Damta Letamar Nitzavim 2009

‫זמנים לשבת קודש‬

‫יו"ל ע"י‬

‫הדלקת הנרות ‪6.15 ....................‬‬ ‫חצות היום והלילה ‪12.35 ...........‬‬ ‫עלות השחר ‪4.49.......................‬‬ ‫נץ החמה ‪6.17 ...........................‬‬ ‫סוף זמן קרי"ש ‪ - 8.42 ......‬ב' ‪9.26‬‬ ‫סוף זמן תפילה ‪10.29 ................‬‬ ‫שקיעת החמה ‪6.53 ...................‬‬ ‫מוצאי שב"ק ‪8.06 ......................‬‬

‫התאחדות אברכים‬

‫"ויואל משה"‬ ‫ד'סאטמאר‬ ‫נתייסד ע"י כ"ק מרן רביה"ק זי"ע‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫בעיה"ק ירושלים תובב"א‬

‫פרקי אבות פרק ה ‪-‬ו‬

‫מילי מעלייתא‬

‫מענינא דיומא‬ ‫התחלת אמירת סליחות‬ ‫אחר השבת‬

‫מגיד תעלומה‬ ‫החילוק שבין מופתי משה למופתי יהושע‬

‫'‪úéâéâë øää åðéìò äôëù é"ò 'íåéä íéáöéð íúà‬‬

‫כדי להתחיל מתוך שמחה של מצוה‬ ‫בשבת הם פנויים ממלאכה‪ ,‬והוי לומדים‬ ‫תורה‪ ,‬לכך טוב להתחיל ביום א'‪ ,‬כי העם‬ ‫שמחים מחמת מצות התורה‪ ,‬שהם לומדים‬ ‫בשבת‪ ,‬וגם מחמת עונג שבת‪ ,‬ואמרינן )שבת‬ ‫ל‪ (:‬אין השכינה שורה לא מחמת עצלות‪ ,‬ולא‬ ‫מתוך עצבות‪ ,‬אלא מתוך שמחה של מצוה‪,‬‬ ‫לכן טוב להתחיל להתפלל מתוך שמחה של‬ ‫מצוה‪ ,‬וגם הפייט התחיל במוצאי מנוחה‪.‬‬ ‫לקט יושר בשם רבו בעל תרומת הדשן‬

‫לא לסגור עדיין את העסק‬ ‫דהנה איתא בגמ' )שבת קיט‪ (:‬כל האומר‬ ‫ויכולו נעשה שותף להקב"ה במעשה‬ ‫בראשית‪ ,‬ולשותף יש צדק לומר דיעה בכל‬ ‫דבר‪ ,‬ולשותף לא סוגרים את הדלתות‪ ,‬לכן‬ ‫במוצ"ש אנו מבקשים מהקב"ה להאריך לנו‬ ‫השותפות ולא לסגור עדיין את העסק‪ ,‬כדי‬ ‫מהרי"ד מבעלזא‬ ‫שנוכל ללכת לומר סליחות‪.‬‬ ‫ברושם הקדושה שנשאר לנו מיום השבת‬ ‫טעם למנהג זה יש לומר כי הוא בכדי‬ ‫להתחיל את ימי התשובה כאשר עדיין רושם‬ ‫קדושת שבת קיים בנו‪ ,‬לכך באמירת‬ ‫הסליחות הראשונה פותחים איך נפתח פה‪,‬‬ ‫באלו פנים נשפוך שיחים‪ ,‬כי כדי שיוכל אדם‬ ‫לשפוך שיחו לפני אדון כל צריך לטהרת הלב‬ ‫ומחשבה רצויה שבעונותינו לא זכינו לכך‬ ‫לפיכך אנו אומרים מיד אחר כן במוצאי‬ ‫מנוחה קדמנוך שבאותו רושם קדושה‬ ‫שנשאר לנו במוצאי מנוחה מיום השבת נוכל‬ ‫לשוב בתשובה שלימה לפני השם יתברך‪.‬‬

‫‪.øää úéúçúá åáöéúéå åîë íéøåèä ìòá ùøéô .íåéä íéáöð íúà‬‬ ‫‪äôëù äæ éà÷ (:çô úáù) ì"æç éøáãì èøôáå ,ïáåî åðéà äøåàëìå‬‬ ‫‪åöøéú íéùøåôîä äðäã ì"éå .ïàëì úåëééù äî ,úéâéâë øä ïäéìò‬‬ ‫‪êë éë ,åéîé ìë äçìùì ìëåé àì æ"éò éë ,øä úééôë êéøö äéä äîì‬‬ ‫÷‪ì"éé÷ íìåà ,åéîé ìë äùøâì ìëåé àì ë"òá äùà ùã÷îäã ì"éé‬‬ ‫‪íé÷éæçî íðéà ìàøùé å"ç íàã àöîð ,åì éåàøä äùàá à÷åã äæã‬‬ ‫‪éøáã úà íúøîùå ù"æå .åì éåàø íðéà úðéçáá ä"á÷ä éæà äøåúä‬‬ ‫‪éðôì íëìåë í"åéä íéáöð æà ÷øå ,äøåúä åøîùéù 'åâå úàæä úéøáä‬‬ ‫‪ù "îë íåéä íéáöð íúà íòèî àåäå ,äçìùì ìëåé àìå ,íëé÷åìà 'ä‬‬ ‫‪äçìùì ìëåé àì ë"òå ,äéôëá äøåúä åìá÷å ,øää úéúçúá åáöéúéå‬‬ ‫‪.åéîé ìë‬‬ ‫אמרי יצחק‬

‫‪úî åðéà äáäàî äáåùúá úåðéîä ïî ùøåôä‬‬ ‫‪ìëá êéäìà 'ä úà äáäàì êòøæ ááì úàå êááì úà êé÷ìà 'ä ìîå‬‬ ‫‪,úééî úåðéîî ùéøôä ìë àúéàã ì"éå .êééç ïòîì êùôð ìëáå êááì‬‬ ‫‪íò íåçìì êéøöå åá äøâúîå åçéðî åðéà òøä øöéã :é"ùø ùåøéô‬‬ ‫‪éúøîàå .úî àåä êëì åãâðë ãåîòì à"àå ,äáøä åéìò øáâù øöéä‬‬ ‫‪åìéöî ë"éòå ,úåéëæë åì åùòð úåðåãæã äúìåâñ äáäàî äáåùú é"òã‬‬ ‫‪'ä ìîå áéúëã åðééäå .úåîé àìå úåéçì ìëåé æàå øöéä úîçìîî‬‬ ‫‪éë ,'ä úà ä"áäàì ,òøä øöéä úà úåøëéù øîåìë êááì úà êé÷ìà‬‬ ‫‪òøä øöéå áåè øöé êéøöé éðùá êááì ìëá äéäé æà äáäàî åáåùá‬‬ ‫‪úîçî ,úåîú àìå äéçú éë ,êééç ïòîì äéäé æàå ,úåëøáá ïðéùøããë‬‬ ‫‪øöéä øåàù êáø÷á ãåò àöîé àìå äàøé àì éë ,äøéáòî äùéøôä‬‬ ‫‪.åúà íéìùé åéáéåà íâ êëøã 'ä úåöøáå ,òøä‬‬ ‫חדרי תורה‪ ,‬בנין אריאל‬

‫‪ê "éîé êøåàå ê"ééç‬‬

‫מהרי"ד מבעלזא‬

‫השבת משפיע ענוה ובושה‬ ‫עפ"י דברי א"ז זללה"ה בישמח משה‬ ‫)תוכחת מוסר לחודש אלול( תשוב"ה למפרע הוא‬ ‫הבוש"ת‪ ,‬כי התשובה העיקר הוא שיחזור‬ ‫למפרע על כל מה שהעוה בעיון היטב‬ ‫ובהתבוננות רב לידע ולהבין היטב פחיתות‬ ‫מעשהו‪ ,‬עד שיתמלא בושה פניו מפני הבורא‬ ‫ית"ש‪ ,‬במה שחטא כנגדו בושת גדול מאוד‪,‬‬ ‫והוא עיקר התשובה‪ ,‬כאמרם )ברכות יב‪ (:‬כל‬ ‫העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על‬ ‫כל עונותיו‪ ,‬ב"ו דייקא‪ ,‬היינו רק משום‬ ‫העבירה עצמה ולא משום נברא‪ .‬עכ"ד‪ .‬והנה‬ ‫כתב המלוא הרועים בספרו קול יעקב )פ'‬ ‫מטות( דשבת משפיע לאדם ענוה ושפלות‬ ‫הרוח‪ ,‬שכן שב"ת אותיות בש"ת‪ ,‬דבא לידי‬ ‫בושת ע"י הענוה עכ"ד‪ .‬ולטעם זה דוקא תיכף‬ ‫אחר השבת כאשר עדיין יש בו באדם אור‬ ‫קדושת שבת המשפיע לו ענוה ובושה‪ ,‬אז‬ ‫מתחילין לומר סליחות ומבקשין רחמים‪.‬‬

‫‪ìò ,êë àåä øáãäã ÷ø ,ìåôë àåä äøåàëì .êéîé êøåàå êééç àåä éë‬‬ ‫‪íéðîîñ åì ïúåð àôåøä æà ,äìåç àåä íãàäùë íéîòôì ìùî êøã‬‬ ‫‪êøåàì åì àåä óåñáìù àìà ,ãàî åì øî äìéëàä úòùá æàå ,íéøî‬‬ ‫‪óåñáì ìáà ,ãàî åì ÷åúîå äáøä ùáã ìëåà àåä íéîòôì ïëå ,íéîé‬‬ ‫‪äøåúä ìáà .íéîé úëéøàì åì äæ ïéàù àöîð äæî ,äìåç äùòð àåä‬‬ ‫‪úåéç äá ùéâøîù ,êééç àåä éë åäæå ,ãàî åì ÷åúî äùòî úòùá àéä‬‬ ‫‪ùôðä éë äúéî åì òéâî ïéàù íéîé úåëéøàì åì àåä íâå ,áåè‬‬ ‫קול שמחה‬ ‫‪.íìåòì éç úìëùîä‬‬

‫והנה יראה שלא הושמו האבנים האלה‬ ‫)שהעמיד יהושע בירדן( לפני העדות‪ ,‬כמו הענין‬ ‫בצנצנת המן ומטה אהרן‪ ,‬לשתי סבות האחת‬ ‫שלא נזכר בזה המקום זה אבל זכר שכבר הקימם‬ ‫יהושע בגלגל‪ ,‬והשנית שהוא ראוי שיהא הבדל‬ ‫עצום בין מופתי משה‪ ,‬ומופת זולתו‪ ,‬כמו שנזכר‬ ‫בסוף התורה‪ ,‬ולזה אין ראוי שישתתפו אלו‬ ‫הדברים שהיו לזכרון לאלו המופתים במקום‬ ‫אחד‪ ,‬עם שאלו האבנים יצטרך להם מקום גדול‬ ‫ולא יכילם המקום ההוא‪ ,‬ועוד שכבר יהיה הבדל‬ ‫עצום בין צנצנת המן ומטה אהרן ובין האבנים‬ ‫האלה‪ ,‬וזה כי צנצנת המן היה בו המופת מתמיד‬ ‫עד שמה שהיה נמס בחום השמש ישאר ויתקיים‬ ‫זה הזמן הארוך‪ ,‬וכן היה הענין במטה אהרן עם‬ ‫השקדים שגמל‪ ,‬ואלו הענינים גם כן מה שעושה‬ ‫בו המופת בעצמו‪ ,‬ואולם האבנים לא היה בהם‬ ‫בעצמותם מן הזרות והפלא‪ ,‬ולא היה מה שנעשה‬ ‫בו המופת‪ ,‬אבל היו סבה באופן מה לזכר ענין זה‬ ‫המופת כמו שנזכר בזה המקום‪ ,‬ולזה היה די‬ ‫שיהיו במקום שיהיה בו המשכן‪ ,‬כי שם יבואו‬ ‫ישראל בכללם שלש פעמים בשנה‪ ,‬ויזכירום אלו‬ ‫האבנים ענין זה המופת עד עולם‪ ,‬ולזה לא אמר‬ ‫בזה המקום שהקים יהושע אלו האבנים 'לפני‬ ‫השם'‪ ,‬אבל אמר שהקימם בגלגל‪ ,‬כי די להזכיר‬ ‫זה המופת בזה האופן‪ ,‬ומזה המקום יראה שאלו‬ ‫האבנים היו תמיד במקום משותף לכל ישראל‪,‬‬ ‫כדי שיהיו זכרון מתמיד לכולם כמו שנזכר פה‪.‬‬ ‫)רלב" ג י הוש ע פרק ד' (‬

‫ועתה כתב"ו ‪ -‬משה כותב ויהושע מסייעו‬ ‫ומה שאמר קרא את יהושע והתיצבו באהל‬ ‫מועד ואצונו‪ .‬ולא מצאנו שהשם צוה לו דבר‪.‬‬ ‫ואיך אמר ואצונו‪ .‬אולי נאמר שפירושו ואצונו‬ ‫לנגיד ולמלך על עמי ישראל‪ .‬ולכן אמר ויתיצבו‬ ‫באהל מועד שניהם שוים‪ .‬וכן אמר לכבודו ועתה‬ ‫כתבו לכם את השירה הזאת‪ .‬אע"פ שהכותב לא‬ ‫היה אלא משה לבדו דכתיב ויכתוב משה את‬ ‫השירה הזאת אמר כתבו לכבוד יהושע‪ .‬ואולי‬ ‫אע"פ שמשה היה הכותב‪ .‬יהושע היה מסייעו‬ ‫בתיקון הקלפים‪ .‬או שהיה מסייעו להגיה כאלו‬ ‫שניהם כותבים ולכן אמר כתבו לכם‪.‬‬ ‫)צרור המור דברי ם פרק ט' (‬

‫זדונות נעשו כשגגות הוא בעת שהיה ריש‬ ‫לקיש בבחינת יראה‬

‫‪àîåé úëñî - ä "ø ìù òåáùì ãåîéìä øãñ‬‬ ‫‪íåé‬‬

‫‪à‬‬

‫‪á‬‬

‫‪â‬‬

‫‪ã‬‬

‫‪ä‬‬

‫‪óã‬‬

‫‪:á‬‬

‫‪.â‬‬

‫‪:â‬‬

‫‪.ã‬‬

‫‪:ã‬‬

‫‪å‬‬

‫‪÷ "áù‬‬ ‫‪äøæç‬‬

‫כאשר ביארנו פירוש הגמרא )יומא פ"ו‪ (:‬כאן‬ ‫השב מאהבה כאן מיראה‪ ,‬כי לדעתינו בין השב‬ ‫מאהבה ובין השב מיראה זדונות נעשו לו כזכיות‪,‬‬ ‫זולת שבעת שהיה ריש לקיש בבחינת יראה פסק‬ ‫שבתשובה זדונות נעשו כשגגות‪ ,‬ואח"כ כשבא‬ ‫למדריגה גדולה באהבת הש"י פסק הילכתא‬ ‫שזדונות נעשו כזכיות‪ ,‬וכאן מאהבה וכאן מיראה‬ ‫קאי על ריש לקיש ולא על בחינת השב‪ ,‬והבן‪.‬‬

‫כ"ק מרן רבינו שליט"א‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫)אור לשמי ם פר' בהר (‬

‫ועתה כתבו לכם את השירה הזאת‬ ‫ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם‪.‬‬ ‫ומאת בני הרב ר' ליפא שיחי' )מרן‬ ‫רביה"ק בעל קדושת יום טוב זללה"ה( שמעתי‬ ‫פירוש הכתוב‪ ,‬על פי שאיתא בסוכה )לה‪ (.‬אתרוג של ערלה פסול‪ ,‬חד אמר לפי שאין בו‬ ‫היתר אכילה‪ ,‬פירוש רש"י ‪ :‬ורחמנא אמר לכם הראוי לכל צרכיכם‪ ,‬ולכל דרכי הנאה‪,‬‬ ‫וקיימא לן לא הוכשרו למלאכת שמים‪ ,‬כגון ספר תורה תפילין ומזוזות‪ ,‬אלא עור בהמה‬ ‫טהורה בלבד‪ ,‬דכתיב )שמות יג‪ ,‬ט(‪ :‬למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך‪) ,‬כדאיתא‬ ‫בפ"ב דשבת(‪ .‬וז"ש ועתה כתבו לכם על דבר שיש בו היתר אכילה‪ ,‬את השירה הזאת‬ ‫) ייטב לב(‬ ‫ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם מן המותר בפיהם‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫מילי דאבות‬

‫טעם שקורין פרשת נצבים בשבת שלפני ראש השנה‪ .‬עפי"מ שכתבו התוס' במס' מגילה‬ ‫)ל"א ע"ב( הטעם שלא להסמיך הקללות לר"ה‪ ,‬ע"כ מפסיקין בפרשה שלא תהא מדברת‬ ‫בקללות עכ"ל התוס'‪ .‬ולדרכינו יש בו עוד דברי תנחומין‪ ,‬כי ע" י התשובה יהיה לנו‬ ‫תקומה‪ ,‬והקללות והיסורין מציבין אתכם ומקיימין אתכם להאיר לכם‪ ,‬ופרשה זו יש בה‬ ‫התעוררות גדול לתשובה‪ ,‬כי כולנו היינו שם באותו מעמד ונכנסנו בברית‪ ,‬ומרע"ה הזהיר‬

‫כולנו‪ ,‬כמ"ש וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל‪ ,‬וע"כ דבר בעתו מה טוב‪ ,‬לקרות‬ ‫פרשה זו לפני ר"ה‪ ,‬שיהא הקריאה מעורר בצירוף הזמן‪ ,‬שהוא מסוגל לזה‪ ,‬ובצירוף‬ ‫שניהם נזכה להתעורר לשוב בתשובה שלמה לפניו יתברך ולתקן כל מעשינו‪) .‬דברי יואל(‬ ‫לא בשמים הוא‪ .‬הנה ידוע שכל עניני עולם הזה הם היפך האמת וכל מה שעוסקין יותר‬ ‫בעניני עוה"ז נתגשם יותר ונתרחק מעניני שמים‪ ,‬אבל אעפי"כ לא לתהו בראה לשבת‬ ‫יצרה‪ ,‬וא"כ אף בכל עניני עוה"ז אם מבקשין האמת ומתנהגין בהם בדרך התורה נעשים‬ ‫תיקונים גדולים בעולם העליון בכל מצוה שעושה האדם לתקן שורשה במקום עליון‪,‬‬ ‫וכל תנועה שהאדם עושה לשם שמים הוא עושה רושם למעלה לטוב‪ ,‬ואם ח"ו להיפוך‬ ‫עושה רושם ג"כ להיפוך ח"ו‪ .‬וז"ש לא בשמים הוא‪ ,‬דאף שהיו קדושים וטהורים כאלו‬ ‫שהיו דבוקים תמיד בהשי" ת בעולמות העליונים כמו מרע"ה שעלה למרום‪ ,‬וכן ידוע‬ ‫מהבעש"ט הק' זי"ע שהיה לו עליות נשמה‪ ,‬וכדומה בשאר צדיקים‪ ,‬ואף שלאו כל אדם‬ ‫זוכה לזה‪ ,‬מ"מ הקב"ה שהוא בוחן כליות ולב הוא מחשיב אף אלו אנשים פשוטים‬ ‫שעושים לש"ש‪ ,‬אף שהוא כאן בארץ נעשה רושם למעלה‪ ,‬ואף שהיו צדיקים וקדושים‬ ‫כאלו שהיו יודעים מה שנעשה בשמים‪ ,‬אעפי"כ צריך לידע שלא בשמים הוא‪ ,‬וכל מה‬ ‫שנעשה למטה עושה רושם למעלה‪ ,‬והכל תלוי במעשים התחתונים‪) .‬קו' חידו"ת דף רמ"א(‬

‫תורה מה תהא עליה‬ ‫בימים שמחמת טרדות והפרעות לא התאפשר למרן זי"ע‬ ‫להתמיד בלימוד כאוות נפשו‪ ,‬היה זהיר לפחות לקבוע עת‬ ‫לתורה באיזהו משעות היום‪ ,‬בכדי שלא יעבור עליו אף יום‬ ‫אחד ללא עסק בתורה‪ .‬לשם דוגמא נביא תיאורו של אחד‬ ‫התלמידים‪ ,‬אשר שימש את מרן זי" ע בימי שהותו בחוץ לארץ‬ ‫בשנת תשמ"ה לפ"ק‪ .‬וכה סיפר‪:‬‬ ‫"יום אחד‪ ,‬היה ההמון שצבא על פתח מרן זי" ע רב מאד‪,‬‬ ‫והשעה התאחרה ביותר‪ .‬היות שבלילה הקודם לא ראה מרן‬ ‫זי" ע שינה בעיניו מחמת המון האנשים שהגיעו להתברך מפה‬ ‫קדשו‪ ,‬בקשוהו עתה המשמשים לעלות על המטה לפוש‬ ‫ולנוח‪ .‬אך מרן זי" ע סירב‪ ,‬באומרו כי עוד מעט קט זמן תפלת‬ ‫המנחה‪ ,‬והוא ירא וחרד פן יאחר זמן התפלה‪ .‬רק לאחר‬ ‫שהבטיחוהו המשמשים כי כעבור שעה אחת‪ ,‬אם לא יתעורר‬ ‫בעצ מו‪ ,‬יעירוהו הם משנתו‪ ,‬נעתר מרן זי" ע לבקשתם‪ ,‬ועלה‬ ‫על המטה לנוח‪.‬‬ ‫"כעבור שעה אחת ניעור מרן זי" ע‪ ,‬ופנה להתפלל תפלת‬ ‫המנחה‪ .‬לאחר התפלה היסב לסעודת ' הושע בן בארי' שנדר‬ ‫בעל האכסניא לעשות לרפואת אשתו‪ .‬במקום נכחו כארבעים‬ ‫איש‪ ,‬ו כולם נטלו ידיהם לסעודה‪ ,‬והיסבו לשלחן אשר לפני ה'‪.‬‬ ‫לאחר ברכת המזון‪ ,‬נכנסו כולם לחדרו המיוחד של מרן זי"ע‬ ‫להתברך מפיו‪ ,‬איש איש ו' פתקא' בידו‪.‬‬ ‫" כשהתאחרה השעה‪ ,‬מסרו המשמשים למרן זי" ע‪ ,‬כי‬

‫על הצדיקים‬ ‫כ"ק מו"ר הקוה"ט‬ ‫רבי משה ארי' פריינד זי"ע‬ ‫גאב"ד פעיה"ק וראש ישיבתינו הק' ‪ -‬כ' אלול תשנ"ו‬

‫ המ ש ך‬ ‫הגיעה העת לילך למסיבת מגבית לטובת כולל האברכים‪,‬‬ ‫הנועדה להתקיים בשעה זו‪ .‬נענה מרן זי" ע בנימא של צער‬ ‫וכאב‪ ,‬ואמר‪' :‬הלא עוד לא למדתי היום מאומה‪ ,‬ותורה מה‬ ‫תהא עליה?!' מיד ביקש להביא לפניו גמרא‪ ,‬והתחיל ללמוד‬ ‫בה בקול וחיות‪ ,‬כשהוא מסיח דעתו מכל הקורה סביבו‪ .‬כך‬ ‫ישב ולמד שעה ארוכה‪ ,‬עד שהגיע שליח מיוחד ממקום‬ ‫המסיבה‪ ,‬ואמר למרן זי" ע כי הציבור ממתין כבר בכליון עינים‬ ‫להופעתו‪ ,‬ואז סגר מרן זי" ע את הגמרא‪ ,‬וקם והלך אל‬ ‫המסיבה"‪.‬‬

‫ענינים קצרים מדרך הלימוד של מרן זי"ע‬ ‫דרך לימודו של מרן זי" ע היה בעיון גדול‪ ,‬עומק רב‪ ,‬ודקדוק‬ ‫נמרץ‪ .‬הוא היה יורד לעומק הלימוד‪ ,‬מברר הדברים בשורשם‪,‬‬ ‫מלבנם ומבהירם עד דק‪ .‬והיה אם הוקשה לו‬ ‫קושיא כלשהו בעת לי מודו‪ ,‬לא זז ממקומו‪ ,‬אלא‬ ‫חזר והפך בדברים‪ ,‬יגע ועמל בדבר‪ ,‬עד שהיא‬ ‫נתיישבה לו‪ .‬פעם בעת אמירת השיעור לפני‬ ‫התלמידים‪ ,‬הוקשה לו איזשהו קושיא בדברי‬ ‫התוספות‪ ,‬ועמד במקומו מרוכז ושקוע במשך‬ ‫כשלשה רבעי שעה‪ ,‬ולא קם ולא זע עד‬ ‫שנתיישבה לו‪.‬‬ ‫לא רק כשלמד דבר מה בפעם הראשונה‪,‬‬ ‫אלא גם מסכתא שכבר חזר עליה למכביר‪,‬‬ ‫כהמסכתות הנהוג ללמדם בישיבות‪ ,‬כשהיה‬ ‫חוזר עליה פעם נוספת‪ ,‬היה לומדה בעיון רב‬ ‫ודקדוק גדו ל‪ ,‬כאילו זה עתה הוא לומדה בפעם‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫וכל כך היה מרן זי" ע מתעמק ומתרכז‬ ‫בלימודו‪ ,‬עד שבעת הלימוד לא הרגיש כלל‬ ‫מהנעשה סביבו‪ .‬לפעמים נוצר סביבו קול רעש‬ ‫גדול מאיזשהו סיבה‪ ,‬ומרן זי" ע לא שמע ולא‬ ‫ידע מאומה‪ .‬לעיתים גם היו אנשים ניגשים אליו‬ ‫ומבקשים לדבר אתו‪ ,‬אך הוא כלל וכלל לא‬ ‫הבחין שמאן דהו עומד לידו‪...‬‬ ‫‪q‬‬

‫לימודו של מרן זי" ע היה תמיד בכובד ראש‪,‬‬ ‫וביראה עילאה‪ .‬בעת הלימוד היתה יראת ה'‬ ‫חופפת על פניו‪ ,‬והיה עוסק בתורה בדחילו‬ ‫ורחימו‪ ,‬בלהט אש‪ ,‬בהתלהבות ודביקות‪ .‬תמיד‬

‫היה רגיל בפיו הלשון‪" :‬אומרת הגמרא הקדושה"‪" ,‬אומר רש"י‬ ‫הקדוש"‪ " ,‬אומרים התוספות הקדושים"‪ ,‬וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫כשהיה רואה תלמיד שעסקו בתורה הוא בהתלהבות ויראת‬ ‫שמים‪ ,‬היה מרן זי" ע שואב ממנו הנאה וקורת רוח מרובה‪.‬‬ ‫פעם לאחר שבחן את אברכי הכולל‪ ,‬קילס מרן זי" ע בפני ראש‬ ‫הכולל את אחד האברכים שניכר עליו שלימודו הוא‬ ‫בהתלהבות הלב‪ .‬כששאלוהו מנין לו זאת‪ ,‬השיב כי בכל עת‬ ‫הבחינה‪ ,‬היה רגיל בפי האברך הלשון‪ " :‬אומר הטורי זהב‬ ‫הקדוש"‪ " ,‬אומר הש"ך הקדוש"‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫שוב פעם כשבחן את ילדי התלמוד תורה‪ ,‬התבטא לאחר‬ ‫הבחינה על אחד הילדים‪ ,‬באומרו‪ " :‬הוא ילד קדוש"‪ .‬לשאלה‬ ‫מנין לו כן‪ ,‬השיב‪ ,‬כי בעת הבחינה היה רגיל בפי הילד לומר‪:‬‬ ‫" אומרת המשנה הקדושה"‪ " ,‬אומרת הגמרא הקדושה"‪.‬‬ ‫בעת הלימוד היה מרן זי" ע עוטה המגבעת על ראשו‪,‬‬ ‫ומתעטף במעיל העליון‪ .‬מעולם לא ראוהו לומ ד מבלעדם‪.‬‬ ‫ופעם בימי שבתו בעיר סאטמאר יצ"ו‪ ,‬הזדמן בימות הקיץ‬ ‫למקום נופש אחד‪ ,‬יחד עם כמה מנכדי הרה"ק רבי חיים‬ ‫הלברשטאם זצ" ל מצאנז‪ ,‬ובשעות שלאחר הצהרים היו כולם‬ ‫יוצאים לשוח בשדה‪ ,‬להגות בתורה בצל עצי היער‪ .‬מחמת‬ ‫החום פשטו כולם המעיל העליון והמגבעת וכה למדו‪ ,‬מלבד‬ ‫מרן זי" ע שלמרות החום ישב ולמד כשהוא עטוף במעיל‬ ‫ומגבעת‪ .‬אחד הלומדים ניסה להצטדק בפניו‪ ,‬והשמיע באזניו‬ ‫מאמר המקובל אצלו מאבותיו הקדושים‪" :‬אנו נקראים‬ ‫' פועלים' להשם יתברך‪ ,‬וכשם שפועל פושט מלבושיו‬ ‫העליונים ועושה עבודתו‪ ,‬כן אנחנו עושים כה"‪ .‬אך מרן זי"ע‬ ‫לא קיבל הדברים‪ ,‬ועד זקנה ושיבה לא שינה מדרכו בקודש‪,‬‬ ‫ללמוד דוקא בחבישת המגבעת ועטיפת המעיל העליון‪.‬‬ ‫‪q‬‬

‫זהירות מופלגת היתה למרן זי" ע שלא להפסיק באמצע‬ ‫הלימוד לענינים אחרים שאינם מענין הלימוד‪ ,‬וכל כך היה זהיר‬ ‫בזה‪ ,‬עד שלא עלה על דעתו שישנם אחרים שאינם זהירים‬ ‫בכך‪ ...‬כשבישר לו פעם אחד ממשגיחי הכולל‪ ,‬שהנה אברך‬ ‫פלוני שנתקבל לאחרונה בכולל‪ ,‬הוא מתמיד נפלא‪ ,‬שאינו‬ ‫מוציא מפיו אף דיבור בטל אחד באמצע הסדרים‪ ,‬שאלו מרן‬ ‫זי" ע בזעזוע ותמהון‪" :‬וכי ישנם אברכים שכן מפסיקים‬ ‫באמצע הלי מוד?"‪...‬‬ ‫פעם בעת אמירת השיעור בישיבה‪ ,‬למדו התלמידים‬ ‫לדעת‪ ,‬ע ד להיכן מגעת זהירותו של מרן זי" ע שלא להפסיק‬ ‫באמצע הלימוד‪ .‬וכך היה מעשה‪ :‬תוך כדי אמירת השיעור‬ ‫נתפסה לו למרן זי" ע מטפחת האף )טאשטיכ ל( בתוך חריצי בתי‬ ‫העינים )ברילן(‪ .‬הוא ניסה להוציאה משם פעם ופעמיים‪ ,‬מבלי‬ ‫לגרוע עיניו מהספר‪ ,‬אך הדבר לא עלה בידו‪ .‬לא רצה מרן זי"ע‬ ‫להפסיק הלימוד אף לרגע קטן אחד‪ ,‬לפשוט את בתי העינים‪,‬‬ ‫ולהוציא ממנה את המטפחת‪ ,‬ולכן המשיך באמירת השיעור‬ ‫כשהמטפחת תלויה לו על פניו מתוך חריצי בתי העינים‪ ,‬ומתוך‬ ‫התעמקותו וריכוזו בלימוד בכל חדרי המוח והלב‪ ,‬לא שם לב‬ ‫לכך שיש קצת מוזרות להשמיע השיעור בצורה כזו‪ ...‬היה זה‬ ‫אכן מאורע קטן וקל‪ ,‬אך השפעתו היתה אדירה על כל‬ ‫הנוכחים‪ ,‬לדעת ולהבין דביקות בתורה מה היא‪.‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‬

íéðåùàøä íâ åéä ,ì "öæ äðëñä úøîåç ìò åäåãéîòäù ìàåîù éáø ÷"äâä ìù íãåãéòá ú"øãàä ïåàâäå ,ì "öæ èðàìàñ úðùá ìàøùé õøàì äìòù ì "öæ ,åæ äãåâàì óøèöäå ,à"ñøú ÷ø å÷ôúñä àì íéìùåøé éìåãâ éøåçàîù áèéä íòãéáå ,úàæá ñéòëäì øîåîä ãîåò íéðøúçä øáçå ,äãåäé- ïá óãâîå óøçîä íøëá íéìáçîä éùàø - åéòøî çëåðì åìéòôä ,ìàøùé úéá íúòôùä àåìî úà åæ äðëñ æéøàô éðáø úøæòáå ,úåöåôúá úôøöá ç"éë éùàø ìò åöçìù 'ñðàéìà' úøáç äâåñð .äúéðëåúî

ù àøá

' éøáòä

áì ' ìòá • äëøòîä

ãçàù ïééöì ïéðòä ïî åæ äëøòîá íéîçåìä éùàøî éáø ÷"äâä äéä ïåøáç øéòá ì"öæ øòâðéæòìù óñåé àáé÷ò íù ääùù ,'éøáòä áì' ìòá øæçå ìåìà ùãåç ìë êùîá äðùä ùàø áøòá ÷ø íéìùåøéì åì øøáúð øùàë ,íéøäöä éøçà .äìùëð äîéæîäù äëøòî éîåùéøå äìà íéøáã éôåìéçá éåèéá éãéì åàá åæ éãùä ìòá ÷"äâä ìù íäéúåøâà éøîåù' úãåâà éùàøå ,ì "öæ ãîç ìàåîù éáø ÷"äâä 'äøåú úøãàä ÷"äâäå ,ì "öæ èðàìàñ íééç óñåé éáø ÷"äâäå ,ì "öæ .äðù äúåàá ì "öæ ãìòôððåæ ä " éà àåáé êùîä

ì ëë äðåîàá åúáåç úà àìîéù í éìù åøé éðáø åéðôì åîù øùà úåáà íàå ,ì " ðä åôéã áøä åà úåðåøñ ç åàöîé íé ãéîìúä ìà íúåððåàúäá åðôé ãîì îäá ïôåàá åòâé íàå ,äá ùå îä ãòå éðáø ìà ãòå ä äðôé íé ãåîéìä å ôéã áøäì åà à " èéìù íéìùåøé äðúå ä ùåøéôáå , é" ð ì " ðä éðéðòá áøòúé ìá ãî ìîäù í éòâåð íðéàù äá ùå îä òâî íåù àì äé äé àìå åéãåîéìì úì åæ íéøçà íéðéðòá àùîå . ø " áùúä íò åéãåîì

,ì "öæ ãàøâéðéå ÷çöé éáø íééç ïééèùðøåà á÷òé éáø ïåàâäå ñ÷áåù ãåã éáø ïåàâäå ,ì"öæ éáø ïåàâäå ,ö"ãéáä øáç ì"öæ ,ì "öæ é÷ñðé'ö÷åè ìëéî ìàéçé ïàîøòãéá ãåã éáø ÷"äâäå éùàøî äîëå ,ì"öæ áåìòìî äáàù ø÷éòá íìåà ,íéììåëä ãòå éøáçî ãåãéò äãåâàä íéðåùàøä 'ùãå÷ä úøîùî' ìàåîù éáø ÷"äâä íùàøáå .ì"öæ èðàìàñ

ïåøáçá ÷áàîä •

úåìåòôä ïî úçà äãåâàä ìù úåðåùàøä ,ñ"øú úðùá äúéä ,úáçøåîä äáùåîá øôñä éúá úéòáá øî äáùåîä éùàø ,'úåáåçø' ,ïé÷ñåìâ øîå ,ïééèùôò-ïéåòì ìàåîù éáø ÷"äâä úéáì åàø÷ð åøåãéñå åëååéúáå ,ì"öæ èðàìàñ ,ì "öæ íééç óñåé éáø ÷"äâä ìù íééç ìåàù éáø ïåàâä íò ãçé ïåàâäå ,àðååøáåãî ì"öæ õéáøåä åáééçúä ,ì"öæ ï"øäá ïîìæ éáø úåàöåäá úàùì äáùåîä éùàø øãñ éôë íéëðçîä íéãîìîä äøåú éãåîìúá íéãåîéìä íëñää çñåð åäæå ,íéîìùåøéä : íù ð"åðù

úåéåùçøúä úîåòì êà éøçà ,úåáùåîä ïî äîëá äìà øòåñ ìçä ,ãáìá úåãçà íéðù úðùá äæ äéäå ,ïåøáçá ÷áàîä âéöð ìù åøåâéù íò ã"ñøú ìò äî÷åäù 'ñðàéìà' úøáç úéá íù ãñééì éãë ,ç"éë éãé ì÷úð åàåáá ãéî éë íàå ,øôñ ìù äöøîð úåãâðúäá àåä ,íù úéæðëùàä äìéä÷ä éùàø àìä ïåøáç øéòä áø íùàøáå äé÷æç íééç éáø ïåàâä àåä ,ãîç éãù ñ"çîòá ì"öæ éðéãî ÷ñò ,æà âìôåîä åìéâ úåøîìù çèùá úéðøéò úåìéòôá ïééãò åùôð ìëá áìúùäå ,êåðéçä úàæ ìëá ,'ä úåëøòîá àåä àø÷ ,äîçìîä äô÷úùë úøáçìå íéìùåøé éìåãâì åîöòá íéñåðîä äøåú éøîåù úãåâà ,åúøæòì àåáì ,äìà úåëøòîá 'äøåú éøîåù' éøáç ïëàå íééç óñåé éáø ÷"äâä íùàøáå

éúá ïéðòá äãåâàä úåìåòô • ' úåáåçø ' ä áùåîá øôñä

åéäù íéëåñëñä øáãá . ä " á úå ãåà 'úå áåçø ' úá ùåîá ãçé åðôñàúä ø " áùúä éãîìî ä " åî ìåãâä ïåàâä ïøî úéáá , à " èéìù èðàìà ñ ìàåîù ãå îòä é " ð ïé÷ñå ìâ æ " ø ø " øäå æ " àø ø " øäå ' ìîøë ' úø áç ãöî ù àø é" ð ïééèùô ò - ïéåòì ' úåáåçø ' äá ùå îä ãòå åîéëñ ä éë åðéðôì åòéöä úåàö åää ìåòá úà ùì ãîìéù ãçà ãîìî ìù ø ãñ éôë ø " áùúäì ú " úä éúááù íé ãåîéìä ïåöø éôë , íéìùåøéá ãîìì í éöôçä íéøåää ïôåàá à÷åã íäéðáì ø ôñî äáøúé íàå ,äæä éã úå éäî íé ãéîìúä éæà ,ãçà ãî ìî íäì í éãáëðä éðù åìãúùé úà íâ úåàìîì ì " ðä ãîìî äå ,äæä ïåøñçä úåùø úç ú ãå îòé äæä åðîîå äá ùåîä ãòå íìåà , åúå øéëù ìá÷é ø ãñå ãîìî ä úø éçá ãîìéù åéãåîéì äéåìú ø " áùúäì í éìùåøé éðáø úî ëñ äá ñ " ùø âä øùà à " èéìù ïéðò ìò ç÷ôì íø çáé é" ð â " äø ä úî ëñäá åà , äæä é "ð éåìä õøéä éìúôð 'ø úç âùäå ,åôéã ã" áà äéäú ãîìî ä ìò ãòåä

ç å ìùì åëìîð ø å÷çì íãå÷î å çì ùéå ,øá ãä í ééç úà , ï " øäá æ " øäá ‫יח‬ åôéì êìéå úéåìá íù îå ‫המערכה על טהרת החינוך‬ é ìúôð áøä ‫בעיה"ק ירושלים תובב"א‬ é åìä õøéä , äå÷ú çúôì ï åøàáä éãé÷ô úåìåòô • äì éçúî áøàô íäá èòáéå ' äå÷ú çúô ' á ãìéùèàø áø íå ùì úå ëæ ïéà éë ,åøîàá é ìúôð áøä êà , øáãá áøòúäì éãøùî åìçä íää íéîéá ì çéå åúå ãò èòî çéáùä õøéä ,ãìéùèàø ïåøàáä ìù úåãé÷ôä óå ñ óåñ íìåàå , úå ëø øáãì úåáùåîá øôñ éúá ãñéì å ìëåé éë ,äúé ä åúáåùú éúá åéäå ,ïåøàáä éãé ìò åëîúðù úà çå ìùì íéúñ éìåñðå÷ä íéìèøåòî úåãñåî äìà øôñ úå ìë éøçà íé ãîì îäì íäéðá úåðáå íéðá ,éãåäé éôåà ìëî á åéçä ìáà , ñ " äéáá ã å îéìä ïîæ íéãåîéìä úéðëåúå ,ãçé åãîì , é÷ð ïéà øôñä úéáì çå ìùì íâå ,ú÷äáåî úéðåìéç äîâîá úà äòéâøä àì úà æä äáåùúä åìçä íîöò ïåøàáä éãé÷ô åôéñåéå ,íéðáøä ìù íçåø êåðéçì í÷åðå ïéåò ñçé íéìâî í éáåãä úù åìù úà çå ìùì çúô' éáùééúî øùàë ,éãøçä í ééç áøä úà íéìåãâä íäéãìé úà çåìùì åðàéî 'äå÷ú ï " øäá ïîìæ áøä úàå ãì òôððåæ íù ãñééúðù øôñä úéáì åàåáéå àðååøá åãî áøä úàå øëù áåëéòá íéãé÷ôä íåøéäæä úåãé÷ô ä ù àø ) ãééù äðäå ,åôéì åéä íééðòä íéøëéàäå ,äãåáòä å ëìéå , ïåéöì ïåùàøá (úåá ùåîá ÷"äâä õìàðù ãò úåöò éãáåà õ øéä éìúôð áøä ú éåìá åéìà íò ãçéá ,ì"öæ íééç óñåé éáø å òñéå , íäéðô ìá÷ì ïàîéå àìä äãåâàä éøáç øàù åéòéøî å ëìéå óà éøçá ïåéöì ïåùà øî ï"øäá ïîìæ éáø ÷"äâä äîä í î éã÷ä øáë íù å ,äå ÷ú çúôì íééç ìåàù éáø ÷"äâäå ,ì "öæ òùéì úàöì ,ì "öæ õéáøåä ø ùôå (úåãé÷ô äî àåä íâ) ïæç àåáì éãë äå÷ú çúôì åãøéå ,íäéçà å ìéòå ä àì íù íâ øù à øáã íäéçà úøö ìò áåø÷î ãåîòì äî éìùåøé åáåùéå äî åàî .äéúåðåøúô úà ãåîììå äðñä äðäå , úå ôèå÷î íééðæàá ø îàéå úá äì ù äì òä ùàá øòåá ñòðéô áúëù æåáå âäì éøáã • å îöòáå åãåáëá àåä øäîì íéîçåìä éùàø çëåðì , åéðôá åúåà íéøç ä ìå ãééùì äù òî äé ä àì åøåáéãù àìà øôñî åëøãëù ñòðéô ìëéî á éãðäì áúëî êåøòì åîéëñ äå ,áø âäìá äìà ïåâë íéðéðò ìò . åîöòá ïåùç ä"ë íåéá åáúëîá áúåë

‫מערכות‬ ‫ישראל סבא‬

âòì ñòðéôù íðîà íàå ,íéøáãä úåìùìúùä úà åøôñá ãåîìì ïúéð åéøáã êåúî à÷åã êà éìåãâ ìù äðééåöîä íúîçìî ìò øôñä éúá ãâð íéìùåøé .íéîøçåîä

í ùä úçú äãåâàä ùåãéç • ' äøåú éøîåù úøáç ' ÷"äâä ìù åúøéèô øçàì øùàë ,ì"öæ áééì òùåäé éáø åçéìöä åììä äéìò éùðà ìò íúãåöî úà ñåøôìå áéçøäì ,úåùãçä úåáùåîä ìù íáåø éðô ìù úøåáâúì åæ äãåâà ä÷÷æðå äðâøàúð ,íéð÷ñòå äøåú éìåãâ íùä úçú ùãçî äãåâàä éãé ìò 'äøåú éøîåù úøáç' ïàîøòååàøá çøæ éáø â"äøä éãéîìúî äéä àåä íâù ,ì"öæ ,ì"öæ áééì òùåäé éáø ÷"äâä åôøèöð íéìùåøé éìåãâ ìù íáåøå íéðåàâä íéðáøä íäéðéáå ,äéìà ÷àùòôòéðùî áééì äéøà éáø äðéèðâøàî ãåã éáø ïåàâäå ,ì"öæ úøåú úáéùé ùàø ïåàâäå ,ì"öæ

äùî ìàåé 'ø ç"äøäì ,æ"ðøú éð÷ñòî äéäù ,ì "æ ïåîìñ ,äå÷ú çúô éãñééîîå íéìùåøé :ì"äæá ,ì"åçá æà ääùù

í ðùé äðä äå ÷ú çúôáå ê à ,øáëî íééèøô íé ãîìî é ìòá ìë åàéöåä úà æä äðùä ø àùéå íäéãìé úà íéúá ä àá ) áøàô óà ø çéå ,÷éø ñ " äéá åöéå (äå÷ú çúô á úåãé÷ô ä çåë ç ì ùé àì øùà ùéàä éî : øåîàì ø ëù áëòé øôñä úéáì åðá úà åéìà åòù àìå , åúãåáò í éé÷ øáã óå ñ íìåà , äðåùàøá í éëåáð íéúñ éìñðå÷ä åéäå åøáã ø äî (ú" ô éãñééîî) øôîè ùå óéñå ä íâå íéðáøì øáãä òéãåéå é åùò åðéà ñ " äéá éë , äéìéãî äðäå ,'åëå úåøæ úå ôùì àìà í éùã÷ ä éùã÷á ùà ä äç÷ ìúä ì àåîù áøä íâå ÷ñéøáî ïåàâä äö ò åñëèéå áäì úä èðàìàñ í ùá ãé÷ôä ìà áúëî êåøòì úà åçì ùéå ,íéðáøä úù ì ù á øä åðìù éáøì íâ áúëî ä äðåøç àìå åéìò íå úç éå ,ïéìáåìî

‫אתקינו סעודתא‬

‫יסודי התורה‬ ‫לרגל התחלת מס' יומא במסגרת חבורתינו הק'‪:‬‬

‫עניני מאכלי שבת ) כו (‬

‫סמיכת מסכת יומא למסכת שקלים‬ ‫כתב ה רמב" ם שסדר כיפורים אחר שקלים כפי סדורם בתורה‪ ,‬שמצות שקלים‬ ‫בפרשת כי תשא‪ ,‬וכיפורים בפרשת אחרי מות‪ ,‬ע" כ‪.‬‬ ‫וב ספר יוחסין כתב בשם רב שרירא‪ ,‬דבתר שקלים תנינן סדר יומא‪ ,‬דדמי‬ ‫לשבת ועירובין‪ ,‬משום דיומא דכיפורא לשבתא דמי‪.‬‬ ‫ובספר קול הרמ"ז בפתיחה כתב בטעם סמיכות המסכתות שקלים ליומא ‪,‬‬ ‫שבשקלים נאמר לכפר על נפשותיכם‪ ,‬מפני שהם לקנות קרבנות ציבור‪ ,‬והקרבנות‬ ‫לכפרה באים‪ ,‬וכדפי' רש"י בכי תשא‪ ,‬והשתא סמיך להו כפרה אחרת של יום‬ ‫הכיפורים דעיצומו של יום מכפר‪ ,‬ולכן נקרא יומא‪ ,‬לרמז זה לומר שאינה באה מצד‬ ‫השקלים אלא מעיצומו של יום‪.‬‬

‫מעלת מאכלי שבת‬ ‫מסוגל לרפואה‬ ‫כמו ששנינו במסכת שבת כל האוכלין אוכל אדם לרפואה‪ ,‬כי קדושת שבת גורם‪ ,‬הגם‬ ‫שאוכל כפשוטו הוא לו רפואה‪ ,‬וכל מאכלי שבת המה לו רפואה‪) .‬קהלת מ שה (‬

‫קדוש כקדושת הקרבנות‬ ‫קדושת המאכלים בשבת גדולים כל כך כמו הקר בנות בבית המקדש‪ ,‬ויש מן הגדולים‬ ‫שאמרו כי עוד גדלה מעלתם יותר מקדושת אכילת הקרבנות‪) .‬עבודת יש שכר (‬

‫סתמן לשמה‬ ‫מקובל מצדיקים זקיננו זי"ע בשם רבינו הקדוש הבעש"ט זי"ע כי שלושה דברים‬ ‫סתמן כלשמן‪ ,‬היינו‪ ,‬מקוה‪ ,‬ואכילת עונג שבת‪ ,‬וצדקה‪) .‬חמשה מאמרות (‬

‫טעמים לקריאת שם המסכתא 'יומא'‬

‫לומר לכבוד שבת‬ ‫אוכל הסעודה בשמחה ובכל עת אומר‪ ,‬הריני אוכל לכבוד שבת קודש‪ ,‬לשם יחוד‬ ‫קודשא בריך הוא ושכינתיה‪) .‬סידור הי עב"ץ (‬ ‫טעם שאומרים על כל דבר 'לכבוד שבת' ולא 'עונג שבת' משום דכבוד שבת נוטריקון‬ ‫כ'ל ב'רכאן ד'לעילא ו'תתא ב'יומא ש' ביעאה ת'ליין‪ ,‬ועל ידי זה כל אחד ממשיך‬ ‫ההשפעה אליו‪) .‬ספר מטעמים (‬

‫ב מהרש"א כתב‪ ,‬מסכת זו נקראת 'יומא '‪ ,‬על שם שיום כיפורים הוא יום אחד‬ ‫קדוש בשנה‪ ,‬ומתחלת שבעת ימים‪ ,‬על שם הקדושה‪ ,‬כי הז' קדוש בכל מקום ‪,‬‬ ‫וקדושת יום הזה בגדר הז '‪ ,‬כקדושת יום השבת‪ ,‬ויוה"כ נקרא שבת שבתון‪ ,‬כמו‬ ‫השבת‪ ,‬משא"כ שאר יו"ט שלא נקראו רק שבתון‪ ,‬וזה שנתן לנו השם יתברך ימים‬ ‫טובים ששה‪ ,‬דהיינו ראש השנה יום א ' ושני ימים סוכות ושני ימים פסח ויום א '‬ ‫שבועות‪ ,‬שהם קצת בדמיון ימי החול שמותר בהן מלאכת אוכל נפש‪ ,‬ונתן לנו יו" ט‬ ‫יום ז' יוה"כ‪ ,‬שהוא בדמיון קדושת השבת שאסור בכל מלאכה‪ ,‬וכמו שהשבת דוגמת‬ ‫עולם הבא‪ ,‬כן הוא יום הכיפורים‪ ,‬ויותר ממנו שיוה"כ אין בו לא אכילה ולא שתיה ‪,‬‬ ‫דוגמת עוה"ב‪ ,‬וגם הוא יום א' שאין כוח בשטן לקטרג‪ ,‬כמ"ש השטן גימטריא שס"ד ‪,‬‬ ‫וזהו כמו עוה"ב שאין בו שטן‪.‬‬ ‫בספר ילקוט הגרשוני מביא טעם לקריאת שם המסכתא 'יומא'‪ ,‬שלכאורה אין‬ ‫במובן השם הזה מהות ותכליתו של היום‪ ,‬ומפרש על פי המדרש ויהי ערב אלו‬ ‫מעשיהן של רשעים‪ ,‬ויהי בוקר אלו מעשיהן של צדיקים‪ ,‬יום אחד‪ ,‬שנתן להם הקב" ה‬ ‫יום אחד‪ ,‬ואיזה זה יום הכיפורים‪ ,‬ולפי שבתורה נרמז יום הכיפורים ב' יום אחד'‪ ,‬לכן‬ ‫נקרא שם המסכתא 'יומא '‪ .‬ובספר הון עשיר הוסיף‪ ,‬כי תיבת ' יומא ' היא נוטריקון‬ ‫יום א'‪ ,‬כלומר שהוא היום האחד והמיוחד‪ ,‬ועוד כתב‪ ,‬כי יומא הוא אותיות 'איום'‪ ,‬כי‬ ‫היום הזה הוא איום ונורא‪ .‬וה מהרש"ם בהגהותיו כתב‪ ,‬שלכן לא קראו את שם‬ ‫המסכתא‪' ,‬יום הכיפורים'‪ ,‬משום כבוד אלוקים הסתר דבר‪.‬‬

‫שתיית קאוו"י לפני התפלה‬

‫ועוד כתב בספר הון עשיר שלכן יש במסכתא זו שמונה פרקים‪ ,‬כי כל עבודת‬ ‫יום הכיפורים אינם כשרות אלא בכהן גדול המשמש בשמונה בגדים‪ ,‬וגם הוא עצמו‬ ‫הוא בהא עילאה מדה שמינית מלמטה למעלה‪ ,‬כידוע ליודעי חן‪.‬‬

‫מי ששותה חלב קודם התפלה‪ ,‬בכל בוקר ובוקר לרפואה דשרי‪ ,‬שרי לשתות כדרכו כן‬ ‫בשבת‪ ,‬מחלב שנחלב מערב שבת‪ ,‬אף קודם תפלה‪ ,‬ואין כאן שום חשש איסור שתייה‬ ‫קודם קידוש‪ ,‬דקודם תפלה עדיין לא חל עליו חובת קידוש‪ ,‬דמהאי טעמא שרי לשתות‬ ‫מים‪ ,‬והוא הדין חלב דמאי שנא‪ ,‬ולפי זה הוא הדין לבריאים הנוהגים לשתות קאווי או‬ ‫ט"ע קודם תפלה ליישב דעתם דמותר‪) .‬כף החיי ם סי' רפ" ט ס" ק ט"ז (‬

‫כתב בספר שיח יצחק בשם מהרי" ט‪ ,‬דהתוס' במסכתא זו אינם מבעלי התוס '‬ ‫שבכל הש"ס‪ ,‬אלא הם ממהר"ם מרוטנבורג‪ ,‬וגם הלשון אינו כמו בשאר המסכתות‪.‬‬

‫הרבנית מפריסטיק נהגה על פי פקודת אביה רבינו משינאווא‬ ‫שביום שבת בבוקר בעת שתיית הקאווע‪ ,‬מלאה את כוסה על גדותיו‬ ‫ונתכוונה לצאת בזה חובת קידוש‪) .‬י"ג אורות לבית צאנז(‬

‫טעם למה שנחלקה המסכתא בשמונה פרקים‬

‫מאכלי יום השבת‬ ‫האיסור להתענות עד שש שעות‬ ‫אסור להתענות בשבת עד שש שעות‪ ,‬הגה‪ ,‬ואפילו לומד ומתפלל אסור‪.‬‬

‫)שולחן ערוך סי'‬

‫רפ"ח ס "א (‬

‫דגם בחול האוכל אחר שש שעות כזורק אבן לחמת‪ ,‬על כן נקרא כמו תענית בשבת‪.‬‬ ‫)טורי זהב ‪ ,‬שם(‬

‫השותה חמין לפני התפלה יצא מכלל תענית‬ ‫נראה לי דכששותים חמין קודם התפלה‪ ,‬גם כן מותר להמתין עד אחר חצות‪ ,‬שהרי‬ ‫יצא מכלל תענית‪) .‬ערוך השו לחן ‪ ,‬שם(‬

‫שתיית מים לפני התפלה‬ ‫מים מותר לשתות קודם תפלה בין בחול ובין בשבת ויום‬

‫בעלי התוספות שבמסכתא זו‬

‫טוב‪) .‬שולחן ערוך סי' פ"ט (‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫התאחדות אברכים ויואל משה ד‬ ‫שליט'"אסאטמאר רב ברכות ושובע שמחות‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬

‫קול רנה וישועה‬ ‫‪í å øì å ðé úå ë ø á å ðà í é øâ ù î ø÷é å ãå áë úå úå à á‬‬ ‫‪ä ì ÷ á , à øé øá á ÷ã ö ä øå î ,ïå à â é à ä áø ë " òî‬‬ ‫‪, ä ø å øá ä ì î ù ë , ä ø å ãñ å ä ë å øò åúð ù î , ä ø å î ç áë‬‬ ‫‪ø " ùà î , ä ë ìä åæ ' ä øá ã å é ùø å ãå å é ìà å ùì áé ùî‬‬ ‫‪äî ç ì åîç ì äð î ù‬‬

‫‪òã å ð , ä ø å ú ìù‬‬

‫‪, íéø ò ù á‬‬

‫‪. ú " ùë , í é ø÷ é í é ðé ðô î å æô î , í é ø÷ é ä å é øå òé ù á‬‬

‫‪ïåàâä áøä‬‬

‫‪àðäë øùà òùåäé‬‬

‫‪ù àø íã÷ , äëøá ìù ñåë øâùð , äçî ù éùâøá‬‬ ‫‪ã éîú âàåã , åðéáì ú åøé÷á ãåîö ä , åðéú çôùî‬‬ ‫‪í ùì òãåð , åðéú áåè íéîéä ìë ùøåã , åðéðò î ì‬‬ ‫‪ä øåú , äì åâñ íò éðåîà êåú á , äì éäú ìå‬‬ ‫‪ì ëì , íéã÷å ùî åìö à , íéãñç ú åìéîâå äãåáò‬‬ ‫‪. íéøùé éôá ìì åäî åîù , íéøù éîá äðåò ìàåù‬‬

‫‪ø"äåî ç"äøä‬‬

‫‪ùøéä äãåäé ìàéúå÷é‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫לרגל השמחה במעונינו ‪ ,‬באירוסי אחינו‬ ‫הבה " ח חיים יוסף הי " ו‬ ‫‪øàåôîä ç"äøä úá â"áò‬‬ ‫‪à " èéìù øòâøòáðéøâ éáö óñåé ø"äåî‬‬ ‫‪÷øá éðá ú"äéòá é"áà‬‬

‫לרגל הכנס בנו לעוהתוה " מ‬ ‫‪äãåúá åéøòù àåáð àúååãçã ïãéò éàäáå‬‬ ‫‪úòîùäá ,åðéðòîì åîöò øñåîù ìò‬‬ ‫‪.ïøãñë ïéãéîú íéàìôðä åéøåòéù‬‬

‫בורא עולם בקנין השלם זה הבנין‬

‫‪, ä ù å ãâ ä ãî á , ä ùå ã÷ ã úç ð áå ø , ç " öå é ìë î å‬‬

‫‪ú øàôú ì äôé äìò é âååéæäù , äë øáä ú àæå‬‬ ‫‪, äù åã÷ã ú çð áø ú åàø ì åëæú å , äçô ùîä‬‬ ‫‪íéðá , äùåãâå äáåøî äãîá ç " åé ìë îå íäî‬‬ ‫‪ä çî ù êåú î , äøåú á íé÷ñ åò íéðá éðáå‬‬ ‫‪. ø " äéëà , äøåàå‬‬

‫‪å ðî î úå å øì ä ë æé ù , à é òé ÷ø ì ïå ä é , à é ìî ïé ìé à å‬‬ ‫‪å é úå ìå òô á ê é ùî ä ì ä ë æé å‬‬

‫‪ä ë æð é ãò‬‬

‫‪úà é áá , í é î ì å ò úò å ùú ì , í é î é ä áø ÷ á‬‬

‫‪ç é ùî‬‬

‫‪. ïî à , å ðé ù à øá å ðé ë ì î å , å ðé ÷ã ö‬‬

‫הכ"ד החותמים בשם אנ"ש הנהנים משיעוריו היקרים‬

‫ההנהלה‬

‫‪, ä ìò ðä‬‬

‫כ"ד המברכים ברגשי גיל ושמחה‪ ,‬בניכם‬

‫אברהם ברוך‪ ,‬שלמה יצחק‪ ,‬אשר אנשיל‬

‫‪øà ô‬‬

‫‪,ä ì òî ä‬‬

‫‪ã÷å ù‬‬

‫‪ìò‬‬

‫‪éúì ã‬‬

‫‪, ä øå úä‬‬

‫‪å î ù , ä ìå ò åé áâ ìò áå è í ù øú ë , ä øå à ë ä ë é ùçë‬‬

‫‪ùøéä äãåäé ìàéúå÷é 'ø ç"äøä‬‬

‫‪ï î à ð úé á å ðáé ù ïå öø é ä é , à é òé ÷øì ïå ä é , à é ìî ïé ìé àå‬‬ ‫‪,úø à ô úì‬‬

‫‪
 :
‬‬

‫‪à "èéìù‬‬

‫לרגל אירוסי בנו למז "ט בשעטומ " צ‬ ‫‪òî ùé å , úøî ù î ì å ãòì‬‬

‫‪ùøéä äãåäé ìàéúå÷é ø"äåî‬‬

‫‪à " èéìù‬‬

‫‪åðá éñåøéà ìâøì‬‬

‫‪í é øà å úå í é ìå ìé ä á ,í é øà ô î‬‬

‫‪' éçú äáåùçä åðîà ú"áðîå‬‬

‫‪éáø‬‬ ‫‪'÷ä åðéúìéä÷ã íéðáø ììåë ùàø‬‬ ‫‪å "ú ÷"äéòô õ "îåãå - íéòåøä úåðëùî ã "îäéáã áø‬‬

‫‪, í é ë å øá ä‬‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫‪é ãé ãé ìà , áå øì úå ë ø á òé áà , áå è ìæî á å áå è ïî é ñá‬‬

‫‪é"ò áãðúð ïåéìâä úåàöåä‬‬

‫‪ä çî ùå‬‬

‫‪ïå ùù‬‬

‫‪. ïî à ,å ìå áâ á ä çî ù å úç ð ,å ìä à á‬‬

‫‪ïééèù÷ò çñô ø "øä‬‬

‫‪å "éä‬‬

‫‪é"ð êìîéìà íééç øîë åðá úçìâú ìâøì‬‬ ‫‪÷"äâä ø"åî ÷"ë ð"èìå‬‬

‫‪ä"äìì÷åöæ ìàøùé éáø ÷"äâäá 'éøà äùî éáø‬‬ ‫‪å"ú ÷"äéòô ã"áàâå '÷ä åðéúáéùé ùàø‬‬

‫כעתירת וברכת ידידך הלומד אתך בצותא‬

‫פסח עקשטיין‬

‫‪å"ðùú ìåìà 'ë ò"áìð‬‬

‫ברכת מזל טוב‬

‫ברכת מזל טוב‬

‫‪é ãé ãé ìà , áå øì úå ë ø á òé áà , áå è ìæî á å áå è ïî é ñá‬‬

‫‪é ãé ãé ì à , áå øì úå ë ø á òé áà , áå è ìæî á å áå è ïî é ñá‬‬

‫‪, ä øå úä‬‬

‫‪, ä øå úä‬‬

‫‪, ä ìò ðä‬‬

‫‪øà ô‬‬

‫‪,ä ì òî ä‬‬

‫‪ã÷å ù‬‬

‫‪ìò‬‬

‫‪éúì ã‬‬

‫‪, ä ìò ðä‬‬

‫‪øà ô‬‬

‫‪,ä ì òî ä‬‬

‫‪ã÷å ù‬‬

‫‪ìò‬‬

‫‪éúì ã‬‬

‫‪å î ù , ä ìå ò åé áâ ìò áå è í ù øú ë , ä øå à ë ä ë é ùçë‬‬

‫‪å î ù , ä ìå ò åé áâ ìò áå è í ù øú ë , ä øå à ë ä ë é ùçë‬‬

‫‪í é øà å úå í é ìå ìé ä á ,í é øà ô î‬‬

‫‪í é øà å úå í é ìå ìé ä á ,í é øà ô î‬‬

‫‪ùøéä äãåäé ìàéúå÷é 'ø ç"äøä‬‬

‫‪à "èéìù‬‬

‫לרגל אירוסי בנו למז "ט בשעטומ " צ‬

‫‪ùøéä äãåäé ìàéúå÷é 'ø ç"äøä‬‬

‫‪à "èéìù‬‬

‫לרגל אירוסי בנו למז "ט בשעטומ " צ‬

‫‪ï î à ð úé á å ðáé ù ïå öø é ä é , à é òé ÷øì ïå ä é , à é ìî ïé ìé àå‬‬

‫‪ï î à ð úé á å ðáé ù ïå öø é ä é , à é òé ÷øì ïå ä é , à é ìî ïé ìé àå‬‬

‫‪ä çî ùå‬‬

‫‪ä çî ùå‬‬

‫‪,úø à ô úì‬‬

‫‪òî ùé å , úøî ù î ì å ãòì‬‬

‫‪ïå ùù‬‬

‫‪,úø à ô úì‬‬

‫‪òî ùé å , úøî ù î ì å ãòì‬‬

‫‪ïå ùù‬‬

‫‪. ïî à ,å ìå áâ á ä çî ù å úç ð ,å ìä à á‬‬

‫‪. ïî à ,å ìå áâ á ä çî ù å úç ð ,å ìä à á‬‬

‫כעתירת וברכת ידידך‬

‫כעתירת ידידו מוקירו מכבדו ומעריצו כערכו הרם‬

‫מאיר משה בערקאוויטש‬

‫שלום שניצלער‬