Divreu Emunim Noach 5770

‫תוכן הענינים‬

‫‪úøæòá‬‬

‫דברות קודש ‪ .............................‬א‬ ‫מבאר רבותינו ‪ ...........................‬א‬ ‫מתוק מדבש ‪ .............................‬א‬ ‫פתגמין יקירין ‪ ...........................‬ב‬ ‫פרפראות ערבים ‪ .......................‬ב‬ ‫דבר בעתו ‪ ..................................‬ב‬ ‫דברי אלוקים חיים ‪ .....................‬ג‬ ‫זכרון צדיקים ‪ .............................‬ד‬ ‫דף הקהילה ‪ ................................‬ה‬ ‫הליכות והלכות ‪ ..........................‬ז‬ ‫הילולא דצדיקיא‪..........................‬ח‬

‫‪íùä‬‬

‫
זמנים לשב"ק
‬ ‫עלות השחר‪4.18 ......................‬‬ ‫נץ החמה‪5.45.............................‬‬ ‫סוף זמן ק"ש *‪7.50 ...................‬‬ ‫שקיעה‪5.01................................‬‬ ‫מוצ"ש ר"ת‪6.13 .....................‬‬

‫יו"ל ע"י קהל "תולדות אברהם יצחק"‬

‫למנהגנו מקדימין ב‪ 18-‬דקות‬

‫הזמנים לפי אופק ירושלים‬

‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫שבת מברכים ר"ח מר‪-‬חשון‬

‫שנה ו' גליון רל"ג‬

‫פרשת נח ו' מרחשון תש"ע‬

‫***‬

‫נוטפי דברי אמונים‬

‫שנשמעו בליל שב"ק פרשת נח‬ ‫צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה‬ ‫ופתח התבה בצדה תשים‪.‬‬ ‫איתא מהרה"ק ר' לייבלע אייגער זי"ע דמבה"פ‬ ‫צהר תעשה לתיבה‪ ,‬דרש"י הביא בזה ב' דעות‬ ‫י"א חלון וי"א אבן טובה‪ .‬ובאמת שניהם פי'‬ ‫אחד להם‪ ,‬דכשאדם הולך בשרירות לבו ושומע‬ ‫לקול יצרו‪ ,‬לא שייך אצלו שום מעצור וגבול‪,‬‬ ‫ועיניו ולבו משוטטים בכל בלי שום מניעה‪ .‬אבל‬ ‫אם שומע בקול יוצרו ית' ונמנע מלהכעיסו‬ ‫בעבירות‪ ,‬וחפץ לעשות רצונו‪ ,‬אזי הוא שם גבול‬ ‫ומעצור למעשיו‪ ,‬שלא יהיו נגד רצון הבורא‪,‬‬ ‫וכשיודע שהבורא ית' צוה לא תתורו אחרי‬ ‫לבבכם ואחרי עיניכם‪ ,‬שם הוא מעצור לעיניו‬ ‫מלהביט ברע‪.‬‬ ‫והנה בדורו של נח היה כל העולם מלא זוהמא‬ ‫וזנות‪ ,‬ופרוץ בכל מיני עבירות‪ ,‬ונח רצה כל ימיו‬ ‫רק לעשות רצון קונו‪ ,‬ולא נמשך אחרי כל דורו‪,‬‬ ‫והתנהג בבחינת חלון שהוא בצמצום המעשים‪,‬‬ ‫דחלון מורה על צמצום‪ ,‬שסוגר בעד הבית‪ ,‬ועי"ז‬ ‫זכה לאבן טובה הרומז לאור גדול‪ ,‬שהמתנהג‬ ‫בצמצום מחמת אימת בוראו ית'‪ ,‬זוכה לאור‬ ‫גדול שמאיר לו הבוי"ת‪.‬‬ ‫***‬ ‫בחתם סופר איתא עה"פ אלה תולדות נח נח‬ ‫איש צדיק תמים וגו'‪ ,‬דבימי נח היה עולם מזוהם‬ ‫וחרב ר"ל‪ ,‬ואפי' אחר המבול ג"כ היה המעשה‬ ‫עם חם‪ ,‬ונח ראה שבלא קדושה וטהרה אין קיום‬ ‫לעולם‪ ,‬כדאי' במדרש עולם בנוי עולם חרב וכו'‪,‬‬ ‫והיה דואג להמשך העולם‪ ,‬ורק אחרי עשרה‬ ‫דורות שבא אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬שעליו נאמר‬ ‫אלה תולדות השמים והארץ בהבראם‪ ,‬ודרשו‬ ‫חז"ל אל תקרי בהבראם אלא באברהם‪ ,‬שהוא‬ ‫היה תכלית בריאת העולם‪ ,‬התנחם נח ויכל‬ ‫להסתלק מן העולם‪ ,‬ולכן איתא במדרש שבן‬ ‫נ"ח שנה היה אברהם כשמת נח‪.‬‬ ‫וזה פירוש הכתוב אלה תולדות נח נח וגו'‪ ,‬שרק‬ ‫כשראה נח תולדותיו‪ ,‬שהוא אברהם אבינו שהי'‬ ‫בן נ"ח שנה‪ ,‬והי' צדיק תמים‪ ,‬יכל נח להסתלק‬ ‫מן העולם בשלוה‪ ,‬בידעו שעתה כבר יש מי‬ ‫שיבנה העולם בקדושה‪ ,‬ויחנך דורות להשי"ת‬ ‫כמ"ש בו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו‬ ‫אחריו וגו'‪.‬‬

‫תשס"ד‬

‫בשם משמואל מביא עובדא בא' שבא לפני‬ ‫הרה"ק הר"ר ברוכ'ל מעזבוזער זי"ע‪ ,‬ונתן לו‬ ‫הרה"ק שלום וא"ל בזה"ל שלום עליכם ר' נח‪,‬‬ ‫וואס מאכט איר עפעס ר' נח‪ ,‬ומה תאמרו איזה‬ ‫פשט בפרשה שלכם ר' נח‪.‬‬ ‫ומבאר פירוש הדברים‪ ,‬דהנה ידוע בשם האריז"ל‬ ‫דהנשמות העליונות שבעוה"ז פעלו פעולות‬ ‫גדולות‪ ,‬וכבר באו לבוא לתיקונם השלם‪ ,‬חפצות‬ ‫וחושקות שעוד נשמות יתעלו ויגיעו למדרגתם‪,‬‬ ‫ע"כ כשזוכה אדם לקיים מצוה מתעברות בו‬ ‫אותן נשמות הצדיקים ומסייעות אותו להשיג‬ ‫מדרגות גבוהות‪ ,‬ולא שנחסר מאותן הנשמות‬ ‫משהו‪ ,‬אלא כאור השמש‪ ,‬שאע"פ שמאירה‬ ‫לארץ ולדרים‪ ,‬אין נחסר מאורה כלום‪ ,‬וכן‬ ‫הנשמות הללו אע"פ שמשפיעות אורם‪ ,‬אין‬ ‫נחסר מהם כלום‪.‬‬ ‫לכן כשראה הרה"ק ר"ר ברוכ'ל זי"ע על אותו‬ ‫אדם שקיים איזה מצוה שעסק בה נח‪ ,‬קרא לו‬ ‫בשם ר' נח‪ ,‬כיון שבוודאי נתעברה בו נשמת נח‬ ‫כשקיים זו המצוה‪ ,‬דהרוצה לעשות רצון הבורא‪,‬‬ ‫מסייעים אותו מן השמים בכוחות גדולים כנ"ל‪.‬‬ ‫***‬ ‫המגיד מקאזניץ זי"ע מבאר‪ ,‬הא דהוצרכה התורה‬ ‫לכתוב מעשי דור המבול ודור הפלגה ומעשי‬ ‫סדום‪ ,‬להורות על מאמר התנא באבות הקנאה‬ ‫והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם‪,‬‬ ‫דדור המבול היה משום קנאה‪ ,‬כמ"ש כי מלאה‬ ‫הארץ חמס‪ ,‬והיינו שגזלו מחמת קנאה‪ ,‬ודור‬ ‫הפלגה רצו לעלות לשמים כדי לנחול כבוד‪,‬‬ ‫ובסדום היה כח התאוה ר"ל‪ ,‬וע"י ג' דברים אלו‬ ‫חרב העולם‪ ,‬וכמה יותר שזוכים להתרחק מזה‬ ‫נבנה העולם‪.‬‬ ‫עומדים אנו לזמר אודה לקל וגו' ברן יחד כוכבי‬ ‫בוקר‪ ,‬וחשבתי שעתה הוא זמן ראוי לזמר ניגון‬ ‫זה‪ ,‬כיון שעומדים אנו בתחילת זמן החורף‪,‬‬ ‫וצריכים אנו לנצל את ההייליגע ווינטער נעכט‪,‬‬ ‫שהרה"ק בעל עטרת צבי זי"ע אמר עליהם שיש‬ ‫בהם קדושת חוה"מ‪ ,‬ע"כ חובה עלינו לזכור לנצל‬ ‫כל רגע לתורה‪ ,‬ירא"ש‪ ,‬קדושה‪ ,‬וזיכוך החומר‪,‬‬ ‫ואיזה פנים יש אז מ'פארשלאפט די הייליגע‬ ‫פארטאגס'ן ח"ו‪.‬‬

‫א‬

‫את האלקים התהלך נח‪.‬‬ ‫פירש רש"י ז"ל נח היה צריך סעד לתומכו‪ ,‬אבל‬ ‫אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו‪ ,‬סע"ד‬ ‫בגי' דל"ק‪ ,‬ונח מרמז על מי שעושה שלום עם הגוף‬ ‫ורוצה במנוחה‪ ,‬ואברה"ם הוא אב"ר מ"ה‪ ,‬דהיינו‬ ‫שמבטל כל עצמיותו ומוסר את כל גופו להשי"ת‪,‬‬ ‫ומי שהוא עוד בבחינת נח שקשה לו היגיעות‪ ,‬זה‬ ‫צריך תמיד סעד ומסירות נפש‪ ,‬אבל מי שהוא‬ ‫בבחינת אב"ר מ"ה שהוא מס"נ האמיתי ונהנה‬ ‫מיגיעו‪ ,‬זה אין צריך סעד לתומכו‪ ,‬כי הוא לא נחשב‬ ‫בעינו לכלום ואינו רוצה כלום רק למסור נפשו‬ ‫לפניו יתברך‪.‬‬

‫‪ò"éæ æ"äåîãà ÷"äéáø‬‬ ‫ולעבר שני בנים וכו' ושם אחיו יקטן‪.‬‬ ‫פירש"י וז"ל למדנו שהיה עבר נביא וכו'‪ ,‬יקטן‬ ‫שהיה עניו ומקטין עצמו לכך זכה להעמיד כל‬ ‫משפחות הללו עכ"ל‪ ,‬רואים מזה שעניו חשוב יותר‬ ‫מנביא‪ ,‬שהרי עבר הגם שהיה נביא עם כל זה לא‬ ‫זכה להעמיד כל כך משפחות כמו יקטן בנו שהיה‬ ‫עניו וזכה להעמיד עשר משפחות‪ ,‬וזהו שמסיים‬ ‫הכתוב כל אלה בני יקטן שלא נאמר כן בשאר‬ ‫הזכות‬ ‫משפחות‪ ,‬לרמז שכל אלה דהיינו זה‬ ‫להעמיד משפחות רבות‪ ,‬בני יקטן הוא תוצאה של‬ ‫ענוה ושפלות רוח‪ ,‬שכל אדם שיש לו שפלות רוח‬ ‫זוכה להעמיד משפחות רבות‪.‬‬

‫‪ò"éæ äðåîà éøáãä ÷"äéáø‬‬ ‫נח איש צדיק תמים‪.‬‬ ‫און ווי אזוי האט ער געקענט זיין א צדיק‪ ,‬ווייל את‬ ‫האלקים התהלך נח‪ ,‬ווייל ביי יעדען ריר וואו ער‬ ‫איז געגאנגען איז ער געגאנגען נאר מיט'ן‬ ‫אויבערשטען‪ ,‬ער האט אויף אלע זאכן מתפלל‬ ‫געווען פאר'ן אויבערשטען‪ ,‬מיט דעם כח האט ער‬ ‫זיך געקענט מתגבר זיין אויף אלע נסיונות‪.‬‬

‫‪ò"éæ äðåîà éøáãä ÷"äéáø‬‬

‫‪ R‬מתוק מדבש ‪Q‬‬ ‫‪.'åâå çð çð úåãìåú äìà‬‬ ‫‪éôë íãàä íù úà íéàøå÷ åéä íéðåùàøä úåøåãá‬‬ ‫‪"íãà" åîùá íãàì àø÷ ä"á÷äù åîë ,àåäù äî‬‬ ‫‪íéèáùä ïëå ."äîãàä" ïî øôò àøáðù éôì‬‬ ‫‪úùøôù íåùî ,çð åîù àø÷ð äîìå .äøåúá øàåáîë‬‬ ‫‪øîà ïëìå ,'ä éðéòá ïç àöî çðå úîééñî úéùàøá‬‬ ‫‪åîù ìù äáéñä åäæ åðééä ,çð úåãìåú äìà ïàë‬‬ ‫‪.'ä éðéòá ïç àöîù éôì "çð" àø÷ðù‬‬

‫)מבתרי כתבי משפיע קהילתנו הק'‬ ‫הגה"צ רבי דניאל פריש זצ"ל(‬

‫‪ R‬פתגמין יקירין ‪Q‬‬

‫‪ R‬פרפראות ערבים ומתוקים ‪Q‬‬

‫לפרשת השבוע בדרך המוסר והחסידות‬

‫פנינים על הפרשה‬

‫אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‪.‬‬

‫‪.äáúì äùòú øäö‬‬

‫‪.(é " ùø ) íéîä åäå÷çãù ãò‬‬

‫יש לדקדק על מלת היה שהוא כמיותר‪ ,‬או הוא בדורותיו היה לו‬ ‫לומר‪ .‬ונראה על פי פשוטו דהנה עיקר עבדות ה' שיהיה תמיד‬ ‫בשמחה כי מדת העצבות מזיק מאד לעבודת הבורא‪ .‬ועיין בספר‬ ‫הישר לרבינו תם גנות מדה זו של העצבות‪ .‬ומטבע האדם הרוצה‬ ‫לעבוד ה' באמת שיש לו מעט עצבות מחמת שמעשיו אינם ישרים‬ ‫בעיניו שדומה לו תמיד שממעט בעבדות ה' על כן צריך להתחזק‬ ‫עצמו נגד מדה זו להיות תמיד בשמחה וביותר יש לאדם עצבות‬ ‫כשהולך בתום ושוקד בעבדות ה' באמת ורצונו ותשוקתו תמיד‬ ‫להרבות כבוד שמים בראותו שח"ו בני דורו אינם הולכים בדרך הישר‬ ‫לד' אזי מעשיהם של אותו הדור הם מעציבים מאד את הצדיק ובפרט‬ ‫בראותו שבני דורו מכעיסים נגד ה' אזי ביותר הוא נעצב וצריך אז‬ ‫התחזקות יותר ויותר לעבוד את ה' בשמחה כדי שלא יפול במדת‬ ‫העצבות ח"ו‪ .‬וזה פירוש הפסוק איש צדיק תמים היה בדורותיו‪ ,‬רצה‬ ‫לומר שמשבח את הצדיק נח שאפילו בדורותיו שהיו רשעים‬ ‫ומכעיסים נגד רצונו ית"ש היה מתחזק בצדקתו לעבוד את ה' ית"ש‬ ‫בשמחה וזה נרמז במלת והיה כדאיתא בכמה מקומות במדרש שכל‬ ‫מקום שנאמר והיה הוא לשון שמחה‪.‬‬

‫" ‪äìôúå äøåú äìî äùåøéô " äáú‬‬ ‫‪úåéöøàäå úåéîùâä ìåáîî äìéöîä‬‬ ‫‪ìù åùåøéô äæå ,íìåòä úà óéöîä‬‬ ‫" ‪øåà äùòúù " äáúì äùòú øäö‬‬ ‫‪äøåú ìù äìî ìë àáúù ,äìîì‬‬ ‫‪. äøéäáå äøéàî ,êéôî úàöåéä äìôúå‬‬

‫‪àì ,äéä íéîú ÷éãö çð ïëúéä äù÷å‬‬ ‫‪êéøö ãåò íâå ? äîéìù äðåîàá ïéîàé‬‬ ‫‪?ïéîàî åðéàå ïéîàî ïåùìä ïéáäì‬‬

‫מאור ושמש‬

‫‪úîà úôù‬‬ ‫‪ìëàé øùà ìëàî ìëî êì ç÷ äúàå‬‬ ‫‪.êéìà úôñàå‬‬ ‫‪,áåè ìë òôùá ú " éùä êððç øùàë‬‬ ‫‪ìà ,ìëàé øùà ìëàî ìëî êúéááå‬‬ ‫‪êúéá éðá íééðò åéäé àìà êãáì ìëàú‬‬ ‫‪ãåîò 'é é ' ë‬‬ ‫"‪ïé÷éøèåð " ê" éìà úôñàå‬‬ ‫‪.ïåéá ' à ïéîé' ì‬‬ ‫‪íééç éøîà‬‬ ‫‪éî éðôî äáúä ìà ' åâå çð àáéå‬‬ ‫‪. ìåáîä‬‬ ‫‪åðéàå ïéîàî ,äéä äðîà éðè÷î çð óà‬‬ ‫‪äáéúì ñðëð àìå ,ìåáîä àáéù ïéîàî‬‬

‫‪é" ùäù ïéîàî äéäù åùåøéôá éì äàøðå‬‬ ‫‪ïéîàî åðéàå ,ìåáîä àéáäì ìåëé ìë‬‬ ‫‪äáåùúá ä "á÷ä íúåà øéæçé àìù‬‬ ‫‪ãò ,ïéã øæâä íäéìòî ìèåáéå‬‬ ‫‪. íéîä åäå÷çãù‬‬ ‫‪éëãøî øîàî‬‬ ‫‪.íùâä àìëéå‬‬ ‫‪ :äøåñî‬״‪ íùâä àìëéå‬״‪ ,‬״‪íòä àìëéå‬‬ ‫‪ àéáäî‬״‪øéåàä âæîù íéàåø íéîòô .‬‬ ‫‪,íùâ ãøé èòî ãåò äðäå ,äðúùî‬‬ ‫‪÷ôåàä ? ïéà íù âå ,çåøå íéàéùð ìáà‬‬ ‫‪éðôî ? äîì äæ ìëå . øäáúî áåù‬‬ ‫‪ ù‬״‪ àéáäî íòä àìëéå‬״‪íòä íâ éë ,‬‬ ‫‪åðéàå ä÷ãö çéèáî àåäù ,êë âäåð‬‬ ‫‪íéàøî ,íéîùä ïî íéùåò êëå ,ïúåð‬‬ ‫‪.åððéà íùâä ìáà ,íéððò‬‬ ‫‪óñåé éøáã‬‬

‫איש צדיק תמים היה בדורותיו‪.‬‬ ‫פירש"י יש מרבותינו שדורשים אותו לשבח וכו' ויש שדורשים אותו‬ ‫לגנאי כו' אלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום‪ .‬יל"ד הלא‬ ‫מ"מ היה צדיק וכי ניתן מדה לצדיקים כמה יהיה‪ .‬אך הנה זה מעלת‬ ‫הצדיקים אשר מעולם כי עם כל המצות ומעש"ט שעושים תמיד נחת‬ ‫רוח לפני ה' ית"ש עם כל זה אינם חשובים בעיניהם לכלום‪ .‬כאשר‬ ‫הם דבוקים בה' ודבקו בדרכיו אשר במקום גדולתו שם אתה מוצא‬ ‫ענוותנותו וכן כל הצדיקים עם גודל מעלתם אתה מוצא ענוותנותם‬ ‫כמ"ש בא"א ע"ה שאמר )בראשית יח‪ ,‬כז( הנה נא הואלתי לדבר‬ ‫ואנכי עפר ואפר ר"ל אף שכבר הואלתי לדבר פא"פ עם הש"י בכל‬ ‫זה אנכי עפר ואפר‪ .‬וכן בעקידה נאמר )שם כב‪ ,‬יז( הרבה ארבה את‬ ‫זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ר"ל שיהיו במעלה‬ ‫גדולה כמ"ש )דניאל יב‪ ,‬ג( ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד‪ .‬אף‬ ‫על פי כן יהיו בעיני עצמם כחול הים אינם חשובים לכלום‪ .‬וזהו הענין‬ ‫בנח שהשביחו הכתוב איש צדיק תמים היה וגו' והוא ידע בעצמו‬ ‫שהוא צדיק כמבואר במד"ר לכן דורשים אותו לגנאי שאלו היה בדורו‬ ‫של אברהם אז לא היה חשוב בעיניו לכלום כי היה למד מאברהם‬ ‫אבינו ע"ה שלא היה חשוב בעיניו לכלום כמ"ש ואנכי עפר ואפר‬

‫תפארת שלמה‬ ‫אלה תולדות נח גו' בדורותיו‪.‬‬ ‫ופרש"י ז"ל יש מרבותינו דורשין אותו לשבח ויש דורשין אותו לגנאי‬ ‫כו'‪ .‬ולכאורה יפלא למה ידרשו לגנאי‪ ,‬מאחר שאפשר לדורשו לשבח‬ ‫לאיש צדיק תמים כזה‪ .‬אכן י"ל דשניהם אמת וכל אחד ואחד דורש‬ ‫טובו ושבחו של נח הצדיק‪ .‬לדרשה ראשונה הוא כפשוטו דמכש"כ‬ ‫אילו היה בדורו של אברהם היה צדיק ביתר שאת‪ .‬והיש דורשין‬ ‫לגנאי ר"ל שעיקר השבח שהעידה התורה עליו הוא זה שלא היה‬ ‫נחשב בעיניו לכלום‪ .‬וכל עבודתו וצדקתו וזכיות אשר עשה לא היה‬ ‫כ"כ נחשב בעיניו‪ .‬כי אמר בלבו בדור הזה שהם רשעים אז אני‬ ‫נחשב לצדיק נגד אנשי דורי‪ ,‬כי השי"ת רואה מעשיהם הרעים ולכך‬ ‫מחשב אותי לצדיק נגדיהם‪ .‬אבל אלו הייתי בדור של צדיקים כמו‬ ‫אברהם וכדומה לא היו מעשיי וצדקותי נחשב לכלום ולמאומה נגד‬ ‫מעשיהם וצדקותיהם של אותם הצדיקים כי עדיין לא עשיתי כלום‬ ‫וזהו עיקר השבח שהעידה עליו תורתנו הק' צדיק תמים היה בדורותיו‬ ‫ר"ל שנח היה סובר כן במחשבתו שהוא רק צדיק נגד אנשי דורו‬ ‫מחמת שהיה שפל נבזה בעיניו למאוד‪ .‬ונמצא ששני הפירושים‬ ‫דורשין שבחו וטובתו ושניהם צדקו יחדיו והבן‪.‬‬

‫אוהב ישראל‬

‫‪ R‬דבר בעתו ‪Q‬‬ ‫"חודש מר‪ -‬חשוון" "די אייליגע ווינטער נעכט"‬ ‫חודש מרחשון מרומז בפרשת נח‬

‫די אייליגע ווינטער נעכט‬

‫בכל השנים קורין פרשת נח בהתחלת חודש‬ ‫מרחשון‪ ,‬יש לומר טעמא דמילתא‪ ,‬כי בכל‬ ‫חודש תשרי אנו עוסקים בתפילות ובמצוות‪,‬‬ ‫ולזה נקרא ירח האיתנים כידוע‪ ,‬ואחריו‬ ‫החודש מרחשון הנקרא ירח בול‪ ,‬המורה‬ ‫שאין בו כלום‪ ,‬וכאשר גם כל צמיחת‬ ‫הנטיעות הגשמיים נושרים בחודש הזה‪,‬‬ ‫וכדוגמת ההנהגה בעולם כן גם בנפש‪,‬‬ ‫שבחודש הזה אין שום התעוררות חדשה על‬ ‫ידי מצוות המתחדשות בזמן בפועל‪ ,‬רק‬ ‫הרחישה היא בלב‪ ,‬וזה בא משורש הרשימא‬ ‫קדישא הנקבע בנפש ישראל‪ ,‬אשר השרש‬ ‫הזה רוחש בלבבם תדיר‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק‬ ‫)בהקדמה פקודא שביעאה( בספרא דחנוך‬ ‫יתרשמון מיא וכו'‪ ,‬ודא רשימו כו' יעו"ש‪,‬‬ ‫ואף אם אין שום מעשה בפועל‪ ,‬הנה‬ ‫השורש הזה קבוע בלב ישראל כיתד בל‬ ‫ימוט‪ ,‬להתעורר על ידו לעבודת ה'‪ ,‬והחודש‬ ‫הזה הוא חודש השמיני רומז על דרגא‬ ‫תמינאה רזא דברית קדישא‪ ,‬ויש לומר שעל‬ ‫כן נקרא מרחשון‪ ,‬להורות על הרחישה‬ ‫בלבות בני ישראל כנ"ל‪ ,‬כי על פסוק ישרצו‬ ‫המים הנ"ל‪ ,‬מתרגם ירחשון מיא רחיש כו'‪,‬‬ ‫וזהו רחש לבי דבר טוב‪ ,‬כי טוב הוא רזא‬ ‫דברית כידוע‪ .‬והוא ענין הסדרא הזאת‬ ‫שהכל נתבטל‪ ,‬ורק נשאר הרחישה‬ ‫]שמשרש הרשימא קדישא[‪ ,‬שבשבילה‬ ‫נתקיים כל השייך אליה‪ ,‬וזהו וישאר אך נח‪,‬‬ ‫ואשר אתו וד"ל‪ .‬וזהו שמפטירין כי ההרים‬ ‫ימושו והגבעות תמוטינה וגו'‪ ,‬וברית שלומי‬ ‫לא תמוט‪ ,‬יורה אף שכלו כל הכוחות‬ ‫הנקראים הרים וגבעות‪ ,‬הנה שורש הקדושה‬ ‫הקבוע בכם הנקרא ברית שלומי‪ ,‬זאת לא‬ ‫תמוט לעולם‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬

‫הרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע אמר‪,‬‬ ‫א איד קען זיך אויסבעטען ווינטער‬ ‫פארטאגס ווי יום הקדוש ביי נעילה‪] ,‬יהודי‬ ‫יכול לפעול באשמורת הבוקר בימות החורף‬ ‫כבעת תפילת נעילה ביום הקדוש‪.‬‬

‫)תורת אמת(‬

‫ב‬

‫)אוצר ישראל(‬

‫אמרו רז"ל לא איברא לילה אלא לגירסא‪,‬‬ ‫והיינו בלילי חורף וכו'‪ .‬ואמר ר"ל כל העוסק‬ ‫בתורה בלילה‪ ,‬חוט של חסד נמשך עליו‬ ‫ביום‪ ,‬שנא' יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה‬ ‫עמי‪ ,‬מה טעם יומם יצוה ה' חסדו‪ ,‬משום‬ ‫ובלילה שירה עמי‪ .‬ואיכא דאמרי אמר ר"ל‬ ‫כל העוסק בתורה בעוה"ז שהוא דומה‬ ‫ללילה‪ ,‬הקב"ה מושך עליו חוט של חסד‬ ‫בעוה"ב שהוא יום‪ ,‬שנא' יומם יצוה ה' חסדו‬ ‫ובלילה שירה עמי‪ .‬ומכל שכן מי שיש לו חק‬ ‫קבוע ללמוד בכל יום ונתבטל ביום‪ ,‬שהוא‬ ‫צריך להשלים חקו בלילה‪:‬‬ ‫)קיצור שולחן ערוך(‬

‫כתב בספרי מוסר והנהגות להרבות בלימוד‬ ‫ביותר בחודש הזה כי הוא חודש בסמוך הא'‬ ‫בשנה אחרי ירח האיתנים שהיה מרובה‬ ‫במצוות‪ ,‬ועכשיו בחודש הזה אין לנו שיור‬ ‫רק התורה הזאת‪ ,‬והוא תחלת החורף‪,‬‬ ‫והלילות כבר ארוכים‪ ,‬והוא העת לקבוע‬ ‫ולהרבות בשיעורי תורה‪ ,‬ע"ד שאחז"ל‬ ‫)עירובין ס"ה‪ (:‬לא אברי לילא אלא לשינתא‬ ‫עכ"ד‪ ,‬ואין לנו שום מועד ושום יומא דפגרא‬ ‫בחודש הזה רק לימוד תורה‪ ,‬הוא יאיר לנו‬ ‫בחודש הזה‪ ,‬ע"כ י"ל רמוז מרחשוו"ן גי'‬ ‫תור"ה שצריך לכלול עצמו בהתורה בחודש‬ ‫הזה כמז'‪.‬‬ ‫)שער יששכר‪ ,‬מאמר חודש מרחשון(‬

‫בעת רעוא דרעוין "שבת בראשית"‬ ‫אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה'‬ ‫אלקים ארץ ושמים‪.‬‬ ‫אי' במאור ושמש לבאה"כ הנ"ל‪ ,‬דהנה תיבת בהבראם‬ ‫נכתבה בה' זעירא‪ ,‬ובא לרמוז למשחז"ל )מנחות כט‪ ,‬ב והובא‬ ‫ברש"י( שהקב"ה ברא העוה"ז באות ה'‪ ,‬והעוה"ב באות י'‪.‬‬ ‫והרמז בזה הוא‪ ,‬שעל האדם למעט ולהקטין את ענייני‬ ‫העוה"ז הנרמזים באות ה'‪ ,‬ולעומתם לרומם את כל ענייני‬ ‫העוה"ב – היינו ענייני הקדושה והרוחניות‪ .‬כיון שענייני‬ ‫העוה"ז מביאים על האדם התגשמות‪ ,‬והוא מתרחק על‬ ‫ידיהם מן הקדושה‪ ,‬ונמנע ממנו ההתעלות בתורה‬ ‫ובעבודה‪ .‬ולזה נכתב ה' זעירא להורות שעל האדם למעט‬ ‫ככל יכלתו בעסקי העוה"ז‪.‬‬ ‫וזהו גם המשך הכתוב ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים‪,‬‬ ‫דהיינו האיך יוכל האדם להפך ממדת אלקים‪ ,‬שהיא מדת‬ ‫הדין‪ ,‬למדת הוי"ה שהיא מדת הרחמים‪ .‬ע"י שיעשה‬ ‫מבחי' ארץ דהיינו ענייני הארציות והעוה"ז‪ ,‬לבחי' שמים‪,‬‬ ‫דהיינו שיעלם לרוחניות‪ .‬שע"י שהאדם מעלה הגשמיות‬ ‫לרוחניות בכוחו להפך מדת הדין לרחמים‪.‬‬ ‫וזה עבודת האדם תמיד‪ ,‬להעלות הגשמיות לרוחניות‪.‬‬ ‫ובפרט עתה שעומדים אנו ב"ה אחרי שזכינו לקיים את‬ ‫מצוות הימים הק' העעל"ט‪ ,‬אשר הם ימים המלאים‬ ‫במצוות‪ ,‬ובהם זכינו להתדבק בהשי"ת ע"י קיום המצוות‪.‬‬ ‫שעי"ז נזדכך האדם בזיכוך החומר‪ ,‬ונכנס בו קדושת‬ ‫הימים הק'‪ .‬ועבודת האדם לעת הזאת היא להמשיך את‬ ‫אורם של הימים הק' גם להבא‪ .‬וכמאמר הצדיקים על‬ ‫חודש מרחשון‪ ,‬שנקרא כן מלשון רחושי מרחשין‬ ‫שפוותיה‪ ,‬שעדיין שפתותינו מרחשין מתפילות הימים‬ ‫הק' שעברו עלינו‪ ,‬ועדיין אורם מאיר וזורח עלינו‪.‬‬ ‫וזה עיקר העבודה‪ ,‬לראות שאחר שעברו ההייליגע טעג‪,‬‬ ‫לא יתגשם‪ ,‬וישמר מן היצר הרע המחפש עתה לנקום בו‬ ‫ולגשמו ח"ו‪ .‬שאין היצר יכול לסבול התעלותו‬ ‫והתרוממותו של האדם בימים הק'‪ ,‬וע"כ הוא אורב לו‬ ‫להכשילו‪ .‬ועל האדם להשמר ביותר מפניו‪ ,‬כיון שאחר‬ ‫התעלות כזו אין היצר בא להסיתו לעבור עבירות חמורות‬ ‫ח"ו‪ ,‬אלא מסיתו רק לדברים גשמיים‪ ,‬שאינם עבירות רק‬ ‫ענייני היתר‪ .‬וכאשר האדם שומע לו בזה ח"ו‪ ,‬יכול הוא‬ ‫לגשמו ולהורידו לגמרי מכל התעלות הקדושה שזכה לה‬ ‫בימים הק'‪ .‬וע"כ צריך האדם לעמוד על המשמר לבלתי‬ ‫שמוע לעצת יצרו‪ ,‬ולהשאר על מעמדו בהתרוממותו לבל‬ ‫יתגשם ח"ו‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' אהרן מזיטאמיר זי"ע מבאה"כ תדשא הארץ‬ ‫דשא )א‪ ,‬יא( ופירש"י שיהיה טעם העץ כטעם הפרי‪ .‬דהנה‬ ‫ב' מיני אנשים יש‪ .‬יש אנשים אשר נבראו בטבעם עם‬ ‫מדות טובות‪ ,‬אשר להם אין נסיונות קשים‪ ,‬ואין חומרם‬ ‫עבה כ"כ‪ .‬ולעומתם יש אנשים‪ ,‬אשר עצם בריאתם היא‬ ‫בהתגשמות גדולה‪ ,‬וכל פעולה קטנה באה להם בקושי‬ ‫גדול עד כדי מסירות נפש‪ ,‬וכל התעלות נחשב אצלם‬ ‫לעבודה גדולה‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב תדשא הארץ דשא‪ ,‬שהאדם אשר‬ ‫נברא במצב נעלה ובלא נסיונות‪ ,‬אף אם יהיה בהתעלות‬ ‫גדולה‪ ,‬אין זה חשיבות כ"כ לפני הבורא ב"ה‪ .‬משא"כ‬ ‫האדם שנברא בהתגשמות‪ ,‬וכל פעולה עולה לו בקושי‬ ‫גדול‪ ,‬עבודתו חשובה בעיני השי"ת לאין ערוך‪ .‬כיון שהוא‬ ‫מתנסה בנסיונות קשים‪ ,‬ולוחם ביצרו כדי להתגבר‬ ‫עליהם‪ ,‬והוא תמיד במלחמה עם יצרו כדי להכניעו‬ ‫ולשבר תאוותיו הגשמיות‪ .‬ובזה הוא גורם תענוג ונח"ר‬ ‫גדולים להשי"ת‪ .‬שאין תענוג גדול לפניו ית' יותר מאשר‬ ‫רואה ישראל לוחמים ביצרם עדכ"ש ית'‪ ,‬וחפצים‬ ‫להתקרב אליו ית'‪.‬‬ ‫והנה אומרים בכל יום פעמיים באהבה שמע ישראל וגו'‪,‬‬ ‫ואהבת את ה"א וגו'‪ ,‬ובאמת כל אחד מישראל אוהב את‬ ‫השי"ת‪ ,‬אבל אין די בזה‪ ,‬אלא צריך האדם להכניס בלבו‬ ‫ולהתבונן היטב מהי האהבה שאוהב את השי"ת‪ .‬שכן אם‬ ‫יש בו אהבה לתאוות‪ ,‬אין שייך שיאהב את השי"ת‪ .‬כי זה‬ ‫לעומת זה עשה האלקים )קהלת ז‪ ,‬יד( וכדברי הרמב"ם )הל'‬

‫תשובה י‪ ,‬ו( שהיו שגורים בפי כ"ק אאמו"ר זי"ע שאין‬ ‫שייך שתהיה באדם אהבת הבורא יחד עם אהבות‬ ‫אחרות‪ .‬כי הרוחניות והגשמיות אינם עולים בקנה אחד‪,‬‬ ‫ואם רוצה האדם לקיים ואהבת את ה"א‪ ,‬צריך הוא‬ ‫לשרש מעצמו האהבה שיש בו לגשמיות ולתאוות‪.‬‬ ‫וככל שיוסיף האדם במלחמתו ביצרו‪ ,‬ויעמוד‬ ‫בנסיונותיו‪ ,‬יוסיף לגרום נחת רוח מרובה לפניו ית'‪.‬‬ ‫שהשי"ת מתענג בראותו אדם מישראל הלוחם ביצרו‬ ‫ברצונו להתקרב אליו ית'‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב תדשא הארץ דשא‪ ,‬דהיינו שעל‬ ‫האדם למלא עצמו ברוחניות ובעבודת הבורא‪ ,‬שיהיה‬ ‫טעם עצו ופריו שוה‪ ,‬והחומר יהפוך לצורה‪ .‬שזהו‬ ‫תענוגו של הבורא ית"ש בראותו את האדם הזוכה‬ ‫להפך חומר לצורה‪ ,‬שהוא זכות גדולה ביותר לאדם‪.‬‬ ‫ועד"ז אי' בישמח ישראל עה"כ ואדם אין לעבוד את‬ ‫האדמה )ב‪ ,‬ה( דהיינו שאין לאדם שום עבודה כלל‪ ,‬זולת‬ ‫לעבוד את האדמה‪ ,‬דהיינו ליקח הגשמיות לעבדה‬ ‫ולהעלותה‪ .‬אדמה מלשון אדמה לעליון‪ ,‬וגם מלשון‬ ‫אדמה הרומז לתכלית השפלות‪ .‬והיינו שאם האדם מזכך‬ ‫את הגשמיות‪ ,‬אז נעשה בבחי' אדמה לעליון‪ .‬ואם ח"ו‬ ‫לא‪ ,‬הוא נעשה לבחי' אדמה‪ .‬וזה עיקר העבודה ליקח‬ ‫הגשמיות ולהעלותה לרוחניות‪ ,‬שתהיה כולה להשי"ת‪.‬‬ ‫ובזה צריך האדם להתבונן עתה‪ ,‬שעומדים אנו בתחילת‬ ‫זמן הלימודים‪ ,‬אחר שספג אל תוכו את קדושת‬ ‫המועדים והימים הק'‪ ,‬וקנה לעצמו קדושה נעלה‬ ‫בהתדבקותו בהשי"ת‪ .‬שהעיקר מן הכל שימשיך כל‬ ‫זאת גם לאחר מכן‪ ,‬ויהיה בבחי' רחושי מרחשין‪ .‬והרבה‬ ‫צריך האדם לבקש ולהתחנן שיזכה להמשיך בקדושת‬ ‫המועדים כדי להתעלות להשי"ת‪.‬‬ ‫וכאשר האדם עובד עם עצמו כדבעי‪ ,‬מושפע עליו‬ ‫השפעה ושמירה עליונה‪ .‬ועל דא אי' מהרה"ק מהר"י‬ ‫מבעלזא זי"ע עה"כ ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי‬ ‫לקח אותו אלקים )ה‪ ,‬כד( ואי' במדרש )זוהר חדש רות(‬ ‫שנעשה ממנו מלאך מט"ט הממונה לשמור על ישראל‪.‬‬ ‫וביאר הכונה בזה בהקדם דברי אביו הרה"ק מהר"ש‬ ‫זי"ע עה"כ במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך‬ ‫)תהלים קיט‪ ,‬ט( דנער רומז למלאך מט"ט שהוא בבחי'‬ ‫נער‪ .‬וזהו במה יזכה נער את ארחו‪ ,‬היינו מהו עבודתו‬ ‫וזכותו של מלאך מט"ט הנקרא נער‪ ,‬לשמור כדבריך‪,‬‬ ‫לשמור על ישראל שיוכלו להתדבק בו ית' ולהתעלות‬ ‫בקדושה עליונה‪ ,‬ולהתגבר על כל התאוות הגשמיות‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב ואיננו כי לקח אותו אלקים‪ ,‬שלקחו‬ ‫השי"ת לשמור על ישראל‪ .‬ומבאר הרה"ק מבעלזא מה‬ ‫טעם נבחר המלאך מט"ט דייקא לשמור על ישראל‪,‬‬ ‫הלא מלאכים הרבה יש בשמים אשר בכוחם לשמור‬ ‫את ישראל מכל רע‪ ,‬ומה מעלתו של מלאך מט"ט‪ .‬אלא‬ ‫הטעם הוא‪ ,‬שמלאך אינו יכול להשיג כלל מה נסיון‪,‬‬ ‫ואיזה קושי יש לאדם בכל נסיון‪ .‬אבל מלאך מט"ט‬ ‫שהיה אדם בשם חנוך‪ ,‬והרגיש בטעמו המר של הנסיון‪,‬‬ ‫ויודע הוא כמה קשה לאדם כל נסיון שעובר עליו‪ .‬וע"כ‬ ‫העמידו אותו דייקא לשמור על ישראל‪ ,‬שהוא יוכל‬ ‫להשאר להציל את האדם מנסיונותיו‪ ,‬ולשמור שיוכלו‬ ‫ישראל להשאר בקדושתם ובדבקותם בהשי"ת‪.‬‬ ‫וכאשר יש לאדם שמירה עליונה‪ ,‬ממילא יכול לעמוד‬ ‫בגבורה נגד יצרו‪.‬‬ ‫אי' בסה"ק תורת אמת )מהרה"ק ר' לייבל'י אייגער זי"ע( עה"כ‬ ‫ונח מצא חן בעיני ה' )ו‪ ,‬ח( שעל האדם לזכור תמיד‬ ‫שלית ליה מגרמיה כלום‪ ,‬וכל אשר יש לו הוא רק‬ ‫מחמת נשיאת חן שהשפיע עליו השי"ת‪ .‬וכמה שיקיים‬ ‫אדם מצוות ה' ויעשה נח"ר לפניו‪ ,‬אין די בזה לשלם‬ ‫להשי"ת על רוב רחמיו וחסדיו‪ .‬ולעולם לא יוכל האדם‬ ‫לצאת ידי חובתו לשלם להשי"ת על כל תגמולוהי‪ .‬וזהו‬ ‫גם מ"ש בתפילת ר"ה וגם את נח באהבה זכרת‪,‬‬ ‫שהתעלות האדם היא רק מכח האהבה ונשיאת חן‬ ‫שמשפיע עליו השי"ת‪ .‬וכאשר יש לאדם נשיאת חן‬

‫ג‬

‫תש"ע‬ ‫הוא ממשיך על עצמו כח הקדושה‪ ,‬ויש לו גם שמירה‬ ‫עליונה‪ ,‬ויכול הוא להתעלות להשי"ת‪.‬‬ ‫הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע מבאה"כ נעשה אדם בצלמנו‬ ‫כדמותינו )א‪ ,‬כו( בהקדם ביאור הכתוב ויברא אלקים את‬ ‫האדם )שם כז( שבריאת האדם היתה ע"י השי"ת לבדו‪,‬‬ ‫ומהו נעשה אדם‪ .‬אלא הכונה בזה‪ ,‬שאם רוצה האדם‬ ‫להתעורר בתשובה‪ ,‬אזי כל המלאכים והעולמות‬ ‫העליונים והצדיקים מסייעים בעדו לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫וכמשחז"ל הבא ליטהר מסייעין אותו )זוה"ק ח"ב עט‪ ,‬ב(‬ ‫שהכונה בזה למלאכים ולצדיקים המסייעים לאדם לשוב‬ ‫בתשובה‪ .‬וזהו כונת הכתוב נעשה אדם‪ ,‬שכאשר בא‬ ‫לשוב בתשובה ולהתעלות להשי"ת עומדים לימינו כל‬ ‫המלאכים לסייע לו למלא משאלתו‪.‬‬ ‫ועתה עומדים אנו בתחילת הזמן‪ ,‬שאז מקבל האדם כח‬ ‫גדול‪ ,‬אבל צריך הוא ליזהר ביותר שלא ליפול ברשת‬ ‫תאוות היצר‪ .‬ולא ישכח מכל ההתעלות שזכה לה בימים‬ ‫הק'‪ ,‬בחודש אלול‪ ,‬בר"ה‪ ,‬בעשי"ת‪ ,‬ביוה"ק‪ ,‬בסוכות‪,‬‬ ‫בהו"ר‪ ,‬ובשמ"ע‪ .‬וכאשר יבוא לידו רגע של נסיון‪ ,‬ידמה‬ ‫בנפשו שעומד הוא עתה בהו"ר או בנענועים וכדו'‪,‬‬ ‫ומחשבה זו בוודאי תביאהו לידי התעלות‪ ,‬שיוכל‬ ‫להתרומם על ידה להשי"ת‪.‬‬ ‫הנה בתחילת זמן הלימודים מתגבר ביותר כח התורה‬ ‫הק'‪ ,‬ובפרט כשעומדים לאחר חודש מלא בימים טובים‬ ‫ובמצוות‪ .‬וצריך האדם לנצל הזדמנות זו להתגבר בתורה‪,‬‬ ‫ולחזק עצמו בלימוד התורה ובשיעורי תורה כ"א לפי‬ ‫ערכו‪ .‬ובאותו הברען שהיה לו בימים הק' של ר"ה ויוה"ק‪,‬‬ ‫ובאמירת פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות‪ ,‬ישב עתה‬ ‫לעסוק בתורה‪ .‬וידמה בעצמו בעת שהולך ללמוד‪,‬‬ ‫שעומד הוא אחד מן הזמנים הנעלים שעברו עלינו‪ .‬וכך‬ ‫יוכל להמשיך על עצמו קדושת המועדים‪ ,‬ולהגביר כח‬ ‫הקדושה ואור השי"ת‪ .‬ועי"ז נזכה שיתקדש ש"ש על‬ ‫ידינו‪ ,‬ויהיה א געבענטשטע וועלט‪.‬‬ ‫וזה יתכן לבאר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם‪,‬‬ ‫שמים רומז לקדושה ולענייני רוחניות‪ ,‬וארץ רומז לענייני‬ ‫ארציות וגשמיות‪ .‬ומורה לנו התורה הק' אלה תולדות‬ ‫השמים והארץ‪ ,‬דהיינו שתכלית כל ענייני הגשמיות‬ ‫והרוחניות היא להעלותם להשי"ת‪ .‬שגם ענייני הרוחניות‪,‬‬ ‫התורה והתפילה והקדושה צריכין להעלותם שיהיו כולם‬ ‫להשי"ת‪ .‬וממשיך הכתוב ואומר בהבראם ודרשו רז"ל )ב"ר‬ ‫יב‪ ,‬ט( באברהם‪ ,‬דהיינו שבזכות אברהם אבינו ונשמות‬ ‫הצדיקים והמלאכים המסייעים ביד האדם‪ ,‬יכול הוא‬ ‫להעלות הכל להשי"ת‪ .‬ויתר כוחו של אברהם אבינו שהוא‬ ‫הכח של מסירות נפש‪ ,‬והוא העומד לנו שנוכל להתעלות‪.‬‬ ‫בהברא"ם בגימ' נ"ר‪ ,‬להורות שעי"ז נזכה שיהיה לנו‬ ‫לעכטיג‪ ,‬ויהיה א לעכטיגע וועלט‪ ,‬ונוכל לראות עד כמה‬ ‫עומד השי"ת לעזרינו‪ .‬אל"ה תולדו"ת השמי"ם והאר"ץ‬ ‫עה"כ בגימ' ויבי"ן כ"ל יצי"ר כ"י את"ה יצרת"ו‪ .‬שעי"ז‬ ‫נזכור שהשי"ת הוא אשר בראנו ויצרנו‪ ,‬והוא הנותן בנו כח‬ ‫להתגבר על יצרנו‪.‬‬ ‫ועי"ז נזכה שיהיה לנו א געבענטשטע וועלט און א‬ ‫געהויבענע וועלט עם שפע ברכה והצלחה‪ ,‬וירווה השי"ת‬ ‫מאתנו רוב תענוג ונחת רוח‪ ,‬ונזכה להנות תמיד מטובו‬ ‫ית'‪ ,‬שתהיה לנו א געזונטע יאהר עם השפעות ברו"ג‪ ,‬ועם‬ ‫ישועות כלליות ופרטיות‪ .‬ונזכה לגאולה שלימה בקרוב‬ ‫בב"א‪.‬‬

‫הדא"ח‬ ‫נדבת ידידינו הדגולים‬ ‫אברכי חבורת‬

‫"תולדות אברהם יצחק "‬ ‫בארה"ב‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫חן חן להם‬

‫‪ R‬מעשי הגדולים ‪Q‬‬ ‫לפרשת השבוע בדרך המוסר‬ ‫סיפר הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויזניץ‬ ‫זי"ע בעל הצמח צדיק‪ ,‬שנפגש פעם עם‬ ‫הרה"ק מליסקא זי"ע בעל אך פרי תבואה‪,‬‬ ‫באיזה מרחץ וסיפר לו כיצד נעשה לחסיד‪.‬‬ ‫כי בימי נעוריו למד באחת הישיבות‬ ‫גדולות‪ ,‬ורבותיו היו מאותם שלא נמנו‬ ‫בעדת החסידים‪ ,‬וכמובן שאף הוא היה‬ ‫כמותם‪.‬‬ ‫לאחר נישואיו התענה הרה"ק מליסקא‬ ‫זי"ע כמה ימים תענית הפסקה וברצונו‬ ‫היה להשלים תענית משבת לשבת‪ ,‬אולם‬ ‫מאחר שהתענית היתה כבידה עליו ולא‬ ‫היה יכול ללמוד הלך ברגל לרבו‪ ,‬וכשהגיע‬ ‫אליו נתעלף מחמת חולשה‪ ,‬ורק בקושי‬ ‫רב נתעורר על ידי הרופאים‪.‬‬ ‫ולפתע נפקחו עיניו והתחיל להכיר על‬ ‫מצח בני אדם את מעשיהם הטובים‬ ‫והרעים‪ ,‬וכמובן תלה זאת בזכות תעניתו‪.‬‬ ‫והחליט בנפשו לנסוע לגאליציע אל צדיקי‬ ‫הדור‪ ,‬כדי לתהות על קנקנם‪ ,‬כפי שזכה‬ ‫להכיר את רבותיו ראשי הישיבות אשר‬ ‫למד אצלם‪ ,‬ועלה בידו לעמוד על טיבם‬ ‫ועל טיב חביריו‪.‬‬ ‫ולראשונה נסע לעיר ראזלע‬ ‫יהודה צבי מראזלע זי"ע‬ ‫מפורסם לצדיק וקדוש וגם‬ ‫בחר בו ראשון להכיר אותו‬ ‫קנקנו בהסתכלות על מצחו‪.‬‬

‫אל הרה"ק‬ ‫אשר היה‬ ‫לגאון‪ ,‬ולכן‬ ‫ולתהות על‬

‫והיה כאשר אך נכנס לחדר הרה"ק‬ ‫מראזלע זי"ע גער בו ואמר לו בזה"ל‪ :‬וכי‬ ‫אם אדם מתענה חצי הפסקה כבר קנה‬ ‫עולמו בשעה אחת‪ ,‬להיות צופה נסתרות‬ ‫ולבקר מומם של צדיקים‪.‬‬ ‫לאט לך אברך יקר‪ ,‬לא יולד "חוזה" ביום‬ ‫אחד‪ ,‬ומיד נתפכח משגיאת הגדלות שלו‪,‬‬ ‫ועיניו לא יספו לראות כלום על מצחות‬ ‫האנשים‪ ,‬ויהי כאחד האדם‪.‬‬ ‫ברם נוכח לדעת כי הרה"ק מראזלע צופה‬ ‫ברוח הקודש‪ ,‬ושהה שם תקופה קצרה‬ ‫וקיבל תורה ויראת שמים מהרה"ק‬ ‫מראזלע‪.‬‬ ‫מאיר‬ ‫רבי‬ ‫להרה"ק‬ ‫משם נסע‬ ‫מפרעמישלאן זי"ע וברגע שדרכו רגליו על‬ ‫מפתן בית הצדיק‪ ,‬שאל אותו הרה"ק רבי‬ ‫מאיר'‪.‬‬ ‫זאג נאר יונגערמאן האט דיך דער ראזלער‬ ‫רבי דיר גוט מכבד געווען‪) ,‬אמור נא אברך‬ ‫האם היטב כיבד אותך הרב מראזלע‪ .‬ואז‬ ‫נוכח כי גם בפרעמישלאן שורה רוח‬ ‫הקודש‪ ,‬ומאז נתדבק בצדיקים רועי‬ ‫החסידות עד שזכה להיות בעצמו רועה‬ ‫נאמן לעדת חסידים אשר הסתופפו בצלו‪.‬‬

‫אנא! הקדש מזמנך למען פדיון שבויים והתפלל‬

‫על שלשת בחורי ציון היקרים האסורים‬ ‫ביפן החל משפטם ביום ראשון הבעל"ט‬

‫יואל זאב בן מירל ריסא חוה‪,‬‬ ‫יוסף בן איטא רבקה‪,‬‬ ‫יעקב יוסף בן רייזל‬ ‫שיצאו מאפילה לאורה‬ ‫ומשעבוד לגאולה אכי"ר‬

‫‪ R‬זכרון צדיקים ‪Q‬‬ ‫הרה"ק רבי יהודה צבי אייכנשטיין‬

‫זי"ע "אב"ד ראזלע"‬

‫יא"צ ראשון ז' מרחשון‬ ‫הרה"ק רבי יהודה צבי אייכנשטיין מראזלע זי"ע נולד‬ ‫לאביו הרה"ק רבי משה מסאמבור זי"ע בעל תפלה‬ ‫למשה‪ ,‬והיה חתן דודו ‪ -‬אחי אביו שר בית הזוהר‬ ‫הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬והיה קורא‬ ‫את חותנו "דער רבי דער שווער דער פעטער"‪.‬‬ ‫רבינו היה גדול בנגלה ובנסתר‪ ,‬והצטיין בפקחות‬ ‫ובחכמת חיים‪ .‬פ"א הגיע הרה"ק מרימינוב אל רבינו‬ ‫לשב"ק‪ ,‬וצוה הרה"ק להמשמש שיכינו לו לסעודה של‬ ‫שחרית של שבת תבשיל של רוטב‪ ,‬בעבלאך )פולים(‪,‬‬ ‫וקאשע )גרש של קוסמין(‪ .‬אבל המשמש שינה על דעת‬ ‫עצמו ולא שם "פולים" בתוך המרק‪ ,‬קצף הרה"ק‬ ‫מרימינוב עליו ואמר לרבנו שמשמשו קלקל לו את‬ ‫"היחוד"‪ .‬מיהר רבינו ולקח חתיכת לחם 'בילקע' ונתנו‬ ‫לתוך המרק‪ ,‬ואמר לו הרי לכם "היחוד" שלכם‬ ‫בשלמותו‪ .‬חייך הרה"ק ואמר ומה היה עושה אדוני‬ ‫אילו החסיר לנו משמשו מן התבשיל את 'הקאשע'‬ ‫השיבו רבינו על אתר הייתי נותן לו במקומה חתיכת‬ ‫חלה קלועה 'קוליטש'‪ ,‬נהנה הצדיק מעצות טובות אלו‬ ‫של רבינו‪ ,‬ופירוש הדברים הוא כי רגיל היה הצדיק‬ ‫לאכול בסעודת שהרית של שבת תבשיל המורכב‬ ‫משלשה מינים שהר"ת של שמותיהם ב'אידיש' הם‬ ‫יב"ק‪ ,‬כר"ת של י'עננו ב'יום ק'ראנו‪ ,‬והיינו מרק י'אוך‪,‬‬ ‫פולים בעבלאך‪ ,‬וקאשע‪ ,‬המרמזים לי'חוד ב'רכה‬ ‫וק'דושה‪ .‬וע"כ כשחסרו בתבשיל הפולים השלים‬ ‫אותם רבינו בבילקע ואלו חסרה הקאשע היה‬ ‫משלימה פקוליטש וכו'‪ .‬אלו הן שיחת חולין של ת"ח‬ ‫הצריכים לימוד‪.‬‬ ‫רבינו היה מתנהג בפרישות מובהקת‪ ,‬מאס בחיי עולם‬ ‫הזה וכל ימיו שקד על ספרי הקבלה‪ .‬כתבי האר"י ז"ל‬ ‫היו שגורים על פיו‪.‬‬ ‫על ענותנותו מסופר שיהודי אחד נכנס לחדרו של רבינו‬ ‫ונתן לו פתקה בצירוף סכום כסף ל'פדיון נפש'‪ ,‬כנהוג‪.‬‬ ‫אמר לו רבינו‪" :‬אתה נותן לי את הכסף בהנחה שאני‬ ‫'יהודי טוב'‪ .‬ומה אעשה כאשר בעולם האמת תתברר‬ ‫לך האמת שאינני 'יהודי טוב'? כיצד רשאי אני לקחת‬ ‫ממך את הכסף?"‪.‬‬ ‫שתק האיש ולא ידע כיצד להגיב‪ ,‬אולם רבינו השיב‬ ‫בעצמו על שאלתו‪" :‬כאשר האדם מבקש שפע‬ ‫מלמעלה‪ ,‬ובאמת לא מגיע לו לקבל ברכה זו‪ ,‬עליו‬ ‫לעורר את מידתו של הקב"ה שעליה נאמר 'וחנותי את‬ ‫אשר אחון'‪ ,‬אף על פי שאינו הגון"‪ .‬על כן עליו לעשות‬ ‫גם כאן למטה פעולה שתהיה בבחינת מידה כנגד‬ ‫מידה‪ .‬כשאתה נותן לי 'פדיון'‪ ,‬אף שבאמת איני ראוי‬ ‫לכך‪ ,‬מן הראוי שתיוושע גם אתה"‪...‬‬ ‫מה מאוד היתה הוראתו בקדושה וטהרה‪ ,‬עד שאמר‪:‬‬ ‫"כי קודם שנעשה בעל הוראה‪ ,‬חזר שבעים פעמים‬ ‫הלכות מליחה‪ ,‬ובשר וחלב‪ ,‬ותערובות"‪.‬‬ ‫פ"א בימי עלומיו כאשר הובא לפניו שאלה על מחט‬ ‫שנמצא בתוך מעי הבהמה‪ ,‬ולאחר שהכשיר אותו‬ ‫רבינו ונמכר הבשר בערש"ק‪ ,‬התבונן רבינו בהפסק‬ ‫הלכה‪ ,‬וחשש שמא לא הורה כדת של תורה‪ ,‬וביקש‬ ‫לחזור בו ולפרסם שטעה עצמו בהוראתו‪ ,‬אך לפני כן‬ ‫החליט שאין לעשות דבר כזה מבלי שאלת דודו חותנו‬ ‫רבו הקדוש‪.‬‬ ‫וע"כ הלך אליו לשאול חוות דעת קדשו‪ ,‬וכאשר הגיע‬ ‫אליו עמד כבר הרה"ק מזידיטשוב בתפלת מנחה של‬ ‫ערב שב"ק‪ ,‬שכידוע היה מנהגו להאריך שעות ארוכות‬ ‫בתפלה זו‪ ,‬ורבינו לא ידע מה לעשות בענינו‪ ,‬וצערו היה‬ ‫רב מאד‪ ,‬אמנם מה גדלה היה שמחתו כי לאחר‬ ‫שחותנו הק' סיים תפלת מנחה ופסע הג' פסיעות‬ ‫לאחוריו‪ ,‬החזיר פניו הק' אל רבינו ואמר לו‪ ,‬תנוח‬ ‫דעתך עליך‪ ,‬ואין לך ממה לחשוש‪ ,‬כי גם בשמים הורו‬ ‫כדבריך להכשיר את הבהמה‪ ,‬אולם אח"כ בכל זאת‬ ‫לא נח דעתו והיה לבו נקפו‪ ,‬מאחר שהרי תורה לא‬ ‫בשמים הוא‪ ,‬אך סמך על הוראת חותנו ‪ -‬דודו ‪ -‬רבו‬ ‫הקדוש שהסכים עמו תוך כדי גילוי רוח הקודש‪.‬‬ ‫בשב"ק בבוקר פתח רבינו את החלון שבביתו והביט‬ ‫החוצה‪ ,‬והנה רואות עיניו הק' שני נערות קטנות‬

‫ד‬

‫הולכות ומדברות ביניהן‪ ,‬ומה הופתע לשמוע את‬ ‫שיחתן כשהאחת אמרה לחברתה‪ ,‬לא יכולת למצוא‬ ‫את המחט כי החבאתי אותו היטב‪ ,‬וכאשר שאלה‬ ‫אותה חברתה על המקום אשר החביאה את המחט‬ ‫ענתה לה חברתה‪ ,‬במקום מסויים במעי הבהמה‪ ,‬מיד‬ ‫הבין רבינו שהכוונה היא למחט שנשאל הוא עליה‬ ‫בערש"ק אשר נמצאה במעי הבהמה‪ ,‬ואחרי שחקר‬ ‫אותן נתברר לו כי כן הוא האמת‪.‬‬ ‫איתא בצבי לצדיק‪ ,‬דסיפר רבי דוב בער הכהן ז"ל‬ ‫ששמע מזקנו כשהיה רבינו פ"א בעיר קאליש נתכבד‬ ‫להיות מוהל בברית מילה שהיתה בבהמ"ד הגדול‬ ‫שבעיר‪ ,‬ואעפ"י שהיה לו לאותו צדיק "שבר ברגלו"‬ ‫ומשום כך היתה לא רק ההליכה כי אם גם העמידה‬ ‫קשה עליו עד שלפעמים התפלל את תפלת השמונה‬ ‫עשרה בישיבה‪ ,‬בכל זאת כשהלך לבהמ"ד לברית‬ ‫מילה הנ"ל קיים בעצמו "דרך מצותיך ארוץ" ורץ‬ ‫במרוצה כל כך עד שזקני שהיה עדין צעיר לימים וקל‬ ‫ברגליו לא יכל להשיגו ברוצו אחריו‪.‬‬ ‫וכשבא זקני לביהמ"ד כבר עמד רבינו על הבימה‬ ‫ואמר את הפסוקים שנוהגים לאמור קודם המילה‬ ‫כששמעתיו )אמר לי זקני( אומר את הפסוק "שש‬ ‫אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" בשפה ברורה‬ ‫ובנעימה בשמחה ובקדושה‪ ,‬נתישבה לי תמיהתי למה‬ ‫רץ ועל מה רץ וכיצד רץ‪ ,‬אז ראיתי והבנתי פירוש‬ ‫המעשי של המלות "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל‬ ‫רב" בכל כך חשק ובכל כך כלות הנפש אמר אותן‬ ‫רבינו‪ ,‬והכין את עצמו לעבודת הקודש‪.‬‬ ‫רבינו חיבר ספר דעת קדושים על המועדים‪ ,‬וספר‬ ‫עמוד התורה בקבלה עמוקה‪ ,‬וספר תעלומות חכמה‬ ‫על מדרש רבה‪ .‬על ספריו כתב הגה"ק בעל דברי חיים‬ ‫מצאנז ז"ל‪ :‬מי אנכי להעיד על גודל יקר הערך‪ ,‬אשר‬ ‫כמעט לא זכיתי להבין דבריו הקדושים וכו' כי מי‬ ‫אשר חכמת ה' בקרבו‪ ,‬יבין כי רב מעשהו וכו' אשר‬ ‫במרומים ימלל‪ ,‬וחביבין עלי דבריו אשר המה נמשכין‬ ‫ממבועי מעייני החכמה ומדע‪ ,‬וכלתה נפשי בתשוקת‬ ‫אהבה לשמוע רזי חכמתו וכו' שהוא הפלא ופלא ובו‬ ‫יראת ה' ויחודים נפלאים‪ ,‬אשרי הבא בסודו וכו' כי‬ ‫באמת אור גדול אשר הצמיח ה' לנו על ידו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בשנת תר"ז סמוך לימים הנוראים חלה רבינו את‬ ‫חליו אשר נפטר בו‪ ,‬ובר"ה ויוה"כ שנת תר"ח כבר לא‬ ‫היה בו כח לעבור לפני התיבה‪ ,‬והביאו אותו ביוה"כ‬ ‫במטתו לבית מדרשו‪ ,‬וכשהגיע הש"צ לסדר העבודה‬ ‫לפיוט "והכהנים והעם העומדים בעזרה" פקעה‬ ‫סבלנותו של החולה הקדוש והתלקחה בו אש ה'‪,‬‬ ‫ובקול חוצב להבות אש צעק ברתח וחלחלה "את‬ ‫השם הנכבד והנורא" והטיל את עצמו בכל כחו מן‬ ‫המטה לארץ‪ ,‬עד שכמעט שנתפזרו ועצמותיו מן‬ ‫ההפלה ההיא‪ .‬ותהי חרדת אלקים על כל הקהל אשר‬ ‫בבית המדרש‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה לחייו‪ ,‬שנת תר"ח‪ ,‬בהושענא רבה‬ ‫שבועיים לפני הסתלקותו אחרי ההושענות‬ ‫והתפילות‪ ,‬סגר עצמו עם כותב וסידר לפניו את‬ ‫צוואתו‪ ,‬וגילה לו כי בקרוב אחר החג יסתלק לעולמו‪,‬‬ ‫והזהירו שלא יגלה זאת לאף אחד‪ ,‬והכותב יצא‬ ‫מביתו כשדמעתו על לחיו בעינים אדומות מבכי‪ ,‬אבל‬ ‫לא גילה לשום אדם עד לאחר יציאת נשמתו‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫ביום א' ז' מרחשון‪ ,‬מספר רגעים לפני פטירתו אמר‬ ‫בקול רעש גדול את עשרת הדברות ופרשיות קריאת‬ ‫שמע ברעש כזה אשר לא נשמע מימיו‪ ,‬והיה נראה‬ ‫בחוש שמוסר נפשו להשי"ת בקדושה ובטהרה‪.‬‬ ‫זוגתו הרבנית שהבינה כי קרבו רגעיו האחרונים‪,‬‬ ‫פרצה בבכי‪ ,‬אך רבינו ביקש ממנה שלא תפריע לו כי‬ ‫הוא עוסק בהיחודים שמסר האריז"ל לייחד בשעה‬ ‫זו‪ ,‬ועלתה נשמתו הטהורה ביום ז' מרחשון‪ ,‬ויבכו‬ ‫אותו כל בית ישראל‪.‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‬

‫‪äìéä÷ä óã‬‬ ‫יו"ל ע"י מפעל דף הקהילה שע"י קהל "תולדות אברהם יצחק" בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫פניני הדף‬

‫הרב עמרם פרענקל‬

‫המבול היה ארבעים יום‬ ‫יצירת הוולד ארבעים יום‬

‫)בכורות כא ע"ב(‬

‫ארבעים יום כנגד יצירת הולד‪:‬‬ ‫כתוב בפרשתנו "כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ‪ ."...‬ופירש"י "ארבעים‬ ‫יום‪ .‬כנגד יצירת הוולד שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים"‪ .‬מש"כ רש"י דמ' יום יצירת הולד‪ ,‬כן‬ ‫כתוב בגמרא שלמדנו השבוע ש"יצירת הולד ארבעים יום"‪ ,‬וכנגד זה היה המבול במשך ארבעים יום‪.‬‬ ‫ארבעים יום כנגד שעברו התורה שניתנה במ' יום‪:‬‬ ‫והנה מקור הדברים הוא במדרש רבה ]פרשה לב ז[ ושם הביא עוד טעם לכך שהיה המבול בארבעים יום‪ ,‬וז"ל "כי‬ ‫לימים עוד שבעה וגו'‪ .‬אמר ר' שמעון בן יוחאי הן עברו על התורה שנתנה לארבעים יום לפיכך ארבעים יום‬ ‫וארבעים לילה אמר ר' יוחנן בן זכאי הם קלקלו את הצורה שנתנה לארבעים יום לפיכך ארבעים יום וארבעים‬ ‫לילה"‪.‬‬ ‫ארבעים יום נגד שלשה דברים‪:‬‬ ‫ובפירוש "כלי יקר"‬

‫]פרשתנו[‬

‫מביא את שני הטעמים הנ"ל ומוסיף את ה'גזל'‪ ,‬וז"ל "כנגד שעבדו ע"ז‪ ,‬והמודה בע"ז‬

‫ככופר בכל התורה שנתנה לארבעים יום‪ ,‬וכנגד הזנות‪ ,‬שהטריחו ליוצרם לצור צורת ממזרים בארבעים יום‪,‬‬ ‫וכנגד הגזל‪ ,‬כי גזל מספרו ארבעים"‪.‬‬ ‫בא ללמדנו שהעונש בא מלמעלה מכוון ומשוער במדת החטא‪:‬‬ ‫ובבתי כהונה‬

‫]על המדרש הנ"ל[‬

‫וארבעים לילה‪ ,‬ועוד כתיב ויהי המבול ארבעים יום על הארץ‪ ,‬וקרא בתרא ודאי לגופיה איצטריך‪ ,‬ותרי קמאי‬ ‫אצטריכו חד לכדרשב"י וחד לדריב"ז‪ ,‬ולפי' הכלי יקר קרא נמי לגזל אתא‪ ,‬וכלל גדול הוא לרבותינו ז"ל כל‬ ‫היכי דאיכא למדרש דרשינן‪ ,‬וענין כל אלו המאמרים בא ללמדנו שלכך בא העונש מלמעלה מכוון ומשוער‬ ‫במדת החטא בכדי שעי"ז יכיר שזהו בהשגחה פרטית במדה ובמשקל ולא במקרה ושילוח"‪.‬‬ ‫לאנשי דור המבול אין חילוק אם המבול במ' יום או פחות דסוף סוף מתים הם‪:‬‬ ‫ובפירוש יפה תואר ]על המדרש הנ"ל[ מבאר שבאמת לא היה שום חילוק לאנשי המבול אם זה בארבעים יום או לא‬ ‫כי ממילא מתים הם רק שיעור זה הוא מדה כנגד מדה‪ ,‬וז"ל "הם עברו על התורה כו' דאל"כ מ' יום למה לי כדי‬ ‫שירבו המים ויכסו כל ההרים למחות הכל כדמשמע מפשטיה דקרא‪ ,‬הא מכיון דנבקעו גם כל מעיינות תהום‬ ‫רבה וארובות השמים נפתחו בהכרח ביום או יומיים יספיק להגביה המים מאד אלא דהיינו מפני שעברו על‬ ‫התורה כו'‪ ,‬ואע"ג דלדידהו אין חילוק שיהיה במ' יום או יפחות דסוף סוף מתים הם מ"מ כשנגזרה גזרת המבול‬ ‫עליהם נגזרה מ' יום מדה כנגד מדה"‪.‬‬ ‫גם לאחר מותם קבלו צער ממש בתוך מי המבול‪:‬‬ ‫]על המדרש הנ"ל[‬

‫תמה על דברי היפ"ת‪ ,‬וז"ל "ולחנם דחק דודאי גם לאחר מותם קבלו צער‬

‫ממש בתוך מי המבול ונדונו שם כי גם לאחר מיתה האדם מרגיש בצער כענין קשה רמה למת כמחט בבשר החי‪,‬‬ ‫ואע"פ שנדונו שם כל י"ב חודש כדאמרינן משפט דור המבול י"ב חודש‪ ,‬מ"מ עיקר צערם היה במ' יום של ירידת‬ ‫המבול שאז נתגבר הדין ביותר‪ ,‬וכן מפורש בזוהר סדר זו דף ס"ב להדיא וז"ל מ' יום לקו דכתיב ויהי המבול מ'‬ ‫יום על הארץ גו' וכל שאר זימנא אתמחון מעלמא הה"ד וימחו מעל הארץ וכו' עכ"ל‪ ,‬הרי מבואר כמ"פ ובזוהר‬ ‫דס"ח מפרש עוד דמ' יום הם כנגד מלקות ארבעים ע"ש"‪.‬‬ ‫דור המבול נענש מפני שלא קיבלו את התורה ועברו על כל התורה‪:‬‬ ‫והקשה בפירוש מהרז"ו‬

‫דתילתא לשון חשיבות כמו‬ ‫ושלישים על כולו ‪ .‬תוס' ‪ /‬יט ע"א‬ ‫צהר תעשה לתיבה לשון דיבור‬ ‫לשון צהריים כמו שפירשו רז"ל‬ ‫ואל אמה תכלנה לשון זרוע‪ ,‬כמו‬ ‫אמתה דבת פרעה כי יש דבורים‬ ‫ענינים חסד ויש של דין יעורר כן‬ ‫אם חסד עלינו משורש החסד ואם‬ ‫דין על שונאי ישראל כרצונו ית'‬ ‫משורש הגבורה )והם נקראים‬ ‫זרועות עולם הקיום של העולם וזה‬ ‫ואל אמה תכלנה מלמעלה תמשיך‬ ‫ע"כ לא כתיב למעלה‪ ,‬ופתח‬ ‫התיבה הוא המשכה הנ"ל בצדה‬ ‫תשים להיות כמו מן הצד פי' טפל‬ ‫כלאחר יד שלא תהיה זה עיקר‬ ‫כוונתך כי אם לרצונו ית' בעבודה‬ ‫זאת‪ .‬תחתיים לשון הכנעה‬ ‫שתחפש חסרונותך‪ .‬שניים הוא‬ ‫תשובה לשנות מעשיך‪ .‬ושלישים‬ ‫לשון מן המובחר כידוע תעשיה‪.‬‬ ‫דברי אמת מהרה"ק מלובלין‬

‫הביא את הכלי יקר‪ ,‬והוסיף "ונראה עוד בזה דרשב"י וריב"ז לא פליגי אלא דאשכחן‬

‫ג' קראי‪ ,‬חד הנני ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬ועוד כתיב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום‬

‫אולם ב'נזר הקודש'‬

‫שלישים ‪ -‬המדריגה המובחרת‬

‫]על המדרש הנ"ל[‬

‫מהגאון רבי זאב וואלף איינהארן על דברי הרשב"י שהמבול היה‬

‫בארבעים יום כנגד התורה שניתנה בארבעים יום‪ ,‬וז"ל "וצ"ע מה לענין דור המבול שיענשו בדמיון שקבלו‬ ‫ישראל התורה אחר ט"ז דורות‪ ,‬אך האמת יורה דרכו שרשב"י דורש כמ"ש שמות רבה פר' למ"ד סוף סימן י"ג‬ ‫ביקש הקב"ה ליתן לדור המבול ד' דברים תורה וקרבנות וכו' ולא ביקשו ע"ש איך דורש מהפסוקים והיינו על‬ ‫ידי נח שהיה נביא ה'‪ ,‬ואם היו מקבלים התורה היו מקבלים גם הלוחות לארבעים יום‪ ,‬ולזה נענשו על שלא‬ ‫קבלו ועברו על כולם"‪.‬‬

‫ה‬

‫לקראת סיום הש"ס‬ ‫ביום א' דחג הסוכות תשע"א‬

‫ילד בן עשר שנים‬ ‫מסיים כל הש"ס‬ ‫סיפר לי הרה"ח הישיש ר'‬ ‫איטשע בער ע"ה מבענדין‬ ‫מלמד דרדקי של רבינו הקדוש‬ ‫]האבני נזר[ זצ"ל שכל כך היתה‬ ‫התמדתו גדולה בילדותו בלימוד‬ ‫וחיות‬ ‫בתשוקה‬ ‫התורה‬ ‫התלהבות עצום ורב עד כי‬ ‫כשהגיע לבר עשר שנים זכה‬ ‫לסיים כל הש"ס של תלמוד‬ ‫בבלי‪ ,‬ולכבוד הסיום עשה אביו‬ ‫הגה"ק ]רבי זאב נחום מביאלא[ זצ"ל‬ ‫סעודה גדולה ובשעת הסעודה‬ ‫אמר אביו הגה"ק אל בנו העלם‬ ‫העילוי הקדוש בדרך צחות‪ ,‬בני‬ ‫יקר לי תדע למה מסיים הש"ס‬ ‫עצמו עם תיבות בשלום מפני‬ ‫שהר"ת של אותיות בשלום‬ ‫מרמזים להאדם שסיים את‬ ‫הש"ס שידע שעדיין אינו מבין‬ ‫המשנה הראשונה שבש"ס ע"ד‬ ‫זה ביסטי שוין ליסטיג וייסטי‬ ‫]בלשון תמיה ושאלה[ מאמתי‬ ‫ושפ"י‪.‬‬ ‫)אביר הרועים אות כד(‬

‫כמטמונים תחפשנה‬ ‫דברים שאין ידוע מקורם לרבים‬

‫קדיש דרבנן לפני הודו‬

‫)א(‬

‫הנה יש המזלזלים בכמה קדישים‬ ‫והחזן אינו אומרם‪ ,‬מחמת חסרון‬ ‫ידיעה כי אין יודעים גודל החיוב או‬ ‫למי שייך הקדיש וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫בשבועות הקרובים נייחד המדור‬ ‫לנושא מיוחד זה‪ ,‬מה מקורו של כל‬ ‫קדיש וחיובו‪ ,‬ולמי זה שייך‪ ,‬השבוע‬ ‫נתמקד על הקדיש הראשון שאנו‬ ‫אומרים בתפילה‪ ,‬והוא הקדיש שלפני‬ ‫"הודו" ‪ -‬קדיש דרבנן‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬ ‫המקור הראשון הוא בשו"ת‬ ‫בנימין זאב ]סי' קעו‪ ,‬נד' בשנת רצ"ט‪ ,‬מאנוסי‬ ‫ספרד[‪ ,‬וז"ל "ועל מה שנהגת לומר‬ ‫קדיש קודם ברוך שאמר גם בזה יישר‬ ‫כחך‪ ,‬וראוי לאומרו שכן כתבו‬ ‫הגאונים מפני מה מקדשין במקום‬ ‫שדורשין ובמקום שאומרין פסוקי‬ ‫דזמרא לפי שאין לך תיבה ואות‬ ‫שבתורה שאין שם המפורש יוצא‬ ‫ממנו מה שאין אנו יודעים לכך נהגו‬ ‫לקדש ואף על גב דאין בידינו דבר‬ ‫מבורר מהקדיש דכן כתב הראב"ד‬ ‫בתשובותיו וז"ל על מעשה הקדיש לא‬ ‫נמצא בידינו דבר היטב מהראשונים‬ ‫אך מ"מ סמכוהו האחרונים על פסוק‬ ‫הזה ונקדשתי בתוך בני ישראל ועל‬ ‫זה אחז"ל במדרש כל דבר שבקדושה‬ ‫לא יהא פחות מעשרה‪ ,‬דאתיא תוך‬ ‫תוך‪ .‬מכל זה נראה שאם נתקבצו‬ ‫עשרה בני אדם לדבר מצוה או‬ ‫לתפילה או לת"ת צריכים לקדש כ"ש‬ ‫אחר הברכות דיש בהן כמה שבחות‬ ‫להב"ה‪ ,‬וכו'‪ ,‬א"כ מאחר שאנו קורין‬ ‫בכל יום פרשת התמיד ומשנת איזהו‬ ‫מקומן‪ ,‬וברייתא דרבי ישמעאל שהיא‬ ‫במקום תלמוד‪ ,‬שהמדרשים הן‬ ‫כתלמוד‪ ,‬ראוי והגון הוא הקדיש‬ ‫אחריהם"‪.‬‬ ‫והכנסת הגדולה ]סי' נא[ כתב "מה‬ ‫שנהגו לומר קדיש קודם ברוך שאמר‬ ‫מנהג יפה‪ .‬בנימין זאב סימן קע"ו‪.‬‬ ‫ומנהגינו לומר קדיש קודם הודו לה'‬ ‫קראו בשמו וכו'"‪.‬‬ ‫וכתב בשלמי ציבור למהרי"ט‬ ‫אלגאזי ז"ל‪ ,‬וכן כתב בשער הכוונות‬ ‫]ענין הקדיש[ לאמרו קודם הודו וכתב‬ ‫שם דכן הוא מנהג הספרדים‪ ,‬ואמנם‬ ‫מנהג האשכנזים לאמרו אחר ברוך‬ ‫שאמר‪ ...‬ומוז"ל נהג בזה כמנהג‬ ‫הספרדים ]וכן אנו נוהגים["‪.‬‬ ‫וכ"כ בפרי עץ חיים ]שער הקדישים‬ ‫פ"א[ "ענין הקדישים נחלק לכמה‬ ‫חלקים‪ .‬כי כבר ביארתי לך‪ ,‬כי מן‬ ‫התחלת התפלה עד ברוך שאמר הוא‬ ‫עשיה‪ .‬ומב"ש עד התחלת יוצר הוא‬ ‫יצירה‪ ,‬ומשם עד עמידה הוא בריאה‪,‬‬ ‫ותפלת י"ח הוא אצילות‪ .‬ואח"כ הם‬ ‫יורדים מלמעלה למטה‪ ,‬כי אין כח‬ ‫בימות החול רק ליחדם לפי שעה‪,‬‬ ‫ואח"כ יחזרו למקומם‪ .‬והנה מן‬ ‫אשרי עד תפלה לדוד הוא בריאה‪,‬‬ ‫ומשם עד אין קדוש הוא יצירה‪,‬‬ ‫ומשם עד סוף‪ ,‬הוא עשיה‪ .‬ולכן בכל‬ ‫שינוי עולם אחד‪ ,‬אנו אומרים שם‬ ‫קדיש א'"‪.‬‬

‫אין ליחס עונש המבול לזמן נתינת התורה כי עכשיו עדיין לא ניתנה‪:‬‬ ‫אמנם ביפה תואר‬

‫]הנ"ל[‬

‫כתב דמשום קושיא זו חלק ר' יוחנן בן זכאי על הרשב"י‪ ,‬כי אין לענוש את דור המבול‬

‫על התורה שניתנה לישראל כי הרי לא ניתנה עדיין‪ ,‬וז"ל "הם עברו על התורה‪ .‬דאע"ג דרוב רשעתם בגזל וזנות‬ ‫כדלעיל מדכתיב כי רבה רעת האדם וכי השחית סתם משמע שעל כל התורה עברו ועוד דנכשלו בע"ז והכופר‬ ‫בה כמודה כל התורה‪ .‬אבל לר' יוחנן בן זכאי לא סבירא ליה שעברו על כל התורה ולכך אמר משום חטא‬ ‫פרטי‪ ,‬שקלקלו את הצורה‪ ,‬אפילו נאמר דאין הכי נמי דס"ל שעברו על הכל אבל אין ליחס מדת ענשם לזמן‬ ‫נתינת התורה דאכתי לא ניתנה"‪.‬‬ ‫אדם אשר חוטא במצות שבין אדם למקום בידוע שחוטא גם בדברים שבין אדם לחבירו‪:‬‬ ‫אולם בספר תולדות חיים‬

‫]פרשתנו[‬

‫ביאר טעם אחר מה מוסיף ר' יוחנן בן זכאי על טעמו של רשב"י‪ ,‬וז"ל "וצריך‬

‫ביאור מפני מה לא ניחא ליה לריב"ז לומר שעברו על התורה ומה בא להוסיף‪ .‬ונראה לתרץ דהנה כך הוא דרכו‬ ‫של רשע העובר על מצות התורה שמראה עצמו לבעל מדות ונימוסיים כדי להתפאר לפני הבריות שאעפ"י‬ ‫שאינו שומר תורה ומצות ואינו מאמין בהחיובים שבין אדם למקום אבל הוא שומר את החיובים שבין אדם‬ ‫לחבירו כי הוא חוב אנושי‪ ,‬והוא אדם נעלה ועדין נפש‪ .‬אולם באמת שקר יהגה פיו‪ ,‬וכידוע מש"כ הגה"ק בעל‬ ‫ישמח משה זצ"ל לפרש הפסוק "ונפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו"‬

‫]ויקרא ה‪,‬‬

‫כא[‪ ,‬הכונה שהאדם‬

‫אשר יחטא לה' במצות שבין אדם למקום‪ ,‬אז וכיחש בעמיתו גם בדברים שבין אדם לחבירו‪ .‬ובזה פי' בפרשתנו‬ ‫"ותשחת הארץ לפני האלקים"‪ ,‬היינו בין אדם למקום‪" ,‬ותמלא הארץ חמס"‪ ,‬שעברו גם על מצות שבין אדם‬ ‫לחבירו‪ .‬וז"ש המדרש‪ ,‬ארשב"י הם עברו על התורה וכו' לכן ואנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וגו'‪ ,‬ר"ל שהם‬ ‫קבלו עונשם מדה כנגד מדה‪ ,‬ואמנם קשה דמה שייך לומר הם עברו "על התורה" הלא עדיין לא נתנה תורה‬ ‫ולא היה להם אלא ז' מצות שנצטוו עליהם בני נח‪ ,‬ע"כ הוסיף ר' יוחנן בן זכאי‪ ,‬הם קלקלו את הצורה שנתנה‬ ‫לארבעים יום‪ ,‬הכוונה דכיון שעברו על צווי השי"ת עברו ג"כ על חוק אנושי והסירו מעליהם צורת אנוש ולא‬ ‫הכלמו מעשות כל רע‪ ,‬ולכן קיבלו עונשם מדה כנגד מדה"‪.‬‬ ‫אנשי המבול היו יודעין את התורה ועברו עליה להכעיס‪:‬‬ ‫והגה"ק הבני יששכר זי"ע בספר אגרא דכלה‬

‫]פרשתנו[‬

‫מפרש ביאור נוסף על כך שנענשו בארבעים יום‪ ,‬וז"ל‬

‫"ארבעים יום‪ .‬אמרו רז"ל נגד יצירת הולד‪ .‬עוד נ"ל שעברו על כל התורה שעתיד להנתן בארבעים יום‪ ,‬הגם‬ ‫שלא נצטוו‪ ,‬עברו להכעיס‪ ,‬כי היו יודעין את התורה כי היו חכמים מחוכמים במושכלות כנודע‪ ,‬גם כן עברו על‬ ‫המצות שנצטוו וגם על המושכלות בשכל אפילו אם לא נתנו כמו גזל וניאוף"‪.‬‬ ‫המספר 'ארבעים' רצוי ומסוגל‪:‬‬ ‫האברבנאל‬

‫]בהקדמה ליחזקאל[‬

‫מסביר למה נבחר דוקא המספר 'ארבעים' ומה המיוחד במספר זה‪ ,‬וז"ל "וכמו‬

‫שאמר על ארבעת רבעיהם בלכתם ילכו ומאותו רביעיות אשר בגלגלים יהיו ארבע רוחות העולם וארבעת‬ ‫היסודות הפשוטים והרביעיות בסוגי מרכבינן וליחות הגוף וכוחותיו‪ ,‬ומפני זה ג"כ היו ימי יצירת הוולד בבטן‬ ‫ארבעים יום והיה המבול על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה והמתין נח עד אחרי שנראו ראשי ההרים‬ ‫ארבעים יום עד ששלח את העורב לדעתו שאותו מספר היה רצוי ומסוגל להיותו כפי הרביעיות העליונים"‪.‬‬ ‫ארבעים יום להמשיך עליו עול מלכות שמים‪:‬‬ ‫והרה"ק רבי משה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע בספרו באר משה‬

‫]פרשתנו[‬

‫מבאר גם הוא למה דוקא ארבעים יום‪,‬‬

‫וז"ל "או יאמר ויהי מקץ ארבעים יום וגו' חלון התיבה אשר עשה וגו'‪ ...‬הנה אמרו רז"ל ארבעים יום כנגד‬ ‫יצירת הוולד‪ ,‬וצריך ג"כ לתת טעם ע"ז גופיה‪ ,‬למה דוווקא יצירת הוולד הוא מ"ם יום‪ ,‬והלא אצלו ית' אין שייך‬ ‫שום פעולה במשך זמן שהלא הכל במאמר פעל ועשה ובמאמר אחד יכול להבראות ג"כ הוולד במעי אמו‪,‬‬ ‫ונראה שבא לרמז בזה כי מ' נוטריקון מלכו"ת והיינו בכדי לתת בו הכח להמשיך עליו המלכותא קדישא ושיוכל‬ ‫אח"כ בצאתו לאויר העולם בעמדו על דעתו דעת שלימה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה‪ ...‬ומעשה אירע‬ ‫ג"כ אצל אדמ"ור הה"ק איש אלקים מו' זישע‬

‫]מאניפאלי[‬

‫זצ"ל שבא אצלו איש אחד בעל תשובה וביקש ממנו‬

‫לתת לו תשובה והשיב לו לא אוכל לפרש לך תשובה עד שתלך מקודם לק"ק אוסטרא ותתענה שם ארבעים‬ ‫יום‪ ,‬ואח"כ תבוא אצלי ואיעצך לפתוח לך פתח התשובה‪ ,‬כשתוכל לעמוד בזה‪ ,‬וזהו ג"כ הרמז בכתוב לפנינו‬ ‫ויהי קץ ארבעים יום כשיבוא האדם לקץ וסוף תיקון המ"ם יום שהם מיוסדים להמשיך על עצמו המלכותא‬ ‫קדישא אז בעת ההוא‪ ,‬ויפתח נח הוא השי"ת שהוא הנייחא לכל עלמין‪ ,‬את פתח התיבה הפתח של התשובה‪,‬‬ ‫שיוכל האדם לבוא אל התשובה האמיתית"‪.‬‬ ‫כנגד המלקות שהוא בארבעים יום‪:‬‬ ‫ובזוהר הק'‬

‫מפרש שהמבול היה מלקות שהלקה הקב"ה את העולם‪ ,‬ולכן היה המבול מ' יום נגד‬

‫]ח"א דף סא ע"ב[‬

‫מלקות "ארבעים יכנו"‪ ,‬וזה לשונו הקדוש "כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים‬ ‫לילה וגו'‪ ,‬רבי יהודה אמר הני ארבעים יום וארבעים לילה מאי עבידתייהו‪ ,‬אלא ארבעים יום לאלקאה חייבי‬ ‫עלמא‪ ,‬וכתיב‬

‫]דברים כה‪ ,‬ג[‬

‫ארבעים יכנו לא יוסיף‪ ,‬לקבל ארבע סטרי עלמא‪ ,‬לכל חד עשרה‪ ,‬בגין דבר נש מארבע‬

‫סטרי עלמא אתברי‪ ,‬ועל דא ומחיתי את כל היקום‪ ,‬ואצטריך ארבעים לאלקאה ולאתמחי עלמא"‪.‬‬

‫‪ Z‬לוח דף הקהילה ‪Z‬‬

‫מסכת בכורות‬

‫לפרשת נח הבעל"ט‬

‫יום בשבוע‬ ‫יום בחודש‬ ‫דף‬

‫ראשון‬ ‫ז' תשרי‬

‫שני‬ ‫ח' חשון‬

‫שלישי‬ ‫ט' חשון‬

‫רביעי‬ ‫י' חשון‬

‫חמישי‬ ‫י"א חשון‬

‫שישי ‪ /‬שב"ק‬ ‫י"ב חשון‪ /‬י"ג חשון‬

‫כג‬

‫כד‬

‫כה‬

‫כו‬

‫כז‬

‫חזרה‬

‫ו‬

‫בשב"ק סוף זמן קריאת שמע‬

‫‪ R‬הליכות והלכות ‪Q‬‬

‫‪7.50‬‬

‫דין ותן טל ומטר ‪ -‬והשאלת גשמים‬

‫למנהגנו מקדימין ב‪ 18-‬דקות‬

‫ספק בשאלת גשמים‬

‫בארץ ישראל מתחילים לשאול טל ומטר ביום ז'‬ ‫חשון‪ ,‬החל במוצ "ש זו‪ .‬ובחוץ לארץ מתחילים‬ ‫לשאול שישים יום לאחר תקופת תשרי‪ ) ,‬שו"ע סי '‬

‫אם נסתפק אם אמר כהוגן או לא עד שלשים יום‬ ‫חזקה שלא אמר כהוגן וחוזר‬ ‫ואם ברור לו שהיה בדעתו בשעה שהתפלל לומר‬ ‫כהוגן ולאחר זמן מופלג נפל ספק בלבו אין צריך‬ ‫לחזור‪ ,‬ואם נתעורר הספק מיד אחר התפילה יש‬ ‫לחזור )משנ" ב ס" ק ל"ח(‪.‬‬ ‫אלו השלושים יום יש אומרים שהעיקר הוא‬ ‫שיתפלל צ' תפילות כהוגן ולכן גבי טל ומטר שאין‬ ‫בשלושים יום רצופים צ' תפילות עם שאלת טל‬ ‫ומטר משום ימי השבתות שיש בתוך השלושים יום‬ ‫שבהם אין אומרים טל ומטר‪ ,‬לכן צריך לחזור‬ ‫כשנסתפק גם אחר ל' יום עד שיושלם לו צ'‬ ‫תפילות של חול‪ ,‬וכן אם שגג ולא התפלל יום או‬ ‫יומיים צריך לחשוב שיושלם לו צ' תפילות כהוגן‬

‫וכאשר יקבלו כל הציבור עליהם לשמור זמן קר"ש‬ ‫ותפילה‪ ,‬בוודאי יושפע עליהם במדה גדושה‪.‬‬

‫) שו" ע סי ' קי"ד סעי ' ח '(‪,‬‬

‫קי"ז(‪.‬‬

‫בן א" י שהתחיל לומר ותן טל ומטר ונסע לחו"ל‬ ‫ממשיך לומר אבל אם שכח אינו חוזר‪ ,‬וכן בן‬ ‫חו "ל השוהה בא " י אומר עם הציבור ותן טל‬ ‫ומטר וכשחוזר מפסיק לומר ותן טל ומטר עד‬ ‫שיגיע זמנם‪) .‬מנחת יצחק(‪.‬‬

‫טעה בשאלת גשמים‬ ‫שכח לשאול ותן טל ומטר ואמר ותן ברכה – אם‬ ‫נזכר מיד קודם שסיים הברכה‪ ,‬יאמר שם‪ ,‬ויחזור‬ ‫ויאמר וברך שנתינו כשנים הטובות‪ ,‬כדי שיהי'‬ ‫מעין חתימה סמוך לחתימה‪ ,‬וטוב יותר שיתחיל‬ ‫מ "ותן טל ומטר " ויאמר משם כסדר כל נוסח‬ ‫הברכה )משנ" ב ס"ק ט"ו(‪.‬‬ ‫ואם נזכר אחר שאמר השם מסיום הברכה וקודם‬ ‫שהתחיל ברכת תקע בשופר‪ ,‬יש אומרים שיאמר‬ ‫שם ותן טל ומטר )מג" א ושועה"ר ס" ה( ויש אומרים‬ ‫שיותר טוב שלא יאמר שם ויאמרנו בשומע‬ ‫תפילה )משנ" ב ס"ק ט"ו(‪.‬‬ ‫אך אם נזכר לאחר שהתחיל ברכת תקע בשופר‬ ‫ישאל טל ומטר בברכת שומע תפילה קודם כי‬ ‫אתה שומע ) שו" ע ס" ה(‪.‬‬ ‫אם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה' " קודם‬ ‫שאמר "שומע תפילה " יסיים למדני חקיך ואח"כ‬ ‫ישאל טל ומטר ויסיים כי אתה שומע וכו' ברוך‬ ‫אתה ה' שומע תפילה )משנ" ב ס" ק י"ט ‪ ,‬אבל בברך‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה‬ ‫בשמחה ובטוב לבב נשגר בזה ברכת מזל טוב נאמנה‪ ,‬לאבינו‬ ‫הרה"ח המפואר‪ ,‬תהלתו בקהל חסידים‪ ,‬טובו וישרו המה‬ ‫מעידים‪ ,‬נח לשמים ונח לבריות‪,‬‬ ‫מוהר"ר אלימלך בראנדסדארפער שליט"א‬

‫לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת נכדתו היקרה שתחי'‬ ‫‪³îðôí þêõî ¾õòí ö−ð¼ þš−í µþëêí îò½−è îò³ìñ ³ë‬‬

‫הרה"ח ר' דוד איינהורן שליט"א‬

‫יה"ר שירווה ממנה ומכל יוצ"ח רב נחת דקדושה‪ ,‬במדה מלאה וגדושה‪ ,‬ואך‬ ‫ששון ושמחה ישרו תמיד באהלו‪ ,‬וטוב וחסד ירדפוהו כל ימי חייו‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫כעתירת בניך וחתניך‬ ‫שמעון דוב‪ ,‬שלמה‪ ,‬יעקב יוסף‪ ,‬פנחס‪,‬‬ ‫אהרן ראטה‪ ,‬דוד דייטש‪ ,‬דוד גוטליב‪.‬‬

‫) א"ר ודה"ח וקיצשו" ע(‪.‬‬

‫וי "א דאזלינן בתר ל' יום בין להקל בין להחמיר‬ ‫וא "צ לחשב התפילות דכיון שהורגל ברוב אלו‬ ‫הימים שאמר כהוגן שפיר דמי )ט"ז ושועה"ר ס" י(‪.‬‬ ‫ובמשנ "ב )סקל"ז( כתב דיש תמיד ללכת להקל בזה‬ ‫דספק ברכות להקל ותפסינן קולות ב' הדיעות‪,‬‬ ‫ולענין טל ומטר די בל' יום‪ ,‬ולענין ש "ץ נתוסף לו‬ ‫חזרות הש "ץ וצריך לחשוב ‪ -‬כשנשלם לו צ'‬ ‫תפילות‪ ,‬שוב אינו חוזר כשנסתפק )עיין כה"ח סקנ"א‬ ‫וערוה" ש סי"ד(‪.‬‬

‫אם אמר צ' פעמים "ואת כל מיני תבואתה לטובה‬ ‫ותן טל ומטר " א "צ עוד לחזור אם נסתפק אם‬ ‫הזכיר כהלכתו ) שו"ע סי ' קי"ד ס"ט ועמ" ב סק"מ(‪,‬‬ ‫ובשו "ת חתם סופר ) או"ח סי' כ' הובא במ" ב סקמ"א(‬ ‫כתב שלכתחילה צריך לומר ק "א פעמים ובדיעבד‬ ‫שאמר צ' פעמים א " צ לחזור כשנסתפק ע " ש‪) .‬ועיין‬ ‫שע"ת סק"ח ומשנ"ב סקמ"ב שאם הרגיל עצמו מ"ה‬ ‫פעמים אז אחר שיעברו אח"כ ט "ו יום אם נסתפק‬ ‫א "צ לחזור והיינו לפי חשבון צ' פעמים ולהח"ס‬ ‫צריך לכאו' גב"ז שי ושלם ק "א פעמים‪ ,‬ובכה"ח‬ ‫סקנ "ט כתב וה"ה בכ "ז להיפך כגון שאחר שעברו‬ ‫ט "ו יום יאמר מ "ה פעמים להשו"ע שוב לא יצטרך‬ ‫לחזור אם יסתפק(‪.‬‬ ‫ואין לחזור צ' או ק"א פעמים שאלת טל ומטר‬ ‫בשבת משום הכנה משבת לחול ) שו" ת קנה בושם ח"ב‬

‫עלינו אין לעשות כן דבכל דבר שאין מחזירין אותו אין לסיים‬ ‫למדני חקיך(‪.‬‬

‫כשנזכר לאחר שסיים שומע תפילה קודם‬ ‫שהתחיל רצה ישאל שם ) שו"ע שם( ונכון לכתחילה‬ ‫שיאמר מיד לאחר סיום הברכה שלא ימתין כדי‬ ‫דיבור )משנ"ב סי ' קי"ד ס" ק ל" א(‪.‬‬ ‫אם לא שאל עד שהתחיל רצה ונזכר עד קודם‬ ‫סיום אמירת יהיו לרצון שבסוף אלקי נצור יחזור‬ ‫מתחילת ברך עלינו ) שו"ע שם(‪.‬‬ ‫אם כבר סיים יהיו לרצון אף שלא פסע עדיין חוזר‬ ‫לראש התפילה ) שו" ע שם ‪ ,‬וצריך להמתין כדי הילוך ד '‬ ‫אמות(‪.‬‬

‫סיק י '(‪.‬‬

‫קול צהלה ורנה שפתי תרננה‬ ‫מעומק לבי פנימה‪ ,‬ברכת מזל טוב ארימה‪ ,‬אל מול פני ידידי וחברי היקר‪,‬‬ ‫אהוב למעלה ונחמד למטה‪ ,‬פאר המעלות והמידות‪ ,‬משים לילות כימים‬ ‫בלימוד התורה הק'‪ ,‬יראה וחסידות נר לרגליו ואור לנתיבותיו‪,‬‬

‫החתן‬

‫משה יחיאל ראטה‬

‫הי"ו‬

‫לרגל בואו בקשרי שידוכין למז"ט ובשעטו "מ עב "ג‬ ‫ברכותינו המאליפות‪ ,‬בזה שלוחות‪ ,‬שהזיוויג יעלה יפה ויבנה בית נאמן‬ ‫בישראל‪ ,‬דורות ישרים ומבורכים‪ ,‬וימלא ה' כל משאלות לבו לטובה‪.‬‬ ‫המברך ומאחל בלו"נ חבריך השמחים בשמחתך‬ ‫שמואל חיים וווייסמאן‪ ,‬פנחס פעטקין‪ ,‬שלום בראנדמארק‪,‬‬ ‫משה שמואל פערל‪ ,‬אליעזר בראנדמארק‪,‬‬ ‫גדול העונה יותר מן המברך‪ :‬מרדכי שלו' בלענדער‬

‫חבורת חסידי תולדות אברהם יצחק‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמור עט"ר שליט"א‬

‫‪äàé àéãâå àáè àìæî‬‬ ‫‪äîç áåè ìæî úëøá äæá øâùì åðàá ìéâå äçîù éùâøá‬‬ ‫‪ìëá øúëåîå úåëéìää íéòð äìòðäå ø÷éä åðøáçì úéááìå‬‬ ‫‪éøàôî '÷ä äøåúä ãåîéìá íéîéë úåìéì íéùî äðåëð äãéî‬‬ ‫‪ä"ä '÷ä åðéúåøáç‬‬

‫הבה"ח כמר ישעי' נתן פרויליך ני"ו‬ ‫‪î"åèòùáå è"æîì ïéëåãéù éøù÷á åàåá ìâøì‬‬ ‫‪úéá úåðáì åëæéå äôé äìòé âååéæäù äæá äôåøö åðéúåëøá‬‬ ‫‪úåáéúðá úåãéñçäå äàøéäå äøåúä éðãà ìò ìàøùéá ïîàð‬‬ ‫‪úåøåã ,à"èéìù åðéáø ïøî ÷"ë é"ò åðì úåìåìñä äøåàä‬‬ ‫‪.íéîéä ìë êëåôãøé ãñçå áåè êà íéëøåáîå íéøùé‬‬ ‫‪ïéáòùèå øéî úáéùéá é"àåú úøåáç éðá êéøáç úøéúòë‬‬ ‫‪äøåáçä ùàø ïäà÷ ìàøùé áøä‬‬

‫שלוש מאות ושלושים ושבע ימים‬

‫לסיום הש"ס מחזור ראשון‬ ‫והתחלת המחזור השני של הש"ס‬ ‫[‬

‫אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה‬ ‫הצטרף עוד היום ללגיון של מלך ותהא שותף‬ ‫בגומרה של תורה‬ ‫ז‬

‫קהל "תולדות אברהם יצחק" ביתר עילית‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בראשות בנו יקירו מורנו הרב ואב"ד שליט"א‬

‫שמח תשמח רעים האהובים‬ ‫בשיר ושבחה‪ ,‬בתודה וקול זמרה‪ ,‬פינו ימלא ברכה‪ ,‬ברכת מזלא‬ ‫טבא‪ ,‬קדם חברינו היקרים‪ ,‬אוצרי כלי חמדה‪ ,‬המהוללים‬ ‫בתשבחות‪ ,‬מה טוב חלקם וחבלם‪ ,‬מוכתרים ומעוטרים במעלות‬ ‫רמות‪ ,‬שבחם מי ימלל מרביצים תורה לעדרים‪ ,‬מחשובי אברכי‬ ‫קהילתינו הק' המתנוסס לתפארה ה"ה‬

‫הרה"ח יוסף חיים אייזנער ני"ו‬ ‫הרה"ח יחיאל מיכל אייזנער ני"ו‬

‫לרגל הולדת בניהם למזל טוב‬ ‫יה"ר שיזכו לרוות מהם רוב נחת דקדושה במדה מלאה‬ ‫וגדושה‪ ,‬ויגדלם לחנכם לתורה ולחופה ולמעש"ט‬ ‫ומכל יוצ"ח מתוך הרחבת הדעת בבריות גופא ונהורא‬ ‫מעליא אכי"ר‬ ‫‪úëøáëå úøéúòë‬‬

‫מתפללי ביהמ"ד‬

‫וועד הקהילה‬ ‫הוועד לעניני דיור‬

‫גומלי חסדים "חסדי דניאל"‬

‫‪ R‬הילולא דצדיקיא ‪Q‬‬

‫ע"ש הגה"צ רבי דניאל ב"ר נפתלי הירצקא זצוק"ל‬

‫ ו' חשוון – י"ב חשון ‬

‫בעל "מתוק מדבש"‬

‫¯·‪„ÈÒÁ‰ ‰„Â‰È È‬‬

‫עזר נישואין שע"י קהל "תולדות אברהם יצחק"‬

‫‪úàæá äøåâù áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪åéçéù íéø÷éä ù " ðà åðéãéãéì‬‬

‫תס"א‬

‫יום שב"ק‬ ‫ו' חשון‬

‫¯·‪‚¯Ú·ÈÈÂÂ Ú˘Â‰È „„ ‰ÓÏ˘ È‬‬ ‫)ב"ר אברהם(‬

‫)‪(ÌÈÂÏÒÓ‬‬ ‫תש"ד‬

‫הרה"ח מו"ה ‪ ÔÓ„ÏÚÙ Ô¢¯‚ ÌÁÓ‬שליט"א‬ ‫לרגל נשואי בנו כמר ‪ ¯Î˘˘È ˜ÁˆÈ‬ני"ו עב"ג‬

‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò„‡¯· ¯ÊÚχ ÌÈÈÁ‬שליט"א‬

‫¯·‪ÔÈÈˢÎÈȇ È·ˆ ‰„Â‰È È‬‬ ‫‪ÚÏʇ¯Ó‬‬

‫מאנסי‬

‫)ב"ר משה מסאמבור(‬

‫·˘‪Ë"ÊÓÏÂ Ó"ÂËÚ‬‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Â„Î È‡Â˘ Ï‚¯Ï‬‬

‫הבחה"ח ‪ ÍÈÏȯ٠Ô˙ 'ÈÚ˘È‬הי"ו‬ ‫‪Ë"ÊÓÏ Ó"ÂËÚ˘· ‚"·Ú ÂÈÒ¯ȇ Ï‚¯Ï‬‬

‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ÔÓÒÈÈ ˜ÁˆÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ¯ÚÊÈȇ Է‡¯ ‰˘Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ÍÈÏÓÈȉ ÛÒÂÈ ÌÁÓ‬שליט"א‬

‫הרה"ח מו"ה ‡‪ Ô‡ÓÒÈÈ ÌÂÏ˘ Ô¯‰‬שליט"א‬ ‫לרגל אירוסי בנו כמר ˘‪ ÌÈÈÁ χÂÓ‬ני"ו עב"ג‬ ‫בהרה"ח מו"ה ˘‪ ÍÈÏÓÈȉ ‰ÓÏ‬שליט"א‬

‫·˘‪Ë"ÊÓÏÂ Ó"ÂËÚ‬‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î ÈÒ¯ȇ Ï‚¯Ï‬‬

‫הרה"ח מו"ה ‪ ԉΠ„„ ‰˘Ó‬שליט"א‬ ‫לרגל היכנס בנו כמר ‪ ԉΉ ˜ÁˆÈ χ¯˘È‬הי"ו‬

‫‪˙ˆӉ ‰¯Â˙‰ ÏÂÚÏ‬‬

‫מאנשעסטער‬

‫מאנסי‬

‫הרה"ח ‪ ˘È‡ Ï"¯· ÌÈÈÁ‬שליט"א‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È· ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬ ‫הרה"ח „‪ ¯ÚÊÈȇ „Â‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ‡‪ ËÎÚ¯·ÚÏ ¯ÊÚÈÏ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח „‪ ԯ‰Èȇ „Â‬שליט"א‬

‫תרצ"ד‬

‫¯·‪χÈÁÈ ¯"· ¯˘‡ ÂÈ‬‬

‫יום ג'‬ ‫ט' חשון‬

‫‚„ ·‪‰-È ÈË·˘Ó ·˜ÚÈ Ô‬‬ ‫ב"א שכ"א‬

‫יום ד'‬ ‫י' חשון‬

‫¯·‪„ÏÚÙÚ„È ˘È¯Ú· ·Â„ È‬‬ ‫) ב"ר יעקב(‬

‫מאנסי‬

‫הרה"ח מו"ה ˆ·‪ ÔÓ¯·ÈÏ È‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ԯ‰Èȇ ‰˘Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ¯Ú‚ÈÏ·Ú„ Ô¯‰‡ ‰˘Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ˜¯Ó„‡¯· È΄¯Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡¯‪ ¯ÚÊÈȇ È·ˆ ‰È‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ˘È‡ Ï·ÈÈÏ‬שליט"א מאנסי‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò„‡¯· ÍÏÓÈÏ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡·¯‪ ˜¯Ó„‡¯· ÛÒÂÈ Ì‰‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡‪ ËÚÓ‡Ò ˘"ȯ· Ô¯‰‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ËÎÚ¯·ÚÏ „„ È΄¯Ó‬שליט"א‬

‫ב"א ר"ח‬

‫קול צהלה ורנה שפתינו תרננה‬

‫טנא מלא ברכות‬ ‫מעומק לבנו נשגר בזה ברכת מזל טוב חמה ולבבית‪ ,‬למע"כ ידידנו עוז איש‬ ‫יקר רוח ורב תבונות‪ ,‬נעים הליכות‪ ,‬עתיר המעש והחזון‪ ,‬רחים ומוקיר רבנן‬ ‫נודע בשערים שמו לתהילה‪ ,‬אשר מוסר נפשו למען בית מדרשנו מיום‬ ‫הווסדה‪ ,‬ובכל עת ועונה‪,‬‬

‫הרה"ח מו"ה מנחם גרשון פעלדמאן שליט"א‬ ‫שליט"א‬

‫מזקני וחשובי קהילתינו הק'‬

‫לרגל השמחה הגדולה בנשואי בנו החתן יצחק יששכר הי"ו‬ ‫למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שהזיוויג יעלה יפה כגפן פורחת‪ ,‬ותזכו‬ ‫לרוות רב תענוג ונחת מכל צאצאיכם מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬רב‬ ‫חנא ורב חסדא‪ ,‬ותוכל להמשיך בפעולותיך הברוכות והטובות עוד רבות‬ ‫בשנים מתוך הרחבת הדעת ושלוות הנפש‬

‫פ"ח‬

‫¯·‪˜Ò¯‡Â¢ÙÓ ‰˘Ó ̉¯·‡ È‬‬

‫תשכ"ו‬

‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫בראשות הגה"צ רבי יעקב טייטלבוים שליט"א‬

‫‪˘"‡¯‰‬‬

‫)ב"ר צבי הירש(‬ ‫תקנ"ד‬

‫‡·„˜"˜ ‪ÔÈ·Ú˘Ë‬‬

‫·‪‰-È ÈË·˘Ó ·˜ÚÈ Ô· ÔÈÓÈ‬‬ ‫ב"א שי"ז‬

‫יום ה'‬ ‫י"א חשון‬

‫בלב מלא הוקרה אנו משגרים בזה ברכת מזל טוב חמה‬ ‫ולבבית קדם ידידינו היקר אהוב וחביב על כל יודעיו‬ ‫ומכיריו‪ ,‬שמו מפארים בהילולים ותוארים‪ ,‬ה"ה‬

‫)ב"ר צבי(‬

‫·‪ÌÈÈÈÚ ¯Â‡Ó ÏÚ‬‬

‫¯·‪‚¯Ú·ÈÈ ̉¯·‡ È‬‬ ‫)ב"ר יצחק מתתיהו(‬

‫·‪‰„·ډ „ÂÒÈ ÏÚ‬‬ ‫תרמ"ד‬

‫¯·‪ÒڈȘ Ûχ ·‡Ê È‬‬ ‫)ב"ר אברהם(‬

‫יום ו'‬ ‫ה' חשון‬

‫˙‪Ë"˘Ú·‰ „ÈÓÏ‬‬ ‫תקמ"ח‬

‫¯·‪¯Ú˜È„‡˘ ÌÂÁ È‬‬ ‫)ב"ר יצחק(‬ ‫תרכ"ו‬

‫‪ïîà ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé íúåëæ‬‬ ‫‪áåèä ìë ìò êøáúé íùäì ä'éãåäå çáù êåúî‬‬ ‫‪ìë úà ïéîæäì ãáëúî éððä éðìîâ øùà ãñçäå‬‬ ‫‪úçîùá óúúùäì éøéëîå éãéãé‬‬

‫‪äåöî øáä‬‬ ‫‪ø÷éä éðá ìù‬‬

‫הבחור החתן‬

‫‪å"éä ïäëä ÷çöé ìàøùé øîë‬‬

‫כמר חיים לייב זילבערבערג הי"ו‬ ‫‪Ë"ÊÓÏ ÂÈÒ¯ȇ· Âω‡· ‰ÁÓ˘‰ '‰ ˙˙ Ï‚¯Ï‬‬ ‫‪Ó"ÂËÚ˘· 'ÈÁ˙˘ ‚"·Ú‬‬ ‫ברכותי צרופה בזה בורא עולם בקנין השלם זה הבנין‪,‬‬ ‫ויה"ר שהזיווג יעלה על דרך הסלולה בדרכי התורה‬ ‫והחסידות‪ ,‬וימלא ה' כל משאלות לבו לטובה ואך טוב‬ ‫וחסד ירדפוהו כל הימים אכי"ר‬

‫¯·‪ÏÈ·‡¯Ú˘ËÓ ÌÂÁ ÌÁÓ È‬‬ ‫תקנ"ח‬

‫אנטווערפען‬

‫ביהמ"ד "תולדות אברהם יצחק" מאנסי‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫מתפללי ביהמ"ד‬

‫)ב"ר יעקב שמשון(‬

‫‪¯È‡Ó È·¯„ ‡˙È‚¯Ó‬‬

‫¯‪ÂÓ‡ ÏÁ‬‬

‫‪äùåã÷ã úçð áåø íäî ååøéù ø " äé‬‬ ‫‪ø " éëà ç " öåé ìëîå‬‬

‫הגבאים‬

‫¯·‪ÔÈÏ·ÂÏÓ ‡¯ÈÙ˘ ¯È‡Ó ‰„Â‰È È‬‬

‫הרה"ח המפו' מו"ה ˘‪ ˘ÈÙ ÌÈÈÁ ‰ÓÏ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò„‡¯· ¯ÊÚχ ÌÈÈÁ‬שליט"א‬

‫מרת ·¯‡„‪ ˜¯Ó‬תליט"א‬

‫‪Ë"ÊÓÏ ˙·‰ ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬

‫ולחותנו הרה"ח המפו' מו"ה חיים אלעזר בראנדסדארפער‬

‫יום א'‬ ‫ז' חשון‬

‫תר"ח‬

‫אוסטרלי'ה‬

‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ÔÓ¯‚ ‰ÓÏ˘ ˜ÁˆÈ‬שליט"א‬

‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ԯ‰Èȇ ˜ÁˆÈ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ıȷ„ȇ„ ÌÁÓ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ‪ ¯ÚÊÈȇ Է‡¯ ‰˘Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח המפו' מו"ה ·‪ ËÎÚ¯·ÚÏ ÔÈÓÈ‬שליט"א‬

‫הרה"ח ‪ ˘ÈÙ ‰„Â‰È È΄¯Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ‪ Ô‡ÓÈȯ٠·˜ÚÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ·‪ ʇ¯ ÔÂȈ Ô‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ‪ ¯ÚÊÈȇ ÌÈÈÁ ÛÒÂÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ‪ ¯ÚÊÈȇ ÏÎÈÓ Ï‡ÈÁÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ‡‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò„‡¯· ‡"Á¯· Ô¯‰‬שליט"א‬

‫„‪ÌÈ˘Â„˜ ˙Ú‬‬

‫‪ú"éùäæòá íéé÷úúù‬‬

‫‪êì êì úùøô éùéîç íåéá‬‬ ‫‪ò"ùú ïåùç á"éì øåà‬‬ ‫‪÷øá éðá 35 àáé÷ò 'ø 'çø ìåãâä úñðëä úéá éîìåàá‬‬

‫‪úëøáëå úøéúòë‬‬

‫‪ïàîìòî øéàî á÷òé ïäà÷ ùéøòá øëùé áøä‬‬

‫÷‪8.30 äòùî íéçøåà úìá‬‬ ‫‪éúçîùá íéôúúùî íëúåàøì çîùà‬‬ ‫‪íåìùì íëàåá úàø÷ì äëçîä‬‬

‫‪ïäë ãåã äùî‬‬

‫לתרומות והנצחות ניתן לפנות עד יום רביעי אחה"צ בטלפון ‪057 - 3182265‬‬ ‫או למערכת דברות קודש ת‪.‬ד‪ 57718 .‬ירושלים‬ ‫ח‬