Chayim Shel Halacha Rh 5770

‫‪ÛÒÂÓ ˙ÏÈÙ˙ ¯„Ò‬‬ ‫‡‪ .‬אחר סיום סדר 'תקיעות דמיושב' הש"ץ אומר 'אשרי העם יודעי‬ ‫תרועה‪ ...‬בשמך יגילון‪ ...‬כי תפארת עזמו‪) ...‬תהלים פט‪ ,‬טז ‪ -‬יח(' והקהל‬ ‫אומר אחריו פסוק בפסוק‪ ,‬ומחזירים ס"ת לארון‪ ,‬ואומרים חצי קדיש‪,‬‬ ‫ומתפללים תפילת מוסף בלחש )רמ"א ושע"ת סי' תק"צ‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫·‪ .‬נחלקו הפוסקים אם מזכירים פסוקי קרבן מוסף בתפילת מוסף‬ ‫ברגלים‪ ,‬בר"ה וביו"כ דעת המחבר שאין מזכירים ]משום שאין רגילים‬ ‫לאמרם ויש לחוש שיבואו לטעות בהם[ רק אומרים 'כמו שכתבת עלינו בתורתך‪ ,‬על‬ ‫ידי משה עבדך‪ ,‬מפי כבודך' וממשיכים 'עלינו לשבח'‪ ,‬ודעת הרמ"א שמזכירים‪,‬‬

‫ומנהגנו להזכיר הפסוקים )שו"ע ומ"ב ס"ב(‪.‬‬ ‫‚‪ .‬אף שיום ר"ה הוא גם יום ר"ח אין מזכירים פסוקי קרבן מוסף של‬ ‫ר"ח בתפילת מוסף וכן הדין לנוהגים להזכיר פסוקי מוסף בתפילת שחרית לפני‬ ‫'איזהו מקומן' )עיי' הטעם במ"ב סק"ג(‪ ,‬ומ"מ קרבן זה נכלל במה שאומרים‬ ‫'ואת מוספי יום הזכרון' ל' רבים ‪ -‬משום שיש בו ב' מוספים ]ו'יום הזכרון'‬ ‫עולה גם על ר"ח[‪ ,‬ובהזכרת פסוקי קרבנות של ר"ה שמרומז בהם גם‬ ‫קרבן זה 'ומנחתם ונסכיהם‪ ...‬ושני שעירים לכפר ]שאחד מהם הוא שעיר ר"ח['‪...‬‬ ‫מלבד עולת החודש ומנחתה‪ ,...‬ואומרים כן גם ביום ב' של ר"ה אף שאינו‬ ‫ראש חודש ‪ -‬כדי שלא יבואו לזלזל ביום זה ]ויאמרו שאינו יו"ט[ )שו"ע ומ"ב סע' ב' ‪ -‬ג'(‪.‬‬ ‫„‪ .‬טעה ואמר 'ואת מוסף' ביום א' של ר"ה ונזכר קודם חתימת‬ ‫הברכה יחזור ויאמר מ'ואת מוספי' ואילך כדי לכלול את מוסף ר"ח‪,‬‬ ‫ואם נזכר לאחר חתימת הברכה אינו חוזר משום שבדיעבד אף אם לא‬ ‫הזכיר כלל 'ואת מוסף ‪ -‬כמצות רצונך' יצא‪ ,‬ואם אירע כן ביום ב' של ר"ה‬ ‫אינו חוזר בשום אופן משום שבאמת יום זה אינו ר"ח )מ"ב ושעה"צ סק"ו(‪.‬‬ ‫‪ .‰‬חז"ל תקנו להזכיר ענין 'מלכויות' כדי לקבל עלינו עול מלכות שמים‬ ‫'זכרונות' 'שופרות' כדי שיעלה זכרוננו לטובה לפני הקב"ה ע"י השופר בתפילת‬ ‫מוסף של ר"ה‪ ,‬ולכן קבעו נוסח מיוחד ל'מלכויות' בברכת 'אתה‬ ‫בחרתנו'‪ ,‬וכן קבעו ב' ברכות מיוחדות ל'זכרונות' ו'שופרות' בין‬ ‫בתפילת לחש )עיי' מ"ב סק"א שיש שנהגו להוסיף ברכות אלו רק בחזרת הש"ץ( בין בחזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫ובכל אחד מברכות אלו מזכירים י' פסוקים‪ ,‬כנגד עשרת הדברות ועוד )עיי'‬ ‫מ"ב סק"ח( ‪ -‬ג' פסוקים מהתורה וקודם פסוקים אלו אומרים 'ככתוב בתורתך'‪ ,‬ג'‬ ‫מהכתובים וקודם פסוקים אלו אומרים 'ובדברי קדשך כתוב לאמר'‪ ,‬וג'‬ ‫מהנביאים וקודם פסוקים אלו אומרים 'וע"י עבדיך הנביאים כתוב לאמר'‪,‬‬ ‫ומסיימים בפסוק אחד מהתורה ובדיעבד אם היפך הסדר יצא )שו"ע ומ"ב ס"ד(‪.‬‬ ‫‪ .Â‬לכתחילה יש להזהר שלא להחסיר שום פסוק מהפסוקים שנקבעו‬ ‫לומר בברכות אלו‪ ,‬ומ"מ בדיעבד אפי' אם לא הזכיר שום פסוק‪,‬‬ ‫רק אמר ככתוב בתורתך‪ ,‬יצא יד"ח )מ"ב סקי"א(‪.‬‬ ‫‪ .Ê‬בנוסח ברכת זכרונות נחלקו הפוסקים אם אומרים 'ועקידת יצחק‬ ‫לזרעו היום ברחמים תזכור' ואין לחוש שהכוונה לעשו שהוא מזרע יצחק‬ ‫]משום שאין עשו בכלל זרעו של יצחק[‪ ,‬או שיש לפרט 'לזרעו של יעקב'‬ ‫משום שבתפילה צריך לפרט ככל האפשר‪ ,‬וכל אחד ינהג כמנהג מקומו‬ ‫)שו"ע ומ"ב ס"ז‪ ,‬עיי"ש( ומנהגנו שלא לפרט‪.‬‬ ‫‪ .Á‬טעה והקדים ברכת 'שופרות' לברכת 'זכרונות' לא יצא יד"ח‪,‬‬ ‫וצריך לחזור ולהתפלל על הסדר )מ"ב סי' תקצ"ג סק"ה(‪.‬‬ ‫‪'„ÓÂÚÓ„ ˙ÂÚȘ˙' ¯„Ò‬‬ ‫‡‪ .‬חז"ל תקנו להוסיף ולתקוע על סדר הברכות בתפילת מוסף בנוסף‬ ‫לתקיעות שתוקעים קודם התפילה )ומ"מ תקיעות אלו אינם מעכבים את הברכות‪ ,‬וגם מי‬

‫שאין לו שופר אומר ברכות אלו ומזכיר הפסוקים – רמ"א סי' תקצ"ג ס"ב(‪ ,‬ותקיעות אלו נקראים‬ ‫'תקיעות דמעומד'‪ ,‬משום שהתוקע והשומעים צריכים לעמוד בהם‪,‬‬ ‫אכן‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬אף אם ישבו יצאו יד"ח )שו"ע ומ"ב סי' תקצ"ב‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫·‪ .‬בתקיעות אלו אין התוקע עומד על הבימה אלא עומד על מקומו‬ ‫ותוקע )מ"ב סקט"ז(‪.‬‬ ‫‚‪ .‬נחלקו הראשונים בסדר התקיעות שבתפילת מוסף י"א שתוקעים‬ ‫למלכויות פעם אחת תשר"ת‪ ,‬לזכרונות תש"ת‪ ,‬לשופרות תר"ת‪ ,‬וי"א שתוקעים ג"פ‬ ‫כל סדר‪ ,‬וי"א שתוקעים פעם אחת תשר"ת בכל ברכה‪ ,‬והמנהג המובחר הוא‬

‫לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת אחר כל ברכה‬

‫)שם‪ ,‬ועיי' מ"ב סק"ג שכן הוא מן‬

‫הראוי שהרי חז"ל תקנו לתקוע בסדר זה כדי לצאת מידי כל הספיקות ]כמבו' בסי' תק"צ[‪ ,‬ומ"מ עיי"ש‬

‫מה שמיישב הדיעות שתוקעים רק תשר"ת(‪ ,‬וכן אנו נוהגים‪.‬‬ ‫„‪ .‬יש נוהגים לתקוע כסדר הנ"ל גם בתפילת לחש‪ ,‬וכן אנו נוהגים‪ ,‬ויש‬ ‫שלא נהגו כן שלא לבלבל את המתפללים‪ ,‬ובמקומות אלו נהגו‬ ‫להשלים תקיעות אלו לאחר התפילה )מ"ב סק"א(‪.‬‬ ‫‪ .‰‬ש"ץ שטעה בתקיעות שבתפילות לחש אין לקהל להפסיק‬ ‫בדיבור באמצע התפילה להעמידו על טעותו‪ ,‬אלא ימשיכו‬ ‫להתפלל וישלימו את החסר אחר התפילה )עיי' מ"ב סי' תקצ"א סק"א ‪ ,‬ומ"מ‬ ‫לדידן שאנו מקפידים לשמוע ק' קולות ]כמובא בשל"ה[ ראוי להשלים בכל אופן(‪.‬‬ ‫‪ .Â‬אחר התקיעות שבתפילת מוסף אומרים 'היום הרת עולם‪) '...‬עיי' מ"ב‬ ‫סק"ה שהכוונה על בריאת העולם‪ ,‬ואף דנקטי' כדיעות שבניסן נברא העולם מ"מ בתשרי עלה במחשבה‬ ‫להבראות‪ ,‬ועיי' שע"ת סי' תקצ"א ד"ה יש שכתב ש'נהגו לאמרו בשחיה ובכפיפת קומה‪ ,‬מפני שבאים להזכיר‬

‫ענין גדולת היום צריך לאמרו בפחד והכנעה כדי שיכמרו רחמי א‪-‬ל עליו'( ו'ארשת שפתינו‪,'...‬‬ ‫ואף כשחל בשבת ואין תוקעים בשופר‪ ,‬אומרים 'היום הרת עולם'‪,‬‬ ‫אבל אין אומרים 'ארשת שפתינו' )רמ"א ס"א(‪ ,‬וכן הדין לנוהגים לתקוע גם‬ ‫בתפילת לחש שאומרים רק 'היום הרת עולם' אחר כל סדר תקיעות‪.‬‬ ‫‡‪˙ÂÚȘ˙‰ ÔÈ· ˜ÒÙ‰ ¯ÂÒÈ‬‬ ‫‡‪ .‬אין להפסיק בדיבור בין הברכות שמברכין קודם תקיעת שופר‬ ‫לתקיעת שופר‪ ,‬ולכתחילה אין להפסיק אף בדברים שהם לצורך‬ ‫התקיעה‪ ,‬ובמקום הצורך מותר להפסיק לצורך התקיעה כגון שצריך‬ ‫להביא שופר אחר‪ ,‬או שצריך ליתן בו מים וכל כיו"ב )שו"ע ומ"ב ס"ג(‪.‬‬ ‫·‪ .‬אם הפסיק בדיבור בין הברכות לתקיעת שופר צריך לחזור ולברך ואף‬ ‫אם הפסיק בתפילות ובבקשות דינו כן ]כיון שאין זה מצרכי התקיעה[‪ ,‬ולענין זה אין‬ ‫חילוק בין התוקע בעצמו למי ששומע התקיעות‪ ,‬ואף השומע‬ ‫שהפסיק יחזור ויברך לעצמו לפני שהש"ץ מתחיל לתקוע )מ"ב סקי"ד(‪.‬‬ ‫‚‪ .‬אין להפסיק בדיבור בין התוקע ובין השומעים ]שהרי יוצאים יד"ח הברכה ודינם‬ ‫כמברך עצמו[ בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד משום שהברכה‬ ‫שמברכין לפני התקיעות דמיושב עולה גם על התקיעות דמעומד‪ ,‬וה"ה שאין‬ ‫להפסיק בין הסדרים שבתקיעות היינו‪ ,‬בין תשר"ת לתש"ת וכו'‪ ,‬או בין מלכויות‬ ‫לזכרונות וכו' בין מיושב בין מעומד )עיי' שעה"צ אות י"ד(‪ ,‬אבל מותר להפסיק‬ ‫לצורך התקיעות‪ ,‬וכן מותר להפסיק בתפילות ובקשות ובכלל זה היה"ר‬ ‫שבין התקיעות‪ ,‬וי"א שאין להפסיק אפילו בתפילות עד אחר סיום‬ ‫תקיעות דמיושבולדעתם‪ ,‬אין לומר היה"ר שבין התקיעות וכן אנו נוהגים‬ ‫אלא יהרהרם בליבו או יאמרם אחר סיום התקיעות )שו"ע ומ"ב ס"ג(‪.‬‬ ‫„‪ .‬אם הפסיק בדיבור בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד או בין‬ ‫הסדרים בתקיעות דמיושב או מעומד אינו צריך לחזור ולברך משום שכל‬ ‫התקיעות מצוה אחת הם‪ ,‬ודינו כשח באמצע סעודה שא"צ לחזור ולברך‪ ,‬ויצא‬

‫יד"ח התקיעות‪ ,‬אכן‪ ,‬אם שח בין שברים לתרועה אפי' לצורך התקיעות‬ ‫יחזור ויתקע סדר זה משום שיש לחוש שכוונת 'תרועה' שאמרה תורה הוא‬ ‫'שברים' ו'תרועה'‪ ,‬וכיון שהפסיק בדיבור קלקל את התרועה )רמ"א ומ"ב ס"ג(‪.‬‬

‫משמנים ושתו ממתקים‪ ...‬כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו כי חדות ה' היא‬ ‫מעוזכם'‪ ,‬ומ"מ יש להזהר שלא להרבות באכילה יותר מדי כדי שלא‬ ‫יבואו לקלות ראש ח"ו )שו"ע ומ"ב סי' תקצ"ז ס"א(‪.‬‬

‫‪ .‰‬באמצע התקיעות עצמם אין להפסיק כלל‪ ,‬ואם הפסיק לא יצא‬ ‫יד"ח הסדר שהפסיק בו כאמור לעיל‪ ,‬שצריך לשמוע כל התקיעה מתחילה‬ ‫ועד סוף‪ ,‬וע"י ההפסק לא שמע כל התקיעה )מ"ב סק"י(‪.‬‬ ‫˙˜‪‰ÏÈÙ˙‰ ¯Á‡Ï˘ ˙ÂÚÈ‬‬ ‫‡‪ .‬נהגו לתקוע תקיעה נוספת לאחר סיום התפילה‪ ,‬ומאריכים בתקיעה זו‬ ‫יותר משאר תקיעות כדי לערבב השטן שלא יקטרג על בנ"י שהולכים לאכול‬ ‫ולשתות לאחר התפילה שאינם יראים מאימת הדין )שו"ע ומ"ב סי' תקצ"ו ס"א(‪ ,‬והמנהג‬ ‫לתקוע תקיעה זו בקדיש שלאחר שמו"ע לפני אמירת 'תתקבל'‪.‬‬ ‫·‪ .‬דעת המחבר )שם( שתוקעים רק תרועה אחת ארוכה לאחר התפילה‪,‬‬ ‫ודעת הרמ"א )שם( שתוקעים ל' קולות תשר"ת תש"ת תר"ת‪ ,‬ומאריכים‬ ‫בתקיעה האחרונה מהל' קולות‪ ,‬והמקרא אומר לפני תקיעה זו‬ ‫'תקיעה גדולה' )מ"ב סק"א(‪ ,‬ולהלן יבואר מנהגנו בזה‪.‬‬ ‫‚‪ .‬השל"ה כתב לתקוע מאה קולות בכל יום מימי ר"ה‪ ,‬וכן מנהג‬ ‫ישראל קדושים‪ ,‬ולכן‪ ,‬הנוהגים לתקוע בשמו"ע רק בחזרת‬ ‫הש"ץ ונמצא שכבר שמעו ס' קולות ]ל' קודם התפילה‪ ,‬ול' בחזרת הש"ץ[‬ ‫תוקעים ארבעים קולות לאחר התפילה ל' קולות ]ג"פ תשר"ת תש"ת‬

‫·‪ .‬מותר להאריך בתפילה ביום ר"ה עד לאחר חצות‪ ,‬ואפי' מי שלא‬ ‫שתה כלום קודם התפילה ואף שבכל שבת ויו"ט אין להאריך באופן כזה‬ ‫]משום שאסור להתענות עד לאחר חצות[ ר"ה שאני )מ"ב סק"ב(‪.‬‬ ‫¯"‪˙·˘· ÏÁ˘ ‰‬‬ ‫‡‪ .‬חז"ל גזרו שלא לתקוע בשופר ביו"ט של ר"ה שחל בשבת משום‬

‫תר"ת[ כדברי הרמ"א האמורים לעיל‪ ,‬ועוד י' קולות ]תשר"ת תש"ת תר"ת[ להשלים‬ ‫למנין מאה קולות )מ"ב סק"ב(‪ ,‬והנוהגים כמנהגנו לתקוע גם בתפילת‬ ‫לחש ונמצא שכבר שמעו צ' קולות ]שהרי שמעו עוד ל' קולות בתפילת לחש[‬ ‫תוקעים רק עשרה קולות תשר"ת תש"ת תר"ת לאחר התפילה‪.‬‬

‫„‪ .‬אם טעה התוקע בתקיעות שלאחר התפילה‪ ,‬וכן מי שחיסר‬ ‫מלשמוע את התקיעות שלאחר התפילה‪ ,‬א"צ לחזור ולשמוע‬ ‫תקיעות אלו שהרי כבר יצא יד"ח בתקיעות שקודם התפילה ובתוך התפילה )עפ"י‬ ‫שעה"צ אות א'(‪.‬‬ ‫‪ .‰‬לאחר סיום סדרי התקיעות אין לתקוע בשופר בחינם כל היום‬ ‫שכיון שאין בזה שום צורך דינו ככל יו"ט שאסור לתקוע מדרבנן‪ ,‬ואף בעל‬ ‫תוקע הרוצה להכין עצמו ליום ב' דר"ה אסור לתקוע בשופר‬ ‫)רמ"א ומ"ב שם(‪ ,‬אבל מותר לתקוע בשביל להוציא אנשים אחרים‬ ‫שלא יצאו יד"ח או שחיסרו לשמוע חלק מסדרי התקיעות )פשוט‪,‬‬ ‫שהרי תקיעה זו לצורך היא(‪.‬‬ ‫‪ .Â‬במקום שאין עירוב אסור להוציא השופר מרשות לרשות לאחר‬ ‫סיום סדרי התקיעות משום שהוצאה שלא לצורך אסורה ביו"ט‪ ,‬אלא א"כ‬ ‫יש צורך להוליך את השופר לאדם שלא יצא יד"ח תקיעת שופר‬ ‫הנמצא ברשות אחרת‪ ,‬אבל במקום שיש עירוב וכן בתוך הבית במקום‬ ‫שאין עירוב מותר לטלטל השופר ממקום למקום אפי' לאחר סיום‬ ‫סדרי התקיעות שאין השופר נאסר בטלטול משום מוקצה‪ ,‬כיון שהוא ראוי‬ ‫לתקוע בו לאנשים שלא יצאו יד"ח )מ"ב ס"ק ג' ד'(‪.‬‬ ‫‪ .Ê‬קטנים אפי' הגיעו לחינוך מותרים לתקוע בשופר כל היום‪ ,‬אף‬ ‫לאחר ששמעו כל סדרי התקיעות לאותו יום‪ ,‬ואף מותר לגדול בין‬ ‫אם הוא אביו בין אם הוא אדם אחר לומר לקטן שיתקע משום שיש בזה מצות‬ ‫חינוך‪ ,‬ואם אינו יודע כיצד תוקעים מותר להדריכו כיצד תוקעים‬ ‫ודוקא באמירה‪ ,‬אבל לא יתקע בשופר כדי להראות לו דוגמא כיצד תוקעים‪.‬‬ ‫‪ÌÂȉ ˙„ÂÚÒ‬‬ ‫‡‪ .‬נח' הראשונים אם מותר להתענות ביום ר"ה ובשבת שבין ר"ה ליו"כ )עיי'‬ ‫רמ"א סי' תקצ"ז ס"ג‪ ,‬ובט"ז סק"א בשם הב"י‪ ,‬ועיי' מ"ב סק"ג שהנוהג להתענות צריך לעסוק כל היום‬

‫בתורה ובתפילה(‪ ,‬ולכל הדיעות אסור להתענות בליל ר"ה )מ"ב סק"ה(‪ ,‬אכן‪,‬‬ ‫הכרעת השו"ע וכל הפוסקים שאסור להתענות אפי' ביום ר"ה‪,‬‬ ‫אלא אוכלים ושותים ושמחים ואף שהוא יום הדין יש בו מצות 'ושמחת‬ ‫בחגך' שגם ר"ה בכלל חג דכתיב 'בכסה ליום חגנו'‪ ,‬וכן הנביא אומר 'לכו אכלו‬

‫שחששו שמא יהיה אדם שאינו בקי בתקיעה וילך ללמוד אצל אחר ויקח עימו‬ ‫השופר ויעבירנו ד' אמות ברה"ר‪ ,‬וכיון שאסור לתקוע בשופר אסור‬ ‫לטלטל השופר משום איסור 'מוקצה'‪ ,‬ודין השופר כ'כלי שמלאכתו‬

‫לאיסור' שמותר בטלטול רק לצורך גופו ומקומו‪ ,‬ולכן‪ ,‬אם‬ ‫השופר מונח על השולחן או במקום אחר שצריך להשתמש בו‬ ‫מותר לטלטלו למקום אחר )שו"ע ומ"ב סי' תקפ"ח ס"ה‪ ,‬ועיי' שם ש'לצורך גופו' היינו‬ ‫שרוצה להשתמש בו לשאיבת מים‪ ,‬ובזמננו אין מצוי כלל שמשתמשים בגוף השופר לשום צורך וממילא‬

‫אין בו היתר 'לצורך גופו'(‪.‬‬ ‫·‪ .‬נח' הפו' אם אומרים 'צדקתך' במנחה של ר"ה שחל בשבת י"א‬ ‫שצריך לאמרו משום צידוק הדין ביום הדין‪ ,‬וי"א שאין לאמרו כיון שהוא יו"ט‬ ‫ור"ח‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬המנהג שלא לאמרו )שו"ע ומ"ב סי' תקצ"ח ס"א(‪.‬‬

‫‚‪ .‬חל יום א' של ר"ה בשבת מוסיפים לומר נוסח 'ותודיענו' בתפילת‬ ‫ערבית של ליל ב' של ר"ה שחל במוצ"ש משום שיש חובת 'הבדלה'‬ ‫במוצ"ש שחל ביו"ט ‪ -‬ואף שבנוסח 'ותודיענו' אומרים 'וחגיגת הרגל'‪ ,‬ור"ה אינו‬ ‫רגל‪ ,‬אין משנים הנוסח ]כמו שמצינו שאין משנים נוסח ההבדלה של מוצאי יו"ט‬ ‫אף שאומרים בו 'בין יום השישי לששת ימי המעשה' משום שסדר הבדלות הוא‬ ‫מונה[ )שו"ע ומ"ב סי' תקצ"ט ס"א(‪ ,‬ובקידוש של ליל ב' קודם ברכת שהחיינו‬

‫מקרבין ב' נרות זה לזה ומברכין ברכת 'מאורי האש'‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן‪ ,‬מברכין ברכת הבדלה המיוחד ליו"ט שחל במוצ"ש‪.‬‬ ‫'˘‪‰"¯ Ï˘ '· ÌÂÈ· 'ÂÈÈÁ‰‬‬ ‫‡‪ .‬נחלקו הפוסקים אם מברכין 'שהחיינו' בקידוש ליל ב' של ר"ה‬ ‫י"א שמברכין כמו בכל יו"ט שני של גלויות‪ ,‬שהיום השני הוא יו"ט בפנ"ע‪ ,‬וי"א‬ ‫שכיון שבר"ה נוהגים ב' ימים גם בא"י ]ואין זה משום ספק[ ב' הימים נחשבים‬ ‫לקדושה אחת ]'קדושה אריכתא'[‪ ,‬וכיון שכבר מברכין בליל א' שוב אין חיוב לברך‬ ‫בליל ב'‪ ,‬והכרעת הפוסקים שלכתחילה יש ללבוש בגד חדש‬

‫בשעת קידוש או להניח פרי חדש על השולחן‪ ,‬ובברכת‬ ‫'שהחיינו' יכוין לפטור הבגד או הפרי‪ ,‬ובדיעבד‪ ,‬יכול לברך‬ ‫'שהחיינו' אף אם אין לו בגד או פרי חדש שאף שנחשבים לקדושה‬ ‫אחת‪ ,‬הם ב' ימים נפרדים‬

‫)שו"ע ומ"ב סי' ת"ר ס"ב‪ ,‬עיי"ש שיש טועים ליקח פרי חדש גם בליל ב'‬

‫של שאר ימים טובים‪ ,‬וטעות היא בידם(‪.‬‬ ‫·‪ .‬אשה המברכת 'שהחיינו' בהדלקת נרות יו"ט‪ ,‬נחלקו הפוסקים‬ ‫אם מברכת 'שהחיינו' בהדלקת הנרות בליל ב' דר"ה כמו שנחלקו‬ ‫באיש לגבי קידוש‪ ,‬ולכן‪ ,‬ראוי שתניח בגד חדש או פרי חדש על‬ ‫השולחן בשעת הדלקת הנרות‪ ,‬ותברך 'שהחיינו' בכוונה לפטור‬ ‫גם את הבגד או הפרי ובדיעבד אם אין לה בגד או פרי מברכת 'שהחיינו'‪,‬‬ ‫כאמור באיש‪.‬‬ ‫‚‪ .‬אף בתקיעת שופר של יום ב' נחלקו הפוסקים אם מברכין‬ ‫'שהחיינו' )עיי' מ"ב סק"ז שיש שרצו לומר שבזה כו"ע מודי שחייבים לברך‪ ,‬ועיי' שעה"צ אות ז'‬ ‫מה שתמה בזה(‪ ,‬ודעת הרמ"א שמברכין 'שהחיינו' אף ללא בגד או‬ ‫פרי חדש‪ ,‬ואף דנקטי' כדעת הרמ"א מ"מ לכתחילה עדיף‬ ‫שהתוקע ילבש בגד חדש ביום ב' של ר"ה‪ ,‬ויכוין לפטור הבגד‬ ‫בברכת 'שהחיינו' ובדיעבד מברך אף ללא בגד חדש‪ ,‬ודוקא אם חל יום‬ ‫א' של ר"ה בחול שאז כבר בירכו 'שהחיינו' ביום א'‪ ,‬אבל אם חל בשבת‬ ‫שאין תוקעים בו בשופר א"צ ללבוש בגד חדש אפי' לכתחילה )שו"ע ס"ג (‪.‬‬