Deeh Chochma Ki Tetze 2009

www.ladaat.net/gilionot.php ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‬

‫של"ס פר' כי תצא תשס"ח‬

‫ג‬

‫דא"ח רעוא דרעוין פרשת כי תצא תשס"ח‬ ‫של"ס פר' כי תצא תשס"ח‬

‫דּמים‬ ‫ולא ¨ת ¦‬ ‫לג ‪¤‬גּ ¨ך § ‪Ÿ‬‬ ‫מעקה § ©‬ ‫ית © ‪¤ £‬‬ ‫שׂית‬ ‫שׂ ¨‬ ‫וע ¦‬ ‫חד שׁ § ¨‬ ‫בּית ¨ ¨‬ ‫¦כּ י ¦ § ‪¤‬‬ ‫שׂים ¨דּ ¦מים‬ ‫שׂ ים‬ ‫תבנה ©בּ ¦ית‬ ‫מּ נּ וּ ‪) :‬דברים כ"ב‪ ,‬ח'(‬ ‫נּפל ¦מ ‪¤‬‬ ‫§בּ ‪¨ ¤ ¥‬‬ ‫בּביתך ¦כּ י ¦י פּ‪Ÿ‬ל ©ה ‪Ÿ‬נּ ‪¥‬פל‬ ‫ביתך‬ ‫פרש"י הק' כי תבנה בית חדש‪ .‬אם‬ ‫קיימת מצות שלוח הקן סופך‬ ‫לבנות בית חדש ותקיים מצות מעקה‬ ‫שמצוה גוררת מצוה ותגיע לכרם ושדה‬ ‫ולבגדים נאים לכך נסמכו פרשיות הללו‪:‬‬ ‫מעקה‪ .‬גדר סביב לגג ואונקלוס תרגם‬ ‫תיקא כגון תיק שמשמר מה שבתוכו‪ :‬כי‬ ‫יפול הנופל‪ .‬ראוי זה ליפול ואעפ"כ לא‬ ‫תתגלגל מיתתו על ידך שמגלגלין זכות ע"י‬ ‫זכאי וחובה ע"י חייב‪:‬‬

‫אדם עושה למוחו ולמחשבתו‪ .‬ועי"ז נמשך‬ ‫אור שורש המעקה העליון‪ ,‬ברזא דיסוד‬ ‫דאימא‪ ,‬שעי"ז נמשך אורו של משיח בן‬ ‫דוד‪ ,‬אשר הוא השומר האמיתי של הבית‬ ‫המקדש החדש‪ .‬וזה מה שהפסוק מזהיר‬ ‫'ועשית מעקה לגגך'‪ ,‬כי כדי להמשיך גילוי‬ ‫בנין בית המקדש השלישי‪ ,‬וכן בפרטיות‬ ‫גאולת כל אדם‪ ,‬הוא ע"י שבונה לנפשו‬ ‫שמירה‪ ,‬שזאת השמירה היא אור משיח בן‬ ‫דוד‪.‬‬

‫א‪ .‬כדי לבנות בית המקדש השלישי‬ ‫צריך לעשות בחי' מעקה‪ ,‬גדר‬ ‫השמירה דקדושה‬

‫ב‪' .‬כי יפול הנופל ממנו' ‪ -‬צריך‬ ‫שמירה להנצל מהתגרות הקלי'‬

‫כי תבנה בית חדש‪ .‬והעניין‪ ,‬כי לכל אחד‬ ‫מישראל יש חלק בבנין הבית החדש‪,‬‬ ‫שהוא בית המקדש השלישי‪ ,‬ולזה מזהיר‬ ‫הפסוק 'ועשית מעקה לגגך' שצריך לעשות‬ ‫שמירה‪ ,‬וענין השמירה הוא המשכת‬ ‫המוחין בבחי' 'ופרוש עלינו סוכת שלומיך‬ ‫ושמור צאתנו ובואנו'‪ .‬וכמ"ש בלקו"מ )סי'‬ ‫כ"א( שהסוכה היא המשכת השכל שבבחי'‬ ‫קדם‪ ,‬שזוכים אליו ע"י קדושת שבעת‬ ‫הנרות‪ ,‬שהוא ענין הגדר והמעקה שכל‬

‫ועיקר מה שצריך האדם שמירה הוא כיון‬ ‫ש'זה לעומת זה עשה האלקים'‪,‬‬ ‫היינו שלעומת כחות הקדושה ישנה‬ ‫התגברות הקלי'‪ ,‬בפרט בדור האחרון שהן‬ ‫מתגברים מאד‪ ,‬בודאי צריך שמירה‬ ‫מעולה להנצל מהם‪ .‬וכל אחד צריך‬ ‫להתבונן מאד ממי יש לו להשמר‪ ,‬שלא‬ ‫יפילו מקדושת המחשבה‪ .‬כי כשהסט"א‬ ‫רואה שהאדם מתחיל להכנס באמת‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬הם מנסים ח"ו את האדם‬ ‫להפילו‪ ,‬בבחי' כי יפול הנופל ממנו‪ ,‬ולזה‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫ד‬

‫צריך להכנס לעבודת השמירה‪ ,‬להשמר‬ ‫ולהנצל מהם‪.‬‬

‫ג‪ .‬סוד השמירה‬ ‫איתא בספה"ק 'קרניים' על הפסוק 'כי‬ ‫תבנה בית חדש ועשית מעקה‬ ‫לגגך'‪ ,‬בית חדש בגי' תשכ"ד‪ ,‬לרמז על שני‬ ‫אותיות הגדולים ש' ת'‪ ,‬ש' דשיר השירים‪,‬‬ ‫ות' הגדול ד'ותכתוב אסתר'‪ .‬כ"ד מרמז על‬ ‫שה"ק אזבוג"ה העולה בגי' כ"ד‪ .‬כי אלו שני‬ ‫השמות בכחם להכניע את כל הקלי'‬ ‫הרוצים להכשיל בני ישראל באחרית‬ ‫הימים )עיין במה שכבר נכתב באריכות בעניין סוד‬ ‫זה בהק' לספר 'ים החכמה' תשס"ט(‪.‬‬

‫ד‪ .‬עיקר השמירה ע"י התבודדות‬ ‫ונבאר הענין בעבודת ה'‪ .‬ידועים דברי‬ ‫רביה"ק 'ההתבודדות מעלה‬ ‫גדולה ועליונה מן הכל'‪ .‬כשאדם רוצה‬ ‫להכנס לעבודת בנין בית הדעת‪ ,‬אי אפשר‬ ‫שיבא לכך רק ע"י שירבה בעצה הקדושה‬ ‫הזאת‪ ,‬לשבת יום יום לפני השי"ת לשפוך‬ ‫שיחו לפניו כדבר איש אל רעהו‪ ,‬כי מעלה‬ ‫זאת היא השמירה והמעקה שהיא גדולה‬ ‫ועליונה מן הכל‪ ,‬והיא שומרת על האדם‬ ‫מכל אחיזת הקלי'‪ ,‬ועל ידה הוא נשמר‬ ‫תמיד מכל רע‪ ,‬וזוכה לכל הטוב שבכל‬ ‫העולמות‪.‬‬ ‫ואל ידמה האדם שהוא ענין פשוט‪ ,‬ועצה‬ ‫מובנת‪ ,‬לדבר לפני ה'‪ ,‬כי היא עצה‬ ‫עמוקה מאד מאד‪ ,‬עמוק מכל עמוק‪ .‬עד כדי‬ ‫כך שמגודל עוצם סוד הענין‪ ,‬לכן עצה זה‬ ‫רחוקה מרוב בני העולם‪ ,‬כי הוא סוד נעלם‬

‫מאד מאד‪ ,‬הוא עצם אורו של משיח בן‬ ‫דוד‪.‬‬ ‫לכן מוטל על כל אדם הרוצה לרפאות‬ ‫נפשו‪ ,‬להכנס באמת לעבודת ה'‪,‬‬ ‫ולבנות בית השלישי‪ ,‬היינו להתעמק‬ ‫ולהשתדל מאד מאד בעבודת ההתבודדות‪,‬‬ ‫ובכל אופן שיהיה לו איזה שייכות לזאת‬ ‫העצה היקרה והגבוהה במעלתה מאד‪.‬‬ ‫כי בכלליות אור התבודדות הוא בסוד‬ ‫שיר השירים אשר לשלמה‪ ,‬מציאות‬ ‫השתוקות הנאצל למאצילו‪ ,‬והוא ענין הש'‬ ‫של שיר השירים‪ .‬ושמירת האדם הוא‬ ‫שיחבר לזה את הת' הגדול של ותכתוב‬ ‫אסתר‪ .‬שעל ידו יבא משיח בן דוד‪.‬‬

‫ה‪ .‬עקודים ונקודים דקלי' ‪ -‬פגם העין‬ ‫והפה‬ ‫ועיקר הקליפות המתעוררים באחרית‬ ‫מעקודים‬ ‫נמשכים‬ ‫הימים‪,‬‬ ‫ונקודים‪ ,‬כנודע שעקודים הוא בבחי' הפה‪,‬‬ ‫ונקודים הוא בעינים בבחי' הראיה‪ ,‬והקלי'‬ ‫מתגברים להחטיא את בני ישראל בעין‬ ‫ופה‪ .‬והוא סוד שני האחים דקלי'‪ ,‬גוג ומגוג‬ ‫וארמילוס הרשע‪ .‬שעיקר עבודת האדם‬ ‫להנצל ולהשמר מהם‪ ,‬שהם גורמים‬ ‫שהאדם יטעה ללכת אחרי עיניו מבלי‬ ‫שירצה‪ ,‬וגם יוציא דיבורים שאינם כשרים‬ ‫מפיו מבלי משים‪ .‬ולזאת צריך שמירה‬ ‫מעולה מאד‪ ,‬להתגבר לשמור העין והפה‪,‬‬ ‫בבחי' 'עשו משמרת למשמרת'‪ .‬שיהיה‬ ‫בחי' מעקה לגגו‪ ,‬לשמור על מחו ונשמתו‪,‬‬ ‫לבל יתאחזו בו הרשעים‪ .‬כי הם מנסים‬ ‫בכמה וכמה מיני דרכים שונים ומשונים‬

‫של"ס פר' כי תצא תשס"ח‬

‫ה‬

‫להפיל את ישראל בפגם העינים והפה‪,‬‬ ‫בסוד כי יפול הנופל ממנו‪.‬‬

‫הנמשכות ממנה‪ ,‬ויוכל להכנס לקדושת‬ ‫העינים והפה‪.‬‬

‫ו‪ .‬הקלי' העליונה מהם‪ ,‬הוא הנסיון‬ ‫להחשיב החכמות חיצוניות‬

‫ז‪ .‬סוד שני קרנות‪ ,‬קרן משיח בן דוד‬ ‫וקרן משיח בן יוסף‬

‫ושורש שני הקלי' הללו הוא בחי' האם‬ ‫של שני האחים הנ"ל‪ ,‬שזאת‬ ‫הקלי' פוגמת לא רק באנשים פשוטים‬ ‫להפילם בראיות ודיבורים אסורים‪ ,‬אלא‬ ‫פוגמת גם בגדולים במעלה‪ ,‬וגם בתלמידי‬ ‫חכמים‪ ,‬והוא ענין מה שמפתה את האדם‬ ‫לסור אחרי חכמות חיצוניות‪ ,‬לסור לדעת‬ ‫כל מיני דרכי הגויים שנמשכים מעבודה‬ ‫זרה רח"ל‪ .‬עד כדי כך שהקלי' מתגברת‬ ‫עליהם שיהא חשוב בעיניהם חכמות‬ ‫החיצוניות יותר מקדושת התורה‪ .‬ולזאת‬ ‫צריך מאד להזהר שלא יהיה בבחי' 'ותקל‬ ‫גברתי בעיניה'‪ ,‬שמחשיב את השפחה את‬ ‫חכמות החיצוניות יותר מן הגבירה שהיא‬ ‫קדושת התורה הק'‪.‬‬

‫ומבואר בספה"ק קרניים סוד נעלם‪,‬‬ ‫עיקר‬ ‫הימים‬ ‫שבאחרית‬ ‫עבודת בני ישראל ללחום באלו הקלי'‪ ,‬וע"ז‬ ‫כתיב )איוב ל"ח ל"ו(‪' :‬מי שת בטוחות חכמה'‪,‬‬ ‫ש"ת בגי' ב"פ קרן‪ .‬כי יש שני קרנות‪ ,‬קרן‬ ‫משיח בן יוסף וקרן משיח בן דוד‪ .‬שהוא‬ ‫ענין ש' דשיר השירים והת' ד'ותכתוב‬ ‫אסתר'‪ .‬ומכל קרן וקרן יוצא הבל קדוש‬ ‫מילוי דשם ס"ג העולה ל"ז‪ ,‬בגי' הבל‪ .‬הרי‬ ‫שני פעמים קרן בגי' ת"ש‪ ,‬ושני פעמים‬ ‫הבל בגי' ע"ד‪ ,‬וביחד עולים במספר‬ ‫תשע"ד בגי' 'בת שבע' שורש נשמת‬ ‫משיח‪ .‬וכשיזכו בני ישראל להמשיך שני‬ ‫תקיעות אלו‪ ,‬בשופר דמשיח בן דוד ובקרן‬ ‫משיח בן יוסף‪ ,‬אזי יזכו לפעול סוד בת שבע‬ ‫שהיא תגלה את נשמת משיח לגאול את‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫כי כל כח גוג וארמילוס הוא משרשם‬ ‫מאימם‪ ,‬והוא ע"י שבני ישראל‬ ‫פוגמים ח"ו בתוה"ק ומחשיבים החכמות‬ ‫החיצוניות שצריך לבזות אותם מאד‪ .‬כי כל‬ ‫החכמות החיצוניות הם מושרשים‬ ‫בהיכלות‪ ,‬אשר הם אפס ואין כלפי השכינה‬ ‫הק'‪ ,‬שהם רק ז' הנערות‪ ,‬היתכן לזלזל‬ ‫בחכמת התורה ולתת כבוד לחכמות‬ ‫חיצוניות‪ ,‬הרי בזה מקילים בכבוד השכינה‬ ‫ח"ו‪ ,‬ומזה נשתלשל שהאנשים מקילים בכח‬ ‫האור שבתורה‪ ,‬בכח הקדושה‪.‬‬ ‫אבל כשיתגבר למאס ולרחק כל החכמות‬ ‫חיצוניות ולכבד התורה והשכינה‬ ‫הק'‪ ,‬בזה לא יהיה כח לשני הקלי'‬

‫ורזא דתשע"ד עולה בגי' 'דעת מצפ"ץ'‪,‬‬ ‫כנודע שמצפ"ץ הם סוד הפיאות‪,‬‬ ‫וצריך לקשר שני הפיאות‪ ,‬לחבר משיח בן‬ ‫דוד עם משיח בן יוסף‪ ,‬כדי להכניע שני‬ ‫הקליפות הנ"ל גוג ומגוג וארמילוס וגם את‬ ‫שרשם אימא שלהם‪.‬‬

‫ח‪.‬‬

‫ולכל‬

‫ההתבודדות כלולה‬ ‫משיחין‬

‫מתרין‬

‫זאת אי אפשר לבא כי אם ע"י‬ ‫עבודת ההתבודדות‪ .‬שכלול בזה‬

‫ו‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫תרין משיחין‪ ,‬המושרשים ביסוד דאימא‬ ‫וביסוד דאבא‪ .‬ענין יסוד דאימא‬ ‫שבהתבודדות הוא ההתבוננות בגדולת ה'‬ ‫וריבוי הדיבורים דקדושה מעומק הלב‪.‬‬ ‫שהוא בחי' מלכות דאימא‪ .‬וחלק יסוד‬ ‫דאבא שבהתבודדות הוא לזכות להכנס‬ ‫להיכלות דקדושה‪ ,‬ולבא לביטול הגמור‪.‬‬ ‫כי ענין ההתבודדות עמוק מכל עמוק‪ ,‬הוא‬ ‫תכלית נקודת שורש הבריאה‪ ,‬בבחי'‬ ‫שבת קודש‪ ,‬נקודת הביטול הגמור לפני‬ ‫השי"ת‪ ,‬להתייחד עם הבורא ית'‪ ,‬ולבנות לו‬ ‫בית חדש‪ ,‬אשר הבי"ת הזה רומז להיכלות‬ ‫התוה"ק‪ ,‬ב'בלי‪ ,‬י'רושלמי‪ ,‬ת'וספתא‪ .‬שזהו‬ ‫הבית האמיתי‪.‬‬

‫ט‪ .‬לימוד התורה בלי התבודדות יש‬ ‫בו סכנה ש'לא יפול הנופל ממנו'‬ ‫דאם האדם מסתפק בעסק התורה בלי‬ ‫עבודת ההתבודדות‪ ,‬הרי הוא‬ ‫נשאר בחיצוניות ואינו דבוק בדביקות‬ ‫אמת בהשי"ת בעת לימוד התורה‪ ,‬ועליו‬ ‫מאד להזהר שלא יהיה ח"ו בבחי' 'כי יפול‬ ‫הנופל ממנו'‪ ,‬שהנה כאן הוא עוסק בתורה‬ ‫והנה אחר לימודו חוזר לדברים גשמיים‬ ‫ושוכח מהשי"ת‪ .‬משא"כ כשזוכה לקשר‬ ‫התורה והתפילה כאחד ע"י התבודדות‬ ‫והתבוננות בדביקות אמת ביחודו ית'‪.‬‬ ‫שבזה זוכה לחבר יסוד אבא שהוא אור‬ ‫'ותכתוב אסתר'‪ ,‬ויסוד אימא שהוא 'שיר‬ ‫השירים אשר לשלמה' שעניינו השתוקקות‬ ‫לה'‪ .‬ע"י שיתבונן במציאות אלקותו ית"ש‬ ‫וגם ירבה בדבורים לפניו ית'‪ ,‬ויחד עם זאת‬ ‫יעסוק בלימוד התורה בביטול גמור ברזא‬

‫דיסוד דאבא‪ ,‬בזה יתחברו הש' והת'‪.‬‬ ‫ויומשך בנין הבית השלישי‪.‬‬ ‫אך לזכות לשורש ההתבודדות לוקח זמן‬ ‫זמנים טובא‪ ,‬כי בתחילה צריך האדם‬ ‫בפשטות להרבות בדיבורי התבודדות כל‬ ‫היום‪ ,‬בלי הפסק ממש‪ ,‬בכל עת שיכול‬ ‫לחטוף עוד איזה דיבור לפני השי"ת‪ ,‬לא‬ ‫יפסיק מלדבר דיבורים פשוטים לפני ה'‪,‬‬ ‫ואפי' באמצע לימוד התורה ידבר עמו ית'‪.‬‬ ‫עד שיזכהו השי"ת איך לקשר סוד הש'‬ ‫והת' הנ"ל‪ .‬שהוא שורש חיבור התורה‬ ‫והתפילה כאחד‪.‬‬

‫י‪ .‬אור הגאולה הוא חיבור התורה‬ ‫והתפילה‬ ‫והבעש"ט הק' אמר שמשיח יגלה דרך‬ ‫איך להכנס להיכלות התורה‬ ‫ולעשות מתורה ותפילה ומתפילה תורה‪,‬‬ ‫ובזה יזכה האדם להיות דבוק למעלה בכל‬ ‫עת בלי הפסק‪ .‬כי כל אות שבתוה"ק הוא‬ ‫היכל עליון‪ ,‬ועיקר הגאולה תלויה בזה‬ ‫שנוכל לפתוח את אלו ההיכלות‪ .‬והוא ע"י‬ ‫סוד ש' ות' הנ"ל‪ ,‬כי ת' של ותכתוב אסתר‬ ‫הוא אותיות התורה לחברם לשיר השירים‪,‬‬ ‫לעשות מזה השתוקקות ותפילה‪ ,‬שהוא‬ ‫רזא דחיבור יסוד דאבא עם יסוד דאימא‪.‬‬ ‫היצר הרע מפתה את האדם בכמה מיני‬ ‫פיתויים שלא יכנס בפנימיות‬ ‫העבודה וישאר בחוץ‪ ,‬אם זה מחמת‬ ‫עצלות‪ ,‬או חלישות הדעת שאין זה שייך‬ ‫אליו‪ ,‬או שזוכר העבר‪ ,‬ובכלליות הוא‬ ‫מיואש מלהכנס לפנימיות העבודה‪ .‬אבל‬ ‫על האדם מאד להתגבר להכנס לפנימיות‬ ‫עבודת ה'‪ ,‬כי זהו עיקר אור הגאולה‪,‬‬

‫של"ס פר' כי תצא תשס"ח‬ ‫בכלליות ובפרטיות‪ ,‬ובל ישאר בעיגולים‬ ‫החיצוניים‪ ,‬אלא ישתדל להכנס בפנים‪.‬‬ ‫ומה היא הדרך להכנס להיכל המלך‬ ‫פנימה‪ .‬פשוט להרבות בדיבורים‬ ‫אליו ית'‪ ,‬דאין כחנו אלא בפה‪ ,‬גם כשאין‬ ‫המח מאיר והלב סגור כאבן‪ ,‬ירבה מאד‬ ‫מאד בדיבורים לפניו ית'‪ .‬בתמימות‬ ‫ופשיטות‪ ,‬עד שיזכה גם להתחיל להתבונן‬ ‫במציאות ה' שנמצא בכל מקום ממש‪ .‬עד‬ ‫שיפתחו לו שערי ההיכלות להכנס לאהבת‬ ‫ה' ויראתו‪ ,‬כן יפתחו לו שערי היכלות‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫כי עיקר התכלית לחבר התורה והתפילה‪,‬‬ ‫חיבור בחינות התבוננות וביטול‪,‬‬ ‫באופן שמרגיש יחוד ה' ומציאותו ית'‪ ,‬עד‬ ‫שנכללים ש"ת הנ"ל‪ ,‬בכח 'דעת מצפ"ץ'‬ ‫שהוא שורש אור הדעת שיתגלה לפני‬ ‫ביאת המשיח‪ ,‬שבזה נזכה לקשר שתי‬ ‫הפיאות‪ ,‬בחינות תורה ותפילה‪ ,‬שהוא‬ ‫הקרן של משיח בן דוד‪ .‬ואזי יצא מבחי'‬ ‫לימוד התורה בחיצוניות וקרירות‪,‬‬ ‫ומתפילה יבשה בלי להכנס להיכלות‪ ,‬כי‬ ‫בכח תקיעת השופר של שני הקרנות‬ ‫דתרין משיחין‪ ,‬יתאחדו התורה והתפילה‬ ‫ויהיו לאחד‪.‬‬ ‫וזהו כי תבנה בית חדש‪ ,‬אם רוצה להכנס‬ ‫לתוה"ק באמת לבנות בית השלישי‪,‬‬ ‫לזה צריך לבנות מעקה שהוא בסוד‬ ‫תשכ"ד‪ ,‬ש"ת ואזבוג"ה‪ ,‬לקשר שיר‬ ‫השירים יחד עם ותכתוב אסתר‪ .‬שם‬ ‫אזבוג"ה הוא שם כ"ד שהוא עצם השכינה‬ ‫הק' וכ"ד קישוטיה‪ .‬שע"י העסק בכל עת‬ ‫בתורה ותפילה‪ ,‬יזכה לקשר שני אלו‬ ‫השמות בכח 'דעת מצפ"ץ' שכל גבוה‬

‫ז‬

‫מאד‪ ,‬עד שיזכה לסוד 'בת שבע' היא‬ ‫מלכות הכלולה בחכמה‪ ,‬שיש בה תשע"ד‬ ‫חלונות‪ ,‬ויתקע בשופר גדול‪ ,‬בשני שופרות‬ ‫דמשיח בן דוד ומשיח בן יוסף‪.‬‬

‫יא‪ .‬הכנעת גוג ומגוג וארמי' הוא‬ ‫ע"י שמירת העינים וההתבודדות‬ ‫כיון שקלי' גוג וארמי' הוא בסוד עקודים‬ ‫ונקודים‪ ,‬שמבקשים להכשיל ישראל‬ ‫בפגם העינים והפה‪ ,‬לכן לעומת זה כדי‬ ‫להכניעם יש להתחזק מאד בקדושת‬ ‫העינים‪ ,‬לראות אור אלקותו ית"ש בעולם‪,‬‬ ‫ולא לתור אחרי המדמה‪ .‬וכן להרבות‬ ‫בדבורי התבודדות לפני ה' לתקן פגם הפה‪.‬‬ ‫ובזה יזכה שיפתחו עיניו באותיות התוה"ק‪,‬‬ ‫להכנס להיכלות העליונים‪ .‬ובזה יתדבק‬ ‫להיות מרכבה לשכינתו ית'‪.‬‬ ‫וזהו 'ועשית מעקה לגגך' כמובא בסה"ק‬ ‫'דן ידין' שסוד המעקה במילוי‪' ,‬מם‬ ‫עין קוף הא' בגי' 'השכינה'‪ ,‬כי עיקר‬ ‫שמירת בנין מח האדם הוא ע"י שמדבק‬ ‫בעצמו בשכינה הק'‪ ,‬ובזה ינצל מבחי' 'כי‬ ‫יפול הנופל ממנו‪ ,‬ר"ת כימ"ה‪ ,‬שהוא האבן‬ ‫שקלי' ארמילוס יושב על כימה‪ ,‬ורוצה‬ ‫להכשיל את ישראל בפגם העין והפה ח"ו‪.‬‬ ‫אבל לעומת זה מתגברים הצדיקים בדור‬ ‫האחרון בכח אלו השמות הק' ש"ת‬ ‫ואזבוג"ה‪ ,‬להוריד אותיות התורה‬ ‫להתבודדות ודיבורי תפילה ולהתדבק‬ ‫בדביקות בשמות ויחודים‪ ,‬עד שיהא אחד‬ ‫עם הנשמה בבחי' דעת מצפ"ץ‪.‬‬

‫וענין‬

‫שם אזבוג"ה הוא גבוה מאד שם‬ ‫החלום‪ ,‬סוד חולם דקדושה‪ ,‬כי‬

‫ח‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫אותיות התורה הם בסוד חולם‪ ,‬כמובא‬ ‫בברית מנוחה שהוא החולם שלמעלה מן‬ ‫האות‪ ,‬בחי' כתר‪ .‬והוא ענין א"ז‪ ,‬יום א'‬ ‫בחודש הז' בסוד ראש השנה‪ ,‬שבו אנו‬ ‫צריכים לתקן העקודים ונקודים הנ"ל‪ .‬ובזה‬ ‫לזכות לבחי' החלום לתקן השבירה‪ .‬כי‬ ‫צריך האדם לחלום אותיות התורה‬ ‫והשכינה העליונה‪ ,‬כי לא לחינם נתן ה'‬ ‫לאדם כח הדמיון והחלום דקדושה‪ ,‬שיטהר‬ ‫ויזכך את המדמה‪ ,‬ויבא למצב שבכל עת‬ ‫יחשוב משמות ודביקות‪ ,‬חיות העולמות‬ ‫ועצמות אלקות‪ .‬לכן נתן השי"ת כח‬ ‫המחשבה לאדם שיפקחו עיניו וירים עיניו‬ ‫כלפי מעלה‪ ,‬ויחד עם זאת להתמיד בעסק‬ ‫התורה ודיבורי התפילה‪ ,‬ובזה יחברם‬ ‫כראוי בסוד שה"ק דעת מצפ"ץ שבזה‬ ‫מתקשרים התורה והתפילה כאחד ממש‪,‬‬ ‫באופן שיכולים ללמוד תורה בדביקות‬ ‫שיהא כולו תפילה בעת הלימוד‪ ,‬וכן בעת‬ ‫התפילה יוכל להכנס להיכלות ולעולמות‬ ‫עליונים‪ .‬וצריך להאמין שישנו ענין כזה‪,‬‬ ‫ולבקש מה' שנזכה לדעת הזה‪.‬‬

‫יב‪ .‬תכלית האדם לתקן השבירה‬ ‫ולהעלות הכל להשי"ת‬ ‫ולזה אמר השי"ת 'נעשה אדם'‪ ,‬שיהיה‬ ‫בעולם אדם שיכול לתקן השבירה‪,‬‬ ‫כי כל מציאות עוה"ז והבליו הכל מציאות‬ ‫של שבירה‪ ,‬ועבודת הצדיקים הוא לתקן‬ ‫זאת בכל עת‪ ,‬לא לראות מציאות השבירה‬ ‫ח"ו‪ .‬וכמ"ש ר' עקיבא כשתגיעו לאבני שיש‬ ‫להמשיך הגאולה‪ ,‬אל תאמרו מים מים‪ ,‬אל‬ ‫תחלק בין מים עליונים למים תחתונים‪,‬‬ ‫יסוד דאבא ויסוד דאימא‪] ,‬ברזא דמקו"ם‪,‬‬

‫מ"ו ק"ם‪ ,‬מ"ו יסוד אבא ק"ם יסוד אימא‪,‬‬ ‫מילוי דע"ב ומילוי דקס"א‪ [.‬שזה עיקר‬ ‫עבודת האדם לבא לשלימות ההתבודדות‬ ‫שמעלתה גדולה ועליונה מן הכל‪ ,‬ולחבר‬ ‫התפילה והתורה כאחד‪.‬‬ ‫ובפרט בימים הקדושים של אלול היא‬ ‫היחידה‪,‬‬ ‫האמיתית‬ ‫העצה‬ ‫להרבות בהתבודדות ובזה להכניע‬ ‫הקליפות הנוראות שבאחרית הימים‪ ,‬ולכן‬ ‫יזהר שלא יפסיק מלהתפלל לפני ה'‬ ‫ומלהתבונן באלקות ולהתייחד איתו‪ ,‬ויכנס‬ ‫בזה יותר ויותר עמוק עד שתתייחד נקודת‬ ‫הש"ת הנ"ל‪ .‬שיזכה להכניע הקליפות‬ ‫המשגעות שמתגרים ומתגברים בלי סוף‬ ‫להחטיא בבחי' עקודים בפה‪ ,‬שכשאין‬ ‫עוסקים מספיק בדיבורי קודש‪ ,‬וכן כשאין‬ ‫עוסקין מספיק בשמות ובדביקות גורמים‬ ‫לפגום בעינים‪ .‬אבל ע"י שיתגבר בדיבורי‬ ‫תורה ותפילה‪ ,‬יזכה לבנות בית חדש‬ ‫להשי"ת‪.‬‬

‫יג‪ .‬אחת שאלתי מאת ה'‪ ,‬עיקר‬ ‫התפילה לזכות להכנס לקדושת‬ ‫אותיות התורה‬ ‫בית חדש בגי' תשכ"ד‪ ,‬ת"ש היינו שהוא‬ ‫מתיש כחות הקלי'‪ .‬כ"ד הוא שה"ק‬ ‫אזבוג"ה שהוא בג'י כ"ד בסוד אל ישוב דך‬ ‫נכלם‪ .‬דך מרמז על כ"ד צירופי אדנ'י‪,‬‬ ‫כשאדם הוא כד לפני ה'‪ ,‬ועושה עצמו דך‬ ‫לפני ה' ושופך לבו לפני ה' לבקש ממנו‬ ‫רחמים‪ .‬אחת שאלתי מאת ה' לחזות‬ ‫בנועם ה' ולבקר בהיכלו‪ ,‬שדוד המלך אומר‬ ‫בפירוש שצריך לבקש ממנו ית' שיזכה‬ ‫להיכנס בהיכלות‪ ,‬כמו שהבעש"ט מגלה‬

‫של"ס פר' כי תצא תשס"ח‬ ‫שאותיות התורה הם ההיכלות‪ ,‬כל מסכת‬ ‫הוא היכל חדש‪ ,‬אשרי ואשרי מי שיש לו‬ ‫שייכות לאותיות התוה"ק שכל אחד מהם‬ ‫היא אלקותו ית"ש ממש‪ .‬וזהו הלשון 'אחת‬ ‫שאלתי' זה התפילה היחידה‪ ,‬לבקר בהיכלו‪,‬‬ ‫שיזכה לראות נועם התוה"ק עצמות‬ ‫אלקותו ית"ש‪ .‬להתייחד עם ה' באמת‪.‬‬ ‫וזהו עיקר לימוד התורה לשמה‪ ,‬שאינו‬ ‫לומד בחיצוניות ‪ ,‬אלא דבוק בעצם‬ ‫אלקותו ית'‪ ,‬ובזה נמתקים כל דיני לאה‬ ‫שיש בחיצוניות‪ ,‬שזה גורם שלא ירגישו‬ ‫עצם יסוד דאבא‪ ,‬אבל כשנמתק זאת‪ ,‬זוכים‬ ‫להדבק ביסוד דאבא ברזא ד'תהילות לאל‬ ‫עליון'‪ ,‬להדבק באלקות ית' בבחי' עין בעין‬ ‫יראו בשוב ה''‪ ,‬ולא יהיה יותר בבחי' ותקל‬ ‫גבירתה בעיניה‪.‬‬

‫יד‪ .‬אל תאמרו מים מים‪ ,‬לא לשקר‬ ‫רק להיות קיים בדביקות בה' תמיד‬ ‫והרה"ק ר' צדוק מלובלין כותב שהעצה‬ ‫היחידה שלא ליפול ולהשאר‬ ‫קיים בעבודת ה' הוא רק ע"י ההתדבקות‬ ‫באלקותו ית'‪ ,‬ואז אינו בבחי' כי יפול‬ ‫הנופל‪ .‬וניצול מבחי' אל תאמרו מים מים‪,‬‬ ‫שלא יהיה שקרן הנה לומד תורה ואח"כ‬ ‫מונח בגשמיות עוה"ז רח"ל‪ .‬כי דובר‬ ‫שקרים לא יכון לנגד עיני‪ ,‬נכון שכל פעולה‬ ‫טובה זה חשוב מאד‪ ,‬אבל יעשה חשבון‬ ‫הנפש איך אני משקר‪ ,‬הנה לומד תורה‬ ‫והנה מתרחק מה'‪ .‬כי באמת בפנימיות כל‬ ‫יהודי אינו מתרחק מה' לעולם‪ ,‬כי כל זיז‬ ‫וניע של יהודי זה אלקות‪ ,‬התורה מלמדת‬ ‫את האדם שאין שום ריחוק מה'‪ ,‬אין כזה‬ ‫מושג לרחק יסוד דאבא מיסוד דאימא ‪-‬‬

‫ט‬

‫תורה ותפילה‪ ,‬כי יכולים לקשר הכל ע"י‬ ‫שנדבק עצמינו למעלה‪ ,‬להכנס להיכלות‬ ‫ואז אינו דובר שקרים ח"ו‪ ,‬ובזה נזכה‬ ‫לשמחה אמיתית‪.‬‬

‫טו‪ .‬עיקר התשובה ע"י שמחה‬ ‫אי' בתיקונים 'ובכתה את אביה ואימה‬ ‫ירח ימים' דא ירחא דאלול‪ ,‬שבאלו‬ ‫הימים צריך האדם לשוב בתשובה על פגם‬ ‫המוחין בחי' אביה ואימה‪ .‬אבל צריך לדעת‬ ‫שאם עוסק בבכיות עם עצבות ומרה‬ ‫שחורה‪ ,‬הרי זה הקליפה ממש‪ ,‬שהיא בחי'‬ ‫יגון ואנחה רח"ל‪ .‬משא"כ בבני ישראל‬ ‫כתיב 'כי בשמך יגילון כל היום'‪ ,‬שיכולין‬ ‫ולהרים ולנשא כל הבריאה לחברו לאלקותו‬ ‫ית' וכל זה ע"י שמחה בה'‪ ,‬ועי"ז ונס יגון‬ ‫ואנחה‪ ,‬לכן צריך להתגבר בפרט בימי‬ ‫אלול הק' לזרוק ולגרש כל חשש של עצבות‬ ‫ומ"ש‪ ,‬ולהדבק באלקים חיים בשמחה‪ ,‬וגם‬ ‫זה תלוי רק כפי ריבוי התפילה‬ ‫וההתבודדות‪ ,‬כן הוא דבוק באלקים חיים‪,‬‬ ‫וראך ושמח בלבו‪.‬‬ ‫גם עלינו להזהר בימי אלול להכניע כל‬ ‫הקלי' הנ"ל‪ ,‬בפשטות להתחזק ולחזק‬ ‫זה את זה לשמור אחד את השני בגשמיות‪,‬‬ ‫לדבר ולהודיע זה לזה‪ ,‬שהשמירה היחידה‬ ‫בגשמיות של יהודי הוא כפי שהוא מתחזק‬ ‫ושומר עצמו מאלו הקלי' גוג וארמילוס‬ ‫שמנסים בכל מיני דרכים להכשיל בפגם‬ ‫העינים והפה‪ .‬וגם אם האדם מתנסה‬ ‫בנסיונות קשים‪ ,‬אל יאמר 'ממילא אני לא‬ ‫יכול להשמר'‪ ,‬כי כל מעט זה חשוב מאד‬ ‫אצל ה'‪ ,‬ואם אי אפשר להשמר לגמרי‪ ,‬מ"מ‬ ‫כל משהו שהוא מתגבר‪ ,‬בזה מתרחקים‬

‫י‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫ממנו הקלי' וזה קנין נצחי לעד ולעולמי‬ ‫עולמים‪ .‬לכן אל יתייאש ח"ו לומר שהוא‬ ‫כבר נפל אצל הקלי'‪ ,‬כי כל משהו שמתרחק‬ ‫מהם זה גדול מאד והכנעה גדולה מאד‪.‬‬ ‫וכמ"ש בירושלמי ברכות שהגאולה באה‬ ‫קמעא קמעא‪ ,‬כל תזוזה ותנועה טובה‪,‬‬ ‫נעשה בזה ענינים גדולים למעלה‪ ,‬וכ"ש‬ ‫כשזוכים להתרחק יותר ממשהו‪ .‬לכן יראה‬ ‫כל אחד לבנות המעקה דקדושה הזאת‪,‬‬ ‫לשמור לא רק עצמו וביתו אלא גם על‬ ‫אחרים‪ ,‬כי כל ישראל הוא נפש אחת‪.‬‬ ‫וכן בעשה טוב‪ ,‬לדבר הרבה לפני ה'‪,‬‬ ‫ובזה זוכים לבנות מעקה דקדושה‪,‬‬ ‫לחבר שה"ש ותכתוב אסתר‪ ,‬עקודים‪,‬‬ ‫ונקודים‪ ,‬לראות שמות הקודש‪ ,‬וכן אפי'‬ ‫כשאינו זוכה לשמות לחזור משניות בע"פ‬ ‫ולחשוב מזה‪ .‬כ"ש כשזוכה לפקיחת עינים‬ ‫ועוסק באלו העבודות הגבוהות באמת‬ ‫לאמיתו‪ ,‬שכל זה בבחי' עשה טוב‪ .‬אבל‬ ‫עשה טוב בלי סור מרע אינו מתקיים‪ ,‬כל‬ ‫שאינו בגיטין וקידושין לא יהא לו עסק‬ ‫עמהם‪ ,‬פי' הבאר מים חיים שכפי שלימות‬ ‫הקדושה בסור מרע כן יהיה לו עסק‬ ‫בקדושה בבחי' עשה טוב‪.‬‬

‫טז‪ .‬גם כשנפל קצת ח"ו‪ ,‬יתגבר לא‬ ‫ליפול עוד‪ .‬שלא יהיה בבחי' כי יפול‬ ‫הנופל‬ ‫אחד מעיקרי הדעת האמת הוא שאין כלל‬ ‫מושג שנשמה של איש הישראלי‬ ‫נפרד מהקדושה‪ .‬כי גם כשנכשל ח"ו עליו‬ ‫להתחזק מאד לשמור על קדושת יהדותו‪,‬‬ ‫שלא יהיה בחי' כי יפול הנופל‪.‬‬

‫כי תורה ותפילה הוא סוד יוד העליון ויוד‬ ‫התחתון‪ ,‬אור פנימי ואור מקיף‪ ,‬והקלי'‬ ‫עומדים ביניהם להפרידם‪ ,‬וצריך שהדעת‬ ‫יאחד ויקשר היוד העליון והיוד התחתון‪,‬‬ ‫ואזי אינו מתפעל מהנפילות‪ ,‬כי עושה‬ ‫מעקה‪ ,‬ובזה מקשר הפנימי והמקיף‪,‬‬ ‫הקדושה הפנימית בגילוי‪ ,‬והקדושה במקיף‬ ‫לגלות אור השי"ת בכל המקומות‪ .‬כי זהו‬ ‫עיקר תכלית היהודי שיכול להרים כל‬ ‫המצבים וכל הבחינות‪ ,‬ולדעת שהכל‬ ‫אלקות‪ ,‬והא גופא הוא חיבור תורה‬ ‫ותפילה‪ ,‬השכל הכי גדול ועמוק‪ ,‬שלא יהיה‬ ‫ח"ו בבחי' כי יפול הנופל‪ ,‬שהקלי' אומרת‬ ‫שכבר נפלת קצת תפול כבר לגמרי רח"ל‪,‬‬ ‫כי אפי' אם עבר ד' מאות פעמים על כל‬ ‫התוה"ק יוכל לשוב ולתקן הכל ולהיות צדיק‬ ‫גמור ולקבל גוף קדוש מגן עדן ולהיות ככל‬ ‫צדיקי האמת‪ .‬כי כל יהודי יכול להשיג כל‬ ‫העולמות‪ ,‬וקרוב ה' לכל קוראיו‪ ,‬והעיקר‬ ‫שיהיה עסוק בכל עת בתשובה תורה‬ ‫ותפילה‪ ,‬ויבקש מה' רחמים‪ ,‬שיזכה לאור‬ ‫תורה‪ .‬כי זה העיקר שלא יפריד בין תורה‬ ‫ותפילה‪ ,‬כי עיקר התורה על תפילה ועיקר‬ ‫התפילה על תורה‪ .‬ובזה כלול כל העניינים‬ ‫הגשמים‪ ,‬כי כל המציאות הוא התגלות‬ ‫אלקות בתחתונים‪.‬‬ ‫ובזה עין בעין יראו בשוב ה' את ציון‪,‬‬ ‫אור חדש על ציון תאיר‪ ,‬וירחם ה'‬ ‫שנזכה כולנו יחד במהרה לאורו‪ ,‬שכבר‬ ‫יהיה החיבור האמיתי‪ ,‬ונזכה כולנו יחד‬ ‫במהרה לאורו‪ ,‬ש"ת בטוחות שיהיה‬ ‫החיבור של שה"ש ותכתוב אסתר‪ ,‬חיבור‬ ‫דבחי' אזבוג"ה‪ ,‬א' הוא אלופו של עולם‪ ,‬ז'‬ ‫מלכות‪ ,‬הוא המעקה האמיתית שנוכל‬

‫של"ס פר' כי תצא תשס"ח‬ ‫לקשר שרש יסוד דאבא ויסוד דאימא‪.‬‬ ‫תורה ותפילה‪ ,‬ולעשות התבודדות באמת‪,‬‬ ‫והכל יהיה נקודה אחת 'השכינה הק''‪ ,‬כי‬ ‫מעק"ה במילוי גי' השכינה‪ ,‬הגם שיש‬ ‫הרבה דברים מסביב‪ ,‬אבל יש נקודה אחת‬ ‫בעולם היא השכינה הק' אין חוץ ממנה‪,‬‬ ‫וזה בעצמו ענין אזבוג"ה שהוא שם החולם‪,‬‬ ‫שכל החיבורים צריך להביא אדם לחולם‬ ‫שהוא נקודת השכינה בשרשה‪.‬‬ ‫ירחם ה' שנזכה להכלל בנקודת השכינה‬ ‫והאמונה‪ ,‬ובכל עת נהיה מונח‬ ‫בתורה ותפילה‪ ,‬נבקש אור התורה ובזה‬ ‫עין בעין יראו בשוב ה' את ציון בביאת‬ ‫גוא"צ ברחמים בב"א‪.‬‬

‫יז‪ .‬דעה חכמה לנפשך‬

‫יא‬

‫בגי' השכינה‪ ,‬בית חדש‪ ,‬כל אחד צריך‬ ‫לקשר עצמו לדעה חכמה‪ ,‬לנפשך‪ ,‬לקשר‬ ‫תורה ותפילה‪ .‬לעסוק הרבה בתפילות‬ ‫ובקשות לפני ה'‪ ,‬שהתורה תהיה מחוברת‬ ‫לתפילה‪ ,‬ולהתפלל בכל עת שיעזור לו ה'‬ ‫שיהיה נדבק למעלה‪ ,‬כי מי שזוכה לתוה"ק‬ ‫בקביעות כל החיים בלי להפסיק שלזה‬ ‫זוכים רק כשמקשר התורה ותפילה ביחד‪,‬‬ ‫לא אחד מהם בנפרד‪ ,‬אלא לקשר שני‬ ‫המדרגות‪ .‬שזה עיקר העבודה לקשר דעת‬ ‫מצפ"ץ כנ"ל‪.‬‬ ‫וזהו 'דעה חכמה לנפשך'‪ ,‬כל יום ויום‬ ‫להרבות בהרבה תפילות לפני ה'‪,‬‬ ‫ומתוך זה להכנס להתבוננות שהוא‬ ‫פנימיות יסוד דאימא‪ .‬עד שיזכה לאור‬ ‫התוה"ק וגילוי אלקות שיש בה יסוד דאבא‪,‬‬ ‫ומתחברים בחינות הש"ת הנ"ל‪.‬‬

‫וזה פירוש 'דעה חכמה לנפשך'‪ ,‬דעיקר‬ ‫עבודת האדם להיות בבחי' 'ואשפוך‬ ‫את נפשי לפני הוי"ה'‪ ,‬אפי' שכולם יודעים‬ ‫מעלת התורה‪ ,‬אבל צריך לגלות בעולם‬ ‫עבודת ההתבודדות‪ .‬שהיא עיקר הכח‬ ‫להנצל מכל הקלי'‪ .‬כי הס"מ הרשע רוצה‬ ‫להפיל הנופל ממנו‪ ,‬שאין עוסקים בבי"ת‬ ‫חדש‪ ,‬ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא‪ ,‬ורוצה‬ ‫לטמא עיני בני ישאל והפה‪ ,‬כל החושים של‬ ‫בני ישראל‪ ,‬שיהיה ח"ו כי יפול הנופל‪.‬‬ ‫שישנם בחורים שלמדו תורה בהתמדה‬ ‫גדולה‪ ,‬אח"כ רח"ל נכשלו בכמה בחינות‪,‬‬ ‫ונעשה בחי' כי יפול הנופל ממנו ועוזבים‬ ‫ח"ו את התוה"ק‪.‬‬

‫כי לא לחינם אמר רביה"ק שההתבודדות‬ ‫היא מעלה עליונה מן הכל‪ .‬כי בזה‬ ‫זוכים לבנות הבית החדש בשלימות‪ ,‬ואינו‬ ‫נופל ח"ו כי אוחז עצמו חזק במעקה‬ ‫השכינה הק'‪ .‬ובזה מחבר התורה והתפילה‬ ‫כאחד‪ .‬שגם באמצע לימוד התורה מדברים‬ ‫עם ה'‪ ,‬וכן בעת התפילה זוכרים את‬ ‫הבורא ית'‪ ,‬ומתקשר להיכלות עליונות‪,‬‬ ‫וכמ"ש הבעש"ט שעיקר לקשר עצמנו‬ ‫באור צדיקי אמת שגילו תורה הק'‬ ‫בשרשה‪ ,‬ובזה בעת התפילה נכללים‬ ‫בשורש התורה שהיא היכלי הוי'ה‪ ,‬שמות‬ ‫הק' שהוא דביקות אמת עם הבורא ית'‪.‬‬

‫משא"כ עובדי ה' באמת‪ ,‬מקיימין‬ ‫'ועשית מעקה לגגך'‪ ,‬שיודעים‬ ‫שהסט"א רוצה להפיל הנשמה של ישראל‪,‬‬ ‫אבל מתקשר לשכינה הק'‪ ,‬מעק"ה במילוי‬

‫וזה 'והיא כתר לראשך'‪ ,‬בזה תלויה‬ ‫הגאולה שנקראת כתר‪ .‬כי בודאי יש‬ ‫בזה בחי' עשה טוב‪ ,‬אבל 'נצור מצות‬ ‫קדשך'‪ ,‬בחי' סור מרע‪ ,‬ללחום בפשטות‬

‫יב‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫ובגשמיות כל אחד לשמור על עצמו על‬ ‫חבירו‪ ,‬מי שצריך ישועה בכל הענינים‬ ‫ברוחני ובגשמי‪ ,‬מי שרוצה להשמר בזמן‬ ‫האחרון בסכנות הנוראות שיש בעולם‪,‬‬ ‫בכלל ובפרט‪ ,‬הכל לכל תלוי כפי כמה שאנו‬ ‫מתרחקים מהקליפות הנוראות ארמילוס‬ ‫וגוג‪ ,‬שהוא כל הקלי' שבעינים‪ ,‬שפוגמים‬ ‫בראיה ובשמיעה יחדיו ושרשם‪ ,‬אימם של‬ ‫גוג וארמי' שהוא כל הקלי' של ע"ז‪ ,‬שאם‬ ‫אין מתרחקים מזה כראוי‪ ,‬ותקל גבירתה‬ ‫ח"ו שמזלזלים בקדושה ומחשיבים ח"ו‬ ‫עניני הקלי'‪ ,‬וח"ו נותנים לקלי' חשיבות‬ ‫בערך הקדושה רח"ל‪ .‬שהרי באמת הכל‬ ‫אפס ואין כלפי השכינה הק'‪ ,‬ולכן יש ליזהר‬ ‫שלא יהיה ח"ו ותקל גבירתה‪.‬‬

‫ובזכות שהאדם מקיים 'נצור מצות‬ ‫קדושך שמור שבת קדשך'‪,‬‬ ‫כמה שאדם מבין שעיקר עבודתו הוא‬ ‫השכינה‪ ,‬לייחד עצמו לה' בכל עת‪ ,‬שהוא‬ ‫שורש התורה והתפילה‪ ,‬זאת היא נקודת‬ ‫האמונה והיחוד‪ ,‬אזי יעזור לו ה' שיפתחו‬ ‫עיניו לחיות עם אמונה ויחוד בתורה‬ ‫ותפילה בלי הפסק בדביקות אמת‪.‬‬

‫ירחם‬

‫ה' שבאלו הימים הק' של אלול‪,‬‬ ‫נתרחק מהבכיה והיללה של‬

‫עצבות ומ"ש של הסט"א‪ ,‬רק נתקשר‬ ‫בשמחה של מצוה דקדושה‪ ,‬כי יהודי צ"ל‬ ‫תמיד מלא בקדושה ושמחה‪ ,‬שזה עיקר‬ ‫הקדושה שמחה באלקים חיים‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫ביפת תואר שהיא תבכה ובת ישראל‬ ‫תהיה בשמחה‪.‬‬ ‫ובזה נזכה לקשר הפנימי והמקיף‪ ,‬היוד‬ ‫העליון והי' התחתון‪ ,‬כי כל‬ ‫המעברים שלנו הוא ע"י שכביכול הס"א‬ ‫והקלי' רוצים להפריד בין שני היודין‪ ,‬בין‬ ‫קוב"ה ושכינתיה‪ .,‬בין מקיף ופנימי‪,‬‬ ‫ואומרים מים מים‪ .‬אבל עבודת בני ישראל‬ ‫לקשר שני היודי"ן העליון והתחתון בדעת‬ ‫מצפ"ץ‪ .‬לקשר קוב"ה ושכינתיה‪ .‬בזה ירחם‬ ‫ה' שנזכה שיתחבר באמת קוב"ה‬ ‫ושכינתיה‪ .‬שזה עיקר עבודתנו ומחשבתינו‬ ‫ועיקר נקודת חיינו בכל רגע ורגע‪ .‬לגלות‬ ‫כבוד ה' בכל העולמות‪ ,‬שיתגלה מלכותו‬ ‫ית"ש‪ .‬כי נקודת כל ההסתרות שיש בעולם‬ ‫הוא רק כשחסר היחוד בין קובה ושכינתיה‬ ‫בשלימות‪ .‬כמה שבני ישראל מייחדים‬ ‫קוב"ה ושכינתיה בתורה ותפילה‪ ,‬ומגלים‬ ‫את ה' בכל העולמות‪ ,‬בזה נעשה יחוד‬ ‫עצום ונורא‪ ,‬ובטלים כל ההסתרות‪ ,‬ותיכף‬ ‫ומיד לאלתר עין בעין יראו בשוב ה' את‬ ‫ציון בב"א‪.‬‬

‫שיחות הר"ן קכ"ד‬

‫יג‬

‫שיחות הר"ן קכ"ד‬ ‫שיחות הר"ן קכ"ד‬

‫פעם אחת שאל אותי בלשון תמה‪ :‬השמעת ממני דברי מוסר? ואמר‬ ‫שאינו יכול לומר דברי מוסר כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ‬ ‫בדמעות )בלשון אשכנז אמר בזו הלשון‪ :‬איטליכס ווארט פון מוסר איז‬ ‫בייא מיר פר וואשין מיט טרעהרין( ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר‬ ‫בפרוש ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר‬ ‫כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש‬ ‫אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש כדרך המוכיחים‪ ,‬אבל‬ ‫אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היה רק מענין עבודת ה' וכל דבריו‬ ‫היה כגחלי אש ממש‪.‬‬ ‫ומי שזכה לשמע דבור מפיו היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש‪ .‬ואי‬ ‫אפשר לבאר ולציר לא בכתב ולא בפה עצם תבערת קדשת דבוריו‬ ‫שיצאו מפיו הקדוש והנורא בקדשה ובטהרה‪ ,‬אשר כל דבור ודבור שלו‬ ‫אפלו בשיחת חלין‪ ,‬מכל שכן כשהיה מדבר בעבודת השם או כשהיה‬ ‫אומר ומגלה תורה‪ ,‬היה כל דבור ודבור מאיר ומזהיר ומתלהב כאש‬ ‫לוהט רשפי רשפי שלהבת‪ .‬ומי שהיה מאזין ומקשיב לדבריו באמת‬ ‫ובתמימות היה כל דבור ודבור שלו פורח ונכנס בקרבו כלבת אש ממש‬ ‫עד שכל אחד מהשומעים היו נמשכין על ידי דבוריו להשם יתברך‬ ‫בהתקשרות נפלא והתלהבות גדולה להשם יתברך באמת‪ .‬ועל פי רב היה‬ ‫נדמה לנו באותו שעה שעמדנו לפני הדרת קדשתו הנורא‪ ,‬שבודאי לא‬ ‫יהיה לנו עוד שום בחירה כי בודאי בהכרח להיות כרצון השם יתברך‪,‬‬ ‫ואי אפשר לפרד עוד מהשם יתברך מכל שכן לשנות רצונו יתברך לעבר‬ ‫חס ושלום‪ ,‬אפלו איזה דבר קל בעלמא‪ ,‬כי הלב היה נמשך מאד מאד‬ ‫להשם יתברך על ידי דבוריו הקדושים אשר אי אפשר לשער ולערך‪.‬‬ ‫גם עכשו כל מי שיעסק בספרי רבנו הקדוש והנורא זכר צדיק וקדוש‬ ‫לברכה‪ ,‬ויעין ויסתכל בהם באמת ובתמימות ודאי יתלהב לבו מאד‬ ‫להשם יתברך כי כל דבריו כגחלי אש‪:‬‬

‫הנה‬

‫ישנם כמה וכמה מיני דיבורים‬ ‫בעולם‪ ,‬יש דיבורי התעוררות‪ ,‬ויש‬

‫דיבורי התחזקות‪ .‬ובדרך כלל כל מי‬ ‫שמדבר בעבודת ה' מדבר בעיקר או דברי‬

‫יד‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫התעוררות או דברי התחזקות‪ .‬ודברי‬ ‫התעוררות נקרא בעולם בשם דברי מוסר‬ ‫והם מושרשים בספירת הבינה‪ ,‬לעורר את‬ ‫האדם מה שמוכרח ללמוד וללמד לשמור‬ ‫ולקיים‪ .‬אך דברי התחזקות מושרשים‬ ‫בספירת החכמה‪ ,‬לחזק את האדם שגם אם‬ ‫ח"ו נפל‪ ,‬עדיין השי"ת איתו ואצלו‪ ,‬והכל‬ ‫ממנו ית' כי כל ירידה לצורך עליה היא‪,‬‬ ‫ותמיד בכל עת וזמן‪ ,‬בכל מקום ומצב‬ ‫יכולים להתקרב אליו ית'‪.‬‬ ‫וכשאדם זוכה לפתוח ספרי רביה"ק‬ ‫לקוטי מוהר"ן או שיחות הר"ן‬ ‫וכו'‪ ,‬לכאו' ימצא שם את שתי הבחינות‪ ,‬יש‬ ‫שמרבה בדברי התחזקות להשיב הנפש‬ ‫בשבעה משיבי טעם‪ ,‬להחיותה ולהרימה‬ ‫לחזור ולשוב לקרבת ה'‪ .‬ויש שמרבה‬ ‫בדברי התעוררות‪ ,‬ההכרח להסתכל בשכל‬ ‫שבכל דבר‪ ,‬וההכרח לקדש האכילה‪,‬‬ ‫ולמאס הממון ושאר התאוות‪ .‬א"כ איך זה‬ ‫שאמר רביז"ל שמעולם לא דיבר מוסר‪.‬‬ ‫אלא שבאמת ישנו דיבור שהוא בבחינה‬ ‫אחרת לגמרי‪ ,‬שאינו מוסר‬ ‫והתעוררות‪ ,‬אלא הוא דיבור שמגלה‬ ‫אלקות אשר הוא בבחי' ספירת הכתר‪.‬‬ ‫ותכלית זה הדיבור הוא לגלות אור‬ ‫האמונה לנפשות ישראל‪ .‬גם אם בפשטות‬ ‫הלשון‪ ,‬נראים הדברים כדברי התעוררות‬ ‫ומוסר‪ ,‬או כדברי התחזקות פשוטים‪ .‬מ"מ‬ ‫אליבא דאמת עיקרו אינו לא ההתעוררות‬ ‫ולא התחזקות‪ ,‬אלא הוא לבוש לגלות דבר‬ ‫יותר פנימי‪ ,‬שהוא התגלות אלקות‪ ,‬שורש‬ ‫הכל‪.‬‬

‫כשאדם‬

‫לומד ספרי צדיקי אמת‪ ,‬אינו‬ ‫כמו שלומד סתם ספר מוסר או‬

‫ספר חיזוק‪ ,‬שהספר מוסר מלמד מה צריך‬ ‫לעשות‪ ,‬והספר חיזוק מלמד איך להתחזק‬ ‫בכל הנפילות‪ .‬משא"כ דברי הצדיקים‬ ‫האמיתיים הם עצם התגלות האמונה וגילוי‬ ‫האלקות בעולם לקרב הנפש להשי"ת‪,‬‬ ‫ולהעלות כל אחד ואחד יהיה מי שיהיה‪,‬‬ ‫לבא להשיג אלקותו ית'‪ .‬כי כשיבא להכיר‬ ‫במציאות ה'‪ ,‬יבא ממילא להתעוררות או‬ ‫להתחזקות‪.‬‬ ‫וידיעה זאת היא חשובה ביותר‪ .‬כי יש‬ ‫טועים כשרואים בספרי הצדיקים‬ ‫איזה דבר מוסר או דבר חיזוק‪ ,‬ונדמה להם‬ ‫שישנם עוד ספרים יותר נאים שמלמדים‬ ‫חיזוק או מוסר‪ .‬ושואלים מה לי לחפש‬ ‫דווקא דברי ההתחזקות של הצדיקים‪ ,‬והלא‬ ‫כמה שהדברים נכתבו בדור אחרון יותר‪,‬‬ ‫הרי בכחו להרכיב דברים לפי שפת הדור‬ ‫האחרון בכלים מכלים שונים‪ .‬וכן אם עיקר‬ ‫נקודת הצדיק הוא התעוררות הרי יש בעלי‬ ‫מוסר שמוכיחים יותר לפי ערך זה הדור‪.‬‬ ‫אך טעות הוא בידם‪ ,‬כי ענין הצדיק אינו‬ ‫לגלות את הדיבורים שדיבר בלבד‪,‬‬ ‫אלא שיש בכל דיבור ודיבור פנימיות‬ ‫התגלות אלקות ואור האמונה‪ .‬שהוא ענין‬ ‫פנימי מאד‪ ,‬אלא שהוא מלובש לפעמים‬ ‫בדיבור של התעוררות ולפעמים בדיבור‬ ‫של התחזקות‪.‬‬ ‫משא"כ שאר הספרים אין להם אותו כח‬ ‫האלקי הפנימי‪ .‬ולכן כל ספר של‬ ‫צדיק האמת‪ ,‬גם אחר שנתפרסם הספר‬ ‫בעולם‪ ,‬הוא נשאר בבחינת סוד‪ ,‬והסוד‪,‬‬ ‫היינו שלא מובן שבכל דיבור של הצדיק יש‬ ‫מתחתיו איזה אור פנימי‪ ,‬שכשאדם זוכה‬ ‫להתמיד בדבה"ק‪ ,‬אף שנראים הדברים‬

‫שיחות הר"ן קכ"ד‬ ‫כעצות פשוטות‪ ,‬מ"מ הרי נדבקת נשמתו‬ ‫באור העליון‪ ,‬ואז תופס שאין אלו דיבורים‬ ‫חיצוניים‪ ,‬אלא כלים לגלות אלקות‪ .‬ובזה‬ ‫זוכה להיות בבחי' איש אלקי‪ ,‬ומתוך כך‬ ‫ממילא הוא בא בפועל להתחזקות‬ ‫והתעוררות‪ .‬ולפיכך כדאי מאד להתמיד‬ ‫בספרי צדיקי האמת שמגלים אלקות‬ ‫ואמונה‪ ,‬כי ע"י שמתדבקים בשורש‪,‬‬ ‫ההתעוררות‬ ‫לכל‬ ‫זוכים‬ ‫ממילא‬ ‫וההתחזקות‪.‬‬ ‫הגם שבודאי יש ללמוד כל ספרי הקודש‪,‬‬ ‫כ"ש ספרים שמדברים מעבודת ה'‪,‬‬ ‫אבל אם עוסק בתורה ואינו מקיים שיויתי‬ ‫ה' לנגדי תמיד‪ ,‬איך יועילו לו דברי התורה‬

‫טו‬

‫האלה‪ .‬הרי דומה זה כמו התופס בענף‬ ‫שאינו מחובר לשורש האילן‪.‬‬ ‫לכן מוכרח להתדבק באור הצדיק האמת‪,‬‬ ‫אשר הוא אכן זכה לגלות תורה כזאת‬ ‫שהיא דבוקה ומאוחדת ביחודו ית"ש‪] ,‬וכמו‬ ‫שהעיד מוהרנ"ת ז"ל ביומו האחרון שבאלו‬ ‫השעות הנוראות שזכה לכתוב את הספר‬ ‫הנשרף‪ ,‬יצא משם כמו מ'האידרא'‪ ,‬ממש‬ ‫ביטול הבחירה[ ובכח דבה"ק להאיר לכל‬ ‫המצבים והמקומות‪ ,‬להביא את האדם‬ ‫להתקרב לה' מחדש‪ .‬בכח ספרי הצדיקי‬ ‫אמת נזכה שיתגלה אור האמונה‬ ‫בשלימות‪ ,‬בביאת גוא"צ בב"א‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

úåëæì ùã÷åî

äøåáã ìøéö úá úåø øúñà äòåùéå äçìöäì