Damta Letamar Ki Tetse 2009

‫זמנים לשבת קודש‬

‫יו"ל ע"י‬

‫הדלקת הנרות ‪6.32 ....................‬‬ ‫חצות היום והלילה ‪12.40 ...........‬‬ ‫עלות השחר ‪4.38.......................‬‬ ‫נץ החמה ‪6.08 ...........................‬‬ ‫סוף זמן קרי"ש ‪ - 8.39 ......‬ב' ‪9.24‬‬ ‫סוף זמן תפילה ‪10.29 ................‬‬ ‫שקיעת החמה ‪7.11 ...................‬‬ ‫מוצאי שב"ק ‪8.24 ......................‬‬

‫התאחדות אברכים‬

‫"ויואל משה"‬ ‫ד'סאטמאר‬ ‫נתייסד ע "י כ"ק מרן רביה"ק זי" ע‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן רבינו שליט" א‬ ‫בעיה"ק ירושלים תובב"א‬

‫פרקי אבות פרק ב '‬

‫מילי מעלייתא‬

‫מענינא דיומא‬ ‫סגולות פסוקי פרשת כי תצא‬ ‫סגולה לזש"ק לקרות פרשת שלוח הקן‬ ‫שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח‬ ‫לך )כב‪ ,‬ז(‪ .‬ודרז"ל במדרש רבה )פ"ו ס"ו( אם אין‬ ‫לך בנים תקח לך‪ ,‬ע"י מצוה זו תזכה לבנים‪,‬‬ ‫ואמר ]הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע[‪ :‬שלכך‬ ‫יש לחשוכי בנים לקרות פרשת שילוח הקן‪,‬‬ ‫שיהיה נחשב כאילו קיים מצוה זו‪ .‬אמרי פנחס‬

‫מגיד תעלומה‬ ‫גלגול מן התורה מנין‬

‫‪åúàðù úáéñ‬‬ ‫‪òðîúã ì"æç øîàî é"ôò åùøôì ì"ð .'åëå ÷ìîò êì äùò øùà úà øåëæ‬‬ ‫‪,äúç÷ì ä"òà á÷òé äöø àìù äúî÷ð íå÷ðì äðá ÷ìîòì äúååéö‬‬ ‫‪ïá æôéìàì äúéä ïëìå ,ä"òà íäøáà ìù åòøæá ÷áãéì äúöø àéäå‬‬ ‫‪ìàøùé ìù íãåáë äàøùëå , òùøä ÷ìîò äæä ìâòä àöéå ùâìôì åùò‬‬ ‫‪äæ òùøä ÷ìîòå .åîà úî÷ð íå÷ðì ÷ìîò ïåãæ àá íéøöî úàéöéá‬‬ ‫‪âøäù ìàøùéî äæéàù úéèøôä ,úéììëå úéèøô øæ äðéçáá åäùòî‬‬ ‫‪úãì ïéøæåç åéä åìë íìåòä ìë éë úåììëå ,äáåùú éìá åúî äìçúá‬‬ ‫‪àåääå ,ìàøùéì 'ä äùò øùà úåàìôðäå íéñðä ó÷åú íúåàøá úîàä‬‬ ‫‪øåã øåãî ÷ìîòá 'ãì äîçìî øîàðù äæå , íòðî ,÷éçîå ÷éçù ïéçô øá‬‬ ‫‪.úîàä úãì åøæç àìù íìåòä úåîåà ìù øåã øåã úáéñî äðååëä‬‬

‫עצה להחזיק עצמו במחשבות טהורות‬ ‫כשיבא לו ח"ו מחשבה רעה מניאוף‪,‬‬ ‫יאמר כמ"פ‪" :‬ונשמרת מכל דבר רע"‪ ,‬ויהרהר‬ ‫אז בדרשת חז"ל שדרשו עליו‪ :‬שלא יהרהר‬ ‫אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה‪ ,‬ולא יניח‬ ‫ח"ו לשהות המחשבה רעה במוחו‪ ,‬שלא‬ ‫צעטיל קטן‪ ,‬אות ז‬ ‫לטמאות שכל העליון ח"ו‪.‬‬

‫‪ìèáî ÷éãö‬‬

‫שמירה נגד לשון הרע ורכילות‬ ‫ויש מהיראים שכדי להימנע מזה החטא‬ ‫]של לשון הרע ורכילות[‪ ,‬מונחת לפניהם על‬ ‫השלחן פתקא קטנה וכתוב עליה )כד‪ ,‬ט(‪ :‬זכור‬ ‫את אשר עשה ה' למרים בדרך בצאתכם‬ ‫זכור למרים )מהחפץ חיים ז"ל‪ ,‬בהקדמה (‬ ‫ממצרים‪.‬‬

‫‪éá ìùåî éî 'åâå ìùåî ÷éãö íøîåà ã"ò .'åâå êéãéá êé÷ìà 'ã åðúðå‬‬ ‫‪àöú éë ,áåúëä ùåøéô 'éäé äæå ,ìèáî ÷éãöå øæåâ ä"á÷ä ,÷éãö‬‬ ‫‪ùåáë 'éäéù åðééä ìò äæå òøä øöéä åðééä êéáéåà ìò äîçìîì‬‬ ‫‪ä "á÷äù øîåì äöø "êéãéá êé÷åìà 'ä åðúðå" øùà äëæú æà ,êéúçú‬‬ ‫‪" åúåà àéáé" øéæð éáâ åîë "åðúðå" êéãéá åîöò úà øñåî ìåëéáë åîöò‬‬ ‫)‪.åéúåøéæâ ìèáúå åéìò ìåùîúù êãéá øñåîå ,åîöò úà àéáé (âé å øáãîá‬‬

‫סגולה לזכרון‬ ‫שמעתי בשם הרה"ק מלובלין זי"ע‬ ‫שאמר עצה לזכרון‪ ,‬לזכור הפסוק )כה‪ ,‬יט(‪:‬‬ ‫תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא‬ ‫פתגמין קדישין‬ ‫תשכח‪.‬‬

‫אלול ‪ -‬המתקת הצרות‬ ‫ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו‬ ‫תחלה וראש לפדיון נפשינו‪ ,‬וכתב א"ז זללה" ה‬ ‫בייטב פנים )לחודש אלול אות ז( ויהי החדש הז"ה‪,‬‬ ‫עולה י"ב‪ ,‬ירמוז לאלול שהוא החודש הי"ב‬ ‫בסוף שנה לשנות העולם‪ ,‬עי"ש לפי דרכו‪.‬‬ ‫ואף אנן נימא בה מילתא על פי מה שכתב‬ ‫באגרא דכלה )פ' שופטים( שיש בכ"ט ימי אלול‬ ‫תרצ"ו שעות שממתיקין הצרו"ת‪ ,‬שהוא‬ ‫בגימטריא אחוריים דהויה ואחוריים דע"ב‬ ‫ס"ג מ"ה ב"ן‪ ,‬והוא בגימטריא בלע"ם במילואו‬ ‫שרצה להמשיך צרות על שונאי ישראל‪,‬‬ ‫וברצו"ת ה' דרכי איש גם אויביו וכו' )משלי טז‬ ‫ז(‪ ,‬עי"ש‪ .‬ומבואר לנו מזה שאם האדם ממלא‬ ‫את התרצ"ו שעות שבחודש אלול והוא עושה‬ ‫בהם הכנה הראויה לימים הקדושים ימי‬ ‫הרחמים והרצון‪ ,‬אזי הוא זוכה להמתיק כל‬ ‫הצרו"ת והיסורים שבעולם‪ ,‬ונעשה ברצו"ת ה'‬ ‫דרכי איש‪ ,‬להשפיע לנו ולכל ישראל רב טוב‪.‬‬ ‫וזה הכוונה‪ ,‬ויהי החודש הז"ה‪ ,‬חודש אלול‬ ‫שיש בזה תרצ"ו שעות‪ ,‬ועל ידי שנמלא‬ ‫החודש הזה יהיה סוף וקץ לכל צרותינ"ו‪,‬‬ ‫שתכלה שנה וקללותיה‪ ,‬ויהיה ברצות ה' דרכי‬ ‫איש שיהיה עת רצון לנו ולכל ישראל‪ ,‬ועל ידי‬ ‫זה יהיה תחלה וראש לפדיון נפשינו בעגלא‬ ‫כ"ק מרן רבינו שליט" א‬ ‫ובזמן קריב‪.‬‬

‫כלי חמדה הובא בספרי החיד"א‬

‫שפתי קדושים בשם הרה"ק ר' משה לייב מסאסוב זצ "ל‬

‫‪åðëé íéòáøà ïéðò‬‬ ‫‪éîéé÷ã éùðéà êðä éàùôè äîë (:áë úåëî) ì"æçà .'åâå åðëé íéòáøà‬‬ ‫‪åúàå åðëé íéòáøà àø÷ øîàã ,àáø àøáâ àî÷î éîéé÷ àìå ú"ñ éî÷î‬‬ ‫‪úøéöé éë ,úãîåò äúéî úçú úå÷ìî ì"æçà øáë éë ,àãç éøöáå ïðáø‬‬ ‫‪ç"îøá óåâä úåçåë ìë åèùôúð íåé 'îá éë íåé 'îá íìùð íãàä‬‬ ‫‪úå÷ìî 'î íä åìà íåé 'î ãâðå åúøéöé äîìùðå íéãéâ ä"ñùå íéøáéà‬‬ ‫‪úå÷ìî 'î åúåà å÷ìé åìàå ,íåé 'îì äîìùðù åôåâ úåçåë íéúçåô íäù‬‬ ‫‪íéòáøà øôñîá à"æìå ,éøîâì óåâä úåçåë ìë åìëåé àìä úåîéìùá‬‬ ‫‪úåàöåäì áåø÷ íåëñ àåäù øôñî íéòáøàì êåîñ àåäù øôñî ,åðëé‬‬ ‫‪äëîá éë ,äáø äëî äìà ìò åúåëäì óéñåé àì ,óåâä úåçåëå ùôðä‬‬ ‫‪ùøôì úåùø ïúéð ì"æçìå óåâä úåçåë ìë ãâð àåäù äáø àåä úçà‬‬ ‫‪, áåúëä èùôä ïî úö÷ ÷åçø êøãá óà áåúëä ìåáñéù äî ìë áåúëä‬‬ ‫‪ïéà ç"ú äæáîä ìë (èé÷ úáù) ì"æç åøîà ïëìå ,àåä íäìù äøåúä éë‬‬ ‫‪èùô ãâð ùøôì íãéá çë ïéàù øáåñ ç"ú äæáîä éë ,åúëîì äôåøú‬‬ ‫‪äëîäù åðøîà øáëå , åèåùôë íéòáøà øáåñ ë"òá ë "à áåúëä‬‬ ‫‪ïéà ë"à ,íåé 'îá íìùðù óåâä ìù úåçåëä ìë úñéôà àéä äðåøçàä‬‬ ‫‪.åúëîì äôåøú‬‬ ‫קומץ המנחה‬

‫‪úåëî úëñî - àåáú éë 'øôì ãåîéìä øãñ‬‬ ‫‪íåé‬‬

‫‪à‬‬

‫‪á‬‬

‫‪â‬‬

‫‪ã‬‬

‫‪ä‬‬

‫‪óã‬‬

‫‪:ë‬‬

‫‪.à" ë‬‬

‫‪: à" ë‬‬

‫‪.á " ë‬‬

‫‪:á " ë‬‬

‫‪å‬‬

‫‪÷ " áù‬‬ ‫‪äøæç‬‬

‫שאלה‪ .‬היכן יש רמז בפסוקים לגלגול‬ ‫הנפשות של בני אדם בדומם וצומח ובעל חי‪ .‬וגם‬ ‫גלגול הנפש באדם‪ ,‬רצינו לדעת לזה רמז נכון‬ ‫בפסוק‪ .‬יורנו המורה ושכמ"ה‪ .‬גם ר"ל אם נזכר‬ ‫הגלגול בזוהר ובמדרשי רז"ל ושכמ"ה‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬הגלגול בבע"ח נרמז בפסוק הצילה‬ ‫מחרב נפשי מיד כלב יחידתי כמ"ש מורנו זצ"ל‬ ‫בשער הגלגולים גם בענין הגלגול בדומם וצומח‬ ‫כתב שם וז"ל גם ענין הגלגול בדומם וצומח נרמז‬ ‫אצלנו בפסוק כי אבן מקיר תזעק כי יש מגולגלים‬ ‫באבן שבקיר שהיא בדומם או בכפיס מעץ יעננה‬ ‫שהוא הצומח ומשם צועקים מרוב העונש אשר‬ ‫להם שם עכ"ל ודי בזה‪.‬‬ ‫וע"ד הגלגול באדם יש לו רמז נכון אשר‬ ‫המציאו הראשונים ז"ל בפסוקי איוב ל"ב שאמר‬ ‫באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלקים‬ ‫ובשלושת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה‬ ‫וירשיעו את איוב‪ ,‬וק' באמרו וירשיעו את איוב‬ ‫משמע שהיה צדיק ובאמרו על צדקו נפשו‬ ‫מאלקים משמע שלא היה צדיק‪ ,‬אך יתיישב בסוד‬ ‫הגלגול כי איוב שהוא גלגול זה היה צדיק באמת‬ ‫אך נפשו שהיתה של תרח לא היתה צדקת‬ ‫ובעבור אותו רשע שלה לקה עתה וכמ"ש הרמב"ן‬ ‫ז"ל ד"ז בשער הגמול בפסוק הנז' ועיין מהר"ם‬ ‫אלשיך ז"ל ודי בזה‪.‬‬ ‫גם עוד מן היבום יש הוכחה לגלגול דכתיב‬ ‫ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו‬ ‫משמע דאחיו עצמו הוא נבנה שהבן אשר יוליד‬ ‫יהיה אחיו דאם היבום הוא רק לזכרון השם די‬ ‫שיקרא שם בנו הנולד לו מאשתו על שם אחיו גם‬ ‫ברות כתיב להקים שם המת וכו' ולא יכרת שם‬ ‫וכו' ובאמת שם הבן קראוהו עובד ולא מחלון אך‬ ‫הבנין הוא על רוחו של המת שתהיה בגוף הבן‬ ‫הנולד‪ .‬וכן באונן כתיב והקם זרע לאחיך וידע‬ ‫אונן כי לא לו יהיה הזרע וכו' לבלתי נתן זרע‬ ‫לאחיו וזו ראיה על גלגול האח בבן הנולד‪.‬‬ ‫וכבר קהלת רמז הגלגול בכמה מקראות‬ ‫כאשר פרשו בזה המקובלים הא' אומרו דור הולך‬ ‫ודור בא והו"ל להקדים בא להולך‪ .‬ובאמונת‬ ‫הגלגול יבא נכון‪ ,‬גם אמר מה שהיה הוא שיהיה‬ ‫וכו' גם אמר ראיתי רשעים קבורים‪ ,‬ובאו וממקום‬ ‫קדוש יהלכו וכו'‪ ,‬ובזוהר פ' וישב נזכר שם הגלגול‬ ‫ועוד בשאר מקומות‪ ,‬גם בישעיה כ"ב אם יכופר‬ ‫העון הזה לכם עד תמותון‪ ,‬תרגום שם מיתה שניה‬ ‫ויותר מפורש עוד התרגום שם בסי' ס"ה בפסוק‬ ‫ושלמתי על חיקם תרגם שם מותא תניינא ית‬ ‫גוייתהון ע"ש ורק בתלמוד לא הזכירו אותו‬ ‫בפירוש כי הוא מדברי הנסתרים ונעלמים‪ .‬והיה‬ ‫זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי‪.‬‬ ‫)תורה ל שמה שאלה תנ "ח (‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ונשמרתם מכל דבר רע‪ .‬עפימ"ש‬ ‫הרמב"ן ז"ל עה"פ הבה נתחכמה‪ ,‬כי‬ ‫נתחכם פרעה ולא רצה לצוות לשרי‬ ‫הטבחים אשר לו‪ ,‬להרגם בחרב המלך‪,‬‬ ‫אלא צוה למילדות ולכל עמו שיהרגו הם‪ ,‬והוא יעלים עינו‪ .‬מלשופטם על כך עיי"ש‪ ,‬ולפי"ז‬ ‫טען שר של מצרים‪ ,‬כיון דנעשה ע"י שליח‪ ,‬ואין שליח לדבר עבירה‪ ,‬א"כ אין מגיע עונש כלל‬ ‫על כל מצרים‪ ,‬אלא על ההורגים בלבד‪ ,‬דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין‪ .‬אולם‬ ‫באמת אין טענה זו מספקת לפטור על ידה‪ ,‬דהרי דרשו חז"ל בב"מ )דף מ"ד ע"א( אמר לעבדו‬ ‫ושלוחו שישלח יד בפקדון‪ ,‬מנין שחייב השומר‪ ,‬תלמוד לומר על כל דבר פשע ע"כ‪ ,‬ופירשו‬ ‫הפוסקים אף על פי דהשולח להזיק או לגזול ממון חבירו‪ ,‬אין המשלח חייב‪ ,‬דאין שליח לדבר‬ ‫עבירה‪ ,‬אבל בשומר שעשה שליח לשלוח יד בפקדון‪ ,‬חייב המשלח מדין שמירה‪ ,‬כיון שחיוב‬ ‫שמירה עליו‪ ,‬ועכ"פ פשע בשמירתו‪ .‬וכן הדין לענין גרמא‪ ,‬דלענין נזקין פטור‪ ,‬משא"כ השומר‬

‫מילי דאבות‬

‫אביו של הרה"ק‪ ,‬בקוראי שמו רבי אברהם אבא שפירא‬ ‫משקלאב‪ ,‬זכה לבן צדיק וקדוש כמותו‪ ,‬אשר צדיקי בית‬ ‫קארלין אמרו‪" :‬נשמה גבוהה כנשמת רבי פנחס מקאריץ‬ ‫יורדת לתיקון העולם אחת לחמש מאות שנה"‪ ,‬כפי המסופר‬ ‫זכה לכך משום מעשה שהיה‪ ,‬בוקר אחד כשהיה בדרכו לבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬פגע בו ערל אחד ובידו חתיכת זהב שמצא בקרקע‪.‬‬ ‫ביודעיו את יושרו‪ ,‬אמר לרבי אברהם אבא‪ ,‬כי הוא מעדיף‬ ‫למכור לו את הזהב במחיר הקרן‪ ,‬מאשר לשאת ולתת עם‬ ‫הסוחרים העלולים לרמותו‪ .‬רבי אברהם‪ ,‬שנהג לא לדבר‬ ‫מאומה קודם התפלה‪ ,‬רמז לו לשוב אליו אחר התפלה‪ ,‬אך‬ ‫בינתיים מכר הערל את גוש הזהב לאיש אחר‪ .‬באותו לילה‬ ‫נגלה אליו בחלומו אביו וסיפר לו כי רעש גדול היה בשמים על‬ ‫שלא שינה ממנהגו הטוב בעבור בצע כסף‪ ,‬ובזכות זה יוולד לו‬ ‫בן אשר יבהק אורו כזהב בכל העולם‪.‬‬

‫חייב אפי' לא הזיק בידים‪ ,‬אלא שגרם היזק ע"י שלא שמר כראוי‪ ,‬כי כ"ז נכלל בגדר השמירה‬ ‫שחייבתו תורה‪ ,‬כי כל חיוב השומר רק גרמא הוא‪ ,‬דע"י שלא שמר כראוי גרם ההיזק‪ ,‬ואעפ"כ‬ ‫חייבתו תורה לשלם‪ ,‬עכ"ח שגדר השמירה לחייב גם על הגרמא‪ ,‬וע"כ בטלה טענת שר של‬ ‫מצרים‪ ,‬כיון דהיו ישראל אצלם בתורת פקדון כמ"ש פקד פקדתי‪ ,‬א"כ אף דלא הרגו בהם‬ ‫אלא ע"י שליח‪ ,‬אבל מ"מ פשעו בשמירתם‪ ,‬וחייבים מדין שומר‪ ,‬וא"ש מה שלמדו בפסיקתא‬ ‫מכאן דהשולח יד בפקדון חייב‪ ,‬דכל חיובם הי' בתורת שומר פקדון‪ .‬ומעתה נבין מה שכתוב‬ ‫ונשמרתם מכל דבר רע‪ ,‬וכמ"ש חז"ל ונשמרתם מכל דבר רע‪ ,‬שלא יהרהר אדם ביום ויבוא‬ ‫לידי טומאה בלילה‪ ,‬ואע"פ שבגוף העבירה כבר אונס הוא‪ ,‬אעפ"כ למדו חז"ל מונשמרתם‪,‬‬ ‫שכל זה בגדר חיוב השמירה‪ ,‬שירחיק הנזק ממנו קודם בואו‪ ,‬וע"כ כתבה תורה שמירה ועשי'‬ ‫בכל המצות‪ ,‬כי יפה כוחה של שמירה‪ ,‬כי אזהרת עשי' אינו אלא בשעת מעשה‪ ,‬מוסיף עלי'‬ ‫חיוב השמירה שמוטל עליו בכל עת‪ ,‬ואף לפני בוא הנזק לפניו‪ ,‬שישמור עצמו שלא יבוא לידי‬ ‫)דברי יואל ראה דף צ '(‬ ‫גרמא‪.‬‬

‫על הצדיקים‬ ‫הרה"ק רבי פנחס שפירא‬

‫זי"ע‬

‫מקאריץ ‪ -‬י' אלול תק"ל‬

‫לעומת זאת אמר רבי פנחס‪" :‬כוונת האכילה יודע אני כמו‬ ‫הבעש "ט" )אמר"פ סיפור ז(‪ ,‬כן היו דברים שרבי פנחס לא קיבל‬ ‫בהם את דעתו של הבעש"ט‪ .‬למשל‪ ,‬בענין הנחת תפילין‬ ‫לבחורים בחול המועד‪ ,‬הבעש "ט היה מורה שלא להניחם‪ ,‬ורבי‬ ‫פנחס טען שעדיף להניחם על תנאי )אמר"פ שער סדר היום מאמר‬ ‫מד(‪ .‬גם מנהגו באמירת תהלים היה שונה ממנהג הבעש "ט‪,‬‬ ‫שהנהיג לסיים את כל התהלים מידי ערב ראש חודש‪ ,‬ורבי‬ ‫פנחס הנהיג גם הוא לסיימו פעם בחודש‪ ,‬אך לאו דוקא בערב‬ ‫ר"ח‪ .‬הדבר היה חשוב כל כך‪ ,‬עד שתלמידו המובהק רבי רפאל‬ ‫מבערשיד הורה‪ ,‬לאחד שנהג לסיים את התהלים בערב ר"ח‪,‬‬ ‫לשנות את מנהגו‪ ,‬ולסיים את התהלים ביום אחר‪ ,‬כי כך הוא‬ ‫מנהג הרב ז"ל‪ ,‬ועלינו לנהוג כמותו )אמר"פ שער סדר היום מאמר קיח(‪.‬‬

‫בקשר לזה ידוע הסיפור‪ ,‬כי באחד הימים פרצה שריפה‬ ‫שכילתה את כל ביתו של רבי אברהם אבא‪ ,‬זוגתו מיאנה‬ ‫להנחם‪ ,‬לא על אבדן הרכוש דאבה‪ ,‬אלא על מגילת היוחסין‬ ‫המפוארה שעלתה בלהבות ואיננה‪ .‬בעלה רבי אברהם הרגיע‬ ‫אותה באומרו‪" :‬בן יוולד לנו‪ ,‬וממנו יתחיל יחוס חדש‬ ‫למשפחתינו"‪ ...‬בשנת תפ "ה נולד להם בנם‪ ,‬ויקראוהו "פנחס "‬ ‫ע"ש זקינו רבי פנחס משקלאב‪.‬‬ ‫‪qqq‬‬ ‫רבי פנח ס נחשב "תלמיד חבר " למרן אור שבעת הימים‬ ‫הבעש "ט הקדוש זי"ע‪ ,‬מסופר‪ ,‬כי היה אצל הבעש "ט רק שלש‬ ‫פעמים‪ ,‬וקיבל ממנו שלשה דברים‪ ,‬וגם הבעש "ט קיבל מרבי‬ ‫פנחס שלשה דברים‪ ,‬על אף צעירותו בימים‪ .‬על אחד מביקוריו‬ ‫אצל הבעש "ט סיפר בעצמו‪ .‬היה זה בעקבות סערה קשה‬ ‫שבשבילה שטפו גלי הים עיר שלימה ששכנה על החוף‪ ,‬במוחו‬ ‫של ר "פ חלפה מחשבה‪ ,‬כי היות שהים שטף דוקא את אותה‬ ‫עיר ששכנה על החוף‪ ,‬הרי שבכל זאת יד הטבע מעורבת באסון‬ ‫זה‪ ,‬רבי פנחס התחרט מיד על מחשבה פסולה כזו‪ ,‬שהיה בה‬ ‫חסרון אמונה בהשגחת פרטיות‪ ,‬ופנה אל הבעש"ט שיועיל‬ ‫לסלק ממנו מחשבה זו‪ ,‬ואכן הבעש "ט סילק ממנו את רישומה‬ ‫של מחשבה זו לחלוטין‪.‬‬

‫‪qqq‬‬ ‫בזמן מאוחר עבר רבי פנחס לגור לפולנאה‪ ,‬שם שימש‬ ‫כמלמד‪ ,‬כדרכו הצניע את מעשיו ואנשי עירו לא עמדו על גדולתו‬ ‫ורוממותו‪ ,‬צדיק אחד היה בעיר שהכיר את גדולתו‪ ,‬הלא הוא רבי‬ ‫ליב המכונה‪" :‬המוכיח מפולנאה"‪ ,‬מגדולי החברייא של הבעש"ט‪,‬‬ ‫פעם התפעל כל כך מדבר תורה ששמע מפי רבי פנחס‪ ,‬עד‬ ‫שקרא עליו בהשתוממות‪" :‬רוח אלקים דיבר בו"‪.‬‬ ‫בין שני הצדיקים נקשרה ידידות עמוקה‪ ,‬ואף פעם אירע‬ ‫שהחזיר רבי ליב את רוחו של ר"פ‪ ,‬כשנפלה עליו הדלת הכבדה‬ ‫של המקוה ומחצה אותו למות‪ ,‬רבי ליב נשא עיניו למרום‬ ‫ואמר‪" :‬רבונו של עולם‪ ,‬אם תשוב את נשמתו של אברך זה‪,‬‬

‫הנני מבטיח לך ממנו הרבה נחת‪ ."...‬מפולנאה עבר ר"פ‬ ‫לקאריץ‪ ,‬שם ישב על התורה ועל העבודה מתוך הדחק‪ ,‬את‬ ‫כל ימות השבוע נהג לבלות בביהמ"ד‪ ,‬כשהוא מסתיר את‬ ‫גדלותו בתורה‪ ,‬עם זאת היו אנשים שכבר אז בקשו את‬ ‫ברכתו ונוושעו על ידו‪.‬‬ ‫מסופר על שני צדיקים שבאו לקאריץ לתהות על קנקנו‬ ‫של רבי פנחס "האברך הצעיר שהרהיב להנהיג יהודים"‪:‬‬ ‫האחד הוא רבי שמואל מקאמינקא‪ ] ,‬מהיכל הבעש"ט[‪ ,‬שכאשר‬ ‫ראה את רבי פנחס אומר הכל יודוך בתפלת שחרית של שבת‪,‬‬ ‫אמר בהתלהבות‪ :‬ראיתי שהתקשר עם כל הנבראים שבעולם‪,‬‬ ‫וכולם הודו עמו להשי"ת )אמר"פ סיפור עו(‪.‬‬ ‫השני היה רבי ישעיה מדינאוויץ‪ ,‬שלא ניהל עדה בעצמו‪ ,‬והיה‬ ‫הולך לבקר אצל כל צדיקי הדור‪ ,‬מסופר‪ ,‬כי בליל שבת שמעוהו‬ ‫מתרעם לעצמו ואומר‪ :‬שיאריך ימים‪ ,‬גם אנחנו הכרנו קצת את‬ ‫השי"ת‪ ,‬אך בסיומה של השבת שיבח את רבי פנחס מאד‪ ,‬ואמר‬ ‫שאין כמוהו )אמר"פ סיפור כב(‪ ,‬לימים היה רבי ישעיה לתלמידו‬ ‫וקיבל ממנו את האגרת הידועה‪ ,‬שנדפסה באמרי פנחס בסופו‪.‬‬ ‫רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב היה בתחילה חלוק עם רבי‬ ‫פנחס‪ ,‬על שהנהיג את אנשיו לשתות מעט יי"ש ומעט מי דבש‪,‬‬ ‫ורבי מיכלע היה מונע מכך‪ ,‬ואמר‪ ,‬שאפילו מעט מבלבל המוח‬ ‫מעבודת השי"ת‪ ,‬אבל אחר כל היה אוהבו מאוד )אמר"פ סיפור כא(‪.‬‬ ‫פעם חלה הרבי ר' מיכלי ונסעו בניו הקדושים בלי ידיעתו‬ ‫אל עבר קאריץ לקבל פני רבי פנחס לבקש עצה לרפואת‬ ‫אביהם‪ ,‬אמר להם רבי פנחס כי מחלת אביהם באה בגלל מאכל‬ ‫קע"ז שקטרגה על כך שרבי מיכלע מתנזר ממנו‪ ,‬כשחזרו‬ ‫לזלאטשוב לבית אביהם הרגיש הוא הקדוש כי ביקרו בקאריץ‪,‬‬ ‫בסופו של דבר קיבל רבי מיכלע אות מן השמים על גדלותו של‬ ‫רבי פנחס ושמע לעצתו )ליקוטי אמר"פ סיפור עח(‪.‬‬ ‫אך היו צדיקים שבאו בצל קורתו לשמוע לקח מפיו‪ ,‬והוא‬ ‫סירב לקבלם לתלמידיו‪ ,‬כמו שאמר פעם לרבי אורי‬ ‫מסטרעליסק שדפק על דלתיו‪ :‬אינכם שייכים לשורש נשמתי‬ ‫)אמרי קדוש(‪ .‬דבר דומה אירע לרבי ליב מטרעקסין מאהליב‬ ‫)המכונה רבי ליב בעל היסורים(‪.‬‬

‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‬

‫‪øàîèàñî ìàåé åðéáøã "áì áèé" úåãñåî‬‬ ‫ישיבה קטנה יטב לב דרבינו יואל מסאטמאר‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬

‫תלמוד תורה יטב לב דרבינו יואל מסאטמאר‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬

‫יברך את בית ישרא"ל‬ ‫‪úåáùé àì äìéìå íîåé ,åðéúçìöäì ð"åìá øåñîä ,åðéëøã äøåî úçîù ìâøì ,åðéúåëøá áèéî òéáðå ,åðéáì çîùé‬‬ ‫‪,íéîù úàøéå äøåú åéãéîìú áìá ùéøùäì ,íéé÷î äàðå ùøåã äàð ,íéø÷éä åéúåùøãá ,íéøòùá òãåð ,åðéðòîì‬‬ ‫‪øãäð ,åðéìåáâá äìéôúäå äøåúä ìå÷ øéáâäì ,åðéðø÷ íéøäì äùòîå äùåò ,åðéðéò øéàî úåãéñçå øñåî éëøãá‬‬ ‫‪ä "ä ,íéîëç úëéîñá øúëåî ,íé÷çøîì òãåð áåèä åîù ,äøàôú øæð ,äøèò åøèò ,åéúåøèò ìéìëå ,åéúåìòîá‬‬

‫‪ïééì÷ áåã ìàøùé 'ø â"äøä‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪'÷ä åðéúáéùéã éðçåø ìäðî‬‬

‫לרגל השמחה שבמעונו בהולדת נכדו למזל טוב‬ ‫‪êéùîäì äëæéå ,åðéøåî úéáá äçîùå ïåùù ãéîú òîùéù ,åðé÷åìà 'ã éðôìî ïåöø éäé ,åðéúøéúò êéðôì áøòúå‬‬ ‫‪.ïîàå ïîà ,åðéùàøá à"èéìù åðéëìîå ,åðéìàåâ úàéáì äëæð éãò ,åðéëåúá íéîù úàøéå äøåú õéáøäì‬‬ ‫הכ "ד תלמידיו השותים בצמא את דבריו‬

‫שיר ושבחה הלל וזמרה‪ ,‬נברך בזאת השורה‪ ,‬לכבוד האי גברא רבא ויקירא‪ ,‬איש אשר בו רוח תבונה‪,‬‬ ‫עושה ומעשה באמונה‪ ,‬מסור למענינו בכל צעד ושעל‪ ,‬מחונן משמי מעל‪ ,‬מוסר עצמו למען החינוך‬ ‫המסורה‪ ,‬משקיע רוב כוחו ואונו לטובת תלמידי התלמוד תורה‪ ,‬הוא האיש אשר עומד לנו לסעד‬ ‫ועזרה‪ ,‬ברוח נדיבה ובנפש מסורה‪ ,‬להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬ברוחו הנדיבה ובטובו לנו משפיע‪,‬‬ ‫בתורה וחסידות מפורסם וידוע‪ ,‬נודע בשערים‪ ,‬שמו משבחים ומפארים‪.‬‬

‫הרה"ג ר' ישראל דוב קליין‬

‫שליט"א‬

‫מנהל רוחני דהתלמוד תורה‬ ‫‪ö"îåèòùá åãëð úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫וזאת הברכה‪ ,‬ברגשי הערכה‪ ,‬שיזכה מע "כ להמשיך בפעליו פי שתיים‪ ,‬וישלם לו הקב "ה שכרו‬ ‫בכפליים‪ ,‬ובשכר זאת יזכה לראות רוב נחת בעמלו‪ ,‬שמחה וששון באהלו‪ ,‬עדי נזכה בקרוב הימים‪,‬‬ ‫לתשועת עולמים‪ ,‬בביאת משיח צדקינו‪ ,‬ומלכינו בראשינו‪ ,‬אמן ואמן‪.‬‬

‫אברהם אלכסנדר פייערווערגער‪ ,‬גרשון פעלברבוים‪ ,‬ירוחם ווייס‪ ,‬ירוחם טוסיג‪ ,‬ישעי' מרדכי קליין‪ ,‬מנחם זאב קליין‪ ,‬משה דוד ווידער‪,‬‬ ‫שלום אליעזר ראטער‪ ,‬נחמן כהנא‪ ,‬ירוחם בניאמין‪ ,‬אליהו דוד דייטש‪ ,‬אהרן שלמה זלמן שטערן‪ ,‬אליהו חזקיהו שיינבערגער‪ ,‬יוסף‬ ‫בניאמין‪ ,‬שלמה יצחק הירש‪ ,‬יחזקאל שרגא ווייס‪ ,‬מאיר ווייסהויז‪ ,‬יוסף טוסיג‪ ,‬חיים אלימלך יאקאב‪ ,‬גרשון עהרנטאל‪ ,‬יואל משה‬ ‫פרידמאן‪ ,‬יואל קליין‪ ,‬יודא לייביש ראטשילד‪ ,‬שלמה זלמן קליין‪ ,‬ישראל אריה גראס‪ ,‬אהרן ווידער‪ ,‬יהונתן בנימין ווייס‪ ,‬אפרים פישל‬ ‫ניילינגער‪ ,‬דוד דוב דאווידאוויטש‪ ,‬גרשון פעלבערבוים‪ ,‬אלכסנדר יוסף חיים ראטער‪ ,‬אלימלך שמשון שווארץ‪ ,‬יהושע אריה עהרנטאל ‪.‬‬

‫ג"א מצטרפים לברכה ‪ ,‬העוסקים עם מע"כ במלאכת הקודש‪:‬‬

‫‪.ïééì÷ òùåäé ' ø ,õéáå÷øî íééç ìàøùé ' ø ,àðäë äãåäé ïîìæ 'ø ,ìæéå äîìù ' ø ,èòðá äîìù 'ø ,áéìèàâ óñåé 'ø ,èòîàñ ìèééøè àãåé 'ø‬‬

‫יואל יאקאב‪ ,‬משה מנחם הערשקאוויטש‪ ,‬מנחם הלל פאלאטשעק‪ ,‬יואל בינדער‪ ,‬שמואל גדלי' לייפער‪ ,‬יואל היילברון‬

‫הכ"ד החותמים בהערכה והערצה‪ :‬הנהלת התלמוד תורה‬

‫ג"א מצטרפים בברכה לרומע"כ שליט"א בהוקרה והערצה‪ :‬הנהלת המוסדות‬

‫בשם הורי התלמידים‬

äúò éë íéöøôúîä åøîàéå éì÷î íéáøå ,íøçä å " ç ùì÷åä úå÷ì÷ìçá íéæçàð úòãä ãéâäì äæá éððä ïëì ,íðåùì åô÷úá àåä íøçä øùà ùøåôî íéøåîä ìò ïë ,åæåòå íé÷éæçîäå íéçéâùîäå íéãìéä ìò ïë ,íééòñîäå ãéæé øùà ùéà ìë íäé úåáàå ãåé ìù åöå÷ë åìéôà åéìò øåáòì åøæâù äìàä ìë åá äöáøå øåøàá ò" éæ íéðåîã÷ä íéðåàâä ìèáì çåë åðì ïéàå ,ù " çðå ìù äîåé÷ì äùòðù äæä íøçä úåçîì åðçðà íéáéåçîå äøåú íéøåøàä íéãæä éãéá æåò ìëá íéöå÷ øòáé íùäå ,íéöøôúîä ïø÷á åðòèé é" á íøëå ,íøëä ïî äøåúä ïø÷ íåøéå ïîù ïá . à " éáá íåéä ç " äòàáå ç " øò î " åî 'ä íåé æ " îøú áà íçðî éëëåúá ÷" ôì . ÷" äéò íéìùåøé éðáø

úàéø÷ • íéìùåøé

éðáø øàù íâ åàöé íéìùåøé éìåãâå úãçåéî äàéø÷á æà ,åìà úåòåîù çëåðì ìåìà ç"øã 'à íåéá ìòå ,æ"îøú úðùã íåúçä ìò àá íàáö íééç óñåé éáø ÷"äâä .ì"öæ ãìòôðòðåæ

éùàø úôéñà • úéáá íéììåëä òùåäé éáø ÷"äâä áééì àø÷ ïë åîë òùåäé éáø ÷"äâä ,åúéá ìà ì"öæ áééì ,íéììåëä éùàø úà úôúåùî úåöòéúäáå ÷æçì åøîâå åðîð íúà éìåãâ ìù íúð÷ú úà íéðåùàøä íéìùåøé úåùãçúä éøçà úà ìåìùì ,áåùéä ìëì ä÷åìçä úëéîú úéáì åðá øåñîéù éî éð÷æ åéäå ,øôñä íéøôñî íéìùåøé ,äôéñàä íåúë ãéîù éáø ÷" äâä íîåøúä åáùåîî áééì òùåäé íøáòì àø÷å :äìåãâ úåùâøúäá ïòîì åùò ,àðà áèéîë êåðéçä .äòåùéä 'äìå ,íëçåë àåä äéä æàî íðîàå ìò ç÷ôî åîöòá ìëá åæ äð÷ú éåìéî . äúøîåç ä"éà àåáé êùîä

,äî ïîæ êùîì ñøää úëàìîî úéñçé äâåôä íéìùåøéá øåøùúå ,íéðù äîë êùîì åæ äëøòîá åæ äâåôä ìù äîåöéòá íâ íìåà õéôäì íéîééåñî íéâåç åñéð ãåç ää÷åä åìéàë ,øéòá äòåîù éúá ìò íøçä ìù åúåôéøç ,íäéìò øåñéàä ì÷åäå ,øôñä ìù åéðæàì åòéâä úåòåîùä ,ì"öæ áééì òùåäé éáø ÷"äâä úà íéáøá íñøôì øäéî ãéîå :äàáä äòãåää

íéìåãâ íéùðà úòååù ìå÷ íéðéåöîä äàøéå äøåúá éðæàá äúìò á" áåú íéìùåøéá íòá íéöøôúî åàöéù êéà øùà øåîàì ìå÷ íéøéáòî íéðåîã÷ä íéðåà â åøæâù íøçä àì ùãå÷á íéáùåéä ìë ìò ì" æ , ñòìà÷ùì íäéðá úà øåñîì

åìôé ,'åãëå ïåæðùøéä íééç ,éôåà éùåìçå íééðò éãìé íäéãéá ì÷ùî øåöéì èéìçä êë êåúîå ,âøáöøä ìù íéîåúéä úéáì éãâð úà ãñé ïîæ ÷øô åúåàá ùîîå ìò àø÷ðù 'ìåãâä íéîåúéä úéá' åúî÷ä æàî ùîùîä ãñåî ,åîù øàôä úåãñåî ïéá äæä íåéä ãòå åîòèî àöé æåøëå ,íéìùåøé ìù ãìé ìëì íéçåúô úéáä éøòù éë íåéîå ,êåðéç øñåçîå íåúé ,áåæò åàáù íéãìéä øôñî ìãâ íåéì .åìéöá úåñçì

òùåäé éáø ÷"äâä ìù åáúëî • åöéôäù úåòåîùä çëåðì áééì íéöøôúîä úåðúéàå åúåôé÷ú çëåðì áééì òùåäé éáø ÷"äâä ìù åúòã íäéãé úà íéöøåôä åôñà ,ì"öæ

ïåéñîä - úéà÷éøîàä ,úéãáù äéâéäðîîå éåìâå ,é"øàá ìëì äéä óéèîù ‫המערכה על טהרת החינוך‬ äéñðëá ‫בעיה"ק ירושלים תובב"א‬ àåôéà äðîúð äøåú õéáøäì úéá ' ãñåîä ãåñé úåìùìúùä • ,íéø÷éä ïåéö éðáì úòãå éáø ÷"äâä é"ò 'íéîåúéä ìù íäéøåñéà éáúë ìù íúåðåëðå áééì òùåäé éúá ååùåä íäá íéìùåøé éìåãâ ìù åúîçìî íò ãáá ãá ïåéñîä ìù íøôñ éúáì øôñä ãâð , ì " öæ áééì òùåäé éáø ÷"äâä ùùç ïë éô ìò óà ,ìéìòá çëåä úà åìöéðù íéòåáöä åìà êåúîù áééì òùåäé éáø ÷"äâä êåðéçä úà ò÷ò÷ì íúìèöéà úåéøîåçä íäéúåòöä úåòåáö íéãéá ñåøäìå ,ìáå÷îä íôúåù íò ãçé ,úåîéñ÷îä ää÷åä àì ,øåäèä ïîùä êôá íéðôìù íéøåî äîë ìù ìòôîá ìù äúåôéøçå äãåç äîéð àìîë åîë ,úååöîå äøåú éøîåùë åàøð íééåìâä íéñøäîä äîøåôéøä éôúåù ø÷éòáù ,íäéëéùîîå úà íéìöðî åéä éøîåçä íáöî íéîåúé ìù ììîåàä éãë ,íééðò éðáå ,íúøåîëîá íãëåìì äìà ãâðë úåìåòôä íöîèöäì åìëé àì äåñîä úøñäá ÷ø éúìáä íäéðô ìòî úåãäéä ,úåùåá æà äòáúð úéãøçä óéìçú úúì éãë íâ úøäè ìò éøîåç éðôì íùéâäìå ùãå÷ä ÷ìçì íâå ,íéììîåàä äëøòîä ìù äæä éáø ÷"äâä íúøð àåìîá áééì òùåäé .åæåò

‫מערכות‬ ‫ישראל סבא‬ ‫יז‬

øùàë äæ äéä íéöîàî øçàì éãéá äúìò íéáåøî àéöåäì íéöøåôä åúéðëú úà ìòåôì ' ñéää ìù úîãå÷ä ,õøâ éñøå÷éôàä î"øú úðùá åãñéù êåðéçì øôñ úéá' åìäðîëå ,'íéîåúé âøáöøä ø"ãä ìá÷úð éôìù ,éîøåôéøä ìëà íâ äòåîùä äáù äéðàá úåôéøè úéáá ,÷"äøàì äìò àø÷ðù äæ øôñ ìò ,éðéìøáä ãñåîä ,ïéìøáá åéëîåú íù ' ìîì' øôñ úéáá åîë äìéçúá åá åãîì àì åà ,íéãøôñä éãìé ÷ø íéøìåñðå÷ä éãìé ãçà éë íàå ,íéøëðä äæ øôñ úéáá íéøåîä òåãé øðåéñî ùîéù úë ìù äãñéî

‫יסודי התורה‬

‫אתקינו סעודתא‬

‫בל תשקצו ‪ -‬דאורייתא או דרבנן‬

‫עניני מאכלי שבת )כד(‬

‫דף טז‪ :‬אמר רב אחאי‪ ,‬המשהה את נקביו‪ ,‬עובר משום לא תשקצו‪ ,‬אמר רב‬ ‫ביבי בר אביי‪ ,‬האי מאן דשתי בקרנא דאומנא‪ ,‬קא עבר משום לא תשקצו‪.‬‬ ‫ונחלקו הפוסקים אם הוא לאו דאורייתא או לא‪ .‬שמלשון המחבר אור"ח )סי' ג'‬

‫שאר מאכלי ליל שבת‬

‫סעיף י"ז( נראה דהוי לאו דאורייתא שכ"כ‪ :‬המשהה נקביו‪ ,‬עובר משום בל תשקצו‪.‬‬ ‫וכ"כ המור וקציעה בדעת המחבר‪ ,‬אמנם כתב דאין לוקין עליו משום דהוי לאו‬ ‫שבכללות‪ ,‬ובפרי מגדים מביא מהתרומת הדשן דהוי רק מדרבנן‪ ,‬ובבית יוסף‬ ‫ביו"ד סי' קט"ז מסופק בזה אם הוי אסמכתא או דאורייתא‪ ,‬ובטורי זהב שם נראה‬ ‫דהוי דאורייתא‪ ,‬ובשו"ת שואל ומשיב מהדו"ת סי' קכ"ב מבאר דהוי כחוה"מ וז"ל‪:‬‬ ‫שוב נזכרתי שכבר עמד על מדוכה זו בתב"ש סי' י"ג ס"ק ב' ובמגן גיבורים סי' צ" ב‬ ‫מבואר הרבה בזה‪ ,‬וע"ש בתב"ש שעפ"י דבריו יש ליישב גם דברי הט"ז שכתב‬ ‫דהוה לאו שבכללות יעו"ש ודו"ק‪ .‬ולענ"ד נראה דענין בל תשקצו הוא כמו מלאכת‬ ‫חוה"מ שמפורש בתורה‪ .‬ומסרו הדבר לחכמים‪ .‬וכמו הדר שכתב הר"ן דהכתוב‬ ‫מסרו לחכמים‪ .‬שאי אפשר לבאר ענין ההידור‪ .‬וכמו כן ענין בל תשקצו שתלוי‬ ‫בטבען ודעתן של בני אדם‪ .‬ויש מי שבטבעו אנינא דעתו ביותר‪ .‬ויש שהוא להיפוך‪.‬‬ ‫ויש דברים המאוסים לכל אדם‪ .‬ואי אפשר לבאר השיעור של השיקוץ והמיאוס‪.‬‬ ‫ע"כ נמסר לחכמים שכל דבר המאוס לרוב בני אדם אסור מן התורה‪ .‬וכל מה שהוא‬ ‫משוקץ לטבעו של אדם זה הוא אסור מדרבנן‪ .‬וא"כ שפיר אין לוקין דהכתוב מסרו‬ ‫לחכמים כנלפענ" ד‪ .‬ובזה יש ליישב הרבה קושיות של התב"ש שם ודו"ק היטב‪.‬‬ ‫וכתב השדי חמד )פאת השדה כללים מערכת הבי"ת סי' ח'(‪ :‬ודע שאחד מתלמידי הי"ו‬ ‫בעת הלימוד שאלני מדוע מזכירים הפוסקים דין זה בלשון בל‪ ,‬וקרא כתיב ולא‬ ‫תשקצו‪ ,‬ומי סאני לן לישנא דקרא ונימא לא תשקצו‪ ,‬ואמרתי לו כן דברת והיא‬ ‫הערה ראויה לשים לב אליה‪ ,‬שכן משתמשים רבותינו בעלי התלמוד בש" ס‬ ‫ופוסקים בזה‪ ,‬וכיוצא בל תשחית בל תלין בל תקיף בל תוסיף וכדומה‪ ,‬ולא מצאתי‬ ‫מענה לשון אף לא ראיתי בספרים שהתעוררו על זה‪ .‬אמנם השגתי עתה ספר יקר‬ ‫ילקוט הגרשוני לידידי הגאון אבד"ק לודאש יצ"ו‪ ,‬וראיתי שהביא חקירה זו בשם‬ ‫הגאון מוהר"י פיק בהקדמת ספר התשבי‪ ,‬ועם שלא כתב ישוב לזה‪ ,‬ראיתי נכון‬ ‫להעתיק את דב"ק‪ ,‬אולי על ידי יתעורר איזה מרבני גאוני דורינו לומר ישוב נכון‪.‬‬

‫לתבל את הבשר ב'חריין'‬ ‫עיין בספר לקט ישר מתלמיד מהרי"ו ז"ל שמהרי"ו הקפיד שביום טוב ובשבת יהיה על‬ ‫שולחנו 'חריין'‪ ,‬ואמר שזה כמו שלמים שהיו הכהנים צריכים לאכול בחרדל‪) .‬אוצר יד החיים(‬

‫פשטידא זכר למן‬ ‫יש שכתבו שבקצת מקומות נהגו לאכול מוליית"א שקוראין פשטידא בליל שבת‪ ,‬זכר‬ ‫למן שהיה מכוסה למעלה ולמטה‪) .‬רמ"א בשו"ע סי' רמ"ב ס"א (‬ ‫המדקדקין נהגו לאכול מוליית"א‪ ,‬זכר למן שהיה מכוסה‪ ,‬ודומה כמונח בקופסא‪ ,‬וכן‬ ‫נהג אבי מורי הגאון ז"ל‪) .‬סידור היעב"ץ(‬ ‫רבינו היה מעורר שיאכלו פשטידא גם בליל שבת קודש זכר למן‪ ,‬ותמה מדוע אין‬ ‫העולם נוהגים כדברי הרמ"א ואוכלים פשטידא רק בסעודת היום‪) .‬זמירות דברי יואל(‬

‫פשטידא ממולאת בבשר‬ ‫זכר למן שהיה מונח טל למעלה וטל למטה‪ ,‬הכי נמי הבשר מונח בין ב' דפי העיסה‪.‬‬

‫)דרכי‬

‫משה סי' רמ"ב(‬

‫לאכול מעי בהמה או צוואר עוף ממולא‬ ‫אצל אבותי הקדושים וכמה צדיקים היו נוהגים לאכול בשבת גם כן מולייתא‪ ,‬היינו‬ ‫מעי בהמה ממולא או צוואר עוף ממולא‪ ,‬לצאת דברי הרמ"א‪) .‬נימוקי אורח חיים‪ ,‬מונקאטש(‬

‫ארבעה מיני ליפתן‬ ‫בשינאווא ובציעשינוב היו אוכלין אחר הבשר ארבעה מיני ליפ תן‬ ‫פערפיל‪ ,‬גזורים )מייערן(‪ ,‬פירות מבושלים‪ ,‬ולבסוף כבד‪) .‬זמירות לעטר פתורא(‬

‫)צימעס(‬

‫בסדר הזה ‪,‬‬

‫צימעס‬ ‫סיפר הרה"ק מנאסויד זצ"ל שאצל מרן הקדוש מצאנז זצ"ל היה המייערן המאכל‬ ‫החשוב ביותר‪) .‬קונטרס מלא אורות(‬

‫פערפל צימעס‬ ‫בשם הבעש"ט לאכול 'פערפל צימעס' על דרך כל שומר שבת מחללו‪ ,‬אל תיקרי מחללו‬ ‫אלא מחול לו‪ ,‬זהו ששבת עבירות נמחלים ונעשים 'פארפאלן'‪ ,‬והוא נ "י אמר שהוא רמז‬ ‫להסתפקות‪ ,‬שדי לו במעט כמו הרבה‪ ,‬וזהו 'פאר פיל'‪) .‬אמרי פינחס(‬

‫÷‪øàîèàñ'ã áì áèé ìä‬‬ ‫‪à "èéìù ø"åîãà ïøî ÷"ë úåàéùðá‬‬ ‫‪à"ááåú íéìùåøé ÷"äéòô‬‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫‪äæá íéøâùî åððä ,äçîùå ìéâ éùâøáå ø÷éå ãåáë úåúåàá‬‬ ‫‪.÷"äéòô ù"ðà åðéãéãé ìåî ìà ,åðéìåçéàå åðéúåëøá‬‬

‫הרה"ג ר' ישראל דוב קליין‬

‫שליט"א‬

‫מנהל רוחני דמוסדותינו הק'‬ ‫לרגל הולדת נכד ו‬

‫שמואל ראטער‬

‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫חבר הנהלת המוסדות ‪ -‬וחבר הנהלת הכולל‬ ‫לרגל הולדת נכד ו‬

‫הר"ר משה יוסף שפילמאן‬

‫הי"ו‬

‫ולאביו הרה"ח ר' מרדכי מנחם שפילמאן‬ ‫ולחותנו הרה"ח ר' יהושע גראס שליט"א‬

‫שליט"א‬

‫לרגל הולדת בנו ‪ -‬נכדם‬ ‫ה"שלום זכר" בבית מדרשינו "ברך משה"‬

‫שיר ושבחה הלל וזמרה‬

‫והריקותי לכם ברכה עד בלי ד"י‬

‫‪àøáâ éàä éñéâ íã÷ , áåøì úåëøá , áåè ìæîáå áåè ïîéñá‬‬

‫ברכותינו החמות והלבביות שגורה בזה לרומע"כ המחנך‬ ‫הדגול והנפלא‪ ,‬פעולותיו הגדולים מפורסמים לשם‬ ‫ולתהלה‪ ,‬משקיע כוחו ומרצו בחינוך התלמידים‪ ,‬תורה‬ ‫עבודה וגמ"ח אצלו צמודים‪.‬‬

‫‪äøåú õéáøî ,àøéãú èøôäå ììëä ïòîì ÷ñåò , àøé÷é‬‬ ‫‪ä " ä .íéîùáù åðéáàì íááì úà áø÷ì , íéãéîìúì ù " øéå‬‬

‫‪ïééì÷ áåã ìàøùé 'ø â"äøä‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫ישראל דוב קליין‬

‫לרגל הולדת נכדו למז"ט‬ ‫‪áéáñ íéúæ éìåúù íéðá éðáå íéðá úåàøì äëæúù ø"éäé‬‬ ‫‪äëæð éãò ,êéîé ìë êåôãøé ãñçå áåè êà ,êéðçìåùì‬‬ ‫‪.ïîà ,åðéîéá äøäîá,åðéìàåâ úàéáá ,åðéðéò äðéæçúåì‬‬

‫הכ"ד גיסך‪ ,‬השמח בשמחתך‪ :‬יוסף חיים גרינוואלד‬

‫שליט"א‬ ‫הרה"ג ר'‬ ‫לרגל הגיע עת משוש בהולדת נכדו הבכור למז" ט‬

‫ישרא"ל אשר בך אתפאר‬ ‫בקול רינה וישועה‪ ,‬אברך ברכת מזלא טבא וגדיא יאה‪ ,‬משמי מרומי עילאה‪ ,‬אל האי‬ ‫שופרא דשופריא‪ ,‬מהולל בפי ישרים ונבונים‪ ,‬יום ולילה לא ישבות במעשיו הנאמנים‪,‬‬ ‫גאון בתורה וחסידות‪ ,‬בהוויות דאביי ורבא לו עשר ידות‪ ,‬ה"ה‬

‫הרה"ג ר' ישראל דוב קליין‬ ‫לרגל הולדת נכדו בכורו בסימן טוב ובמזל טוב ובשעטומ"צ‬

‫שליט"א‬

‫יהי"ר שירוה רוב תענוג ונחת דקדושה מכל יו "ח ‪.‬‬

‫ואילין מליא‪ ,‬יהון לרקיעיא‪ ,‬שיזכה לרוות ממנו ומכל יוצ"ח‪ ,‬רוב נחת דקדושה‪ ,‬במדה‬ ‫גדושה‪ ,‬ויזכה להמשיך בפעולותיו הברוכים‪ ,‬עדי נזכה בקרב הימים‪ ,‬לתשועת‬ ‫עולמים‪ ,‬בביאת משיח צדקינו‪ ,‬ומלכינו בראשינו‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫יואל )בר"י( קליין‪ ,‬יואל גאלדבערגער‬

‫כ"ד המברך בידידות‪ :‬שלום שניצלער‬

‫המברכים מקרב לב‪:‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬