת ביטחונם העצמי ותחושת זהותם כמוסלמים‪.‬‬ ‫•‬

‫‪82‬‬

‫פרשנות דתית – ניתן למצוא באינטרנט דעות מגוונות ופרשנויות שונות לדת‪ ,‬להן יכולות‬ ‫להיות השלכות פוליטיות על מידת היציבות של הממשלים השונים‪.‬‬ ‫האינטרנט את הגבולות הקיימים היום לגבי הידע‬

‫‪84‬‬

‫‪83‬‬

‫כמו כן‪ ,‬מטשטש‬

‫הואיל והוא מאפשר לימוד בפועל של‬

‫תוכניות לימוד שונות ומודרניות באופן השונה מהשיטה המסורתית המקובלת וכן תארים‬ ‫שונים בלימודים אסלאמיים‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫‪85‬‬

‫‪1997, Arab Information Project, Georgetown University.‬‬ ‫‪http://www.georgetown.edu/research/arabtech/anders97.htm (Accessed on 22 June‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪Anderson, "Cybernauts of the Arab Diaspora".‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪Mark Sedgwick, "Marginal Muslims in Cyberspace: The Implications of the Web for‬‬ ‫‪Traditionalists, and of Traditionalists on the Web for Islam,", The fourth Nordic‬‬ ‫‪conference on Middle Eastern Studies: The Middle East in globalizing world, Oslo, 13-16‬‬ ‫‪August 1998, Nordic Society for Middle Eastern Studies.‬‬ ‫)‪http://www.hf.uib.no/smi/pao/sedgwick.html (Accessed on 29 July 2006‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪Anderson, "Is the Internet".‬‬ ‫הטענה היא שאם הדפוס טשטש את הגבולות שבין עאלם לא‪-‬עאלם מבחינת הקריאה‪ ,‬הרי שהאינטרנט‬ ‫מטשטש את הגבולות בין הקוראים‪.‬‬ ‫‪Sedgwick, "Marginal Muslims in Cyberspace".‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪Anderson, "Is the Internet".‬‬

‫‪62‬‬

‫•‬

‫תקשורת בין המינים – דו שיח מקוון בין המינים הינו חידוש בעל משמעויות עמוקות‬ ‫בחברה האוסרת תקשורת בין המינים מחוץ למסגרת המשפחתית‪.‬‬

‫•‬

‫‪86‬‬

‫תקשורת בין פרטים וקבוצות – האינטרנט ככלי ליצירת קירבה רבה יותר באמצעות‬ ‫אתרים וקהילות וירטואליות על האסלאם והמוסלמים‬

‫‪87‬‬

‫וקבוצות דיון באתרים ערביים‬

‫המשמשות לעיתים קרובות מדיה חלופית המאפשרת לקבוצות שונות ליצור קשר אחת‬ ‫עם רעותה ולהפיץ מידע לציבור‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫אמצעים וירטואליים אלה יכולים להביא לכדי יצירת‬

‫חברה דמוקרטית ופעילה יותר‪ ,‬עד לכדי התייחסות לאינטרנט כאמצעי ליצירת פאן‪-‬‬ ‫ערביות וירטואלית‪.‬‬ ‫•‬

‫‪89‬‬

‫סחר בין ערבי – האינטרנט מקל על התקשורת בין עסקים במדינות ובין חברות ערביות‬ ‫שונות‪ ,‬בעיקר בתחום האינטרנט‪ ,‬אשר להן לקוחות ברחבי העולם הערבי‪ .‬המוצר מגיע‬ ‫ליעדו במדינה אחרת באופן מיידי ובעלות פחותה בצורה משמעותית לעיתים מאשר‬ ‫במדינת הלקוח‪ ,‬כמו גם אפשרויות ליצירת הזדמנויות של סחר אלקטרוני בין המדינות‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫לסיכום‪ ,‬מטרת מודלים ומדדים אלו‪ ,‬היא לנסות לאפיין‪ ,‬לכמת ולמדוד את מידת קישוריותה‬ ‫של כל מדינה ומדינה לאינטרנט וכן את מידת ההגבלה השלטונית על הנגישות למדיום זה‪.‬‬ ‫חלק ממודלים ומדדים אלה סובלים מהיותם כוללים מספר מצומצם יחסית של פרמטרים או‬ ‫כאלה השייכים לנושאים ספציפיים ולא למגוון רחב של נושאים‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬מטרתו של 'מדד חופש האינטרנט' במחקר זה‪ ,‬היא לתת מענה לצורך בהיקף‬ ‫רחב ככל האפשר של נושאים אשר ישמשו בסיס למודל‪ ,‬כדי שהתמונה שתתקבל אודות‬ ‫מידת ההגבלות השלטוניות על השימוש באינטרנט ואופיין תהיה מקיפה ומייצגת ככל שניתן‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫‪Deborah Wheeler, "Islam, Technology and Community: September 11th and its Global‬‬ ‫‪Meaning,", Interface: The Journal for Education, Community, and Values, October 2001.‬‬ ‫)‪http://bcis.pacificu.edu/journal/2001/10/wheeler.php (Accessed on 15 July 2006‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪Anderson, "Cybernauts of the Arab Diaspora".‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪Rinnawi, "The Internet and the Arab World,", pp. 20-21.‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪Rasha, "Taking the e-train,", p. 161.‬‬ ‫‪Spigelman, "Islam and Internet,", pp. 16-20.‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪Alterman, "The Internet".‬‬ ‫‪Spigelman, "Islam and Internet".‬‬

‫‪63‬‬

‫פרק ג' – הגבלות על השימוש באינטרנט באיראן‬ ‫ובעולם הערבי – הלכה ומעשה‬ ‫אודות מידת חופשיות השימוש באינטרנט בעולם הערבי והסכנות הטמונות בו מצד שלטונות‬ ‫לגולשים השונים‪ ,‬יעידו ההנחיות הבאות המובאות כאמצעי זהירות לקהילה ההומוסקסואלית‬ ‫באתר המזוהה עם הקהילה בערב הסעודית‪:‬‬ ‫‪ .1‬יש רבים שלא מספרים את האמת‬ ‫‪ .2‬אל תשתמש בשמך האמיתי‬ ‫‪ .3‬השתמש בכתובת דואר אלקטרוני פרטית וסודית‬ ‫‪ .4‬אם מישהו רוצה לפגוש אותך‪ ,‬זה לא נפלא כמו שאתה חושב‬ ‫‪ .5‬אל תמסור כתובתך לאף אדם‬ ‫‪ .6‬הקפד ששמך לא יהיה שם אמיתי‬ ‫‪ .7‬האינטרנט יכול להיות הנאה גדולה‪ ,‬אך היה זהיר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .8‬אם יש מישהו שמציק לך‪ ,‬עליך להודיע למישהו שאתה בוטח בו‪.‬‬

‫תקשורת ואינטרנט באיראן ובעולם הערבי‬ ‫האינטרנט חדר למזרח התיכון בראשית שנות ה‪ :90-‬בשנת ‪ 1991‬היתה תוניסיה למדינה‬ ‫הראשונה באזור המחוברת לאינטרנט‪ ,‬לאחריה כווית )‪ ,(1992‬מצרים‪ ,‬תורכיה ואיחוד‬ ‫האמירויות )‪ ,(1993‬ירדן )‪ ,(1994‬כאשר סוריה וערב הסעודית דשדשו בכל האמור בחיבור‬ ‫תושביהן לאינטרנט‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫האינטרנט הפך לכלי יעיל לתקשורת המונים‪ ,‬אולם זאת תוך עיצוב מחדש של המרחב‬ ‫הציבורי והרחבת שולי חופש הביטוי ע"י יצירת אפשרות לדה‪-‬לגיטימציה למשטרים הערבים‬ ‫– בניגוד לאמצעי תקשורת ערביים אחרים – באמצעות מתן במה ציבורית לדיונים אשר עד‬ ‫כה התנהלו במישור פרטי בלבד‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪The Saudi Gays web-site.‬‬ ‫)‪http://www.geocities.com/saudigays/aindex.htm (Accessed on 25 March 2006‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Deborah L. Wheeler, "The Internet in the Arab World: Digital Divides and Cultural‬‬ ‫‪Connections,", Royal Institute for Inter-Faith Studies, 2004.‬‬ ‫‪http://www.riifs.org/guest/lecture_text/internet_n_arabworld_all_txt.htm (Accessed on 19‬‬ ‫)‪July 2006‬‬

‫‪64‬‬

‫האינטרנט לא היה מוכר במזרח התיכון בראשית שנות השמונים וגם לא בראשית שנות‬ 3

:‫ זאת בשל בעיות יסוד בכל האמור בקליטת האינטרנט במדינות ערב‬,‫התשעים‬

‫ בוודאי בשנים הראשונות של האינטרנט‬,‫השפה השלטת באינטרנט הינה האנגלית‬ 4 6

•

.‫בעולם הערבי‬

.‫( וכח אדם לא מיומן במזרח התיכון‬2.1.7) 5,‫שיעורם הגבוה של האנאלפאבתים‬

•

(2.1.5) ,‫ אשר מוביל לכדי עלויות גבוהות של רכישת מחשב‬7,‫שיעור נמוך של התפתחות כלכלית‬

•

(2.2.2 ,2.2.1) 8.‫והשימוש באינטרנט‬

3

The Estimate, "The Internet in the Arab World: An Update as the Saudis Go Online,", Vol. X, No. 26, 18 December 1998. http://www.theestimate.com/public/121898.html (Accessed on 14 July 2006) Alterman, Jon B. "The Internet,", in New Media, New Politics? From Satellite Television to the Internet in the Arab World, Washington Institute for Near East Policy, October 1998. http://arabworld.nitle.org/texts.php?module_id=13&reading_id=1032&print=1 (Accessed on 15 July 2006) Abdulla A. Rasha, "Taking the e-train: The Development of the Internet in Egypt,", Global Media and Communication, [1742-7665(2005)1:2] Vol. 1 No. 2, pp. 149-156. http://gmc.sagepub.com/cgi/reprint/1/2/149 (Accessed on 22 October 2006) ‫ לשם מתן מענה לנוכחות השפה הערבית באינטרנט‬,Microsoft ‫ גם על ידי‬,‫ במשך השנים פותחו תוכנות‬4 .‫ דבר שהאט את קצב התעבורה‬,‫שבתחילה היתה באמצעות גרפיקה ולא גופנים‬ The Current Status of the Internet in the Arab World, NUSACC, 1998?. http://www.library.cornell.edu/colldev/mideast/nusacci.htm (Accessed on 2 September 2006) .65.5% ‫ רמת ידיעת קרוא וכתוב במדינות המוסלמיות עומדת על‬5 ‫למרות הודאתה של המחברת כי לא מצאה התאמה גבוהה בין שיעור ידיעת קרוא וכתוב ומידת תפוצת‬ (‫ בלבד‬0.3) ‫האינטרנט במדינות האסלאמיות‬ Shai-lee Spigelman, "Islam and Internet The Correlation Between Islamic Religion and Internet Diffusion,", STP-305 Information and Autonomy: The Relationship Between Individual and Government in the Digital Age Prof. Deborah Hurley. Harvard University, John F. Kennedy School of Government, p. 12. http://www.ksg.harvard.edu/iip/stp305/Fall2000/spigelman.PDF (Accessed on 19 July 2006) ‫ מדינות ערב העניות מתקשות להנות מיתרונותיה של טכנולוגיית המידע בשל הצורך ברמת מיומנות טכנית‬6 .‫ דבר אשר חסר במדינות אלו‬,‫גבוהה של כח אדם למשרות שונות‬ Peled, "Debunking the Internet Myth". .‫ הכנסה נמוכה מהווה גורם משמעותי בעיכוב הרחבת תפוצתו של האינטרנט במזרח התיכון‬7 Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced: An International Report on Censorship and Control on the Internet,", September 2003, p. 112. http://pi.gn.apc.org/survey/censorship/Silenced.pdf (Accessed on 2 August 2006) ‫ על המשתמש הפוטנציאלי במזרח התיכון להיות בעל סכום של לפחות‬,‫ קיימת טענה כי בחישוב כל העלויות‬8 ‫ לשם שימוש באינטרנט – סכום אשר מרחיק את האינטרנט מהישג ידה של מרבית‬USD 3,000 .‫האוכלוסיה באזור‬ Alterman, "The Internet". ‫ לדידה הזמינות והעלות של‬,‫ קיימת טענה המתייחסת לשוק התקשורת והאינטרנט בירדן ומצרים‬,‫עם זאת‬ ‫שירותים אלה יעילה וזולה במזרח התיכון מאשר באירופה ובצפון אמריקה שם העלות יכולה להיות גבוהה‬ .3-2 ‫ מזו שבמזרח התיכון והזמן הנדרש להשיג גישה לאינטרנט יכול להיות ארוך פי‬3-2 ‫פי‬

65

‫•‬

‫תשתית תקשורת חלשה ולא יציבה בחלק מהמדינות‪ 9,‬דבר המוביל לשיעור שימוש נמוך‬ ‫ולעלויות גבוהות בעת השימוש באינטרנט‪(1.1.4) 10.‬‬

‫•‬

‫חששות הממשלים המקומיים מאמצעי חדש זה אשר ישמש דרך נוחה להפצת דעות‬ ‫ולהתקשרות עם אזרחים אחרים ללא פיקוח השלטונות‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫•‬

‫ההמנעות מנכונות להפיץ טכנולוגיות חדשות אשר מקורן במערב‪.‬‬

‫•‬

‫אי חדירת מערכות המידע והאינטרנט לחיי היום יום בעולם הערבי‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫)‪ (1.1.1‬לדוגמא‪,‬‬

‫הגישה של מרבית הציבור לאינטרנט מבוצעת באמצעות אינטרנט קפה או מרכזי‬ ‫תקשורת ולא באמצעות מנוי פרטי אצל ספק האינטרנט‪.‬‬ ‫•‬

‫‪13‬‬

‫אי חדירת אמצעי 'תקשורת ישנה' למדינות אלה – נמצאה התאמה בין מידת התפוצה של‬ ‫אמצעי 'תקשורת ישנה' למידת התפוצה של אמצעי 'תקשורת חדשה'‬

‫‪14‬‬

‫באזור‪ ,‬זאת לצד‬

‫‪Wheeler, "The Internet in the Arab World".‬‬ ‫‪ 9‬בשנת ‪ 1995‬ממוצע הטלפונים עמד על ‪ 4‬ל‪ 100-‬תושבים‪ ,‬אשר מהווה עשירית מהממוצע במרבית‬ ‫המדינות המתועשות‪.‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 112.‬‬ ‫לבעיית רוחב הפס בעולם הערבי השפעה – כמו במדינות המערב – על התפתחות האינטרנט באזור‪.‬‬ ‫הואיל ורוחב הפס באזור מלכתחילה היה צר‪ ,‬עם הצטרפות משתמשים לאינטרנט‪ ,‬החלו להווצר בעיות‬ ‫חמורות במהירות החיבור ושידור הנתונים‪ .‬רבות ממדינות האזור החלו לפיכך לשפר את תשתית‬ ‫התקשורת– כאשר מובילה אותן איחוד האמירויות – דבר אשר הינו תוצר של חדירת האינטרנט לאותן‬ ‫המדינות‪.‬‬ ‫‪The Current Status of the Internet in the Arab World, NUSACC.‬‬ ‫‪ 10‬עלויות הגישה נותרו גבוהות באזור ובשל כך גורם מרתיע משתמשים פוטנציאליים‪ .‬הפחתות בעלויות‬ ‫שבוצעו בשל מתחרים חדשים בשוקי התקשורת‪ ,‬הפכו את האינטרנט לנגיש יותר והעלו את מספר‬ ‫החשבונות בו‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫פלד מדבר על מעגל אכזרי שנוצר‪ :‬תשתית תקשורת חלשה ועלויות חיבור גבוהות‪ ,‬יצרו ביקושים נמוכים‬ ‫להתחברות לאינטרנט‪ .‬אלו מצידם אינם מחוללים לחץ ציבורי מספיק לשיפור תשתית תקשורת זו‬ ‫ולהפחתת עלויות ההתחברות לאינטרנט‪ .‬מעגל זה‪ ,‬לדבריו גורם לכך שמדינות האזור יחמיצו את‬ ‫היתרונות הגלומים במהפכת האינטרנט‪.‬‬ ‫‪Peled, "Debunking the Internet Myth".‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 112.‬‬ ‫‪ 12‬ללא שימוש ביתי באינטרנט‪ ,‬שיעורי הגידול נשארים נמוכים‪ .‬הואיל ולא ניתן ליצור הזדמנויות עסקיות‬ ‫בעולם טכנולוגיית המידע רק מיצוא‪ ,‬על הממשלים להגביר את מחויבותם לחיזוק מעמדו של האינטרנט‬ ‫בפרט וטכנולוגיית המידע בכלל בחיי היום יום במדינותיהם‪ :‬החל בחינוך‪ ,‬עסקים ושימושים ביתיים וכאלה‬ ‫בשרותי ממשל‪.‬‬ ‫‪Wheeler, "The Internet in the Arab World: Digital Divides and Cultural Connections".‬‬ ‫‪ 13‬קיימת טענה מעניינת לפיה‪ ,‬לאור העובדה כי אלו אשר חסרים אפשרות גישה ביתית‪ ,‬עושים שימוש‬ ‫בנקודות ציבוריות‪ ,‬הרי במקומות בהם יש שיעור נמוך של חשבונות פרטיים‪ ,‬יהיה שיעור גבוה של נקודות‬ ‫התחברות ציבוריות דוגמת אינטרנט קפה‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪ 14‬עם 'התקשורת הישנה' ניתן למנות את הטלוויזיה‪ ,‬הרדיו והעיתונות הכתובה‪ .‬הטלפונים הסלולריים‬ ‫והאינטרנט מהווים את מהותה של 'התקשורת החדשה'‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫שיעור חדירה ממוצע של ‪ 12.9‬באמצעי 'תקשורת ישנה' למדינות האסלאמיות לעומת‬ ‫‪ 100.6‬בארה"ב‪.‬‬ ‫•‬

‫‪15‬‬

‫)‪(1.1.5 ,1.1.4‬‬

‫שיעורן הנמוך של הנשים בשוק העבודה בכלל ובקרב משתמשי האינטרנט בעולם הערבי‬ ‫בפרט‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫סוגיה זו של האינטרנט במזרח התיכון ומידת הנגישות לשימוש חופשי בו‪ ,‬באה לכדי ביטוי‬ ‫בשלוש השאלות הבאות )‪:(3‬‬ ‫•‬

‫האם המשתמשים הערביים נהנים מפרטיות וחופש בעת שימוש באינטרנט ?‬

‫•‬

‫האם האינטרנט אכן מספק למשתמשים אלו מתחם של חופש אשר השלטונות מונעים‬ ‫מהם במדיות האחרות ?‬

‫•‬

‫בהתאם לאלו חוקים ישפטו אותם המשתמשים העוברים על החוק בהקשר של שימוש‬ ‫באינטרנט ?‬

‫‪17‬‬

‫אבחנה אחרת קובעת כי ככל ששיעור המוסלמים במדינה רב יותר‪ ,‬כך נמוך יותר שיעור‬ ‫האוכלוסיה המקוונת בה‪ ,‬דבר היוצר מתאם שלילי בין דת האסלאם ותפוצת האינטרנט‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫‪18‬‬

‫‪Spigelman, "Islam and Internet,", p. 12.‬‬ ‫הנשים מהוות ‪ 63%‬ממספר הסטודנטים בעולם הערבי אך רק ‪ 32%‬מכוח העבודה בו‪ .‬באיחוד‬ ‫האמירויות הנשים מהוות פחות מ‪ 12%-‬מסך העובדים בתחומי הטכנולוגיה‪.‬‬ ‫‪Wheeler, "The Internet in the Arab World,".‬‬ ‫‪UNESCO WebWorld News, "Only 4% of Internet Users in the Arab World are‬‬ ‫‪Women,", 5 June 2000.‬‬ ‫‪http://www.unesco.org/webworld/news/000605_beijing.shtml (Accessed on 25 February‬‬ ‫")‪2006‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬עמד שיעור הנשים מקרב כלל משתמשי האינטרנט בעולם הערבי על ‪ 4%‬בלבד‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫מקור אחד מאותה התקופה נוקב ב‪ .6%-‬בציינו כי המזרח התיכון מוביל בפער בין המינים בכל הקשור‬ ‫בשימוש באינטרנט‪ ,‬כאשר בשאר העולם ‪ 40%-20%‬ממשתמשי האינטרנט הן נשים‪.‬‬ ‫‪Michael Dahan, "Internet Usage in the Middle East: Some Political and Social‬‬ ‫‪Implications,", sans date.‬‬ ‫)‪http://www.mevic.org/papers/inet-mena.html (Accessed on 29 July 2006‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: The Internet in the Arab World: Overview,".‬‬ ‫)‪http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/intro.shtml (Accessed on 25 February 2006‬‬ ‫‪Spigelman, "Islam and Internet,", p. 12.‬‬

‫‪67‬‬

‫‪15‬‬

‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫המזרח התיכון וצפון אפריקה הינם האזורים הפחות מיוצגים בעולם מבחינת צמיחה‬ ‫ כפי שיעידו הנתונים‬,(1.1.1) ‫ושיעור חדירת האינטרנט‬ 20

19

‫בטכנולוגיית המידע והתקשורת‬

:‫ אודות שיעור חדירת האינטרנט למזרח התיכון‬2005 ‫הבאים לשנת‬ ‫שיעור השימוש‬

‫אחוז מכלל‬

‫שיעור חדירת‬ ‫באינטרנט מכלל‬

‫אוכלוסיית העולם‬

‫האינטרנט‬ ‫השימוש העולמי‬

11.4%

28.7%

36.8%

‫אירופה‬

5.1%

23.8%

68%

8.5%

7.3%

12.5%

‫דרום ומרכז אמריקה‬

56.4%

34.5%

8.9%

‫אסיה‬

14%

1.7%

1.8%

‫אפריקה‬

4.1%

2.3%

8.3%

‫המזרח התיכון‬

0.5%

1.8%

49.2%

‫אוקיאניה‬

‫צפון אמריקה‬

‫ עמד על‬,‫ במדינות ערב לחשבון )מנוי( אחד‬2002 ‫מספר משתמשי האינטרנט הממוצע לשנת‬ ‫ שיעורו של העולם הערבי מכלל השוק העולמי של תעשיית המידע‬,‫כמו כן‬

21

.‫שלושה‬

‫ אחריו מצויות‬.‫ מפגר המזרח התיכון אחר יתר העולם‬,‫כמעט בכל מדד מרכזי בתחומי טכנולוגיית המידע‬ .‫ אזורים אשר הנחשבים לעניים ביותר בעולם‬.‫רק סהרה הדרומית ודרום אסיה‬ Rafal Rohozonski, "'Secret Agents'. and 'Undercover Brothers': The Hidden Information Revolution in the Arab World,", p. 1. This paper was presented at the Fifth Mediterranean Social and Political Research Meeting, Florence & Montecatini Terme 24–28 March 2004, organized by the Mediterranean Programme of the Robert Schuman Centre for Advanced Studies at the European University Institute. http://www.palestinelibrary.ps/Files/P17-1-2005.pdf (Accessed on 25 February 2006) 20 Internet World Stats, "Middle East Internet Usage and Population Statistics,". http://www.internetworldstats.com/stats5.htm (Accessed on 6 January 2006). .'‫ראה נספח ג‬ ‫ מהווה שיפור לעומת‬2.3% ‫ העומד על‬2005 ‫נראה כי שיעור השימוש באינטרנט במזרח התיכון בשנת‬ .‫ בלבד מכלל השימוש העולמי‬1% ‫ לאור עדות הקיימת כי שיעור זה עמד אז על‬,2004 Wheeler, "The Internet in the Arab World". 21 Khalil Rinnawi. "The Internet and the Arab World as a Virtual Public Sphere,", Final Research Reports 2001-2002, The Hubert Burda Center for Innovative Communications, Ben–Gurion University, p. 7.

68

19

‫והתקשורת הוא זעום ביותר ביחס לחלקו מבחינת אוכלוסיה‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫אולם‪ ,‬עם זאת‪ ,‬זהו האזור‬

‫בעל שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בשימוש באינטרנט בין השנים ‪:2000-2005‬‬ ‫שיעור הצמיחה בשימוש באינטרנט ‪2000-2005‬‬ ‫‪161%‬‬

‫אירופה‬ ‫צפון אמריקה‬

‫‪106.7%‬‬

‫דרום ומרכז אמריקה‬

‫‪277.1%‬‬

‫אסיה‬

‫‪183.2%‬‬

‫אפריקה‬

‫‪258.3%‬‬

‫המזרח התיכון‬

‫‪311.9%‬‬

‫אוקיאניה‬

‫‪115.9%‬‬

‫לפיכך‪ ,‬אם שיעור צמיחת השימוש העולמי באינטרנט לתקופה זו עמד על גידול של ‪,160%‬‬ ‫הרי שבמזרח התיכון שיעור הגידול היה בתקופה זו כמעט כפול !!‬ ‫קצב גידול שוק המחשבים האישיים בעולם הערבי )‪ (1.1.3‬עמד בסוף שנות התשעים על‬ ‫שיעור שנתי של ‪ 20%‬ובכמה מדינות דוגמת לבנון‪ ,‬מצרים וערב הסעודית‪ ,‬עמד השיעור על‬ ‫‪ 60%-50%‬בשנה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫כמו כן‪ ,‬שיעור משתמשי האינטרנט גדל בשמונה ממדינות המזרח‬

‫התיכון ב‪ 47%-‬החל משנת ‪ 2000‬ועד לסוף שנת ‪ 2001‬וגידול של ‪ 154%‬ברוחב הפס‬ ‫באותן המדינות בין חודש אוגוסט ‪ 2001‬לחודש ינואר ‪.2002‬‬

‫‪22‬‬

‫‪24‬‬

‫‪http://burdacenter.bgu.ac.il/publications/finalReports2001-2002/Rinnawi.pdf‬‬ ‫‪(Accessed‬‬ ‫)‪on 23 June 2006‬‬ ‫לפי כמות האוכלוסיה‪ ,‬אמור היה חלקו של האזור בייצור הטכנולוגי לעמוד על ‪ 48‬מליארד דולר‪ ,‬בפועל‬ ‫במצרים היה ‪ 418‬מליון‪ ,‬בערב הסעודית ‪ 642‬מליון ובלבנון ‪ 400‬מליון‪ ,‬נכון לשנת ‪.2000‬‬ ‫‪Wheeler, "The Internet in the Arab World".‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪Alterman, "The Internet".‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪Rinnawi, "The Internet and the Arab World,", p. 7.‬‬

‫‪69‬‬

‫אזור המזרח התיכון‪ ,‬אם כך‪ ,‬הוא בעל פוטנציאל רב לגידול בתחומי התקשורת ומערכות‬ ‫המידע ובכלל זה התקשורת הסלולרית‪ 25‬והאינטרנט‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫להבדיל מהעולם המערבי שם חלוצי האינטרנט היו מתחום האקדמיה‪ ,‬הרי שבעולם הערבי‪,‬‬ ‫דווקא המשתמשים המסחריים הם שהובילו לצמיחת האינטרנט‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫אולם לצד זאת‪ ,‬עומד‬

‫האזור הערבי בפני בעיות מקומיות )כפי שצויין לעיל(‪ ,‬כאשר אחת המרכזיות שבהן היא‬ ‫מדיניות תקשורת מחמירה וחוסר קבלה של מדיות חדשות ע"י רשויות המדינה‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫אולם‪ ,‬בניית חברה בעלת נכונות לקלוט חדשנות טכנולוגית הינה תוצר פוליטי אשר בבסיסה‬ ‫וכתנאי לה מצויה הגישה הליברלית כלפי גישה למידע והחלפת דעות‪) .‬נושא הממשל המקוון‬ ‫– ‪ – e-gov‬מהווה דוגמא מובהקת לחיבור בין סוגיית האינטרנט מחד גיסא ונכונות הממשל‬ ‫לקחת חלק פעיל בהתפתחות זו מאידך גיסא(‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫המדיניות בעולם הערבי מנוגדת לרעיונות‬

‫של החלפת דעות חופשית עליו מבוסס האינטרנט‪ .‬לכן‪ ,‬תהא אשר תהא מידת ההשקעה‬

‫‪ 25‬זאת לאור העובדה כי במדינות רבות באזור תחום הסלולר לא היה קיים או לכל היותר היה בשלבי‬ ‫התפתחותו הראשונים‪.‬‬ ‫‪The Economist Intelligence Unit, Global Technology Forum. "Middle East: Lands of‬‬ ‫‪mobile opportunity,", 22 October 2003.‬‬ ‫‪http://globaltechforum.eiu.com/index.asp?layout=rich_story&doc_id=6771 (Accessed on‬‬ ‫)‪19 January 2006‬‬ ‫‪ 26‬זאת בשל התפוצה המהירה של טכנולוגיות חדשות‪ ,‬השיעור העצום של שימוש באינטרנט ושינויים נוספים‬ ‫אשר יכולים להוביל לתקווה זהירה לגבי פוטנציאל זה‪.‬‬ ‫‪Dahan, "Internet Usage in the Middle East".‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪Jon W. Anderson, "Is the Internet Islam’s ‘Third Wave’ or the ‘End of Civilization’?,",‬‬ ‫‪Journal of Electronic Publishing, The University of Michigan, Vol. 3, Issue 1, September‬‬ ‫‪1997.‬‬ ‫)‪http://www.press.umich.edu/jep/archive/Anderson.html (Accessed on 22 June 2006‬‬ ‫האינטרנט התרחב ומיושם על ידי גורמים ומיזמים מסחריים במזרח התיכון אשר להם הן תפקיד מסורתי‬ ‫בחברות אלו והן היכולת ליצור השקעות המצויות מעבר לאינטרסים ולעיתים ליכולת של מוסדות מחקר‬ ‫וחינוך ממשלתיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מזוהה האינטרנט במדינות האזור עם התפתחות התקשורת‪ ,‬העסקים והעברת‬ ‫המידע‪.‬‬ ‫‪Jon W. Anderson, "The Internet and the Middle East: Commerce Brings Region On‬‬‫‪Line,", Arab Information Project, Research on Communication and IT in the Middle East,‬‬ ‫‪Georgetown University. Reprinted with permission from Middle East Executive Reports.‬‬ ‫‪Vol. 20, No. 12, December 1997.‬‬ ‫‪http://www.georgetown.edu/research/arabtech/meer97.htm (Accessed on 9 September‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪Henner Kirchner, "Internet in the Arab World: A Step Towards ‘Information society ?’,", in‬‬ ‫‪Kai Hafez (ed.), Mass Media, Politics and Society in the Middle East, Cresskill, p. 153.‬‬ ‫‪http://www.journalism-islam.de/Internet/massmedia.pdf (Accessed on 9 September‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪Ibid, p. 137.‬‬ ‫‪ 29‬אודות נושא הממשל המקוון בעולם הערבי‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Greg Wilson, "E-government Grows up,", ITP.net, 3 June 2004.‬‬ ‫)‪http://www.itp.net/features/print.php?id=1881 (Accessed on 25 March 2006‬‬

‫‪70‬‬

‫ברשתות תקשורת‪ ,‬כל עוד קיימים חסמים שלטוניים על גישה חופשית למידע‪ ,‬לא יהווה‬ ‫העולם הערבי חלק ממהפכת המידע‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫לפיכך המזרח התיכון חווה 'פער דיגיטלי' משל עצמו‪,‬‬

‫כאשר הבעיה טמונה ביישום הרפורמות‪ .‬אפילו כאשר מנהיגים אזוריים רואים את הצורך‬ ‫ברפורמות כאלו‪ ,‬אין הם מעוניינים כי שינוי זה יוביל לערעור יציבות שלטונם‪ ,‬ינתק את‬ ‫אזרחיהם משורשיהם המסורתיים ויפגע בכבוד המוקנה לשליטים‪ .‬עם זאת קיימת ההנחה כי‬ ‫לתפוצת טכנולוגיית המידע והאינטרנט במדינות ערב‪ ,‬יכולה להיות השפעה לקראת שינויים‬ ‫לעבר תקשורת רב גונית ודמוקרטית יותר ומערכת פוליטית פתוחה ומבוזרת יותר‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫לפיכך הבעיות שהאזור חווה בהקשר של האינטרנט מורכבות משילוב של אלו הטכניות‬ ‫והמבניות ואלו הפוליטיות והתרבותיות‪ .‬על בסיס ההבדלים בתשתית ובמצב הפוליטי‪ ,‬ניתן‬ ‫לחלק את העולם הערבי לשלושה אזורי התפתחות שונים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מדינות המגרב‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדינות לב האזור הערבי ובכלל זה מצרים‪.‬‬ ‫‪ .3‬מדינות המפרץ‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫האינטרנט במזרח התיכון‪ ,‬כבשאר העולם‪ ,‬משמש כלי בידם של המיעוטים‪ ,‬קבוצות השוליים‪,‬‬ ‫ארגוני זכויות אדם וקבוצות אופוזיציה דתית ופוליטית‪ ,‬אשר קולם לא נשמע באמצעי‬ ‫התקשורת הממלכתיים‪ ,‬מטעמים חברתיים ודתיים בין אם מתוך המדינה עצמה ובין אם‬

‫‪30‬‬

‫‪31‬‬

‫‪Najla Al Rostamani, "Arabs Lag in Internet Use,", Gulf News, 23 October 2003.‬‬ ‫‪http://archive.gulfnews.com/articles/03/10/23/101048.html (Accessed on 23 February‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫האינטרנט מאפשר הזדמנויות לעולם הערבי בכל תחומי החיים ובכלל זה פוליטיקה‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‬ ‫ותרבות‪ .‬כאשר לדברי המחבר הפוטנציאל הקיים בו לרפורמות פוליטיות ותקשורתיות הינו הנחוץ ביותר‪.‬‬ ‫הטענה היא כי זרימה חופשית של מידע‪ ,‬תאלץ את מנהיגי ערב לאפשר חופש פרט גדול יותר‬ ‫במדינותיהם‪ .‬הדבר גם יקעקע את הצנזורה ויצור קהלים פעילים יותר מקרב הציבור ובסופו של דבר‬ ‫ישפיע על תהליך קבלת ההחלטות של הממשלים‪ .‬כך שההנחה היא כי גישה לאינטרנט תוכל בסופו של‬ ‫דבר להביא לכדי תקשורת חופשית ורבת פנים יותר ולמערכת פוליטית דמוקרטית‪ ,‬פתוחה ומפוזרת יותר‪.‬‬ ‫‪Rasha, "Taking the e-train,", p. 159.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪Kirchner, "Internet in the Arab World,", p. 142.‬‬

‫‪71‬‬

‫מחוצה לה‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫מקומה של הקהילה ההומוסקסואלית בהקשר זה הוא ייחודי בשל העובדה כי‬

‫האינטרנט משמש לה לעיתים כמקור הביטוי היחיד‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫אולם לאחר שהקבוצות השונות הללו החלו לעשות שימוש באינטרנט כבמה חופשית להביע‬ ‫דעתם שהודחקה ע"י השלטונות‪ ,‬החלו האחרונים לעשות כמיטב יכולתם במטרה להגביל את‬ ‫השימוש באינטרנט במדינותיהם ואת גישת האזרחים למדיום זה‪.‬‬ ‫במחזור חיים זה של קליטת האינטרנט במדינות המזרח התיכון ניתן להבחין בשלושה‬ ‫שלבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬עידוד השימוש – בראשית דרכה בשימוש באינטרנט‪ ,‬מעודדת המדינה גופי ממשל‬ ‫שונים לעשות שימוש באינטרנט ומסייעת לתושבים לרכוש מחשבים‪.‬‬ ‫‪ .2‬התפכחות – בשלב זה מבין הממשל כי האינטרנט מאפשר גישה חופשית לא רק לאלו‬ ‫שהממשל חפץ ביקרם‪ ,‬אלא גם לגורמים שונים ובכלל זה גורמי אופוזיציה‪ ,‬זכויות אדם‬ ‫וקבוצות שוליים שונות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגבלת השימוש – הגבלת השימוש באינטרנט והמשתמשים בו‪ ,‬במטרה להגן על‬ ‫הערכים הדתיים‪ ,‬תרבותיים והפוליטיים הקיימים במדינה‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫הפיקוח על האינטרנט באיראן ובעולם הערבי‬ ‫הממשלים הערביים רואים באינטרנט חרב פיפיות שבחובו הזדמנויות לצד איומים לאזור‪ .‬לכן‬ ‫במציאות החדשה שנוצרה‪ ,‬בה זקוקים ממשלים אלו לאינטרנט ולהזדמנויות הטמונות בו‪,‬‬ ‫עליהם להחליט האם להשאר מאחור ולהרוס את מדינותיהם‪ ,‬או לנקוט בפתיחות ולהתיר‬ ‫לתושביהם שימוש בו‪ .‬לפיכך‪ ,‬קיימת טענה הרואה בחדירת האינטרנט למזרח התיכון כוח‬

‫‪33‬‬

‫‪34‬‬

‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: The Internet in the Arab World: Overview".‬‬ ‫הטענה היא שאם אדם בעולם הערבי יזהה עצמו כשמאלן‪ ,‬שיעי או נאצריסטי‪ ,‬הוא יהיה חשוף לבעיות‬ ‫בתחום הבטחון‪ ,‬התרבות או הדת‪ .‬אולם אם יזהה עצמו כהומוסקסואל‪ ,‬הוא יהיה חשוף לכל אחת ואחת‬ ‫מבעיות אלה‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪Ibid.‬‬

‫‪72‬‬

‫חזק מכדי שייעצר על ידי ממשלים אלו‪ ,‬אלא אם ברצונם להזיק לתושביהם‪ ,‬ולכן הזדמנות‬ ‫ליצירת ממשל דמוקרטי‪ ,‬לפי טענה זו‪ ,‬אינה אלא עניין של זמן‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫הפיקוח על האינטרנט באיראן ובעולם הערבי ‪ -‬להלכה‬ ‫החשש מהתפשטות האינטרנט‬ ‫צנזורה ושליטה באינטרנט אינם מנת חלקם של משטרים אוטוריטאריים בלבד‪ ,‬אולם באלו‬ ‫הערבים קיימות מספר בעיות ייחודיות בכל האמור באינטרנט‪:‬‬ ‫פעילות האופוזיציה – הסיבה העיקרית לעיכוב הכנסת טכנולוגיות מתקדמות לתקשורת בין‬ ‫אישית במדינות ערב היא החשש של המשטרים מפעילות של אופוזיציות חשאיות‪ ,‬שכן קיום‬ ‫תקשורת מבלי שלשלטון יש יכולת לפקח עליה‪ ,‬מעניקה לגורמי האופוזיציה יתרון על פני‬ ‫כוחות הממשלה – משטרה‪ ,‬מודיעין וצבא‪ .‬השימוש שיכולה לעשות האופוזיציה במדיום זה‪,‬‬ ‫בין אם בתוך המדינה ובין אם מחוצה לה )מעורבות של אזרחים החיים מחוץ למדינה‬ ‫במתרחש בתוך המדינה גופא(‪ ,‬מאפשר לה יכולות התקשרות חדשות ומקור מידע עצמאי‬ ‫מעבר להישג ידה של הממשלה‪ .‬ניתן למצוא ככלל‪ ,‬חסימת אתרי אופוזיציה‪ ,‬בלוגים של‬ ‫גורמים פרטיים המזוהים עם אלו‪ ,‬או המהווים במה לדעות אחרות ולדיווחים בלתי אמצעיים‬ ‫על הקורה במדינה‪.‬‬ ‫הגנה על המסורת והזהות התרבותית‬

‫‪37‬‬

‫– מדינות אלו חשות מאיימות מבחוץ בשל החשש‬

‫כי ערכים זרים‪ ,‬ובעיקר מערביים‪ ,‬יחתרו תחת המסורות הדתיות והזהויות התרבותיות‬

‫‪Alterman, "The Internet".‬‬ ‫‪Ramzi El Khoury, the founder of an Arabic-language Internet portal.‬‬ ‫‪Steve Kettmann, "1,001 Arabian Nights of Sex,", Wired News, 24 April 2001.‬‬ ‫‪http://www.wired.com/news/culture/0,1284,43243,00.html?tw=wn_story_related‬‬ ‫)‪(Accessed on 28 December 2005‬‬ ‫‪ 37‬בכיר בבחרין ציין כי האינטרנט הינו כלי חינוכי ותקשורתי חשוב ביותר ויש להשתמש בו בצורה נכונה ודחק‬ ‫ברשויות למצוא את הדרכים למניעת שימוש שגוי באינטרנט‪ .‬בהתייחסו לצ'ט ולמצלמות ה‪ Web-‬הוא‬ ‫הוסיף כי אלו הציתו את דמיונם של הצעירים "הפגיעים להשפעה הרעה של האינטרנט" וכי הדבר עלול גם‬ ‫להשפיע על המרקם החברתי והתרבותי של המדינה‪.‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Security Net Around Kids Bill Proposes Close Vigil on Minors at‬‬ ‫‪Internet Cafés,", 19 December 2005.‬‬ ‫)‪http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp (Accessed on 8 January 2006‬‬

‫‪73‬‬

‫‪36‬‬

‫שלהן‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫לפיכך‪ ,‬נעשים מאמצים לחסום אתרי פורנוגרפיה‪,‬‬

‫‪39‬‬

‫הימורים ולעיתים אף אתרים‬

‫העוסקים בבריאות אך מציגים ומתארים אברי גוף שונים‪ 40.‬בהקשר זה יצויין כי בראשית עידן‬ ‫האינטרנט בעולם הערבי רק ‪ 4%‬מכלל משתמשי האינטרנט היו נשים‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫האינטרנט ללא כל ספק הביא לשינוי מהותי בחיי היומיום של המשתמשים בו בעולם הערבי‬ ‫בדמות יצירת קשרים חדשים ושמירה על קשרים קיימים‪ ,‬שיפור מיומנויות מחשב ואנגלית‪,‬‬ ‫הזדמנויות עסקיות שונות והבעת דעות בנושאים שונים תוך שמירה על אנונימיות יחסית‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫שמירה על ערכי מסורת ודת – שמירה על יחס של כבוד מצד האזרחים כלפי מנהיגיהם‬ ‫השולטים באמצעות קודים שבטיים ודתיים‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן למצוא על פי רוב חסימת אתרים‬ ‫הפוגעים בממשל‪ ,‬במשפחה השלטת או המותחים עליהם ביקורת‪ ,‬כמו גם אלו הפוגעים‬ ‫באסלאם או המציעים גרסה שונה לו‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫שמירת השליטה על התקשורת – שינויים פוליטיים לעבר ליברליזציה‪ ,‬הולכים יד ביד עם‬ ‫שחרור האחיזה על המדיה‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫המזרח התיכון מצוי ככלל בכי רע בכל האמור במצב חופש‬

‫התקשורת והעיתונות בקרב מדינות אלה‪ .‬אנשי התקשורת סובלים במדינות אלו מפיקוח‬ ‫ומהצרת צעדים‪.‬‬ ‫קיימים לפחות שני מדדים המלמדים‪ ,‬לאורך התקופה הנסקרת‪ ,‬שהעיתונות במדינות ערב‬ ‫איננה חופשית‪ .‬לדוגמא‪:‬‬

‫‪38‬‬

‫‪Spigelman, "Islam and Internet,", p. 15.‬‬ ‫פקיד בכיר במשרד המידע טען כי האינטרנט קפה הצצים כפטריות לאחר הגשם‪ ,‬מהווים למעשה שלוחה‬ ‫ישירה של הגלובליזציה‪.‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Security Net".‬‬ ‫‪ 39‬עוד באפריל ‪ 2001‬הועלתה הטענה כי ‪ 80%‬מכלל תעבורת האינטרנט בעולם הערבי מופנית לאתרי סקס‪.‬‬ ‫‪Kettmann, "1,001 Arabian Nights of Sex".‬‬ ‫אודות איום דתי על הגולשים באתרים פורנוגראפיים‪ ,‬ראה תוכנו של מכתב מאדם שהיה נוהג לגלוש‬ ‫באתרים שכאלה‪ ,‬עד אשר נתקל במהלך חיפושיו באתר "ציד אלפואא'ד"‪ ,‬ובו האזהרה מפני העובדה‬ ‫שצפייה בתמונות הבאות נרשמת כמעשה רע ביום הדין והאזהרה האומרת שאם הגולש ימות בזמן‬ ‫הגלישה באתר עם התמונות הפורנוגראפיות על המסך‪ ,‬תהיה זה בושה גדולה‪ .‬דברים אשר לפי המכתב‪,‬‬ ‫גרמו לכותב להמנע מלעשות שימוש באתרים אלה‪.‬‬ ‫"רסאלה מנ עאשק אלצור אלג'נסיה אלא מופק ציד אלפואא'ד"‪.‬‬ ‫)‪http://www.saaid.net/gesah/58.htm (Accessed on 8 July 2006‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪Kirchner, "Internet in the Arab World,", p. 151.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪Alterman, "The Internet".‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪Wheeler, "The Internet in the Arab World".‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪S.Nihal Singh, "Dilemmas of a Free Media,", al-bab.com (This paper was presented to‬‬ ‫‪the International Press Institute's seminar on Media and Democracy in the Arab World,‬‬ ‫‪Amman, Jordan, 3-4 February, 2000).‬‬

‫‪74‬‬

‫•‬

‫מדד שנתי של ארגון 'עיתונאים ללא גבולות' )נספח ד'( )‪ - (3.1.5‬מלמד שמדינות‬ ‫המזרח התיכון מצויות בחציה התחתון של רשימת מדינות העולם וחלקן אף בתחתיתה‪.‬‬

‫•‬

‫מדד שנתי של ארגון ‪) Freedom House‬נספח ה'( )‪ - (3.1.6‬מלמד כי ‪ 84%‬בשנת‬ ‫‪2005‬‬

‫‪45‬‬

‫ו‪ 90%-‬בשנת ‪2004‬‬

‫‪46‬‬

‫ממדינות האזור היו נעדרות תקשורת חופשית‪ .‬כלומר‪,‬‬

‫על פי מדד זה‪ ,‬כל המדינות הנסקרות במחקר זה נחשבות כ‪ Not Free-‬מבחינת חופש‬ ‫העיתונות בשנים הנסקרות‪.‬‬ ‫גורמים משכילים כסוכני תרבות המערב – בקרב המשטרים הערביים קיים‪ ,‬במידה‬ ‫משתנה‪ ,‬חשש מהאליטה האינטלקטואלית אשר נתפסת לעיתים כגורם בעל נטיות ורעיונות‬ ‫מערביים )בעיקר אלו אשר זכו להשכלתם במערב(‪ .‬האינטלקטואלים סובלים לעיתים מנחת‬ ‫זרועו של הממשל בכל האמור בהצרת צעדיהם‪ ,‬בין אם כבודדים ובין אם כקבוצות‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫למרות שבדרך כלל האוניברסיטאות במזרח התיכון מחוברות לאינטרנט‪ ,‬מוטלות הגבלות על‬ ‫הגישה באוניברסיטאות בסוריה ובלוב‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬המשתמש הממוצע בעולם הערבי הינו בעל רמת השכלה טובה‪ ,‬ידע בשפות ובעל‬ ‫חשיפה לתרבות המערב וביכולתה של שכבה משכילה זו לשמש גורם לדיאלוג בין‬ ‫תרבויות‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫שיטות פיקוח‬ ‫ממשלות ערב ביצעו נסיונות שונים לצנזר את תכני התקשורת ועל כך יעידו האירועים שליוו‬ ‫את כניסת מכשיר הפקסימיליה לעולם הערבי‪ ,‬במהלכם היו בסוריה הגבלות חמורות על‬ ‫החזקת מכשירים אלו‪ ,‬כמו גם בעלי ‪ PC‬שהיו מחוייבים ברישום אצל רשות צבאית ביטחונית‪.‬‬

‫)‪http://www.al-bab.com/media/docs/singh.htm (Accessed on 5 January 2006‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪Freedom House, "Press Freedom Rankings by Region 2005,".‬‬ ‫‪http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=202&year=2005 (Accessed on 20‬‬ ‫)‪January 2006‬‬ ‫"‪Karin Deutsch Karlekar, "Freedom of the Press Essay: Press Freedom in 2004,‬‬ ‫‪Freedom House.‬‬ ‫‪http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=131&year=2005 (Accessed on 20‬‬ ‫)‪January 2006‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪Freedom House, "Press Freedom Rankings by Region 2004,".‬‬ ‫‪http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=201&year=2004 (Accessed on 20‬‬ ‫)‪January 2006‬‬ ‫‪44‬‬

‫‪75‬‬

‫)ככלל אסור היה לאזרח רגיל להחזיק מכשיר פקסימיליה‪,‬‬

‫‪48‬‬

‫והוראה זו שונתה ככל הנראה‬

‫כאשר המשטר רכש מיכשור המאפשר לו ליירט מסרים מבלי להפריע לתקשורת(‪.‬‬ ‫מבנה הרשת ואופיה מאפשר מגוון שיטות פיקוח‪ ,‬חסימה ופילטור ברמות שונות של שליטת‬ ‫הממשל המרכזי בתהליך זה‪ ,‬כאשר את מגוון השיטות השונות ניתן לחלק למניעת גישה‪,‬‬ ‫חסימת אתרים ופילטורם ופיקוח על גישה קיימת וניטורה‪:‬‬

‫‪49‬‬

‫מניעת גישה‬ ‫ברמה העליונה ביותר‪ ,‬המדינה יכולה למנוע את הגישה לאינטרנט באמצעים חוקתיים‪,‬‬ ‫טכנולוגיים וכלכליים )‪:(3.3.2‬‬ ‫חוקתיים – המדינה יכולה באמצעות רישוי וחקיקה למנוע את גישת אזרחיה לאינטרנט ואת‬ ‫השימוש בו‬

‫‪50‬‬

‫וליישם זאת באמצעות מעצר משתמשים ואמצעים שונים של הטרדתם‬

‫והפחדתם מלעשות שימוש באינטרנט‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫טכנולוגיים – הצבת חסמים טכנולוגיים אשר יוצרים מניעת גישה לאינטרנט ואינם מאפשרים‬ ‫כלל שימוש בו‪.‬‬ ‫כלכליים – שליטה כלכלית על הגישה לאינטרנט‪ :‬שימוש ביכולת ה‪Internet ) ISPs-‬‬ ‫‪ (Service Provider‬וגופי התקשורת להגביל באמצעות מבנה המחירים שלהם את הכניסה‬ ‫לאינטרנט לשכבות חברתיות‪-‬כלכליות או לקבוצות משתמשים מסוימות‪ .‬שיטה המתוארת כ‪-‬‬

‫‪47‬‬

‫‪Rasha, "Taking the e-train,", p. 161.‬‬ ‫‪Kirchner, "Internet in the Arab World,", p. 148.‬‬ ‫במידה והשלטונות מצאו כי אזרח עשה שימוש במכשיר הפקסמיליה ללא קבלת אישור‪ ,‬ניתן היה לעוצרו‬ ‫ולנתק את קו הטלפון‪.‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Syria Internet under Siege,".‬‬ ‫)‪http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/syria.shtml (Accessed on 3 March 2006‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪Kirchner, "Internet in the Arab World,", p. 149.‬‬ ‫‪ 50‬לפחות ‪ 20‬מדינות ובכלל זה בורמה‪ ,‬קובה וצפון קוריאה מונעות את גישת אזרחיהן לאינטרנט‪ .‬בבורמה‬ ‫בעל מחשב צריך לדווח על כך לממשל או לעמוד בפני מאסר של ‪ 15‬שנה‪.‬‬ ‫‪Kaplan, "Filtering Companies".‬‬ ‫‪ 51‬בנוסף לאמצעים טכניים וחוקיים‪ ,‬הממשל יכול לאיים על משתמשים ולהרתיע משימוש בתקשורת מקוונת‪.‬‬ ‫שיטות אלו מעשיות יותר מחוקי עיתונות להגבלת עיתונות פרטית והרצון להיות שותף לכך‪ .‬חששות‬ ‫המשתמשים מפיקוח או ענישה‪ ,‬יכולים להוביל לצנזורה עצמית בכל ערוץ תקשורת שהוא‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: Cybercensorship: Its Various Forms,", June 1999.‬‬ ‫‪http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/censorship.htm (Accessed on 22 October‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪48‬‬

‫‪76‬‬

‫"‪"Acceptable model to reduce the public’s access to internet‬‬

‫‪52‬‬

‫במדינות בהן‬

‫שיעור ההכנסה הממוצע נמוך בדומה למצרים‪ ,‬לעומת מדינות המפרץ העשירות‪ .‬למרות שגם‬ ‫שם יכול חשבון דואר אלקטרוני לעמוד על סך ‪.USD 200‬‬

‫‪53‬‬

‫חסימת גישה ופילטור‬ ‫במדינות בהן קיים שימוש נרחב באינטרנט נעשה שימוש בחסימה ופילטור באמצעות שליטה‬ ‫על ה‪ ,ISPs-‬חברות תקשורת )גופים אלה נשלטים לרוב ע"י הממשל אשר גם לאחר הפרטה‬ ‫יש לו עדיין היכולת לשלוט על האינטרנט בהתאם לחוקים מסוימים( ומשתמשים )חסימת‬ ‫משתמשים פרטיים מגישה לאינטרנט(‪(3.3.1) 54.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש לציין כי לא קיימת אחידות ורציפות בפעילות זו של מניעת גישה לאינטרנט אף‬ ‫ברמת המדינה עצמה‪ :‬ניתן למצוא שונות במידת הגישה לאתרים השונים הן מבחינת הזמן‬ ‫)אתר שנחסם יכול להיות נגיש לשימוש לאחר זמן קצר בין השאר בשל פניות בינלאומיות‬ ‫להתרת פעילותו( והן מבחינת הטווח הגיאוגרפי בתוך אותה מדינה )שימוש בספקי‬ ‫האינטרנט כגורם החוסם וכן קיומן של רשתות שונות‪ ,‬דבר שיוצר שוני באופי הפעילות ברחבי‬ ‫המדינה(‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫‪Kirchner, "Internet in the Arab World,", p. 150.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪ 54‬לממשל השולט בתקשורת במדינה‪ ,‬דבר הרווח בקרב מדינות האזור‪ ,‬קל ליישם חסימה על אתרי‬ ‫אינטרנט‪ .‬גם במדינות מעטות בהן קיימת הפרטה בתחום שרותי האינטרנט‪ ,‬הגישה לרשתות‬ ‫הבינלאומיות‪ ,‬נשארה תחת פיקוח המדינה‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: Cybercensorship: It's Various Forms,".‬‬ ‫אותן מדינות המאפשרות גישה נרחבת לאינטרנט‪ ,‬שולטות על התכנים בו באמצעות מדיניות ממשלתית‬ ‫של פילטור וחסימה באמצעות ה‪ ISPs -‬אשר הינם בבעלות הממשל או תחת השפעתו‪.‬‬ ‫‪Kaplan, "Filtering Companies".‬‬ ‫‪ 55‬דוגמאות לתופעות של אי אחידות גיאוגרפית בחסימת האתרים‪:‬‬ ‫איראן ‪-‬‬ ‫עם זכיית חברת ‪ Delta Global‬המקומית במכרז ממשלתי לניהול השליטה על מערכת הצנזורה‬ ‫באינטרנט‪ ,‬אמר בכיר בחברה שהוא מעוניין לשים קץ ל"אנרכיה של ה‪ "ISPs-‬באמצעות ריכוז מערכת‬ ‫הפילטור‪ ,‬הואיל והמערכת הקיימת איננה הומוגנית ומשתנה בהתאם ל‪ ISP-‬בו משתמשים‪ .‬לאור‬ ‫העובדה שישנם באיראן מאות ספקים שכאלו‪ ,‬הרי שאתר יכול להיות נגיש בעיר אחת וחסום באחרת‪.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Tehran Seeking New Ways to Censor the Internet and‬‬ ‫‪Track Dissidents,", 18 October 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15343 (Accessed on 3 March 2006‬‬ ‫ערב הסעודית ‪ -‬לדוגמא אודות מידת הנגישות לאתרים מסוימים באותה המדינה בפרק זמן קצר‪ ,‬ראה‬ ‫הדיווח הבא אודות ערב הסעודית אשר סותר בחלקו ממצאי כתבה מאותו היום‪ ,‬כאשר בדיקת האתרים‬ ‫התרחשה במועד פרסום הכתבה המקורית‪ 4 ,‬בנובמבר ‪:2003‬‬ ‫‪TheHacktivist.com, "Censor Blog: Anti-Censorship and Incorrect Data,", 4 November‬‬ ‫‪2003.‬‬

‫‪77‬‬

‫‪53‬‬

‫ניטור הפעילות המקוונת‬ ‫זאת על ידי שליטה טכנית של השלטונות באמצעי התקשורת והדרך בה האינטרנט מתנהל‬ ,‫ בין השאר דרך ציטוט ומעקב אחר תקשורת הטלפוניה‬,‫במדינה באמצעות ספקי האינטרנט‬ 56

.‫דואר אלקטרוני והתעבורה באינטרנט‬

‫עקיפה‬ ‫לצד הפעילות המאסיבית של השלטונות במדינות אלה לצנזר ולחסום אתרים אשר אינם‬ ‫ לעקוף הגבלות‬,‫ בעיקר המנוסים שבהם‬,‫ קיים ניסיון עקבי ומוצלח מצד המשתמשים‬,‫לרוחם‬ 57

.‫אלו על שימוש חופשי באינטרנט במדינותיהם וזאת בדרכים שונות ומגוונות‬

http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=article&sid= 338 (Accessed on 3 March 2006) :2003 ‫ בנובמבר‬10 ‫הכתבה המקורית אמנם נושאת את התאריך‬ Stephen Schwartz, "The Islamic Terrorism Club," Weekly Standard, 10 November 2003. http://www.weeklystandard.com/Content/Public/Articles/000/000/003/320agelc.asp (Accessed on 20 February 2006) ‫ התייחסות לכתבה זו וכן לאותה הכתבה‬2003 ‫ בנובמבר‬4 ‫אולם בדיווח שלעיל קיימת כבר בתאריך‬ .(‫ )קישור לכתבה זו ניתן למצוא בדיווח שלעיל‬.CBS ‫המופיעה באתר‬ ‫ עיין בכתבה הבאה אשר‬,‫מידע נוסף אודות השוני במידת חסימת האתרים בערב הסעודית לאורך זמן‬ :‫מתייחסת בין השאר לאתרים אשר נבדקו במחקרים ובדיקות קודמות‬ Robin 'roblimo' Miller, "Meet Saudi Arabia's Most Famous Computer Expert,", NewsForge, 14 January 2004. http://www.newsforge.com/article.pl?sid=04/01/12/2147220&mode=nested&tid=100&tid =49&tid=96 (Accessed on 20 February 2006) ‫איחוד האמירויות – מחקר שבדק את מצב הפילטור והחסימה במדינה העלה כי קיים שוני בתוצאות‬ ‫ ככל הנראה בשל‬,(‫המתקבלות בין שתי הרשתות השונות )ובכלל זה ביחס לאתרים שמקורם מישראל‬ .‫גרסה שונה של אותה תוכנת פילטור או קונפיגורציה אחרת של אותה תוכנה‬ OpenNet Initiative, "Internet Filtering in the United Arab Emirates in 2004-2005: A Country Study,", February 2005, pp. 9-10. http://www.opennetinitiative.net/studies/uae/ONI_UAE_Country_Study.pdf (Accessed on 1 January 2006) ‫פירוט מלא של ההבדל הקיים בין שתי הרשתות באיחוד האמירויות מבחינת תוצאות החסימה בהתאם‬ :‫ ראה‬,‫לנושאים שונים‬ Ibid, p. 11. 56 Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and Censorship: How Users Can Protect their Rights to Privacy and Anonymity,". http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/privacy-rights.htm (Accessed on 1 January 2006) Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and Censorship: Cybercensorship: It's Various Forms". Carl S. Kaplan, "Governments Learn How to Censor the Internet, Report Says,", Cyber Law Journal, The New York Times, (New York), 5 May 2000. http://www.nytimes.com/library/tech/00/05/cyber/cyberlaw/05law.html 57 Kettmann, "1,001 Arabian Nights of Sex".

78

‫שיח ציבורי‬ ‫בעולם הערבי קיימת קשת של דעות ביחס למקומו של האינטרנט בחיי היום יום‪:‬‬ ‫קיימת הדעה כי לאינטרנט קיים פוטנציאל חיובי )אם ינוצל נכון בדמות גופים אשר ישתמשו‬ ‫בו בשרות הדת‪ ,‬האומה ואחדות החברה(‪ ,‬אולם במצבו הנוכחי האינטרנט משמר את המצב‬ ‫הרע הקיים והוא מנוצל למשחקים‪ ,‬אפליה גזעית‪ ,‬טענות לעליונות תרבותית ויציאה נגד‬ ‫האתרים הדתיים הקיימים בטענה כי אלו רדודים למדי ואף מביאים לכדי פלגנות ואף‬ ‫ל'אלימות אלקטרונית' תוך הרס הדדי של אתרים דתיים יריבים‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫עם זאת ולצד צעדי הממשלים הערביים לצמצום הגישה החופשית לאינטרנט ולחלק מתכניו‪,‬‬ ‫קיימים בעולם הערבי קולות שונים היוצאים נגד פיקוח זה‪:‬‬ ‫התנגדות לפיקוח ממשלתי כלשהו על האינטרנט בשל הצדדים החיוביים שבו דוגמת חופש‬ ‫מידע ונגישות זמינה למידע למרות אתרי הפורנו הרבים בו‪ .‬הגבלת השימוש‪ ,‬לפי השקפה זו‪,‬‬ ‫יכולה להתבצע בצורות שונות בלא פיקוח ממשלתי ובכלל זה‪ :‬כניסה באמצעות סיסמה‪,‬‬ ‫תוכנות סינון ייעודיות‪ ,‬הדרכת ההורים וכד'‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫כמו כן קיימת גם הטענה כי ארגוני זכויות אדם‬

‫אשר יוצאים נגד ההגבלות הקיימות בעולם הערבי על האינטרנט‪ ,‬אינם בעד הפצת‬ ‫הפורנוגרפיה באינטרנט‪ ,‬אלא נגד הדיכוי הפוליטי הקיים בו וכי מניעת גישה לאינטרנט על ידי‬ ‫השלטונות‪ ,‬אין מקורה בטעמים דתיים או מוסריים אלא פוליטיים בלבד‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫הפיקוח על האינטרנט באיראן ובעולם הערבי ‪ -‬למעשה‬ ‫המזרח התיכון עד לדרגות שונות של פיקוח ומניעת שימוש חופשי באינטרנט בקרב המדינות‬ ‫השונות באזור בהתאם לאופיין ומידת פתיחותן לתקשורת ולתהליכים של קידמה‬ ‫ודמוקרטיזציה‪ .‬זאת‪ ,‬אף לצד מעצר של משתמשי האינטרנט‪.‬‬

‫‪" 58‬האחדות הלאומית נקרעת לגזרים‪ ,‬כאשר האחד מכונה שיעי 'ראפצ'י' והאחר – סוני 'נאצבי'‪"...‬‬ ‫פא'אד אבראהימ‪" ,‬אלאנתרנת ות'קאפתנא אלוטניה אלמהדדה‪ ,",‬ללא תאריך‪.‬‬ ‫‪http://www.gulfissues.net/mpage/gulfarticles/article0020.htm (Accessed on 28 July‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪ 59‬ראשד טארק‪" ,‬כיפיה אלרקאבה עלא אלאנתרנת ‪ ..‬אלאשכאל אלעאלמי קצ'יה פרצ' רקאבה עלא‬ ‫אלאנתרנת תעד מת'אר ג'דל‪18 ,Al-Jazirah Corporation ,",‬ביולי ‪.2004‬‬ ‫)‪http://www.al-jazirah.com.sa/digimag/18042004/por33.htm (Accessed on 18 July 2006‬‬ ‫‪ 60‬השאמ אלקרורי‪" ,‬אקדמ מהנ פי אלעאלמ‪ 14 ,",‬ביולי ‪.2002‬‬

‫‪79‬‬

‫על מנת לבחון את סוגיית ההגבלות השלטוניות על האינטרנט במגוון מדינות מזרח תיכוניות‬ ‫כרקע לדיון בארבע מדינות המהוות נושא המחקר‪ ,‬יבחנו שש מדינות שונות המובאות על פי‬ ‫מידת חומרת ההגבלות השלטוניות בהן על גישה חופשית לאינטרנט – מהכבד אל הקל‬ ‫ובסדר הבא‪ :‬איראן‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬לוב‪ ,‬בחרין‪ ,‬ירדן‪ ,‬קטר‪.‬‬

‫איראן‬ ‫איראן היא מדינה בעלת פוטנציאל אדיר בתחום מערכות המידע וביכולתה להפוך לשחקנית‬ ‫מרכזית בתחום זה במזרח התיכון‪ :‬קיימת בה אוכלוסיה צעירה‪ ,‬משכילה בעלת אוריינטציה‬ ‫מיחשובית שאימצה במהירות את האינטרנט אשר נכנס למדינה בשנת ‪.1987‬‬

‫‪61‬‬

‫לצד זאת‬

‫התפתחה התקשורת המקומית במהירות ובשנת ‪ 2005‬היו בה ‪ ISPs 683‬ושיעור חדירת‬ ‫קווי טלפון שעמד ביולי ‪ 2005‬על ‪ 27.13%‬לעומת ‪ 23.06%‬במרץ ‪.2004‬‬

‫‪62‬‬

‫שימוש‬ ‫באיראן מצויים ‪ 34%‬מסך משתמשי האינטרנט במזרח התיכון‪ ,‬כאשר שיעור גידול השימוש‬ ‫באינטרנט בין השנים ‪ 2005-2000‬עמד על ‪ ,2,100%‬שני רק לסוריה )‪ (2,566.7%‬באזורינו‬ ‫)למעלה מפי ‪ 5‬משיעור הגידול האזורי העומד על ‪ .(392.1%‬אולם‪ ,‬שיעור חדירת האינטרנט‬ ‫למדינה עומד בשנת ‪ 2005‬רק על ‪ 8%‬בהשוואה ל‪ 36.9%-‬באיחוד האמירויות‪23.7% ,‬‬ ‫בכווית ו‪ 21.6%-‬בבחרין‪ .‬שיעור זה מקביל לממוצע האזורי העומד על ‪.8.6%‬‬

‫‪63‬‬

‫כלומר‪,‬‬

‫‪http://www.indymedia.org.uk/en/2002/07/35995.html‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", p. 43.‬‬ ‫למאמר מפורט ומקיף אודות התפתחות תעשיית התקשורת והאינטרנט במדינה ובכלל זה היסטוריה‪,‬‬ ‫מבנה‪ ,‬גופי מפתח שונים וכד'‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Open research Network, "Iran's Telecom and Internet Sector: A Comprehensive‬‬ ‫‪Survey,", Document number 102-101-01/105-101-01 Release 1.0, 15 July 1999.‬‬ ‫)‪http://www.science-arts.org/internet/internet.html (Accessed on 23 December 2005‬‬ ‫וכן המאמר הבא משנת ‪ 1997‬ובו מידע טכני מעיקרו אודות ראשית עידן האינטרנט באיראן‪:‬‬ ‫‪Payman Arabshahi, "The Internet in Iran: A Survey,", iranian.com, 9 June 1997.‬‬ ‫‪http://www.iranian.com/WebGuide/InternetIran/InternetIran.html (Accessed on 20 March‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪Telecommunication Company of IRAN, 2005.‬‬ ‫)‪http://www.tci.ir/eng.asp?page=22&code=1&sm=0 (Accessed on 26 November 2005‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪Internet World Stats, "Middle East Internet Usage".‬‬ ‫& ‪Patrick Phelvin, "Iran Tops Middle East Internet Growth Chart,", The Information‬‬ ‫‪Technology Publishing Co. Ltd., 7 February 2004.‬‬ ‫‪http://www.itp.net/news/details.php?id=10957&tbl=itp_news (Accessed on 14 November‬‬ ‫)‪2005‬‬ ‫‪61‬‬

‫‪80‬‬

‫הפוטנציאל באיראן גדול‪ :‬שיעור חדירה נמוך יחסית ולעומתו שיעור גידול עצום‪ .‬אולם‪ ,‬בפני‬ ‫איראן עוד כברת דרך להנחלת תחום מערכות המידע והאינטרנט בתחומה‪:‬‬ ‫המדינה היתה מצויה בשנת ‪ 2005‬במקום ה‪ 59-‬מתוך ‪ 65‬מדינות )ירידה מהמקום ה‪57-‬‬ ‫בשנת ‪ (2004‬בסקר שנתי הבוחן את מידת מוכנות המדינה לסחר מקוון‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫בסקר של האו"ם‬

‫משנת ‪) 2003‬נספח ו'( הבוחן את מוכנותן של ‪ 173‬מדינות לנושא ה‪ ,e-gov-‬נמצאה איראן‬ ‫במקום ה‪ 107-‬מתוך ‪ 173‬מדינות לעומת המקום ה‪ 38-‬של איחוד האמירויות‪ ,‬ה‪ 46-‬של‬ ‫בחרין וה‪ 63-‬של ירדן‪ .‬איראן מצויה במקום ה‪) 89-‬מתוך ‪ 191‬מדינות( בכל האמור בסך כל‬ ‫האינדיקטורים הקשורים לתחום התקשורת ובכלל זה כמחצית מכמות המחשבים האישיים‬ ‫לאלף נפש מזו המצויה באיחוד האמירויות‪ ,‬אולם רק ‪ 4%‬מכמות משתמשי האינטרנט לאלף‬ ‫נפש )‪ 15.557‬לעומת ‪ ,(367.380‬ורק ‪ 1.7%‬מכמות המשתמשים בפועל באינטרנט לעומת‬ ‫איחוד האמירויות )‪ 6.3‬לעומת ‪ .(367.9‬הואיל והפער בקווי טלפון לאלף נפש אינו כה גדול בין‬ ‫שתי המדינות )‪ 199.5‬באיראן לעומת ‪ 341.8‬באיחוד האמירויות(‪ ,‬ורמת ההון האנושי בשתי‬ ‫המדינות זהה )‪ 0.75‬באיראן לעומת ‪ 0.74‬באיחוד האמירויות( הרי שניתן ללמוד מהנתונים‬ ‫שהסיבה למיעוט משתמשי האינטרנט במדינה איננה טכנולוגית או קשורה ברמת‬ ‫המשתמשים‪.‬‬ ‫נתונים מספריים אלו מחזקים את הידע הקיים בדבר ההגבלות השלטוניות החמורות‬ ‫הקיימות במדינה על השימוש באינטרנט לצד תשתית טכנולוגית קיימת וציבור משכיל הצמא‬ ‫למידע ולתקשורת בינו לבין עצמו ועם העולם הרחב‪.‬‬ ‫לאור המגבלות החמורות הקיימות בה על חופש העיתונות‪ ,‬הפך האינטרנט לכלי חשוב‬ ‫במדינה בה העיתונות המודפסת‪ ,‬כיתר אמצעי התקשורת‪ ,‬זוכה לפיקוח הדוק ביותר של‬ ‫השלטונות ואף לסגירתם לעיתים‪ .‬במה חופשית לאותם עיתונים אשר הדפסתם נאסרה‪ 65,‬וכן‬ ‫ככוח פוליטי לאותם גורמים רפורמיסטיים במקום בו פרסומיהם נסגרים ע"י השלטונות‬

‫‪64‬‬

‫‪The Economist Intelligence Unit, "The 2005 e-readiness Rankings,", 30 April 2005.‬‬ ‫‪http://globaltechforum.eiu.com/index.asp?layout=rich_story&doc_id=6427 (Accessed on‬‬ ‫)‪24 December 2005‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪BBC News, "Iran's Banned Press Turns to the Net,", 9 August 2002.‬‬

‫‪81‬‬

‫ ניתן לראות את דואליות השלטון ביחס‬,‫אולם כבמדינות אחרות באזור‬

66

.‫וצעדיהם מוצרים‬

‫ רצון לקדם את התחום הטכנולוגי במדינה ולעשות בו שימוש לצרכיו‬,‫ מחד גיסא‬:‫לאינטרנט‬ ‫ שליטה הדוקה היטב באינטרנט ופעילות נגד‬,‫ ומאידך גיסא‬,‫המוגדרים היטב של השלטון‬ .‫ משתמשים ובעלי אתרים החורגים מהגבולות המוגדרים היטב‬,‫ אתרים‬,ISPs ‫פעילות ממסדית‬ ‫ניתן להבחין בפעילות ממשלתית מגוונת לשם עידוד תחומי הטכנולוגיה והאינטרנט במדינה‬ ‫שיפור תשתית‬ 69

67

,‫ מעורבות ביוזמות ובפרויקטים שונים בתחום האינטרנט במדינה‬:‫ובכלל זה‬

.‫בין השאר באמצעות השקעות בתחום התקשורת ומערכות המידע במדינה‬ 70

67

68

69

70

68

,‫הטלפוניה‬

.‫ מערכות המידע ועוד‬,‫קיום תערוכות וכנסים בתחומי התקשורת‬

http://news.bbc.co.uk/1/hi/not_in_website/syndication/monitoring/media_reports/2183573 .stm (Accessed on 14 November 2005) ‫ הצליח‬Emrooz ‫ האתר‬.‫הטענה היא כי כמות האתרים שנפתחים באיראן גדולה מאלו שהממשל חוסם‬ ‫ מרביתם‬,‫ אתרים פוליטיים מרכזיים במדינה שנסגרו‬30-20 ‫ דווח על‬.‫לפעול למרות שעורכיו נעצרו ונכלאו‬ .‫ אלף בלוגים‬20-‫ כמו גם כ‬.‫רפורמיסטיים‬-‫פרו‬ Luke Thomas (DFN.org), "Rise of the Internet as a Political Force in Iran,", Persian Journal, 19 March 2004. http://www.iranian.ws/cgi-bin/iran_news/exec/view.cgi/2/1772/printer (Accessed on 26 November 2005) :‫וכן‬ Shahram Sokooti, "Reformist Web Sites Buck Iranian Press Laws,", World Press Review, 22 August 2002. http://www.worldpress.org/Mideast/683.cfm (Accessed on 26 March 2006) Islamic Republic News Agency (IRNA), "1st Governmental e-payment Project to Launch in Isfahan,", 4 April 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0504041309225316.htm (Accessed on 10 November 2005) Islamic Republic News Agency (IRNA), "ICT, Commerce Ministry Sign MoU in ecommerce,", 21 November 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-18/0411211129235126.htm (Accessed on 11 November 2005) Islamic Republic News Agency (IRNA), "President's advisor: Electronic money to be introduced in 6 months,", 3 February 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-18/0502030006000303.htm (Accessed on 13 November 2005) Islamic Republic News Agency (IRNA), "Motamedi: Number of Fixed Phones up 100 PC in 3rd Plan,", 16 February 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-18/0502161176191133.htm (Accessed on 13 November 2005) Islamic Republic News Agency (IRNA), "Investment in IT is 1000-1500 Billion Rials Annually,", 20 November 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-18/0411201287232012.htm (Accessed on 11 November 2005) Islamic Republic News Agency (IRNA), "10th Intl Elcomp Expo to Open in Tehran,", 13 November 2004.

82

66

‫ השתתפות‬:‫ נוכחותם של אישים רמי מעלה באירועים שונים דוגמת‬- ‫מעורבות אישית‬ ‫ביקור‬

72

,(e-trade) ‫פתיחת מרכז לסחר מקוון‬

71

,‫בפתיחת מרכזי הכשרה לשימוש באינטרנט‬ 73

‫ואלו‬

74

.‫באתרי אינטרנט‬

,‫ הצהרות הנהגת המדינה המצדדות באינטרנט ובשימוש המושכל בו‬- ‫הצהרות‬

‫המעידות על החשיבות שרואה ההנהגה בשימוש באינטרנט לקידום ערכי המדינה‬ 75 77

.‫ומורשתה‬

.‫ ואתרי דת‬76‫ פתיחת אתרים רשמיים של מוסדות המדינה‬- ‫פתיחת אתרים‬

http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0411130653145129.htm (Accessed on 11 November 2005) 71 "Foreign Minister Kamal Kharrazi Opened the Erseas Internet Training Center on Wednesday". Islamic Republic News Agency (IRNA), "Iran-Kharrazi,", 20 October 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-25/0410200994194748.htm 72 Islamic Republic News Agency (IRNA), "Iran's e-trade Center Opens Officially,", 23 July 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-18/0507231096183854.htm (Accessed on 11 November 2005) 73 "Majlis Speaker Gholam Ali Haddad Adel Visits the Internet Site of the Islamic Azad University in the Quake-Hit City of Bam, in this Southeastern Province, June 12, 2005". Islamic Republic News Agency (IRNA), "Haddad Adel-University," 13 June 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-25/0506130271105320.htm (Accessed on 8 November 2005) 74 Islamic Republic News Agency (IRNA), "Masjed Jamei Underlines Role of Internet in Dissemination of Cultural Information,", 26 November 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0411260511170947.htm (Accessed on 8 November 2005) 75 Islamic Republic News Agency (IRNA), "National Culture can be Promoted on Website via Persian Language,", 5 December 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0412050818191843.htm (Accessed on 11 November 2005) 76 Islamic Republic News Agency (IRNA), "Iran's Tourism Website Launched: Daily,", 6 November 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0511064504155828.htm (Accessed on 8 November 2005) Islamic Republic News Agency (IRNA), "Iran's Embassy in Madrid Launches Internet Site,", 15 January 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-17/0501151016175753.htm (Accessed on 8 November 2005) Islamic Republic News Agency (IRNA), "Website Established for Goods Transportation,", 18 December 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0412181067214711.htm (Accessed on 11 November 2005) Persian Journal, "Iran Offers "Visa Online" for Visitors,", 8 February 2005. http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_5661.shtml (Accessed on 26 November 2005) 77 Persian Journal, "Arabs' Imam Goes Live Online,", 29 June 2005. http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_7926.shtml (Accessed on 26 November 2005)

83

‫לצד זאת‪ ,‬ניתן למצוא באיראן רגישות גבוהה ביותר לנושא האינטרנט ושימושיו האפשריים‬ ‫בעיקר בתקופות של שינוי במדינה )לרוב בעת בחירות(‪ ,‬על כך יעידו מעצרי משתמשים‬ ‫ובלוגרים‪ ,‬חסימת ופילטור אתרים ובלוגים ושלל התבטאויות בכירים אודות הצורך לחסום‬ ‫ולפלטר את הפוגע במוסר המדינה‪ ,‬כפי שיעידו הנתונים להלן בעיקר בתקופה שלפני‬ ‫הבחירות לפרלמנט בפברואר ‪.2004‬‬

‫‪78‬‬

‫במסגרת זו‪ ,‬ניתן למצוא באיראן חקיקה המגבילה את השימוש באינטרנט‪ ,‬פיקוח על ספקי‬ ‫האינטרנט ולקוחותיהם‪ ,‬חסימת אתרים ופילטורם ואף מעצר משתמשים‪.‬‬ ‫חקיקה‬ ‫במאי ‪ 2003‬הודיע התובע הכללי עבד אלנבי נאמאזי על הקמת ועדה אשר מטרתה‬ ‫להתמודד עם עבירות אינטרנט‪ .‬לדבריו‪ ,‬אלו המעלים תכנים לאתרים אשר הוקמו באיראן‬ ‫צפויים להתבע במידה ולא יכבדו את החוקה ואת חוק העיתונות‪ ,‬זאת בהעדר חוק‬ ‫אינטרנט‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫דובר משרד המשפטים‪ ,‬ע'ולאם חוסיין אילהאם‪ ,‬הודיע ביוני ‪ 2004‬כי 'המועצה העליונה של‬ ‫המהפכה התרבותית' מנסחת טיוטה של חוק אינטרנט אשר יאסור מתיחת ביקורת על‬ ‫המשטר ופקידיו‪ ,‬מכירה או קניה של משקאות אלכוהוליים ויציאה נגד דבריו של ח'אמנהאא'י‬ ‫או של ח'מיני‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫חוק זה קובע עונשי מאסר של עד שלוש שנים לפרסום מידע הפוגע בביטחון‬

‫המדינה וכן שישה חודשי מאסר בגין פרסום 'מידע שגוי' אודות פקידי הממשל‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫יו"ר הועדה לפשעי אינטרנט ריזא פרוויזי‪ ,‬הודיע כי חוק העונשין לפשעי אינטרנט נשלח‬ ‫לאישור סופי מבחינה משפטית‪ .‬לדבריו‪ ,‬מרבית התיקונים לא נעשו על הגדרות הפשעים אלא‬ ‫על העונשים‪ .‬כמו כן בוצעו תיקונים כך שה‪ ISPs-‬לא יחשבו יותר כסמכות הבלבדית‬ ‫לפילטור‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫‪78‬‬

‫‪The Committee to Protect Journalists, "Attacks on the Press 2004: Mideast - Iran,".‬‬ ‫)‪http://www.cpj.org/attacks04/mideast04/iran.html (Accessed on 26 March 2006‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Iran,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10733 (Accessed on 13 November 2005‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪Committee to Protect Journalists, "Attacks on the Press 2004: Mideast - Iran".‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪Stop Censoring Us, "Cyber Crime Law to be Finalized,", 22 November 2004.‬‬

‫‪84‬‬

‫מומחה משפט ממשרד המשפטים של אספהאן‪ ,‬קמראן זאמאניפאר‪ ,‬התייחס בדצמבר ‪2004‬‬ ‫לצורך להתמודד משפטית עם עבירות החדשות הכרוכות באינטרנט‪ ,‬בדגש על ‪.Hackers‬‬

‫‪83‬‬

‫בינואר ‪ 2005‬התבטא מנהל מחלקת התקשורת באוניברסיטת עלאמה טבאטבאא'י כי יש‬ ‫לחוקק חוק מיוחד להסדרת הבלוגים במדינה הואיל וחוקי המדיה הכתובה אינם נותנים מענה‬ ‫למדיה שונה זו ולאלפי הבלוגים בה‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫פיקוח‬ ‫בשחר ימיו באיראן‪ ,‬לא היה האינטרנט מוסדר‪,‬‬

‫‪85‬‬

‫אולם עם הפופולאריות הגדלה שלו‪ ,‬כך‬

‫החל גם הפיקוח עליו מצד השלטונות‪.‬‬ ‫למרות הטענה הרשמית כי מטרתה של הצנזורה להגן על הציבור מפני חוסר מוסר‪ ,‬הרי‬ ‫שהיא פנתה במהירות גם לאפיקים הפוליטיים‪ .‬ניתן למצוא באיראן מדיניות ממשלתית‬ ‫מכוונת הכוללת חקיקה המגבילה את השימוש באינטרנט‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫לשם כך הוקמה בינואר ‪2003‬‬

‫ועדה ובה נציגים ממשרדי התרבות והמודיעין‪ ,‬כמו גם מהרדיו והטלוויזיה אשר הכינה רשימה‬ ‫של אתרים אותם יש לפלטר‪ ,‬רשימה זו הועברה למשרד התקשורת ולספקי האינטרנט לשם‬ ‫ביצוע מלאכת החסימה‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫)‪http://stop.censoring.us/archives/012852.php (Accessed on 20 November 2005‬‬ ‫‪Islamic Republic News Agency (IRNA), "Expert Says Hackers Should Face Fair‬‬ ‫‪Punishment,", 20 December 2004.‬‬ ‫‪http://www.irna.ir/en/news/view/line-17/0412201076192655.htm (Accessed on 13‬‬ ‫)‪November 2005‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪Stop Censoring Us, "Different Law Needed for Blogs,", 19 January 2005.‬‬ ‫)‪http://stop.censoring.us/archives/013218.php (Accessed on 19 November 2005‬‬ ‫במחקר משנת ‪ 1996‬דווח כי הגישה לאינטרנט באיראן איננה מוסדרת יחסית‪ ,‬אולם עליה במידת‬ ‫פופולריות שלו סביר להניח שתביא לשליטה ממשלתית גדולה יותר עליו‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch. "Silencing the Net: The Threat to Freedom of Expression On‬‬‫‪line,", Vol. 8, No. 2 (G), May 1996.‬‬ ‫)‪http://www.epic.org/free_speech/intl/hrw_report_5_96.html (Accessed on 29 July 2006‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪Payvand.com, "Iran's Judiciary Drafts Bill to Probe Into Internet Offenses: Press,", 6‬‬ ‫‪May 2003.‬‬ ‫)‪http://www.payvand.com/news/03/may/1026.html (Accessed on 29 July 2006‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Hardliners Step up Control of Internet,", 6 January 2003.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=4699 (Accessed on 26 March 2006‬‬ ‫‪83‬‬

‫‪85‬‬

‫‪85‬‬

‫דיווח מספטמבר ‪ 2005‬מציין כי צנזורת האינטרנט במדינה החלה רשמית פחות משנה קודם‬ ‫לכן עם הקמתה של ועדה המונה חמישה חברים אשר מטרתה לעקוב אחר אתרים ובלוגים‬ ‫איראניים במדינה ולהחליט איזה מהם על ה‪ ISPs-‬לפלטר‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫‪ – ISPs‬ספקי אינטרנט פרטיים החלו לפעול במדינה בשנת ‪ 1994‬אולם אלו נצרכים‬ ‫לאישורם של משרד המודיעין והמשרד לתרבות ולהכוונה אסלאמית ועליהם לעשות שימוש‬ ‫בפילטרים לאתרים ולדואר אלקטרוני‪ .‬הם מחוייבים להצטייד במערכות לפילטור על מנת‬ ‫למנוע כניסה לאתרים אסורים )פוליטיים ובלתי מוסריים( וכן למנוע גישה עקיפה לאתרים‬ ‫אלו‪ ,‬כאשר את אמות המידה לפילטור יקבעו השלטונות‪ .‬במהלך שנת ‪ 2004‬נסגרו לפחות‬ ‫‪ ISPs 12‬ברחבי המדינה אשר לא התקינו פילטרים לסינון אתרים אסורים אלו‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫מנהלי ה‪ ISPs-‬הוצרכו לעמוד בתנאים שונים‪ ,‬לפיהם עליהם להיות בעלי אזרחות איראנית‬ ‫ונאמנים לחוקת הרפובליקה האסלאמית‪ ,‬שייכים לאחת מהדתות המוכרות על ידי החוקה‪,‬‬ ‫בעלי כישורים טכניים והתואר האקדמי הנדרש‪ ,‬לפחות בני ‪ 25‬שנה‪ ,‬חפים מכל פגם מוסרי‬ ‫או הרשעה פלילית‪ ,‬חסרי השתייכות לארגון אנטי‪-‬מהפכני או תמיכה בו‪ .‬אלו אשר הורשעו‬ ‫בפעילות נגד הבטחון הפנימי או החיצוני או אלו אשר ידועים כפעילים נגד המדינה מנועים‬ ‫מלהיות בעלי ‪.ISP‬‬

‫‪90‬‬

‫התקנות קובעות מפורשות כי אסורים בהקמה ובהעלאה לאינטרנט ע"י ה‪ ISPs-‬וע"י‬ ‫המשתמשים אתרים הכוללים את המידע או המבצעים את הפעולות הבאות‪ :‬חומר אנטי‬ ‫אסלאמי; פגיעה באסלאם; מידע הנוגד את החוקה או המשפיע על עצמאות המדינה; פגיעה‬ ‫במנהיג; פגיעה בקודשי האסלאם והוראותיו ובערכי המהפכה האסלאמית או האידיאולוגיה‬ ‫הפוליטית של ח'מיני; ערעור האחדות וההרמוניה הלאומית; ערעור הלגיטימיות והיעילות של‬ ‫המערכת האסלאמית בקרב הציבור; פרסום קבוצות או מפלגות לא חוקיות; פרסום מסמכי‬

‫‪88‬‬

‫‪Persian Journal, "Mullahs' Islamic Internet Censorship Growing in Iran,", 14 September‬‬ ‫‪2005.‬‬ ‫‪http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_9618.shtml‬‬ ‫‪(Accessed‬‬ ‫‪on‬‬ ‫‪26‬‬ ‫)‪November 2005‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Iran".‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", p. 47.‬‬

‫‪86‬‬

‫ממשלה או כאלו הקשורים בביטחון הלאומי‪ ,‬בצבא או במשטרה; פרסום תמונות לא מוסריות;‬ ‫עידוד השימוש בסיגריות או סמים; הוצאת דיבתם של פקידי ציבור והעלבת אנשי חוק;‬ ‫חשיפת עניינים פרטיים והפרת צנעת הפרט של גורמים פרטיים; פרסום סיסמאות מחשבים‬ ‫או דרכים להשגת מידע שכזה; עסקאות מסחריות לא חוקיות באמצעות האינטרנט דוגמת‬ ‫זיוף‪ ,‬מעילה‪ ,‬הימורים; מכירה‪ ,‬קניה או פרסום של סחורה בלתי חוקית; כל כניסה לא חוקית‬ ‫לאתרים הכוללים מידע פרטי וכל נסיון לפצח סיסמאות המגנות על מערכות מחשב; כל‬ ‫התקפה על אתרים השייכים לאחרים במטרה למנוע או להאט את פעילותם; נסיון לנטר מידע‬ ‫ברשתות; יצירת רשתות רדיו או טלביזיה ללא רשות הגורם האחראי‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫כמו כן‪ ,‬ספקי‬

‫האינטרנט ומשתמשיהם אחראים על התכנים המופצים באמצעותם‪ ,‬על ספקי האינטרנט‬ ‫לשמור את כל פרטי המשתמשים בשרותיהם ובכלל זה כתובת ‪ IP‬ולספק זאת למשרד‬ ‫התקשורת‪.‬‬ ‫במחצית שנת ‪ 2001‬התארגנו כמאה ‪ ISPs‬במדינה נגד התחרות הלא הוגנת‪ ,‬לטענתם‪ ,‬מצד‬ ‫משרד התקשורת בטענה כי למרות שהממשלה מגדירה עצמה כרפורמיסטית‪ ,‬הרי שהמשרד‬ ‫מסרב לספק ל‪ ISPs-‬פרטיים אלו קווי טלפון נוספים‪.‬‬ ‫משתמשים – כל המשתמשים נאלצים להתחייב בכתב כי ימנעו מכניסה לאתרים 'לא‬ ‫אסלאמיים'‪.‬‬ ‫אתרים – בדצמבר ‪ 2004‬הפנתה קבוצת נציגים מארגוני התרבות והבטחון קריאה למשרד‬ ‫להכוונה אסלאמית לזהות ולרשום את כל האתרים המופעלים מתוך איראן‪ .‬עוד צויין כי‬ ‫הבקשה הופנתה במטרה להבטיח מנגנון של פיקוח ובקרה על האתרים המקומיים‪.‬‬ ‫אינטרנט קפה‬

‫‪93‬‬

‫‪92‬‬

‫– במאי ‪ 2001‬סגרו השלטונות למעלה מ‪ 400-‬אינטרנט קפה בטהרן לבדה‬

‫)מתוך ‪ 1,500‬שפעלו בה בטרם המהלך(‪ 94‬תוך דרישה כי אלו ישיגו רישיונות על מנת שיוכלו‬ ‫להמשיך ולפעול‪ ,‬אולם הטענה היא כי רישיונות אלו לא היו כלל זמינים באותה העת‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫תרגום ההנחיות המצויות באתר‬ ‫)‪.(http://www.dci.ir/data4.asp‬‬

‫של‬

‫‪Iran‬‬

‫‪of‬‬

‫‪Company‬‬

‫‪Communications‬‬

‫‪Data‬‬

‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", pp. 48-49.‬‬ ‫‪Stop Censoring Us, "Government to Probe Local Sites,", 8 December 2004.‬‬ ‫)‪http://stop.censoring.us/archives/012987.php (Accessed on 19 November 2005‬‬

‫‪87‬‬

‫‪91‬‬ ‫‪92‬‬

‫ מטרת הצעד היתה להלחם בהפסדים הנגרמים לחברת התקשורת‬,‫לטענת הפקידים‬ ‫ בשל השיחות הבינלאומיות המוזלות‬Telecommunications Company of Iran (TCI) ‫ עמד‬TCI-‫ אולם אלו הכחישו כי ה‬.‫המתאפשרות באינטרנט קפה באמצעות האינטרנט‬ ‫ גורם מחברת התקשורת טען כי מטרת פשיטת המשטרה היתה להלחם‬.‫מאחורי המהלך‬ 95

."‫באתרים בעלי תוכן "הנוגד את ערכי האסלאם‬ ‫פילטור וחסימת אתרים‬

SmartFilter ‫ עושה איראן שימוש בתוכנת‬,‫אתרים – לשם חסימת האתרים ופילטורם‬ ‫( תוצרת חברה אמריקאית‬http://www.securecomputing.com/index.cfm?skey=85) ‫בשל יעילותן של התוכנות הזרות על אלו‬

96

(‫)אשר טענה כי לא מכרה תוכנה זו לאיראן‬

‫הערכת מספר האתרים הנחסמים לאורך השנים נעה בסביבות‬

97

.‫המקומיות בתחום זה‬

:‫ ראה‬,‫ לכתבה כללית אודות אינטרנט קפה במדינה ובטהרן בפרט‬93 Barmak Bahremand, "Tehranis also go to Internet Cafés,", Payame Emrooz. http://www3.estart.com/iran/lifestyles/tehranis.html (Accessed on 13 November 2005) :‫ מהם‬400 ‫ אינטרנט קפה בבירה בטרם מהלך זה של סגירת‬1,500 ‫ מדווח על‬2001 ‫ בכתבה הבאה ממאי‬94 Nua Internet Surveys, "Crackdown on Cybercafé‫י‬s in Iran,", Financial Times, 15 May 2001. http://www.nua.ie/surveys/index.cgi?f=VS&art_id=905356762&rel=true (Accessed on 15 November 2005) ‫ עולה כי שוב ישנם בבירה‬,‫ כשנה וחצי לאחר האירוע‬,2002 ‫אולם מהכתבה הבאה שתאריכה נובמבר‬ .‫ אינטרנט קפה‬1,500 Nua Internet Surveys, "Internet Use on the up in Iran,", Madar Research Group, 6 November 2002. http://www.nua.ie/surveys/index.cgi?f=VS&art_id=905358529&rel=true (Accessed on 15 November 2005) 95 Reuters, "Iran Clamps Down on Net Cafes,", Wired News, 15 May 2001. http://www.wired.com/news/politics/0,1283,43815,00.html (Accessed on 14 November 2005) Agence France Presse (AFP), "Tehran Police Crack Down on Internet, 400 Cybercafés Closed: Paper,", soc.culture.Iranian, Google, 13 May 2001. http://groups.google.com/groups?selm=cwvL6.188%24RK4.4134%40news (Accessed on 14 November 2005) .‫ נסגרו שלושה אינטרנט קפה בעיר בושהר‬2004 ‫ באוגוסט‬25-‫ב‬ Reporters Without Borders, "New Attacks on Internet Freedom Deplored,", 28 August 2004. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11275 (Accessed on 17 November 2005) :‫ ראה‬,‫ בעניין זה‬2005 ‫ ביוני‬22 ‫ מתאריך‬John McMulty ‫ אודות הצהרתו של מנכ"ל החברה‬96 OpenNet Initiative, "Internet Filtering in Iran in 2004-2005,". http://www.opennetinitiative.net/studies/iran/ONI_Country_Study_Iran.pdf (Accessed on 26 November 2005) 97 Stop Censoring Us, "Iran Government Uses American Filtering Software,", 24 January 2005. http://stop.censoring.us/archives/013307.php (Accessed on 19 November 2005) :‫ ראה‬,‫אודות תוכנת הפילטור שפיתחה איראן‬ Stop Censoring Us, "'Intelligent Filter' Developed,", 12 November 2004.

88

‫דבר המבוצע באמצעות רשימות אתרים אותם יש לחסום‬ 99 100

98

,‫ אתרים‬15,000-10,000

.‫ השונים במדינה‬ISPs-‫הנשלחות מחברת התקשורת המקומית ל‬

,‫ אתרי קהילות מקוונות‬,(‫ בלוגים )להלן‬,‫בין האתרים הנחסמים מצויים אתרי חדשות‬

‫יצויין כי‬

103

.‫ואתרים העוסקים בענייני נשים‬

102

‫אתרי גורמים רפורמיסטיים‬

101

,‫פורנוגרפיה‬

http://stop.censoring.us/archives/012760.php (Accessed on 22 November 2005) Aaron Scullion, "Iranian Bloggers Rally Against Censorship,", BBC News, 11 December 2003. http://news.bbc.co.uk/1/hi/technology/3310493.stm (Accessed on 22 November 2005) "Iran Steps up Net Censorship,", BBC News, 12 May 2003. http://news.bbc.co.uk/1/hi/technology/3019695.stm (Accessed on 22 November 2005) 200-‫ אלף אתרים זרים ו‬100-‫ קובע כי עד כה הצליחה איראן לחסום יותר מ‬2004 ‫דיווח ממחצית שנת‬ ‫ האתר הראשון שנחסם היה של רדיו 'קול אמריקה' אשר נחשב לאחד האתרים‬.‫אתרים מקומיים‬ ‫ שעות ביממה בפרסית ונתמך‬24 ‫ כמו גם אתר השייך לרדיו פארדא המשדר‬,‫המפורסמים בקרב הצעירים‬ .‫ע"י ממשל ארה"ב‬ 100 ‫ "אלחכומה פי טהראנ תשנ חמלה תטהיר ללמואקע אלאבאחיה ואלסיאסה ותע'לק‬,‫אלקדס אלערבי‬ .2004 ‫ ביוני‬22 ,",‫אלפ מוקע אג'נבי‬ :‫ ראה‬,‫ המקומיים לחסום‬ISPs-‫ אודות רשימת האתרים אשר חברת התקשורת האיראנית הורתה ל‬99 Stop Censoring Us, "Blacklist, Latest Version,", 16 June 2004. http://stop.censoring.us/archives/011038..php (Accessed on 24 March 2006) :‫ אשר הינו‬Orkut.com ‫ לדוגמא האתר‬100 Orkut.com, "An Online Community that Connects People Through a Network of Trusted Friends,". https://www.orkut.com (Accessed on 19 November 2005) :‫כפי שדווח במקור הבא‬ Stop Censoring Us, "Orkut 'Filtered',", 5 January 2005. http://stop.censoring.us/archives/013107.php (Accessed on 19 November 2005) .‫ עשרת האתרים הפופולריים ביותר באיראן קשורים למין‬101 100 ‫ "אלחכומה פי טהראנ תשנ חמלה תטהיר ללמואקע אלאבאחיה ואלסיאסה ותע'לק‬,‫אלקדס אלערבי‬ ."‫אלפ מוקע אג'נבי‬ ‫ נסגרה רשת מקומית ככל הנראה בשל דיווחים כי צעירים עשו בה שימוש לסקס‬1995 ‫כבר באוגוסט‬ .‫צ'ט‬ Human Rights Watch, "Silencing the Net". :Baztab ‫ אודות חסימת האתר‬102 TheAge.com, "Iran Shuts Conservative-Run News Site,", 2 November 2004. http://www.theage.com.au/news/Breaking/Iran-shuts-conservativerun-newssite/2004/11/02/1099262820451.html (Accessed on 25 November 2005) :Emrooz ‫אודות חסימת האתר‬ Clare Doyle, "Iran Restricts Reformist Website,", BBC News, 7 January 2004. http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/3376907.stm (Accessed on 25 November 2005) Reporters Without Borders, "New Attacks on Internet Freedom Deplored". :Baamdad ,Rooydad ‫אודות חסימת האתרים‬ Sebastian Usher, "Iran's Blocked Websites Resurface,", BBC News, 1 September 2004. http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/3619788.stm (Accessed on 24 December 2005) 103 Reporters Without Borders, "Tehran Seeking". ‫ פרסמו מספר ארגונים וגופים באיראן עצומה מקוונת נגד חסימת אתרים‬,‫ בתוניסיה‬WSIS-‫לרגל כינוס ה‬ .‫ איש מרחבי העולם‬847 2005 ‫ בדצמבר‬24 ‫ עליו חתמו עד לתאריך‬,‫במדינה העוסקים בנשים ומגדר‬ petitiononline.com, "Protest against Filtering of Information on Women in Iran,". http://new.petitiononline.com/womeno/petition.html (Accessed on 24 December 2005) 98

89

‫ הינם בעלי סבירות גבוהה יותר להחסם מאשר‬,‫אתרים הכוללים תכנים בשפה הפרסית‬ 104

.‫תכנים זהים בשפה האנגלית‬

.‫ שונים‬Proxy Servers 58-‫ נערך ניסוי במהלכו נבדקה חסימת אתרים מ‬2003 ‫באוגוסט‬ ‫ עם זאת התברר‬.‫הממצאים הראו כי קיימים אתרים שנחשבו כחסומים אך בפועל לא היו כך‬ ‫בניסוי שנערך במחצית אוקטובר‬

105

.‫כי קיימים אתרים אשר נחסמים בקביעות ע"י השלטונות‬

21 ,‫ בלוגים‬643 ‫ מתוך‬129 :‫ כחסומים‬718 ‫ מהם נמצאו‬,‫ אתרים באיראן‬3,146 ‫ נבדקו‬2005 ‫ אתרים המעניקים גלישה‬40 ‫ מתוך‬16 ‫ אתרים המזוהים עם האופוזיציה וכן‬54 ‫מתוך‬ 106

.‫אנונימית ברשת‬

:‫חסימת אתרים אלו אף זכתה לגיבוי הנהגת המדינה ולהכרתה‬ "‫ אתרים בעלי תכנים "פורנוגראפיים ולא מוסריים‬240 ‫נשיא איראן התייחס לסוגיה וטען כי‬ 107

.‫חסומים בארצו‬

‫ כי המשרד חסם את הגישה‬2004 ‫ הצהיר במאי‬,‫נאג'ד‬-‫סגן שר התקשורת מסעוד דאווארי‬ ‫ל"אתרים לא מוסריים ולאתרים פוליטיים הפוגעים במנהיגיה הפוליטיים והדתיים של‬ ‫הוא הוסיף כי כאשר מתבצע נסיון כניסה לאתר שכזה מוזהרים המשתמשים כי‬ 109

108

."‫המדינה‬

."‫ הביקור באתר זה אסור‬,‫"על פי צו של משרד הדואר והתקשורת‬

104

Persian Journal, "Iran's Web Censorship among World's Strictest,", 21 June 2005. http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_7722.shtml (Accessed on 26 November 2005) OpenNet Initiative: Bulletin 004, "Internet Content Filtering in Iran: Verification of Reported Banned Websites,", 13 August 2004. http://www.opennetinitiative.net/bulletins/004 (Accessed on 20 March 2004) 105 TheHacktivist.com, "Censor Blog: Testing Indicates Iranian censorship,", 28 August 2003. http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=article&sid= 274&mode=thread&order=0&thold=0 (Accessed on 4 March 2006) TheHacktivist.com, "Censor Blog: Is Iran Censoring the Internet ?,", 27 August 2003. http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=article&sid= 273&mode=thread&order=0&thold=0 (Accessed on 24 March 2006) 106 Human Rights Watch, "False Freedom,", p. 62. 107 Aaron Scullion, "Iran's President Defends Web Control,", BBC News, 12 December 2003. http://news.bbc.co.uk/1/hi/technology/3312841.stm (Accessed on 24 March 2006) ‫ בטיעון זהה נעשה שימוש בדיוק שנה קודם לכן בניסיונם של שרים איראניים להסביר את הכמות הרבה‬108 :‫של אתרים הנחסמים במדינה‬ "Block access to immoral sites as well as political sites which rudely make fun of religious and political figures in the country." BBC News, "Iran Steps up Net Censorship,", 12 May 2003.

90

‫התובע הכללי של טהרן סעיד מורתזווי קרא בתום פגישה בינואר ‪ 2005‬עם פקידי משרד‬ ‫התקשורת להמשך שיתוף הפעולה ביו משרד זה למשרד המשפטים לשם המשך פילטור‬ ‫אתרים ולפגישות נוספות לשם כך‪.‬‬

‫‪110‬‬

‫יצויין כי המאבק בין השמרנים לרפורמיסטיים מוצא ביטויו גם באינטרנט כאשר לכל מחנה‬ ‫אתרי חדשות משלו‪ .‬אחד מהשיאים היה חסימתו של האתר ‪http://www.emrooz.ws‬‬ ‫בפברואר ‪ 2003‬המזוהה עם הרפורמיסטיים‪.‬‬ ‫בלוגים‬

‫‪112‬‬

‫– אתרים אלו‬

‫‪113‬‬

‫‪111‬‬

‫מהווים אמצעי מרכזי וחשוב לתושבי איראן להעברת ידיעות‬

‫ביניהם בעיקר בתקופות של משבר ושינויים‪ .‬השלטון שמודע להשפעתם הגדלה של אתרים‬ ‫אלו‪,‬‬

‫‪114‬‬

‫עושה‬

‫מאמץ‬

‫לפלטר‬

‫אתרים‬

‫המארחים‬

‫בלוגים‬

‫אלה‬

‫‪115‬‬

‫דוגמת‪:‬‬

‫)‪http://news.bbc.co.uk/2/hi/technology/3019695.stm (Accessed on 14 November 2005‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Iran".‬‬ ‫‪110‬‬ ‫'‪Stop Censoring Us, "Mortazavi Defends Unilateral Filtering of 'Immoral and Sacriligious‬‬ ‫‪Websites,", 14 January 2005.‬‬ ‫)‪http://stop.censoring.us/archives/013181.php (Accessed on 19 November 2005‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪"In fact, it is now easier to access pornographic sites than reformist ones".‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Iran".‬‬ ‫‪ 112‬אודות תרבות הבלוגים באיראן‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Firouz Sedarat, "Iran Internet Use at Risk from Conservatives,", ARTicles, 18 June‬‬ ‫‪2003.‬‬ ‫‪http://www.16beavergroup.org/mtarchive/archives/000228.php (Accessed on 14‬‬ ‫)‪November 2005‬‬ ‫כמו גם סקירתו של הבלוגר האיראני ארש סגארג'י אשר אף נידון למאסר‪.‬‬ ‫‪Arash Sigarchi, "Iran: 'We Can Write Freely in Blogs',", in Reporters Without Borders,‬‬ ‫‪Handbook For Bloggers And Cyber-Dissidents, September 2005. pp. 49-51.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/IMG/pdf/Bloggers_Handbook2.pdf (Accessed on 21 February 2006‬‬ ‫אודות מקומן של הנשים בתחום הבלוגים באיראן‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪BBC News, "Web Gives a Voice to Iranian Women,", 17 June 2002.‬‬ ‫‪http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/2044802.stm (Accessed on 15 November‬‬ ‫)‪2005‬‬ ‫אודות פעילות השלטונות נגד הבלוגים והכותבים בהם‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Erin McLaughlin, "Iran Keeps an Eye on the Bloggers,", CNN.com, 18 July 2003.‬‬ ‫‪http://edition.cnn.com/2003/WORLD/meast/07/16/iran.blogs/index.html (Accessed on‬‬ ‫)‪24 March2006‬‬ ‫‪ 113‬על פי מקור ממחצית ‪ ,2004‬באיראן מצויים כעשרים אלף בלוגים‪.‬‬ ‫אלקדס אלערבי‪" ,‬אלחכומה פי טהראנ תשנ חמלה תטהיר ללמואקע אלאבאחיה ואלסיאסה ותע'לק ‪100‬‬ ‫אלפ מוקע אג'נבי"‪.‬‬ ‫‪ 114‬אודות רגישותו של הממשל לאתרים אלה בהם מובעת דעה עצמאית בעיתות של שינוי במדינה‪ ,‬יעיד‬ ‫הלחץ שהופעל על ידי השלטונות על התקשורת המקומית בשבועות שלפני הבחירות בפברואר ‪.2004‬‬ ‫הדבר כלל חסימת אתר עצמאי ופופולרי בתחילת ינואר וכן כ‪ 50-‬בלוגים אשר דנו בבחירות וסיפקו מידע‬ ‫אודות מהלכי הגורמים הרפורמיסטיים בעניין זה‪.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Iran,".‬‬ ‫עדות נוספת לרגישותו זו של השלטון האיראני לנושא הבלוגים ניתן למצוא במעצרים של בלוגרים‬ ‫שבוצעו לפני ובסמוך למועד הבחירות בפברואר ‪ 2004‬כמתועד להלן‪.‬‬ ‫‪109‬‬

‫‪91‬‬

‫‪,http://web.ifrance.com‬‬

‫‪,http://geocities.yahoo.com‬‬

‫‪.http://www.freeservers.com ,http://www.tripod.lycos.com‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מעניינת התבטאותו של מוצטפא ג'האנגארד‪ ,‬ראש המועצה העליונה למידע‪ ,‬אשר‬ ‫קרא למערכת המשפטית להפסיק פילטור חד צדדי של אתרים‪ ,‬לאור הפילטור הרב של‬ ‫בלוגים במדינה במהלך ינואר ‪ .2005‬הוא הביע את דאגתו מאי הקפדה על הדרישות‬ ‫המשפטיות הבסיסיות בעניין זה והביע את תקוותו כי המועצה העליונה של המהפכה‬ ‫התרבותית‪ ,‬אשר הינה הרשות האחראית לטפל בעניינים אלו‪ ,‬תחקור את סוגיית הפילטור‬ ‫לעומק ותשיב מגמה זו למסלולה ההגיוני והמשפטי‪.‬‬

‫‪116‬‬

‫ביולי ‪ 2003‬פורסמה רשימה של מספר עשרות אתרים פוליטיים‪ ,‬בלוגים וכן אתרי עקיפה‬ ‫אשר לפי הטענה‪ ,‬הממשל הורה לכל ספקי האינטרנט והתוכן במדינה לחוסמם‪.‬‬

‫‪117‬‬

‫מעצרים‬ ‫מפרוט מקרי המעצר של משתמשי האינטרנט באיראן‪ ,‬ניתן ללמוד מספר עובדות מעניינות‪:‬‬ ‫•‬

‫ככלל‪ ,‬מלבד אירוע המעצר המוני )אירוע מס' ‪ 3‬להלן(‪ ,‬הרי הנעצרים מתחלקים לשני‬ ‫סוגים‪ :‬אלו המפרסמים תכנים באתרים רפורמיסטיים ואלו שהם בלוגרים המפרסמים את‬ ‫תכניהם בבלוגים שלהם‪ .‬בהקשר זה יצויין כי איראן נוהגת לעצור את הכותבים והאנשים‬

‫‪ 115‬באוגוסט ‪ 2005‬הורתה חברת התקשורת המקומית לכל ספקי האינטרנט במדינה לחסום את האתר‬ ‫‪ blogrolling.com‬המשמש כלי חשוב בידי הבלוגרים לקבלת מידע מקוון אודות עדכונים בבלוגים‬ ‫שלהם‪ ,‬בו עושים שימוש רב בלוגרים איראניים‪.‬‬ ‫‪Stop Censoring Us, "Blogosphere 'Attacked',", 13 August 2005.‬‬ ‫)‪http://stop.censoring.us/archives/014408.php (Accessed on 19 November 2005‬‬ ‫כמו גם הכתבות הבאות אודות חסימת ‪ Weblogs‬ופילטורם‪:‬‬ ‫‪Stop Censoring Us, "Flickr Filtered,", 1 June 2005.‬‬ ‫)‪http://stop.censoring.us/archives/014126.php (Accessed on 19 November 2005‬‬ ‫‪Stop Censoring Us, "ParsOnline Filters Candidate's Blog,", 27 March 2005.‬‬ ‫)‪http://stop.censoring.us/archives/013820.php (Accessed on 19 November 2005‬‬ ‫‪Stop Censoring Us, "ParsOnline Filters major Blogging Tools,", 14 January 2005.‬‬ ‫)‪http://stop.censoring.us/archives/013184.php (Accessed on 19 November 2005‬‬ ‫‪Stop Censoring Us, "Jahangard: Judiciary Should Stop Unilateral Filtering,", 13 January‬‬ ‫‪2005.‬‬ ‫)‪http://stop.censoring.us/archives/013166.php (Accessed on 19 November 2005‬‬ ‫‪Editor: Myself, Hossein Derakhshan's English Weblog on Iran, Technology and Pop‬‬ ‫‪Culture, "Latest Blacklist,", 21 January 2003.‬‬ ‫)‪http://hoder.com/weblog/archives/007715.html (Accessed on 4 March 2006‬‬

‫‪92‬‬

‫‪116‬‬

‫‪117‬‬

‫הטכניים העומדים מאחורי אתרים אלו ונמנעת מלפעול נגד המנהיגים הפוליטיים אשר‬ ‫בשמם פועלים לעיתים אותם אתרים‪.‬‬ ‫•‬

‫‪118‬‬

‫רגישותו של הממשל האיראני לפעילות באינטרנט בעיתות של שינוי דוגמת בחירות )כפי‬ ‫שצויין לעיל(‪ :‬מרבית המעצרים בוצעו במהלך ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪ - 2005‬שמונה חודשים‬ ‫לאחר הבחירות לפרלמנט ושמונה חודשים בטרם הבחירות לנשיאות‪ .‬כאשר לאחר‬ ‫הבחירות לנשיאות )יוני ‪ (2005‬לא אותרו מקרי מעצר עד לתום התקופה הנסקרת‪.‬‬

‫•‬

‫‪119‬‬

‫לגבי מרביתם של עצורים אלו דווח כי הם סבלו מתנאים קשים ועינויים בכלאם‪ 120‬אך עם‬ ‫זאת‪ ,‬הם שוחררו כעבור מספר שבועות ‪ /‬חודשים מועט‪.‬‬

‫להלן מקרי המעצר באיראן בתקופה זו הקשורים בשימוש באינטרנט‪ ,‬תחזוקת אתרים בו‬ ‫ובהפצת תכנים באמצעותו‪:‬‬ ‫‪ .1‬ב‪ 16-‬בינואר ‪ 2003‬נעצר הבלוגר ג'וואד טוואף בעל הבלוג ‪ ,Rangin Kaman‬אשר היה‬ ‫מנהיג סטודנטים בעברו ונעצר בשנת ‪ 1987‬בעת מהומות הסטודנטים‪ .‬מעצרו ארע‬ ‫לאחר שפרסם באתרו מידע אודות מהומות הסטודנטים שפרצו נגד גדר דין המוות‬ ‫שנפסק למרצה האשם אע'אג'ארי ומתיחת ביקורת מתמדת על השלטון‪ .‬הוא שוחרר‬ ‫כעבור יומיים לאחר שהממשל הכחיש את דבר המעצר‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫‪ .2‬ב‪ 18-‬בפברואר ‪ 2003‬נעצר העיתונאי מחמד מחסן סאזגארא עורך אתר החדשות‬ ‫‪ http://www.alliran.net‬אשר פרסם ביקורת על המשטר באתרו ובה קרא לרפורמות‬

‫‪118‬‬

‫‪Human Rights Watch, "Iran: Web Writers Purge Underway,", 8 November 2004.‬‬ ‫)‪http://hrw.org/english/docs/2004/11/08/iran9631.htm (Accessed on 12 March 2006‬‬ ‫‪ 119‬נציג פרלמנט לשעבר רפורמיסטי ציין כי כעשרים אנשים‪ ,‬ולא רק עיתונאים‪ ,‬נעצרו ב"פשיטה נגד‬ ‫השימוש באינטרנט"‪.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "New Arrest of a Journalist Contributing to Reformist‬‬ ‫‪Websites,", 10 October 2004.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11598 (Accessed on 25 November 2005‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "Iran: Web Writers Purge Underway".‬‬ ‫‪ 120‬אודות תנאי מאסרם ופעילות הממסד האיראני לחקירת תנאים אלו‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "Iran: Judiciary Should Admit Blogger Abuse,", 5 April 2005.‬‬ ‫)‪http://hrw.org/english/docs/2005/04/04/iran10415.htm (Accessed on 26 November 2005‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Iran".‬‬ ‫‪IranVoice.org, "Summary of Today's Radio Farda Iran Stories Broadcast 1/17/2003,",‬‬ ‫‪17 January 2003.‬‬ ‫)‪http://www.iranianvoice.org/article722.html (Accessed on 17 November 2005‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Iran - Annual Report 2004,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=9940 (Accessed on 26 November 2005‬‬

‫‪93‬‬

‫חוקתיות‪ .‬הוא שוחרר ב‪ 22-‬בפברואר ונעצר שוב ב‪ 15-‬ביוני ולאחר תשלום קנס בסכום‬ ‫שהינו שווה ערך ל‪ 600-‬אלף יורו ע"י משפחתו ושתי שביתות רעב ארוכות‪ ,‬הוא שוחרר‬ ‫לבסוף בתחילת אוקטובר ‪.2003‬‬

‫‪122‬‬

‫‪ .3‬במרץ ‪ 2003‬נעצרו כשבעים צעירים אשר נפגשו באמצעות אתר הכרות‬

‫‪123‬‬

‫בלתי חוקי‪.‬‬

‫העיתונים שדיווחו על הפרשה העלו את האפשרות כי השלטונות ניטרו את חדרי הצ'ט‬ ‫בהם נעשה שימוש‪.‬‬ ‫‪ .4‬ב‪20-‬‬

‫באפריל‬

‫‪124‬‬

‫‪2003‬‬

‫נעצר‬

‫הבלוגר‬

‫סינא‬

‫מוטלבי‪,‬‬

‫בעל‬

‫הבלוג‬

‫רוזנגאר‬

‫)‪ (http://www.rooznegar.com‬ומי שהיה חבר בצוות כתב העת הרפורמיסטי שנסגר‬ ‫חיאת‪-‬א‪-‬נו‪ ,‬לאחר שהציב ב‪ 1-‬בדצמבר ‪ 2002‬בבלוג שלו אף הוא מאמר אודות המרצה‬ ‫האשם אע'אגארי אשר נידון בנובמבר ‪ 2002‬לעונש מוות בגין הביקורת שמתח על שלטון‬ ‫אנשי הדת במדינה‪ .‬הוא שוחרר ב‪ 12-‬במאי אותה השנה בלא אשמה ולאחר תשלום קנס‬ ‫בסכום שהינו שווה ערך ל‪ 37,500-‬דולר‪ .‬בדצמבר הוא היגר להולנד בבקשה למקלט‬ ‫מדיני‪ .‬בעקבות מסיבת עיתונאים שערך ביוני ‪ 2004‬בה סיפר על הקורות אותו‪ ,‬נעצר‬ ‫אביו ב‪ 8-‬בספטמבר ושוחרר ב‪ 19-‬באותו החודש‪.‬‬

‫‪125‬‬

‫‪ .5‬במאי ‪ 2004‬נעצר הבלוגר מוג'תבא לוטפי אשר היה חבר מערכת האתר‬ ‫‪) http://www.naqshineh.com‬אתר חדשות אודות העיר קום אשר נחסם ממרץ ‪(2004‬‬

‫‪122‬‬

‫‪123‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Iran".‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "A Journalist Arrested for Having Criticised the Supreme‬‬ ‫‪Guide,", 19 February 2003.‬‬ ‫‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=4985‬‬ ‫‪ Iranian Singles‬מהווה דוגמא לאתר הכרות שכזה‪ ,‬גם אם אין מקורו באיראן‪ ,‬אשר משרת את‬ ‫הקהילה האיראנית באיראן וברחבי העולם )למרות שהוא דל מבחינת האוכלוסיה הרשומה בו( ‪-‬‬ ‫‪ .http://www.iranian.ws/singles/index.php?l=default‬אתר זה מהווה חלק מהאתר ‪Persian‬‬ ‫‪ (http://www.iranian.ws) Journal‬אשר גם כולל כתבה קצרה אודות תופעת אתרי ההכרות ומילון‬ ‫קיצורים המקובלים בעידן האינטרנט וה‪.SMS-‬‬ ‫‪Yair Czitrom, "Dictionary for Online Daters,", Persian Journal, 13 August 2005.‬‬ ‫‪http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_8898.shtml (Accessed on 21 January‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪Firouz Sedarat, "Iran Internet Use at Risk from Conservatives,", ARTicles, 18 June‬‬ ‫‪2003.‬‬ ‫‪http://www.16beavergroup.org/mtarchive/archives/000228.php (Accessed on 14‬‬ ‫)‪November 2005‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Another Journalist and Website Editor Arrested,", 21 April‬‬ ‫‪2003.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=6293 (Accessed on 25 November 2005‬‬

‫‪94‬‬

‫וכתב העיתון הרפורמיסטי ח'ורדאד אשר נסגר ע"י השלטונות ב‪ .1999-‬מעצרו בא‬ ‫בעקבות מאמר בשם‬

‫‪"Respect for Human Rights in Cases Involving the‬‬

‫"‪ Clergy‬שפרסם באתר זה‪ .‬לאחר חודשיים וחצי של מאסר ותשלום קנס בסכום שהינו‬ ‫שווה ערך ל‪ 81,250-‬דולר‪ ,‬הוא שוחרר‪.‬‬ ‫ב‪ 14-‬באוגוסט ‪ 2004‬הוא נדון ל‪ 46-‬חודשי מאסר באשמת הפצת "שקרים" באינטרנט‬ ‫אולם הוא שוחרר לאחר תשלום קנס בסכום שהינו שווה ערך ל‪ 55,000-‬יורו‪ .‬הוא נאסר‬ ‫ב‪ 5-‬בפברואר ‪ 2005‬לאחר שבית דין לערעורים דן בערעורו‪ ,‬אולם הוא שוחרר שוב ב‪28-‬‬ ‫באוגוסט ‪ ,2005‬לאחר שישה חודשי מאסר‪ ,‬יחד עם מחמד רצ'א נסב עבדוללאהי‪.‬‬

‫‪126‬‬

‫‪ .6‬ב‪ 7-‬ביוני ‪ 2004‬נעצר הכתב לשעבר של כתב העת השמרני ריסאלאת‪ ,‬עבאס‬ ‫קאקאוואנד באשמת הפצת "ידיעות שקריות" במאמרים מקוונים‪ .‬הוא שוחרר כעבור‬ ‫שלושה ימים לאחר תשלום קנס‪.‬‬

‫‪127‬‬

‫‪ .7‬ב‪ 22-‬באוגוסט ‪ 2004‬נשפטו שישה מאנשי הצוות הטכני של אתר החדשות רוידאד של‬ ‫הגוף הרפורמיסטי "חזית ההשתתפות האסלאמית"‪ :‬פריד סאני‪ ,‬אראש נאדרפור‪ ,‬מאני‬ ‫ג'אוואדי‪ ,‬קיאוואש ע'אדמלי‪ ,‬מוזגאן ע'אווידל‪ ,‬מהדי דיראיתי‪ .‬זאת‪ ,‬למרות מעורבותם‬ ‫בצדדים הטכניים של האתר וללא כל קשר לתכניו‪.‬‬

‫‪128‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Journalist’s Father Released,", 21 September 2004.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11384 (Accessed on 25 November 2005‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Release of Cyberjournalist Mojtaba Lotfi and Blogger‬‬ ‫‪Mohamad Reza Nasab Abdolahi,", 29 August 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=14807 (Accessed on 25 November 2005‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Blogger Cleared of "Insult to Prophets" but Still Guilty of‬‬ ‫‪"Insulting Supreme Guide",", 11 July 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12564 (Accessed on 25 November 2005‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", p. 62.‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Conservative Journalist Freed on Bail,", 11 June 2004.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10572 (Accessed on 26 March 2006‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", p. 62.‬‬ ‫למרות מספר זה ושמות אלו‪ ,‬נוקב מקור אחר במספר ושמות אחרים בעת התייחסות לשחרורם‪.‬‬ ‫‪Stop Censoring Us, "Four Technicians Released,", 15 November 2004.‬‬ ‫)‪http://stop.censoring.us/archives/012789.php (Accessed on 22 November 2005‬‬ ‫רק שמו של מהדי דיראיתי משותף לשתי הרשימות‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫‪ .8‬ב‪ 7-‬בספטמבר ‪ 2004‬נעצר שאהראם ראפי‪-‬זאדה עורך מדור התרבות ביומון‬ ‫הרפורמיסטי המקוון איעתימאד‪ .‬הוא שוחרר ב‪ 2-‬בדצמבר ‪ 2004‬יחד עם אומיד‬ ‫מימאריאן )להלן( לאחר תשלום קנס בסכום שהינו שווה ערך ל‪ 50,000-‬יורו )כ"א(‪.‬‬

‫‪129‬‬

‫‪ .9‬באותו היום נעצר גם באבאק ע'ופרי אזאר אשר שוחרר לאחר שבועיים בעקבות חשד כי‬ ‫פרסם חומרים באתר איעתימאד‪.‬‬

‫‪130‬‬

‫‪ .10‬ב‪ 27-‬בספטמבר ‪ 2004‬נעצר רוזבה מיר איבראהימי‪ ,‬מי שהיה עורכו לשעבר של‬ ‫המדור הפוליטי של האתר איעתימאד‪.‬‬

‫‪131‬‬

‫‪ .11‬ב‪ 10-‬באוקטובר ‪ 2004‬נעצר אומיד מימאריאן לאחר שפרסם מאמרים בכמה אתרים‬ ‫רפורמיסטיים‪ .‬הוא שוחרר ב‪ 2-‬בדצמבר ‪ 2004‬יחד עם שאהראם ראפי‪-‬זאדה לאחר‬ ‫תשלום קנס בסכום שהינו שווה ערך ל‪ 50,000-‬יורו )כ"א(‪.‬‬

‫‪132‬‬

‫‪ .12‬ב‪ 18-‬באוקטובר ‪ 2004‬נעצר העיתונאי ג'אוואד ע'ולאם תאמאיומי באשמת כתיבה‬ ‫באתרים רפורמיסטיים‪ .‬הוא שוחרר בינואר ‪.2005‬‬

‫‪133‬‬

‫‪ .13‬ב‪ 28-‬באוקטובר ‪ 2004‬נעצרה פרשתה ע'אזי כתבת לענייני נשים באתר איעתימאד‪.‬‬ ‫היא שוחררה ב‪ 7-‬בדצמבר ‪ 2004‬לאחר תשלום קנס בסכום שהינו שווה ערך ל‪-‬‬ ‫‪ 50,000‬יורו‪.‬‬ ‫‪ .14‬ב‪29-‬‬

‫‪134‬‬

‫באוקטובר‬

‫‪2004‬‬

‫שלושה‬

‫נעצרו‬

‫בלוגרים‪:‬‬

‫דאריוש‬

‫כביר‬

‫‪-‬‬

‫‪ ,http://www.dariushkabir.com‬אומיד שורידה ‪,http://www.shurideh.com -‬‬ ‫פאיוואנד ‪ .http://gayaneh.net -‬שלושתם שוחררו כעבור מספר ימים‪.‬‬

‫‪135‬‬

‫‪129‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "New Arrest".‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Online Journalist Javad Gholam Tamayomi Released,", 10‬‬ ‫‪January 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11793 (Accessed on 25 November 2005‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "New Arrest".‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Online Journalist".‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "New Arrest".‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Online Journalist".‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Blogger Mojtaba Saminejad Freed,", 31 January 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11978 (Accessed on 17 November 2005‬‬

‫‪96‬‬

‫‪ .15‬ב‪ 31-‬באוקטובר ‪ 2004‬נעצר הבלוגר מג'תבא סמיעא נז'אד לאחר שדיווח בבלוג שלו‬ ‫)‪ (http://man-namanam.blogspot.com‬על מעצרם של שלושה בלוגרים אחרים‪.‬‬ ‫הוא הוחזק בבידוד במשך ‪ 88‬יום ושוחרר ב‪ 27-‬בינואר לאחר תשלום קנס בסכום‬ ‫שהינו שווה ערך ל‪ 62,500-‬דולר‪.‬‬ ‫לאחר שחרורו הוא פתח בלוג חדש בשם סטיג'ה )‪(http://8mdr8.blogspot.com‬‬ ‫ונעצר שוב ב‪ 12-‬בפברואר ‪ 2005‬ונקנס בסכום שהינו שווה ערך ל‪ 187,500-‬דולר‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 20‬במאי הוא נשפט בדלתיים סגורות והואשם במגוון האשמות אשר עיקרן פגיעה‬ ‫במנהיגי איראן‪ ,‬בביטחון המדינה )על ידי הפצת "שמועות ושקרים"( ובקודשי האסלאם‬ ‫וכן הסחת דעת הציבור באמצעות פרסום הצהרות שגויות‪ ,‬מעורבות בקשרים לא‬ ‫חוקיים ועידוד פעילות לא מוסרית‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫ב‪ 7-‬ביוני ‪ 2005‬הוא זוכה מאשמת "פגיעה בכבודו של הנביא"‪ ,‬עליה היה צפוי לעונש‬ ‫מוות אולם נידון לשנתיים מאסר בעוון "פגיעה בכבודו של מנהיג המדינה"‪.‬‬

‫‪137‬‬

‫‪ .16‬ב‪ 1-‬בנובמבר ‪ 2004‬נעצרה מחבובה עבאס‪-‬ע'ולי‪-‬זאדה‪ ,‬עורכת כתב העת לענייני נשים‬ ‫פרזאנה‪ ,‬לאחר פרסום כתבות באתרים רפורמיסטיים‪ .‬היא שוחררה ב‪ 30-‬בנובמבר‬ ‫אותה השנה לאחר תשלום קנס בסכום שהינו שווה ערך ל‪ 30,000-‬יורו‪.‬‬

‫‪138‬‬

‫‪ .17‬ב‪ 28-‬בנובמבר ‪ 2004‬נעצר הבלוגר פריד מדרסי בשל התכנים שפרסמו בבלוג שלו‬ ‫)‪ (http://farid.blogset.com‬ושוחרר ב‪ 20-‬בדצמבר אותה השנה לאחר תשלום קנס‬ ‫בסכום שהינו שווה ערך ל‪ 150-‬אלף יורו‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫‪ .18‬ב‪ 18-‬בנובמבר ‪ 2004‬נידון חמיד מותקי‪ ,‬בעל האתר החדשותי נקשינה‬ ‫)‪ – http://www.naqshineh.com‬חסום לכניסה ממרץ ‪ 2004‬באיראן(‪ ,‬לשלושה‬ ‫חודשי מאסר על תנאי בעוון "פרסום מידע מסולף אשר כוונתו להפריע לסדר הציבורי"‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", p. 56.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Cyberdissidents Imprisoned,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/rubrique.php3?id_rubrique=119 (Accessed on 25 November 2005‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Blogger Cleared".‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Online Journalist Javad Gholam Tamayomi Released".‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Blogger Mojtaba Saminejad Freed".‬‬ ‫‪137‬‬

‫‪97‬‬

‫ והוא שוחרר בו ביום לאחר תשלום קנס בסכום שהינו‬2004 ‫ באוגוסט‬21-‫עניינו נידון ב‬ 140

.‫ יורו‬9,500-‫שווה ערך ל‬

,‫ עורכו לשעבר של היומון גילאן אמרוז‬,‫ נעצר הבלוגר ארש סגארג'י‬2005 ‫ בינואר‬17-‫ ב‬.19 - (http://www.sigarchi.com/blog) ‫ פנג'רה אלתהאב‬- ‫לאחר שפרסם בבלוג שלו‬ 14-‫ בפברואר הוא נידון ל‬2-‫ ב‬.‫אודות מעצריהם של בלוגרים אחרים ועיתונאי אינטרנט‬ ‫ במרץ לאחר שעיתונו גילאן אמרוז שילם את‬16-‫ אולם הוא שוחרר ב‬,‫שנות מאסר‬ 141

.‫ אלף יורו שהושט עליו‬95-‫הקנס בסכום שהינו שווה ערך ל‬

‫ עורך הבלוג וב‬,‫ מחמד רצ'א נסב עבדוללאהי‬,‫ נידון בלוגר נוסף‬2005 ‫ בפברואר‬23-‫ ב‬.20 ‫ למאסר בן חצי שנה ולקנס בעוון‬,(http://www.iranreform.persianblog.com) ‫נגאר‬ ‫ אשתו‬.‫ממשלתית‬-‫פגיעה לכאורה בכבודם של מנהיגי המדינה והפצת תעמולה אנטי‬ ‫ ימי‬24 ‫ במרץ אותה שנה ושוחררה כעבור‬2-‫ נעצרה ב‬,‫פארוואר‬-‫ נג'מה אומיד‬,‫ההרה‬ ‫משלה‬

‫בבלוג‬

‫בעלה‬

‫על‬

‫שהגנה‬

‫לאחר‬

‫מעצר‬

‫ הוא שוחרר בסוף אוגוסט‬.(http://www.faryadebeseda.persianblog.com) 142

140

.‫ יחד עם מוג'תבא לוטפי‬2005

Reporters Without Borders, "New Attacks". Reporters Without Borders, "Blogger Mojtaba Saminejad Freed". http://www.naqshineh.com ‫ניתן למצוא כתבה שלו באתר‬ http://www.naqshineh.com/modules.php?name=Maqalat&cid=100 (Accessed on 26 November 2005) 141 Reporters Without Borders, "Journalist and Weblogger Arrested,", 20 January 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12343 Reporters Without Borders, "Reporters Without Borders Welcomes Release of Blogger Arash Sigarchi,", 17 March 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12636 Human Rights Watch, "False Freedom,", pp. 56-57. 142 Reporters Without Borders, "Pregnant Blogger Najmeh Oumidparvar Freed after 24 Days in Prison,", 29 March 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12655 (Accessed on 15 November 2005) Reporters Without Borders, "Release of Cyberjournalist".

98

‫עקיפה‬ ‫כפי שצויין לעיל‪ ,‬קיימת פעילות מגוונת ובכלל זה ממסדית אמריקאית לעקיפת חסימת‬ ‫אתרים באיראן‪ .‬דוגמא נוספת לאפשרויות עקיפת החסימה‪ ,‬הינה כתבה טכנית מעיקרה אשר‬ ‫כשמה כן היא‪ :‬הסבר מפורט אודות הדרכים להגיע לאתרים חסומים ומצונזרים באיראן‪.‬‬

‫‪143‬‬

‫אולם השלטון פועל למניעת אפשרויות אלו של עקיפה והתקשר לשם כך עם חברת התוכנה‬ ‫המקומית ‪ Delta Global‬במטרה לשים קץ "לאנרכיה של ספקי האינטרנט"‪,‬‬

‫‪144‬‬

‫זאת בשל‬

‫העובדה כי הפילטור מתבצע ברמת ה‪ ISPs-‬ולכן הצנזורה איננה עקבית בכל רחבי המדינה‪.‬‬ ‫הטענה היא כי ביכולתה של תוכנה זו להתמודד עם כלי עקיפה שונים‪.‬‬ ‫בשל כל אלו התפתחה באיראן תרבות אינטרנט מפותחת אשר נעשית מתחת לפני השטח‬ ‫ובדרכים העוקפות ככל האפשר את ההגבלות השלטוניות‪.‬‬

‫‪145‬‬

‫תוניסיה‬ ‫תוניסיה הינה מקרה מעניין של יחס דו ערכי כלפי האינטרנט והשימוש בו‪ ,‬במסגרתו עושה‬ ‫הממשל מאמצים 'לחבק' את האינטרנט במדינה‪:‬‬ ‫מחד גיסא‪ ,‬תוניסיה היא המדינה הערבית הראשונה אליה נכנס האינטרנט )‪(1991‬‬ ‫והמפותחת ביותר בתחום זה מבין כלל מדינות צפון אפריקה‪ .‬שיעור חדירת האינטרנט עמד‬ ‫על ‪) 8.3%‬שיעור דומה לממוצע במזרח התיכון‪ ,‬בהשוואה ל‪ 2.7%-‬בכל אפריקה( ושיעור‬ ‫גידול השימוש בין השנים ‪ 2005-2000‬עמד על ‪) 735%‬בהשוואה ל‪ 429.8%-‬ביבשת‬ ‫אפריקה ו‪ 392.1%-‬במזרח התיכון(‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫‪143‬‬

‫‪Persian Journal, "Beating the Mullahs' Block: "How Iran's Surfers Find their Way to‬‬ ‫‪Restricted or Censored Iranian Sites,", 20 October 2005.‬‬ ‫‪http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_10378.shtml‬‬ ‫‪(Accessed‬‬ ‫‪on‬‬ ‫‪26‬‬ ‫)‪November 2005‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪Red Herring, "Iran Tightens Web Filters,", 24 October 2004.‬‬ ‫)‪http://www.redherring.com/Article.aspx?a=14130 (Accessed on 26 November 2005‬‬ ‫‪ 145‬עוד בעניין זה‪ ,‬הסקירה הבאה הדנה בתרבות המחתרתית של בני הנוער באיראן בדגש על שימושם‬ ‫באינטרנט ובין השאר בשימוש ב‪ Anonymizer-‬לשם עקיפת הגבלות הגישה לאינטרנט ופעילות‬ ‫האופוזיציה בו‪:‬‬ ‫‪Marc C. Johnson, "Chatroom Revolutionaries: Iran’s Dissidents and Exiles Discover the‬‬ ‫‪Web,", Reason Online, August/September 2004.‬‬ ‫)‪http://www.reason.com/0408/cr.mj.chatroom.shtml (Accessed on 20 February 2006‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪Internet World Stats, "Africa Internet Usage".‬‬

‫‪99‬‬

‫זאת לצד גיוס האינטרנט ע"י הממשל ככלי להתפתחות כלכלית‪ :‬תוניסיה עושה מאמצים‬ ‫רבים לפתח את האינטרנט בתחומה והפיכתו לזמין‪ .‬בכלל זה הוזלת עלויות השימוש‪,‬‬ ‫הפחתת מיסים על יבוא מחשבים וציוד נלווה‪ ,‬שיפור תשתית התקשורת‪ ,‬הטלפוניה‬ ‫והאינטרנט‪ ,‬קיום ‪ ISPs‬פרטיים וממסדיים‪ ,‬קיומם של כ‪ 300-‬אינטרנט קפה ממסדיים‪,‬‬ ‫נוכחות אינטרנטית ברבים ממוסדות הממשל )ונוכחות שלהם מבחינת קיום אתרים( וכן‬ ‫שידורי רדיו וטלויזיה מקוונים‪.‬‬

‫‪147‬‬

‫כמו כן היא נחשבת למדינה הערבית היחידה אשר לה‬

‫עצמאות טכנולוגית בתחום האינטרנט ותעשיית אינטרנט משלה‪.‬‬

‫‪148‬‬

‫מאידך גיסא‪ ,‬תוניסיה הינה אחת מהמדינות המחמירות ביותר בהגבלת חופש הביטוי‪ ,‬הפרט‬ ‫וזכויותיו ובכלל זה גם נגישותו לאינטרנט‪.‬‬

‫‪149‬‬

‫במדינה בה אמצעי התקשורת סובלים מהצרת‬

‫צעדיהם ומהעדר עצמאות‪ ,‬נתפס האינטרנט כמקור למידע עצמאי וכמקום להחלפת דעות‪.‬‬ ‫אולם תוניסיה פועלת באמצעים שונים ובכלל זה חקיקה‪ ,‬פיקוח‪ ,‬חסימת גישה לאתרים לא‬ ‫רצויים בעיני השלטון ואף במעצרים‪ ,‬לשם הרתעת הציבור מלעשות בו שימוש‪ .‬בין השאר‬ ‫באמצעות משטרת הבטחון השומרת את האינטרנט תחת פיקוח הדוק על מנת שהשימוש בו‬ ‫יהיה בהתאם לתקנות הממשלה‪.‬‬

‫‪150‬‬

‫חקיקה‬ ‫תוניסיה היתה לאחת המדינות הראשונות שיישמה הגבלות על האינטרנט והינה בעלת‬ ‫החקיקה המפורטת ביותר בתחום זה מקרב מדינות האזור‪ .‬ב‪ 14-‬וב‪ 22-‬במרץ ‪1997‬‬

‫‪ 147‬לטענת הממשל‪ ,‬כל האוניברסיטאות‪ ,‬בתי הספר התיכוניים ומוסדות המדע מחוברים לאינטרנט‪ ,‬תוך‬ ‫כוונה לחבר אף את בתי הספר היסודיים‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", p. 92.‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 43.‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "World Cup: Red Card for Saudi Arabia, China, Russia,‬‬ ‫‪Tunisia and Turkey,", 30 May 2002.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=2428 (Accessed on 7 November 2005‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet-Censor World Championship,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/print-blogs.php3?id_article=15015 (Accessed on 7 November 2005‬‬ ‫‪ 150‬יצויין כי ה‪ (Agence Tunisienne d'Internet) ATI-‬משמש לא רק כגוף המסדיר את פעילות האינטרנט‬ ‫במדינה‪ ,‬אלא אף מעיין ‪ Cyber Police‬המשגיח על התנהלות האינטרנט והמשתמשים בו‪.‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 43.‬‬

‫‪100‬‬

‫פורסמו שני צווים המסדירים את נושא התקשורת והאינטרנט במדינה‪ .‬מצווים אלה עולות‬ ‫ההגבלות הבאות‪:‬‬

‫‪151‬‬

‫‪ISP‬‬ ‫‪ .1‬חוק העיתונות )‪ (The Press Code‬תקף גם לגבי הפקה‪ ,‬שימור והפצה של מידע‬ ‫באמצעי תקשורת שונים ובכלל זה האינטרנט‪.‬‬

‫‪152‬‬

‫‪ .2‬כל ה‪ ISPs-‬במדינה חייבים ברישיון מאת משרד התקשורת‪.‬‬ ‫‪' .3‬הועדה לשרותי טלקומוניקציה' תבחן כל בקשה להקמת ‪ ISP‬והיא תכלול נציגים‬ ‫ממשרדי הבטחון והפנים כמו גם פקידים בכירים מתחומי התקשורת‪ ,‬המידע ומדעי‬ ‫המחשב‪.‬‬ ‫‪ .4‬לכל מנהל ‪ ISP‬אחריות אישית לתכולה ולתוכן של האתרים אשר מאוחסנים בשרתי‬ ‫החברה ועליו לדאוג לכך כי אלו לא יעמדו בניגוד "לסדר הציבורי ולמוסר הטוב"‪.‬‬ ‫‪ .5‬אף למשתמשי האינטרנט ולבעלי האתרים אחריות לפי צו זה‪.‬‬ ‫‪ .6‬כל ‪ ISP‬חייב לספק ל‪ Agence Tunisienne d'Internet (ATI)-‬רשימה חודשית של‬ ‫מנויי האינטרנט‪.‬‬ ‫‪ .7‬איסור על שימוש בהצפנה ללא אישור מוקדם ממשרד התקשורת‪ ,‬אליו יש גם לספק את‬ ‫המפתחות לפענוח ההצפנה‪.‬‬ ‫בטרם קבלת שירותים מה‪ ,ATI-‬חותמים המשתמשים המוסדיים על הסכם המעניק לממשל‬ ‫שליטה רבה יותר‪ :‬על המשתמשים לאשר כי מטרותיהם בעת שימוש באינטרנט הן מדעיות‪,‬‬ ‫טכנולוגיות ומסחריות בלבד והקשורות בצורה הדוקה לתחום הפעילות של לקוחותיהם‬ ‫ובתאימות מלאה לחוקים הקיימים‪.‬‬

‫‪152‬‬

‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: Tunisia,", June 1999.‬‬ ‫‪http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/tunisia.htm (Accessed on 7 November‬‬ ‫)‪2005‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", p. 98.‬‬ ‫מלבד החוקים הספציפיים לאינטרנט‪ ,‬תוניסיה אף הכילה על האינטרנט את חוקי העיתונות המגבילים‬ ‫ממילא את חופש הביטוי‪ .‬דבר שרק מעטות ממדינות האזור עשו‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: Cybercensorship: Its Various Forms".‬‬

‫‪101‬‬

‫‪151‬‬

‫על משתמשים אלו למסור לידי ה‪ ATI-‬פרטים אודות כל החשבונות שנפתחו‪ ,‬עליהם למנוע‬ ‫גישה מרוחקת )‪ (Remote Access‬לרשתות שלהם מאת משתמשים חיצוניים ללא אישור‬ ‫מפורש מה‪ ATI-‬וכן ליידעו בכל שינוי בכתובת‪ ,‬ציוד או פרטי משתמש‪.‬‬ ‫עוד נקבע כי ל‪ ATI-‬רשות להשהות שימוש באינטרנט ללא כל הודעה מוקדמת במידה‬ ‫והמשתמשים פועלים בניגוד לתנאי הרישיון‪ ,‬כמו גם לערוך ביקורים על מנת להבטיח כי‬ ‫בציוד המחובר לאינטרנט נעשה שימוש בהתאם לכללים ולחוקים‪.‬‬

‫‪153‬‬

‫אינטרנט קפה‬ ‫המדינה דואגת להסדיר בחקיקה גם את תחום אינטרנט קפה )‪ Publinets‬בשמו המקומי(‬ ‫הקיימים בה‪ .‬אלו אמנם בבעלותם של יזמים פרטיים אך כפופים למשרד התקשורת לפי צו מ‪-‬‬ ‫‪ 10‬בדצמבר ‪.1998‬‬ ‫לכאורה צו זה נועד להסדיר את פעילות מוסדות אלה במדינה ובכלל זה חלוקתם לשתי‬ ‫קטגוריות וקביעת השטח המינימלי הנדרש לכל מחשב ולמקום עצמו עבור כל קטגוריה )סעיף‬ ‫‪ ,12‬סעיף קטן ‪ ,(1‬מספר הכיסאות המינימלי לשם המתנת המשתמשים )סעיף ‪ ,12‬סעיף קטן‬ ‫‪ ,(2‬הצורך בגישה לנכים ובמערכות אוורור ומיזוג בהתאם לקטגוריה של המוסד )סעיף ‪,12‬‬ ‫סעיף קטן ‪.(3‬‬ ‫אולם באותו הצו מגבילה המדינה את המפעילים כי כל המחשבים יהיו משוללי כוננים ) ‪Disk‬‬ ‫‪ .(Drives‬עם זאת‪ ,‬על הבעלים לדאוג לקיומו של לפחות מחשב אחד בעל אמצעי זה לרשות‬ ‫המשתמשים לשם קבלת עזרה מיחשובית וכן לשם ביצוע הדפסות‪ .‬פעולות היכולות להתבצע‬ ‫רק ע"י מנהל המקום או ע"י נציגו‪) .‬סעיף ‪ ,12‬סעיף קטן ‪.(5‬‬

‫‪154‬‬

‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", pp. 99-100.‬‬ ‫‪Arrêté du Ministre des Communications du 10 Décembre 1998 complétant l’arrêté du 19‬‬ ‫‪mars 1998, portant approbation du cahier des charges fixant les conditions techniques‬‬ ‫‪et administratives d’exploitation des Centres Publics des Télécommunications.‬‬ ‫– ‪Agence Tunisienne d'Internet, SOS Publinets, Article 12 (Nouveau), 5‬‬ ‫‪Caractéristiques techniques des micro-ordinateurs.‬‬ ‫)‪http://www.sospublinet.tn/cahier.htm (Accessed on 4 December 2005‬‬

‫‪102‬‬

‫‪153‬‬ ‫‪154‬‬

‫כמו כן הצו קובע כי על מנהל המקום לקיים מאגר אודות המשתמשים במטרה לספק להם את‬ ‫עלות השימוש לאחר כל גישה לאינטרנט‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫אולם משעה שנאסף מידע זה אודות‬

‫המשתמשים ומידת השימוש שעשו ברשת והוא מוחזק כקובץ זמין‪ ,‬הרי בנקל יכולים‬ ‫השלטונות לדורשו‪ .‬על המנהל להציב הנחיות ברורות לגבי חובתם ואחריותם של‬ ‫המשתמשים לכל הפרה של החוק והתקנות הנוגעות לשימוש באינטרנט‪.‬‬

‫‪156‬‬

‫האתר ‪ (http://www.sospublinet.tn) SOS Publinets‬מיסודו של ה‪ ATI-‬נועד‪ ,‬כמצוי‬ ‫בחלקו העליון של האתר באופן המופיע בכל אחד מעמודיו‪ ,‬לשמש כשרות סיוע לאינטרנט‬ ‫קפה במדינה‪,‬‬

‫‪157‬‬

‫אולם ליבו של האתר הינו צו זה הקובע סייגים לפעילות מוסדות האינטרנט‬

‫קפה במדינה‪ ,‬אשר פורסם מטעם משרד התקשורת המקומי‪.‬‬ ‫פיקוח‬ ‫משתמשים‬ ‫בשנת ‪ 1996‬הוקם ה‪ ATI-‬במטרה לפתח את נושא האינטרנט במדינה ולשמש מפעיל‬ ‫אינטרנט‪ .‬אולם הגישה החופשית נמנעה ממרבית האוכלוסיה באמצעים כלכליים )תעריף‬ ‫שימוש גבוה( ורגולטוריים )תנאים מחמירים בעת ההרשמה ובכלל זה הפקדת תעודת זהות‬ ‫במשטרה(‪.‬‬

‫‪158‬‬

‫היה צורך בשורת הפחתות בעלויות השימוש במטרה להפוך את האינטרנט‬

‫לנגיש יותר לאוכלוסיה‪ :‬הפחתה של ‪ 50%‬במאי ‪ 30% ,1998‬במרץ ‪ 1999‬ו‪ 30%-‬נוספים‬ ‫בינואר ‪ .2001‬אף למעוניינים להקים אתר משלהם במדינה‪ ,‬המלאכה מורכבת ביותר עד‬ ‫לכדי בלתי אפשרית בשל מחירי האחסון מוגזמים בכוונת תחילה‪ ,‬האחריות האישית המוטלת‬ ‫לפי חוק העיתונות על ספק הגישה בדומה לעורך של כתב עת‪ ,‬הליכי רישום ‪Domains‬‬

‫‪155‬‬

‫‪Ibid, Article 13 (nouveau).‬‬ ‫)‪http://www.sospublinet.tn/cahier.htm (Accessed on 4 December 2005‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪Agence Tunisienne d'Internet, SOS Publinets.‬‬ ‫)‪http://www.sospublinet.tn/index.htm (Accessed on 4 December 2005‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪Sihem Bensedrine, "La Navigation sous Haute Surveillance,", Sans Date.‬‬ ‫)‪http://www.kalimatunisie.com/html/num1/Internet.htm (Accessed on 12 July 2006‬‬

‫‪103‬‬

‫מסורבלים ובכלל זה צורך בעותק מהרישום ברשם החברות ‪ /‬אישור ההקמה ‪ /‬תעודה חוקית‬ ‫של ההקמה )בהתאם לסוג הגוף(‪.‬‬

‫‪159‬‬

‫בשל צעדים אלו והאחרים )כפי שיפורטו להלן(‪ ,‬הציבור המקומי העושה שימוש באינטרנט‪,‬‬ ‫מטיל על עצמו צנזורה עצמית )בדומה לזו הקיימת בקרב ה‪ – ISPs-‬להלן(‪.‬‬

‫‪160‬‬

‫‪ISPs‬‬ ‫תקשורת האינטרנט במדינה מועברת באמצעות ה‪ ATI-‬המהווה גוף חצי ממשלתי תחת‬ ‫סמכותו של משרד התקשורת המקומי לפיקוח הדוק על שוק האינטרנט ע"י השלטונות אשר‬ ‫בכך שולטים למעשה על שדרת האינטרנט במדינה‪ .‬קיימים במדינה ‪ISPs‬‬

‫‪161‬‬

‫המספקים‬

‫שרותי אינטרנט מאת ‪ ATI‬לגופי הממשל במדינה וכן שני ספקים פרטיים אשר בבעלותם של‬ ‫המקורבים לנשיא‪.‬‬ ‫החקיקה הקפדנית ואופיו של הסכם ההתקשרות של משתמשים מוסדיים עם ה‪ ATI-‬לפיו‬ ‫לאלו כמו ל‪ ISPs-‬אחריות אישית על האתרים המצויים בשרתיהם או על פעילות‬ ‫משתמשיהם‪ ,‬מביאים לכדי צנזורה פנימית של גופים אלו על התכנים המועלים והשימוש‬ ‫שנעשה באינטרנט‪.‬‬ ‫אינטרנט קפה‬ ‫באוקטובר ‪ 1998‬הותרה פעילות האינטרנט קפה במדינה‪ .‬תוך כשנתיים נפתחו ‪ 200‬ובשנת‬ ‫‪ 2004‬היו ‪ Publinets 300‬במדינה‪.‬‬ ‫מחד גיסא‪ ,‬במטרה לעודד פתיחת אינטרנט קפה במדינה‪ ,‬הודיע הממשל על מענק בסך‬ ‫‪ 50%‬מהשקעתם למאה היזמים הראשונים כאשר היתרה תחולק לשנתיים בשיעור ריבית‬ ‫נוח‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬כל מאת היזמים הללו נשאו כתובת אחת‪ – Planet :‬ספק אינטרנט אליו‬ ‫מחוברים ‪ 70%‬מהמשתמשים הפרטיים ואשר נמצא בבעלות קרוב משפחה של נשיא‬ ‫המדינה‪.‬‬

‫‪162‬‬

‫‪159‬‬

‫‪Ibid.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 43.‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪Bensedrine, "La Navigation sous Haute Surveillance".‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪Sihem Bensedrine, "La navigation sous Haute Surveillance".‬‬ ‫‪160‬‬

‫‪104‬‬

‫האינטרנט קפה הן הנקודות הציבוריות היחידות במדינה בעלות גישה לאינטרנט‪ ,‬אולם הן‬ ‫מצויות בבעלות המדינה ומתבצע בהן פיקוח הדוק מצד מנהלי הנקודות אודות אופי השימוש‬ ‫של הלקוחות באינטרנט לצד פיקוח ושליטה של משרדי התקשורת והפנים והמשטרה‪ .‬בנוסף‬ ‫מותקנות במחשבים אלה תוכנות ‪ Spyware‬המאפשרות למשרד התקשורת מידע ישיר על‬ ‫הפעילות במחשבים אלה‪.‬‬

‫‪163‬‬

‫על מידת עניינו של הממשל בניטור הפעילות באינטרנט ובפיקוח על המשתמשים בו תעיד‬ ‫העובדה כי הממשל העניק עדיפות לפיתוח תקשורת פרטית‪ ,‬הואיל ואותה קל יותר לזהות‬ ‫ולנטר את השימוש בה ע"י המשתמשים‪ .‬דבר זה הביא לצניחת מספר ה‪ Publinets-‬במדינה‬ ‫לכ‪.260-‬‬

‫‪164‬‬

‫יצויין כי במטרה להגביר את הפיקוח על אמצעי התקשורת‪ ,‬הוקמה בשנת ‪Cyber- 2002‬‬ ‫‪ Police‬אשר מטרתה לחסום אתרים‪ ,‬לנטר נסיונות גישה לאתרים אלו‪ ,‬להפיל שרתים‬ ‫ולעצור משתמשי אינטרנט‪ .‬לצד זאת‪ ,‬נשמעת טענה בדבר שימוש בוירוסים ע"י השלטונות‬ ‫כדי לתקוף את מערכות הדואר אלקטרוני של ארגוני זכויות אדם במדינה‪.‬‬

‫‪165‬‬

‫פילטור וחסימת אתרים‬ ‫הנושא הרגיש ביותר בתקשורת המקומית הינו ביקורת על הממשלה‪ ,‬לפיכך הממשל נוקט‬ ‫במדיניות פעילה של חסימת אתרים שונים בתוך המדינה )בין השאר באמצעות תוכנת‬ ‫‪ SmartFilter‬בה משתמשים גם השלטונות באיראן‪ (166‬ומחוצה לה ובכלל זה‪:‬‬

‫‪167‬‬

‫‪163‬‬

‫‪166‬‬

‫‪TheHacktivist.com, "In Tunisia, a Heavy Hand on Web Cafés,", 29 June 2004.‬‬ ‫=‪http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=article&sid‬‬ ‫)‪452 (Accessed on 12 July 2006‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Tunisia,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10768 (Accessed on 12 July 2006‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪Sihem Bensedrine, "La Navigation sous Haute Surveillance".‬‬ ‫בדיקה שנעשתה בספטמבר ‪ 2005‬מצביעה על כך שתוניסיה עדיין משתמשת בתוכנת ‪SmartFilter‬‬ ‫לחסימת אתרי אינטרנט‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", p. 106.‬‬ ‫אולם בניגוד למדינות אחרות העושות שימוש בתוכנת חסימה זו‪ ,‬אשר מציגות עמוד ובו הסבר כי‬ ‫העמוד המבוקש נחסם‪ ,‬הרי שתוניסיה לא עושה זאת‪ ,‬כך שלא ניתן לדעת מה הסיבה לאי קבלת‬ ‫העמוד המבוקש‪ :‬חסימה ? בעיות תקשורת ? אי זמינות האתר ?‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in Tunisia in 2005: A Country Study,", 2005.‬‬ ‫)‪http://www.opennetinitiative.net/tunisia (Accessed on 3 August 2006‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", p. 102.‬‬

‫‪105‬‬

‫‪ .1‬אתרי חדשות תוניסאיים וזרים ) ‪Le Monde, Le Monde Diplomatique,‬‬ ‫‪.(Libération‬‬

‫‪168‬‬

‫‪ .2‬אתרי ארגונים לא ממשלתיים‪ :‬ארגוני זכויות אדם מקומיים וזרים ) ‪Amnesty‬‬ ‫‪(International, Human Rights Watch, RSF, CPJ, FIDH, REMDH, OMCT‬‬

‫‪169‬‬

‫וכל ארגוני האופוזיציה )לדוגמא‪ ,‬חסימת אתר מחאה מקוונת נגד אופיו של המשטר‬ ‫הקיים ‪.(http://yezzi.org -‬‬

‫‪170‬‬

‫‪ .3‬שרותי דואר רשת )‪ (WebMail‬דוגמת ‪ (http://www.hotmail.com) Hotmail‬אשר‬ ‫לעיתים קרובות הגישה אליהם בלתי אפשרית למשתמש‪ .‬עניין המשטר בהם ובחסימתם‬ ‫היא בשל העובדה כי יכולת המעקב על התעבורה בהם קשה מאשר בשרותי דואר דוגמת‬ ‫‪.Outlook Express‬‬

‫‪171‬‬

‫בספטמבר ‪ 2005‬נבחנו ‪ 1,947‬אתרים מתוך תוניסיה וברחבי המדינה באמצעות ‪ISP‬‬ ‫פרטי‪ 184 .‬מהם נמצאו חסומים‪ 172.‬כמו כן נמצאו חסומים ‪ 39‬מתוך ‪,Proxy Servers 48‬‬ ‫אשר באמצעותם יכולים התושבים לעקוף את הצנזורה על האינטרנט באמצעות גישה‬ ‫לאינטרנט תוך שימוש במחשבים מחוץ למדינה‪.‬‬

‫‪173‬‬

‫תוצאות דומות התקבלו מניסוי של‬

‫)‪ OpenNet Initiative (ONI‬שבוצע באותה שנה‪ ,‬אודות מידת חסימת האתרים במדינה‪.‬‬ ‫במהלך הניסוי נבדקו ‪ 1,923‬אתרים שונים מתך המדינה ו‪ 187-‬מהם נמצאו חסומים‪.‬‬

‫‪"The Internet In the Arab World a New Space of Repression?: Tunisia‬‬ ‫‪The First, The Worst,", The Arabic Network for Human Rights Information.‬‬ ‫)‪http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/tunis.shtml (Accessed on 3 March 2006‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪Sihem Bensedrine, "La Navigation sous Haute Surveillance".‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪Global Voices Online, "Tunisian Online Protest Blocked,", 4 October 2005.‬‬ ‫‪http://cyber.law.harvard.edu/globalvoices/2005/10/04/tunisian-online-protest-blocked‬‬ ‫)‪(Accessed on 3 March 2006‬‬ ‫‪ 171‬קיימת עדות לפיה נסיון להכנס לחשבון דואר אלקטרוני מבוסס רשת יכול להמשך ‪ 20‬דקות אשר לעיתים‬ ‫קרובות מסתיים בהודעות שגיאה כי הדף לא אותר וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet-Censor World Championship".‬‬ ‫לכך יש להוסיף את יכולת שרותי הבטחון לעקוב אחר תעבורת הדואר אלקטרוני‪ ,‬אפילו זה המבוסס‬ ‫רשת‪.‬‬ ‫‪Sihem Bensedrine, "La Navigation sous Haute Surveillance".‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "False Freedom,", p. 102.‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪Ibid, p. 107.‬‬

‫‪106‬‬

‫‪ 95%‬מהאתרים הפורנוגראפיים שנבדקו נמצאו חסומים ו‪ 87%-‬מהאתרים המאפשרים‬ ‫גישה אנונימית לאינטרנט‪.‬‬

‫‪174‬‬

‫מעצרים‬ ‫במקביל לחסימת אתרים ופיקוח על השימוש בהם‪ ,‬מתבצעת בתוניסיה פעילות שיטתית‬ ‫להרתעת התושבים משימוש באינטרנט‪:‬‬ ‫‪ .1‬ב‪ 4-‬ביוני ‪ 2002‬נעצר זוהיר יחיאוי‪ ,‬מקים ועורך אתר החדשות התוניסאי ‪TUNeZINE‬‬ ‫)‪) (http://www.tunezine.com‬אירוח האתר – ‪ – Hosting‬היה בצרפת(‪ ,‬באשמת‬ ‫'הפצת ידיעות שקריות'‪ :‬הוא פרסם באתרו מאמרים וקריקטורות הלועגות לנשיא וכן‬ ‫הצהרות אופוזיציוניות‪ .‬הוא שוחרר לאחר ‪ 18‬חודשי מאסר‬ ‫שנה וחצי במרץ ‪.2005‬‬

‫‪176‬‬

‫‪175‬‬

‫ונפטר מהתקף לב כעבור‬

‫יחיאוי היה לתוניסאי הראשון שנאסר בגין פרסום ידיעות‬

‫באינטרנט‪.‬‬ ‫‪ .2‬בינואר ‪ 2004‬הותקפה העיתונאית סיהאם בנסדרין בעת שיצאה מביתה לעבר אינטרנט‬ ‫קפה‪ .‬לטענתה‪ ,‬ידה של המשטרה היתה במעל בשל פעולותיה לחופש ביטוי במדינה‬ ‫וניסיונותיה החוזרים ונשנים )‪ 3‬משנת ‪ (1999‬לקבל את אישור השלטונות להקמת‬ ‫שבועון דו לשוני בשם כאלימה‪.‬‬

‫‪177‬‬

‫בלית ברירה‪ ,‬נפתח בשנת ‪ 2000‬אתר למטרה זו‬

‫מחוץ למדינה )אשר נחסם בתוניסיה עצמה(‪.‬‬

‫‪178‬‬

‫‪ .3‬ב‪ 1-‬במרץ ‪ 2005‬נעצר עו"ד מחמד אבו בשל פרסום מאמר העוסק בעינויי אסירים‬ ‫פוליטיים במדינה ומאמר התוקף את הזמנתו של הנשיא את אריאל שרון לביקור במדינה‪,‬‬

‫‪174‬‬

‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in Tunisia in 2005: A Country Study".‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Cyber-Dissident Zouhair Yahyaoui Freed after 18 Months‬‬ ‫‪in Jail,", 18 November 2003.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=8557 (Accessed on 2 November 2005‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Courageous Young Cyber-Dissident Dies of Heart Attack‬‬ ‫‪Reporters Without Borders Offers its Condolences to Zouhair Yahyaoui’s Family,", 14‬‬ ‫‪March 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12852 (Accessed on 2 November 2005‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Tunisian Authorities Block Publication of Independent‬‬ ‫‪Newspaper Kalima,", 15 January 2004.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=9057 (Accessed on 4 November 2005‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Reporters Without Borders Calls for Full Investigation into‬‬ ‫‪Assault on Sihem Bensedrine,", 9 January 2004.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=9009 (Accessed on 4 November 2005‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪kalimatunisie.com, "Ce Site est Bloqué en Tunisie,".‬‬ ‫‪175‬‬

‫‪107‬‬

‫ הוא‬,‫( )אשר לדברי הודעה באתר‬http://www.tunisnews.net) TUNISNEWS ‫באתר‬ 180

.‫ הוא נשפט לשלוש וחצי שנות מאסר‬.(179‫חסום לתושבי המדינה‬

‫ וכן‬2003 ‫ נבחרה תוניסיה לארח את הקונגרס על הפער הדיגיטלי באוקטובר‬,‫לצד כל זאת‬ ‫ שהתקיים‬World Summit on the Information Society (WSIS) ‫הכינוס הבינלאומי של‬ ‫ אשר מסונף‬,International Telecommunications Union (ITU) ‫ מטעם‬2005 ‫בנובמבר‬ 181

.‫ לקול מחאות על הפרדוקס שבדבר‬,‫לאו"ם‬

‫לוב‬ ‫ בהשוואה לממוצע ביבשת‬3.4% ‫ על‬2005 ‫שיעור חדירת האינטרנט בלוב עמד בשנת‬ ‫ אשר‬2005-2000 ‫ ושיעור גידול השימוש באינטרנט בין השנים‬,2.7% ‫אפריקה העומד על‬ ‫כמו‬

182

183

.429.8% ‫ היה גבוה בהרבה מהממוצע של היבשת אשר עמד על‬1,950% ‫עמד על‬

.(‫ אינטרנט קפה )מספר השווה למצוי במצרים וכווית גם יחד‬700 2004 ‫כן היו בה בשנת‬

‫ ניתן ללמוד‬,‫ התקשורת והאינטרנט‬,‫על הדואליות הקיימת בלוב כלפי תחום מערכות המידע‬ :('‫ בעולם )נספח ו‬e-gov ‫ אודות נושא‬2003 ‫מסקר של האו"ם משנת‬

http://www.kalimatunisie.com (Accessed on 4 November 2005) tunisnews.net, "Depuis sa Mise en Ligne, le Site de TUNISNEWS est Inaccessible en Tunisie !,". http://www.tunisnews.net (Accessed on 4 November 2005) 180 Reporters Without Borders, "A Lawyer Arrested for Posting an Article Online,", 4 March 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12752 (Accessed on 4 November 2005) Reporters Without Borders, "Imprisoned 'Freedom Lawyer' Mohammed Abbou Begins Hunger Strike,", 26 July 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=14525 (Accessed on 4 November 2005) 181 Reporters Without Borders, "Poses as Internet Champion but Jails its Internet Users More Hypocrisy as Tunisia Hosts International Congress on Digital Divide,", 14 October 2003. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=8222 (Accessed on 4 November 2005) Reporters Without Borders, "Internet-Censor World Championship". ‫ תוניסיה הגבירה את מאמציה להצר את חופש הביטוי‬,‫הכתבה הבאה אף טוענת כי לקראת הועידה‬ .‫במדינה ובמסגרת זו חסמה שני אתרי אופוזיציה וחופש עיתונות‬ Reporters Without Borders, "Censorship Tightened in Host Country for World Summit on the Information Society,", 3 March 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12734 (Accessed on 3 November 2005) 182 Internet World Stats, "Africa Internet Usage,". http://www.internetworldstats.com/stats1.htm (Accessed on 26 November 2005) 183 Wheeler, "The Internet in the Arab World". 179

108

‫מחד גיסא‪ ,‬לוב תופסת את המקומות האחרונים מבין מדינות ערב בסקר זה בכל האמור‬ ‫באמצעי אינטרנט )נועלת את רשימת מדינות ערב(‪ ,‬סך כל האינדיקטורים בתחומי התקשורת‬ ‫)נמוכות ממנה בדרוג רק סודאן‪ ,‬תימן‪ ,‬סוריה ואלג'יריה(‪ ,‬כמות מחשבים אישיים לאלף איש‬ ‫)רק בתימן שיעור נמוך יותר(‪ ,‬כמות הטלפונים לאלף נפש )נועלת את רשימת מדינות ערב(‬ ‫ומספר הטלפונים הסלולריים לאלף נפש )רק בתימן וסודאן שיעור נמוך יותר(‪ .‬מאידך גיסא‪,‬‬ ‫הנתון המדהים לפיו בשיעור המשתמשים באינטרנט לאלף נפש )‪ ,(Person on-line‬מצויה‬ ‫לוב במקום השלישי מבין מדינות ערב לאחר איחוד האמירויות ובחרין‪ ,‬כמות הגדולה פי‬ ‫שלושה מבירדן‪ ,‬פי ארבעה מבערב הסעודית וכמעט פי ‪ 13‬מבמצרים‪ .‬בשל עידוד של‬ ‫הממשל את התחום ובכלל זה הוזלת עלויות והכשרות בתחום )להלן(‪.‬‬ ‫האינטרנט משמש בלוב כמקור היחיד למידע חופשי במדינה‪ ,‬אשר בה שולטת הממשלה‬ ‫בקפידה בכל תחומי התקשורת‪ .‬מכניסתו למדינה בשלהי ‪ 1998‬ועד תחילת ‪ ,2000‬היה‬ ‫האינטרנט נחלתם של מעטים המקורבים לשלטון‪ .‬אולם כבמדינות אחרות אשר השקיעו‬ ‫בתחום האינטרנט ומערכות המידע במטרה לקדם פרויקטים לאומיים ואת כלכלותיהן‪,‬‬ ‫השקיעה אף לוב בתחום זה בין השאר באמצעות הוזלת עלויות החיבור בשיעור ניכר‪ ,‬מתן‬ ‫היתר למגזר הפרטי להשקיע בתחום מערכות המידע‪ ,‬ביצוע הכשרות בתחום טכנולוגיית‬ ‫המידע‪ .‬צעדים אלו הביאו לכדי שיפור של ‪ 400%‬בכלכלתה של לוב‬

‫‪184‬‬

‫מאידך גיסא‪ ,‬שימש‬

‫האינטרנט בידי האזרחים כאמצעי לתקשר בינם לבין עצמם ועם גורמים שונים ואנשי‬ ‫אופוזיציה מחוץ למדינה – הוקמו אתרי אופוזיציה רבים של ארגונים אשר מרביתם ממוקמים‬ ‫באירופה‪.‬‬

‫‪185‬‬

‫הגידול בשימוש באינטרנט בלוב הביא עם השנים למודעות רבה יותר של גורמי אופוזיציה‬ ‫ליכולותיו וליתרונותיו של מדיום זה ועקב כך לערנות רבה יותר של השלטונות הבאה לידי‬

‫‪185‬‬

‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Libya: The Internet in a Conflict Zone,".‬‬ ‫)‪http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/libya.shtml (Accessed on 3 March 2006‬‬ ‫אתרי האופוזיציה הלוביים הפכו לידועים מבין האתרים הלוביים ומספר אתרים אלו אף גדול יותר‬ ‫מהאתרים הזרים של האופוזיציה הסעודית‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬

‫‪109‬‬

‫‪184‬‬

‫ביטוי בהגבלות שלטוניות על השימוש בו עד לכדי כך שלוב נכללת בין ‪ 15‬המדינות המהוות‬ ‫אויבות האינטרנט בעולם‪.‬‬

‫‪186‬‬

‫שימוש‬ ‫כבמדינות אחרות באזור בהן שולט הממשל ללא מיצרים באמצעי התקשורת ומגביל את‬ ‫החופש וחופש הביטוי‪ ,‬משמש האינטרנט בלוב כאמצעי היחיד של חופש יחסי‪ .‬על כך יעיד‬ ‫הגידול העצום בשיעור השימוש באינטרנט במדינה בין השנים ‪) 2005-2000‬לעיל(‪.‬‬ ‫אמנם שרות גישה לאינטרנט החל במדינה בשנת ‪ 1998‬אולם הוא לא מנה יותר ממאה איש‬ ‫ אותם אלו המקורבים לשלטון ‪ -‬בעוד כלל אזרחי המדינה זכו לגישה רק בשנת ‪.2000‬‬‫במחצית שנת ‪ 2003‬מספר משתמשי האינטרנט במדינה הוערך ב‪ – 850,000-‬מספר גדול‬ ‫בהתחשב בכך שאוכלוסיית המדינה מנתה אותה עת כשישה מיליון איש – וכ‪ 3,000-‬מרכזי‬ ‫אינטרנט ציבוריים במדינה ואינטרנט קפה פרטיים‪.‬‬

‫‪187‬‬

‫מעצרים‬ ‫באוקטובר ‪ 2005‬נשפט עיתונאי האינטרנט עבד אלראזק אלמנצורי ל‪ 18-‬חודשי מאסר‬ ‫באשמת החזקת אקדח שלא כחוק‪ .‬הוא נעצר תחילה בינואר ‪ 2005‬לאחר שבמשך השנה‬ ‫הקודמת פרסם כ‪ 50-‬מאמרים וכתבות באתר הבריטי ‪http://www.akhbar-libya.com‬‬ ‫המותחות ביקורת על החברה והממשל הלובים‪ .‬הטענה היא כי האקדח הישן של אביו נמצא‬ ‫במהלך חיפושים לאחר שנעצר באשמת הפרסומים שכתב‪.‬‬

‫‪188‬‬

‫‪186‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "The 15 Enemies".‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Libya: The Internet in a Conflict Zone".‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "Libya: Internet Journalist Sentenced to Prison,", 3 November‬‬ ‫‪2005.‬‬ ‫)‪http://hrw.org/english/docs/2005/11/03/libya11965.htm (Accessed on 7 November 2005‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet Writer Al Mansouri Gets 18-month Prison‬‬ ‫‪Sentence,", 7 November 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15531 (Accessed on 17 November 2005‬‬ ‫‪187‬‬

‫‪110‬‬

‫בחרין‬ ‫האינטרנט החל בבחרין בשנת ‪ 1995‬כאשר הממשלה המקומית שמה לה למטרה להפוך את‬ ‫בחרין לנקודת מפתח בתחום האינטרנט באזור המפרץ‪ .‬בהקשר זה יצויין כי בחרין משמשת‬ ‫כנתיב גישה חלופי לאינטרנט עבור אזרחי ערב הסעודית‪.‬‬ ‫תשתיות – כחלק ממיצובה כמובילה טכנולוגית אזורית‪ ,‬משקיעה בחרין באמצעות חברת‬ ‫התקשורת המקומית ‪ Batelco‬רבות בתחום התקשורת‪ ,‬התשתית והשרותים המוענקים תוך‬ ‫התמקדות בשלושה תחומים עיקריים‪:‬‬ ‫‪189‬‬

‫•‬

‫תקשורת סלולרית‬

‫•‬

‫תקשורת רחבת פס )‪(Broadband‬‬

‫•‬

‫מערכות מידע וטכנולוגיה‬

‫חברת ‪ Batelco‬הצהירה על כוונתה להשקיע במהלך שנת ‪ 2006‬בשיפור התשתית‬ ‫התקשורתית בין בחרין לערים ומרכזי העסקים החשובים בעולם‪ ,‬שיפור זמינות ומהירות‬ ‫הגלישה באינטרנט למשתמשים הפרטיים והעסקיים תוך הסתמכות על תקשורת רחבת פס‪,‬‬ ‫ושיפור הרשת הסלולרית והרחבתה גיאוגרפית‪.‬‬

‫‪190‬‬

‫שירותים ‪ -‬הממשל בבחרין מעניק מגוון רחב של שירותים באמצעות האינטרנט בתחומים‬ ‫שונים‪ .‬בין השאר‪:‬‬ ‫•‬

‫בריאות – בפרויקט ראשון מסוגו בקרב מדינות המפרץ הועלתה לאתר משרד‬ ‫הבריאות רשימת כ‪ 3,000-‬תרופות הזמינות במדינה‪.‬‬

‫•‬

‫‪191‬‬

‫תיירות – פרויקט ‪ e-visa‬באמצעותו יוכלו המעוניינים לבקר בבחרין להשיג ויזה‬ ‫באמצעות האינטרנט מרחבי העולם‪.‬‬

‫‪192‬‬

‫‪ 189‬לחברה זו שליטה של ‪ 75%‬בשוק הסלולר המקומי ו‪ 90%-‬בשוק הטלפוניה הקווית‪.‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Batelco to Spend BD40m on Infrastructure,", 22 November 2005.‬‬ ‫)‪http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp (Accessed on 8 January 2006‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Batelco to Cut ADSL Rates,", 21 December 2005.‬‬ ‫)‪http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp (Accessed on 6 January 2006‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Drug Details Online,", 13 December 2005.‬‬ ‫)‪http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp (Accessed on 8 January 2006‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "A Day of Joy for e-visa Project team Shaikh Rashid Honors Staff for‬‬ ‫‪Winning IT Award,", 26 November 2005.‬‬

‫‪111‬‬

‫•‬

‫בנקאות – שימוש בטכנולוגיות חדשות לנושא בנקאות מקוונת )‪Internet‬‬ ‫‪.(Banking‬‬

‫•‬

‫‪193‬‬

‫‪ – e-gov‬חברת ‪ Batelco‬החלה במימון ראשוני של מיזם ‪ e-gov‬באמצעותו יוכלו‬ ‫התושבים לשלם באמצעות האינטרנט קנסות תעבורה‪ ,‬לחדש רישיונות רכב ונהיגה‪,‬‬ ‫ולשלם שוברי גביה של מים וחשמל‪.‬‬

‫‪194‬‬

‫בתחום זה ניתן למצוא את מוכנותה של בחרין שניה לאיחוד האמירויות מבין כלל‬ ‫מדינות ערב )נספח ו'(‪ .‬עוד עולה מהמחקר של האו"ם משנת ‪ 2003‬אודות מוכנות‬ ‫לממשל מקוון‪ ,‬כי היא שניה לאיחוד האמירויות גם בסך כל האינדיקטורים בתחום‬ ‫התקשורת )מקום ‪ 35‬לבחרין ו‪ 29-‬לאיחוד האמירויות מסך ‪ 191‬מדינות(‪.‬‬ ‫כל זאת לצד מעורבות שלטונית לקידום הטכנולוגיה באמצעות כנסים מקצועיים‪,‬‬ ‫חדשניים‪ 196‬ומעורבות הנשים בתחומי מערכות המידע‪.‬‬

‫‪195‬‬

‫פרויקטים‬

‫‪197‬‬

‫שימוש‬ ‫שיעור חדירת האינטרנט בבחרין הוא מבין הגבוהים באזורנו ועומד על ‪) 21.6%‬כמעט פי ‪3‬‬ ‫מהממוצע האזורי( מסך האוכלוסיה‪ .‬שיעור הגידול בשימוש באינטרנט בין השנים ‪2005-‬‬ ‫‪ 2000‬אינו חד בהשוואה ליתר מדינות האזור ועומד על ‪ 392.1%) 281.8%‬ממוצע אזורי‬ ‫לתקופה(‪ 198,‬ככל הנראה בשל שיעור החדירה הגבוה ממילא במדינה‪.‬‬

‫)‪http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp (Accessed on 8 January 2006‬‬ ‫‪ 193‬כמעט כל הבנקים והמוסדות העסקיים בבחרין מציעים שירותים רבים של העברות בנקאיות אלקטרוניות‪.‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Internet Banking and Cyber Crime Control,", 27 August 2005.‬‬ ‫)‪http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp (Accessed on 26 November 2005‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Batelco to Cut ADSL Rates".‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪Bahrain News Agency, "Commerce Minister Opens Technology Conference,", 9 May‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫)‪http://english.bna.bh/?ID=15138 (Accessed on 17 November 2005‬‬ ‫‪196‬‬ ‫‪Bahrain News Agency, "PM: Government in Steady Steps Towards e-government‬‬ ‫‪System,", 27 July 2004.‬‬ ‫)‪http://english.bna.bh/?ID=18595 (Accessed on 17 November 2005‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Women Ready to Adopt IT e-commerce will give Businesswomen‬‬ ‫‪More Access to Information,", 19 March 2005.‬‬ ‫)‪http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp (Accessed on 26 November 2005‬‬ ‫‪198‬‬ ‫‪Internet World Stats, "Middle East Internet Usage".‬‬

‫‪112‬‬

‫בבחרין מצויה כמות המחשבים האישיים לאלף איש )‪ (160.4‬השניה רק לקטר )‪(180.3‬‬ ‫וגבוהה מזו של מדינות מפותחות בתחום דוגמת איחוד האמירויות )‪ ,(135.5‬וכווית )‪(119.6‬‬ ‫)נספח ו'( והרבה מעבר למצוי ביתר מדינות ערב‪.‬‬ ‫אף במספר התושבים לאלף נפש המחוברים לאינטרנט‪ ,‬בחרין שניה רק לאיחוד האמירויות‬ ‫ושתי אלו מובילות את הרשימה‪ ,‬כאשר יתר מדינות ערב מצויות הרחק מאחור ברשימה זו‪.‬‬ ‫כך גם פני הדברים במספר הטלפונים הסלולריים לאלף נפש ובהון האנושי אשר בו מצויה‬ ‫בחרין בראש הרשימה המונה ‪ 17‬מדינות ערב‪.‬‬ ‫עלויות‬ ‫בדצמבר ‪ 2005‬הודיעה חברת התקשורת של בחרין )‪ (Batelco‬על הפחתה בחצי של עלויות‬ ‫הקישוריות לאינטרנט לעסקים קטנים ובינוניים )‪ (SMBs‬באמצעות ‪ ,ADSL‬תוך הצהרה כי‬ ‫מכלול השירותים של החברה יופחת במהלך שנת ‪ .2006‬כמו כן הפחיתה החברה את עלויות‬ ‫החיוג הבינלאומי וכרטיסי החיוג‪.‬‬

‫‪199‬‬

‫חקיקה‬ ‫באוקטובר ‪ 2002‬התפרסם בבחרין צו מס' ‪Legislative Decree No. 48 of 2002 ) 48‬‬ ‫‪(Promulgating the Telecommunications Law‬‬ ‫ומייסד‬

‫את‬

‫ה‪(TRA)-‬‬

‫‪Authority‬‬

‫‪200‬‬

‫המכונן תוכנית תקשורת לאומית‬

‫‪Regulatory‬‬

‫‪201‬‬

‫‪Telecommunications‬‬

‫)‪ .(http://www.tra.org.bh‬החוק קובע את סמכויות ה‪ ,TRA-‬מינוי החברים‪ ,‬אופן פעילות‬

‫‪199‬‬

‫‪Bahrain Tribune, "Batelco to Cut ADSL Rates".‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Batelco to Spend BD50m to be More Competitive,", 26 December‬‬ ‫‪2005.‬‬ ‫)‪http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp (Accessed on 7 January 2006‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪Legislative Decree No. 48 of 2002 Promulgating the Telecommunications Law, Annex to‬‬ ‫‪Issue No. 2553, Wednesday, 17 Sha’aban 1423 (h). (23 October 2002). Translation‬‬ ‫‪dated 15 June 2005.‬‬ ‫)‪http://www.tra.org.bh/en/pdf/Telecom_Law_final.pdf (Accessed on 27 January 2006‬‬ ‫עותק נוסף בעל תכולה זהה‪ ,‬גם אם במספר עמודים שונה‪ ,‬מצוי אף הוא באתר של‬ ‫‪.Telecommunications Regulatory Authority‬‬ ‫)‪http://www.tra.org.bh/en/pdf/Law_48_of_2002.pdf (Accessed on 27 January 2006‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪Ibid, Section 15 (Responsibilities of the Minister) (a). p. 11.‬‬

‫‪113‬‬

‫והתכנסות הרשות‪ ,‬דרך פעולתה השוטפת‪ ,‬הצורך ברישיון מאת הרשות לשם הפעלת רשת‬ ‫תקשורת או מתן שרותי תקשורת‪ 202,‬סוגי הרישיונות והטיפול בהם‪.‬‬ ‫במטרה להגדיל את התחרות בשוק התקשורת‪ ,‬קובע החוק לוח זמנים לפתיחת שוק‬ ‫התקשורת המקומי למגוון שירותים אשר יינתנו ע"י הרשות בנוסף לחברת התקשורת‬ ‫‪ Batelco‬ובכלל זה ‪ ISP ,Paging ,GSM‬ומגוון רחב של שרותי תקשורת שונים‪.‬‬

‫‪203‬‬

‫החוק קובע הקמת גוף ללא כוונות רווח בשם ‪Bahrain Internet Exchange‬‬

‫‪204‬‬

‫)‪ (http://www.bix.bh‬אשר מטרתו מתן שרותי אינטרנט לבעלי רישיון לספק שירותים אלו‬ ‫)‪.(ISPs‬‬

‫‪205‬‬

‫עוד עוסק החוק בשרותי רדיו‪ ,‬תדרים‪ ,‬תחנות וכד'‪ ,‬פיקוח על מחירי שרותי‬

‫התקשורת השונים וכד'‪.‬‬

‫‪206‬‬

‫בשנת ‪ 2004‬הוגשה הצעת חוק מטעם חמישה מחברי מועצת השורא בעניין הסדרת‬ ‫תקשורת המולטימדיה במדינה במטרה להתאימה להתקדמות שחלה בתחומים השונים‬ ‫ולשינויים הטכנולוגיים‪ .‬מציעי החוק הדגישו כי "חופש התקשורת מהווה בסיס חשוב לכל‬ ‫משטר דמוקרטי‪ ,‬משום שזוהי אחת מדרכי הבעת הדעות והרעיונות הנוגעות לרוב האזרחים"‬ ‫וקבעו כי החוק צריך להתאפיין ברוח תרבות העידן המודרני וללא הגבלות או עונשים על‬ ‫הפצת מידע‪.‬‬

‫‪207‬‬

‫נציגים מהפרלמנט המקומי העלו הצעת חוק בדצמבר ‪ 2005‬אשר מטרתה להטיל מגבלות על‬ ‫מידת השימוש החופשי והבלתי אמצעי של צעירים באינטרנט קפה‪ .‬זאת באמצעות חסימת‬ ‫אתרים מסוימים או מניעת גישתם של ילדים אליהם‪ .‬ההצעה אושרה על ידי ועדת השירותים‬ ‫של הפרלמנט אשר קראה לממשלה לפקח על האינטרנט קפה באופן קבוע‪ ,‬להסיר את‬ ‫המחיצות הקיימות‪ ,‬להבטיח הפרדה נאותה בין גברים לנשים ולהגביל את שעות הפעילות‬

‫‪202‬‬

‫‪Ibid, Section 25 (Grant of Telecommunications Licenses) (a). p. 18.‬‬ ‫‪Ibid, Section 39 (Time Table for Issuing Licenses for Introducing Competition) (b). p. 25.‬‬ ‫‪204‬‬ ‫‪Bahrain Internet Exchange, "Introduction,".‬‬ ‫)‪http://www.bix.bh/default.asp?action=article&id=37 (Accessed on 27 January 2006‬‬ ‫‪205‬‬ ‫‪Legislative Decree No. 48 of 2002 Promulgating the Telecommunications Law. Annex‬‬ ‫‪to Issue No. 2553, Section 41 (Bahrain Internet Exchange) (b). p. 27.‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪Ibid, Section 58 (Tariffs for Telecommunications Services) (a). p. 35.‬‬ ‫חאפט' אמאמ‪" ,‬אחכאמ מהמה פי אלאקתראח בקאנונ אלאעלאמ אלמרא'י ואלמסמוע‪ ,",‬נואב‪ 8 ,‬במאי‬ ‫‪.2004‬‬ ‫‪203‬‬

‫‪207‬‬

‫‪114‬‬

‫שלהם ביחוד בשעות הלילה‪ .‬ההצעה קראה לביטול רישיונם של האינטרנט קפה שיפרו חוק‬ ‫זה‪ 208.‬יצויין כי עד אז לא הוטלו מגבלות כלשהן על פתיחת אתרי אינטרנט או אינטרנט קפה‪.‬‬ ‫פיקוח‬ ‫בבחרין ניתן להבחין בדואליות של השלטון ביחס לתקשורת ואינטרנט‪:‬‬ ‫מאז כניסת האינטרנט למדינה בשנת ‪ ,1995‬עושים בו התושבים שימוש רב ככלי היחיד‬ ‫לביטוי במדינה בה נשלטים כל אמצעי התקשורת ע"י הממשל‪ .‬כמו כן קיים שימוש בבלוגים‬ ‫לשם דיון בנושאים שונים ובכלל זה פוליטיקה מקומית וכן לשם העברת מידע בצורה בלתי‬ ‫אמצעית גם מחוץ לגבולותיה של בחרין‪.‬‬

‫‪209‬‬

‫אף באינטרנט שולטת הממשלה ובאופי ההתנהלות‪ :‬הממשל חוסם אתרים אופוזיציוניים‬ ‫וכאלו המעודדים לטענתו פלגנות והכוללים תוכן פוגע‪ ,‬בטענה כי הוא זה האחראי במדינה על‬ ‫שמירת המוסר וכי חלק מהאתרים אחראיים לתסיסה במדינה‪ .‬אולם‪ ,‬שלא כבמדינות אחרות‪,‬‬ ‫הממשלה בבחרין פועלת בצורה חלקית למדי להגבלת השימוש החופשי באינטרנט‪ ,‬בשל‬ ‫ההבנה שהיא רואה את האינטרנט והשימוש החופשי בו ככלי לשמירת ההתפתחות כלכלית‬ ‫והשקעות במדינה‪ .‬הממשלה מצידה מפנה את האזרחים בעת הצורך לאתרים ובהן תוכנות‬ ‫סינון חופשיות לשימוש‪.‬‬ ‫אתרים ‪ -‬באפריל ‪ 2005‬חויבו כל האתרים בבחרין )ובכלל זה‪ ,‬גם אתרים פרטיים(‪ ,‬להרשם‬ ‫במשרד המידע תוך שישה חודשים‪ .‬ההרשמה לא התאפשרה בצורה מקוונת‪ ,‬אלא ישירות‬ ‫במשרד הממשלתי‪ ,‬כאשר לאחר האימות ניתן מספר זהות אותו הצטרך האחראי על האתר‬ ‫להציב באתרו‪.‬‬

‫‪http://www.nuwab.gov.bh/default.asp?action=article&id=2371‬‬ ‫‪(Accessed‬‬ ‫‪on‬‬ ‫‪16‬‬ ‫)‪September 2006‬‬ ‫‪208‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Security Net".‬‬ ‫‪ 209‬לסקירה קצרה אודות תחום הבלוגים בבחרין מאת בלוגר מקומי‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Chan’ad Bahraini, "Bahrain: 'We’ve Broken The Government's News Monopoly',", in‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, Handbook For Bloggers And Cyber-Dissidents, September‬‬ ‫‪2005. p. 40.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/IMG/pdf/Bloggers_Handbook2.pdf (Accessed on 21 February 2006‬‬

‫‪115‬‬

‫למרות הטענה כי ההרשמה תהיה אוטומטית וכי הרשמתו של אף אתר לא תסורב בשל‬ ‫תוכנו‪ ,‬הרי שיש בדבר משום הצרת צעדי השימוש באינטרנט‪ ,‬הואיל ומנהלי האתרים‬ ‫והפורומים יהיו למעשה אחראים ישירות על התכנים באתריהם בדומה לעורכי עיתונים‪.‬‬

‫‪210‬‬

‫פילטור וחסימת אתרים‬ ‫בבחרין קיימת רגישות לנושאים דוגמת ביקורת על האסלאם והשלטון‪ ,‬פורנוגרפיה‪ ,‬הימורים‪,‬‬ ‫אופוזיציה פוליטית‪ ,‬המרת מוסלמים מדתם‪ ,‬נושאים פנימיים דוגמת זכויות האדם‪ ,‬שחיתות‬ ‫ומתיחויות דתיות‪.‬‬ ‫בהקשר של אתרים פורנוגרפיים בולטת הדוגמה של הדאגה שהועלתה עקב כניסתם של‬ ‫תלמידים לאתרים אלו ממעבדת המחשבים בבית ספר‪ .‬גורם ממונה בבית הספר מתח‬ ‫ביקורת על משרד החינוך בשל העדר פיקוח‪ ,‬תוך קריאה למשרד למצוא דרכים למנוע‬ ‫מהתלמידים שימוש לא נאות במחשבי המעבדה‪ ,‬בין השאר באמצעות התקנת תוכנת‬ ‫חסימה‪ .‬עוד הוא דחק במשרד החינוך לאפשר גישה לאינטרנט באמצעות הקישור הממשלתי‬ ‫המסופק ע"י יחידה מרכזית היכולה לעקוב ולדווח אחר אופן השימוש של העובדים‪.‬‬

‫‪211‬‬

‫מבדיקה שנערכה ע"י ‪ OpenNet Initiative‬לשנים ‪ ,2005-2004‬עולה כי בחרין חוסמת‬ ‫שיעור זעום של אתרים‪ 8 :‬מתוך ‪ 6,000‬שנבדקו‪ ,‬כאשר שלושה מהם היו אתרים‬ ‫פורנוגרפיים והיתר כללו מידע בסוגיות דתיות ופוליטיות הנחשבות בבחרין כרגישות‪.‬‬

‫‪212‬‬

‫לצד נתון זה‪ ,‬יש לציין כי בהשוואה לבדיקה דומה שנערכה ע"י גוף זה במדינות ערב אחרות‪,‬‬ ‫לא נמצאו חסימות של אתרים בנושאים דוגמת הקהילה ההומו‪-‬לסבית‪ ,‬מקורות מידע‬

‫‪210‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Reporters Without Borders Denounces Press Freedom‬‬ ‫‪Threat in Website Registration,", 26 April 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=13380 (Accessed on 7 January 2006‬‬ ‫‪211‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Students Viewing Porn Sites in School Labs,", 22 December 2005.‬‬ ‫)‪http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp (Accessed on 6 January 2006‬‬ ‫‪ 212‬להלן פירוט האתרים אשר נמצאו חסומים בבדיקה האמורה‪:‬‬ ‫‪Bahrainonline.org, bahraintimes.org, bahrain4u.com, jehad.net, pichunter.com,‬‬ ‫‪playboy.com, sex.com, thekoran.com.‬‬ ‫"‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in the Bahrain in 2004-2005: A Country Study,‬‬ ‫‪February 2005, p.16.‬‬ ‫‪http://www.opennetinitiative.net/studies/bahrain/ONI_Bahrain_Country_Study.pdf‬‬ ‫)‪(Accessed on 27 January 2006‬‬

‫‪116‬‬

‫אזוריים‪ ,‬הקהילה הבהאית‪ ,‬ביקורת נוקבת על האסלאם‪ ,‬ישראל‪ ,‬קבוצות ומנהיגי אופוזיציה‬ ‫וכן זכויות אדם‪.‬‬

‫‪213‬‬

‫נראה כי מצב הפילטור השתפר בשנים האחרונות ואתרים שהיו חסומים בעבר‪ ,‬זמינים כעת‬ ‫לגישה )דוגמת ‪ .(http://vob.org - Voice of Bahrain‬בדיקה זו בחמישה שרתים‬ ‫המחוברים לרשת של ‪ Batelco‬העלתה תאימות מוחלטת בחסימה בין השרתים והאתרים‪:‬‬ ‫אלו שהיו חסומים בשרת אחד‪ ,‬היו תמיד חסומים בכל יתר השרתים‪.‬‬

‫‪214‬‬

‫במרץ ‪ 2002‬הודיעה הממשלה על חסימתם של אתרים השייכים לאופוזיציה הבחרינית‬ ‫ואתרים נוספים אשר תיארה כ"מסיתים לפלגנות עדתית ומכילים חומרים פוגעים"‪.‬‬

‫‪215‬‬

‫שר‬

‫ההסברה הבחרייני‪ ,‬נביל יעקוב אלחמר‪ ,‬אמר כי ארצו מקבלת בברכה ביקורת‪ ,‬אולם לא‬ ‫תסכים לפגיעה והסתה לפלגנות עדתית וציין כי נחסמו רק ארבעה אתרים וגם החלטה זו‬ ‫יכולה להשתנות במידה והאחראים על אתרים אלו יערכו בחינה מחודשת לגבי המצוי בהם‪:‬‬ ‫•‬

‫‪(http://www.ahraralbahrain.com) Liberals of Bahrain‬‬

‫•‬

‫‪ - (http://www.bahrainonline.org) BahrainOnline.org‬האתר הפעיל ביותר‬ ‫במדינה‪ ,‬אשר נחסם מספר פעמים בעבר בשל דיונים המתנהלים בו אודות המצב‬ ‫החברתי והפוליטי במדינה‪ ,‬פרסום דו"חות אודות מצב זכויות האדם‪ ,‬כמו גם הפורום‬ ‫הקיים באתר המאפשר למבקרים בו להחליף דעות וידיעות‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬אתר זה נמצא‬ ‫חסום בבחרין בבדיקה של ‪ OpenNet Initiative‬אשר פורסמה בפברואר ‪ ,2005‬אולם‬ ‫ניתן היה להגיע לאתר באמצעות ‪ ISPs‬זרים‪.‬‬

‫‪216‬‬

‫‪Ibid, p. 13.‬‬ ‫‪Ibid, pp. 10,11.‬‬

‫‪213‬‬ ‫‪214‬‬

‫‪" ,BBC NEWS 215‬אלבחרינ תחג'ב מואקע מעארצ'ה‪ 26 ,",‬במרץ ‪.2002‬‬ ‫‪http://news.bbc.co.uk/hi/arabic/news/newsid_1895000/1895014.stm (Accessed on 27‬‬ ‫)‪July 2006‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Bahrain One Step Forward, One Step Back,".‬‬ ‫)‪http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/bahrain.shtml (Accessed on 1 January 2006‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Government Blocks Websites,", 27 March 2002.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=942 (Accessed on 1 January 2006‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪Aljazeera.Net, "Bahrainis Protest Arrest of Activists,", 11 March 2005.‬‬ ‫‪http://english.aljazeera.net/NR/exeres/739E3F1D-7E33-4839-98BF‬‬‫)‪1EC5561C89ED.htm (Accessed on 1 January 2006‬‬

‫‪117‬‬

‫לאחר שחרורם של שלושת מנהלי האתר ב‪ 14-‬במרץ ‪) 2005‬להלן(‪ ,‬קיבלה חברת‬ ‫התקשורת המקומית ‪ Batelco‬הנחיה לחסום באופן קבוע את האתר וכן "לנקוט‬ ‫באמצעים הטכניים הנדרשים לשם הסרת תמונות ומידע הנחשב כמכפיש ומכוון להפצת‬ ‫שמועות שקריות"‪ .‬זאת‪ ,‬כחלק ממגמה מתמשכת של התביעה הכללית‪.‬‬ ‫•‬

‫‪Bahrain's Forums‬‬

‫•‬

‫‪(http://www.aol.com - America Online) A.O.L‬‬

‫‪217‬‬

‫עם זאת‪ ,‬גורמים אופוזיציוניים מסרו כי "לפחות ארבעה אתרים נחסמו" וביניהם זה של‬ ‫‪.(http://vob.org - Voice of Bahrain) Bahrain Freedom Movement‬‬

‫‪218‬‬

‫ככל הנראה‪ ,‬עקב אירועים אלה‪ ,‬התקיימה בתחילת מאי ‪ 2002‬הפגנה של ‪ 20‬איש בחזית‬ ‫משרדי חברת ‪ Batelco‬במחאה על הצנזורה הממשלתית על האינטרנט באומרם כי הגבלות‬ ‫אלה על השימוש באינטרנט מהוות הפרת חופש הביטוי בבחרין‪ .‬עוד קראו המפגינים‬ ‫לפיטוריו של שר המידע נביל יעקוב אלחאמר‪.‬‬

‫‪219‬‬

‫נראה שאתרים אלו נתנו ביטוי לציבור‬

‫השיעי הגדול בבחרין ולשאיפותיו הפוליטיות שהשלטון רואה בהן נטיה לעבר איראן‪ .‬כמו כן‬ ‫קיימת עדות של חבר הפרלמנט מחמד אלח'יאט אודות חסימת אתר הפורומים ג'ד חפצ‬ ‫)‪ (http://www.jidhafs.org/vb‬אשר שלח ב‪ 31-‬באפריל מכתב לשר ההסברה עם העתק‬ ‫לשר הפנים ולשר התקשורת‪ ,‬בה ביקש לברר את הסיבה לחסימת אתר הפורומים זה ב‪7-‬‬ ‫במרץ אשר כלל בין השאר סקירה אודות פעילותו הפרלמנטרית‪.‬‬

‫‪220‬‬

‫קיימת עדות עוד משנת ‪ 1999‬כי אתר זה נחסם ע"י השלטונות עוד בכתובתו הישנה ‪-‬‬ ‫‪http://ourworld.compuserve.com\ homepages\bahrain:‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: Bahrain,", June 1999.‬‬ ‫)‪http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/bahrain.htm (Accessed on 4 March 2006‬‬

‫‪218‬‬

‫‪220‬‬

‫‪Gulf Daily News, "Bahrain Frees Website Trio,", 15 March 2005.‬‬ ‫‪http://www.gulf-daily‬‬‫‪news.com/1yr_arc_Articles.asp?Article=106763&Sn=BNEW&IssueID=27360&date=3/1‬‬ ‫)‪5/2005 (Accessed on 1 January 2006‬‬ ‫‪" ,BBC NEWS‬אלבחרינ תחג'ב מואקע מעארצ'ה"‪.‬‬ ‫‪BBC News, "Net Ban Sparks Protests in Bahrain,", 4 May 2002.‬‬ ‫‪http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/1968446.stm (Accessed on 27 January‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫"אלאעלאמ‪ ..‬אמ אלדאח'ליה‪ ,‬אמ אלמואצלאת‪ ..‬אלח'יאט‪ :‬מנ אלמסא'ול ענ חג'ב מואקע אלאנתרנת?‪,",‬‬ ‫‪ 3‬במאי ‪.2005‬‬

‫‪118‬‬

‫‪217‬‬

‫‪219‬‬

‫ניתן לקבוע כי בשנים האחרונות חלה מגמת שיפור במינון האתרים הנחסמים בבחרין ורמת‬ ‫החסימה הינה יותר סמלית מאשר אתגר לתושבי המדינה בגישה חופשית לאינטרנט‪ ,‬זאת‬ ‫למרות שמבחינת התשתית הטכנית והרגולטורית‪ ,‬קיימת בבחרין האפשרות למעבר מהיר‬ ‫להגבלות חמורות יותר על השימוש החופשי באינטרנט‪.‬‬

‫‪221‬‬

‫מעצרים‬ ‫‪ .1‬ב‪ 25-‬במרץ ‪ 1997‬נעצר ג'לאל עלווי שריף‪ ,‬מהנדס בחברת התקשורת המקומית‬ ‫‪ Batelco‬ונכלא בלא משפט באשמת העברת ידיעות באמצעות האינטרנט לארגון‬ ‫האופוזיציוני ‪.(http://vob.org - Voice of Bahrain) Bahrain Freedom Movement‬‬

‫אשר מקום מושבו בלונדון ואשר גם אתריו נחסמו ע"י הממשל המקומי‪.‬‬ ‫כעבור שנתיים בלא אשמה‪.‬‬

‫‪222‬‬

‫הוא שוחרר‬

‫‪223‬‬

‫‪ .2‬ב‪ 27-‬בפברואר ‪ 2005‬נעצר עלי עבד‪-‬אלאמאם וב‪ 1-‬במרץ נעצרו שני עוזריו מחמד‬ ‫אלמוסאווי‬

‫וחוסין‬

‫יוסף‬

‫ממנהלי‬

‫הפורום‬

‫)‪ (http://www.bahrainonline.org‬באשמת "ביזוי האמיר"‪.‬‬

‫‪Barhainonline.org‬‬ ‫‪224‬‬

‫הם שוחררו ב‪14-‬‬

‫במרץ לאחר שיום קודם לכן הם סרבו לשלם קנס תמורת שחרורם בטענה כי שחרורם‬

‫‪221‬‬

‫‪http://www.nuwab.gov.bh/m_print.asp?action=article&id=4290 (Accessed on 1 January‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫בין השאר העלה המחקר כי הממשל אינו מתאמץ יתר על המידה לפלטר תכנים ולמנוע גישה מאזרחי‬ ‫המדינה לאינטרנט‪.‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in the Bahrain in 2004-2005,", p. 11.‬‬ ‫דוגמא מובהקת להעדר נטיה של הממשל בבחרין ליטול יוזמה ולנקוט במדיניות תקיפה בכל האמור‬ ‫בפיקוח ובחסימת גישה לאינטרנט‪ ,‬תעיד העובדה כי פקידים בכירים של משרדי ממשלה שונים‬ ‫מעבירים את נטל האחריות על הנושא מאיש לרעהו‪.‬‬ ‫‪Bahrain Tribune, "Security Net".‬‬ ‫‪222‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "Human Rights Developments: Bahrain,", World Report 1999.‬‬ ‫‪http://www.hrw.org/worldreport99/mideast/Bahrain.html‬‬ ‫‪223‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: Bahrain".‬‬ ‫‪224‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Three Barhainonline.org Moderators Freed,", 15 March‬‬ ‫‪2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12687 (Accessed on 1 January 2006‬‬ ‫מקור אחר מציין כי המעצר הוא בשל הודעות שפורסמו בפורום זה אודות שחיתות ואפליה נגד השיעים‪.‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in the Bahrain in 2004-2005,", p. 5.‬‬ ‫כתבה אחרת מרחיבה ומציינת סיבות נוספות ובכלל זה הפעלת אתר לא חוקי ושימוש בשיטות לא‬ ‫חוקיות לגישה אליו‪ .‬לדברי עורך דינם‪ ,‬הם הואשמו במתיחת ביקורת על משפחת המלוכה והממשלה‪,‬‬ ‫הפצת ידיעות שקריות ושמועות אשר עלולות היו לערער את יציבות האומה וכן הפרת חוק העיתונות‪.‬‬ ‫‪Aljazeera.Net, "Bahrainis Protest Arrest of Activists".‬‬

‫‪119‬‬

‫צריך להיות ללא כל תנאי‪ .‬מספר ימים טרם שחרורם נערכה הפגנת תמיכה בהם בת‬ ‫מחצית השעה מחוץ לתחנת המשטרה במנאמה‪.‬‬

‫ירדן‬ ‫האינטרנט החל בירדן בשנת ‪ 1995‬והיה אז נחלת הממשל ומוסדות האקדמיה בלבד‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1996‬הפך האינטרנט לנחלת הכלל תוך זיהויו ככלי לעידוד השקעה זרה ומנוף לצמיחת‬ ‫הכלכלה המקומית‪.‬‬

‫‪225‬‬

‫אולם‪ ,‬שיעור חדירתו לירדן בשנת ‪ 2005‬לא היה גבוה ועמד על‬

‫‪ 10.4%‬בלבד‪ ,‬שיעור דומה לזה שבעומאן )‪ (10.2%‬ובערב הסעודית )‪ .(11%‬שיעור זה‬ ‫מהווה מחצית מהמצוי במדינות המפרץ דוגמת כווית )‪ ,(23.7%‬בחרין )‪ (21.6%‬וקטר‬ ‫)‪ (21.5%‬ופחות משליש ממצוי באיחוד האמירויות )‪ ,(36.9%‬כאשר שיעור גידול השימוש‬ ‫באינטרנט בין השנים ‪ 2005-2000‬עמד על ‪ .371.3%‬שיעורים אלו זהים לממוצע באזור‬ ‫המזרח התיכון )ללא צפון אפריקה( העומדים על שיעור חדירה של ‪ 8.6%‬ושיעור גידול של‬ ‫‪392.1%‬‬

‫‪226‬‬

‫הסיבה לשיעור חדירה לא גבוה זה‪ ,‬למרות שבירדן מצוי שיעור יודעי קרוא וכתוב הגבוה‬ ‫ביותר מקרב מדינות ערב‪ ,‬היא שירדן נחשבת כמדינה עניה יחסית בה מרבית אזרחיה אינם‬ ‫יכולים לשאת בעלויות הדרושות לשם חיבור לאינטרנט‪ :‬מחשב‪ ,‬אמצעי תקשורת‪ ,‬עלויות‬ ‫שימוש‪ .‬כמו כן‪ ,‬מרבית ספקי האינטרנט בממלכה מצויים בבירה‪ ,‬דבר אשר מחד גיסא מגביל‬ ‫ביותר את תפוצת השימוש בו ומאידך גיסא‪ ,‬מקל על שליטה מרכזית של הממשל בו‪.‬‬

‫‪227‬‬

‫עם זאת‪ ,‬ירדן נחשבת לאחת מיוצאות הדופן באזור ומהיותר מבטיחות בתחום האינטרנט‬ ‫למרות הדואליות הקיימת בה בתחום התקשורת‪ ,‬כביתר מדינות ערב‪ :‬עידוד מסוים של‬ ‫השימוש תוך הגבלות וחקיקות מתאימות למניעת גישה בלתי מבוקרת או מזיקה‪.‬‬ ‫בהקשר זה יצויין כי ירדן מוקמה שלישית מבין ‪ 17‬מדינות בסקר של האו"ם משנת ‪2003‬‬ ‫אודות רמת מוכנות לנושא ‪ e-gov‬ובמקום השני )אחרי עומאן( מבחינת השימוש והנגישות‬

‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 115.‬‬ ‫‪Internet World Stats, "Middle East Internet Usage".‬‬ ‫‪ 227‬נקודות גישה מחוץ לבירה היו זמינות רק באמצעות חיוג בינלאומי איטי ויקר‪.‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 115.‬‬

‫‪120‬‬

‫‪225‬‬ ‫‪226‬‬

‫של תחום זה‪ .‬אולם בכל האמור באינדיקטורים של תקשורת )מספר מחשבים אישיים לאלף‬ ‫נפש‪ ,‬משתמשי אינטרנט לאלף נפש‪ ,‬קווי טלפון לאלף נפש‪ ,‬מספר טלפונים סלולריים‬ ‫ומכשירי טלביזיה לאלף נפש(‪ ,‬מפגרת ירדן אחר מרבית מדינות המפרץ ולעיתים אחר מספר‬ ‫מיתר מדינות ערב‪ .‬עם זאת‪ ,‬בכל האמור בהון האנושי מצויה ירדן במקום השלישי לאחר‬ ‫בחרין וקטר‪) .‬נספח ו'(‬ ‫שימוש‬ ‫לצד ההגבלה המסוימת הקיימת על האינטרנט )להלן(‪ ,‬ניתן למצוא עדויות למידת‬ ‫הפופולאריות של האינטרנט בממלכה‪ ,‬בין השאר בשיעור הנשים העושות שימוש באינטרנט‬ ‫אשר מתוך ‪ 500‬אלף משתמשי האינטרנט בירדן בסוף שנת ‪ ,2002‬מחציתם היו נשים‪.‬‬ ‫עדות נוספת היא מידת השימוש באינטרנט קפה בממלכה‪.‬‬

‫‪228‬‬

‫‪229‬‬

‫חקיקה‬ ‫בשנת ‪ 2004‬דווח על כוונה ירדנית להוסיף את האינטרנט לחוק המסדיר את שידורי הרדיו‬ ‫והטלביזיה‪ ,‬כאשר משמעות טיוטת החוק היא כי תלמיד אשר יציב שיר או פואמה באינטרנט‬ ‫ללא בקשת אישור מפורשת יחשב כעבריין‪.‬‬

‫‪230‬‬

‫מאידך גיסא‪ ,‬אישרה הממשלה הירדנית‬

‫החלטות שיסדירו את השימוש באינטרנט קפה במטרה להקל את פעילותו של האינטרנט‬ ‫הציבורי‪ ,‬בין השאר באמצעות הפחתת הגיל שמתחתיו יש חובה באישור המשפחה על מנת‬ ‫לעשות שימוש באינטרנט קפה מ‪ 16-‬ל‪ 13-‬וכן תקנות לגבי מיקום האינטרנט קפה וגודלו‪.‬‬

‫‪231‬‬

‫‪" ,Club for Media and Information Technologies 228‬מנתדא ארדני חול משארכה אלמרא'ה פי קטאע‬ ‫תכנולוגיא אלמעלומאת‪ 13 ,",‬בנובמבר ‪.2002‬‬ ‫‪http://www.ac4mit.org/_jordan.asp?FileName=20021113180418 (Accessed on 1 March‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪ 229‬אודות אינטרנט קפה בירדן‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪TheHacktivist.com, "College Town In Jordan Is Full Of Internet Cafes,", 24 November‬‬ ‫‪2002.‬‬ ‫=‪http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=article&sid‬‬ ‫)‪78&mode=thread&order=0&thold=0 (Accessed on 20 February 2006‬‬ ‫למידע אודות מאפייני הגולש הירדני הממוצע באינטרנט קפה ושימושו את האינטרנט שם‪ ,‬ראה תוצאות‬ ‫סקר שנעשה בקרב ‪ 200‬משתמשים בשנת ‪.2004‬‬ ‫‪Wheeler, "The Internet in the Arab World".‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Jordan: A Ray of Light,".‬‬ ‫)‪http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/jordan.shtml (Accessed on 3 March 2006‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪Ibid.‬‬

‫‪121‬‬

‫פיקוח‬ ‫עד ספטמבר ‪ 2001‬היתה ירדן מבין מדינות ערב הבודדות אשר נהנתה מחופש יחסי‬ ‫באינטרנט בשל העדר חקיקה בתחום זה או חסימת אתרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬נעשתה הגבלה עקיפה‬ ‫תוך התבססות על היותם של ה‪ ISPs-‬הפרטיים כפופים לתעריפי ההתקשרות הגבוהים‬ ‫המוכתבים מאת חברת התקשורת הממשלתית‪ .‬מהלך זה יצר בסוף שנות ה‪ 90-‬משטר‬ ‫מחירים גבוה לצרכן הסופי לשימוש באינטרנט‪ ,‬כאשר עלות השימוש בדואר אלקטרוני לא‬ ‫היתה יקרה‪ ,‬אולם השימוש באינטרנט לשם גלישה היה מעבר לאמצעיו של האזרח הממוצע‬ ‫בשל עלויות גבוהות של טלפוניה וכן עבור עצם הגישה לאינטרנט‪.‬‬

‫‪232‬‬

‫בדצמבר ‪ 2001‬הוקם ה‪ Higher Media Council-‬במטרה לבצע שינויים במדיניות הקשורה‬ ‫במדיה בממלכה ובכלל זה לנטר את ההתנהגות המקוונת‪ .‬גוף זה החל במעקב אחר ‪ISPs‬‬ ‫ובתשאול הבעלים אודות אתרים אסורים‪.‬‬

‫‪233‬‬

‫פילטור וחסימת אתרים‬ ‫שלטונות ירדן מגלים סובלנות רבה יותר למדיום האינטרנט ולמתפרסם בו מאשר לאמצעי‬ ‫תקשורת אחרים‪ ,‬למרות מחאות מצד גורמים שמרניים כנגד סירוב הממשל לחסום אתרי‬ ‫פורנוגרפיה והימורים‪ .‬בכך זכה האינטרנט ליחס מועדף בתחום זה לעומת שאר אמצעי‬ ‫התקשורת‪ .‬לפיכך‪ ,‬תושבי ירדן יכולים להחשף למידע אשר נחשב כטאבו או זוכה להתעלמות‬ ‫של אמצעי תקשורת אחרים בממלכה‪.‬‬

‫‪232‬‬

‫‪234‬‬

‫‪234‬‬

‫בתחילת ‪ 1999‬מנוי אינטרנט למשתמש הממוצע היה שווה ערך לכ‪ USD 70-‬ובכלל זה חיוב עבור‬ ‫הטלפון‪ ,‬אשר למרות קיומם של מספר ‪ ISPs‬הרי שקווי התקשורת ניתנים מאת חברת התקשורת‬ ‫שבבעלות המדינה השומרת על מדיניות מחירים גבוהה‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: Jordan,", June 1999.‬‬ ‫)‪http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/jordan.htm (Accessed on 7 March 2006‬‬ ‫משמעות הדבר היא כי קיימת בירדן למעשה צנזורה כלכלית ‪ -‬בפועל קיימות שתי רמות מחירים כאשר‬ ‫גישה לדואר אלקטרוני היא יחסית זולה‪ ,‬אולם גישה לאינטרנט יכולה להיות מעל לאמצעיו של אזרח‬ ‫ממוצע‪.‬‬ ‫‪Dahan, "Internet Usage in the Middle East".‬‬ ‫‪233‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 115.‬‬ ‫ב‪ 19-‬במאי ‪ 1998‬השלטונות אסרו על יבוא כתב העת הלונדוני 'אל‪-‬קודס אל‪-‬ערבי'‪ ,‬הואיל ולדברי‬ ‫העורך‪ ,‬העיתון הואשם על ידי פקידים בפרסום מאמרים העוינים את ירדן מבלי שציינו אלו‪ .‬כעבור‬ ‫ארבעה ימים פרסמו מספר יומונים ירדניים מודעות פרסומת מטעם אותו כתב עת המזכירות לקוראים‬ ‫שהנוסח המלא של כתב העת זמין בכתובת האינטרנט תוך ציון כתובתה‪ .‬לדברי העורך לא נעשו‬ ‫נסיונות לחסום אתר זה‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫זאת‬

‫עם‬

‫נרשמה‬

‫חסימה‬

‫‪http://www.arabmail.de‬‬ ‫אנונימיים‪.‬‬

‫של‬

‫אתרי‬

‫החדשות‬

‫‪,http://www.arabtimes.com‬‬

‫והגישה‬

‫אליהם‬

‫אפשרית‬

‫גישה‬

‫רק‬

‫באמצעות‬

‫שרותי‬

‫‪235‬‬

‫ניטור – קיימות עדויות לכך שעוד מתחילת דרכה במדיום זה‪ ,‬ביצעה ירדן ניטור של הפעילות‬ ‫המקוונת על ענפיה השונים‪.‬‬

‫‪236‬‬

‫מעצרים‬ ‫ירדן נחשבת לאחת המדינות הליברליות ביותר בתחום הגישה לאינטרנט‪ ,‬אולם גם בה‬ ‫נעצרה במאי ‪ 2002‬עיתונאית הטלביזיה וחברת הפרלמנט )היחידה !( לשעבר תוג'אן אל‪-‬‬ ‫פיצל ונשפטה ל‪ 18-‬חודשי מאסר ‪ -‬העונש המרבי בגין פגיעה ביושרתה של המדינה וכבודה‪,‬‬ ‫לאחר שהאשימה את ראש הממשלה בשחיתות במכתב פתוח שהופנה אליו על גבי אתר‬ ‫החדשות ‪ http://www.arabtimes.com‬במרץ אותה שנה‪.‬‬ ‫מהמלך בתום ‪ 29‬ימי שביתת רעב‪.‬‬

‫‪237‬‬

‫בחודש יוני היא זכתה לחנינה‬

‫‪238‬‬

‫קטר‬ ‫האינטרנט נכנס לקטר בשנת ‪ 1997‬באמצעות חברת התקשורת ‪ Q-Tel‬המצויה בבעלות‬ ‫המדינה‪ .‬זמן קצר לאחר מכן התיר הממשל לחברות פרטיות לספק שרותי אינטרנט לתושבים‬ ‫ומאז חלה חדירה מתמדת של האינטרנט למדינה‪ :‬שיעור החדירה עמד בשנת ‪ 2005‬על‬ ‫‪ 21.5%‬לעומת שיעור ממוצע של ‪ 8.6%‬לאזור‪ .‬שיעור גידול השימוש באינטרנט בין השנים‬

‫‪236‬‬

‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: Jordan".‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 115.‬‬ ‫‪235‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Jordan,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10737 (Accessed on 9 December 2005‬‬ ‫במהלך ‪ 1996‬זימנו שרותי המודיעין לפחות שניים לחקירה אודות מסרים בעלי תכנים פוליטיים אשר‬ ‫הציבו בפורומים או צ'טים‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: Jordan".‬‬ ‫‪237‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Cyber-Dissident Jailed for 18 Months,", 16 May 2002.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=2213 (Accessed on 9 December 2005‬‬ ‫‪238‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Cyber-dissident Pardoned by King Abdullah,", 28 June‬‬ ‫‪2002.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=2593 (Accessed on 2 November 2005‬‬

‫‪123‬‬

‫‪ 2005-2000‬עמד על ‪ 450%‬בהשוואה לממוצע של אזור המזרח התיכון אשר עמד על‬ ‫‪.392.1%‬‬

‫‪239‬‬

‫קטר יצרה את אחת מתשתיות תקשורת האינטרנט המתוחכמות ביותר בעולם‬

‫‪240‬‬

‫ובסקר של‬

‫האו"ם אודות מידת המוכנות של מדינות שונות לנושא ה‪) e-gov-‬נספח ו'(‪ ,‬מצויה קטר‬ ‫במרבית הרכיבים בחצי העליון מבין ‪ 17‬מדינות האזור כאשר בתחומים דוגמת מספר מקלטי‬ ‫הטלביזיה‪ ,‬קווי טלפון ומנוי טלפון סלולרי לאלף נפש היא מצויה במקומות הראשון‪ ,‬השני‬ ‫והשלישי בהתאמה‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬בקטר מצויה‪ ,‬ע"פ הסקר‪ ,‬הכמות הגדולה ביותר של מחשבים אישיים לכל אלף‬ ‫נפש מבין כלל ‪ 17‬מדינות ערב ואף בשיעור משתמשי האינטרנט לאלף נפש היא מצויה‬ ‫במקום הרביעי לאחר איחוד האמירויות‪ ,‬בחרין ולוב‪ .‬לכך יש להוסיף את העובדה כי היא‬ ‫נהנית מהון אנושי המדורג רביעי אחרי בחרין‪ ,‬לוב ולבנון‪.‬‬ ‫הממשל הצהיר כי אין בכוונתו לחסום אתרי אינטרנט או לצנזר תכנים בו ואכן קטר הינה מבין‬ ‫המדינות בעלות הנגישות הרבה ביותר לאינטרנט עבור המשתמשים‪ ,‬זאת מלבד חסימת‬ ‫כמה אתרים פורנוגרפיים‪.‬‬

‫‪241‬‬

‫אולם קיימות טענות כי מתבצע פילטור באמצעות רשימת‬

‫אתרים אסורים המעודכנת בקביעות ע"י ‪ ,Q-Tel‬פיתוח תוכנה לפילטור אתרים לא רצויים וכן‬ ‫פיקוח על ה‪ ISPs-‬הפרטיים‪.‬‬

‫‪242‬‬

‫לסיכום‪ ,‬ניתן לראות כי מדינות ערב שונות האחת מרעותה במידת פתיחותן לקליטת‬ ‫האינטרנט‪ ,‬לניצול תועלותיו ולמידת השימוש החופשי בו‪.‬‬ ‫מדיום זה משמש לתושבי רבות ממדינות האזור האמצעי היחיד להשגת ידיעות עצמאיות‬ ‫ולהבעת עמדות בנושאים שונים‪ .‬לפיכך‪ ,‬קיימות מדינות אשר לצד הבעלות וההגבלות‬

‫‪239‬‬

‫‪Internet World Stats, "Middle East Internet Usage".‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 116.‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Qatar a Step Forward,".‬‬ ‫)‪http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/qatar.shtml (Accessed on 2 November 2005‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Qatar,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10765 (Accessed on 7 November 2005‬‬ ‫‪240‬‬

‫‪124‬‬

‫החמורות על יתר אמצעי התקשורת‪ ,‬הן נוקטות באמצעים שונים להגבלה ולפיקוח על מידת‬ ‫ואופן השימוש באינטרנט‪ .‬בין אמצעים אלו ניתן למנות‪:‬‬ ‫•‬

‫חקיקה ותקנות המצרות את צעדי ספקי האינטרנט‪ ,‬המשתמשים ובעלי האתרים‪.‬‬

‫•‬

‫פיקוח על אופן השימוש הן באינטרנט קפה והן בקרב משתמשים פרטיים ‪ /‬מוסדיים‪.‬‬

‫•‬

‫קביעת עלויות גבוהות במיוחד אשר ימנעו שימוש באינטרנט ממרבית האוכלוסיה‪.‬‬

‫•‬

‫חסימת אתרים או פילטורם של אלו אשר אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות‬ ‫המשטר‪ ,‬אלו שמובעת בהם עמדה אופוזיציונית וכאלה הפוגעים בערכי המוסר‪.‬‬

‫•‬

‫מעצר משתמשים וכאלה המפרסמים תכנים שונים באינטרנט‪.‬‬

‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 116.‬‬

‫‪125‬‬

‫‪242‬‬

‫פרק ד' ‪' -‬מדד חופש האינטרנט'‬ ‫בפרק ב' – 'הגבלת השימוש באינטרנט‪ :‬מצב המחקר' ‪ -‬נסקרו ניסויים‪ ,‬מודלים‪ ,‬מדדים‬ ‫ומחקרים שונים אשר עיסוקם הגבלות שלטוניות על השימוש באינטרנט וגורמים הקשורים‬ ‫במידת תפוצתו‪ .‬לגבי אלה‪ ,‬צוינו החסרונות השונים הקיימים‪ ,‬לדעת מחבר עבודה זו‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה‪ :‬עדכניות הנתונים‪ ,‬כיסוי גיאוגרפי‪ ,‬פרמטרים ונושאים שאינם נכללים‪ ,‬משך זמן המחקר‪,‬‬ ‫היקף המדגם וכד'‪.‬‬ ‫במטרה לבחון את מידת ההגבלות השלטוניות על האינטרנט בכל אחת מארבע המדינות‬ ‫והשינויים שחלו בהן במגבלות אלו לאורך השנים‪ ,‬בצורה ייחודית לעומת המחקרים שנסקרו‬ ‫לעיל בהיקף הנושאים אשר מידת השפעתם נבחנת ומשך זמן הנסקר‪ ,‬יעשה שימוש במודל‬ ‫ייחודי שפותח על ידי המחבר לצרכי מחקר זה – מדד חופש האינטרנט‪.‬‬ ‫באמצעות מודל זה יעשה ניסיון להתייחס להיבטים שונים הקשורים בהגבלות שלטוניות על‬ ‫השימוש באינטרנט ובשאלות העולות מכך‪ :‬כיצד באים לידי ביטוי תהליכי דמוקרטיזציה‬ ‫במדינה על הגבלות השימוש באינטרנט? האם יחסי האופוזיציה והשלטון וטיבם של יחסים‬ ‫אלו‪ ,‬באים לכדי ביטוי בהגבלות האמורות? האם קיים הבדל בהגבלות בהתאם למידת‬ ‫אחיזתה של הדת והמסורת במדינה? האם יש קשר בין גורמים כמו רווחה כלכלית‪ ,‬רמת‬ ‫ההשכלה ומידת הפתיחות למערב להגבלות הנדונות?‬ ‫ייעודו של המודל הינו מתן ציון כולל לכל מדינה ומדינה אודות מידת ההגבלות השלטוניות‬ ‫הקיימות בה על האינטרנט‪ .‬הציון יינתן ע"פ תקופה של ארבע שנים )‪ 1‬בינואר ‪31 – 2002‬‬ ‫בדצמבר ‪ ,(2005‬תוך דגימה שנתית אשר תעניק תמונה רציפה ואמיתית‪ ,‬ככל האפשר‪,‬‬ ‫אודות השינויים במדינות אלה והגורמים האפשריים להם‪.‬‬ ‫לשם כך‪ ,‬מורכב המודל בצורה היררכית בה הציון הסופי )עבור מדינה לשנה( מורכב מציוני‬ ‫‪ 36‬פרמטרים המאוגדים ב‪ 6-‬קבוצות נושאיות שונות‪ ,‬אשר להן קשר‪ ,‬בין אם ישיר ובין אם‬ ‫עקיף‪ ,‬לנושא חופש השימוש באינטרנט והמגבלות עליו‪ 6 .‬קבוצות אלה מאוגדות ב‪ 3-‬קבוצות‬ ‫ראשיות‪ :‬אינטרנט ותקשורת )מספר משתמשי אינטרנט‪ ,‬מחשבי ‪ ,Host‬מחשבים אישיים‪,‬‬

‫‪126‬‬

‫קווי טלפון וטלפונים סלולריים לאלף נפש(‪ ,‬חברה וכלכלה‪) 1‬שיעור העיור‪ ,‬ידיעת קרוא‬ ‫וכתוב‪ 2‬אוכלוסיה בחתך גילאים‪ ,‬אבטלה‪ ,‬מדדי התפתחות אנושית וחינוך‪ ,‬תוצר מקומי גולמי‬ ‫לנפש‪ GINI 3,‬לנפש ומידת צריכת החשמל( ומשטר )מדדי חופש עיתונות‪ ,‬כלכלה‪ ,‬וזכויות‬ ‫אזרח‪ ,‬חקיקות מגבילות על האינטרנט‪ ,‬מעצרים של משתמשי אינטרנט ועיתונאים ועוד(‪.‬‬ ‫נבחרו אותם פרמטרים מדידים בלבד אשר מקורות שונים ציינו כי להם השפעה על תפוצת‬ ‫האינטרנט‪ .‬יצויין כי למידת תפוצת האינטרנט יש השפעות נוספות רבות בלתי מדידות ובכלל‬ ‫זה מידת פתיחותן של המדינות השונות מבחינה תרבותית לתכנים ולמהות המערבית של‬ ‫האינטרנט‪.‬‬ ‫לכל פרמטר ניתן ציון בהתאם למשקל שנקבע לו מראש ע"י המחבר‪ .‬כך גם לגבי כל אחד‬ ‫משש קבוצות הביניים ושלוש הקבוצות הראשיות‪ ,‬עד לכדי יצירת ציון מספרי בטווח של ‪9-1‬‬ ‫למדינה‪ ,‬כאשר נקבע כי ‪ 1‬מייצג חופש מלא מבחינת שימוש באינטרנט במדינה ו‪ 9-‬משמעו‬ ‫איסור מוחלט והגבלות מלאות‪ .‬הציון המתקבל מהווה מדד למצב ההגבלה השלטונית על‬ ‫האינטרנט בכל אחת מארבע המדינות‪ .‬מדד זה מאפשר לבחון את השינויים שחלו בכל אחת‬ ‫מהמדינות הנסקרות לאורך השנים‪.‬‬ ‫בדבר פירוט הפרמטרים במודל זה‪ ,‬הקבוצות והנושאים בהם הם מאוגדים הררכית וכן‬ ‫המשקלים שניתנו לכל אחד מהם והציונים שהתקבלו עבור כל פרמטר‪-‬קבוצה‪-‬נושא‪ ,‬ראה‬ ‫הטבלה שבסעיף ה' בפרק זה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫פרמטרים כלכליים לגבי האמצעים דרכם מבוצעת כניסה לאינטרנט‪ .‬רבים מאלו במדינות המתפתחות‬ ‫אשר אין ידם משגת רכישת מחשב אישי‪ ,‬משתמשים באינטרנט באמצעות עמדות ציבוריות באינטרנט‬ ‫קפה בעלות פחותה בהרבה‪.‬‬ ‫‪Nikhilesh Dholakia, Ruby Roy Dholakia and Nir Kshetri, "Internet Diffusion,", Prepared‬‬ ‫‪for The Internet Encyclopedia, Edited by Hossein Bidgoli, (New York: Wiley, 2003),‬‬ ‫‪February 2003, p. 18.‬‬ ‫‪http://ritim.cba.uri.edu/wp2003/pdf_format/Wiley-Encycl-Internet-Diffusion-v12.pdf‬‬ ‫)‪(Accessed on 8 April 2006‬‬ ‫ניתן להתגבר על חלק מהחסמים המעכבים חדירת האינטרנט למדינה אשר מקורם בהגבלות על זכויות‬ ‫אזרח‪ ,‬באמצעות שיפור רמת הקרוא וכתוב במדינה‪.‬‬ ‫‪Ibid, p. 23.‬‬ ‫מדינות בעלות שיעור חדירה גבוה של האינטרנט‪ ,‬הן בעלות שיעור גבוה של הכנסה לנפש‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬

‫‪127‬‬

‫א‪ .‬הנחות יסוד בעיצוב המודל‬ ‫‪ .1‬המידע שנאסף הינו עבור ‪ 4‬המדינות הנסקרות )סוריה‪ ,‬מצרים‪ ,‬ערב הסעודית ואיחוד‬ ‫האמירויות( ולתקופה ‪.2005-2002‬‬ ‫‪ .2‬על מנת לבחון מגמות לאורך התקופה‪ ,‬הושם דגש על רציפות הנתונים‪ :‬במודל זה‬ ‫נכללים רק מקורות המתייחסים לכל אחת מארבע המדינות ועל פני כל ארבע השנים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפרמטרים הכלולים במודל זה הינם אלו אשר לדעת המחבר ולדעת המחקרים‬ ‫המאוזכרים בפרק ב'‪ ,‬יש להם השפעה על מידת תפוצת האינטרנט במדינה והשימוש בו‪.‬‬ ‫‪ .4‬במודל זה נכללים נתונים של מדדים שונים המורכבים אף הם מפרמטרים שונים‬ ‫המאוגדים בקבוצות שונות‪ .‬על מנת לשמור על אחידות‪ ,‬במידה והפרמטרים המרכיבים‬ ‫את המדד אשר בו נעשה שימוש במודל זה ניתנים להשוואה לפרמטרים אחרים‪ ,‬יכללו‬ ‫הפרמטרים הבדידים הללו כפרמטרים במודל הנדון‪ .‬אולם‪ ,‬במידה ומדד כלשהו מורכב‬ ‫מקבוצות נושאיות או מפרמטרים בדידים שאינם ברי השוואה‪ ,‬הרי שלא יעשה שימוש‬ ‫בפרמטר הבודד אלא רק במדד בו הוא כלול‪.‬‬ ‫‪ .5‬המשקלים ניתנו לפרמטרים ולקבוצות ההיררכיות השונות בהן הם מאוגדים ע"פ שיקול‬ ‫דעתו של המחבר בין השאר תוך התייחסות לחשיבות שמייחסים המחקרים שבפרק ב'‬ ‫לנושאים הללו‪.‬‬ ‫‪ .6‬מחד גיסא נעשה נסיון להכליל מגוון רחב ביותר של פרמטרים שונים וזאת במטרה לקבל‬ ‫תמונה רחבה ככל האפשר ולנסות ולהסיק המסקנות על בסיס רחב ומוצק של נתונים‬ ‫ומידע‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬נעשה מאמץ שלא לבצע ניתוח פרטני מידי של פרמטרים ונושאים‬ ‫שונים אשר אינם בהכרח בעלי קשר הדוק‪.‬‬

‫‪128‬‬

‫ב‪ .‬מקורות למודל‬ ‫‪ .1‬במטרה לקבל תמונה רחבה ואמינה ככל האפשר‪ ,‬נעשה נסיון לכלול מגוון רחב של‬ ‫מקורות על מנת שאלו ישמשו לכיסוי רחב ולשם הצלבת מידע‪.‬‬ ‫‪ .2‬ככלל‪ ,‬נעשה שימוש בשלושה סוגי מקורות‪:‬‬ ‫•‬

‫פרסומים וסקירות מאת ארגונים בינלאומיים דוגמת קרן המטבע הבינלאומית‪ ,‬הבנק‬ ‫העולמי וכד'‪ .‬סוג זה של מקורות הינו הערכי ביותר הואיל ובמקרים רבים הוא עונה‬ ‫על הצרכים היסודיים במודל זה‪:‬‬ ‫‪ .1‬התייחסות לכל אחת מארבע המדינות‪.‬‬ ‫‪ .2‬רצף כרונולוגי של התקופה הנדונה‪.‬‬ ‫‪ .3‬התייחסות אחידה לנתונים‪ :‬בסיס מטבעי משותף )‪ USD‬ולא נתונים ע"פ‬ ‫מטבעות מקומיים(‪ ,‬דגימה אחידה של הנתונים מבחינה תאריכית וכד'‪.‬‬

‫•‬

‫פרסומים וסקירות של ארגונים תוך מדינתיים דוגמת משרדי ממשלה‪ ,‬גופי‬ ‫סטטיסטיקה רשמיים וכן ‪ NGOs‬שונים‪ .‬מקורות אלה הינם משניים מבחינת‬ ‫תועלתם‪:‬‬ ‫‪ .1‬לרוב‪ ,‬ההתייחסות הינה למדינה אליה מתייחס הפרסום ולא ליתר המדינות‪.‬‬ ‫‪ .2‬לרוב‪ ,‬נתונים אלה נעדרים את הרצף התאריכי המבוקש אלא בעלי טווח‬ ‫התייחסות מצומצם של שנה‪ ,‬שנתיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬לעיתים‪ ,‬מקורות אלה קשים יותר להשוואה הואיל ונתונים כספיים מצויינים לרוב‬ ‫במטבע המקומי לצד סוגי נתונים שונים המקשים על יצירת בסיס התייחסות‬ ‫משותף ואחיד לנתונים מקרב כלל ארבע המדינות‪.‬‬

‫•‬

‫כתבות שונות ‪ -‬מקורות מסוג זה הינם בעלי הערכיות הנמוכה ביותר והשימוש בהם‬ ‫מצומצם מיסודו במודל זה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מיעוטם של הכתבות בעלי התייחסות לפרמטרים המבוקשים‪.‬‬ ‫‪ .2‬כתבות אלה מהוות מעין 'צליפה' נקודתית תוך התייחסות על פי רוב לנתון אחד‬ ‫בלבד‪ ,‬לעיתים בהשוואה למספר מדינות‪ ,‬אך ללא רצף תאריכי‪.‬‬ ‫‪129‬‬

‫‪ .3‬מקורות אלה לרוב מסתמכים על מחקרים ופרסומים של ארגונים ממשלתיים‬ ‫ובינלאומיים אחרים‪.‬‬ ‫‪ .3‬בבסיס הנתונים שהוכן לשם מודל זה מצויים עשרות רבות של פרמטרים מגוונים נוספים‬ ‫אשר לא נכללו במודל הואיל ואין הם סוקרים את כל התקופה הנדונה ואת כל ארבע‬ ‫המדינות הנבחנות במחקר‪ .‬לדוגמא‪ ,Digital Access Index (DAI) ,‬המדרג את מידת‬ ‫הנגישות הדיגיטלית של מדינות העולם בשנת ‪ 2003‬וכן סקר האו"ם מאותה שנה בדבר‬ ‫מידת מוכנות מדינות העולם לנושא ‪ .e-gov‬נתונים אלו הוזנו לבסיס הנתונים של המודל‪,‬‬ ‫תוך תקווה כי בעתיד ניתן יהיה לעבות נתונים שונים כך שיצרו רצף תאריכי וגיאוגרפי וכך‬ ‫ניתן יהיה להכליל פרמטרים אלו בגרסאות מתקדמות ועתידיות של מודל זה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הפרמטרים השונים כוללים מגוון רחב של ערכים מספריים ממקורות שונים‪ ,‬לעיתים תוך‬ ‫טווח רחב ביניהם‪ .‬לדוגמא טווח הערכים עבור חדירת האינטרנט לאיחוד האמירויות‬ ‫בשנת ‪ 2004‬נע בין ‪ 289‬ל‪ 397-‬משתמשים לאלף נפש‪ .‬לפיכך‪ ,‬נעשה נסיון קבוע לכלול‬ ‫ערכים ממספר רב ככל האפשר של מקורות )‪ 5‬במקרה זה(‪ .‬כפי שצויין לעיל‪ ,‬המקורות‬ ‫כולם הינם פרסומים רשמיים של ארגונים ממשלתיים ובינלאומיים ולפיכך מהימנותם‬ ‫אמורה להיות גבוהה‪.‬‬

‫ג‪ .‬הכנת קובץ הנתונים לעיבודים סטטיסטיים‪ ,‬ציינון וחישוב מדדים‬ ‫הכנת קובץ הנתונים לצורך חישוב המדדים )ציוני הפרמטרים( וניתוח הממצאים חייבה‬ ‫התמודדות עם ‪ 3‬סוגיות מהותיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קובץ הנתונים הגולמי כלל פרמטרים הנעים על סולמות ערכים השונים זה מזה‬ ‫במשמעותם או באופן מדידתם האופרטיבי‪:‬‬ ‫•‬

‫פרמטרים הנעים בסקאלה המבטאת מספר נבדקים בעלי אפיון מסוים לכל אלף‬ ‫תושבים‪ .‬למשל מספר בעלי טלפון סלולארי לכל אלף תושבים‪.‬‬

‫•‬

‫פרמטרים הנעים בסקאלה המבטאת את אחוז הנבדקים בעלי אפיון מסוים‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫שיעור העירוניים מכלל האוכלוסייה‪.‬‬

‫‪130‬‬

‫•‬

‫פרמטרים הנעים בסקאלה ‪ 1.00 - 0‬שהיא ציון מדד ידוע בספרות המקצועית‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬מדד ‪.Gini‬‬

‫•‬

‫פרמטרים הנעים בסקאלה ‪ 10 - 1‬שהיא ציון מדד ידוע בספרות המקצועית‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫מדד ‪.Economic Freedom - Freetheworld.com‬‬

‫•‬

‫פרמטרים הנעים בסקאלה ‪ 100 - 1‬שהיא ציון מדד ידוע בספרות המקצועית‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫מדד ‪.Press Freedom - Freedom House‬‬

‫•‬

‫פרמטרים הנמדדים יחסית לגודל האוכלוסייה‪ .‬למשל צריכת חשמל ממוצעת לנפש‪:‬‬ ‫נתון אשר חושב כמנה המתקבלת לאחר חלוקת הצריכה הלאומית ) ‪Electricity‬‬ ‫‪ Consumption (kWh‬בגודל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫הערה – ערכים בחלק ה' הצבועים ירוק‪ ,‬הינם ערכים מחושבים דוגמת המצוין לעיל‪.‬‬

‫•‬

‫פרמטרים הנמדדים בערכים מוחלטים‪ .‬למשל מספר העיתונאים שנעצרו במהלך‬ ‫השנה‪.‬‬

‫•‬

‫פרמטרים שהתפלגותם דיכוטומית‪ .‬למשל‪:‬‬

‫‪Prohibition of Offensive State‬‬

‫‪Authorities and Key Persons‬‬ ‫‪ .2‬כיוון סקלת הערכים היה לעיתים 'חיובי' )ערך גבוה מהווה אינדיקציה לתופעה בעלת‬ ‫משמעות חיובית‪ ,‬למשל ההכנסה השנתית לנפש( ולעיתים 'שלילי' )ערך גבוה מהווה‬ ‫אינדיקציה לתופעה בעלת משמעות שלילית‪ ,‬למשל שיעור המובטלים(‪.‬‬ ‫‪ .3‬בתהליך איסוף הנתונים היה קושי במציאת נתונים לפרמטרים מסוימים לארצות מסוימות‬ ‫בשנים מסוימות‪ ,‬לפיכך מספר המופעים של ערכים לפרמטר מסוים היה שונה בהשוואה‬ ‫בין פרמטרים שונים‪ ,‬בהשוואה בין ארצות שונות ואף בהשוואה בין שנים שונות בהתייחס‬ ‫לאותה ארץ‪ .‬מספר המופעים נע בן ‪ 0‬מופעים )העדר נתונים על פרמט מסוים לארץ‬ ‫מסוימת בשנה מסוימת( ועד ל‪ 7-‬מופעים של אותו פרמטר המיוחס לארץ מסוימת בשנה‬ ‫מסוימת‪.‬‬ ‫סוגיות אלו חייבו פעולות הכנת קובץ הנתונים הגולמיים לצורך חישוב ציוני המדד המפורטים‬ ‫במודל ולצורך ניתוח השוואתי של הפרמטרים השונים על פי סולמות ערכים בני השוואה‪.‬‬ ‫פעולות אלה נעשו בארבעה שלבים כמפורט להלן‪:‬‬

‫שלב א' – אגרגציה של הנתונים‬ ‫כאמור‪ ,‬בקובץ הנתונים הגולמי נכללו מספר שונה של מופעים המייצגים את ערכי‬ ‫הפרמטרים הנכללים במודל‪ ,‬עבור כל ארץ ועבור כל שנה שנדגמו בעבודה‪.‬‬

‫‪131‬‬

‫בשלב א' נערכה אגרגציה של הנתונים לפי ארץ * שנה )‪ 4‬ארצות * ‪ 4‬שנים( ונבנה מסד‬ ‫נתונים שיש בו ‪ 16‬רשומות‪ ,‬כל רשומה מכילה את הערך הממוצע של כל אחד מ‪36-‬‬ ‫הפרמטרים הנכללים במודל‪ ,‬לכל ארץ ובכל שנה שנכללה במדגם‪.‬‬

‫שלב ב' – 'היפוך' סקאלות ערכים גולמיים‬ ‫בשלב זה הובאו כלל הפרמטרים הנכללים במודל לסולם ערכים שיש לו כיוון בעל משמעות‬ ‫אחידה ‪ -‬ככל שהערך של הפרמטר גבוה יותר כן הוא מבטא 'רמת דיכוי גבוהה יותר‬ ‫באינטרנט'‪ .‬ל‪ 22-‬פרמטרים היה סולם ערכים לפיו ציון גבוה ביטא 'רמת דיכוי גבוהה יותר‬ ‫באינטרנט' ול‪ 14-‬פרמטרים היה סולם ערכים שמשמעות הכיוון שלו היתה הפוכה‪ .‬לצורך‬ ‫בניית מערך נתונים שלכיוון סקלת הציונים שלו יש משמעות אחידה‪ ,‬נערכה טרנספורמציה‬ ‫'להיפוך' סקאלות של ‪ 14‬הפרמטרים בהם ציון גבוה מבטא פחות דיכוי‪ .‬להלן פירוט‬ ‫הפרמטרים שעברו 'היפוך סקלה' ונוסחאות הטרנספורמציה שהופעלו‪:‬‬ ‫א‪ .‬פרמטרים המבטאים מספר נבדקים בעלי אפיון מסוים לכל ‪ 1000‬תושבים‪ .‬הפרמטרים‬ ‫שעברו היפוך סקאלה‪:‬‬ ‫‪Internet Users per 1,000 people .1‬‬ ‫‪Internet Hosts .2‬‬ ‫‪PCs for 1,000 people .3‬‬ ‫‪Telephone Mainlines per 1,000 people .4‬‬ ‫‪Mobile Cellular Subscribers per 1,000 people .5‬‬ ‫נוסחת הטרנספורמציה‪XM = 1000 - 4XP :‬‬

‫‪5‬‬

‫הערה‪ :‬בפרמטר '‪ 'Mobile Cellular Subscribers per 1,000 people‬היה מקרה אחד‬ ‫שבו לכל תושב היה בממוצע יותר מטלפון אחד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פרמטרים הנעים בסקאלה המבטאת את אחוז נבדקים בעלי אפיון מסוים מכלל‬ ‫האוכלוסייה‪ .‬הפרמטרים שעברו היפוך סקאלה‪:‬‬ ‫‪Population Ages 15-64 % of Total .1‬‬ ‫‪Urban Population % of Total .2‬‬ ‫‪Adult Literacy % of Total .3‬‬ ‫נוסחת הטרנספורמציה‪XM = 100 - XP :‬‬ ‫ג‪ .‬פרמטרים הנעים בסקאלה ‪10 - 1‬‬ ‫‪Economic Freedom - Freetheworld.com‬‬ ‫נוסחת הטרנספורמציה‪ XM = 10 - XP :‬פרמטרים הנעים בסקאלה ‪1.00 - 0‬‬ ‫‪Education Index .1‬‬

‫‪ - Xp 4‬ערך אקטואלי של הפרמטר בקובץ הנתונים הגולמי‪.‬‬

‫‪132‬‬

‫‪Human Development Index (HDI) .2‬‬ ‫נוסחת הטרנספורמציה‪XM = 1 - XP :‬‬ ‫ד‪ .‬פרמטרים הנמדדים יחסית לגודל האוכלוסייה אולם יש להם משמעות מוחלטת )קרי‪:‬‬ ‫טווח ערכים לא מסוים(‪.‬‬ ‫‪GDP per capita .1‬‬ ‫נוסחת הטרנספורמציה‪XM = 50000 - XP :‬‬ ‫‪GINI per capita, Atlas Method .2‬‬ ‫נוסחת הטרנספורמציה‪XM = 50000 - XP :‬‬ ‫‪Electricity Consumption (kWh ) per capita .3‬‬ ‫נוסחת הטרנספורמציה ‪XM = 15000 - XP :‬‬

‫שלב ג' – תקנון הפרמטרים‬ ‫בשלב זה הומרו כל הערכים של כלל הפרמטרים לסולם ערכים מתוקנן שממוצע ערכיו הוא ‪5‬‬ ‫וסטית התקן שלו היא ‪ .2‬דרך הטרנספורמציה הליניארית שבוצעה נוצרה אחידות בסולם‬ ‫הערכים של כל הפרמטרים ואחידות זו אפשרה חישוב נוסחאות המורכבות ממספר‬ ‫פרמטרים שכולם נעים בסולם ערכים בני השוואה והם בעלי ממוצע ערכים זהה וטווח ערכים‬ ‫תיאורטי דומה )בגבולות אותו מספר סטיות תקן(‪.‬‬ ‫פעולת התקנון )הבאת כל הפרמטרים להתפלגות שבה סטית התקן היא זהה( מאפשרת מתן‬ ‫משקל מדויק לאותו פרמטר בחישוב המדדים השונים בהתאם למודל )אופן החישוב של‬ ‫המדדים מפורט בהמשך(‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪ .1‬יש לשים לב לעובדה שפעולת התקנון מייצרת התפלגות ציונים שמשמעותה יחסית‬ ‫לקבוצת ההתייחסות ממנה היא נלקחה )קבוצת התייחסות לחישוב כוללת את ‪16‬‬ ‫הרשומות עליהן התבסס החישוב( ולפיכך היא רגישה לפיזור הערכים בקבוצה זו ואינה‬ ‫רגישה כלל לגובה האבסולוטי של הערך המקורי לפני הטרנספורמציה‪.‬‬ ‫נמחיש זאת בדוגמא‪ :‬במקרה בו ישנו ציון אחיד '‪ '9‬לכל ‪ 16‬המופעים של פרמטר מסוים‬ ‫וציון אחיד '‪ '1‬לכל המופעים של פרמטר אחר‪ ,‬יהיו הציונים המתוקננים של הפרמטר‬ ‫הראשון והפרטר השני זהים )ציון '‪ ,('5‬בלא להתייחס לגובה האבסולוטי השונה של ערכי‬ ‫שני הפרמטרים לפני התקנון‪.‬‬ ‫דוגמא שנייה‪ :‬אותו ערך )נניח '‪ ('3‬בפרמטר אחד ובפרמטר שני יהפוך לאחר‬ ‫הטרנספורמציה לשני ערכים מתוקננים שונים‪ ,‬כפועל יוצא של פיזור הערכים השונה בכל‬ ‫פרמטר‪.‬‬

‫‪ - Xm 5‬ערך מתוקן של הפרמטר לאחר היפוך הסקאלה‪.‬‬

‫‪133‬‬

‫ במקרים בהם הציון הגולמי חרג ביותר משתי סטיות תקן )גבוה או נמוך( מן הממוצע‬.2 '1' ‫' או‬9'-‫( 'הוחלקו' הנתונים ל‬1-‫ או קטן מ‬9-‫לאותו פרמטר )הערך המתוקנן היה גדול מ‬ ‫ זאת כדי להימנע מאי רגולאריות לא סבירה העלולה להתרחש בפעולת תקנון‬,‫בהתאמה‬ '‫ פעולת ה'החלקה‬.(‫ רשומות בלבד‬16 ‫שיש בה מספר קטן של ערכים )הקובץ מכיל‬ .(‫ ערכים‬624 ‫בוצעה בחמישה מקרים )מתוך‬

‫ מרכיבי נוסחה ונוסחת המודל הכללי‬,‫שלב ד' – חישוב מדדים‬ ‫ ציוני מדד על פי נוסחאות המורכבות כל אחת ממספר פרמטרים‬6 ‫בהתאם למודל חושבו‬ :‫ להלן פירוט המדדים‬:‫במשקל מסוים לכל פרמטר‬ Internet and Communication ‫ מדד‬.‫א‬ ‫משקל‬ 25 20 25 20 10

‫פרמטר‬ Internet Users (per 1,000 people) Internet Hosts (per 1000 people) PCs for 1,000 people Telephone Mainlines (per 1,000 people) Mobile Cellular Subscribers (per 1,000 people)

'‫מס‬ 1 2 3 4 5

Society ‫ מדד‬.‫ב‬ ‫משקל‬ 17 10 10 17 23 23

‫פרמטר‬ Population Ages 15-64 (% of Total) Urban Population (% of Total) Education Index Human Development Index (HDI) Unemployment Rate Adult Literacy Rate

'‫מס‬ 1 2 3 4 5 6

Economic Indices ‫ מדד‬.‫ג‬ ‫משקל‬ 35 35 30

‫פרמטר‬ GDP per Capita (PPP) GINI per Capita (Atlas Method) Electricity Consumption per capita (kWh)

'‫מס‬ 1 2 3

Personal Freedom ‫ מדד‬.‫ד‬ ‫משקל‬ 25 25 12.5 12.5 12.5

‫פרמטר‬ Civil Liberties Index Political Rights Index Economic Freedom – Freetheworld.com Economic Freedom – Heritage.com Press Freedom – RSF.org 134

'‫מס‬ 1 2 3 4 5

12.5

6

Press Freedom – Freedom House

Regulations and Legislation ‫ מדד‬.‫ה‬ ‫משקל‬ 15 5 5 15 10 15 5 10 10

10

‫פרמטר‬ Existence of Internet Regulations (Yes / No) Prohibition of Offensive Religious Beliefs and Creeds (Yes / No) Prohibition of Offensive State Authorities and Key Persons (Yes / No) Need of Authority Certification / Registration for Website Creation (Yes / No) Obligation of ISP to Manage End Users Identity Details (Yes / No) Existence of Internet Café Regulations (Yes / No) Limitation over Internet Café Users Age (Yes / No) Personal Responsibility of Internet Café Owners over End Users Activity (Yes / No) Obligation of Internet Café Owners to Identify End Users (Yes / No) Number of Type of Filtered / Blocked Websites: Pornography, Homosexuality, Religious Sects, Israelis, Human rights, Minorities, Web Based Email, Local News, Opposition Groups, Gambling / Drugs / Alcohol, Culture, Dating, Health

'‫מס‬ 1 2 3 4 5 6 7 8 9

10

Law Enforcement ‫ מדד‬.‫ו‬ ‫משקל‬ 12 12 12 9 35 20

‫פרמטר‬ Filtering / Blocking Level (State/ISP/User) Method of Blockage Internet Usage (Technology/Economic/Regulations) Existence of Authority Specific Unit to Manage, Monitor and Block Internet Usage (Yes/No) Existence of Government Encouragement of the Users Request to Filtered/Blocked Websites (Yes/No) Number of Arrested Web Users Number of Arrested Journalists

'‫מס‬ 1 2 3 4 5 6

‫ במקרים של 'ערך חסר' חושב המדד בתחילה על פי הפרמטרים שהיו להם ערכים‬:‫הערה‬ ‫ תוך התאמת משקלם היחסי )סך כל המשקלות של הפרמטרים בעלי הערכים‬,‫ממשיים‬ .(1.00-‫הממשיים היה שווה ל‬

135

‫לאחר חישוב המדדים חושבו ‪ 3‬מרכיבי הנוסחה לפי הפרוט הבא‪:‬‬ ‫תקשורת ואינטרנט‬

‫= מדד ‪Internet and Communication‬‬

‫חברה וכלכלה‬

‫= מדד ‪ + 0.50 * Society‬מדד ‪0.50 * Economic Indices‬‬

‫משטר‬

‫= מדד ‪ + 0.25 * Personal Freedom‬מדד ‪* Law Enforcement‬‬

‫‪ + 0.35‬מדד ‪0.40* Regulations and Legislation‬‬ ‫חישוב הציון הסופי של מדד חופש האינטרנט ‪ -‬נוסחת המודל הכללי חושבה על פי שלושת‬ ‫המרכיבים באופן הבא‪ :‬תקשורת ואינטרנט*‪ + 0.30‬חברה וכלכלה*‪ + 0.30‬משטר*‪.0.40‬‬

‫ד‪ .‬קישור המחקר למודל‬ ‫‪ .1‬סעיף ה' מפרט את הפרמטרים השונים הכלולים במודל‪ ,‬משקליהם וכן מספור‬ ‫הפרמטרים‪ .‬כשיוצגו במהלך העבודה נתונים הקשורים ישירות למשתני המודל‪ ,‬יצויין‬ ‫בסוגריים ובצורה מודגשת מספר המציין את מיקומו המדויק של הפרמטר )או קבוצת‬ ‫הפרמטרים( במודל כמצויין בחלק ה'‪ .‬ציון מספר הפרמטר יבוצע במבנה הבא‪X.Y.Z :‬‬ ‫הבנוי באופן הבא‪:‬‬ ‫‪ – X‬מספר הנושא )רמת קיבוץ הררכית העליונה(‬ ‫‪ – Y‬מספר הקבוצה )רמת קיבוץ ביניים(‬ ‫‪ – Z‬מספר הפרמטר הבדיד‪.‬‬ ‫לדוגמא – מיקום החסימה )‪(3.3.1‬‬ ‫‪ .2‬רמת הפרמטר ‪ -‬ממצאי המודל משולבים בין דפי חיבור זה בפרקים המתאימים עבור כל‬ ‫מדינה‪ ,‬תוך התייחסות לפרמטרים הבדידים‪.‬‬ ‫‪ .3‬רמת קבוצה ‪ -‬בסוף כל פרק לגבי כל אחת מארבע המדינות )פרקים ה'‪-‬ח'(‪ ,‬יכלל ראש‬ ‫פרק המהווה דיון ומסקנות בסוגיית אופיים של האתרים החסומים בכל מדינה‪ ,‬תוך‬ ‫התייחסות לקבוצות פרמטרים – רמת הביניים ההררכית מבחינת קיבוץ הפרמטרים‪.‬‬ ‫‪ .4‬רמת הנושא ‪ -‬מסקנות המודל ילובנו בצורה תמציתית בסעיף ו' של פרק זה ובאופן‬ ‫מפורט בפרק ט'‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫ ציונים ומקרא‬,‫ משקלים‬,‫ פרמטרים‬- ‫ מדד חופש האינטרנט‬.‫ה‬

Subjects No.

Name

Groups Weight No.

Name

Parameters Weight No.

Name

Countries Weight

Year

Syria Value

1

Internet and Communication

30

1

Internet and Communication

100

Saudi Arabia Mark

21.3 2002

12.9 20.64 12.21 12.83

Internet Users (per 1,000 people)1

25

2003

35

6.68

6.36

33.65 43.9 43 2004

2005

2003

0 0 0

2004

0

2005

0

2002 2003 2004

0 19.3 28.5 32.9

2002

2

3

Internet Hosts (per 1000 people)2

PCs (per 1000 people)3

20

25

2005 4

Telephone Mainlines (per 1,000 people)4

6.21 43.05 45 57.8

20 2002

42 118.72 122.6 123 122.37 116.52

137

5.85

0.65

5.84

6.11 6.11

0.63 0.68 0.69 0.617 0.69

5.84 5.84 5.89

6.74 6.58

0.391 132.3 216.3

4.75 3.26

6.50

353.9

1.00

6.34

353.9 151 146.1 146.12

1.00

6.64

5.99

28.2 27.18

5.86

Value

6.48

313.2 313.14

43.7 44

274.8

36.13

53.69 57 67.5 54.19 0.045 0.043 0.05 0.045 0.05 0.022 0.05 16.6 29.1 22 32.9 37.8 110 114.9 110.66

6.25

275

1.94

6.02

289.1 321 397 318.5 320.56

1.39

5.92

310.8

1.70

6.09

13.94

1.00

6.09 6.09 6.09 6.79 6.57 6.60 6.41

13.9 6.2 6.2 119.9 119.9 117 198.4 198.4

Number

1.00 3.55

6.96

291.33 291

150.2 155 150.16 144.18 154.3 154

127.3 127 122.58 116.91 135.2 130

281.1

Number

3.55 4.96 4.96 4.30

Number

3.58 Number

291.3

105.07

5.64

1.66

339.82

141.09 5.74

Mark

313.1

26.87

5.84

6.11 6.11

Mark

42.09 55.7 54

5.83

6.19 146 143

5.89

66.2

133.13 2004

64.6 62.5 60.34 61.79 64.3 67 64.31 66.6 61.74 66.2 66 63.6 66.2

Value

Parameters Legend

U.A.E

28.2

5.97

137.5 2003

Mark

62.5

34.8 1

Value

Egypt

1.39

6.55

281.06

1.70

6.25

281 277.2 274.94

1.86

Subjects No.

Name

Groups Weight No.

Name

Parameters Weight No.

Name

Countries Weight

Year

Syria Value

2005

2002

2003 5

Mobile Cellular Subscribers (per 1,000 people)5

10 2004

2005

Total Mark for Internet and Communication

100

132 143.15 144.18 152.4 152 157.35 23.4 22.62 22.2 23.32 68 67.5 65.37 129 126 128.7 126.2 141 127.11 155 169.57

Society and Economy

30

1

Society

154.29 159 143.24

7.04

6.76

6.36

154.6 220.58 228 228 212.98 310.31 321 321.1 297.95 383.12 368.2 395

5.59

5.77

5.20

277

138

275

355.71 6.15

541 503.45

134.13 66.8 67 64.29 63.56 84 84.5 81.35 77.59

3.86

105.22 110 109.2 184 181.21

Mark

275.1 6.13

275

1.89

647 6.77

3.07 646.8 736

6.66

2.51 735.54

105 4.80

Value

130.28 140.4

5.62

6.50

860 853 847.1 852.57

Number 1.75

860 6.02

1009

1.00

2002

6.61 6.37 6.23 6.04

5.58 5.11 4.49 4.39

6.60 6.40 6.27 6.13

2.44 2.52 2.68 2.51

58.25

2003 17 2004 2005

Urban Population (% of total)7

Mark

2.44 2.52 2.68 2.51

2002

2

Value

6.60 6.40 6.27 6.13

50

1

Mark

5.58 5.11 4.49 4.39

2004

Population Ages 15-64 (% of total)6

Value

Parameters Legend

U.A.E

6.61 6.37 6.23 6.04

2005 2

Mark

Egypt

2002 2003 2004 2005 2003

Total Mark for Internet and Communication

Saudi Arabia

10 2002 2003

138

57.5 58.92 58.2 58.7 59.5 59.3 60 57.2 50.2 50.1 50.3 50.2 50.2 50.4 50.3

58.58 6.55 6.34 6.17 6.25

54.8 58.97 54.8 59.3 59.37 59.4 59.8

60.57 6.92 6.86 6.10 6.02

80.28 6.50

2.90 80.52 80.5

60.99 61.9 62.2 61.36 62.6 61.66 58.8

5.45 5.35 5.58

42.1

87.2 6.50

62.18

5.47

3.00

42.62 42.5 42.5 42.2 42.68

7.34 7.33

69.7 75.55 73.5 76.07 70.4 70.9 76.54 71.1 76.95 79 77.12 76.9 87.2 76.98 76.7

1.91 1.81 Percent 1.66 1.57 Percent 3.30 3.35

Subjects No.

Name

Groups Weight No.

Name

Parameters Weight No.

Name

Countries Weight

Year

Syria Value

2004

2005

8

3

Education Index

10

4

Human Development Index9

17

2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002

2003

5

Unemployment Rate10

50.2 50.5 50.2 50.5 50.5 50 50 50.3 51 50.6 0.75 0.76 0.74 NA 0.71 0.721 0.716 NA 20 12

20

Saudi Arabia Mark

6.48

Value 87.6 80.8 85 80.76 88

Mark

2.91

2.81

3.65 3.19 4.12 3.19 6.37 6.03 6.18 5.74

88.5 81 88 0.71 0.72 0.72 NA 0.768 0.772 0.777 NA

5.53 5.06 5.06 4.59 4.55 4.43 4.27 4.18

5.57

25

7.68

6.50

25

7.68

20

23 2004

12

5.28

25

7.68

5.10

25

7.68

12.3 20 2005 8 6

Adult Literacy Rate11

23 2002

82.9

4.44

70.8 2003

2004

139

82.9 76.9 81 80 79.6 79.56 76.9

77.9

4.20

78 3.76

3.87

Value 42.6 42.7 42.74 42 43 42.3 43 42.8 0.62 0.62 0.73 NA 0.653 0.659 0.702 NA 10.2 10 9.96 (1) 10.45 (2) 10.6 (3) 10.64 (4) 11 9 11 10.44 (1) 11.12 (2) 10.95 (3) 10.47 (4) 10.9 11 10.11 (1) 10.5 (2) 11.8 (3) 11.7 (4) 10.9 10 55.6

78.8

51.4 55.6 57.7 46.9

79.4

71.41

79.4

79.35 78.8

3.94

3.92

Mark

7.31

Value 85.1 76.7 76.7 76.84 85

Mark

3.43

76.7 7.32

85.5

3.05

9.74 9.74 4.59 4.12 8.16 7.97 6.62 6.37

85 0.74 0.76 0.71 NA 0.824 0.849 0.839 NA

4.12 3.19 5.53 4.59 2.80 2.01 2.33 1.98

4.19

3

2.52

4.28

2.4

2.38

0 = Bad, 1 = Good

0 = Bad, 1 = Good

Percent 4.35

NA

2.38

4.36

NA

2.38

9.00

77.3 86 79.2

3.55

9.00

77.3

Percent

4.27

77.9 77 5.66

71.4

Parameters Legend

U.A.E

42.7

81 6.48

Egypt

4.31 77.9

Subjects No.

Name

Groups Weight No.

Name

Parameters Weight No.

Name

Countries Weight

Year

2005 100

Total Mark for Society

2

Economic Indices

35

Electricity Consumption per capita (kWh)14

Total Mark for Economic Indices

30

100

100

Mark

80

3.74

79

3.96

61 71

6.86

NA

4.18

5.51 5.43 5.26 5.04

1,380.00 1191.81 1417.59 1349.85 1,243.30

6.62

2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002

Total Mark for Society and Economy

Value

2005 2002 3

Mark

6.64

2005

2

Value

1,270.00

50

GINI per capita Atlas Method (current US$)13

Mark

2004

2004

2003 2004 2005

140

Parameters Legend

U.A.E

Value

2002 2003

35

Egypt

Mark

3,534.02 3,620.00 3,543.02 3,567.00 3,566.61 3,603.84 3,576.00 3,521.00 3,536.28 3,605.96 3,723.04 3,610.00 3,610.00 3,690.63 3,723.75 3,847.35 3,842.09 3,870.85 3,900.00 1,080.00 1,160.00

2003 GDP per capita (PPP)12

Saudi Arabia

Value 2002 2003 2004 2005

2002

1

Syria

1,243.33 1,494.41 NA

6.79

6.79

6.77

6.72

5.52 5.39 5.23 5.15 12,699.69 12,650.00 12,298.00 12,719.01 12,318.44 13,615.96 13,226.00 13,209.00 13,210.03 13,549.40 14,280.54 13,825.00 13,825.00 13,789.60 13,954.91 15,229.29 14,729.07

4.76

4.57

4.44

4.24

14,592.01 6.69 6.67

6.66 6.69 6.58 6.53

8,140.00 8,880.00 10,170.00 10,430.00 11,770.00 5,810.03 5,465.01 6,259.00 6,259.11 5,552.84 5,597.78 NA

7.06 7.04 5.53 5.76 3,792.55 3,810.00 3,882.00 3,900.00 3,801.69 3,911.00 3,950.00 4,008.00

6.73

6.70

4.64 4.31 4.73 4.56 4.75 4.57

25,464.86 22,420.00 21,734.35 22,000.00 23,872.18 26,870.83 22,420.00 23,153.91

3,912.50

24,163.01

4,097.61 4,211.00 4,211.00 4,200.00 4,072.30 4,316.59 4,200.00

27,799.31 24,056.00 24,056.22 23,817.71 25,200.00

6.66

1,390.00 1,310.00 1,250.00 1,310.00 1,250.00 1,069.27 1,068.84 1173.10 1127.25 1046.05 1,110.00 NA

2.37

2.13 Number

1.94

27,957.08 6.63

4,281.93 5.12 4.95

2.94 2.83 3.11 2.88

1.75 23,722.87

6.62 6.63

20,080.00 21,170.00

2.47 2.22

6.64

23,770.00

1.65

6.65

NA 11215.77

1.48

6.77

14926.47

1.42

11,435.50 6.75 6.75 6.71

10,992.08 NA NA

Number

2.24 2.16 2.12

6.37 6.38 6.33 6.29

4.64 4.47 4.38 4.15

6.37 6.36 6.35 6.33

2.00 2.09 1.81 1.68

5.94 5.90 5.80 5.67

5.08 4.93 4.80 4.65

6.71 6.70 5.94 6.04

2.47 2.46 2.46 2.28

Number

Subjects No. 3

Name Regime

Groups Weight No.

Name

Parameters Weight No.

Name

Countries Weight

40 1

2

1

Personal Freedom

Civil Liberties Index15

Political Rights Index16

Regulations and Legislation

25

3

Economic Freedom – Freetheworld.com17

12.5

4

Economic Freedom – Heritage.org18

12.5

5

Press Freedom – Freedom House19

12.5

6

Press Freedom – RSF.org20

12.5

25

Total Mark for Personal Freedom 2

25

100

35 1

Existence of Internet Regulations

15

2

Prohibition of Offensive Religious Beliefs and Creeds

5

3

Prohibition of Offensive State Authorities and Key Persons

5

4

Need of Authority Registration for Website Creation

15

5

Obligation of ISP to Manage End Users

10

Year

Syria

Saudi Arabia

Egypt

Parameters Legend

U.A.E

Value

Mark

Value

Mark

Value

Mark

Value

Mark

2002 2003 2004

7 7 7

6.73 6.73 6.73

7 7 7

6.73 6.73 6.73

6 6 5

4.21 4.21 1.69

5 6 6

1.69 4.21 4.21

2005

7

6.73

7

6.73

5

1.69

6

4.21

2002 2003 2004

7 7 7

6.94 6.94 6.94

7 7 7

6.94 6.94 6.94

6 6 6

3.06 3.06 3.06

6 6 6

3.06 3.06 3.06

2005

7

6.94

7

6.94

6

3.06

6

3.06

2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004

5.8 5.7 6.1 NA 35.6 37.5 37.3 45.5 78 80 80 83 62.83 67.5 67.5 55

7.93 8.18 7.20 7.44 1.75 2.07 2.04 3.47 5.39 6.43 6.43 7.98 6.24 6.82 6.82 5.26

7.8 7.8 7.5 NA 59.4 57.2 55.8 59.5 80 80 80 80 62.5 71.5 79.17 66

3.04 3.04 3.78 3.78 5.90 5.51 5.26 5.91 6.43 6.43 6.43 6.43 6.20 7.32 8.28 6.64

6.7 6.6 6.6 NA 50.5 51.7 53.7 52.7 77 79 76 68 34.5 34.25 43.5 52

5.73 5.98 5.98 5.98 4.34 4.54 4.86 4.73 4.87 5.91 4.35 1.00 2.71 2.67 3.83 4.89

7.9 7.9 7.7 NA 76 70.6 64.6 61.3 74 74 75 72 NA 37 50.25 25.75

2.80 2.80 3.29 3.04 8.78 7.83 6.79 6.23 3.31 3.31 3.83 2.28 3.02 3.02 4.67 1.61

0.5 0.5 0.5

3.88 3.88 3.88

1 1 1

8.35 8.35 8.35

0.5 0.5 0.5

3.88 3.88 3.88

0.5 0.5 0.5

3.88 3.88 3.88

2005

0.5

3.88

1

8.35

0.5

3.88

0.5

3.88

2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003

0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1

1.65 1.65 1.65 1.65 1.65 1.65 1.65 1.65 1.65 1.65 1.65 1.65 5.00 5.00

1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1

6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 5.00 5.00

1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1

6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 5.00 5.00

1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1

6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 6.12 5.00 5.00

141

6.08 6.35 6.23 6.44

6.11 6.21 6.38 6.26

4.02 4.21 3.57 3.26

1.0-2.5 = Free, 3.00-5.00 = Partly Free, 5.5-7.00 = Not Free 1.0-2.5 = Free, 3.00-5.00 = Partly Free, 5.5-7.00 = Not Free 0 = Not free, 10 = Free

0 = Free, 100 = Not Free

0 = Free, 100 = Not Free

0 = Free, 100 = Not Free

3.43 3.94 4.14 3.46 Yes = 1, Legislative limitations over communication = 0.5, No = 0 Yes = 1, No = 0

Yes = 1, No = 0

Yes = 1, No = 0 Yes = 1, Possibility=0.5,

Subjects No.

Name

Groups Weight No.

Name

Parameters Weight No.

Name

Countries Weight

Identity Details

6

Existence of Internet Café Regulations

15

7

Limitation over Internet Café Users Age

5

8

9

10

Personal Responsibility of Internet Café Owners over End Users Activity Obligation of Internet Café Owners to Identify End Users

Number of Type of Filtered / Blocked Websites

Total Mark for Regulations and Legislation 3

Law Enforcement

10

10

Year

Syria

Saudi Arabia

Egypt

Parameters Legend

U.A.E

Value

Mark

Value

Mark

Value

Mark

Value

Mark

2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004

1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

5.00 5.00 3.06 3.06 3.06 3.06 3.88 3.88 3.88 3.88 3.69 3.69 3.69

1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1

5.00 5.00 6.94 6.94 6.94 6.94 8.35 8.35 8.35 8.35 7.87 7.87 7.87

1 1 1 1 1 1 0 0 0 0 0 0 0

5.00 5.00 6.94 6.94 6.94 6.94 3.88 3.88 3.88 3.88 3.69 3.69 3.69

1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

5.00 5.00 3.06 3.06 3.06 3.06 3.88 3.88 3.88 3.88 3.69 3.69 3.69

2005

0

3.69

1

7.87

1

7.87

0

3.69

2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004

0 0 0 0 7 7 7

3.69 3.69 3.69 3.69 3.06 3.06 3.06

1 1 1 1 10 10 10

7.87 7.87 7.87 7.87 6.94 6.94 6.94

0 0 0 1 7 7 7

3.69 3.69 3.69 7.87 3.06 3.06 3.06

0 0 0 0 10 10 10

3.69 3.69 3.69 3.69 6.94 6.94 6.94

2005

7

3.06

10

6.94

7

3.06

10

6.94

10

100

40 1

Filtering / Blockage Level

12

2

Method of Blockage Internet Usage

12

3

Existence of Authority Specific Unit to Manage, Monitor and Block

12

3.19 3.19 3.19 3.19

7.01 7.01 7.01 7.01

4.89 4.89 4.89 5.73

Yes = 1, No = 0

Yes = 1, No = 0

Yes = 1, No = 0

Yes = 1, No = 0 Pornography, Health Homosexuality, Religious Sects, Israelis, Human Rights, Minorities, Web Based Email, Local News, Dating, Opposition Groups, Gambling, Drugs, Alcohol, Culture

4.70 4.70 4.70 4.70

2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004

5 5 5 5 6 6 6 6 0.5 0.5 0.5

5.00 5.00 5.00 5.00 6.12 6.12 6.12 6.12 3.06 3.06 3.06

5 5 5 5 6 6 6 6 1 1 1

5.00 5.00 5.00 5.00 6.12 6.12 6.12 6.12 6.94 6.94 6.94

5 5 5 5 6 6 6 6 1 1 1

5.00 5.00 5.00 5.00 6.12 6.12 6.12 6.12 6.94 6.94 6.94

5 5 5 5 5 5 5 5 0.5 0.5 0.5

5.00 5.00 5.00 5.00 1.65 1.65 1.65 1.65 3.06 3.06 3.06

2005

0.5

3.06

1

6.94

1

6.94

0..5

3.06

142

No = 0

State=3, ISP=2, User=1 Regulations=3, Technology=2, Economic=1 Yes = 1, Possibility=0.5, No = 0

Subjects No.

Name

Groups Weight No.

Name

Parameters Weight No.

4

Name Internet Usage Existence of Government Encouragement of the Users to Request Filtered/Blocked Web Sites

Countries Weight

9

5

Number of Arrested Web Users

35

6

Number of Arrested Journalists

20

Total Mark for Law Enforcement

100

Year

100

Parameters Legend

U.A.E

Value

Mark

Value

Mark

Value

Mark

2002 2003 2004

0 0 0

3.88 3.88 3.88

1 1 1

8.35 8.35 8.35

0 0 0

3.88 3.88 3.88

0 0 0

3.88 3.88 3.88

2005

0

3.88

1

8.35

0

3.88

0

3.88

2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005

3 2 1 0 1 0 0 1

7.25 6.05 4.85 3.65 9.00 4.27 4.27 9.00

0 0 3 0 0 0 0 0

3.65 3.65 7.25 3.65 4.27 4.27 4.27 4.27

1 6 1 1 0 0 0 0

4.85 9.00 4.85 4.85 4.27 4.27 4.27 4.27

0 0 0 0 0 0 0 0

3.65 3.65 3.65 3.65 4.27 4.27 4.27 4.27

2003 2005

(Internet and Communication + Society and Economy + Regime)

Egypt

Mark

2004

Total Mark for Model

Saudi Arabia

Value

2002 Total Mark for Regime

Syria

2002 2003 2004 2005

143

6.39 5.02 4.60 5.13

5.05 5.05 6.31 5.05

5.07 6.52 5.07 5.07

3.65 3.65 3.65 3.65

5.19 4.71 4.52 4.78

6.00 6.02 6.57 6.04

4.75 5.37 4.63 4.85

3.96 4.09 4.14 3.97

5.84 5.57 5.42 5.42

5.60 5.42 5.42 5.13

5.89 6.08 5.51 5.59

3.06 3.13 3.20 3.02

Yes5 = 1, No = 0

Number

Number

1

International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology,", 2002. http://www.itu.int/ITU-D/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName= /WTI/InformationTechnologyPublic&RP_intYear=2002&RP_intLanguageID=1 (Accessed on 1 February 2007) International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology,", 2003. http://www.itu.int/ITU-D/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName= /WTI/InformationTechnologyPublic&RP_intYear=2003&RP_intLanguageID=1 (Accessed on 1 February 2007) International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology,", 2004. http://www.itu.int/ITU-D/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName= /WTI/InformationTechnologyPublic&RP_intYear=2004&RP_intLanguageID=1 (Accessed on 1 February 2007) International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology,", 2005. http://www.itu.int/ITU-D/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName= /WTI/InformationTechnologyPublic&RP_intYear=2005&RP_intLanguageID=1 (Accessed on 1 February 2007) United Nations Development Programme, "Human Development Report 2004,". http://hdr.undp.org/reports/global/2004/?CFID=5237905&CFTOKEN=55876523 (Accessed on 1 February 2007) United Nations Development Programme, "Human Development Report 2005,". http://hdr.undp.org/reports/global/2005 (Accessed on 1 February 2007) United Nations Development Programme, "Human Development Report 2006,". http://hdr.undp.org/hdr2006 (Accessed on 1 February 2007)The World Bank, "World Development Indicators (WDI) Data Query,". http://devdata.worldbank.org/data-query (Accessed on 1 February 2007) World Resources Institute, "EarthTrends: The Environmental Information Portal,". http://earthtrends.wri.org/searchable_db (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002: Egypt,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2002/geos/eg.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002: Saudi Arabia,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2002/geos/sa.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002: Syria,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2002/geos/sy.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002: United Arab Emirates,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2002/geos/tc.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2003: Egypt,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2003/geos/eg.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2003: Saudi Arabia,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2003/geos/sa.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2003: Syria,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2003/geos/sy.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2003: United Arab Emirates,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2003/geos/tc.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2004: Egypt,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2004/geos/eg.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2004: Saudi Arabia,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2004/geos/sa.html (Accessed on 1 February 2007)

14

Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2004: Syria,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2004/geos/sy.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2004: United Arab Emirates,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2004/geos/ae.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2005: Egypt,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2005/geos/eg.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2005: Saudi Arabia,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2005/geos/sa.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2005: Syria,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2005/geos/sy.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2005: United Arab Emirates,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2005/geos/ae.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2006: Egypt,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2006/geos/eg.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2006: Saudi Arabia,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2006/geos/sa.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2006: Syria,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2006/geos/sy.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2006: United Arab Emirates,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2006/geos/ae.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2007: Egypt,". https://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/eg.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2007: Saudi Arabia,". https://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/sa.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2007: Syria,". https://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/sy.html (Accessed on 1 February 2007) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2007: United Arab Emirates,". https://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/ae.html (Accessed on 1 February 2007) ,Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook," ‫ מכלול הערות השוליים מאת המקור‬- ‫הערה‬ :‫עבור מודל זה לשנים ולמדינות הנסקרות יצוינו בהמשך הערות השוליים בצורה מרוכזת לשם נוחות הקריאה וזאת באופן הבא‬ Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002-2007: Syria, Egypt, Saudi Arabia, United Arab Emirates,". The World Bank, "ICT at a Glance: Egypt, Arab Rep.,", 2004. http://devdata.worldbank.org/ict/egy_ict.pdf (Accessed on 1 February 2007) The World Bank, "ICT at a Glance: Saudi Arabia,", 2004. http://devdata.worldbank.org/ict/sau_ict.pdf (Accessed on 1 February 2007) The World Bank, "ICT at a Glance: Syrian Arab Republic,", 2004. http://devdata.worldbank.org/ict/syr_ict.pdf (Accessed on 1 February 2007) The World Bank, "ICT at a Glance: United Arab Emirates,", 2004. http://devdata.worldbank.org/ict/are_ict.pdf (Accessed on 1 February 2007) 2 International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology", 2002.

14

International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology", 2003. International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology", 2004. International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology", 2005. Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002-2007: Syria, Egypt, Saudi Arabia, United Arab Emirates". 3 The World Bank, "ICT at a Glance: Egypt, Arab Rep.", 2004. The World Bank, "ICT at a Glance: United Arab Emirates", 2004. The World Bank, "ICT at a Glance: Saudi Arabia", 2004. International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology", 2002. International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology", 2003. International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology", 2004. International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology", 2005. 4 Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002-2007: Syria, Egypt, Saudi Arabia, United Arab Emirates". Reuters AlertNet Foundation, "Syria,". http://www.alertnet.org/printable.htm?URL=/db/cp/syria.htm (Accessed on 1 February 2007) Reuters AlertNet Foundation, "United Arab Emirates,". http://www.alertnet.org/printable.htm?URL=/db/cp/syria.htm (Accessed on 1 February 2007) The World Bank, "ICT at a Glance: Egypt, Arab Rep.", 2004. The World Bank, "ICT at a Glance: United Arab Emirates", 2004. The World Bank, "ICT at a Glance: Saudi Arabia", 2004. The World Bank, "Quick Query,". http://devdata.worldbank.org/query (Accessed on 1 February 2007) International Telecommunications Union (ITU), "Main Telephone Lines: 2002,". http://www.itu.int/ITU-D/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName= /WTI/MainTelephoneLinesPublic&RP_intYear=2002&RP_intLanguageID=1 (Accessed on 1 February 2007) International Telecommunications Union (ITU), "Main Telephone Lines: 2003,". http://www.itu.int/ITU-D/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName= /WTI/MainTelephoneLinesPublic&RP_intYear=2003&RP_intLanguageID=1 (Accessed on 1 February 2007) International Telecommunications Union (ITU), "Main Telephone Lines: 2004,". http://www.itu.int/ITU-D/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName= /WTI/MainTelephoneLinesPublic&RP_intYear=2004&RP_intLanguageID=1 (Accessed on 1 February 2007) International Telecommunications Union (ITU), "Main Telephone Lines: 2005,". http://www.itu.int/ITU-D/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName= /WTI/MainTelephoneLinesPublic&RP_intYear=2005&RP_intLanguageID=1 (Accessed on 1 February 2007) United Nations Development Programme, "Human Development Report 2004,". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2005". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2006". 5 United Nations Development Programme, "Human Development Report 2004". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2005". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2006". Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002-2007: Syria, Egypt, Saudi Arabia, United Arab Emirates". The World Bank, "ICT at a Glance: Syrian Arab Republic", 2004. The World Bank, "ICT at a Glance: Egypt, Arab Rep. ", 2004. The World Bank, "ICT at a Glance: United Arab Emirates", 2004. The World Bank, "ICT at a Glance: Saudi Arabia," 2004. World Resources Institute, "EarthTrends: The Environmental Information Portal". The World Bank, "Quick Query". Reuters AlertNet Foundation, "Syria". Reuters AlertNet Foundation, "United Arab Emirates". Reuters AlertNet Foundation, "Saudi Arabia,". http://www.alertnet.org/printable.htm?URL=/db/cp/saudi.htm (Accessed on 1 February 2007) 6 The World Bank, "Quick Query".

14

Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002-2007: Syria, Egypt, Saudi Arabia, United Arab Emirates". World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country profiles: Egypt,". http://www.emro.who.int/emrinfo/index.asp?Ctry=egy (Accessed on 1 February 2007) World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country profiles: Syrian Arab Republic,". http://www.emro.who.int/emrinfo/index.asp?Ctry=syr (Accessed on 1 February 2007) World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country profiles: United Arab Emirates,". http://www.emro.who.int/emrinfo/index.asp?Ctry=uae (Accessed on 1 February 2007) 7 United Nations Development Programme, "Human Development Report 2004". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2005". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2006". Reuters AlertNet Foundation, "Syria". Reuters AlertNet Foundation, "United Arab Emirates". Reuters AlertNet Foundation, "Egypt,". http://www.alertnet.org/printable.htm?URL=/db/cp/egypt.htm (Accessed on 1 February 2007) The World Bank, "Quick Query". United Nations Statistics Division, "Urban and Total Population by Sex: 1995 – 2004,". http://unstats.un.org/unsd/demographic/products/dyb/DYB2004/Table06.pdf (Accessed on 1 February 2007) United Nations Statistics Division, "Statistics and Indicators on Women and Men,", 22 April 2005. http://unstats.un.org/unsd/demographic/products/indwm/ww2005/tab1c.htm (Accessed on 1 February 2007) The World Bank, "United Arab Emirates at a Glance,", 25 August 2005. http://devdata.worldbank.org/AAG/are_aag.pdf (Accessed on 1 February 2007) The World Bank, "Saudi Arabia at a Glance,", 13 August 2006. http://devdata.worldbank.org/AAG/sau_aag.pdf (Accessed on 1 February 2007) The World Bank, "Egypt, Arab Rep. at a Glance,", 12 August 2006. http://devdata.worldbank.org/AAG/egy_aag.pdf (Accessed on 1 February 2007) World Resources Institute, "EarthTrends: The Environmental Information Portal". World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country profiles: Egypt". World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country profiles: United Arab Emirates". World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country profiles: Saudi Arabia,". http://www.emro.who.int/emrinfo/index.asp?Ctry=saa (Accessed on 1 February 2007) The World Bank, "ICT at a Glance: Saudi Arabia", 2004. 8 United Nations Development Programme, "Human Development Report 2004". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2005". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2006". 9 United Nations Development Programme, "Human Development Report 2004". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2005". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2006". 10 Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002-2007: Syria, Egypt, Saudi Arabia, United Arab Emirates". Central Agency for Public Mobilization And Statistics (CAPMAS), "Labor Force, Employment & Unemployment in Egypt,". http://www.capmas.gov.eg/eng_ver/sdds/SDDS3.htm (Accessed on 1 February 2007) United Nations Statistics Division, "Social Indicators: Indicators on Unemployment,", 1 August 2006. http://unstats.un.org/unsd/demographic/products/socind/unempl.htm (Accessed on 1 February 2007) World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country Profiles: Syrian Arab Republic". The World Bank, "Quick Query".

14

The World Bank, "Summary Gender Profile: Egypt, Arab Rep.,". http://devdata.worldbank.org/genderstats/genderRpt.asp?rpt=profile&cty= EGY,Egypt,%20Arab%20Rep.&hm=home (Accessed on 1 February 2007) 11 United Nations Development Programme, "Human Development Report 2004". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2005". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2006". United Nations Statistics Division, "Social Indicators: Indicators on Literacy,", 1 August 2006. http://unstats.un.org/unsd/demographic/products/socind/unempl.htm (Accessed on 1 February 2007) World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country profiles: Syrian Arab Republic". World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country profiles: United Arab Emirates". The World Bank, "World Development Indicators (WDI) Data Query,". The World Bank, "Syrian Arab Republic at a Glance,", 13 August 206. http://devdata.worldbank.org/AAG/syr_aag.pdf (Accessed on 1 February 2007) The World Bank, "Egypt, Arab Rep. at a Glance", 12 August 2006. The World Bank, "United Arab Emirates at a Glance", 25 August 2005. The World Bank, "Saudi Arabia at a Glance", 13 August 2006. The World Bank, "Egypt, Arab Rep. Data Profile,", April 2006. http://devdata.worldbank.org/AAG/syr_aag.pdf (Accessed on 1 February 2007) World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country Profiles: Egypt". The World Bank, "Saudi Arabia at a Glance", 13 August 2006. 12 United Nations Development Programme, "Human Development Report 2004". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2005". United Nations Development Programme, "Human Development Report 2006". World Resources Institute, "EarthTrends: The Environmental Information Portal". The World Bank, "Quick Query". International Monetary Fund, "World Economic Outlook Database: Report for Selected Countries and Subjects,", September 2005. http://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2005/02/data/dbcoutm.cfm?SD=2002&ED =2005&R1=1&R2=1&CS=3&SS=2&OS=S&DD=0&OUT=1&C=469-456-463-466&S =NGDP_RPCH-NGDP_R-NGDP-NGDPD-NGDP_D-NGDPRPC-NGDPPC-NGDPDPCPPPWGT-PPPSH-PPPEX-PPPPC-PCPIPCH-PCPI-BCA_NGDPD-BCA&CMP=0&x= (Accessed on 1 February 2007)Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002-2007: Syria, Egypt, Saudi Arabia, United Arab Emirates". International Monetary Fund, "World Economic Outlook Database: Report for Selected Countries and Subjects,", September 2006. http://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2006/02/data/weorept.aspx?sy=2002&ey= 2005&scsm=1&ssd=1&sort=country&ds=.&br=1&c=469%2C456%2C463%2C466&s= PPPPC&grp=0&a=&pr.x=73&pr.y=4 (Accessed on 1 February 2007) 13 The World Bank, "World Development Indicators (WDI) Data Query". The World Bank, "ICT at a Glance: Egypt, Arab Rep.", 2004. The World Bank, "ICT at a Glance: Saudi Arabia", 2004. 14 World Resources Institute, "EarthTrends: The Environmental Information Portal,". The World Bank, "World Development Indicators (WDI) Data Query". Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002-2007: Syria, Egypt, Saudi Arabia, United Arab Emirates". 15 Freedom House, "Freedom in the World: 2005 Edition,". http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=15&year=2005 (Accessed on 1 February 2007) 16 Ibid 17 Economic Freedom of the World, "Economic Freedom of the Arab World," http://www.freetheworld.com/arab/Arab_Dataset_2006.xls (Accessed on 1 February 2007) 18 The Heritage Foundation, "2007 Index of Economic Freedom,". http://www.heritage.org/research/features/index/downloads/2007PastScores.xls (Accessed on 1 February 2007)

14

19

Freedom House, "Freedom of the Press,". http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=16 (Accessed on 1 February 2007) 20 Reporters Without Borders, "The First Worldwide Press Freedom Index (October 2002),". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=4116 (Accessed on 1 February 2007) Reporters Without Borders, "Second World Press Freedom Ranking (October 2003),". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=8247 (Accessed on 1 February 2007) Reporters Without Borders, "Third Annual Worldwide Press Freedom Index,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11715 (Accessed on 1 February 2007) Reporters Without Borders, "Worldwide Press Freedom Index 2005,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15331 (Accessed on 1 February 2007)

14

‫ו‪ .‬עיקרי מסקנות המודל‬ ‫על סמך מדד חופש האינטרנט‪ ,‬איחוד האמירויות הינה כעת החופשיה ביותר מבין ארבע‬ ‫המדינות‪ ,‬אולם חלה בה הרעה רציפה על פני ‪ 3‬שנים רצופות‪ .‬השיפור ברכיבי חופש‬ ‫אינטרנט באיחוד האמירויות במהלך השנים הנחקרות הוא הנמוך ביותר לעומת יתר‬ ‫המדינות‪ .‬דווקא בהן )סוריה‪ ,‬מצרים‪ ,‬ערב הסעודית( חל שיפור יחסי גבוה יותר מאשר‬ ‫באיחוד האמירויות‪ ,‬הגם שעדיין הן מפגרות בהרבה בתחום זה אחרי איחוד האמירויות‪.‬‬ ‫מסקנות המודל מפורטות בפרק ט'‪.‬‬

‫‪150‬‬

‫פרק ה'– האינטרנט בסוריה‬ ‫כניסת האינטרנט לסוריה מהווה נסיון להשיג יתרונות כלכליים מטכנולוגיית המידע תוך‬ ‫צמצום העלויות הפוליטיות הכרוכות בכך‪ 1,‬כאשר ההנחה היא שכמו לגבי צלחות הלוויין‬ ‫שאסורות מבחינה טכנית ונפוצות על גגות בסוריה‪ ,‬כך הטכנולוגיה החדשה תמשיך‬ ‫להתרחב‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫היסטוריה‬ ‫ב‪ 24-‬בפברואר ‪ 1996‬קיבל ה‪- Syrian Telecommunications Establishment) STE-‬‬ ‫‪ (http://www.ste.gov.sy‬את אישור משרד ראש הממשלה לחיבור המדינה לאינטרנט‬ ‫ולשמש כאחראי על ה‪ .(.sy) Country Code Top-Level Domain-‬התקופה הקרובה‬ ‫יועדה לבחינת הצרכים‪ ,‬ביצוע ניסויים והקמת תשתית האינטרנט במדינה‪:‬‬ ‫ב‪ 11-‬במרץ אותה שנה נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין ה‪ STE-‬וה‪Syrian ) SCS-‬‬ ‫‪ http://www.scs-net.org - Computer Society‬אשר בראש האחרון עמד בשאר אל‪-‬אסד‬ ‫עצמו(‪ 3,‬לשם עריכת ניסוי לחיבור מוסדות הממשלה לאינטרנט לצורך הערכה ראשונית של‬ ‫כל ההיבטים ובכלל זה יעילות‪ ,‬מידת ההתאמה לתרבות ולבעיות הבטחון של המדינה‪.‬‬ ‫כעבור יומיים הגישה קבוצת חוקרים ומומחים המשותפת ל‪ STE-‬ול‪Institute of Applied -‬‬ ‫‪ Sciences and Technology‬דו"ח בדבר הסוגיות הטכניות והמנהלתיות הכרוכות בחיבור‬ ‫סוריה לאינטרנט‪ .‬מסקנת הדו"ח היתה כי על סוריה להתחבר לאינטרנט במהירות‬ ‫האפשרית‪ .‬בין הסיבות לכך‪ ,‬מונה הדו"ח את הטעמים הבאים‪:‬‬

‫‪Gary C. Gambill, "Bashar's Controlled Experiment with the Internet,", The Syrian Human‬‬ ‫‪Rights Committee (SHRC), 31 August 2000.‬‬ ‫)‪http://www.shrc.org.uk/data/aspx/d9/1089.aspx (Accessed on 1 July 2006‬‬ ‫‪Howard Schneider, "Letter From Syria: The World's Commotion Arrives on Internet,", The‬‬ ‫‪Washington Post, Tuesday, 20 June 2000, P. A17.‬‬ ‫‪http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn?pagename=article&contentId=A24237‬‬‫)‪2000Jun19¬Found=true (Accessed on 1 July 2006‬‬ ‫‪ 3‬אודות פעילות ה‪ ,SCS-‬מטרותיו וכד'‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪http://www.scs-net.org/modules.php?op=modload&name=pos&file=aboutscs (Accessed‬‬ ‫)‪on 20 December 2005‬‬

‫‪151‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ .1‬עושר המידע והשרותים המצויים בפני סטודנטים וחוקרים‪ ,‬לאור היותו עמוד תווך‬ ‫במחקר ברחבי העולם בשל הכמות העצומה של המידע המקוון ומאגרי המידע‬ ‫המצויים בו‪.‬‬ ‫‪ .2‬חשיבות האינטרנט ככלי לפרסומות מסחריות וסחר אלקטרוני‪.‬‬ ‫‪ .3‬האפשרות לניצול האינטרנט ע"י מוסדות סוריים לשם קידום מוצריהם ופרסום‬ ‫המורשת התרבותית‪ ,‬ההיסטורית‪ ,‬הארכיאולוגית והתיירותית של סוריה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הצגת העמדה הסורית‪ ,‬לשם תמיכה בעמדותיה וזכויותיה לשם "גישור על הפער‬ ‫הגדול ואיזון התפיסות השגויות‪ ,‬השקרים והתמונות המעוותות של סוריה המוצגות‬ ‫באתרים הנתמכים ע"י הציונות הבינלאומית‪ .‬בנוסף לאפשרות לחשיפת פשעי ישראל‬ ‫ותוקפנותה נגד הערבים באמצעות האינטרנט‪ ,‬אשר הופך לערוץ התקשורת‬ ‫הפופולארי והיעיל ביותר"‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫בהמשך לדו"ח זה‪ ,‬הוכנו תוכניות לפרויקט ניסוי )‪ (Pilot Project‬בתחום קליטת האינטרנט‬ ‫במדינה‪ ,‬אשר היה הראשון מבין כמה פרויקטים לשם חיבור המדינה לאינטרנט והפיכתו‬ ‫לזמין לתושבים‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫‪Pilot Project‬‬ ‫ב‪ 17-‬בנובמבר ‪ 1997‬החל בסוריה פרויקט ניסיוני במטרה להתיר לגופים נבחרים במדינה‬ ‫גישה לאינטרנט‪ .‬לפני פרויקט זה‪ ,‬כ‪ 65-‬אלף מתושבי המדינה היו בעלי גישה לאינטרנט‬ ‫באמצעות ספקים במדינות שכנות דוגמת לבנון‪ ,‬תורכיה וירדן לצד מספר גופי ממשל שהיו‬ ‫מחוברים לאינטרנט באמצעות מצרים‪ .‬חיבור זה היה כרוך בעלות יקרה שנבעה בעיקרה‬ ‫מעלות השיחות הבינלאומיות וכן קצב תקשורת איטי‪ .‬בהקשר זה יצויין כי באוקטובר ‪1997‬‬

‫‪4‬‬

‫‪Dr. Hasna Askhita, "The Internet in Syria,", Assad National Library, Damascus. Translation‬‬ ‫‪of "L’internet en Syrie," delivered at IFLA. New Media and Information Technology‬‬ ‫‪Working Papers, Georgetown University, Center for Contemporary Arab Studies, 24‬‬ ‫‪March 2000.‬‬ ‫)‪http://nmit.georgetown.edu/papers/askhita2.htm (Accessed on 30 September 2004‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪Ibid.‬‬

‫‪152‬‬

‫היו בסוריה כ‪ 35-‬אלף מחשבים אישיים‪ ,‬שניים לכל אלף איש‪ ,‬אולם מרביתם של אלו היו‬ ‫מיושנים מכדי שיוכלו לשמש יישומים חדישים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫תכנון הפרויקט‬ ‫ארכיטקטורת הפרויקט‪ ,‬אשר עוצבה ע"י ‪ STE‬ו‪ ,SCS-‬אושרה ע"י ראש הממשלה ב‪29-‬‬ ‫בדצמבר ‪ .1996‬מעניין מכל הינו הפריט האחרון ברשימת החומרה בת ארבעת הסעיפים‪:‬‬ ‫‪A server for monitoring, blocking undesirable sites and‬‬ ‫‪controlling the network.7‬‬ ‫מטרות הפרויקט‬ ‫מתכנני הפרויקט מנו שש מטרות אך מעניינת מכל היא זו השלישית המציבה את נושא‬ ‫הכשרת צוות טכני מקומי לניטור‪ ,‬גילוי וחסימת אתרים בלתי רצויים מעל לנושא בחינת‬ ‫השירותים הזמינים באינטרנט והאתרים החשובים בו‪:‬‬ ‫‪ .1‬חיבור סוריה לאינטרנט‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכשרת צוות טכני מקומי בתחומי הרשתות והתקשורת‪.‬‬ ‫‪ .3‬הכשרת צוות טכני מקומי בניטור‪ ,‬גילוי וחסימת אתרים בלתי רצויים‪.‬‬ ‫‪ .4‬איתור השירותים הקיימים באינטרנט והאתרים החשובים והמועילים‪.‬‬ ‫‪ .5‬הגדרת התקנות והתנאים לשירותים במסגרת פרויקט רחב היקף עתידי‪.‬‬ ‫‪ .6‬רישום ה‪ Domain-‬הלאומי שהוקצה לסוריה ‪ .sy‬בארגון ‪.IANA‬‬

‫‪8‬‬

‫ביצוע‬ ‫הפרויקט עצמו החל ב‪ 17-‬בנובמבר ‪ 1997‬באמצעות מתן שרות למנויים לאחר ביצוע‬ ‫הדרכות על הגישה לאינטרנט והשימוש בו‪.‬‬ ‫מנויים – קהל יעד‬ ‫פרויקט הניסוי כלל ‪ 150‬מנויים מקרב גופי השלטון במדינה ובכללם‪ :‬משרד הנשיאות‪ ,‬משרד‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬הנהגת מפלגת הבעת'‪ ,‬ממשרדי ממשלה‪ ,SCS ,‬מחלקות צבאיות‪ ,‬מוסדות‬

‫‪6‬‬

‫‪Alterman, "The Internet".‬‬ ‫‪Askhita, "The Internet in Syria".‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪153‬‬

‫ציבור וחברות‪ ,‬אוניברסיטאות‪ ,‬ארגונים ערביים ובינלאומיים‪ ,‬סוכנויות ידיעות וכן מספר בתי‬ ‫חולים ולשכות מסחר‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫עלות‬ ‫עלות החיבור בשלב הראשון של הפרויקט היתה גבוהה למדי בשל המספר המוגבל של‬ ‫המנויים לצד העלות הגבוהה של הציוד והחיבור לתקשורת בינלאומית‪ .‬שבעה חודשים לאחר‬ ‫התחלת הפרויקט שופרה החומרה והתקשורת במטרה לענות על צרכי התעבורה‪.‬‬

‫‪Public Access Project‬‬ ‫לאחר תקופה של הפעלת פרויקט הניסיון והמלצת ‪ ,STE ,SCS‬בוצעה הרחבה של הפרויקט‬ ‫לעבר מתן גישה לאינטרנט לציבור הרחב‪.‬‬ ‫בשלב זה סיפקה ‪ STE‬שני סוגי רשתות‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ – DDN‬קווים המאפשרים התחברות מהירה עבור ‪ ISPs‬ועבור אלו הנחוצה להם‬ ‫מהירות חיבור גבוהה‪.‬‬

‫•‬

‫‪ – ISDN‬מיועד לתפוצה רחבה יותר בין ערי המדינה‪ .‬יתרונה של רשת זו באפשרות‬ ‫הקיימת בה לשימוש ביותר משירות אחד בו זמנית על קו ‪ ISDN‬אחד‪ ,‬דוגמת גלישה‬ ‫באינטרנט בזמן ביצוע שיחת טלפון או משלוח ‪ /‬קבלת פקסמיליה‪.‬‬

‫ביצוע‬ ‫פרויקט זה החל בתחילת ‪ 1999‬במתן שרותי דואר אלקטרוני ושרותי אינטרנט אחרים דוגמת‬ ‫גלישה והעברת קבצים באמצעות ‪ FTP‬בתוך סוריה עצמה‪.‬‬ ‫מנויים ‪ -‬קהל יעד‬ ‫‪ STE‬הציע למנוייו שתי אפשרויות‪:‬‬

‫‪10‬‬

‫•‬

‫דואר אלקטרוני בלבד‬

‫•‬

‫דואר אלקטרוני וגלישה באינטרנט‬

‫‪9‬‬

‫‪Katherine Watier, "Syria: Restrictive Social System Adjusting to Open Information‬‬ ‫‪Flows,", CCTp.510 (Professor Singh), p. 1.‬‬ ‫)‪http://www.watier.org/kathy/papers/Power.pdf (Accessed on 16 June 2006‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Ibid, p. 1.‬‬

‫‪154‬‬

‫מספר חשבונות המנוי עמד על ‪ 5,000‬כאשר ‪ 3,000‬מתוכם היו עבור האפשרות המורחבת‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ 2000‬מספר החשבונות גדל ל‪ 6,000-‬בשל הגדלת מספר נקודות הגישה‪.‬‬ ‫באוקטובר אותה שנה‪ ,‬הותרה בסוריה רשמית הגישה לאינטרנט‪ .‬אולם הגישה לשרותי‬ ‫אינטרנט מלאים הוגבלה למספר מצומצם של מקומות מוגדרים היטב‪ :‬שני אינטרנט קפה‪,‬‬ ‫הספריה הלאומית‪ ,‬משרדי ‪ SCS‬בדמשק‪ ,‬נקודות גישה בשדה התעופה של דמשק וכן‬ ‫מוסדות פרטיים וציבוריים‪ ,‬מסחריים ותעשייתיים‪ ,‬סוכנויות תיירות וכן אנשי מקצוע דוגמת‬ ‫רופאים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬לצד ‪ 100‬קווי אינטרנט אשר חוברו ל‪ 100-‬בתי ספר‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫המספר הרשמי של מנויים עמד בזמנו על ‪ 6,000‬אולם בפועל המספר היה גבוה בהרבה‬ ‫הואיל ומוסדות שונים משתמשים בשרת המחבר מספר מחשבים לקו טלפון אחד ולפיכך‬ ‫לחשבון מנוי אחד‪ .‬כך גם לגבי המשתמשים הפרטיים אשר כמה מהם )חברים‪ ,‬משפחה(‬ ‫חולקים חשבון אחד‪.‬‬ ‫ההערכה היא כי המספר בפועל עמד על ‪ 60,000‬משתמשים )כלומר‪ 10 ,‬משתמשים לחשבון‬ ‫מנוי אחד(‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫בנוסף‪ ,‬מרבית המנויים הסוריים אשר התחברו לאינטרנט באמצעות ספקים‬

‫ממדינות שכנות‪ ,‬עברו לשימוש בתקשורת מקומית בשל העלויות הגבוהות הכרוכות‬ ‫בתקשורת בינלאומית‪.‬‬ ‫מהירות תקשורת‬ ‫המנויים ניצבו בפני קשיים להתחבר לאינטרנט בשל משאבים מוגבלים‪ ,‬בין השאר הואיל‬ ‫ושירותים אלו לא נצפו ולא נלקחו בחשבון בעת הקמת תשתית התקשורת‪ ,‬לפיכך‪ ,‬מנויים אלו‬ ‫ניצבו בפני תקשורת איטית ויקרה בשל הצורך להיות מחוברים זמן ארוך יותר לאור‬ ‫התקשורת האיטית‪ .‬הרשויות פעלו להרחבת תשתית התקשורת לשם כך‪.‬‬

‫‪Future Internet Project‬‬ ‫מטרות ה‪ STE-‬בשיתוף עם ה‪ SCS-‬היו‪:‬‬

‫‪Ibid, pp. 1-2.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪Translation of "L’internet en Syrie,", Delivered at IFLA, 24 March 2000.‬‬ ‫)‪http://nmit.georgetown.edu/papers/askhita2.htm (Accessed on 30 September 2004‬‬

‫‪155‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬

‫•‬

‫הרחבת התשתית הקיימת כך שתוכל לספק ‪ 50,000‬קווים עם יכולת גדילה לכדי‬ ‫‪ 200,000‬קווים במערכת אשר תוכל לשרת גם ‪ ISPs‬פרטיים‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫•‬

‫כניסה לעידן של תפעול פרטי ופרטי‪-‬ציבורי‪.‬‬

‫•‬

‫הקמת חברה משותפת של שני גופים אלו אשר תספק שרותי אינטרנט במדינה )‪.(ISP‬‬ ‫בשל מגבלות חקיקתיות‪ ,‬רק ה‪ STE-‬יכלה להיות אחראית להפעלת שדרת האינטרנט‬ ‫במדינה‪ ,‬תחזוקתו ורכישת הציוד הנדרש‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫•‬

‫בהתאם לתכנון‪ ,‬בהמשך יוכלו חברות פרטיות לפעול כ‪.ISPs-‬‬

‫•‬

‫פעילות חקיקתית לשם אבטחת הנתונים‪ ,‬החלפת המידע‪ ,‬סחר אלקטרוני ויישום זכויות‬ ‫קניין רוחני באינטרנט‪:‬‬ ‫‪ o‬החלפה בטוחה של מידע ופרסומו‬ ‫‪ o‬תמיכה בשפה הערבית באינטרנט‬ ‫‪ o‬חינוך והכשרה בכל הרמות‬

‫•‬

‫‪15‬‬

‫כניסה לתחום הסחר האלקטרוני לצד חינוך והכשרה בטכנולוגיות הנדרשות לשם כך‪.‬‬ ‫)בחודש ספטמבר ‪ 2001‬הושק אתר הסחר האלקטרוני הסורי הראשון באינטרנט‬ ‫בשיתוף ה‪ SCS-‬והיקף העסקאות בו עמד בשנת ‪ 2001‬על ‪ USD 250,000‬בלבד‪(16.‬‬

‫בסוף שנת ‪ ,2001‬היה עדיין ה‪ STE-‬לספק האינטרנט היחיד במדינה )ואחראי ל‪Top Level -‬‬ ‫)‪ Domain (TLD‬בה( ולו כ‪ 10,000-‬מנויים‪ .‬עם זאת גם ה‪ SCS-‬סיפק שרותי גישה‬

‫‪ 13‬מספרים דומים מציין גם ראש ה‪ STE-‬בידיעה מאוקטובר ‪:2001‬‬ ‫– ‪SyriaLive.net, "Internet to Reach 200,000 Subscribers by 2002,", Syrian Technology‬‬ ‫‪Computers & Internet In Syria 2001, 24 October 2001.‬‬ ‫‪http://www.syrialive.net/computer/archive/computer_2001.htm‬‬ ‫‪(Accessed‬‬ ‫‪on‬‬ ‫‪9‬‬ ‫)‪October 2004‬‬ ‫– ‪SyriaLive.net, "Bashar’s Internet Passion Enhances Network,", Syrian Technology‬‬ ‫‪Computers & Internet In Syria 2001, 16 October 2001.‬‬ ‫‪http://www.syrialive.net/computer/archive/computer_2001.htm‬‬ ‫‪(Accessed‬‬ ‫‪on‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪October 2004‬‬ ‫‪ 15‬כתבה משנת ‪ 2000‬אודות ההכשרה הטכנולוגית הקיימת בסוריה אשר פורסמה באתר לזכויות אדם‬ ‫במדינה‪ ,‬מציינת כי מוענקת הכשרת חינם בתחומי המחשב בלמעלה ממאה מרכזים ברחבי המדינה ו‪-‬‬ ‫‪ 105‬אלף סיימו עד כה הכשרות אלה‪ .‬כמו כן ב‪ 22-‬ביולי פרסם הנשיא צו הקורא להקמת מחלקות‬ ‫לטכנולוגיית האינטרנט בארבע אוניברסיטאות במדינה‪.‬‬ ‫‪Gambill, "Bashar's Controlled".‬‬ ‫‪SyriaLive.net. "The First Syrian Site for e-commerce,", Syrian Technology – Computers‬‬ ‫‪& Internet In Syria 2001, 17 September 2001.‬‬

‫‪156‬‬

‫‪14‬‬

‫‪16‬‬

‫לאינטרנט ל‪ 20,000-‬מנוייו‪ .‬אולם ההנחה הינה שהמספר היה גבוה מ‪ 30,000-‬הואיל‬ ‫וכאמור‪ ,‬חשבונות רבים משותפים לכמה משתמשים‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫האינטרנט בסוריה כיום‬ ‫שימוש )‪(1.1.1‬‬ ‫בסוריה היו בשנת ‪ 4.9% 2005‬מסך גולשי האינטרנט במזרח התיכון‪ ,‬כאשר שיעור חדירת‬ ‫האינטרנט למדינה עמד על ‪ 4.3%‬בלבד בהשוואה ל‪ 8.6%-‬בכלל המזרח התיכון‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫שיעור גידול השימוש באינטרנט בין השנים ‪ 2005-2000‬הינו הגבוה ביותר במזרח התיכון‬ ‫והוא עומד על ‪ 2,566.7%‬בהשוואה ל‪ 392.1%-‬בכלל האזור‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫מסקר של האו"ם משנת ‪) 2003‬נספח ו'( עולה כי סוריה מצויה בתחתית הרשימה מבין ‪17‬‬ ‫מדינות ערב בכל האמור בשיעור השימוש באינטרנט וברמת מוכנותה מבחינת תשתית‪ :‬מבין‬ ‫‪ 17‬מדינות ערב‪ ,‬סוריה מקדימה רק את סודאן ותימן בסוגיה זו‪ ,‬כאשר שיעור השימוש‬ ‫בסוריה לאלף נפש‪ ,‬הינו פחות מאחוז משיעור השימוש באיחוד האמירויות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן‬ ‫להבחין בשיפור הדרגתי ועקבי לאורך התקופה הנסקרת בציון שניתן לסוריה בהתאם למודל‬ ‫בכל האמור במשתמשי אינטרנט לאלף נפש‪:‬‬

‫‪http://www.syrialive.net/computer/archive/computer_2001.htm (Accessed on 10 October‬‬ ‫)‪2004‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪Nabil Bukhalid, "The Internet in Syria,", Network Startup Resource Center, 29 November‬‬ ‫‪2001.‬‬ ‫‪http://www.nsrc.org/db/lookup/operation=lookup‬‬‫)‪report/ID=1006311794595:489013571/fromPage=SY (Accessed on 16 November 2004‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪Internet World Stats, "Middle East Internet Usage".‬‬

‫‪157‬‬

‫‪6.64‬‬

‫‪6.8‬‬ ‫‪6.6‬‬

‫‪6.39‬‬

‫‪6.4‬‬

‫‪6.23‬‬

‫‪6.2‬‬ ‫‪5.98‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5.8‬‬

‫)‪Internet Users (per 1,000 people‬‬

‫‪5.6‬‬

‫‪6.64‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪6.39‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪6.23‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪5.98‬‬

‫‪2005‬‬

‫מספר המחשבים האישיים במדינה לכל אלף נפש )‪ (1.1.3‬העומד על ‪ 16.3‬הינו מחצית‬ ‫מהמצוי בעומאן ובירדן‪ ,‬רבע מבאיראן ובערב הסעודית ועשירית ואף פחות מכך מהמצוי‬ ‫בבחרין ובקטר‪ .‬עם זאת כמות זו מעט גדולה יותר מבמצוי במצרים ופי חמש מהקיים בלוב‪.‬‬ ‫לצד זאת‪ ,‬ניתן לראות שיפור הדרגתי ועקבי בנתון זה לאורך התקופה הנסקרת‪:‬‬

‫‪6.74‬‬

‫‪6.8‬‬ ‫‪6.7‬‬

‫‪6.58‬‬

‫‪6.6‬‬

‫‪6.5‬‬

‫‪6.5‬‬ ‫‪6.4‬‬

‫‪6.34‬‬

‫‪6.3‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫)‪PCs (per 1,000 people‬‬

‫‪6.1‬‬

‫‪6.74‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪6.58‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪6.5‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪6.34‬‬

‫‪2005‬‬

‫‪158‬‬

‫אף בטלפונים )קוויים )‪ (1.1.4‬וסלולריים )‪ ((1.1.5‬ובמקלטי טלביזיה מצויה סוריה בתחתית‬ ‫רשימת המדינות מבחינת כמות לאלף נפש‪ 12 :‬טלפונים סלולריים לאלף נפש לעומת ‪759‬‬ ‫באיחוד האמירויות או אף ‪ 209‬במרוקו ו‪ 67-‬במצרים‪ .‬כמו כן ‪ 67‬מקלטי טלביזיה לאלף נפש‬ ‫לעומת ‪ 163‬באיראן ‪ 486‬בכווית ו‪ 866-‬בקטר‪.‬‬ ‫כמו לגבי תפוצת המחשבים האישיים והאינטרנט לאלף נפש‪ ,‬כך גם ניתן להבחין בשיפור‬ ‫עקבי לאורך השנים במידת חדירת התקשורת הקווית והסלולרית לסוריה כעולה מציוני‬ ‫המודל‪:‬‬

‫‪6.36 6.15‬‬

‫‪6.76‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7.04‬‬ ‫‪5.62‬‬

‫‪6.19 5.99‬‬

‫‪6.64‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Mobile Cellular Subscribers‬‬ ‫)‪(per 1,000 people‬‬

‫‪Telephone Mainlines (per‬‬ ‫)‪1,000 people‬‬

‫‪7.04‬‬

‫‪6.64‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪6.76‬‬

‫‪6.19‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪6.36‬‬

‫‪5.99‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪6.15‬‬

‫‪5.62‬‬

‫‪2005‬‬

‫נכון לשנת ‪ 2004‬היו בסוריה כ‪ 500-‬אינטרנט קפה‪ ,‬מספר גבוה יחסית בהתחשב בעובדה כי‬ ‫הגישה לאינטרנט לכלל הציבור התאפשרה רק החל משנת ‪.2002‬‬

‫‪19‬‬

‫מנתונים אלה ניתן ללמוד שהפער בין שיעור השימוש באינטרנט בסוריה לבין יתר המדינות‬ ‫הערביות גדול לאין שיעור לעומת הפער הקיים בכל האמור באמצעי תקשורת וטלביזיה‪.‬‬ ‫הואיל רמת החינוך )‪ (2.1.3‬בסוריה זהה לזו שבאיחוד האמירויות ואף טובה מבמצוי במצרים‬

‫‪159‬‬

‫ובערב הסעודית‪ ,‬הרי שהדבר מחזק את הידוע לגבי מידת הצנזורה והפיקוח הקיימים‬ ‫במדינה אודות אמצעי התקשורת השונים‪ .‬כלומר‪ ,‬שיעור השימוש הנמוך‪ ,‬אין מקורו בסיבות‬ ‫טכנולוגיות או תשתיתיות בהכרח אלא בסיבות אחרות‪.‬‬ ‫עלויות‬ ‫עלויות ההתקשרות לאינטרנט בסוריה היו תמיד יקרות מאוד‪:‬‬ ‫•‬

‫בשנת ‪ ,1998‬שנה לאחר כניסת האינטרנט למדינה‪ ,‬היתה עלות השימוש באינטרנט‬ ‫גבוהה ביותר וכללה את הרכיבים הבאים‪:‬‬

‫‪20‬‬

‫‪ o‬עלות חודשית בשיעור ‪USD 40‬‬ ‫‪ o‬עלות שימוש של ‪ USD 2‬לשעה‬ ‫‪ o‬עלות התקנה חד פעמית של ‪USD 100‬‬ ‫אולם במטרה להרחיב את השימוש באינטרנט‪ ,‬הפחית הממשל ביולי אותה שנה את‬ ‫העלות החודשית ב‪ ,50%-‬אך לא את יתר הרכיבים‪.‬‬ ‫•‬

‫‪21‬‬

‫תעריפי השימוש באינטרנט קפה בדמשק היו לאורך השנים גבוהים ביותר עבור רוב‬ ‫האזרחים ואף בהשוואה למצוי ביתר מדינות האזור‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫בכתבה אודות האינטרנט בסוריה‬

‫מחודש יוני ‪ ,2000‬מצוין כי אמנם קיימים שני אינטרנט קפה בדמשק ברישיון המדינה‪,‬‬ ‫אולם אלו מיועדים לזרים ומצויים מחוץ להישג ידם של תושבי המדינה בשל עלות‬ ‫השימוש הגבוהה )‪ 11‬סנט לדקה( או בשל קשריו הפוליטיים של בעל המקום‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫אף‬

‫הצטיידות במחשב אישי לשם התחברות לאינטרנט מהבית איננה מעשית בשל היות‬ ‫מחירם של אלו מעבר ליכולתו הכלכלית של פועל סורי ממוצע‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪19‬‬

‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Syria Internet under Siege".‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪Gambill, "Bashar's Controlled".‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪Around The World With Wes and Masami.‬‬ ‫‪http://www.atwtravel.net/doc/english/journal/syria/index_damascus.htm (Accessed on 12‬‬ ‫)‪October 2005‬‬ ‫‪Watier, "Syria,", p. 2.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Syria".‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪Schneider, "Letter From Syria".‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪Ibid.‬‬

‫‪160‬‬

‫•‬

‫בסוף שנת ‪ ,2001‬ארבע שנים לאחר כניסת האינטרנט למדינה‪ ,‬עלתה חבילה חודשית‬ ‫בת ‪ 12‬שעות ‪ USD 80‬וכל שעה נוספת ‪USD 2.4‬‬

‫‪25‬‬

‫במדינה בה שכר ממוצע הוא כ‪-‬‬

‫‪ USD 120‬לחודש‪ .‬דבר אשר בין יתר הסיבות‪ ,‬העמיד את מספר בעלי הגישה לאינטרנט‬ ‫על ‪ 7,000‬בלבד מתוך אוכלוסיה של ‪ 17‬מיליון איש‪.‬‬ ‫•‬

‫‪26‬‬

‫מסקירה המתוארכת לסוף שנת ‪ 27,2003‬ניתן ללמוד כי חלה הפחתה בעלויות השימוש‪:‬‬ ‫‪ o‬עלות חודשית של ‪ USD 13‬עבור חבילה בת ‪ 20‬שעות שימוש‪ ,‬כאשר‬ ‫ההתחברות הינה באמצעות חיוג )‪ .(Dial Up‬עלות כל דקה מעבר לאותן ‪20‬‬ ‫שעות הינה ‪ 2‬סנט‪.‬‬ ‫‪ o‬עלות חודשית של ‪ USD 20‬עבור חבילה בת ‪ 20‬שעות שימוש כאשר‬ ‫ההתחברות הינה באמצעות ‪ .ISDN‬עלות כל דקה מעבר לאותן ‪ 20‬שעות הינה‬ ‫‪ 4‬סנט‪.‬‬

‫מציוני המודל ניתן ללמוד על שיפור שחל בסוריה במצבו הכלכלי של האזרח‪ ,‬בהתאם‬ ‫לשלושת הפרמטרים שנבדקו‪ :‬תוצר מקומי גולמי לנפש‪ ,‬מדד ‪ GINI‬לנפש‪ ,‬מידת צריכת‬ ‫החשמל לנפש‪:‬‬

‫‪25‬‬

‫‪Watier, "Syria,", p. 2.‬‬ ‫– ‪SyriaLive.net, "Bashar’s Internet Passion Enhances Network,", Syrian Technology‬‬ ‫‪Computers & Internet In Syria 2001, 16 October 2001.‬‬ ‫‪http://www.syrialive.net/computer/archive/computer_2001.htm (Accessed on 10 October‬‬ ‫)‪2004‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪"Information Technology Landscape in Syria".‬‬ ‫הדו"ח נוצר ע"י תלמידי הקורס "אומות‪ ,‬מדיניות וטכנולוגיית המידע" אשר הינו קורס שנה שניה במסגרת‬ ‫לימודי ‪ MBA‬במחלקה למערכות מידע‪ ,‬בית ספר ‪ Kogod‬לעסקים ב‪ ,American University-‬ארה"ב‪.‬‬ ‫‪http://www.american.edu/initeb/my6688a/com&int%20dif.htm (Accessed on 15 July‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪26‬‬

‫‪161‬‬

‫‪6.9‬‬ ‫‪6.77‬‬ ‫‪6.69‬‬

‫‪6.66‬‬ ‫‪6.62‬‬

‫‪6.64‬‬

‫‪6.67‬‬

‫‪6.69‬‬

‫‪6.79‬‬

‫‪6.79‬‬

‫‪6.8‬‬

‫‪6.72‬‬

‫‪6.7‬‬

‫‪6.58‬‬

‫‪6.6‬‬

‫‪6.53‬‬

‫‪6.5‬‬ ‫‪6.4‬‬

‫‪Electricity Consumption‬‬ ‫‪per capita‬‬

‫‪GINI per capita‬‬

‫‪GDP per capita‬‬

‫‪6.66‬‬

‫‪6.69‬‬

‫‪6.79‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪6.69‬‬

‫‪6.67‬‬

‫‪6.79‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪6.58‬‬

‫‪6.64‬‬

‫‪6.77‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪6.53‬‬

‫‪6.62‬‬

‫‪6.72‬‬

‫‪2005‬‬

‫חקיקה )‪(3.2‬‬ ‫החוק בסוריה מתיר ל‪ STE-‬בלבד להיות הבעלים של ציוד תשתית טכנולוגי המתאים לכדי‬ ‫חיבור המדינה לאינטרנט‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫עם זאת‪ ,‬מבדיקת מכלול הפרמטרים הקשורים בנושא זה ניתן‬

‫לראות כי בניגוד ליתר המדינות הנסקרות‪ ,‬לא קיימים בה איסורים או הגבלות שמקורן בחוק‬ ‫על מידת ואופן השימוש באינטרנט ונראה כי ההגבלות הן באמצעים טכנולוגיים וכלכליים‪.‬‬ ‫על כך יעיד הציון הכולל של סוריה בתחום תקנות וחקיקה בהשוואה ליתר המדינות‬ ‫הנסקרות‪:‬‬

‫‪Askhita, "The Internet in Syria".‬‬

‫‪162‬‬

‫‪28‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7.01 7.01 7.01 7.01‬‬ ‫‪5.73‬‬ ‫‪4.7 4.7‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4.89 4.89 4.89‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪3.19 3.19 3.19 3.19‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪U.A.E‬‬

‫‪Egypt‬‬

‫‪Saudi Arabia‬‬

‫‪Syria‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪4.89‬‬

‫‪7.01‬‬

‫‪3.19‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪4.89‬‬

‫‪7.01‬‬

‫‪3.19‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪4.89‬‬

‫‪7.01‬‬

‫‪3.19‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪5.73‬‬

‫‪7.01‬‬

‫‪3.19‬‬

‫‪2005‬‬

‫פיקוח )‪(3.3‬‬ ‫המבנה הפוליטי והדפוסים הביטחוניים בסוריה קובעים את מידת הנגישות של תושביה‬ ‫לאינטרנט‪ ,‬כאשר בין השאר נאסר בה השימוש אף במכשירי טלביזיה ופקסמיליה‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫)השימוש בפקסמיליה הותר רק לאחר שהשלטון הצטייד במכשור שאפשר לו ליירט מסרים‬ ‫מבלי לפגוע בעצם ההעברה של המסר מהשולח למקבל(‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫בעניין יחסו לאינטרנט‪ ,‬נע המשטר הסורי – כאחרים – על שני צירים שונים‪ :‬מחד גיסא‪ ,‬רצון‬ ‫לפתח משאבים ערביים באינטרנט‪ :‬שימוש באינטרנט כמשקל נגד ל"תעמולה היוצאת נגד‬ ‫עניין הלאומיות הערבית"‪,‬‬

‫‪31‬‬

‫תוך אמונה בעוצמה התרבותית ובחוסנה‪ ,‬מתוך נקודת הנחה‬

‫שהאינטרנט מוצף בתעמולה אנטי סורית‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬כל כניסת טכנולוגיה חדשה למדינה‬ ‫מיושמת בהדרגה ובאיטיות רבה‪ ,‬נבחנת ומבוקרת בקפידה בין השאר בשל חשש מחדירה‬ ‫תרבותית למדינה‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫‪Watier, "Syria,", p. 2.‬‬ ‫בעניין חששו של הממשל הסורי מהעברת דואר אלקטרוני בין המשתמשים‪ ,‬קיימת טענה כי כל עוד לא‬ ‫היה ברשות משרד התקשורת והטכנולוגיה הציוד המתאים לפיקוח על הדואר האלקטרוני‪ ,‬הוא נקט‬ ‫בשיבוש תקשורת זו‪.‬‬ ‫ח'אלד זנלכו‪" ,‬סוריה 'תחאצר' אלבריד אלאלכתרוני ורסאא'לה‪ ,",‬מפהומ‪ 13 ,‬בנובמבר ‪.2003‬‬ ‫)‪http://www.mafhoum.com/press6/169T42.htm (Accessed on 14 September 2006‬‬

‫‪163‬‬

‫‪29‬‬

‫בחלוקה אזורית של חופש העיתונות על פי מדד ‪ ,(3.1.6) Freedom House‬חלה הרעה‬ ‫מסוימת במיקומה של סוריה והיא ירדה למקום ה‪ 17-‬בשנת ‪2005‬‬

‫‪32‬‬

‫מהמקום ה‪ 15-‬בשנת‬

‫‪ 332004‬מבין ‪ 19‬מדינות האזור )כולל ישראל(‪.‬‬ ‫להלן השינויים בציונה של סוריה בין השנים ‪ 2005-2002‬בתחום חופש העיתונות כפי שעולה‬ ‫ממודל זה בהתבסס על המדדים‪:Reporters Without Borders ,Freedom House :‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪7.98‬‬ ‫‪6.82 6.82‬‬ ‫‪6.24‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪6.43 6.43‬‬ ‫‪5.39‬‬

‫‪5.26‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Reporters Without Borders‬‬

‫‪Freedom House‬‬

‫‪6.24‬‬

‫‪5.39‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪6.82‬‬

‫‪6.43‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪6.82‬‬

‫‪6.43‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪5.26‬‬

‫‪7.98‬‬

‫‪2005‬‬

‫במחצית הראשונה של מרץ ‪ 2005‬הורה שר המידע על ביטול רישיונם של שישה עיתונים‬ ‫שונים במדינה ובכלל זה אחד שפרסם את גיליונו הראשון ושניים אשר טרם פרסמו את‬ ‫גיליונם הראשון‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫פיקוח זה על אמצעי התקשורת תקף אף לגבי האינטרנט‪ :‬סוריה מוגדרת כאחת מ‪ 15-‬אויבות‬ ‫האינטרנט בעולם‪ ,‬זאת בשל הפיקוח עליו והגבלת הגישה והשימוש בו )לאחר שניתן היה‬

‫‪31‬‬

‫‪Alterman, "The Internet".‬‬ ‫‪Freedom House, "Press Freedom Rankings by Region 2005".‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "A Foreign Correspondent Banned, Other Journalists‬‬ ‫‪Attacked and Media Censored,", 16 March 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12916 (Accessed on 28 January 2006‬‬ ‫‪32‬‬

‫‪164‬‬

‫להתחבר מסוריה ל‪ ,CompuServe-‬היה צורך באישור לכך מאת משרד הדואר של‬ ‫דמשק(‪,‬‬

‫‪35‬‬

‫פילטור וחסימת אתרים )ביכולת ה‪ STE-‬לעקוב ולנטר פעילות מקוונת בעיקר של‬

‫אלו אשר חשודים מלכתחילה ע"י השלטון(‪,‬‬ ‫שירות דואר אלקטרוני‬

‫‪38‬‬

‫‪36‬‬

‫מעצר משתמשים‬

‫‪37‬‬

‫)‪ ,(3.3.5‬הגבלות על ספקי‬

‫)‪ (3.2.5‬וקביעת דמי שימוש גבוהים במיוחד‪ ,‬אשר אינם כפי יכולתו‬

‫של אזרח ממוצע )‪.(3.3.2‬‬

‫‪39‬‬

‫סוריה עושה שימוש‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במגוון אמצעים טכנולוגיים לפיקוח )‪ ,(3.3.2‬חסימה וניטור‬ ‫הפעילות המקוונת‪ .‬קיימת טענה כי הממשל ייבא מכשירי פיקוח חדישים מגרמניה והולנד‬ ‫בעלות של מיליוני דולר אשר ביכולתם לחסום אתרים‪ ,‬לפקח אחר פעילות המשתמשים‬ ‫ולנטר את כל פעילותם המקוונת ובכלל זה משלוח דואר אלקטרוני‪ .‬מספר משתמשים סוריים‬ ‫העידו כי מרגע שניסו להכנס לאתרים החסומים‪ ,‬לא היה עוד באפשרותם לכתוב לא בגופנים‬ ‫בערבית ולא באלו באנגלית‪ .‬הם הוסיפו כי החל מתאריך ‪ 19‬במאי ‪ ,2005‬ברגע שהמערכת‬ ‫החדשה מזהה את המילה 'חיפוש' באתרים מסוימים‪ ,‬היא מונעת מהגולשים להיכנס אליהם‪.‬‬ ‫אם הם מנסים לעקוף ולהכנס דרך אתרי החיפוש‪ ,‬עולה הדף הראשי בלבד ובו מוצגת‬ ‫ההודעה‪" :‬תחת פיקוח"‪ ,‬או "לא ניתן לאתר את ספק השירות"‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫‪35‬‬

‫‪Kirchner, "Internet in the Arab World,", p. 143.‬‬ ‫‪ 36‬גוף זה יכול לנטר ולקרוא כל תכתובת דואר אלקטרוני )נכנסת ויוצאת( לא מוצפנת של משתמשים אשר‬ ‫סומנו כראויים למעקב‪ ,‬פעילות מקוונת אחרת של המשתמשים המתחברים לאינטרנט ובכלל זה האתרים‬ ‫אליהם נכנסו‪ .‬כמו גם ביצוע חיפוש אחר מילות מפתח מסוימות המצויות בכלל התעבורה העוברת‬ ‫באמצעות אותו ‪ ISP‬הנשלט על ידי המדינה‪.‬‬ ‫‪Gambill, "Bashar's Controlled".‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "The 15 Enemies".‬‬ ‫‪ 38‬בשנת ‪ 1999‬דווח כי שרות דואר אלקטרוני ציבורי היה זמין בפברואר באמצעות שרת מיוחד במרכז‬ ‫התקשורת המאפשר שליטה על תקשורת נכנסת ויוצאת ובכלל זה יכולת חסימת תעבורה ליעד מוגדר‬ ‫מראש‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: Syria,", June 1999.‬‬ ‫)‪http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/syria.htm (Accessed on 11 March 2006‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Syria Internet under Siege".‬‬ ‫‪ 40‬סלוא אלאסטואני‪" ,‬תשדיד רקאבה אלמואקע 'אלמעאדיה' באנתרנת סוריא‪ ,",‬אסלאמ אונ לאינ נת‪ ,‬דמשק‪,‬‬ ‫‪ 23‬במאי ‪.2005‬‬ ‫‪http://www.islamonline.net/Arabic/news/2005-05/23/article05.shtml (Accessed on 18‬‬ ‫)‪September 2006‬‬

‫‪165‬‬

‫רכיב נוסף במדיניות הפיקוח היא קיומם של שני ‪ ISPs‬במדינה המסדירים את החיבור‬ ‫לאינטרנט והשימוש בו ואשר נשלטים ע"י הממשל‪ .‬ביכולתם לעקוב אחר הודעות דואר‬ ‫אלקטרוני שנשלחות על מנת לזהות ולעקוב אחר פעילות המשתמשים באינטרנט‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫פילטור וחסימת אתרים )‪(3.2.10‬‬ ‫כפי שנזכר לעיל‪ ,‬השלטונות הסוריים חוסמים ככלל אתרים משני סוגים‪ :‬פורנוגראפיים‬ ‫ו'עויינים'‪:‬‬

‫‪42‬‬

‫‪ .1‬אתרים פורנוגראפיים – צעירים רבים עושים שימוש באינטרנט קפה במדינה לשם צפיה‬ ‫באתרים אלו‪,‬‬

‫‪43‬‬

‫כמו גם באמצעות חיוג בינלאומי למדינות שכנות לשם כך‪ .‬דבר זה הביא‬

‫הורים לעיתים לכדי ביטול המנוי ולהגברת הפיקוח על ילדיהם ואת משרד התקשורת‬ ‫לפרסם )יתכן ובשל לחץ ההורים( הודעות באמצעי התקשורת בדבר הצורך בערנות‬ ‫וזהירות בעת השימוש במדיום זה‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪ .2‬אתרים ישראליים ‪ -‬כל האתרים בעלי סיומת ‪.il‬‬ ‫לישראל )דוגמת האתר של ‪.(Jerusalem Post‬‬

‫‪45‬‬

‫וכן אלו המאוחסנים בשרתים מחוץ‬

‫‪46‬‬

‫‪ .3‬אתרים של ארגוני זכויות אדם – דוגמת אתר ארגון זכויות האדם הסורי ‪Syrian Human‬‬ ‫‪ (http://www.shrc.org) Rights Committee‬אשר מקום מושבו בלונדון‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫‪ .4‬אתרי מיעוטים – אתרים המזוהים עם המיעוט הכורדי והמספקים מידע אודות מצבו‪:‬‬

‫‪41‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Syria,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10767 (Accessed on 15 July 2006‬‬ ‫‪ 42‬ההתייחסות ל'מקורות עויינים' הינה רחבת היקף הואיל והיא כוללת אתרים ישראליים לצד אסלאמיים‬ ‫וכאלו העוסקים בחדשות אודות סוריה‪.‬‬ ‫סלוא אלאסטואני‪" ,‬תשדיד רקאבה אלמואקע 'אלמעאדיה' באנתרנת סוריא"‪.‬‬ ‫‪ 43‬כתבת אשר ביקרה באחד מאינטרנטי הקפה בדמשק העידה כי ‪ 90%‬מהמשתמשים היו צעירים ולדברי‬ ‫בעל המקום‪ ,‬לולא צעירים אלו העושים שימוש במקום לשם צפיה באתרים פורנוגראפיים‪ ,‬הוא לא היה‬ ‫מוצא את פרנסתו‪.‬‬ ‫בהיה מארדיני‪" ,‬אלמראהקונ אלסוריונ ידפעונ מנ ג'יוב אבאא'המ ת'מנ תנפיס רע'באתהמ אלמוקע‬ ‫אלאבאחיה תטלק נקאשא חול קימ אלג'יל אלג'דיד‪ ,",‬אילאפ ללנשר אלמחדודה‪ 27 ,‬ביוני ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.elaph.com/ElaphWeb/Archive/1088354851115694500.htm (Accessed on 11‬‬ ‫)‪July 2006‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Syria Internet under Siege".‬‬ ‫‪ 45‬בעת כניסה לאתר שכזה מתקבל דף הודעת שגיאה מס' ‪ (Forbidden error) 403‬תוך ציון ההודעה‬ ‫"‪."Access denied by control list‬‬ ‫‪TheHacktivist.com, "Censor Blog: Syria Blocks .il,", 24 August 2003.‬‬ ‫=‪http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=article&sid‬‬ ‫)‪269 (Accessed on 1 July 2006‬‬

‫‪166‬‬

‫•‬

‫במרץ‬

‫‪2004‬‬

‫נחסמו‬

‫‪.http://www.qamislo.com‬‬ ‫•‬

‫בתחילת‬

‫ינואר‬

‫‪2005‬‬

‫‪.http://www.knntv.net‬‬ ‫•‬

‫שני‬

‫‪-‬‬

‫אתרים‬

‫‪,http://www.amude.net‬‬

‫‪48‬‬

‫דווח‬

‫על‬

‫חסימת‬

‫אתר‬

‫החדשות‬

‫הכורדי‬

‫‪49‬‬

‫באפריל ‪ 2005‬נחסמו עוד ‪ 5‬אתרים כורדיים ‪,www.baresh.tk ,www.rojava.tk -‬‬ ‫‪.www.asiti.tk ,www.cezira.tk ,www.barash.tk‬‬

‫‪50‬‬

‫‪ .5‬דואר אלקטרוני מבוססי רשת – אתרים דוגמת ‪,(http://www.hotmail.com) Hotmail‬‬ ‫!‪ (http://www.yahoo.com) Yahoo‬וכן אתרים ערביים המעניקים שירותים אלה‬ ‫דוגמת ‪ http://www.gawab.com ,http://maktoub.com‬בשל היותם מתחרים בשרות‬ ‫הדואר אלקטרוני הניתן על ידי הממשלה ואשר עליו ביכולתה לפקח ולנטר את פעילותו‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫‪ .6‬אתרי חדשות ערביים – סוריה נוהגת לחסום אתרי חדשות ערביים ובכלל זה‬ ‫‪Islamonline‬‬

‫)‪,(http://www.islamonline.net‬‬

‫'אלקודס‬

‫אלערבי'‬

‫)‪ ,(http://www.alquds.co.uk‬כתב העת האינטרנטי הערבי 'אילאפ' שמקום מושבו‬ ‫בלונדון )‪ (http://www.elaph.com‬אשר נחסם החל מאפריל ‪.2003‬‬ ‫דווח‬

‫‪53‬‬

‫‪52‬‬

‫בינואר ‪2005‬‬

‫כי חסימה זו הוסרה אולם כעבור זמן קצר ביותר שוב לא ניתן היה להגיע לאתר‬

‫זה אלא בדרכים עוקפות בלבד‪ .‬יתכן והתרת הכניסה הזמנית לאתר מקורה בטעות‪ .‬נגד‬

‫‪46‬‬

‫‪Gambill, "Bashar's Controlled".‬‬ ‫‪TheHacktivist.com, "Censor Blog".‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Government Blocks Access to Two Kurdish Websites,", 29‬‬ ‫‪March 2004.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=9678 (Accessed on 11 July 2006‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Syria Internet under Siege".‬‬ ‫‪ 49‬יצויין כי חסימת אתר החדשות‪ ,‬המהווה תחנת הטלוויזיה הכורדית העצמאית הראשונה באינטרנט‪,‬‬ ‫בוצעה יום בלבד לאחר ביטול החסימה אשר היתה בתוקף כשנה‪.‬‬ ‫"אלאמנ אלסורי יעיד חג'ב מוקע שבכה אלאח'באר אלכרדיה עלא אלאנתרנת‪ ,",‬שבכה אלאח'באר‬ ‫אלכרדיה‪ 1 ,‬בינואר ‪.2005‬‬ ‫‪http://www.knntv.net/arabic/arabic_news/knntv-01-01-2005.htm (Accessed on 3 March‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪ 50‬באפל עלי‪" ,‬חג'ב ח'מסה מואקע כרדיה פי סוריה‪ ,",‬נורוז‪ 16 ,‬באפריל ‪.2005‬‬ ‫)‪http://www.yek-dem.com/exbar=1-16-4-2005.htm (Accessed on 13 August 2006‬‬ ‫‪ 51‬ח'אלד זנלכו‪" ,‬סוריה 'תחאצר' אלבריד אלאלכתרוני ורסאא'לה"‪.‬‬ ‫‪ 52‬חיאנ ניופ‪" ,‬מטאלבה בוקפ חג'ב אילאפ פי סוריה"‪.‬‬ ‫‪ 53‬בהיה מארדיני‪" ,‬אלסוריינ עידוא מע אילאפ‪ ,",‬אילאפ ללנשר אלמחדודה‪ 1 ,‬בינואר ‪.2005‬‬ ‫)‪http://www.elaph.com/Entertainment/2005/1/31168.htm (Accessed on 11 July 2006‬‬ ‫‪47‬‬

‫‪167‬‬

‫חסימה זו יצא כתב העת בטענה כי ממילא כתבותיו על סוריה מפורסמות באתרים סוריים‬ ‫רשמיים‪ ,‬מדוע אם כך לחסום את האתר עצמו?‬ ‫‪ .7‬פרסומים סוריים – אתרים סוריים דוגמת 'כלנא שרכא' )‪,(http://www.allforsyria.org‬‬ ‫'אח'באר אלשרק' )‪.(http://www.thisissyria.net‬‬

‫‪54‬‬

‫עם זאת‪ ,‬ניתן למצוא כי מתבצעות לעיתים חסימות של אתרים אשר אינם משויכים לאחת‬ ‫מקבוצות אלה ולכאורה אין סיבה לחסימתם‪ ,‬דוגמת חסימת האתרים ‪,www.illafsoft.com‬‬ ‫‪ www.illaftrain.com‬של חברת 'אילאפ' בתאריך ‪ 10‬במאי ‪ ,2004‬דבר אשר העלה תהיות‬ ‫בקרב קהילת האינטרנט המקומית ומנהלי שני האתרים‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫שיח ציבורי‬ ‫שר התקשורת הסורי מחמד אל‪-‬מנג'ד ציין בראיון לעיתון אל‪-‬חיאת כי למרות הכוונה להפחית‬ ‫את העלויות בכל האמור ברכישת מחשבים והתחברות לאינטרנט‪ ,‬לצד הפיכתו למהיר יותר‪,‬‬ ‫הרי שהפיקוח עליו לא יוסר והכניסה למספר אתרים תמשיך להאסר בשל "המסורת ומנהגים‬ ‫של המדינה"‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫דברים ברוח זו הוסיף סעדאללה אע'אד קלעה‪ ,‬בכיר ב‪ SCS-‬אשר אמר כי קיום האינטרנט‬ ‫בבתים הינו דבר אשר עלול לפגוע בחברה המסורתית הזו‪.‬‬ ‫סוריה‬

‫‪58‬‬

‫‪57‬‬

‫אולם באתר המזוהה עם‬

‫מציג האיש תמונה שונה במידה רבה לגבי מידת נגישות התושבים‪ :‬לדבריו‪ ,‬הגישה‬

‫לאינטרנט תהיה ללא הגבלות ובכלל זה דואר אלקטרוני‪,‬‬

‫‪59‬‬

‫אולם לממשלה שמורה הזכות‬

‫‪ 54‬חיאנ ניופ‪" ,‬מטאלבה בוקפ חג'ב אילאפ פי סוריה"‪.‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Syria Internet under Siege".‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪SyriaLive.net, "Syrian Internet Installation and Subscription Rates to be Scrapped,",‬‬ ‫‪Computer and Internet – 2002, 5 March 2002.‬‬ ‫‪http://www.syrialive.net/computer/archive/computer_2002.htm (Accessed on 20 October‬‬ ‫)‪2004‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪Watier, "Syria,", p. 3.‬‬ ‫‪ 58‬בהתאם לרישומים באתר ‪ ,http://www.register.com‬הרי שאתר זה אינו סורי אלא מאוחסן בשרתים‬ ‫בארה"ב‪ .‬אולם המצוי בעמוד השער של האתר מדבר בעד עצמו לגבי מטרותיו‪:‬‬ ‫‪"Cafe-Syria is the premier and complete guide on the Country of Syria.‬‬ ‫‪This site attempts to promote Syria, both technically and culturally".‬‬ ‫)‪http://www.cafe-syria.com (Accessed on 1 July 2006‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪"The motto of the SCS now is 'Internet for everybody' in Syria''.‬‬ ‫כל ההדגשות במקור‪.‬‬ ‫‪"Internet in Syria: Syria Begins Internet Expansion,"..‬‬ ‫)‪http://www.cafe-syria.com/Internet.htm (Accessed on 1 July 2006‬‬ ‫‪55‬‬

‫‪168‬‬

‫לחסום גישה לאתרים לא מוסריים‪ .‬עוד הוא הוסיף כי הממשלה מודעת לכך שאין ביכולתה‬ ‫לשלוט על כל הגישה לכל אותם אתרים הראויים לכך‪ ,‬לפיכך הארגון יעודד מדיניות של‬ ‫הרחבת המודעות בקרב הצעירים לאתרים אלה‪ ,‬על פני חסימתם בעתיד‪ .‬את דבריו סיים‬ ‫במשפט הבא‪:‬‬ ‫‪I believe all Syrians under the new plan would have free‬‬ ‫‪access to all electronic mail sites.60‬‬ ‫למרות התייחסויות שונות לכך שחסימה בסוריה מבוצעת נגד אתרים לא מוסריים‪ ,‬הרי‬ ‫שקיימת המטרה הבלתי מוצהרת והיא הרצון לעצור תקשורת אופוזיציונית‪ .‬לעומתו קיימים‬ ‫קולות אופוזיציוניים הדורשים את הקלת המגבלות על שימוש באינטרנט בסוריה בטענה כי‬ ‫"הממשלה הסורית נלחמת בדואר האלקטרוני ואוסרת את כל הנעשה בו וכל אתר הדן בעניין‬ ‫הסורי" וכי "בבתי הכלא הסוריים עכשיו ישנם אנשים אשר הואשמו 'בשימוש באינטרנט‬ ‫בדרכים לא חוקיות' למרות שנוסח חוק הפרסומים אינו כולל סוגיות העוסקות ב'פרסום‬ ‫אלקטרוני'"‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫איש התקשורת הסורי שמס אלדין אלעג'לאני‪ ,‬פנה במכתב גלוי לשר התקשורת מהדי‬ ‫דח'לאללה למנוע את חסימת אתרים שונים דוגמת ‪ - http://elaph.com) Elaph.com‬בו‬ ‫פורסמה הידיעה(‪,‬‬

‫‪62‬‬

‫המהווה לדברי הכותב "אתר חדשותי הנקרא בעולם הערבי‪ ,‬אך עם‬

‫זאת נמנעת הכניסה אליו בסוריה"‪ ,‬למרות שממילא זה אשר ירצה בכך‪ ,‬יוכל לעשות זאת‬ ‫מתחומי סוריה‪.‬‬ ‫מעצר ורדיפת עיתונאים ומשתמשי אינטרנט‬ ‫מעצר עיתונאים )‪(3.3.6‬‬ ‫‪ .1‬ב‪ 10-‬באפריל ‪ 2005‬שוחרר העיתונאי הסורי איבראהים חמידי ראש המשרד בדמשק‬ ‫של היומון הערבי הלונדוני 'אל‪-‬חיאת' )‪ ,(http://www.alhayat.com‬מחוסר ראיות‬

‫‪Ibid.‬‬ ‫‪ 61‬אלמרכז אלסורי ללקלמ‪" ,‬ע'יאב צחאפה מעארצ'ה ותקייד מתשדד עלא אלאנתרנת וקמע חריה אלתעביר ‪-‬‬ ‫תקריר ח'אצ ללמרכז אלסורי ללקלמ‪ 13 ,",‬במרץ ‪.2004‬‬ ‫)‪http://www.rezgar.com/debat/show.art.asp?aid=15798 (Accessed on 8 July 2006‬‬ ‫‪ 62‬חיאנ ניופ‪" ,‬מטאלבה בוקפ חג'ב אילאפ פי סוריה‪ ,",‬אילאפ‪ 13 ,‬באוקטובר ‪.2004‬‬

‫‪169‬‬

‫‪60‬‬

‫מספיקות ולאחר שקודם לכן שתי האשמות נוספות נגדו בוטלו מאותה הסיבה‪ .‬חמידי‬ ‫נעצר בעבר ב‪ 23-‬בדצמבר ‪ 2002‬לאחר שדיווח כי שלטונות סוריה נערכו לקבלת מיליון‬ ‫פליטים עראקים במהלך המלחמה נגד עראק‪ .‬הוא שוחרר רק ב‪ 25-‬במאי ‪ 2003‬לאחר‬ ‫תשלום קנס בסכום שהינו שווה ערך ל‪ 20-‬אירו‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫‪ .2‬ב‪ 15-‬במאי ‪ 2005‬נעצר העיתונאי עלי עבדאללה )הכותב למספר עיתונים ערביים( לאחר‬ ‫פגישה של הפורום הפוליטי היחיד הקיים בסוריה – 'אתאסי' במהלכה קרא מכתב מאת‬ ‫עלי צדר‪-‬אלדין ביאנוני‪ ,‬ראש הענף הסורי של תנועת 'האחים המוסלמים' השוהה בגלות‬ ‫בלונדון‪ .‬הוא שוחרר לאחר כמחצית השנה ב‪ 2-‬בנובמבר ‪.2005‬‬

‫‪64‬‬

‫רדיפת עיתונאים‬ ‫ב‪ 15-‬במרץ ‪ ,2005‬פרסם משרד המידע הודעה לפיה העיתונאי עמאר מוסרח‪ ,‬שליח תחנת‬ ‫הטלביזיה 'אלחורה' )תחנה אמריקאית דוברת ערבית‪ ,(65‬אינו מורשה יותר לעבוד בסוריה‬ ‫בשל העדר רישיון בר תוקף‪ .‬לדברי פעיל זכויות אדם רישיונו נשלל ממנו לאחר שסיקר‬ ‫הפגנת גורמי אופוזיציה ב‪ 10-‬בחודש אשר דרשו לשים קץ למצב החירום במדינה‪ ,‬לבטל את‬ ‫בתי הדין המיוחדים וביקשו לציין את יום השנה להתנגשויות בין כורדים‪ ,‬שבטים ערביים‬ ‫וכוחות הבטחון בעיר קאמישלי‪ .‬תחנה זו היתה היחידה שצילמה את האירוע במהלכו הוכו‬ ‫עיתונאיה וציודם נשבר והוחרם‪.‬‬ ‫מעצר משתמשי אינטרנט )‪(3.3.5‬‬ ‫‪ .1‬לאחר שנעצרו ארבעת משתמשי אינטרנט סורים במהלך החודשים ספטמבר‪-‬אוקטובר‬ ‫‪ ,2002‬נידונו שלושה מהם ב‪ 25-‬ביולי ‪ 2004‬בבית משפט בדמשק לתקופות מאסר שבין‬ ‫שנתיים ועד ארבע שנים‪ .‬השלושה – הית'ם קוטיש‪ ,‬מוהנד קוטיש‪ ,‬יחיא אלעוץ – נמצאו‬

‫)‪http://www.elaph.com/Politics/2004/10/15689.htm (Accessed on 18 July 2006‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Case Finally Dropped Against Al-Hayat Correspondent,", 11‬‬ ‫‪April 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=13177 (Accessed on 28 January 2006‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Journalist Ali Abdallah Freed after Nearly Six Months in‬‬ ‫‪Detention,", 4 November 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=13932 (Accessed on 28 January 2006‬‬ ‫תחנה זו הינה חלק מ‪ Middle East Television (MTN)-‬וממומנת על ידי הקונגרס בארה"ב‪ .‬התחנה‬ ‫החלה את שידוריה ב‪ 14-‬בפברואר ‪ 2004‬ממדינת וירג'יניה‪.‬‬ ‫‪63‬‬

‫‪65‬‬

‫‪170‬‬

‫אשמים ב"הפצת מידע מוטעה באינטרנט‪ ,‬בהחזקת מידע שלמען בטחון המדינה אמור‬ ‫היה להישמר בסוד‪ ,‬העברת מידע למדינה זרה וכן בכתיבה שלא באישור שחשפה את‬ ‫סוריה והסורים לסכנה של תגובות אשר פגמו בקשריה עם מדינה זרה"‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫‪ .2‬ב‪ 23-‬בפברואר ‪ 2003‬נעצר עבד אלרחמן שע'ורי בעוון משלוח הודעת דואר אלקטרוני‬ ‫ובה עותק מכתב שפורסם באתר האסור ‪ .http://www.thisissyria.net‬ב‪ 20-‬ביוני‬ ‫‪ 2004‬הוא נידון לשנתיים וחצי מאסר באשמת "פרסום שקרים" בצורה מקוונת אשר‬ ‫"פגעו בדמותה ובביטחונה הלאומי" של סוריה‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫‪ .3‬ב‪ 24-‬ביולי ‪ 2003‬נעצר מסעוד חמיד סטודנט לעיתונאות בן ‪ 29‬ובן המיעוט הכורדי חודש‬ ‫לאחר שהציב תמונות של הפגנה כורדית באתר ‪) http://www.amude.net‬אתר שמקום‬ ‫מושבו בגרמניה ועוסק בעיקר בתרבות והזהות הכורדית ולדבריו בעל ‪ 5,000‬מבקרים‬ ‫ביום(‪.‬‬ ‫בתאריך ‪ 10‬באוקטובר ‪ 2004‬הוא נידון לשלוש שנות מאסר באשמת השתייכות ל"ארגון‬ ‫לא חוקי"‬

‫‪68‬‬

‫וב‪ 7-‬בדצמבר ‪ 2005‬הוא זכה בפרס '‪ 'Fondation de France‬מטעם‬

‫הארגון 'עיתונאים ללא גבולות' בקטגוריה '‪.'Cyberdissident‬‬

‫‪69‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "A Foreign Correspondent Banned, Other Journalists‬‬ ‫‪Attacked and Media Censored".‬‬ ‫‪ 66‬למידע נוסף מאת ארגון סורי לזכויות אדם אודות אירוע זה‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫"מחכמה אמנ אלדולה תחכמ באלסג'נ עלא מסתח'דמי שבכה אלאנתרנת‪ ,",‬אללג'נה אלסוריה לחקוק‬ ‫אלאנסאנ‪ 26 ,‬ביולי ‪.2004‬‬ ‫)‪http://www.shrc.org/data/aspx/d0/1830.aspx (Accessed on 27 September 2006‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Three Internet-Users Sentenced to Prison Terms of Two to‬‬ ‫‪Four Years,", 26 July 2004.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11013 (Accessed on 27 September 2006‬‬ ‫‪ 67‬מבצע המעצרים החל עם פיקוח על פעילותם של משתמשי אינטרנט אשר שלחו איש לרעהו באמצעות‬ ‫הדואר אלקטרוני כתבות וסקירות עיתונות אודות המצב הפנימי בסוריה‪ ,‬נושא המהווה טאבו עבור גופי‬ ‫הבטחון והרשויות הפוליטיות במדינה‪.‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Syria Internet under Siege".‬‬ ‫למידע נוסף מאת ארגון סורי לזכויות אדם אודות אירוע זה‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫"אללג'נה אלסוריה תטלק חמלה לאטלאק סראח מעתקל מנד' סתה עשר שהרא בתהמה תצפח‬ ‫אלאנתרנת‪ ,",‬אללג'נה אלסוריה לחקוק אלאנסאנ‪ 21 ,‬ביוני ‪.2004‬‬ ‫)‪http://www.shrc.org/data/aspx/d7/1767.aspx (Accessed on 24 September 2006‬‬ ‫‪BBC News, "Syrian Jailed for Internet Usage,", 21 June 2004.‬‬ ‫‪http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/3824595.stm (Accessed on 28 January‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Three Internet-Users Sentenced".‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪Ibid.‬‬

‫‪171‬‬

‫‪ .4‬ב‪ 3-‬בנובמבר ‪ 2004‬שוחרר ממעצרו העיתונאי נביל פיאד לאחר מעצר בן ‪ 33‬ימים ללא‬ ‫אשמה‪.‬‬

‫להערכתו‪,‬‬

‫המעצר‬

‫קשור‬

‫)‪(http://www.liberalsyria.com‬‬

‫‪70‬‬

‫להקמתו‬ ‫והכתבות‬

‫את‬

‫הפורום‬

‫הפוליטי‬

‫שבו‬

‫אודות‬

‫השחיתות‬

‫הפונדמנטליזם וכן קריאה לדמוקרטיזציה וחופש ביטוי במדינה‪.‬‬

‫באינטרנט‬ ‫במדינה‪,‬‬

‫‪71‬‬

‫השיפור שחל בנושא מעצר משתמשי אינטרנט ועיתונאים לאורך השנים בסוריה משתקף‬ ‫בשיפור בציון ברכיב זה במודל )המספרים משקפים את הציון שניתן לפרמטרים אלו בהתאם‬ ‫למשקלות ולא את מספר העצורים בפועל(‪:‬‬

‫‪70‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Massoud Hamid is Awarded the 2005 Cyberfreedom‬‬ ‫‪Prize,", 8 December 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15866 (Accessed on 13 December 2005‬‬ ‫מביקור באתר זה בתאריך ‪ 28‬בינואר ‪ 2006‬עולה כי האתר אינו פעיל במתכונתו האמורה ובמקום זאת‬ ‫מתקבל התוכן הבא‪:‬‬

‫‪ 71‬אודות האיש‪ ,‬כתיבתו וקורותיו‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Journalist Nabil Fayad Freed after Being Held for 33 Days‬‬ ‫‪Without Charge,", 8 November 2004.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11545 (Accessed on 28 January 2006‬‬

‫‪172‬‬

‫‪69‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪7.25‬‬ ‫‪6.05‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪4.85‬‬

‫‪4.27 4.27‬‬ ‫‪3.65‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Arrested Journalists‬‬

‫‪Arrested Web Users‬‬

‫‪9‬‬

‫‪7.25‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪4.27‬‬

‫‪6.05‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪4.27‬‬

‫‪4.85‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪9‬‬

‫‪3.65‬‬

‫‪2005‬‬

‫הערה – השוני בציון לגבי מעצר עיתונאים בסוריה נע בין מעצר אחד )ציון ‪ (9.00‬לבין‬ ‫‪ 0‬מעצרים בשנה )ציון ‪(4.27‬‬ ‫עקיפה‬ ‫האינטרנט משמש בסוריה‪ ,‬כבמדינות אחרות‪ ,‬אמצעי מפלט לקבלת מידע והעברתו וכדברי‬ ‫בעל אינטרנט קפה בדמשק‪" :‬מה ניתן לעשות עבור חברה מדוכאת אשר כל עניינה מצטמצם‬ ‫ברצון לשחרור מהלחץ הבלתי הגיוני ממנו סובל )האזרח( בביתו ובבית ספרו?"‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫בין הדרכים לעקוף את המגבלות השלטוניות על האינטרנט בסוריה ניתן למנות את‬ ‫ההתחברות באמצעות מדינה שכנה )תושבים רבים השתמשו באינטרנט באמצעות לבנון‪,‬‬ ‫אולם העדר קווי טלפון בינלאומיים‪ ,‬מנע סידור זה בדמשק‪ (73‬וכן הגעה לאתר באמצעות‬

‫‪72‬‬

‫בהיה מארדיני‪" ,‬אלמראהקונ אלסוריונ ידפעונ מנ ג'יוב אבאא'המ ת'מנ תנפיס רע'באתהמ אלמוקע‬ ‫אלאבאחיה תטלק נקאשא חול קימ אלג'יל אלג'דיד"‪.‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪ArabicNews.com, "Bashar al-Assad Leads Campaign to Spread the Internet in Syria,", 5‬‬ ‫‪May 2000.‬‬ ‫‪http://www.arabicnews.com/ansub/Daily/Day/000505/2000050559.html (Accessed on 28‬‬ ‫)‪January 2006‬‬

‫‪173‬‬

‫מנועי חיפוש או שימוש‪ ,‬כביתר המדינות‪ ,‬בתוכנות עקיפה שונות‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫אולם‪ ,‬קיימת גם עקיפה‬

‫מבית הן בשל אי חסימה מוחלטת של השלטונות את כל האתרים והן באמצעות שימוש‬ ‫באתרים העוקפים את ההגבלות השלטוניות על הגישה החופשית לאתרי האינטרנט‪ .‬קיימת‬ ‫עדות מחודש יוני ‪ 2000‬על יכולת הגעה מאינטרנט קפה בדמשק לאתרים שונים )ובכלל זה‬ ‫אתרים ישראליים ואתרים לשימוש אנונימי באינטרנט( אשר אמורים היו להיות חסומים ע"י‬ ‫השלטונות‪ ,‬אולם זאת ככל הנראה בשל היות המקום מחוץ להישג ידם של תושבי המדינה‬ ‫והיותו משרת תושבים זרים‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫אמצעי עקיפה נוסף הם אותם אתרים המספקים שרותי דואר אלקטרוני מבוססי רשת ובכלל‬ ‫זה‪:‬‬

‫‪Mail‬‬

‫‪Arab‬‬

‫‪We‬‬

‫)‪,(http://www.bigmailbox.com‬‬

‫)‪,(http://mail.arabchat.org‬‬ ‫‪Everyone‬‬

‫)יתכן‬

‫‪.(http://www.dbzmail.com) dbzmail ,(http://www.everyone.net‬‬

‫‪BigMailBox‬‬ ‫והכוונה‬

‫ל‪-‬‬

‫‪76‬‬

‫דיון ומסקנות – מאפייני האתרים החסומים‬ ‫כל משטר הינו תאב חיים ומעוניין להחזיק ברסן השלטון ככל שניתן בידיו‪ ,‬אולם משטר‬ ‫דיקטטורי אינו זוכה ללגיטימציה רבה מצד הנשלטים ולפיכך עליו להשתמש באמצעים לא‬ ‫לגיטימיים כדי להבטיח את המשך אחיזתו בשלטון‪ ,‬קל וחומר בשלטון עדתי בעל לגיטימציה‬ ‫בעייתית מלכתחילה כאמור בסוריה‪ ,‬אשר הינו בעל רכיבים פוליטיים חילוניים ונעדר סממנים‬ ‫של לכידות דתית או מסורתית‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין פלא בעדות‪ ,‬כמצויין בראשית הפרק‪ ,‬כי בכניסת‬ ‫האינטרנט למדינה‪ ,‬שאף המשטר הסורי למקסם מחד גיסא את היתרונות הכלכליים‬ ‫הטמונים בו וזאת תוך צמצום העלויות הפוליטיות מאידך גיסא‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Syria Internet under Siege".‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪Schneider, "Letter From Syria".‬‬ ‫‪Watier, "Syria,", p.3.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Syria".‬‬ ‫‪ 76‬ח'אלד זנלכו‪" ,‬סוריה 'תחאצר' אלבריד אלאלכתרוני ורסאא'לה"‪.‬‬

‫‪174‬‬

‫לכל אורך תקופת פעולת האינטרנט במדינה ניתן לראות את המעורבות השלטונית בו ואת‬ ‫היותו כלי בעל יתרונות פוליטיים ואחרים אך תוך 'עלויות פוליטיות' שיש לצמצם‪ .‬זאת‬ ‫באמצעות מעורבות אישית של בכירי המשטר‪ ,‬קביעת יעדים מוגדרים מראש הכוללים פיקוח‬ ‫על האינטרנט וחסימת תכנים בו‪ ,‬מתן גישה לפלחים מוגדרים היטב באוכלוסיה לצד הצרת‬ ‫צעדי גורמים פוליטיים העוינים את המשטר‪ .‬אולם ‪ -‬להבדיל ממדינות אחרות – כל זאת בלא‬ ‫חקיקה ייעודית להגבלת האינטרנט‪ ,‬אלא תוך הסתמכות על חקיקה כללית וצעדי השלטון‬ ‫בתחומי הטכנולוגיה והכלכלה‪.‬‬ ‫בשאר אל‪-‬אסד עצמו עמד בראש ה‪ ,SCS-‬אשר בצוותא עם ה‪) STE-‬האחראי הבלבדי על‬ ‫התקשורת במדינה(‪ ,‬ערכו את הניסוי הראשוני לחיבור מוסדות הממשלה לאינטרנט‪ ,‬כאשר‬ ‫בין מטרות הניסוי הוגדרה סוגיית בדיקת ההתאמה לבעיות הבטחון של המדינה‪ .‬בדו"ח‬ ‫הסיכום לניסוי נכתב כי על סוריה להתחבר לאינטרנט במהירות מארבע סיבות היכולות לקדם‬ ‫את המדינה‪ :‬מחקר ואקדמיה‪ ,‬מסחר‪ ,‬תרבות והיסטוריה והיותו כלי להקניית לגיטימציה‬ ‫בינלאומית לעמדותיה של סוריה‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬ולשם התמודדות עם 'העלויות הפוליטיות' הכרוכות בכניסת האינטרנט‪ ,‬הגדיר‬ ‫המשטר בתחילת הדרך את הצורך בפיקוח על האינטרנט‪ :‬אישור הממשלה לפרויקט הניסוי‬ ‫כלל צורך בשרת אשר ייעודו ניטור וחסימת אתרים בלתי רצויים וכן פיקוח על האינטרנט‪.‬‬ ‫ברוח זו‪ ,‬מבין שש המטרות אשר הוצבו לפרויקט הניסוי ניתן למצוא את סוגיית הכשרת צוות‬ ‫טכני מקומי שתפקידו גילוי‪ ,‬ניטור‪ ,‬וחסימת אתרים בלתי רצויים )הסעיף השלישי משישה(‪.‬‬ ‫אף עם כניסתו הרשמית של האינטרנט לסוריה באוקטובר ‪ ,2000‬לא הותר בו השימוש‬ ‫לגורמים פרטיים‪ ,‬אלא למספר מצומצם ומוגדר היטב ובכלל זה גורמים עסקיים ואנשי מקצוע‪.‬‬ ‫מידע זה משתלב עם הנתון בדבר שיעור חדירת האינטרנט למדינה העומד על מחצית‬ ‫מהשיעור לכלל אזור המזרח התיכון ועל היות סוריה מפגרת אחר כמעט כל מדינות האזור‬ ‫בתחומי מוכנות תשתיתית‪ :‬מחשבים אישיים‪ ,‬קווי טלפון‪ ,‬וטלפונים סלולריים‪ .‬זאת‪ ,‬תוך‬ ‫שיפור הדרגתי בנושאים אלו לאורך השנים כעולה מתוצאות המודל‪.‬‬

‫‪175‬‬

‫‪6.44‬‬

‫‪6.39‬‬

‫‪6.23‬‬

‫‪6.61‬‬

‫‪6.35‬‬

‫‪6.37 6.38 6.33 6.29‬‬

‫‪6.37‬‬ ‫‪6.23‬‬ ‫‪6.04‬‬

‫‪6.08‬‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5.51 5.43‬‬ ‫‪5.26‬‬

‫‪5.13‬‬

‫‪5.04‬‬

‫‪5.02‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4.6‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3.19 3.19 3.19 3.19‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪Law‬‬ ‫‪Enforcement‬‬

‫‪Regulations‬‬ ‫‪and Legislation‬‬

‫‪Personal‬‬ ‫‪Freedom‬‬

‫‪Economic‬‬ ‫‪Indices‬‬

‫‪Society‬‬

‫‪Internet and‬‬ ‫‪Communication‬‬

‫‪6.39‬‬

‫‪3.19‬‬

‫‪6.08‬‬

‫‪6.37‬‬

‫‪5.51‬‬

‫‪6.61‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪5.02‬‬

‫‪3.19‬‬

‫‪6.35‬‬

‫‪6.38‬‬

‫‪5.43‬‬

‫‪6.37‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪4.6‬‬

‫‪3.19‬‬

‫‪6.23‬‬

‫‪6.33‬‬

‫‪5.26‬‬

‫‪6.23‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪5.13‬‬

‫‪3.19‬‬

‫‪6.44‬‬

‫‪6.29‬‬

‫‪5.04‬‬

‫‪6.04‬‬

‫‪2005‬‬

‫כאמור‪ ,‬הגבלת הגישה לאינטרנט והפיקוח על המשתמשים אינם מבוצעים באמצעות חקיקה‬ ‫ישירה מגבילה אלא ע"י הגבלות טכנולוגיות )פיקוח וניטור לצד חסימת אתרים(‪ ,‬כלכליות‬ ‫)עלויות גבוהות של ציוד‪ ,‬חיבור ושימוש באינטרנט(‪ ,‬אישיות )הגבלות על חופש אישי‪ ,‬מעצר‬ ‫עיתונאים ומשתמשי אינטרנט( ולאו דווקא חקיקתיות )מלבד תקנות המסדירות את האחריות‬ ‫הבלבדית של ה‪ STE-‬לנושא התקשורת במדינה וקיומם של שני ‪ ISPs‬הנשלטים ע"י‬ ‫הממשל(‪ .‬די אם יצויין בהקשר זה מיקומה הנמוך של סוריה מבין כלל מדינות האזור בתחומי‬ ‫חופש פוליטי‪ ,‬חופש לפרט ולעיתונות והיותה מוגדרת אחת מ‪ 15-‬אויבות האינטרנט בעולם‪.‬‬ ‫מטבלה זו‪ ,‬המסכמת את הציונים שקיבלה כל קבוצת פרמטרים במודל‪ ,‬ניתן לראות כי גם אם‬ ‫בשלושת הפרמטרים הראשונים של תקשורת ואינטרנט‪ ,‬חברה וכלכלה‪ ,‬מצבה של סוריה‬ ‫חמור‪ ,‬הרי שקיים שיפור הדרגתי בקבוצות פרמטרים אלו לאורך השנים‪ .‬אולם בבד בבד‪,‬‬ ‫ניתן לראות כי במחצית השניה של קבוצות פרמטרים‪ ,‬אלו הקשורות בחופש אישי‪ ,‬חקיקה‬ ‫ואכיפה‪ ,‬נותרה סוריה במצב קשה שאף החמיר לאורך השנים‪.‬‬

‫‪176‬‬

‫)הסיבה לציון הטוב יחסית עבור קבוצת הפרמטרים הקשורה בחקיקה‪ ,‬מקורה בעובדה‬ ‫שצוינה לעיל שאין בסוריה חקיקה מפורשת הדנה באינטרנט והאוסרת את השימוש בו(‪.‬‬ ‫אף בחינת התבטאויות בכירים סוריים מלמדת על החשיבות הרבה אשר הם רואים לסכנות‬ ‫הפוליטיות הטמונות בו‪ ,‬בין השאר ככלי שרת בידי גורמים אופוזיציוניים‪ ,‬ולהעדר הכוונה‬ ‫להסיר את הפיקוח מהאינטרנט גם אם יופחתו עליות השימוש בו‪.‬‬ ‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬לא ייפלא אפוא‪ ,‬כי אמנם להלכה חסומים בסוריה אתרים בלתי‬ ‫מוסריים ואתרים 'עויינים'‪ ,‬אולם למעשה מלבד אתרים פורנוגראפיים‪ ,‬כל יתר האתרים‬ ‫החסומים‪ ,‬הינם בעלי זיקה פוליטית וכאלו היכולים לערער את מידת הלגיטימציה של השלטון‬ ‫בקרב בני עמו‪ ,‬לספק מידע על הקורה במדינה ולשמש במה להבעת דעות והעברת מידע‪.‬‬ ‫בין אלו ניתן למצוא אתרים שמקורם ישראל )בעלי סיומת ‪ ,(.il‬אתרי ארגוני זכויות אדם‪,‬‬ ‫אתרים המייצגים מיעוטים‪ ,‬דואר אלקטרוני רשת‪ ,‬אתרי חדשות ערביים ואתרים סורים‬ ‫מקומיים‪ ,‬להבדיל ממדינות אחרות החוסמות גם אתרים של זרמים דתיים או דתות אחרות‪,‬‬ ‫אתרי בריאות‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות וכד'‪ ,‬אשר בסוריה חסימתם של אלו שולית‪.‬‬

‫‪177‬‬

‫פרק ו' – האינטרנט במצרים‬ ‫היסטוריה‬ ‫מצרים הינה מובילת העולם הערבי בתחומי התקשורת והטכנולוגיה‪ ,‬במיוחד בנושאי פיתוח‬ ‫וייצור תכניים תקשורתיים‪ ,‬כחלק ממעמדה כמנהיגה הפוליטית והתרבותית של העולם‬ ‫הערבי‪ .‬מתוקף כך הממשל התייחס בחיוב לקליטת טכנולוגיות חדשות של תקשורת המונים‬ ‫דוגמת רדיו‪ ,‬טלביזיה )ואף באמצעות לווין(‪ ,‬טלפון ומחשוב‪ .‬במסגרת זו פעל הממשל‬ ‫להחדרת המחשב האישי במדינה ובעיקר בקרב הסטודנטים‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫בינואר ‪ 1992‬הוקם במצרים‪ ,‬כמיזם משותף של הקבינט‪ ,‬חברות הנדסה ועסקים מסחריים‪,‬‬ ‫ה‪Regional Information Technology and Software Engineering ) RITSEC-‬‬ ‫‪ (Center‬לשם יצירת מדיניות אינטרנט‪ ,‬נוכחות וגישה ציבורית רחבה תוך שימת דגש בראש‬ ‫ובראשונה על הגורמים המסחריים‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫האינטרנט החל במצרים באוקטובר ‪ 31993‬באמצעות חיבור רשת האוניברסיטאות המצרית‬ ‫)‪ (Egyptian Universities Network - EUN‬המנוהלת ע"י אוניברסיטת קהיר‪ ,‬לצרפת וזאת‬ ‫במהירות של ‪ 4.9.6KB‬מספר המנויים עמד על ‪ 3,000-2,000‬מתוך אוכלוסיה של ‪ 63‬מליון‪,‬‬

‫‪5‬‬

‫כאשר מרבית המשתמשים היו מקרב האוניברסיטאות במדינה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1994‬חולק ה‪ Country Code Top Level Domain-‬של מצרים )‪ (.eg‬לשלוש‬ ‫קבוצות עיקריות‪ :‬סיומות לאתרים אקדמאיים )‪ eun.eg‬לאוניברסיטאות ו‪ sci.eg-‬למוסדות‬

‫‪Rasha, "Taking the e-train,", pp. 150-152.‬‬ ‫‪Anderson, "Is the Internet".‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫אודות הארגון‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫)‪RITESC Profile. http://www.ritsec.org.eg/html/profile.html (Accessed on 22 June 2006‬‬ ‫‪ 3‬לרקע היסטורי נרחב אודות התפתחות תחום מערכות הידע‪ ,‬התקשורת והאינטרנט במצרים‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Sherif Kamel, "The Birth of Egypt's Information Society,", International Journal of Computer‬‬ ‫‪and Engineering Management, Vol. 5, No. 3, Assumption University of Thailand,‬‬ ‫‪September-December 1997.‬‬ ‫)‪http://www.journal.au.edu/ijcem/sep97/article2.html (Accessed on 29 July 2006‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Nivien Saleh, "Transforming the Political Elite through New Technologies: The Case of‬‬ ‫‪Egypt,", Paper delivered at International Conference on Politics and Information Systems:‬‬ ‫‪Technologies and Applications. Orlando, FL. New Media and Information Technology‬‬ ‫– ‪Working Papers, Georgetown University, Center for Contemporary Arab Studies, 31 July‬‬ ‫‪2 August 2003.‬‬ ‫)‪http://nmit.georgetown.edu/papers/saleh.htm (Accessed on 29 July 2006‬‬

‫‪178‬‬

‫מחקר(‪ ,‬סיומת לאתרים מסחריים )‪ (com.eg‬וסיומת לאתרים ממשלתיים )‪ .(gov.eg‬עדיין‬ ‫לא היתה קיימת גישה לאינטרנט למטרות מסחריות‪ ,‬ה‪ ISP-‬היחיד )‪ (In-Touch‬אשר היה‬ ‫בעל קשר לשרת בארה"ב‪ ,‬יכול היה לספק רק שרותי דואר אלקטרוני‪ ,‬דבר אשר היה כרוך‬ ‫בעלויות חיבור ושימוש גבוהות‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫בספטמבר אותה שנה חל שיפור משמעותי בקישוריות בהיבטי תשתית שונים אשר הגדילו‬ ‫את המהירות מ‪ 9.6KB-‬ל‪ – 64KB-‬הדבר איפשר חיבור ארגונים לא ממשלתיים ועסקים‬ ‫פרטיים והפך את האינטרנט במדינה לציבורי ולא רק לנחלת האקדמיה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫ב‪ 1995-‬החלה ‪ RITSEC‬ב'פרויקט אוטוסטרדת המידע' אשר מטרתו קידום יצירת רשתות‬ ‫תקשורת מהירות‪ ,‬שיפור התפתחות בסיסי מידע מקוונים ומאובטחים ופיתוח בסיס של‬ ‫משאב אנושי לתמיכה באוטוסטרדת המידע‪ ,‬כמו גם פרויקט שייעודו לספק לאזורים הכפריים‬ ‫את התשתית התקשורתית הנדרשת‪ 8.‬כל זאת במטרה לשלב את מצרים בכלכלה העולמית‪.‬‬ ‫באותה שנה הודיעה חברת התקשורת ‪ Telecom Egypt‬כי ‪ ISPs 12‬פרטיים יכולים לספק‬ ‫שרותי אינטרנט במדינה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫בשנת ‪ 1996‬מהירות התקשורת היתה גדולה פי ‪ 20‬מאשר ‪ 3‬שנים קודם לכן ומספר‬ ‫המשתמשים עמד על ‪.20,000‬‬

‫‪10‬‬

‫בשנת ‪ 1999‬קיבלה הפעילות לחיבור מצרים לאינטרנט‬

‫תוקף נשיאותי‪ ,‬עם הכרזת הנשיא מובאראכ על כוונתה של מצרים לנוע במלוא הקיטור‬ ‫קדימה לעבר היותה מוקד אינטרנט אזורי ויצואנית תוכנה‪ .‬אולם‪ ,‬משנת ‪ 2001‬החלה‬ ‫הממשלה לפקח על הפעילות באינטרנט אודות חומרים לא ראויים או בעלי רגישות גבוהה‬ ‫עבור הממשל‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרשויות פעלו רבות למען פיתוח האינטרנט ובשל תחרות בין כ‪-‬‬

‫‪5‬‬

‫‪Rasha, "Taking the e-train,", p. 153.‬‬ ‫‪Ibid, pp. 153-154.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪Tarek Kamel, "Internet Commercialization in Egypt: A Country Model,", INET'97 (Internet‬‬ ‫‪Society's seventh annual conference).‬‬ ‫‪http://www.isoc.org/isoc/whatis/conferences/inet/97/proceedings/E6/E6_2.HTM‬‬ ‫)‪(Accessed on 4 March 2006‬‬ ‫‪Rasha, "Taking the e-train,", p. 154.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪Saleh, "Transforming".‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Rasha, "Taking the e-train,", p. 154.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪179‬‬

‫‪ ISPs100‬במדינה‪ ,‬עלויות התקשורת הנמוכות היוו גורם חשוב בדמוקרטיזציה של הפעילות‬ ‫המקוונת במדינה‪ ,‬אשר בה עדיין רק ל‪ 3%-‬מהתושבים היתה גישה לאינטרנט‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫בתחילת ‪ 2002‬הוחל ביוזמה ממשלתית לאינטרנט חופשי במדינה‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות מהלך‬ ‫המאפשר לתושבים לרכוש מחשבים אישיים‪ ,‬לצד שיפור הקישוריות ונגישות המשתמשים‪.‬‬ ‫במסגרת זו הוחל בשרות ייחודי של מתן גישה חינם לאינטרנט באמצעות כל אחד מ‪ 68-‬ה‪-‬‬ ‫‪ ISPs‬במדינה כשעל המשתמש היה לשלם רק את עלות שיחת הטלפון )שירות אשר בשנת‬ ‫‪ 2002‬היה מצוי בקרב ‪ 23‬מתוך ‪ 26‬המחוזות(‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫אלו הביאו לעליה דרמטית במספר‬

‫המשתמשים באינטרנט‪ ,‬למרות ששיעור יודעי הקרוא וכתוב במדינה עמד על ‪ 50%‬בלבד‪,‬‬ ‫ולתחרותיות רבה יותר בין ה‪.ISPs-‬‬

‫‪13‬‬

‫באותה השנה דווח על התקדמות פרויקט 'הממשלה‬

‫האלקטרונית' אשר במסגרתו אמורה הממשלה להגיש לאזרחי מצרים מספר שירותים‬ ‫באמצעות הטלפון והאינטרנט‪ ,‬כשהמטרה הסופית לדברי מנהל הפרויקט‪ ,‬אחמד דרויש‪,‬‬ ‫היתה שכל שרותי הממשל יינתנו לאזרחים באמצעות האינטרנט ללא כל צורך בהגעה פיזית‬ ‫שלהם למשרדים השונים‪ .‬לדבריו‪ ,‬הדבר יצמצם את הוצאות הממשלה ויעזור למדינה‬ ‫להשתלב בכלכלה העולמית‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫אולם‪ ,‬במאמר משנת ‪ 2005‬דווח ששליש משרותי הממשלה‬

‫ניתנים בצורה מקוונת וגם זאת לשם הורדת טפסים ופרטים על קבלת שירותים מבלי יכולת‬ ‫לבצע תהליכים בצורה מקוונת‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בהקשר זה יצויין כי מודעות לנושא האינטרנט בקרב הציבור וכן רמת השכלה מתאימה‪,‬‬ ‫נחשבו בשנת ‪ 2000‬לשני הגורמים העיקריים לעיכוב התפשטות האינטרנט במדינה‬

‫‪16‬‬

‫ולא‬

‫‪11‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance: 2004 Egypt".‬‬ ‫‪Rasha, "Taking the e-train,", p. 155.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Egypt: A False Freedom,".‬‬ ‫)‪http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/egypt.shtml (Accessed on 4 March 2006‬‬ ‫‪Rasha, "Taking the e-train,", p. 155.‬‬ ‫‪ 14‬אילאפ‪" ,‬אלאנתהאא' מנ אעדאד קאנונ אלתוקיע אלאליכתרוני במצר‪ ,",‬אילאפ‪ 22 ,‬בספטמבר ‪.2002‬‬ ‫‪http://www.elaph.com/ElaphWeb/Archive/1033202442782508500.htm (Accessed on 20‬‬ ‫)‪October 2006‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪Rasha, "Taking the e-train,", p. 158.‬‬ ‫‪ 16‬קיימת הטענה כי פתרון שתי סוגיות אלו לבדן עשוי להגדיל את מספר מנויי האינטרנט במדינה פי ‪ 10‬עד‬ ‫פי ‪.20‬‬ ‫‪Mohamed A. El-Nawawy, "Profiling Internet Users in Egypt: Understanding the Primary‬‬ ‫‪Deterrent Against Their Growth in Number,", INET 2000 (Internet Society's 10th Annual‬‬ ‫‪Conference).‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪180‬‬

‫גורמים דוגמת תשתית תקשורת‪ ,‬שפה ותרבות‪ ,‬הכנסה לנפש ועלות השימוש‪ ,‬אשר‬ ‫לפתרונם תהיה תועלת שולית על התפשטות האינטרנט במצרים‪.‬‬ ‫נתון זה מקבל חיזוק מסקר של האו"ם משנת ‪) 2003‬נספח ו'( אודות מידת המוכנות בעולם‬ ‫לנושא ‪ .e-gov‬מסקר זה עולה כי מצרים זוכה לציון של ‪ 0.62‬ברמת ההון האנושי )‪(2.1.4‬‬ ‫מתוך טווח שבין ‪ 0.48‬ל‪ 0.84-‬עבור ‪ 17‬מדינות ערב‪ .‬נתון זה נמוך ביותר בהתחשב בעובדה‬ ‫שרק מרוקו‪ ,‬סודאן ותימן מדורגות נמוך יותר במדד זה‪.‬‬ ‫עם זאת ניתן לראות התפתחות ושיפור ברמת ההון האנושי במצרים בשלושת הפרמטרים‬ ‫אשר נמדדו במודל זה‪ :‬מדד ‪ ,Human Development Index‬רמת החינוך ע"פ ‪Education‬‬ ‫‪ ,Index‬שיעור ידיעת קרוא וכתוב בקרב האוכלוסיה הבוגרת‪ ,‬כמשתקף מציוני המודל עבור‬ ‫פרמטרים אלו‪:‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪7.97‬‬

‫‪6.86‬‬

‫‪6.37‬‬

‫‪8.16‬‬

‫‪6.62‬‬

‫‪5.66‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.59‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Adult Literacy Rate‬‬

‫‪Education Index‬‬

‫‪Human Development‬‬ ‫‪Index‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8.16‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪7.97‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪5.66‬‬

‫‪4.59‬‬

‫‪6.62‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪6.86‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪6.37‬‬

‫‪2005‬‬

‫השוואת ציונה הכולל של מצרים לקבוצת החברה‪ ,‬מרחיבה את היריעה ומגלה כי אכן מקומה‬ ‫הוא הנמוך מבין המדינות )בעיקר בשל רמת החינוך וההון האנושי(‪ ,‬אולם חל בו שיפור‪:‬‬

‫)‪http://www.isoc.org/inet2000/cdproceedings/8d/8d_3.htm (Accessed on 4 March 2006‬‬

‫‪181‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7.06 7.04‬‬ ‫‪5.53 5.76‬‬

‫‪5.52 5.39‬‬ ‫‪5.23 5.15‬‬

‫‪5.51 5.43‬‬ ‫‪5.26 5.04‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2.94 2.83 3.11 2.88‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪U.A.E‬‬

‫‪Egypt‬‬

‫‪Saudi Arabia‬‬

‫‪Syria‬‬

‫‪2.94‬‬

‫‪7.06‬‬

‫‪5.52‬‬

‫‪5.51‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪2.83‬‬

‫‪7.04‬‬

‫‪5.39‬‬

‫‪5.43‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪3.11‬‬

‫‪5.53‬‬

‫‪5.23‬‬

‫‪5.26‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪2.88‬‬

‫‪5.76‬‬

‫‪5.15‬‬

‫‪5.04‬‬

‫‪2005‬‬

‫עוד ניתן לראות מסקר האו"ם בנושא ה‪ ,e-gov-‬כי הסיבה למיקומה הנמוך של מצרים מבין‬ ‫מדינות ערב בכל הנוגע לאינטרנט בכלל ולנושא ה‪ e-Gov-‬בפרט‪ ,‬אינם בהכרח תולדה של‬ ‫אמצעי תקשורת‪ ,‬אלא ככל הנראה סיבות אחרות‪:‬‬ ‫מצרים מצויה במקום ה‪ 140-‬בעולם‪ ,‬לפי סקר זה‪ ,‬מבחינת רמת מוכנותה לנושא ה‪,e-gov-‬‬ ‫כאשר היא מקדימה מבין מדינות ערב רק את סודאן‪ ,‬תימן ולוב )בסדר זה(‪ .‬ברכיב ה‪Web -‬‬ ‫‪ Measure‬המצב חמור אף יותר הואיל ובו מקדימה מצרים רק את לוב‪ .‬אולם כאמור‪ ,‬הסיבה‬ ‫אינה בהכרח טכנולוגית‪ :‬לצד רמת ההון האנושי וה‪ ,Web Measure-‬מהווים מספר מרכיבים‬ ‫בתחום התקשורת את השליש הנוסף בכל האמור ברמת המוכנות לנושא‪ .‬בתחום התקשורת‬ ‫מצויה מצרים רק במקום ה‪ .12-‬כלומר מבין שלושת הרכיבים‪ ,‬זהו הרכיב בו היא זוכה לדרוג‬ ‫הגבוה ביותר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬למרות שבמצרים קיימים לפי סקר זה כמעט פי ‪ 5‬מחשבים אישיים‬ ‫)‪ (1.1.3‬מאשר בלוב‪ ,‬כפי ‪ 50‬מכשירי טלפון קווי )‪ (1.1.4‬וכפי ‪ 8‬טלפונים סלולריים לאלף‬ ‫נפש )‪ ,(1.1.5‬הרי שבלוב ‪ 109‬אנשים משתמשים באינטרנט לכל אלף נפש לעומת ‪8.5‬‬ ‫במצרים‪ .‬ככל הנראה בזכות ההון האנושי בלוב אשר ממוקם במקום הראשון מבין ‪ 17‬מדינות‬ ‫ערב לפי אותו הסקר‪.‬‬

‫‪182‬‬

‫בהשוואה לסוריה ניתן לראות כי בשתי המדינות כמות זהה של מחשבים אישיים וטלפונים‬ ‫קווים לאלף נפש וכי במצרים שיעור הטלפונים הסלולריים אף גבוה יותר מפי ‪ 5‬מאשר‬ ‫בסוריה‪ .‬אולם למרות שיעור ההון האנושי הגבוה יותר בסוריה הרי שבמצרים שיעור השימוש‬ ‫גבוה בלמעלה מפי ‪ – 2‬ככל הנראה בשל רמת הפתיחות השלטונית הגבוהה יותר במצרים‬ ‫מאשר בסוריה‪.‬‬ ‫בעניין זה אכן ניתן לראות כי בשתי המדינות קיימת זהות בשלושת תחומים אלו )מחשבים‬ ‫אישיים‪ ,‬קווי טלפון ומכשירי טלפון סלולריים לאלף נפש(‪ ,‬הן מבחינת רמת הציון והן מבחינת‬ ‫מידת השינוי בו‪ ,‬כמשתקף מציוני המודל‪:‬‬

‫‪183‬‬

‫מצרים‬ 7.2 7 6.8

6.96 6.79

6.77 6.66

6.6

6.57

6.6

6.55

6.5

6.41

6.4

6.25 6.13

6.2

6.02

6 5.8 5.6 5.4 PCs (per 1000 people)

Telephone mainlines (per 1,000 people)

Mobile cellular subscribers (per 1,000 people)

2002

6.79

6.96

6.77

2003

6.57

6.55

6.66

2004

6.6

6.25

6.5

2005

6.41

6.13

6.02

‫סוריה‬ 7.2

7.04

7 6.8 6.6

6.76

6.74 6.64

6.58 6.5

6.36

6.34

6.4

6.19

6.2

6.15 5.99

6 5.8

5.62

5.6 5.4 PCs (per 1000 people)

Telephone mainlines (per 1,000 people)

Mobile cellular subscribers (per 1,000 people)

2002

6.74

6.64

7.04

2003

6.58

6.19

6.76

2004

6.5

5.99

6.36

2005

6.34

5.62

6.15

184

‫עוד יצויין‪ ,‬כי בשנת ‪ 2005‬היתה מצרים מצויה במקום ה‪ 53-‬מתוך ‪ 65‬מדינות )ירידה‬ ‫מהמקום ה‪ 51-‬בשנת ‪ (2004‬בסקר שנתי הבוחן את מידת מוכנות המדינה לסחר מקוון‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫שימוש )‪(1.1.1‬‬ ‫בחמש השנים ‪ 2004-1999‬גדל שיעור המשתמשים באינטרנט במדינה פי ‪ 10‬לכדי ‪ 4‬מיליון‬ ‫ובסופה של אותה השנה הוערך שכל מנוי )חשבון( אינטרנט חולקים שמונה משתמשים‪.‬‬ ‫כאשר למעלה מ‪ 40%-‬ממשתמשי האינטרנט הינם תלמידים וסטודנטים בגילאי ‪.28-16‬‬

‫‪18‬‬

‫במצרים מצויים ‪ 17.6%‬מסך גולשי האינטרנט באפריקה‪ ,‬כאשר שיעור חדירת האינטרנט‬ ‫למדינה עומד על ‪ 6%‬בהשוואה ל‪ 2.7%-‬בכלל אפריקה ו‪ 8.6%-‬בכלל המזרח התיכון‪ .‬שיעור‬ ‫גידול השימוש באינטרנט בין השנים ‪ 2005-2000‬עמד על ‪ 833.3%‬בהשוואה ל‪429.8%-‬‬ ‫בכלל אפריקה ו‪ 392.1%-‬בכלל המזרח התיכון‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫אודות שיפור משמעותי זה ניתן ללמוד גם מהתפתחות ציוני פרמטר זה במודל‪ ,‬תוך השוואה‬ ‫לסוריה שאף כאן רמת הציונים והשיפור בהם זהה בין שתי המדינות‪:‬‬

‫‪17‬‬

‫‪The Economist Intelligence Unit, "The 2005 e-readiness Rankings".‬‬ ‫עוד אודות מצרים והסחר האלקטרוני‪ ,‬ראה הכתבה הבאה הדנה במחקר מצרי אשר בוצע ע"י שריף‬ ‫האשם‪ ,‬מנהל משרד פיתוח החברה במשרד התקשורת‪ ,‬הקורא ליישום דחוף של סחר אלקטרוני במדינה‪.‬‬ ‫המחקר מזהיר מפני פשיטת רגל הצפויה לעסקים שלא יישמו את השימוש באינטרנט ומדגיש את‬ ‫החשיבות שבתכנון אסטרטגי להטמעת תחום הסחר האלקטרוני לטובת כלכלת המדינה‪.‬‬ ‫אילאפ‪" ,‬תוקעאת דראסה מצריה‪ :‬חג'מ אלתג'ארה אלאלכתרוניה ‪ 6.9‬אלפ מליאר דולאר פי עאמ ‪,",2004‬‬ ‫‪ 20‬באוגוסט ‪.2002‬‬ ‫‪http://www.elaph.com/ElaphWeb/Archive/1029828570219493400.htm (Accessed on 17‬‬ ‫)‪September 2006‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪Rasha, "Taking the e-train,", p. 157.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪Internet World Stats, "Middle East Internet Usage".‬‬ ‫‪Internet World Stats, "Internet Usage Statistics for Africa".‬‬

‫‪185‬‬

‫)‪Internet Users (per 1,000 people‬‬

‫‪6.68‬‬

‫‪6.8‬‬ ‫‪6.6‬‬

‫‪6.48‬‬ ‫‪6.36‬‬ ‫‪6.25‬‬

‫‪6.4‬‬

‫‪6.21‬‬ ‫‪6.2‬‬

‫‪6.02‬‬

‫‪5.97‬‬

‫‪5.92‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪5.4‬‬

‫‪Egypt‬‬

‫‪Syria‬‬

‫‪6.48‬‬

‫‪6.68‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪6.25‬‬

‫‪6.36‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪6.02‬‬

‫‪6.21‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪5.92‬‬

‫‪5.97‬‬

‫‪2005‬‬

‫דמותו של הגולש ‪ -‬מסקר שלהלן ומנתונים שמקורם ב‪ ISPs-‬במצרים עולה דמותו של‬ ‫המשתמש הממוצע בשנת ‪:2000‬‬ ‫•‬

‫‪20‬‬

‫שני שליש הינם גברים‪ ,‬כאשר על פי רוב הגברים עושים שימוש באינטרנט לצורך‬ ‫קשרים חברתיים בעוד הנשים לשם השגת מידע והעברתו‪.‬‬

‫•‬

‫מחצית מהמשתמשים מקורם במשקי בית וכן בעסקים קטנים ובינוניים‪.‬‬

‫•‬

‫‪ 80%‬מהמשתמשים מקורם מקהיר והיתר מאלכסנדריה‪.‬‬

‫•‬

‫מרבית השימוש הינו בשעות הפנאי‪ :‬לפני ואחרי שעות העבודה‪.‬‬

‫‪El-Nawawy, "Profiling Internet".‬‬ ‫‪Rasha, "Taking the e-train,", p. 158.‬‬ ‫בשנת ‪ 2004‬נערך סקר בקרב כמה עשרות משתמשי אינטרנט קפה במצרים במטרה לעמוד על‬ ‫מאפייניהם ומאפייני השימוש שהם עושים באינטרנט במקומות אלה‪.‬‬

‫‪186‬‬

‫‪20‬‬

.ICQ ‫כמחצית עושים שימוש באמצעי לתקשורת אינטראקטיבית דוגמת‬

•

‫ וחדשות ולאחריהן‬,‫ הורדת תוכנות‬,‫ תקשורת‬,‫השימוש באינטרנט הינו לצרכי בידור‬

•

.‫קניות וחינוך ולבסוף – למטרות עסקים‬ .‫ דקות ליום‬15-‫רבע מהנשאלים עשו שימוש באינטרנט פחות מ‬

•

1

Use e-mail (store25 % frequent use and-forward communications)

24 % moderate use

27 % light use

24 % do not use

2

Use of interactive communications 14 % frequent use (ICQ and other)

9 % moderate use

31 % light use

46 % do not use

3

Use of browsing

20 % moderate

13 % light use

1 % do not use

4

Use of VPN and Enterprise LAN 17 % frequent use access (business connectivity)

0 % moderate use

2 % light use

81 % do not use

5

Number of users sharing the account

66 % frequent use

23 %: one user only uses the account 38 %: that only one SME (and home) office use the account 39 %: that 2 or more use the account

6

Use for entertainment 43 % frequent use (music, movies, games)

24 % moderate use

27 % light use

6 % do not use

7

Use for news

48 % frequent use

15 % moderate use

25 % light use

12 % do not use

8

Use for business information

5 % frequent use

21 % moderate use

45 % light use

29 % do not use

9

Use for downloading 47 % frequent use computer files for business/personal

23 % moderate use

10 % light use

20 % do not use

13 % frequent use

19 % moderate use

20 % light use

48 % do not use

Use for 11 communicating (e- 39 % frequent use mail, ICQ, other)

20 % moderate use

11 % light use

30 % do not use

12 Use for education

1 % moderate use

40 % light use

39 % do not use

10 Use for shopping

20 % frequent use

Wheeler, "The Internet in the Arab World".

187

‫‪18 % no busy‬‬ ‫‪signal‬‬

‫‪20 % customer‬‬ ‫‪support‬‬

‫‪28 % access speed‬‬ ‫‪advantage‬‬ ‫)‪(Bandwidth‬‬

‫‪34 % cost of‬‬ ‫‪service‬‬

‫‪In‬‬ ‫‪your‬‬ ‫‪ISP‬‬ ‫‪selection, what is‬‬ ‫‪13 the most important‬‬ ‫‪feature that you‬‬ ‫?‪look for‬‬

‫‪26 % < 15‬‬ ‫‪minutes/day‬‬

‫‪11 % < 1‬‬ ‫‪hour/day‬‬

‫‪48 % < 3 and > 1‬‬ ‫‪hour(s)/day‬‬

‫‪15 % > 3‬‬ ‫‪hours/day‬‬

‫‪How frequently do‬‬ ‫‪14 you‬‬ ‫‪use‬‬ ‫‪the‬‬ ‫?‪Internet‬‬

‫‪lighter 5p-8p‬‬

‫‪busy 2p-5p‬‬

‫‪lightest 3a-2p‬‬

‫‪Most busy 8p-3a‬‬

‫‪Question to the‬‬ ‫‪ISP: When is the‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪Internet most in‬‬ ‫?)‪use (weekdays‬‬

‫חקיקה )‪(3.2.1‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2002‬תוקן סעיף ‪ 65‬לחוק התקשורת והוא קובע כעת כי לאזרחים זכות לפרטיות‬ ‫וכי לרשויות הבטחון במדינה הרשות לפגוע בפרטיות התקשורת בהתאם לחוק וזאת‬ ‫באמצעות צו בית משפט המוגבל ל‪ 30-‬יום ואשר יינתן רק בחשד לעברות או פשעים אשר‬ ‫עונשם מעל ל‪ 3-‬שנות מאסר‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫קודם לכן באותה השנה הוכן חוק החתימה האלקטרונית כחלק מפרויקט ממשלה אלקטרונית‬ ‫במצרים‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫פיקוח )‪(3.1‬‬ ‫בחלוקה אזורית של חופש העיתונות על פי מדד ‪ ,Freedom House‬התקדמה מצרים בצורה‬ ‫משמעותית בשנת ‪2005‬‬

‫‪23‬‬

‫למקום ה‪ 13) 8-‬בשנת ‪ (242004‬מבין ‪ 19‬מדינות האזור )כולל‬

‫ישראל(‪ .‬להלן השינויים בציונה של מצרים לאורך השנים ‪ 2005-2002‬בתחום חופש‬ ‫העיתונות כפי שניתן במודל זה בהתבסס על שני מדדים‪Reporters ,Freedom House :‬‬ ‫‪:Without Borders‬‬

‫‪21‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Egypt".‬‬ ‫‪ 22‬אילאפ‪" ,‬אלאנתהאא' מנ אעדאד קאנונ אלתוקיע אלאליכתרוני במצר"‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪Freedom House, "Press Freedom Rankings by Region 2005".‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪Freedom House, "Press Freedom Rankings by Region 2004".‬‬

‫‪188‬‬

‫‪Press Freedom‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5.91‬‬ ‫‪4.89‬‬

‫‪4.87‬‬

‫‪4.35‬‬

‫‪3.83‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2.71 2.67‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Reporters Without Borders‬‬

‫‪Freedom House‬‬

‫‪2.71‬‬

‫‪4.87‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪2.67‬‬

‫‪5.91‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪3.83‬‬

‫‪4.35‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪4.89‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2005‬‬

‫ניתן לראות כי האחד משקף שיפור )‪ (Freedom House‬והאחר ) ‪Reporters Without‬‬ ‫‪ (Borders‬הרעה הדרגתית בסוגיית חופש העיתונות במצרים‪.‬‬ ‫הגבלות שלטוניות ניתן למצוא גם על האינטרנט‪ :‬מצרים מוגדרת כאחת מ‪ 10-‬המדינות‬ ‫הראויות למעקב בשל יחסן לאינטרנט בתחומן‪ ,‬זאת בשל צעדי הממשלה לפיקוח על תכני‬ ‫האינטרנט במדינה והשימוש בו‪ ,‬זאת לצד הצורך ברישום מוקדם של כל האתרים המקומיים‬ ‫וכן מעצר עיתונאים ומשתמשי אינטרנט‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫בתחילת ‪ 2001‬החלה מצרים לפעול נגד משתמשי האינטרנט‪ ,‬כאשר מסוף אותה שנה‬ ‫ומתחילת שנת ‪ 2002‬הוזהרו משתמשי האינטרנט במדינה מפני עיסוק רב מידי בנושאים‬ ‫המהווים טאבו במדינה‪:‬‬

‫‪26‬‬

‫)‪(3.2.10‬‬

‫•‬

‫יחסי קופטים‪-‬מוסלמים‬

‫•‬

‫פרסום רעיונות של ארגוני טרור‬

‫•‬

‫סוגיית זכויות האדם במדינה‬

‫‪Reporters Without Borders, "The 15 Enemies".‬‬

‫‪189‬‬

‫‪25‬‬

‫•‬

‫מתיחת ביקורת על הנשיא‪ ,‬משפחתו והצבא‬

‫•‬

‫קידום גרסה מודרנית של האסלאם‬

‫בעניין זה ניתן ללמוד מהמודל כי הנושאים הזוכים לתשומת לב הממשל והמועדים לחסימה‬ ‫הם אותם אלו )כמותית ולרוב גם נושאית( כמצוי בסוריה‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 2002‬הקימה הממשלה יחידה )'היחידה ללחימה בפשעי מחשב ואינטרנט'‪(27‬‬ ‫)‪ (3.3.3‬שמטרתה לחקור פשעי אינטרנט ובמסגרת פעילותה היא מנטרת בזמן אמת את‬ ‫פעילות האינטרנט‪ .‬עיקר עניינה הם אותם אלו המבקרים באתרים פורנוגראפיים‪ ,‬כאשר‬ ‫ביכולתה לאתרם בקלות בשל העובדה כי כל ה‪ ISPs-‬במדינה מקושרים באמצעות חברת‬ ‫התקשורת הממשלתית‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫פרסומה הפומבי הראשון של היחידה התרחש ב‪ 5-‬במרץ ‪2004‬‬

‫בעיתון אל‪-‬אהראם שם נכתב אודות אדם שנעצר ע"י יחידה זו לאחר שתקף באתר אינטרנט‬ ‫שהקים‪ ,‬את אחד מפקידי הממשל ומשפחתו‪(3.3.5) 29.‬‬ ‫בפברואר ‪ 2005‬יצא משרד הפנים במהלך נגד אינטרנט קפה במדינה ובעליהם בדרישה כי‬ ‫אלו ינהלו רישום אחר שמות ומספר הזהות של לקוחותיהם‪ .‬אלו אשר סרבו לערוך רישום זה‬ ‫ולהגישו לגורמי המשטרה‪ ,‬נענשו בסגירת המקום‪ .‬עוד נטען כי צווים אלו הגבילו את מספר‬ ‫המשתמשים באינטרנט הקפה‪ ,‬דבר אשר פגע בהכנסות הבעלים‪(3.2.8 ,3.2.6) .‬‬ ‫עדות נוספת לרצון הממשל להגביל את חופש הגישה לאינטרנט והשימוש בו הינה העונשים‬ ‫שהוטלו על חברות ‪ ADSL‬אשר סיפקו שרותי גישה במחירים מוזלים‪ ,‬הואיל ורף מחירים‬ ‫גבוה מגביל את השימוש באינטרנט רק לשכבה מצומצמת ומונע גישה של ציבור רחב‬ ‫לאינטרנט‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫)‪(3.3.2‬‬

‫‪26‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004 Egypt".‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Egypt: A False Freedom".‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004 Egypt".‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Egypt: A False Freedom".‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "Egypt: Increasing Curb over Internet‬‬ ‫‪Usage Harassments against Net Cafés should immediately End,", 23 February 2005.‬‬ ‫)‪http://www.hrinfo.net/en/reports/2005/pr0223.shtml (Accessed on 4 March 2006‬‬ ‫‪27‬‬

‫‪190‬‬

‫פילטור וחסימת אתרים )‪(3.2.10‬‬ ‫ביטויים לחסימת אתרים ניתן למצוא בהצרת צעדיהם של אתרי 'האחים המוסלמים'‪ :‬בשנת‬ ‫‪ 2004‬נחסמו אתר החדשות 'אלשעב' )‪ (http://www.alshaab.com‬והאתר החלופי‬ ‫)‪(http://www.alarabnews.com‬‬

‫‪31‬‬

‫וכן האתר ‪ http://www.ikhwanonline.com‬המהווה‬

‫האתר הראשי של הארגון‪ ,‬לראשונה מאז הפעלתו מזה שנתיים וחצי‪.‬‬ ‫של ועדת החירויות באגודת העיתונאים המצרים‬ ‫באוקטובר ‪ 2004‬נגד סגירת אתריהם‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫‪32‬‬

‫צעד זה זכה לגינוי‬

‫ולעתירה שהגישו נציגי שלושת האתרים‬

‫‪34‬‬

‫שיח ציבורי‬ ‫בתגובה לצנזורה של המהדורה המודפסת של ‪ ,Cairo Times‬פרסם העורך באתר העיתון‬ ‫את הכיתוב הבא‪:‬‬ ‫‪The Forbidden File--See what the censor has cut from our‬‬ ‫‪print edition.35‬‬ ‫אשר הוסר רק לאחר ההקלה שחלה בצנזורה‪.‬‬ ‫מעצרים )‪(3.3.5‬‬ ‫‪ .1‬בין השנים ‪ 2003-2001‬נעצרו ונשפטו מספר עשרות )לפי דיווח אחר‪ ,‬מספר מאות(‬ ‫הומוסקסואלים במצרים לאחר שנלכדו באמצעות האינטרנט‪ ,‬כשנענו למודעה ששימשה‬ ‫כפיתיון‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫‪31‬‬

‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New‬‬ ‫‪Space of Repression?: Egypt: A False Freedom".‬‬ ‫‪ 32‬נראה כי האתר נחסם לגישה רק מתוך מצרים‪ ,‬אך נשאר זמין ביתר מדינות ערב והעולם‪.‬‬ ‫שהאב אלדמשקי‪" ,‬חג'ב מוקע אלאח'ואנ אלמסלמינ פי מצר‪ ,",‬לא דיני‪ 5 ,‬באוקטובר ‪.2004‬‬ ‫)‪http://www.ladeeni.net/pn/Article124.html (Accessed on 13 August 2006‬‬ ‫‪ 33‬אלטליעה‪" ,‬אסתנכאר חג'ב אלמוקע אלאלכתרוניה דאח'ל מצר‪ 22 ,",‬בספטמבר ‪.2004‬‬ ‫‪http://local.taleea.com/newsdetails.php?id=2009&ISSUENO=1646 (Accessed on 17‬‬ ‫)‪September 2006‬‬ ‫‪ 34‬העורך הראשי של אתר 'אלשעב' באינטרנט‪ ,‬עאמר עבד אל מנעם‪ ,‬אמר כי החלטה זו של הממשלה‬ ‫מהווה ביטוי לתחושת הפחד שלה מפני אתרים השואפים לחשוף את שגיאותיה בפני דעת הקהל‪ .‬הוא‬ ‫הוסיף כי אתרים אלו נחשבים לבעלי השפעה פחותה מאשר העיתונות הכתובה בשל מיעוט המשתמשים‬ ‫באינטרנט בחברה המצרית‪.‬‬ ‫אלג'זירה נת‪" ,‬דעוא קצ'אא'יה צ'ד אע'לאק אלחכומה אלמצריה מואקע אלכתרוניה‪ 18 ,",‬באוקטובר‬ ‫‪.2004‬‬ ‫‪http://www.aljazeera.net/News/archive/archive?ArchiveId=95911 (Accessed on 16‬‬ ‫)‪September 2006‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪Gambill, "Bashar's Controlled".‬‬

‫‪191‬‬

‫‪ .2‬ביוני ‪ 2002‬נידון שוהדי נגיב סרור‪ ,‬בנו של המשורר המנוח נגיב סרור לשנת מאסר ולקנס‬ ‫כספי בעוון אחזקת ופרסום באינטרנט )‪ (http://wadada.net‬של אחד משירי אביו‪ ,‬אשר‬ ‫נכתב בסוף שנות ה‪ ,70-‬בטענה כי השיר פוגע במוסריות הציבור‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫‪ .3‬חמישה אנשים המשתייכים לקבוצה 'הסוציאליסטית המהפכנית'‪ ,‬ובראשם אשרף‬ ‫איבראהים אשר נעצר ב‪ 19-‬באפריל ‪ ,2003‬נעצרו בשל שימוש באינטרנט לשם פרסום‬ ‫מידע אודות הפרות זכויות אדם במדינה‪ ,‬בעיקר נגד קופטים‪ .‬החמישה הואשמו בנסיון‬ ‫לחתור תחת המדינה תוך משלוח 'ידיעות שקריות' לארגונים זרים אודות הפרות זכויות‬ ‫אדם במדינה‪ .‬כל החמישה זוכו ב‪ 11-‬במרץ ‪.2004‬‬

‫‪38‬‬

‫מקרה זה ממחיש את העדר הידע‬

‫של גורמי המשפט בתחומי המחשב והאינטרנט והצורך במומחים חיצוניים לשם כך‪,‬‬ ‫כאשר המסמכים היחידים היו כמה ניירות פוליטיים אשר הודפסו מכמה אתרים שונים‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫‪ .4‬ב‪ 5-‬בדצמבר ‪ 2005‬נעצר אחמד מחמוד עבדאללה )המכונה אבו אסלאם אחמד עבד‬ ‫אללה(‪ ,‬עורך אתר ‪) http://www.baladynet.net‬אשר נסגר‪ ,(40‬עורכו לשעבר של‬ ‫העיתון האופוזיציוני אלשעב אשר נסגר )אתר העיתון ‪– http://www.alshaab.com -‬‬

‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Egypt: A False Freedom".‬‬ ‫עוד בנושא זה‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "Exploiting Solitude: Entrapment Over the Internet,", Chapter V.‬‬ ‫‪in In a Time of Torture: The Assault on Justice In Egypt’s Crackdown on Homosexual‬‬ ‫‪Conduct, March 2004.‬‬ ‫‪http://hrw.org/reports/2004/egypt0304/5.htm#_Toc63760399 (Accessed on 4 March‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "Egypt: End Internet Entrapment, Homosexual Prosecutions,", 21‬‬ ‫‪February 2003.‬‬ ‫)‪http://www.hrw.org/press/2003/02/egypt022003.htm (Accessed on 4 March 2006‬‬ ‫וכן מבחר כתבות אודות יחס השלטונות לחברי הקהילה ההומו‪-‬לסבית‪ ,‬במדינה בה קיום יחסים שכאלו‬ ‫מוגדר כלא חוקי אשר העונש עליו הינו ‪ 5‬שנות מאסר‪:‬‬ ‫‪Sodomylaws.org, "Egypt,".http://www.sodomylaws.org/world/egypt/egypt.htm (Accessed‬‬ ‫)‪on 14 November 2006‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Egypt: A False Freedom".‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Egypt".‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Egypt: A False Freedom".‬‬ ‫‪ 40‬בעת כניסה לאתר זה בתאריך ‪ 9‬בדצמבר ‪ 2005‬הוצגה בו ההודעה הבא‪:‬‬ ‫"ﺗﻢ إﻏﻼق ﺷﺒﻜﺔ ﺑﻠﺪي ﻟﻤﻘﺎوﻣﺔ اﻟﺘﻨﺼﻴﺮ واﻟﻤﺎﺳﻮﻧﻴﺔ إﺣﺘﺠﺎﺟًﺎ ﻋﻠﻰ ﻣﻬﺎﺟﻤﺔ ﻗﻮات اﻷﻣﻦ اﻟﻤﺼﺮﻳﺔ ﻟﻤﻘﺮ اﻷآﺎدﻳﻤﻴﺔ اﻹﺳﻼﻣﻴﺔ‬ ‫وﻣﻨﺰل اﻟﺸﻴﺦ أﺑﻮ إﺳﻼم أﺣﻤﺪ ﻋﺒﺪ اﷲ رﺋﻴﺲ ﺗﺤﺮﻳﺮ اﻟﺸﺒﻜﺔ واﻋﺘﻘﺎل اﻟﺸﻴﺦ وﻣﺼﺎدرة ﻋﺸﺮات ﻣﻦ اﻟﻮﺛﺎﺋﻖ اﻹﻟﻜﺘﺮوﻧﻴﺔ‬ ‫واﻟﻮرﻗﻴﺔ"‬ ‫)‪http://www.baladynet.net (Accessed on 9 December 2005‬‬

‫‪192‬‬

‫‪36‬‬

‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬

‫חסום‬

‫במצרים‪,(41‬‬

‫חבר‬

‫בצוות‬

‫הכתבים‬

‫של‬

‫היומון‬

‫אלמית'אק‬

‫אלערבי‬

‫)‪ (http://www.almethaqalaraby.net42‬אשר אף הוא חסום במצרים‪ .‬לא נמסרה סיבת‬ ‫המעצר אולם שלטונות הבטחון הודיעו לו כי ישהה במעצר כשבועיים‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫נתונים אלו משתקפים בציונים להם זוכה מצרים בפרמטר זה‪ ,‬כאשר ניתן לרשום מעצר אחד‬ ‫בשנה מלבד שנת ‪ 2003‬בה בוצעו ‪ 6‬מעצרים )כמות השווה לכל העצורים בסוריה בתקופה‬ ‫זו(‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות – מאפייני האתרים החסומים‬ ‫כמו סוריה‪ ,‬כך מצרים מצויה במאבק על שמירת הלגיטימיות הפוליטית של השלטון‪ ,‬אולם‬ ‫בניגוד לסוריה כאן מעורבת הדת‪ .‬בין השאר לאור העובדה כי עיקר מניינם של הגורמים‬ ‫האופוזיציוניים בעלי משקל במצרים אשר יכולים להוות אתגר מסוכן לשלטון הינם אלו‬ ‫הדתיים קיצוניים‪.‬‬ ‫גם במצרים קיימת הדואליות ביחס לאינטרנט‪ :‬מחד גיסא הרצון להנות מהפירות הכלכליים‬ ‫והטכנולוגיים הטמונים בו‪ ,‬בעיקר לאור היותה מובילת העולם הערבי בתחומים רבים ובכלל‬ ‫זה התקשורת והטכנולוגיה‪ .‬אכן‪ ,‬מצרים היתה מבין הראשונות בעולם הערבי להתחבר‬ ‫לאינטרנט וזאת במטרה מוצהרת לשלבה בכלכלה העולמית‪ ,‬תוך מעורבות אישית של נשיא‬ ‫מצרים אשר הכריז על כוונת המדינה להיות מוקד אינטרנט אזורי ויצואנית תוכנה‪ .‬זאת‬ ‫באמצעות צעדים שונים דוגמת פיתוח השוק הטכנולוגי המקומי‪ ,‬יצירת תחרות ע"י הוזלת‬ ‫עלויות ההתקשרות וכן יוזמה ממשלתית לאינטרנט חופשי במדינה‪ .‬צעדים אשר הביאו‬ ‫לעליה משמעותית בשיעור חדירת האינטרנט למדינה למרות רמתו הנמוכה יחסית של ההון‬ ‫האנושי בה‪ ,‬רכיב אשר מהווה עדיין גורם המעכב את חדירתו הרחבה למדינה בעיקר‬ ‫בהשוואה לרמה זו בקרב יתר מדינות ערב‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫‪alaa, "Assault on Internet Freedom in Egypt,", Manal and Alaa's bit bucket, 7 December‬‬ ‫‪2005.‬‬ ‫‪http://www.manalaa.net/another_assault_on_internet_freedom_in_egypt (Accessed on‬‬ ‫)‪10 December 2005‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "State Security Agents Arrest Website Editor,", 7 December‬‬ ‫‪2005.‬‬

‫‪193‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Law‬‬ ‫‪Enforcement‬‬

‫‪Regulations and‬‬ ‫‪Legislation‬‬

‫‪Personal‬‬ ‫‪Freedom‬‬

‫‪Economic‬‬ ‫‪Indices‬‬

‫‪Society‬‬

‫‪Internet and‬‬ ‫‪Communication‬‬

‫‪5.07‬‬

‫‪4.89‬‬

‫‪4.02‬‬

‫‪6.37‬‬

‫‪7.06‬‬

‫‪6.6‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪6.52‬‬

‫‪4.89‬‬

‫‪4.21‬‬

‫‪6.36‬‬

‫‪7.04‬‬

‫‪6.4‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪5.07‬‬

‫‪4.89‬‬

‫‪3.57‬‬

‫‪6.35‬‬

‫‪5.53‬‬

‫‪6.27‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪5.07‬‬

‫‪5.73‬‬

‫‪3.26‬‬

‫‪6.33‬‬

‫‪5.76‬‬

‫‪6.13‬‬

‫‪2005‬‬

‫מאידך גיסא ולצד זאת‪ ,‬קיים הרצון לשמור על היציבות הפוליטית הקיימת במידה והמנעות‬ ‫מפגיעה בדת ובערכיה‪ .‬אלו באו לידי ביטוי כבר בשנת ‪ 2001‬עם התחלת הפיקוח הממשלתי‬ ‫על הפעילות באינטרנט‪.‬‬ ‫הטבלה שלעיל מרכזת את ציונה של מצרים בקבוצות הנושאים השונות עבור התקופה‬ ‫הנסקרת‪ .‬ניתן ללמוד ממנה כי במחצית הראשונה של קבוצות הפרמטרים‪ :‬באלו העוסקים‬ ‫באינטרנט ותקשורת‪ ,‬חברה וכלכלה חל שיפור לאורך השנים )גם אם בתחום הכלכלי הוא‬ ‫מינורי‪ ,‬אך עקבי( וזאת למרות הרמות הגבוהות )=הרעות( של הציונים בהן מצויה‬ ‫מלכתחילה כל קבוצה שכזו‪) .‬אותן שתי מגמות – רמות גבוהות של ציון ושיפור הדרגתי בו –‬ ‫שנמצאו בסוריה ובערב הסעודית(‪.‬‬ ‫הקבוצה השניה של הפרמטרים הכוללת את החופש האישי‪ ,‬החקיקה ומידת אכיפתה מעידים‬ ‫הן על רמה טובה יחסית לסוריה ולערב הסעודית והן על שיפור מתמשך )בתחום החופש‬ ‫האישי( או לפחות יציבות וללא החמרה משמעותית )בתחומי החקיקה והאכיפה(‪ .‬אף זאת‬ ‫בניגוד לשתי הקודמות‪ .‬לכך תורמת העובדה כי במצרים לא קיים חוק המגביל את השימוש‬

‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15842 (Accessed on 9 December 2005‬‬

‫‪194‬‬

‫באינטרנט אלא‪ ,‬דווקא חוק המעניק לאזרחים זכות לפרטיות והמגביל את יכולת הממשל‬ ‫לפגוע בפרטיות זו בתחומי התקשורת‪.‬‬ ‫השיפור המתמיד בנתוני הטכנולוגיה והכלכלה לצד רמות ציונים טובות בכל הקשור בחופש‬ ‫האישי והשיפור העקבי שחל בהן‪ ,‬מסבירים את הגידול החד בשיעור חדירת האינטרנט‬ ‫למדינה וזאת למרות הרמה הנמוכה יחסית של ההון האנושי בה‪ .‬אכן‪ ,‬מצרים מוגדרת רק‬ ‫כאחת מ‪ 10-‬המדינות הראויות למעקב בשל יחסן לאינטרנט בתחומה ולא כאויבת האינטרנט‬ ‫)כסוריה וערב הסעודית(‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצד הפיקוח על האינטרנט שהחל בשנת ‪ ,2001‬הוגדרו‬ ‫כעבור שנה אותם נושאים המהווים טאבו באינטרנט‪ :‬פוליטיקה )איסור על פרסום רעיונות של‬ ‫ארגוני טרור‪ ,‬הפרת זכויות האדם במדינה ומתיחת ביקורת על בכירי המדינה( ודת )יחסי‬ ‫קופטים‪-‬מוסלמים וקידום גרסה מודרנית של האסלאם(‪ .‬מצרים אף הרחיקה לכת והקימה‬ ‫יחידה מיוחדת לחקירת פשעי אינטרנט והטילה )כבערב הסעודית( אחריות על בעלי‬ ‫האינטרנט קפה לזיהוי ומעקב אחר המשתמשים‪ .‬כמו כן נקטה מצרים בהגבלת הגישה‬ ‫לאינטרנט באמצעות שמירה על רף עלות גבוה לשימוש‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬מצרים זהה לסוריה במספר קבוצות נושאיות של אתרים שכ"א מהן חוסמת –‬ ‫‪ .7‬לכאורה מהווה גישתה של מצרים לאינטרנט מיזוג בין גישתה של סוריה לחסימת אתרים‬ ‫פוליטיים‪ ,‬אתרי זכויות אדם וכאלה היכולים לערער על הלגיטימציה הפוליטית של המשטר‪,‬‬ ‫לבין גישתה של ערב הסעודית לאתרים העוסקים בזרמים שונים בדת‪ .‬אולם נראה בעיני כי‬ ‫הדגם המצרי )גם אם הינו ייחודי בשל המרכיב הדתי שבו( קרוב יותר לזה הסורי אשר עניינו‬ ‫בפיקוח על האינטרנט ומשתמשיו לשם שרידותו הפוליטית –בניגוד לסוריה‪ ,‬במצרים‬ ‫מקורותיו העיקריים של הקוראים עליו תיגר הינם דווקא אלו הדתיים – מאשר לזה הסעודי‬ ‫אשר מרבית עניינו במניעת תכנים לא מוסריים וממעט לעסוק באתרי זרמים דתיים או‬ ‫ארגונים פוליטיים‪ .‬עם זאת יצויין‪ ,‬כי גם במצרים מוצרים צעדי משתמשי האינטרנט בטענות‬ ‫של מוסר‪ .‬לדוגמא מסע מעצרים אשר התנהל נגד הומוסקסואלים שאותרו לאחר שימוש‬ ‫באינטרנט וכן אדם שנעצר לאחר פרסום שיר של אביו המשורר באינטרנט‪ .‬אך אלו העדויות‬ ‫היחידות לשימוש בטיעון זה‪.‬‬

‫‪195‬‬

‫פרק ז' – האינטרנט בערב הסעודית‬ ‫ערב הסעודית מייצגת מקרה מובהק של המבוכה בה מצויים מרבית המשטרים השמרניים‬ ‫בתקופת מהפכת התקשורת‪ :‬כיצד לשלב את הצנזורה והשליטה של מסורת פטרנליסטית עם‬ ‫גישה ליתר חלקי העולם?‪ 1‬כאשר צעדי הפיקוח והחסימה של הממלכה בתחום האינטרנט לא‬ ‫נועדו למנוע מהמשתמשים גישה לחומרים 'בלתי ראויים'‪ ,‬אלא לשמור על העמדת פנים לפיה‬ ‫אין להם גישה לחומרים אלו באינטרנט‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫היסטוריה‬ ‫חיבור הממלכה לאינטרנט התבצע בשנת ‪ 1994‬אולם היה בתחילה נחלתם של מוסדות‬ ‫ממשל‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬רפואה ומחקר וכן של עסקים זרים‪ .‬תושביה יכלו לרכוש לעצמם מחשבים‬ ‫ולהתחבר לאינטרנט באמצעות חיוג ל‪ ISPs-‬במדינות שכנות וכן להקים אתרים באמצעות‬ ‫הצבתם על שרתים זרים‪ ,‬דבר שעלותו היא כמובן גבוהה הואיל ודרך התקשרות זו מחייבת‬ ‫ביצוע שיחות בינלאומיות‪ 3.‬לחלופין‪ ,‬ניתן היה לעשות שימוש ברשתות מקומיות )לדוגמא‬ ‫נסיג' ‪ (http://www.naseej.com.sa -‬אשר הציעו למנוייהן שרותי דואר אלקטרוני בתוך‬ ‫הממלכה ומחוצה לה‪ ,‬קישור לבסיסי נתונים מקומיים וכן חדרי צ'ט‪ ,‬אך כל זאת ללא גישה‬ ‫לאינטרנט עצמו‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫בשנת ‪ 1997‬אושרה הפצה ציבורית של ‪ 5Top-Level Domain‬וגישה ציבורית לאינטרנט‪,‬‬ ‫אולם רק בינואר ‪ 1999‬החלו ‪ ISPs 71‬מקומיים נבחרים‪ ,‬מרביתם מקושרים לממשלה ובעלי‬

‫‪1‬‬

‫‪The Estimate, "The Internet in the Arab World".‬‬ ‫‪Brian Whitaker, "Censor Sensibility,", The Guardian, 19 May 2003.‬‬ ‫‪http://www.guardian.co.uk/elsewhere/journalist/story/0,7792,959220,00.html (Accessed‬‬ ‫)‪on 20 February 2006‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Frank Gardner, "Saudi Arabia Awaits Internet Connection,", BBC News, 12 October 1998.‬‬ ‫)‪http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/192222.stm (Accessed on 1 July 2006‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and‬‬ ‫‪Censorship: Saudi Arabia,", June 1999.‬‬ ‫)‪http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/saudi.htm (Accessed on 7 March 2006‬‬ ‫עוד על תחום התקשורת והאינטרנט בערב הסעודית בראשית ימיהם בממלכה‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Grey E. Burkhart, "National Security and the Internet in the Persian Gulf Region: Saudi‬‬ ‫‪Arabia,", Arab Information Project, The Center for Contemporary Arab Studies,‬‬ ‫‪Georgetown University, March 1998.‬‬ ‫)‪http://www.georgetown.edu/research/arabtech/pgi98-9.html (Accessed on 15 July 2006‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪Kirchner, "Internet in the Arab World,", p. 145.‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪196‬‬

‫נאמנות למשפחה השלטת‪ 6,‬לחבר את כלל התושבים לאינטרנט ובכך החל השימוש הציבורי‬ ‫באינטרנט בממלכה‪ .‬העיכוב בחיבור הציבור הרחב לאינטרנט נבע מרצונו של הממשל להיות‬ ‫בטוח ביכולתו לחסום את אזרחיו מגישה לתכנים בלתי רצויים‪ 7.‬בכך היתה הממלכה‬ ‫לאחרונה מבין מדינות המפרץ המתירות לאזרחיהן גישה לאינטרנט‪.‬‬ ‫בשנה זו עמד מספר המנויים על ‪45,000‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫ומספר משולש מזה של משתמשים‪ ,‬ועם התרת‬

‫השימוש באינטרנט לתושביה‪ ,‬ידעה הממלכה את הגידול הרב והמהיר ביותר בשיעור‬ ‫משתמשי האינטרנט מבכל מדינה ערבית אחרת‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫לאורך השנים עודדה ערב הסעודית שימוש באינטרנט מתוך אמונה כי הדבר יסייע במיזמי‬ ‫פיתוח לאומיים‪ .‬לשם כך הוחל בפיתוח תשתית התקשורת ופריסת האינטרנט ברחבי‬ ‫הממלכה במטרה לענות על הדרישה הגדלה במהירות בקרב הציבור לשימוש באינטרנט‬ ‫ובשרותיו בעיקר מצד המגזר העסקי‪ .‬אכן‪ ,‬בשנת ‪ 40% ,2004‬מסך יבוא תוכנות וציוד‬ ‫לתעשיית מערכות המידע לאזור‪ ,‬הגיע לשוק הסעודי‪ ,‬אשר גדל בתחום מערכות המידע‬ ‫בשיעור שנתי של ‪ ,15%‬דבר המציבו בראש השווקים הערביים במונחי צריכה‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫בסקר של האו"ם משנת ‪) 2003‬נספח ו'( הבוחן את מידת מוכנות המדינות לנושא ‪,e-gov‬‬ ‫מוקמה ערב הסעודית בקרבת המחצית בשתי הרשימות‪ 105 :‬מבין כלל מדינות העולם‬ ‫ובמקום ה‪ 9-‬מבין ‪ 17‬מדינות ערב‪ .‬כמו כן‪ ,‬ערב הסעודית היתה מצויה בשנת ‪ 2005‬במקום‬

‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 117.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and‬‬ ‫‪Censorship: Saudi Arabia,".‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in Saudi Arabia in 2004: A Country Study by the‬‬ ‫‪OpenNet Initiative,", November 2004, p. 4.‬‬ ‫‪http://www.opennetinitiative.net/studies/saudi/ONI_Saudi_Arabia_Country_Study.pdf‬‬ ‫)‪(Accessed on 14 March 2006‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪Alaa Abdel Hameed, "Saudi Arabia's Online Population Explosion,", Internetnews.com, 3‬‬ ‫‪August 1999.‬‬ ‫)‪http://www.internetnews.com/bus-news/article.php/173321 (Accessed on 8 July 2006‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Wheeler, "The Internet in the Arab World".‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Saudi Arabia Banning and Blocking are Easy Steps,".‬‬ ‫)‪http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/saudi.shtml (Accessed on 3 March 2006‬‬ ‫אודות תעשיית התוכנה‪ ,‬חומרה ותקשורת בערב הסעודית‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Matthew Southwell, "Land of Opportunity,", ITP.net, 13 April 2004.‬‬ ‫)‪http://www.itp.net/features/print.php?id=1777 (Accessed on 25 March 2006‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪197‬‬

‫ה‪ 46-‬מתוך ‪ 65‬מדינות )עליה מהמקום ה‪ 48-‬בשנת ‪ (2004‬בסקר שנתי הבוחן את מידת‬ ‫מוכנות המדינה לסחר מקוון‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫למרות שהיתה מבין המדינות האחרונות באזור אשר סיפקו לתושביהן גישה לאינטרנט‪ ,‬הרי‬ ‫שכבר מראשית ימי האינטרנט בממלכה ניכר בה הפוטנציאל רב‪:‬‬ ‫•‬

‫‪13‬‬

‫מספר משתמשים – כאמור לעיל‪ ,‬מספר שנע בין כמה אלפים לכמה עשרות אלפים כבר‬ ‫היה מחובר לאינטרנט באמצעות מדינות שכנות דוגמת כווית‪ ,‬איחוד האמירויות ובחרין‬ ‫)‪.(1.1.1‬‬ ‫סקר של האו"ם משנת ‪) 2003‬נספח ו'( נוקב במספר של ‪ 25‬משתמשים לכל אלף נפש‪.‬‬ ‫אמנם פי ‪ 3‬מבמצרים ופי ‪ 2‬מבמרוקו‪ ,‬אולם שיעור זה הינו רבע מהמצוי בלוב )‪(109.3‬‬ ‫ופחות מעשירית מהמצוי באיחוד האמירויות )‪.(367.9‬‬ ‫הציונים להלן משקפים שיפור עקבי אך שולי במספר משתמשים האינטרנט בממלכה‬ ‫כעולה מהמודל‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5.83‬‬

‫‪5.85‬‬

‫‪5.83‬‬

‫‪5.88‬‬

‫‪5.9‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪5.6‬‬

‫)‪Internet Users (per 1,000 people‬‬

‫‪5.5‬‬

‫‪5.88‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪5.85‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪5.83‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪5.83‬‬

‫‪2005‬‬

‫‪The Economist Intelligence Unit, "The 2005 e-readiness Rankings".‬‬ ‫‪The Estimate, "The Internet in the Arab World".‬‬ ‫ראה נספח ו'‪.‬‬

‫‪198‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬

‫בערב הסעודית מצויים ‪ 15.7%‬מסך משתמשי האינטרנט במזרח התיכון )שני רק‬ ‫לאיראן ובה ‪ - 34%‬בניכוי ישראל(‪ ,‬כאשר שיעור חדירת האינטרנט למדינה עמד על‬ ‫‪ 11%‬בהשוואה ל‪ 8.6%-‬בכלל המזרח התיכון‪.‬‬ ‫שיעור גידול השימוש באינטרנט בין השנים ‪ 2005-2000‬עמד על ‪ 1,170%‬בהשוואה ל‪-‬‬ ‫‪ 392.1%‬בכלל המזרח התיכון‪.‬‬ ‫•‬

‫‪14‬‬

‫הון אנושי – אוכלוסיית הממלכה דורגה כבעלת רמת הון אנושי )‪ (2.1.4‬טובה‪ ,‬על פי‬ ‫מדד ‪ ,Human Development Index‬תוך שיפור הדרגתי לאורך התקופה הנסקרת‬ ‫החל ב‪ 0.768-‬וכלה ב‪.0.777-‬‬

‫•‬

‫תשתית תקשורת – בכל האמור בטלפונים קווים )‪ (1.1.4‬וסלולריים )‪ (1.1.5‬ובמקלטי‬ ‫טלביזיה‪ ,‬מצויה ערב הסעודית יחסית באמצעיתה של רשימת מדינות ערב‪.‬‬ ‫בתחום הטלפוניה ניתן לראות שיפור הדרגתי שחל בה לאורך התקופה‪ ,‬אשר מורגש‬ ‫היטב בתחום הטלפונים הסלולריים כפי שבא לידי ביטוי מציוני המודל בנושאים אלו‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5.86 5.74‬‬ ‫‪5.64 5.59‬‬

‫‪5.77‬‬ ‫‪4.8‬‬

‫‪5.2‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪3.86‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Mobile Cellular Subscribers‬‬ ‫)‪(per 1,000 people‬‬

‫‪Telephone Mainlines (per‬‬ ‫)‪1,000 people‬‬

‫‪5.77‬‬

‫‪5.86‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪5.2‬‬

‫‪5.74‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪4.8‬‬

‫‪5.64‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪3.86‬‬

‫‪5.59‬‬

‫‪2005‬‬

‫‪Internet World Stats, "Middle East Internet Usage".‬‬

‫‪199‬‬

‫‪14‬‬

‫•‬

‫תשתית מיחשובית – בממלכה היו בשנת ‪ 2003‬כ‪ 63-‬מחשבים אישיים לכל אלף נפש‬ ‫)‪ :(1.1.3‬כמחצית מהמצוי בכווית ובאיחוד האמירויות‪ ,‬אולם בערך פי שניים מהקיים‬ ‫בעומאן ופי ארבע מהמצוי במרוקו‪ ,‬בסוריה ובמצרים‪ .‬בתחום זה של תפוצת המחשבים‬ ‫האישיים בממלכה‪ ,‬ניתן לראות התקדמות מהירה כפי שעולה מהשיפור בציוני המודל‬ ‫בפרמטר זה לאורך התקופה‪:‬‬ ‫‪4.75‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪3.26‬‬

‫‪3.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1.5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪0.5‬‬

‫‪PCs‬‬ ‫)‪(per 1000 people‬‬

‫‪0‬‬

‫‪4.75‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪3.26‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2005‬‬

‫עלות‬ ‫בעת כניסת האינטרנט לממלכה‪ ,‬עמדה עלות השימוש על ‪ USD 112-74‬לחודש‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫ביולי‬

‫‪ 2002‬הודיעה ‪ KACST‬על הפחתה של ‪ 78%-42%‬בעלויות השימוש‪ ,‬אולם לא חל כל שינוי‬ ‫בעלות החיבור עצמו לאינטרנט‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫‪The Estimate, "The Internet in the Arab World".‬‬ ‫‪ 16‬מחמד אלשפאא'‪" ,‬אלאנתרנת תחת אלרקאבה ולנ נתרכ אלחבל עלא אלע'ארב קמראנ סעודיאנ יתאלקאנ‬ ‫פי אלפצ'אא' ואלעטאא' מתואצל"‪.‬‬

‫‪200‬‬

‫‪15‬‬

‫מציוני המודל ניתן ללמוד על שיפור שחל בערב הסעודית במצבו הכלכלי של האזרח‪ ,‬בהתאם‬ ‫לשלושת הפרמטרים שנבדקו ‪ -‬תוצר מקומי גולמי לנפש‪ ,‬מדד ‪ GINI‬לנפש‪ ,‬מידת צריכת‬ ‫החשמל לנפש‪:‬‬

‫‪4.57‬‬

‫‪4.75‬‬

‫‪4.56‬‬

‫‪4.73‬‬

‫‪4.31‬‬

‫‪4.64‬‬

‫‪4.95‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5.12‬‬ ‫‪4.24‬‬

‫‪4.44‬‬

‫‪4.57‬‬

‫‪4.76‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Electricity Consumption‬‬ ‫‪per capita‬‬

‫‪GINI per capita‬‬

‫‪GDP per capita‬‬

‫‪4.73‬‬

‫‪5.12‬‬

‫‪4.76‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪4.56‬‬

‫‪4.95‬‬

‫‪4.57‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪4.75‬‬

‫‪4.64‬‬

‫‪4.44‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪4.57‬‬

‫‪4.31‬‬

‫‪4.24‬‬

‫‪2005‬‬

‫חקיקה )‪(3.2.1‬‬ ‫בערב הסעודית לא קיים למעשה חוק העוסק ספציפית באינטרנט‪ ,‬כך שלמעשה הוא נכלל‬ ‫בחוק העיתונות )‪ (Press Law‬המחייב את כל אמצעי התקשורת להיות בעלי אישור רשמי‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫אינטרנט‬ ‫נקודת המפתח בפיקוח הממשל על האינטרנט בערב הסעודית הינה החלטת מועצת השרים‬ ‫מיום ‪ 12‬בפברואר ‪ 2001‬אשר בה נקבעו מפורשות האיסורים המוטלים על משתמשי‬ ‫האינטרנט בממלכה‪ .‬אלו מחולקים לנושאים הבאים‪:‬‬ ‫המנעות מפרסום או גישה למידע הכולל חלק מהמפורט להלן –‬ ‫•‬

‫כל דבר הנוגד עקרון או תחיקה יסודיים או פוגע בקדושת האסלאם והשריעה או בצניעות‬ ‫הציבור‪.‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004 Saudi Arabia,".‬‬

‫‪201‬‬

‫‪17‬‬

‫•‬

‫כל דבר הנוגד את המדינה או אמצעי השליטה שהיא מפעילה‪.‬‬

‫•‬

‫כתבות או ידיעות הפוגעות בכוחות הצבאיים הסעודיים‪ ,‬ללא אישור הרשויות המתאימות‪.‬‬

‫•‬

‫פרסום חוקי מדינה רשמיים‪ ,‬הסכמים או הצהרות לפני שפורסמו רשמית בציבור‪ ,‬אלא‬ ‫אם אושר הדבר ע"י הרשויות המתאימות‪.‬‬

‫•‬

‫כל דבר שיש בו מהפגיעה בראשי המדינה או בראשי המשלחות הדיפלומטיות במדינה‪,‬‬ ‫או פגיעה ביחסים עם אותן המדינות‪.‬‬

‫•‬

‫כל מידע מסולף המתייחס לפקידי המדינה או לגופים ומוסדות פרטיים או ציבוריים‪ ,‬אשר‬ ‫מטרתו לגרום להם או למשרתם נזק‪ ,‬או פגיעה ביושרם‪.‬‬

‫•‬

‫הפצת רעיונות חתרניים או פגיעה בסדר הציבורי או יצירת מתיחויות בין האזרחים‪.‬‬

‫•‬

‫כל דבר העלול לעודד פשע או להגן על אלימות נגד אחרים בכל צורה או אופן‪.‬‬

‫•‬

‫כל חומר שיש בו השמצה או דיבה נגד אחרים‪.‬‬

‫הגבלת הגולשים )חברות‪ ,‬ארגונים ופרטים( בהתאם לתקנות סחר ‪-‬‬ ‫•‬

‫לא לבצע כל פעולה באינטרנט כגון מכירה‪ ,‬פרסום או גיוס‪ ,‬אלא בהתאם לרישיונות‬ ‫המסחריים‪.‬‬

‫•‬

‫לא לבצע כל פעולה של השקעה פיננסית או להציע מניות שלא באמצעות הרישיונות‬ ‫המתאימים‪.‬‬

‫•‬

‫לא לקדם או למכור תרופות או מצרכי מזון בעלי טענה בריאותית‪ ,‬או מוצרי קוסמטיקה‪,‬‬ ‫מלבד אלו הרשומים ומאושרים ע"י משרד הבריאות‪.‬‬

‫•‬

‫לא לפרסם‪ ,‬לקדם או למכור חומרים הכלולים בהסכמים הבינלאומיים אחרים שלהם ערב‬ ‫הסעודית שותפה‪ ,‬מלבד אלו בעלי הרישיונות המתאימים‪.‬‬

‫•‬

‫לא לפרסם ירידי מסחר‪ ,‬לארגן ביקורי משלחות סחר או טיולי תיירים או מנהלי סחר ללא‬ ‫האישורים המתאימים‪.‬‬

‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10766 (Accessed on 26 September 2004‬‬

‫‪202‬‬

‫הגבלת גופים ופרטים המקימים אתרים או המפרסמים בהם ‪-‬‬ ‫•‬

‫כיבוד הנוהג המסחרי‪.‬‬

‫•‬

‫אישור רשויות הממשל להקמת אתרים או פרסום קבצים או עמודים‪.‬‬

‫•‬

‫אישור משרד המידע להקמת אתרי מדיה המפרסמים חדשות על בסיס קבוע‪ ,‬דוגמת‬ ‫עיתונים‪ ,‬כתבי עת וספרים‪.‬‬

‫•‬

‫טעם טוב בעיצוב האתרים והדפים‪.‬‬

‫•‬

‫הגנה אפקטיבית על המידע באתרים ובעמודים‪.‬‬

‫•‬

‫כל גופי הממשל או הפרטיים וכן הגורמים היחידניים יהיו בעלי אחריות מלאה לאתריהם‪,‬‬ ‫העמודים ותכולתם‪.‬‬

‫התמקדות בתהליכים טכניים ורגולטוריים שנועדו להבטיח את המשך האינטרנט במדינה‬ ‫באמצעים תכנותיים ומכאניים יעילים –‬ ‫•‬

‫ספק השירות יקבע גישה מתאימה לאינטרנט באמצעות חשבונות גישה ) ‪Access‬‬ ‫‪ ,(Account‬זיהוי משתמש וסיסמאות יעילות לנקודת הגישה או נקודות משנה וקישור‬ ‫לתוכנות מעקב וחקירה המתעדות את הזמן סה"כ‪ ,‬הכתובת אליה נכנסו או זו שאליה או‬ ‫באמצעותה היה נסיון הכניסה‪ ,‬גודל וסוג הקבצים שהועתקו במידת האפשר או ההכרח‪.‬‬

‫•‬

‫שימוש בתוכנות אנטי‪-‬וירוס והגנה מפני כתובות מוסתרות או הדפסת סיסמאות וקבצים‪.‬‬

‫•‬

‫מאמץ למנוע טעויות באפליקציות שיאפשרו חורי גישה )‪ (Loopholes‬אותם ניתן לנצל‬ ‫לשם פעילות חתרנית או על מנת להשיג מידע שניתן לנצלו לשם פעילות חתרנית או‬ ‫לשם השגת מידע אסור לשימוש מכל סיבה שהיא‪.‬‬

‫•‬

‫הגבלה על מתן שרותי אינטרנט למשתמש הקצה )‪ (End User‬באמצעות ‪Internet‬‬ ‫‪ Service Unit‬המצויה ב‪King Abdulaziz City for Sciences and Technology-‬‬ ‫)‪.(http://www.kacst.edu.sa - KACST‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ 18‬אודות הארגון‪ ,‬מטרותיו‪ ,‬החברים בו וכד'‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫)‪http://www.kacst.edu.sa/en/about.asp (Accessed on 20 December 2005‬‬

‫‪203‬‬

‫•‬

‫ניהול רשימה ידנית או אלקטרונית ובה מידע כולל אודות משתמשי הקצה‪ ,‬כתובותיהם‪,‬‬ ‫מספרי הטלפון שלהם‪ ,‬מטרת השימוש‪ ,‬חשבון הגישה הפרטי לאינטרנט ומתן העתק‬ ‫מהרשימה לשלטונות בהתאם לנדרש‪.‬‬

‫•‬

‫לא לפרסם כל אוגדן מודפס המכיל שמות וכתובות של מנויים ומשתמשי קצה ללא‬ ‫הסכמתם‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫אינטרנט קפה )‪(3.2.6‬‬ ‫במטרה להגביר את הפיקוח על משתמשים באינטרנט קפה בממלכה‪ ,‬נצטוו גופי הבטחון ע"י‬ ‫המדינה לאכוף על בעלי האינטרנט קפה את הכללים המחמירים ביחס לניטור פעילות‬ ‫המשתמשים‪ .‬רשימה שהופצה ע"י השלטונות לכל האינטרנט קפה קבעה תקנות שעליהם‬ ‫למלא ללא יוצא מהכלל‪:‬‬

‫‪20‬‬

‫‪ .1‬המשתמשים צריכים להיות מודעים לקנסות ולמאסר האפשרי שיוטלו על אלו אשר יעברו‬ ‫על תקנות אלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬על משתמשים מתחת לגיל ‪ 18‬נאסרה הגישה לאינטרנט‪ .‬יוצאים מהכלל הינם אלו‬ ‫המלווים ע"י מבוגר וכן תלמידים וסטודנטים במדעי המחשב‪ .‬אותם האחראים על אלו‪,‬‬ ‫יחשבו אחראים לכל שימוש לא נכון במחשבים של אותם שמתחת לגיל ‪.18‬‬ ‫‪ .3‬בעלי המקומות הציבוריים יחשבו אחראים במלואם לכל כשלון לזהות אדם אשר הפר‬ ‫תקנות אלה על כל שימוש לא נכון בציוד שלהם‪.‬‬ ‫‪ .4‬המשתמשים צריכים להיות מונחים להשתמש באינטרנט בצורה חיובית התואמת את‬ ‫הוראות האסלאם וחוקי הממשלה‪ .‬עליהם להמנע מכל דבר אשר מפר את התקנות‬ ‫בדבר האינטרנט הציבורי הכוללות‪ :‬תכנים אשר פוגעים בשריעה האסלאמית להלכה או‬ ‫למעשה‪ ,‬כמו גם כל דבר אשר פוגע בקודשי האסלאם ובהלכותיו‪ .‬תכנים אשר נועדו‬ ‫להחלפת מידע‪ ,‬בין אם שליחה ובין אם קבלה‪ ,‬אשר סותרים את האסלאם או את חוקי‬

‫‪Council of Ministers Resolution, "Saudi Internet Rules,", Al-Watan Newspaper, February‬‬ ‫‪2001.‬‬ ‫)‪http://www.al-bab.com/media/docs/saudi.htm (Accessed on 20 December 2005‬‬ ‫‪Raid Qusti, "Internet Regulations Tightened,", Arab News, 6 July 2003.‬‬

‫‪204‬‬

‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫הממשלה הסעודית‪ ,‬הנוגדים את הבטחון הציבורי‪ ,‬המעודדים רעיונות הרסניים או‬ ‫הפצת כל דבר אשר יכול להיות בעל סכנה לסדר הציבורי או אשר עלול להוביל לפילוג‬ ‫בקרב האזרחים‪ .‬תכנים המסנגרים על פשעים‪ ,‬קוראים לביצועם או מעודדים אותם בכל‬ ‫דרך שהיא כמו גם כל דבר אשר מגן על ההתקפה או פגיעה באחרים בכל צורה שהיא‬ ‫וכן תכנים אשר מעורב בהם ניצול של פרטים‪.‬‬ ‫התקנות החדשות קבעו שכל לקוחות האינטרנט קפה צריכים למסור את מספר תעודת‬ ‫הזהות שלהם ואת שמותיהם‪ .‬כמו כן על הבעלים לציין את מועד ההתחברות לאינטרנט של‬ ‫המשתמש ואת מועד ההתנתקות‪ ,‬כאשר כלל המידע צריך להיות מתועד למשך שישה‬ ‫חודשים וזמין לבקשת השלטונות‪.‬‬ ‫החלטה זו נתקבלה לאחר שהשלטונות למדו שאינטרנט קפה רבים אינם אוכפים את‬ ‫התקנות הקיימות‪ .‬זאת לצד מעצר בחודש מאי ‪ 2003‬של מספר חשודים במעורבות בטרור‬ ‫בעת פשיטה על אינטרנט קפה בעיר מדינה‪ .‬ההנחה היתה כי אלו עשו שימוש באינטרנט‬ ‫במטרה לשמור על קשר עם טרוריסטים אחרים‪.‬‬ ‫פיקוח )‪(3.1‬‬ ‫חופש ביטוי לא קיים בערב הסעודית בין אם בעיתונות ובין אם באינטרנט‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫ערב הסעודית‬

‫הינה מבין המחמירות ביותר בכל האמור בחופש העיתונות והיא מצויה תדיר בתחתית‬ ‫רשימת המדינות הן מקרב מדינות האזור )מבין שלוש האחרונות לצד לוב ואיראן( והן מבין‬ ‫כלל מדינות העולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאז פיגועי ‪ 11‬בספטמבר ‪ 2001‬שרוב מבצעיהם היו סעודים‪,‬‬ ‫ועקב גל הטרור הפנימי שתקף את המדינה לאחר מכן‪ ,‬ניכרת עלייה בדיון הציבורי מעל דפי‬ ‫העיתונות בסוגיות הקשורות לקיצוניות דתית‪ ,‬אלימות בחברה‪ ,‬טרור והסתה‪ .‬הדיונים נוקבים‬ ‫ואמיתיים‪ ,‬ויש בהם התמודדות עם אקסיומות מסורתיות וחברתיות‪ ,‬אם כי ניכרת ההתרחקות‬ ‫מעיסוק באופי השלטון ובאנשים העומדים בראשו‪.‬‬

‫‪http://www.arabnews.com/?page=1§ion=0&article=28447&d=6&m=7&y=2003‬‬ ‫)‪(Accessed on 26 September 2004‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004 Saudi Arabia".‬‬

‫‪205‬‬

‫מבחינת הציונים המתקבלים ממודל זה לגבי שני מדדי חופש עיתונות‪ ,‬ניתן לראות כי האחד‬ ‫מראה על מגמה אחידה )ציון ‪ 6.43‬מאת ‪ Freedom House‬לכל אורך התקופה( והאחר על‬ ‫הרעה משמעותית לאורך השנים ‪ ,2004-2002‬תוך שיפור חד בשנת ‪.2005‬‬ ‫בחלוקה אזורית של חופש העיתונות על פי מדד ‪ ,Freedom House‬חל שינוי טכני בלבד‬ ‫)לאורך כל השנים היא זכתה ל‪ 80-‬נקודות( והיא עדיין מצויה בתחתית רשימת ‪ 19‬מדינות‬ ‫האזור )כולל ישראל( כאשר מיקומה בשנת ‪ 222005‬היה ‪) 14‬בלוויית איראן ותוניסיה( ובשנת‬ ‫‪ 232004‬היה ‪) 15‬בלוויית סוריה(‪.‬‬ ‫‪Press Freedom‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪8.28‬‬ ‫‪6.64‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7.32‬‬ ‫‪6.43 6.43 6.43 6.43‬‬

‫‪6.2‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Reporters Without Borders‬‬

‫‪Freedom House‬‬

‫‪6.2‬‬

‫‪6.43‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪7.32‬‬

‫‪6.43‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪8.28‬‬

‫‪6.43‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪6.64‬‬

‫‪6.43‬‬

‫‪2005‬‬

‫אינטרנט )‪(3.2‬‬ ‫ערב הסעודית מוגדרת כאחת מ‪ 15-‬המדינות המהוות אויבות האינטרנט בעולם‪ ,‬זאת בשל‬ ‫הפיקוח על האינטרנט והגבלת הגישה לשימוש בו‪ ,‬פילטור וחסימת אתרים באמצעות גוף‬ ‫ממשלתי‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪22‬‬

‫‪Freedom House, "Press Freedom Rankings by Region 2005".‬‬ ‫‪Freedom House, "Press Freedom Rankings by Region 2004".‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "The 15 Enemies".‬‬ ‫‪23‬‬

‫‪206‬‬

‫פעילות זו מבוצעת באמצעות )‪(http://www.isu.net.sa) Internet Service Unit (ISU‬‬ ‫הממונה על תפעול מערכת הצנזורה על האינטרנט בממלכה‪:‬‬

‫‪25‬‬

‫גוף זה אחראי לניהול הצדדים הטכניים של האינטרנט במדינה והוא ממונה על ‪Country‬‬ ‫‪(.sa) Code Top-Level Domain‬‬

‫‪26‬‬

‫כמו כן‪ ,‬ביכולתו לנטר את כל הפעילות המקוונת‬

‫המתרחשת בתחומי הממלכה בזכות ניהולו את ה‪ Gateway-‬בו עושים שימוש כל ה‪ISPs-‬‬ ‫במדינה‪ .‬זאת באמצעות יצירת תווך של שרתי ‪ Proxy‬בין שדרת האינטרנט במדינה‪ ,‬לבין‬ ‫השרתים בעולם כולו‪ .‬בקשות לעמודי ‪ Web‬מ‪ ISPs-‬מקומיים מגיעות לשרתים אלה ושם הן‬ ‫מפולטרות או נחסמות בהתאם לרשימת כתובות של אתרים אסורים המאוחסנת במערכת‬ ‫הפילטור ואשר מעודכנת יומית על בסיס מדיניות הפילטור‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫מטרתו הינה חסימת כל האתרים המכילים הפרה של המסורת האסלאמית או התקנות‬ ‫הלאומיות‪ .‬לשם כך הוקמה ועדה בראשות שר הפנים אשר בין מטרותיה מצויה בחירת‬ ‫האתרים שיש לחוסמם וכן הפיקוח על התהליך‪ KACST .‬הוסמכה לחסום ישירות אתרים‬ ‫פורנוגראפיים‪ .‬יתר האתרים נחסמים בהתאם להוראות ישירות מאת גופי הבטחון כאשר‬ ‫לגוף זה אין כל סמכות לבחירת האתרים וכל תפקידו מוגבל לביצוע אותן הנחיות‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫עם זאת‪ ,‬להבדיל מבמדינות אחרות‪ ,‬מדיניות הפיקוח והפילטור ברורה ושקופה למדי‪ :‬בעת‬ ‫כניסה לאתר חסום מקבל המשתמש הודעה כי האתר המבוקש חסום וכן ביכולתו אף להציע‬ ‫אתרים ל‪ ISU-‬הראויים לדעתו להחסם )להלן(‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004 Saudi Arabia".‬‬ ‫‪ 26‬בעניין החקיקה המסדירה את רישום שמות ה‪ Domain-‬בערב הסעודית‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪SaudiaOnLine.com, "Domain Name Registration Regulation in Saudi Arabia,", Version‬‬ ‫‪1.3, 2 Ramadan 1422, 17 November 2001.‬‬ ‫)‪http://www.saudia-online.com/ISP/sadomain.htm (Accessed on 1 November 2006‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪Internet Service Unit, "Local Content Filtering Procedure,".‬‬ ‫‪http://www.isu.net.sa/saudi-internet/contenet-filtring/filtring-mechanism.htm (Accessed on‬‬ ‫)‪18 March 2006‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪Internet Services Unit, "Local Content Filtering Policy,", 2006.‬‬ ‫‪http://www.isu.net.sa/saudi-internet/contenet-filtring/filtring-policy.htm (Accessed on 9‬‬ ‫)‪October 2004‬‬

‫‪207‬‬

‫לצד זאת קיימת פעילות אקטיבית לסגירת אינטרנט קפה‪ :‬בדיווח מאפריל ‪ 2005‬נמסר על‬ ‫סגירת ‪ 25‬אינטרנט קפה בשכונה אחת וזאת כחלק ממבצע כולל נגד עברייני אותה שכונה‬ ‫בה נתפסו סוחרי סמים וכייסים‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫טלפונים סלולריים )‪(1.1.5‬‬ ‫לאחר שהיו אסורים בשימוש החל מאוקטובר ‪ ,2002‬קראו בנובמבר ‪ 2004‬ארבעה שרים‬ ‫בממשלת ערב הסעודית לבטל את האיסור על השימוש בטלפונים סלולריים אשר כלולה בהם‬ ‫מצלמה‪ .‬עם איסור זה‪ ,‬היתה סעודיה למדינה היחידה בה טלפונים שכאלה היו לא חוקיים‪.‬‬ ‫האיסור הוטל בזמנו בשל החשש כי גברים יעשו בו שימוש לשם צילומן של נשים בחשאי‬ ‫ופרסום תמונותיהן באינטרנט ללא קבלת רשותן‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫למרות שכבר באפריל ‪ 2004‬סולקה‬

‫תלמידה מבית ספרה ואחרות נחקרו לאחר שצילמו חברים ללימודים ומורים והעלו תמונות‬ ‫אלה לאינטרנט‪ ,‬ניתן היה למצוא בחנויות מכשירים אלה ואחד מהם אף התנוסס בפרסום‬ ‫בג'דה‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫כאמור‪ ,‬במשך כשנתיים היה האיסור בתוקף אולם מכשירים אלה זכו ליחס סלחני מצד‬ ‫השלטונות‪ ,‬המפנה הגיע בעקבות מעצרם של שני סעודים וניגרי אחד באשמת אונס צעירה‬ ‫בת ‪ 19‬ביוני אותה השנה‪ ,‬כאשר האירוע צולם והועבר ברשת הסלולרית‪ .‬עקב כך החלה‬ ‫המדינה להחרים מכשירים אלו )לדוגמא‪ ,‬בעת כניסה למדינה בנמלי תעופה( ולאסור את‬ ‫השימוש בהם )לדוגמא‪ ,‬בבתי חולים(‪ .‬אולם מכשירים אלו עדיין היו מצויים בחנויות והיקף‬ ‫רכישתם באותה העת אף צמח מחשש שמכירתם תאסר‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫‪32‬‬

‫פהד אלזומאן‪ ,‬מנאחי אלשביאני‪" ,‬אלחמלה אלאמניה עלא אלמח'אלפינ תתואצל פי חי אלוזאראת‪,",‬‬ ‫‪ 14‬באפריל ‪.2005‬‬ ‫)‪http://www.alriyadh.com/2005/04/14/article56514.html (Accessed on 17 June 2006‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪Robin Lettice, "Saudi Ministers Urge Removal of Camera Phone Ban,", The Register, 10‬‬ ‫‪November 2004.‬‬ ‫‪http://www.theregister.co.uk/2004/11/10/saudi_camera_phone_ban (Accessed on 28‬‬ ‫)‪January 2006‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪Roger Harrison, "Camera Phones Freely Available Despite Ban,", Arab News, 4 April‬‬ ‫‪2004.‬‬ ‫‪http://www.arabnews.com/?page=1§ion=0&article=42472&d=4&m=4&y=2004‬‬ ‫)‪(Accessed on 28 January 2006‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪BBC News, "Saudi Crackdown on Camera Phones,", 20 July 2004.‬‬ ‫‪http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/3911219.stm (Accessed on 28 January‬‬ ‫)‪2006‬‬

‫‪208‬‬

‫בספטמבר יצא שיח' עבד אלעזיז אל שיח'‪ ,‬המופתי הראשי של המדינה‪ ,‬בקריאה נגד‬ ‫החלפת מסרים בטלפונים סלולריים בין בנים לבנות‪ ,‬ככל הנראה בשל האירוע האמור לעיל‪,‬‬ ‫בה הבהיר כי יש להתרחק מכך על פי השריעה הואיל והדבר עלול להביא לכדי לדברים‬ ‫אסורים ולבעיות‪ .‬הוא הוסיף כי מספר נערות צולמו באמצעות מצלמות ניידות והדבר הוביל‬ ‫ל"פגיעה מוסרית חומרה בענווה ובצניעות של הנערות המעורבות"‪ ,‬בשל כך הזהיר את‬ ‫הנערות מפני נפילה לתהום שכזו‪ ,‬וקרא להמנעות מוחלטת מהחלפת תקשורת שכזו המהווה‬ ‫לדבריו הדרך הבטוחה ביותר "להשפלה מוסרית"‪ ,‬שהינה מטרתם של גברים צעירים רבים‬ ‫בחברה‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫פילטור וחסימת אתרים )‪(3.3‬‬ ‫השיטה‬ ‫עוד מראשית ימי האינטרנט בממלכה‪ ,‬דאגו מקבלי ההחלטות לפקח על המצוי בו ‪ -‬הקשר‬ ‫הראשון לאינטרנט בוצע באמצעות חברה אמריקאית ופילטור התכנים בוצע בחו"ל עוד בטרם‬ ‫הגיע התוכן המבוקש למחשב היעד בממלכה‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫כיום‪ ,‬ערב הסעודית מפלטרת לדבריה כ‪ 400-‬אלף עמודי אינטרנט בטענה כי הצנזורה נועדה‬ ‫"להגן על האזרחים מפני תכנים שפוגעים או מפרים את עקרונות דת האסלאם או הנורמות‬ ‫החברתיות"‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫זאת באמצעות‪ ,‬כמו מדינות אחרות באזור‪ ,‬התוכנה האמריקאית‬

‫‪(http://www.securecomputing.com) SmartFilter‬‬

‫‪36‬‬

‫וצוות אשר עיקר פעילותו תחזוקת‬

‫רשימת האתרים האסורים בנוסף על הקיים בתוכנה זו המסופקת תקופתית על ידי ספקית‬ ‫תוכנת הפילטור‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫כמו כן‪ ,‬מפעיל ה‪ ISU-‬לטובת משתמשי האינטרנט‪ ,‬כתובת דואר‬

‫אלקטרוני )‪ ([email protected]‬וכן טופס מקוון בהם יכולים אלו לדווח על אתרים אשר‬

‫‪33‬‬

‫‪International Islamic News Agency (IINA) Bulletin, "Grand Mufti…2…Riyadh,", IINA – 02,‬‬ ‫‪Daily News Bulletin, 18 Rajab 1423, 3 September 2004.‬‬ ‫)‪http://www.islamicnews.org/english/en_weekly.html (Accessed on 28 January 2006‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 117.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Ban Lifted on Two Gay Websites,", 30 March 2004.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=9586 (Accessed on 1 July 2006‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in Saudi Arabia in 2004,", p. 3.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪Internet Service Unit, "Local Content Filtering Procedure".‬‬

‫‪209‬‬

‫לדעתם צריכים להחסם‪ .‬מאות פניות מסוג זה מתקבלות מידי יום ומטופלות ע"י צוות יעודי‬ ‫למשימה זו‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫הטענה היא כי מלאכת פילטור האתרים בערב הסעודית מבוצעת בשני שלבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בקשה לעמוד אינטרנט מגיעה ממחשב המשתמש למחשבים המצויים ב‪ ,KACST-‬שם‬ ‫נבחן העמוד אוטומטית בהתאם ל‪ 30-‬קטגוריות חסימה שונות‪ .‬אישור כל עמוד מחדש‬ ‫עבור כל בקשה‪ ,‬יאט משמעותית את פעילות המערכת‪ ,‬לפיכך כל עמוד שאושר‪ ,‬עותק‬ ‫ממנו נשמר בזכרון המערכת‪.‬‬ ‫‪ .2‬אחסון עמודים שאושרו בעבר על ידי מערכת החסימה‪ ,‬כך שהמשתמש בבקשו אתר‬ ‫שכזה מגיע לעמוד המאוחסן בשרתים המיוחדים לכך ולא לעמוד המקורי‪ .‬באופן זה פניה‬ ‫ממחשב המשתמש מגיעה לעמודים שמורים אלה במקום לאתר המקורי‪ .‬משמעות הדבר‬ ‫היא שאתרים בעלי ביקוש גבוה זמינים במהירות רבה יותר מבלי שעל המערכת יהיה‬ ‫לבדוק את מידת תאימותם כל פעם מחדש‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫במקרים רבים הגישה לאתרים הנחסמים מתאפשרת לאחר זמן מה ובחלק מהמקרים הגישה‬ ‫אפשרית לחלק מהשירותים הכלולים באתר מסוים בעוד יתרת האתר חסומה לשימוש‪.‬‬ ‫בהקשר זה יצויין כי נראה שקיימות מידי פעם תקלות שונות אשר כתוצאה מהן מתאפשרת‬ ‫הגישה לכלל האתרים אשר חסומים בשגרה‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫על כך העיד כתב זר בריאד כי האתרים‬

‫מצונזרים "בצורה מגושמת"‪ .‬הואיל ותוכנם של עמודי החדשות נוטה להתעדכן במהירות‪ ,‬הרי‬ ‫ששמירת דפים אלו בזכרון‪ ,‬אינה יעילה עבור המשתמש המקומי המחפש באינטרנט חדשות‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004 Saudi Arabia".‬‬ ‫בדבר אופן השימוש שיכולים אזרחי הממלכה לעשות בכלי זה‪ ,‬תעיד הידיעה אודות אי שביעות רצונם של‬ ‫מספר אזרחים אשר לא נענתה דרישתם לחסום אתר המלמד "כשפים‪ ,‬להטים והגדת עתידות"‪.‬‬ ‫מחמד אלג'מעי‪" ,‬מטאלבאת באיקאפה ואכאדימי יעתבר 'אלתועיה' הי אלחל‪ ...‬מוקע אלכתרוני לתעלימ‬ ‫לסחר ית'יר אסא'לה ענ פאעליה 'אלחג'ב'‪ ,",‬אלחיאה‪ 30 ,‬בדצמבר ‪.2005‬‬ ‫‪http://www.daralhayat.com/arab_news/gulf_news/12-2005/Article-20051230-7ace5444‬‬‫)‪c0a8-10ed-01b1-ff47685f0e00/story.html (Accessed on 20 February 2006‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪Whitaker, "Saudis Claim".‬‬ ‫‪" 40‬רפע אלחג'ב ענ מואקע אנתרנת פי אלסעודיה‪ ,",‬שבכה ראצד אלאחבאריה‪ 7 ,‬בנובמבר ‪.2005‬‬ ‫)‪http://www.rasid.com/artc.php?id=8545 (Accessed on 16 September 2006‬‬

‫‪210‬‬

‫לדבריו המידע באתר ה‪ BBC-‬היה בן יומיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬המערכת אינה חוסמת מסרים‬ ‫שיווקיים אשר עולים בחלונות קופצים ואשר אמורים היו להחסם מלכתחילה על פי תוכנם‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫התכנים )‪(3.2.10‬‬ ‫ה‪ ISU-‬מפלטר אתרים בעיקר מהסוגים הבאים‪:‬‬ ‫•‬

‫‪42‬‬

‫מיניים ‪ -‬אתרים בעלי תכנים מיניים מפורשים וכן אתרי הקהילה ההומו‪-‬לסבית‪,‬‬

‫‪43‬‬

‫לדוגמא‪:‬‬ ‫)‪o GayMiddleEast.com (http://gaymiddleeast.com‬‬ ‫)‪o Gay.com (http://www.gay.com‬‬ ‫)‪o Gaydar.com (http://gaydar.com‬‬ ‫)‪o 365gay.com (http://365gay.com‬‬ ‫למרות נגישותם ממדינות אחרות‪ ,‬היו אתרים אלה חסומים לכניסה ממחשבים בערב‬ ‫הסעודית ובמקום האתר הוצג מסר שציין כי האתר המבוקש אינו נגיש‪.‬‬ ‫הכניסה לאתר ‪ (http://gaymiddleeast.com) GayMiddleEast.com‬נחסמה בחודש‬ ‫יוני ‪ 2003‬אולם חסימה זו הוסרה חודש לאחר מכן‪ .‬ידיעה מתאריך ‪ 30‬במרץ ‪2004‬‬ ‫מדווחת‬

‫‪44‬‬

‫כי ערב הסעודית החליטה להסיר את החסימה מעל לשני האתרים‬

‫‪GayMiddleEast.com‬‬

‫)‪(http://gaymiddleeast.com‬‬

‫)‪ (http://365gay.com‬בעקבות פניית הארגון‬

‫‪365gay.com,‬‬

‫‪International Press Freedom‬‬

‫‪ ,Organization‬בחינה מחודשת של האתרים והוכחות כי אין הם מכילים חומרים‬

‫‪41‬‬

‫‪Whitaker, "Saudis Claim ".‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004, Saudi Arabia".‬‬ ‫אודות יחס השלטונות לחברי הקהילה ההומו‪-‬לסבית‪ ,‬במדינה בה קיום יחסים שכאלו מוגדר כלא חוקי‬ ‫אשר העונש עליו הינו מוות‪ ,‬ראה מבחר כתבות מהשנים האחרונות‪:‬‬ ‫‪sodomylaws.org, "Saudi Arabia,".‬‬ ‫‪http://www.sodomylaws.org/world/saudi_arabia/saudi_arabia.htm (Accessed on 14‬‬ ‫)‪November 2006‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Ban Lifted".‬‬ ‫‪International Freedom of Expression eXchange (IFEX), "Ban in Gay Websites Lifted,".‬‬ ‫)‪http://www.ifex.org/en/content/view/full/57758 (Accessed on 1 July 2006‬‬ ‫‪42‬‬

‫‪43‬‬

‫‪211‬‬

‫זאת לאחר שהכניסה לשני אתרים אלו היתה חסומה מתחילת חודש‬

45

.‫ופורנוגראפיים‬ .2004 ‫מרץ‬

:‫ העלתה כי האתרים הבאים נחסמו אף הם‬OpenNet Initiative ‫כמו כן בדיקה של‬ o Gay and Lesbian Human Rights Commission (IGLHRC) – http://www.iglhrc.org Gay and Lesbian Arabic Society (GLAS) – http://www.glas.org

o

‫ אתר חדשות ומידע‬- http://www.gay.com o ‫ מצונזר האתר של "התנועה‬,‫פוליטיים – כמעט משחר ימי האינטרנט בערב הסעודית‬ -

Movement

for

Islamic

Reform

(MIRA)

-

"‫אסלאמית‬

•

‫לרפורמה‬

‫ זאת לצד חסימת אתרים התומכים בקידום רפורמות‬46.(http://www.miraserve.com ‫ עוד מתחילת‬- http://www.saudhouse.com ‫ בין השאר האתר‬,‫דמוקרטיות בממלכה‬ ‫אולם‬ 48

47

Committee against Corruption in Saudi Arabia-‫ השייך ל‬- 1999 ‫שנת‬

.‫נחסמו גם אתרים אשר אינם אופוזיציוניים אך קיימות בהן דעות הדוגלות ברפורמה‬

‫ נחסמו מספר אתרים שיעים‬,‫ במאמץ לשמור על קו אסלאמי אחיד‬- ‫דתיים‬ ,http://www.yahosein.com

•

,http://shiaweb.org/index.html)

‫( ואתרים אסלאמיים המציעים פרשנות שונה מהקו הואהבי‬http://alshi3i.cjb.net 49

.‫הרשמי בממלכה ובכלל זה אתרים צופיים ואסמאעילים‬

45

Reporters Without Borders, "Ban Lifted". Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004, Saudi Arabia". ‫ נחסם מספר ימים בלבד לאחר שהחל‬,‫ משתמשים רשומים ואלפי מבקרים נוספים‬4,000-‫ שלו כ‬,‫ האתר‬47 .‫במסע איסוף חתימות למען יוזמת רפורמות חדשה בממלכה‬ TheHacktivist.com, "Saudi Authorities Block Website Promoting Reforms,", 25 February 2003. http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=article&sid=1 29&mode=thread&order=0&thold=0 (Accessed on 20 February 2006) Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and Censorship: Saudi Arabia". ‫ "אסתמראר קמע חריה‬,‫ ג'מעיה חמאיה אלדפאע ענ חקוק אלאנסאנ פי אלממלכה אלערביה אלסעודיה‬48 .2005 ‫ בינואר‬22 ,‫ אלראצד‬,",‫אלתעביר פי אלסעודיה ענ טריק חג'ב מואקע אלאנתרנת‬ http://www.rasid.com/artc.php?id=4581 (Accessed on 13 August 2006) 49 The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet In the Arab World a New Space of Repression?: Saudi Arabia Banning and Blocking are Easy Steps". ."‫ "אסתמראר‬,‫ג'מעיה חמאיה אלדפאע ענ חקוק אלאנסאנ פי אלממלכה אלערביה אלסעודיה‬ 46

212

‫•‬

‫זכויות אדם – בין האתרים החסומים בממלכה ניתן למצוא לדוגמא את אתר 'האגודה‬ ‫להגנה על זכויות האדם בממלכה הערבית הסעודית' )‪http://10.1.59.94:15871/cgi-‬‬ ‫‪ (bin/blo...sion=3189378911‬וכן את אתר של ‪The Arabic Network for Human‬‬ ‫)‪.(http://www.hrinfo.net/saudi/spdhr) Rights Information (HRinfo‬‬

‫‪50‬‬

‫בתאריך ‪ 5‬באוגוסט ‪ 2003‬נחסם האתר הירדני ‪- http://www.amanjordan.org -‬‬ ‫המהווה מרכז מידע אודות אלימות נגד נשים בעולם הערבי‪ ,‬בשל מאמרים שפורסמו בו‬ ‫אודות האלימות כלפי נשים בחברה הסעודית‪ ,‬חסימה שהוסרה רק בתאריך ‪30‬‬ ‫בספטמבר ‪.2003‬‬

‫‪51‬‬

‫עם זאת‪ ,‬מחקר בן שלוש שנים של ‪ OpenNet Initiative‬בדבר אופי חסימת האתרים בערב‬ ‫הסעודית אשר הקיף כ‪ 60-‬אלף כתובות אתרים‪ ,‬גילה את החלוקה הבאה לגבי האתרים‬ ‫שנמצאו חסומים‪:‬‬

‫‪52‬‬ ‫‪53‬‬

‫•‬

‫פורנוגרפיה – ‪ 98%‬מהאתרים שנבחנו נמצאו חסומים‬

‫•‬

‫הימורים – ‪93%‬‬

‫•‬

‫סמים – ‪86%‬‬

‫•‬

‫המרת דת ואתרים ובהם כלים לעקיפת חסימה – ‪41%‬‬

‫‪54‬‬

‫המחקר הראה כי‪ ,‬בתקופה הנסקרת‪ ,‬ערב הסעודית גילתה עניין פחות בחסימת אתרים של‬ ‫הקהילה ההומו‪-‬סקסואלית והלסבית )‪ ,(11%‬אתרים פוליטיים )‪ ,(3%‬אתרים הקשורים‬

‫‪ 50‬שם‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004, Saudi Arabia".‬‬ ‫נאהד באשטח‪" ,‬חג'ב אלמואקע אלאלכתרוניה אם חג'ב אלעקול?!‪ ,",‬שבכה ראצד אלח'באריה‪17 ,‬‬ ‫באוגוסט ‪.2003‬‬ ‫)‪http://www.rasid.com/artc.php?id=116 (Accessed on 16 September 2006‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in Saudi Arabia in 2004,", p. 3.‬‬ ‫‪ 53‬על מידת הרגישות הקיימת בממלכה לסוגיית האתרים הפורנוגראפיים‪ ,‬תעיד העובדה כי ה‪ ISU-‬איתר‬ ‫וחסם עצמאית תכנים פורנוגראפיים חדשים מהר לאין שיעור לעומת קצב העדכון ברשימות שבתוכנת‬ ‫הפילטור האמריקאית המותקנת אצלו‪.‬‬ ‫‪Ibid, pp. 3-4.‬‬ ‫‪ 54‬במחקר הנדון קיימת התייחסות מאוחדת לשני הנושאים מבחינת שיעור חסימת האתרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיים‬ ‫מידע מספרי אודות ‪ 21‬אתרים חסומים המאפשרים עקיפה או הצפנת מידע ו‪ 148-‬אתרים חסומים‬ ‫שעניינם המרת דת‪ 22% .‬מאלו עסקו ביחסים בין נוצרים ומוסלמים‪.‬‬

‫‪213‬‬

‫בישראל )‪ ,(2%‬אתרי דת )פחות מאחוז אחד( ואלכוהול )אתר אחד בלבד(‪ .‬עוד קובע המחקר‬ ‫כי תבנית זו מצביעה על משטר חסימה שהינו מוגבל ויעיל יותר מההנחה המוקדמת‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫נראה כי מעבר לחסימת אתרים פורנוגראפיים‪ ,‬אשר הם תוצאה של פעילות מכוונת של ה‪-‬‬ ‫‪ ,ISU‬הרי שיתרת האתרים הנחסמים הם כאלה אשר מובאים לידיעת השלטונות ע"י הציבור‬ ‫הרחב ולפיכך חסימת נושאים אלו הינה נקודתית ולא גורפת‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם מחקר זה גילה‬ ‫מקרים של חסימת יתר )‪ ,(Overblocking‬אף הם בשל הרגישות הרבה לנושא הפורנוגרפיה‬ ‫בממלכה‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫בנוסף יצויין כי אתרים המשויכים לנושאים נוספים נחסמים במדינה‪ ,‬דוגמת‪:‬‬ ‫•‬

‫הומור‬

‫•‬

‫מוזיקה‬

‫•‬

‫תוכנות תרגום )‪(http://www.systransoft.com‬‬

‫•‬

‫המאפשרים‬

‫אתרים‬

‫אנונימית‬

‫גישה‬

‫‪57‬‬

‫לאתרים‬

‫)‪(http://www.anonymizer.com ,http://www.megaproxy.com‬‬ ‫•‬

‫בלוגים‬

‫–‬

‫במהלך‬

‫השנים‬

‫לפחות‬

‫נחסמו‬

‫שני‬

‫אחרים‬

‫‪58‬‬

‫אתרי‬

‫בלוגים‬

‫)‪ (http://www.blogspot.com ,http://www.blogger.com‬וכן האתר לאחסון‬ ‫תמונות ברשת ‪.(http://flickr.com) flickr.com‬‬ ‫•‬

‫‪59‬‬

‫כתבי עת מקוונים – במחצית השניה של שנת ‪ 2004‬נחסם האתר 'אלחואר‬ ‫אלמתמדנ' )‪.(http://www.rezgar.com/debat/nr.asp‬‬

‫‪60‬‬

‫‪55‬‬

‫‪Ibid, p. 3.‬‬ ‫‪Ibid, p. 4.‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004 Saudi Arabia".‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: Saudi Arabia".‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪Global Voices Online, "Saudi Arabia Blocks Blogger and Flickr, Again,", 4 October 2005.‬‬ ‫‪http://cyber.law.harvard.edu/globalvoices/2005/10/04/saudi-arabia-blocks-blogger-and‬‬‫‪flickr-again‬‬ ‫הגישה לאתר ‪ Blogger.com‬הותרה שלושה ימים לאחר חסימתו‪ ,‬כפי שעולה מדיווח של הארגון‬ ‫'עיתונאים ללא גבולות' )הכולל צילום מסך של האתר החסום(‪.‬‬ ‫‪Reporters sans frontiers, "Blogger.com de Nouveau Accessible,", 6 October 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15199 (Accessed on 2 November 2005‬‬ ‫‪ 60‬היא'ה אדארה אלחואר אלמתמדנ‪" ,‬אלסלטאת אלסוריה תחג'ב מוקע אלחואר אלמתמדנ‪ 27 ,",‬בספטמבר‬ ‫‪.2004‬‬ ‫‪56‬‬

‫‪214‬‬

‫בנוסף‪ ,‬קיימים נושאים נוספים בעלי רגישות ציבורית אשר מעוררים את דרישת הציבור‬ ‫לחוסמם‪ .‬יוזכר‪ ,‬בעניין זה‪ ,‬האתר ה"קורא ללימוד כשפים‪ ,‬להטים והגדת עתידות"‪ 61‬והמספק‬ ‫עצות להתעשרות ולטיפול בבעיות רומנטיות אשר היה נושא לצעקה ציבורית ולדרישה לסוגרו‬ ‫במיוחד לאור העובדה שנשים רבות גולשות בו ומקבלות עצות לפתרון בעיות עם בעליהן‪ .‬על‬ ‫פי ארגון 'עיתונאים ללא גבולות'‪ ,‬נשות ערב הסעודית‪ ,‬המהוות כשני שליש מבין גולשי‬ ‫האינטרנט במדינה‪ ,‬אינן יכולות להכנס לאתרים הכוללים מידע אודות זכויותיהן‪ ,‬בריאותן או‬ ‫חייהן האינטימיים‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬מתבצעת בערב הסעודית חסימה של אתרים למען תועלתו של הממשל וללא כל‬ ‫קשר לפגיעה בערכים פוליטיים‪ ,‬דתיים‪ ,‬תרבותיים‪ .‬דוגמא לכך היא חסימת אתרים של‬ ‫חברות טלפוניה במטרה להעניק מונופול לחברת התקשורת הממשלתית על שוק התקשורת‬ ‫בממלכה‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫יתכן וזו הסיבה העומדת מאחורי חסימת פורומים בנושאי שוק ההון‪ ,‬זאת תוך‬

‫השערה כי אתרים אלו נחסמו באופן מאורגן ומכוון‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫בהשוואה ליתר המדינות הנבחנות במחקר‪ ,‬ניתן לומר כי ערב הסעודית מפלטרת קבוצות‬ ‫נושאיות שונות של אתרים באותה הכמות כמו איחוד האמירויות )‪ ,(10‬לעומת ‪ 7‬במצרים‬ ‫וסוריה )כ"א(‪ ,‬תוך שימת דגש בעיקר על אתרים הקשורים במוסר ובדת ובכלל זה אתרי‬ ‫זרמים וכתות וכאלו הקוראים להמרת מוסלמים על דתם‪.‬‬

‫)‪http://www.tunezine.com/breve.php3?id_breve=426 (Accessed on 20 February 2006‬‬ ‫‪ 61‬מחמד אלג'מעי‪" ,‬מטאלבאת באיקאפה ואכאדימי יעתבר 'אלתועיה' הי אלחל‪ ...‬מוקע אלכתרוני לתעלימ‬ ‫לסחר ית'יר אסא'לה ענ פאעליה 'אלחג'ב'"‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004 Saudi Arabia".‬‬ ‫‪ 63‬חברת התקשורת המקומית ו‪ KACST-‬שולטות יחדיו ביותר מ‪ 75%-‬מההכנסות משימוש באינטרנט‪.‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: Saudi Arabia Banning and Blocking are Easy Steps".‬‬ ‫‪ 64‬הטענה היא כי אתרים אלו מילאו תפקיד שלילי באמצעות הפצת ידיעות אינטרסנטיות מבחינה כלכלית‬ ‫ולפיכך חלק מהפורומים העוסקים במסחר יומי נסגרו בהסכמה שבין ועדת שוק ההון הסעודי וה‪.KACST-‬‬ ‫"חג'ב מנתדיאת אלאסהמ בינ היא'ה אלסוק ומדינה אלעלומ‪ ,",‬אילאפ‪ 26 ,‬באוקטובר ‪.2005‬‬ ‫‪http://www.elaph.com/ElaphWeb/Economics/2005/10/100766.htm (Accessed on 17‬‬ ‫)‪September 2006‬‬

‫‪215‬‬

‫שיח ציבורי‬ ‫בתחילת ‪ 1999‬הביע עבדאללה אלראשיד – סגן מנהל ‪ KACST‬עמדה ברורה למדי בנוגע‬ ‫לאופי האתרים המפולטרים בממלכה וקבע כי נחסמים רק האתרים הנוגדים את הדת ואלו‬ ‫הנוגדים את החברה‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫מנהל ‪ ,KACST‬צאלח עבד אלרחמן אלעד'ל‪ ,‬הבהיר במאי שנת ‪ 2000‬כי הסיבה לכניסה‬ ‫המאוחרת והאיטית של האינטרנט לממלכה הינה ההמתנה לקיום טכנולוגיה אשר ביכולתה‬ ‫למנוע כניסה ל"חומרים העלולים להשחית או לפגוע בערכים‪ ,‬במסורת ובתרבות המוסלמית‬ ‫שלנו"‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫דברים ברוח זו הביע ד"ר פהד אלהוימאני מנהל הגוף הממשלתי לפיקוח על האינטרנט אשר‬ ‫אמר כי למרות אלו המתלוננים כי מטרת מערכת הפילטור הינה לחסום אתרים בעלי רגישות‬ ‫פוליטית‪ ,‬הרי שהיא נועדה להעניק בטחון למשתמשים המקומיים שהמסורת החברתית‬ ‫והדתית שלהם לא תפגע בעת כניסתם לאינטרנט‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫לכך מצטרפים גורמים דתיים המפרסמים פסקי הלכה היוצאים נגד הפורנוגרפיה המצויה‬ ‫באינטרנט‪ ,‬תוך קריאה להתנתק כליל מהאינטרנט במידת האפשר‪ ,‬עד שתחזור ותתחזק‬ ‫האמונה ויוכל המשתמש לעמוד בפני הפיתויים המצויים באינטרנט‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫כמו גם איסור על נשים‬

‫לעשות שימוש באינטרנט ללא מלווה "אשר מודע לפריצותה של האישה ולערמומיותה"‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫‪65‬‬

‫‪Douglas Jehl, "The Internet's 'Open Sesame' is Answered Warily,", The New York‬‬ ‫‪Times, 18 March 1999.‬‬ ‫)‪http://www.library.cornell.edu/colldev/mideast/saudint.htm (Accessed on 1 July 2006‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪Brian Whitaker, "Saudis Claim Victory in War for Control of Web,", The Guardian, 11‬‬ ‫‪May 2000.‬‬ ‫)‪http://www.al-bab.com/media/articles/saudi000511.htm (Accessed on 1 July 2006‬‬ ‫דברים ברוח דומה הוא השמיע כעבור שנתיים‪.‬‬ ‫מחמד אלשפאא'‪" ,‬אלאנתרנת תחת אלרקאבה ולנ נתרכ אלחבל עלא אלע'ארב קמראנ סעודיאנ יתאלקאנ‬ ‫פי אלפצ'אא' ואלעטאא' מתואצל‪ ,",‬אליומ אלסעודי‪ ,‬גיליון ‪ ,10614‬שנה ‪ 7 ,38‬ביולי ‪.2002‬‬ ‫‪http://www.alyaum.com/issue/page.php?IN=10614&P=1&G=2 (Accessed on 11 July‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪Whitaker, "Saudis claim".‬‬ ‫‪ 68‬מג'מועה מנ אלמפתיינ‪ ,‬אלשיח' מחמד צאלח אלמנג'ד‪" ,‬חטואת עמליה להג'ר אלמוקע אלאבאחיה‪,",‬‬ ‫אסלאמ אונ ליינ‪ 8 ,‬בדצמבר ‪.2002‬‬ ‫‪http://www.islamonline.net/servlet/Satellite?pagename=IslamOnline-Arabic‬‬‫)‪Ask_Scholar/FatwaA/FatwaA&cid=1122528623820 (Accessed on 1 July 2006‬‬ ‫‪ 69‬אילאפ‪" ,‬פתוא ג'דידה‪ :‬לא אנתרנת ללמרא'ה אלא מע מחרמ‪ ,",‬אלקבס‪ 12 ,‬בנובמבר ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.alqabas.com.kw/Final/NewspaperWebsite/NewspaperPublic/ArticlePage.aspx‬‬ ‫)‪?ArticleID=147930 (Accessed on 12 August 2006‬‬

‫‪216‬‬

‫אולם קיימים קולות שונים בממלכה בעד התרת הרסן ונגד חסימה חסרת פשרות של‬ ‫האינטרנט ופילטור תכניו‪ .‬בעקבות נסיון שנכשל בתחילת שנת ‪ 1999‬להקים אתר צ'ט‪,‬‬ ‫הועלתה הטענה בקרב הורים כי ערוץ שכזה יכול לשמש מקור חלופי ובריא לתקשורת בין‬ ‫המינים בעיקר לאור העובדה כי כך אין הם רואים או שומעים האחד את השני‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫מעצרים )‪(3.3.5‬‬ ‫בתחילת אוגוסט ‪ 2004‬דווח על כך ששלושה משתמשי אינטרנט )עלי אאל דויס‪ ,‬פאצ'ל חמד‬ ‫רדיש‪ ,‬ומאנע צאלח אאל קרישה( המשתייכים לכת השיעית האסמעאילית נידונו לשתי שנות‬ ‫מאסר ול‪ 750-‬מלקות "באשמת השתתפות בפורומים הפוגעים בביטחון ובמולדת!!"‪,‬‬

‫‪71‬‬

‫תוך‬

‫התייחסות לעובדה כי הם הכותבים הראשונים בערב הסעודית אשר נעצרים ונשפטים רק‬ ‫בשל השתתפותם באתרי אינטרנט‪ .‬מעבר לכך לא אותרו מקרים של מעצר משתמשי‬ ‫אינטרנט או עיתונאים בממלכה‪.‬‬ ‫עקיפה‬ ‫עוד משנת ‪ 1996‬ובטרם הותרה הגישה לכלל הציבור‪ ,‬ניתן היה לעקוף את ההגבלות‬ ‫בממלכה על הגישה לאינטרנט באמצעות חברות זרות גדולות הממוקמות בממלכה ואשר‬ ‫אפשרו לעסקים סעודיים גישה חופשית לאינטרנט‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫קיימת טענה כי עקיפת הפילטור המבוצע ע"י ‪ ISU‬איננה מלאכה מורכבת יתר על המידה‬ ‫עבור משתמש אינטרנט בעל ידע ותוך שימוש בפורומים מקצועיים‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫על כך יש להוסיף את האפשרות שמעניק ארגון האופוזיציה ‪ MIRA‬לתומכיו לעקוף את‬ ‫הצנזורה הסעודית באופן הבא‪ :‬המבקר באתר שולח הודעת דואר אלקטרוני לכתובת מסוימת‬ ‫ובתשובה הוא מקבל הודעת דואר אלקטרוני אוטומטית המציינת בפניו כתובת שאיננה‬ ‫חסומה ממנה ניתן להכנס לאתר‪ .‬הארגון התקין מנגנון המאפשר לו ליצור כמות בלתי‬ ‫מוגבלת של ‪ URLs‬אשר בהם יכולים פרסומיו המקוונים להיות נגישים לכל‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫‪71‬‬

‫‪Jehl, "The Internet's".‬‬ ‫שבכה ראצד אלאח'באריה‪" ,‬נג'ראנ‪ :‬אעתקאל אסמאעיליינ בתהמה אלכתאבה פי אלאנתרנת‪1 ,",‬‬ ‫באוגוסט ‪.2004‬‬ ‫)‪http://www.rasid.com/artc.php?id=2364 (Accessed on 13 September 2006‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "Silencing the Net".‬‬

‫‪217‬‬

‫כמו כן מעניק הארגון מידע אודות שיטות שונות לשימוש אנונימי באינטרנט באמצעות דואר‬ ‫אלקטרוני )!‪ (Hotmail, Yahoo‬ותוכנות המאפשרות גלישה אנונימית ) ‪Anonymizer,‬‬ ‫‪.(Safeweb‬‬

‫‪74‬‬

‫קיימות שתי דרכים נוספות לבצע עקיפה של חסימת הגישה לאתרי אינטרנט בממלכה‪:‬‬ ‫האחת באמצעות חיפוש האתר המבוקש ב‪ Google-‬וכניסה לדפי אתר היעד השמורים‬ ‫בזכרון של מנוע החיפוש )‪ (Cache‬ואשר להבדיל מאתר היעד עצמו‪ ,‬אין הם נחסמים ובכלל‬ ‫זה הקישורים לעמודים האחרים‪ .‬דרך נוספת לעקיפת המגבלות הקיימות בממלכה היא‬ ‫התחברות לאינטרנט באמצעות חיוג בינלאומי לספק המצוי מחוץ לממלכה‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫בעניין זה יצויין‬

‫כי בטרם הוסדר חוקית נושא שרותי האינטרנט בממלכה‪ ,‬מספר הנע בין כמה אלפים לכמה‬ ‫עשרות אלפים מתושבי הממלכה עשו שימוש באינטרנט באמצעות התקשרות לבחרין‬ ‫ולמדינות שכנות אחרות למרות העלויות הגבוהות הכרוכות בכך בשל השיחות הבינלאומיות‬ ‫הנובעות מהתקשרות לאותן מדינות‪ 76.‬כמו כן מוסר ארגון אופוזיציה סעודי כי לכמה אינטרנט‬ ‫קפה בממלכה יש קישור לוויני )לא חוקי( לאינטרנט‪ ,‬אשר ממנו על פי רוב השלטונות‬ ‫מעלימים עין‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫אודות יעילות החסימה והיכולת הקלה יחסית לעוקפה‪ ,‬ניתן ללמוד מהטענה כי מערכת‬ ‫הפילטור הסעודית קלה לעקיפה וחיפוש קצר יאתר אתרים רבים המאפשרים גלישה‬ ‫אנונימית באינטרנט ומשם לכל אותם אתרים אשר אמורים להיות חסומים וזאת תוך פרק‬ ‫זמן‪ ,‬לפי עדות הבודק‪ ,‬של כ‪ 30-‬דקות בלבד‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫עדות לכך היא השוק שהתפתח בריאד‬

‫במהלכו ניתן תמורת תשלום להשיג שרותיו של מומחה מחשבים לשם הגעה לאתר חסום‬ ‫)‪ USD 67 – USD 26‬לאתר(‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫‪73‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004 Saudi Arabia".‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪Whitaker, "Saudis Claim".‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪The Estimate, "The Internet in the Arab World".‬‬ ‫‪Abdel Hameed, "Saudi Arabia's".‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪Whitaker, "Saudis Claim".‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪Miller, "Meet Saudi".‬‬ ‫‪74‬‬

‫‪218‬‬

‫דיון ומסקנות – מאפייני האתרים החסומים‬ ‫ערב הסעודית אף היא נשלטת ע"י קבוצה )מספר משפחות( המקפידה לשמור בידה שליטה‬ ‫במרבית משאבי המדינה וזקוקה ללגיטימציה של העם‪ ,‬אשר חלקים ממנו מציבים אתגר‬ ‫ליציבות המשטר בשל חוסר שביעות רצונם מהרכבו ומדרכו הכלכלית והמוסרית של הממשל‪.‬‬ ‫בערב הסעודית הבסיס לפיקוח על האינטרנט הינו דתי ומסורתי‪-‬תרבותי וכמעט נטול היבטים‬ ‫פוליטיים‪-‬אופוזיציוניים‪ .‬עניין זה בא לידי ביטוי בדילמה הסעודית המובאת בפתח פרק זה בין‬ ‫שליטה ופיקוח על האינטרנט הנובעים ממסורת לבין היתרונות הגלומים במתן גישה רחבה‬ ‫לאינטרנט‪) .‬בניגוד לדילמה של המשטר הסורי בין יתרונות כלכליים לעלות הפוליטית(‪ .‬כך‬ ‫שמטרת הפיקוח על האינטרנט בערב הסעודית אינה לשמור על הממשל מפני העם לשם‬ ‫שרידותו הפוליטית של המשטר‪ ,‬אלא לשמור על העם מפני הרעות החולות לשם שרידותו‬ ‫הדתית והמוסרית של העם‪ .‬לפיכך מובנת הסיפא של אותה מובאה הקובעת שמטרת פיקוח‬ ‫זה אינה למנוע מהמשתמשים מהגעה לתכנים בלתי ראויים‪ ,‬אלא ליצור מראית עין של מניעה‬ ‫שכזו‪.‬‬ ‫בערב הסעודית נקט הממשל בפעילות משמעותית להסדרת האינטרנט והפיקוח על השימוש‬ ‫בו וכך היתה הממלכה לאחרונה מבין מדינות המפרץ שאפשרה לאזרחיה גישה לאינטרנט‬ ‫וזאת רק לאחר שוידאה את יכולתה לחסום את אזרחיה מלהגיע לאתרים בלתי רצויים‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות מהטבלה שלהלן‪ ,‬למרות הרמות הגבוהות יחסית של ציוני שלוש קבוצות‬ ‫הפרמטרים העוסקים באינטרנט ותקשורת‪ ,‬חברה וכלכלה‪ ,‬הרי שרמת הציונים של קבוצות‬ ‫אלה טובה מאשר בסוריה וכמוה‪ ,‬חל לאורך שנות המחקר שיפור )אף משמעותי מבסוריה(‬ ‫בציוני קבוצות פרמטרים אלו‪ .‬עם זאת )ואף כאן בדומה לסוריה(‪ ,‬חלה הרעה )או נשמר‬ ‫קיפאון(‪ ,‬בציונם הגבוה ממילא של יתר שלוש קבוצות הפרמטרים העוסקים בחופש האישי‪,‬‬ ‫בחקיקה ובאכיפתה‪.‬‬

‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in Saudi Arabia in 2004,", p. 7.‬‬

‫‪219‬‬

‫‪79‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7.01 7.01‬‬

‫‪7.01‬‬

‫‪7.01‬‬ ‫‪6.21 6.38 6.26‬‬

‫‪6.31‬‬

‫‪5.05‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪6.11‬‬ ‫‪5.39‬‬ ‫‪5.23 5.15‬‬

‫‪5.05 5.05‬‬

‫‪4.15‬‬

‫‪4.47 4.38‬‬

‫‪5.58‬‬

‫‪5.52‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5.11‬‬

‫‪4.64‬‬ ‫‪4.39‬‬

‫‪4.49‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Law‬‬ ‫‪Enforcement‬‬

‫‪Regulations‬‬ ‫‪and Legislation‬‬

‫‪Personal‬‬ ‫‪Freedom‬‬

‫‪Economic‬‬ ‫‪Indices‬‬

‫‪Society‬‬

‫‪Internet and‬‬ ‫‪Communication‬‬

‫‪5.05‬‬

‫‪7.01‬‬

‫‪6.11‬‬

‫‪4.64‬‬

‫‪5.52‬‬

‫‪5.58‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪5.05‬‬

‫‪7.01‬‬

‫‪6.21‬‬

‫‪4.47‬‬

‫‪5.39‬‬

‫‪5.11‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪6.31‬‬

‫‪7.01‬‬

‫‪6.38‬‬

‫‪4.38‬‬

‫‪5.23‬‬

‫‪4.49‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪5.05‬‬

‫‪7.01‬‬

‫‪6.26‬‬

‫‪4.15‬‬

‫‪5.15‬‬

‫‪4.39‬‬

‫‪2005‬‬

‫רמת הציונים הגבוהה עבור הקבוצה הדנה בחקיקה מקורה בהחלטת מועצת השרים‬ ‫המטילה באופן מפורש איסורים על משתמשי האינטרנט בממלכה בתחומים שונים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בכל הקשור בדת ומוסר‪ :‬פגיעה בקודשי האסלאם ובצניעות הציבורית‪ .‬כמו גם פגיעה‬ ‫בביטחון המדינה או בראשיה‪ .‬על מידת החשיבות שהממלכה מייחסת להשלכות האינטרנט‬ ‫על הדת‪ ,‬המסורת והמוסר‪ ,‬ניתן ללמוד מהיות האיסור על פרסום "כל דבר הנוגד עקרון או‬ ‫תחיקה יסודיים או פוגע בקדושת האסלאם והשריעה או בצניעות הציבורית" לסעיף הראשון‬ ‫בהחלטה זו ורק לאחר מכן סעיף האוסר פרסום הנוגד "את המדינה או אמצעי השליטה‬ ‫שהיא מפעילה"‪.‬‬ ‫אף חובת ניטור האינטרנט הוגדרה בהחלטה זו הקובעת את הצורך בהגבלת גישתו של‬ ‫המשתמש לאינטרנט באמצעות רשות ממלכתית אחת וכן את חובת הפיקוח וזאת ע"י‬ ‫שמירת רשימות ובה כלל פרטי המשתמשים והחובה לספקם לשלטונות בהתאם לנדרש‪.‬‬ ‫תקנות מחמירות אף נקבעו ונאכפו על בעלי אינטרנט קפה וזאת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במטרה להגביל‬ ‫את גיל המשתמשים )מעל לגיל ‪ .(18‬כאשר גם בתקנות אלו נקבע )בסעיף הרביעי והמפורט‬ ‫ביותר( כי על המשתמשים לעשות שימוש באינטרנט "בצורה חיובית התואמת את הוראות‬ ‫‪220‬‬

‫האסלאם וחוקי הממשלה"‪ ,‬כאשר הסעיף הראשון הוא הסעיף ההרתעתי והמציין כי על‬ ‫החורגים יוטלו קנסות ואף מאסר בעת הצורך‪ .‬גם בתקנות אלה חלה חובת הזדהות על‬ ‫המשתמשים וחובת הפיקוח על השימוש מצד הבעלים של האינטרנט קפה‪.‬‬ ‫החלטת שרים זו ותקנות אלה‪ ,‬מהווים דוגמה לחופש הביטוי החסר בממלכה )כעולה‬ ‫מהטבלה שלעיל( המדורגת תדיר בתחתית רשימת מדינות האזור וכאחת )יחד עם סוריה( מ‪-‬‬ ‫‪ 15‬אויבות האינטרנט בעולם‪.‬‬ ‫עדות נוספת למשקל הרב שנותנת ערב הסעודית לנושאי דת ומוסר בהקשר הטכנולוגי ניתן‬ ‫לראות באיסור שהיה קיים במשך שנתיים על שימוש בטלפונים סלולאריים הכוללים מצלמה‪.‬‬ ‫גם התבטאויות בכירים סעודיים ופסקי הלכה של חכמי הלכה מלמדים על החשיבות הרבה‬ ‫שרואה הממלכה בסכנה למוסר‪ ,‬לערכים‪ ,‬לדת ולתרבות הטמונה באינטרנט‪.‬‬ ‫כל האמור לעיל בא לכדי ביטוי באופיים של האתרים החסומים בממלכה אשר הינו על פי רוב‬ ‫וללא עוררין אלו העלולים להביא לפגיעה במוסר‪ ,‬בערכים‪ ,‬בתרבות ובדת של התושבים‬ ‫ובכלל זה‪ :‬אתרים בעלי תכנים מיניים מפורשים ושאינם מפורשים‪ ,‬הימורים‪ ,‬סמים‪ ,‬המרת‬ ‫דת וכן אתרי תרבות שונים הפופולריים ברחבי העולם‪ .‬לצד זאת‪ ,‬קיימים בערב הסעודית‬ ‫אתרים רשמיים או מותרים‪ ,‬בעיקר אתרי פסיקת הלכה‪ ,‬העוסקים בענייני מין מנקודת מבט‬ ‫אסלאמית האמורים 'להכווין' את ההתעניינות במין לערוצים לגיטימיים הבנויים על הכלל‪" :‬אין‬ ‫בושה בדת"‪.‬‬ ‫כמו כן נחסמים בממלכה אתרים של ארגוני אופוזיציה‪ ,‬אתרים של זרמים דתיים אחרים‬ ‫ואתרים של ארגוני זכויות אדם‪ .‬כאשר המחקר של ‪ OpenNet Initiative‬בעניין זה‪ ,‬הראה‬ ‫שונות בולטת בין שיעור האתרים הנחסמים הקשורים למוסר ודת לבין אלו אשר עניינם‬ ‫פוליטי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מדיניות הפיקוח בסעודיה היא מרכזית וברורה‪ :‬ידוע הגוף המפקח ומטרתו וכן‬ ‫מתקבלת הודעה מתאימה בעת כניסה לאתר חסום‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬קיימת יכולת ברורה של‬ ‫המשתמשים לעקוף אמצעים אלו‪ ,‬אשר כאמור לעיל בפתיחה‪ ,‬נהירה לשלטונות‪.‬‬

‫‪221‬‬

‫בהשוואה עד כה‪ ,‬ניתן לראות שאם בסוריה החשש מפני טכנולוגיה חדשה היה מסיבות של‬ ‫יציבות המשטר הרי שבערב הסעודית החשש הוא מפני יציבות המוסר והערכים‪ .‬שתי‬ ‫המדינות התירו את השימוש הציבורי באינטרנט רק לאחר שווידאו שלהן היכולת הטכנולוגית‬ ‫לפקח על הפעילות‪ ,‬להכווינה‪ ,‬לנטרה ולאתר משתמשים בעת הצורך‪.‬‬

‫‪222‬‬

‫פרק ח'– האינטרנט באיחוד האמירויות‬

‫היסטוריה‬ ‫האינטרנט באיחוד האמירויות קשור ברובו בפעילות מסחרית ולא בזו של מוסדות פוליטיים‬ ‫או חינוכיים‪ .‬דובאי בפרט ואיחוד האמירויות בכלל מהוות‪ ,‬על אזורי הסחר החופשיים שבהן‪,‬‬ ‫קרקע פוריה לצמיחת תחום מערכות המידע‪ :‬חברות משקיעות בטכנולוגיה על מנת לשפר‬ ‫את ביצועיהן‪ ,‬להתייעל ולהעלות את רווחיהן ורמת השירותיות שלהן‪ ,‬בחברה המוגדרת כ‪"-‬‬ ‫‪ ,"Very service driven‬חברות אלו ישקיעו עוד ועוד ב‪ IT-‬על מנת לשפר רמות אלה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫ספקי ‪ IT‬גדולים מרחבי העולם פתחו סניפים ב‪ (Dubai Internet City) DIC2-‬הן על מנת‬ ‫לבסס מעמדן בשוק המקומי והן על מנת להשיג דריסת רגל ביתר שוקי המזרח התיכון‪ ,‬זאת‬ ‫לאור בולטותה של המדינה באימוץ טכנולוגיות חדשות לא רק ברמה האזורית אלא אף ברמה‬ ‫העולמית‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת היא העובדה כי אם עדות לבשלותו של השוק היא השקעה רבה יותר בתוכנות‬ ‫ושירותים מאשר בחומרה ההופכת לשוק משני‪ ,‬הרי שאמנם ‪ 65%‬מסך הוצאות ה‪IT-‬‬ ‫במדינה עדיין מושקעות בחומרה‪ ,‬אולם תחום התוכנה והשרותים הוא זה בו קיים שיעור‬ ‫הגידול הגבוה ביותר‪ :‬חברות מקומיות קטנות ובינוניות )‪ (SMBs‬משקיעות ביישום מערכות‬ ‫לשיתוף מידע בין כלל מערכות הארגון )‪ (ERP‬ובהרחבת יישומים קיימים‪ ,‬בעוד החברות‬ ‫הגדולות שמות דגש על מערכות מידע לניהול קשרי לקוחות )‪ ,(CRM‬ניהול שרשרת ספקים‬ ‫)‪ (SCM‬ומודיעין עסקי )‪.(BI‬‬

‫‪3‬‬

‫‪Timothy N. Walters, and Lynne Masel Walters, "Cyberspace and the United Arab‬‬ ‫‪Emirates: Searching for Tunes in the Air,", Paper Delivered at the Communication‬‬ ‫‪Technology and Policy Division, AEJM, New Media and Information Technology Working‬‬ ‫‪Papers, Georgetown University, Center for Contemporary Arab Studies, August 2002.‬‬ ‫)‪http://nmit.georgetown.edu/papers/walterstl.htm (Accessed on 24 December 2005‬‬ ‫‪ 2‬למידע נוסף אודות הקריה ויוזמות נוספות‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪Matthew Southwell, "Evolving Emirates,", The Information & Technology Publishing Co.‬‬ ‫‪Ltd., 25 January 2004.‬‬ ‫)‪http://www.itp.net/features/print.php?id=1644 (Accessed on 24 December 2005‬‬

‫‪223‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫חברת ‪ (EIM) Emirates Internet and Multimedia‬הינה ‪ ISP‬כחלק מחברת התקשורת‬ ‫המקומית ‪ .Etisalat‬למרות היותה מונופול‪ ,‬משקיעה ‪ EIM‬רבות הן בתשתית ) ‪WAN, LAN,‬‬ ‫‪ (WLAN, VPN, VoIP‬והן במתן שירותים חדשים‪ :‬שרותי אינטרנט אלחוטי )‪(Wireless‬‬ ‫הקיימים כיום במוסדות חינוך ובבתי מלון‪ ,‬סחר אלקטרוני בין עסקים ופרטים )‪(B2C ,B2B‬‬ ‫לצד פעילות ממשלתית ענפה בתחום ה‪ .e-gov-‬בתחום זה‪ ,‬כבתחומים אחרים‪ ,‬מובילה‬ ‫איחוד האמירויות את כלל מדינות ערב בסקר עולמי של האו"ם משנת ‪) 2003‬נספח ו'( אודות‬ ‫רמת המוכנות בכל מדינה לנושא זה‪ .‬איחוד האמירויות מדורגת במקום ה‪ 38-‬מבין כלל‬ ‫מדינות העולם מבחינת רמת המוכנות הכוללת לנושא ‪ e-gov‬וראשונה מבין ‪ 17‬מדינות ערב‪.‬‬ ‫כמו גם בשניים ממרכיבי מדד זה‪ Web Measure :‬וסך המרכיבים מתחום התקשורת‪ .‬מעניין‬ ‫כי ברכיב הנוסף המהווה שליש מציון המוכנות הכולל ‪ -‬תחום ההון האנושי ‪ -‬מפגרת איחוד‬ ‫האמירויות אחר בחרין‪ ,‬לוב‪ ,‬קטר‪ ,‬ירדן ואיראן‪(2.1.4) .‬‬ ‫בניגוד לרמת היכולת הטכנולוגית והתקשורתית בה מובילה איחוד האמירויות על פני יתר‬ ‫המדינות‪ ,‬הרי שבתחום ההון האנושי‪ ,‬ניתן לראות כי לא רק שציוניה דומים ככלל ליתר‬ ‫המדינות‪ ,‬אלא שבמרבית פרמטרים אלו לא חל שיפור במהלך התקופה‪ ,‬אלא דווקא הרעה‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5.53‬‬ ‫‪4.18‬‬

‫‪4.31‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4.59‬‬

‫‪4.27‬‬

‫‪4.12‬‬ ‫‪3.55‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3.19‬‬

‫‪2.8‬‬ ‫‪1.98‬‬

‫‪2.33‬‬

‫‪2.01‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Adult Literacy Rate‬‬

‫‪Education Index‬‬

‫‪Human Development Index‬‬

‫‪3.55‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪2.8‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪4.27‬‬

‫‪3.19‬‬

‫‪2.01‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪4.31‬‬

‫‪5.53‬‬

‫‪2.33‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪4.18‬‬

‫‪4.59‬‬

‫‪1.98‬‬

‫‪2005‬‬

‫‪224‬‬

‫כאמור‪ ,‬למרות ההרעה היחסית ברמת ההון האנושי באיחוד האמירויות‪ ,‬הרי שהזמינות‬ ‫הגבוהה של אמצעי תקשורת קווים )‪ (1.1.4‬וסלולריים )‪) (1.1.5‬בהם מצויה איחוד האמירויות‬ ‫ראשונה מבין כלל מדינות ערב(‪ ,‬לצד מקומה השלישי )לאחר קטר ובחרין( בתחום תפוצת‬ ‫המחשבים האישיים )‪ ,(1.1.3‬הביאו לחדירה הנרחבת של האינטרנט למדינה בשיעורים‬ ‫ניכרים לעומת יתר מדינות ערב‪.‬‬ ‫יתרונה זה של איחוד האמירויות על פני כלל מדינות המזרח התיכון ובייחוד על יתר שלוש‬ ‫המדינות הנסקרות‪ ,‬בא לידי ביטוי מובהק בסך כל הציונים המתקבלים ממודל זה עבור‬ ‫קבוצת הפרמטרים הקרויה ‪) Internet and Communication‬קבוצה הכוללת את‬ ‫הפרמטרים‪ :‬מספר משתמשי אינטרנט‪ ,‬מחשבי ‪ ,Host‬מחשבים אישיים‪ ,‬קווי טלפון ומכשירי‬ ‫טלפון סלולריים לאלף נפש(‪:‬‬

‫‪Internet and Communication‬‬ ‫‪6.4 6.27‬‬ ‫‪6.13‬‬

‫‪6.61 6.37‬‬ ‫‪6.23 6.04‬‬

‫‪6.6‬‬ ‫‪5.11‬‬ ‫‪4.39‬‬

‫‪5.58‬‬

‫‪4.49‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2.68 2.51‬‬ ‫‪2.44 2.52‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪U.A.E‬‬

‫‪Egypt‬‬

‫‪Saudi Arabia‬‬

‫‪Syria‬‬

‫‪2.44‬‬

‫‪6.6‬‬

‫‪5.58‬‬

‫‪6.61‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪2.52‬‬

‫‪6.4‬‬

‫‪5.11‬‬

‫‪6.37‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪2.68‬‬

‫‪6.27‬‬

‫‪4.49‬‬

‫‪6.23‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪2.51‬‬

‫‪6.13‬‬

‫‪4.39‬‬

‫‪6.04‬‬

‫‪2005‬‬

‫‪225‬‬

‫עם זאת‪ ,‬ולצד יתרונה הבולט של איחוד האמירויות בתחום תשתית התקשורת והאינטרנט‬ ‫על פני יתר המדינות‪ ,‬חשוב לתת את הדעת על כך שבניגוד ליתר המדינות בהן חל שיפור‬ ‫הדרגתי לאורך התקופה‪ ,‬הרי שבאיחוד האמירויות חלה בתקופה זו הרעה נמשכת במדד זה‪.‬‬ ‫פילוח ציוני קבוצת הנתונים לרכיביהם עבור איחוד האמירויות יגלה את התמונה הבאה‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4.96‬‬

‫‪4.96‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4.3‬‬ ‫‪3.58‬‬

‫‪3.55‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3.55‬‬

‫‪3.07‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2.51‬‬ ‫‪1.94‬‬ ‫‪1.39 1.7‬‬ ‫‪1.66‬‬

‫‪1.89‬‬ ‫‪1.7 1.86‬‬

‫‪1.75‬‬

‫‪1.39‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Mobile Cellular‬‬ ‫‪Subscribers (per‬‬ ‫)‪1,000 people‬‬

‫‪Telephone‬‬ ‫‪Mainlines (per‬‬ ‫)‪1,000 people‬‬

‫‪PCs (per 1000‬‬ ‫)‪people‬‬

‫‪Internet Hosts‬‬ ‫)‪(per 1000 people‬‬

‫‪Internet Users‬‬ ‫‪(per 1,000‬‬ ‫)‪people‬‬

‫‪3.07‬‬

‫‪1.39‬‬

‫‪4.96‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1.66‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪2.51‬‬

‫‪1.7‬‬

‫‪4.96‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1.94‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪1.75‬‬

‫‪1.86‬‬

‫‪4.3‬‬

‫‪3.55‬‬

‫‪1.39‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1.89‬‬

‫‪3.58‬‬

‫‪3.55‬‬

‫‪1.7‬‬

‫‪2005‬‬

‫עיון בנתונים יגלה כי לצד הזינוק שחל במספר משתמשי הטלפון הסלולרי והשיפור שחל‬ ‫במספר המשתמשים במחשבים אישיים‪ ,‬הרי שנשמרה יציבות במספר משתמשי האינטרנט‬ ‫כך שהציון בתחילת התקופה )‪ (1.66‬דומה למדי לזה שבסופה )‪ ,(1.70‬ככל הנראה בשל‬ ‫רוויה ביכולת החדירה למדינה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ניתן לראות הרעה איטית ונמשכת בציוני מדד פריסת קווי טלפון לאלף נפש לצד‬ ‫ההרעה שחלה במחצית השניה של התקופה בנושא מחשבי ה‪ ,Host-‬למרות הטענה כי‬ ‫המספר הרב של מחשבים אלו במדינה הרשומים תחת ה‪ Domain-‬המקומי‪ ,‬לצד קיומם של‬

‫‪226‬‬

‫‪ ISPs‬פרטיים‪ ,‬מעיד על הקבלה הגבוהה של האינטרנט והמספר הרב של המשתמשים‬ ‫במדינה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫מעיון בנתונים הגולמיים ניתן לראות כי המקור להרעה הינו ככל הנראה רוויה מסוימת‬ ‫באיחוד האמירויות בתחומי טכנולוגיה שונים מלבד בנושא שיעור חדירת הטלפונים‬ ‫הסלולריים‪ :‬שיעור חדירת האינטרנט עומד על ממוצע של ‪ 313‬לאלף נפש במהלך השנים‬ ‫‪ 2005–2002‬כמעט ללא שינוי‪ .‬בשיעור חדירת המחשבים האישיים מוצג שיפור משמעותי‬ ‫במחצית השניה של התקופה הנסקרת‪ ,‬אולם ספק אם שיפור זה משקף נכונה את המציאות‪,‬‬ ‫שכן קיים הבדל‪ ,‬לעתים משמעותי‪ ,‬בין הנתונים המגיעים מהמקורות השונים‪ 5.‬אף בשיעור‬ ‫חדירת הטלפונים הקוויים קיימת מגמה של יציבות תוך הרעה מסוימת – מרמה של ‪291‬‬ ‫לרמה של ‪ 275‬טלפונים לאלף נפש‪.‬‬ ‫כל אלו יחדיו הביאו לכדי הרעה נמשכת בנתוני תקשורת ואינטרנט בין השנים ‪2004-2002‬‬ ‫ולאחר מכן שיפור מסוים בשנת ‪ .2005‬מהנתונים נראה כי הם תוצר של רוויה בתחומי‬ ‫חדירת האינטרנט‪ ,‬מחשבים אישיים וטלפונים קווים‪ ,‬ורק הטלפונים הסלולריים מראים שיפור‬ ‫מתמיד לכדי מצב של טלפון לכל תושב‪ ,‬לעומת מצב קבוע של משתמש אחד על שלושה‬ ‫תושבים‪ .‬ייתכן שהסיבה היא הגידול המהיר בשיעור העובדים הזרים באיחוד האמירויות‪,‬‬ ‫אשר תשתיות השכונות שבהן הם משוכנים ע"י המדינה אינן כוללות תשתית תקשורתית‬ ‫מודרנית‪.‬‬ ‫שימוש )‪(1.1.1‬‬ ‫‪ EIM‬החלה במתן שרותי גישה לאינטרנט בשנת ‪ 1995‬וזאת בעיקר לצרכי מוסדות ממשל‪,‬‬ ‫עסקים וחינוך‪ .‬הגישה היתה באמצעות ‪ Leased line‬המאפשרים גישה רציפה לאינטרנט‬ ‫ללא צורך בחיוג‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫עוד מראשית ימי האינטרנט בעולם הערבי‪ ,‬היה המפרץ הפרסי המוביל בשיעור השימוש‬ ‫באינטרנט‪ 7‬ואיחוד האמירויות מוביל בשיעור חדירת האינטרנט מבין מדינות המזרח התיכון‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫‪Kirchner, "Internet in the Arab World,", p. 145.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ 5‬ראה בעניין זה סעיף ‪ 4‬בעמ' ‪.130‬‬ ‫‪ 6‬לסקירה אודות תחום התקשורת והאינטרנט באיחוד האמירויות בראשית ימיהם‪ ,‬ראה‪:‬‬

‫‪227‬‬

‫במחצית שנת ‪ 1997‬היו ‪ 13,000‬משתמשים‪ ,‬בשנת ‪ 2001‬היו בה ‪ 240,000‬מנויים תוך‬ ‫הערכה כי מספר המשתמשים הגיע לכ‪ 775,000-‬ובסוף שנת ‪ 2002‬טענה ‪ EIM‬ל‪995,000-‬‬ ‫משתמשים‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫בשנת ‪ 2005‬עמד שיעור חדירת האינטרנט למדינה על ‪ 36.9%‬כאשר במקום השני והשלישי‬ ‫מצויות הרחק מאחוריה כווית )‪ (23.7%‬ובחרין )‪ (21.6%‬זאת בהשוואה לממוצע בכלל‬ ‫המזרח התיכון אשר היה ‪ .8.6%‬שיעור המשתמשים במדינה עמד על ‪ 8.6%‬מסך משתמשי‬ ‫האינטרנט במזרח התיכון‪ :‬במקום השלישי מבין מדינות האזור לאחר מדינות עתירות‬ ‫אוכלוסיה דוגמת‪ :‬איראן )‪ (34%‬וערב הסעודית )‪.(15.7%‬‬

‫‪10‬‬

‫אולם שיעור גידול השימוש‬

‫באינטרנט בין השנים ‪ 2000-2005‬עמד רק על ‪) 88.4%‬בהשוואה לשיעור הגידול בכלל‬ ‫המזרח התיכון אשר עמד על ‪ .(392.1%‬כאמור לעיל‪ ,‬ככל הנראה בשל העובדה כי לאור‬ ‫שיעור החדירה הגדול‪ ,‬חלק נכבד מאוכלוסיית המדינה כבר עושה שימוש באינטרנט‪.‬‬ ‫השימוש באינטרנט באיחוד האמירויות מתבצע בין השאר במקומות ציבוריים דוגמת מרכזי‬ ‫קניות ומסעדות באמצעות מרכזי גלישה באינטרנט אשר מנו ‪ 191‬במחצית ‪ ,2002‬כאשר ‪98‬‬ ‫מהם נפתחו באותה השנה‪ .‬נתון זה מצטרף לעובדה‪ ,‬כי בניגוד למדינות ערב אחרות‪ ,‬הרי‬ ‫שבאיחוד האמירויות רק ‪ 6%‬ממשתמשי האינטרנט עושים זאת רק ממקום העבודה בעוד‬ ‫‪ 56%‬משתמשים הן במקום העבודה והן בבית )בשנת ‪ 2002‬מסרה ‪ EIM‬כי ‪39%‬‬ ‫ממשתמשי האינטרנט עשו זאת מביתם(‪ .‬כמו כן שיעור המשתמשים הגברים עומד רק על‬ ‫‪ ,76%‬כאשר ‪ 59%‬מהם בעלי השכלה גבוהה וגיל המשתמש הממוצע הוא ‪ 27‬בלבד‪.‬‬

‫‪Burkhart, "National Security".‬‬ ‫‪ 7‬המדינות היחידות בהן מספר מנויי האינטרנט היה גדול מ‪ 1%-‬מכלל האוכלוסיה היו כולן במפרץ‪ :‬קטר‪,‬‬ ‫כווית ואיחוד האמירויות‪.‬‬ ‫‪The Estimate, "The Internet in the Arab World".‬‬ ‫‪ 8‬נתונים משנת ‪ 1997‬מצביעים על כך שבאיחוד האמירויות היה המספר הגדול ביותר של חשבונות אינטרנט‬ ‫ולמעלה מכפול מאשר במצרים‪ ,‬זאת בשל חשיבותו העסקית של המפרץ וצמיחתה של דובאי כמרכז‬ ‫טכנולוגי‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫אף בשנת ‪ 2001‬ציין ה‪ ITU-‬כי איחוד האמירויות הינו המרושת ביותר מבין כל מדינות ערב ומצוי בפסגת‬ ‫המדינות המקוונות בעולם‪.‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 119.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Internet World Stats, "Middle East Internet Usage".‬‬

‫‪228‬‬

‫עלויות‬ ‫באפריל ‪ 2002‬הודיעה ‪ EIM‬על הפחתה של למעלה מ‪ 50%-‬במחירי העלות החודשית של‬ ‫חיבור לאינטרנט‪ ,‬אשר נטען כי אלו הנמוכים ביותר במזרח התיכון‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫בסוף שנת ‪2003‬‬

‫התלוננו תושבים רבים על יוקר השימוש באינטרנט ואף פתחו במסע להחרמת השימוש בו‬ ‫בשל כך עד אשר תעתר הממשלה לבקשותיהם להפחתת עלויות השימוש‪ .‬במאבקם זה‪ ,‬זכו‬ ‫המשתמשים לתמיכתו של שר התרבות והמידע השיח' עבדאללה בן זאיד אל נהיאן‪ ,‬אשר‬ ‫הביע את דעתו כי מחיר החיבור גבוה בהשוואה לממוצע העולמי‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫אודות רמת החיים במדינה בהשוואה ליתר המדינות הנסקרות ניתן ללמוד מקבוצת המדדים‬ ‫הקרויה 'מדדים כלכליים' הכוללת את התוצר המקומי הגולמי לנפש‪ ,‬מדד ‪ GINI‬לנפש ומידת‬ ‫צריכת החשמל לנפש‪.‬‬

‫‪Emirates Internet and Multimedia, "Emirates Internet and Multimedia (EIM) Reduces‬‬ ‫‪Internet Leased Line Rates by More than 50%. Lowest Leased Line Cost in the Middle‬‬ ‫‪East: Supports e-business Drive in the UAE, Says EIM,", 10 April 2002.‬‬ ‫‪http://eim.ae/eim/isp/english/news/press/dedicated_slash_10apr02.html (Accessed on‬‬ ‫)‪16 November 2004‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: United Arab Emirates The best, but . . .,".‬‬ ‫)‪http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/uae.shtml (Accessed on 24 December 2005‬‬

‫‪229‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪Economic Indices‬‬ ‫‪6.35 6.33‬‬

‫‪6.37 6.38 6.33 6.29‬‬

‫‪6.37 6.36‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪4.64 4.47‬‬ ‫‪4.38 4.15‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2.09‬‬

‫‪1.81 1.68‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪U.A.E‬‬

‫‪Egypt‬‬

‫‪Saudi Arabia‬‬

‫‪Syria‬‬

‫‪2‬‬

‫‪6.37‬‬

‫‪4.64‬‬

‫‪6.37‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪2.09‬‬

‫‪6.36‬‬

‫‪4.47‬‬

‫‪6.38‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪1.81‬‬

‫‪6.35‬‬

‫‪4.38‬‬

‫‪6.33‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪1.68‬‬

‫‪6.33‬‬

‫‪4.15‬‬

‫‪6.29‬‬

‫‪2005‬‬

‫חקיקה )‪(3.2.1‬‬ ‫אין באיחוד האמירויות חוק ספציפי הדן בנושא האינטרנט‪ ,‬אולם חוק התקשורת‬ ‫)‪ (Act Telecommunications‬משנת ‪ 1996‬מבטיח חופש ביטוי בכל המדיות השונות‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫עם‬

‫זאת‪ ,‬חוק מספר ‪ 1‬משנת ‪ ,1991‬הקרוי חוק אלאתצאלאת )התקשורת(‪ ,‬אשר ייסד את‬ ‫חברת התקשורת המקומית וה‪ ISP-‬היחיד במדינה‪ ,‬העניק לה גם גישה בלבדית לתשתית‬ ‫התקשורת והאלקטרוניקה של המדינה‪ ,‬אשר נקבע כי תשמר לה שליטה של לפחות ‪60%‬‬ ‫במניות החברה‪ .‬עוד נאסר על גופים אחרים להיות בעלי גישה או שליטה כמו גם יבוא או‬ ‫התקנת ציוד ללא אישורה של אתצאלאת‪ .‬שניים אשר העבירו שיחות טלפון מהאינטרנט‬ ‫לרשת הטלפון המקומית באמצעות שרת ‪ VoIP‬נידונו לשלושה חודשי מאסר ולקנס‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫‪13‬‬

‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: United Arab Emirates,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10769 (Accessed on 29 September 2004‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in the United Arab Emirates in 2004-2005: A‬‬ ‫‪Country Study,", p. 6.‬‬

‫‪230‬‬

‫פיקוח )‪(3.1‬‬ ‫בעשור האחרון חלו מספר שינויים ביחס בין המשטרים והאוכלוסיות בעולם הערבי‪ .‬על רקע‬ ‫התפוצה הרחבה של ערוצי תקשורת לוויינית וטלויזיה רב‪-‬ערוצית‪ ,‬ובשל השיח הציבורי‬ ‫המבקר באורח קשה את המשטרים הערביים בשל סגירותם‪ ,‬מסורתיותם ואופיים‬ ‫הדיקטטורי‪ ,‬מסתמנת הקלה הדרגתית באחיזת השלטונות הערביים בגרונם של האזרחים‪.‬‬ ‫מגמה זו לא פסחה על איחוד האמירויות‪ ,‬אשר חלק ניכר מערוצי הלוויין הערביים המודרניים‬ ‫משדר מאולפנים הממוקמים בו‪ .‬לכן בשנים האחרונות חל גידול במידת הסובלנות לדעות‬ ‫מנוגדות אודות נושאים שונים הנמצאים בדיון ציבורי‪ ,‬אולם עדיין קיימים קוים אדומים אשר‬ ‫התקשורת בדרך כלל אינה מעזה לחצות‪ ,‬ובראשם היחס לשיעים תושבי האיחוד‪ ,‬וכן נושאי‬ ‫דת ומין‪.‬‬ ‫התקשורת ככלל‪ ,‬הינה חופשית יחסית ליתר מדינות האזור וניתן לראות משני המדדים‬ ‫שלהלן כי חלה בה התקדמות משמעותית בתחום חופש העיתונות בשנת ‪ .2005‬בחלוקה‬ ‫אזורית של חופש העיתונות על פי מדד ‪ ,Freedom House‬התקדמה איחוד האמירויות‬ ‫בשנת ‪ 152005‬למקום ה‪ 12) 11-‬בשנת ‪ (162004‬מבין ‪ 19‬מדינות האזור )כולל ישראל(‪.‬‬ ‫להלן השינויים בציונה של איחוד האמירויות לאורך השנים ‪ 2005-2002‬בתחום חופש‬ ‫העיתונות כפי שניתן במודל זה בהתבסס על שני מדדים‪Reporters ,Freedom House :‬‬ ‫‪:Without Borders‬‬

‫‪Freedom House, "Press Freedom Rankings by Region 2005".‬‬ ‫‪Freedom House, "Press Freedom Rankings by Region 2004".‬‬

‫‪231‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪Press Freedom‬‬ ‫‪4.67‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪3.83‬‬ ‫‪3.31 3.31‬‬

‫‪3.02 3.02‬‬ ‫‪2.28‬‬ ‫‪1.61‬‬

‫‪Reporters Without Borders‬‬

‫‪Freedom House‬‬

‫‪3.02‬‬

‫‪3.31‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪3.02‬‬

‫‪3.31‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪4.67‬‬

‫‪3.83‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪1.61‬‬

‫‪2.28‬‬

‫‪2005‬‬

‫התקשורת המקומית נתונה לפיקוח הדוק )‪ (3.1.6 ,3.1.5‬וחופש הביטוי מוגבל על פי חוק‪,‬‬ ‫באמצעות צנזורה על חומרים מודפסים ומצולמים המהווים פגיעה באסלאם‪ ,‬בממשלה או‬ ‫באינטרסים העליונים של המדינה‪ ,‬פגיעה בסדר הציבורי‪ ,‬חשיפת מידע תקשורתי או צבאי‬ ‫מסווג‪ ,‬או הסכמים ואמנות ממשלתיות בטרם פורסמו ברשומות‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫אלו המפרסמים ומשדרים חייבים ברישיון מטעם משרד המידע ועליהם להפקיד עותק מכל‬ ‫חומר המפורסם או משודר באיחוד האמירויות‪ .‬כפי שבוצע בבחרין באפריל ‪) 2005‬לעיל(‪,‬‬ ‫כבר במחצית ‪ 1999‬דווח על כך שאתרי אינטרנט באיחוד האמירויות יצטרכו להרשם במשרד‬ ‫המידע )‪ ,(Ministry of Information‬גם אם לשם מניעת זיוף מסחרי ופגיעה בזכויות יוצרים‬ ‫לפי טענת הממשל‪(3.2.4) 18.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪Ibid.‬‬ ‫בראיון בעילום שם מ‪ 10-‬ביוני ‪ 1998‬אמר פקיד בכיר במשרד המידע והתרבות כי אמנם כל האתרים‬ ‫צריכים להרשם במשרד זה‪ ,‬אולם לדבריו זוהי רק דרישה פורמאלית לשם וידוא נכונותה של החברה‬ ‫ומניעת זיוף והפרת זכויות יוצרים ומעולם לא סורבה בקשתו של אתר להרשם או בוצע ניטור על פעילותו‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: United Arab Emirates".‬‬

‫‪232‬‬

‫‪17‬‬

‫רשמית‪ ,‬האינטרנט באיחוד האמירויות מצונזר רק מפני תכנים פורנוגראפיים‪,‬‬

‫‪19‬‬

‫אולם בפועל‬

‫קשת רחבה של אתרי פרסומים מקוונים נתונים לפיקוח‪ ,‬לדוגמה אתרים אודות בודהיזם‪,‬‬ ‫צופיות‪ ,‬כתות דתיות‪ ,‬אתרי הכרויות‪ ,‬כמו גם אתרי בריאות המראים חלקים חשופים של‬ ‫הגוף‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫כאמור‪ ,‬ה‪ EIM-‬המהווה חלק מחברת התקשורת אתצאלאת )‪ ,(Etisalat‬הינה ה‪ ISP-‬היחיד‬ ‫במדינה‪ ,‬דבר המאפשר‪ ,‬באופן תיאורטי‪ ,‬ניטור קל יחסית של הפעילות המקוונת במדינה‪ ,‬גם‬ ‫אם הדבר אינו מתבצע בפועל‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫לפיכך‪ ,‬הגבלות חברתיות ופוליטיות חזקות ומערכות לניטור‬

‫דואר אלקטרוני ופעילות מקוונת‪ ,‬מביאים את המשתמשים לכדי צנזורה עצמית והמנעות‬ ‫מאזכור נושאים דוגמת דת‪ ,‬מוסר‪ ,‬מדינות ידידותיות או בני המשפחות השולטות‪.‬‬ ‫את העיתונאים המקומיים‪ ,‬מתוך "תחושת אחריות"‪,‬‬ ‫באישור עבודה הניתן מאת המדינה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪22‬‬

‫כמו גם‬

‫ואלו הזרים הואיל ושהותם תלויה‬

‫‪24‬‬

‫עם זאת ראוי לציין כי מבין כל המדינות הנסקרות במחקר זה‪ ,‬איחוד האמירויות הינה היחידה‬ ‫אשר איננה נכללת לא ברשימת ‪ 15‬המדינות המהוות אויבות של האינטרנט )בה כלולות‬ ‫סוריה וערב הסעודית( ולא ברשימת ‪ 10‬המדינות הראויות למעקב בשל יחסן לאינטרנט )בה‬ ‫כלולה מצרים(‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫‪19‬‬

‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 119.‬‬ ‫לדברי אותו פקיד בכיר אין הגבלות פוליטיות )ובכלל זה על אתרים מישראל(‪ ,‬חברתיות או כלכליות על‬ ‫אתרים‪ .‬לדבריו‪ ,‬מהות מדיניות הפיקוח הינה אך ורק נגד אתרים פורנוגראפיים‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: United Arab Emirates,", June 1999.‬‬ ‫)‪http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/uae.htm (Accessed on 11 March 2006‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004:. United Arab Emirates,".‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪Walters, "Cyberspace and the United Arab Emirates".‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪Timothy N. Walters and Lynne Masel Walters, "Cyberspace and the United Arab‬‬ ‫‪Emirates".‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in the United Arab Emirates in 2004-2005: A‬‬ ‫‪Country Study,", p. 5.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "The 15 Enemies".‬‬

‫‪233‬‬

‫פילטור וחסימת אתרים )‪(3.2.10‬‬ ‫למרות שאיפתה למצב עצמה כמובילה הכלכלית והטכנולוגית של המזרח התיכון ופעילותה‬ ‫הנרחבת לקידום תעשיית ה‪ IT-‬בכלל והאינטרנט בפרט‪ ,‬הרי שגם באיחוד האמירויות ניתן‬ ‫למצוא חסימה של אתרי אינטרנט‪ ,‬גם אם אלו נחסמים מטעמים דתיים ותרבותיים‪-‬מוסריים‪.‬‬ ‫זאת הואיל והחברה המסורתית באיחוד רואה בפתיחות תרבותית סכנה לערכי החברה וכללי‬ ‫ההתנהגות האסלאמיים‪ ,‬דבר העלול לחזק את הגורמים הפונדמנטליסטיים במערכת‬ ‫הפוליטית‪ .‬לפיכך‪ ,‬הנושאים בעלי הרגישות הגבוהה ביותר במדינה הינם‪ :‬פורנוגרפיה‪,‬‬ ‫הימורים‪ ,‬הומוסקסואליות‪,‬‬

‫‪27‬‬

‫‪26‬‬

‫שידוכים עם לא מוסלמים‪ ,‬המרת מוסלמים מדתם‪ ,‬קבוצות‬

‫קיצוניות‪ ,‬ביקורת על האסלאם וביקורת פוליטית על הממשל‪.‬‬ ‫בניסוי שנערך‪ ,‬נמצאו ‪ 15.4%‬מכלל הכתובות שנבדקו מתוך איחוד האמירויות כחסומות‪.‬‬ ‫פילטור זה מתבצע באמצעות מערכת פילטור מרכזית המושתתת על תוכנת ‪SmartFilter‬‬ ‫)מערכת בה משתמשות איראן‪ ,‬תוניסיה וערב הסעודית‪ ,‬כמצויין לעיל(‪ .‬חלק הארי מהאתרים‬ ‫החסומים הינם אתרי פורנוגרפיה‪ ,‬הימורים‪ ,Hacking ,‬אלכוהול‪ ,‬שרותי ‪,Anonymizers‬‬ ‫המרת דת‪ ,‬אתרי שידוכים בשפה האנגלית ואתרים בעלי סיומת ‪ .il‬כמו כן ניתן למצוא חסימה‬ ‫גורפת של אתרים המכילים את המילה ‪ Fuck‬ללא כל קשר לאופיו של האתר‪ ,‬בשל כך‬ ‫נחסמים עמודים ואתרים אשר אין בינם ובין מטרותיה המוצהרות של איחוד האמירויות‬ ‫בחסימת אתרים ולא כלום‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫אתרים הזוכים באיחוד האמירויות לתשומת לב מיוחדת הינם אלו העוסקים בביקורת על‬ ‫האסלאם‪ ,‬בנסיון להמיר מוסלמים מדתם לנצרות )למרות זאת‪ ,‬לא ניתן למצוא נסיון לחסימת‬ ‫אתרים נוצריים בשפה האנגלית(‬

‫‪26‬‬

‫‪27‬‬

‫‪29‬‬

‫ובהומוסקסואליות במזרח התיכון‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫אולם לא נמצאה‬

‫אודות מאמצי הממשל לצנזר אתרים פורנוגראפיים ובכלל זה ההודעות המוצגות למשתמש בעת נסיון‬ ‫להכנס לאתרים שכאלו‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪Kettmann, "1,001 Arabian Nights of Sex".‬‬ ‫אולם כבר בסוף שנות התשעים דווח על חסימה באיחוד האמירויות של האתר המשרת את הקהילה‬ ‫ההומו‪-‬לסבית בעולם הערבי ‪.(http://www.glas.org) Gay and Lesbian Arabic Society -‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: United Arab Emirates".‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in the United Arab Emirates in 2004-2005: A‬‬ ‫‪Country Study,", pp. 4,11.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪Ibid, pp. 10,18.‬‬

‫‪234‬‬

‫עדות לניסיון כולל לזהות ולחסום את כל האתרים אשר קיים בהם פוטנציאל לתוכן הראוי‬ ‫לחסימה‪ :‬נמצאו נסיונות מועטים לחסום אתרי שידוכים בשפה הערבית‪ ,‬אלו המכילים תוכן‬ ‫אודות ישראל )ובכלל זה באתרים ישראליים אשר אינם בעלי סיומת ‪ (.il‬או בעלי סיומת ‪.il‬‬ ‫למרות חסימה מועטה של אתרים העוסקים בנושאים פוליטיים פנימיים ואתרי חדשות‪ ,‬הרי‬ ‫שאתר החדשות הארמני ‪ (http://hetq.am) Hetq Online‬נחסם באיחוד האמירויות החל מ‪-‬‬ ‫‪ 8‬ביולי ‪ 2005‬ככל הנראה בשל כתבה שפורסמה בו אודות סחר בנשים ארמניות לאיחוד‬ ‫האמירויות‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫קיימת טענה כי התעבורה המקוונת עוברת מכמה חוות שרתים בהם מותקנים אמצעי‬ ‫פילטור‪ ,‬לפיכך אין אחידות בדפים המצונזרים בכל שרת‪ ,‬דבר הגורם לכך שמספר אתרים‬ ‫חסומים רק ממקומות מסוימים‪ 32.‬בהקשר זה יצויין כי איחוד האמירויות הינו אחד מהמקומות‬ ‫אשר בעת הגעת משתמש לאחר חסום )גם אם לא מצוינת סיבת החסימה( הוא מועבר‬ ‫ישירות לאתר של ‪.EIM‬‬

‫‪33‬‬

‫ניתן לומר‪ ,‬כי חסימת האתרים באיחוד האמירויות הינה ברובה משיקולים תרבותיים ודתיים‪,‬‬ ‫כאשר שיקולים פוליטיים ותקשורתיים הינם במקרים נקודתיים בלבד‪.‬‬

‫‪ 30‬אודות יחס השלטונות לחברי הקהילה ההומו‪-‬לסבית‪ ,‬במדינה בה קיום יחסים שכאלו מוגדר כלא חוקי‬ ‫אשר העונש עליו הינו מוות‪ ,‬ראה מבחר כתבות מהשנים האחרונות‪:‬‬ ‫‪Sodomylaws.org, "United Arab Emirates,".‬‬ ‫‪http://www.sodomylaws.org/world/uae/united_arab_emirates.htm (Accessed on 14‬‬ ‫)‪November 2006‬‬ ‫‪ 31‬בעת כניסה לאתר זה ממחשבים באיחוד האמירויות‪ ,‬מתקבלת ההודעה הבאה‪:‬‬ ‫‪"Sorry, the site you are trying to connect to has been blocked because of content which‬‬ ‫"‪infringes religious, political, cultural and moral values in the United Arab Emirates‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Reporters Without Borders Calls for End to Blocking of‬‬ ‫‪News Website,", 5 December 2005.‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15822 (Accessed on 10 December 2005‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: United Arab Emirates,".‬‬ ‫עדות לשימוש בסוגים שונים של שרתי ‪ Proxy‬במקומות שונים במדינה‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪TheHacktivist.com, "Censor Blog:UAE: Censorware,", 4 September 2003.‬‬ ‫‪http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=article&sid=2‬‬ ‫)‪77&mode=thread&order=0&thold=0 (Accessed on 10 December 2005‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪Walters, "Cyberspace and the United Arab Emirates".‬‬

‫‪235‬‬

‫שיח ציבורי‬ ‫בספטמבר ‪ 2000‬צוטט מחמד אל‪-‬עבר מנכ"ל המחלקה הכלכלית של דובאי באומרו שהגידול‬ ‫שחל בנגישות ללווין ובשימוש באינטרנט‪ ,‬הופכים את הצנזורה לקשה יותר לביצוע במדינה‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫שר התרבות והמידע חיזק סברה זו כאשר התבטא בראיון בעניין פילטור האינטרנט וחסימת‬ ‫תכניו וצפה כי ככל שהאינטרנט יתפתח‪ ,‬כך תקשה מלאכת ההגבלה השלטונית על הגישה‬ ‫לתכניו ו"המנגנונים האחראים על פיקוח האינטרנט‪ ,‬ביניהם מדינות המפרץ‪ ,‬יראו שאין‬ ‫תועלת בפיקוח"‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דבריו מחזקים את הדעה כי הסיבה לצנזורה על האינטרנט באיחוד האמירויות היא מטעמים‬ ‫תרבותיים‪ ,‬תוך רצון לשמור על המסורת והערכים הקיימים‪ :‬לדבריו‪ ,‬כלל הצנזורה מתקיימת‬ ‫נגד אתרים פורנוגראפיים ורק לעיתים נדירות נמנעת כניסה לאתרים מסיבות אחרות‪ ,‬באומרו‬ ‫כי "האמצעים הטכניים המצויים בידי מוסד התקשורת מאפשרים למנוע את הכניסה לדפים‬ ‫אלו‪ ,‬ולא נאפשר‪ ,‬כמדינה‪ ,‬להעביר תחת ידנו שום דבר המעמיד את המנהגים‪ ,‬המסורת‬ ‫והערכים של מדינה זו בפני סכנה או זעזוע‪ ,‬במיוחד בנושא הפורנוגרפיה ]‪ [...‬כל עוד מדינה‬ ‫מסוגלת לאסור דברים אשר היא מוצאת לנכון לאוסרם‪ ,‬הרי שאל לה להסס מלעשות כן"‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫הוא ציין כי לגבי אתרים ישראליים חסימתם היא במסגרת החרם הקיים עליה‪ ,‬תוך התייחסות‬ ‫למחלוקת הקיימת בין משרד ההסברה )האמון על החרם בהיבטיו המדיניים והכלכליים(‬ ‫למשרד התקשורת )אשר עניינו טכני לחלוטין ומקבל את ההנחיות בעניין החסימה ממשרד‬ ‫ההסברה(‪.‬‬ ‫מעניינת התנערותו מסוגיית הצנזורה‪ :‬הן באמירה כי "באופן פורמאלי ישנו שת"פ בין משרד‬ ‫ההסברה ומשרד התקשורת‪ ,‬בכל הנוגע לפיקוח על דפי האינטרנט‪ ,‬אולם זהו שת"פ‬ ‫פורמאלי‪ ,‬כאשר משרד התקשורת הוא אשר מונע את הכניסה לדפים‪ .‬אישית‪ ,‬אינני זוכר‬ ‫אפילו פעם אחת בה ביקשנו ממוסד התקשורת למנוע כניסה לדף כלשהו"‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫הן בהבעת‬

‫‪Walters, "Cyberspace and the United Arab Emirates".‬‬ ‫‪" 35‬עבדאללה בנ זאיד יואג'ה מקצ אלרקיב לא ללחריה אלקלקה ‪ ..‬וע'יאב אלשפאפיה יא'רקני‪ ,",‬ללא תאריך‪.‬‬ ‫)‪http://www.geocities.com/sbekhit/Mohagra.htm (Accessed on 19 July 2006‬‬ ‫‪ 36‬שם‪.‬‬ ‫‪ 37‬שם‪.‬‬

‫‪236‬‬

‫‪34‬‬

‫דעתו לגבי סוגיית החרם על ישראל באומרו ש"בנוגע לאתרים הישראלים‪ ,‬הרי שמניעת‬ ‫הכניסה אליהם מתבצעת במסגרת החרם‪ ,‬למרות שנקודת ההשקפה האישית שלי היא שאם‬ ‫אני יכול להפיק תועלת מידיעות על השאיפות של אחת המדינות במזרח התיכון‪ ,‬בין אם‬ ‫מדובר בישראל או מדינה אחרת‪ ,‬למה שלא אעשה זאת?"‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫בסוף שנת ‪ 2002‬שר התרבות והמידע השיח' עבדאללה בן זאיד אל נהיאן הצהיר כי על‬ ‫הממשלה להפסיק מלחסום את השימוש באינטרנט ברחבי המדינה ואל לה לכפות צנזורה‬ ‫על הפרט וכי על ה‪ ISP-‬היחיד במדינה להפסיק מלמנוע גישה לאתרים מסוימים‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫צנזורת האינטרנט צריכה להיות חלופה בלבד ועל הממשלה לתת אמון בשיפוט ובכוונות‬ ‫אזרחיה‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫באותה הזדמנות‪ ,‬ציין שר התקשורת כי מנויים רבים מבקשים את התערבות‬

‫משרדו למען חסימת אתרים פורנוגראפיים‪ ,‬במדינה בה נחסמים אוטומטית אתרים החשודים‬ ‫כבלתי ראויים מבחינה חברתית‪ ,‬פוליטית ודתית‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫אולם לצד כל זאת‪ ,‬ראוי לציין כי מדיניות חסימה זו אשר נועדה לשמור על ערכיה‬ ‫התרבותיים‪ ,‬הדתיים והפוליטיים של המדינה‪ ,‬זוכה לתמיכה ציבורית משמעותית‪ :‬בסקר‬ ‫שנערך‪ ,‬למעלה ממחצית מהתושבים צידדו בצנזורה על האינטרנט כצעד יעיל להגנת‬ ‫המשפחה מתכנים פוגעים‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫מעצרים )‪(3.3.5‬‬ ‫לא נמצאו עדויות למעצר משתמשים באיחוד האמירויות בגין שימוש באינטרנט‪ ,‬אולם ביוני‬ ‫‪ 2000‬נעצר ונכלא אזרח בריטי‪ ,‬מהנדס מחשבים צעיר אשר עבד במקום‪ ,‬באשמת חדירה‬ ‫לא מורשית לאינטרנט במדינה )‪.(Hacking‬‬

‫‪42‬‬

‫ביולי ‪ 2001‬הוא נמצא אשם והוטל עליו‬

‫‪ 38‬שם‪.‬‬ ‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a‬‬ ‫‪New Space of Repression?: United Arab Emirates The best, but . . .".‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪"UAE Minister Calls for End to Internet Censorship,", Vigilian TV, 13 October 2002.‬‬ ‫‪http://vigilant.tv/article/2332/uae-minister-calls-for-end-to-internet-censorship‬‬ ‫)‪(Accessed on 24 December 2005‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in the United Arab Emirates in 2004-2005: A‬‬ ‫‪Country Study".‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪Linda Harrison, "Brit Faces Decade in Jail After Arrest Over UAE Hacking,", The‬‬ ‫‪Register, 22 June 2000.‬‬ ‫‪http://www.theregister.co.uk/2000/06/22/brit_faces_decade_in_jail (Accessed on 28‬‬ ‫)‪January 2006‬‬ ‫‪39‬‬

‫‪237‬‬

‫תשלום קנס‪,‬‬

‫‪43‬‬

‫דיווח מאוקטובר ‪ 2001‬ציין כי ערעור שהגיש נדחה‪ ,‬והוא אף נמצא אשם‬

‫בעברה ממנה זוכה במשפטו המקורי‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫עקיפה‬ ‫למרות נסיונות של המדינה לאכוף את מערכת הפילטור הקיימת על האינטרנט‪ ,‬הרי שכבר‬ ‫מסוף שנות התשעים היה ידוע לפקידי הממשל כי ניתן בקלות יחסית לעקוף את ההגבלות‬ ‫שהוא מציב ואת חסימותיו על אתרי אינטרנט שונים‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫כמו כן‪ ,‬הואיל ומלאכת הפילטור‬

‫מבוצעת בשרתי ‪ Proxy‬שונים‪ ,‬הרי שמידת חופש הנגישות לאתר מסוים תלויה בשרת אליו‬ ‫ניגש המשתמש‪.‬‬ ‫בעניין‬

‫זה‬

‫‪46‬‬

‫יצויין‬

‫כי‬

‫בנובמבר‬

‫‪2003‬‬

‫נחסם‬

‫האתר‬

‫של‬

‫‪Online‬‬

‫‪America‬‬

‫)‪ (http://www.aol.com‬בשל פרסום שהיה בו אודות אפשרות לעקוף את החסימה על שרתי‬ ‫ה‪.Proxy-‬‬

‫‪47‬‬

‫‪43‬‬

‫‪45‬‬

‫‪Julia Wheeler, "Briton Guilty of Dubai Hacking,", BBC News, 1 July 2001.‬‬ ‫‪http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/1416975.stm (Accessed on 28 January‬‬ ‫)‪2006‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪John Leyden, "Dubai Hacker Loses Appeal,", The Register, 9 October 2001.‬‬ ‫‪http://www.theregister.co.uk/2001/10/09/dubai_hacker_loses_appeal (Accessed on 28‬‬ ‫)‪January 2006‬‬ ‫העדויות מצביעות על כך כי מלאכת הפילטור תקפה על משתמשים המתחברים באמצעות חיוג מקומי‪,‬‬ ‫אולם תמיד ניתן לעקוף זאת באמצעות חיוג בינלאומי לספק זר‪.‬‬ ‫‪Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression‬‬ ‫‪and Censorship: United Arab Emirates".‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced,", p. 119.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪OpenNet Initiative, "Internet Filtering in the United Arab Emirates in 2004-2005: A‬‬ ‫‪Country Study,", p. 7.‬‬

‫‪238‬‬

‫דיון ומסקנות – מאפייני האתרים החסומים‬ ‫איחוד האמירויות הינה מבין המדינות היותר יציבות ובעלות לגיטימיות שלטונית מבין ארבע‬ ‫המדינות הנסקרות וכן המפותחת מבחינה כלכלית וטכנולוגית בכלל האזור תוך השקעה‬ ‫נרחבת של הממשל על מנת להמשיך ולמצבה כמובילה אזורית בתחומים אלו‪ ,‬המאפשרים‬ ‫כל אלו ביחד שיעור גבוה של חדירת האינטרנט‪.‬‬ ‫אולם עיון בטבלה שלהלן יגלה תמונה השונה מיתר המדינות הנסקרות‪ :‬מחד גיסא רמת‬ ‫הציונים לקבוצות הפרמטרים העוסקים באינטרנט ותקשורת‪ ,‬חברה וכלכלה גבוהה מאשר‬ ‫ביתר שלוש המדינות הנסקרות‪ ,‬אולם מאידך גיסא רק בנתוני הפרמטרים הכלכליים חל‬ ‫שיפור במהלך התקופה‪ .‬לגבי נתוני קבוצות החופש האישי‪ ,‬החקיקה ומידת אכיפתה‪ ,‬ניתן‬ ‫לומר כי ישנה יציבות מבחינת רמת הציונים )לגבי נתוני החקיקה ואכיפתה( והרעה בנתוני‬ ‫החופש האישי לאור הרעה שחלה בשנת ‪ 2005‬על פי נתונים סותרים ביחס למידת השינוי‬ ‫בחופש הכלכלה והעיתונות )בכל תחום שני מדדים שונים המציגים מגמות נוגדות‪ .‬כפי שצויין‬ ‫לעיל(‪ .‬עם זאת‪ ,‬החופש האישי וחופש התקשורת באיחוד האמירויות גבוה בהשוואה ליתר‬ ‫המדינות הנסקרות ואין באיחוד חוק ספציפי העוסק באינטרנט או המגביל את השימוש בו‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬ביקורת על האסלאם או על המשפחות השולטות במדינה‪ ,‬עלולה להביא למאסר‬ ‫הכותב‪ ,‬כאשר לשם כך מופעלת מערכת לניטור דואר אלקטרוני ופעילות מקוונת‪.‬‬

‫‪239‬‬

‫‪4.7 4.7‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4.7 4.7‬‬

‫‪4.5‬‬

‫‪4.14‬‬ ‫‪3.94‬‬ ‫‪3.65 3.65 3.65 3.65‬‬

‫‪3.46‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3.43‬‬

‫‪3.5‬‬

‫‪3.11‬‬ ‫‪2.94 2.83‬‬ ‫‪2.88‬‬ ‫‪2.51‬‬ ‫‪2.09‬‬

‫‪2.68‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2.52‬‬

‫‪2.44‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2.5‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1.81‬‬ ‫‪1.68‬‬

‫‪1.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪Regulations and‬‬ ‫‪Law Enforcement‬‬ ‫‪Legislation‬‬

‫‪0‬‬

‫‪Personal‬‬ ‫‪Freedom‬‬

‫‪Economic Indices‬‬

‫‪Society‬‬

‫‪Internet and‬‬ ‫‪Communication‬‬

‫‪3.65‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪3.43‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2.94‬‬

‫‪2.44‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪3.65‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪3.94‬‬

‫‪2.09‬‬

‫‪2.83‬‬

‫‪2.52‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪3.65‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪1.81‬‬

‫‪3.11‬‬

‫‪2.68‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪3.65‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪3.46‬‬

‫‪1.68‬‬

‫‪2.88‬‬

‫‪2.51‬‬

‫‪2005‬‬

‫ניתן לראות דמיון רב בין איחוד האמירויות לערב הסעודית מבחינת התכנים המצונזרים‬ ‫באינטרנט לשם הגנה על הערכים והתרבות‪ :‬שתי המדינות טוענות כי הצנזורה קיימת אך‬ ‫ורק על תכנים פורנוגראפיים‪ ,‬אולם בפועל נחסמים אתרים הקשורים בהיבטים שונים של‬ ‫תרבות וערכים דתיים אשר כל מטרתם לשמור להלכה על מוסריות וערכיהם הדתיים של‬ ‫התושבים‪ .‬כמו גם האיסור על קיום אתרים הפוגעים באסלאם ובקודשיו ובבכירי השלטון ואלו‬ ‫הפוגעים בסדר הציבורי והתומכים באלימות‪.‬‬ ‫גם מדברי בכירים מקומיים ניתן ללמוד כי מטרת הצנזורה על האינטרנט היא תרבותית –‬ ‫רצון לשמור על המסורת והערכים הקיימים‪ ,‬תוך עיסוק שולי ביותר ונקודתי בלבד באתרים‬ ‫העוסקים בנושאים פוליטיים פנימיים ובאתרי חדשות‪.‬‬ ‫למרות האמור לעיל‪ ,‬חשוב לתת את הדעת על כך כי איחוד האמירויות איננה נחשבת כאויבת‬ ‫האינטרנט )דוגמת סוריה וערב הסעודית( ולא כאחת מאלו הראויות למעקב בשל יחסן‬ ‫לאינטרנט )דוגמת מצרים(‪.‬‬

‫‪240‬‬

‫פרק ט'‪ -‬סיכום ומסקנות‬ ‫ארגון זכויות אדם ערבי ‪ – The Arabic Network for Human Rights Information -‬טוען‬ ‫שקיימים שלושה נושאים המהווים טאבו בעולם הערבי‪ :‬דת‪ ,‬מין ופוליטיקה‪ .‬במקרה של‬ ‫מצרים נוסף עוד נושא‪ :‬השחיתות‪ 1.‬למרות הטענה‪ ,‬עולה ממחקר זה שהעיסוק התקשורתי‬ ‫בכל ארבעת הנושאים הללו מצוי תחת פיקוח ממשלתי‪ ,‬ובכלל זה באינטרנט‪.‬‬ ‫המשותף למדינות האזור הוא‪ ,‬מחד גיסא רצון להתפתח טכנולוגית ולהנות מהפרות‬ ‫הכלכליים של טכנולוגיית המידע והאינטרנט‪ ,‬ומאידך גיסא הרצון להגביל את השימוש בו‬ ‫במטרה למנוע פגיעה בערכי דת‪ ,‬תרבות ומוסר וכן בנורמות פוליטיות‪ ,‬שלטוניות וכלכליות‪.‬‬

‫נתוני המודל חושפים את החשיבות המכרעת הקיימת לשלוש נקודות מרכזיות בקביעת רמת‬ ‫החופש של מדינה בעת שימוש באינטרנט‪:‬‬ ‫•‬

‫תשתית טכנולוגית ותקשורתית‬

‫•‬

‫רמת ההון האנושי של התושבים‬

‫•‬

‫מידת החופש הקיימת בתחומים שונים של החיים‬

‫מידת השיפור בציוני המדינות בקבוצות השונות בין ‪ 2002‬ל‪:2005-‬‬ ‫‪U.A.E‬‬

‫‪Egypt‬‬

‫‪Saudi Arabia‬‬

‫‪Syria‬‬

‫‪-2.87%‬‬

‫‪+7.12%‬‬

‫‪+21.32%‬‬

‫‪+8.62%‬‬

‫‪+2.04%‬‬

‫‪+18.41%‬‬

‫‪+6.7%‬‬

‫‪+8.53%‬‬

‫‪+16%‬‬

‫‪+0.63%‬‬

‫‪+10.56%‬‬

‫‪+1.25%‬‬

‫‪-0.87%‬‬

‫‪+18.9%‬‬

‫‪-2.45%‬‬

‫‪-5.92%‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-17.17%‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪and‬‬

‫‪Internet‬‬

‫‪Communication‬‬ ‫‪Society‬‬ ‫‪Economic‬‬ ‫‪Indices‬‬ ‫‪Personal‬‬ ‫‪Freedom‬‬ ‫‪Regulations and‬‬ ‫‪Legislation‬‬

‫‪The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New‬‬ ‫‪Space of Repression?: Egypt: A False Freedom".‬‬

‫‪241‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪+19.72%‬‬

‫‪+1.31%‬‬

‫‪+5.09%‬‬

‫‪+8.39%‬‬

‫‪+6.85%‬‬

‫‪Law‬‬ ‫‪Enforcement‬‬ ‫‪Total Mark for‬‬ ‫‪Model‬‬

‫במצרים חל שיפור משמעותי בתחומי הטכנולוגיה )‪ (7.12%‬ושיעור השיפור הגבוה ביותר‬ ‫בתחומי חברה )‪ - 18.41%‬בדגש על הון אנושי‪ ,‬גם אם הינו הנמוך מבין ארבע המדינות(‬ ‫ומידת החופש במדינה )‪ .(18.9%‬עם זאת‪ ,‬יצטרך לחול שיפור בתחומי הכלכלה‪ ,‬החקיקה על‬ ‫שימוש באינטרנט ומידת אכיפתה‪.‬‬ ‫בסוריה חל שיפור בולט בתחום הטכנולוגיה )‪ ,(8.62%‬רמת ההון האנושי היא הטובה ביותר‬ ‫מכלל ארבעת המדינות לשנת ‪ 2005‬ומספר העצורים מבין משתמשי האינטרנט הלך ופחת‬ ‫במהלך התקופה עד לכדי העדר עצורים בשנת ‪ .2005‬אולם יהיה צורך בשיפור בתחומי‬ ‫הכלכלה‪ ,‬החופש במדינה‪ ,‬החקיקה )למרות שאין בה חקיקה ספציפית לתחום האינטרנט(‬ ‫ואכיפתה‪.‬‬ ‫יצויין כי במצרים וסוריה חל שיפור גדול יותר בתחום הפרמטרים החברתיים מאשר בערב‬ ‫הסעודית ואיחוד האמירויות וכי התשתית בתחומי ההון האנושי‪ ,‬טכנולוגיה ואף כלכלה טובה‬ ‫בסוריה מזו שבמצרים‪ .‬לפיכך גם השיפור בציון הסופי בסוריה )‪ (6.85%‬טוב מהשיפור‬ ‫במצרים )‪ (5.09%‬ואיחוד האמירויות )‪ (1.31%‬ושני רק לערב הסעודית )‪.(8.39%‬‬ ‫אף בערב הסעודית יתכן שיפור ברמת ציוני מדד חופש האינטרנט במהלך השנים‪ ,‬במידה‬ ‫וימשיכו המגמות החיוביות בתחומי הטכנולוגיה )השיפור החד מבין ארבע המדינות(‪ ,‬כלכלה‬ ‫)במקום השני מבחינת שיעור השיפור לאחר איחוד האמירויות(‪ ,‬חברה )שיעור השיפור הינו‬ ‫במקום השלישי לאחר מצרים וסוריה( וכן במידת החופש הכללי במדינה )בתחום זה חלה‬ ‫הרעה בתקופה זו‪ ,‬אך פחותה מזו שבסוריה(‪ .‬כל אלו הובילו את ערב הסעודית לשיעור‬ ‫השיפור הגבוה ביותר בציון מבין ארבע המדינות בתקופה זו‪.‬‬ ‫דווקא איחוד האמירויות הינה בעלת הפוטנציאל הנמוך ביותר לשיפור בעתיד הקרוב‪ ,‬על‬ ‫סמך נתונים אלו‪ :‬בתחומי הטכנולוגיה והחברה מפגרת המדינה בשיעור השיפור אחר יתר‬

‫‪242‬‬

‫המדינות )תוך הרעה שחלה בציוניה בתחומי הטכנולוגיה( – שניים מבין שלושת התחומים‬ ‫החשובים ביותר הקשורים במידת חופש האינטרנט במדינה‪ .‬בציר השלישי מצבה של איחוד‬ ‫האמירויות טוב משל סוריה וערב הסעודית הואיל וחלה בה ההרעה הנמוכה ביותר ברמת‬ ‫החופש הכללי במדינה‪ ,‬אולם כל אלו הביאו לכדי שיעור השיפור הקטן ביותר שחל בה‬ ‫במהלך תקופה זו בציון הסופי של המדד‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מצבה של מדינת איחוד האמירויות הינו הטוב ביותר ביחס לשאר שלוש המדינות‪,‬‬ ‫הואיל וציוניה הינם הטובים ביותר )נמוכים ביותר( בתקופה זו‪ .‬לכן קצב השינוי במשתני‬ ‫המגבלות המוטלות על השימוש באינטרנט איטי‪ .‬מצבה הטוב יחסית מחד גיסא‪ ,‬ואיטיות‬ ‫השיפור לאורך שנות המחקר‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬מתבטאים בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫מקומה של הטכנולוגיה – אמנם מצבו ההתחלתי של איחוד האמירויות טוב בהרבה משל יתר‬ ‫המדינות‪ ,‬אולם מדינה זו היא היחידה שבה חלה הרעה עקבית בציונים )בדיוק באותו מבנה‬ ‫כמו בציון הסופי של מדינה זו( בעוד ביתר המדינות חל שיפור עקבי לכל אורך התקופה‪ .‬נתון‬ ‫זה מקורו ככל הנראה ברוויה שחלה בחדירת האינטרנט )‪ ,(1.1.1‬מחשבי ה‪(1.1.2) Host-‬‬ ‫וקווי הטלפון )‪ (1.1.4‬למדינה המציגים הרעה בנתונים אלה‪.‬‬ ‫חשיבות החינוך – גם בתחום ההון האנושי נבדל איחוד האמירויות לרעה מיתר המדינות‬ ‫וניתן ללמוד מכך על חשיבות ההון האנושי ככלי לחדירת האינטרנט למדינה‪:‬‬ ‫למרות מצבו הטוב מלכתחילה של איחוד האמירויות בתחום החברה למול יתר המדינות‪,‬‬ ‫ולמרות שבמרבית הפרמטרים הקשורים בחברה אין הבדל משמעותי בין המדינות וברובם‬ ‫ניכרת מגמה אחידה של שיפור במהלך התקופה‪ ,‬הרי שבפרמטרים של מדד החינוך )‪(2.1.3‬‬ ‫ושיעור ידיעת קרוא וכתוב בקרב מבוגרים )‪ (2.1.6‬חלה הרעה עקבית בציונים לעומת‬ ‫השיפור שחל ביתר המדינות בשני תחומים אלה עד כי הציון בסופה של התקופה גרוע‬ ‫מבתחילתה‪ .‬כך שלמרות שבתחום העיור חל באיחוד האמירויות שיפור משמעותי להבדיל‬ ‫מיתר המדינות‪ ,‬הרי שההרעה בציון בתחומי החינוך וידיעת הקרוא וכתוב הביאו לכך‬ ‫שהשיפור שחל בציון קבוצת החברה באיחוד האמירויות הינו השולי ביותר‪.‬‬

‫‪243‬‬

‫כלכלה – בתחומי הכלכלה רף הציון של איחוד האמירויות טוב משל יתר המדינות ובנושא זה‬ ‫השיפור הוא הגדול ביותר מבין המדינות‪.‬‬ ‫בכל שלוש הקבוצות הבאות הפער בציון בין איחוד האמירויות לבין יתר המדינות הוא כעת‬ ‫קטן ביותר‪ ,‬אם בכלל‪:‬‬ ‫חופש אישי – בניגוד ליתר המדינות הנבדקות אשר בהן חלה הרעה‪ ,‬הרי שבמצרים חל‬ ‫שיפור משמעותי בתחום זה‪ ,‬ובעיקר בולט השינוי לטובה בתחומי זכויות האזרח‪ .‬לגבי רכיב‬ ‫חופש העיתונות קיימת מחלוקת בין שני ארגונים בינלאומיים המודדים מידי שנה את מידת‬ ‫חופש העיתונות בעולם‪ ,‬לגבי השינויים שחלו במצרים בתקופה הנסקרת‪Freedom House :‬‬ ‫מציג שיפור‪ ,‬בעוד שארגון 'עיתונאים ללא גבולות' מציג הרעה במדד זה‪ .‬קיים קושי מתודולוגי‬ ‫לקבוע איזה מהארגונים משקף את המציאות באורח מדייק יותר‪ ,‬וייתכן שההבדל ביניהם‬ ‫נובע ממשקל שונה שכל אחד מהם מייחס לרכיבים שונים המרכיבים את מדדי חופש‬ ‫העיתונות שהם מפרסמים‪.‬‬ ‫חקיקה – בתחום זה טוב ביותר מצבה של סוריה‪ ,‬שכן אין בספר החוקים שלה חוק בעניין‬ ‫הגבלת השימוש באינטרנט וחמור ביותר מצבה של ערב הסעודית בה קיימות תקנות‬ ‫מפורשות ומפורטות הן לגבי שימוש באינטרנט והן לגבי אינטרנט קפה‪.‬‬ ‫אכיפה – בתחום זה מוביל איחוד האמירויות לעומת רמת ציונים כמעט זהה בין יתר‬ ‫המדינות‪ ,‬הואיל ולא בוצעו באיחוד מעצרים של משתמשי אינטרנט או עיתונאים‪ .‬יצויין‬ ‫השיפור שחל בסוריה עקב הירידה העקבית במספר משתמשי האינטרנט העצורים‪.‬‬

‫הטבלה שלהלן מרכזת את הציונים הסופיים שקיבלה כל מדינה ע"פ מודל זה לאורך התקופה‬ ‫הנסקרת‪.‬‬

‫‪244‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪6.08‬‬

‫‪5.89‬‬

‫‪5.51 5.59‬‬

‫‪5.42 5.42‬‬

‫‪5.6‬‬

‫‪5.84‬‬ ‫‪5.42 5.42‬‬

‫‪5.57‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5.13‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3.02‬‬

‫‪3.2‬‬

‫‪3.06 3.13‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪U.A.E‬‬

‫‪Egypt‬‬

‫‪Saudi Arabia‬‬

‫‪Syria‬‬

‫‪3.06‬‬

‫‪5.89‬‬

‫‪5.6‬‬

‫‪5.84‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪3.13‬‬

‫‪6.08‬‬

‫‪5.42‬‬

‫‪5.57‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪3.2‬‬

‫‪5.51‬‬

‫‪5.42‬‬

‫‪5.42‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪3.02‬‬

‫‪5.59‬‬

‫‪5.13‬‬

‫‪5.42‬‬

‫‪2005‬‬

‫הציון הסופי – מהציון הסופי של כל אחת מהמדינות הנבדקות ניתן ללמוד על זה של איחוד‬ ‫האמירויות‪ :‬על פני ארבע השנים הנסקרות יתכנו ‪ 3‬מקטעים של שינוי בציון‪ .‬בסוריה ובערב‬ ‫הסעודית חלו שני שיפורים ויציבות אחת בציון‪.‬‬ ‫לאחר מכן באה מצרים אשר בה חל שיפור אחד בציון לעומת שתי הרעות‪ .‬אולם‪:‬‬ ‫‪ .1‬שתי ההרעות היו בשיעורים פחותים לעומת השיפור האחד שחל שהינו בשיעור ניכר‪.‬‬ ‫‪ .2‬אין מדובר במגמה עקבית של הרעה אלא בתנודתיות בציונים‪.‬‬ ‫באיחוד האמירויות אשר אמנם גם בו חלו – כבמצרים – שתי הרעות ושיפור אחד בציון‪ ,‬אולם‬ ‫כאן ניתן לראות מגמה רצופה של שלוש שנים )‪ (2004-2002‬בהן חלה הרעה קלה אך‬ ‫מתמשכת בציון המתקבל ושיפור שחל בשנת ‪ 2005‬בשיעור שולי‪ .‬עם זאת חשוב לציין שוב‬ ‫שמצב איחוד האמירויות במרבית המשתנים טוב לאין שיעור מהמצב ביתר שלוש המדינות‪.‬‬ ‫רמת ציונים למול סוג האתרים הנחסמים – עוד ניתן ללמוד מממצאי המודל כי מבחינת רמת‬ ‫הציונים מקומה של מצרים‪ ,‬הנאלצת להתמודד עם בעיות לגיטימציה פוליטית המבוססות גם‬ ‫על אופוזיציה דתית‪ ,‬הינו כיום הרע ביותר )רמת הציון הסופי היא הגבוהה ביותר מבין ארבע‬ ‫המדינות ומלבד איחוד האמירויות השיפור בה הוא הקטן ביותר בציון זה(‪.‬‬

‫‪245‬‬

‫האתגר האסלאמי ליציבות השלטון מצוי הן במצרים והן בסוריה‪ ,‬אך במאפיינים שונים‪:‬‬ ‫במצרים נהוגה חרות עיתונות רבה יותר מבסוריה‪ ,‬ולכן גופים דתיים מצריים מרשים לעצמם‬ ‫לחרוג מהקווים האדומים שמסמן השלטון בנוגע לביקורת הנמתחת עליו‪ ,‬ולכן השלטון מפעיל‬ ‫נגדם את האמצעים המתוארים בעבודה‪ .‬בסוריה נהוג דיכוי רב יותר מלכתחילה‪ ,‬ולכן גופים‬ ‫בעלי אוריינטציה דתית המשתייכים לזרמי 'האחים המוסלמים'‪ ,‬מלכתחילה מושתקים גם‬ ‫בנושאים דתיים שאינם בהכרח נוגעים לממשל‪.‬‬ ‫אחריהן‪ ,‬מבחינת רמת הציונים‪ ,‬מצויה ערב הסעודית אשר עניינה בחסימת האינטרנט הוא‬ ‫יותר בתחומי המוסר תוך התייחסות מסוימת לסוגיות של אופוזיציה‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬פרסומים‬ ‫זרים וכד' )למרות שבה שיעור השיפור בציון הוא הגבוה ביותר(‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬מקומה של מדינת איחוד האמירויות אשר עניינה בחסימת אתרים הוא כמעט אך ורק‬ ‫אודות אתרים ותכנים הנוגעים במוסר ונעדר כמעט לחלוטין מימד פוליטי‪ ,‬הוא הטוב ביותר‬ ‫מבחינת רמת הציונים‪ .‬הנחה זו מתחזקת באמצעות בדיקת ציוני קבוצת אכיפת החוק‪.‬‬

‫כל האמור בין סך כל דפים אלו מתומצת לכדי המסקנות העולות מעבודה זו‪.‬‬ ‫האינטרנט מהווה מדיום תקשורת חדשני‪ ,‬מיידי‪ ,‬רב כיווני ובלתי אמצעי המאפשר נגישות‬ ‫רבה למידע והחלפתו עבור שכבות וקהלים שונים בקרב האוכלוסייה‪ .‬מתוקף כך הוא מהווה‬ ‫כר חדש ובעל סיכויים וסיכונים בהיבטים שונים ומגוונים ובכלל זה עבור ממשלים – בעיקר‬ ‫במדינות טוטאליטריות – בכל האמור ביחסן עם פרטים וקבוצות שונות באוכלוסיה ומגדיר‬ ‫למעשה מחדש אופיים של יחסים אלו‪.‬‬ ‫בשל אופיו הייחודי‪ ,‬מהווה האינטרנט עבור ממשלים אלו חרב פיפיות אליה צריך מעתה‬ ‫והלאה כל ממשל להתייחס בזהירות ובכובד ראש‪ .‬זהו אמצעי תקשורת בעל חוזקות‪,‬‬ ‫חולשות‪ ,‬הזדמנויות ואיומים עבור ממשלים אלו‪ ,‬כפי שיפורט להלן בהתאם למודל ‪.SWOT‬‬ ‫החוזקות וההזדמנויות משקפות עבור הממשלים את הצדדים החיוביים שבאינטרנט בעוד‬ ‫החולשות והאיומים את הצדדים השליליים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מקובל לראות את החוזקות והחולשות‬ ‫כמשקפות נתונים פנימיים )עבור חברה או מפעל לדוגמא( בעוד ההזדמנויות והאיומים‬

‫‪246‬‬

‫כמשקפים את הנתונים החיצוניים‪ .‬בכל האמור ביחסי ממשל – ציבור בהקשר של שימוש‬ ‫באינטרנט‪ ,‬החוזקות והחולשות יזוהו כנתוני היסוד המגדירים את תכונותיו של האינטרנט‪,‬‬ ‫בעוד ההזדמנויות והאיומים הינם הפוטנציאל )החיובי והשלילי( עבור הממשלים הקיים‬ ‫בחדירת האינטרנט למדינותיהם‪ .‬שני סעיפי הפוטנציאל מהווים את מסקנותיה של עבודה זו‬ ‫וכאן מצויות תובנותיה‪.‬‬

‫‪247‬‬

‫חוזקות‬ ‫•‬

‫נגישות למידע רב גוני בזמן אמת ‪ -‬האינטרנט מאפשר גישה ישירה למידע‬ ‫והחלפתו‪ ,‬בצורה מיידית ובלתי אמצעית הן בתוך מדינת היעד והן מחוצה לה‪.‬‬

‫•‬

‫ניתוב מידע באופן מדויק ‪ -‬הגעה של המידע ישירות למשתמש הקצה תוך יכולת‬ ‫לאפיין את המידע בהתאם למשתמש‪ ,‬אופיו וצרכיו‪.‬‬

‫חולשות‬ ‫•‬

‫חסמים טכנולוגיים לחדירת האינטרנט ‪ -‬האינטרנט מצריך השקעה נרחבת‬ ‫בתשתית‪ ,‬פריסת תקשורת‪ ,‬ציוד ומחשוב על מנת להביא לתפוצה נרחבת שלו‬ ‫במדינה‪.‬‬

‫•‬

‫חסמים תרבותיים לחדירת האינטרנט ‪ -‬האינטרנט מצריך ידיעת קרוא וכתוב בשפה‬ ‫מקומית ולרוב גם באנגלית‪ ,‬וכישורי שימוש במחשב על מנת להנות משרותיו‬ ‫ויכולותיו‪.‬‬

‫•‬

‫חסמים סקטוריאליים לחדירת האינטרנט ‪ -‬לפיכך‪ ,‬כיום הנגישות לאינטרנט‬ ‫במדינות מסוימות היא נחלת אזורים גיאוגרפיים וקהלים מוגדרים היטב מקרב‬ ‫האוכלוסייה בהשוואה לאמצעי התקשורת הישנים דוגמת רדיו‪ ,‬טלביזיה ועיתונות‪.‬‬

‫הזדמנויות‬ ‫•‬

‫תועלות כלכליות ‪ -‬האינטרנט יכול להביא לכדי הזדמנויות עסקיות רבות והתפתחות‬ ‫כלכלית למדינה ככלל ולסקטורים שונים בכלכלה המקומית בפרט‪ .‬איחוד האמירויות‬ ‫היטיבה לזהות פוטנציאל זה )בדגש על דובאי( ואף מצרים הביעה את רצונה להיות‬ ‫מובילה אזורית בתחום זה‪.‬‬

‫•‬

‫מרחב וירטואלי ל'שחרור קיטור' ציבורי ‪ -‬האינטרנט מהווה במשטרים ריכוזיים‬ ‫מרחב מוגדר היטב עבור אוכלוסיות שאת אופיין ניתן לקבוע מראש‪ ,‬ל'שחרור קיטור'‬ ‫בקרב אותם קהלים משכילים‪ ,‬אופוזיציוניים‪ ,‬דתיים וכדומה‪ .‬כלומר‪ ,‬לכל אותם חסרי‬ ‫שביעות רצון מהממשל ומאופיו‪ .‬מדיום זה מהווה על פי רוב במדינות רבות במה‬ ‫לאוכלוסיה משכילה אשר יכולה להרשות לעצמה לשאת בעלויות הכרוכות בחיבור‬ ‫‪248‬‬

‫לאינטרנט ולהביע בו את דעתה בחופשיות וזמינות יחסיים לעומת אמצעי התקשורת‬ ‫הישנה המפוקחים בצורה הדוקה יותר ע"י השלטונות‪.‬‬ ‫•‬

‫מעקב אחר הלכי רוח בקרב קהלים שונים בציבור ‪ -‬במקביל‪ ,‬לאור יחודו של‬ ‫האינטרנט בהיותו כלי המאפשר לקהלים שונים בקרב האוכלוסייה להביע דעתם‬ ‫במהירות‪ ,‬להחליף דעות ואף ליצור קשר ישירות באמצעות דוא"ל עם גורמי ממשל‪,‬‬ ‫הוא מהווה אמצעי מושלם עבור השלטונות ל'בדיקת הדופק' הציבורי בנושאים שונים‬ ‫שעל סדר היום הציבורי )גם אם זה משקף רק את אותם הקהלים שלהם גישה‬ ‫לאינטרנט(‪ .‬זאת באמצעות מעקב יומיומי אחר הלכי הרוח המצויים באתרים של‬ ‫מגזרים שונים במדינה‪.‬‬

‫•‬

‫מיצוב עצמי של השלטון – האינטרנט מאפשר לממשלים יכולת לא רק להיות‬ ‫פרואקטיבי ולנקוט בצעדים נגד פעולות של אזרחים או מדינות אחרות במרחב‬ ‫האינטרנט‪ ,‬אלא אף להיות אקטיביים וליצור אתרים ובהם תכנים אשר ישקפו את‬ ‫סדר היום הציבורי והדמות אותה מעוניין הממשל לעטות על עצמו בעיני אזרחיו‬ ‫ובעיני יתר המדינות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬האתרים הקיימים בסוריה לגבי רמת הגולן והמתארים‬ ‫סוגיה זו מנקודת המבט המקומית‪.‬‬

‫•‬

‫יכולת משופרת למניעת גישה לתכנים – במהלך עבודה זו הוצגה האנלוגיה כי‬ ‫פילטור תוכן משול לצנזור משפטים מספר לעומת צנזור ספר שלם )חסימת האתר‬ ‫כולו(‪ .‬ניתן לומר כי בכל האמור ביחסים הקיימים בין הממשל ובין נתיניו וביכולתו‬ ‫לשלוט בערוץ זה‪ ,‬הרי שלעומת אמצעי התקשורת הישנה האינטרנט מעניק לממשל‬ ‫יכולת מופלאה של שימוש במידע‪ ,‬שליטה בו וניתובו לקהלי יעד שונים‪ .‬אם בעבר‬ ‫יכול היה הממשל לקבוע האם יפורסם ה'ספר' כמכלול‪ ,‬הרי שכעת ביכולתו לראשונה‬ ‫לא רק לשלוט בתכנים המצויים בו באופן נקודתי בכל רגע נתון ולהתירם או לאוסרם‬ ‫כצרכיו‪ ,‬אלא אף לקבוע מי יעשה שימוש באותו 'ספר' בצורה מדויקת לא פחות‪:‬‬ ‫לקבוע מי יהיה נגיש ולאיזה מידע‪ .‬באמצעות חסימת אתרים שונים ומעצר‬ ‫משתמשים מסוימים הרי שביכולתו לנתב מידע לאוכלוסיה מועדפת ולמנוע הבעת‬ ‫‪249‬‬

‫דעה או גישה למידע מאוכלוסיות אחרות באמצעות איתור משתמשים ייעודיים‪ ,‬ניטור‬ ‫פעילותם ואף הצרת צעדיהם לא רק בעולם הווירטואלי‪ ,‬אלא אף בזה הממשי‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬יכולתה של משטרת מצרים להתחקות אחר ולעצור משתמשי אינטרנט‬ ‫הומוסקסואליים‪ ,‬או מעצר משתמשי אינטרנט סוריים אשר הציבו מידע אודות‬ ‫המיעוט הכורדי במדינה‪.‬‬ ‫איומים‬ ‫•‬

‫האינטרנט כ'כאב ראש' לממשל – האינטרנט מהווה עבור משטרים בכלל ואלו‬ ‫הריכוזיים בפרט‪ ,‬זירה נוספת המהווה פוטנציאל ל'צרות' שונות כמפורט להלן‪:‬‬ ‫דילמה בין פתיחות לסגירות ביחס למידת ואופן קליטתו במדינה; הצורך לפקח בצורה‬ ‫מקוונת לאורך כל שעות היממה אחר המצוי באתרים בעיתיים לממשל ובכלל זה‬ ‫ההשקעה הטכנולוגית הנדרשת; האינטרנט כזירה )מערבית( ובה תכנים היכולים‬ ‫לערער את בסיסי השלטון והחברה; האינטרנט כהזדמנות נוספת עבור גורמים‬ ‫אופוזיציוניים שונים לנגח את הממשל ביחס לעמדתו והתנהלותו כלפי האינטרנט‬ ‫בעיקר בעיתות משבר‪ ,‬שינוי או חוסר ודאות במדינה; צורך הממשל להיות אקטיבי‬ ‫במתן מידע חלופי ועיצוב דמותו לעומת המידע הזמין המצוי אשר אינו עולה בקנה‬ ‫אחד עם דמותו הרצויה של הממשל‪.‬‬

‫•‬

‫ההערכות הנדרשת להגבלת השימוש באינטרנט – רצונו של הממשל להצר את‬ ‫צעדי המשתמשים באינטרנט או להגביל את התכנים המצויים בו‪ ,‬מחייב הערכות‬ ‫רחבת היקף במישורים מגוונים‪:‬‬ ‫טכנולוגיה – יישום אמצעים טכנולוגיים שונים לניטור הפעילות המקוונת‬ ‫והמשתמשים בה וחסימת התכנים הנדרשים‪.‬‬ ‫חקיקה – במדינות רבות קיימים חסמים שאינם בהכרח טכנולוגיים בפני תפוצת‬ ‫האינטרנט ושימוש נרחב בו ובכלל זה קביעת משטר מחירים גבוה של כל הכרוך‬ ‫בשימוש באינטרנט וכן חקיקה )לעיתים פרטנית( המגבילה את יכולת ואופי‬ ‫השימוש באינטרנט‪.‬‬ ‫‪250‬‬

‫מערך כולל – יש להקים מערך אשר יטפל במגוון ההיבטים הקשורים בנושא‪.‬‬ ‫יצוין כי בערב הסעודית הוקם גוף בשם ‪ Internet Service Unit‬אשר לא רק‬ ‫שהוא משמש כמנתב תקשורת האינטרנט במדינה‪ ,‬אלא מתוקף כך הוא משמש‬ ‫כאחראי המוצהר על חסימת אתרים ותכנים במדינה בין השאר באמצעות קריאה‬ ‫לאזרחים באתרו לפנות אליו בדוא"ל ולהציע אתרים הראויים לדעתם להיחסם‪.‬‬ ‫•‬

‫פיקוח על האינטרנט כתולדה של תחושת איום ליציבות המשטר או ערכי החברה‬ ‫– המסקנה העיקרית ממחקר זה היא שפיקוח על האינטרנט במדינות הנחקרות הינו‬ ‫תוצר של תחושת האיום הקיימת בקרב ראשי השלטון על הנושא שבראייתם הוא‬ ‫הרגיש ביותר במדינתם‪ :‬בסוריה ומצרים הבעיה העיקרית היא הלגיטימציה של‬ ‫השלטון ומכאן גם הסכנה המיידית ליציבותו‪ .‬בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬הסכנה העיקרית בראיית השלטונות היא לערכי המוסר של האוכלוסייה‪,‬‬ ‫אשר אם יתערערו הם עלולים – בשלב מאוחר יותר – להציב אתגר על מוסכמות‬ ‫פוליטיות המהוות בסיס לשלטון הקיים‪.‬‬

‫•‬

‫האינטרנט כמקור לשינוי יחסי הממשל עם קבוצות ופרטים באוכלוסיה – בנוסף‬ ‫לכך‪ ,‬עולה מהמחקר שאם לא יחול שינוי במדיניות הפיקוח‪ ,‬הפילטור והחסימה של‬ ‫המדינות הנסקרות‪ ,‬ואם ימשכו ללא הפרעה המגמות שהוצגו במחקר זה של‬ ‫שיפורים בתחומי הטכנולוגיה‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חופש במדינה ומידת אכיפת החוק )כל‬ ‫מדינה בהתאם לשינויים שחלו בה(‪ ,‬הרי שצפוי כי בעוד מספר שנים יזכו אזרחי‬ ‫מצרים‪ ,‬סוריה וערב הסעודית לגישה טובה וחופשית יותר לאינטרנט‪ ,‬דבר העשוי‬ ‫להתבטא במצב הפוליטי והחברתי במדינות אלה‪ :‬במצרים וסוריה צפויים לחצים על‬ ‫השלטון מצד גורמי אופוזיציה פוליטיים‪ ,‬ליברליים ודתיים כאחד‪ ,‬בעוד שבסעודיה‬ ‫ובאיחוד האמירויות יחולו שינויים באמות המידה של המותר והאסור הקשורים‬ ‫בנושאי הטאבו התרבותי‪ ,‬שינויים העלולים להקצין עמדות פוליטיות אנטי‪-‬שלטוניות‬ ‫בקרב גורמים דתיים‪.‬‬

‫‪251‬‬

‫•‬

‫פתיחות למול סגירות ‪ -‬הליכה על חבל דק – בשל אופיו של האינטרנט‪ ,‬על‬ ‫הסיכויים והסיכונים הטמונים בו לממשלים ריכוזיים‪ ,‬מצויים אלו בדילמה מתמדת של‬ ‫פתיחות למול סגירות‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪ :‬קבלת האינטרנט והתרת חדירתו‬ ‫הרחבה למדינה על המשמעויות הכרוכות בכך גם בהקשר של האינטרנט ככלי‬ ‫מערבי להפצת תרבות המערב ורעיונות חתרניים‪ .‬זאת למול הסיכון הטמון במניעת‬ ‫חדירת האינטרנט למדינה ובהצרת צעדי המשתמשים בו בכל האמור בדימויו של‬ ‫הממשל מבית ומחוץ‪ ,‬בעיקר לאור היות האינטרנט כלי המייצג קידמה‪ ,‬מידע‪,‬‬ ‫גלובליות‪ ,‬הצלחה כלכלית‪ ,‬השכלה וכדומה‪.‬‬

‫•‬

‫האינטרנט ככלי המאתגר את יציבות המשטר ואופי החברה – מכל האמור לעיל‬ ‫עולה כי על ממשל המעוניין לשמור על יציבותו ועל אופייה של החברה‪ ,‬לעקוב‬ ‫תמידית אחר המצוי באינטרנט‪ ,‬הלכי הרוח המובעים בו על ידי האוכלוסייה‬ ‫וההתייחסות אליו בקרב קהלים שונים בשיח הציבורי הכללי שמחוץ למרחב‬ ‫הווירטואלי‪ .‬עליו לנתח את המצוי באינטרנט‪ ,‬להבין את המגמות השונות והשינויים‬ ‫המתחוללים ולהיות נכון להגיב טקטית בטווח זמן מיידי‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬ולהיות בעל‬ ‫תוכניות אסטרטגיות בטווח הרחוק‪ ,‬מאידך גיסא‪ .‬הדבר תקף שבעתיים בעיתות של‬ ‫שינוי במדינה )דוגמת פעולות שבוצעו באיראן בסמיכות למועדי בחירות במדינה‪,‬‬ ‫בדמות סגירת אתרי גורמים רפורמיסטיים ואינטרנט קפה וכן מעצר משתמשים(‪.‬‬ ‫זאת על מנת למנוע ערעור הבסיס הפוליטי במדינה ומידת הלגיטימיות של השלטון‬ ‫הקיים‪ ,‬בין אם במישרין )מצרים וסוריה( ובין אם באמצעות פגיעה בערכי חברה‬ ‫ומוסר )ערב הסעודית ואיחוד האמירויות(‪ ,‬אשר עלולה בבוא היום אף לגרום לקריאת‬ ‫תיגר על עצם לגיטימיות השלטון‪.‬‬

‫‪252‬‬

‫קיימים נושאים ותחומים מגוונים אותם ניתן לפתח ולחקור כהמשך לעבודה זו בכל האמור‬ ‫בחקר האינטרנט במזרח התיכון‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬מידת הצנזורה העצמית הקיימת באתרים‬ ‫השונים; אופיים של התכנים באתרים אלו; השפעת האינטרנט על תחום המיגדר‪ ,‬השפה‬ ‫והתרבות; ניתוח מקומו של האזרח ומידת השפעת חדירת האינטרנט על הפרט בחיי היום‬ ‫יום; היבטי תשתית וטכנולוגיה; השימוש האקטיבי שעושה השלטון באינטרנט לצרכיו ועוד‪.‬‬ ‫אני תקווה כי מחקר זה יהווה תשתית לכר נרחב של מחקרים עתידיים בתחום חקר‬ ‫האינטרנט במזרח התיכון‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪253‬‬

‫נספחים‬ ‫נספח א' – מילון מונחים‬ ‫מעצם עיסוקו של מחקר זה בסוגיה של ההגבלות השלטוניות על האינטרנט‪ ,‬נעשה שימוש‬ ‫במונחים טכנולוגיים מתחום התקשורת‪ ,‬מערכות המידע והאינטרנט‪ .‬אמנם‪ ,‬אין עניינו של‬ ‫המחקר עיסוק בכל אותם היבטים טכנולוגיים בצורה נקודתית‪ ,‬אולם במטרה לבאר את‬ ‫המונחים בהם נעשה שימוש‪ ,‬צורף לעבודה מילון מונחים זה אליו יוכל הקורא לפנות בעת‬ ‫הצורך‪.‬‬ ‫מקורם‬

‫של‬

‫מרבית‬

‫המקצועיים‬

‫המונחים‬

‫באתר‬

‫‪Whatis.com‬‬

‫)‪(http://whatis.techtarget.com‬‬ ‫‪ – Anonymous Proxy Servers‬שרת שכזה מסתיר את כתובת ה‪ IP-‬של המשתמש‬ ‫ומונע גישה לא מאושרת‪ ,‬באמצעות האינטרנט‪ ,‬למחשב המשתמש‪ ,‬תוך הסתרת כל מידע‬ ‫אודותיו והרגלי השימוש שלו או עצם העובדה שהוא עושה שימוש בשרת ‪ .Proxy‬באמצעות‬ ‫שרתים אלו ניתן להשתמש באתרי דואר רשת‪ ,‬חדרי צ'ט ועוד‪.‬‬ ‫)‪http://www.publicproxyservers.com (Accessed on 11 February 2006‬‬ ‫‪ – Anonymous Web surfing‬שימוש אנונימי זה מאפשר למשתמש ביקור באתרים‬ ‫מבלי שמישהו יוכל לאסוף מידע אודות האתרים בהם ביקר‪ ,‬זאת תוך שימוש בשרתי ‪Proxy‬‬ ‫אשר מקבלים את הבקשה לאתר מסוים ממחשב המשתמש‪ ,‬מפנים בקשה לאתר ומציגים‬ ‫את האתר המבוקש משרת ה‪ .Proxy-‬כך מקבל השרת בו מאוחסן האתר מידע על השרת‬ ‫המתווך )ה‪ (Proxy-‬ולא על מחשב משתמש הקצה‪.‬‬ ‫‪http://searchsecurity.techtarget.com/sDefinition/0,290660,sid14_gci775657,00‬‬ ‫)‪.html (Accessed on 6 January 2006‬‬ ‫‪ – Backbone‬הכוונה למערך של נתיבים אליהם מתחברות רשתות מקומיות או אזוריות‬ ‫לשם התקשרות ארוכת טווח‪ .‬זוהי למעשה שדרת האינטרנט של המדינה‪.‬‬ ‫‪http://searchsmallbizit.techtarget.com/sDefinition/0,,sid44_gci211629,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 18 December 2005‬‬ ‫‪ – Black List‬רשימת כתובות של אתרי אינטרנט )כתובות ‪ (IP‬הנוצרת לשם חסימתם‪.‬‬ ‫רשימות שכאלה נועדו‪ ,‬בין השאר לחסימת אתרי ‪ – Spam‬כאלו המפיצים דואר אלקטרוני‬ ‫שיווקי מסחרי ללא הזמנה‪ .‬לאחר ביצוע הפילטור‪ ,‬נמנעת כל תעבורה נכנסת ויוצאת לאותה‬ ‫הכתובת המופיעה ברשימה‪.‬‬ ‫‪http://searchcrm.techtarget.com/sDefinition/0,,sid11_gci840315,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 18 December 2005‬‬ ‫)‪ – Blog (Weblog‬עיתון אישי באינטרנט המעודכן בתדירות גבוהה‪ ,‬בעל סגנון לא פורמאלי‬ ‫והמיועד לציבור הרחב‪ .‬הבלוג משקף לרוב את אישיות הכותב או את מטרות האתר המארח‬ ‫וזאת בקשת רחבה של נושאים‪.‬‬

‫‪254‬‬

‫‪http://searchwebservices.techtarget.com/sDefinition/0,290660,sid26_gci21461‬‬ ‫)‪6,00.html (Accessed on 18 December 2005‬‬ ‫‪– Broadband‬תקשורת בעלת טווח רחב של תדרים זמינים לשידור מידע‪ .‬הואיל ובפס רחב‬ ‫קיימים תדרים רבים יותר‪ ,‬ניתן לרבב ולשלוח בו זמנית מידע רב יותר בתדרים או ערוצים‬ ‫רבים יותר באותו הטווח‪.‬‬ ‫‪http://searchnetworking.techtarget.com/sDefinition/0,290660,sid7_gci211706,‬‬ ‫)‪00.html (Accessed on 6 January 2006‬‬ ‫‪ – Censorware‬מונח זה נועד לתאר בצורת גנאי תוכנות המפלטרות אתרים או תכנים לא‬ ‫רצויים באינטרנט‪ .‬תוכנות אלו נועדו להגביל את יכולתו של המשתמש לשלוח או לקבל סוגים‬ ‫מסוימים של מידע ולפיכך הן נתונות לפולמוס ציבורי במדינות מסוימות בשל היותן נוגדות את‬ ‫זכות הפרט לחופש ביטוי והתאגדות‪ .‬תוכנות אלו חוסמות אוטומטית אתרים בהתאם‬ ‫לקטגוריות מוגדרות מראש ועל סמך קריטריונים לשוניים שונים ניתן להגדיר תוכן הראוי‬ ‫לחסימה‪ .‬אולם בכך נוצרת מציאות של חסימת אתרים אשר אינם ראויים לחסימה על פי‬ ‫תוכנם )חסימת יתר( וכן אי חסימת אתרים הראויים להחסם )חסימת חסר( וכן של אי עקביות‬ ‫בחסימה בפועל‪.‬‬ ‫‪http://whatis.techtarget.com/definition/0,289893,sid9_gci896629,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 12 October 2005‬‬ ‫‪ – Cyber-Refugee‬אדם המשתמש בשרותיו של ‪ ISP‬זר לשם כניסה לאינטרנט על מנת‬ ‫לעקוף חוקים מקומיים האוכפים פילטור האינטרנט‪.‬‬ ‫‪Parry, Jane, Myles Gorton, Shirley Brown, Graham Titterington and Craig‬‬ ‫‪Skinner. "Internet Content Filtering: a Report to DCITA," Project Number‬‬ ‫‪CLJ29, Version 1.0, 4 April 2003. p. 23.‬‬ ‫_‪http://www.dcita.gov.au/__data/assets/file/10915/Ovum_Report‬‬‫)‪_Internet_content_filtering.rtf (Accessed on 3 August 2006‬‬ ‫‪ – Domain name‬שם ייחודי הממקם ארגון או ישות אחרת באינטרנט‪ .‬לדוגמא שם ה‪-‬‬ ‫‪:www.google.com Domain‬‬ ‫‪ – .com‬סיומת המשקפת את מטרת הארגון או הישות ‪ .top-level domain name -‬סיומת‬ ‫זו יכולה להיות נושאית )‪ (.com, .org, .net‬או גיאוגרפית )‪.(.eg, .il, .tv‬‬ ‫‪ – Google‬השם המגדיר את הארגון או הישות‪ Google.com .‬הינו ‪second-level domain‬‬ ‫‪.name‬‬ ‫‪ – www‬שרת האירוח מסוים באינטרנט‪ www.google.com .‬הינו ‪third level domain‬‬ ‫‪.name‬‬ ‫שם ה‪ Domain-‬ממופה לכדי כתובת ‪ IP‬המייצגת נקודה פיזית באינטרנט‪.‬‬ ‫‪http://searchwebservices.techtarget.com/sDefinition/0,,sid26_gci211988,00.ht‬‬ ‫)‪ml (Accessed on 18 December 2005‬‬ ‫)‪ – Domain Name system (DNS‬השיטה בה שמות ‪ Domain‬ממוקמים ומתורגמים‬ ‫לכתובות ‪ .IP‬הואיל ושם ה‪ Domain-‬הינו בעל משמעות וקל לזכירה ככתובת אינטרנט ועם‬ ‫זאת ניהול רשימה מרכזית שכזו אינה מעשית‪ ,‬נוצרות רשימות אלו של שמות ‪ Domain‬למול‬ ‫כתובות ‪ IP‬המופצות באמצעות האינטרנט בהיררכיה מסוימת‪ .‬שרת ‪ DNS‬ממפה את שמות‬ ‫ה‪ Domain-‬בעת בקשה היוצאת מהאינטרנט ומבצע תרגום לכתובת ‪ IP‬ומעביר אותה‬ ‫לשרתים אחרים באינטרנט‪.‬‬ ‫‪http://searchnetworking.techtarget.com/sDefinition/0,290660,sid7_gci213908,‬‬ ‫)‪00.html (Accessed on 13 April 2007‬‬

‫‪255‬‬

‫‪ – E-Gov‬ידוע גם כ‪ .(Business-to-Government) B2G-‬תחום בסחר האלקטרוני בו‬ ‫עסקים וגופי ממשל עושים שימוש באתרים לשם החלפת מידע וביצוע עסקים בצורה יעילה‬ ‫יותר מאשר מחוץ לאינטרנט‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אתר המאפשר קבלת טפסי ממשל שונים‪ ,‬ביצוע‬ ‫תשלומים‪ ,‬משלוח שאלות‪ ,‬ביצוע שרותי רכש על שלביו השונים וכד'‪.‬‬ ‫‪http://searchcio.techtarget.com/sDefinition/0,,sid19_gci503766,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 13 November 2005‬‬ ‫‪ – End User‬בתחום מערכות המידע כוונת המונח היא להבדיל את האדם עבורו מתוכנן‬ ‫המוצר )חומרה‪ ,‬תוכנה( מהמפתחים‪ ,‬המתקינים וספקי השירותים השונים‪.‬‬ ‫‪http://whatis.techtarget.com/definition/0,,sid9_gci212063,00.html (Accessed‬‬ ‫)‪on 18 December 2005‬‬ ‫‪ – Firewall‬מערכת של תוכנות הממוקמות על שרת נפרד ויעודי ברשת ואשר תפקידן להגן‬ ‫על משאבי רשת פרטית מפני משתמשים מרשתות חיצוניות‪ .‬לדוגמא חברה בעל אינטרא‪-‬נט‬ ‫המאפשרת לעובדיה גישה לאינטרנט‪ ,‬תתקין ‪ Firewall‬למנוע כניסה חיצונית באמצעות‬ ‫האינטרנט לרשת הפנימית של החברה ולנתונים המצויים בה‪ .‬כך ניתן גם לשלוט על‬ ‫המשאבים החיצוניים אליהם ניגשים המשתמשים מתוך הארגון‪ .‬ה‪ Firewall-‬מותקן על שרת‬ ‫נפרד על מנת ליצור הפרדה פיזית בין הרשת הפנימית והאינטרנט‪ ,‬כך שכל בקשת מידע‬ ‫מבחוץ תעבור דרך גורם מסנן זה‪.‬‬ ‫‪http://searchnetworking.techtarget.com/sDefinition/0,290660,sid7_gci212125,‬‬ ‫)‪00.html (Accessed on 12 October 2005‬‬ ‫)‪ – File Transfer Protocol (FTP‬פרוטוקול סטנדרטי באינטרנט והדרך הפשוטה ביותר‬ ‫להעברת קבצים בין מחשבים באינטרנט )דוגמת הורדת קבצים למחשב המשתמש ממחשב‬ ‫אחר(‪ .‬בין הפרוטוקולים השונים המצויים בשימוש באינטרנט ניתן למנות גם את ה‪HTTP-‬‬ ‫)‪ (Hypertext Transfer Protocol‬להעברת עמודי אינטרנט )‪ (Web Pages‬וקבצים נלווים‬ ‫וכן הפרוטוקול ‪ (Simple Mail Transfer Protocol) SMTP‬להעברת דואר אלקטרוני‪.‬‬ ‫‪http://searchnetworking.techtarget.com/sDefinition/0,,sid7_gci213976,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 18 December 2005‬‬ ‫‪ – Host‬מחשב בעל גישה מלאה ודו כיוונית למחשבים אחרים על האינטרנט המהווה צומת‬ ‫ברשת‪ .‬מחשב ה‪ Host-‬מקבל מספר ייחודי שבלוויית מספר הרשת יוצר את כתובת ה‪IP-‬‬ ‫הייחודית‪.‬‬ ‫כמו כן משמש מחשב ‪ Host‬חברות ופרטים בעלי אתרי אינטרנט לאחסון אתריהם‪ .‬קיימות‬ ‫חברות אשר מעניקות שרות אירוח )‪ (Hosting‬לאתרים בשרתיהן וכן תמיכה וכד'‪.‬‬ ‫‪http://searchsmallbizit.techtarget.com/sDefinition/0,,sid44_gci212254,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 19 December 2005‬‬ ‫)‪ – Information and Communications Technology (ICT‬מונח כולל לאמצעי או‬ ‫אפליקציית תקשורת ובכלל זה‪ :‬רדיו‪ ,‬טלביזיה‪ ,‬טלפונים סלולריים‪ ,‬מחשבים‪ ,‬רשתות‪,‬‬ ‫חומרה‪ ,‬תוכנה‪ ,‬מערכות לווין וכד' כמו גם מגוון רחב של שירותים ואפליקציות הקשורות‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫‪http://searchsmallbizit.techtarget.com/sDefinition/0,,sid44_gci928405,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 19 December 2005‬‬ ‫‪ – Internet Filtering‬המונח מתייחס לשיטות באמצעותן מבוצע פיקוח על גישה למידע‬ ‫באינטרנט‪ .‬פילטור תוכן באינטרנט ניתן לחלק לשתי שיטות‪:‬‬ ‫‪256‬‬

‫חסימה – הגדרת נתב )‪ (Router‬יעודי לשם חסימת גישה לכתובת ‪ IP‬מסוימות או לשירותים‬ ‫ספציפיים המופעלים מ‪ Ports-‬מסוימים‪.‬‬ ‫ניתוח תוכן – שיטות שמטרתן לפקח על גישה למידע תוך התבססות על תוכנו באמצעות‬ ‫התייחסות בעת החיפוש למילות מפתח מוגדרות מראש המצויות בין התכנים‪.‬‬ ‫‪http://www.opennetinitiative.net/modules.php?op=modload&name=Archive&fil‬‬ ‫)‪e=index&req=viewarticle&artid=5 (Accessed on 23 December 2005‬‬ ‫)‪ – Internet Protocol (IP‬השיטה או הפרוטוקול באמצעותם מועבר מידע באינטרנט‬ ‫ממחשב אחד לאחר‪ .‬לכל מחשב יש לפחות כתובת ‪ IP‬המבדילה אותו משאר המחשבים‬ ‫באינטרנט‪ .‬כל מידע הנשלח ברשת מחולק למקטעים קטנים הנקראים ‪ .Packets‬כל מקטע‬ ‫שכזה כולל את כתובת השולח והמקבל באינטרנט והוא מועבר באותה רשת לשם איתור‬ ‫כתובת מחשב היעד בקרבה )באמצעות שרת ‪ .(Gateway‬במידה ומחשב היעד לא אותר‬ ‫ברשת המקומית‪ ,‬מועברים ה‪ Packets-‬הלאה לרשתות מרוחקות יותר עד שמאותרת הרשת‬ ‫המתאימה ובה מחשב היעד‪.‬‬ ‫פרוטוקול זה רק שולח את ה‪ .Packets-‬לשם חיבור מקטעים אלו לכדי רצף מידע עם הגיעם‬ ‫למחשב היעד‪ ,‬קיים פרוטוקול נפרד )‪.Transmission Control Protocol (TCP‬‬ ‫‪http://searchnetworking.techtarget.com/sDefinition/0,,sid7_gci214031,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 19 December 2005‬‬ ‫)‪ – Internet service provider (ISP‬חברה המספקת לפרטים וחברות גישה לאינטרנט‬ ‫ולשירותים מקוונים אחרים‪ .‬לעיתים נעשה שימוש במונח ‪(Internet access IAP‬‬ ‫)‪.provider‬‬ ‫‪http://searchwebservices.techtarget.com/sDefinition/0,,sid26_gci214028,00.ht‬‬ ‫)‪ml (Accessed on 19 December 2005‬‬ ‫‪ – Over-Blocking‬מניעת כניסה לאתרים אשר לא אמורים להיות חסומים בהתאם לחוקי‬ ‫הקטגוריות שבמערכת הפילטור‪.‬‬ ‫_‪http://www.dcita.gov.au/__data/assets/file/10915/Ovum_Report‬‬‫)‪_Internet_content_filtering.rtf (Accessed on 3 August 2006‬‬ ‫‪ – Packet Filtering‬התהליך בו מבוצע פילטור או חסימה על ה‪ Packets-‬עצמם בהתבסס‬ ‫על כתובת המקור או היעד‪ Ports ,‬או פרוטוקולים‪ .‬הדבר מבוצע לרוב ע"י רכיב בשם‬ ‫‪ Packet Filter‬כחלק מתוכנת ‪ Firewall‬להגנה על רשת מקומית מחדירות לא רצויות‪.‬‬ ‫קיימות שלוש שיטות לכך‪:‬‬ ‫‪ .1‬אישור ה‪ Packets-‬אשר ללא ספק בטוחים וסירוב לכל היתר‪ .‬השיטה הבטוחה‬ ‫ביותר‪ ,‬אך עלולה לגרום לנפילת ‪ Packets‬תקינים שלא לצורך ולאי נוחות למשתמש‪.‬‬ ‫‪ .2‬סירוב ל‪ Packets-‬אשר לא ספק אינם בטוחים וקבלת כל היתר‪ .‬זו השיטה הכי פחות‬ ‫בטוחה‪ ,‬אולם גורמת לאי הנוחות הפחותה ביותר‪.‬‬ ‫‪ .3‬במידה והפילטר מגיע ל‪ Packet-‬לגביו אין לו הנחיות‪ Packet ,‬זה יוכנס להסגר‪.‬‬ ‫‪http://searchnetworking.techtarget.com/sDefinition/0,290660,sid7_gci1101066‬‬ ‫)‪,00.html (Accessed on 18 February 2006‬‬ ‫‪ – Proxy Server‬זהו שרת המתווך בין תחנת העבודה של המשתמש לבין האינטרנט כך‬ ‫שניתן להבטיח ניהול‪ ,‬שליטה ואבטחה אודות פעילות המשתמש‪ .‬שרת זה מהווה חלק‬ ‫משרת ה‪ Gateway-‬המפריד את הרשת הנדונה מרשתות חיצוניות ושרת ‪ Firewall‬המגן על‬ ‫הרשת מפני התקפות חיצוניות‪ .‬שרת ה‪ Proxy-‬מקבל פניה מהמשתמש עבור שרות‬ ‫אינטרנטי‪ ,‬במידה והבקשה עוברת את תנאי הפילטור‪ ,‬מתבצעת פניה לשרת ה‪ Cache-‬בו‬ ‫מאוחסנים דפי אינטרנט שכבר הורדו‪ .‬במידה והוא מוצא דפים אלו‪ ,‬השרת מציגם למשתמש‬ ‫ללא כל צורך בפניה לאינטרנט‪ .‬במידה והדפים המבוקשים לא נמצאו ב‪ ,Cache-‬פונה שרת‬ ‫ה‪ Proxy-‬בשמו של המשתמש תוך שימוש באחת מכתובות ה‪ IP-‬שלו עצמו‪ ,‬ומפנה הבקשה‬ ‫‪257‬‬

‫לעמודים הנדרשים בשרת שבאינטרנט‪ .‬עם חזרת העמודים הנדרשים‪ ,‬הם מועברים‬ ‫למשתמש אשר עבורו שרת ה‪ Proxy-‬אינו נראה כלל‪.‬‬ ‫‪http://searchsmb.techtarget.com/sDefinition/0,290660,sid44_gci212840,00.ht‬‬ ‫)‪ml (Accessed on 6 January 2006‬‬ ‫‪ – Router‬רכיב תוכנה או חומרה הקובע את נקודת הרשת הבאה אליה אמור ה‪Packet-‬‬ ‫להיות מנותב לעבר יעדו‪ .‬הנתב מחובר אל לפחות שתי רשתות ועליו להחליט למי מביניהן‬ ‫לשלוח את ה‪ Packet-‬בהתבסס על היכרותו את הרשת אליה הוא משתייך‪ .‬על פי רוב‪ ,‬ינוע‬ ‫‪ Packet‬בין מספר רשתות ומספר נתבים שכאלה לפני הגיעו למחשב היעד‪.‬‬ ‫‪http://searchnetworking.techtarget.com/sDefinition/0,,sid7_gci212924,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 18 February 2006‬‬ ‫‪ – Server‬תוכנת מחשב המספקת שירותים לתוכניות מחשב אחרות ולמשתמשיהן‪ .‬על פי‬ ‫רוב גם המחשב עצמו עליו מותקנת התוכנה נקרא 'שרת' למרות שהוא יכול לשמש בנוסף‬ ‫למטרות אחרות‪.‬‬ ‫‪http://searchwin2000.techtarget.com/sDefinition/0,,sid1_gci212964,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 19 December 2005‬‬ ‫‪ – Sniffer‬תוכנה המנטרת ומנתחת את התעבורה ברשת ובכלל זה צווארי בקבוק ובעיות‬ ‫על מנת לשמור על זרימה יעילה של המידע ברשת‪ .‬כמו כן ניתן להשתמש בה ללכידת מידע‬ ‫המועבר ברשת‪.‬‬ ‫‪http://searchnetworking.techtarget.com/sDefinition/0,,sid7_gci213016,00.html‬‬ ‫)‪(Accessed on 18 February 2006‬‬ ‫‪ – Spyware‬כל טכנולוגיה אשר מסייעת לאיסוף מידע על אדם או ארגון ללא ידיעתם‪ .‬תוכנה‬ ‫זו נשתלת בחשאי )בין אם כווירוס ובין אם כחלק מהתקנת תוכנה אחרת( במחשבו של‬ ‫המשתמש לשם איסוף מידע אודותיו ואופי שימושו באינטרנט והעברתו למפרסמים או בעלי‬ ‫עניין אחרים‪ .‬נושא זה מהווה חלק מדאגה ציבורית כללית אודות הפרטיות באינטרנט‪.‬‬ ‫‪http://searchsecurity.techtarget.com/sDefinition/0,290660,sid14_gci214518,00‬‬ ‫)‪.html (Accessed on 19 December 2005‬‬ ‫)‪ – Top-Level Domain (TLD‬מזהה את החלק הכללי ביותר של שם ה‪Domain-‬‬ ‫בכתובת אינטרנט‪ TLD .‬יכול להיות כללי דוגמת ‪ .com, .org, .net‬או משויך למדינה‬ ‫)‪ (Country Code Top-Level Domain - ccTLD‬דוגמת ‪.uk, .ru, .sy‬‬ ‫‪http://searchwebservices.techtarget.com/sDefinition/0,,sid26_gci213511,00.ht‬‬ ‫)‪ml (Accessed on 19 December 2005‬‬ ‫‪ – WebMail‬אפליקציית ‪ Web‬המאפשרת למשתמש חשבון דואר אלקטרוני וביצוע פעולות‬ ‫של קבלה ומשלוח באמצעות דפדפן האינטרנט‪ .‬לדוגמא ‪ Gmail ,Hotmail‬וכדומה‪ .‬זאת ללא‬ ‫צורך "להוריד" את הדואר למחשבו של המשתמש‪ ,‬תוך נגישות שלו לכתובת הדואר ללא‬ ‫תלות במחשב בו הוא עושה שימוש‪.‬‬ ‫)‪http://thepedia.com/define/Webmail (Accessed on 20 December 2005‬‬ ‫‪ – White List‬רשימה של כתובות אתרי אינטרנט או דואר אלקטרוני אשר תוכנת החסימה‬ ‫יכולה לאפשר קבלת מסרים מהן‪.‬‬ ‫‪http://searchsecurity.techtarget.com/sDefinition/0,,sid14_gci896131,00.html‬‬ ‫‪258‬‬

(Accessed on 20 December 2005) ‫ – מתן גישה לא בכוונת תחילה לאתרים אשר אמורים להיות חסומים‬Under-Blocking .‫לפי חוקי הפילטור של התוכנה המפלטרת‬ Parry, Jane, Myles Gorton, Shirley Brown, Graham Titterington and Craig Skinner. “Internet Content Filtering: a Report to DCITA,” Project Number CLJ29, Version 1.0, 4 April 2003. p. 66. http://www.dcita.gov.au/__data/assets/file/10915/Ovum_Report__Internet_content_filtering.rtf (Accessed on 3 August 2006) ‫ – כתובת ייחודית לקובץ הנגיש באינטרנט תוך‬Uniform Resource Locator (URL) (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/865176.html ‫הקשת הכתובת )לדוגמא‬ ,(HTTP) ‫ הכתובת כוללת את הפרוטוקול בו יעשה שימוש‬.‫בשורת הכתובת שבדפדפן‬ ‫( והנתיב ההיררכי המציין את המיקום הספציפי של הקובץ באותו‬WWW) ‫המחשב ברשת‬ .(haaretz.co.il/hasite/spages/865176.html) ‫המחשב‬ http://searchnetworking.techtarget.com/sDefinition/0,,sid7_gci213251,00.html (Accessed on 20 December 2005)

259

‫נספח ב' – כלים לפילטור תכנים באינטרנט‬ ‫המוצר‬ America Online Parental Controls Bess ContentProtect Cyber Sentinel Cyber Sitter Cyber Snoop Cyber Patrol Dan's Guardian Family Click FilterPak Internet GuardDog iPrism McAfee Parental Controls Netintelligence NannyNet 1 Norton Internet Security PureSight Safe Eyes Safe Surf SmartFilter SonicWALL SquidGuard SurfControl WeBlocker Websense WebWasher X-Stop

‫החברה‬ http://www.aol.com/info/parentcontrol.html http://www.n2h2.com http://www.contentwatch.com http://www.cyber-sentinel.net http://www.cybersitter.com http://www.cyber-snoop.com http://www.cyberpatrol.com http://dansguardian.org http://www.familyclick.com http://www.familyconnect.com http://www.mcafee.com http://www.stbernard.com http://us.mcafee.com http://www.netintelligence.com http://www.netnanny.com http://www.symantec.com/sabu/nis/nis_pe http://www.puresight.net http://www.safeeyes.com http://www.safesurf.com http://www.securecomputing.com http://www.sonicwall.com http://www.squidguard.org http://www.surfcontrol.com http://weblocker.fameleads.com http://www.websense.com http://www.webwasher.com http://www.8e6.com

:Norton™ Parental Control ‫ במוצר זה נכלל הרכיב‬1 "Blocks Web sites you don't want your children to visit." http://www.symantec.com/home_homeoffice/products/internet_security/nis2006/features.ht ml (Accessed on 13 November 2005)

260

‫נספח ג' – שיעור חדירת האינטרנט וגידול השימוש בו‬ (1.1.1) ‫במזרח התיכון ובצפון אפריקה‬ Middle East Internet Usage and Population Statistics1 MIDDLE EAST

Population (2005 Est.)

Usage, in Dec/2000

Bahrain Iran Iraq Israel Jordan Kuwait Lebanon Oman Palestine (West Bk.) Qatar Saudi Arabia Syria United Arab Emirates Yemen TOTAL Middle East

707,357 68,458,680 26,095,283 6,986,639 5,788,340 2,530,012 4,461,995 2,396,545 3,997,861 768,464 23,130,024 18,586,743 3,750,054 19,600,009 187,258,006

40,000 250,000 12,500 1,270,000 127,300 150,000 300,000 90,000 35,000 30,000 200,000 30,000 735,000 15,000 3,284,800

Internet Usage, Latest Data 152,700 5,500,000 36,000 3,200,000 600,000 600,000 600,000 245,000 160,000 165,000 2,540,000 800,000 1,384.800 180,000 16,163,500

% Population (Penetration)

(%) of M.E.

21.6 % 8.0 % 0.1 % 45.8 % 10.4 % 23.7 % 13.4 % 10.2 % 4.0 % 21.5 % 11.0 % 4.3 % 36.9 % 0.9 % 8.6 %

0.9 % 34.0 % 0.2 % 19.8 % 3.7 % 3.7 % 3.7 % 1.5 % 1.0 % 1.0 % 15.7 % 4.9 % 8.6 % 1.1 % 100.0 %

Use Growth (20002005) 281.8 % 2,100.0 % 188.0 % 152.0 % 371.3 % 300.0 % 100.0 % 172.2 % 357.1 % 450.0 % 1,170.0 % 2,566.7 % 88.4 % 1,100.0 % 392.1 %

2

INTERNET USAGE STATISTICS FOR AFRICA AFRICA

Algeria Egypt Libya Morocco Tunisia

1 2

Population (2005 Est.)

Internet Users Dec/2000

Internet Users, Latest Data

% Population (Penetration)

(%) Users in Africa

Use Growth (2000-2005 )

32,557,738 69,954,717 5,980,693 29,828,879 10,116,314

50,000 450,000 10,000 100,000 100,000

845,000 4,200,000 205,000 3,500,000 835,000

2.6 % 6.0 % 3.4 % 11.7 % 8.3 %

3.5 % 17.6 % 0.9 % 14.6 % 3.5 %

1,590.0 % 833.3 % 1,950.0 % 3,400.0 % 735.0 %

Internet World Stats, "Middle East Internet Usage". Internet World Stats, "Africa Internet Usage".

261

‫נספח ד' – ‪- Annual Worldwide Press Freedom Index‬‬ ‫‪(3.1.5) 1Reporters Without Borders‬‬ ‫‪2‬‬

‫מדינה‬ ‫כווית‬ ‫קטר‬ ‫ירדן‬ ‫תורכיה‬ ‫איחוד האמירויות‬ ‫לבנון‬ ‫מרוקו‬ ‫בחרין‬ ‫אלג'יריה‬ ‫רש"פ‬ ‫סודאן‬ ‫תימן‬ ‫מצרים‬ ‫סוריה‬ ‫תוניסיה‬ ‫ערב הסעודית‬ ‫לוב‬ ‫איראן‬

‫‪2005‬‬ ‫ציון‬ ‫מיקום‬ ‫‪85‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪164‬‬

‫‪21.25‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪25.75‬‬ ‫‪28.25‬‬ ‫‪36.17‬‬ ‫‪38.75‬‬ ‫‪40.33‬‬ ‫‪42.5‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪46.25‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪57.5‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪88.75‬‬ ‫‪89.17‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2004‬‬ ‫מיקום ציון‬ ‫‪103‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪158‬‬

‫‪31.67‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪39.13‬‬ ‫‪37.25‬‬ ‫‪50.25‬‬ ‫‪24.38‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪52.5‬‬ ‫‪43.5‬‬ ‫‪43.17‬‬ ‫‪44.25‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪43.5‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪62.67‬‬ ‫‪79.17‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪78.3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2003‬‬ ‫מיקום ציון‬ ‫‪102‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪160‬‬

‫‪31.33‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪39.67‬‬ ‫‪35.17‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪39.25‬‬ ‫‪45.75‬‬ ‫‪41.83‬‬ ‫‪34.25‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪50.83‬‬ ‫‪71.5‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪89.33‬‬

‫‪5‬‬

‫‪2002‬‬ ‫מיקום ציון‬ ‫‪78‬‬ ‫‪NA‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪NA‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪122‬‬

‫‪ 1‬מדד זה מורכב מ‪ 167-‬מדינות באמצעות תשאול בקרב ‪ 14‬ארגוני חופש ביטוי ברחבי העולם וכן רשת של‬ ‫‪ 130‬כתבים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬חוקרים‪ ,‬מומחי משפט ופעילי זכויות אדם‪ .‬אלו ענו על ‪ 50‬שאלות שמטרתן לעמוד‬ ‫על רמת חופש העיתונות בכל מדינה‪.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Annual Worldwide Press Freedom Index – 2005,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/rubrique.php3?id_rubrique=554 (Accessed on 24 December 2005‬‬ ‫‪ 2‬המדד לשנת ‪ 2005‬כולל ‪ 167‬מדינות בטווח ציונים בין ‪ 0.5‬למקום הראשון ו‪ 109-‬למקום האחרון‬ ‫ברשימה‪.‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪ 3‬המדד לשנת ‪ 2004‬כולל ‪ 167‬מדינות בטווח ציונים בין ‪ 0.5‬למקום הראשון ו‪ 107.5-‬למקום האחרון‬ ‫ברשימה‪.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Third Annual Worldwide Press Freedom Index,".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11715 (Accessed on 24 December 2005‬‬ ‫‪ 4‬המדד לשנת ‪ 2003‬כולל ‪ 166‬מדינות בטווח ציונים בין ‪ 0.5‬למקום הראשון ו‪ 99.5-‬למקום האחרון‬ ‫ברשימה‪.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "Second World Press Freedom Ranking (October 2003),".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=8247 (Accessed on 24 December 2005‬‬ ‫‪ 5‬המדד לשנת ‪ 2002‬כולל ‪ 139‬מדינות בטווח ציונים בין ‪ 0.5‬למקום הראשון ו‪ 97.5-‬למקום האחרון‬ ‫ברשימה‪.‬‬ ‫‪Reporters Without Borders, "The First Worldwide Press Freedom Index (October‬‬ ‫‪2002),".‬‬ ‫)‪http://www.rsf.org/article.php3?id_article=4116 (Accessed on 24 December 2005‬‬

‫‪262‬‬

‫‪25.5‬‬ ‫‪NA‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪NA‬‬ ‫‪19.67‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪34.75‬‬ ‫‪34.5‬‬ ‫‪62.83‬‬ ‫‪67.75‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪72.5‬‬ ‫‪48.25‬‬

‫נספח ה' – ‪Freedom House – Press Freedom Rankings1‬‬

‫)‪(3.1.6‬‬ ‫‪2005‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2002‬‬

‫‪5‬‬

‫מדינה‬

‫מיקום‬

‫ציון‬

‫מיקום‬

‫ציון‬

‫מיקום‬

‫ציון‬

‫מיקום‬

‫ציון‬

‫כווית‬ ‫קטר‬ ‫ירדן‬ ‫תורכיה‬ ‫איחוד האמירויות‬ ‫לבנון‬ ‫מרוקו‬ ‫בחרין‬ ‫אלג'יריה‬ ‫רש"פ‬ ‫סודאן‬ ‫תימן‬ ‫מצרים‬ ‫סוריה‬ ‫תוניסיה‬ ‫ערב הסעודית‬ ‫לוב‬ ‫איראן‬

‫‪121‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪181‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪173‬‬

‫‪58‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪80‬‬

‫‪119‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪184‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪172‬‬

‫‪57‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪79‬‬

‫‪114‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪184‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪168‬‬

‫‪54‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪76‬‬

‫‪104‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪181‬‬ ‫‪157‬‬

‫‪49‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪75‬‬

‫‪Freedom House, "Press Freedom Rankings from 1994 to 2005,".‬‬ ‫)‪http://65.110.85.181/uploads/PFSrank9405.XLS (Accessed on 21 January 2006‬‬ ‫‪ 2‬המדד לשנת ‪ 2005‬כולל ‪ 194‬מדינות בטווח ציונים בין ‪ 9‬למקום הראשון ו‪ 97-‬למקום האחרון ברשימה‪.‬‬ ‫‪ 3‬המדד לשנת ‪ 2004‬כולל ‪ 193‬מדינות בטווח ציונים בין ‪ 8‬למקום הראשון ו‪ 98-‬למקום האחרון ברשימה‪.‬‬ ‫‪ 4‬המדד לשנת ‪ 2003‬כולל ‪ 193‬מדינות בטווח ציונים בין ‪ 8‬למקום הראשון ו‪ 96-‬למקום האחרון ברשימה‪.‬‬ ‫‪ 5‬המדד לשנת ‪ 2002‬כולל ‪ 186‬מדינות בטווח ציונים בין ‪ 8‬למקום הראשון ו‪ 96-‬למקום האחרון ברשימה‪.‬‬

‫‪263‬‬

‫‪1‬‬

World Public Sector Report 2003: e-government at the Crossroads – '‫נספח ו‬ e-participation Index 20034

‫דרוג‬

15

‫מדד‬

Human Cap Index3 – ‫)משקל‬ ( 1/3 (2.1.4)

TVs per 1000 persons 11

Mobile phones per 1000pers.10 (1.1.5)

(1/3 – ‫ )משקל‬Telecommunication Indicators Tell Lines per on-line Internet users 1000 persons 9 population per per 1000 8 (1.1.4) 1000 persons persons7 (1.1.1)

PCs per 1000 persons6 (1.1.3)

‫ניקוד‬

‫מדד‬

‫כמות‬

‫מדד‬

‫כמות‬

‫מדד‬

‫כמות‬

‫מדד‬

‫כמות‬

‫מדד‬

‫כמות‬

‫מדד‬

‫כמות‬

‫מדד‬

Total Index5

Web Measure2 (1/3 – ‫)משקל‬

14

13

‫דרוג‬

‫מדד‬

‫דרוג‬

‫מדד‬

e- ‫סה"כ מוכנות‬ gov1

12

‫דרוג‬

‫מדינה‬

‫מדד‬

27

0.172

10

0.74

292

0.334

758.8

0.749

341.8

0.371

367.9

0.526

367.380

0.605

135.5

0.178

29

0.444

43

0.419

38

0.535

‫איחוד האמירויות‬

34

0.052

3

0.85

419

0.479

583.3

0.576

263.1

0.286

213.6

0.306

247.466

0.407

160.4

0.211

35

0.347

62

0.332

46

0.510

‫בחרין‬

27

0.172

10

0.78

84

0.096

167.1

0.165

127.6

0.139

39.9

0.057

45.156

0.074

32.8

0.043

91

0.089

45

0.419

63

0.429

‫ירדן‬

32

0.086

5

0.83

335

0.383

227

0.224

198.8

0.216

83.8

0.120

117.130

0.193

80.5

0.106

62

0.188

82

0.253

69

0.424

‫לבנון‬

37

0

0

0.79

866

0.990

437.2

0.431

289.4

0.314

97.5

0.139

82.787

0.136

180.3

0.237

39

0.308

119

0.135

77

0.411

‫קטר‬

36

0.017

1

0.74

486

0.555

385.9

0.381

207.7

0.226

94.7

0.135

87.913

0.145

119.6

0.157

51

0.226

114

0.144

90

0.370

‫כווית‬

34

0.052

3

0.69

110

0.126

9.6

0.009

61

0.066

5.7

0.008

15.978

0.026

7.1

0.009

132

0.036

49

0.384

91

0.370

‫אלג'יריה‬

22

0.259

15

0.67

563

0.643

123.7

0.122

89.7

0.097

44.2

0.063

45.749

0.075

32.4

0.043

72

0.132

80

0.262

98

0.355

‫עומאן‬

35

0.034

2

0.71

264

0.302

113.3

0.112

144.8

0.157

25

0.036

69.384

0.114

62.7

0.083

78

0.119

99

0.183

105

0.338

‫ערב הסעודית‬

35

0.034

2

0.75

163

0.186

32.3

0.032

199.5

0.217

6.3

0.009

15.557

0.026

69.7

0.092

89

0.90

110

0.148

107

0.330

‫איראן‬

36

0.017

1

0.72

198

0.226

40.1

0.040

122.3

0.133

40.8

0.058

51.503

0.085

26.3

0.035

92

0.089

100

0.179

108

0.329

‫תוניסיה‬

29

0.138

8

0.50

166

0.190

209.1

0.206

38

0.041

12.8

0.018

16.867

0.028

13.7

0.018

105

0.061

85

0.236

131

0.265

‫מרוקו‬

37

0

0

0.71

67

0.077

12

0.012

103

0.112

3.5

0.005

3.612

0.006

16.3

0.021

128

0.038

156

0.044

133

0.264

‫סוריה‬

36

0.017

1

0.62

189

0.216

67.2

0.066

103.6

0.112

8.5

0.012

9.295

0.015

15.5

0.020

106

0.060

162

0.035

140

0.238

‫מצרים‬

30

0.121

7

0.50

273

0.312

5.9

0.006

20.6

0.022

1.5

0.002

2.582

0.004

9.2

0.012

125

0.040

142

0.079

146

0.206

‫סודאן‬

35

0.034

2

0.48

283

0.323

8.1

0.008

22.4

0.024

0.9

0.001

0.901

0.001

2

0.003

127

0.039

154

0.044

151

0.188

‫תימן‬

37

0

0

0.84

137

0.157

9

0.009

2.4

0.003

109.3

0.119

3.5

0.005

3.584

0.006

119

0.043

187

0.000

-

-

‫לוב‬

1

United Nations, Department of Economic and Social Affairs, World Public Sector Report 2003: e-government at the Crossroads, ST/ESA/PAD/SER.E/49, (New York: 2003), Table 1 (e-government Readiness Index 2003), pp. 186-188. http://unpan1.un.org/intradoc/groups/public/documents/un/unpan012733.pdf (Accessed on 20 July 2006) 2 Ibid, Table 2 (Components of e-government Readiness Index), pp. 189-194. 3 Ibid. 4 Ibid, Table 9 (e-participation Index 2003), pp. 225-230. 5 Ibid, Table 2 (Components of e-government Readiness Index), pp. 189-194. 6 Ibid, Table 4 (Telecommunication Indicators 2003 – I), pp. 198-203. 7 Ibid. 8 Ibid, Table 5 (Telecommunication Indicators 2003 – II), pp. 204-209. 9 Ibid. 10 Ibid, Table 5 (Telecommunication Indicators 2003 – III), pp. 210-215. 11 Ibid. ‫ מדינות‬173 ‫ הטבלה כוללת‬12 ‫ מדינות‬191 ‫ הטבלה כוללת‬13 ‫ מדינות‬191 ‫ הטבלה כוללת‬14 ‫ מדינות‬191 ‫ הטבלה כוללת‬15

264

‫מקורות‬ .‫ המקורות המסומנים בכוכבית בסופם )*( הם אלו הקשורים במודל של מחקר זה‬:‫הערה‬

‫אנגלית‬ Abbate, Janet, Inventing the Internet (London: The MIT Press, 2000). Abdel Hameed, Alaa, "Saudi Arabia's Online Population Explosion," internetnews.com, 3 August 1999. http://www.internetnews.com/bus-news/article.php/173321 Agence France Presse (AFP), "Tehran Police Crack Down on Internet, 400 Cybercafés Closed: Paper,", soc.culture.Iranian, Google, 13 May 2001. http://groups.google.com/groups?selm=cwvL6.188%24RK4.4134%40news Akdeniz, Yaman, "Who Watches the Watchmen? The Role of Filtering Software in Internet Content Regulation,", in Christian Möller and Arnaud Amouroux (eds.) The Media Freedom Internet Cookbook. Organization for Security and Co-operation in Europe (OSCE). Office of the Representative on Freedom of the Media. (Vienna), 2004. pp. 101-121. http://www.osce.org/publications/rfm/2004/12/12239_89_en.pdf Alaa, "Assault on Internet Freedom in Egypt," Manal and Alaa's bit bucket, 7 December 2005. http://www.manalaa.net/another_assault_on_internet_freedom_in_egypt Aljazeera.Net, "Bahrainis Protest Arrest of Activists,", 11 March 2005. http://english.aljazeera.net/NR/exeres/739E3F1D-7E33-4839-98BF1EC5561C89ED.htm Alterman, Jon B, "The Internet," in New Media, New Politics? From Satellite Television to the Internet in the Arab World. Washington Institute for Near East Policy, October 1998. http://arabworld.nitle.org/texts.php?module_id=13&reading_id=1032&print=1 Amin, Hussein, "Freedom as a Value in Arab Media: Perceptions and Attitudes among Journalists,", Political Communication, Vol. 19, Issue 2, April 2002, pp. 125-135. Anderson, Jon W, "Cybernauts of the Arab Diaspora: Electronic Mediation in Transnational Cultural Identities," prepared for Couch-Stone Symposium Postmodern Culture, Global Capitalism and Democratic Action, University of Maryland, 10-12 April 1997, Arab Information Project, Georgetown University. http://www.georgetown.edu/research/arabtech/anders97.htm Anderson, Jon W, "Is the Internet Islam’s ‘Third Wave’ or the ‘End of Civilization’?,", Journal of Electronic Publishing, The University of Michigan, 265

Vol. 3, Issue 1, September 1997. http://www.press.umich.edu/jep/archive/Anderson.html Anderson, Jon W., "Middle East Diasporas on the Internet," E8: Identities, INET96, Transforming Our Society Now, Montreal, Canada, 24-28 June 1996. http://www.isoc.org/inet96/proceedings/e8/e8_2.htm Anderson, Jon W, "Muslim Networks, Muslim Selves in Cyberspace: Islam in the Post-Modern Public Sphere,",, Prepared for a panel on Public and Private Spheres in Muslim Societies Today: Gender and New Media, Conference of the Japan Islamic Area Studies Project on "The Dynamism of Muslim Societies," Tokyo, 5-8 October 2001, New Media and Information Technology Working Papers, Georgetown University, Center for Contemporary Arab Studies. http://nmit.georgetown.edu/papers/jwanderson2.htm Anderson, Jon W, "The Internet and the Middle East: Commerce Brings Region On-Line,", Arab Information Project, Research on Communication and IT in the Middle East, Georgetown University. Reprinted with permission from Middle East Executive Reports. Vol. 20, No. 12, December 1997. http://www.georgetown.edu/research/arabtech/meer97.htm Anonymizer, Inc. http://www.anonymizer.com "Arab youths Bypass Government's CyberPatrol Net-Censorship,", 23 September 1997. http://www.fitug.de/debate/9709/msg00037.html ArabicNews.com, "Bashar Al-Assad Leads Campaign to Spread the Internet in Syria,", 5 May 2000. http://www.arabicnews.com/ansub/Daily/Day/000505/2000050559.html Arabshahi, Payman, "The Internet in Iran: A Survey,", iranian.com, 9 June 1997. http://www.iranian.com/WebGuide/InternetIran/InternetIran.html Arnum, Eric and Sergio Conti, "Internet Development Worldwide: The New Superhighway Follows the Old Wires, Rails, and Roads,", Internet Society, INET'98, Geneva, Switzerland, 21-24 July 1998. http://www.isoc.org/inet98/proceedings/5c/5c_5.htm Around The World with Wes and Masami. http://www.atwtravel.net/doc/english/journal/syria/index_damascus.htm Askhita, Hasna, "The Internet in Syria,", Assad National Library, Damascus. Translation of "L’internet en Syrie,", Delivered at IFLA. New Media and Information Technology Working Papers, Georgetown University, Center for Contemporary Arab Studies, 24 March 2000. http://nmit.georgetown.edu/papers/askhita2.htm

266

Ayalon, Ami, The press in the Arab Middle East: a History (New York: Oxford University Press, 1995). Bahrain Internet Exchange, "Introduction,". http://www.bix.bh/default.asp?action=article&id=37 Bahrain News Agency (BNA), "Commerce Minister Opens Technology Conference,", 9 May 2004. http://english.bna.bh/?ID=15138 Bahrain News Agency (BNA), "PM: Government in Steady Steps towards egovernment System,", 27 July 2004. http://english.bna.bh/?ID=18595 Bahrain Tribune, "A Day of Joy for e-visa Project Team Shaikh Rashid Honors Staff for Winning IT Award,", 26 November 2005. http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp Bahrain Tribune, "Batelco to Cut ADSL Rates,", 21 December 2005. http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp Bahrain Tribune, "Batelco to Spend BD40m on Infrastructure,", 22 November 2005. http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp Bahrain Tribune, "Batelco to Spend BD50m to be More Competitive,", 26 December 2005. http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp Bahrain Tribune, "Drug Details Online,", 13 December 2005. http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp Bahrain Tribune, "Internet Banking and Cyber Crime Control,", 27 August 2005. http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp Bahrain Tribune, "Security Net around Kids Bill Proposes Close Vigil on Minors at Internet Cafés,", 19 December 2005. http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp Bahrain Tribune, "Students Viewing Porn Sites in School Labs,", 22 December 2005. http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp Bahrain Tribune, "Women Ready to Adopt IT e-commerce Will Give Businesswomen More Access to Information,", 19 March 2005. http://www.bahraintribune.com/ArticleDetail.asp Bahraini, Chan’ad, "Bahrain: 'We’ve broken the Government's News Monopoly',". in Reporters Without Borders, Handbook for Bloggers And Cyber-Dissidents, September 2005, pp. 40-42. http://www.rsf.org/IMG/pdf/Bloggers_Handbook2.pdf 267

Baladynet.net http://www.baladynet.net Barmak, Bahremand, "Tehranis also go to Internet Cafés,", Payame Emrooz. http://www3.estart.com/iran/lifestyles/tehranis.html Bazar, Bayaarma and Gregg Boalch, "A Preliminary Model of Internet Diffusion Within Developing Countries,", Proceedings of the Third Australian World Wide Web Conference (AUSWEB97), Southern Cross University, Gold Coast, Australia, 5-9 July 1997. http://ausweb.scu.edu.au/proceedings/boalch/paper.html BBC News, "Iran's Banned Press Turns to the Net,", 9 August 2002. http://news.bbc.co.uk/1/hi/not_in_website/syndication/monitoring/media_repo rts/2183573.stm BBC News, "Iran Steps up net Censorship,", http://news.bbc.co.uk/2/hi/technology/3019695.stm

12

May

2003.

BBC News, "Net Ban Sparks Protests in Bahrain,", 4 May 2002. http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/1968446.stm BBC News, "Saudi Crackdown on Camera Phones,", 20 July 2004. http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/3911219.stm BBC News, "Syrian Jailed for Internet Usage,", 21 http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/3824595.stm

June

2004.

BBC News, "Web Gives a Voice to Iranian Women,", 17 June 2002. http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/2044802.stm Beilock, Richard and Daniela V. Dimitrova, "An Exploratory Model of InterCountry Internet Diffusion,", Telecommunication Policy, Vol. 27, 2003, pp. 237-252. http://www.jlmc.iastate.edu/faculty-sites/danielad/intercountry.pdf Berners-Lee, Tim, Weaving the Web: The Original Design and Ultimate Destiny of the World Wide Web (San Francisco: Harper Business, 2000). bit_logic, "Constructing a Content Filter Bypass Proxy,", NewOrder computer security and networking portal, 15 July 2003. http://neworder.box.sk/newsread.php?newsid=8650 Bukhalid, Nabil, "The Internet in Syria,", Network Startup Resource Center, 29 November 2001. http://www.nsrc.org/db/lookup/operation=lookupreport/ID=1006311794595:489013571/fromPage=SY Burkhart, Grey E., "National Security and the Internet in the Persian Gulf Region: Saudi Arabia,", Arab Information Project, The Center for Contemporary Arab Studies, Georgetown University, March 1998. http://www.georgetown.edu/research/arabtech/pgi98-9.html 268

Burkhart, Grey E., "National Security and the Internet in the Persian Gulf Region: United Arab Emirates,", Arab Information Project, The Center for Contemporary Arab Studies, Georgetown University, March 1998. http://www.georgetown.edu/research/arabtech/pgi98-10.html Cafe-syria.com, "Internet in Syria: Syria Begins Internet Expansion,". http://www.cafe-syria.com/Internet.htm Captain, Seán, "SafeWeb's Anonymous Browsing Service,", PCWorld.com, 6 April 2001. http://www.pcworld.com/reviews/article/0,aid,46303,00.asp Carey, Craig, "IJS Proxies Pages: Proxies on Uncommon ports," 3 July 2002. http://www.ijs.co.nz/proxies.htm Center for International Development and Conflict Management, University of Maryland, "Polity IV Project: Political Regime Characteristics and Transitions, 1800 – 2004,". http://www.cidcm.umd.edu/polity Central Agency for Public Mobilization and Statistics (CAPMAS), "Labor Force, Employment & Unemployment in Egypt,". http://www.capmas.gov.eg/eng_ver/sdds/SDDS3.htm (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002: Egypt,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2002/geos/eg.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002: Saudi Arabia,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2002/geos/sa.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002: Syria,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2002/geos/sy.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2002: United Arab Emirates,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2002/geos/tc.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2003: Egypt,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2003/geos/eg.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2003: Saudi Arabia,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2003/geos/sa.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2003: Syria,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2003/geos/sy.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2003: United Arab Emirates,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2003/geos/tc.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2004: Egypt,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2004/geos/eg.html (*) 269

Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2004: Saudi Arabia,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2004/geos/sa.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2004: Syria,". (*) http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2004/geos/sy.html Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2004: United Arab Emirates,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2004/geos/ae.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2005: Egypt,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2005/geos/eg.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2005: Saudi Arabia,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2005/geos/sa.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2005: Syria,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2005/geos/sy.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2005: United Arab Emirates,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2005/geos/ae.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2006: Egypt,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2006/geos/eg.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2006: Saudi Arabia,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2006/geos/sa.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2006: Syria,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2006/geos/sy.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2006: United Arab Emirates,". http://www.umsl.edu/services/govdocs/wofact2006/geos/ae.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2007: Egypt,". https://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/eg.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2007: Saudi Arabia,". https://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/sa.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2007: Syria,". https://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/sy.html (*) Central Intelligence Agency (CIA), "The World Factbook 2007: United Arab Emirates,". https://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/ae.html (*) Citizen Lab, "Citizen Lab is hiring!,", 16 January 2006. http://www.citizenlab.org/modules.php?op=modload&name=News&file=article &sid=911&mode=thread&order=0&thold=0 270

ClearSwift, "A Comprehensive Approach to Web Filtering,", June 2003. http://www.duxbury.co.za/Products/MIMEsweeper/General_Collateral/A_Docu mentation_314_676.pdf "Comparison of e-readiness Assessment Models,", Prepared by bridges.org as an 'open content' document for further distribution and use, Final draft, v. 2.13, 14 March 2001. http://www.internetpolicy.net/readiness/ereadinesscomparison.pdf Costello, Sam, "Internet Attacks up 28 Percent in 2002,", InfoWorld, 8 July 2002. http://www.infoworld.com/articles/hn/xml/02/07/08/020708hnriptech.html?0708 mnpm Council of Ministers Resolution, "Saudi Internet Rules,", Al-Watan newspaper, 12 February 2001. http://www.al-bab.com/media/docs/saudi.htm Czitrom, Yair, "Dictionary for Online Daters,", Persian Journal, 13 August 2005. http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_8898.shtml Dahan, Michael, "Internet Usage in the Middle East: Some Political and Social Implications,", sans date. http://www.mevic.org/papers/inet-mena.html Dholakia, Nikhilesh, Ruby Roy Dholakia and Nir Kshetri, "Gender and Internet Usage,", Prepared for The Internet Encyclopedia, edited by Hossein Bidgoli, New York: Wiley, February 2003, pp. 1-34. http://ritim.cba.uri.edu/wp2003/pdf_format/Wiley-Encycl-Internet-UsageGender-Final.pdf Dholakia, Nikhilesh, Ruby Roy Dholakia and Nir Kshetri,. "Internet Diffusion,", Prepared for The Internet Encyclopedia, edited by Hossein Bidgoli, New York: Wiley, February 2003, pp. 1-42. http://ritim.cba.uri.edu/wp2003/pdf_format/Wiley-Encycl-Internet-Diffusionv12.pdf DiMaggio, Paul, Eszter Hargittai, Russell W. Neuman and John P. Robinson, "Social Implications of the Internet,", Annual Review of Sociology, Vol. 27, 2001, pp. 307–336. http://www.casa.ucl.ac.uk/cyberspace/dimaggio_social_implications_ofthe_inte rnet.pdf Doyle, Clare, "Iran Restricts Reformist Website,", BBC News, 7 January 2004. http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/3376907.stm Edelman, Ben, "Sites Blocked by Internet Filtering Programs,", Edelman Expert Report for Multnomah County Public Library et al., vs. United States of America, et al., 12 February 2003. http://cyber.law.harvard.edu/people/edelman/mul-v-us 271

Editor: Myself. Hossein Derakhshan's English Weblog on Iran, Technology and Pop Culture, "Latest Blacklist,", 21 January 2003. http://hoder.com/weblog/archives/007715.html Electronic Frontier Foundation (EFF), "How to Blog Safely (About Work or Anything Else),", 31 May 2005. http://www.eff.org/Privacy/Anonymity/blog-anonymously.php Electronic Privacy Information Center (EPIC), "EPIC Online Guide to Practical Privacy Tools,", 9 February 2006. http://www.epic.org/privacy/tools.html Elie, Michel, "The Internet and Global Development,", Internet Society, INET'98, Geneva, Switzerland, 21-24 July 1998. http://www.isoc.org/inet98/proceedings/5d/5d_3.htm Emerson, John, "An Introduction to Activism on the Internet,", 2005. http://www.backspace.com/action/all.php Emirates Internet and Multimedia, "Emirates Internet and Multimedia (EIM) Reduces Internet Leased Line Rates by More than 50%. Lowest Leased Line Cost in the Middle East: Supports e-business Drive in the UAE, Says EIM,", 10 April 2002. http://eim.ae/eim/isp/english/news/press/dedicated_slash_10apr02.html Flurnet, "Bypassing Restrictive Proxies,", Version 1.00, 2002. http://www.flurnet.org/archive/papers/ProxyBypass.pdf Franda, Marcus, Launching into Cyberspace: Internet Development and Politics in Five World Regions (London: Lynne Rienner Publishers, October 2001). Freedom House, "Freedom in the World: 2005 Edition,". http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=15&year=2005 (*) Freedom House, "Freedom of the Press,". http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=16 (*) Freedom House, "Press Freedom Rankings by Region 2004,". http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=201&year=2004 Freedom House, "Press Freedom Rankings by Region 2005,". http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=202&year=2005 Freedom House, "Press Freedom Rankings http://65.110.85.181/uploads/PFSrank9405.XLS

from

Freek, "HOWTO bypass Internet Censorship,", 7 July 2005. http://www.zensur.freerk.com

272

1994

to

2005,".

FutureSoft Inc., "The Future of Internet Filtering: Evolving Technology Meets Changing Business Needs,", 2002. http://www.dciseries.com/documentation/dcifilter/futurefiltering_wp.pdf Gambill, Gary C., "Bashar's Controlled Experiment with the Internet,", The Syrian Human Rights Committee (SHRC), 31 August 2000. http://www.shrc.org.uk/data/aspx/d9/1089.aspx Gardner, Frank, "Saudi Arabia Awaits Internet Connection,", BBC News, 12 October 1998. http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/192222.stm Global Voices, "A Technical Guide to Anonymous Blogging - A Very Early Draft,", 13 April 2005. http://cyber.law.harvard.edu/globalvoices/?p=125 Global Voices Online, "Saudi Arabia Blocks Blogger and Flickr, Again,", 4 October 2005. http://cyber.law.harvard.edu/globalvoices/2005/10/04/saudi-arabia-blocksblogger-and-flickr-again Global Voices Online, "Tunisian Online Protest Blocked,", 4 October 2005. http://cyber.law.harvard.edu/globalvoices/2005/10/04/tunisian-online-protestblocked Ghandchi, Sam, "Proxies of Particular Interest to Those Surfing the Net Form Iran,," IRANSCOPE, 7 March 2002. http://ghandchi.com/119-Proxy.htm Greene, Thomas C., "Do-It-Yourself Internet Anonymity,", The Register, 14 November 2001. http://www.theregister.co.uk/2001/11/14/doityourself_internet_anonymity Greenfield, Paul, Peter Rickwood and Huu Cuong Tran, "Effectiveness of Internet Filtering Software Products,", Prepared for NetAlert and the Australian Broadcasting Authority, September 2001. http://www.acma.gov.au/acmainterwr/aba/newspubs/documents/filtereffectiven ess.pdf Guillen, Mauro F. and Sandra L. Suarez, "Explaining the Global Digital Divide: Economic, Political, and Sociological drivers of Cross-National Internet Use,", 14 September 2004, pp. 1-46. http://emertech.wharton.upenn.edu/Working_Papers/InternetPolPaper5.SocFo rces.pdf Gulf Daily News, "Bahrain Frees Website Trio,", 15 March 2005. http://www.gulf-dailynews.com/1yr_arc_Articles.asp?Article=106763&Sn=BNEW&IssueID=27360& date=3/15/2005 Hafner, Katie, Where Wizards Stay Up Late: The Origins of the Internet (New York: Simon & Schuster, 1998). 273

Hargittai, Eszter, "Weaving the Western Web: Explaining Differences in Internet Connectivity among OECD Countries,", Telecommunications Policy, 23(10/11), Posted on the Web: 21 August 1999, pp. 1-32. http://www.eszter.com/hargittai-westernweb.pdf Harrison, Linda, "Brit Faces Decade in Jail after Arrest over UAE Hacking,", The Register, 22 June 2000. http://www.theregister.co.uk/2000/06/22/brit_faces_decade_in_jail Harrison, Roger, "Camera Phones Freely Available Despite Ban,", Arab News, 4 April 2004. http://www.arabnews.com/?page=1§ion=0&article=42472&d=4&m=4&y=2 004 Haselton, Bennett, "How to Install the Circumventor Program, Which Gets Around All Web-Blocking Software,", PEACEFIRE – Open Net for the Net Generation, 13 June 2004. http://www.peacefire.org/circumventor/simple-circumventor-instructions.html Heins, Marjorie and Christina Cho, "Internet Filters: A Public Policy Report,", Free Expression Policy Project, National Coalition against Censorship. Fall, 2001. http://www.fepproject.org/policyreports/filteringreport.pdf HiTEK magazine, "Four Gulf States Lead Arab World in Connectivity,", 9 June 2004. http://www.hitekmag.com/Telecomnewsarablocal_june9_2004.htm Hudson, Michael, Arab Politics: The Search for Legitimacy (London: Yale University Press, 1979). Human Rights Watch, "Egypt: End Internet Entrapment, Homosexual Prosecutions,", 21 February 2003. http://www.hrw.org/press/2003/02/egypt022003.htm Human Rights Watch, "Exploiting Solitude: Entrapment over the Internet,", Chapter V. in In a Time of Torture: The Assault on Justice in Egypt’s Crackdown on Homosexual Conduct March 2004. http://hrw.org/reports/2004/egypt0304/5.htm#_Toc63760399 Human Rights Watch, "False Freedom: Online Censorship in the Middle East and North Africa,", Vol. 17, No. 10(E), November 2005, pp. 1-116. http://hrw.org/reports/2005/mena1105/mena1105noappendices.pdf Human Rights Watch, "Human Rights Developments: Bahrain,", World Report 1999. http://www.hrw.org/worldreport99/mideast/Bahrain.html Human Rights Watch, "Iran: Judiciary Should Admit Blogger Abuse,", 5 April 2005. http://hrw.org/english/docs/2005/04/04/iran10415.htm 274

Human Rights Watch, "Iran: Web Writers Purge Underway,", 8 November 2004. http://hrw.org/english/docs/2004/11/08/iran9631.htm Human Rights Watch, "Libya: Internet Journalist Sentenced to Prison," 3 November 2005. http://hrw.org/english/docs/2005/11/03/libya11965.htm Human Rights Watch, "Silencing the Net: The Threat to Freedom of Expression On-line,", Vol. 8, No. 2 (G), May 1996. http://www.epic.org/free_speech/intl/hrw_report_5_96.html Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and Censorship; Bahrain,", June 1999. http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/bahrain.htm Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and Censorship; Cybercensorship: Its Various Forms,", June 1999. http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/censorship.htm Human Rights Watch, "The Internet in The Mideast and North Africa: Free Expression and Censorship; How Users can Protect Their Rights to Privacy and Anonymity,". http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/privacy-rights.htm Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and Censorship; Jordan,", June 1999. http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/jordan.htm Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and Censorship; Saudi Arabia,", June 1999. http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/saudi.htm Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and Censorship; Syria,", June 1999. http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/syria.htm Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and Censorship; Tunisia,", June 1999. http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/tunisia.htm Human Rights Watch, "The Internet in the Mideast and North Africa: Free Expression and Censorship; United Arab Emirates,", June 1999. http://www.hrw.org/advocacy/internet/mena/uae.htm "Information Technology Landscape in Syria," (The reports were created by students in the course "Nations, Policy and Information Technology." This is a 2nd year MBA course offered within the, IT Department, in the Kogod School of Business, at American University, Washington D.C. USA). http://www.american.edu/initeb/my6688a/com&int%20dif.htm

275

Internet Censorship Explorer, "Choosing Circumvention,", 18 July 2004. http://ice.citizenlab.org/?p=33 Internet Censorship Explorer, "Why Block by IP address?,", 14 February 2005. http://ice.citizenlab.org/?p=78 International Freedom of Expression eXchange (IFEX), "Ban in Gay Websites Lifted,". http://www.ifex.org/en/content/view/full/57758 International Islamic News Agency (IINA) Bulletin, "Grand Mufti…2…Riyadh,", IINA – 02, Daily News Bulletin, 18 Rajab 1423, 3 September 2004. http://www.islamicnews.org/english/en_weekly.html International Monetary Fund, "World Economic Outlook Database: Report for Selected Countries and Subjects,", September 2005. http://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2005/02/data/dbcoutm.cfm?SD=2002& ED=2005&R1=1&R2=1&CS=3&SS=2&OS=S&DD=0&OUT=1&C=469-456463-466&S=NGDP_RPCH-NGDP_R-NGDP-NGDPD-NGDP_D-NGDPRPCNGDPPC-NGDPDPC-PPPWGT-PPPSH-PPPEX-PPPPC-PCPIPCH-PCPIBCA_NGDPD-BCA&CMP=0&x= (*) International Monetary Fund, "World Economic Outlook Database: Report for Selected Countries and Subjects,", September 2006. http://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2006/02/data/weorept.aspx?sy=2002& ey=2005&scsm=1&ssd=1&sort=country&ds=.&br=1&c=469%2C456%2C463% 2C466&s=PPPPC&grp=0&a=&pr.x=73&pr.y=4 (*) International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology,", 2002. http://www.itu.int/ITUD/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName=/WTI/InformationTe chnologyPublic&RP_intYear=2002&RP_intLanguageID=1 (*) International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology,", 2003. http://www.itu.int/ITUD/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName=/WTI/InformationTe chnologyPublic&RP_intYear=2003&RP_intLanguageID=1 (*) International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology,", 2004. http://www.itu.int/ITUD/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName=/WTI/InformationTe chnologyPublic&RP_intYear=2004&RP_intLanguageID=1 (*) International Telecommunications Union (ITU), "Information Technology,", 2005. http://www.itu.int/ITUD/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName=/WTI/InformationTe chnologyPublic&RP_intYear=2005&RP_intLanguageID=1 (*) 276

International Telecommunications Union (ITU), "Main Telephone Lines: 2002,". http://www.itu.int/ITUD/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName=/WTI/MainTelephon eLinesPublic&RP_intYear=2002&RP_intLanguageID=1 (*) International Telecommunications Union (ITU), "Main Telephone Lines: 2003,". http://www.itu.int/ITUD/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName=/WTI/MainTelephon eLinesPublic&RP_intYear=2003&RP_intLanguageID=1 (*) International Telecommunications Union (ITU), "Main Telephone Lines: 2004,". http://www.itu.int/ITUD/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName=/WTI/MainTelephon eLinesPublic&RP_intYear=2004&RP_intLanguageID=1 (*) International Telecommunications Union (ITU), "Main Telephone Lines: 2005,". http://www.itu.int/ITUD/icteye/Reporting/ShowReportFrame.aspx?ReportName=/WTI/MainTelephon eLinesPublic&RP_intYear=2005&RP_intLanguageID=1 (*) Internet Service Unit, "Local Content Filtering Procedure,", 2006. http://www.isu.net.sa/saudi-internet/contenet-filtring/filtring-mechanism.htm Internet World Stats, "Africa Internet Usage and Population Statistics,", 13 March 2004. http://www.internetworldstats.com/stats1.htm Internet World Stats, "Middle East Internet Usage and Population Statistics,", 31 January 2004. http://www.internetworldstats.com/stats5.htm Internet World Stats, "Usage and Population Statistics,". http://www.internetworldstats.com Islamic Republic News Agency (IRNA), "1st Governmental e-payment Project to Launch in Isfahan,", 4 April 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0504041309225316.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "10th Intl Elcomp Expo to Open in Tehran,", 13 November 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0411130653145129.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "Expert Says Hackers Should Face Fair Punishment,", 20 December 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-17/0412201076192655.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "Haddad Adel-University,", 13 June 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-25/0506130271105320.htm

277

Islamic Republic News Agency (IRNA), "ICT, Commerce Ministry Sign MoU in e-commerce,", 21 November 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-18/0411211129235126.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "Investment in IT is 1000-1500 Billion Rials annually,", 20 November 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-18/0411201287232012.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "Iran-Kharrazi,", 20 October 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-25/0410200994194748.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "Iran's e-trade Center Opens Officially,", 23 July 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-18/0507231096183854.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "Iran's Embassy in Madrid Launches Internet Site,", 15 January 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-17/0501151016175753.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "Iran's Tourism Website Launched: Daily,", 6 November 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0511064504155828.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "Masjed Jamei Underlines Role of Internet in Dissemination of Cultural Information,", 26 November 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0411260511170947.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "Motamedi: Number of Fixed Phones up 100 PC in 3rd Plan,", 16 February 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-18/0502161176191133.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "National Culture can be Promoted on Website via Persian Language,", 5 December 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0412050818191843.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "President's Advisor: Electronic Money to be Introduced in 6 Months,", 3 February 2005. http://www.irna.ir/en/news/view/line-18/0502030006000303.htm Islamic Republic News Agency (IRNA), "Website Established for Goods Transportation,", 18 December 2004. http://www.irna.ir/en/news/view/line-16/0412181067214711.htm IranVoice.org, "Summary of Today's Radio Farda Iran Stories Broadcast 1/17/2003,", 17 January 2003. http://www.iranianvoice.org/article722.html Jeffres, Leo W., "Understanding Internet Adoption as Telecommunications Behavior,", Journal of Broadcasting & Electronic Media, Fall 1998. http://www.allbusiness.com/periodicals/article/729377-1.html

278

Jehl, Douglas, "The Internet's 'Open Sesame' is Answered Warily,", The New York Times, 18 March 1999. http://www.library.cornell.edu/colldev/mideast/saudint.htm Johnson, Marc C., "Chatroom Revolutionaries: Iran’s Dissidents and Exiles Discover the Web,", Reason Online, August/September 2004. http://www.reason.com/0408/cr.mj.chatroom.shtml Kalathil, Shanthi and Taylor C. Boas, "The Internet and State Control in Authoritarian Regimes: China, Cuba, and the Counterrevolution,", Information Revolution and World Politics Project, Global Policy Program, The Carnegie Endowment for International Peace, No. 21, July 2001. pp. 1-21. http://www.carnegieendowment.org/files/21KalathilBoas.pdf Kamel, Sherif, "The Birth of Egypt's Information Society,", International Journal of Computer and Engineering Management, Vol. 5, No. 3, Assumption University of Thailand, September-December 1997. http://www.journal.au.edu/ijcem/sep97/article2.html Kamel, Tarek, "Internet Commercialization in Egypt: A Country Model,", INET'97 (Internet Society's Seventh Annual Conference). http://www.isoc.org/isoc/whatis/conferences/inet/97/proceedings/E6/E6_2.HT M Kaplan, Carl S., "Filtering Companies Assailed For Blocking 'Unpopular' Voices,", Cyber Law Journal, The New York Times, New York, 11 December 1997. http://www.nytimes.com/library/cyber/law/121197law.html Kaplan, Carl S., "Governments Learn How to Censor the Internet, Report Says,", Cyber Law Journal, The New York Times, New York, 5 May 2000. http://www.nytimes.com/library/tech/00/05/cyber/cyberlaw/05law.html Karlekar, Karin Deutsch, "Freedom of the Press Essay: Press Freedom in 2004,", Freedom House. http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=131&year=2005 Kedar, Mordechai, Assad in Search of Legitimacy (Brighton: Sussex Academic Press, 2005). Kettmann, Steve, "1,001 Arabian Nights of Sex,", Wired News, 24 April 2001. http://www.wired.com/news/culture/0,1284,43243,00.html?tw=wn_story_relate d Khazen, Jihad, "Censorship and State Control of the Press in the Arab World,", The Harvard International Journal of Press Politics, Vol. 4, Issue 3, 1999, pp. 87-92. Kirchner, Henner, "Internet in the Arab World: A Step Towards ‘Information society ?’,", in Kai Hafez (ed.), Mass Media, Politics and Society in the Middle East, Cresskill, pp. 137-158. http://www.journalism-islam.de/Internet/massmedia.pdf 279

Legislative Decree No. 48 of 2002 Promulgating the Telecommunications Law, Annex to Issue No. 2553, Wednesday, 17 Sha’aban 1423 (h). (23 October, 2002). Translation Dated 15 June 2005, pp. 1-48. http://www.tra.org.bh/en/pdf/Telecom_Law_final.pdf Lettice, Robin, "Saudi Ministers Urge Removal of Camera Phone Ban,", The Register, 10 November 2004. http://www.theregister.co.uk/2004/11/10/saudi_camera_phone_ban Leyden, John, "Dubai Hacker Loses Appeal,", The Register, 9 October 2001. http://www.theregister.co.uk/2001/10/09/dubai_hacker_loses_appeal McLaughlin, Erin, "Iran Keeps an Eye on the Bloggers,", CNN.com, 18 July 2003. http://edition.cnn.com/2003/WORLD/meast/07/16/iran.blogs/index.html McLaughlin, Sean W., "The Use of the Internet for Political Action by NonState Dissident Actors in the Middle East,", First Monday, Vol. 8, Issue 11, November 2003. http://www.firstmonday.dk/issues/issue8_11/mclaughlin l0gic, "Governing the Internet,", New Order, 6 March 2005. http://neworder.box.sk/newsread.php?newsid=13345 Messmer, Ellen, "Web Filtering Tools Handling Ever-Larger Jobs,", Network World, 23 May 2005. http://www.networkworld.com/news/2005/052305specialfocus.html Miller, Robin 'roblimo', "Meet Saudi Arabia's Most Famous Computer Expert,", NewsForge, 14 January 2004. http://www.newsforge.com/article.pl?sid=04/01/12/2147220&mode=nested&tid =100&tid=49&tid=96 Naqshineh.com http://www.naqshineh.com El-Nawawy, Mohamed A., "Profiling Internet Users in Egypt: Understanding the Primary Deterrent Against Their Growth in Number,", INET 2000 (Internet Society's 10th Annual Conference). http://www.isoc.org/inet2000/cdproceedings/8d/8d_3.htm Nerds 2.0.1, Internet Timeline. http://www.pbs.org/opb/nerds2.0.1/timeline Nua Internet Surveys, "Crackdown on Cybercafés in Iran,", Financial Times, 15 May 2001. http://www.nua.ie/surveys/index.cgi?f=VS&art_id=905356762&rel=true Nua Internet Surveys, "Internet Use on the up in Iran,", Madar Research Group, 6 November 2002. http://www.nua.ie/surveys/index.cgi?f=VS&art_id=905358529&rel=true 280

NUSACC, "The Current Status of the Internet in the Arab World,", 1998?. http://www.library.cornell.edu/colldev/mideast/nusacci.htm OECD.org, "OECD Country Web sites: Country Web Pages,". http://www.oecd.org/countrieslist/0,3025,en_33873108_33844430_1_1_1_1_1 ,00.html Okui, Katsuyoshi, "Causality Between Political Freedom and Economic Freedom,", 7 March 2005, pp. 1-38. http://www.pubchoicesoc.org/papers2005/Okui.pdf OpenNet Initiative: Bulletin 002, 22 March 2004. http://www.opennetinitiative.net/bulletins/002 OpenNet Initiative: Bulletin 004, "Internet Content Filtering in Iran: Verification of Reported Banned Websites,", 13 August 2004. http://www.opennetinitiative.net/bulletins/004 OpenNet Initiative, "Internet Filtering in the Bahrain in 2004-2005: A Country Study,", February 2005. http://www.opennetinitiative.net/studies/bahrain/ONI_Bahrain_Country_Study. pdf OpenNet Initiative, "Internet Filtering in Iran in 2004-2005,". http://www.opennetinitiative.net/studies/iran/ONI_Country_Study_Iran.pdf OpenNet Initiative, "Internet Filtering in Saudi Arabia in 2004: A Country Study by the OpenNet Initiative,", November 2004. http://www.opennetinitiative.net/studies/saudi/ONI_Saudi_Arabia_Country_Stu dy.pdf OpenNet Initiative, "Internet Filtering in Tunisia in 2005: A Country Study,", 2005. http://www.opennetinitiative.net/tunisia OpenNet Initiative, "Internet Filtering in the United Arab Emirates in 20042005: A Country Study,", February 2005, pp. 1-35. http://www.opennetinitiative.net/studies/uae/ONI_UAE_Country_Study.pdf OpenNet Initiative, "Introduction to Internet Filtering,". http://www.opennetinitiative.net/modules.php?op=modload&name=Archive&fil e=index&req=viewarticle&artid=5 OpenNet Initiative Advisory 001, "Unintended Risks and Consequences of Circumvention Technologies: The IBB's Anonymizer Service in Iran,", 5 May 2004. http://www.opennetinitiative.net/advisories/001 Open Research Network, "Iran's Telecom and Internet Sector: A Comprehensive Survey,", Document number 102-101-01/105-101-01 Release 1.0, 15 July 1999. http://www.science-arts.org/internet/internet.html 281

orkut.com https://www.orkut.com Palfrey, John G. Jr., "Local Nets: Filtering and the Internet Governance Problem,", Draft for Yale ISP’s Conference on the Global Flow of Information, 30 March 2005. http://islandia.law.yale.edu/isp/GlobalFlow/paper/Palfrey.pdf Parry, Jane, Myles Gorton, Shirley Brown, Graham Titterington and Craig Skinner, "Internet Content Filtering: a Report to DCITA,", Project Number CLJ29, Version 1.0, 4 April 2003. http://www.dcita.gov.au/__data/assets/file/10915/Ovum_Report__Internet_content_filtering.rtf Payvand.com, "Iran's Judiciary Drafts Bill to Probe into Internet Offenses: Press,", 6 May 2003. http://www.payvand.com/news/03/may/1026.html PEACEFIRE – Open Net for the Net Generation, "How to Disable Your Blocking Software,". http://www.peacefire.org/bypass Peled, Alon, "Debunking the Internet Myth: Technological Prophecies and Middle East Politics,", The Middle East Quarterly, Vol. VII, No. 3, September 2000. http://www.meforum.org/article/71 Persian Journal, "Arabs' Imam Goes Live Online,", 29 June 2005. http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_7926.shtml Persian Journal, "Beating the Mullahs' Block: "How Iran's Surfers Find their Way to Restricted or Censored Iranian Sites,", 20 October 2005. http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_10378.shtml Persian Journal, "Iran Offers "Visa Online" for Visitors,", 8 February 2005. http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_5661.shtml Persian Journal, "Iran's Web Censorship Among World's Strictest,", 21 June 2005. http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_7722.shtml Persian Journal, "Mullahs' Islamic internet censorship growing in Iran," 14 September 2005. http://www.iranian.ws/iran_news/publish/article_9618.shtml Phelvin, Patrick, "Iran Tops Middle East Internet Growth Chart,", The Information & Technology Publishing Co. Ltd., 7 February 2004. http://www.itp.net/news/details.php?id=10957&tbl=itp_news Poole, Hilary, et al., History of the Internet: A Chronology, 1843 to the Present (ABC-Clio, 1999). 282

Poulsen, Kevin, "U.S. Sponsors Anti-Censorship SecurityFocus, 26 August 2003. http://www.securityfocus.com/news/6807

Web

Service,",

Press, Larry, Grey Burkhart, Will Foster, Sy Goodman, Peter Wolcott, and Jon Woodard, "A Framework for Assessing the Global Diffusion of the Internet,", Journal of the Association for Information Systems (JAIS), Vol. 2, Article 6, November 2001. http://jais.isworld.org/articles/2-6/Wolcott_Main.htm Press, Larry, Grey Burkhart, Will Foster, Sy Goodman, Peter Wolcott, and Jon Woodard, "An Internet Diffusion Framework,", Communications of the ACM, Vol. 41, Issue 10, 1998, pp. 21–26. http://delivery.acm.org/10.1145/290000/286242/p21press.pdf?key1=286242&key2=6967814511&coll=GUIDE&dl=GUIDE,ACM&C FID=11111111&CFTOKEN=2222222 Privacy International and the GreenNet Educational Trust, "Silenced: An International Report on Censorship and Control on the Internet,", September 2003. http://pi.gn.apc.org/survey/censorship/Silenced.pdf "Protest against Filtering of Information on Women in Iran,". http://new.petitiononline.com/womeno/petition.html "Psiphon". http://blogs.citizenlab.org/psiphon/docs/psiphon-1.0.pdf Qusti, Raid, "Internet Regulations Tightened,", Arab News, 6 July 2003. http://www.arabnews.com/?page=1§ion=0&article=28447&d=6&m=7&y=2 003 Radding, Alan, "Content Filtering: Monitoring and Measuring Web Use Delivers Productivity,", ASTARO Internet Security, Network Security Whitepaper, Version 1.00, 6 May 2004. http://www.astaro.com/content/download/157/726/file/Whitepaper_Content_Filt ering_en.pdf Rasha, Abdulla A., "Taking the e-train: The Development of the Internet in Egypt,", Global Media and Communication, [1742-7665(2005)1:2] Vol. 1 No. 2, pp. 149-165. http://gmc.sagepub.com/cgi/reprint/1/2/149 Rattle, "Using Process Infection to Bypass Windows Software Firewalls,", NewOrder - computer security and networking portal, 17 July 2004. http://neworder.box.sk/newsread.php?newsid=11762 Razi, Hossein G., "Legitimacy, Religion, and Nationalism in the Middle East,", American Political Science Review, Vol. 84, No. 1, March 1990, pp. 69-91.

283

Red Herring, "Iran Tightens Web Filters,", 24 October 2004. http://www.redherring.com/Article.aspx?a=14130&hed=Iran+Tightens+Web+Fi lters§or=Regions&subsector=MiddleEast Reporters Without Borders, "A Foreign Correspondent Banned, Other Journalists Attacked and Media Censored,", 16 March 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12916 Reporters Without Borders, "A Journalist Arrested for having Criticized the Supreme Guide,", 19 February 2003. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=4985 Reporters Without Borders, "A Lawyer Arrested for Posting an Article Online,", 4 March 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12752 Reporters Without Borders, "Another Journalist and Website Editor Arrested,", 21 April 2003. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=6293 Reporters Without Borders, "Annual Worldwide Press Freedom Index – 2005,". http://www.rsf.org/rubrique.php3?id_rubrique=554 Reporters Without Borders, "Ban Lifted on Two Gay Websites,", 30 March 2004. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=9586 Reporters Without Borders, "Blogger Cleared of "Insult to Prophets" but Still Guilty of "Insulting Supreme Guide",", 11 July 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12564 Reporters Without Borders, "Blogger Mojtaba Saminejad Freed,", 31 January 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11978 Reporters Without Borders, "Case Finally Dropped Against Al-Hayat Correspondent,", 11 April 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=13177 Reporters Without Borders, "Censorship Tightened in Host Country for World Summit on the Information Society,", 3 March 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12734 Reporters Without Borders, "Conservative Journalist Freed on Bail,", 11 June 2004. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10572 Reporters Without Borders, "Courageous Young Cyber-Dissident Dies of Heart Attack Reporters Without Borders Offers its Condolences to Zouhair Yahyaoui’s Family,", 14 March 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12852 284

Reporters Without Borders, "Cyber-Dissident Jailed for 18 Months,", 16 May 2002. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=2213 Reporters Without Borders, "Cyber-Dissident Pardoned by King Abdullah,", 28 June 2002. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=2593 Reporters Without Borders, "Cyber-Dissident Zouhair Yahyaoui Freed after 18 Months in Jail,", 18 November 2003. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=8557 Reporters Without Borders, "Cyberdissidents Imprisoned,". http://www.rsf.org/rubrique.php3?id_rubrique=119 Reporters Without Borders, "Government Blocks Access to Two Kurdish Websites,", 29 March 2004. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=9678 Reporters Without Borders, "Government Blocks Websites,", 27 March 2002. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=942 Reporters Without Borders, "Hardliners Step up Control of Internet,", 6 January 2003. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=4699 Reporters Without Borders, "Imprisoned 'Freedom Lawyer', Mohammed Abbou Begins Hunger Strike,", 26 July 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=14525 Reporters Without Borders, "Internet-Censor World Championship,". http://www.rsf.org/print-blogs.php3?id_article=15015 Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Egypt,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10732 Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Iran,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10733 Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Jordan,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10737 Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Qatar,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10765 Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Saudi Arabia,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10766 Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Syria,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10767

285

Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: Tunisia,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10768 Reporters Without Borders, "Internet under Surveillance 2004: United Arab Emirates,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=10769 Reporters Without Borders, "Internet Writer Al Mansouri Gets 18-Month Prison Sentence,", 7 November 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15531 Reporters Without Borders, "Iran - Annual Report 2004,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=9940 Reporters Without Borders, "Journalist’s Father Released,", 21 September 2004. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11384 Reporters Without Borders, "Journalist Ali Abdallah Freed after nearly Six Months in Detention,", 4 November 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=13932 Reporters Without Borders, "Journalist and Weblogger Arrested,", 20 January 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12343 Reporters Without Borders, "Journalist Nabil Fayad Freed after being held for 33 Days Without Charge,", 8 November 2004. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11545 Reporters Without Borders, "Massoud Hamid is Awarded the 2005 Cyberfreedom Prize,", 8 December 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15866 (Accessed on 13 December 2005) Reporters Without Borders, "New Arrest of a Journalist Contributing to Reformist Websites,", 10 October 2004. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11598 Reporters Without Borders, "New Attacks on Internet Freedom Deplored,", 28 August 2004. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11275 Reporters Without Borders, "Online Journalist Javad Gholam Tamayomi Released,", 10 January 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11793 Reporters Without Borders, "Poses as Internet Champion but Jails its Internet Users More Hypocrisy as Tunisia Hosts International Congress on Digital Divide,", 14 October 2003. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=8222 286

Reporters Without Borders, "Pregnant Blogger Najmeh Oumidparvar Freed after 24 Days in Prison,", 29 March 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12655 Reporters Without Borders, "Release of Cyberjournalist Mojtaba Lotfi and Blogger Mohamad Reza Nasab Abdolahi,", 29 August 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=14807 Reporters Without Borders, "Reporters Without Borders Calls for End to Blocking of News Website,", 5 December 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15822 Reporters Without Borders, "Reporters Without Borders Calls for Full Investigation into Assault on Sihem Bensedrine,", 9 January 2004. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=9009 Reporters Without Borders, "Reporters Without Borders Denounces Press Freedom Threat in Website Registration,", 26 April 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=13380 Reporters Without Borders, "Reporters Without Borders Welcomes Release of Blogger Arash Sigarchi,", 17 March 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12636 Reporters Without Borders, "Second World Press Freedom Ranking (October 2003),". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=8247 Reporters Without Borders, "State Security Agents Arrest Website Editor,", 7 December 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15842 Reporters Without Borders, "Tehran Seeking New Ways to Censor the Internet and Track Dissidents,", 18 October 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15343 Reporters Without Borders, "The 15 Enemies of the Internet and Other Countries to Watch,", 17 November 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15613 Reporters Without Borders, "The First Worldwide Press Freedom Index (October 2002),". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=4116 Reporters Without Borders, "Third Annual Worldwide Press Freedom Index,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11715 Reporters Without Borders, "Three Barhainonline.org moderators freed,", 15 March 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=12687

287

Reporters Without Borders, "Three Internet-Users Sentenced to Prison Terms of Two to Four Years,", 26 July 2004. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=11013 Reporters Without Borders, "Tunisian Authorities Block Publication of Independent Newspaper Kalima,", 15 January 2004. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=9057 Reporters Without Borders, "World Cup: Red Card for Saudi Arabia, China, Russia, Tunisia and Turkey,", 30 May 2002. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=2428 Reporters Without Borders, "Worldwide Press Freedom Index 2005,". http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15331 (*) Reuters, "Iran Clamps Down on Net Cafes,", Wired News, 15 May 2001. http://www.wired.com/news/politics/0,1283,43815,00.html Reuters AlertNet Foundation, "Egypt,". http://www.alertnet.org/printable.htm?URL=/db/cp/egypt.htm (*) Reuters AlertNet Foundation, "Saudi Arabia,". http://www.alertnet.org/printable.htm?URL=/db/cp/saudi.htm (*) Reuters AlertNet Foundation, "Syria,". http://www.alertnet.org/printable.htm?URL=/db/cp/syria.htm (*) Reuters AlertNet Foundation, "United Arab Emirates,". http://www.alertnet.org/printable.htm?URL=/db/cp/syria.htm (*) Rinnawi, Khalil, "The Internet and the Arab World as a Virtual Public Sphere,", Final Research Reports 2001-2002, The Hubert Burda Center for Innovative Communications, Ben–Gurion University, pp. 1-23. http://burdacenter.bgu.ac.il/publications/finalReports2001-2002/Rinnawi.pdf RITESC Profile. http://www.ritsec.org.eg/html/profile.html Rohozonski, Rafal, "'Secret Agents'. and 'Undercover Brothers': The Hidden Information Revolution in the Arab World,", pp. 1-25. This paper was presented at the Fifth Mediterranean Social and Political Research Meeting, Florence & Montecatini Terme, 24–28 March 2004, Organized by the Mediterranean Programme of the Robert Schuman Centre for Advanced Studies at the European University Institute. http://www.palestinelibrary.ps/Files/P17-1-2005.pdf Al Rostamani, Najla, "Arabs Lag in Internet Use,", Gulf News, 23 October 2003. http://archive.gulfnews.com/articles/03/10/23/101048.html Rugh, Willian A., Arab Mass Media: Newspapers, Radio, and Television in Arab Politics (Praeger Publishers, 2004). 288

s0journist, "HOWTO: Bypass Email Filters,", NewOrder - computer security and networking portal, 4 October 2005. http://neworder.box.sk/newsread.php?newsid=14046 Sakr, Naomi, "Freedom of Expression, Accountability and Development in the Arab Region,", Journal of Human Development, Vol. 4, Issue 1, March 2003, pp. 29-46. Saleh, Nivien, "Transforming the Political Elite through New Technologies: The Case of Egypt,", Paper Delivered at International Conference on Politics and Information Systems: Technologies and Applications. Orlando, FL. New Media and Information Technology Working Papers, Georgetown University, Center for Contemporary Arab Studies, 31 July – 2 August 2003. http://nmit.georgetown.edu/papers/saleh.htm SaudiaOnLine.com, "Domain Name Registration Regulation in Saudi Arabia,", Version 1.3, 2 Ramadan 1422, 17 November 2001. http://www.saudia-online.com/ISP/sadomain.htm Schneider, Howard, "Letter From Syria: The World's Commotion Arrives on Internet,", The Washington Post, Tuesday, 20 June 2000, Page A17. http://www.washingtonpost.com/ac2/wpdyn?pagename=article&contentId=A24237-2000Jun19¬Found=true Schwartz, Stephen, "The Islamic Terrorism Club,", Weekly Standard, 10 November 2003. http://www.weeklystandard.com/Content/Public/Articles/000/000/003/320agelc .asp Scullion, Aaron, "Iran's President Defends Web Control,", BBC News, 12 December 2003. http://news.bbc.co.uk/1/hi/technology/3312841.stm Scullion, Aaron, "Iranian Bloggers Rally Against Censorship,", BBC News, 11 December 2003. http://news.bbc.co.uk/1/hi/technology/3310493.stm Seale, Patrick, Assad of Syria: The Struggle for the Middle East (Berkley: University of California Press, 1990). Sedarat, Firouz, "Iran Internet Use at Risk from Conservatives,", ARTicles, 18 June 2003. http://www.16beavergroup.org/mtarchive/archives/000228.php Sedgwick, Mark, "Marginal Muslims in Cyberspace: The Implications of the Web for Traditionalists, and of Traditionalists on the Web for Islam,", The fourth Nordic conference on Middle Eastern Studies: The Middle East in globalizing world Oslo, 13-16 August 1998, Nordic Society for Middle Eastern Studies. http://www.hf.uib.no/smi/pao/sedgwick.html

289

Sharkey, Jacqueline A., "Al Jazeera under the Gun: Sanctions against the Network Send a "Troubling Message" for Press Freedom in the Middle East,", American Journalism Review, Vol. 26, October-November 2004. Sigarchi, Arash, "Iran: 'We Can Write Freely in Blogs',", in Reporters Without Borders, Handbook For Bloggers And Cyber-Dissidents, September 2005, pp. 49-51. http://www.rsf.org/IMG/pdf/Bloggers_Handbook2.pdf Sims, Michael, "Why Filters Can't Work,", 3 August 1998. http://censorware.net/essays/whycant_ms.html Singh, Nihal S., "Dilemmas of a Free Media,", al-bab.com, This paper was presented to the International Press Institute's seminar on Media and Democracy in the Arab World, Amman, Jordan, 3-4 February 2000. http://www.al-bab.com/media/docs/singh.htm Sodomylaws.org, "Egypt,". http://www.sodomylaws.org/world/egypt/egypt.htm Sodomylaws.org, "Saudi Arabia,". http://www.sodomylaws.org/world/saudi_arabia/saudi_arabia.htm Sodomylaws.org, "United Arab Emirates,". http://www.sodomylaws.org/world/uae/united_arab_emirates.htm Sokooti, Shahram, "Reformist Web Sites Buck Iranian Press Laws,", World Press Review, 22 August 2002. http://www.worldpress.org/Mideast/683.cfm Sonn, Tamara, Between Qur'an and Crown: The Challenge of Political Legitimacy in the Arab World Westview Press (Short Disc), August 1990. SourceForge.net, "proxyTools,". http://sourceforge.net/projects/proxytools Southwell, Matthew, "Evolving Emirates,", The Information & Technology Publishing Co. Ltd., 25 January 2004. http://www.itp.net/features/print.php?id=1644 Southwell, Matthew, "Land of Opportunity,", ITP.net, 13 April 2004. http://www.itp.net/features/print.php?id=1777 Spigelman, Shai-lee, "Islam and Internet The Correlation Between Islamic Religion and Internet Diffusion,", STP-305 Information and Autonomy: The Relationship Between Individual and Government in the Digital Age, Prof. Deborah Hurley. Harvard University, John F. Kennedy School of Government. http://www.ksg.harvard.edu/iip/stp305/Fall2000/spigelman.PDF St. Bernard Software, "Special Report: Internet Filtering Alternatives,". http://72.14.207.104/search?q=cache:vkuG94j87_sJ:www.axial.co.uk/st_berna rd 290

Stop Censoring Us, "Blacklist, Latest Version,", 16 June 2004. http://stop.censoring.us/archives/011038..php Stop Censoring Us, "Blogosphere 'Attacked',", http://stop.censoring.us/archives/014408.php

13

August

2005.

Stop Censoring Us, "Cyber Crime Law to be Finalized,", 22 November 2004. http://stop.censoring.us/archives/012852.php Stop Censoring Us, "Different Law Needed for Blogs,", 19 January 2005. http://stop.censoring.us/archives/013218.php Stop Censoring Us, "Flickr Filtered,", 1 June 2005. http://stop.censoring.us/archives/014126.php Stop Censoring Us, "Four Technicians Released,", 15 November 2004. http://stop.censoring.us/archives/012789.php Stop Censoring Us, "Government to Probe Local Sites,", 8 December 2004. http://stop.censoring.us/archives/012987.php Stop Censoring Us, "'Intelligent Filter' Developed,", 12 November 2004. http://stop.censoring.us/archives/012760.php Stop Censoring Us, "Iran Government Uses American Filtering Software,", 24 January 2005. http://stop.censoring.us/archives/013307.php Stop Censoring Us, "Jahangard: Judiciary should Stop Unilateral Filtering,", 13 January 2005. http://stop.censoring.us/archives/013166.php Stop Censoring Us, "Mortazavi Defends Unilateral Filtering of 'Immoral and Sacriligious' Websites,", 14 January 2005. http://stop.censoring.us/archives/013181.php Stop Censoring Us, "Orkut 'Filtered',", 5 January 2005. http://stop.censoring.us/archives/013107.php Stop Censoring Us, "ParsOnline Filters Candidate's Blog,", 27 March 2005. http://stop.censoring.us/archives/013820.php Stop Censoring Us, "ParsOnline Filters Major Blogging Tools,", 14 January 2005. http://stop.censoring.us/archives/013184.php SyriaLive.net, "Bashar’s Internet Passion Enhances Network,", Syrian Technology – Computers & Internet In Syria 2001, 16 October 2001. http://www.syrialive.net/computer/archive/computer_2001.htm

291

SyriaLive.net, "Internet to Reach 200,000 Subscribers by 2002,", Syrian Technology – Computers & Internet In Syria 2001, 24 October 2001. http://www.syrialive.net/computer/archive/computer_2001.htm SyriaLive.net, "Syrian Internet Installation and Subscription Rates to be Scrapped,", Computer and Internet – 2002, 5 March 2002. http://www.syrialive.net/computer/archive/computer_2002.htm SyriaLive.net, "The First Syrian Site for e-commerce,", Syrian Technology – Computers & Internet In Syria 2001, 17 September 2001. http://www.syrialive.net/computer/archive/computer_2001.htm Telecommunication Company of IRAN, 2005. http://www.tci.ir/eng.asp?page=22&code=1&sm=0 TheAge.com, "Iran Shuts Conservative-Run News Site,", 2 November 2004. http://www.theage.com.au/news/Breaking/Iran-shuts-conservativerun-newssite/2004/11/02/1099262820451.html The Arabic Network for Human Rights Information, "Egypt: Increasing Curb over Internet Usage Harassments against Net Cafés should immediately End,", 23 February 2005. http://www.hrinfo.net/en/reports/2005/pr0223.shtml The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New Space of Repression?: Bahrain: One Step Forward, one step back,". http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/bahrain.shtml The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New Space of Repression?: Egypt: A False Freedom,". http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/egypt.shtml The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New Space of Repression?: Jordan: A Ray of Light,". http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/jordan.shtml The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New Space of Repression?: Libya: The Internet in a Conflict Zone,". http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/libya.shtml The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New Space of Repression?: Qatar A Step Forward,". http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/qatar.shtml The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New Space of Repression?: Saudi Arabia Banning and Blocking Are Easy Steps,". http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/saudi.shtml

292

The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New Space of Repression?: Syria Internet under Siege,". http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/syria.shtml The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New Space of Repression?: The Internet in the Arab World: Overview,". http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/intro.shtml The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New Space of Repression?: Tunisia The First, The Worst,". http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/tunis.shtml The Arabic Network for Human Rights Information, "The Internet in the Arab World a New Space of Repression?: United Arab Emirates: The best, but . . .,". http://www.hrinfo.net/en/reports/net2004/uae.shtml The Committee to Protect Journalists, "Attacks on the Press 2004: Mideast Iran,". http://www.cpj.org/attacks04/mideast04/iran.htmlTheHacktivist.com The Economist Intelligence Unit, "The 2005 e-readiness Rankings,", 30 April 2005. http://globaltechforum.eiu.com/index.asp?layout=rich_story&doc_id=6427 The Economist Intelligence Unit, Global Technology Forum, "Middle East: Lands of Mobile Opportunity,", 22 October 2003. http://globaltechforum.eiu.com/index.asp?layout=rich_story&doc_id=6771 The Estimate, "The Internet in the Arab World: An Update as the Saudis Go Online,", Vol. X, No. 26, 18 December 1998. http://www.theestimate.com/public/121898.html The Gay & Lesbian Alliance Against Defamation (GLAAD), "Access Denied version 2.0: The Continuing Threat Against Internet Access and Privacy and its Impact on the Lesbian, Gay, Bisexual and Transgender Community,", December 1999. http://www.glaad.org/documents/media/AccessDenied2.pdf The Forsite Group, "Web Filtering Appliances Heat Up the Hardware vs. Software Debate,", 8e6 Technologies, 2005. http://www.8e6.com/docs/white_papers/hardware_vs_software.pdf The Free Expression Policy Project, "Fact Sheet on Internet Filters,", Revised and Updated, July 2003. http://www.fepproject.org/factsheets/filtering.html TheHacktivist.com, "Censor Blog: Anti-Censorship and Incorrect Data,", 4 November 2003. http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=art icle&sid=338 293

TheHacktivist.com, "Censor Blog: Is Iran Censoring the Internet ?,", 27 August 2003. http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=art icle&sid=273&mode=thread&order=0&thold=0 TheHacktivist.com, "Censor Blog: Testing Indicates Iranian Censorship,", 28 August 2003. http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=art icle&sid=274&mode=thread&order=0&thold=0 TheHacktivist.com, "Censor Blog: Syria Blocks .il,",,24 August 2003. http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=art icle&sid=269 TheHacktivist.com, "Censor Blog: UAE: Censorware,", 4 September 2003. http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=art icle&sid=277&mode=thread&order=0&thold=0 TheHacktivist.com, "College Town In Jordan Is Full Of Internet Cafes,", 24 November 2002. http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=art icle&sid=78&mode=thread&order=0&thold=0 TheHacktivist.com, "In Tunisia, a Heavy Hand on Web Cafés,", 29 June 2004. http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=art icle&sid=452 TheHacktivist.com, "Saudi Authorities Block Website Promoting Reforms,", 25 February 2003. http://www.thehacktivist.com/modules.php?op=modload&name=News&file=art icle&sid=129&mode=thread&order=0&thold=0 The Heritage Foundation, "2007 Index of Economic Freedom,". http://www.heritage.org/research/features/index/downloads/2007PastScores.xls (*)

The World Bank, "Egypt, Arab Rep. at a Glance,", 12 August 2006. http://devdata.worldbank.org/AAG/egy_aag.pdf (*) The World Bank, "Egypt, Arab Rep. Data http://devdata.worldbank.org/AAG/syr_aag.pdf (*)

Profile,",

The World Bank, "ICT at a Glance: Egypt, Arab Rep.,", 2004. http://devdata.worldbank.org/ict/egy_ict.pdf (*) The World Bank, "ICT at a Glance: Saudi Arabia,", 2004. http://devdata.worldbank.org/ict/sau_ict.pdf (*) The World Bank, "ICT at a Glance: Syrian Arab Republic,", 2004. http://devdata.worldbank.org/ict/syr_ict.pdf (*) The World Bank, "ICT at a Glance: United Arab Emirates,", 2004. http://devdata.worldbank.org/ict/are_ict.pdf (*) 294

April

2006.

The World Bank, "Quick Query,". http://devdata.worldbank.org/query (*) The World Bank, "Saudi Arabia at a Glance,", 13 August 2006. http://devdata.worldbank.org/AAG/sau_aag.pdf (*) The World Bank, "Summary Gender Profile: Egypt, Arab Rep.,". http://devdata.worldbank.org/genderstats/genderRpt.asp?rpt=profile&cty=EGY ,Egypt,%20Arab%20Rep.&hm=home (*) The World Bank, "Syrian Arab Republic at a Glance,", 13 August 2006. http://devdata.worldbank.org/AAG/syr_aag.pdf (*) The World Bank, "United Arab Emirates at a Glance,", 25 August 2005. http://devdata.worldbank.org/AAG/are_aag.pdf (*) The world Bank, "World Development Indicators (WDI) Data Query,". http://devdata.worldbank.org/data-query (*) The World Bank, "Worldwide Governance Indicators,". http://info.worldbank.org/governance/kkz2005/sc_country.asp Thomas, Luke, (DFN.org) "Rise of the Internet as a Political Force in Iran,", Persian Journal, 19 March 2004. http://www.iranian.ws/cgi-bin/iran_news/exec/view.cgi/2/1772/printer Tolbert, Caroline, Karen Mossberger, and Ramona McNeal, "Beyond the Digital Divide: Exploring Attitudes about Information Technology, Political Participation, and Electronic Government,", Prepared for delivery at the 2002 Annual Meeting of the American Political Science Association, Boston, Massachusetts, 9 August – 1 September 2002, pp. 1-44. http://fs.huntingdon.edu/jlewis/FOIA/eGov/McNealRamoAPSA02ppr.pdf "Tor: anonymity online,". http://tor.eff.org TunisNews. http://www.tunisnews.net UNESCO WebWorld News, "Only 4% of Internet Users in the Arab world are Women,", 5 June 2000. http://www.unesco.org/webworld/news/000605_beijing.shtml United Nations, Department of Economic and Social Affairs, World Public Sector Report 2003: e-government at the Crossroads ST/ESA/PAD/SER.E/49, (New York: 2003). http://unpan1.un.org/intradoc/groups/public/documents/un/unpan012733.pdf United Nations Development Programme, "Human Development Report 2004,". http://hdr.undp.org/reports/global/2004/?CFID=5237905&CFTOKEN=5587652 3 (*) 295

United Nations Development Programme, "Human Development Report 2005,". http://hdr.undp.org/reports/global/2005 (*) United Nations Development Programme, "Human Development Report 2006,". http://hdr.undp.org/hdr2006 (*) United Nations Statistics Division, "Social Indicators: Indicators on Literacy,", 1 August 2006. http://unstats.un.org/unsd/demographic/products/socind/unempl.htm (*) United Nations Statistics Division, "Social Indicators: Indicators Unemployment,", 1 August 2006. http://unstats.un.org/unsd/demographic/products/socind/unempl.htm (*)

on

United Nations Statistics Division, "Statistics and Indicators on Women and Men,", 22 April 2005. http://unstats.un.org/unsd/demographic/products/indwm/ww2005/tab1c.htm (*) United Nations Statistics Division, "Urban and Total Population by Sex: 1995 – 2004,". http://unstats.un.org/unsd/demographic/products/dyb/DYB2004/Table06.pdf (*) Usher, Sebastian, "Iran's Blocked Websites Resurface,", BBC News, 1 September 2004. http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/3619788.stm Van Dam, Nikolaos, The Struggle for Power in Syria: Politics and Society Under Asad and the Ba'th Party (London: I.B.Tauris, 1996). Vigilian TV, "UAE Minister Calls for End to Internet Censorship,", 13 October 2002. http://vigilant.tv/article/2332/uae-minister-calls-for-end-to-internet-censorship Villeneuve, Nart, "Technical Ways to get Round Censorship,", in Reporters Without Borders, Handbook for Bloggers And Cyber-Dissidents, September 2005, pp. 63-79. http://www.rsf.org/IMG/pdf/Bloggers_Handbook2.pdf Wayne, "Beating the Net-Censor,". http://www.angelfire.com/wy/waynes/bypassingCensorship.html Wayne, "Waynes Proxy Censorship Avoidance Site - UAE, KSA and Others,". http://www.angelfire.com/wy/waynes Wallace, Jonathan, "What Censorware Means to Me,". http://censorware.net/essays/means_jw.html Walters, Timothy N. and Lynne Masel Walters, "Cyberspace and the United Arab Emirates: Searching for Tunes in the Air,", Paper Delivered at the Communication Technology and Policy Division, AEJM, New Media and 296

Information Technology Working Papers, Georgetown University, Center for Contemporary Arab Studies, August 2002. http://nmit.georgetown.edu/papers/walterstl.htm Watier, Katherine, "Syria: Restrictive Social System Adjusting to Open Information Flows,", CCTp.510 (Professor Singh), pp. 1-5. http://www.watier.org/kathy/papers/Power.pdf Whatis.com http://whatis.techtarget.com Whitaker, Brian, "Censor Sensibility,", The Guardian, 19 May 2003. http://www.guardian.co.uk/elsewhere/journalist/story/0,7792,959220,00.html Whitaker, Brian, "Saudis Claim Victory in War for Control of Web,", The Guardian, 11 May 2000. http://www.al-bab.com/media/articles/saudi000511.htm Wheeler, Deborah, "Islam, Technology and Community: September 11th and its Global Meaning,", Interface: The Journal for Education, Community, and Values, October 2001. http://bcis.pacificu.edu/journal/2001/10/wheeler.php Wheeler, Deborah L., "The Internet in the Arab World: Digital Divides and Cultural Connections,", Royal Institute for Inter-Faith Studies, 2004. http://www.riifs.org/guest/lecture_text/internet_n_arabworld_all_txt.htm Wheeler, Julia, "Briton Guilty of Dubai Hacking,", BBC News, 1 July 2001. http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/1416975.stm Wikipedia, "Censorware,". http://en.wikipedia.org/wiki/Internet_Filtering Wikipedia, "Communications Decency Act,". http://en.wikipedia.org/wiki/Communications_Decency_Act Wilson, Greg, "E-government Grows up,", ITP.net, 3 June 2004. http://www.itp.net/features/print.php?id=1881 Wolinsky, Art, The History of the Internet and the World Wide Web (Springfield: Enslow Publishing Company, 1999). World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country Profiles: Egypt,". http://www.emro.who.int/emrinfo/index.asp?Ctry=egy (*) World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country Profiles: Saudi Arabia,". http://www.emro.who.int/emrinfo/index.asp?Ctry=saa (*)

297

World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country Profiles: Syrian Arab Republic,". http://www.emro.who.int/emrinfo/index.asp?Ctry=syr (*) World Health Organization (WHO), Regional Office for the Eastern Mediterranean, "Country Profiles: United Arab Emirates,". http://www.emro.who.int/emrinfo/index.asp?Ctry=uae (*) World Resources Institute, "EarthTrends: The Environmental Information Portal,". http://earthtrends.wri.org/searchable_db (*) Zittrain, Jonathan and Benjamin Edelman, "Documentation of Internet Filtering in Saudi Arabia,", Berkman Center for Internet & Society, Harvard Law School. http://cyber.law.harvard.edu/filtering/saudiarabia Zuckerman, Ethan, "How to Blog Anonymously,", in Reporters Without Borders, Handbook For Bloggers And Cyber-Dissidents, September 2005, pp. 55-62. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15012&PHPSESSID=fc3408acebfd8 866421ef71c024d857e

‫ערבית‬ .2002 ‫ בספטמבר‬28 ,",‫ "אלאנתהאא' מנ אעדאד קאנונ אלתוקיע אלאליכתרוני במצר‬,‫אילאפ‬ http://www.elaph.com/ElaphWeb/Archive/1033202442782508500.htm .2005 ‫ באוקטובר‬26 ,",‫ "חג'ב מנתדיאת אלאסהמ בינ היא'ה אלסוק ומדינה אלעלומ‬,‫אילאפ‬ http://wzww.elaph.com/ElaphWeb/Economics/2005/10/100766.htm .2004 ‫ בנובמבר‬12 ,‫ אלקבס‬,",‫ לא אנתרנת ללמרא'ה אלא מע מחרמ‬:‫ "פתוא ג'דידה‬,‫אילאפ‬ http://www.alqabas.com.kw/Final/NewspaperWebsite/NewspaperPublic/Article Page.aspx?ArticleID=147930 ‫ אלפ מליאר דולאר פי‬6.9 ‫ חג'מ אלתג'ארה אלאלכתרוניה‬:‫ "תוקעאת דראסה מצריה‬,‫אילאפ‬ .2002 ‫ באוגוסט‬20 ,",2004 ‫עאמ‬ http://www.elaph.com/ElaphWeb/Archive/1029828570219493400.htm ‫ אסלאמ אונ‬,",‫ "תשדיד רקאבה אלמואקע 'אלמעאדיה' באנתרנת סוריא‬,‫ סלוא‬,‫אלאסטואני‬ .2005 ‫ במאי‬23 ,‫ דמשק‬,‫ נת‬.‫לאינ‬ http://www.islamonline.net/Arabic/news/2005-05/23/article05.shtml .2005 ‫ באפריל‬16 ,‫ נורוז‬,",‫ "חג'ב ח'מסה מואקע כרדיה פי סוריה‬,‫ עלי‬,‫באפל‬ http://www.yek-dem.com/exbar=1-16-4-2005.htm ‫ שבכה ראצד‬,",!?‫ "חג'ב אלמואקע אלאלכתרוניה אם חג'ב אלעקול‬,‫ נאהד‬,‫באשטח‬ .2003 ‫ באוגוסט‬17 ,‫אלח'באריה‬ http://www.rasid.com/artc.php?id=116 18 ,",‫ "דעוא קצ'אא'יה צ'ד אע'לאק אלחכומה אלמצריה מואקע אלכתרוניה‬,‫אלג'זירה נת‬ .2004 ‫באוקטובר‬ 298

‫‪http://www.aljazeera.net/News/archive/archive?ArchiveId=95911‬‬ ‫אלג'מעי‪ ,‬מחמד‪" ,‬מטאלבאת באיקאפה ואכאדימי יעתבר 'אלתועיה' הי אלחל‪ ...‬מוקע‬ ‫אלכתרוני לתעלימ לסחר ית'יר אסא'לה ענ פאעליה 'אלחג'ב'‪ ,",‬אלחיאה‪ 30 ,‬בדצמבר ‪.2005‬‬ ‫‪http://www.daralhayat.com/arab_news/gulf_news/12-2005/Article-20051230‬‬‫‪7ace5444-c0a8-10ed-01b1-ff47685f0e00/story.html‬‬ ‫ג'מעיה חמאיה אלדפאע ענ חקוק אלאנסאנ פי אלממלכה אלערביה אלסעודיה‪" ,‬אסתמראר‬ ‫קמע חריה אלתעביר פי אלסעודיה ענ טריק חג'ב מואקע אלאנתרנת‪ ,",‬אלראצד‪ 22 ,‬בינואר‬ ‫‪.2005‬‬ ‫‪http://www.rasid.com/artc.php?id=4581‬‬ ‫היא'ה אדארה אלחואר אלמתמדנ‪" ,‬אלסלטאת אלסוריה תחג'ב מוקע אלחואר אלמתמדנ‪,",‬‬ ‫‪ 27‬בספטמבר ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.tunezine.com/breve.php3?id_breve=426‬‬ ‫זנלכו‪ ,‬ח'אלד‪" ,‬סוריה 'תחאצר' אלבריד אלאלכתרוני ורסאא'לה‪ ,",‬מפהומ‪ 13 ,‬בנובמבר‬ ‫‪.2003‬‬ ‫‪http://www.mafhoum.com/press6/169T42.htm‬‬ ‫חאפט'‪ ,‬אמאמ‪" ,‬אחכאמ מהמה פי אלאקתראח בקאנונ אלאעלאמ אלמרא'י ואלמסמוע‪,",‬‬ ‫נואב‪ 8 ,‬במאי ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.nuwab.gov.bh/default.asp?action=article&id=2371‬‬ ‫חיאנ‪ ,‬ניופ‪" ,‬מטאלבה בוקפ חג'ב אילאפ פי סוריה‪ ,",‬אילאפ‪ 13 ,‬באוקטובר ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.elaph.com/Politics/2004/10/15689.htm‬‬ ‫אלטליעה‪" ,‬אסתנכאר חג'ב אלמוקע אלאלכתרוניה דאח'ל מצר‪ 22 ,",‬בספטמבר ‪.2004‬‬ ‫‪http://local.taleea.com/newsdetails.php?id=2009&ISSUENO=1646‬‬ ‫אללג'נה אלסוריה לחקוק אלאנסאנ‪" ,‬אללג'נה אלסוריה תטלק חמלה לאטלאק סראח מעתקל‬ ‫מנד' סתה עשר שהרא בתהמה תצפח אלאנתרנת‪ 21 ,",‬ביוני ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.shrc.org/data/aspx/d7/1767.aspx‬‬ ‫אללג'נה אלסוריה לחקוק אלאנסאנ‪" ,‬מחכמה אמנ אלדולה תחכם באלסג'נ עלא מסתח'דמי‬ ‫שבכה אלאנתרנת‪ 26 ,",‬ביולי ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.shrc.org/data/aspx/d0/1830.aspx‬‬ ‫מארדיני‪ ,‬בהיה‪" ,‬אלמראהקונ אלסוריונ ידפעונ מנ ג'יוב אבאא'המ ת'מנ תנפיס רע'באתהמ‬ ‫אלמוקע אלאבאחיה תטלק נקאשא חול קימ אלג'יל אלג'דיד‪ ,",‬אילאפ ללנשר אלמחדודה‪27 ,‬‬ ‫ביוני ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.elaph.com/ElaphWeb/Archive/1088354851115694500.htm‬‬ ‫מארדיני‪ ,‬בהיה‪" ,‬אלסוריינ עידוא מע אילאפ‪ ,",‬אילאפ ללנשר אלמחדודה‪ 1 ,‬בינואר ‪.2005‬‬ ‫‪http://www.elaph.com/Entertainment/2005/1/31168.htm‬‬ ‫מג'לס אלנואב‪" ,‬אלאעלאמ‪ ..‬אם אלדאח'ליה‪ ,‬אמ אלמואצלאת‪ ..‬אלח'יאט‪ :‬מנ אלמסא'ול ענ‬ ‫חג'ב מואקע אלאנתרנת?‪ 3 ,",‬במאי ‪.2005‬‬ ‫‪http://www.nuwab.gov.bh/m_print.asp?action=article&id=4290‬‬ ‫מג'מועה מנ אלמפתיינ‪ ,‬אלשיח' מחמד צאלח אלמנג'ד‪" ,‬חטואת עמליה להג'ר אלמוקע‬ ‫אלאבאחיה‪ ,",‬אסלאמ אונ ליינ‪ 8 ,‬בדצמבר ‪.2002‬‬ ‫‪http://www.islamonline.net/servlet/Satellite?pagename=IslamOnline-Arabic‬‬‫‪Ask_Scholar/FatwaA/FatwaA&cid=1122528623820‬‬ ‫‪299‬‬

‫אלמרכז אלסורי ללקלמ‪" ,‬ע'יאב צחאפה מעארצ'ה ותקייד מתשדד עלא אלאנתרנת וקמע‬ ‫חריה אלתעביר ‪ -‬תקריר ח'אצ ללמרכז אלסורי ללקלמ‪ 13 ,",‬במרץ ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.rezgar.com/debat/show.art.asp?aid=15798‬‬ ‫"עבד אללה בנ זאיד יואג'ה מקצ אלרקיב לא ללחריה אלקלקה ‪ ..‬וע'יאב אלשפאפיה‬ ‫יא'רקני‪ ,",‬ללא תאריך‪.‬‬ ‫‪http://www.geocities.com/sbekhit/Mohagra.htm‬‬ ‫פא'אד‪ ,‬אבראהימ‪ " ,‬אלאנתרנת ות'קאפתנא אלוטניה אלמהדדה‪ ,",‬ללא תאריך‪.‬‬ ‫‪http://www.gulfissues.net/mpage/gulfarticles/article0020.htm‬‬ ‫פהד‪ ,‬אלזומאנ‪ ,‬מנאחי אלשביאני‪" ,‬אלחמלה אלאמניה עלא אלמח'אלפינ תתואצל פי חי‬ ‫אלוזאראת‪ ,",‬אלריאצ'‪ 14 ,‬באפריל ‪.2005‬‬ ‫‪http://www.alriyadh.com/2005/04/14/article56514.html‬‬ ‫אלקדס אלערבי‪" ,‬אלחכומה פי טהראנ תשנ חמלה תטהיר ללמואקע אלאבאחיה ואלסיאסה‬ ‫ותע'לק ‪ 100‬אלפ מוקע אג'נבי‪ 22 ,",‬ביוני ‪.2004‬‬ ‫‪" ,Club for Media and Information Technologies‬מנתדא ארדני חול משארכה‬ ‫אלמרא'ה פי קטאע תכנולוגיא אלמעלומאת‪ 13 ,",‬בנובמבר ‪.2002‬‬ ‫‪http://www.ac4mit.org/_jordan.asp?FileName=20021113180418‬‬ ‫אלקרורי‪ ,‬השאמ‪" ,‬אקדמ מהנ פי אלעאלמ‪ 14 ,",‬ביולי ‪.2002‬‬ ‫‪http://www.indymedia.org.uk/en/2002/07/35995.html‬‬ ‫ראשד‪ ,‬טארק‪" ,‬כיפיה אלרקאבה עלא אלאנתרנת ‪ ..‬אלאשכאל אלעאלמי קצ'יה פרצ' רקאבה‬ ‫עלא אלאנתרנת תעד מת'אר ג'דל‪ 18 ,Al-Jazirah Corporation ,",‬באפריל ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.al-jazirah.com.sa/digimag/18042004/por33.htm‬‬ ‫"רסאלה מנ עאשק אלצור אלג'נסיה אלא מופק ציד אלפואא'ד‪ ,",‬ללא תאריך‪.‬‬ ‫‪http://www.saaid.net/gesah/58.htm‬‬ ‫שבכה אלאח'באר אלכרדיה‪" ,‬אלאמנ אלסורי יעיד חג'ב מוקע שבכה אלאח'באר אלכרדיה‬ ‫עלא אלאנתרנת‪ 1 ,",‬בינואר ‪.2005‬‬ ‫‪http://www.knntv.net/arabic/arabic_news/knntv-01-01-2005.htm‬‬ ‫שבכה ראצד אלאח'באריה‪" ,‬נג'ראנ‪ :‬אעתקאל אסמאעיליינ בתהמה אלכתאבה פי‬ ‫אלאנתרנת‪ 1 ,",‬באוגוסט ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.rasid.com/artc.php?id=2364‬‬ ‫שבכה ראצד אלאחבאריה‪" ,‬רפע אלחג'ב ענ מואקע אנתרנת פי אלסעודיה‪ 7 ,",‬בנובמבר‬ ‫‪.2005‬‬ ‫‪http://www.rasid.com/artc.php?id=8545‬‬ ‫שהאב אלדמשקי‪" ,‬חג'ב מוקע אלאח'ואנ אלמסלמינ פי מצר‪ ,",‬לא דיני‪ 5 ,‬באוקטובר ‪.2004‬‬ ‫‪http://www.ladeeni.net/pn/Article124.html‬‬ ‫אלשפאא'‪ ,‬מחמד‪" ,‬אלאנתרנת תחת אלרקאבה ולנ נתרכ אלחבל עלא אלע'ארב קמראנ‬ ‫סעודיאנ יתאלקאנ פי אלפצ'אא' ואלעטאא' מתואצל‪ ,",‬אליומ אלסעודי‪ ,‬גיליון ‪ ,10614‬שנה‬ ‫‪ ,38‬יום ראשון‪ 7 ,‬ביולי ‪.2002‬‬ ‫‪http://www.alyaum.com/issue/article.php?IN=10614&I=1229&G=2‬‬ ‫‪" ,BBC NEWS‬אלבחרינ תחג'ב מואקע מעארצ'הת"‪ 26 ,‬במרץ ‪.2002‬‬ ‫‪http://news.bbc.co.uk/hi/arabic/news/newsid_1895000/1895014.stm‬‬ ‫‪300‬‬

The Saudi Gays web-site. http://www.geocities.com/saudigays/aindex.htm

‫צרפתית‬ Agence Tunisienne d'Internet, SOS Publinets. http://www.sospublinet.tn/index.htm Arrêté du Ministre des Communications du 10 décembre 1998 complétant l’arrêté du 19 mars 1998, portant approbation du cahier des charges fixant les conditions techniques et administratives d’exploitation des Centres Publics des Télécommunications. Agence Tunisienne d'Internet, SOS Publinets. http://www.sospublinet.tn/cahier.htm Bensedrine, Sihem, "La navigation sous Haute Surveillance,", Sans Date. http://www.kalimatunisie.com/html/num1/Internet.htm Kalimatunisie.com http://www.kalimatunisie.com Reporters Sans Frontiers, "Blogger.com de Nouveau Accessible,", 6 October 2005. http://www.rsf.org/article.php3?id_article=15199

301

Abstract This dissertation studies the status of the Internet while examining the change in restrictions controlling it in four Middle Eastern states: Syria, Egypt, Saudi Arabia and U.A.E, between the years 2002-2005. First we examine the issue of Internet filtering including the motives, the means and the methods used in order to limit the free access to the Internet in these states. Then we examine issues concerning the use of the Internet in the Arab world, while focusing on the limitations of use rising from problems of illiteracy in English and Arabic, poor technology and communication infrastructure, alongside limited readiness on the part of the governments to accept free use of the Internet. These problems were and still are the main obstacles to expansion of use of the Internet in Arab countries. At the same time, and despite these limitations, the rate of growth of the use of the Internet in the Arab world is the highest in the world (311.9% - almost twice as high as the world rate). Yet conclusions from the Internet Freedom Model presented in this study show that these issues not only were they obstacles in the past, but still limit the diffusion of the Internet and prevent it from becoming free in the surveyed countries. In the Arab world commerce was the main catalyst of Internet diffusion in contrast to the universities that led the development of the Internet in the Western world. Still the delaying factors in the Arab world were and are the

I

governments, each for its own reasons – political legitimacy, religion, culture and ethics. A society willing to absorb technological novelties is the product of a liberal attitude to access of information and exchange of views. Arab rulers often declare the need to reform the attitude of the establishment towards the citizens, yet they fear that this change may lead to instability of their rule, may sever the traditional roots of the people and may damage the standing of the rulers. This contradiction between the declared and real meaning, leads to the fact the region's problems regarding Internet diffusion is a combination of technical , political and cultural ones. At first the authorities encourage use of the Internet, partly in order to enjoy the economic advantages of the Internet. Later they realize the danger of the becoming a tool in the hands of those who wish to destabilize their legitimacy or the potential of the Internet, by means of its contents, to harm the culture and ethics of the citizens. Finally comes the stage in which the government starts to restrain the use of the Internet in order to protect the religious, cultural and political values existing in the country, at the same time maintaining control over the media and opposing changes, mainly of western origin. The means to these ends are: Technological – by limiting access to the Internet; Legislative – monitoring of online activity and Economical - by fixing high prices of Internet use. Opposing these measures are always citizens who try to bypass the government's restrictions and by different methods reach the desired contents in the Internet.

II

In all of the Middle Eastern countries described in this work as a background (Iran, Tunisia, Libya, Bahrain, Jordan, Qatar), one can see a pattern of different levels and means

for governmental restrictions: Qatar and Bahrain being

relatively lenient and Iran and Tunisia strict to the point of arresting Internet users. Studies have been done regarding Internet accessibility and restrictions. Some are field studies trying to figure the scope and the patterns of the phenomenon in specific countries. Other studies have made models and set criteria by which to compare the level of Internet accessibility in different countries. Some researches have made an attempt to learn about the connection between cultural, governmental and technological parameters and the level of restrictions of free use of the Internet. This work is based on a unique model developed for this purpose – Internet Freedom Index - that has 36 parameters arranged in six groups: Internet and Communication; Society; Economy; Level of Freedom in the Country; Aspects of Restricted Regulation of Internet use; The Measure of Enforcement of Existing Regulations. As stated above, this model examined four different countries during four years: 2002-2005, while examining the history of the Internet absorption process in each country, Internet usage rate and cost, existence of restrictive legislature concerning Internet use, degree of supervision and restrictions of press and personal freedom, varied expressions in the public discourse on this topic, scruting of restricted Web sites and the reasons for these restrictions, arrests and harassment of Web users and journalists, and the means by which the citizens bypass these restrictions.

III

Analyzing the Internet Freedom Index Model conclusions revealed the high importance of Human Capital (Education, Literacy), level of technological readiness, communication and personal computers deployment and the measure of economical freedom in the country. The discourse also deals with the changes in each of these factors over the period of 2002-2005. Based on the Internet Freedom Index, of the four countries surveyed U.A.E enjoys the most freedom, yet it is deteriorating most quickly over three consecutive years. It has the lowest improvement rate by the Internet Freedom factors as compared to the other three countries. Actually the rest of the three countries (Syria, Egypt, Saudi Arabia) have the most potential – each one of them by making the necessary improvements of the relevant parameters for advancement on the Internet Freedom Index in the coming years.

IV

Table of Contents Abstract ........................................................................................................... ‫א‬ Introduction....................................................................................................... 1 Research Objective .................................................................................................. 1 Methodological Background...................................................................................... 1 Postulations .............................................................................................................. 4 Chapter A – The Internet – Filtering Methods and Circumvention in Internet Filtering ..... 6 Internet Filtering.......................................................................................................... 7 The Internet and its Role in Totalitarian Regimes................................................... 9 Totalitarian Regimes Control of the Internet ..................................................... 11 Internet Filtering - How Does it Really Works? .................................................... 13 Access Blockage ............................................................................................. 13 Inclusion Filtering ......................................................................................... 13 Exclusion Filtering ....................................................................................... 13 Blocking Method.............................................................................................. 15 Blocking Place................................................................................................. 17 Local ........................................................................................................... 17 Organizational ............................................................................................. 17 National ....................................................................................................... 18 Content Filtering ............................................................................................. 18 Regulatory Blocking ........................................................................................ 20 Monitoring........................................................................................................ 20 Circumvention .......................................................................................................... 20 Circumvention Websites ................................................................................ 21 Circumvention Programs ............................................................................... 22 Tutorials........................................................................................................... 24 Linkage............................................................................................................ 25 Personal Knowledge ..................................................................................... 25 Chapter B – Internet Usage Restriction: The State of the Research .......................... 27 Experiments.............................................................................................................. 27 Internet Filtering .................................................................................................. 27 Jonathan Zittrain & Benjamin Edelman ............................................................ 27 OpenNet Initiative............................................................................................. 28 Models and Indexes ................................................................................................ 30 Authority Characteristic ....................................................................................... 30 Level of Democracy/Autocracy - Polity IV Project ............................................ 30 Worldwide Governance Indicators.................................................................... 31 Levels of Restrictions .......................................................................................... 32 Alexander Gruhler ............................................................................................ 32 Reporters Without Borders ............................................................................... 32 Information Technology and Communication Accessibility .................................. 33 Digital Access Index (DAI)................................................................................ 33 Total Country Connectivity Measure (TCCM)................................................... 34 Internet Diffusion .................................................................................................. 35 Richard Beilock, Daniela V. Dimitrova.............................................................. 35 Global Diffusion of the Internet Project (GDI) ................................................... 36 Nikhilesh Dholakia, Ruby Roy Dholakia, Nir Kshetri......................................... 37 B. Bazar & G. Boalch ....................................................................................... 38

Sean McLaughlin.............................................................................................. 43 Researches.............................................................................................................. 46 Mauro F. Guillen & Sandra L. Suarez............................................................... 46 Michel Elie ........................................................................................................ 47 Eszter Hargittai................................................................................................. 49 Eric Arnum & Sergio Conti................................................................................ 51 Social Factors Influence over Internet Diffusion ................................................. 53 Demography..................................................................................................... 53 Leo W. Jeffres .................................................................................................. 53 Gender ............................................................................................................. 54 Nikhilesh Dholakia, Ruby Roy Dholakia, Nir Kshetri......................................... 54 Age................................................................................................................... 55 Regime Policy, Monopoly and Political Freedom Influence over Internet Diffusion55 Government Policy ........................................................................................... 55 Political Freedom Vs. Economical Freedom ................................................... 56 Katsuyoshi Okui ............................................................................................... 56 Human Capital Influence Over Internet Diffusion ................................................ 57 Education ......................................................................................................... 57 English Language ............................................................................................ 58 Internet Influence over Society ........................................................................... 58 Paul DiMaggio, Eszter Hargittai , W. Russell Neuman, and John P. Robinson 58 Internet and Arab Society ................................................................................. 61 Chapter C – The Restrictions of Internet Use in Iran and the Arab World – in Principle and in Practice ....................................................................................................... 64 Communication and Internet in Iran and the Arab World ......................................... 64 Supervision of the Internet in Iran and the Arab World ............................................ 72 Supervision of the Internet in Iran and the Arab World - in Principle .................... 73 Fear of Internet Expansion ............................................................................... 73 Oppositional Activity..................................................................................... 73 Defending Tradition and Cultural Identity ..................................................... 73 Preserving Tradition and Religious Values ................................................ 74 Preserving Control over the Communication ............................................... 74 Intellectuals as Western Culture Agents ...................................................... 75 Metods of Supervision...................................................................................... 75 Access Prevention............................................................................................ 76 Regulatory................................................................................................... 76 Technological .............................................................................................. 76 Economical ................................................................................................. 76 Access Blocking and Filtering ......................................................................... 77 Online Activity Monitoring ............................................................................... 78 Circumvention .................................................................................................. 78 Public Discourse .............................................................................................. 79 Supervision of the Internet in Iran and the Arab World - de Facto ....................... 79 Iran ................................................................................................................... 80 Internet Usage............................................................................................. 80 Activity of the Establishment ..................................................................... 82 Legislation ................................................................................................... 84 Supervision ................................................................................................. 85 ISPs ......................................................................................................... 86 Users ....................................................................................................... 87

Websites .................................................................................................. 87 Internet Cafes ........................................................................................ 87 Internet Filtering and Blocking of Websites .................................................. 88 Websites ................................................................................................. 88 Weblogs.................................................................................................. 91 Arrests.......................................................................................................... 92 Circumvention .............................................................................................. 99 Tunisia.............................................................................................................. 99 Legislation .................................................................................................. 100 ISP ......................................................................................................... 101 Internet Cafes ....................................................................................... 102 Supervision ................................................................................................ 103 Users ..................................................................................................... 103 ISPs ....................................................................................................... 104 Internet Cafes ....................................................................................... 104 Internet Filtering and Blocking of Websites ............................................... 105 Arrests........................................................................................................ 107 Libya............................................................................................................... 108 Internet Usage............................................................................................ 110 Arrests........................................................................................................ 110 Bahrain ........................................................................................................... 111 Internet Usage............................................................................................ 112 Cost............................................................................................................ 113 Legislation .................................................................................................. 113 Supervision ................................................................................................ 115 Websites ................................................................................................ 115 Internet Filtering and Blocking of Websites ............................................... 116 Arrests........................................................................................................ 119 Jordan ............................................................................................................ 120 Internet Usage............................................................................................ 121 Legislation .................................................................................................. 121 Supervision ................................................................................................ 122 Internet Filtering and Blocking of Websites .............................................. 122 Arrests........................................................................................................ 123 Qatar .............................................................................................................. 123 Chapter D – Internet Freedom Index ................................................................. 126 1. Basic Assumptions ........................................................................................ 128 2. Model Sources............................................................................................... 129 3. Database Preparation for Statistical Processing, Index Scoring Computation130 Phase A – Data Aggregation ........................................................................ 131 Phase B – Raw Value Formula Computing .................................................. 132 Phase C – Parameters Standartization ........................................................ 133 Phase D – Indices, Formula Parameters and Formula Computation............ 134 4. The Research in Context of the Model .......................................................... 136 5. Internet Freedom Index – Parameters, Weights, Scores and Legend ........... 137 6. Models Main Findings ....................................................................... 150 Chapter E – Internet in Syria ............................................................................ 151 History....................................................................................................... 151 Pilot Project .................................................................................................... 152 Project Planning ........................................................................................ 153

Project Goals.............................................................................................. 153 Implementation........................................................................................... 153 Subscribers – Target Audience .................................................................. 153 Cost............................................................................................................ 154 Public Access Project..................................................................................... 154 Implementation........................................................................................... 154 Subscribers – Target Audience ................................................................. 154 Communication Speed............................................................................... 155 Future Internet Project.................................................................................... 155 Internet in Syria Today ................................................................................... 157 Internet Usage............................................................................................ 157 Cost............................................................................................................ 160 Legislation .................................................................................................. 162 Supervision ................................................................................................ 163 Internet Filtering and Blocking of Websites ................................................ 166 Public Discourse ........................................................................................ 168 Arrests and Harassments of Internet Users and Journalists ...................... 168 Journalists' Arrests................................................................................. 169 Journalists' Harassments ...................................................................... 170 Internet Users Arrests ........................................................................... 170 Circumvention ............................................................................................ 173 Disscusion and Conclusions – Characteristics of Blocked Websites.......... 174 Chapter F – Internet in Egypt ........................................................................... 178 History........................................................................................................ 178 Internet Usage............................................................................................ 185 Legislation .................................................................................................. 188 Supervision ................................................................................................ 188 Internet Filtering and Blocking of Websites ................................................ 191 Public Discourse ...................................................................................... 191 Arrests........................................................................................................ 191 Disscusion and Conclusions – Characteristics of Blocked Websites.......... 193 Chapter G – Internet in Saudi Arabia ................................................................. 196 History........................................................................................................ 196 Cost............................................................................................................ 200 Legislation .................................................................................................. 201 Internet................................................................................................... 201 Internet Cafes ........................................................................................ 204 Supervision ................................................................................................ 205 Internet................................................................................................... 206 Cellular Phones...................................................................................... 208 Internet Filtering and Blocking of Websites ............................................... 209 The Method............................................................................................ 209 The Contents ......................................................................................... 211 Public Discourse ...................................................................................... 216 Arrests ...................................................................................................... 217 Circumvention ............................................................................................ 217 Disscusion and Conclusions – Characteristics of Blocked Websites ......... 219 Chapter H – Internet in U.A.E ........................................................................... 223 History........................................................................................................ 223 Internet Usage............................................................................................ 227

Cost............................................................................................................ 229 Legislation .................................................................................................. 230 Supervision ................................................................................................ 231 Internet Filtering and Blocking of Websites ................................................ 234 Public Discourse ........................................................................................ 236 Arrests........................................................................................................ 237 Circumvention ............................................................................................ 238 Disscusion and Conclusions – Characteristics of Blocked Websites.......... 239 Chapter I – Summary and Conclusions .............................................................. 241 Appendices................................................................................................... 254 A – Glossary ........................................................................................................... 254 B – Tools for Internet Content Filtering ................................................................... 260 C – Internet Penetration Rate and Usage Growth in Middle East and North Africa 261 D – Annual Worldwide Press Freedom Index – Reporters Without Borders ....... 262 E – Freedom House – Press Freedom Rankings................................................... 263 F – World Public Sector Report 2003: e-Government at the Crossroads............... 264 References ................................................................................................... 265 English................................................................................................................ 265 Arabic ................................................................................................................. 298 French ................................................................................................................ 301 Abstract ............................................................................................................ I

This work was carried out under the supervision of Prof. Eliezer Tauber (Department of Middle Eastern History) and Dr. Mordechai Kedar (Department of Arabic), Bar-Ilan University

Changes in Governmental Restrictions over the use of Internet in Syria, Egypt, Saudi Arabia and the United Arab Emirates between the Years 2002 – 2005

Tal Pavel Department of Middle Eastern History

Ph.D. Thesis

Submitted to Senate of Bar-Ilan University

Ramat-Gan, Israel

July 2007