Divrei Chayim Berechit 2009

‫כ''ט תשרי התש''ע‬

‫בס''ד‬

‫''ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים'' ]א'‪ ,‬ט''ז[‬ ‫רש''י מביא ''שווים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקיטרגה‬ ‫ואמרה ''אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר א''‪ .‬ומקור‬ ‫דברי רש''י הוא מהגמ' בחולין דף ס' ושם מפורט המשא‬ ‫ומתן בין הירח להקב''ה‪ ,‬ואיתא שם דהקב''ה צווה לישראל‬ ‫להביא שעיר ראש חדש לכפר על שמיעט את הירח‪ .‬וקשה‬ ‫מה אשמים בזה ישראל על שצריכים להביא שעיר ר''ח‬ ‫לכפר על מה שהקב''ה מיעט את הירח?‬ ‫בחולין שם מובא ששאלה הירח את הקב''ה ''וכי בשביל‬ ‫שאמרתי לפניך דבר הגון ]הטענה של ''אפשר לב' מלכים‬ ‫שישתמשו בכתר א'!''[ אמעט את עצמי!''‪ .‬ולכאורה קשה‬ ‫מהי טענת הירח‪ ,‬הלא כיון ששורת הדין נותנת שיתמעט‬ ‫א' מהם שהרי אי אפשר לב' מלכים שיתשמשו בכתר א'‪,‬‬ ‫לכן ראוי שא' מהם ימעט את עצמו ]ואין הירח יכול לומר‬ ‫שהשמש ימעט את עצמו שהרי ''מאי חזית דדמא דידך‬ ‫סומק טפי''[? וביאר המהר''ם שיף שם שכוונת הירח היתה‬ ‫שלא ימעיטו אף א' מהם‪ ,‬אלא יגדילו את אור החמה‪ ,‬והוא‬ ‫הירח יישאר בגודלו‪ ,‬ולמה שהירח ימעיט את עצמו?‬ ‫אמנם טענתו לא נתקבלה משום שהנה בתחילת הבריאה‬ ‫היה מאור השמש מאוד חזק‪ ,‬אלא שמפני קלקול הדורות ‪,‬‬ ‫גנזו הקב''ה לצדיקים לעתיד לבא‪ .‬וממילא שוב לא היה‬ ‫אפשר להגדיל את אור החמה יותר ממה שנקצב עפ''י‬ ‫חכמתו יתברך כפי ערך הראוי לאדם‪ ,‬שהרי ליותר מזה אין‬ ‫העולם ראוי כהיום הזה‪ ,‬ולכן היה הכרח למעט את‬ ‫הלבנה‪.‬‬ ‫ואכן לעתיד לבא כאשר יזדככו הדורות נאמר ''והיה אור‬ ‫החמה כאור הלבנה ואר החמה יהיה שבעתיים כאור‬ ‫שבעת הימים'' דהיינו שהלבנה תישאר במעמדה כפי‬ ‫שהיתה קודם מיעוטה‪ ,‬ואור החמה יגדל‪.‬‬ ‫ולכן כשראה הקב''ה שלא נתיישבה דעתו של הירח אמר‬ ‫לישראל ''הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח'' כי אתם‬ ‫אשמים בזה‪ ,‬כי אם הייתם מתקנים את מעשיכם – לא‬ ‫היה צורך למעט את הירח‪ ,‬אלא היה נשאר בגודלו ואור‬ ‫החמה היה גדל כאור ז' ימי בראשית‪ ,‬ומכיון שעוונתיכם‬ ‫גרמו למיעוט הירח – הביאו אתם כפרה על כך !‬

‫לב אריה – חולין ס'‬ ‫''שם האחד פישון'' ]ב‪ ,‬י''א[‬ ‫ברש''י כתב ''הוא נילוס''‪.‬‬ ‫נראה דרש''י בא לתרץ מה שהקשו המפרשים על לשון‬ ‫הפס' דהיה לו לנקוט ''שם הראשון פישון''? ]כפי ששאל‬ ‫רש''י על מש''כ לעיל ''ויהי ערב ויהי בקר יום אחד''[‪.‬‬ ‫ולכן כתב רש''י שלזה הנהר היה עוד שם והוא ''נילוס''‪,‬‬ ‫ולפ''ז מיושב הלשון ''שם האחד פישון'' דהיינו שזה רק א'‬ ‫מב' שמותיו ]כדוגמת מה שכתוב ''ושם האחד גרשום ושם‬ ‫האחד אליעזר''[‪.‬‬

‫שו''ת מים חיים‬

‫''ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה'' ]ד'‪ ,‬ב'[‬ ‫תכלית האדם בעוה''ז הוא לעבדו יתברך ולעסוק בתורתו‬ ‫ובמצותיו יומם ולילה‪ ,‬ועליו לדעת כי מה שמוכרח לבטל‬ ‫מתורתו ולעסוק בעניינים גשמיים הוא הכל מן ההכרח‬ ‫ליישובו של עולם עבור מחייתו ופרנסתו‪ ,‬אך אין זה העיקר‬ ‫אלא הטפל‪.‬‬ ‫והנה ''ויהי'' הוא לשון צער‪ ,‬ו''והיה'' הוא לשון שמחה‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב ''ויהי הבל רעה צאן'' דהיינו שהבל‬ ‫כשהיה רועה צאנו היה עושה זאת מתוך צער על שהוכרח‬ ‫להתבטל מתורתו ולעסוק במחייתו‪ ,‬ומוטב היה אם היה‬ ‫יכול לישב באהלה של תורה‪ .‬אולם לא כן קין שהיה עובד‬ ‫אדמה מתוך שמחה שעשה מלאכתו עיקר וזהו ''וקין היה‬ ‫עבד אדמה''‪ ,‬ולכן ''וישע ה' אל הבל ולא מנחתו ואל קין‬ ‫ואל מנחתו לא שעה''‪.‬‬

‫הרה''ק מרוזין זי''ע‬ ‫''ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה‬ ‫לה'‪...‬והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו‪...‬וישע ה' אל‬ ‫הבל ואל מנחתו ואל קין ומנחתו לא שעה‪...‬ויחר לקין‬ ‫מאד‪...‬ויאמר ה' אל קין למה חרה לך‪...‬הלא אם תיטיב‬ ‫שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ'' ]ד'‪ ,‬ג'‪-‬ז'[‬ ‫וקשה שמה שהשיב הקב''ה לקין ''הלא אם תיטיב שאת''‬ ‫הרי אין זו תשובה ממין הטענה‪ ,‬שהרי שאלו למה לא‬ ‫שעה למנחתו שהביא מן הגרוע‪ ,‬והיה לו להשיב לקין‬ ‫משום שלא הבאת מן המובחר כמצות התורה ''כל חלב‬ ‫לה''‪ ,‬אבל ''הלא אם תיטיב שאת'' מה תשובה היא זו?‬ ‫יש ויכוח ידוע בין בעלי המחקרים מבעלי התורה לבין‬ ‫החוקרים הנכרים הקדמונים‪ ,‬שלדעת בעלי תורה יסבירו‬ ‫שרצון ה' בגשמיות הוא שנעבדהו עם הדברים הגשמיים‬ ‫וזהו נחת רוח לפניו יותר ממה שמשרתים לפניו המלאכים‬ ‫כי המלאכים אינם בעלי בחירה‪ ,‬אולם כאשר יעבדוהו בני‬ ‫אדם החומריים בדברים גשמיים‪ ,‬זהו רצונו‪ .‬לעומת זאת‬ ‫החוקרים הנכרים הקדמונים טוענים כי התכלית הוא לבטל‬ ‫הגשמיות והחומריות מבעלי חיים הבהמיים‪ ,‬ולכן סיגפו‬ ‫גופם והתבודדו במערות ויערות להתרחק מתענוגי‬ ‫העוה''ז‪.‬‬ ‫ונ''מ בין ב' השיטות אם צריך להביא קרבן מן המזבח או‬ ‫לא‪ ,‬שאם הקרבן הוא מצות ה' להעלאת הגשמיות‪ ,‬א''כ‬ ‫הוא מצוה בעצמותא וראוי לקחת מן המובחר שבמובחר‪,‬‬ ‫אמנם אם הקרבן הוא רק ביטול הגשמיות‪ ,‬אדרבה ראוי‬ ‫לקחת מן הבזוי ביותר ובכך לבטל הגשמיות‪.‬‬ ‫ובזה יש לפרש המח' בין קין להבל שקין הביא מפירות‬ ‫גרועים כי סבר שרצון ה' הוא ביטול הגשמיות‪ ,‬אמנם הבל‬ ‫סבר שרצון ה' הוא העלאת הגשמיות ולכן ראוי להקריב מן‬ ‫המובחר‪.‬‬

‫ועל טענת קין שפיר השיב לו הקב''ה ''למה חרה לך ונפלו‬ ‫על פניך'' שבאמת האמת אינה כשיטתך‪ ,‬אלא כשיטת‬ ‫הבל‪ ,‬דהנה מציינו עוד נ''מ בויכוח זה דלשיטת הנזירים‬ ‫הקדמונים שסברו כי רצון ה' הוא בביטול הגשמיות‪ ,‬א''כ‬ ‫אם האדם ישב ולא עבר עבירה ופורש מתענוגי העוה''ז‪,‬‬ ‫הגם שלא קיים מצוות‪ ,‬קיים תכליתו‪ .‬אמנם לפי דעת‬ ‫תורתינו הקדושה האמת היא שעל האדם מוטל לעשות‬ ‫טוב ולקיים מצוות‪ .‬וזו הכוונה ''הלא אם תיטיב שאת ואם‬ ‫לא תיטיב לפתח חטאת רובץ'' דהיינו ממה שאתה רואה‬ ‫שאם לא תיטיב ולא תקיים מצוות בפועל‪ ,‬אלא רק תמנע‬ ‫בסור מרע מעבירות – ''לפתח חטאת רובץ''‪ ,‬וכאן הורה לו‬ ‫הקב''ה שהאמת היא כשיטת הבל שצריך לעשות טוב‪.‬‬

‫הקדמת שו''ת מנחת אלעזר‬

‫סיפור השבוע‬ ‫''והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר‬ ‫קניתי איש את ה''' ]ד'‪ ,‬א'[‬ ‫האדמו''ר מצאנז זי''ע כשהגיעה בתו לפרקה‪ ,‬דיברו לו‬ ‫נכבדות אודות בחור גדול בתורה גאון בתורה ועילוי אשר‬ ‫בעבור הימים נתפרסם בשם האבני נזר‪.‬‬ ‫הבחור עמד לנסיון לפני האדמו''ר ובהיותו תוהא על קנקנו‬ ‫שאל לו האדמו''ר ''מי היו העדים אצל קידושי אדם וחוה ‪,‬‬ ‫והלא הלכה פסוקה היא שאין דבר ערוה פחות מב'‪,‬‬ ‫והמקדש בלא עדים אין קידושיו קידושין‪ ,‬א''כ אדם וחוה‬ ‫שהיו יחידים בעולמם‪ ,‬האיך חלו הקידושין?‬ ‫והשיב האבני נזר על אתר שכל ענין חלות הקידושין היא‬ ‫לאסור את האשה על כל העולם כהקדש כדאיתא בתוס'‬ ‫ריש קידושין‪ ,‬וא''כ סיבה זו שהיו אדם וחוה היחידים‬ ‫מברואי מטה ואין עוד מלבדה‪ ,‬היא הנותנת שלא היה שייך‬ ‫שום חלות קידושין‪ ,‬שהרי לא היה בעולם על מי לאסור את‬ ‫חוה כהקדש‪...‬‬

‫האדמו''ר מבאבוב זצ''ל‬

‫פינת ההלכה – בענין צאת הכוכבים‬ ‫''ויהי ערב ויהי בקר יום אחד'' ]א‪ ,‬ה'[‬ ‫יש לחקור אם מה שהלילה מתהווית משעת צאת הכוכבים‬ ‫– האם הכוכבים עצמם הם הלילה‪ ,‬או שמא אין הכוכבים‬ ‫אלא סימן וראייה שהוא לילה?‬ ‫ויש בזה נ''מ לדינא שהנה דין הוא שעדות צריכה להיות‬ ‫על דבר שלם ולא על חצי עדות כמ''ש ''על פי שנים עדים‬ ‫יקום דבר – דבר ולא חצי דבר''‪.‬‬ ‫והנה מצינו סתירה בין ב' הלכות דמצד א' מצינו שאם ב'‬ ‫כתות עדים באים להעיד על קטן שהביא ב' שערות וכל א'‬ ‫מעיד על שערה א'‪ ,‬אז הדין הוא שעדותם לא מועילה‬ ‫משום ''דבר ולא חצי דבר''‪ .‬אולם מאידך‪ ,‬ב' כיתות עדים‬

‫המעידות כל א' על א' שנה א' של חזקה מתוך ג' שנים‪,‬‬ ‫מועילה עדותם‪ ,‬וקשה מדוע לא נאמר כמו המקרה‬ ‫הראשון שיש בעייה של ''דבר ולא חצי דבר''?‬ ‫ותירץ השיטמ''ק בב''ב נ''ו לחלק שהשערות הן עצמן‬ ‫הגדלות‪ ,‬ולא רק הוכחה וסימן על הגדלות‪ ,‬ולכן עדות על‬ ‫שערה א' היא עדות על חצי גדלות‪ ,‬ולכן יש בעייה של‬ ‫''חצי דבר''‪ .‬משא''כ בחזקה שאיננה המהות‪ ,‬אלא רק‬ ‫הוכחה וראייה שהיא שלו‪ ,‬ולכן עדות זו אינה חצי דבר אלא‬ ‫דבר שלם‪ ,‬ולכן עדותו מתקבלת‪.‬‬ ‫ונחזור לעניינו מה יהיה הדין בג' כיתות עדים שכל א' תעיד‬ ‫על כוכב א'‪ ,‬לכאורה יהיה תלוי בחקירתנו שאם הכוכבים‬ ‫הם עצמם הלילה‪ ,‬תהיה עדות כל א' נקראת ''חצי דבר''‪,‬‬ ‫משא''כ אם נאמר דהכוכבים הם רק סימן והוכחה ללילה‪,‬‬ ‫לא תיחשב העדות לחצי דבר‪.‬‬ ‫ויש להוכיח ממעשה בראשית שהרי הכוכבים נבראו ביום‬ ‫רביעי‪ ,‬וכבר בסיום יום הראשון נאמר ''ויהי ערב ויהי בקר‬ ‫יום אחד''‪ ,‬הרי לנו שאפשר שיהיה לילה בלא כוכבים‪ ,‬הרי‬ ‫לנו שהכוכבים אינם עצם הלילה אלא רק הוכחה וסימן !‬ ‫הרב שלמה היימן זצ''ל ]בחידושי ר' שלמה ‪ -‬כתבים‬ ‫ותשובות סימן י''ט[ דוחה הראייה משום דלשיטמ''ק‬ ‫שהשערות הם הגדלות עצמם‪ ,‬צ''ל שבסריס כיון שלא‬ ‫שייך שערות‪ ,‬נעשה גדול בלעדיהם‪ ,‬וממילא י''ל כן גם‬ ‫לגבי כוכבים קודם בריאתם שכיון שאז עדיין לא היה שייך‬ ‫כוכבים נעשה לילה בלעדיהם‪.‬‬

‫קובץ שיעורים – פסחים סימן ב'‬

‫תקציר ההפטרה – שמואל א' כ'‬ ‫מפטירין הפטרה זו בערב ראש חדש כי כתוב בה ''מחר‬ ‫חדש''‪ .‬מאחר ושאול לא עשה כפי הנצטוה עליו והשאיר‬ ‫בחיים את הבהמות של עמלק‪ ,‬נפסקה ממנו המלוכה‬ ‫וניתנה לשאול‪ .‬רוח רעה תקף את שאול‪ ,‬ובהיות רוח זה‬ ‫עליו הביאו את דוד לפניו כדי שינגן בכנור‪ .‬אחר שניצח דוד‬ ‫את גולית התחיל העם לשבח את דוד‪ ,‬ואז נתקנא בו‬ ‫שאול ורצה להרגו‪ .‬יהונתן בן שאול שהיה יודע מהענין‬ ‫הודיע את דוד על שאביו מבקש להרגו‪ ,‬ולכן מציע לו‬ ‫יהונתן לברוח מהעיר‪ ,‬ויודיעהו ע''י סימן אם יוכל לחזור או‬ ‫לא ]שיורה חצים ואם ישלח שליח להביא את החצים סימן‬ ‫הוא שהכל בשלום‪ ,‬ואם ישאיר את החצים במקומם סימן‬ ‫שעל דוד לברוח[‪ .‬יהונתן הציע לדוד שלא לבוא לפני המלך‬ ‫ג' ימים ואח''כ ידע מה בדעת המלך לעשות לדוד ועל פי‬ ‫זה יגיד לדוד אם צריך שיברח משאול או לא‪ .‬אחר ג' ימים‬ ‫שנעדר דוד‪ ,‬יהונתן הגיד לאביו סיבת העדר דוד משום‬ ‫שהיה לו זבח משפחה ]שבני משפחתו זובחים בעירו‬ ‫שלמים[ ולכן נסע מכאן‪ ,‬ויהונתן רצה גם ללכת עם דוד‪.‬‬ ‫שאול התרגז ואמר על בנו שהוא מורד במלכות ורוצה‬ ‫במלכות בית דוד‪ ,‬ורצה להרוג את בנו‪ .‬יהונתן ברח והודיע‬ ‫לדוד ע''י הסימן שעליו לברוח מפני שאול‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫שלום !‬ ‫שבת‬ ‫החדשות של הציבור החרדי‬ ‫‪ 0747-300100‬קו‬ ‫בחסות הקו החדש‪:‬‬

‫יוצא לאור לרגל נישואי הבחור נתנאל יוסף מאיר עב''ג אודליה שניאור‪ .‬מזל‬ ‫טוב! שיזכו לבנות בית נאמן בישראל!‬ ‫לכל ענייני העלון נא לפנות לטל' ‪06.62.80.62.95‬‬