Deeh Chochma Lenafsecha Ki Tavo 2009

www.ladaat.net/gilionot.php ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‬

‫של"ס פר' כי תבוא תשס"ה‬

‫ג‬

‫דא"ח רעוא דרעוין פרשת כי תבוא תשס"ה‬ ‫של"ס פר' כי תבוא תשס"ה‬

‫שׁ ¨תּ הּ‬ ‫ויר §‬ ‫נחלה ¦ ¦‬ ‫לך © ‪¨ £‬‬ ‫נתן § ¨‬ ‫אלקיך ‪¥ Ÿ‬‬ ‫שׁ ר ה ' ¡ ‪¨ ¤Ÿ‬‬ ‫א‪¤‬‬ ‫הארץ ‪£‬‬ ‫§והיה ¦כּ י ¨תב וֹ א ‪¤‬אל ¨ ¨ ‪¤‬‬ ‫¨¨‬ ‫והיה‬ ‫שׁ §ב ¨תּ ¨בּ הּ ‪) :‬דברים כ"ו‪ ,‬א'(‬ ‫וי ©‬ ‫§¨‬ ‫כי תבוא אל הארץ‪ ,‬היינו בחי' אמונה בהשי"ת בקביעות בכל עת ומצב‬ ‫אף בעת הסתרות והעלמות‪ ,‬שעי"ז מתעורר השיר דלעת"ל‪ ,‬בגילוי‬ ‫האהבה והדבקות שאינה תלויה בדבר‪ ,‬ואור הכתר שבו תלוי הגאולה‬

‫א[ דבקות בשכינה הוא ע"י דבקות‬ ‫בתלמידי חכמים‪ ,‬דהיינו התקשרות‬ ‫בצדיקים שמתבוננים תמיד באור‬ ‫אלקותו ית'‪ ,‬ע"י עמל התורה‬ ‫הנה עיקר עבודת היהודי בהאי עלמא הוא‬ ‫לקיים ובו תדבק )דברים י'‪ ,‬כ'( להיות‬ ‫תמיד דבוק במחשבתו וליבו בבוראו‪,‬‬ ‫ואמרו חז"ל )כתובות קי"א ע"ב( וכי אפשר‬ ‫לדבוקי בשכינה והכתיב כי ה' אלהיך אש‬ ‫אוכלה‪ ,‬אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם‪,‬‬ ‫והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים‪,‬‬ ‫והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו ‪ -‬מעלה‬ ‫עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה‪ ,‬וכמו‬ ‫שביאר רבינו בעל התניא זי"ע שתלמיד‬ ‫חכם פירושו שהחכם הוא במדרגת‬ ‫האצילות‪ ,‬והתלמיד הוא מי שנמצא דבוק‬ ‫בעולם הבריאה ויש לו שייכות עם חכמה‬ ‫דאצי'‪ ,‬אולם מי שאין לו שייכות עם‬ ‫החכמה דאצילות ‪ -‬אזי לא יקרא לו תלמיד‬ ‫חכם‪ ,‬וע"כ צריך להתקשר בת"ח אמיתיים‬ ‫שיש להם התקשרות ודבקות בכל עת‬

‫בהש"י‪ ,‬ויש להם אהבה ויראה שכליים ‪-‬‬ ‫שמתבוננים בכל זמן באור אלקותו ית'‬ ‫דרך התורה הק' שעמלים בה בכל שעה‪,‬‬ ‫וממילא נקרא הדבר שהם דבקים בשכינה‬ ‫הק'‪.‬‬

‫ב[ עיקר העבודה לקיים שויתי ה'‬ ‫לנגדי תמיד‬ ‫ואיתא בזוה"ק מאן אנפי שכינתא הוא‬ ‫רשב"י‪ ,‬והוא ע"ד שמביא‬ ‫הליקו"מ והאריך בה ר' נתן שהעבודה‬ ‫להתקשר בהצדיק היא עבודה עקרית‬ ‫ושרשית שבה תלוי כל התורה כולה‪,‬‬ ‫והענין בזה‪ ,‬שעיקר עבודת היהודי הוא‬ ‫לקיים שויתי ה' לנגדי תמיד )תהילים ט"ז‪ ,‬ח'(‬ ‫שהוא כלל גדול בתורה ובמעלת הצדיקים‬ ‫ההולכים לפני האלקים )שו"ע או"ח א'‪ ,‬א'(‪,‬‬ ‫ובהגהות הגר"א )שם( איתא "וזה כל מעלת‬ ‫הצדיקים"‪ ,‬ועד"ז איתא בדגל מחנה אפרים‬ ‫עה"כ )דברים כ"ח‪ ,‬ס"ו( והיו חייך תלאים לך‬

‫ד‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫מנגד‪ ,‬שבאם האדם שם ותולה לנגדו את‬ ‫חיי החיים שחושב ודבוק בכל עת בהש"י‬ ‫אזי ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך‪,‬‬ ‫שרק אז יוכל לזכות ליראת שמים באמת‬ ‫לפחוד יומם ולילה מפני האדון ה'‪ ,‬והכל‬ ‫בתנאי שיקיים שויתי ה' לנגדי תמיד שלא‬ ‫יסיח דעתו מדבקות הבורא והתקשרות‬ ‫הצדיקים‪ ,‬שע"י שהאדם חושב מצדיקי‬ ‫אמת זה עצמו מקשר אותו בדבקות‬ ‫באלקים חיים‪ ,‬כי הצדיקים עצמם הם אנפי‬ ‫שכינתא‪ ,‬וע"י שחושב בצדיקים ובעבודתם‬ ‫זוכה לדבקות בבורא ית' ובו תדבק‪ ,‬וכן‬ ‫בזה הענין תלוי כל הגאולה כי כל הגאולה‬ ‫תלויה בשם מ"ב וביותר מהשם היוצא מן‬ ‫"נא גבור דורשי ייחודך כבבת שמרם" ‪-‬‬ ‫נג"ד יכ"ש‪ ,‬דהוא בבחי' נגד"י ‪ -‬כ'בוד‬ ‫ש'מים )כדאי' בעבודת ישראל להרה"ק מקאזניץ‬ ‫זי"ע(‪ ,‬שהאדם צריך לשום לנגדו כבוד‬ ‫שמים ואסור לו להסיח דעתו מדבקות‬ ‫הבורא‪.‬‬

‫ג[ ישיבה בא"י היינו שאין מסיח‬ ‫דעת מהאמונה‪ ,‬אלא שמתעוררים‬ ‫מפריעים לדבר זה‬ ‫וזהו שאמר הכתוב והיה כי תבוא אל‬ ‫הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך‬ ‫נחלה וירשתה וישבת בה‪ ,‬אין והיה אלא‬ ‫לשון שמחה )בראשית רבה מ"ב( ‪ -‬שעיקר‬ ‫השמחה הוא כאשר האדם בא לדור‬ ‫בדירת קבע בארץ ישראל היינו בבחי'‬ ‫מקום האמונה‪ ,‬שאינו מסיח דעתו‬ ‫מהאמונה אפ' לשעה קלה כאדם שבא‬ ‫לדור בדירת קבע באיזה מקום‪ .‬אמנם‬ ‫צריך לידע שבשעה שהאדם בא להיכנס‬

‫לאלו העולמות של אמונה ולדור בארצות‬ ‫החיים ורצונו לבלתי הסיח דעתו מדבקות‬ ‫הבורא ית'‪ ,‬אזי צצים ובאים כל מיני‬ ‫מפריעים ומתעוררים כל מיני מחשבות‬ ‫רעות‪ ,‬הן לפי המקום והזמן שנמצא בהם‪,‬‬ ‫והן מצד גופו שמתעוררים למונעו‬ ‫מדבקותו באלקים חיים‪ ,‬וכל זה מחמת כי‬ ‫אין הדבקות שלו דבקות אמת‪ ,‬באשר לא‬ ‫השכיל להתאחד באלקיו בכל מקום ובכל‬ ‫מצב‪ ,‬וזהו בבחי' שבא לעשות כמעשה‬ ‫הי"א סממנים‪ ,‬שע"ז אמר הכתוב )דברים כז‬ ‫טו( ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה‪,‬‬ ‫כנגד מי שעושה איזה מציאות בפ"ע שלא‬ ‫מתאחד עם אור אלקותו ית'‪ ,‬ובונה איזה‬ ‫במה לעצמו שזה המקום אינו מתאחד עם‬ ‫אור פני מלך חיים‪.‬‬

‫ד[ בבחי' האמונה אין חשים דבקות‬ ‫אמיתי בהשי"ת כבלימוד התוה"ק‬ ‫ואיתא בהאר"י הק' שכל מדרגה רוחנית‬ ‫שהזעיר אנפין מקבל אזי המלכות‬ ‫הקדושה שהיא האמונה מקבלת מדרגה‬ ‫אחת פחותה מהז"א‪ ,‬וכגון כאשר הז"א‬ ‫ממשיך המוחין דנשמה‪ ,‬אין המלכות‬ ‫מקבלת אלא בחי' הרוח‪ ,‬וכאשר הז"א‬ ‫מקבל בחי' הרוח אזי המלכות לא נמשך‬ ‫בה אלא בחי' הנפש‪ .‬והנה כאשר הז"א‬ ‫עומד אח' באח' עם המלכות אומר האר"י‬ ‫הק' שהז"א מקבל בחי' הנשמה והנוק'‬ ‫מקבלת בחי' הרוח‪ .‬וביאור הדברים‬ ‫שהתורה שהיא כנגד הז"א יכולים לקבל‬ ‫ולהשיג בה המוחין דנשמה ולהשכיל‬ ‫ולהבין שהתורה היא דבר רם ונישא‪ ,‬אמנם‬ ‫בתפילה היא המלכות דהיינו בחי' זו‬

‫של"ס פר' כי תבוא תשס"ה‬ ‫שחושב בכל זמן בדבקות הש"י‪ ,‬בתחילה‬ ‫אין ממשיכין בה כי אם בחי' הנפש והרוח‬ ‫ללא שום מוחין ‪ -‬שאין יודעים כיצד לחיות‬ ‫בכל זמן באור האמונה‪ ,‬ורק בשעת לימוד‬ ‫התורה הק' מרגישים איזה תענוג ודבקות‬ ‫והתקשרות אל הש"י‪ ,‬אמנם המלכות‬ ‫הקדושה אין בה אלא בחי' רוח ואין משיגים‬ ‫בה מוחין אמיתיים‪.‬‬

‫ה[ בשעת הנסירה‪ ,‬מקבלת נוק' בחי'‬ ‫חיה‪ ,‬אף דאין נמשך בז"א אלא בחי'‬ ‫נשמה‬ ‫ואומר האר"י הק' שהז"א יש בו בחי'‬ ‫הו"ק דמ"ה והו"ק דב"ן שהם‬ ‫מוחין דאבא ומוחין דאימא‪ ,‬ואח"כ בשעת‬ ‫הדורמיטא יוצאים הימנו כל בחי' מוחין‬ ‫דיליה‪ ,‬ונעשית נסירה‪ ,‬דהיינו שבחי'‬ ‫המוחין דאימא שהם הו"ק דב"ן נכנסים‬ ‫תוך הנוק'‪ ,‬ואף שבדרך כלל כשיש לז"א‬ ‫בחינת המוחין דנשמה אין נמשך בנוק'‬ ‫כי אם בחינת הרוח‪ ,‬עכ"ז בשעת הנסירה‪,‬‬ ‫אומר האר"י הק'‪ ,‬הז"א ממשיך תוך הנוק'‬ ‫בחי' עצמית של הנשמה שבו בבחינת‬ ‫ריבוע הוי"ה‪ ,‬שאף שבדך כלל רק‬ ‫כשהז"א נמשך בו בחי' החיה יכול הוא‬ ‫ליתן אל המלכות בחי' הנשמה‪ ,‬אמנם‬ ‫בשעת הנסירה יש חידוש שאף שהז"א‬ ‫אין בו רק בחי' נשמה‪ ,‬אפ"ה המלכות‬ ‫מקבלת חלק מבחי' הנשמה דיליה בבחי'‬ ‫ריבוע הוי"ה‪ ,‬וזה נעשה ונחשב לה לבחי'‬ ‫חיה‪ ,‬כי המלכות נמצאת מדרגה אחת‬ ‫למטה מהז"א‪ ,‬והמדרגה שנקראת אצל‬ ‫הז"א נשמה נחשב אצל המלכות לבחי'‬ ‫החיה‪.‬‬

‫ה‬

‫ו[ ענין ריבוע שם הוי"ה ‪ -‬שיר‬ ‫דלעת"ל ‪ -‬שמגלה שככל שההסתר‬ ‫גדול יותר‪ ,‬כן גילוי הדבקות‬ ‫שנעשה שם‪ ,‬עמוק יותר‬ ‫וענין הוי"ה בריבוע ‪ -‬איתא בזוה"ק ‪-‬‬ ‫שהוא בחי' השיר שיתער לעתיד‬ ‫לבוא‪ ,‬ומשמעות הניגון דלעתיד לבוא הוא‬ ‫דהנה הוי"ה בריבוע ‪ -‬י'‪ ,‬י"ה‪ ,‬יה"ו‪ ,‬יהו"ה‪,‬‬ ‫הוא בבחי' המדרגה הרביעית של הרפ"ח‬ ‫ניצוצין‪ ,‬והוא הבחי' הקשה ביותר לתקן‬ ‫אותה‪ ,‬והשיר שיתער לעתיד לבוא הוא‬ ‫הניגון של האמונה ‪ -‬שככל שישנה‬ ‫הסתרה והעלמה גדולה יותר כן האדם שש‬ ‫ושמח יותר באמונת אומן בבוראו‪ ,‬וע"ד‬ ‫שאיתא בדברי חז"ל )תורת כהנים בחוקותי(‬ ‫שאין דומה מועטין העושים את התורה‬ ‫למרובים העושין את התורה‪ ,‬משל למה‬ ‫הדבר דומה ‪ -‬לאדם שנכנס לבית הכנסת‬ ‫שהוא מלא וגדוש באלפי אלפי מתפללים‪,‬‬ ‫וכאשר עונים כולם כאחד אמן יש"ר מבורך‬ ‫ אזי מתגדל ומתרבה כבוד שמים יותר‬‫מכאשר מתפללים רק איזה מנין בני אדם‪,‬‬ ‫וביאר בספר תורת חכם דריבוי היינו בחי'‬ ‫פירוד ואין דומה כאשר הצדיק מאחד כל‬ ‫בחי' הפירוד והריבוי אל הש"י שאז נעשה‬ ‫בחי' מרובין העושין את התורה‪ ,‬והיינו‬ ‫שככל שעובר על איש הישראלי יותר ויותר‬ ‫הסתרות ובלבולים הגורמים שיהא במצב‬ ‫של פירוד‪ ,‬כאשר הוא מחזיר ומחבר הכל‬ ‫אל הש"י אזי יש לו דבקות גדולה ונפלאה‬ ‫יותר בבוראו‪ ,‬ועפי"ז מבאר התו"ח‬ ‫שלפיכך עולם האצילות נקרא בבחי' י'‪,‬‬ ‫ועולם הבריאה י"ה‪ ,‬ועולם היצירה יה"ו‪,‬‬ ‫ועולם העשייה יהו"ה )כנזכר ברש"ש בכוונות‬ ‫בידך אפקיד רוחי(‪ ,‬וטעם הדבר שככל‬

‫ו‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫שיורדים למקום נמוך יותר וככל שנופלים‬ ‫למקום של הסתר פני אלקים חיים ‪ -‬כן‬ ‫מגלים ומעוררים הניגון שלעתיד לבוא‪,‬‬ ‫שיש ניגון שהצדיקים כבר מיטיבים נגן בו‬ ‫וכולם יתעוררו בו לעתיד לבוא שככל‬ ‫שנמצאים במקום של הסתר פנים יותר‪,‬‬ ‫ומקום זה גופא מאחדים בדבקות באלקים‬ ‫חיים ‪ -‬כן מתגלה ניגון נאה וזמר עמוק‬ ‫ומסולסל יותר‪ ,‬כי הדבקות של עולם‬ ‫האצילות הוא רק בבחי' י' בלבד‪ ,‬אך‬ ‫הדבקות של עולם העשייה הוא יהו"ה‪ ,‬כי‬ ‫ככל שההסתרה גדולה ועמוקה יותר כן‬ ‫מתגלה שם דבקות יותר באלקים חיים‪.‬‬

‫ז[ בימים אלו מאיר אורו של משיח‬ ‫בן יוסף‪ ,‬בסוד הביטול האמיתי‪,‬‬ ‫ההסתרה‬ ‫גודל‬ ‫בשעת‬ ‫שאף‬ ‫והנסיונות אין מפריד עצמו‬ ‫מדבקות המקום ב"ה‪ ,‬ועי"ז דייקא‬ ‫מתעורר השיר דלעת"ל‬ ‫ועתה שאנו באים ליום השישים כמו‬ ‫שאיתא בזוה"ק )בראשית קי"ט‪ ,‬ע"א(‬ ‫שהשישים יום לפני סוף שנת ס"ו עד יום י"ז‬ ‫אלול ‪ -‬שמיום י"ז ואילך המה שייכים‬ ‫בהעלמה לבחי' שנת ס"ז ‪ -‬שהם בבחי'‬ ‫השישים אותיות של ברכת כהנים‪ ,‬בהם‬ ‫משתלם הוא"ו שנים שבהם מאיר האור של‬ ‫משיח בן יוסף בבחי' הוא"ו‪ ,‬שמשיח בן‬ ‫יוסף הוא בבחי' האור דחכמה דבינה בבחי'‬ ‫הו"ק דמ"ה שהם המוחין דנשמה‪ ,‬שהנה‬ ‫בד"כ אין המלכות יכולה לקבל זה האור‬ ‫דו"ק דמ"ה‪ ,‬כי זה כלל גדול בחכמת הקבלה‬ ‫שהמלכות לוקחת לחלקה רק מחצית‬ ‫ממדרגת הז"א‪ ,‬וגם כאשר נמשך בו בחי'‬

‫הנשמה אין הוא יכול להמשיך בה כי אם‬ ‫לבחי' הרוח‪ ,‬שמשום זה היא עומדת אח'‬ ‫באח' מן החזה ולמטה‪ ,‬אמנם בשעת‬ ‫הנסירה נתחדש הדבר שיכולה היא לקבל‬ ‫בחי' הו"ק דמ"ה והיא מקבלת ריבוע‬ ‫אותיות הוי"ה שהוא מאור החכמה אורו‬ ‫של משיח בן יוסף‪ ,‬כי משיח בן יוסף הוא‬ ‫בסוד הביטול האמיתי באלקות עד שלא‬ ‫מפריע לו שום דבר ושום מציאות שבעולם‪,‬‬ ‫וכמו אצל מרדכי היהודי שכתיב אצלו‬ ‫שכפר בכל הע"ז שבעולם )מגילה י"א ע"א(‬ ‫והיינו שלא הפריע ולא עיכב בעדו שום ע"ז‬ ‫ושום מסטין ומקטרג שבעולם ולא קם ולא‬ ‫זע ממנו‪ ,‬ואדרבה ככל שנמצא במקום‬ ‫ההסתרה והעלמה ובמקום הריבוי והפירוד‬ ‫שם יכולים לעורר הניגון שיתער לעתיד‬ ‫לבוא‪ ,‬עד שאפי' בעומק ההסתרה של עולם‬ ‫העשיה‪ ,‬שם דייקא‪ ,‬הצדיק כופר בכל הע"ז‬ ‫שבעולם ומרים ומעלה את עולם העשייה‬ ‫ומגלה ומפאר את שם כבודו ית"ש‪ ,‬וזה‬ ‫בסוד שדוקא בשעת הנסירה‪ ,‬שאין מאיר‬ ‫ומתגלה האור של קוב"ה‪ ,‬כי בשעת‬ ‫הנסירה נעשה בחי' הדורמיטא שהש"י‬ ‫מסתיר פניו‪ ,‬אז דייקא צריך הצדיק‬ ‫להתחזק ולהתאמץ באמונת אומן באמונה‬ ‫האמיתית של י'‪ ,‬י"ה‪ ,‬יה"ו‪ ,‬יהו"ה שהוא‬ ‫ממשיך מבחי' הו"ק דמ"ה‪ ,‬והיא מדרגה של‬ ‫עצמות משיח בן יוסף‪ ,‬שלעולם אין יכול‬ ‫הז"א להמשיכה לנוק' כי אין יכולים‬ ‫להמשיך בה מדרגה עצמית של הז"א כי‬ ‫אם מדרגה פחותה מאשר נמשך בו‪ ,‬והוא‬ ‫כדוגמת הצדיק שאין יכול להשפיע‬ ‫ולהמשיך בחבירו מדרגה העצמית שלו כי‬ ‫אם מדרגה פחותה משלו‪ ,‬משא"כ בשעת‬ ‫הנסיון שיש לתלמיד להיות נפרד ונבדל‬

‫של"ס פר' כי תבוא תשס"ה‬ ‫מרבו והוא עומד בנסיון ואינו מסכים בשום‬ ‫אופן שבעולם להיות מופרש ומובדל מרבו‪,‬‬ ‫אזי זוכה לדבקות גדולה ונפלאה ברבו‬ ‫ומקבל עצם השכליים של רבו יותר מאשר‬ ‫קיבל קודם הנסיון‪ ,‬והוא הדין כאשר יש‬ ‫ליהודי איזה נסיון להיות מתרחק ח"ו מאת‬ ‫הבורא ית' ועומד בעוז ותעצומות בנסיון‬ ‫ואינו מתפרד מדבקות המקום‪ ,‬ואדרבה‬ ‫יודע נגן בשיר פשוט כפול משולש מרובע‪,‬‬ ‫שככל שהמקום עמוק ונמוך יותר כן יכולים‬ ‫לגלות בו ביתר שאת כבוד שם קדשו‪ ,‬אזי‬ ‫מקבל האור של הצדיק עצמו ‪ -‬מצדיקו של‬ ‫עולם קודשא בריך הוא‪ ,‬שיימשך בו האור‬ ‫של ו"ק דמ"ה שהוא עצמות האור של‬ ‫הז"א‪.‬‬

‫ח[ ובזה מוכיח הברית שבין הש"י‬ ‫לבנ"י שהאהבה והדבקות אינה‬ ‫תלויה בדבר‪ ,‬כתרין ריעין דלא‬ ‫מתפרשין‪ ,‬ובזה נעשה בחי' שניהם‬ ‫שוים‬ ‫ולפיכך אומר האר"י הק' שדייקא אז‬ ‫מקבלת הנוק' כח הלידה כי אין‬ ‫שייך להיות לידה כי אם כששניהם שווים‬ ‫במדרגתם כאשר הנוק' מקבלת עצם‬ ‫מעצמיו מהז"א‪ ,‬וא"א לקבל מדרגה עצמית‬ ‫של הז"א כי אם כאשר מקושרים באמת אל‬ ‫הש"י גם במצב של נסירה ודורמיטא‪ ,‬כי‬ ‫האהבה צריכה להיות אהבת עולם ואהבת‬ ‫אמת‪ ,‬וכמו שני רעים שלא מתפרשין גם‬ ‫במצב של ריב ומדון שזהו הסימן‬ ‫שאהבתם איש את רעהו היא אהבת אמת‬ ‫שאינה תלויה בדבר‪ ,‬וכן בני ישראל כבר‬ ‫כרתו עם הש"י ברית עולם שבכל מצב‬

‫ז‬

‫שהוא גם כשיש הסתרה והעלמה לא‬ ‫יתפרדו זה מזה וישארו חבוקים ודבוקים‬ ‫לנצח נצחים‪.‬‬

‫ט[ מבקשים זכרנו לחיים‪ ,‬שנוכל‬ ‫להדבק בחי החיים בכל מצב אף‬ ‫בזמן הנסירה‪ ,‬ע"י זכירת הברית של‬ ‫בנ"י עם השי"ת בבחי' מלכויות‬ ‫זכרונות שופרות‬ ‫וזה ענין מלכויות זכרונות שופרות‪,‬‬ ‫שמזכירים הברית שיש לבני‬ ‫ישראל עם קונם‪ ,‬שגם במצב שיש ליהודי‬ ‫קושיות ובעיות‪ ,‬ובחשכה יתהלך‪ ,‬מ"מ‬ ‫מקשר ומחבר עצמו אל הש"י‪ ,‬ואדרבה‬ ‫ככל שנמצא במצב של הסתרה גדולה‬ ‫יותר כן מדבק עצמו בבוראו ביתר שאת‬ ‫וביתר עוז‪ .‬וזה הגילוי של יום השישים‬ ‫שהוא גמר של בחי' האש של הבינה בסוד‬ ‫הפירוד‪ ,‬שאזי צריך לקבל האור של משיח‬ ‫בן יוסף בבחי' האורות דו"ק דמ"ה בבחי'‬ ‫הריבוע הוי"ה שהוא שורש השיר שיתער‬ ‫לעתיד לבוא‪ ,‬והשורש לכך שהתלמיד יוכל‬ ‫לקבל עצמות דברי הרב ולא רק מדרגה‬ ‫הפחותה ממנו ‪ -‬בסוד מה שאמרו חז"ל‬ ‫)ע"ז ה' ע"א( לא קאי איניש אדעתיה דרביה‬ ‫עד ארבעין שנין‪ ,‬וענין ארבעים שנה הם‬ ‫בסוד שצריך לבוא אל המדרגה של‬ ‫הנסירה‪ ,‬שמי שעומד בנסיון ולא נפרד‬ ‫בשום פעם מההתקשרות ברבו זוכה לקבל‬ ‫ולהשיג דעת רבו ממש‪ ,‬וכן הוא הדין מי‬ ‫שזכה להתקשר בבורא בכל מצב שיהיה‬ ‫אזי זוכה לדבקות גדולה ונפלאה יותר‬ ‫בבוראו‪ ,‬והש"י מגלה לו מבחי' עצמות‬ ‫ההתגלות בבחי' הו"ק דמ"ה‪ ,‬עד‬

‫ח‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫שהתלמיד נעשה כלול ברבו לגמרי‪ ,‬ומקבל‬ ‫כלי הלידה שיוכל לזכות להולדה אמיתית‪,‬‬ ‫שכל זה תלוי האיך מעמיד ומחזק עצמו‬ ‫בשעת הנסירה‪ ,‬ושזה עיקר מה שמבקשים‬ ‫מהבורא ית' זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים‬ ‫שנזכה לאור הוי"ה ולעצמות הגילוי של‬ ‫ו"ק דמ"ה עד שהמלכות תהא נכללת‬ ‫בעצמות הז"א‪ ,‬ובכל מצב שהוא נזכה‬ ‫להתדבק בחיי החיים ואזי יתגלה הדבר‬ ‫שאין ליהודי שום פירוד והבדלה מאת‬ ‫בוראו‪ ,‬ואדרבה במקום ההסתרה והפירוד‬ ‫יכול לגלות יותר ויותר את כבודו ית'‬ ‫ולהתדבק במאצילו‪.‬‬

‫י[ עשינו מה שגזרת היינו בשעת‬ ‫הנסירה היא הגזרה‪ ,‬כשבנ"י עושים‬ ‫כל התיקונים וממתיקים כל הדינים‬ ‫ובזה מבאר הרה"ק ר' יצחק אייזיק‬ ‫מזידיטשוב הכתוב )לקמן כ"ו‪ ,‬ט"ו(‬ ‫השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את‬ ‫עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה‬ ‫לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת‬ ‫חלב ודבש‪ ,‬ופרש"י הק'‪ ,‬השקיפה ממעון‬ ‫קדשך‪) .‬ספרי( עשינו מה שגזרת עלינו עשה‬ ‫אתה מה שעליך לעשות שאמרת )ויקרא כ"ו‪,‬‬ ‫ג'( אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם‪,‬‬ ‫שהנה גזרה היא בחי' נסירה ‪ -‬דכאשר‬ ‫זוכים לעמוד בשעת הנסיון הדורמיטא‬ ‫והנסירה לעשות כל התיקונים ולהמתיק כל‬ ‫הדינים אשר שם‪ ,‬ואדרבה לגלות ביתר‬ ‫שאת וביתר עוז את כבודו ית' בסוד‬ ‫מרובים העושים את התורה‪ ,‬אזי הש"י‬ ‫יעשה מה שהבטיחנו ושפע הטוב יריק לנו‬ ‫ממעון קדשו‪.‬‬

‫יא[ שורש ריבוע הוי"ה‪ ,‬שיר‬ ‫דלעת"ל‪ ,‬הוא בעולם א"א‬ ‫והנה באמת שורש השיר של י'‪ ,‬י"ה‪ ,‬יה"ו‪,‬‬ ‫יהו"ה‪ ,‬הוא במקום גבוה יותר‬ ‫בעולם אריך אנפין‪ ,‬אלא שהמלכות‬ ‫מקבלת בחי' הכלי שלו בסוף השישים יום‪,‬‬ ‫כאשר מסתיים בחי' הו"ק דמ"ה הוא האור‬ ‫של משיח בן יוסף‪ ,‬שאזי היא מקבלת‬ ‫עצמות האור דבחי' חכמה דנשמה‪ ,‬ומי‬ ‫שזוכה לתפוס ולאחוז בזה האור של הבינה‬ ‫בסופה זוכה לקבל שפע האמונה‬ ‫ולהתעורר בשיר שיתגלה לעתיד לבוא‪,‬‬ ‫שבמקום שיש יותר פירוד יכולים יותר‬ ‫לגלות כבוד שמים‪ ,‬כאשר הוא כופר בכל‬ ‫הע"ז ואין הוא עושה פסל ומסכה לחשוב‬ ‫שיש איזה מקום שהוא פנוי ח"ו מאלופו של‬ ‫עולם‪ ,‬וגם במקום שיש לו מניעות והסתרות‬ ‫אין הוא נופל לבחי' אחד עשר בבחי' י"א‬ ‫סממני הקטורת‪ ,‬אלא נכנס לבחי' עשרה‬ ‫דקדושה להתאחד בבוראו למעלה מטעם‬ ‫ודעת ולגלות השיר שלעתיד לבוא‪ ,‬אשר‬ ‫בכך זוכה להולדה ‪ -‬לפעול הכוונה‬ ‫העליונה שרוצה ומבקש הש"י מעימנו‪.‬‬

‫יב[ בעת הזאת התעוררות גזירות‬ ‫והתעוררות בחי' הנסירה‪ ,‬שעי"ז‬ ‫דייקא יוכלו בנ"י להדבק במאצילם‬ ‫ית' בבחי' דעת דחכמה ‪ -‬לנפשך‪,‬‬ ‫ע"י שמתחזקים באמונת אומן בכל‬ ‫אלו ההסתרות‬ ‫וזהו דעה חכמה לנפשך והיא כתר‬ ‫לראשך‪ ,‬דהנה צריך כל אחד‬ ‫להשים על ליבו דברי הזוה"ק שבשישים יום‬ ‫של שנת שישים ושש תלוי ועומד למעלה‬

‫של"ס פר' כי תבוא תשס"ה‬ ‫גזרה על עם ישראל‪ ,‬והאמנם בני ישראל‬ ‫זכו להמתיק הדינים בסוד שתפילה עושה‬ ‫מחצה והיינו שזכו לעשות הייחודים עם‬ ‫לאה‪) ,‬עיין לעיל פר' כי תצא( אמנם שלמות‬ ‫הייחוד הוא דייקא כאשר הוא נעשה גם עם‬ ‫רחל‪ ,‬דהנה אלו השישים יום התחילו בי"ז‬ ‫תמוז וזמנם עד י"ז באלול‪ ,‬כי מי"ז באלול‬ ‫איתא בהאר"י הק' שהוא שורש והתחלה‬ ‫של השנה הבאה‪ ,‬ועכ"פ אומר הזוה"ק‬ ‫שמשנת שישים עד שנת שישים ושש מאיר‬ ‫האור דחכמה דבינה שהוא האור דמשיח‬ ‫בן יוסף‪.‬‬ ‫והנה כאשר מאיר זה האור דחכמה‬ ‫דנשמה בז"א אין המלכות יכולה‬ ‫לקבל בחי' החכמה בבחי' הו"ק דמ"ה אלא‬ ‫בחי' הו"ק דב"ן‪ ,‬וכדוגמת הרב עם התלמיד‬ ‫שאין הרב יכול להשפיע לו כי אם מדרגה‬ ‫אחת פחותה מאשר שם הוא עומד‪ ,‬ואין‬ ‫יכול לגלות לתלמידו מדרגתו העצמית‪ ,‬וזה‬ ‫גורם שלא יהא ייחוד שלם בין הרב לתלמיד‬ ‫כי אין יכול למסור לו עצמות מדרגתו‪ ,‬וכן‬ ‫הוא הדין שמחמת זה אין בני ישראל‬ ‫יכולים להיכלל בבוראם כראוי להם כי‬ ‫תמיד הם במדרגה פחותה מבחי' התגלות‬ ‫הז"א‪ ,‬ולפיכך מביא הש"י ענין הגזרות‬ ‫והתעוררות האישים שיש למעלה‬ ‫שהגזרות הם בסוד הנסירה‪ ,‬דכאשר נעשה‬ ‫ריחוק והסתרה על האדם שאינו רואה‬ ‫בהתגלות הבורא אליו והשגחתו‪ ,‬אזי‬ ‫בוחנים ובודקין אותו אם אהבתו את בוראו‬ ‫היא אהבת אמת שאינה תלויה בדבר‪ ,‬כי‬ ‫האדם שאוהב את בוראו בכל לבבו ובכל‬ ‫נפשו ובכל מאודו יודע ומכיר שאין הש"י‬ ‫מביא עליו דבר אשר אין הוא לתכלית‬

‫ט‬

‫טובתו‪ ,‬כי כן דרך הטוב להיטיב ורצונו ית'‬ ‫להיטיב לנבראיו ולקרבם אליו‪ ,‬וגם כאשר‬ ‫נראה ח"ו בהיפך אזי צריך להשכיל ולקבל‬ ‫דעת גדולה ונוראה שזאת הדעת א"א‬ ‫בסתמא לקבלה‪ ,‬באשר היא דעת דבחי'‬ ‫החכמה‪ ,‬ואין הז"א יכול להמשיך לנוק'‬ ‫בד"כ בחי' החכמה דנשמה‪ ,‬אמנם דייקא‬ ‫בשעה שהמלכות כביכול נבדלת ונגזרת‬ ‫ממנו יכולה היא לקבל מהז"א בחי' ריבוע‬ ‫הוי"ה שהוא פנימיות המוחין דנשמה של‬ ‫הו"ק דמ"ה‪.‬‬ ‫והם אורות של גודל האמונה שככל‬ ‫שנמצאים במקום של ירידה‬ ‫והסתרה גדולה כאשר מתאחדים שם עם‬ ‫הבורא ית' אזי אדרבה משפיעים להש"י‬ ‫יותר נחת רוח בסוד המרובים העושין את‬ ‫התורה‪ ,‬שככל שיש יותר אנשים שמקדשים‬ ‫את שמו ית' כן מתגדל ומתרבה כבודו‪ ,‬וכן‬ ‫כל הסתרה הוא גורם לבחי' ריבוי ופירוד‪,‬‬ ‫וכאשר במקום הריבוי והפירוד הוא מקדש‬ ‫את שמו ית' אזי מתגדל ומתרבה כבודו‬ ‫וזוכה לדבקות אמת בבוראו‪ ,‬וכמו שהצדיקי‬ ‫אמת שהיו כ"כ דבקים בשכינה הק' היו‬ ‫עיניהם רואות האיך שהשכינה הק' מתגלה‬ ‫בכל הפרטים והפרטי פרטים ובכל שישים‬ ‫ריבוא נשמות מישראל והכל בתכלית‬ ‫האחדות ממש‪ ,‬וכן יהודי יכול לזכות לקבל‬ ‫זאת הדעת שדייקא בשעת הנסירה ידבק‬ ‫ביותר בשכינה הק' ויגלה הניגון של לעתיד‬ ‫לבוא בבחי' י'‪ ,‬י"ה‪ ,‬יה"ו‪ ,‬יהו"ה‪ ,‬שהוא‬ ‫האור של הכלי פנימי דחכמה דבינה שעל‬ ‫ידה נעשית המלכות שווה לבעלה ומקבלת‬ ‫כלי וכח הולדה‪ ,‬וכמו התלמיד אצל רבו‬ ‫שאם עומד בהנסיון לבלתי להיות נפרד‬

‫י‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫ונבדל מרבו בשום פעם זוכה לקבל שכל‬ ‫רבו להיות נכלל לגמרי ברבו‪ ,‬וכן בני‬ ‫ישראל על ידי שאין מניחים אהבתם‬ ‫ודבקותם בבוראם בשום אופן זוכים‬ ‫להיכלל במאצילם‪ ,‬שזה עיקר התשובה‪.‬‬ ‫והוא הניגון האמיתי שישירו לעתיד לבוא‬ ‫בבחי' ריבוע הוי"ה שיקבלו מן‬ ‫החכמה עליונה‪ ,‬בסוד דעה חכמה לנפשך‬ ‫שצריך לקבל הדעת דבחי' הו"ק דמ"ה‬ ‫ובפרט עתה שאנו עומדים בסוף השישים‬ ‫יום של שנת ס"ו הוא שעת הכושר‬ ‫האחרונה מצד הזמן לקבל זאת הדעת‬ ‫בשלמות‪) ,‬ואף שכל דבר רוחני הוא נצחי ויכולים‬ ‫להשיגה למעלה מן המקום ולמעלה מן הזמן אך יש‬

‫שדייקא בעת רצון יכולים להשיג זאת יותר בקלות(‪,‬‬ ‫וכאשר יהודי זוכה לתפוס בזה האור של‬ ‫הריבוע הוי"ה אזי מקיים "עשינו מה‬ ‫שגזרת עלינו" וכלומר שזוכה לעמוד בסוד‬ ‫הגזרות שהש"י גוזר בכדי להתעורר בשיר‬ ‫פשוט כפול משולש מרובע‪ ,‬ובזכות זה‬ ‫הש"י יעשה מה שגזר לנו וישקיף מן‬ ‫השמים להשפיע להם שפע טובה וברכה‪.‬‬ ‫ואזי ‪ -‬והיא כתר לראשך ‪ -‬שמכח זה‬ ‫הכלי שהמלכות מקבלת יכולה היא אח"כ‬ ‫להיות עטרה לבעלה‪ ,‬כי בתחילה היא‬ ‫מקבלת בחי' המוחין דחיה בבחי' העשרה‬ ‫מיני נגינה‪ ,‬ואח"כ היא זוכה לייחוד של‬

‫היחידה שהוא השיר פשוט כפול משולש‬ ‫מרובע בבחי' כשופר הרם קולך )ישעיה נ"ח‪,‬‬ ‫א'( שע"י השופר זוכים להגיע לשיר השיר‬ ‫חדש ולהיטיב נגן בתרועה‪.‬‬

‫יג[ ויהי"ר שנזכה להיות דבקים‬ ‫בהשי"ת בכל מצב‪ ,‬ולקיים שויתי ה'‬ ‫לנגדי תמיד‪ ,‬ונכתב ונחתם לאלתר‬ ‫לחיים טובים ולביאגו"צ בב"א‬ ‫והש"י יעזרנו שבהאי שעתא נזכה לעורר‬ ‫המתנת חינם של הבורא ית' של‬ ‫למעני למעני אעשה )ישעיה מ"ח‪ ,‬י"א(‪ ,‬כי‬ ‫הש"י הוא מלך חפץ בחיים ואין אנו צריכים‬ ‫אלא לעורר החסד חינם‪ ,‬ולבקש זכרנו‬ ‫לחיים מלך חפץ בחיים למענך אלקים חיים‪,‬‬ ‫ותיכף ומיד בני ישראל יכתבו ויחתמו‬ ‫לאלתר לחיים מתוך שמחה ונחת‪ ,‬ונזכה‬ ‫להיות דבקים בחיי החיים לעולם‪ ,‬ותמיד‬ ‫תהיה יראת ה' על פנינו לבלתי נחטא‪,‬‬ ‫ונזכה לבנין ירושלים ‪ -‬יראה שלם ע"י‬ ‫שנשים לנגד עיננו ‪ -‬שויתי ה' לנגדי תמיד‪,‬‬ ‫ושגם במצב של הסתרה והעלם נתדבק‬ ‫בבורא ביתר שאת לראות האיך כל‬ ‫הברואים דבקים באור פני מלך חיים‪,‬‬ ‫ועיננו תראינה מלכותך ועין בעין יראו‬ ‫בשוב ה' ציון בביאת גואל צדק ברחמים‬ ‫בב"א‪.‬‬

‫שיחות הר"ן קכ"ה‬

‫יא‬

‫שיחות הר"ן קכ"ה‬ ‫שיחות הר"ן קכ"ה‬

‫בחג הסכות תק"ע‪ ,‬אז אמר מענין האתרוג שלפי בחינת הימים נוראים‬ ‫ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כמובא לעיל )רנד( ובאותה השנה לא היו‬ ‫מצויים אתרוגים והיה העולם סבורים שלא יהיה להם אתרוגים כלל ולא‬ ‫היה שום אתרוג במדינה עד ערב סכות שעשה השם יתברך נסים וסבב‬ ‫סבות בדרך נס שבאו אתרוגים לקצת עירות והיו נותנים אז ממון הרבה‬ ‫בעד אתרוג‪ ,‬בקצת קהלות נתנו חמשים אדמים ויותר בעד אתרוג אחד‬ ‫וגם לקהלת בראסלב בא אתרוג מהדר מאד ליד רבנו‪ ,‬זכר צדיק לברכה‬ ‫)רנה( והיה שמחה גדולה מאד לרבנו זכרונו לברכה‪ ,‬ואמר להביא לו כלי‬ ‫זמר מגדל השמחה ושלשה ימים רצופים היה לו חיות גדול מן האתרוג‬ ‫והיה בריא כל אותן השלשה ימים ולא היה מרגיש כלל החולאת הקשה‬ ‫שהיה לו מגדל השמחה שהיה לו מן האתרוג וגם אחר סכות ספר הרבה‬ ‫מן האתרוג ואמר שאין אנו יודעים כלל גדל יקרת מעלת מצות אתרוג‬ ‫והרי אנו רואין שישראל מפזרים ממון הרבה בשביל מצוה זו‪ ,‬יותר מעל‬ ‫שאר מצוות ובודאי לא על חנם הוא מסתמא מצוה זו הוא יקרה מאד‬ ‫מאד אשר אין לשער רק שאין אנו יודעין גדל מעלתה אפשר אם היו‬ ‫יודעין גדל מעלת מצוה זו היו עושים מה שהיו עושים בשביל מצוה זו‬ ‫כי ישראל עם קדוש הם חכמים וקשה להטעותם ובודאי כשהם מפזרים‬ ‫ממון הרבה בשביל מצוה זו לא לחנם הוא ועוד האריך בספור זה והפליג‬ ‫מאד במעלת מצות אתרוג‪:‬‬

‫הנה נודע מספרי קבלה שענין האתרוג‬ ‫מרמז על בחינת המלכות שנקראת‬ ‫עטרת היסוד‪ .‬וידוע שעיקר עבודת האדם‬ ‫הוא עבור השכינה הק'‪ ,‬וכמ"ש הרמח"ל‬ ‫שמה שבחר השי"ת דווקא באבות הק'‬ ‫יותר מהצדיקים אחרים‪ ,‬וכן בכל הדורות‬ ‫מה הסיבה שהשי"ת בחר בצדיקים‬

‫מיוחדים ולא באחרים‪ .‬ומבאר הרמח"ל‬ ‫שהענין הוא שאלו הצדיקים מכוונים כל‬ ‫מעשיהם לשם השכינה הק'‪ .‬לא רק‬ ‫שמשלימים מעשיהם‪ ,‬אלא שכל כונת‬ ‫עבודתם לא לעצמן וגם לא לזכות לעולם‬ ‫הבא וגם לא לזכות לדביקות‪ ,‬כי אפי'‬ ‫המכוון לדביקות הרי הוא רוצה שיזכה‬

‫יב‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫לדביקות‪ .‬אבל אלו הצדיקים מכוונים רק‬ ‫שכבוד ה' יתגלה בעולם‪ ,‬והוא ענין‬ ‫המלכות שהיא בחי' כבוד ה'‪.‬‬

‫או לאו‪ .‬אבל מי שהוא מאנשי המלך‪ ,‬היינו‬ ‫שאיכפת לו כבוד המלך‪ ,‬אזי כלום חסר‬ ‫מבית המלך‪.‬‬

‫כי אלו הצדיקים מפקירים עצמם לגמרי‪,‬‬ ‫ואין להם חילוק אם יהיה להם עולם‬ ‫הזה או עולם הבא‪ ,‬ואפי' אין חילוק אצלם‬ ‫אם יזכו לדביקות אם לאו‪ ,‬העיקר שיתגלה‬ ‫כבוד השי"ת בעולם‪.‬‬

‫וזו היתה דרך הגר"א ז"ל‪ ,‬שבימים נוראים‬ ‫יפקיר עצמו לא לבקש שום דבר על‬ ‫עצמו רק לכבוד ה'‪ .‬ואע"פ ששאר הספרים‬ ‫לא כתבו כן‪ ,‬ואצל רוב אנשים אין זו‬ ‫מדרגתם ואין זו האמת ואסור לשקר‬ ‫להשי"ת‪ ,‬שעיקר הבקשה צ"ל על מה‬ ‫שהאדם מרגיש שם חסרון‪ ,‬כשחסר לו ממון‬ ‫או בנים‪ ,‬וכואב לו‪ ,‬לא ישקר לה' אלא‬ ‫יבקש‪ .‬אלא שמ"מ אפי' שכן מבקשים הרי‬ ‫אפשר להכניס בזה קצת לב אמת שכל‬ ‫בקשתנו על בנים או מזונות או על ידיעות‬ ‫בתוה"ק והדביקות‪ ,‬יוסיף לזה שכל זה יהיה‬ ‫לכבודו ית'‪.‬‬

‫כי זהו עיקר חפצם ועל זה הם מוסרים‬ ‫נפשם‪ ,‬וכל מחשבה ומחשבה שלהם‬ ‫רק לכבדו ה'‪ ,‬והם בעצמם כאפס ואין‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫ואיתא בספר 'יערות דבש' שכשאומרים‬ ‫'ולירושלים עירך ברחמים תשוב'‪,‬‬ ‫צריך לחשוב שאפי' אם הוא עצמו לא יזכה‬ ‫לכלום ויכנס לגהינם‪ ,‬עכ"ז צריך לבקש על‬ ‫הגאולה‪ .‬ומוסיף שזוהי מדרגת האדם‬ ‫הפשוט שבישראל‪ ,‬אפי' במדרגה הנמוכה‬ ‫ביותר‪ .‬שכל יהודי מוכרח שיהיה בדרגא‬ ‫הזאת‪ ,‬שיתפלל על התגלות כבוד ה' בלי‬ ‫שום חילוק איפה הוא יהיה אז‪.‬‬ ‫כלל הדבר‪ ,‬שצריך בכל מעשינו לכוון‬ ‫איזה מחשבה למען השכינה הק'‪,‬‬ ‫לכבוד ה'‪ .‬ולכן אם בכה האדם הרבה‬ ‫בכיות בראש השנה ויום כיפור‪ ,‬ולא‬ ‫שביקש רק על פרנסה או כפרה או השגות‪,‬‬ ‫שהרי כל תפילתנו הוא ותמלוך אתה הוא‬ ‫ה' אלקינו לבדך‪ ,‬שיתגלה מלכות ה' בעולם‪.‬‬ ‫ומי שזוכה לכוון אפי' משהו לכבוד ה'‪ ,‬זהו‬ ‫תיקון עצום יותר מכל העבודות שבעולם‪.‬‬ ‫כי מי שהוא מאנשי המלך נותנים לו הכל‪.‬‬ ‫ומי שהוא אדם זר ובא לבקש מהמלך‪,‬‬ ‫בודקים וחוקרים אחריו היטב אם זכאי לכך‬

‫והוא מה שאומרים אדון עולם אשר מלך‬ ‫וכו'‪ ,‬כי אין מלך בלא עם‪ .‬עם הוא‬ ‫לשון עוממות‪ ,‬היינו בני אדם הרחוקים‬ ‫ממנו ית'‪ .‬כי המלך אינו מולך על בניו אלא‬ ‫על בני אדם הרחוקים ממנו‪ .‬נמצא שאם‬ ‫אין מציאות של אחד שהוא רחוק מהמלך‬ ‫אין להמלך על מי למלוך‪ .‬נמצא שלפני‬ ‫הבריאה לא מתגלה מדת המלכות של‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫ולכן ברא ה' את העולם הזה‪ ,‬וברא בו‬ ‫בני אדם שהם מגלים מלכותו‬ ‫בעולם‪ ,‬אשר מקבלים עליהם עול מלכות‬ ‫שמים‪ .‬ואעפ"כ אם יש אנשים שעושים רק‬ ‫מצוות‪ ,‬הרי ע"י המצוות הם מאוחדים עם‬ ‫השי"ת בעצמו‪ ,‬אך עדיין לא ניכרת בזאת‬ ‫שלימות מדת המלכות‪ .‬ורק כאשר יש איזה‬ ‫אדם שחטא ח"ו‪ ,‬שזה האדם לכאו' אינו‬ ‫באחדות עם ה'‪ .‬מ"מ כשזה האדם שב‬

‫שיחות הר"ן קכ"ה‬ ‫בתשובה ומקבל על עצמו עול מלכות‬ ‫שמים‪ ,‬אזי באמת נתגלה מלכות ה'‪ .‬כי‬ ‫דייקא הוא שהיה בבחי' פירוד מהשי"ת ע"י‬ ‫חטאיו‪ ,‬חוזר ומקבל על עצמו עול מלכות‬ ‫שמים עול מלכותו ית'‪ .‬אזי נתגלה ביתר‬ ‫שאת ובשלמות מלכותו ית"ש‪.‬‬ ‫נמצא שבימים אלו יש לנו הכח להשלים‬ ‫תכלית כל הבריאה‪ ,‬לגלות‬ ‫מלכותו ית'‪ ,‬לשוב בתשובה דייקא אחר‬ ‫שנתרחקנו מהמלך‪ ,‬שעיקר מלכותו ית'‬ ‫מתגלה דייקא על דבר שהיה נפרד ממנו‬ ‫וחוזר לקבל על עצמו עול מלכותו ית'‪ .‬וזה‬ ‫עיקר הנחת רוח שיש להשי"ת שאפי' צדיק‬ ‫גדול אינו יכול לגרום נחת רוח כזה‪ ,‬כי‬ ‫הצדיק הוא בחי' בן אצל המלך‪ ,‬ועל בן אין‬ ‫שייך מלוכה כנ"ל‪ ,‬כי דייקא אצל אדם ששב‬ ‫על עוונותיו‪ ,‬שבעת החטא נגלה שהוא‬ ‫רחוק מהמלך‪ ,‬וכשהוא בא לומר לפניו‬ ‫מלכויות‪ ,‬עתה נתגלה מלכותו ית"ש‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫אך האמת שאין במציאות כלל שאנו‬ ‫נפרדים ממנו ית'‪ ,‬כי הצמצום אינו‬ ‫כפשוטו כלפי השי"ת‪ ,‬ואצלו ית' הכל‬

‫יג‬

‫אחדות פשוט‪ ,‬ורק כלפינו אנו נפרדים‪.‬‬ ‫ולמעשה כשאנו מרגישים עוצם כאב‬ ‫החטא ומתעוררים לשוב בתשובה ולקבל‬ ‫על עצמינו עול מלכות שמים‪ ,‬עי"ז נתגלה‬ ‫כבוד מלכותו ית'‪.‬‬ ‫וצריך תמיד לחפש שורש העוונות‪ ,‬היינו‬ ‫היכן נפל בהקשר עם השי"ת‪ ,‬שזה‬ ‫גורם כל העוונות‪ ,‬ולא די בתיקון העוון‬ ‫בפועל‪ ,‬שמשנה דרכו שלא לחטוא‪ ,‬כי‬ ‫אח"כ בא החטא לידו עוד פעם‪ ,‬וכל זמן‬ ‫שהשורש לא תוקן‪ ,‬יוכל ליפול שוב אל‬ ‫החטא רח"ל‪ .‬והשורש הוא שלא חיפש את‬ ‫ה' באמונה מספיק‪ ,‬ולא היה בדביקות בה'‪.‬‬ ‫ולכן בימים אלה אין עיקר התשובה לתקן‬ ‫העוונות אלא לחפש אחר אנשי אמונה‬ ‫וללמוד ספה"ק המלמדים איך להיות דבוק‬ ‫בה' ביתר שאת‪ ,‬וממילא יוכל לתקן הכל‪.‬‬ ‫וזהו שנשמות ישראל מרגישים בעצמם‬ ‫גודל מעלת האתרוג‪ ,‬ומפזרין הרבה‬ ‫מעות עבורו‪ .‬כי זהו ענין מלכות ה'‪,‬‬ ‫והדביקות באמונתו ית'‪ ,‬שעי"ז זוכים לתקן‬ ‫כל הפגמים ולגלות מלכותו ית' בעולם‪,‬‬ ‫שהוא תכלית הכל‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬